ועדת העליה והקליטה

28/01/92



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 202

מישיבת ועדת העלית והקליטה

מיום שלישי. כ"ג בשבט, התשנ"ב - 28 בינואר, 1992. בשעה 00;12

חברי הוועדה;

מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

ע' ברעם

י' שפרינצק

מוזמנים;

חי גולן - אגף שרותי קליטה, משרד הקליטה

א' קורן - משרד האוצר

ט' ילין מור - משרד העבודה והרווחה

ני בן-צבי - שרות התעסוקה

הי ששון - אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

ב' דל - משרד החינוך והתרבות

בי מנצורי - משנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

י' שרף - סגן מנהל מרחב תל אביב, הסוכנות היהודית

א' דוניו - הסוכנות היהודית

עי בן יצחק - משנכ"ל עמידר

ד' ועקנין - מנהל אתר הקראוונים, עמידר

חי הסיד - ראש המועצה האזורית באר טוביה

שי ברקוביץ - ס/ראש המועצה האזורית באר טובירה

י' גלאון - מרכז קליטה במועצה אזורית באר טוביה

נ' צוק - מנהלת מחלקת החינוך, מועצה אזורית באר טוביה

י' צאלון - יו"ר שרותים חברתיים, מועצה אזורית באר טוביה

ר' אלעזר - ארגון גג למען העולים מאתיופיה

אי ביטאו - ארגון גג למען העולים מאתיופיה

א' ירדאי - ארגון גג למען העולים מאתיופיה

פ' לגאסה - ארגון גג למען העולים מאתיופיה

ס' פולק - ארגון אמריקאי למען העולים מאתיופיה

דרי ו' ריקנד- ארגון אמריקאי למען העולים מאתיופיה

מזכירת הוועדה; ו' מאור

קצרנית ; ש' צהר

סדר היום; מצב אתר הקראוונים בת-חצור במועצה האזורית באר טוביה.



מצב אתר הקראוונים בת-חצור במועצה האזורית באר-טוביה.

אני פותח את ישיבת ועדת העליה והקליטה, כשעל סדר היום שלנו מצב אתר

הקראוונים בת-חצור במועצה האזורית באר-טוביה. בהזדמנויות שונות קיבלנו רקע

כללי על האתר המיוהד והגדול הזה במרכז הארץ, שבאופן טבעי מהווה מקום משיכה

להרבה גורמים ומהווה גם שסתום לחץ, וזה עוזר לעולים עם בעיות קשות.

- היוזמה לדיון בנושא ספציפי זה היא של הברת הכנסת נאוה ארד. אחרי שהיא

סיירה בשטה, כאשר מר דני ועקנין היה המארה שלה, היא התרשמה מהבעיות

המיוחדת שראתה שם, והיא ביקשה להעלות את הנושא לדיון בוועדה. מובן שהסכמתי

לבקשתה, כי המצב אכן מחייב דיון ואולי גם ביקור. העדפתי לקיים תחילה דיון

בנושא הזה, כדי שאפשר יהיה לפתור כמה בעיות דחופות, ואחר כך לבקר במקום.

הזמנו לישיבה זו את הגורמים שיכולים להתמודד עם הבעיות. במקום הזה יש

עליה אתיוטפית די גדולה, ויש עליה מברית המועצות. במקום הזה יש בעיות.

תדורשות טיפול חברתי וסוציאלי, וצריך לקבוע קריטריונים לגבי מי שיבוא לשם,

ומי לא. אנחנו מבקשים לשמוע פרטים על הבעיות של המקום הזה, ובמיוחד אנחנו

רוצים לקבל פרטים בנושא הקשישים ששם.

הכוונה שלנו לקיים דיון בנושא כדי לעזור בפתרון חלק מהבעיות לפחות,

אחרי שנקבל חומר רקע על בעיית המבנה של הציבור ששם, על בעיית השרותים

המוניציפליים של המועצה שאוכלוסייתה בצורה כל כך משמעותית. אני מציע

שנתחילבשמיעת נציג הבתר עמידר שהקימה את האתר הזה.

אנהנו מדברים על אתר שהיסטורית תהילתו היא בתקופה בה התחילו להכין

פתרונות דיור, ותוך חיפוש אחר פתרונות דיור התקבלו מספר מחנות צבא. מתוך

11 מחנות צבא שוקמו ושופצו 2 מחנות למגורי עולים; חפץ-חיים במחצית המחנה,

ומהנה הצור בחלק השייך לכוחות היבשה, הנדסה בזמנו. חלק מהמחנות לא שופץ

בגלל סיבות הנדסיות קונסטרוקטיביות וגובה ההשקעות הדרושות לשיפוצם.

השיקום והשיפוץ הקיף 241 דירות בנייה קשיחה, כאשר חלק מהן הן יחידות

של חדר וחצי עם שרותים משותפים, וחלק יחידות דיור עם שרותים נפרדים.

בגלל גודל השטח והגידול במספר העולים נוצר שילוב שאיננו מקובל והוא כמעט

ולא קיים במקומות אחרים, לא באתר שיש בו בנייה קשיחה ולא באתר של

קראוונים. בנוסף ל- 241 היחידות ששופצו הוצבו 894 מגורונים משני צדי

הכביש, ומספרם יגיע ל- 902. בסך הכל 1,141 יהידות דיור שבעקרון מוכנות

לאיכלוס.

העבודה שם בוצעה על ידי משרד הבינוי והשיכון. עמידר קיבלה את הרכוש

בשיתוף פעולה מלא עם המועצה האזורית. המועצה האזורית לא שאלה שאלות, דוגמת

השאלות שנשאלות במקומות אחרים, אלא הכניסה את ראשה לעול, ואת כתפיה אל

מתחת למסע. הייתי אומר שאנחנו הולכים באותו תלם ומושכים ביחד את העגלה

הזאת על מנת לממש את ביצוע איכלוס העולים באותו אזור.

בפעם שעברה אמרתם שזה קומפלקס וקשרתם את זה גם עם גדרה. אולי נוכל

לקבל את התמונה הרחבה יותר.



ע' בן-יצחק;

אני מכניס לזה את המועצה כי היא קשורה לאתר בת חצור בלבד. בקומפלקס

שבו מטפל דני ועקנין כמנהל אתר משולבים עוד שני אתרים: מחנה חפץ חיים,

שנתקבל על ידי הסוכנות בשל הצורך המיידי בקליטה ישר מהמטוסים של עולי

אתיופיה שבו 22 יחידות דיור קשיחים בלבד, וברובו המכריע הוא כבר מאוכלס;

ואתר משטרת גדרה, שגם הוא היה מחנה צבאי, אהרי שהמשטרה שופצה, ולידה הוצבו

מגורונים. המגורונים עדיין לא מאוכלסים, בנין המשטרה מאוכלס. זה איפוא

משולב של שלושה אתרים המטופלים על ידי אדם אהד ונמצאים במחוז דרום יהודה.

היו"ר מ' קליינר;

האם יש הבדלים בסוג האיכלוסים במקומות השונים?

ע' בן-יצחק;

באתר גדרה יהיו 50 יהידות מגורים בשביל עולים מאתיופיה, והיתרה בשביל

עולים מברית המועצות. במשטרה יש אוכלוסיה מעורבת של עולים מברית המועצות

ועולים מאתיופיה, בעיקר עולים בודדים. אין שם אלמנט של מרכז קליטה בכלל.

חפץ חיים הוא מרכז קליטה במלוא מובן המלה, וכולו על טהרת עולי אתיופיה,

וגם עולים שזה עתה הגיעו. אתר בת חצור, שהוא אתר מעורב ויהיו בו למעלה מ-

400 יחידות דיור בשביל עולי אתיופיה, יהיה על בסיס של מרכז קליטה, ךטיפול

של הסוכנות היהודית, אבל בשיטת איכלוס שהיא יותר מפוזרת במספר מקבצים.

מצאנו שזו שיטה טובה, כי יש בה שמירה על מסגרת בית אבא, שהיא מסגרת השומרת

על עצמה, אבל היא נמצאת גם בתוך סביבה אחרת.

בת-הצור, שהוא האתר המרכזי, הגדול והכבד מבחינת הבעיות, נמצא בתחום

המוניציפלי של מועצה אזורית באר טוביה, ושם מאוכלסים כבר 42 בתי-אב יוצאי

אתיופיה. יש לזכור שיש משפחות עולים המקבלות שתי יחידות דיור בשל גודל

המשפחה. בסך הכל יאוכלסו שם 470 יחידות, מתוך 1150 בסך הכל. יש שם גם מספר

לא גדול של תושבי הארץ שהם מפונים.

בי מנצורי;

בבית-חצור אנחנו אמורים לקבל 400 יהידות. אופן האיכלוס שם יהיה משני

כיוונים. קרוב למחצית יבואו ישירות מנמל התעופה בן גוריון, אחרי שהגיעו

לשם מאדיסל. בשביל עולים אלה יופעלו במקום התנאים של מרכז קליטה לכל דבר,

לפחות לשנה הראשונה. המחצית השניה של היחידות יאוכלסו בעולים שהגיעו ארצה

במבצע שלמה, וגם כמה חודשים לפני כן, ושאוכסנו עד אז בבתי מלון בטבריה

ובמרכז הנמצא בשערי אברהם, שזה קרוב לאיזור. להערכתי זה יתבצע בחודש

הקרוב.

כ-400 מהעולים הנמצאים בבתי מלון בצפון יגיעו לבית חצור בתקופה

הקרובה. זו על כל פנים המגמה. ל- 50% מאותן 400 יחידות שנקבל יועברו

עולים ישירות מנמל התעופה, וחלק כבר אוכלסו. 200 המגורונים הנוספים יהיו

באחריותנו לכל ענין ולכל דבר עד ה-1 ביולי 1992, שזה שנה מאז עלותם ארצה.

על פי ההלטת הקבינט אנחנו נעביר את האחריות עליהם למשרד לקליטת העליה,

בשיתוף עם המועצה האזורית.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבין כי מאותו יום יהיו למעשה שני מעמדות של עולים.

ב' מנצורי;

אמנם כן, אבל לא באותו מקום.



י' שרף;

באתק בת-חצור אנחנו נאכלס את העולים בשתי אשכולות. אשכול אחד יהיה של

מפוני בתי המלון, שנמצאים כבר לקראת סוף תקופת הזכאות שלהם; באשכול השני

יהיו העולים שיגיעו לשם ישירות משדה התעופה. כך שאף שמדובר באתר אחד, הם

ישוכנו בשני אשכולות המרוחקים מרחק די ניכר האחד מהשני.

את העולים שיהיו באזור הוותיקים, שבאו משערי אברהם ומבתי מלון בצפון

ונמצאים בתום תקופת הזכאות שלהם, אנחנו נעביר בצורה רכה, לא ביום אהד ולא

בבת אחת, אלא בהדרגה. נעמיד אנשים שיעבדו אתנו וימשיכו אחר כך לעבוד עם

העולים בשיתוף פעולה עם המועצה.

היו"ר מ' קליינר;

כאשר העולים הם ברמת קליטה של מרכז קליטה אתם דואגים לכל מחסורם.

