ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 21/01/1992

העסקת עולים במשרדים ממשלתיים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 200

מישיבה ועדת העליח והקליטה

מיום שלישי, ט"ז בשבט, התשנ"ב - 21 בינואר 1992. בשעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מי קליינר - היו"ר

נ' ארד

יי ביילין

עי ברעם

יי צור

י' שפרינצק
מוזמנים
שי זיסקינד - מנהל הסגל למינהל הבכיר. נציבות שרוו: המדינה

אי כהן - משנה למנכ"ל משרד הקליטה

י' שטראוס - מנהלת מחלקה לקליטה ותעסוקה, משרד הקליטה

ש' בצון - סמנב"ל השמה, שרות התעסוקה

אי שנטל - סמנכ"ל בביר לאמרכלות. משרד המסחר והתעשיה

מי טומשובר - ממונה על משאבי אנוש, משרד המסחר והתעשיה

א' בז עזרא - משרד המסחר והתעשיה

ר' גפז - מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד החינוך והתרבות

אי בהן - סמנכ"ל למינהל. משרי הבריאות

ני פוקס - ממונה על פרוייקטים תעסוקתיים, מח' העליה הסוכה"י

אי טנצר - משרד הכלכלה והתכנון

ז' ביילסקי - ממונה על תיק העלילה כמרכז השלטון המקומי

שי בורוכוב - הפורום הציוני

עי תמיר - יו"ר מטה התעסוקה, הרועד הפועל של ההסתדרות

מי נרוברג - יו"ר האגף לעליה וקליטה. הוועד הפועל של ההסתדרות

ג' מנדלר - רכז קליטה. הוועד הפועל של ההסתדרות
מזכירת.הוועדה
וי מאור
קצרנית
שי צהר
סדר היום
העסקת עולים במשרדים ממשלתיים.



העסקת עולים במשרדים ממשלתיים.
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישלבה ועדת העליה והקליטה. הנישא שעל סדר היום שלנו:

העסקת עולים במשרדים ממשלתיים. כולנו רוצים שלטווח ארוך העולים ימצאו

תעסוקה במקצועותיהם בתעשיה וכוי. ולא בשרות הציבורי. יחד עם זאת, באשר

אוכלוסיית המרינה גדלה ב-10%, ואנחנו מקווים שתגדל עוד יותר. טבעי הדבר

שגם השרות הציבורי יקלוט עובדים נוספים, ביניהם גם עולים חדשים. כאשר

מדברינו על פתרון תעסוקתי זמני לאנשים שהמדינה צריכה ממילא לתת להם כדי

קיומם. או בצורת דמי קיום או בצודת דמי אבטלה, האם לא כדאי במקרה כזה לנצל

את כישוריהם ויכולתם כדי שיעבדו בחברות ממשלתיות, במועצות מקומיות, במשדרי

הממשלה וכו' ויסייעו. באופן טבעי ראינו בשרות הציבורי מקום שבו העולים

יכולים להקלט, לאו רווקה בעבודות יזומות אלא בעבודה שיש עמה תועלת, ולו גם

על בסיס זמני.

משום כר הזמנו לישיבה זו נציגים של המשרדים השונים ושל גורמים שונים

שקיווינו שיוכלו לתת לנו תמונת מצב. ואולי גם לפעול לקידום הענין.

אני מציע שנתחיל בשמיעת דבריה של הגברת שטראוס. שהיא מנהלת המחלקה

לקליטה ותעסוקה כמשרד הקליטה.
י' שטראוס
בשנות השבעים. בתקופה של העליה הגדולה מברית המיעצות. מדיניות הממשלה

היתה לעודד עד כמה שאפשר העסקת עולים בסקטור הציבורי ובמשרדי הממשלה.
הדבר נעשה בשני מישורים
האחד. בקביעת מכסה שבאמצעותה היתה מחוייבות לקבל

עולה חדש לכל משרה שהתפנתה בגלל פרישה של עובר. השני. סיבסוד השכר, מלא

או חלקי. באמצעות הקרנות של משרד הקליטה לקידום ההעסקה,

באמצעות השיטות האלה נכנסו מאות עולים לסקטור הציבורי והממשלתי

ונקלטו במקצועותיהם. המדיניות היום היא בדיוק הפוכה: אין שום כוונה לעודד

הרחבת הסקטור הממשלתי והציבורי, ולא קיימת חובה לקבל עולה לעבודה על כל

משרה שמתפנית בסקטור הציבורי והממשלתי. המשרדים מחוייבים בהחזר משרות

שמתפנות, והקרנות לתעסוקה מתוקצבות באופן לא ריאלי.

קרנות התעסוקה תוקצבו לפי חישוב של 12 אלף עולים לשנה. אלה קרנות של

משרד הקליטה למימון שכר הלקי או מלא של עולים שעובדים במשרדי ממשלה או

במוסדות ציבור. שמתחייבים להמשיך ולהעסיק אותם בתום אותה שנה. הבסיס של

הקרנות האלה הוא שעולה מתקבל לעבוד לתקופת הסתגלות בעבודה, בהמתנה לפינוי

וזקן. כר שהוא לא מהווה פריצה בשיא כוח האדם. רצוי שתהיה מחוייבות מצד אותו

מוסד לקלוט אותו בתום השנה. היום זה תנאי, מפני שהתקציבים הם כל כך קטנים

שהמעט שישנו ניתן על בסיס של התחייבות לקליטת העובד.

