ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/02/1992

זכויות מכס של עולים חדשים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 203

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. כ"ט בשבט התשנ"ב (3 בפברואר 1992), שעה 12:00



נכחו: חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

יי ביילין

ע' ברעם

ג' שפט
מוזמנים
אי זייף - מנכל המכס והבלו

די שמעוני - משנה למנכ"ל המכס

די נגיד - ממונה על יבוא אישי ותושבים חוזרים -

הנהלת המכס

מי וקרט - אגף התקציבים, משרד האוצר

צ' יוזנט - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה

חי בן-ארי - ממונה על היבוא, משרד התחבורה

וי לסר - ממונה על התעריפים ברשות הנמלים

והרכבות

מי גן - סמנכ"ל מחי העליה, הסוכנות היהודית

אי טוך - ממונה על מענק המכס, משרד הקליטה

אי הורוביץ - משרד הקליטה

אי טנצר - משרד הכלכלה והתכנון

סי טנא - מועצת ארגוני העולים

א' הלחמי - " " "

י' שטרן - י ועץ הוועדה
מזכירת הוועדה
ו י מאור
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
זכויות מכס של עולים חדשים.



זכויות מכס של עולים חדשים

מי קליינר;

אני פותח את ישיבת הוועדה.
על סדר-היום
זכויות מכס של עולים חדשים. זה נושא כאוב לעולים, היות

והרבה מאד מהמכתבים שאנחנו מקבלים נוגעים בנושא הזה.

אני לא נמנה על יושבי-ראש הוועדות, שעושה ענין מאיחור של כמה דקות,

בייחוד שאני ער לקשיים ולדרך, אבל אני חושב שגם בעת כזאת וגם אם יש תהושה של

דמדומים מסויימים של הכנסת הזאת, בלתי נסבל שחברי הכנסת יגיעו לישיבות במועד,

למרות האילוצים שיש להם, ונציגי הממשלה יגלו התייהסות נרפית למוסד הזה. הוא

בכל זאת מי יצג משהו.
אי זייף
אני מתנצל.
היו"ר מי קליינר
הנושא שלנו היום זה זכויות מכס של העולים, קשיי מכס של עולים. לצורך

הענין הזמנו נציגים של כל הגורמים שנוגעים לדבר, והיינו רוצים בחלק הראשון של

הישיבה לקבל קודם כל תמונה, כיוון שיש בלבול מסוים, מה קורה לעולה שבא מברית

המועצות ומארצות אחרות לגבי חפצים אישיים, לגבי אותם נושאים שיש להם מענק מכס.

אני מבין שאלה ארבעה פריטים לגביהם עולה מברית המועצות מקבל מענק מכס. מה קורה

לעולה שמביא למשל וידאוטייפ, שזה לא כלול בנושאים בהם הוא מקבל פיצוי מכס, או

כל נושא אחר שאפשר להעלות על הדעת, וכמובן מה קורה לגבי מכוניות פרטיות

ומשאיות.

אני מקבל הרבה מאד מכתבים על דברים שנראים לפעמים חלמאיים. כלומר, צייר

שנדרש לשלם מכס על הציורים שלו או על מכחול. זה נראה לי דבר שצריך לטכס עצה

איך לבטל אותו. .

הענין הזה של רכב, שמשרד הרישוי אומר: בשביל שאתן טסט, צריך להביא את
הרכב. רשות הנמלים אומרת
רכב בלי טסט אני לא יכולה להוציא. בינתיים כל יום

דופק המונה ומחייבים את העולה בתשלום דמי אחסנה. כלומר, הדבר נראה לא הגיוני

על רקע דבר הרבה יותר רחב, שאני מוכרח לציין אותו פעם וחשוב שכל האורחים שלנו

יבינו. עולה שבא מהמערב וצבר בחייו רכוש, הופך אותו לצ'ק בנקאי, העברה בנקאית,

מעביר את זה לארץ לבנק ישראלי, לא רק שלא גובים ממנו אגורה אחת על הענין הזה

למעט עמלת בנק, אלא עוד אומרים לו תודה רבה שלא ניצלת את הזכות שיש לך להחזיק

את כספך באמריקה או בצרפת או בגרמניה עשר שנים.

לעומת זאת, עולה מרוסיה שצבר רכוש ברובלים, בבתים, בעבר ואולי גם היום יש

לו קשיים להוציא את רכושו. כלומר, הוא לא יכול להביא יהלומים ובוודאי הוא לא

יכול להביא כסף. לכן הדרך שלו לתרגם את מה שהוא צבר היא באמצעות מוצרי בר-

קיימא, באמצעות רכב. כלומר, אנחנו מטילים עליו מס כלשהו על עצם העובדה שעלה

ארצה ומפלים אותו בצורה קיצונית לרעה לעומת אחי ו העולה מהמערב.

את כל זה אנחנו רוצים ללבן, להבין ללמוד, לדעת מה האמת ואחר-כך לחשוב

ביחד מה צודק, מה נכון ולהתקדם.

מר זייף, בבקשה.
אי זייף
לפני שמר נגיד יכנס לנתונים הטכניים, אני רוצה לומר כמה דברים באופן

כללי.

אנחנו נמצאים לצערי כרגע אחרי גל העליה הגדול. אני חושב שבתקופה הזאת היו

הרבה מאד בעיות עם עולים. אני חושב שהגוף שהיו אתו הכי פחות בעיות, למרות שכל

העולים עברו דרכו, היה אגף המכס. עוד לפני בואי המכס עסק בזה, נערך לזה בצורה

מהירה. יש בעיות, כי כשמקבלים כמות כזאת של עולים, תמיד יש בעיות מיוחדות של

עולה מיוחד. אחד מביא משאית צבאית, איש לא חלם על זה כשהתחילה העליה שהוא יקבל

בתמורה איזו משאית צבאית וינהג עליה דרך כל אירופה. השני מביא ציורים שצריך

לבדוק אותם, כי בציורים יש תמיד בעיות יחודיות. אבל רוב המערכת של העולים עברה

את התהליך של המכס ללא כל בעיות. העולים קיבלו שירות, ישבו אנשים דוברי רוסית

בכל המקומות טיפלו בהם והקלו עליהם. כמעט ולא בודקים היום את העולים החדשים.

ישנו המחסן בצריפין שלשם מובא כל הציוד שלהם, זה אפילו לא עובר בצינורות

הרגילים של המכס. הם באים ולוקחים את הציוד אם הם עובדים במינימום כללים

שחייבים עליהם לשמור.

לכן אני מוכרח לציין שלמעט הבעיות המיוחדות או בעיות שנבעו ממדיניות -

כי אחד הנושאים שהוזכרו פה זה נושא המכוניות של עולים חדשים או סל קליטה מול

מוצרי צריכה, אלה דברים שנקבעו במדיניות על ידי הממשלה, אושרו בוועדת הכספים

ואנחנו היינו הגוף המבצע - אני יכול לומר שבקטע הכללי של הביצוע, ואני יודע

את זה גם מארגוני העולים, נפגשתי עם הרבה מאד נציגי עולים, המכס עמד במשימה

הזאת של קליטת העליה בצורה מכובדת. תמיד יש בעיות, תמיד יש תקלות במסה כזאת של

אנשים. הסתגלנו לכל מצב.

כשהתחילה המערכת הגדולה דרך שדה התעופה בלוד, באו כמויות גדולות של עולים

והשדה נסתם עם חבילות ומזוודות, הפעלנו את מערכת הפינוי, עשינו מחסן מיוחד רק

לעולים החדשים. יש מערכת מיוחדת שקולטת, כמעט שולא בודקים את העולים במכס,

אפילו מידגמית, ירדנו מהנושא של פתיחת המטען ובדיקה מה הוא הביא, אולי זה לא

טוב לפרסם את זה, כי תמיד יהיה מי שיאהב לשמוע את זה, אבל בעקרון עשינו זאת

כדי להקל על העולים בבואם.