הפררובלמטיקה נובעת מהעובדה שלידם יש אנשים שגם הם עולים חדשים ולמדינה יש

גם כלפיהם מחוייבות, אבל היא לא דואגת לכל מחסורם.אלה מקבלים דמי כיס,

והאחרים - כסף לקיומם. כל זמן שמדובר ברוסים ואתיופים, ניחא חלקית. אבל

כאשר מדובר באתיופים בשתי הקבוצות, זהעלול ליצור אצלם בלבול. השאלה היא

באיזה מעמד הם עוברים אחרי השנה למשרד הלקיטה.

ח' גולן;

לפי הסיכום הסוכנות והקבינט המצב הוא כדלהלן; האתר נשאר מרכז קליטה,

ללא קשר לתאריך של 1 ליולי לינואר. לאתר השני עולי אתיופיה יכנסו לתכנית

משרד הקליטה החל מהשנה השניה להיותם בארץ. התכנית הזאת מבוססת על שני

מרכיבים עיקריים. האחד, סל-קליטה ייחודי לעולי אתיופיה, שהסוכנות היהודית

ומשרד הקליטה שותפים בו; השני, פריסה באתרים שצריכים לתת פתרון כולל לגבי

טיפול שוטף בעולי אתיופיה, במתכונת של אתר מגורים פתוח, ולא מרכז קליטה.

היו"ר מ' קליינר;

הייתי אומר שזו קליטה ישירה מתודרכת. זה פתרון זמני.

התכנית הזאת צריכה לתת פתרון לכל תהומי הקליטה, גם לדיור, גם

לתעסוקה, גם לקליטה החברתית וכדי.

ני ארד;

הוועדה שלנו לא באה במקומן של הרשויות השונות. לנו חשוב לדעת מה הן

הבעיות, לאלו בעיות טרם ניתן פתרון, האם יש בעיות בענין התיאום וכוי.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבקש לדעת מה הקריטריונים שלכם לאיכלוס. האם כל מי שרוצה בכך

יכול להגיע לאתר הזה?

הי ששון;

חלק מהעולים שיופנו לאתר הזה הם מפוני בתי מלון, בעיקר בצפון. החלק

האחר יהיו עולים שיופנו לשם ישירות משדה התעופה. באופן כללי יהיו שם 400

יחידות מגורים לעולים מאתיופיה, 40 מעט מאד יחידות דיור לחסרי דיור, והשאר

בשביל עולים חדשים משאר התפוצות.



ח' גולן;

משרד הקליטה יושב אחת לשבוע עם משרד השיכון ועם עמידר, וביהד קובעים

את האוכלוסיה שתועבר לשם. מר חביב קצב יושב בוועדה הזאת מטעם משרד הקליטה,

אבל הוא טרם הגיע לישיבה, ואני לא מתכונן לדבר במקומו.

היו"ר מ' קליינר;

נמסר לי שאת ההזמנה לישיבה הזאת קיבל מר חביב קצב מלשכת המנכ"ל רק

היום, וכיוון שהיו לו התחייבויות קודמות, לא יכול היה לבוא.

ח' גולן;

לגבי אוכלוסיית עולי רוסיה הדברים אינם באוויר. אני במעקב שוטף אחר

הדברים. במשך הזמן היה גם שינוי יעדים שהלפו ועברו מן העולם. אנחנו קצת

מסתייגים מאיכלוסם של הזכאים השונים באתר הזה. כרגע ישנם 17.

היו"ר מ' קליינר;

המקום הזה הוא מקום מאד מיוחד. כאשר פונה אלי עולה מרוסיה וטוען שלא

נותנים לו פתרון, שנגמר לו הכסף, שהוא הולה ואינו יכול לעבוד, ואני מתחיל

לטפל בעניינו, אומרים לי; בת חצור. אין ספק שבין העולים מרוסיה מגיעים

למקום הזה הרבה מאד אלמנטים חלשים. כך שישנם שם אלמנטים חלשים מבין עולי

רוסיה, וישנם שם אלמנטים חלשים מקרב האוכלוסיה הישראלית שהם חסרי דיור,

ואני קורא שמביאים לשם גם אלמנטים חלשים מבין עולי אתיופיה.

אי דוניו;

זה לא נכון.

חי חסיד;

המועצה האזורית באר טוביה ניגשה ברצון טוב ובנפש חפצה לקליטת העליה.

אפילו נלחמנו על כך שבת-חצור תשאר בתחום הטיפול שלנו. בנוסף לבת חצור

קלטנו במושבי המועצה 200 משפחות מבין עולי רוסיה, והקליטה שלהם היתה

מצויינת גם מבחינת התעסוקה וגם מהבחינה החברתית והבחינות האחרות.אין ספק

שהם נמצאים בתהליך של קליטה טובה מאד.

אמרנו שהמועצה האזורית באר טוביה לוקחת על עצמה את הקליטה של העולים

בבת חצור, על 1,150 יחידות הדיור ששם. תהילה דובר על עולים מרוסיה אנחנו

ארגנו מתנדבים ומאמצים וכוי לקבל את העולים מרוסיה. ואכן הגיעו 440 משפחות

מרוסיה, ו- 60 עולים בודדים מאתיופיה שהגיעו ארצה עוד במבצע משה קיבלו שם

מגורונים. חלק מהם הלך לצבא, וחלק נמצא במקום. כאשר באו אלינו אחר כך

ואמרו שהסוכנות רוצה להקים שם מרכז קליטה בשביל עולים מאתיופיה, קיבלנו גם

את זה בברכה.

אנחנו חושבים שאם לא נשתף אתכם, חברי ועדת העליה והקליטה של הכנסת,

בבעיות שלנו, אם לא נצעק ונתריע על הבעיות השונות שישנן שם, תהיה כאן

בכייה לדורות שכדאי בהחלט לעשות כדי למנוע אותה. וכמה סיבות יש לדבר.

האחת, המלחמה הקשה שאנחנו מנהלים עם משרד השיכון לקבלת מבני ציבור במקום,

ועד כה ללא הצלחה. אין במקום אף מבנה ציבור מסודר מעבר ל-23 ממ"ר. כשאנחנו

מדברים על קליטה של עולים אנחנו מתכוונים לכל הרוחב של הקליטה, וזה כולל

כמובן גם קשישים. עובדה מאד מכאיבה היא שבמבנה בגודל של 23 מטר יושבים 30

קשישים, בעוד שמאה קשישים היו רוצים לבוא לשם, אלא שפשוט אין מקום בשבילם.



באתר אין מועדוניות, אין אולפנים ואין גני ילדים כמו שצריך. המעט

שישנו מתקיים בתוך תאי מצוקת בגודל של 18 עד 23 מטר. וכאשר אנחנו פונים

בענין זה אל משרד השיכון ואת מנכ"ל המשרד במיוחד, אנחנו מקבלים את התשובה

הבאה: תסתדרו במה שיש. פירוש הדבר שלמעשה אינם מתייחסים ברצינות לנושא

הקליטה. אנחנו לפחות רוצים להתייחס לענין הזה במלוא הרצינות. אנחנו זקוקים

לפחות ל-20 מבנים בשביל כל הצרכים של האתר הזה, כי מדובר בישוב של 1,150

משפחות. אלא שבמקום אין אף מבנה מרכזי אחד. כי כאשר היה שם מבנה אחד, כלל

לא גדול, השק"ם נכנס לשם, וזה כמיבן דבר טוב מאד, אבל לצרכים הקהילתיים

והחברתיים שלנו אין חדרים.

50 החדרים בבנייה קשיחה שיכלו לשמש את הצרכים השונים של העולים

משמשים כיום כל מיני צרכים ארגוניים, וגם קצת מצרכי העולים, אלא שהם אינם

מתאימים למטרה הזו. ב-50 החדרים הקטבים האלה מצויים משרדים, מרפאה, דואר,

מי נהלה, תעסוקה וכוי. אנחנו בהחלט מרגישים שמשרד הקליטה אינו מתייחס

ברצינות אל הנושא הזה, ואני חושש מאד שגם בעתיד לא יקים מבנים מתאימים

לגני ילדים, לאולפנים, להפעלת מבוגרים, מועדונים מתאימים לקשישים וכו'.

בלי המבנים האלה אפשר להגיד שלמעשה לא קלטנו את העולים. כי העולים אינם

יכולים להשאר כל היום במבנה קטן של 20 מטר. חשוב להם מאד להתאסף ולעסוק

בפעילויות שונות במבנים מרווחים י ותו- שמתאימים לצרכים שלהם.

גם הילדים זקוקים למרחבים, ואנחנו כל כך רצינו לתת להם מבנים

מרווחים, שטופי אור שבהם ילמדו ויעסקו בפעילויות השונות, אלא שאיננו

יכולים לעשות זאת כאשר לא נותנים לנו את המבנים המתאימים, ואומרים לני:

תסתדרו במה שיש.

אחרי שדיברו על 400 משפחות מאתיופיה, ואמרו שהם מבני שבט הקוהארה,

שאינם יודעים קרוא וכתוב, אמרנו שביחד עם הסוכנות ועם משרד הקליטה נתגייס

למשימה הזאת. בפועל, לפני 10 ימים קיבלנו 8 משפהות מטבעון, שנמצאות כבר

שנה וחצי בארץ, ואין להן כמובן זכויות. משרד הפנים לא נותן לנו אפילו את

ההשתתפות הבסיסית. אגב, עד היום הוצאנו מאות אלפי שקלים על הנושא הזה,

מבלי שקיבלנו אף לא אגורה אחת מהסוכנות היהודית או ממשרד הקליטה או ממשרד

הפנים.

היו"ר מ' קליינר;

סל הקליטה של משרד הפנים לא תופס לגבי עולה שנמצא בארץ שנה וחצי?

חי חסיד;

אנחנו לא קיבלנו אף לא אגורה אנחת. היה סיפור לגבי שם המקום, שלא נרשם

וכוי. אני מקווה שעוד נקבל את הכסף, אבל עד היום לא קיבלנו דבר. העולים

שנמצאים בארץ למעלה משנה לא יקבלו את זה. מישהו כבר קיבל עבורם. דווקה

משרד העבודה והורוחה היה בסדר גמור לאורך כל הדרך. והודות לציוד שנתן לנו

אנחנו מקיימים פעילות במועדונים השונים וכוי.

הוצאנו מאות אלפי שקלים על הנושא הזה, החל מרכישת מאות פחי אשפה,

המשך במתקני כביסה ועוד, ולא קיבלנו על חשבון זה אף לא אגורה אחת.

אנחנו מבקשים להתריע על הסוגים השונים של עולים המגיעים לשם. אתמול

הגיעה משפחה מאיילת--השחר, כאשר האב הוא בן 100 והאשה בת 60, ךוהיא חולה

השוכבת כל הזמן במיטה ואינה יכילה לקום. ובאו הילדים להרשם לבית הספר.

לפני שבוע הגיעו 8 משפחות מטבעון, אחרי שסל הקליטה שלהן נגמר, וגם הם באו

להרשם לבית ספר.



אנחנו מאד מצטערים על שלא מתאמים אתנו את הדברים. רק היום שמעתי

שמעבירים אלינו משפחות עולים משערי אברהם, שגם הן בוודאי קיבלו כבר את סל

הקליטה, את השתתפות משרד הפנים. יש לנו הרגשה לא נוחה שאנחנו נותנים להם

את כל השרותים, עורכים להם מסיבות, עורכים אתם נטיעות טו' בשבט ועוד,

משקיעים בעבודת הקליטה את הנשמה ממש, ובמקום שנתבקש על ידי המשרדים לעזור

ולעשות למען העולים, אנחנו פונים אל המשרדים ומתחננים בפניהם להשתתף אתנו

בקליטת העולים. נוצר כאן מין מצב מאד אבסורדי.

