ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/01/1992

רישום פטנטים של הממציאים עולים חדשים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 196

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי ב' בשבט התשנ"ב- 7 בינואר,1992. בשעה 12:00
נכחו
חבר.י הוועדה: מי קליינר - היו"ר

י' ביילין

עי ברקעם

ש' אדלר - מנהל המרכז לקליטה במדע, משרד הקליטה

ד' ברור - רפרנט תמ"ס, משרד האוצר

עי אפרתי - סגן המדען הראשי, לשבת המדען הראשי

דר' בי אייל- משרד המדע והטבנול-וגיה

אי חביב - משרד המדע והטכנולוגיה

אי זיסבלט - משרד המשפטים

אי לית - סנן רשם הפטנטים, משרד המשפטים

מי לסרי - ממונה על הבוחנים, משרד המשפטים

לי שכטר - יו"ר אנודת עורבי פטנטים

ני פוקס - ממונה על פרוייקטים תעסוקתיים, הסוכנות היהודית

מי שוהם - מנהל "מסר" (מרבז סיוע לרעיונות)

י' פישר - סנן מנהל "מטר"

מי גריס - רבזת תעסוקה ארצית. הפורום הציוני

ד' ביחובסקי- אחראי על נושא הפטנטים, הפורום הציוני

ב' יגיל - מתנדב

י י קופלב - עולה ממציא

י י אמיתי - מנהל מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופיתוח
מזכירת הוועדה
וי מאור
קצרנית
שי צהר
סדר-היום
רישום פטנטים של ממציאים עולים חדשים.



רישום פטנטים של הממציאים עולים חדשים .
היו"ר מ' קליינר
אנל מתכבד לפתוח את הישיבה המוקדשת היום למציאת פטנט בדי לעזור

לעולים חדשים שהם בטגוריה הרחבה מאד של ממציאים. הנושא הועלה גם עקב פניות

לוועדה מצד אנשים רבים. ביניהם עולים מברית המועצות וגם אנשים המטפלים

בהם, בשל חשש התעורר אצל עולים רבים שאינם מכירים את המציאות הישראלית

ואינם יודעים שצריד לפנות אל עורך דין, ופוחדים שאם הפטנט שלהם הוא טוב

יצליחו לקהת מהם אותו.

אנחנו מבקשים ללמוד את הנושא, ובהזדמנות זו להרהיב את היריעה ולשמוע

מה נעשה בתחום הזה ובאיזו אוכלוסיה אנחנו מדברים. אני מבין שמדובר בעולים

המביאים עמם מברית המועצות פטנטים רבים, מהם פטנטים מקוריים, ומהם שעסקו

אתם במהלד עבודתם שם. השאלה היא מה אנחנו עושים אם האוצר הזה, בהנחה שזה

באמת אוצר שצריד למיין אותו ולנסות לדחוף ולעודד את השימוש בו, לקשור בין

הממציאים לבין מי שמסוגל לפתח את ההמצאות ולהשקיע בהם.

אני מבקש מהמוזמנים להציג את עצמם.
י' פישר
אני סגן מנהל "מסר", שזה מרכז סיוע לרעיונות, שצריד לתת מענה לבעיות

שיש לעולים ממציאים.
מ' שוהם
אני מנהל "מסר", שהוקם בתמיכתה של לשכת המדען הראשי, במשרד התעשיה

והמסחר לקליטת כוח אדם טכנולוגי ומדעי מבין העולים, בסיוע אגף התקציבים של

משרד האוצר ומתי-מו"פ, שנותנים למעשה את האכסניה ואת המסגרת המשפטית

לפעילותנו. מסר הוקם באפריל השנה. המטרה שלנו היא לקלוט, למיין ולסנן

רעיונות של ממציאים, ישראלים ותיקים ועולים כאהד, ולהביא אותם לרמה שיובלו

למצוא פרטנר כמשקיע, בין בתהליך של מו"פ ובין להקמת מפעל תעשייתי.

אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של רישום עמותה. פעלנו במסגרת מתי מו"פ,

מרכז תעשיה ישראלי למחקר ופיתוח, שהיא אגודה אותומנית. בעבר פעל גוף בשם

מיתר. מכון ישראלי לטיפול ברעיונות. שהיה אמור לתת תשובות לבעיות האלה,

והוא פעל במשך 14 שנה או ורק בממציאים עולים מברית המועצות, והוא נסגר

בשנה שעברה עקב אי סדרים אדמיניסטרטיביים וכספיים.

הנושא הזה מטופל למעשה ברמה מפעלית על ידי המדען הראשי במשרד התעשיה

ומסחר. ומי שהוא אדם ולא תאגיד אינו נופל בתחום טיפולו, ולכן הוחלט מאחר

וקיים צורך בדבר הזה, להקים את מסר בדי למנוע בריחת מוחות מן הארץ ולהביא

להקמת מפעלים בארץ וליצור מקומות עבודה רבים כבל האפשר.
י' שכטר
אני יושב ראש אגודת עורכי פטנטים. המקצוע שלנו הוא לנסות לעזור להגן

על ההמצאות על ידי רישום פטנטים, ובמסגרת עבודתנו יש לנו נגיעה ישירה עם

המון פניות ממציאים עולים. גם עולים שעבדו באותו שטח בבירת המועצות.

המקצוע שלנו הוא מקצוע חופשי. יש לנו אגודה של העוסקים במקצוע.

המקצוע מוכר על פי חוק הפטנטים, המחייב את העוסקים בו להרשם אחרי בחינות

במשרד הפטנטים שבמשרד המשפטים. ישנם עורכי דין שהם גם עורכי פטנטים, אבל



העוסקים בו אינם חייבים להיות עורכי דין. זה מקצוע מיוחד במינו שמותר לפי

חוק הפטנטים. רוב הממציאים משתמשים בעורכי פטנטים.
א' לית
אני משמש סגן רשם הפטנטים. במשרד המשפטים. הרשם ביקש ממני להתנצל

בשמו על שלא יכול היה להופיע באן היום, מאחר והוא מנהל היום בירור עם

עדים, ומועד הבירור נקבע לפני שהתקבלה ההזמנה של הוועדה הזאת.
מ' לסרי
אני ממונה על הבוחנים. ועוסק ישירות בעניו של בדיקת פטנטים.
היו"ר מ' קליינר
אני מציע שנשמע תהילה אה מר שמואל אדלר שיתן לנו רקע כללי.
ש' אדלר
אני מנהל המרכז לקליטה במדע. במשרד הקליטה. באמצע שנות ה-ל70 שימשתי

יועץ כלכלי לשר הקליטה. עם הגל הראשון של העליה בתחילת שנות ה-70 התחילו

להגיע ארצה מאות פניות של עולים חדשים שהגיעו בעיקר מברית המועצות עם כל

מיני רעיונות ופטנטים, ואנחנו כנוח ממשלתי בירוקרטי לא ידענו איך "לאכול"

רת הנושא. גם אני. בהיותי כלכלן, לא ידעתי איך להתייחס לנושא, אף כי

המכתבים בענין זה הופנו אלי.

באותה תקופה הגיע עולה מבירת המועצות שהגיע לנו להקים ארגון מיוחד

שיתן שירותים ומענה לעולים המגיעים אלינו עם רעיון או המצאה, ורוצים לקדם

אותה בארץ. בשנת 1978 סייענו להקמת עמותה שהיתה אמורה לתת שירותים אלה,

לפחות בשלבים הראשונים של סינון ראשוני של הרעיונות, ואחר כר לקדם אותם עד

איזה שהוא שלב.

העמותה הוקמה כדי לתת שירותים רק לעולים חדשים. בשנת 1980 לשכת

המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחה הצטרף כגוף מממן וגם מפקח, ומתי מו"פ

הצטרף כגוף מסייע כמפקח על הפעיליות וההכוונה. ובמשך הרבה שנים היו עולים

שקיבלו את השירותים הראשונים אחרי שפנו אלינו. לפני חמש שנים הצטרף גם

משרד המדע והטכנולוגיה במימון הגוף.

לפני כשנה התגלו אי סדרים רהוחלט אז להביא לסגירת העמותה. אבל מיד

קבענו לעצמנו שאסור לנו להפסיק את הפעילות הזאת, כי אנחנו רואים אותה

כחשובה ביותר, היות ומשרד המדען הראשי יכול לטפל רק במוסדות הבאים אלינו

עם המצאות ודורשים מימון לקידומן, ואין בארץ אח גוח המטפל בממציא הבודד.

בארצות העולם יש מכונים ברמות שונות. יש מכונים לאומיים, שזה נוח

ממשלתי פרופר הניתן שירותים אלה. יש גופים סמי-ציבוריים, יש גם גופים

פרטיים שנותנים שירותים אלה לממציאים. לאור גל העליה הנוכחי מצאנו שחשוב

ביותר להמשיך את הפעילות הזאת. היתה תקופה קשה של התארגנות מחדש, ואנחנו

מודים למתי מו"פ שהיה מוכן לתת את החסות האדמיניסטרטיבית והמינהלית

הראשונית כדי שנוכל להמשיך לפעול. כאשר היתה לנו ישיבה ראשונה של הנהלת

הגוף, המורכבת משלושה משרדי ממשלה המממנים אותו, התחילו לקבוע את סדרי

העבודה וכד'. התקביב לשנה הנוכחית מסתכם בכמיליון שקל, אבל אגף התקציבים

הסביר, שאם הביקושים לקבלת שירותים יהיו גדולים מאד והתקציב הזה לא יספיק

לנו, תהיה מצדו נכונות להגדיל את התקציב במידת הצורך. לפי המלצת 3 המשרדים

שדרכם מועברים הכספים.