בשנות השפל בעליה, כאשר היו הרבה משרות פנויות ומעט מאד עולים, העיקר

היה שיקבלו את העולה אפילו ללא התחייבות. היום אנחנו מפעילים קרנות אלה רק

במקרה שיש התחייבות. מקבלים עולה לעבודה ומכינים אותו לקראת התקן שיתפנה.

אני רוצה למסור לכם מספרים על גובה הקרנות ב-5 השנים האחרונות. בשנת

1988 הגיע התקציב של קרנות התעסוקה ל- 3.474.000 שקל. בשנת 1989 הגיע

התקציב שלהז ל- 4.757.000 שקל. בשנה 1990 היגדלו לפי גל העליה. אבל נקבעו

לפי תחשיב של 40 אלף עולים בשנה. בשלוש השנים האחרונות יכולות הקרנות לתת



תשובה ל-1000 עד 1200 עולים בסך הכל בכל משרדי הממשלה ומוסדות ציבור.

מוסדות ציבור כוללים רשויות מקומיות, מוסדות להשכלה גבוהה. חברות

ממשלתיות. בתי חולים.
היו"ר מ' קליינר
מה קרה בפועל בקינות בשנת התצקיב 1990/91? בתאריד מסויים נגמר לכם

הכסוי, כל מספר העולים שהגיע היה גדול פי חמישה מהמתוכנן. מה קרה לאחר מכן?
י' שטראוס
בנובמבר 1990 התקיים בוועדה הזאת דיון בנושא, בגלל העובדה שהקרן לא

היתה מתוקצבת לפי 200 אלף עולים, הכסח בקרנות נגמר בחודש ספטמבר, ואנחנו

סגרנו אותן. היתה לנו חובה להודיע למשרדי הממשלה שאיננו יכולים לממז את

האנשים שהם עמדו לקבל לעבודה. גם תקציב 1991 הוכז לפי החישוב של 40 אלף

עולים. התקציב לשנת 1992 עומד על 16 מיליון שקל בלבד.
היו"ר מ' קליינר
את אומרת למעשה בל מאז שסגז השר לשעבר יוסי ביילין קבע 40 אלף עולים,

לא היה שינוי בתקצוב הקרן הזאת.
י' שטראוס
נכון. בסכום של 16 מיליון שקל שנקבעו לשנת 1992 אנחנו צריכים לממן

רופאים. מורים. מהנדסים וגפ את חמורים שנמצאים בבמסלול הסתכלות. שזה איננו

מסלול העסקה אלא מסלול לרישוי. בקרשי נוכל לסייע בכסף הזה ל- 1.000 -

1.200 עולים.
היו"ר מ' קליינר
אני מצטער שנציגי האוצר לא באו לישיבה שלנו, אף כי שני נציגים

הוזמנו. אילו היה כאן נציג האוצר הייתי מבקש לשמוע ממנו מדוע השאירו את

תיקצוב הקרן הזאת לפי חישוב של 40 אלף עולים לשנה.
ש' זיסקינר
נציבות שרות המדינה מיישמת בענין הזה את המדיניות שנקבעת לשיא כוח

האדם ולפי תקציב המדינה. אנחנו לא יוצרים יש מאין, אלא פועלים משני
מקודות
האחד - המשרות שמתפנות במשרדי הממשלה: השני - הסיוע שנותנת קרן

הקליטה שבמשרד הקליטה.

נכון לדצמבר יש לנו כ-300 איש שעובדים במשרדי הממשלה בסיוע קרן

הקליטה, כאשר 250 מהם עובדים במשרד הבריאות. השאר הם עובדים שמתקבלים

לשרות המדינה בדרכים הרגילות אחרי הקלות מסויימות שעשינו ושאנחנו עושים
בשבילם. אתן לכם דונמה
כדי להקל על העולים תירגמנו את מערכת המכזים ואת

ההסברים שלנו לרוסית ולעוד שש שפות אחרות.

אין לנו כרגע נתונים באשר למספר העולים שהתקבלו בצורה הזאת בכל אחד

ממשרדי הממשלה או במוסדות ציבור אחרים. בתל.שיר הוצאנו הנחיה. שלאחר מיצוי

ההליכים של מכרז פנימי. יוכלו עולים חדשים לעמוד בפני וערה, במקום

להתמודד במכרז חיצוני. איו התחייבות להמשיך להעסיק עולים שהתקבלו בסיוע

קרנות הקליטה. אבל משרדים מתכננים ממילא את הפרישה של העובדים שלהם במשד

הזמן, ואז נוצר מצב שעולה עובד שהוא מוכשר ועובד שם במשך כשנה. או כמה

שאישרו לו לעבוד. נכנס לתור המשרד כאשר מתפנית שם משרה בשל פרישה וכדי.



