ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/12/1991

עובדי רשת רק"ע. השידורים ליהודים בחו"ל, האחריות למימון המשדרים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 303/192

מישיבה משותפת של ועדות העליה והקליטה, והחינוך והתרבות

מיום שלישי י"ז בטבת התשנ"ב- 24 בדצמבר.1991.בשעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

מ' בר-זוהר - יו"ר ועדת החינוך והתרבות

עי ברעם

ני כהן
מוזמנים
זי המר - שר ההינוד והתרבות

יי כהו - יועץ לשר החינוך והתרבות

די הביון - משרד האוצר

שי קפלנר - מנחל אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת

מי אהלי - יועץ משפטי. משרד התקשורת

א' טנצר - משרד הכלכלה והתכנון

א' מקל - מנכ"ל רשות השידור

אי נדב - מנהל הרדיו, רשות השידור

ש' בז צבי - מנהל השידורים לחו"ל, רשות השידור

נ' כהן - יועץ משפטי. רשות השידור

מ' לוי - טמנכי'ל כספים. רשות השידור

י' אלוני - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים

עי לוי - מנהל תחום ענף שיווק. בזק

יי ניצן - מנהל תחום קוי שידור וולוויזיה, בזק

מי עשוות - מרכז הלשטון המקומי

קו- פרנקל - לשכת הקשר

ר' זינגד - לשכת הקשר

ו' גלוזמן - מנכ"ל הפורום הציוני
מ"מ מזכירת הוועדה
י' נקר
קצרנית
ש' צהר
סדר_ה.יום
עובדי רשת רק"ע, השידורים ליהודים בחו"ל.

האחריות למימון המשדרים.



עובדי רשת רק"ע. השידורים ליהודים בחו"ל, האחריות למימון המשדרים.
היו"ר מ' קליינר
אנל מתכבד לפתוח את הישיבה הזו המשותפת לוועדת העליה והקליטה ולוועדת

החינוך והתרבות. כאשר על סדר היום שלנו דיון בעובדי רשת רק"ע, השידורים

ליהודים בחו"ל. האחריות למימון המשדרים. אנחנו שמחים שבדיון הזה משתתף

אתנו שר החינוד והתרבות, הממונה מטעם הממשלה על ביצוע חוק רשות השידור,

ומקדם בברכה את כל אורחינו.

בין היתר נרצה להתייחס. נם לטענות שאני מרבים לשמוע על שבחלקים

מסויימים בארץ אין שומעים את שידורי רק"ע. הזמנו לישיבה זו את כל הקשורים

בנושא חזה.

הצעה לסדר לחברת הכנסת גאולה כהן.
ג' כהן
אני חושבת שהישיבה הזאת היא לא לגיטימית. אני מבינה שמר מקל התנגד

לכן שאני רק"ע יוזמנו לישיבה הזאת. המצב ברק"ע הוא שגרם לזימון הישיבה

המשותפת הזאת. ובראש וראשונה צורת העסקת האנשים ברק"ע. העובדים ברק'יע

נמצאים במצב משפיל בכל הנוגע למעמדם, ובמצב מביש בכל הקשור לשכרם.

היתה ברק"ע תהילתה של שביתה. ומאחר וידעתי שיושב ראש ועדת החינוך

והתרבות אחראי לנושא של רשות השידור פניתי אליו ובקשתי שיזמן פגישה בנדון.

לאהר מכן נודע שוועדת העליה והקליטה יזמה דיון בנדון. וכך סוכם על ישיבה

משותפת של שתי הוועדות.

הנושא העיקרי הוא רק"ע. אני מבינה שיש המבקשים לנצל הזדמנות זו כדי

לדבדר בם על התכן של שידורי רק"ע, אלא שלדעתי זה ענין בפני עצמו, ואי אפשר

יהיה לדון בזה היום כאשר אנשי רק"ע אינם נמצאים כאן.

אני מבינה את רגישותו את מנכ"ל רשות השידור. דיברתי על הנושאש הזה

עם השר המר האחראי על החוק מבחינה פרלמנטרית, והוא אמר לי שהוא מוטרד

ומודאג מהנושא, וכי ישמח להשתתף בכל ישיבה שניזום לדיון בזה. כאשד פניתי

אל מר ארנון נדב. הוא הפנה אותי אל מי שאחראי עליו, אל מר מקל, ואכן פניתי

אליו. אני לא רוצה להשתמש במללם קשות, ואומר רק שמר מקל התייחס לטענות

ולתביעות של העובדים בצורה הכי גסה שאפשר, וזה דבר חמור בעיני.
א' מקל
הייתי אז באיזור שער הגיא, שמעתי בטלפון צעקות, וכמעט ולא הבנתי מלה

מהדברים שאמרה לי בטלפון הברת הכנסת גאולה כהן.
ג' כהן
אתה אמרת שהם משקרים, ושהם שקרנים. לי אין אינטרס ענין

הזה. לך יש אינטרסים כמי שהושב שיש לך קריטריונים כאלה או אחרים. הישביה

הזאת לא יכולה לדון בנושא העובדים בלי נוכחותם של העובדים. לכן אני חושבת

שצריך לבטל את הפגישה הזאת, מאחר והיא לא עונה על הצרכים. לא איכפת לי,

אדוני היושב ראש, אם תשמעו דעת אנשים לנושא הזה עניינית, אבל לא יתכן

שיידונו פה היום דברים הקשורים בעבודת אנשי רק"ע בהעדר נציגות שלהם כאן.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה להציג את הרקע לישיבה הזאת. מדי פעם אנחנו מקיימים פגישות

בבל הקשור לשידורים לעולים. זו ישיבה שלישית או רביעית שאנחנו מזמינים

אליה את אנשי משרד החינוד ואת אנשי רשות השידור, ואם אינני טועה זו הישיבה

השניה שאליה הזמנו גם את אנשי בזק. חשבנו שהצטברו מספר נושאים שכדאי לדון

בהם. במו למשל ענין השידורים לחו"ל. ובד העניז ש.ל רק"ע

כאשר התחיל העניז שוחחתי עם מר מקל, והיהת הבטחה שהבעיות של ש"ת

יבואו על פתרונז. ואנחנו גם הצענו את עצמנו לעזרת רשות השידור אם יהיו לה

בעיות תקציביות עם גורמים אחרים. לדעתי חשוב גם שנשמע ביחד את עמדת בזק

ואת עמדת רשות השידור, כי כאשר אנחנו שומעים אחר מהם בנפרד. הוא תמיד שולח

אותנו אל השני.
ג י כהן
אדוני היושב ראש. מדוע נענעת למר מקל, ולא הזמנת לישיבה זו גם את

אנשי רק"ע? הוא לא יכול להכתיב לד את מי להזמין,
הי"ר מ' קליינר
הסעיף הראשון שהיה על סדר יומנו היה זה של אנשי רק"ע. בדרך כלל אינני

מתערב בהזמנת אנשים, מעבר להנחיות כלליות שאני נותן, ואני אמרתי שצריך

להזמין לישיבה את כל הנוגעים בדבר. כאשר שפנו אלי יומיים לפני הישיבה

עובדי השידורים לחו"ל וביקשו להיות מוזמנים, בקשתי ממזכירת הוועדה לברר אם

עובדי רק"ע מוזמנים. כי אמרתי שאם עובדי רק"ע מוזמנים, נמזיז גם את עובדי

רשות השידור. ואז אמרו לי שעובדי רק"ע לא מוזמנים.

למעשה רצינו ללמוד את הנושא. לבדוק אם יש בעיה ולעזור בפתרונה. ואני

לא רוצה לראות את זה כסכסוד. יכול להיות שאחרי שנשמע את מנהל רשות השידור

ואת אנשי הרדיו ואת שר החינוד נגיע למסקנה שצריך לשמוע גם את עובדי רק"ע.

ואולי ייפתרו עד אז הבעיות.
נ; כהן
אבל הרי ברור שאי אפשר יהיה לקבוע עמדה מבלי שנשמע גם את עובדי רק"ע.
היו"ר מ' קליינר
אני עוד לא יודע אם יש בכלל בעיה. יכול להיות שהבעיה היא טכנית.
ג' כהן
הבעיה קיימת. הרי היתה שביתה, יש תלונה. ואני הגשתי אותה בשם עובדי

רק"ע. אני לא מוכנה לשמוע את דבריו של מר מקל בלא נוכחות עובדי רק"ע. כל

מה שיגיד כאז לא מקובל עלי אלא אם בן הם יאשרו את זה.
מ' בר- זוהר
רבותי. אדוני היושב ראש, חברי. בהמלצת חברת הכנסת גאולה כהן הגשנו

שנינו הצעה דחופה לכנסת, כדי שתקיים דיון דחוף כמצבם של עובדי רק"ע שבאו

בתלונות. היה מובז מאליו, בכל אופל בעיני, שדיון כזה חייב להתקיים בנוכחות

עובדי רק"ע. ואין לי ספק שגם בעיניד. אדוני היושב, היה מקובל הדבר.



כאשר ההצעה לא אושרה במליאת הכנסה ונל.בע שיתקיים בה דיון בו וערה,

ומאחר ויושב- ראש וערו! העליה כבר יזם דיון בנושא, הוחלט שאין טעם לקיים

דיונים נפררים בנושא. ומוטב ששתי הווערות ביחד יקיימו את הדיון בנושא, כל

אחת מהזווית שלה כדי שהדבר יבוא על פתרונו.

אני חושב שהדיון לא יהיה שלם בלא עובדי רק"ע. אבל מאחר והמוזמנים

הטריחו עצמם ובאו לישיבה הזאת, ואיו לי ספק ברצונו הטוב של יושב ראש וערת

העליה והקליטה שמאד מאד חשוב לו שהשידורים הללו יבוצעו בצורה הטובה ביותר.

דבר שכולנו מעוניינים בו. אני מציע שנקיים ל3ה עכשיו את הדיון, ונחליט כבר

עכשיו על המשר הדיון בהשתתפות אנשי רק"ע. והיה ונגיע כאן היום לפתרון

הבעיה, נשמע מהם בבואם לכאן שבעיותיהם נפתרו. במידח ו7א נגיע לפתרון. נעבד

בישיבה הבאה ביחד אתם את הפתרון המבוקש.