כאשר התחילו עולים לבוא באניות, החל מהאניה הראשונה, שני אנשי מכס הצטרפו

לאניה באודיסה, עשו את בדיקות המכס על האניה וכאשר האניה הגיעה לארץ, מבחינת

המכס הכל היה פתור וגמור. גם אם היו עולים שהביאו מוצרים חייבים במס, אפשר

לומר שההערכה נעשתה בשיטת בית הלל לטובתו של העולה. תמיד יתעוררו בעיות. רק

השבוע פתרתי בעיה של עולה, שאין לה מקום מגורים קבוע, היא נמצאת במרכז קליטה

והציוד שלה נמצא בצריפין. היא לא יכולה לשחרר את חפציה עד שיהיה לה מקום

מגורים קבוע. יש הגיון בכך, שעולה שמביאה ציוד, חלק ממנו היא יכולה למכור

ולהרוויח כמה שקלים לצרכי התאקלמות. היא פנתה וביקשה להעביר את הציוד לאחיה

שיאחסן לה אותו ולגבי מוצרים שחייבים במס לשלם עבורם. גם פה הלכנו לקולא

ואיפשרנו זאת למרות שעל פי התקנות עולה צריך לתת כתובת מדוייקת.

רבותי, זה די ברור שיש גם מסהר בכל הדברים האלה. העולים שבאים בכמויות

עצומות, שיש בהם כל סוגי האוכלוסיה, אנחנו במכס צריכים לעסוק בזה.

אנחנו רואים היום תופעה מאד מעניינת. אני יכול לומר את זה פה בוועדה, כי

מחר זה גם ייצא לתקשורת. לאור השינוי שהיה בליל התקציב עם הזכויות של העולים

החדשים על רכב, עולה שמקבל סל קליטה לא יוכל החל מ-1 באפריל ליהנות מהנחת

המכס., אני לא נכנס למהות החוק, אני קובע שזה ישנו, זו התקנה שאושרה בוועדת

הכספים והיתה המלצה של הממשלה שפורסמה כבר ברשומות שאומרת שהחל מ-1 באפריל



עולה חדש שמקבל סל קליטה לא יוכל ליהנות מהזכויות של פטור ממסים על רכב למעט

אם הוא מביא את הרכב מארץ המקור שלו. זה נבע מכך שראינו שיש עולים שמגיעים

במיוחד באניות עם הלאדה מארץ המקור. לגבי המכוניות האלה אמרנו: אם הוא בא אתן

הוא פטור. אבל אם הוא קונה פה מיצובישי או מזדה, מי שמקבל סל קליטה לא יוכל

ליהנות מפטור ממסים, ומי שלא מקבל סל קליטה יוכל להמשיך וליהנות מפטור ממסים.

מה שקורה הוא שיש התנפלות עצומה. אני הושב שכל בר-דעת מבין שמשהו פה לא

סביר. קצת משונה ההתנפלות הגדולה לקניית המכוניות האלה. אנחנו חושבים שיש

מאחורי זה מערכות, לא של עולים הדשים, שמממנות פיננסית את הנושא הזה. אני לא

נכנס יותר לעומק, כי המערכות שלנו של המכס בודקות והוקרות את זה.

היו"ר מ' קליינר;

ממנות עבור העולים או שבעצם העולים הם רק צינור בשביל להרוויח כמה

גרושים?

אי זייף;

זה היינו הך. עולה יכול לקנות את הרכב רק על שמו ורק הוא רשאי לנהוג בו.

הלק, לא כולם, לא יודעים שבעצם הם יעברו עבירה אם הרכב יהיה בשימושו של אדם

אחר. חלק אולי יודעים. דאגנו להוציא את הנושא הזה החוצה כדי לתת לעולים

איזושהי חשיבה שלא יפלו בפח.

היו"ר מי קליינר;

אני חייב לקטוע אותך בנקודה הזאת. אני הייתי בין אלה שסבר שיש בעייתיות

מסויימת עם הפטור למי שמקבל סל קליטה, כי זה מנקר עיניים, כי זה מפעיל לחץ על

העולים לקנות רכב. מצד שני, אתה רואה שיצרנו פה סיר לחץ של כמה חודשים כאשר

מבחינה מסויימת אתה בעצם דוחף היום שכבה שלמה של עולים, שהם עוד לא בעייתיים,

כי הם כבר מצאו עבודה ונניח שבעוד חצי שנה או שנה הם היו מגיעים לאפשרות של

מימוש הזכות, ומעמיד אותם בפוזיציה של הלוואות בריביות מטורפות היות שאין להם

ערבים, ומכניס אותם למלכודת שממנה הם כבר ייצאו מסובכים ועם עיקולים.

השאלה היא אם השלילה הזאת של זכות מוקנית לגבי מי שעלה לא היה צעד פזיז,

ואני אומר זאת כמי שבאורח עקרוני תומך בזח, שמי שמקבל סל קליטה לא יקבל את

הזכות לרכב לעומת ישראלי אחר.
אי זייף
כל דבר צריך לקחת בפרופורציה. לקחנו את התופעה הזאת בחשבון. היא תיגמר ב-

1 באפריל. אנחנו גם לא יכולים לשגע את המערכת ולשנות עוד פעם. זה קיים,

יודעים. אנחנו רק רוצים שזה יהיה חוקי.

הי ו"ר מ' קליינר;

התקנה צריכה להישאר. השאלה היא אם תחול על מי שהיה כבר בארץ ביום פרסום

התקנה. זו השאלה שצריך לשקול.

אי זי יף;

החליטו כמו שהחליטו. לדעתי מסוכן עכשיו לשנות את זה. יש לנו עוד חודשיים,

פברואר ומרץ וזה נגמר. אנחנו יודעים מה שקורה. מי שפועל נגד החוק נטפל בו.

.P

ג' שפט;



העיקר אם זה פורסם בקרב העולים.

אי זייף;

כבר מחר יהיה פרסום.

י' שטרן;

זו תופעה שולית.

אי זייף;

אני מקווה שאתה צודק. היו לי שיחות עם כמה מנהלי מכס בעולם. אף אחד מהם

לא עבר תופעה כמו שאנחנו עברנו בפרק זמן של שנתיים, של קליטת עולים שבאים

ממערכת שונה ואתה צריך לשמור על איזון עם המערכת המקומית בארץ, עם רמות המיסוי

שיש בארץ. אני חושב שהמכס בסך הכל, מעבר לנקודות שהוזכרו פה כמו הציורים, שזו

באמת בעיה מיוחדת--

היו"ר מי קליינר;

למה לא להמליץ לאוצר לשנות את התקנות?

אי זייף;

אנחנו מתמודדים עם עוד כמה בעיות. מונחת פה הצעת חוק שצריכה לתת תשובה

לעולים שבאים מארצות שאסור להוציא מטבע ומאפשרת להביא מוצרים בעלי קיימא בשווי

200 אלף שקל, 300 אלף שקל. אסור להוציא מטבע לא רק מברית המועצות, אלא גם

מארגנטינה וממכסיקו. זאת אומרת, אנחנו נתקלים בבעיה ולא נוכל לשחק איתה יותר

מדי. אנחנו צריכים להיזהר מקביעת תקנות שיש להן השפעות רוחב שעלולות להפלות

בין עולים לעולים. נדמה לי שהיום החוק לא מפלה בין עולים לעולים.