אני יכול לספר לכם ש-40% מהעוברים שהתקבלו לעבודה בלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה. התקבלו בצורה כזאת. באמצעות תקציבי משרד הקליטה אנחנו מעבירים

מדי שנה 15 עולים הכשרה, ואז הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקבלת אותם לעבודה

אצלה.
נ' ארד
האם לפני שנקבעים שיאי כוח אדם, האם היה משרד או מחלקה שביקשה יותר

כוח אדם וקבעו להם פחות

אמרת, מר זיסקינד, שאתה עובד על פי שיאי כוח אדם ועל פי מה שנקבע לך

בתקציב,ואותי מעניין לדעת האם היה בנציבות שרות המדינה דיון בשיאי כוח

אדם? והאם לפני שנקבעים שיאי כוח אדם בתוך מערבת של שירות ממשלתי, האם

מתקיים דיון מעמיק בנושא הזה?
ש' זיסקינד
חסרים לי כאן כמה קולגות ממשרד האוצר שהיו יכולים לענות טוב ממני על

השאלה הזאת. המשרדים פועלים על פי שיא כוח אדם שנקבע להם על ידי הממשלה,

אנחנו לא רשאים לסטות ממה שנקבע בחוק. חוק התקציב קובע לכל משרד ומשרד את

המסגרת שעל פיה ובתוכה הוא יכול לפעול. אם רוצים, צריד לתפוס את השור

בקרניו. אם שלא כוח האדם ישתנה. תהיה כמובן למשרדים חשונים אפשרותו להעסיק

יותר אנשים.
היו"ר מ' קליינר
האם היה דיון. והאם הועלו תכניות או רעיונות בדבר הגדלה זמנית

לפחות של שלא כוח האדם בהתחשב בעליה?
ש' זיסקינד
עד כמה שידוע לי, המדיניות הלא שלא להגדיל את שיא כוח האדם, לא ליצור

עבודות דחק בשרות הציבורי בכלל, ובשירות הממשלתי בפרט, לא ליצור יצירה

מלאכותית של מקומות עבודה. וזו המדיניות שעל פיה אנחנו פועלים נכון להיום.
היו"ר מי קליינר
אני מבין מזה שהכוונה היא לכך שהגידול בשרותים שהשירות הציבורי

והממשלתי צריכים לתת לאוכלוסיה שגדלה עקב בואם של העולים צריו להיספג על

ידי העובדים הקיימים. פרט לרופאים ומורים.
ש' זיסקינד
נכון אמרת. וזה תואם את מדיניות הצומצומים שהיתה חזקה מאד מאז שנת

1984/5, שאז צומצם השרות הממשלתי בצורה חזקה, וורק בשנה האחרונה צומצם

פחות.

היו"ר מי. קליינר;

חלות ונאמר שהשרותים שכן נפתחים בפני העולים הם חינוך ובריאות. כדאי

שנמשע את נציגי המשרדים האלה. לאחר מכו נעבור למגזר חשוב מאד שנושא בנטל

הקליטה בלי לקבל את האמצעים. וכוונתי לרשויות המקומיות.



מר זיסקינד, אולי יש לך נתון על מספר העולים החדשים שנקלטו בשירות

המדינה.
ש' זיסקינד
ציינתי כמה מועסקים על פי קרן הקליטה. אני לא יכול לציין כמה מתקבלים

כבודדים בבל משרד ומשרד.
י' שטראוס
הקרן שלנו מממנת 97 משרות במשרד החינוך. אבל 97 משרות אלה מעסיקות

מספר הרבה יותר גדול של מורים עולים, כי המשרות מתחלקות לחלקי משרות.
ר' גפן
אני מנהלת אגף משאבי אנוש ואיני קשורה למורים, אבל יש בידי נתונים

שנמסרו לי על ידי בנצי. הוא סיפר לי שהוא כבר הופיע בפני הוועדה הזאת ומסר

בה את הנתונים. 900 מורים עולים נקלטו במסגרת ההוראה. ועוד 2.300 עולים

עוברים היום הכשרות למיניהן. קורסים והשתלמויות לקראת השתלבותם בהוראה

בנראה בשנת הלימודים תשנ"ג. לא מובטח שבולם ייקלטו.

מעריכים שישנם עוד כ- 15,000 עולים מורים, בנוסח למספרים שכבר מסרתי.

לא נראה שיש בארץ די מקומות בדי לקלוט אח בולם בהוראה.
.י ' צור
אם אינני טועה יש צורר בעובד הוראה אחד על בל 12 או 15 תלמידים.

האמנם זה כך?
ר' גפן
אינני יכולה להשיב על זה כי איד בידי נתונים על כד. אני יודעת שישנם

בין 60 לל-70 אלף עובדי הוראה קבועים במערכת שלנו, ויש כמיליון ילדים

בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים. כד שהנתון של חבר הכנסת צוד נראה די נכון.

אינני יודעת כמה ילדים נוספו למערכת הלימודים בשנה או בשנתיים האחרונות.