נראה איפוא את הישיבה הזאת כחלק מתור דיון שיימשך בשתי ישיבות,

בנוכחות עובדי רק"ע.
היו"ר מ' קליינר
ההצעה של יושב ראש ועדת החינור והתרבות נראית לי כהצעה טובה. אנחנו

נכנס איפוא ישר לדיון בנושא רשת רק"ע. נתחיל ברבריו של כבוד שר החינוך

והתרבות.
שר החינוך והתרבות ז' המר
הקבינט לעלייה, הרבה ודוח ליוזמתה של חברת הכנסת גאולה כחן, וגם שלי-
ג' כהן
בנושא רק"ע בעיקר ביוזמתר, אדוני השר.
שר.._החינוך והתרבות ז' המר
כולנו חשבנו. ואני חושב ביתר שאת שרשת רק"ע זח דבר חשוב מאין כמוהו

לקליטת העליה. זה דבר מוצרק, זה דבר נכון. ואיני רוצה להרחיב את הדיבור על

העובדה שזה עזר לעולים רבים לצאת ממצב של דכאון כאשר היה מי שידבר אליחם

כאשר היו להם הרבה צרות. אני יודע שהרבה חרבה עולים מקשיבים לרשת הזאת.

שמעתי גם טענות מאלה המתנגדים לשידורים האלה. שהשידורים האלה כאילו

מנציחים את הרוסיות של העולים. אבל האמינו לי שכל זה שטויות בעיני. אנחנו

צריכים לקלוט אותם. ובשביל זה צריכים ליצור את האווירה הנוחה ביותר שבה

ניתן לעשות זאת, ואני בטוח שעם הזמן לאט לאט הם יפתחו את קול-ישראל

ויתחילו להאזין למה שמשדרים שם, ולא יסתפקו עוד רק ברק'יע. אבל בינתיים תן

לחם להשיב לשידורים בשפה המובנת להם, כי זה חשוב להם מכל ההיבטים.

זח אחד היעדים הלאומיים בתקופה מאד רצינית, כאשר יש קשיים גדולים

בקליטת העליה. זה מקור לאינפורמציה ותשובה אמיתי לרבים רבים מהעולים.

הממשלה רצתה בזאת, קבינט העליה החליט על זה, גורמים שונים שטיפלו בזה אף

הם חשבו שזה טוב.

מלכתחילה היו אנשים שהענין הזה לא מצא חן בעיניהם, ואני מתפלא עליהם.

הם היו צריכים לשמוח שקמה רשת כזאת. כי זו תוספת רצינית מאד של הרתמות

רשות השידור לקליטת העליה. אני אומר זחת מפני שאני רואה את ההתייחסות

לרשת הזאת בדרך של טלאי על גבי טלאי, וזה לא היה צריר להיות כר. די לנו

בכד שעולים-רופאים מנקים רחובות. לא צריד להפור גם את העובדים ברשות

השידור למנקי רחובות תור כדי עבודתם ברשות השידור. לעתים נוצר אצלי הרושם



שהתפיסה הישראלית אומרת שצריך כאילו להשפיל את העולים. אני אומר זאת

ברוגז, כי לדעתי זה לא היה צריך להגיע לכר. זה התחיל בוויכוח על המשדרים,

ואני זוכר שהתחלנו בזה צער אחרי צער ובכוח ממש בררר של יסורים. ואינני

מטיח דברים כלפי צר מסויים. אלא ר7? קובע שכל רבר כזה עלה ברמים מרובים,

ברוגז ובמאמץ.

מרגע שהוקמה רק"ע חשבתי שהנה היא הולכת על דרר המלר, ואנל חושב שהיא

אכן הלכה לדרך המלרי אוי שאני אישית אינני מקשיב לרשת הזאת מאחר ואינני

רובר ואינני מביז רוסית. אבל שמעתי מאגשים ריבם שהשידורים טובים, ולא צריך

כל הזמו להסתכל ולבדוק את החשבונות ואת ענין התקנים.

בסר הכל רצו עובדי רק"ע חוזה עבורה לשנה, אבל אמר לי מי שאמר כי אי

איפשר לתת להם חוזי עבורה לשנה. ומה זה בכלל חוזה לשנה? הרי זה לא נותז

להם כלל קביעות, אלא שחשוב לעוברים שלא יעמדו מדל חודש תחת איום הגלי וטינה

של פיצויים. במשרד האוצר אמרו לי כי זה אפשרי. אז מרוע יחשוב מישהו שאי

אפשר? נראה לי כאילו מתנכלים לענין, וזו שגיאה מאין כמוה, שמצטרפת לבזיון

שבחוסר עבודה לעולים.

למעשה אנחנו מרברים על רבר שהוא קל יחסית. ישנה הרשת, ישנם האנשים

ואפשר וצריר לעבור, אלא שמתחילים לרכל על אנשים אלה ואחרים שכאילו אינם

טובים, ומוסיפים כל מיני סיבות צדדיות ולא עניינות. שמעתי את הרכילויות

האלה. ואני מוכרח להגיר שזה מרגיז אותי מאד. צריף לררת מענין הרכילויות.

הענין הוא בבר שצריר לתת לעוברים שם את המשכורות שלהם, ובמידת האפשר גם

חוזה לשנה. והם מוכנים לזה.

אגב. אני לא דיברתי אתם, אבל ראיתי את המכתב של הוועד שלהם. כמו

שהרופאים מוכנים לעבור בבית חולים שנה שלמה חינם ובלבר שאחר כר יקלטו אותם

בעבודה שם. בר גם האנשים האלה. וצריר להבין את הדבר הזה. הווערה המשותפת

הזאת צריכה לומר במפורש שהלא רוצה שרק"ע תפעל, ושכל הרכילויות והחשבונות

הצדדים יוסרו מהפרק כדי שאכן תוכל לפעול. ואשר למשררים, ברור שבמשררים

צריר לטפל מי שהתחייב לזה.

משרר התקשורת נהג אתנו מאר בסרר בענין זה. ונתור יר להקים את הרבר

הזה. אני חזור ואומר שאינני מאשים אף אחר, אבל זו ההזדמנות הנאותה לווערה

לקרוא לכאן את כל הגורמים הנוגעים בדבר כדי לגמור את הענין.
היו"ר מ' קליינר
בוועדת העליה והקליטה נוצר אופי אחר של דיונים. אצלנו הרברים פחות

פולמיים, והאווירה כאן היא של ישיבה ביחר של גורמים שונים כרי לפתור

דברים.
שר החינוך והתרבות ז' המר
אני חושב שמכל הכיוונים האפשריים צריר להחליט שרק"ע זה רבר שצריר

אותו, שרבים זקוקים לו, שהוא רבר מבורר, ולרעתי הוא גם נעשה בצורה טובה,

גם אם אפשר אולי לתקן פה ושם כמה רברים. הבעיה הרצינית היא בהרגשת

הארעיות הקבועה של העוברים שם.

אחרי שהם אמרו בשבוע שעבר שהם רוצרים לשבות מאחר ואין להם ארעיות

קבועה, פניתי אל האוצר. ויש בידי הורעה בכתב של הממונה על השכר באוצר,

שהוא איננו מתנגד לכר שנחתום אתם על חוזה לשנה. אמרו לי אנשי רשות השירור

שאין גם בעיה של כסף בענין זה. אלא שהחוק אינו מאפשר להם לעשות זאת. ובכן,

ואני מודיע באו שהאוצר קבע שאין לו שום בעיה בנושא הזה, ואני מציע לכן



אתם על חרזה לשנה. וגלמוד בזה את הפרשה הכאובה הזאת. בלתר הפרשיות אפשר

לדון לאחר מכן בנחת. ברוח טובה ובצורת מסודרת. בנושא של רק"ע הולד לי ממש

בחייט. כי אני חושב שצריך לעזור לערלים במידת האפשר.
היו"ר מ' קליינר
אגב. אנחנו ביז המיילדים של רק"ע. יכול להיות שבוויכוח היסטורי בעו1

5 שנים יגירו שאולי לא כל הנימוקם היו בעד. וכי יש גם נימוקים נגד. היום

קיבלה מזכירת הוועדה טלפון מאזרח שעוזר בקליטת עליה, שהתלונן על כר

שבשידורי רק"ע מדברים רק רוסית וכוי, ואנחנו יודעים שיש דעה כזאת. אבל נם

אם יש בה יותר צדק משחשבנו מלכתחילה. בדיעבד היא כבר לא טובה. זו התחנה עם

ההאזנה הכי גדולה בארץ. יש עולים שמאז ינים לה שעות רבות ביום ובלילה.

המתנגדים אומרים שבגלל התחנה הזאת אין האנשים הולכים לעבודה., אגב,

המשדרים כיום אינם חזקים מספיק כדי שישמעו אותם בכל חלקי האר/. יש צורר

במשדרים רבי עוצמה כדי שאפשר יהיה לקלוט את רק"ע בכמה מאיזורי תל אביב.

אבל על הנושא הזה נדבר בנפרד.

פגיעה ברק"ע תתפרש בעיני עולים רבים כפגיעה בהם, כשאתה לוקח מהם דבר

שהם כמעט מכורים לו. כר שאינני חושב שסגירת רק"ע עומדת על הפרק. אבל כדי

לשמוע את זה בצורה יותר מוסמכת אני מוסר את רשות הדיבור למר מקל.
א' מקל
אני מוחה על נסיונות. אם היו כאלה, להציג אותי כאויב רק"ע. אני

המצאתי את השם רק"ע, רשת קליטת העליה, ולא אף אחד אחרל. ההשתלשלות היתה
כדלהלן
בשלב מסויים פנה אלי שד החינוך והתרבות לפני קרוב לשנה והציע את

ההצעה לעשות רק"ע. ברכנו על הרעיון שנראה לנו רעיון טוב, למיטב הבנתנו.

כזכור היו כל מיני בעיות. כמו גם התנגדויות של ועדי עובדים, אבל בסופו של

דבר התגברנו על זה בררכים לא שגרתיות, והקמנו את זה מחוץ למסגרות המקובלות

בתור רשות השידור וכדי. והדבר קם והיה.

אי לכן רשת רק"ע החלה לשדר בחודש אפריל שנה זו, לפני 7 או 8 הודשים.

עד עכשיו לא היה ידוע לנו על שום בעיות. הכל הלו למישרין. ואני מאמין שגם

עכשיו אין בעיות אקוטיות. דווקה לרשות השידור מגיעה טפיחה על השכם. אנחנו

בין אותם גורמים. אולי בודדים. קברתמו וממלאים את חלקם בנושא העליה.

אנחנו עושים מה שאנחנו מסוגלים לעשות.
ג' כהן
כמו ההבטחה שלכם לקיים תכנית חדשות בטלוויזיה.
א' מקל
זה קיים בערוץ השני. אני אומר שעבור מה שעשינו מגיעה לנו מלה טובה,

וזה בנוח שאינו חיובי בנושא השידור, משום שהגורמים האחרים שנהגו לממן את

השידורים לעולים במשר כל השנים. קרי: לשכת הקשר והסוכנות היהודית, חדלו

מזה שנים אחדות לממן אפילו באגורה אחת את השידורים לחו"ל ולעולים.