אי טנצר;

בנושא הרכב יש אפליה.

אי זייף;

מי שלא יקבל סל קליטה יוכל לקנות רכב. אין אפלייה. אין פה הגדרה של עולה

מברית המועצות. יש פה הגדרה של סל קליטה.

אי הלחמי;

לא נותנים לעולה לבחור מסלול זה או מסלול אחר. עולה מצוקה מצרפת לא יכול

לבחור במסלול של סל קליטה או פטור ממכס.

היו"ר מ' קליינר;

יש רפובליקות שבהן יהודים כן צברו רכוש כמו גרוזיה, כמו הרפובליקות

האסיאניות, המוסלמיות. ליהודים שם יש רכוש ויכול להיות שהעובדה של המכס היתה

גורם הרתעה. השאלה העקרונית שבה אני מתחבט, ואני מבין שגם גורמים אחרים באוצר

מתחבטים בה, היא אם הדרך היחידה של האיש להוציא את רכושו שצבר, לא שקנה, היא

על ידי הבאת וידאוטייפים, למה לא ניתן לו להביא וידאוטייפים, כמו שאנחנו

נותנים ליהודי אמריקה להביא כסף?



א' זייף;

העולים היא מערכת אחת חשובה מאד. מערכת שניה היא המערכת הכלכלית של מדינת

ישראל. המדינה עוד מתנהלת. יש מטהר, יש יבואנים, יש חנויות שמוכרות וידאוטייפ

ויש אזרחים שקונים וידאוטייפ. איך אנחנו יכולים להרשות למערכת מקבילה ללא מסים

להיכנס לשוק המסחרי פה? אנחנו לא יכולים לערער את המערכת המסחרית על ידי נתינת

מסלול מסוים שיאפשר לאנשים להביא מוצרים ללא מסים? עוד יש מערכת שעובדת.

לדעתי זה לא בר-ביצוע. בזמנו התמודדו עם התופעה הזאת פעם אחת בתקופת הבריחה של

היהודים מאיראן שרכושם היה בשטיחים. למכס היו אי-אילו פתרונות אד-הוק. זאת

אומרת, אם בא מוצר מסוים, אפשר לטפל בו. אבל לקבוע הגדרה כוללת, זה יכול לפגוע

בצורה משמעותית במסחר הסדיר במדינה ואנחנו צריכים לנהל כלכלה.

צ' יוזנט;

הנושא של רכב מארץ מוצאם יכול להוות בעיה, מפני שאנחנו מקבלים רכב שעומד

בתקינה אירופאית. אנחנו דואגים לבטיחות ואנחנו לא רוצים מצד אחד לתת הקלה

לעולים ומצד שני תהיה חס וחלילה תאונה בגלל כשל טכני. יכול להיווצר מצב בהגדרה

הכוללת של ארץ מוצאם, שיגיעו מכוניות שאנחנו לא מכירים אותן, אין להן גב

תחזוקתי, אין לנו תקינה עבורן ומה נעשה איתן? ואז נשב פה ביחד עוד פעם ונטכס

עצה. בקטע הזה אנחנו חשופים וצריכים לדעת את זה מראש.

היו"ר מי קליינר;

מערב גרמניה שהיא מדינה שמקפידה לא פחות מישראל באיכויות חיים, באיכויות

אוויר ושימור הסביבה קיבלה את הטראבי כגזירת שמיים לתקופה מסויימת. יכול להיות

שנצטרך לקבל את הלאדות כגזירת שמים מוגבלת בזמן.

צי יוזנט;

לאדות הן הרע במיעוטו, מפני שתוך חודש וחצי יהיה סוכן מורשה בארץ של לאדה

עם מערך חלפים וחלקים ובקטע הזה אני דווקא שקט. זה יהיה יבואן כמו של

מיצובישי. אבל אני חושש מהבאת רכב מכל מיני ארצות שאנחנו לא מכירים ותהיינה

לנו בעיות בטיחותיות.

היו"ר מי קליינר

אתה מביא את זה כנימוק התומך בגישה שאולי צריך לדחות את ה-1 באפריל.

צי יוזנט;

אני יכול לדבר מנימוקים טכניים. אם אני מדבר מנימוקים טכניים, אני לא

רוצה להביא לכאן רכב שתכננו אותו לפני 20 שנה במקום רכב יותר חדיש.

היו"ר מי קליינר;

הבנתי, אבל לא טעיתי במשמעות המעשית.

אי טוך;

אני רוצה לומר כמה מלים על התמונה הכללית. זה נושא שבעצם קשר את המכס

ואותנו פעם ראשונה באופן הרמטי מאד, מקבל המענק או מקבל הפטור. בתמונה כללית

בלבד לאחר שנה - מעטים מאד בחרו בפטור במקום מענק. זאת אומרת, רוב העולים

העדיפו לקבל את המענק. זו כעובדה ראשונה. לקח קצת זמן עד שזה נודע בברית

המועצות, כי ההחלטה היתה חפוזה, המודעות היו חפוזות. למדנו מאד מהנסיון של סל



קליטה בחודשיו הראשונים. בחודש דצמבר העברנו את התשלום השני, בעצם השלמנו את

המענק לאנשים. יש לנו השגות על עצם העובדה שהם צריכים לחכות שנה שלמה לקבלת

הסכום השני. הסכום כשלעצמו, אנשים בהחלט הסתדרו אתו ועל כך לא היו תלונות. היו

מעט מאד שגויים או חריגים.
היו"ר מ' קליינר
זה טלוויזיה, תנור בישול, תנור חימום.

אי טוד;

לא. אין כאן בעצם נקיטה של פריטים. מדובר על כל הפריטים הגדולים החשמליים

ששוויים מעל 75 דולר ושטיחים שגודלם מעל 12 מטר מרובע. החפצים האלה אינם

פטורים ממסים לעולים מכלל ארצות המצוקה, לאו דווקא מקבלי סל קליטה, כולל

תושבים ארעיים מאותן ארצות מלבד שלוש ארצות דרום אמריקה, כאשר מדובר פה בעצם

בכל הרכישות הישראליות הסטנדרטיות שאנשים מארצות אלה נהגו לעשות בארץ. היום

כמובן קונים יותר מיד שניה, אם כי לא בהכרח. וכפי שאמרתי, כאשר ניתנה האפשרות

לאנשים לבחור בין פטור לבין המענק, אנחנו ציפינו למספרים מאד משמעותיים. אמרנו

30% מן העולים יקחו את הפטור במקום המענק. אני מדברת כרגע על החפצים האלה.

האחוז שבחר בפטור הוא זניח לגמרי, לא מגיע אפילו לאלף משפחות מתוך מספר מאד

רציני שמתחיל מ-1 בדצמבר 1990. זה באשר לתמונה הכללית.

יש כאן שתי נקודות נוספות. אעבור לנושא המכוניות, כי זה הנושא הלוחט, אבל

הייתי רוצה להתייחס גם לכלי עבודה. לגבי המכוניות, הגשנו הסתייגות משפטית

לוועדת הכספים כאשר הנושא נדון בשנה שעברה. הוא עבר מספר דיונים רציניים

ועמוקים ביותר, והצבענו על שתי נקודות. נקודה אחת, זו אפלייה שנעשית בין עולה

אחד לעולה שני, במקרה הזה בין עולי המערב לעולי המצוקה. הטיעון באותה תקופה

לאפלייה הזאת היה קבלת סל קליטה. סל הקליטה הינו שיטת תשלום מסויימת שמקצרת

ביורוקרטיה, הוא איננו תוספת כספית גדולה. הוא לוקח את כלל הכספים, שגם עולה

מן המערב זכאי להם, שכר דירה, תשלום לבית-ספר, דמי קיום בתקופת אולפן, התשלום

לאולפן עצמו, מכניס את זה לסכום אחד ואומר: רבות', במקום שתגשו עם קבלות למשרד

הלוך וחזור ועם אישורים רפואיים, קבלו זאת בחשבון הבנק שלכם. אין כאן תוספת

אדירה.