לא קיבלתי מבני נתונים על זה. כי היה לו ברור שידובר כאן היום ברוח אדם,

ולא בעובדי הוראה. כוח אדם בהוראה הוא סקטור אחר, שאנחנו לא מטפלים בו.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו עוברים עכשיו למשרד הבריאות. ומבקשים לשמוע את התייחסות המשרד

לרעיון שהועלה מדי פעם בדבר שילובם של רופאים עולים בבתי הספר.
אילן כהן
אשמח למסור לבם בסוף דברי נתונים כתובים מעודכנים לתחילת החודש שעבר.

אם אינני טועה, שלחתי לפני מספר שבועות עותק אחד ליושב ראש הוועדה.
היו"ר מ' קליינר
אכן, היתה שם התייחסות גם לענין המודים בבתי הספר. ולא הבנתי עד כמה

זה אופרטיבי.

משרד העבודה מסר לנו כי אושרה הבשרה ל- 5.000 מורים עולים.
ר' גפן
אני לא חושבת שמשרד העבודה עוסק בזה,
אפרים כהן
משרד הקליטה דיווח על משא ומתן שהיה עם האוצר בענין הקצאת משאבים

להכשרה של 5,000 - 4.000 מורים עולים. כאשר ההכשרה המקצועית נעשית על לדי

משרד החינוך. ודמי הקיום יינתנו על ידי משרד הקליטה.
ר' גפן
כנראה שאושר הרבה פחות.
אפרים כהן
אושרה הכשרה ל-4.000 מורים. ובמסגרת ההכשרה מצויים היום 2,300 מורים.

ודנים בהגדלת המספר.
אילן כהן
ברצוני למסור לכם נתונים על מספר הרופאים בקרב העולים מברית המועצות.

אנחנו מגלים בחודשים האחרונים מגמה של ירידה במספר הרופאים העולים ארצה

מברית המועצות. בשיא גל העליה משם היו 3% מהעולים רופאים. בשלב מסויים לרד

חלקם של הרופאים בקרב העליה הזאת ל- 2%. והיום אנחנו יורדים ל- 1.9%.

ועוד מצאנו כי בין אותם 1.9% רופאים המגיעים אלינו יש מעט מאד רופאים

צעירים עד גיל 45. בערד שרופאים מגיל 45 ומעלה ממשיכים להגיע, ומספרם

בקרב הרופאים המגיעים גדול ביותר.

התופעה הזאת נובעת. להערכתנו, בשל שני טעמים: האחד, מפני שנרשא

התעסוקה של רופאים כישראל לא מצא עדיין את פתרונו; השני, מפני שידוע

שלרופא מעל לגיל 45, שהוא בעל 20 שנות ותק. יש סיכויים יותר גדולים לקבל

רישוי ולעסוק ברפואה. ואילו הרופאים הצעירים חדלים להגיע, או לפחות רק חלק

קטז מהם מגיע אלינו.
היו"ר מ' קליינר
בדאי שאתם תקחו לתשומת לבבם את הנתון הזה. כי שבמקום לעודד את

הרופאים הצעירים לעלות. נמצא שלמעשה אנהנו מעודדים את הרופאים היותר

מבוגרים לעלות, וזה בו ודאי בני גוד לאינטרס הלאומי.
אילן כהן
אנחנו פועלים לפי החוק.

משרד הבריאות עוסק בתחום הזה בבמה רבדים, הרובד הראשון קשור להכשרת

רופאים. בעקבות מה שאמרתי קודם. גילינו במחזור האחרוו של הכשרת רופאים

לרישוי את התופעה הזאת מסתמנת שוב. מדיניות המשרד הלא לאפשר לכל רופא

המגיע ארצה לנסות להשיג את רשיון ההעסקה הישראלי. אנחנו מעודדים מצב שבו

כל רופא המגיע ארצה יוכל להשיג רשיון ישראלי לעסוק ברפואה, ויוכל להתמודד

בשוק על מקום עבודה.

אנחנו עוסקים במימון ממשלתי, בתיאום עם משרד הקליטה ומשרד האוצר,

בהכשרת רופאים בקורסים שנמשכים ששה חודשים ומתקיימים פעמיים בשנה. כמחזור



האחרון, שעומד להתחיל בימים אלה. או שאולי כבר התחיל, הבנו 1,400 מקומות

בשביל הרופאים העולים ב-17 מוקדים בבל בתי החולים העומדים לרשותנו בארץ.

בולל בתי חולים של קופת חולים, וגילינו תופעה מעניינת: רק 1000 מועמדים

לקורסים האלה הגיעו. לעומת 1.200 שהגיעו למחזור שהסתיים ביולי האחרון.

כלומר, מסתמנת ירירה בנכונות הרופאים העולים להרשם לקורסים בדי לקבל הבשרה

מתאימה על מנת שיובלו לקבל את הרשיון לעסוק במקצועם.