השידורים לחו"ל ולעולים עולים לנו 25 מיליון שקל לשנה, ואה אחד לא נותן

לנו עבור זה אגורה אחת. למרות שיש לנו בעיות כספירת לא קטנות.

הייתי אצל כולם. עד יו"ר הנהלת הסוכנות ועד ראשי לשכת הקשר, והם אמרו

לנו: עם כל הכבוד, יש לנו עדיפויות אחרות. אתם תעשו את שלכם, ואנחנו לא

בעסק הזה. וכד אנחנו עושים את הדברים בעצמנו ובכוחנו ככל האפשר.



המשך 7-8 חודשים לא הלו בעיות למיטב ידיעתי. השידורים היו שוטפלים,

ואכן יש האזנה רבה לתכנית הזאת. בשעתו ערכנו סקר, באמצעות מומחים לסקרים

בקרב הציבור הרוסי, וקבלנו תוצאות מאר חיוביות. לאמור, שרוב העולים

מקשיבים לשידורים האלה.

במשד התקופה הזאת היו מספר טענות בנושא התבל. פה ושט קבלנו פניות

בעיקר מלשכת הקשר, שהתכנים אלנם כפי שהם אמורים הליות. קיימנו דיונים

פנימלים וניסינו לחוף את התוכן יותר לכיוון של ערכי מדינת ישראל, במה

שקורה בישראל ולא במה שקורה ברפובליקות שאותן הם עזבו, שגם זה חשוב, אלא

שחשוב יותר כקרב אותם למה שקודה אצלנו בארץ.

היו נם שטעו שיש בעיה של יצירת גישו תרבותי, ושאולי בגלל זה הם לא

ישתלבו במהירות הדרושה בהוול הישדאלל, אבל אנחנו לא ראינו את עצמנו

כמומחים לנושא הקליטה או העללהה. וכמי שמוסמכלם לשפוט בדיוק אלזו גישה

הלא הנכונה.

לפני שבועיים וחצל שמעתל לראשונה על בעלה בתחום הפיננסי. קיבלתי אז

מהעובדים שפאקס שבו טענו שלא קיבלו אה שכרם. מיד נדקתי את הענין, והתברר

שלש קבוצה קטנה שלא קיבלה את שכרה האחרון. ומיד הוריתי לשלם לה, ואכן

שילמו.

כאשד הקמנו את רק"ע רצינו להטיל את זה בהתחלה על הגוף שעושה את כל

השידורים ברוסית, שזאת החטיבה לעולים וליהודים בברית המועצות. שם מצויים

45 עתונאים, שכולם עלו מברית המועצות במשד השנים. ובמשד כל השנים נשאו

בתפקיד של השידורלם לברית המועצות בשיתוף עם לשכת הקשר. הם המומחים בתחום

הזה,ך ודצלנו להטיל גם את זה עליהם. זו היתה המגמה הטבעית שלנו. בשל כל

מיני סלבות פנימיות. שלא אכנס אליהן, זה לא קם והיה. אז שכרנו עתוניאם

הרשים שזהמקדוב באו, וב-25 אנשלם אלה מדובר. את אתה שכשרנו על בסיס של

פרי-לנסדים, כפי שזה מקובל בעתונות הישראלית. כלומר, כל אחד מהם מקבל כ-

1,500 שקל להודש, והם לא עובדל רשות השידור, והם זכאים לעבוד בכל מקום

אחר. זה היה הפתרון שנראה לנו בשעתו כדי לקדם את הענין מהר, לאור העובדה

שהיו כל מיני בעיות בהפעלת הדבד הזה על ידי אותם 45 עתונאים רוסים שעובדים

בקול ישאל.

כאמוד, כאשר שמעתל שיש אלזו בעלה עם--תשלום המשכודת. נתתי הוראה לשלם

להם מיד. ומאז לא ידוע לי על עיכובים אחרים. ההוראה שלנו היא שכל חשבון

שמגלע, מיד משלמים אותו. לא לדוע לל על בעיותבענין זה.
ג' כהן
האס לא ידוע לד על בעיות אחדל שהתעניינת?
א' מקל
ברצון אסביר את התהלל ד. מאחר שאלה אינם עובדים קבועים של רשות

השידור, אלא פרי-לנסרים, התהליד הוא ברור. אגב, ברשות השידור עובדים הרבה

פרל-לנסרלם, והם אינם היחידים. הם עושים עבודה מסויימת, ומי שאחראי על זה

ברדיו ממלא טופס מסויים "שובר תשלום" ובו הוא כותב שאיקס עבד ברק"ע

ומגיעים לו 1.500 שקל. את זה שולחים לגזברות, והגזברות נותנת לו שיק על

הסכום הזה. ההנחיות בענין זה הן ברורות: לשלם תמורת השובר הזה.
מי בר-זוהר
אז מה בכל זאת קרה?
א' מקל
אני לא יודע מה קרה. כנראה שחיה עיכוב בקבלת הטפסים ברדיו, או שהיה

עיכוב מסויים בגזברות. או שהיה עיכוב בשני המקומות גם יחד.
מי בר-זוהר
דווקה בבל הקשור למשכורות של העובדים האלהל?
א'_מקל
לא רק לגביהם, ובוודאי שלא על פי הוראות של מישהו, אלא היו אלה

עיכובים בירוקרטיים שקורים לפעמים. מעולם לא היתה הוראה לעכב איזה שהוא

תשלום לעובד רל."ע.
מ' בר-זוהר
האם בעקבות כל המהומה הזאת לא ברקת מה קרה?
א' מקל
בדקתי. הסתבר שחלק מהשוברים לא הגיעו מהרדיו, והלק כנראה התעכבו

בגזברות.
אי.. נדב
אני רוצה להסביר שההתייחסות לעובדי רקייע היא כמו ההתייחסות לכל עוברי

הרריו המועסקים באותה צורה.
א! מקל
את רקייע מפעילים 8 עובדים קבועים שעובדים בקול-ישראל מקדמה רנא

ומקבלים משכורות קבועות כמו כל אחר אחר שם. ישנם שם כ-25 עולים חדשים

שמקבלים תשלום על בסיס של פרי לנסרים. ההוראה היא.שברגע שמגיע אותו שובר

תשלום משלמים אותו. בקשנו לשלב בזח עוד אנשים מהעתונאים הוותיקים, העוברים

ברוסית מזה שנים. על רקע הטענות שהגיעו אלינו, שאנשים שנמצאים 6 חורשים,

8 חודשים או אפילו שנה אחת אינם כל כד טובים בהעברת ההווי הישראלי לעולים

הרשים שהגיעו ביחד אתם, ושצריד לחזק בצוות את המרכיב של עתונאים רוסים

ותיקים. כאמור, יש לנו 45 אנשים כאלה. ואנחנו פועלים עכשיו לשלב יותר

ותיקים כדי שיהיה איזוו טוב יותר ביו הוותיקים לחרשים.

לפי מיטב השקפתי וגם לפי רעת מומחים שפנו אלי, יש בעלה בזה שארם

שנמצא בארץ רק 8 חורשים אמור לשדר לעמיתיו על ההווי הישראלי, כאשר בפועל

אינו יורע מספיק על' ההווי הישראלי, לפני 8 חורשים הוא עבר ב"פרברה" אז

מאין יירע על ההווי הישראלי? לכן אנחנו רוצים לחזק את המינון של העתונאים

הרוסים הוותיקים בתור רק"ע.

לגבי השנה הבאה, הכל תלוי גם בתקציבים. הנושא נרון היום בווערת

החינלר והתרבות של הכנסת. לנו אין עכשיו וער מנוזל. אין לנו תקציב. אין לנו

גם אגרה, מפני שאין לנו ועד מנהל שיאשר את האגרה. וכן אנחנו לא יודעים

בכלל אם יהיה לנו גרוש למימון שידורים בכלל.



ברור שכל רבר הוא גם פונקציה של התקציבים שיועמדו לרשותנו. הלה טוב

אם הסוכנות ולשכת הקשר היו חוזרים ונרתמים לנושא הזה. העול של 25 מיליון

שקל לשידורים לחו"ל ולעולים אינו דבר קל עבורנו. שידורי רק"ע עולים 2,4

מיליון ש"ח לשנה. אם אינני טועה. מפרסומות נכנס עד עכשיו רק 295 אלף שקל.

כפי שאמרתי. לא יזיק כיל אם הסוכנות תחזור לממן חלק מזה. וכן גם לשכת

הקשר.
מי לוין
במתכונת הנוכחית זה מופעל על משדרים שכבר היו בתפעול ברשות השידור,

ולא משדרים חדשים.
שר החינוך התרבות._ז י המר
ומה בעניו חתימת חוזה אתם לשנה? .
א' מקל
הדבר הזה ילשקל. אחרי שיהיה תקצב לרשות השידור נדע מה עומד לרשותנו,

ומה אנחנו עושים עם הכסף. בלי תקציב אני לא יכול להתחייב,
שר החינוך והתרבות ז' המר
במקום להשפיל אותם ולדכא אותם צרלד למצוא דרד לנהוג בהם בכבוד.
א.'.. מקל
למעשה אנחנו נדרשים להוסיף 25 עובדלם לרשות השידור. זו המשמעות של

חוזה. מל שיש לו חוזה זמני לפי ההסכמים אי אפשר לפטר אותו אחרי שלוש שנים,

כד למעשה צברנו 45 עובדלם ותיקים ברוסלת. שהיום אין להם כמעט מה לעשות. 36

איש משדרים 4.5 שעות ביום בסד הכל.
ג' כהן
אתם לא יכולים להלין שכרם של עובדים.-ולא זו בלבד אלא שאתם צריכים נם

להעלות את שכרם. ונם לעשות אתם חוזה לשנה.
שר החינוך והתרבות ז' המר
אמרתם שאם תושג הסכמת האוצר הדבר יסתדר. ובכן. אני השנתי זאת.
א' מקל
לא השגת, אדוני השד. על חשבון רשות השידור.

האם לא אמרתם לי שזה על חשבון תקציבכם, ושצריד רק להסדיר את הענין

הפורמלי?
א'. מקל
כן, אבל לפי החוק אסור לי להוצלא אף לא אגורה אחת אם אין לי תקצלב.

כאשר יהיה תקציב. אנחנו נראה מה ניתן לעשות בר.
גי כהן
לכולם משלמים משכורות, אז מדוע רק לחם לא?
מ' בר-זוהר
ביום שבו יחיה תקציב הדבר יבוצע?
מ' לוי
כן. רק התקציב הוא הדבר שיאפשר לי להתחייב.
א' מקל
על פי החוק איננו יכולים לפזר כספים שלא אושרו לנו. כאשר יהיה תקציב

הוא יובא לדיון במוסדות רשות השידור. אני לא קובע את התקציב ואת חלוקתו.