דיווחתי פעם שעל כל 100 אלף עולים המגיעים ארצה ישנם 1,500 מדענים

ומהנדסי מחקר ופיתוח. אבל לא כל מדען או מהנדס מחקר אפשר להגדיר כממציא

וכבעל רעיונות, אבל יש גם אנשים ללא השכלה פורמלית ואפשר להגדירם כממציאים

או כבעלי רעיונות. לכן אינני יודע באיזה מספר של ממציאים מדובר. אחרי

שהתחלנו להתארגו נפרסם את דבר קיומנו בקרב העולים החדשים, גם בקרב העולים

הותיקים יותר וגם בקרב ישראלים ותיקים, ואחרי שנה נראה כמה יזדקקו

לשירותים שלנו.
מ' שוהם
אחרי 8 החודשים לפעילותנו הגענו למסקנה מה צריכה להיות דרד העבודה

שלנו וצורת הטיפול בממציאים. כמה שלבים אנחנו צריכים להעביר אותם וכוי.

מאות פינים אלינו, אבל לא כולם ראויים להמשך טיפול, והסיבות לכך שונות. או

שאיו בזה ביסוס כלכלי. או שאין בזה ביסוס טכנולוגי וכוי. אנחנו בסד הכל 6

איש העוסקים בעבודה הזאת. וזה כמובו מכתיב את יכולתנו לעמוד בפניות הרבות

המגיעות אלינו. ולבחוו את הדברים, לסווג אותם וכוי, אנחנו מעריכים כי

בסופו של התהליד יימצאו כ-10% מהפרוייקטים שיגיעו אלינו ראויים להוצאה

המקסימלית של הכנת תכנית עסקית, שעולה כמה אלפי דולרים, וכן בניית

פרוטוטייפ שגם כן דורש הוצאה לא מבוטלת.

לפי הנסיון שלנו ובהתאם לכמות הרעיונות שהצטברו אצלנו במשל השנה, וכז

אלה שעוד יתווספו במהלך השנה, אנחנו מעריכים שנצא עם 70 - 60 תכניות

עסקיות עם פרוטוטייפ שאותם נוכל להציג בפני משקיעים, כדי ליצור את הקשר

בין הצדדים. על מנת שנוכל לתת את הטיפול הדרוש בצורה מעמיקה אנחנו זקוקים

לתקציב של 4 מיליון שקל. אבל אומרים לנו שאין כסף, ואומרים לנו להסתפק

במיליון שקל. בתקציב הזה נוכל לסיים רק את השלב הראשוני של הסינון. כולל

קבלת חוות דעת ראשוניות של מהנדסי ישום שלנו וכן חוות דעת של עורך פטנטים,

אם אפשר בכלל לעשות על זה פטנט או אולי צריף לעשות כמה הרחבות וסריקת

פטנטים שעושים במאגרי מידע ממוחשבים בעזרת מתימו"פ, שגם זה דבר שעולה כסף

לא קטן. בעוד שלסריקת פטנט אחד עומדים לרשותנו רק 300 דולר, שלפעמים

מספיקים רק בשביל להוציא את הכותרת הראשונה של הפטנט מבלי לדעת מה עוד יש

מאחורי זה. בשביל לקבל אינפורמציה יותר מעמיקה אנחנו צריכים להוציא הרבה

יותר כסף, ובהעדר תקציב מספיק איננו יכולים לעשות זאת.

אנחנו נשאר איפוא במצב בו נעשה את השלב הראשוני של הסינון, כאשר לכל

רעיון הקצבנו 1000 דולר. ולא נוכל להמשיך לשלב השני שההוצאה שם צריכה

להיות בגובה של 10.000 דולר לכל רעיון. אנחנו מנסים כמובן למצוא גורמים

שונים שיתמכו בזה כספית. אבל זה לא הצליח עד כה. היום נפגשנו עם אנשי

הסוכנות כדי לראות אם אנחנו יכולים לקדם את הענין. הגענו להסדר עם חברת

I.D.B למימון של 50% תכניות עסקיות. על בסיס של 50%-50%, שנעשות

באוניברסיטת תל אביב. למעשה זה עולה לנו יותר בזול, כי סטודנטים עושים את

העבודה הזאת. כמובן תחת פיקוח של פרופיסור מומחה שיווק.
י' ביילין
האם הם מקבלים איזה זכיון או משהו אחר מהפטנט הזה?
ש' אדלר
חברת B.D.I ביקשה את הזכות הראשונית. אם זה יהיה דבר שיעניין אותם,

הם יכנסו להשקעה ויקימו את המפעל.



על סמך נסיון העבר אנחנו מעריכים שכ- 600 רעיונות יגיעו אלינו בשנה.

ויכול להיות שהרבה יותר מזה מאחר ועד כה לא כל העולים החדשים, וגם לא כל

הישאטים, מודעים לקיומו של "מסר" ולתפקיד שהוא ממלא. לפי המצב כיום יגיעו

אלינו ב-600 רעיונות בשנה. 200 רעיונות נופלים מיד. ו-400 רעיונות עוברים

לשלב השני של סינון לקבלת חוות דעת שלעורכי פטנטים, של יועץ שיווקי,

שלמעצב תעשייתי ושל מהנדס הישומים שלנו. רוב הרעיונות הולכים אחרי כן לשלב

של בדיקה במאגרי פטנטים. אחרי זה נופלים עוד ב- 250 נוספים. ו-150 ממשיכים

הלאה, ואחרי תהליכי סינון נופסים בוועדה נמצאים 50 מהם כראויים להמשך עד

הסוף, לתכנית עסקית ולרישום פטנט. כך שב-10% מהרעיונות מגיעים לשלב

הסופי, ובשבילם אנחנו צריכים תקציב של 4 מיליון שקל.

את המיון הראשוני, עד אלף דולר, אנחנו נותנים לעולים חדשים בלי

השתתפות עצמית שלהם, כי לפעמים אין להם כסף אפילו בשביל נסיעה באוטובוס אל

המשרד שלנו. אבל בהמשך השלבים העולים 6,000 דולר, הם צריכים למצוא מימון

של 20%. כי אנחנו נתנו עד כה 80%. אנחנו נותנים להם את כל ההוצאה בשביל

סריקת פטנטים בסך 300 דולר. מהישראלים אנחנו גובים 100 דולר השתתפות

עצמית.

בשלב האחרון יצטרכו העולים למצוא מימון חלקי. וגם אז זה לא מספיק,

ישנה קרן למימון מחקרים קדם תעשייתיים של משרד התעשיה והמסחר, שיש בה

ברבע מיליון שקל. כל מי שרוצה לקבל מענק מהקרן הזאת חייב להרשם בעוסק

מומחה. אבל כשאתה נרשם כעוסק מורשה אתה מפסיד את מענק הקליטה, כך שאתם

יכולים להבין מה קורה עם העולים שאין להם ממה להתקיים. ואפילו הוא נרשם

בעוסק מורשה, הוא לא יכול להשתמש בכל הכסף הזה, כי 12,7% הוא צריך לשלם

לביטוח לאומי. יש אלף ואחת בעיות שניתן היה לפתור אותן בדרך פשוטה: אם

היו מזרימים לשירות אלינו את הכסף, ואנחנו היינו נותנים להם את זה, ומקלים

עליהם בענין של עוסק מורשה, ומשלמים זאת ישירות לספקים תמורת חומרי גלם,

או תמורת שעות העבודה שמשקיעים בתי המלאכה בבניית הפרוטוטייפ.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שלטווח ארוך מבחינה תקציבית אתם תקבלו גם הכנסות אם ייצא

מזה משהו. הלא כן?
מ' שוהם
אנחנו לא מחתימים את האנשים על תשלום רויילטיס. כפי שעושה לשבת המדען

הראשי. אנחנו מחתימים אותם על שר שאם ייצא משהו הם יחזירו לנו את ההשקעה

הריאלית שאנחנו השקענו בזה. לא יצא מזה דבר, הרי זו הלוואה עומדת עד אחרית

הימים.
י' פישר
גם החזר השקעה הוא בהסדר דומה לזה שאצל המדען הראשי. מחזירים 5%

מהמחזור במשך שנים, עד לסילוק ההלוואה שקיבלו, זה לא מקשה על האנשים אם

העסק מצליח. אם העסק לא מצליח, הרי זה הופך להלוואה עומדת.
מ ' שוהם
הבעיה היא במציאת כסף הזריעה הראשוני. אנשים נוהגים לראות את

ההצלחות, כמו זו של סייטקס ועדו כמה, אבל הכספים שהחבורת שהשקיעו הרוויחו

מזה שימשו להם לכיסוי 100 רעיונות והמצאות אחרים שלא הצליחו, וכך כיסו את

ההשקעות בלבד.
היו"ר מ' קליינר
את דברי הבאים אני מפנה למר ברוך ממשרד האוצר. אני מבין שדרושים למסר

עוד 3 מיליון שקל לשנה, שזה כסף קטן לעומת הסכומים שמתרוצצים בחללנו בעת

האחרונה, כדי שאפשר יהיה לחמוד כדבעי ב-50 הפרוייקטים שנשארו אחרי כל

הסינונים. הבעיה היא בכך שהמענק שניתן למחקר קדם תעשייתי מחייב רישום

כעוסק מורשה, דבר השולל מהעולה זכויות אחרות. והשאלה היא מדוע לא להעביר

את המענק דרך מסר.

גם אחרי העברת המענק דרך מסר עדיין תשאר הבעיה, כי זה בא מכספי

מדינה, ואסור לתת תמיכה של המדינה לאדם שלא רשום כעוסק מורשה. זו בעיה

משפטית שנצטרך להתמודד אתה עם הביטוח הלאומי ועם מס הכנסה. וזה לא כל כך

פשוט. אנחנו עדיין מנסים לפתור בעיה יותר קטנה, אף שהיא מסובכת, בקשר

לרישום פטנטים בלבד. אנחנו סבורים שבשל רישום פטנט, שעולה בין 1,000 ל-

2,000 שקל, אין הצדקה לחייב את העולה להרשם כעוסק מורשה, כאשר קיצבת

הביטוח הלאומי תישלל אז ממנו. זה נראה לנו בהחלט מוגזם. אני מקווה שתהיה

הבנה לענין הזה. אבל לגבי עוסק מורשה הענין יותר רציני, כי אם נותנים מענק

בגובה של 6,000 דולר, שזה המקסימום שאנחנו יכולים לתת במסגרת הקרן הקטנה

שלנו, זה בכל זאת סכום די רציני.
היו"ר מ' קליינר
דר' אייל, אני מציע שתספר לנו איך מממנים מחקרים לעולים שלא נרשמים.
דר' ב' אייל
משרד המדען מבצע שורה של תכניות ארוכות טווח לקליטת מדענים עולים ,

בעיקד בפרוייקטים מחקריים במכוני מחקר, במוסדות להשכלה גבוהה ובמרכזי מו"פ

איזוריים בשיתוף עם משרדי ממשלה אחרים, על ידי ועדה בין משרדית בראשותו של

שר המדע.