נראה לנו שהסיבה הראשונה לכר היא חוסר האפשרות להשיג עבודה במקצוע

הזה גם באשר מחזיקים ברשיון. הסיבה השניה קשורה בשינוי שחל ב-1 בספטמבר

בדמי הקיום הניתנים למשתפים בקורס. ביו הרופאים העולים גדול מספר המשפחות

ששני בגי הזוג הם רופאים, ושגיהם צריכים לעבור הכשרה כדי לקבל רשיון. החל

מה-1 בספטמבר שונה הנוהל בכל הקשור לקבלת דמי קיום, ודמי הקיום ניתנים

מאותו תאריו ואילך רק לאחד מבני הזוג. אגב, הסידור החדש הזה חל גם על כל

הקורסים האהרים בתחומים השונים. כלומר, כאשר אחד מבני הזוג מועסק בעבודה

כלשהי, רק השני מקבל דמי קיום.
י' שטראוס
אני רוצה להבהיר שדמי הקיום משולמים בהתאם לגובה הכנסת המשפחה. אם

למשפחה איו הכנסה, היא מקבלת דמי קיום. אבו אהד מבני הזוג עובד, המשפחה

אינה מקבלת דמי קיום. אלה הקריטריונים של הבטחת הכנסה של המוסד לביטוח

לאומי.
היו"ר מ. קליינר
מר אפרים כהן. האם אתם הסכמתם לזה?
אפרים כהן
וכי שואלים אותנו? מחליטים גם בלעדינו.
היו"ר מ' קליינר
אני מביז שכאשר שני בני הזוג עובריים הכשרה, הם מקבלים דמי קיום לפי

גודל המשפחה. כאשר בן זוג אחד עובד, והשני לומד, בן הזוג הלומד מקבל רק

החזר הוצאות הנסיעה שלו, ואינו מקבל יותר דמי קיום מאחר ולמשפחה יש הכנסה

של בן הזוג השני, ולא חשוב מה גודל ההכנסה. מה היה נהוג לפני כן?
י' שטראוס
לפני כן כל עולה שמשתתף בקורס מקצועי קיבל מילגה בלי התייחסות למצב

המשפחתי. הסידור החדש משפיע על החלטת בני הזוג שרק אחד מהם ילמד.
אילן כהן
להערכתנו זה השפיע על מיעוט המועמדים לקורס ההכשרה שעליו דיברתי

והנמשר 6 חודשים. שזו תקופה ארוכה יחסית. אגב. זאת מגמה הקיימת גם בקורסי

הסבה שלנו. שגם שם ניכרת ירידה בנכונות של הרופאים לבוא לקורסי ההסבה.

למרות שהביקוש להם היה גדול. ואני אומר זאת בזהירות רבה.

לא הצלחנו לעשותר פירצה באוצר בעניו תוספת הבקשה שלנו להתמחויות.

אנחנו מדברים כל הזמו על כ-700 מקומות התמהות לרופאים במשרד הבריאות.

איננו מצליחים לפרוץ את המחסום הזה במשרד האוצר. אנחנו מדברים על התמחויות

במקצועות בהם יש צורר אמיתי ברופאים. איננו מדברים על צורד מלאכותי, אלא



על צורך אמיתי שיש לנו ברופאים מרדימים, ברופאי ילדים ואחרים, ואיננו

מצליחים לפרוץ אה המחסום הזה. אנחנו מדברים על 700 התמחוי וות במשרד

הבריאות, שעלותן 50 מיליון ש"ח. וחבל מאד שנציג האוצר איננו כאן.
נ' ארד
באמת חבל שנציג האוצר איננו כאן. כי בוועדת הכספים נוצר הרושם כאילו

התקציב של משרד הבריאות הוא ממש מושלם. אילו היה כאן נציג האוצר הוא היה

מתבקש להבהיר כמה דברים.
אילן כהן
התחום השני שאנחנו עוסקים בו הם קורסי הכנה, הסבה והכשרה של רופאים.

מדי שנה אנחנו מכשירים, בתיאום עם משרד הקליטה, בין 300 ל- 500 רופאים,

מסבים אותם ממקצועם המקורי למקצועות הקרובים לרפואה. כל בוקר קורס

כזהמתקבל לעבודה. איננו פותהים קורס רק לשם מתן תעודה, אלא פותחים קורס

כזה לשם מתן העידה וקבלת בעל התעודה לעבודה. אנחנו רואים בדבר הזה הצלחה

גדולה. והפרוייקט הזה נמצא עכשיו בעיצומו של תהליך.

אתן לכם דוגמה. כאשר יש צורך אמיתי ברופאים לגריאטריה. והרופאים

הישראלים שלנו לא נוטים לפנות לזה. אנהנו מסבים רופאים עולים מהמקצועות

שלהם לגריאטריה. בקורס שנמשך זמן רב בבית החולים שמואי הרופא. ואנחנו

מבטיחים להם עבודה במקצוע הזה בסוף הקורס. אגב. זו דוגמה לקורס שבמקור

הבנו הכשרה ל-70 רופאים, ונרשמו רק 40 איש. ובפועל הגיעו 28. אותם 28

יזכו למקומות עבודה גם בבתי הולים ממשלתיים וגם בבתי הולים ציבוריים

שאנחנו קונים מחם שרוחים.

אני רוצה להביא בפניכם דוגמה שניה מקודס שנפתח לפני חודש ימים. בקורס

הזה מסבים רופאים עולים מתחום הפסיכיאטריה לרופאים שיועסקו בקהילה במניעת

התמכרות לסמים. 30 רופאים עוברים עכשיו את הקורס הזה. בסילום הקורס הזה

יועסקו בוגריו בקהילה. ואנהנו יודעים איפה ישובצו בקהילה בתחום מניעת

התמכרות לסמים. הקורס הזה משותף למשרד הבריאות, למשרד הקליטה, ג'וינט

והרשות למלחמה בסמים. וכבר נפתחה האופציה לקורס הבא שיתקיים בשנה הבאה.