מוסדות רשות השידור יקבעו למשל שלרק"ע יוקצו איקס שקלים. אני מוכן לתת להם

חוזה, למרות הסיכון שאנחנו לוקחים על עצמנו שבבוא היום הם יהפכו גנו כן

להיות עובדים קבועים. אבל קודם כל צריר להיות לי תקציב. כדי שאדע עם מה

אני עובד בשנה הבאה.
נ' כהן
וכאשר יהיה לתד תקציב אתה מתחייב לתת להם חוזה עבודה לשנה?
א' מקל
אמרתי שאני מוכן, אבל לא אמרתי אם זה יהיה ל-28. ל-21 או ל-31 איש.

נבדוק את צרכי המערכת.
ג' כהן
צרכי המערכת זה דבר אחר שנצטרד לדון בו.
א' מקל
את לא תדוני על זה, עם כל הכבוד. רשות השידור תדון בזה. אני חייב

לבדוק את צרכי המערכת.
היו"ר מ' קליינר
ברור שאין הכוונה ל- 3 איש וגם לא ל- 100 איש. יכול להיות שאהד

העובדים איננו טוב, או שעובד אחר מצא עבודה אחרת. הכוונה היא לסדר גודל

כמו זה שהזכיר 3חות אחד או שניים. או אחד שניים יותר.
א' מקל
אמרתי שכיום מדובר ב-25 איש בערד, ולא התחייבתי שהמספר לא יהיה 27 או

22. אנחנו נבדוק את צרכי המערר, ובהתאם לזה נקבעאת מספר העובדים.
נ' כהן
זאת אומרת שמספר העובדים יהיה בגבולות המספר הקיים.



אני מגלח שמובן לבל שבמידה וצרלר יהיה לעשות שלנול, לש לעשותו

בהדרנה. כל אם יתפרסם שמ3נל שלש בלקורת כזו או אחרת על השלדורים מביאים

לתחנה לותר לשראלים ותיקים. הדבר לצור אצל העולים תנובה מאד לא טובה,

ולעורר אצלם תחושה פסיכולוגלת לא טובה.
אי מקל
מדוע צרלר להתבללש בזה שאנחנו רוצלם שעוללם ותיקים יותר יסבירו אח

הוול הארץ ואת הקורה בארץ. האם זה דבר מבלש?
היו"ר מ' קליינר
בוודאל שלא אם הדברים נעשים במינון קבלר ובצורה טובה. אני נמנה על

המבלושלם לתת לותר עברלת קלה בתכנית, וגט אומר שצריך לשדר יותר שעות לחול.

לפתרנו את הבעלח של 350 אלף עולים שבאו לכאן, ולא פתרנו את הבעלה של

מיליון שעדיין נמצאיםשם, והם קהל הלער שאללו אני רוצה להגלע. אני רוצה

לחנלע אללהם באמצעות אלה שנמצאלם בבר בארץ ושולחים אללהם מכתבלם, ולכן 'יש

לי ענלן בכר שהתכנלם של רק"ע להלו סבירים וחיוניים, ואנל רוצה להגלע אללהם

גם לשירות ולכן חשוב לי שלהלו לותר שעות שלדור אללהם. אגב, מסתבר שברוסיה

לש עדללן פועלים בגללם קצרים.

לש פה הצעח של חבר הכנסת ברעם ושל חברת הכנסת גאולה כהן,ך ועל דעת

חבר הכנסת בר זוהר, לומר שההחלטה המשותפת שלנו תואמת את הרברלם שאמר כאן

עכשיו מנכ"ל רשות השידור,
מ' בר- זוהר
העלרפול בענין זה לא מקובל עלל. אנל רוצה שהרברלם להלו בהלרלם

וברורלם. אנל מבין, מר מקל, שכרגע אלן לר כסף בכלל, ולא רק במה שנוגע

לרק"ע אתה בכל אופן מחוייב להרבה מאד דברים. ואתה לא לכול להודיע לגו

שבכל הדברלם שאתה מחוללב בהם המחוללבות שלר קללמות, ואילו במקרה של רק"ע

אתה תבדוק ותשקול. זה לא מראה על רצון טוב במלוחד.

מאחר והיה סלכום שהושג באמצעות שר החלנור והאוצר, אתה צרלר להתחייב

בפנינו שברגע שהתקציב יאושר פורמלית הענלן הזה יסתדר במסגרת התקציב. כל

הרל ברור לכולנו שבסופו של דבר להלה לר תקצלב.
היו''ר מ' קליינר
מר מקל דלבר על עצם קיומו של התקציב. ולא על גודל התקציב.
מ' בר-זוהר
אכן. לכן אנל חושב שהדיבורים על הצורר לשקול ולבדוק רק מכבלרלם על

הענלן. אתם התחייבתם שברגע שלהלה תקצלב אתם תבצעו את זה, ואני מסכים שהדבר

יעוגן בהחלטות הוועדות, כדי שהענלן ללסגר בצורה חד משמעית.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו מבקשלם לשמוע אם ללשכת הקשר עמדה לגבל שידורי רק"ע.
ש' פרנקל
אני רוצה להפריד את השמועה כאילו לשכת הקשר מתנגדת לרק"ע, כי זה לא

נכון, לשכת הקשר תומכת בכל דבר שעוזר לקליטת עולים, כי אנחנו יודעים את

ההשפעה שיש לדבר הזה על היהודים בברית זומועצות. אנחנותומכים איפוא ברק"ע.

מובן שיש לנו הרבה הערות לגבי התכנים. כי אנחנו סבורים שהשידורים ברוסית

בארץ הם גם בן מכשיר הסברה ללוו"ללל. כי את הדברים שהעולה שומע כאן ברדיו

הוא מעביר מיד גם לידידיו ולבני משפחתו שם. אנהנו רואים איפוא ברק"א לא רק

מכשיר לקליטת עולים. אלא גם מכשיר הסברתי השוב.

אי אפשר אבל לסגור עיניים ואזניים ולהגיד שאנחנו צריכים רק לקלוט את

25 העתונאים האלה בעבודה. ואת שלנו עשינו. זה בלבד אינו מספיק. כי התוכן

אח הוא דבר חשוב ביורת. הרשת הזאת.ש היא חשוכה, הוקמה בחופזה בגלל הצרכים,

ולא נבדקו דברים בסיסיים, אולי במאה אחפשר לנצל חלק מהעתונאים הקיימים

וצריד לקחת גם עתונאים עולים חדשים.

כעובדת רשות השידור לשעבר. המכירה את את המערכת גם מהצד השני. יותר

נוח לי לדבר. מר מקל לא צריד את חסני גוריה שלי, אבל אני רוצה לציין שברשות

השידור ישנה בעיה של הש'יתים, והבעיה היא בכד שהרבה זמן לא משלמים. ולא

תמיד זה היה דבר כל כד רע, כי לפעמים רבות אם הייתי חרוצה ועבדתי הרבה

הרווחתי יותר. אבל זה סיפור אהר.

אין לי ספק שכל הש"תים סובלים ברשות השידור, ולא רק עובדי רק'יע. כי

הפקיד בגזברות לא בודק מי הוא עובד רק"ע ומי אינו עובד רק"ע, והוא נוהג

בדרך שווה כלפי כולם. והרי יש הרבה מאד ש"תים ברשות השידור.

אני מדברת על מצב ברשות שאני מכירה אותו מקרב. ואני משוכנעת שזה לא

דבר שנעשה במכוון נגד אנשי רק"ע. אלא זו בעיה בירוקרטית הקיימת ברשות

וטובלים ממנה על מאות או העשרות הרבות העובדים שם כש"תים.

כיוון שאנחנו רואים במכשיר הזה מכשיר לקליט וגם להעברת מסר החוצה,

השובים לנו מאד התכנים. וברק"ע זה עדיין דבר התחלתי ועוד לא כל כד כרור.

צריד לזכור גם שאת השידורים לחו''ל בשפה הרוסית קולטים גם בארץ. כד שעולה

הדש קולט ב- F.M.את השידורים ברוסית להו''ל.
א' נדב
לא מדוייק לחלוטין. תרשי לי להתייחס לדברים שאני מתמצא בהם, ואת

תדברי על התכנים.
ש' פרנקל
אני מדברת על האפשרות שהמסרים בשתי הרשתות יהיו שונים, מפני שאלה שתי

מערכות שונות. ולא מערכת שיש לה גג משותף המתאם בין הדברים המשודרים.

רק"ע משדרת תכנים שונים בצורה אחרת בהתאם למנטליות של העובדים שלה--
נ.' כהן
אם יש לכם ביקורת על רקע. תגידו מה היא. אם יש לד הערות, אם אתה רוצה

במסרים מסויימים שישפיעו על העליה בקרב יהודי רוסיה, אדרבה תגידי זאת

לאנשי רק"ע, ואני בטוחה שהם יקבלו את הצעותיד.



אני חושבת שאדם שנמצא בארץ שנה וחצי והוא יוצא לעשות כתבה הוא מסתכל

אחרון על דברים, והוא משדר אותם אחרת. כאשר אנחנו מדברים על קליטה אנחנו

רוצים שהם יהלו ישראלים. אנחנוצרלבים לתת להם שידורים כמו שאנחנו משדרים

בדרר כלל, ולא שידור כמו זה שהם שומעים ברוסיה. כי אנחנו הרי רוצים שהם

"קלטו היטב בארץ ויהיו ישראלים.

אין ספק שיש פה בעיה תכנית. שלא דנו בה. משום שנוצר מצב שבו כל אחד

מושד לכלווו אחר, ומשום שנוצר הרושם שרק"ע זה דבר שרק אנשים מסויימים

מתעניינים בו ושרק לאנשים מסויימים איכפת ממנו. רק"ע אינו נמצא באולפן

שונה ותחת הנהלת אחרת. אלא תחת אותה רשות שלדור, ולכן אין להתעלם ממה

שקורה ברשות השידור בכלל. ולאצריד ליצור סביב רק"ע מצב שמעורר תסיסה.
שר החינוך בהתרבות ז י המר
תני לני דוגמה של תבניה אחת שיש בח פגיעה באשיות הקליטה.
ש' פרנקל
אנל לא יבולה להצביע על תכנית מסויימת בתכניתש איננה טובה. אני מדברת

באופו כללי. אני חושבת שזה לא טוב שלא דנו בתכנים של רק"ע, ואני חושבת שאי

אפשר לנתק את הדיון בתכנים מהדיון בכסף ובשכר.
ג' כהן
את זה צריך לעשות באשר אנשי רק"ע יהיו כאן.