היו"ר מי קליינר;

את יכולה לתת מספר בהקשר הזה?
אי טוד
אין לי כרגע נתונים. לא הכוננתי דווקא לדון בסל קליטה.

מי וקרט;

צריך להבחין בין הזכאות לבין הביצוע. נכון שלעולי המערב יש זכאות לקבל

החזרים תמורת קבלות.

היו"ר מי קלי י נר;

על מה?

אי טוך;

שכר דירה, דמי קיום, דמי אבטלה.



מ' וקרט;

אבל רמת הביצוע בקרב עולי המערב יותר נמוכה מ-100%. כך שאין המרה של אחד

לאחד, אלא לקחו את סף הזכאויות האלה, תרגמו אותן לכסף ובקרב עולי המצוקה יש

100% ביצוע, לעומת זאת בקרב עולי ארצות המערב, השיטה היא כזאת שרמת הביצוע היא

נמוכה.

היו"ר מ' קליינר;

השאלה פה היא היפותטית. אם אני יועץ ליהודי מברית המועצות מ-1 באפריל,
בעצם אני אומר לו
תגיד שאתה לא רוצה סל קליטה, תלך תיקח הלוואה, תקנה אוטו,

הרווחת כבר שווי של 20 אלף שקל.

מי וקרט;

הוא לא יקבל כחלופה את האפשרות לקבל החזרים כספיים.

היו"ר מ' קלי י נר;

הוא כן יוכל.

אי טנצר;

אין לו אופציה כזאת.

היו"ר מי קליינר;

הוא לא יקבל השתתפות בשכר דירה? הוא לא יקבל מה שכל עולה מהמערב מקבל?

מי וקרט;

כללי הסיוע של משרד הקליטה היום בנויים כך שיש שיטת סיוע לעולי המערב

ושיטת סיוע לעולי ארצות המצוקה. עולי ארצות המצוקה זכאים לסל קליטה. יוותרו על

סל קליטה יקבלו בתמורה אולי את הפטור ממיסוי על רכב, כי ההגדרה שם היא כזאת,

שהם נכנסים לקבוצה של זכאים. אבל הם לא יקבלו בתמורה זכאות לקבלת החזרים כמו

על קבלות.

אי טוך;

המשרד לנו פועל אכן לפי כללי סיוע של נוהלים ונוהל ניתן לשנות בקלי קלות.

הליך של חקיקה הינו שונה לחלוטין. החקיקה הזאת ללא ספק לא לקחה בחשבון אפשרות

של שינוי נוהל. היא בוודאי לא מעוניינת להכניס לתוכה אפשרות כל כך גמישה כגון

שינוי נוהל. היא גם לא כוללת בתוכה אפשרות בחירה. אני מדברת על חקיקה בנושא

המכוניות.

אנחנו הגשנו את הנושא הזה בפני היועץ המשפטי של ועדת הכספים לפני שנה

והוא בתגובה הודה שזה לא יעמוד בפני ערכאה משפטית.

היו"ר מי קליינר;

זה חקיקה או תקנות הענין של המכוניות?



די שמעוני;

זו חקיקת משנה.

אי טוך;

אנחנו המלצנו, אם כבר מעוניינים לשנות את נושא הפטור ממסים על רכב, אנא

תחילו את זה על כלל העולים ולא לעשות כאן הבחנות כאלה. דרך אגב, בהבחנות כאלה

עם הנוהלים, עם הערכות המיחשוב לא נצא לעולם. גם המימשל אינו נוטה לתת

אפשרויות בחירה.
י י שטרן
אז נתנו תחליף לפטורים.
היו"ר מי קליינר
אחד הדברים לדעתי היותר חיוביים בכל תהליך הקליטה של עולי רוסיה הוא

שנתנו להם את אפשרות הבחירה ככל שניתן. בכל מקום שיש אפשרות בחירה לעולים, אני

בעד. ככל שנותנים מיגוון רחב יותר, פסיכולוגית זה החופש, זה ההבדל בין שם

לכאן.

אי טוך;

מהחקיקה בנושא הפטור לרכב אתה יכול להבין שמדובר כאן לא על עולים שיוכלו

לבחור בין זה לבין הסל. יש כאן דברים מאד מגבילים שלא חשבו עליהם עד הסוף.

עובדה שהדיונים בוועדת הכספים נפסקו לפני שנה ולא המשיכו.

אי זייף;

היה הגיון מאחורי הפטור ממסים לרכב. כאשר לא היתה עליה מארצות המצוקה

והיתה עליה ממדינות המערב אמרו; ליהודי מארצות המערב היה שם אוטו. יש אפליה

יותר מדי גדולה בין הציבור הישראלי לבין עולה חדש ברכב. אי-אפשר להתעלם מזה,

להכניס את הראש באדמה ולהגיד; אנחנו עושים אפליה עם עולה שבא מארצות-הברית.

זאת לא הנקודה. עולה שבא מברית המועצות, הבעיה שלו היא לא הסוברו או

המיצובישי. אי-אפשר להיתלות בענין של אפליה. מי שמציג את זה כך, אני חושב שהוא

עושה טעות. הסיבה לקנות מיצובישי או סוברו היא לא זכות שצריך לתת לעולה מארצות

המצוקה, לא בגלל שהוא מארצות המצוקה, אלא יש הגיון מסוים בכך. אמרו; עולה בא

לארץ מצרפת או מארצות-הברית, אם היה לו שם מצב אי, נעמיד אותו פה באותו מצב.

זה היה ההגיון.

י י שטרן;

רוב העולים מרוסיה שקונים פה אוטו, מגיעים עם רשיון נהיגה והיה להם אוטו

ברוסיה.

היו"ר מי קליינר;

אני תמכתי בגישה הזאת בעבר, אני עדין תומך בה בעקרון, אני רק מתלבט לגבי

היישום שלה והעיתוי שלי. מתוך הנימוקים שמר זייף אמר. עדיף לתת לעולים עוד סל

קליטה, עדיף לתת להם חצי שנה חודשי-חופשי חינם או במחיר סמלי באוטובוס. לגבי



הרכב, בייחוד שהיום העולים הולכים תרבה מאד לשכונות עוני ולערי פיתוח, אי-אפשר

לסגור את העיניים, אם הם קונים אוטו אחרי זמן של שנה, שנה וחצי זה מנקר

עיניים, זה מעורר מתחים לא רצויים. זו החלטה קשה, זה מזיק לעולים עצמם ניקור

העיניים הזה. זו בעיה, לא צריך להקל בה ראש ובצדק מר זייף חזר על הנימוקים.

מר נגיד, מה קורה בכל זאת ליהודי שהביא את הלאדה, את המשאית, את הציורים

ואת יתר הדברים ולא נותנים להם להוציא אותם.

ד' נגיד;

ראשית, אני מוכרח לומר שלא היתה סניגוריה יותר טובה לענין המענק מהדברים

שהשמיעה אביטל. לכולנו היו לבטים בקשר למענק, מה גם שזה לא הופעל על כלל

העולים אלא על חלק מהעולים, והנה העובדות מוכיחות שבתקופת הבחירה שניתנה

לעולים, מיעוט קטן, ממש בטל, בחר בפטור. הדבר מוכיח שהמענק התקבל ברצון ולא

בכפייה.