בזה אני רוצה לומר. שכל קורס שמתגלה כהצלחה, ויש מקומות עבודה בשביל

בוגריו, אנחנו מקיימים קורס כזה או דומה גם בשנה הבאה. בקורס הזה נמצאים

בין 030 ל-500 רופאים.
נ' ארד
נמה עולים בעלי השכלה רפואית יש בלא תעסוקה ברפואה?
מ' גרוברג
למעלה מ-80% מהרופאים העולים הם ללא תעסוקה
אלי כהן
אני יודע 5,800 עולים רופאים שהגיעו ארצה. יש פער מסורתי בין

רישומי משרד הבריאות לבין רישומי משרד הקליטה. ואסביר את הפער הזה. כאשר
עולה מגיע ללוד הוא מצהיר
אני רופא. אבל זה עדיין לא מבטיח שהוא באמת

רופא. כדי שיוכל לפתוח בתהליכי הרישוי הישראלי הוא צריך לפתוח תיק במשרד

הבריאות. ואני מדבר על 5,800 עולים שפתחו תיקים אצלנו. איננו יכולים עדיין

להסביר באופן מלא את סיבת הפער בין הרישומים, אבל קורה לפעמים כי מי

שמציג את עצמו כרופא מתגלה לאחר מכן כדוקטור לסניטציה. זו דוגמה אחת.



דוגמה שניה היא של מי שהוא קצת יותר מבוגר, ובארץ מוצאו הוא קרא לעצמו

דוקטור. וכשהוא בא לארץ ורואה את הקשיים העומדים בפני קבלת רשיון, הוא

מחליט לוותר על זה.

אנחנו יודעים שהגיעו כ-7,000 או כ-9,000 רופאים, אבל אנחנו מסתמכים

על נתוני משרד הבריאות, כאשר 5,500 רופאים עולים פתחו אצלנו תיקים נכון

לראשון בדצמבר 1991. מתוך המספר הזה של רופאים עולים אנחנו עושים הסבה ל-

300 עד 500 רופאים עולים מדי שנה. כ-2,200 מהרופאים העולים, שיש להם ותק

של 20 שנה, צריכים לעבור הסתכלות כדי לקבל רשיון.

אנחנו ממתינים עכשיו לאישור משרד האוצר, וחבל שנציגו איננו כאן,

בשביל הרופאים הזקולוים להסתכלות. רופא בעל ותק של 20 שנה צריר לעבור 6

חודשים בבית חולים כדי לקבל שם אישור ובעקבותיו את האישור. 1,400 רופאים

כאלה נמצאים על הפרק בלי שאפשר להעביר אותם את ההסתכלות, כי אנחנו מחכים

לתקציב בשביל זה. כי זה לא מתוקצב.
י' שטראוס
הכוונה של האוצר היא שהתיקצוב של רופאים להסתכלות יבוא מאותה קרן

להעסקה שעליה דיברתי, זו הקרן שמייעדת להעסקת עולים. מצפים לכך שהקרן הזאת

תשרת גם את המסלול של רישוי. אבל הסתכלות זו לא העסקה.

אלי כהן;

אינני יודע 3?ה הסיבה לכר שלא תיקצבו את זה. אני אבל יודע שאנחנו לא

מקבלים תשובה לעניו הזה, ושזה נמצא בדיון בין השרים.
י.' שטראוס
אם היינו מסבים את התקציב שלנו רק להסתכלות היינו יכולים לסייע רק

ל-700 רופאים, וסוגרים את הקרן להעסקה.
אילן כהן,
בשנת 1990 תוקצבו 350 רופאים להסתכלות. בשנת 1991 תוקצבו 400 רופאים

להסתכלות.
היו"ר מ. קליינר
היות ואנשים רוצים לקבל אח התואר חם אומרים: תנו לנו לעבור הסתכלות,

והם מוותרים על הכסף. אבל מאחר ואין לנו תקציב. אומרים להם שנסכים לקבל

אותם להסתכלות בתנאי שיחתמו שהם מתחייבים לא לבקש את העזרה הממשלתית

להסתכלות.
אילן כהן
ההיקף התקציבי של 2.200 הופאים בהסתכלות הוא 22.5 מיליון שקל. מדוע

אני אומר את זה? כי עכשיו הסתיימו הבחינות של כ- 1,200 בוגרי קורס ההכנה

לרישוי. ותוך שבועיים הם יקבלו את התוצאות ויתווספו למעגל מבקשי עבודה.