ש' פרנקלף

אם תשאלו לדעתנו. נגיד לכם שלנו חשובלם התכנים שיהוו גורם למשיכת

עולים לארץ. וגורם שיחיש קליטת עולים בארץ. אבל בשידורים הקיימים אנחנו

רואים דבר שלא ברור עדיין ולא כל כר טוב מבחלנת התכנים. אבל אני רוצה

שיחיה ברור שאני בעד רק"ע.
היו"ר מ' קליינר
עלינו לזכור שבישיבה הזאת לוקחלם חלק שתי ועדות. ונושאים שמעניינים

ולנלטלמיים במיוחד בוועדת החינוד והתרבות. פחות לגיטימיים כאשרמדובר

בוועדת העליה והקליטה המסתכלת על הדבירם מזווית ראיה של העולים והעולים

בפוטנציה. משום שהנושא הזה רגלש. ומפנל שרק"ע הפהכה להיות רשת עם עוצמה

נדולה יש לזה עניו ציבורל נדול מארד בקרב העולים, ואסור לעשות בה טעויות

מן הזוולת הזאת.

קיימנו פעם דיון על התכנים, לפי פנייה של אנשי הקשר, והיו חברי כנסת

שהעלו את השאלה אם זה בכלל לגיטימי ללשכת הקשר להביע דעה לגבי רשת המשדרת

בישראל בשביל אזרחי ישראל.
ש' פרנקל
בכלמדינה מתוקנת בל השידורלם מהסוג הזה לחו"ל הם באחריות המדינה.
מ' בר-זוהר
באיזה מקום נוסף בעולם יש מצב כמו זה שאצלנו ודברים מהסוג הזה?



ומי משלם עבור השידורים של ?the voice op ambrica זה תפקירה של

המדינה, ולא תפקידה של רשות השידור שלוקחת על עצמה תפקידים לאומיים מבלי

שהיא מקבלת תקציבים בשביל לזה.
שר החינוך והתרבות ז' המר
רק"ע זה כמו רשות השידור. היתר זה במסגרת תפקידיה של המדינה.
ש' פרנקל
זאת היתה הסיבה לבד שאנחנו באנו בטענות אל רשות השידור על שאינה

לוקחת עולים חדשים מוכשרים ומעולים יותר בדי שתהיה סינתיזה.
ג' כהן
במה ביקורות היו, ובכמה ישיבות דנו על הרמה ועל התכנים והמסרים של

השידורים לחוייל?

היו ישיבות רבות, ואנחנו היינו המבקרים הראשיים.

היו"ר מי קליינר;

מר נדב. אני מבקש שתאיר את עינינו, כי אני מבין שגם שידורים בשפות

לחו"ל נפגעו.
א' נדב
אני רוצה להבהיר שרק"ע לא הוקם בחופזה, אלא אחרי הרבה הרבה

התלבטויות. זה הוקם על אח הרבה מאד מכשוללם, אבל בשום פנים ואונן לא

בחופזה. וגם היום זה לא מתקיים בחופזה, אלא תחת ביקורת חוזרת ונשנית עם

המב"ל ועם הגופים שברדיו, ועם הוועדה שזימנה לישיבותיה כמה וכמה גופים,

ולא רק את הלשכה אלא גם את הסוכנות היהודית, ועוד גופים. במדינה יש הרבה

מאד גופים שמעוניינים בנושא הזה.

הדיון הזה חשוב לי, בי מתברר שהענין הזה חשוב למישהו, ואני לרגע

חשבתי כבר שהזניקו אותנו לאיזו שהיא נקודה ואחרי זה שואלים אותנו למה

אנחנו משדרים ברוסית 12 שעות, כאשר אמרו לי בשעתו שטוב שנשדר 12 שעות.

הרבה דברים שאמרו לי בהתחלה שהם טובים ושצריר לעשותם, כעבור זמן מצביעים

עליהם כעל דברים לא בל כך חשובים, ואז עוצרים אותי ומחזירים אותי אחורה.

אבל אין ספק שיש התלבטויות.

חשוב להבהיר שהדבר נעשה בהכרה מלאח ואחרי שיקולים רבים. אחת הבעיות

שלא איפשרו להקים את זה בחופזה היה ענין של רשות השידור, עם הבעיות של

יוניוניזם, עם הבעיות של חתקציבים, 21 אלף בעיות, עד שהמצאנו מן הריון

שמחוץ לרחם, לטוב ולרע שבו. בסיוע המנכ"ל נוליד דבר שעוד לא נולד במותו,

באשר ניקח אולפן שידורים פרטי ושם נעשה את זה.

כי ההסתדרות התנגדה לזה בבל תוקף.



לשמחתי הצלחנו בהריון שמחוץ לרחם, כאשר זה נמצא עדיין בתיו רשות

השידור, וכמובן שיש עדיין בעיות, כי בנלל היות הדבר מחוץ לרחם אז באופן

טבעי המנגונים של רשות השידור עדיין לא משומנים כהלכה, עדיין לא משופשפים.

אבל אני מקווה שהמסר ברור וכולם מבינים שזה חשוב.

רק"ע לא זוכה ליחס מועדף טוב, וגם לא ליחס מועדף רע. אותן הבעיות

שקיימות ברדיו קיימות גם אצל רק"ע. וענין הש"תים אכן מעורר בעיה, וזו

תמציתו של הסיפור. אחרי שהתעוררה הבעיה יש אולי לאפילו העדפת מה לטובה.

ברדיו ישנם אנשים שלא קיבלו את משכורתם זה 4 או 5 חודשים, וביניהם גם 8

עובדים קבועים וותיקים.

מסבירים עושים למעשה עבודה יוצרת. יש בדברים האלה משום יצירה, ולא כל

כן עבודה, בדיוק כמו בתכנית בעברית. הייתי שמח אילו המדינה היתה לוקחת על

עצמה את המשימה הזאת. אם השידורים שלנו לחו"ל הם בגדר הסברה, אז מוטב

שהמדינה תיקח את זה על עצמה, כי אני לא אמור לעסוק בהסברה נטו. אני אמור

לעסוק בכל אותם דברים שקבועים בחוק רשות השידור, ויש שם בעיות של איזונים

ויצירה ועוד 21 אלף דברים.

אמרתי שלוקחים את המבנה של מעט עובדים קבועים והרבה עובדים מן החוץ

וכר בסופו של דבר יהיה אדם שעובד למעלה מ-20 שנה ברשות השידול. וזה מסביר

גם למה למעלה מ-50 אנשים עסקו בשידור של 4,5 שעות. פה מדובר ב- 8 אנשים ו-

25 לווינים, ואפשר לצמצם את זה אם הולכים למשרות קבועות. אם אני מעביר

דבר כזה למבנה הקבוע אני לא יודע איזה מוצר ייצא, עם איזה תכנים זה ייצא

וכו'. ולכן נוצר המבנה כפי שהוא.

ומכאן אני מגיע לנושא של לשכת הקשר לעתונות, כאשר הפעם זה נעשה בצורה

יותר מסודרת. בישיבה הקודמת נעשה דבר שאינו מקובל עלי כמנהל הרדיו. מתוך

לשכת הקשר, ועוד לפני שהתקיים כאן דיון בנדון, יוצא מכתב בתפוצת נאטו לכל

העולםל, שמנסה להסביר מדוע השידורים של רק"ע אינם טובים. וחתום עליו אלי

וולק. עובד לשכת הקשר.

הגברת פרנקל עשתה זאת בפורום הזה בצורה מסודרת, ואני מעריו את זה.

התקיים כאן דיון והעובדים שמעו את כל גוונת הקשת הפוליטית בישראל שבאה

לידי ביטוי בדיון שהיה כאן, בהשתתפות חמנכייל. למעשה התקיימו מספר דיונים,

כי בעקבות כל מיני פניות זימן המנכ'יל את כל הגורמים לדיון אצלו. אנשי רק"ע

הציגו בפנינו את התכנים המלאים שלהם, וקיבלו את ברכת הדרך. כל מה שנעשה עד

לדרגים העליונים של רשות השידור נעשה בדעה אחת של התכנים הטובים והנכונים,

אם יש צורר בשיפורים, אדרבה. אבל לשכת הקשר היא רק אחד הגורמים שצריר

להתחשב בול, ויש עוד הרכה גורמים נוספים במדינת ישראל שצריר להתחשב גם

בהם. כדאי לצאת קצת מהתפיסה האפוטרופסית האומרת שלשכת הקשר לעתונות היא

האפוטרופוס גם של רק"ע. היא לא האפוטרופוס של השידורים לחו"ל, ומהדברים

ששמענו משתמע כאילו זה כאן.

אגב, אני חושב שהדיון הזה לא צריו בכלל להתקיים כאן, ומכל מקום היו

צריכים להשתתף בו יותר גורמים. יפנו אל רשות השידור, יפנו לרדיו ויציגו

ביקורות. אלא אם יש מחשבות אחרות, כמו זו שהביע כאן חבר הכנסת ביילין שאמר

שצריד להקים מועצה ציבורית מפקחת. אני לא בעד זה, אבל הדברים מובילים לזה.

אני מודיע לוועדה שמה שקורה בנושא הזה יילד ויגבר. זו שנה לא קלה, כי

זו שנת בחירות, ואני בטוח שהלחצים יגברו, ו-21 אלח גורמים במדינה הזאת

ינסו להפעיל עלינו לחץ. ואני גאה על שאנחנו עומדים בלחצים האלה.
א' מקל
ישנם גורמים פוליטייים ששמו לב שפה ישי אולל פוטנציאל לגיוס קולות,

והלחצים לצערי מתגברים מדי יום. אנחנו נהדוף את הלחצים, אבל יש בעיה כזאת.

לש החושבים שבאמצעות רק"ע הם יצליחו להשפיע פוללטלם על צלבורל בוחרים. טוב

שתדעו שיש גם ענלן בזה.
ע' ברעם
נדמה לל שהדיון הזה הוא דיון שמתקללם בעתו. הנושא התקציבי ליפתר כד

או אחרת. והנושא העלקרי של הישיבה הזאת הוא המהות של רק"ע. אנל רוצה על כך

להגלד מה המהות של רק"ע בעלנל. רק"ע בשביל עוללם שאלנם דוברלם עברלת הלא

בדלוק כמו השלדורלם בעברלת לדוברל עברלת. דוברל הרוסלת צרלכלם לחלות באותה

קטינוריה של דוברל העברלת. האם אתם חושבלם שהרוסים אלנם חשופים לעתונות?