שולחים לבת חצור גם משפחות ישראליות. אבל מחנה הקליטה אינו מקום

לישראלים. במקום ישנן כבר 15 משפחות ישראליות, וכל הזמן יש לחץ מצד עמידר

לקלוט עוד ישראלים, שלא זו בלבד שאינם משלמים מסים אלא גם באו לבקש הנחה

בתשלום לגן הילדים. כבר מלאנו את גני הילדים שלנו בילדי המשפחות האלה

וכן גם את בתי הספר, והכל ממש מתפוצץ. ובכל זאת עשינו זאת, אבל אנחנו

רואים שמעבר לזה לא יעמדו לנו כוחותינו לשאת את המעמסה של העולים

מאתיופיה, שלמעשה הם מכמה סוגים. בשבוע שעבר הגיעו שתי משפחות ששהו שנתיים

בסודן, 200 משפחות שיגיעו אלינו יהיו משבט הקוארה, ויבואו עוד משפחות

מפונות בתי המלון.

יש לנו הרושם שלבת חצור שולחים את כל המקרים הסוציאליים מקרב העולים,

שלא רוצים להחזיק במקום אחר. מובן שעולים מרוסיה המכבדים את עצמם לא

יסכימו לבוא למגורונים בגודל של 23 מטר, והם אכן לא באים לבת חצור. מגיעים

לשם משפחות חד הוריות, משפחות עם בעיות בוציאליות וכיוצא באלה מקרים.

נכון שיש שם גם מספר קטן של משפחות רוסיות טובות, וזה קרה הודות

להשתדלותו של דני מעקנין, מנהל המחנה, שמנסה לעצור את שיטפון המקרים

הסוציאליים המגיעים למחנה.

באנו לכאן כי רצינו לשתף אתכם בבעיות שיש לנו, כי אנחנו מרגישים שאם

מהיום והלאה לא יתייחסו ברצינות לבעיה שלנו, אנחנו לא נוכל להמשיך לשאת

בעול הזה. במחנה הזה יש 150 משפחות בעיתיות. אני חושש שהמעברה תראה כמקום

טוב לעומת מה שיכול להיות במחנה הזה, שיהפוך להיות בלתי נסבל ממש.

אנחנו מבקשים לקבל מבנים ציבוריים וקהילתיים לצרכים השונים של מספר

כזה של תושבים. ילדים בגילאים 15 - 14 שלא יודעים קרוא וכתוב לא יוכלו

להכנס בשלב ראשון לבתי ספר רגילים, והם זקוקים לכיתות מיוחדות ונפרדות. יש

לנו בית ספר דתי אהד ובו 40 ילדים. מעבר לזה אין לבתי הספר שלנו כושר

קליטה. חייבים להקים שם בתי ספר, גני ילדים, מועדוניות וכוי, ואנחנו

צריכים בשביל זה את המבנים המתאימים.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבקש לשמוע מהאוצר אם נלקח בחשבון פעמיים סל קליטה. דהיינו,

עולה מגיע למקום ישוב מסויים ומקבל סל קליטה. כשהוא עובר אחר כך למקום אחר

מוצדק שיקבל שוב את אותו סל הקליטה, ואולי אפילו גדול מהראשון. כמו כן אני

מבקש לשמוע את התייחסותה של הגברת דוניו לטענה שאוכלוסיה אתיופית בעייתית

נשלחת למקום הזה. ממר הוד אני מבקש לשמוע על העולים מברית המועצות

המופנים למקום הזה. ממשרד השיכון אני מבקש לשמוע את תגובתו לצורך שיש שם

במבני ציבור מתאימים. ממשרד החינוך והתרבות נשמע התייחסות לנושא החינוך

שם. ולבסוף נשמע גם על בעיות הרווחה והבעיות הסוציאליות שבמקום.

אי קורן;

אני מבקש להתייחס לסל הקליטה. סל הקליטה כולל בתוכו מספר מרכיבים,

והוא מוקצה לפי הרישום של העולה בלשכות מינהל האוכלוסין. אם העולה לא

מתעדכן את הרישום שלו, אז כאשר העולה עובר ממקום למקום הרשות המקומית לא

תזכה לפיצוי.



סל הקליטה כולל בתוכו פיצוי בגין אובדן הכנסות מארנונה. הפיצוי הוא

לפי 14 שקל לממ"ר בממוצע, שזה ממוצע כלל ארצי שעשינו ואני מניח שהוא הרבה

יותר גבוה ממה שהרשות המקומית גובה ולפי גבייה של 100%, מצב שלא קיים באף

רשות מקומית. הפיצוי כולל בתוכו גם השלמה של מרכיבי החינוך והרווחה, כאשר

אנחנו משלימים את ההלק עבור כל העולים ל-100%. זאת אומרת שהעלות של הרשות

המקומית היא אפס. זה מתייחס לשנה הראשונה, אבל בחינוך ורווחה זה מתמשך.

ח' חסיד;

השאלה מתעוררת כאשר העולה מגיע באמצע השנה, אחרי שהיה תחילהבמקום אחר

וגמר את סל הקליטה שלו.

אני לא מתכוון אליך ספציפית, מר חסיד, אבל אני חושב שתפקידה של הרשות

המקומית כבעל ענין לרשום את העולים במינהל האוכלוסין.

ג' זולר;

אבל הם באים אלינו אחרי שכבר מיצו את הזכות הזאת.

אי קורן;

הזכות הזאת היא זכות מתמשכת. אני לא יודע איך משרד הפנים מקצה את זה,

אבל אני לא חושב שמשרד הפנים מקצה את זה לאורך שנה.

גי זולר;

אכן לשנה. כך כל המשרדים, וגם במשרד החינוך מדובר בשנה אחת.

אי קורן;

נראה לי שיש בענין זח אי הבנה בין משרד החינוך, משרד הפנים ומשרד

האוצר. כאשר משרד האוצר בנה את המרכיבים של סל הקליטה הוא בנה אותם על

הרעיון שהחינוך והרווחה מתמשכים לאורך זמן, גם מעבר לשנה הראשונה. וזה לא

בוטל. בינתיים לגבי כל עולה שחגיע אנחנו מפצים.

היו"ר מ' קליינר;

האם אין לכם פיקוח על הדבר, אחרי שאתם הקצתם את זה לכמה שנים?

אי קורן;

בענין מרכיב החינוך והרווחה אנחנו לוקחים בחשבון את העולים שהגיעו

החל משנת 1989. אנחנו רואים בזה תהליך מתמשך. אם משרד הפנים מהלק את זה

לפי קריטריונים אחרים, הוא צריך יהיה להסביר זאת.

היו"ר מ' קליינר;

הענין שווה בדיקה, ואנחנו אכן נמשיך לעקוב אחרי זה. חבל שמשרד הפנים

איננו כאן היום.



נ' בן-צבי;

אנחנו פועלים לפי הנתונים של משרד הפנים ומשרד הקליטה. מאז הפעלת סל

הקליטה לרשויות המקומיות אנחנו מנסים להתאים את עצמנו, עד כמה שאפשר,

לנתוני משרד הפינם. זה כולל את כל העולים שהגיעו משנת 1989, ואנחנו מקבלים

את החלק המצטבר. התקציב הוא עם התנייה של 25% מראש לרשות המקומית.

אלמלא בעית הרישום, וההקפדה על נושא הרישום שלפעמים יכול לבוא לידי

ביטוי במעבר מעיר לעיר, לא היתה אמורה להיות כלל בעיה בנושא הזה.

אי קורן;

אנחנו יודעים שמספר רשויות מקומיות הקימו לעצמן מטה קליטה, מטפלות

בעולים, מנחות אותם וכוי. אנחנו משתתפים בזה באיזו שהיא פרופורציה שבנינו,

ואת זה אני עושה כאוצר כלפי משרד הפנים.

ני ארד;

יש לי הרושם שנדמה לך שאתה עושה, אבל ממשרד הפנים לא יוצא דבר.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבקש לשמוע מגברת אורה דוניו את התייחסותה לטענה שמעבירים לשם

עולים חדשים מאתיופיה שאינם משכילים, ושמבתי המלון בצפון בעיקר מעבירים

לשם את האלמנטים החלשים.

אי דוניו;

אני מבקשת להתייחס לאוכלוסיה האתיופית בענין הזה. יש מספר אתרים שהם

אתרים שבהם נמצאת אוכלוסיה מעורבת, ואז ישנם גורמים, כמו המועצה הזאת,

שמעלים טענות, וישנם אתרים שהם בלבדי ים לעולים מאתיופיה. נושא מבני הציבור

משותף למרבית האתרים.

זה איננו ענין נקודתי מקומי של בת חצור, שנדון על השולחן הזה מפני

שיש כאן יוזמה מיוחדת במינה, אלא זו השתקפות לנושא הרבה יותר רחב.

אני רוצה להגיד לכל הנוגעים בנושא הקליטה, שלדבר על עולים בעייתיים

זו איננה תפיסה נכונה גם מבחינת גישת הטיפול, ובוודאי לא לגבי עולי

אתיופיה. אנחנו יכולים לדבר על אנשים שבאים בשלבים שונים של הקליטה שלהם.

מה זה בעצם בעייתי? - כל אדם שצריך לתת לו שירות ושצריך לקבל טיפול. זה

לא בעייתי מפני שלו אישית יש בעיה.

מה שמגיע לחצורית, או מה שעתיד להגיע לחצורית, הם לא אנשים בעיתיים

במובן האישי, אלא אנשים שצריכים לקבל שירותים מתאימים, ואז הם יתחילו

לתפקד בתחומים החדשים שלהם כפי שמצופה.

8 המשפחות שהוזכרו כאן הן דבר מזערי, חד פעמי, ולא שום דבר אחר, וזה

נבע מתוך זה שסגרו מערכת אחרת. אלה אנשים שעומדים לקראת כניסה למסגרות

אחרות, לדירות חוזיות שלהם. אם שמים אותם במרכז התמונה מאבדים את

ההתייחסות לדברים האחרים שהם בעצם הגדולים והמרכזיים. שמונה המשפחות האלה

הן איזה שהוא דבר שולי לגמרי לענין.

למעשה באות לכאן שתי קבוצות, ושתי הקבוצות תגבלנה מערכות שרותים

המתאימות למצבה של כל אחת.

�
�
אני לא רוצה לטייח. אני רוצה לקרוא מנייר של המועצה, וישפוט כל אחד

לעצמו. בנייר הזה כתוב, בין היתר: "אפיוני האוכלוסיה מושפעים מנטיית מערכת

הקליטה להפנות לאתר אוכלוסיה שקשה למצוא לה פתרון במקום אחר. בעקבות נטיח

זו נקלטו באתר משפחות חד-הוריות, נכים, מוגבלים וקשישים מעולי רוסיה.