אנחנו שותפים מלאים לענין "מסר", ואנחנו רואים חשיבות רבה מאד במוסד

הזה. אנחנו לא ראינו את עיקר החשיבות של מסר כפי שמשרד המסחר והתעשיה רואה

אותו. בצדק, בתוצאה הסופית של הגעה ל-40 או 50 לפרוייקטים שיהיה להם ישום

תעשייתי מובטח, שזה כמובן דבר בעל חשיבות גדולה בפני עצמה למשק הישראלי

ולעולים. אנחנו ראינו את החשיבות העיקרית במתן כתובת ממשלתית לאומית

מרכזית למאות ואלפי הפניות של עולים ממציאים, או שטוענים שיש להם המצאות

ורעיונות, כדי שיהיה איזה שהוא טיפול שמכוון אותם לכיוונים המתאימים, אם

לכיוון התעשייתי, ואם לכיוון הפטנטים, המחקר וכו'. מבחינה זו, כדי לתת

תשובה גדולה הרבה יותר מאשר התוצאה הסופית שמשרד התעשיה והמסחר מעוניין

בה, אנחנו תומכים כמסר.

מבחינה זו חשוב לדעת מה קורה לאותם מאות שבתהליך הסלקטיבי הזה נדהים.

כי מה בעצם קורה? האם אומרים להם שהרעיונות שלהם לא טובים, אומרים להם

שלום ושולחים אותם הביתה? או שמובילים לקבלת 50 או 60 פרוייקטים בלבד,

שזה היעד. שזו המטרה? מצאנו שהממשלה למעשה חייבת לתת תשובה כלשהי לאותו

לחץ שבא מצד העולים, ולא רק מהעולים.

היות ואנחנו גם חברים בהנהלת "מסר" אנחנו נלך יחד עם מסר להמשך, תוך

דאגה לאיזון בין שני המרכיבים האלה, המרכיב המעניין בעיקר את משרד המסחר

והתעשיה, והמרכיב של מתן תשובה הולמת להמון הפניות.
היו"ר מ' קליינר
כשאתה מדבר על תגובה הולמת. האם אתה מתנוון לסיכוי להימנות על אותם

50 או 60 ולקבל בדיקה מעמיקה והוגנת, או שאתה מתכוון מעבר לזה?
דר' ב' אייל
יש ללא ספק אלפי עולים שבאים ארצה וטוענים: יש לי שרעיון, יש לי

המצאה, יש לי פרוילקט. עשיתי שם איזה שהוא דבר ואני מסוגל לעשות את זה

כאן. בשלב זה או אהר הדברים נמצאים אצלי בכתובים מוכנים לפני בדיקה כלכלית

ולפני בדיקה ישומית, בכל מיני שלבים. עד להקמת "מסר" לא היתה בכלל תשובה

ממלכתית חולמת ללחצים האלה. כאשר הם שאלו מה הם יכולים לעשות עם זה, ואל

מי עליהם לפנות, לא היה מקים מסויים שאליו אפשר היה להננות אותם. והם

התרוצצו כמו עכברים בין גורמים שונים. משרד המסחר והתעשיה לא יכול היה לתת

להם תשובה מטבע המבנה שלו. וגם משרד העבודה לא, כי הוא עוסק יותר במהקר

בסיסי וישומי, ולא כל כך במחקר תעשייתי וטכנולוגי. לכן הלכנו לכיוון של

מסר, ועודדנו את זה.

יש להצים של קבוצות עולים מדענים, ממציאים ומהנדסים על הרשויות

המקומיות בעיקר, להקמתן של כל מיני מסגרות אקראיות, בסיוע מלא או הלקי של

הרשויות המקומיות. בערד הוקם כר מכון של 150 מדענים, בסיוע של המועצה

המקומית. בקרית אתא, באשדוד, בירושלים ובעוד מקומות יש קבוצות מהסוג הזה.

האנשים באים עם המצאות ורעיונות לא בשלים מכל מיני סוגים. ולכן חייבת

להיות כתובת ממשלתית שתיענה לפניות המדען, הממציא ומהנדס. ושם יגידו לו אם

יש בכלל מקום בארץ לרעיון או להמצאה שלו, או לא. שם יאמרו לו אם הרעיון

שלו הוא יותר לכיוון של המחקר הבסיסי, או שניתן להובילו הלאה לכיוון של

ישום תעשייתי, או שהוא מתאים יותר למחקר באוניברסיטה וכו', הכל לפי הענין.

את הכתובת הזאת ראינו ב"מסר" כמרכיב מרכזי, אף כי לא בלעדי. לכן

הלכנו עם מסר גם אם היעד הסופי שלו הוא המשק הישראלי. בינתיים נמסר לנו

שמסר ענו על מאות פניות מהסוג הזה. הלחצים בקרב העולים הם ללא ספק הרבה

מעבר למספר הזה. הנושא הזה הועלה בישיבה האחרונה של קבינט הקליטה. לדעתי

חייבים לחזק מאד את מסר שצריר לתת תשובה לפניות הרבות בשלב הראשוני, וזה

כמובן קשור גם בתקציב.
היו"ר מ' קליינר
מנהל "מסר" דיבר כאן על הצורך בהגדלת תקציב "מסר" ל-4 מיליון שקל

כדי שאפשר יהיה לתת טיפול נאות והוגן ובעל סיכוי לאותם 50 או 60 שהגיעו

לשלב הסופי.
י' פישר
אנחנו דיברנו על מתן טיפול נאות והוגן לכל הרעיונות המגיעים ל"מסר".

הטיפול הנאות וההוגן כולל בדיקה ראשונית של הרעיונות, יעוץ לממציאים

המגיעים אלינו וקבלת חוות דעת טכנית ושיווקית לגביהן, כדי להחליט אם הוא

זכאי להיכלל בין אותם 50 שיזכו לתכנית עסקית ולפרוטוטיייפ, או אולי צריך

להפנות אותו לגורמים אחרים. אם זה לתעשיה, אם זה למסחר או לכל גורם אחר.

הטיפול ניתן לכל מי שמגיע. השאלה היא לגבי רמת הטיפול שהממציא מקבל. רמת

הטיפול יכולה להיות מינימלית על ידי ההצוות של "מסר" דשכולל 6 אנשים,

שכמובן לא יכולים להתמודד עם כמות. גדולה כל כר של פניות, והטיפול יכול

להיות גם יותר איכותי אם תוך כדי עבודה מקבלים חוות דעת של יועצים

שיווקיים, אנשי תעשיה, והם גם כן עולים כסף.



היו"ר מ' קליינר;

ד"ר אייל, האם הכוונה היא לכך שצריך לחזק את השלב הראשוני כדי לטפל

ביותר מ-600?
דר' ב' אייל
אנחנו לא מתנגדים לחיזוק התקציבי של מסר לשם טיפול בכל הרעיונות

וההמצאות המגיעות לשם, כדי להביא את 50 הפרוייקטים לשלב של ביצוע. אנחנו

חשובים שצריך לחזק את הסגל של מסר כדי שיוכל לתת טיפול יותר מעמיק וגם

יותר מקיף. וכדי שתהיה לו היכולת לקלוט ולטפל בהרבה יותר פניות.
היו"ר מ' קליינר
מה תהייה התוצאה של התוספת הזאת? האם התוספת הזאת תאפשר בחירה של 50

או 60 פרוייקטים יותר טובים?
דר' ב' אייל
הכוונה היא לכן שאלה שלא נמנים על ה-50 שנבחרו, ושאין זה אומר בשום

פנים ואופן שהם אינם טווים דבר, צריכים ללכת לכיוונים שונים אחרים,

שיקבלו טיפול ראשוני יותר מעמיק ויותר מקיף.
ש' אדלר
כפי שאתם שועמים, יש הבדלי גישה ודעה בין משרדי הממשלה השונים וגם

בין אנשים המייצגים את מסר. אנחנו נמצאים בשלבי הקמה, ובמסגרת הנהלת מסר

נצטרך ללבן את כל הנושאים האלה ולהחליט מה יהיו סדרי העדיפות של מסר.

אמרתי שאחרי שנקבע את המדיניות ונראה את המספירם נראה אם צריך יהיה להוסיף

תקציב.

לא פה המקום לנהל את ישיבת הוועד המנהל של מסר. כל אחד הציג כאן את

העמדה שלו, ואת הדגש השונה מנקודת המבט שלו. אני מקווה שתוך כמה חודשים

נוכל לדווח לוועדה הזאת מה החלטנו ולאן אנחנו הולכים. אנחנו עדיין נמצאים

בשלבי גיבוש הרעיונות והכיוונים.
היו"ר מ' קליינר
אם מדברים על תקציב של 4 מיליון שקל, במקום תקציב של מיליון אחד, זה

נראה לי כסף קטן יחסית. בעיקר שבמידה מסויימת אפשר לראות לפחות בחלק מהכסף

הזה השקעה שתחזור. אני מוכן לשפר את תנאי ההחזר, אבל חשוב להיכן שמדובר

בכסף קטן ובהשקעה. וכדאי למדינה לקחת על עצמה את הסיכון הזה, גם אם צריך

יהיה להגדיל את התקציב כפי שנטען כאן, ואני מובן לדבר בענין זה עם מי

שצריד.
ע' אפרתי
אני רוצה להצטרף לדבריו של שמואל אדלר. המערכת מטפלת בכל הפונים

אליה, והיא אמורה לטפל במאות אנשים, אם לא יותר, ויש לה מסגרת של אנשים

חיצוניים. בתקציב אמורים להיות יועצים חיצוניים, בנוסף לאנשים העובדים

ב"מסר", וזה בנוסף לתקציב הרגיל. בנוסף לכך יש לנו גם קרן המיועדת לטפל

באותם פרוייקטים שייראו עדיפים על פני אחרים, ולהצעיד אותם קדימה בשלבי

הטיפול.