יש הבדל בין הכללים של מתן המענק על ידי משרד הקליטה לבין מתן קביעת

הפטור במכס, וזה שווה גם לרכב וגם לחפצים. בעוד שההנחה הבסיסית היתה שמי שמקבל

סל קליטה הוא זה שייהנה מהמענק, וזה מה שפחות או יותר הולך לפי כללי משרד

הקליטה, ההגדרה במכס נקבעה לפי מדינות ולא לפי עובדת קבלת סל הקליטה. כך יוצא

שיתכן שיהיו הבדלים, אבל הם הבדלים מאד קטנים, כי בגדול זה הולך פחות או יותר

זהה, אלה שבאים מהמדינות האלה הם מקבלי סל הקליטה. אבל רק למען הדיוק, זו

ההגדרה הקיימת היום.

נוסף על הדברים שמנהל המכס אמר כבר פה בקטע של הקלות שנעשו והתארגנות של

אגף המכס לעולים, אני גם צריך לציין, שאנחנו גם קבענו מחירון מיוחד לגבי

הטובין שמגיעים מברית המועצות, כך שגם אותם דברי חשמל שאינם פטורים מפני שהם

מקבלים מענק והם מעל 75 דולר, גם אלה מוערכים על ידינו במחירים נמוכים, מכיוון

שהתוצרת של ברית-המועצות היא לא באיכות כל כך גבוהה. כך יצא לנו שאנחנו יכולים

כדין להעריך אותם, לקבוע לגביהם מחירון נמוך, ואז המסים אינם גבוהים. זה באשר

לחפצים.
היו"ר מי קלי י נר
הרי יש פטור ממכס לרכב שבא מארץ המוצא. יש מס קניה?
די נגיד
קיימת טעות בציבור כאילו יש פטור ממסים על רכב. אין פטור ממסים על רכב.

יש מסים מוזלים. עולה משלם מסים בשיעור קבוע של מכס פלוס מע"מ וזה שונה לפי

גודל הרכב. עד 1,750 סמ"ק הוא משלם 25% פלוס מע"מ. זה באשר לרכב לשימוש עצמי.

לגבי מכוניות משא, בעוד שיש לנו פרט מיוחד לגבי כל ציוד שהוא שמשמש

לעבודה, לעסק של עולה, מכונות, כלים ומכשירים בערך של עד 36 אלף דולר פטורים

ממסים, הרי זה לא כולל רכב. אגב, אינני חושב שעולים רבים מביאים מכוניות משא.
היו"ר מי קליינר
השאלה היא מה ההגיון בזה. אדם, זה מקצועו, יש לו רשיון על משאית, הביא את

רכושו לכאן רוצה לעבוד. אני לא מבין מה ההגיון בזה.



צי יוזנט;

קודם כל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המכס, הבאתי פה גם דוגמא של חוברת

יבוא אישי שהוצאנו, מה מותר לייבא ומה אסור.

היו"ר מי קליינר;

זה בעברית.

אי זייף;

לנו יש הוברת ברוסית.

צי יוזנט;

יש חוברת ברוסית. פנינו לסוכנות עם המידע וביקשנו להפיץ אותה. פנינו

למחלקה הקונסולרית של משרד החוץ והפצנו את המידע הזה. אנחנו יוזמים היום תשדיר

שירות בטלוויזיה ברוסיה. יש לנו מהר ישיבה בענין זה. יש מממן לכל הדברים האלה,

כאשר העולים יידעו מה מותר להם להביא ומה אסור להם להביא.

היו"ר מי קליינר;

כל יהודי שבא ומבקש את הויזה מגיע לאותו מקום במוסקבה. הוא בא יותר מפעם

אחת. בפעם הראשונה כשהוא בא, בפנייה הראשונה שלו צריך לתת לו דף על עמוד אחד

שמסביר לו את הדברים.

אי זייף;

יש חוברות שלנו שם. לפני חודשיים, שני אנשי מכס היו בברית המועצות

כשבועיים, הדריכו את האנשים שם בענייני מכס וחזרו.

צי יוזנט;

המדיניות של יבוא רכב - אני מדבר על מכוניות פרטיות, כי לגבי משאיות

אסביר אחר-כך - אנחנו מאשרים ביבוא אישי להביא כל מה שמשווק בארץ ביבוא רגיל

אצל יבואנים, כאשר יש חלקים, יש מי שמתקן, יש מי שידאג לרכב. אנחנו לא מאשרים

ביבוא אישי כל מה שאין לו גיבוי תחזוקתי בארץ, כי לאורך זמן אלה התאונות.

אנחנו חרגנו מהמסגרת לגבי העליה מרוסיה בנושא הלאדה. הם לא מתאימים לתקנים

האירופאיים, יש הרבה דברים שאנחנו מוותרים להם. פתחנו מסוף מיוחד במשרד

הרישוי, אנחנו בודקים אותן אחת לאחת ופוטרים אותם ממרבית הצרות פרט לנקודה

הבטיחותית. אנחנו חייבים להשתכנע שהרכב הזה בטיחותי והוא לא יעשה תאונה. לכן

גם שמחתי שבא יבואן של לאדה, הוא כבר יקבל תעודת יבואן, אני מקווה תוך חודש,

חודש וחצי, זה משקיע מאמריקה ואז בעצם הלאדה תיכנס לאותה חוברת שמותר להם

להביא בדגמים המסויימים. זה יפתור את הבעיות גם למכס וגם לנו. כך שמבחינת יבוא

אישי, אני יכול להגיד שעשינו מבחינת קליטת עליה ויתורים שלא עשינו הרבה שנים.

אי זייף;

אבל אם הם כבר לא יכולים להביא את זה החל מ-1 באפריל מה תעזור החוברת,

היא רק תבלבל אותם.



צי יוזנט;

החוברת הלא לא בשבילך, החוברת הלא בשביל כל אחד בעולם, מהי רשימת הדגמים

שמותר לחביא.

לגבי משאיות, אנחנו לא מאשרים יבוא של משאיות משומשות למדינת ישראל. אין

יבוא אישי. לא יכולות לבוא משאיות שלא דרך יבואן, כי משאיות הן כלי עבודה, כלי

מסוכן. לכן הבעיות שחיו למכס ולנו עם המשאיות הן למרות שהיה ידוע לעולים שאסור

להם להביא משאיות, הם הביאו משאיות שאנחנו לא יודעים מאיפה הן. עשינו בדיקה

אישית, שלחנו אותן לטכניון למכון התקנים לבדוק את הכשירות ולאלה שקבלנו תעודה

שחן כשירות למרות שהם ידעו שאסור לחביא אותן, נתנו להם יחד עם חמכס אפשרות

לצאת. אבל זה החריג שאורך זמן. היתה לנו אחר-כך בעיה שהביאו משאית עם הגה

ימני. גם פה פתרנו את הבעיה איך לחפוך את ההגה מצד ימין לצד שמאל. אלה הבעיות

שאורכות זמן, מפני שלהעביר הגה, צריך חלקים מקוריים, צריך בעל מקצוע.

היו"ר מ' קליינר;

אחרי שאושרו מח עם הכסף? חרי מחייבים אותו בסכומים אדירים. מאיפה הוא יקח

אותם?
די נגיד
על משאיות המסים נמוכים מאד.