מהאוכלוסיה של עולי אתיופיה מופנים עתה עולים מאיזור נידח ללא השכלה,

והינם אנאלפאביתים גמורים". כל זה ביחד יוצר תמונה מסויימת, ואי אפשר

להתעלם מזה.�
�
ולזה מצטרפים הדברים ששמענו כאן היום לגבי העולים מבתי המלון. התמונה

שאני קיבלתי מהדברים שנאמרו כאן היא, שיש מלון מסו י ים שיש בו אנשים שהם

יותר קונפורמים. ויש בו גם אנשים שהם "עושי צרות", ואת אלה האחרונים

שולחים לבת-חצור.�
�

�
�
הבה ניקח את הדברים המרכזיים, כי זמנה של הוועדה מוגבל. אני יכולה

להרגיע את האנשים ולומר, שאנחנו מעבירים את האתיופים דיירי המלון ממקום אחד

לשני בלא שום מיון. יכול להיווצר מצב בו מצרפים לאשכול של משפחה עוד שני

בני משפחה כדי שיחיו יותר בנוח.�
�
יש משוקדם ומאוחר. המוקדם הוא חלק ממסגרות קליטה שיכולות להתבצע

בעיקר כאשר יש מבני ציבור. אוכלוסיה שנמצאת במרכזי קליטה שולחת מיד את

ילדיה לפעוטונים ולגני ילדים החל מגיל אפס ועד שלוש. אבל מערכת כזו לא

קיימת בכל מקום. ובמקום שאינה קיימת, או קיימת בצורה מצומצמת, היא צריכה

להיות מוכנה להתמודד עם תוספת של אוכלוסיה מהסוג הזה.�
�
אני לא מספיק מכירה את הרשות המקומית, ואני בטוחה שחבריה יציגו היטב

את עניינם. אבל כאשר מדברים במבני ציבור יכול להיות שתוך התמקדות בנושא

אחד ממעיטים בדבר חשוב אחר, שהוא הנושא האינטגרטיבי. אם מישהו יכוון את

מירב הפתרונות לכך שיקומו מבני ציבור, ויגיד שיש מספיק כתות כדי לקלוט

אולפן ומספיק כתות כדי להשלים את בתי- הספר, ולא יראה את הענין

האינטגרטיבי, שחלק ממנו יכול להיות אולי לא בתוך אותו מרכז, אז אנחנו נעשה

עבודה לא שלמה ולא נכונה.�
�
1

�
�
מר ועקנין, אולי תמסור לנו פרטים על האוכלוסיה הרוסית ששם, כמה

נכים, כמה קשישים וכמה משפחות רגילות יש באוכלוסיה שם.�
�

|

1�
�
אנחנו מדברים בעיירה שתוך מספר שבועות יהיו בה 3,700 - 3,500 נפש.

אנחנו נמצאים בסד של זמן, ואם לא נעמוד בקצב ולא נסתכל קדימה הרבה יותר

מהמקובל, אנחנו עשויים להתחיל לקלקל דברים ולא נוכל לפרוץ שום סכר.�
�
אתחיל בהרכב האוכלוסיה. הבה ניקח חתך של 390 משפחות. ואני מדבר על

קליטה ישירה, ולא על מרכז קליטה. מתוך 390 המשפחות הגיעו 87 משפחות עם

ילדים 48 זוגות ללא ילדים; 157 בודדים; 60 אתיופים בודדים; 2 משפחות

אתיופיות; למעלה מ,- 55 משפחות חד הוריות; 40 פלוס פנסיונרים; 28 בעלי

נכות נראית לעין, כמו קטועי רגליים וכוי. זה החתך של 394 המשפחות.�
�
ועדת העליה והקליטה�
�




אנחנו לא באנו לפתור את הבעיות הקטנות, ולא כדי לומר איך מסתדרים עם

בעיות ראשונות העולות מהרכב כזה של אוכלוסיה. חשוב להתמקד בשני דברים, כי

בשאר הדברים אנחנו מסתדרים יפה בעזרתם של המועצה, של הברת עמידר ושל משרד

העבודה והרווחה.

כאשר מאכלסים אתר כזה, והיום יש שם כבר למעלה מ-470 משפהות, ולא קיים

שם מבנה ציבור אהד, כי גודל כל אהד מ- 900 המגורונים שם הוא 23,06 מטר,

והגודל של כל אהת מ-241 היחידות של בנייה קשה הוא 17 מטר ליהידה הקטנה,

ו- 27 מטר ליחידה הגדולה, קשה לספק את הצרכים המינימליים של העולים. כשאני

מדבר על בנייה קשיחה אני מתכוון ל מבנים צבאיים שהולקו ליחידות דיור, כאשר

המטרה היתה לקלוט שם ככל האפשר יותר עולים.

בניגוד למקומות אחרים שהקימו ועדות היגוי לקראת קליטת העולים ועשו כל

מיני סלקציות, המועצה הזאת קידמה בברכה והושיטה את ידה לכל הבאים, על

הבעיות שהביאו אתם. מהר תהיה זו עיירה בת 37 - 35 אלף נפש, וצריך לטפל

בבעיות שיתעוררו שם, לפתור אותן, להתקדם ולקדם את האוכלוסיה שם.

הדרישה היחידה היתה שהרכב האוכלוסיה שם יהיה בגדר הסבירות, ושלא

ירכזו שם את כל הנכים ואת כל המקרים הבעיתיים. זו היתה הדרישה, ולא יותר

מזה. היום נוספה שם העליה הברוכה מאתיופיה, והעליה הישירה משדה התעופה

תתקבל שם אף היא בברכה. אבל אל נא תגרמו למצב שבו האתר הזה ישמש המקום

שבו יבואו על פתרונן הבעיות של כל מקום אחר, מבלי להתחשב במה שיקרה באתר

עצמו. הדברים צריכים להעשות בצורה מסודרת ומווסתת, ושלא כל אחד ישלח לשם

את המשפחות הבעייתיות שיש לו.

עי בו-יצהק;

זו איננה הפעם הראשונה שאנחנו מתמודדים עם הבעיה הספציפית של בת

הצור. אם חתך האוכלוסיה באתר הזה יהיה זהה לחתך האוכלוסיה במקומות אהרים,

לא תהיה כאן כל בעיה. אבל פה אנחנו עוברים באחוזים ניכרים אחוז המשפחות

הבעיתיות. בבקע שומרים יפה מאד על הפרופורציות הנכונות, בעוד שבבת הצור

אין המצב כך, ולכן זה אתר שיש בו בעיה בשל הרכב האוכלוסיה שלה. זה אומר

שאחוז הנכים בנכות מוטורית גדול כאן בהרבה מאשר במקומות אחרים, וגם אחוז

הנכים נפשית בבת הצור גדול מכפי שהוא במקומות אהרים.

היו"ר מ' קליינר;

האם יש לך איזו שהיא אלטרנטיבה בשביל אוכלוסיית הקשישים והנכים

למיניהם שבקרב העולים? שולהים אותם לבקע ולבת הצור כי אין לך דירות עמידר

בשבילם במקומות אחרים.

ע' בן-יצחק;

יש להם אלטרנטיבות במקומות אהרים, כמו למשל אתרים נוספים שנפתחים,

אלא שההכוונה של חלק מאותה אוכלוסיה אינו בידינו. אנחנו לא מכתיבים את סוג

האוכלוסיה המופנית למקום זה או אהר. אנחנו בסך הכל חברה מאכלסת. אבל אני

מסכים שיש פה בעיה, וצריך לפתור אותה.

היו"ר מ' קליינר;

אני רואה בזה את הנקודה המרכזית. מבני הציבור פחות מדאיגים אותי, כי

אני מאמין שבלחץ הוועדה שלנו נמצא פתרון לבעיה הזאת.

משרד הקליטה הוא שמפנה את האוכלוסיה הרוסית שעליה דובר כאן. כך שקודם

כל אני מודה בעובדות שהוזכרו כאן. אנחנח הורינו ללשכות ולמחוזות שלנו

להפסיק לשלוח אוכלוסיה מהסוג הזה לבת חצור.

נכון שישנם אתרים נוספים שניתן היה לאכלס בהם את האוכלוסיה הזאת,

מקומות כמו עמק חפר, בארותיים, מזור, פתח תקווה ואהרים, אלא שהם לא היו

זמינים ואי אפשר היה להשאיר את האנשים באוויר.

נ' צוק;

אנחנו מדברים על אנשים שבאו אלינו מבתי מלון, ולא ישירות משדה

התעופה.

בתחילת דברי אמרתי כי משרד הקליטה הוא זה שהעביר את העולים, ולא

מישהו אחר, כך שאינני מגלגל את האחריות על מישהו אחר. נכון שרוב

האוכלוסיה שבה מדובר נשארת בבתי מלון, כי אין לה קרובי משפחה, אין לה

משפחה נוספת. מיד עם הגיעם לשדה התעופה אנחנו משכנים אותם בבתי מלון

בערים הגדולות, אלא שעלות השהייה בבתי המלון היא גדולה ביותר, בלתי נסבלת

ממש. כך שאנחנו חייבים להוציא אותם מבתי המלון אחרי שנמצא עבורם אתר שבו

ניתן לשכן אותם, וכך כיוונו אותם לחצור.

אני נתקל בהרבה מאד עולים קשישים שבשנה הראשונה עוד הסתדרו איך שהוא

עם סל הקליטה הגדול שקיבלו, ושכרו דירה ב- 400 - 350 דולר לחודש. אבל עם

גמר השנה הראשונה הם מבינים שעם 375 שקלים הם לא יוכלו להסתדר יותר. לאן

מגיעים הקשישים האלה?

חי גולו;

האוכלוסיה החלשה הזאת אינה מסוגלת להשיג דירה אפילו בשנה הראשונה.

היא פשוט נתקעת במלון בתל אביב, במרינה בבת ים וכוי, איפה שהעלות גבוהה

מאד, ומנסים להוציא אותה משם. משרד הקליטה נתן הנחיה להפסיק לשלוח מקרים

כאלה לבת-חצור.

אני מתחיל להבין שהקריטריון שלפיו מכוונים אותם לאתר הקראוונים הוא

מידת הקירבה שלו לבית חולים. ככל שהאתר קרוב לבית החולים, או שיש קו

אוטובוס טוב ממנו לבית החולים הקרוב, יש לאתר יתרון יחסי.

לאיזור הזה יש יתרון בהיותו קרוב מאד לאתרים שיקומיים.

אני חוזר ומצהיר שהורינו להפסיק לשלוח אוכלוסיה זו לבת חצור. באשר

לאתיופים, האתר של בת חצור מיועד לעולים המופנים לשם ישר משדה התעופה, וכך

צריך להגדיר אותם, והאחרים נקבעים על ידי הסוכנות, ואלה בעיקר עולים שעלו

במבצע שלמה והופנו לבתי מלון. אני מציע שהסוכנות היהודית תודיע גם כאן

שהמקרה של טבעון הוא חריג, כי זה לא מקובל עלינו, וגם לא נעשה בידיעתנו.