"מסר" קיים מזה קצת למעלה מחצי שנה, ולקח לו זמן להכנס למסלול ולראות

אח הכיוון הברור. עדיין אין שם נוהלים מלאים ומדוייקים לכל תהליכי העבודה

השונים. בישיבה של שלושה המשרדים בחנו את הצעת התקציב של מסר, שלא נדחתה,

ואמרנו שאנחנו רוצים ללכת בהדרגה. רוצים לראות בחודשים הבאים איך זה מתפקד

עם מספר הרעיונות וההמצאות המגיעים, ומידת התמיכה שכל אחד מהם מקבל וכו',

ובהתאם לזה נדון בהגדלת התקצלב, במידה שיתעורר הצורר בזה.
י' אמיתי
מתימו"פ זה אותו נוח שנותן לפחות זמנית את חסותו לפעילות של מסר.

אני רוצה לנסות להבהיר כאז משהו. נראה לי שאנחנו מבלבלים מושגים כאשר

אנחנו מדברים על פטנטים. המצאות ועל רעיונות. יושבים כאן מומחי הפטנטים

במדינת ישראל, והם יוכלו לדייק יותר ממני בכל הנוגע לפטנט. אני אומר שפטנט

זו הדרך להגן באופן משפטי על רעיון מסויים. אבל זה לא אומר שרעיון מסויים,

שמסיבה זו או אחרת לא אינו ראוי לרישום פטנט. אין לו סיכוי להיות מיושם

בצורה כזו או אחרת.

בשנה שעברה היתה פעילות גדולה של הפורום הישראלי, להבדיל מהפורום

הציוני, ובמסגרת המפגש של הפורום הישראלי ניתנה תשומת לב מיוחדת לכל

הנושא של יוזמות ויזמות של העולים. זו היתה הפעם הראשונה שבצורה די מסודרת

ניתנה חשיפה לרעיונות של עולים, כאשר לצורך הענין הזה מתימו"פ היה הגוף

התפעולי.

אני רוצה לספר לכם קצת מהנסיון שצברנו. פירסמנו בעתונות היומית, ובמיוהד

בשפה הרוסית, את העובדה שכל מי שיש לו רעיון, המצאה וכד' ורוצה לחסוף את

זה במסגרת הזאת. יכול לעשות זאת. בעקבות הפרסומים האלה הגיעו אלינו למעלה

מ- 400 פניות. אנחנו הקמנו אצלנו מסגרת של סלקציה הדומה עקרונית למה שתואר

כאן על ידי אנשי מסר. ומצאנו כראויים לחשיפה כ-130 רעיונות, ולא חשוב

כרגע אם הם ראויים לרישום פטנט, או לא. הם על כל פנים ראויים להצגה בפני

הציבור.

לצורך הענין הזה הפעלנו גורמים שונים, חלקם מתנדבים וחלקם תמורת

תשלום. שעזרו לתת תאור יותר מפורט ונרחב לרעיונות האלה, כתוב בצורה

מקצועית בשפה האנגלית וכו'. כדי שהמבקרים הישרלאים והזרים יוכלו להתרשם

מהרעיונות. הוצגו, כאמור. 130 רעיונות על ידי 110 איש. כלומר, היו אנשים

שהיה להם יותר מרעיון אחד.

המצב נכון להיום, קרוב ל-8 חודשים לאחד מכן, הוא שכ-30 איש, מתור 110

האנשים, נקלטו במקומות עבודה. חלקם כעוסקים ברעיון הספציפי שלהם שהוצג,

וחלקם כמי שההצגה של הרעיון או הרעיונות שלהם עזרה להם להשיג עבודה בשמשה

להם כרטיס ביקור. המעביר פשוט חשב שאם יש לו כישורים כאלה, הבה נראה מה

הוא יוכל לעשות כדי לתרום למפעל שלו או לעסק שלו. לכן אני אומר שאת פעולת

המיון והעזרה בהצגת הדברים צריך לראות לאו דווקה בהכנת תכניות עסקיות

בנושאים שנראה שיש להם סיכול לישום עסקי בפרוייקט בפני עצמו, אלא צריך

לראות את הטיפול בבעלי יוזמות גם כדרך להפנייתם לתעסוקה מתאימה.
היו"ר מ' קליינר
אולי אתה יודע את ההתפלגות הגילית של אותם 110 איש. ומה אחוז הקבוצה

שבגיל - 55 פלוס?
י ' אמיתי
לפחות מחציתם בגיל 30 פלוס. 3 או 4 ביניהם הם בגיל 50 פלוס.
מ' שוהם
אני לא רוצה שיווצר הרושם באילו אנחנו מתנגשים פה בענין התקציב. את

העניז התקציבי העליתי למעשה בשל שתי סיבות. האחת, בשל חוסר איזון בהקצאת

המקורות המזעריים העומדים לרשות המדינה. מצד אחד משקיעים מיליון דולר

במערכת הפרסום בארצות הברית כדי להביא משקיעים ארצה. ומצד שני, מה תראה

להם בארץ. האם את התעשיה הרגילה המצליחה שישנה כאן? הרי צריך להראות להם

גם דברים חדשים. ואנחנו צריכים להבין את הדברים החדשים האלה. השניה, אילו

העולים החדשים היו עוברים את התהליך בפיש שאנחנו רוצים אותו, הם היו

נמצאים בצודה יותר מובנה ויותר מסודרת, עם סיבוי להקמת מפעל סביב הרעיון

שלהם, והיו ברמה שבה היו יכולים לקיים דיאלוג עם משקיע שהיה מגלה ענין

ברעיון שלהם.
די ברוך
"מסר" הוא לדעתי תופעה חיובית שבאה למלא הסר שקיים במערכות התמיכה

בנושא מחקר ופיתוח וזה דבר לגיטימי לא רק בכל הקשור לקליטת העליה הגדולה

הנוכחית, אלא גם לתקופה בה העליה היתה בשעורים מאד נמוכים.

הגוף עצמו הוא בתהליכים של התהוות, ואין לו עדיין הגדרה משפטית,

ועדיין אין יודעים מה זה בדיוק. קיימנו ישיבה אחת שבה נסינו להגדיר מי היא

מועצת המנהלים של הגוף הזה, כאשר בעצם זה נסיון לעשות אינטגרציה בין משרד

התעשיה. משרד המדע והפיתוח, משרד הקליטה ומשרד האוצר. הכוונה היא להגיע

לתאום תקציבי וגם בנושא המדיניות. הדברים עדיין לא בשלים לגמרי, ויש לנו

עדיין הרבה מאד שאלות לגבי דרך הטיפול של הנושא. אנחנו מדברים למעשה על

חיפוש השקעות. אנחנו לא מדברים פה על מחקר ופיתוח ברמה של אלטינט, לכן

צריך להבין באיזה פרופורציות אנחנו מדברים, אף שגם המסלול הזה הוא מסלול

חשוב. יחד עם זאת לא צריו לצפות לכר שמפעל יקום סביב כל רעיון שמגיע

ל"מסר".

במסגרת הדיונים על הקתציב בשלושה המשרדים מורגשת גישה חיובית לנושא

הזה. אחרי הרצה של מספר חודשים אפשר יהיה לראות מה המצב. ואם יתברר שהדבר

דורש חרחבה תקציבית, מועצת המנהלים תפעל בנדון. צריו לתת לנסיון הזה

הזדמנות טובה להצליח.
היו"ר מ' קליינר
בעקרון נראה חיובי בעיני שחברה מסחרית מקבלת עדיפות מסויימת רק מפני

שהיא שמקיעה השקעה ראשונית. כאשר מדובר ב- I.D.B שבשביל מיליו שקל, או

סכום דומה. תקבל זכות סירוב ראשונה לכל ההצעות, זה נראה לי מוגזם קצת.

לפעמים קורה שדבר לאומי שכולם מדבירם עליו נתון בסר הכל בידי מעט מאד

אנשים. כאשר מדברים על גל העליה ועל הקליטה ועל האיכות שלנו ואיר נצליח

וכוי, אנחנו יודעים שיש לנו יתרון אחד, הלא הוא הראש היהודי. כולם יגידו

לד שהקליטה תצליח או תיפול אם נמצא דרר לתרגם את הביטוי הערטילאי "הראש

היהודי" למונחים מעשיים. וצריך פעם להעמיד במבחן את הענין הזה ולראות אם

זו עוד אחת מהאגדות של זמננו, או שזה דבר שיש בו ממש.

הדבר הזה בא לידי ביטוי על ידי המצאה או רעיון, והיכולת לפתח את

ההמצאה הזאת ולהפור אותה למשהו ממשי. וכל זה מתנקז בסופו של דבר אצל אותה

קבוצת אנשים.
דר' ב' אייל
את אוכלוסיית העולים הבאה משכבה מדעית או מתחום המחקר והפיתוח צריך

למעשה לחלק לשניים. אנחנו לא מדברים באוכלוסיה שבאה עם דיסציפלינה מאד

מוגדרת לעשות מחקר שיטתי. זו בסך הכל אוכלוסיה די מעורבת. שיש בה גם אנשים

שלא עברו אפילו מסלול לימודים מסודר והם בעלי פנטזיות ורעיונות שונים

ומשונים, בשביל אלה שניתן לשבצם בתחום המדעי היותר מוגדר יש לנו פתרונות

כמו המכון הטכנולוגי ששם אנחנו מוציאים עשרות מיליוני שקלים. ומי מבעלי

ההמצאות או הרעיונות שמגיע ל"מסר" ויכול להשתלב במערכת של פיתוח פרוייקט

יכול בהחלט ללכת לחממה הטכנולוגית, ששם יש היום תקציב כמעט בלתי מוגבל

לצורכי הפעילות.
מ' שוהם
אבל אין להם מערבת סינון לחממות. הם באים אלינו. כל הכוח המדעי המגיע

מרוסיה מנותב למעשה ל"מסר".
דר' ב' אייל
מרבית האוכלוסיה המדעית העולה ארצה פונה למערכות אחרות.
היו"ר מ' קליינר
אם "מסר" זו מערכת סינון. מאד לא הייתי רוצה שהיא תפיל דווקא את

הפטנט האחד שעליו אפשר היה לעשות הון. ואם 1 מתור ה-50 יהיה הצלחה

גדולה. כדאי אולי לדאוג לכן שגם "מסר" תהנה מזה, מעבר להחזר של אותם 6000

שקל.
י' שכטר
מנסיון אני אומר שאני רואה צורך חיוני ביותר בקיום מערבת סינון

אפקטיבית בנושא הזה. לכן הופתעתי והייתי קצת מאוכזב שבנושא של עריכת סקר

ההקצבה שלכם הוא כל כך מזערי ועומד על 300 דולר בלבד.