היו"ר מי קליינר;

חם לא גבוהים לעולים מהמערב. אני שואל בקול רם, אולי אפשר למצוא סידור

לגבי הדברים שמחוייבים. הרי גם לגבי אוטו, אני מבין שמחייבים אותו ב-25%, שכמח

זה י וצא לגבי לאדה?
די נגיד
4,000 שקל.
היוייר מי קליינר
אולי לגבי עולים, שבאמת מוכח שחם באים בחוסר כל, גם אם הם מביאים כלי

עבודה, גם אם הם מביאים רכב שהוא יקר יותר, צריך לתת איזו אפשרות לשלם

בתשלומים.
אי זייף
לשלם בתשלומים אין בעיה. להיפך, אנחנו מקילים על העולה ועוזרים לו. כמובן

שיש נושא הערבויות. לגבי המשאיות בחיפה, גובה מכס חיפה רצה מהעולים התחייבות

לתשלום, שהם יתחילו לעבוד ויחזירו את חכסף. הקטע של התשלום לא היווה בעיה של

השחרור. חיתח בעיית רשיון. גם בעתיד הקטע של התשלום עצמו לא יהווה בעיה

מבחינתנו. אנחנו נמצא כל מיני חסדרים כדי להקל על העולים לשחרר את המשאיות

ולשלם עבורן אחרי שהם יתחילו לעבוד.
היו"ר מי קליינר
מה עם הענין שהבנק לא נותן הלוואה אם אין רשיון. אבל רשיון אי-אפשר לקבל,

כי אי-אפשר להוציא.



די נגיד;

במקרה הזה עשינו הסדר מיוחד ודאגנו לפתור אותו. כיצד? בדרך כלל אנחנו

אומרים שמשרד הרישוי לא נותן את הרישוי בלי ששולם המכס. אנחנו שומרים אחד על

השני. באה המשאית הזאת, העולה רצה לשחרר אותה, רצה לקבל הלוואה מהבנק, הבנק

רוצה רישוי. משרד הרישוי לא משחרר, כי המכס לא שולם. פנינו למשרד הרישוי בחיפה
כבקשה מיוחדת ואמרנו
אנחנו מבקשים שתתנו את הרישוי ללא תשלום המסים, אחר-כך

אנחנו נדאג למעקב אחרי המסים, וכך היה.

י י שטרן;

זח טיפול שפורסם בטלוויזיה.

י י פרנקל;

מאד כואב לי מה שקורה לעולי ברית המועצות. אני לא חושבת שצריך להפוך אותם

לפליטים. היום ברית המועצות כבר לא ברית המועצות, אלה מדינות רבות, אבל אני

אמשיך במונח ברית המועצות. הייתי בשנה האחרונה שלוש פעמים בברית המועצות.

ראיתי יהודים לא רעבים ללחם, לא מסכנים, שמתלבטים לעלות כי הם לא יודעים מה

מצפה להם, או שהם יודעים על הקשיים שמצפים להם ובין הקשיים זה נושא המכס, למה

יהודי מארה"ב יכול להביא מליון דולר בכיס ועולה מברית המועצות לא יכול להביא

את המליון דולר שלו בדרך של משאיות. אולי יש דרך אחרת להגביל, כדי לא לשבור את

השוק הכלכלי.

אי זייף;

גם עולה מארה"ב לא יכול להביא במליון דולר משאיות.

י' פרנקל;

אני חושבת שלהפוך את יהודי ברית-המועצות למסכנים דרך הגבלת החוקים, זו גם

אפליה וגם הגבלת העלייה. זה באופן כללי.

באופן ספציפי, אני מבקשת להעלות פה את הנושא של הציירים והפסלים שמביאים

את התוצרת שלהם. ככל שהצייר טוב יותר כך התמונה שלו עולה יותר. המכס מזמין את

השמאי שבודק מה שווי התמונה. נניח שהצייר הביא איתו 100 תמונות, תמונות אלה

חייבות במכס והעולה בהחלט לא יכול לעמוד בזה. מתנים את זה בכל מיני תנאים. הוא

מתרוצץ בין המשרדים. נדמה לי שבשנה האחרונה כבר לא הגיעו כל כך הרבה ציירים

מפורסמים, אבל אני חושבת שחנושא הזה צריך פעם אחת ולתמיד להיפתר.

לגבי סחורה עצמית מכל סוג אחר, העולים מביאים איתם דגמים. עולה מסוים

הביא אתו שני דגמים של יכטות שהוא עצמו ייצר אותן בברית-המועצות, לא סחורה וגם

לא יכטות גמורות, הוא הביא את הגוף של היכטה על מנת לייצר אותה כאן. אני לא

יודעת איך לקרוא לזה, אי-אפשר לקרוא לזה יכטה גמורה, זה דגם, זה כמו שעולה אחר

הביא ניירת של ההמצאות שלו. הוא חוייב במכס.

אי זייף;

יש 200 יכטות במרינה. אתמול קבלתי את האינפורמציה הזאת.
י' פרנקל
אני מדברת על מקרה ספציפי של עולה, שיש לו תעודות שהוא מהנדס לבניית

אניות, יש לו את כל המסמכים שהוא היה בעל מפעל ליכטות שהוא ייצר, הוא הביא שני

דגנים כדי לשחזר אותם כאן- ולהעמיד את המפעל פח על הרגליים.

היו"ר מק קליינר;

יש יכטות תוצרת הארץ?

א' זייף;

לא, אבל על יכטות יש מיסוי. מחר יביאו מטוסים, אני לא רואה איפה נגמור עם

זה. נושא היכטות הובא לידיעתי אתמול. מסתבר שהיום במרינות יש 200 יכטות שהביאו

עולים חדשים. את הנתון הזה מסר לי חבר כנסת והטלתי על אנשי לבדוק את זה.

י' פרנקל;

מה רע בכך?

אי זייף;

זו בעיה. על יכטות יש מיסוי גבוה במדינת ישראל, כי זה נחשב למוצר מותרות.

אנחנו צריכים להתמודד - אני עוד לא יודע את הפתרון - עם המקרה של ה-200 יכטות

שעולים חדשים הביאו. אני לא מניח שאיש העלה בדעתו שעולים יביאו יכטות.

היו"ר מי קליינר;

רק באופן תיאורטי לגמרי. האם זה לא חורג מהנימוק שהבאת קודם כשאמרת לגבי

וידאוטייפים שאמנם אין תוצרת הארץ אבל יש סוחרים, זה ישבור את המערכת הכלכלית?

הרי לגבי יכטות, אין יצרן ואין יבואן. אולי צריך לקחת את הפריטים שהם יקרים,

לא פוגעים במשק הישראלי, לא במסחר ולא בתעשיה, ולהגיד; אם יוכח לשביעות רצוננו

שזה נקנח ברובלים בברית-חמועצות לשעבר או ברפובליקות ו נשתכנע שזה אקוויולנט

להעברת כסף ולא שום דבר אחר, אין פה קנוניה וזה בונפידה, במקרה כזה נפטור את

האיש.

א' זייף;

מאחר והמקרה הובא לידיעתי אתמול, אני לא יכול לתת היום תשובה. אני רק

רוצה לומר דבר אחד. אני מערכת ביצועית, אבל ציבורית אפילו לא חייתי רוצה

שיופיע שחמכס משחרר יכטות של עולים חדשים. זה לא מתאים לתמונות בעתון של השבוע

האחרון.
י י שטרן
חם נמצאים במצוקה פה. אבל הם באו מרקע עשיר לפעמים.

אי זייף;

אנחנו מדברים היום על מצב מסוים. הנושא הובא לידיעתי אתמול, אני צריך

לבדוק אותו. אני צריך לבדוק איזה יכטות. אולי הידיות ביכטות מצופות בזהב?



י' פרנקל?

מה רע בכך?
אי זייף
אני לא אומר שזה רע. אנחנו כמכס חייבים לבדוק את זה.