�
�
אני איש השטח, איש ביצוע. אני לא המתכנן, אבל אני משתדל לבצע את

הדברים בצורה מתוכננת. אני רוצה להגיד לאנשי באר טוביה, שההערות שלהם מאד

כואבות לי, וכדאי שיבדקו את הדברים, ולפני שהם מביאים את זה בפני חברי

הכנסת כדאי שישאלו את הכלה מה קרה, למה ואיך.�
�

�
�
האם לא היה כדאי שתסבירו לנו את הדברים לפני שהבאתם את הכלה?�
�

�
�
אם מסך הכל של כ-1200 האנשים שאמורים להיות שם, 600 ותיקים ו- 600

חדשים, הגיעו לשם 19 אנשים עם בעיות, מפני שמשפחתם גרה בקרבת מקום, זה

באמת לא דדבר שבגללו צריך להטריח את חברי הכנסת. אפשר לשבת ביחד ולדבר על

זה בצורה מכובדת.�
�

�
�
כאשר באתם אלינו ואמרתם שתביאו 400 משפחות עולים מקוארה, השיבונו

לכם: ברוכים הבאים, אנחנו שותפפים במאמץ הלאומי של קליטתם. אבל כאשר

חדשות לבקרים אתם מביאים אוכלוסיות שונות מבלי שאתם אפילו טורחים לעדכן

אותנו, זה כבר משהו אחר.�
�

�
�
הרשות המקומית של כל מקום שאליו נעביר אוכלוסיה תקבל מאתנו ידיעה על

המשפחות שיגיעו, על החתך שלהן, גילאי הילדים וכו' וכוי, כי הרשות שצריכה

לתת מענה חינוכי לכל הבאים, החל בפעוטון, בגן ילדים וכך הלאה. רק בימים

אלה קיבלנו ידיעה על מי שעובר לאיזור הזה. הבעיה המרכזית באותו מקום היא

מאד פשוטה, והיא מתמקדת בהעדר מבני ציבור מתאימים. אם אתה מעביר למקום זה

איקס אנשים אתה צריך לספק להם אולפן ללימודים, אתה צריך לתת גני ילדים

בשביל הילדים, וכן הלאה. על זה צריך להתמקד, ולא על אותן 7 משפחות שהועברו

מטבע ו ן.�
�
יש שם 1,200 איש שצריכים ללמוד עברית. כשהאמהות לומדות עברית צריכים

ילדיהן להיות בגן, ואנחנו מבקשים את עזרת הוועדה להשיג זאת.�
�

�
�
יש לנו כמה בעיות קשות בתחום החינוך, והייתי רוצה לנצל הזדמנות זו

כדי להעלותן כאן. אתחיל במרכז הקליטה לאתיופים. הכעס שאנחנו מבטאים כאן

כרגע לגבי מדיניות האיכלוס של האתיופים אינו נובע מכך שיש לנו התנגדות

לאיזו שהיא קבוצה של עולים מאתיופיה, כי ההיפך מזה הוא הנכון. אנחנו שמחים

לקבל עולים באתיופיה ולתרום את חלקנו בקליטת האתיופים. אבל אנחנו מבקשים

שהדבר ייעשה בצורה מתוכננת ומסודרת.�
�
כחודש לפני שמרכז הקליטה צריך היה להיפתח הודיעה לנו הסוכנות שיבואו

אלינו 400 בתי אב ממחוז קוארה עם כ- 800 ילדים, 40 ילדים בכל קבוצת גיל.

קידמנו זאת בברכה, וביקשנו ממשרד החינוך לעזור לנו להערך לקליטתם. סיכמנו

ביחד עם מפקחי משרד החינוך שילדי בתי הספר היסודיים יפוזרו ברשויות

סמוכות. ואשר לגני ילדים, הוחלט שאין פתרון לנושא הזה.�
�




אנחנו מתריעים מזה חודש על הצורך שלנו ב-5 מבנים מתאימים בשביל גני

ילדים, כדי שנוכל לקבל את העולים מקוארה ולטפל בהם, וגם שלחנו פאקסים

וטלגרמות בענין זה. אלא שעד היום לא קיבלנו על כך מענה בכתב לא ממנהל

המחוז במשרד החינוך, לא ממר בנצי דל שבטלפון אי אפשר היה להשיגו בחודש

האחרון.

אין לנו מבני ציבור, ואף שבינתיים יש רק ארבעה ילדים בגיל הגן,

המשוטטים באתר, נכון גם שמדי יום מגיעות אלינו משפחות חדשות. למשפחה

שהגיעה אתמול מאיילת השחר יש גם כן ילד בגיל הגן, ויגיעו אלינו עוד ועוד

ילדים בגיל הגן. לא קיבלנו מענה לא בטלפון, לא בכתב ולא בעל פה.

הכעס שלנו כלפי הסוכנות ומי שמאכלס את האתיופים באתר הזה הוא בשל אי

ההערכות לקליטת העולים שבאו ואלה שעוד יבואו. וצריך להבין שלא דומים אלה

שבאים היום במטוס מקוארה לאלה שבאו אלינו מאיילת השחר ומטבעון ומשערי

אברהם, מקום שנמצא מרחק של מספר מטרים מאתנו, וכלל לא ברור לנו מדוע מפנים

אותם משם כאשר יש שם מבנים וכתות, ומעבירים אותם אלינו כאשר לנו אין עדיין

מבנים מתאימים.

אנחנו כרשות מטפלת חייבים להיות שותפים למדיניות האיכלוס ולקביעת

האיכלוס, ולא יתכן שיעמידו אותנו בפני עובדות, ויודיעו לנו בפאקס שהנה

עומדת להגיע אלינו משפחה מאיילת השחר ולה ילדים בגילאים אלה ואחרים,

ואנחנו צריכים למצוא את הפתרונות. על זה אנחנו מתלוננים, ועל זה אנחנו

כועסים, ולא מפני שאיננו רוצים חלילה לקלוט עולים מאתיופיה, מפני שאנחנו

בהחלט רוצים ומוכנים לקלוט אותם, אבל אנחנו מבקשים שיאפשרו לנו לעבוד

בצורה מתוכננת ומסודרת.

בי דל;

משרד החינוך והתרבות התנגד מלכתחילה למעבר העולים מאתיופיה באמצע שנת

הלימודים. שר החינוך והתרבות הגיש תזכיר בענין זה לוועדת השרים, עם כל

השיקולים וההיבטים הפדגוגיים על הילדים האלה שסבלו מהמעבר הראשון מהכפרים

שלהם לאדיס אבבה, ואחר כך הגיעו ארצה והועברו לבתי מלון, ועכשיו שוב

מועברים באמצע שנת הלימודים למקום אחר. ההסתייגות של שר החינוך והתרבות לא

התקבלה.

משרד החינוך והתרבות נערך בהתאם לתנאים הללו לקלוט את הילדים באתרים

החדשים. צריך לזכור שאם היינו נערכים בצורה מסודרת על פי התכנית שהוגשה,

נדמה לי, בספטמבר, היינו נמצאים היום במצב המגוחך ביותר שיכול להיות: כל

12 אלף העולים היו אמורים כבר לפני חודש ימים להיות במקומות שונים, לא על

פי התכנית האחרונה שהוגשה לנו שלשלום. כלומר, אין אתה יכול להזמין אנשים,

מדובר בכ- 500 עובדי הוראה, לומר להם שביום מסויים באמצע שנת הלימודים

עליהם להיות מוכנים להתחיל בעבודה. הראיה שאין דמיון בין התכנית שהוגשה

לנו בספטמבר לבין המציאות של היום.

אני מבקש שלא ישתמע חלילה מדברי כאילו אני מאשים מישהו. ישנה בעיה

קשה ביותר בהעברתם של העולים מבתי המלון לאתרים. משרד החינוך והתרבות

החליט וקיבל על עצמו להערך רק מאותו יום שבאופן ברור וגלוי העולים הללו

יגיעו לאתר. אינך יכול לעשות דבר לפני כן. אינך יכול להכין מורים כשאינך

יודע כמה תלמידים יגיעו ולאן בדיוק יגיעו.