האם אתם חושבלם שהם לא לודעים מה אומרת חברת הכנסת גאולה כהן, ומה אנל או

בל חבר כנסת אחר אומרלם? יש פה אנשים שהם אזרחל שלראל והם רשאים לקבל

אינפורמציה פתוח, והלות ואינם לכוללם להבלן את האלנפורמצלה הפתוחה בעברלת,

כל הם לא מבלנלם עדיין את השפה, הם לכוללם לקבל אותה ברוסלת כשלב מעבר. זה

רק"ע. בשבלל זה קללם רק"ע, ולא בשביל שום דבר אחר.

אלננל לודע אלד רק"ע משפלע על השומעלם, לטוב או לרע, כמו שאנל לא

לודע אלד השלדורלם בעברלת משפיעלם על השומעלם אותם. במדלנה דמוקרטלת זה

משפלע כמו שמותר לדבר. ואז לש מסרלם שאנל רוצה להעבלר לעוללם, ולש מסרלם

שחברת-הכנסת גאולה כהן רוצה להעבלר לעולים. וזה להלה בדלוק כמו שלדורל

שיראל, כאשר כל אחד יובל להגלד שם את האמת שלו, והמינון יהלה תלול בכם,

אנשל רשות השידור.
א'_מקל
מה שאתה אומר מקובל עללנו.
ע' ברעם
באשר לענלן העתונאלם, אלפה אתם חושבלם ללקלטו מאות העתונאלם המגלעלם

ארצה? חלק מהם לקלט בעתונות הכתובה, חלק מהם ברשות השלדור. כאשר לפנל

שנים הייתי לושב ראש ועדת העליה והקללטה רצינו להבנלס 18 עובדלם לטלוולזלה

החלנוכלת, וחברת הכנסת גאולה כהן עזרה לל מאד בענלז זה. הטלוולזלה

החינוכית התחייבה לקבל אותם לעבודה אחרי שנת מלמוז של משרד הקליטה. עברה

השנה, והטלוויזלה החלנוכלת לא רצתה לקבל אותם, ואנחנו נלהלנו מלחמה אדלרה.

אבל כתוצאה מהענלן הזה גם רשות השלדור נפתחה, וגם הטלוולזלה החלנוכלת

נפתחה והתפתחה.

עכשלו אומרלם שלא דל בשנה, אלא לש צורד במלמוז של שנתיים. צרלר למצוא

מקורות לטווח מעבר, וחללבלם להבלן שהמסה תגדל ונחלה חללבלם לקלוט את

האנשלם האלה. ואשר לשאלה אם זה פוגע באשיות הקללטה, זו שאלה שצרלד להשאלר

לגורמל הקללטה.

בל אחד מאתנו שבא לכאן קיבל איזה שהוא חומר רקע. אנל לודע שחומר הרקע

לא תמלד בא מרק"ע, והוא גם לא תמלד מדוייק. אדוני המנכ"ל, נאמר שהלחם שלך

אל עובדי רק"ע הוא לחס לא הוגן, ושהם מרגלשלם השפלה בתוך רשות השלדור. ואת

זה שמעתל מאנשלם שחללם את הענלן. אנל באתל להגלד לד שמעבר לכל

האלדלאולוגיות של תקציב וכו', כאשר אנו מקבללם עוללם חדשים לעבודה אנחנו

חליבלם לגלות להם לחס אוהד, לפחות בתקופה הראשונה. שאם לא כן, כל הענלן

נכשל. לש כאן בעלה של קללטה שהלא מעבר לענלן של קבלת לשראללם לעבודה. לש

פה חרדה, ואל בטחון. ומל לתן לזה תשובה אם לא הנהלת רשות השלדור.



אפילו לפנים משורת הדין.
היו"ר מ' קליינר
היות והסוכנות היהודית הפיקה את תמיכתה ברק"ע, והיות ולשכת הקשר אף

הלא הפסיקה את הקיצוב, רציתי להזמין את הרפרנט של האוצר כרי לשמוע פרטים,

אבל הוא לא בא. יחד עם זאת אני רואה שבחוק רשות השידור. סעיף 4 של המטרות,

נאמר: לקיים שידורים ליהודי התפוצות ולקיים שידורים לחו"ל. למה ההנחה

שמישהו אחר צריך לתקצב את זח.
א' מקל
אנחנו כבר חסרים 25 מיליון שקל. אנחנו נמצאים במצוקה תקציבית. הכל

קשור בכך שהשמיכה קצרה מדי. לא אני קובע את גובה התקציב. את התקציב קובעת

ועדת הכפסים של הכנסת והממשלה. הם יקבעו גם את העדיפויות של השנה הבאה.

ואם הם יקבעו שהעדיפויות של השנה צריכות לבעיות בנושא קליטת העליה, אץ כר

יהיה. וזה יבוא על חשבון משהו אחר. אני לא מתנגד לזה. אבל זה נקבע בממשלת

ישראל ובוועדת הכספים של הכנסת. אני רק פועל בהתאם.
רק הן-צבי
אני עולה חדש לשעבר שהיה פעיל למען העליה, וישנם כאן חברי כנסת שביחד

אתם השתתפתי בהפגנות ובמאבקים שהתנהלו בכל חלקי העולם. אנשים שהקימו את

רק"ע הם אנשים שבברית המועצות מעלים אותם על נס. בברית המועצות יודעים

כולם מי תמד בזה, יודעים מה עשה מנכ"ל רשות השידור, ומה עשה מנהל הרדיו,

ומכירים את כל האנשים שעמלו למען קיומו של רק"ע שיעזור בקליטה של העולים.

הייתי הראעון שהעשברתי את המסר הזה כאשר הייתי שליח בברית המועצות.

אני רוצה שתראו מה אנחנו עושים ביחד. אתם אומרים שצריד לעזור לעולים

חדשים, שצריד לתת להם גיבוי, ולא צריד לפגוע בהם. אני בעד כל הדברים האלה.

אבל אנחנו מאבדים דבר חשוב מאד, את הישראליזציה של הדברים, ואני רוצה

להרחיב על זה את הדיבור.
שר החינוך והתרבות ז' המר
האם אתה מעוניין בזה יותר מאשר אנחנו?
ש' בן-ציו..ן
לא. אבל גם אתם לא יבולים להיות מעוניינים בזה יותר משאנחנו

מעונינים. אני חושב כי 12 שעות שידור זה יותר מדי. אני חושב שתכניות בשפה

הרוסית על התרבות הרוסית זה יותר מדי. אני לא רוצה לערבב את השידורים

לחו''ל עם השידורים לעולים. כל האנשים היושבים באן הם בעד השידורים האלה.

אף אחד לא מתנגד לזה, אבל לכל אחד כואב משהו, והבעיה היא אולי בכר שאנחנו

לא מבטאים את עצמנו נבון. כי לפעמים נדמה לי שאנחנו מנהלים שיחת חרשים,

כאשר האחד מסביר דברים שונים ואילו השני ממשיך לעשות כפי שעשה עד כה.

מדוע אתה חשוב ששידורים במשר 12 שעות זה יותר מדי?
ש' בן-ציון
אני חושב ששידוד של 12 שעות בכל שפה שהיא זה יותר מדי.
שר החינוך והתרבות ז' המר
השידורים בעברית נמשכים 24 שעות ביממה.
ש' בן ציון
זה טוב במדינת ישראל. טוב שהקימו את רק"ע בזמנו, אבל היום צריו

לבחון מחרש את הרברים. כרי להתקרב לישראליות צריר לעשות מאמצים, אני זוכר

שאני התאמצתי לכדי להבין מה אומרת הברת הכנסת גאולה כהן בעברית, ומה

אומרים חכרי כנסת אחרים בעברית, בהתחלה תרגמו לי את הרברים ברוסית במשר 4

שעות ביממה,
ג' כהן
אתה היית חלוץ כאשר באת לארץ, אבל העולים היום אינם אידיאליסטים.
ש' בן-ציווט
האם אני צריר לרדת ברמה בגלל עולים שאינם אידיאליסטים? אני אומר שלא,

אנשים שעלו מגרמניה לפני 40 שנה עדיין קוראים את העתון הגרמני.
ג' כהן
כדי להעלות את העולים שאינם אידיאליסטים וללמד אותם ערכים אנחנו

צריכים לרבר אתם עוד זמן מה רוסית, והרצל שיסד את מדינת היהודים לא ידע

אה לא מלה אחת בעכרית.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו צריכים לזכור שבתוקף חוק השבות העלינו ארצה הרבה מאד קשישים,

והשידורים האלה בשפה הרוסית הם הצלח ממש לאנשים האלה, סם חיים בשבילם,

הצעירים יוצאים לעבודה ולא שומעים שידורים-במשך 12 שעות, אבל המבוגרים

הנשארים בבית מקשיבים לשידורים האלה ללא הפסקה. זה למעשה הדבר היחידי שיש

להם,
ש' בן-ציון
היו לנו כמה פגישות עם מנהל הרדיו והוא משלב את הדברים בברכת המנכ"ל,

והדברים מתרחשים, יש לי הרגשה שלמרות שהמלחמה נגמרה אנחנו מפציפים עדיין

את הרכבות, ברית המועצות איננה היום מה שהיתה בעבר, ולכן לא צריר לעשות

לגביה היום את מה שצריר היה לעשות בעבר, נראה לי שאנחנו הולכים מקיצוניות

לקיצוניות, אנהנו תומכים בקבוצה מסויימת, ואומרים שכל יתר הדברים אינם

השובים, ונכון שצריר קודם כל לדאוג למקומות עבודה של עולים חדשים, אבל יש

עוד דברים שצריד לדאוג להם,

ג' כהן;

אני שמחה מאד שהישיבה הזאת מתקיימת, אף שבקשתי שלא תתקיים בלי

נוכהותם של עובדי דק"ע, והם באמת חסרים לנו כאן, אני שמחה לקיומה של

הישיבה. מפני שאנשים רואים באיזה יחס רציני מתייחסים אל הנושא הזה שר

החינוד והתרבות, ראשי שתי הוועדות, וכז חברי כנסת מהשמאל ומהימין כאחד,



היתה ויש כוונה, שלשמחתי לא תתבצע, לבטל את התלונה הזאת על ידי

השתלטות עליה ©ל שידורי חו"ל, גם דרר העובדים, אלא שהדבר הזה לא יהיה. אני

שמחה שהדבר הזה התברר למי שצריך היה להתברר. אני נם שמהה שהמנכ"ל הצהיר

שאין שום כוונה בזאת.