אני מסכים שלא כל רעיון טוב חייב להיות דווקה רעיון שראוי לרשום אותו

בתור פטנט. ויש כמה וכמה תקדימים מאד מאד בולטים בענין זה בארץ, בשתעשיות

רציניות ביותר הוקמו על בסיס של רעיונות שהיו ידועים, ואחר כך המשיכו

לפתח אותם. אבל אם יהיה רעיון שכן ראוי שיירשמו אותו בתור פטנט, והרעיון

יתגלה גם כמוצלח. ולא דאגו מראש להגן עליו, כי אז תהיה זו בכייה לדורות.

אני רוצה להצביע על הסכנה נוספת. מחליטים להשקיע בספים בפיתוח איזה

שהוא- רעיון, מבלי ששקלו אם הוא ראוי להרשם בתור פטנט, או לא, ובתוצאה מזה

מייצרים מוצרים שרוצים לייצא לחו"ל, אלא שאז רואים שהמוצר הזה כבר מוגן

היטב בחו"ל, או אפילו בארץ, על ידי רישומו בתור פטנט. ואז כל ההשקעה הזאת

יורדת לטמיון, ואף אחד לא יכול להמשיך בזה.

תבנית חשיפה, שאותה הזכיר באן מר אמיתי. מדליקה אצלי אור אדום. בי

ברגע שאתה חושף רעיון בפני הציבור הרחב, מבלי לברר אם ניתן לרשום על זה

פטנט. איבדת לתמיד את האפשרות להגן עליו. דבר בזה קרה הרבה פעמים בשנים

האחרונות. התקיימו תערובות של ממציאים שהציגו בהן את ההמצאות שלהם. מישהו

התעניין ורצה לממן את אחת ההמצאות ולרשום אותה כפטנט, והתברר בי מאחר

והיתה לזה כבר חשיפה בפני הציבור הם איבדו את כל הזכויות על זה.



אם "מסר" תהיה הכתובת לסינון אפקטיבי. כל אז לא יהיה די לה בהעסקתם

של 4 או 5 מהנדסים למטרה זו. אבל אני יודע שבאדץ יש כולו אדם נוסח שיוכל

לעשות זאת, כי בשנתיים האחרונות הגיעו בעליה המסיבית לפחות 100 עולים

מברית המועצות. אם לא יותר, שעבדו שם בתחום הפטנטים, וחם בוודאי יכולים

לעזור, אף שאני יודע שהמושג של פטנטים בברית המועצות הוא קצת שונה מהמקובל

עלינו.
י' ביילין
במה זה שונה שם מאשר אצלנו?
י' שכטר
כל הבעלות שם היתה מרוכזת בנוח אחד. אבל האנשים האלה עסקו שם

בחיפושים ובבדיקות. בארץ יש בסר הכל כ-40 עורכי פטנטים המטפלים ברישום

פטנטים יש ישראלים. אגב. במהלך השנה מגיעות כ- 1.000 בקשות לרישום פטנטים

על ידי ישראלים.

העולים האלה מקבלים סל קליטה. ורובם לא מצאו עדיין עבודה. הצעתי

כבר לכמה וכמה גורמים להכין תכנית בשביל חלק מהעולים שעסקו בארץ מוצאם

בנושא הפטנטים. שיעבדו בארץ תחת השגחה של עורכי פטנטים, ויוכלו בהחלט

לתרום קצת לסינון הרעיונית. ואולי גם יקדמו את הנושא. שהרי מדובר בעולים

שנמצאים בארץ ומחפשים עבודה, מבלי שהצליחו למצוא עבודה. לדעתי צריו לקחת

את זה בחשבוו כאשר דנים בתקציב. ולמצוא אפשרות להעסיק גם את האנשים האלה.
י' אמיתי
רציתי להסביר כי 300 דולר זו הערכה של עלות חיפוש מידע ממקורות

ממוחשבים, כאשר יש לנו את הכלים העומדים רלשותנו, ומדובר רק בשלב של

הסינון הראשוני. כאשר בא אליך עולה מברית המועצות, לדוגמה, וטוען שיש

בידיו פטנט. דרוש לך סכום של כ-300 דולר כדי לקבל אינדיקציה ראשונה אם זה

נרשם בברית המועצות או אלל.
י' ביילין
הבעיה היא שהסכום הזה יספיק כדי לבחון את הכותרות בלבד. ויכול לקרות

שמאוחר יותר יתברר שבכל זאת יש פטנט כזה תחת כותרת קצת שונה.
י' אמיתי
הטכניקה היא בכל זאת יותר מדוייקת. ובסכום של 300 דולר אתה יכול לקבל

אינדיקציה ראשונה אם כדאי לר להמשיך, או לא.
א' לית
9 מתוך 50 העובדים בלשכת הפטנטים הם דוברי רוסית. לא כולם מהעליה

האחרונה. במשך שלוש השנים האחרונות הצלחנו לקלוט 9 עולים, 6 מהם עולים

מברית המועצות.

אנחנו הכנו תרגום של המדריך שלנו לשפה הרוסית. וניתן להשיגו בלשכה.

אנחנו נותנים הדרכה לממציא עולה כל יום משעה 08:30 עד 12:30, שאז הספריה

שלנו פתוחה. והוא יכול לשוחח עם המדריכים שלנו שייעצו לו איך לחפש בספריה

אם יש משהו שיכול לכוון אותו בתחום שלו.



אנחנו משתדלים מאד לתת את השירותים הדרושים. אבל הבעיה שלנו היא

במחסור בכוח אדם. כי גם כאשר אנחנו מטפלים במספר גדול יותר של עולים

צריכים הבוחנים לעשות את עבודתם הרגילה. וחסר לנו כוח אדם בשביל לעשות את

כל הדברים האלה.

בקיץ נפגשנו עם שר המשפטים למסרנו סקירה על עבודת הלשכה, והוא אימץ

את הרעילו שלנו לנסות לגייס מימון בשביל העסקת בוחנים נוספים. עוזר השר

פנה בתחילת חודש יולי אל עוזר שר הקליטה וביקש ממנו לבדוק את הנושא. אך

לצערנו. עד היום לא קיבלנו תשובה בענין זה. אולי הוועדה הזאת תוכל לעזור

לנו לקבל את המימון הדרוש להעסקת עולים בלשכת הפטנטים.
היו"ר מ' קליינר
מה ההבדל בין מה שיתבקשו לעשות העולים שיתקבלו לעבורה ב"מסר" לבין

מה שיתבקשו לעשות העובדים שיתקבלו אצלכם?
מ' לית
העבודה בשני המקומות אינה זהה. אבל שני המקומות מעוניינים בקליטת

עובדים עולים. מר לסרי יוכל להסביר טוב ממני מה תפקידו של בוחן אצלנו,

ומזה תוכלו להביו את ההבדל.
מ' לסרי
אנחנו עוסקים בצד החוקי: האם אפשר לתת פטנט לדבר פלוני, או לא,

ואנחנו צריכים לבדוק את זה לפי הקריטריונים של החוק. בשביל זה יש לנו צורך

באנשים שיש להם הכשרה טכנולוגית מתאימה. אנחנו מאד מרוצים מהעולים שקלטנו

לצורך זה, רובם מברית המועצות, כי מצאנו שיש להם ידיעה רבה בתחום הזה, כי

בברית המועצות. יש תודעה מאד מאד מפותחת לנושא ההמצאות, הרבה יותר מזו

הקיימת בישראל, ואפשר לנצל את ידיעתם. הם עושים עבודה מצו יינה. כד שבו

בזמז אפשר לעזור גם לעולים המתאימים. וגם ללשכה.

כאשר דיברנו עם שר המשפטים על הנושא הזה, דיברנו על קליטת ב-5 עולים,

שזו כמובן טיפה בים. אם נשלם לאדם כזה 3000 שקל לחודש ברוטו, נהיה זקוקים

ל-180 אלף שקל בשנה, וזה לא הרבה כסף, בעיקר כאשר לוקחים בחשבון שהתוספת

הזאת יכולה להביא להגדלת התפוקה שלנו בצורה רצינית ביותר, כך שהאוצר יוכל

למעשה לקבל בסופו של דבר הרבה יותר כסף מהסכום שהוא ישקיע בזה. תחשיב

מדוייק יצביע על הכנסה הגדולה פי 10 מגודל ההשקעה.
היו"ר מ' קליינר
אני מבקש שתשלח את התחשיב הזה לוועדת העליה והקליטה, ואנחנו נברר אם

האוצר יהיה מוכן להשתכנע.
מ' גריס
אני מייצגת גם את הפורום הציוני, ומדברת גם בשמו של מר ביחובסקי.

בשנתיים האחרונות פנו אלינו עשרות אלפי עולים, אלפים מהם ממציאים, אנשים

עם רעיונות. עד לא מזמן לא התעסקנו עם הנושא הזה בכלל. לא היה לנו כוח

אדם, ולא היתה לנו אפשרות לטפל בנושא הזה. נהגנו להפנות אותם אל מר אדלר

ולמר שפירא במשרד הקליטה. אבל כל הזמד חשבנו שאנחנו חייבים לטפל בזה.