התלמידים מפוזרים על פי שיקולים פדגוגיים בבתי הספר השונים שבאיזור,

כדי לא ליצור מצב שבו מוסד חינוכי אחד יקבל תדמית של בית ספר לילדים

אתיופים בלבד. הנושא של מבנים לגני ילדים, הוא חלק ממכלול הבעיות של מבני

הציבור. משרד החינוך, כידוע, איננו בונה. הוא מגיש תכנית למשרד השיכון,



ומשרד השיכון מבצע על פי התכנית של משרד החינוך והתרבות. אין בעיה בבתי

ספר. יש שיתוף פעולה מלא, והכל מוסדר.�
�

�
�
האם הבעיה היא בעיה של תיקצוב, או של ביצוע?�
�

�
�
הבעיה היא של ביצוע. כל דבר אפשר לעטוף בבעיה של תיקצוב. אבל אי נ

אומר שמעבר לבעיית התציקצוב, הבעיה העיקרית היא זו של היבצוע. כי אינך

יכול להערך לפי נ שאתה יודע באופן ברור כמה תלמידים מגיעים ולאן הם מגיעים.�
�

�
�
הבה נתמקד באתר בת-חצור. כאשר חברי המועצה האזורית באר טוביה מדברים

על הצרכים שלהם לקליטת הבאים לשם, הם אינם מתכוונים לאתיופים בלבד, אף

שהכוונה אולי בעיקר לאתיופים. רשימת הצרכים כוללת: למעונות יום; 2

משפהותונים; 10 כיתות אולפן; אולם תרבות אחד; 2 גני ילדים; אולם ספריה

והכנת שעורי בית. אם מקובל שאלה הם אמנם הצרכים, האם זה מתוקצב?�
�

�
�
משרד החינוך והתרבות אינו עוסק בזה.�
�

�
�
יש רשימה שמשרד ההינוך מגיש למשרד השיכון למילוי הצרכים. האם פניתם

למשרד השיכון ואמרתם לו שאתם צריכים מבנה ל-4 כיתות יום, ול-10 כיתות

אולפן?�
�

�
�
גני ילדים וכיתות לימוד הם הנושאים שמשרד החינוך מוטפל בהם. גם

בנושא האולפנים למבוגרים. ברגע שיש מבני ציבור כדי להנהיל לעולים את השפה

העברית משרד החינוך והתרבות נכנס פנימה. הוא לא מטפל בנושא הפיסי של

האולפנים. מעונות יום זה לא משרד החינוך. גני ילדים וכיתות לימוד זה

בתהום הטיפול של משרד ההינוך.�
�

�
�
לפני 9 חודשים סיימה ועדה בין-משרדית של משרדי הקליטה, הפנים, ההינוך

ומרכז השלטון המקומי, התייעצות מקצועית, ויצאה חוברת על מחקר על כל

האתרים המתוכננים, כולל בת חצור, ולפני 8 חודשים קבינט הקליטה אישר תקן

מפורט ומפורש לבת חצור ולכל האתרים האחרים, בלי קשר לאיכלוס ספציפי.�
�

�
�
היתה ועדה, יש חוברת, ומה יצא מכל זה?�
�

�
�
הקבינט אישר את זה. חלק מהמקומות הצליחו לבצע, כמו למשל באר שבע

באופן חלקי, ובחלק מהמקומות הנושא נעצר בגלל בעיות תיקצוב וכסף.�
�

�
�
האם הנושא הזה מתוקצב, או שאינו מתוקצב?�
�

�
�
הנושא אינו מתוקצב באופן הד משמעי. זה לא עני ן של ביצוע. היו לנו

מבנים בבנייה קשיחה, 35 הוצעו למבני ציבור. 16 מגורונים הוקפאו למבני

ציבור. כ-47^ מבנים מהבנייה הקשיהה כבר מאוכלסים בפועל. זה מתהיל בקופת

הולים ונגמר במועדון נוער. נכון שמדובר בשטה של 24 - 17 מטר, אבל זה מה

שיש.�
�

�
�
שטה קטן כזה אי אפשר לראות כמועדון. זה פשוט לא מועדון.�
�

�
�
אני מבין שהבעיה היא בכך שיש מחסור במבנים גדולים. מה לדעתכם הפתרון

לבעיה הזאת? האם הגשתם בקשה בנדון לאוצר? האם יש לכם תכנון? והאם הנייר

המפרט את הצורך ב--4 מעונות יום, ב-2 משפהתונים, 10 כיתות אולפן,

אולם תרבות, 2 גני ילדים, 2 בתי כנסת, 5 מועדונים שכונתיים, כולל הוגי

לימוד, אולם ספריה והכנת שעורי בית, הוא על דעתכם?�
�

�
�
במסגרת הכללית, לא ספציפית לבת-הצור, התשובה היא שהמבנים הקיימים

המגורונים, ובמקרה שלפנינו גם הבנייה הקשיהה, ישמשו מבני

הציבור שמשרד השיכון יכול להקצות למטרות האלה. השאר לא מתוקצב.�
�

�
�
בעצם משרד השיכון לא מקבל שיש כאן בעיה.�
�

�
�
לא אמרתי שהמשרד אינו מקבל שיש כאן בעיה. אמרתי שהשאר לא מתוקצב. אם

זה היה מתוקצב,לא היתה בעיה בביצוע. אנחנו הגשנו לאוצר בקשה י ותר רחבה.�
�

�
�
בעקבות מכתב שלי למשרד השיכון, קיבלתי מכתב תשובה ממר אריה בר, בה

עם כל ההבנה לצרכי המקום אין בידי לאשר קראוון למוסדות ציבור

שאינם מוסדות חינוך פורמליים, וגם זאת על פי סיכום משרד החינוך בלבד. אני

מניח שהפתרון יימצא בתוך האתר עצמו לשביעות רצונך. אני קובע שזה לא יכול

לבוא על פתרונו לשביעות רצוני בתוך האתר.�
�

�
�
צריך להפריד בין מוסדות ציבור של גני ילדים ובתי ספר, שהם בתחום

טיפולו של משרד החינוך, כאשר משרד השיכון מבצע זאת מכספי משרד החינוך. זה

מאור לגבי גני ילדים ובתי ספר, אשר למוסדות ציבור אהרים, בתקציב 1992 יש

קרוב 8,846,000 שקל למבני ציבור, ועוד 4,423,000 שקל לתבי כנסת בכל הארץ.

זה מה שמתוקצב במשרד השיכון, והוא רשאי לבצע על פי סדר העדיפויות שלו.�
�

�
�
אנחנו מנסים לאבחן את מקור חבעיה, כי בלי איבחון אי אפשר למצוא

מרפא. אני יכול להגיד שיש מספיק מקומות מגורים, ושצריך לרכז עכשיו את כל

הכוח של מערכת השיכון כדי לשקם שכונות, כדי לבנות תשתיות, כדי לבנות מבני

ציבור, כדי לשפר את הקליטה לעומק, וכדי ליצור מקומות עבודה, כי כרגע יש

מספיק מגורים במדינת ישראל. אחרי שאיתרנו את הבעיות, אנחנו יכולים לקבוע

כי תקציב מדינת ישראל לשנה הקרובה אינו עונה על כל הצרכים.�
�
האם אפשר לחבר שני מגורונים כדי שישמשו מבנה ציבור? והאם יש למישהו

כאן רעיון איך אפשר לפתור את הבעיה?�
�

להביא מבנים מתאימים.�
�

�
�
התקציב הזה מספיק או לא מספיק לצרכים, בהתאם לצרכים שכל אהד רואה

לנגד עיניו, וזה תלוי בסדר העדיפויות של משרד השיכון. אני לא רוצה להתחיל

לפרט על מה משרד השיכון מוציא בדרך כלל את הכסף על מוסדות ציבור, אם זה

איצטדיון, או בריכת שחיה וכוי. אם הוא מעדיף להקצות לדברים האלה, ולא

לדברים שעליהם אנחנו שומעים פה, צריך להפנות אצבע מאשימה לכיוון שלו. מכל

מקום יש לו תקציב, ובמידה והוא יפנה אותו לצרכים האמיתיים, יבואו הרבה

דברים על פתרונם.�
�
סך הכל התקציב לשנת 1992, כולל מוסדות דת, מגיע ל- 13,289,000 שקל.

בשנה שעברה היה הסכום פהות או יותר שווה. איני זוכר כרגע מה בדיוק היה

הסכום.�
�

אבל מאז היה בכל זאת גידול באוכלוסיה.�
�

מוסדות הציבור הם לא כל כך פרופורציונלים לגידול האוכלוסיה.�
�

�
�
התקציב הוא לכל הארץ, ולא רק לאתרי המגורונים. אני מצטערת שאין בידי

הפרוגרמה, כי אז היו חברי הוועדה יכולים לראות את סדר העדי פו יות. אשמח

להמציא אותה לחברי הו ועדה.אתר בת-חצור לא מתוקצב אצלנו במבנים הגדולים. פה

מדובר בכל זאת באתר זמני, ל-5 שנים, ואנחנו מדברים על תקציב מאד דל בכל

הארץ.�
�

5 שנים זה לא בדיוק זמני.�
�

�
�
אם חברי הוועדה היו רואים את מבני הציבור בכל הארץ, יכול להיות

שדעתם היתה נחה כאשר היו רואים את סדר העדיפויות. הדברים ההכרחיים קיימים

בתוך אתר המגורונים. צריך לזכור את הקונספציה, שגברת נוניו הציגה כאן,

שצריכה להיות אינטגרציה. ויכול גם להיות שלא צריך לרכז את הכל דווקא בתוך

האתר. אני שוב מביעה את צערי על שאין בידי הפרוגרמה של המשרד, כדי להניח

את דעתם של חברי הוועדה על מה שניתן לעשות בתקציב הזה.�
�




היו"ר מ' קליינר;

אנחנו לא שופטים את הפהוגרמה של משרד משרד השיכון, בוודאי לא היום

ולא במסגרת הזו. אני מנסה לחפש איזה שהוא פתרון לבני ציבור, אולי במבנים

די ועקנין;

אין מבנים יבילים. צריך לבנות חדשים.

היו"ר מ' קליינר;

אולי אפשר להזמין אותם בתעשיה הצבאית.

א' קורן;

כדי לסבר את האוזן אומר כי 13 מיליון שקל פירושם 130 מבנים של 90

ממייר כל אהד. לפי הצרכים של היום זה נבלע באתרים ולא י ורגש כי בא אל קרבם.

היו"ר מ' קליינר;

לדעתי אנחנו צריכים לפנול אל האוצר ואלמשרד השיכון שימצאו ביחד

פתרון. זה מסוג הדברים שנראה לי די אלמנטרי. אני לא ביקרתי בשטח, אבל חברת

הכנסת ארד ביקרה שם.

ני ארד;

לא במקרה העליתי את הבעיה הספציפית הזאת לדיון בוועדה. בישיבות של

הוועדה אנחנו מדברים בנושא באופן כללי, ומקבלים דיווחים כלליים מכל

המשרדים. מדובר באתר שאומרים לנו שיהיו בו למעלה מ-3,000 איש. אנשים

מצויינים עובדים שם בתנאים לא תנאים, ומצויים שם עולים שחיים בתנאים לא

תנאים, אבל יש שם מועצה אזורית בלתי רגילה. אנחנו מדברים בישוב כפרי,

ואנחנו מדברים על אתר שנמצא רחוק מהישוב, רחוק ממרכז עירוני, מה גם

שהמועצה עצמה מפוזרת. המקום הזה צריך לשמש לנו TEST CASE.

המועצה האזורית הזאת היא נפלאה ומוכנה לעשות עבודה טובה. אבל לא

יכולה מועצה אזורית לאורך זמן לתת ולתת מבלי שתקבל תקציב, ובמיוחד כאשר

נעשים דברים שעשויים לייאש את חבריה. אנשי המועצה כל כך רוצים לתת, אבל

אינם מצליחים להגיע לשיחה מגובשת אחת של כל הגורמים הקולטים, וזה עלול ,

בהחלט בסופו של דבר לייאש אותם ולגרום לכך שעבודת ההתנדבות שלהם תיפסק. i

באחת הישיבות כאן דיברו על קשישים, ואמרו שבתוך אתרי קראוונים יקצו

קטע מסויים שיהיה מיועד לקשישים, כאשר הכוונה היא שלקשישים האלה יהיה

מועדון שאליו יוכלו ללכת, שיהיה שם מישהו שילווה אותם ויטפל בהם. והנה

באתר הנדון כאן היום יש כבר קשישים, ויש גם מי שיטפל בהם, אלא שאין לאן

להכניס אותם.

באתר הזה יש עולים מברית המועצות ועולים מאתיופיה, כשלחלק מהם יש

בעיות אנושיות. ומי שמדבר על אתר ל-5 שנים כאתר זמני אינו יודע על מה הוא

מדבר. זו יכולה להיות עיירה שיהיו לה הרבה שנים, ולעומת זאת יכול להיות שם

מצב שאיש לא יוכל לעמוד בו.

כולם מכירים את האנשים הממונים והמטפלים בנושא הזה, מכירים את הצרכים

ויודעים שיש דבדרים ספציפיים שחייבים להתלבש עליהם על מנת שהעבודה שם תוכל

להעשות בצורה הטובה ביותר, ולא יתכן שהממשלה תגיד שיש תקציב כללי.. זה לא

מעניין אותנו כוועדה. צריך לקחת את הדבר הזה כפרוייקט. אם הוועדה מתעניינת

בנעשה במקום הזה ורוצה להבטיח שהוא יתפקד כראוי, אנחנו צריכים לקבוע מה

הם הצרכים של המקום ולדאוג לכך שהם ימולאו.



אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות את אשר עשינו בעבר במקרים מסו י ימים,�
�
כי בסך הכל יש המון גורמים, חוברות יש, ועדות יש והיגוי יש, ובשטח אין�
�
לאנישם דבר. כל אחד מהגורמים פה יודע להגדיר מה צריך היום בבת-חצור על-מנת�
�
שהמקום לא יהיה מקום שנורא להיות בו. אם אתה יוצר במקום אווירה נעימה�
�
ונוחה, אז אפילו אם יש במקום בעיה של אלכוהולוזים וסמים, למשל, או בעיות�
�
של נכות ובעיות נפשיות, לא תהיה שם אלימות מתפרצת בגלל הטיפול הנאות שיש�
�
במקום.�
�
במקום שבו נמצאים 3,500 איש, ולחלק מהם יש בוודאי בעיות שונות�
�
ומשוות, חשוב שיהיו אנשי מקצוע שיכולים לטפל בהם. אם לעומת זאת אתה מקבץ�
�
במקום כזה בעיות, שכל אחת מהן היא פצצת זמן, ולאנשים שם רע, המצב שם יהיה�
�
איום. ואנחנו הרי לא רוצינז שלאנשים שם יהיה רע. המדינה לקחה קבוצות אנשים�
�
מרקע שונה ושמחה אותם ביחד, וכביכול פתרה את בעית הדיור, וגם את זה בקושי.�
�
אבל הרי מדובר במקום שבו יצטרכו כולם לחיות ביחד 5 שנים, ואולי אף יותר,�
�
ולכן חשוב שתהיה שם אווירה שתאפשר את הדבר הזה. שהרי יתכן והמועצה�
�
האיזורית תינתק מזה בשלב מסוי ים, כי היום יושבים במועצה אנשים שעושים את�
�
העבודה הזאת עם כל הלב, אבל מחר יכולים לבוא במקומם אנשים אחרים שאולי לא�
�
ירצו לטפל בזה. .�
�
אחרי שקיבלנו את התמונה המלאה של הדברים, אנחנו צריכים לתבוע�
�
מהגורמים האחראים לנושא לתת תשובה לדברים הספציפיים שהועלו כאן. משרד�
�
השיכון צריך להגיד מה הוא יכול לעשות, אחרי ששמע את הצרכים הקונקרטיים�
�
שהועלו כאן.�
�
מדובר באתר שיש בו בעיות, ונוצר הרושם כאילו מי שהחליט לשלוח את�
�
העולים לאתר הזה שלח אותם לארץ גזירה, כאשר זו יכולה וצריכה להיות ארץ�
�
פורחת. ואני ביקרתי במקום ואני יכולה להגיד להם שאין להם בעצם לאן לצאת�
�
משם. מי שגר בבית מלון יכול להסתובב בעיר שבה נמצא בית המלון, אבל לאנשים�
�
שיהיו באתר הזה לא יהיה לאן ללכת לטייל. במקום יסתובבו ילדים נפלאים מבלי�
�
שיהיה להם מה לעשות אחרי שעות הלימודים. מספיק שיהיו במקום 4 או 5 בני�
�
נועאר שהסתבכו עם סמים כדי שיסחבו אחריהם ילדים רבים נוספים. לכן כל כך�
�
חשוב שבשביל הילדים במיוחד- יהיו די פעוטונים, גני ילדים, מועדונים שבהם�
�
ניתן לבלית אחרי שעות בית הספר וכו'.�
�
נמסר לי שדווקה מבני העליה מאתיופיה גדול מספר האנשים שמצאו העבודה,�
�
ועולה על מספר העובדים מבני העליה מרוסיה, מפני שהם לא בררנים. נכון�
�
שיכולה להיות שם אינטגרציה נתדרת בין עולי בירת המועצות לעולי אתיופיה,�
�
אבל בתנאי שהמקום יהיה מקום שנעים לחיות בו.�
�
מה שקורה היום בבת חצור- זו בבועה למה שקורה היום בקליטה בכלל, והדבר�
�
הזה מחריד אותי. כי בבת-חצור אנחנו רואים רצון טוב של המערכת הקולטת,�
�
וכדאי לעזור לה לקלוט את הערלים, כי זה אחד המקומות הבודדים בארץ שהתגייס�
�
מרצון לעבודת הקליטה והוא באמת יכול לתת המון. ואפשר להעביר את האנשים�
�
האלה מתקווה ליאוש, ומאד מאד לא הייתי רוצה שכך זה יהיה.�
�
אני חושבת שאיתרנו פתות או יותר את הבעיות. צריך עכשיו לטפל במבני�
�
החינוך, במבני הציבור, ואולי לתגבר את העבודה הסוציאלית במקום כדי לתת�
�
לאנשים את המסגרת הקהילתית שלא קיימת שם היום. כיום לא טוב שם לאתיופים,�
�
לא טוב שם לרוסים ולא טוב שם גם לוותיקים שקולטים. כולם מסתובבים בהרגשה�
�
שלא טוב להם. הגורמים הקולטים מכירים את האנשים בשמם הפרטי ובשם המשפחה�
�
שלהם, מכירים את ילדיהם ואת הבעיות שלהמשפחה, וקשה להם להסתכל מדי בוקר�
�
בפנים שלהם כאשר הילד נאלץ להשאר בבית, כאשר למשפחה החד הורית לא נמצא�
�
פתרון, והאנשים שם ממש מתפוצצים.�
�




אני חושבת שבאתר הזה יש אלמנט של חירום, וכך צריך להתייחס אליו, כי

זה דגם שמתממש עכשיו. אנחנו דרשנו מהסוכנות לפנות את העולים מבתי המלון

וממקומות לא מתאימים אחרים, והסוכנות עושה זאת עכשיו, וצריך לעזור למעשה

הזה.

אני לא יודעת מה עושה משרד הקליטה. בגלל העובדה שישנו משרד קליטה

משרדים אחרים מתנערים מאחריות. יש גורם שכביכול צריך להיות אחראי על הכל,

אלא שהוא מכין לנו חוברות ומביא לנו החלטות של הקבינט. אבל הדברים האלה לא

מעניינים אותי. אני הייתי רוהצ שהנושא הזה יהיה פרוייקט של הוועדה. באו

אלינו עם בעיה מסויימת, ואנחנו צריכים להתערב אצל המשרדים השונים כדי

למצוא פתרון לבעיה.

ר' אלעזר;

הקשבתי קשב רב לכל מה שנאמר כאן, ואני יוצא מכאן מבולבל, כמו שיצאתי

מבולבל גם מהישיבה הקודמת של הוועדה. כי אני חש שאין תיאום בין כל הגופים

האמורים לטפל בקליטה של עולי אתיוטפיה, והסובלים מהעובדה הזאת הם העולים

החדשים.

אשר לבת-חצור, אנחנו לא נמצאים במצב חרום כמו במבצע שלמה המחייב

לדחוף את העולים לכל מקום פנוי. עברו 8 חודשים מאז מבצע שלמה, ומוציאים

אנשים מטבעון ומעבירים אותם ךלבת חצור, שהוא מקום בעייתי, כפי שהבנתי

מהדברים שנאמרו כאן היום. וכך יוצא שמכניסים את האנשים האלה למיטה חולה,

והופכים אותם במו ידינו למקרים סוציאליים. איך אפשר להכניס את האנשים האלה

למקום שיש בו בעיות עוד לפני שהם הגיעו לשם. אני חושש שבסופו של דבר גם הם

יהפכו להיות שם אנשים בעייתיים, ואף אחד לא ירוויח מזה. לא את זה אנחנו

מחפשים.

ילדים מסתובבים שם ללא חינוך. למשרד החינוך יש הסיבות שלו, ולמשרד

השיכון יש הסיבות שלו, והדברים שם לא מסתדרים.

היו"ר מ' קליינר;

כשאתה מדבר על מקום בעייתי, האם זה מפני שכרגע אין שם פתרון לבעיית

החינוך, או מפני שזה אתר גס לעולים מרוסיה, שאליו מגיעים גם קשישים וגם

מקרים סוציאליים?

ר' אלעזר;

המקום הזה מיועד לעולים מאתיופיה ולעולים מברית המועצות. איפה

האינטגרציה שאנחנו כל כך רוצים בין החברה הישראלית לעולים החדשים, בין

שאלה עולים מאתיופיה ובין שאלה עולים מברית המועצות.

האם יש שם ילדים שמסתובבים ולא נמצאים במוסד חינוכי?

ר' אלעזר;

בוודאי, כי המדיניות שלהם היא להפנות את הילדים האתיופים עד גיל 18

למוסד דתי בלבד. עובדה היא ש- 380 ילדים נמצאים ללא מסגרת, 1,200 צעירים

בגיל 25 - 18 מסתובבים במרכז הקליטה 8 חודשים, כי משרד הקליטה רוצה להפנות

אותם רק למוסדות דתיים.

האם יש ילדים בגיל 4 או 5 עד גיל 18 המסתובבים באתר ואינם לומדים

במוסד חינוכי מסודר?

בבת חצור ישנם היום 5 ילדים בגיל הגן ללא פתרון חינוכי, ומהר יהיו שם

15 ילדים.

בבת חצור יש ילדים שמסתובבים בלי מסגרת חינוכית. אנחנו יכולים להביא

דוגמאות ספציפיות.

האיכלוס בבת חצור החל רק בשבוע שעבר. אנחנו מתריעים על זה שילדי גני

הילדים יסתובבו שם ללא מסגרת חינוכית.

רק שלשום קיבלנו את התכנית.

אנחנו מתריעים שהתהליך של העברת אנשים מבתי מלון לקראוונים, כאשר אין

שם תשתית ינוכית ואחרת, יהפוך את האשים האלה למקרים סוציאליים. עם אתה שם

עולים חדשים רוסים ביחד עם עולים חדשים אתיופים אתה לא עושה אינטגרציה.

אנחנו רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, ומהר ככל האפשר, ואיננו רוצים

שישימו אותם בבת-חצור איפה שיהיו 4,000 תושבים שכולם עולים חדשים , רוסים

ואתיופים.

אני חי שם את החיים היום יומיים, ואני רואה שיש שם ניצנים של אלימות

במשפחה. ניצנים של אלימות כלפי רכוש, ישנם שם גם בעיה של אלכוהוליזם.

לפני שיצאתי משם היום סיפרו לי שרק אתמול בערב היה שם מעשה אלימות

במשפחה.

כשאני נכנס לשק"ם כדי לראות מה אנשים קונים שם, אני רואה שהם קונים

לחם, חלב ווודקה. על השולחנות בבתים שם אפשר לראות לחם, וודקה ותפוחי

אדמה. בין האנשים שהגיעו לשם יש כאלה שפשוט רומו, כאשר השכירו להם דירות

במחירים אסטרונומיים ממש ולקחו מהם את כספי סל הקליטה שלהם, וכך הם ירדו

מנכסיהם והגיעו לבת-חצור.

הבעיה חריפה מאין כמותה. אנשים מסתובבים שם בוהים, כי אין שם מבנה

ציבורי שאליו הם יכולים להכנס, לשוחח, לעסוק באיזו שהיא פעילות, לשמוע

חדשות או הרצאות וכוי. לעומת זאת יש שם אלימות של בוגרים ושל ילדים

שמסתובבים ומרביצים האחד לשני.

אנחנו נכנסנו לנושא הקליטה בהתלהבות גדולה ביותר, אלא שקושרים לנו את

הידים ואת הרגליים ותולים אותנו.



אני נמצא במקצוע הזה 20 שנה, 10 מהן בבאר טוביה, ויש לי נסי ו ן רב

בקליטת עולים באשדוד וקרית מלאכי. יש בידי תבנית מפורטת וברורה על מה

שצריך לעשות במקום. עם המשאבים במתאימים נצליח לעשות שם משהו, כי כולנו

נכנסנו לעני ן הזה עם הרבה מאד התלהבות. אם תהיו מעוניינים, אפרט בפניכם את

התכניות.�
�
אנהנו יכולים לטפל בתחום הפרטני, הקבוצתי והקהילתי לפי הטובה של

העובד הסוציאלי בצורה טובה. מבחינתי, עם 600 אלף שקל נוכל לעשות שם הרבה

מאד. זה יכסה את התקציב לעובדים ולפעולות. אבל קודם לכל דרושים לנו שם ;

המבנים המתאימים, שכל כך הירבו להזכיר אותם כאן.�
�
יש לי הנחיות איך לטפל בעולים מרוסיה. אין לי הנחיות איך לטפל בעולים ,

מאתיופיה. אני לא יודע מה לעשות אתם. אין להם אפילו אמצעי זכאות. ?�
�

�
�
העולים מאתי ופיה אמורים לקבל מהסוכנות היהודית את מלוא מחסורם בשלב

זה עד 1 ביולי.�
�

?�
�
בשבוע הבה יש יום כינוס לכל המועצות האמורות לקלוט עולים מאתיופיה

כדי לקבל הסברה ודברי רקע כלליים וספציפיים.�
�
ו

�
�
אשר לאיכלוס, אני רוצה לציין שמשרד העבודה והרווחה לא היה שותף

בוועדות האיכלוס השונות, וגם לא ניסינו להיות שותפים, כי נראה היה לנו שיש

מספיק ונאומים בין מי שצריך לעסוק בזה. אבל במצב הנוכהי, כשמדובר באתר ;

הקראוונים בבת תצור, אני חושבת שצריכים להיות קריטריונים ברורים כפי

שנקבעו בבאר שבע, על מנת שאהוז המשפחות הנזקקות לשירותי רווחה לא יהיה ?