היו"ר מי קליינר;

הבעיה הספציפית תיבדק. אני הוזר בעצם לבעיה העקרונית שמר זייף דיבר עליה.
אם מדינת ישראל תאמר
במוצרים מסויימים אני אראה בזה העברת כסף, אז מי שמעביר

כסף בצורה של מוצרי קיימא עד 70 אלף דולר או עד סכום שמדינת ישראל תחליט, יהיה

פטור. זו החלטה עקרונית שיש בה הגיון מסוים, ואני מניח שהדרישה הזאת תמשיך

לעלות ולצוץ.
א' הורוביץ
התפקיד שלי זה לעודד עולים מטעם מדינת ישראל להתפרנס על ידי הקמת עסק

זעיר או הקמת איזשהו דבר שיכול לפרנס אותם. יש לנו כאן כנראה בעיה עם מערכת

ההסברה או עם המצוקה שמביאה לידי כך שלפעמים אנשים מביאים את ההון שלהם בצורה

שהיא לא בדיוק משרתת את תהליך הכניסה הקל שלהם לכלכלה. יש לנו מספר אינדיקציות

שבמצב כזה המדינה כל פעם מופתעת מחדש.

אני לא חושב שהעולים קיבלו את ההלוואה מהבנק על שתי המשאיות האלה. הם

קיבלו הלוואה מהפורום הציוני. זה אומר שבמדינת ישראל, במתכונת המקובלת שלה,

אין מנגנון כדי לגשר על פני כללים שאני לא חושב שצריכים לשנות אותם, אני חושב

שהמכס צריך לגבות והעולים צריכים לקרות הלוואה, להתפרנס ולהחזיר אותה. אני חושב

שהתהליך הטבעי הוא כזה, אבל יש משהו בראייה, שלמשל משאית מברית המועצות היא לא

דבר שבנק מוכן לשעבד אותו, לכן היא לא רכוש יציב אבל היא מקור פרנסה ראשוני.

יש כמה דרכים להתמודד עם הבעיות האלה. דרך אחת, זה על ידי פיצוצים

בטלוויזיה, על ידי התערבות יושב-ראש ועדת כנסת ועל ידי התערבות של חברי כנסת

בכל מיני צורות. אני לא חושב שזה דבר שיטתי.

היה דיון בוועדת הכלכלה במקרה קודם של משאיות, ושם העלו שני חברי כנסת את

הרעיון שתהיה איזושהי ועדת חריגים שתדון בכל מיני דברים. אני חושב שבהגיון רב

אמרו אנשי המכס שוועדת חריגים בצורה לא מוגדרת תיצור עוד פעם מסלול שעוקף את

כל מה שאנחנו מכירים. אבל אני חושב, שצוות שיושב ומתכנן בצורה שיטתית מה הם

פחות או יותר אמצעי הייצור שעולים מביאים איתם - עכשיו אני לא מדבר בהכרח על

הבאת הון, כי הבאת הון זה שוב חישוב כלכלי, פה יש חישוב של קיום, אם אדם מביא

אתו כלי עבודה ויש מספר מוגבל של דגמים או של רעיונות מה להביא והרעיונות האלה

גם מקבלים היזון חוזר - אני חושב שצוות שיושב ומתכנן מה לעשות במקרים האלה היה

מונע טיפול של לחצים או טיפול לא מסודר.

יש תיאום בין משרד התחבורה ואגף המכס. יש תיאום בין משרד הקליטה לבין אגף

המכס בכמה דברים שבהם ראיתי שיפור רציני מבחינת ההתערבות בשוק והכללת משאבים.

אני חושב שגם בנושא הזה של הבאת כלי עבודה צריך להיות אותו תיאום וזה דבר

שהייתי מצפה לו במצב כזה ולא לחכות לפיצוצים.
ס' טנא
אני רוצה להתייחס לנקודה העקרונית, לענין התאריך הקובע של החלת התקנה.

אני חושב ששוב חוזרים על טעות.



היו"ר מי קליינר;

את סעיף א(1) תיקנו.

סי טנא;

אני חושב שפה זה יהיה לא צודק לגבי עולים שהגיעו לארץ לפני 1 באפריל,

שנמצאים כבר בארץ ויודעים שבנושא של מכס, זכויות יכולות להיות שנתיים-שלוש.

לגבי עולים שנמסרה להם אינפורמציה בחו"ל, יש פה גם כן הענין- של האמינות, אני

חושב שההדים שיהיו לדבר הזה הם יהיו מאד שליליים ונצטרך להתמודד עם בעיות לא

קלות במצב כזה.

לכן אני מבקש לשקול את נושא הההלה של התקנות האלה לגבי ביטול הפטור שיהיה

רטרואקטיבי. הרבה שנים אני נמצא בעסק הזה של קליטת עלייה ואיני זוכר תקנה

שנעשתה רטרואקטיבית. מדובר על אנשים שכבר נמצאים בארץ שנה-שנתיים, עובדים,

ותיכננו בעוד הצי שנה שנה לקנות רכב.
א' זייף
שיקנו אוטו יד שניה, מודל 1988 ב-15 אלף שקל. מה קרה? למה צריך מודל

1992?

ס' טנא;

לפי זה אתה יכול לבטל את כל הזכויות.

י י שטרן;

בנושא הרכב, לא מאוחר עדין לשנות את התוקף הרטרואקטיבי של התקנה וזה

מסיבה אחת פשוטה. עולים רבים מאד נכנסו למין פאניקה שהיא בלתי רציונאלית אבל

היא קיימת. הם לקחו הלוואות, חתמו על כל מיני התחייבויות, הם עוד לא שילמו כסף

בפועל, הם שילמו בדרך כלל 1,000 שקל והכל מתמוטט. אני מכיר עולה שהשקיע את כל

כספו שהביא מברית המועצות בדרכים לא דרכים ברכב. לדרוש ממנו עיד כסף? בקיצור

אנחנו נעשה מעשה נבון אם נהליט שלגבי העולים שכבר נמצאים בארץ, הזכויות שלהם

נשארות. זה יהיה גם הוגן ויש לזה משמעות כלכלית נכונה.

הדברים ששמעתי פה בההלט מוכיהים שהמכס עושה את עבודתו כמו שצריך. זה לא

ענין של פקידי מכס שמתייחסים לא טוב לעולים.

היו"ר מי קליינר;

לא. אני גם יכול להעיד, שהרבה פניות שלי למנהל המכס נענו מהר, בגמישות

ובהבנה.

י י שטרן;

לא בנושא זה הויכוח, למרות שאני נתקל גם במקרים כמו עולה שהביא מיקרוגל

מברית המועצות, הוא קנה אותו לפני שלוש שנים ב-75 רובל ולקחו ממנו מכס של 350

שקלים. המכס מבצע את עבודתו לפי הנוהלים הקיימים וזה בסדר. השאלה היא מהי

המדיניות. האם המדיניות היא לגרום לכך, שאדם, שהיו לו שם יכטה, רכב וכל טוב,

הוא צריך להיות מסכן ולחפש אוכל בשוק הכרמל, או שנאפשר לו, למרות שזה מנקר את

העיניים, למרות שזה לא מסתדר, להביא את רכושו?



אני, כעובד לשכת המסחר, האחרון שחושב שצריך לפרוץ את השוק המסודר על ידי יבוא

פרוע. אולי צריכים להוציא מכרז בין חברות היבוא, שתיפתח חנות ליד המכס ושם ימכרו

את המוצרים האלה במכירה פומבית. המכס יקבל את שלו, העולים יקבלו את שלהם וכך בלי

לפרוץ מסגרת לאפשר לעולים בכל זאת לממש את ההון שלהם. צריכות להיות הקלות באמצעי

הייצור, אם זו מכונת תפירה, אם אלה ציורים של העולה או משאית. צריכה להיות פה

מחשבה מדינית שהמכס צריך לבצע את ההחלטה הזאת.
א' טוך
אינני מתווכחת על אפשרויות מימון מוזרות של עולים, אם כי שמעתי הרבה מאד,

שעולים רצים לבנקים, מבקשים הלוואות ואינם מודעים בכלל למשמעויות של הכסף שהם

לוקחים, וזה לחץ שאי-אפשר להפסיק אותו.