הופענו חמש פעמים בפני קבינט הקליטה בענין זה, וטרם קיבלנו תשובה,
אפרים כהן
עם כל הכבוד. אדוני היושב ראש. יושבים כאז הלום חברי כנסת וכן פקידות

בכירה שהתכוננו? להופעתה זו בעני ועדת העליה והקליטה של הכנסת, ואיך זה

שנציג האוצר לא יכול להשתתף היום בישיבה הזאת. כאשר מועלים כאן נושאים

הקשורים באוצר,
היו"ר מ. קליינר
אנחנו נכתוב מכתב חריף מאד בענין זה לאוצר, אתה צודק ב-100% בדברים

שאמרת. במכתב יצויין גם שחברי הכנסת הציעו להפסיק את הישיבה בגלל העדר

נציג האוצר, הודיעו לנו שאחד המוזמנים לישיבה הזאת יצא למילואים, לא שמענו

דבר על הנציג השני.
אילן כהן
אני רוצה לגעת עוד בנושא האחיות, מתחילת גל העליה הגיעו לארץ 6,050

אחיות. ואני מדבר על אחיות הרשומות במשרד הבריאות, 4,600 מתוכן קיבלו על

ידינו מעמד מקצועי. 2.000 מהן נקלטו בעבודה במערכת הבריאות, ולדעתי מספרן

גדל מאז ה-1 בדצמבר, וכולן מוסמכות, זהתחום שבו הדבירם הולכים יפה מאד

וטוב מאד, הלה מחסיר באחיות, והיום אנחנו נמצאים במצב של רוויה, אנחנו

מתכננים לשנה זו קיום 18 קורסים להסמכה, זה תחום שעובד יפה מאד ובשקט,

האחיות נקלטות יפה. חלק בתחום הציבורי, וחלקו בתחום הפרטי, בבתי אבות

וכד'. נעשית פה עבודה שקטה וטובה מאד, לעובדה שאיננו שומעים תלונות ואיננו

מקבלים ריקושטים.

במה מלים בעניו רופאי השיניים, עד ל- 31 בדצמבר 1991 הגיעו אלינו

1,200 רופאי שיניים, אנחנו מקיימים קורסי רשות, לא קורסי הובה, להתעדכנות

ברמה הישראלית, למיטב האינפורמציה שבידינו 82% מבוגרי הקורסים האלה מצאו

עבודה, למרות התנגדות שהיתה בתחילת הדרר מצד ארגון רופאי השיניים

וההסתדרות המקצועית שלהם, הגענו למצב בו הוכר שיש בהם צורר חיוני, בעיקר

במרפאות ציבוריות בפריפריה וכדי. גם בנושא הזה הושגה רוויה.
היו"ר מ' קליינר
התייעצתי עם חברי הוועדה, וכולנו מסכימים שמפאת הכבוד שאנחנו רוחשים

לאורחינו אנחנו נשמע היום עוד כמה מהם, כיוון שאנחנו רוצים להזיז דברים

ולהביא לפתרונות,

בפתק שנמסר לי נאמר שמוטי וקרט, הנציג האוצר שהוזמו לישיבה הזאת נמצא

במילואים, מר עדי אדר, אף הוא נציג משר דהאוצר, לא נמצא במשרדו, ולא ירוע

למזכירתו אם יגיע לכאז או לא. אי לזאת החלטנו להפסיק את הישיבה. אני אודיע

על כד ליושב ראש הכנסת ולשר האוצר. לפני שאפסיק את הישיבה נשמע גם כמה

הערות מחברי הוועדה, ונחדש את הישיבה בנוכחות נציגי משרד האוצר.
אילן כהן
אני מבקש להוסיף רק שאנחנו עובדים על שני פרוייקטים גדולים: האחד הוא

פרוייקט תעסוקה וקליטה של 700 רופאים מגיל 55 ומעלה בעלי רישוי ישראלי ועם

ידיעה טובה בדעברית, שיעבדו ברופאים בחצי משרה בבתי הספר.

כל עבורת המטה הסתיימה. התכניות של הקורסים סוכמו, משרד הקליטה

מתואם. משרד החינוך מתואם, אבל הלכ תקוע באוצר. דיברנו על זה עם שר האוצר,

דיברנו על זה עם ראשי אגף התקציבים, היינואצל ראש הממשלה, ואני מקווה שתוך

כמה ימים נקבל תשובה.



אני רוצה להאיר את עיני חברי הוועדה לכך שבקרב הרופאים העולים יש

ציפיה גדולה לסידור הזה. מאחר והמערכת הרפואית הרגילה מצומצמת, בפרוייקט

הזה אפשר להעסיק אותם 10 שנים, עד הגיעם לגיל פרישה ויקבלו פנסיה. הענין

הזה סוכם אחרי שתואם עם שלושת המשרדים. הוא תקוע עכשיו באוצר, ואינני יודע

מה הסיבה לכר, אם נקבל את האישור ונראה שהוא מצליח, נרחיב את זה ללמעלה

מ-1.300 חצאי משרות. זה פתרון מצויין שאנחנו מאד זקוקים לו. מדובר ברופאים

שיעבדו בבתי הספר היסודיים ועד חטיבות הביניים בכל רחבי הארץ.

מבחינתנו הכל מוכן, תנו את האישור. ואנחנו מתחילים להפעיל את זה.

אנחנו נמצאים בפיגור זמן בי אנחנו מתכוננים להכשיר אותם במשך 6 חודשים,

ואם לא נתחיל בהכשרתם עכשיו, לא נספיק להכשירם לעבודה לקראת שנת הלימודים

הבאה.