והנה הגיע אלינו מר דוד ביחובסקי, שהוא ד"ר בתחומים רחבים מאד.

ובאמתחתו 324 המצאות. מחציתן פטנטים הרשומים מחלץ לרוסיה. וזה החלק החשוב.



הוא הגיע אלינו במקרה, אבל אנחנו כמובן על ה"מציאה" הזאת. אלינו

פונלם כידוע עוללם שנמצאים במצוקה, אחרי שעברו כל מיני מקומות ולא קיבלו

שם מענה. רוב האנשים שבאו אלינו עם המצאות הם אנשים בגילאי 50 פלוס.

אני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה היום. והוא מדגים את המציאות. בא

אלינו עולה שהוא דוקטור רוסי. בגיל 50 פלוס, והוא ממציא. הוא נמצא בארץ

חצי שנה. והתפלאתי לראות עד כמה הוא סרק את השטח. הוא כבר פנה לכמה

מקומות. ביניהם האוניברסיטה בתל אביב והטכניון בחיפה. שם כבר עשו לא

ביזנס-פלז. ואמרו לו שזה עלה 5.000. ושהמימוז בא מבנק דיסקונט. והוא טוען

שהגורמים מהטכניון בהיפה וגם מהאוניברסיטה בתל אביב מצאו לו משקיעים. העסק

הזה צריך לעלות 150 אלף דולר. שזה לא הרבה כסף.

ומדוע הוא בא אלינו עכשיו? מפני שהם אמרו לו שהם רוצים שהוא יקבל

אחוז מהרווחים. ובינתיים ישלמו לי משכורת, והוא פוחד שהוא יפתח בפניהם הכל

ואז יגידו לי שהוא גמר את ענייניו אצלם, ושהם לא צריכים אותו יותר. איני

רוצה לנקוב בשמו, אבל אפשר להוכיח כל דבר שאמרתי.

אנחנו בפורום הגענו למסקנה שכל הסידור שעליו סיפרו כאן הוא בוודאי

מצויין. והמנכ"ל שלנו היה ב"מסר" ואנחנו רוצים לשתף פעולה עם "מסר"

ולהעביר לשם רעיונות שלנו, אבל במקביל אנחנו רוצים לחפש קיצור דרך. את

הקיצור אני רואה בזה שלא נצטרך ללכת לכל הבדיקות הרלבנטיות שעליהן סיפרו

כאן. כי כאשר אנחנו יושבים מול אדם, יש לנו דרכים לבדוק אותו ולהיווכח

אם הוא פנטזיור ואבנטוריסט, והיו אצלנו גם כאלה, או שהוא רציני ואמין. יש

לנו דרכים מאד טובות לקבוע את הדברים האלה. כי אנהנו מכירים אנשי מעיר

מוצאם ואנחנו יבולים לברר פרטים רבים ושונים. ועשינו בדיקות כאלה אפילו

בשטח גופו, ברוסיה ממש.

נניח שיש רעיון שהוא מוגן בפטנט. אבל לא הכרחי. אנחנו סרקנו את השטח

אחרי שהאיש בעצמו סרק אותו פה, ואנחנו יודעים מה עשו ברוסיה עם הרעיון

הזה. כמו למשל בתעשיות הבטחוניות שלהם שהן על רמה גבוהה. אנחנו אומרים

שהרעיון מקובל עלינו, והגענו לשלב שאחרי בדיקה קצרה אנחנו רוצים לבנות אב-

טיפוס של הרעיון הזה ולהראות אותו, או שאנחנו נעביר אותו בין המפעלים

הרלבנטיים שעשויים למצוא בזה ענין, או שנקיים תצוגה כלשהי.
הי"ר מ' קליינר
האם יש לכם תקציב בשביל הדבר הזה?
מ' גריס
יש לנו תקציב. אני לא בטוחה שמדובר במיליונים. כי אנחנו לא נלך על

מאות פרוייקטים כאלה.
היו"ר מי קליינר
לא אמרת לנו מה ענית לאותו מהנדס עולה שחשש שישלמו לו משכורת במשך

כמה חודשים, ואחר כך יגנבו את הרעיון שלו על כל הפרטים שילמדו ממנו,

י' פישר;

זו אחת התכניות שעשינו עם קבוצת בנק דיסקונט,
מ' גריס
התחום של הרעיון שלו הוא בתחום של ד"ר בלחובסקי. כך שיכולנו לבדוק את

זה במקום. גם אני מתמצית די טוב בתחום הזה, בשל העבר ההנדסי שלי, אמרתי לו

שאני לא יכולה להגיד לו לזלזל בהצעות שקיבל. ויעצתי לו להמשיך אתם.



היו"ר מ' קליינר;

אני מבין שמדובר באחת התכניות מתוך ה-50 שאושרו.
י' פישר
זה אחד מאלה שיזמנו יחד עם חברת דיסקונט.
מ' גריס
אנחנו פועלים ביחד עם משרד הבעבודה ועם עירית ירושלים וכן עם אדם

שיהיה מוכן להשקיע במפעל הזה. וכבר מצאנו מפעל קטן בירולשים שבו נתחיל

לבצע את האב-טיפוס.
ב' יגיל
גם הסלפור שלי דומה לזה ששמענו עכשיו. הממציאים הם בדרך כלל אנשים

מעל גיל 45. הם פוחדים להראות את התכניות שלחם. אני חושב שהממציאים יפחדו

פחות כאשר יהיה מדובר ב"מסר" שהינו עמותה וישתתף ברווחים לבשההמצאה תצא אל

הפועל.

היו''ר מ' קליינר;

מדוע אינם הולכים לעורכי פטנטים שיבטיחו אותם מפני ניצול לרעה?
ב' יגיל
בי חם פוחדים בכלל. וגם מפני זה הם פוחדים.
מ' גריס
ואני אומרת שהם לא הולכים מפני שאין להם כסף.
ב' יגיל
לפעמים גם מפני שאיו להם כסף. אפילו לתרגום מרוסית, כי בדרד כלל אי

אפשר להגיש את זה ברוסית. הם מחפשים מישהו שיהיה מוכו להכנס אתם לשותפות,

שידאג לתרגום. שידאג לרישום החמצאה במשרד הפטנטים וידאג לכל הסידורים

האחרים הדרושים. ויהיה אז גם שותף לרווחים.
היו"ר מ' קליינר
האם האנשים שפנו אליי. מר יגיל. ידעו על קיום "מסר"?
ב' יגיל
לא ידעו.
מ' שוהם
אנחנו חיים בקהילה של אנשי עסקים. וכמו שגונבים חפץ כך גם גונבים

רכוש אינטלקטואלי, ואין מנוס מזח.
י' שכטר
יש חוזים שעליהם מחתימים את המשקיע כדי להגז על האינטרסים של הממציא.

זה דבר מקובל בכל העולם. אדם לא חושף בפני המשקיע אה הרעיונות שלו לפני

שהחתים אותו על חוזה התחייבות לסודיות. אנחנו הדי חיים במדינת חוק, ובתי

המשפט שלנו מגנים על ממציאם.
היו"ר מ' קליינר
זו אולי חוליה של סגרנו. אני מבין שלמסר אין חובה להגן על הפטנט של

מי שפונה אליכם. וזו עדיין נשארת הבעיה שלו.
מ' שוהם
כל העובדים שלנו חתומים על חובת סודיות. כפי שזה מקובל בשירות

המדינה. גם יועצים חיצוניים שאתם אנחנו עובדים אנחנו מחתימים על חובת

סודיות. אבל נכון גם שהענין לא סגור לגמרי.
היו"ר מ' קליינר
האם לדעתכם היה עדיף לייעץ. לעזור או להלוות כסף למי שלדעתכם ראוי

לכך כדי שירשום את הפטנט שלו? אני מתכוון לאותם 50 שנמצאו על ידכם טובים

ושאתם מטפלים בהם.
מ' שוהם
רישום הפטנט אינו מוגבל רק לארץ, יש זמן של שנה כדי לרשום את זה גם

במקומות אחרים בעולם. וזה עולה הרבה כסף.

אנחנו מטפלים בצד של היעוץ, ואומרים אם כדאי לרשום את זה כפטנט. או

לא. את הרישום עצמו עושה רשם הפטנטים. אנחנו נותנים לממציא יעוץ בכל תחום

אפשרי. אבל הוא צריך ללכת אל רושם פטנטים בארץ כדי שיטפל ברישום הפטנט

בארץ ובעולם.
היו"ר מ' קליינר
אתה יעצת לאחד העולים לרשום את הפטנט שלו בכל העולם, האם אתה זוכר

כמה זה עלה לו?
י' פישר
לאחד מה-50 יעצנו זאת. וזה במסגרת התקציב שאנחנו מפרישים לקידום

הפרוייקט. אם הוא איננו בר מזל ואינו נמנה על אותם 50, הוא צריך לחפש את

המימון.
ד-' ברוד
כדאי להבין איך השוק הזה מתנהג. בשלב מסויים הדבר הזה חייב לעבור

למערכת התעשייתית. הזכירו כאן את החובה לעשות הסכם שהמשקיע מול הממציא

יתחייבו התחייבות משפטית. ומאותו רגע אותו משקיע כחלק מהחשיבה העסקית שלו

יחליט שצריך לרשום את זה בחצי הכדור המערבי ובחצי כדור המזרחי, או בחלק.
היו"ר מ' קליינר
השאלה היא באיזה שלב עושים זאת. הייתי רוצה שהמעארכת הזה תהיה משומנת

היטב. ואני רוצה שיגיעו אל המשקיע.

אני זוכר שלפני שנתיים דיברנו בוועדה על העלייה והקליטה. ואמרנו

שהבעיה העיקרית איננה בדיור, אלא דווקה בתעסוקה, ונפגשנועם כל מיני קהילות

שאליהו שלחה אותי קרן היסוד. ומעלתי באמונה כאשר לא צמצמתי את דברי

לתרומות בלבד, אלא דיברתי יותר על השקעות בארץ. ואז אמרו לי שם. שהם



שהם מוכנים לדבר על השקעות עם אנשים שיבואו לשם למטרה זו, בתנאי שלא יבואו

לשם פוליטיליאים כדי לדבד על זה. אלא אנשים עם תיקים ועם הצעות קונקרטיות

להשקעה.