היו"ר מי קליינר;

הכל בגלל טוב לבו של מר זייף. כי אם היו מחילים את התקנה מה-1 בינואר, כל זה

היה נגמר.

א' זייף;

אותו לילה, ליל השימורים שבו התקנה הזאת עברה, שני דברים הצלחתי להכניס. 1.

את המועד. רצו להחיל את זה מה-1 בינואר. נכון שזה היה פותר אולי חלק מהדברים

שאמרת, כי לא היה מה לרוץ לבנק. אבל באמת היתה פה אפליה ברורה. 2. התקנה היתה
כללית ואז אמרתי
לא יתכן שאם עולה בא עם מכונית יאמרו לו: תשלם. ואז הכניסו את

הסעיף לגבי מי שבא עם מכונית מארץ המקור.

אי טוך;

אם אתה חוזר לאותו לילה שאני בוודאי לא הייתי בו, הנוסח הראשון דיבר על עולים

אשר משנים את מעמדם מתאריך מסוים. זאת אומרת, אפילו אם העולים היו משנים את מעמדם

ב-1 בינואר, לא היה נגרם אותו נזק אשר נגרם היום כאשר אנחנו אומרים להם; מ-1

באפריל אנחנו משנים גם את מצבכם.

אבל אני רוצה להתייחס לנתונים. הרי בשנתיים שחלפו הגיעו כמעט 400 אלף עולים,

כ-100 אלף משקי בית. אם אנחנו נבדוק את המספר האמיתי של רוכשי המכוניות, התמונה

הזאת, של כל העולים מברית המועצות נוסעים עם מיצובישי,אולי תתגמד למספרים הרבה

יותר ריאליים. ידוע לי על הרבה אנשים שקונים מכונית מיד שניה. ידוע לי גם על

אנשים שלא קנו מכונית, ידוע לי גם על אנשים שאולי לא זקוקים למכונית והםקונים

אותה. מבני משפחתי בהחלט קיבלתי פניות לקבלת הלוואה. אנשים אוספים מכל הכיוונים.

קשה מאד לסבר את אזנם צריך או לא צריך, כאשר הם נמצאים במצב כל כך בתולי בארץ.

המהומה כבר נגרמה. חבל מאד שהיא נגרמה בצורה כזאת. אינני מאשימה אותך, כי הרעיון

התחיל עוד הרבה לפני שמונית לתפקידך, אתה קבלת תבשיל שבושל הרבה לפני כן.

אני רוצה לחזור בכל זאת לנושא כלי עבודה, לאותו תחום אפור שאורי הורוביץ

הזכיר אותו. נמצאים עוד כמה דברים באותו אזור אפור. ישנה תכונה שאנחנו לא מתאימים

את עצמנו כמשרדי ממשלה למציאות הנוצרת. הרי ברית המועצות לשעבר, חבר העמים

דהיום, התהפכה בשנתיים האחרונות מספר פעמים כפי שלא התהפכה 70 שנה לפני כן.

המציאות משתנה כל הזמן, גם מצבם הכלכלי, גם העיסוקים שלחם וכולנו חרדים בפני

העובדה שהעלייה תיעצר. יום אחד נגמור את כל התקנות, ניתן סל קליטה, נחסל את כל

הפטורים למקבלי סל קליטה ונגלה שנשארנו בלי עולים.

נושא כלי העבודה הוא הרבה יותר רחב. הוא כולל לפעמים כלי נגינה והוא כולל

לפעמים מחשבים, נושא שהוא לא מוסדר, כי יש בעיה להכניס אותו למסגרת החוקית. יש

כאן דבר איור, שאנחנו אמונים לקיים את התקנות כלשונן וכפשוטן והדברים מאד לא

פשוטים. אני מודה שגם העובדים שלנו בשטח וגם עובדי המכס מאד ערים לאספקטים האלה.

אני חושבת שאנחנו צריכים לגמור את הפגישה הזאת גם עם איזושהי הצעה אופרטיבית, של



המשך דיונים בנושאים האלה. הם לא חד-פעמיים. זאת אומרת, אפשר לאסוף דגמים די רבים

של מקרים כאלה, אשר השמועה כאשר היא חוזרת לשם, היא מעוררת אצל הרבה אנשים גם

בסביבה תחושה לא נוחה. לא מספיק שמדובר רק בצייר, מדובר גם בסביבה החברתית שלו,

במסיבה של אמנים שחשים לא נוח עקב העובדה שצריך לרוץ ממקום למקום.

לכן אני מציעה לדון במספר המקרים האלה ומקרים דומים להם ולנסות למצוא להם

פתרון בהליך של חקיקה בוועדת הכספים.

אי זייף;

אני יודע שמדינת ישראל לא תתעשר מהמכס שהיא גובה מהעולים. אבל כמובן, כפי

שנאמר פה, יש כללים ואנחנו חייבים לשמור עליהם, כי אם פורצים אותם, יודעים איפה

זה מתחיל, לא יודעים איפה זה נגמר. אנחנו פותרים את הבעיות שמתעוררות בעקבות

העלייה המיוחדת הזאת מברית המועצות. אני מקווה שיבוא הגל הבא, וכמו שפתרנו בעיות

אד-הוק תוך כדי הגל הגדול, נפתור גם בעיות אד-הוק בגל והשני שיבוא עלינו לטובה.

בסך הכל אנחנו מסוגלים לפתור בעיות בנושאים ספציפיים. נכון, לפני כמה שבועות

קבלתי מכתב לגבי אדם שהביא כלים של תזמורת שלמה. הוא היה מנצח והוא בא עם הכלים

אי טוך;

למה לא?

אי זייף;

זו בעיה מיוחדת כמו המקרה של הצייר עם הציורים וכדומה. אנחנו נפתור את הבעיות

האלה לקולא. אני מוכן שמר שמעוני, שמרכז את כל נושא המכס, יקים צוות בנושא הזה.

כל פנייה כזאת תטופל, אנחנו לא נשנה תקנות, אבל בתקנות הקיימות נלך לקולא.

אפשר לקיים ישיבה משותפת אתכם, להקים איזה מנגנון של פנייה עם הדברים

המיוחדים ולטפל בהם אד-הוק.

ו' לסר;

רשות הנמלים מתייחסת לעניו הזה של אגרות אחסנה גם ביחס סלחני. היא משתדלת לתת

לפי מה שמאפשרות לה התקנות.

היו"ר מי קליינר;

יש מקרים שבגלל בעיות של המימשל הדברים נתקעים. אני חושב שפה אולי צריך לשנות

את התקנות.

ו' לסר;

צריך לשקול את זרו. אבל אי-אפשר לעשות את זה אלא בתהליך מאד ממושך. לאחרונה

הוצאנו הוראה, אמנם רק לשנה, לגבי חפצים אישיים של עולים שלא יכולים להוציא אותם

עד שאין להם דירה. אבל זה עבר בתהליך של רקיקה.

היו"ר מי קליינר;

אני באמת אשמח אם לגבי אגרות שמוטלות על עולים בגין בעיות של חמימסד, יגלו

גמישות יתר. אם צריך תקנות אז יתקינו הנקנות, הכל לפי החוק.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40

קוד המקור של הנתונים