הפרוייקט השני. שהוא עדיין בגדר רעיון, קשור בתברואנים. בקרב העולים

מברית המועצות יש חלק לא קטן של אנשים שהם דוקטור לסניטציה, או תברואן.

עשינו ניסוי והכשרנו 30 תברואנים בבית הספר המרכזי שלנו ל-הדרכה, ונתנו להם

תעודה של מוסמר לבריאות הציבור. מתור חנהה שנוכל למצוא להם מקומות עבודה

מתאימים. לדאבוננו לא מצאנו להם מקומות עבודה. הנתונים שבידינו מדברים על

כר שברמת התברואה. על כל היבטיה בארץ. כמי מים. מזון, בריאות הסביבה וכו'

יש צורך בכ- ל800 תקנים. אנחנו מנסים לדבר עם משרד הפנים ועם מרכז השלטון

המקומי על הענין הזה, ועד כה ללא הצלחה.
היו"ר מ' קליינר
אף שאנחנו עומדים להפסיק את הישיבה, אנחנו מבקשים לקבל ממר בי'לסקל

כמה נתונים ופרטים.
זי ביילסקי
הוועדה הזאת ידידותית. דאת סל הקליטה לרשויות הצלחנו להעביר דךר

הוועדה הזאת. ועכשיו נותר לשכנע גם את משרד הפנים, בנוסף למשרד האוצר

שאיננו מיוצג כאן היום.
היו"ר מ' קליינר
משרד הפנים טען שאין לו ענין בנושא. אבל לקדאת הישיבה הבאה אנחנו

נודיע למשרד הפנים שלנו יש ענין בכד שהם יהיו נוכחים בישיבה.
ז ביילסקי
אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שלנו יש בהחלט עניו בכך שנציג משרד הפינם

לשתתף בדיון הזה. על פי סקר שעשינו בין חברינו ראשי הערים, הוברר שאנחנו

מדברים על 230 רשויות מקומויות שיכולות לקלוט מיד לכל הפחוח 5,000 עולים

בתחומים הדרושים לנו, כמו בנושא המים. התשתית. הביוב ועוד נושאים.

משרד הפנים ביחד עם משרד האוצר צריכים להכנס לענין הזח. יש היום חרבה

צורות של השעסקה והרשויות המקומיות יכולות לקלוט מיידית למעלה מ- 5.000

עולים במגוון של תחומים. וזה בניסוי לאלפי הרופאים שעליהם דיבר נציג משרד

הבריאות. ואנחנו כמובן לשותפים גם לזה. כאשר חלק מהתקציבים לא צריד לבוא

משום מקום אחר. בי ההורים ממילא משלמים את אגרת הבריאות. יחיה זה חבל מאד

אם אי אפשר יהיה להפעיל את התכנית הזאת כבר בתחילת שנת הלימודים הבאה.

אם נצליח לזמן ביחד את נציגי משרד האוצר ומשרד הפנים. שיאשרו אח

התכנית המוסכמת שכבר הגשנו. נוכל לקלוט למעלה מל- 5000 עולים ברחבי הארץ.



ואני מאמין שלאחר שנה או שנתיים בהן נקבל את הסיוע לקליתם. האנשים האלה

ימשיכו להיות הלק מכוח העבודה באותן רשויות.
היו"ר מי קליינר
צר ליל מאד על שבפעם הראשונה בקדנציה הנוכחית אני נאלץ להכריז על

הפסקת ישיבה של הוועדה. אני רואה בחומרה רבה את העובדה שנציגי האוצר לא

מצאו אפשרות לבוא לדיון הזה. כאשר 6 חברי ועדה נוכחו בישיבה הזאת וכן גם

פקידים בכירים של חמישה משרדי ממשלה. חשוב מאד היה שנציגי האוצר ישמעו את

דברי הנוכחים כאן ויעבירו אותם לאן שצריך. וגם יסבירו כאן דברים. ושוב אני

מצטער מאד על שלא מצאו לנכון לבוא. זה מצביע על חוסר כבוד לכנסת.

קרה פעם בעבר שמחינו על אי חופעת הרפרנטים של האוצר לישיבת הוועדה.

כתבנו על כך ליושב הכנסת ולשר האוצר. קיבלנו התנצלות, ומאז היו אמנם

חריקות. כאשד נציגי האוצר איחרו קצת. ואף ניסו לפעמים להתחמק אבל בסופו של

דבר באו.

תופעה כמו זו שלה אנחנו עדים מראש. כאשר ללא הודעה מראש לא נוכח כאן

את נציג של האוצר. אף לא פקיד זוטר. מעידה על זלזול בכנסת וזלזול בנושא

שלדעתי הוא הנושא החשוב ביותר במדינת שיראל. ולכן אני מפסיק בצער את

הישיבה. ואודיע על כך ליישב ראש הכנסת ולשר האוצר.

אני מודה לכולכם על שבאתם לישיבה הזאת. ומתנצל בפני האורחים על

שאצטרך להטריחם שוב לישיבת הוועדה.

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:05)

קוד המקור של הנתונים