גבוה.�
�
במבט ראשון אני יכולה לקבוע כי יש לנו כ- % 70 משפחות בסיכון, לפי

האוכלוסיות שתוארו כאן, משפחות חד הוריות, קשישים וכך הלאה. זה אחוז ,

שבוודאי עולה פי כמה על אחוז הנזקקים לשירותי רווחה בבאר טוביה למשל,

והאחוז גבוה גם אבסולוטית. ולדבר על אינטגרציה נראה לי כלעג לרש. אי אפשר

לדבר על אינטגרציה בין משפחה חד הורית לבי ן אלכוהוליסט ולבין קשיש.�
�
יש היום תופעה של בתי מלון, ומתחילה להיות תופעה של אתרי קראו ו נ ים.

הרשויות המקומיות לא מסוגלות להתמודד עם זה. ואנהנו כמשרד ראשי גם לא

מסוגלים לתקציב כל רשות מקומית על פי נתונים של איקס קשישים שהגיעו לכל

מקום. אנחנו נעשת את זה לגבי האתרים הגדולים כרגעל, ונעשה התאמה של הקצבות

שבוצעו בלא התחשבות במספר העולים שהגיעו. אבל הבעיה כבעיה תימשך, וזה לא ,

יתן פתרון לבעיה החברתית הקהילתית במקום. |�
�
אשר לעולי אתיופיה, אני מתפלאת לשמוע כאן שייעשה תיאום עם רשויות

מקומיות לגבי העברת עולי אתיופיה, מבלי שהנושא הזה נדון בהרחבה וסוכם. מן

הדין שהסוכנות היהודית תכיר בכך שיש משרדי ממשלה, היא הכירה בכך בעבר,

ורשויות מקומיות המשתתפות ב-% 25 מעלות השרותים הניתנים באמצעותן לא יעשו

הסדרים בלא משרדי הממשלה. גם אם הסוכנות היהודית תטיב היום עם באר טוביה

אנחנו ניתן לכם 200 אלף שקל ואנחנו נעזור עם רכזים, לא יתכן שזה

ייעשה על בסיס מקומי, ולא על בסיס ארצי ולא על פי קריטריונים ברורים.�
�




שתי אוכלוסיות עם שתי זכאויות זה דבר שיוצר בעיה קשה ביותר. העברת

עולי אתיופיה לרשויות המקומיות כרוכה בשינוי זכאויות דרסטי. אם כל הילדים

נמצאים בסידור מעונות יום על ידי הסוכנות היהודית, כשהם עוברים לשירותי

הרווחה יש קריטריונים ונזדקקויות. כאשר אנחנו קולטים 350 אלף עולים מברית

המועצות, ברור שתיווצר בעיה נוספת. כאשר הסוכנות מטפלת וכאשר משרד העבודה

והרווחה מטפל, ניחא. ואז העולה מאתיופיה יודע זאת, והעולה מברית המועצות

יודע זאת.

אנחנו מדברים כיום על שתי אוכלוסיות עם הזדקקויות שונות, ועולי

אתיופיה יצטרכו להבין שאלה שהגיעו לפני שנה לא יהיו במעון יום, אבל אלה

שהגיעו לפני 9 חודשים כן יהיו במעון יום. אני בטוחה שזו תהיה בעיה קשה

ביותר, ואני מציעה שהנושא הזה יקבל מענה ארצי. עדיין לא היה דיון בסוכנות

היהודית לגבי תהליך ההעברה של עולי אתיופיה. אני חושבת שאנחנו לא יכולים

להגיד שעולים המועברים מבתי המלון לאתרי קראוונים הם כמו עולים שהיו באתרי

הקראוונים מיד עם הגיעם ארצה. רמת העברית שלהם ירודה, הם עדיין לא בישלו

לבד, ועדיין לא עשו תהליכים מסויימים שאותם עברו עולים ממבצע שלמה שאוכלסו

מיידית באתרי הקראוונים. אני חושבת שנצטרך לעשות איזו שהיא אבחנה, ולא

יתכן שזה ייקבע בלי מו"מ ישיר עם כל רשות.

כאשר חברת הכנסת ארד פנתה אלי והישיבה הזאת נקבעה, חשבתי שטוב יהיה

שוועדת הקליטה תתמודד עם הנושא הזה מזווית שהיא יותר מיקרו, על מנת ללמוד

לגבי המקרו. אני חייב להודות כי לא הערכתי עד כמה הישיבה הזאת חשובה, ולא

תאתרי לעצמי שכל כך הרבה בעיות יועלו כאן. אני מאד מרוצה שהשנושא הזה אכן

נדון כאן.

בעיני חשוב הדבר לא רק מפני שאולי אנחנו נעזור לבת חצור להתמודד עם

הבעיות של המקום, אלא שבאתרים החדשים הנוספים שבהם יהיו בעיות דומות, גם

כן תהיה התמודדות דומה. יתכן מאד שלקחת אוכלוסיה אתיופית טובה ורגילח

ולשלב אותה דווקא עם אוכלוסיה של עולים, ובמיוחד אוכלוסיה ספציפית של

עולים עם סלקציה לא חיובית, זה דבר שלא צריך היה לעשותו. זה בוודאי לא

עונה לקריטריון שהיה מקובל עם מבצע משה, והיה הפוך, כאשר אמרו שאת העולים

במבצע משה יעבירו לשכונות ההזקות.

אני מסכים שבגלל המציאות של היום אי אפשר לקנות דירות נ"ר בפתח

תקווה, למשל, וליישב בהם עולים ממבצע שלמה, כפי שעשינו עם העולים ממבצע

משה. אבל להעבירם למקום שיש בו אוכלוסיה חלשה של עולים מרוסיה, זה במאת

צעד מהפכני. אולי בכל זאת יותר טוב שיהיו זמנית במין גטו, סליחה על

הביטוי, בשכונת קראוונים מיוחדת עם מרכז קליטה, עם טיפול והתייחסות,

משיהיו במקום שבו אתה מערב מין בשאינו מינו. אני מעלה זאת כחומר מחשבה

לגבי העתיד. ואף שאני מבין שכאן זו כבר מציאות שקשה לשנותה, אני בדעה

שהרעיון הזה לא היה רעיון טוב.

עכשיו אני עובר לעולים מרוסיה. יש לנו היום מציאות מסויימת, כאשר

בגלל חוק השבות באה אלינו קבוצת אוכלוסיה שהגיעה במחשבה מראש להשען על

החברה הישרלאית בתקופה הכי קשה שלנו, כאשר אנחנו צריכים לקלוט כל כך הרבה

עולים. וכאשר הם באים ללא ילדים זה ממש מקומם. כי אני לא מדבר על משפחה

שגרה עם הבבושקה, וכאשר היא עולה ארצה היא מביאה גם אותה, כי הדבר הזה הוא

מקובל, יפה וגם אנושי. אני מתייחס למקרים אחרים, כאשר לארץ מגיעים רק

המבוגרים מבני המשפחה, והחברה הישראלית לא יכולה כמובן לשלוח אותם לרחוב,

ולכן היא צריכה להציע להם את המינימום.



לפעמים כואב לי הלב לראות שדירות של עמידר לא ניתנות למשפחות מרוב

ילדים בחברה הישרלאית, אלא בתוקף הרגש הסוציאלי היהודי הן ניתנות לשני

חולים שהגיעו לארץ בגיל 80 או 90, מעולם לא שילמו ביטוח לאומי, מעולם

שילמו לקופת חולים, ואת הילדים שלחו לאמריקה, והם באים ומקבלים דיר

עמידר. לעומת זאת, כפי שאמרתי, איננו יכולים לשלוח אותם לרחוב, לכן שולח

אותם לאתרי המגורונים, כדי שהחברה הישראלית תשקיע בהם את המינימום ההכרח

וכיוון שאנחנו מאד אנושיים, אנחנו דואגים לכך שהמקום יהיה קרוב לב

חולים.

ברור שזה יוצר ריכוז של מקרים בעייתיים באתר מסויים. לכן אינני יכ

למדוד אתר מסובך כזה במונחים של סל קליטה סכמתי אוטומטי שאני נותן לרשויות

המקומיות. מדינת ישראל הפילה על חמועצה האזורית באר טוביה מעמסה אדיר

וכאזרחים טובים - כך חתרשמתי - לוקחים על עצמם תושבי המקום מעל ומעבר,

הבה לא נמדוד אותם בלכים סכמטיים.

יש קשיים בקליטת העליה בגלל מיעוט משאבים. לא יכול להיות שבמערכת

יימצא התקציב הדרוש, ולא איכפת לי אם זה יבוא מהתקציב של משרד השיכון

מהתקציב של מדינת ישראל, שהרי בסופו של דבר זה אותו תקציב. אין זה צו

להטיל על המועצה האזורית באר טוביה את הנטל הכבד הזה. האם רק מפני שהא

הוא תושב באר טוביה הוא צריך לשלם יותר ממני בעד קליטת העליה? צריכה להי

חלוקה הוגנת. ובמסגרת אותה חלוקה הוגנת, ולא חשוב אם זח בא מתקציב מש

השיכון או מתקציב המדינה, צריך לגלות במקרה הזה גמישות מסויימת לא

העובדה שלא מדובר בסתם עולים, אלא מדובר באיזו קומבינציה כמו זו ש

מדובר.

אנחנו לא רשות מקצועית, ולכן אני מבקש מאד שהגורמים הממשלתיים, מש

השיכון ומשרד האוצר, יקיימו ישיבה מיוחדת עם המועצה האזורית, שאולי עמי

תיזום אותה, וביחד עם משרד העבודה, משרד החינוך והסוכנות יישבו וינ

להגיע לתוצאות.

אם זו ארץ גזירה מבחינה מסויימת לגבי עולים קשישים, לגבי עולים שהיתה

להם הידרדרות כלכלית בעייתית, אז צריך לפחות לדאוג לכך שיהיה זה מק

שהאנשים שיתגלגלו אליו ירגישו בו נוח, ויהיה להם נעים להיות שם. חש

לכן שתהיה שם גם פעילות וחברתית ותרבותית. ואם כבר יהיה שם מקבץ של קשיש

חולים, חשוב שם יוכלו לפחות לשמוע שם מלה טובה, לקבל עזרה והסעה לב

חולים בעת הצורך, ויגורו בדיור מוגן וכוי. אני חושב שזה כרוך בכסף ק

לעומת כל צרכי הקליטה. וכאשר אני שולח קשיש למגורון כזה, מפני שאינני יכ

לשכן אותו בדירת עמידר, אדע לפחות שאני שולח אותו למקום שיוכל לחיות ב

עם קצת גמישות מצד מי שעוסקים בנושא הזה אפשר לפתור את העני ן.

אני מודה לחברת הכנסת נאוה ארד שהעלתה את הנושא. הייתי רוצה לשמ

דיווחים על ההתקדמות בנושא. אני מבקש להתנצל בפני כל מי שלא התאפשר

לדבר היום.

רציתי לציין שהוצאות הרשות המקומית בשירותי הרווחה מכוסות ב- % 100.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:20}