כשאני נפגש בארץ עם אנשי מגבית ואני מדבר אתם על הצורר להשקיע כאן,
הם אומרים
בסדר, תגידו לנו במה; תביאו בפנינו הצעה קונקרטית להשקעה. אני

רואה את אחד האפיקים בהצגת תיקים ליצור קונקרטי בשביל משקיע גדול, בשביל

משקיע בינוני וגם בשביל משקיע קטל, כי לא כל יום בא לכאן סייטקס. לפעמים

מדובר במשקיעים קטנים ובינוניים. שיכולים למצוא כאן תשובות מתאימות לגודל

הכספים שלהם. אני בטוח שזה גם לא יעלה יותר מדי. כי המערכת הזו יכולה לשפר.

ולרענן שריר שדוחף קדימה משהו רציני. ולפחות לא זורקים את זה לבור שאין לו

תחתית.
ר' ברור
יש תקציבים בשביל זה. יש תקציב גדול מאד במשרד המסחר והתעשיה. שאמור

לעסוק בנושא של שדכנות עסקית. ו"מסר" זו אחת הכתובות שצריך להגיע אליהם.

כמו שהוא מפרסם מפעלים והצעות להשקעות. צריך לגעת גם באותו פלח של רעיונות

של ממציאים. יש תקציב ענק לעניו הזה, שעמד על 10 מיליון שקל בשנה השוטפת.
יי קופלב
(תרגום מרוסית על ידי גברת גרלס)

אני עולה מברית המועצות שנמצא שנה באר/. בחורש מאי פניתי אל מתי

מו"פ. וקבלתי תשובה שההצעות שלי מסובכות מדי. לפני שעליתי ארצה נתקלתי

באיזה שהוא מכשיר לשיגור לווין מחללית. שהוא פטנט אמריקאי. לפי דעתי

הפטנט הזה אינו עומד על רמה נאותה. ולי אישית יש רעיונות טובים יותר.

הכוונה היא למתקן רב-פעמי לשיגור לווייו מחללית. שאפשר להשתמש בו יותר

מפעם אחת.

בפטנט הזה ישחסרונות. ולי יש הצעה איך לשפר את המתקן הזה. אבל במתי

מופ אמרו לי שאין בארץ תעשיה של ספינות חלל. הרעיון שלי איננו רשום כפטנט,

והללתי רוצה לעבוד על הרעיון ולהוציא עליו פטנט בארץ.
ד"ר ב' אייל
אני מציע שההצעה תיבדק על ידי סוכנות החלל הישראלית.
בי יגיל
יש למר קופלב עוד שניים או שלושה פטנטים בתחומים אחרים. הקשורים

בדברים שעל הקרקע תרתי משמע.
י' פישר
כאשר מגיע ממציא. דוגמת מר קופלב, עם רעיון שנראה במבט ראשון כבלתי

ישים בארץ, או עט טכנולוגיה שאינה בשימוש בארץ. ויש הרבה כאלה, הרי מובן

שהצוות המצומצם מאד הפועל היום ב"מסר", חייב לעשות סינון חמור מאד של

הרעיונות העוברים לשלב של טיפול יותר מתקדם. לכן, מטבע הדברים, אנחנו

מתמקדים יותר ברעיונות שנראים כברי ישימות בטווח הסביר, שתוך תקופה סבירה

ניתו להביאם ללשום תעשייתי, ולגרום על ידי זה ליצירת מקומות עבודה גנז

לעולה עצמו רגם לאחרים.

יכול בהחלט לקרות שממציא פונה אלינו או אל מתי מו'יפ עם הצעה שאינה

נראית רלבנטית. ומקבל תשובה שהטכנולוגיה הזאת אינה ישימה בארץ. אילו היו

לנו יותר משאבים ואפשרות להגדיל את הצוות המטפל בפניות. היינו יכולים לתת

טיפול גם להצעות שאיו להן ישימות מיידית בארץ.
היו"רמ' קיינר
הנושא הספציפי שהועלה כאז הוא ענין לסוכנות החלל שלנו. אם היתה בודקת

ומוצאת שזה עניז רציני היתה אולי מקיימת מגעים עם "נאסא" בענין זה. אני

מציע שמר קופלב יפנה אל סוכנות החלל הישראלית באמצעות ר"ר אייל.
י' ביילין
אני מנסה להבין האם אנחנו מטפלים כאז באיזו שהיא בעיה. או שאנחנו

מקבלים אינפורמציה על מערכת חדשה שישנה לטפול כמגזר מסויים של העולים.

נרמה לי שאנחנו כז מטפלים כאז בבעיה. והבעיה היא ב FEASIBILITY STUDY.כך

זה החל מעניו הממציאים, בעניז הרעיוז להקמת מרכז מתמטי. מרכז למוסיקה, או

רעיוז אחר שמישהו מבלא ועד לרעיוז הגודל של רענו וייץ בנושא הקליטה,

ורעיון המאגרות של חבר הכנסת אריה אליאב. הכל מגיע לאותה בעיה. אנשים

מגיעים עם הצעות ברמה של מיקרו ובעיה של מקורו ואומרים להם שזה מעניין

מאד וכו'. אבל כאשר זה מגלע לרמה של FEASIBILITY STUDY וזה עולה בסכום

שזה עולה. אומרים שלמערכת אין תקציב.

המערכת מוכנה לתת שליש מהמשכורת של הממציא של משגר החלליות, ומוכנה

שהוא יעבוד 20 שנה במפעל לביסקוויטים, למשל, אבל אינה מוכנה לשלם 60 או

100 אלף דולר כדי לעשות מבחן רציני של הרעיוז שלו, שיכול להתגלות כדבר

מחפכנל ורציני ביותר, ויכול גם להתגלות כדבר שטות.

לענין הזה של FEASIBILITY STUDY מוכרח למצוא ופתרון. לשום מערכת אין

יכולת התמודדות אמיתית עם ה- FEASIBILITY STUDY. ה-BUSINESS PLAN בא

אחרי זה. אבל קודם כל יש לעשות את ה- FEASIBILITY STUDY כדי שאפשר יהיה
למישהו ולהגיד לו
בדקנו את זה. וזה מאד לא רציני. ואז אני שקט. לא עשינו

את עם הדברים הגדולים ביותר. ואנשים מסתובבים עם כאב בטן. הארץ מלאה אנשים

עם כאב בטו מפני שלא עשו לרעיון שלהם FEASIBITY STUDY . אני לא בטוחשכל

בדיקה כזו חיתה מרגיעה את כאבי הבטן. אבל חשוב ביותר שהיא תיעשה כדי

שיידעו שלפחות בדקו את זה. עשו נסיון, ראו כמה זה עולה. ראו את העלות

ואמרו שזה לא כדאי. אנחנו מוכרחים למצוא איזה שהוא פתרון במקרו לנושא

שנקרא FEASIBILITY STUDY.
הי"ר מ' קליינר
אנחנו שומעים שיש היום מסננת וחצי. כאשר מצד אחד ישנה המסננת הנוטה

מאד לכיוון התעשייתי. ומעניין אותם למצוא את אותנו 50 שמתאימים לקנה המידה

שלחם. יעומת זאת ישנה חצי מסננת של הפורום. שאינני מזלזל בה כלל וכלל, והם

אומרים שלפני שנכנסים ל- FEASIBILITY STUDY כדאי לבדוק אם מכירים את

הממציא בעיר מוצאו, ומה אומרים עליו; האם אומרים עליו שהוא סתם מטורח. או

אומרים עליו שהוא גאון בלתי רגיל.
י' ביילין
בא יהודי עם רעיון או המצאה, ותמורת 300 דולד עושים לו סריקה, שלפי

הבנתי איננה מלאה ועדייו סובלת מחלקיות מסויימת, ועדיין לא עונה לצרכים.
היו"ר מ' קליינר
במקרה הספציפי הזה יקבלו תשובה שיש פטנט כזה, שהרי הוא בעצמו אמר שזה

קיים אלא שאינו פועל טוב. ואילו הוא רוצה לשפרו.
י' ביילין
אני מניח שהוא יגיד שזה לא רק משגר חלליות. אלא שזה משגר חלליות

מפלסטיק. ואז יגידו שאין דבר כזה.

אלף הדולר ניתנים בשביל בריקה ראשונית שעדיין איננה ה- FEASIBILITY

STUDY. ואז הוא מגיע ל-STUDY FEASIBILITY . ומול זה הוא נעצר.כי במיליון

השקל העומדים לרשותם הם לא יכולים לעשות זאת, ולכן "מסר" אינו פתרון

לבעיה אלא אם fי יתנו לו מימון ל- FEASIBILTY STUDY. אני לא בטלה שסכום

של 4 מיליון שקל יספיק. אבל זה בוודאי התחלה של פתרון.

אני לא רוצה לבוא מדי פעם אל האוצר ולומר לו לתת 4 מיליון שקל ל"מסר"

ועוד 4 מיליון שקל למתי מו"פ וסכום של 5 מיליון שקל לגוף אחר. אני מדבר

ברמה הרבה יותר מקרואית. אם האוצר הוא הכתובת, יהיה הוא גם הכתובת ל-

STUDIES FEASIBILITY . מכרז ויהיו חבורת שיעמדו אצלו בתור נורמלים

מסויימים בתור המערכת שעוסקים על פי דרכם ב-STUDIES FEA SIBILITY יקחו

לפי- תור או לפי מכרז. או בכל דרד אחרת. את הנושאים שעל קדר היום ויבדקו

אותם. כי זה צוואר הבקבוק בכל מקום.

כר זה גם עם הרעיוז של עיר המוסיקה, שאיש אינו יודע עדיין אם זה

רעיון טוב או לא. צריו להקציב 60 אלף דולר לבדיקת הדכר כדי שאפשר יחיה

לקבוע שזח רעיון טוב. או שזה רעיון לא טוב. לפעמים זה יכול להציל ענין.