אמר כאן הבר הכנסת ברעם דבר יפה ונבון מאד. הוא אמר שצריד לנהוג עם

העולים קצת יותר באיפוק, בקצת יותר אהבה.
א' מקל
וכד אמנם אנחנו נוהגים כל הזמן. אגב, כל ועדי העובדים שלנו איימו

בשביתה אם נפעיל את רק"ע, ואנחנו לחמנו בזה.
ג' כהן
אני מצטערת עד חיום שערוץ 1 לא עשה את מה שעשה בקשר לטלוויזיה, למרות

שכולנו הילנו בעד.
א' מקל
היתה התנגדות מתוד הטלוויזיה. אם הגישה של כולם היתה כמו זו של אמנון

נדב אז זה היה גם שם. כאשר יש התנגדות גדולה מתוד המדיום הדבר קשה מאד.
היו"ר מ' קליינר
אני עדייז בדעה שהייתם צריכים לתרגם את "מבט" ברק"ע.
ג' כהן
אח אחד לא יחשוב בי, בוודאי לא בשר החינוך והתרבות ובחברי הכנסת

קליינר ובר זוהר שאנחנו לא מספיק פטריוטים לשפה העברית. אבל אנחנו קודם כל

דוצים את העולים. ולכן. ך מלת הקוד שלנו היא להקל, להקל, להקל, כמה שאפשר

להקל. ושפה זה הקושי הפסיכולוגי והמעשי הכי גדול. אין לנו פשוט ברירה, כי

אנחנו מדינת עולים. אבל זה לא אומר שלא צריך לשפר את התכניות. אני טוענת

שללשכת הקשר יש בהחלט מה לומר בנושא זח, צריך לכבד את הביקורת שלה, וצריך

להתחשב בהערות שלה יותר מאשר בהערות של גופים אחרים, כי היא נמצאת כל הזמן

עם האצבע על הדופק. גם על שידורי חוץ היו הרבה מאד ביקורות גם לגבי

העובדים וגם באשר למסרים.

הלוואי ויגיע היום שרק"ע ישדר בגלים קצרים לחו"ל, ואלה יהיו אז

השידורים להו"ל. אין ספק שרק'יע מכניס אותם לנעלי-הבית של הארץ שלנו. כי זה

בכל זאת ישראל, זה מציג את הבעיות של ישראל אבל לא רק את הבעיות, וזו

התעמולה הכי טובה האומרת להם לבוא אלינו, מבלי להשתמש במלה "בואו".

אני מסכימה שיש להכניס תיקונים ברק"ע וגם לשלב בהם עובדים נוספים.

ואם נגיע למצב בו נוכל לשדר את רק"ע במשדר של גלים קצרים לחו"ל תהיה זו

התעמולה הטובה ביותר שיכולה להיות לנו.
נ'_כהן
יש לי שתי הערות קצרות בתחום המשפטי שהן רלבנטיות לדיון היום. היושב

ראש הזכיר את הטעיף הנכון בחוק רשות השידור שמחייב אותנו לעשות כל מה

שאנחנו ביז כה עושים ונמשיך לעשות. אבל בעקבות הסעיף הזה יש סעיף אחר בחוק

רשות השידור. לא לחינם ממנה הסוכנות היהודית את נציגה, ולא הממשלה, והיא



המציעה אותו ישירות לנשלא. בשנת 1965 נחתם הסבם עם הסוכנות, וקול-ציוז-

לגולה עברה אלינו, וזו חטיבת השידורים לחו"ל, וזה היום כנראה גם רק"ע

מבהינה משפטית.

למה זה רק"ע מבהינה משפטית?
נ' כהן
כי יש לנו שידורים ל"עולים" כפי שכתוב בחוק.
היו"ר מ' קליינר
כתוב "לקיים שידורים ליהודי התפוצות. לקיים שידורים לחו"ל".
שר החינוך והתרבות ז' המר
רק"ע לא ימומן על ידי הסוכנות. זה חלק מקול-ישראל.
נ' כהן
ההסכם עם הסוכנות היהודית משנת 1965 קויים עד לפני שנה-שנתיים.

ההעברה של הכספים נובעת מתור החוק. הוא הדין ברשות השידור. ברשות השידור

יש מליאה. לפי חוק רשות השידור כל התכנים נתונים למליאה, כולל רק"ע, כולל

השידורים לחו"ל, אלא אם כן הכנסת תיתן דעתה לנושא ותהיה חקיקה חדשה.

יש היום ועדת שידורים לחו"ל, שבראשה עומד בדרן כלל נציג הסוכנות. עד

עכשיו היה זה מר עוזי נרקיס. אני חושב שהמליאה הבאה שתתמנה תצטרך לתת

דעתה גם לתכניות רק"ע, מפני שהיא אחראית על כל התכנים.
ג' כהן
היא לא אחראית לשידורים של רק"ע. היא אחראית לשידורים לחו"ל, וגם זה

בספק.
היו"ר מי קליינר
אם החוק מטיל עליכם אחריות לקיים שידורים ליהודי התפוצות ושידורים

לחו"ל. על סמר מה הסוכנות מעורבת בזה?
נ' כהן
הסעיף הזה הוכנס בחוק רשות השידור בשנת 1965, והסוכנות קיבלה נציג

במליאת רשות השידור מתור הסכם ברור שהיא משתתפת בתקציב של הדברים האלה, כי

אחרת לא היו משתפים אותה בזה. זה היה על פי הסכם שבין רשות השידור לסוכנות

היהודית. אני יכול להמציא לכם את ההסכם הזה. בלא ההסכם הזה, מדוע צריך

נציג הסוכנות להיות במליאת רשות השידור?
שי פרנקל
רשות השידור, שצריכה לקבל מהסוכנות היהודית כסף בשביל השידורים

לחו"ל, אינה מקבלת את הכסח הזה.

היו"ר מי קליינר;

אני מבקש שהעתק ההסכם הזה יומצא לוועדה וכמובן לשר החינוך והתרבות,

וגם למנכ"ל רשות השידור.
נ' בהז
לפי עניות דעתי המשפטית הסמכות לקבוע את התוכן של רק"ע נתונה למליאת

רשות השידור. ויתכן שמליאת רושת השידור החדשה תצטרף להקים ועדה מיוחדת

לנושא זה, מפני שזה באמת לא שייר לשידורים לחו"ל, ולא לשום ועדה מייעצת

שקיימת היום.

באשר הוקמה ועדת השידורים לחו"ל, מחציתה הורכבה מחברי המליאה, עם

יושב ראש שבמקרה או לא במקרה הוא נציג הסוכנות היהודית, ומחציתה מנציגים

מכל הגורמים שעוסקים בעליה ובשידורים לחו"ל. את זה אפשר לעשות גם לגבי

הוועדה המייעצת לענין רק"ע שתקום ברשות השידור.
ו' גלוזמן
אני מקשיב לשידורי רק"ע ואני חייב להגיד שהתפתח שם סגנון מיוחד

המבוסס על עתונאים חדשים שפעלו והתפתחו במשד מתקופה מסויימת של פתיחות

יחסית בברית המועצות, וזה באמת סגנון שונה. והעולה רואה לפניו שתי רשתות:

האחת, רשת ממלכתית; השניה, רשת שהיא יותר פתוחה ומדברת יותר על הבעיות של

העולה. ואני חושב ששני הדברים חשובים ביותר.

את שידורי חו"ל העולה קולט ברשת אי. ניתן לשמוע בארץ את השידורים

בגלים קצרים לחו"ל.
ש' קלפנר
יש אי זורים מצומצמים בארץ שבהם אפשר לקלוט את השידורים לחו"ל ב- F.M.

שמעבירה את התכניות האלה.
היו"ר מי קליינר
ואומר מר גרוזמן שזה טוב ששומעים.

למעשה ה1א מקבל גם את המסר המסווג יותר, הממלכתי, וחשוב שהוא יקבל

אותו, אבל במקביל הוא שומע גם דברים מוזרים ומשונים, אבל עצם הפתיחות

מעבירה אליומסר דמוקרטי שהוא לפעמים חזק יותר מכל הרצאה על דמוקרטיה

שקיימת באיזה שהוא מקום ושיש בה מגוון דעות.

הרשת הזאת היא מאד א-פוליטית, והייתי מאד שמח אם הדיונים על התכנים

ייעשו במתכונת א-פוליטית, ושיקום משהו בסגנון של שולחן עגול לדיונים

קבועים, ונציגי הציבור יהיו בו, כמו שהוצע, ורשות השידור, שהיא עצמאית,

תגלה אוזן קשבת לשינויי התכנים האלה לטובת העולה.
א' טנצר
אני לא רק שומע, אלא לפעמים גם מדבר ברק"ע. בעתונות הרוסית אני קורא

שעולים מברית המועצות שעובדים ברדיו רק"ע לא מקבלים משכורת. הידיעה הזאת

אומרת לעולים החדשים שדופקים את העליה מברית המועצות. חודש, חודשיים

שלושה לא משלמים משכורת, ואז עולה שעובד במפעל אומר לעצמו שאם ברדיו רק"ע

לא מקבלים משכורת, אז דבר כזה בוודאי שיכול לקרות גם לו, וזה מכניס בו

פחדים ודאגות,ד ואיו לו גם בפני מי להתלונן. ואל לנו לשכוח שמדובר למעשה

ב-26 משפחות שצריכות להתפרנס ולהתקיים. אדם שאין לו מה לאכול, איך הוא

ידבר ברדיו, ועם איזה קול הוא ידבר.



אני נפגש עם הרבה עולים מבריית המועצות, ויש לי משפחה שעלתה לפני

שנתיים מברית המועצות, ונם נפנשתי עם הרבה ארגוני עולים מברית המועצה, במו

למשל ותיקי מלחמת העולם השניה, עולים רוסים, אלפא צפוז ועוד ועוד, ובמיוחד

עם פנסיונרים, ובולם אומרים שהם קמים והולבים לישון עם רק"ע. אין לנו בסף -

הם אומרים - ואין לנו ממה לחיות, אבל את דדיו רק"ע אנחנו רוצים לשמוע. את

הכסף האחרון שלנו אנחנו מובנלם לתרום לרדיו רק"ע.

בכנסים שבהם השתתפתי שמעתי אומרים, שאם לרשות השידור אין כסף, הרי

העולים מובנים ורוצים לערוד מנבית בדי שרקי'ע ימשיד לשדר, בי הם רואים בזה

את הקול של העליה.
הר מ' קליינר
אני שמח לשמוע את הדברים האלה. גם אנחנו שומעים את הדברים האלה, אבל

אתה הבאת אלינו את הדברים האלה מהשטח ממש.