ולפעמים יכול לקבור ענין. אבל בכל מקרה אנחנו נהיה רגועים אחרי שהבריקה

הזאת תיעשה.

יש לקיים דיון עם האוצר בנושא ה-STUDY FEASIBILITY . ואולי גם על

נושא ה- .business plan

אני מבין ש"מסר" וכל גורם אחר העוסק בנושא של ממציאים הוא גורם פסיבי.

זו כתובת שבאים אליה. האם הוא יכול להיות גם גורם אקטיבי? כלומר, האם הוא

יכול להיות נורם שמרכז ביקושים?
מ' שוהם
למצב הזה אנחנו רוצים להגיע באחרית הימים. אנחנו רוצים שיהיה מאגר של

פרוייקטים ברמות שונות. שיוכל לספק מידע שמיש וזמין לכל גורם במשק.

י' ביילין;

האם אתם מאמינים שיוכל להיות מאגר של דברים שמישהו מבקש לשפרם ומנסה

לעניין איזה שהוא ממציא או בעל רעיונות להמציא את השיפור הזה?
י' אמיתי
בדרד כלל מסתובבים אנשים עם פתרונות ומחפשים בעיות. רוב הממציאים

באים עם פתרון נהדר, אלא שלא בטוח שיש מי שצריר את זה ככלל. נקודת המוצא

של הדיסציפלינה שעליה אני מדבר היא איתור בעיות וניתוח ההיצע של כוח האדם

עם כישורים והמצאות קרובות. כל הדיסציפלינה הזחא נמצאת בהתפתחות. ואינני

יכול למסור כאן כתובת לגבי הדבר הזה. גם אנחנו ניסינו לשחק קצת בענין הזה

מול מפעלי תעשיה רווקה.

אתן לכם דוגמה, למפעל שנקלע לקשיים רציניים היה מערד מאד מתקדם בתחום

המכני, בתחום הקשור במשהו לאלקטרוניקה. ובל המחלקות האחרות שלו לא היו

קליינטיות מספיק רציניות לפוטנציאל שלו בציוד. בכוח אדם. בידע וכו'.



ניסונו להגדיר לאנשי המפעל הזה איזה תחומים חדשים כדאי להם לחפש, בהתאם

לפוטנציאל של המפעל, והעלינו בפניהם כמה הצעות בצורה מאד מסודרת, מאד

פסבדו-מדעית. ובאותו שלב הם כבר היו בשלב ההחלטה שלהם.
היו"ר מ' קליינר
האם יש לכם קבוצת אנשים העוסקות בזה?
י' אמיתי
לא באופן קבוע. אלא באופן יותר מזדמן. כשיש לקוח שיכול לשלם בעד זה

אנחנו מצוותים צוות אד-חוק לענין. ועובדים על זה.
י' שנטר
יש כמה גורמים פרטיים שעוסקים בריכוז ביקושים להמצאות. ומרוויחים

מזה, הם מרכזים את הבעיות, ואז הם מזמינים את הפתרונות אצל אנשים שאתם הם

קשורים. קודם כל הם מתקשרים עם התעשיה בארץ או בחו"ל. ואחר כך מפתחים את

הרעיון ביחד עם הממציאים. ומרוויחים מזה.
י' ביילין
כאשר מברית המועצות מגיעים אלינו מדענים במספר העולה על הצרכים

הטבעיים של המדינה בממציאים. ולעומת זאת יש לנו ביקושים, אז יכול להיות

שכדאי לעסוק בזיווג בין שני המרכיבים האלה. כי אני מניח שהגיעו אלינו

עולים בעלי רמה גבוהה מאד שאתם מוצאים שההמצאה שלהם אינה רלבנטית בכלל או

שאינה מתאימה למציאות שלנו. וחבל מאד יהיה אם נאבד אנשים ברמה כזו. אני

פוחד שהמערכת. העובדת למעשה בלי תקציב ועם מספר מצומצם ביותר של אנשים,

עלולה להפסיד אנשים כאלה. והם ייצאו אל מחוץ למדינה. ואחר כך נשמע

שבשוויצריה הפך האיש הזה להיות מיליארדר אחרי שנה לשהותו שם. ואפשרות אחרת

היא שנשמע שאדם איקס שנשאר בארץ מצליח מאד בעבודתו במפעל לטקסטיל ושהוא

כבר משתכר 1.200 שקל לחודש נטו. אני לא רוצה באף אחת משתי האפשרויות האלה.

לכן חשוב שתהיה מסננת שתפגוש באנשים האלה. תראה אותם ותשמע את מה שיש

להם להציע. כי כולנו לא רוצים לאבד את כולם. ושלא לנצל את מה שיש לכמה מהם

להציע. האם יש לכם שסתום כזה שאליו אפשר להעביר את אלה שנראים בעיניכם

כוכבים.

שמענו שהעולים הממציאים ובעלי הרעיונות פוחדים שיחטפו מהם את ההמצאה

שלהם. והעולים מברית המועצות פוחדים יותר מהאחרים, ולכן מובן שהם די

חוששים להגיע אליכם.
ב' יגיל
יש כאלה שעבדו על פטנט מסויים בברית המועצות על מנת להוציאו משם

ולמכור אותו בארץ בתור נכס. ובהגיעם לכאן הם פוחדים להציג בפני כולם את

הנכס הזה שהביאו עמם.
י' ביילין
כבר מזמן שמעתי על הבעיה הזאת. ואינני יודע מה הפתרון לה, צריך למצוא

דרו שתבטיח להם שהעסק הזח יותר סגור מכפי שנדמה להם, ושהדבר לא ייצא.

החוצה ובוודאי לא יילקח מהם. בנוסף לכך צריך למצוא פתרון לענין הזה של

עוסק מורשה. ונשמח לעזור לכם בענין זה אם אתם חושבים שעזרתנו נחוצה.
היו"ר מ' קליינר
אני מבקש ממר. מר דוד ברור, עבדיי. את ענין העוסק מורשה. כי נראה לי

שזה מסוג הבירוקרטיות ההלמאיות שכדאי לוותר עליהן.

היינו רוצים לקיים מעקב אחרי הדברים שהועלו כאז. כדי לוודא שהדברים

נעשים ולשמוע אנו יש התקדמות בנושא. נאשר נושא המאגרות הועלה בפנינו היו

לי ספקות אם אפשר להחזיק. ברופאים כשאינם מיועדים לעבודה במקצוע. אבל אנחנו

מדברים היום במאגר של אנשים שבהחלט מסוגלים לתרום, ולכל אסור לנו לאבד

אותם. בעיקר שממילא נותנים להם דמי קיום. אילו הושבתם אנשים כאלה בשכונה

בעיר פריפריאלית בשם שכונת O..I או שכונת הגניוס היהודי. כשהם מסווגים

למקצועותיהם. והייתם מוסיפים לדמי הקיום שהם מקבלים ממילא עוד סכום של

כמה מאות שקלים מדי חודש, וכל זה בהדרכה של שלושת הגורמים שבהם דובר,

השכונה הזאת היתה יכולה לשמש כתובת שאליה יבואו כל מי שמחפש פתרון

ורעיונות לבעיות שלו. וכולם יחתמו להם כמובן על התחייבויות לשמירת סודיות,

אני סבור שבמקום כזה יכולה להיווצר אווירה של יצירה, של המצאה. פיתוח

וקידום. אני חושב שזה יהיה דבר ייחודי שמכל העולם ינהרו אליו, כאשר דבר

קיומו יהיה ידוע. ואף שהמקום לא יהיה מוגבל לבני 50 ומעלה, טבעי לחשוב

שאנשים בגילאלם חאלה יתנקזו אליו, כי לצעירים יותר יהיה יותר קל להסתדר

בעבודה.

האנשם המבוגרים האלה יעסקו בזה יומם ולילה באין להם עבודה אחרת,

ויתנו להם עודפי עבודה מרשם הפטנטים, ומ"מסר", והם יבדקו ויבחנו ויתנו

חוות דעת. לכל המשרדים הנוגעים בדבר יהיה שם סניף. השאלה חיא מי הוא הגורם

הממסדרי שיכול להציע ואוי לבצע את הדבר הזה.
י' פישל
בדיוק את הדבר הזה התחלנו לבדוק היום. הבוקר קיימנו פגישה עם כמה

גורמים הכשורים בענין, כולל נציגה של שירות התעסוקה. והתחלנו לבדוק אם

ניתן לרכז קבוצה של ממציאים במקום מסויים שבו יישבו וינסו לקדם את הרעיון

שלהם. ובתקופה הזתא יקבלו דמי קיום מוגדלים.

מדובר גם בצעירים יותר. שיש אצלם מצב של נטישת רעיונות באמצע התהליך.

כי לצורר פרנסתם הם מנקים רחובות. ובערב הם עייפים. וגם המוטיבציה יורדת

עם הזמן. רצוי מאד שאנשים שעובדים על קידום רעיון שלהם. ויש סיכוי שיישמו

אותו ועל ידי כך ייצרו מקום עבודה גם לעצמם וגם לאחרים. יקבלו בתקופה הזאת

דמי קיום. אנחנו מנסים לעשות את זח עם קבוצה מצומצמת של 15 - 10 איש

בירושלים או באיזור תפז בצפון. לעשות את זה בממדים יותר גדולים בשביל כלל

הממציאים זה מבצע שמעבר לכוחנל.
י' ביילין
אין זה הכרחי שכל הממציאים יגורו במקום אחד דווקה.
היו"ר מ' קליינר
אני מסכים לדעתו של חבר הכנסת ביילין. אף שחשבתי שאיזור שיקבל את השם

של שכונת מדענים. למשל, קרוב לבאר שבע יכול להתאים למטרה הזאת.
י' פישר
חשוב שזה יהיה במקום שיש בו גם תעשיה. ושאפשר יהיה לבדוק שם את ישום

הדברים.
היו"ר מ' קליינר
אני מודה לכולכם, ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:10)

קוד המקור של הנתונים