הייתי רוצה לשמוע מה הסיבות לבר שבשפות לחו"ל משדרים את רשת בי. האם

זה דבר זמני, או שזה קבוע?
ג' כהן
אולי תסביר גם איר זה שהעולים באיזור תל אביב לא שומעים את השידורים

בגלל זה שעדיין אין משדר מתאים?
א' מקל
אינני מתמצא בענין המשדרים. ועל זה יענו אנשי בזק. אני מבקש להתייחס

לשאלתו של יושב ראש הוועדה. באמור, אנחנו סרבלים מבעיות תקציביות רציניות.

אין לנו היום בסף בשביל בל הצרבים. והדבר עומד להפור אקוטי בשנת התקציב

הבאה, ויש לזה בל מיני סיבות, ולא אפרט אותן באן, בי זה יותר ענין לוועדת

הבספים ולוועדת החינור והתרבות.

בעקרון יש לנו הרבה קשיים. אי לבר החליטו השנה מוסדות הרשות, הוועד

המנהל, לקצץ בשידורים לחו"ל משום שבזק לוקח מאתנו, במו שאומרים באנגלית

.AN ARM AND A LSG בזק גובה מאתנו סבומי -עתק על שידורים לחו"ל בגלים

קצרים. אין לנו הנחה, אלא שי אנחה.

מאחר שלא יכולנו לעמוד יותר בהוצאות האדירות של בזק, שמעסיק שם

משמרות עובדים ובו', והסכומים הם גבוהים ביותר, החלטנו לצמצם השנה את

השידורים לחו"ל, באשר ההוצאות הגדולות הן על העובדים בבזק. אלה החלטות

שאושרו במינהלת השידור אחרי דיונים, ואז צמצמנו את השידורים שלנו לחו"ל.

אחר בר התחילו להגיע בל מיני ידיעות על בר שהערבים תפסו את התדרים

האלה. אני לא יודע אם זה נבון או לאל, אבל בר נמסר על ידי אנשי בזק

ואחרים. ואז התקיים דיון אצל שר החינור. ובפי שנאמר לי אחר בר - אני הייתי

אז בחו"ל - סובם שם שבדי שהתדרהזה לא יעמוד ריק, בינתיים ישדרו שם את

שידורי רשת ב' לתקופה קצרה, שנדמה לי עומדת להסתיים.
א' נדב
הסיכום היה שבדי שלא יתפסו בינתיים את התדרים, רשת בי, שממילא משדרת,

עלה על התדר הזה, בדי שהוא יהיה תפוס. הסיבום עם בזק היה שברגע גם לא

מתבצע בל תשלום בגין זה. בינתיים הוקמה ועדה בראשותו של מר סלבין, שאמורה

לסיים את עבודתה בקרוב.
מ' בר- זוהר
אם אלן צורר לשלם לבזק, מרוע החזרתם את השידורים בשפות זרות לעולים

לחו"ל.
א' נדב
כל הסיכום נקבע לחורש למלם בלבר. כאשר בזק סופגת את ההוצאות.
ש' קלפנר
מדובר בתפעול המשררלם. ולא בחשמל.

לגבי הכיסוי של רשת רק"ע, כ- 80% ויותר מתושבי מדינת ישראל יכולים

לקלוט את רק"ע גם אם לא ברמת הסטנררטים שהיינו רוצים. אכן, גורל המקלטים

הוא לא בהכרח יסמן לאיכות המקלטים, ויש היום מקלטים קטנים שאפשר לקלוט אתם

בלי בעיה, ויש מקלטים גדולים מטכנולוגיות כאלה ואחרות שחלק מהאובלוסיה

הזאת משתמש בהם.

רשת רק"ע לא נקלטת באיזורי הררום ובצפון מזרח בעיקר. ררום זה קו באר

שבע וררומה. הקליטה בבאר שבע קשורה באיכות המקלטים שבהם משתמשים. מקלט זול

מאר לא קולט, בעור שמקלט באיכות טובה יותר קולט. תוך תקופה של חורש או

חורשיים, ואולי אפילו פחות צפוי שיפור ניכר בקליטה באיזור המרכז בכיוון

באר שבע. מלפני יומיים אנחנו מפעילים את המשרר נסיונית, אבל זה עור לא

קבוע.

אבל בררום ובצפוז-מזרח ימשיכו שלא לקלוט את הרשת הזאת. לצורר הרחבת

הקליטה לצפון ולררום יש צורר ב-2 עד 3 משררים נוספים, ויש צורר בתקציב

נוסח של 1,5 - 1 מיליון שקל השקעה, וצריר גם להתחייב על המימון השוטח של

המשררים הנוספים האלה. כרי למסר את כל הרשת יש צשורר להשקיע ב-3 מיליון

שקל נופסים בחירוש ציור. אבל זה לא קריטי ולא מיירי. את זה אפשר לפרוש על

פני שנה-שנתיים.

בהמשר להתחייבויות רשות השירור לממן את הרברים האלה, ביקשנו מרשות

השירור לעמור בהתחייבויות, התחייבויות שגם שר החינור והתרבות נטל על עצמו

וגם מנכ"ל הרשות. קיבלנו תשובה שהרשות במצוקות תקציביות קושת מאר, ואיו לה

תקציבים לפיתוח משררים ובר הלאה. אנחנו התייחסנו לכל הרשתות ולאו רווקה

לרשת הזו, והתשובה היתה אף הלא בוללנית שאין תקציב פיתוח לשנה זו. חזרנו

וביקשנו לשקול את העינן שנית, רוטרם קיבלנו תשובה לפנייה הזאת.
היו"ר מ' קליינר
אומר מר קלפנר שיש להם בל מה שצריך בברי שרקי'ע תישמע בכל הארץ, תמורת

השקעה של 1,5 מיליון שקל, ועור סכום מסויים להבטחה. כרי למסר את הרשת במשר

שנה ושנתיים יש צורר בעור 3 מיליון שקלים, אבל זה לא דחוף. ועור הוא אומר

שרשות השירור ביחר עם שר החינור והתרבות התחייבו לממן את זה. הבצעקתה,

ואיפה זה עומר?
א' מקל
יש היום בלגן מוחלט בתחום המשררים. ממשלת ישראל החליטה לפני כחורש

וחצי להוציא את בל המשררים מרשות המרינה, ולהעבירם לרשות השירור,דבר

שתמבנו בו מזה שנים, ובלבר שנקבל מימון להחזקת המשררים האלה במסגרת האגרה

או במסגרת אחרת.



אחר כד, לפי מיטב ידיעתי, התנהלו מגעים כאלה ואחרים בין שר התקשורת

לשר האוצר, ואומרים שאחר כר זה הוקפא קצת, אבל יש ההלטת ממשלה האומרת

שהמשדרים עוברים. עכשיו זה נמצא בשטה האפור שבין ההתמקחות שבין שר התקשורת

לשר האוצר, למרות שיש החלטת ממשלה. זה אחר משרשי הבעיה.

1

בנוסח לזה יש מהומות אדלרות מזה שנים בין משרד התקשורת לבזק. משרד

התקשורת הוא בעל המשדרים. בזק מתפעל אותם. ומה שהולד ביניהם כתוב בעתונים,

ולא אכנס לזה, אבל זח מהווה מזה שנים מוקד לבעיות אדירות. כרגע אנחנו לא

מתוקצבים אפילו באגורה אהת לשום נושא של משדרים, ולא חשוב לאיזו מטרה.

לא הגשנו הצעת תקציב, כי אין לנו מוסדות, אין לנו ועד מנהל ואיננו

יכולים לכן להגיש הצעת תקציב לאוצר. בטיוטות אין לנו תקציב על זה.
מ' לוי
רשות השידור דאגה לפיתוח אולפניה, ציודה, מבנלה וכדי, מעולם לא התערב

ולא נגעה בפיתוח רשת המשדרים.

הפעם התחייבה, או לא התחייבה לזה?
מ' לוי
אני לא יודע. לא הייתי באותה פגישה. לפני בשנתיים מונתה ועדת גדיש

שהסיפא של הפסיקה אומרת. שרשות השידור ראוי אולי שתיתן דעתה על השתתפות

בפיתוח משק המשדרים. נם מז הסיפא הזאת אפשר להבין שכל מה שקשור במשדרים זה

לא מעניינו. עניינינו כמי שמשדרים, אבל לא אנחנו משלמים, ולא שילמנו,
א.: מקל
היה מדובר על עתונאים, ולא על משדרים. אין פה שום קשר למשדרים. בענין

העתונאים והטכנאים ששכרנו נאמר כי לרשות השידור יש תקציב למטרה זו, והיא

נכונה לממן כל הכרוד בשידורים אלה. מעולם לא מימנו משדרים, גם היום לא.

שכרנו 8 טכנאים. שכשרנו 25 עתונאים והפעלנו רשת.
מ' אהלי
גם לגבי משדרים יש סיכום של שר החינוד והתרבות. ההתחייבות שלד מר מקל

היא גם על משדרים. באותה ישיבה הודענו שאנחנותומרים את המשדרים --
מ' בר-זוהר
הדיון פה הוא בהחלט גם על משדרים.

אני רוצה להבהיר שלא אני קובע את תקציב רשות השידור, וגם אין לי

השפעה על זה. מוסדות הרשות קובעים וועדת הכספים של הכנסת. ואם יהיה כתוב

20 מיליון שקל למשדרים, הדבר יבוצע. הכל תללוי בגובה התקציב, בגובה האגרה.

מה שאנחנו מקבלים היום מהאוצר מורה שיהיו קיצוצים בפעילות בכל תחומי

הרשות.
מ' בר-זוהר
יש בידי מסמר 7ל סיכום דיון שנערך בנושאי שידור, משדרים, אנטנות, עם

קצין קשר ראשי של צה"ל, עם מר קלפנר, עם מר פנחסי ועם בל המומחים בתחומים

הללו, ואין פה אף לא מ7ה אחת על תכנים 'ועל משכורות לעתונאים.
א' מקל
השורה התחתונה היא שהכל תלוי בכסף שיהיה בקופת הרשות. אני לא דיברתי

על משדרים אלא על עתונאים ועל טכנאים. מעולם לא שילמנו בכלל על משדרים. נם

אין לנו מאיפה.
ש' פרנקל
כאשר לשכת הקשר היתה יותר אחראית היא היתה משיגה תקציבים מיוחדים

למשדרלם. אני זוכרת את הנסיונות שלנו להשיג כסף נוסף מעבר לתקציב למטרה

זו.
היו"שר מ' קליינר
אני רוצה להתקדם. אבל הקושי הכי גדול לעשות זאת הוא כאשר אין לד

כתובת ברורה. משרד התקשורת, על סמר הנייר הזה, היה משוכנע שיש התחייבות.

נם אם זו לא היתה הכוונה, זה מה שעולה. אפילו בבקשה שלכם לתקציב אינכם

מבקשים זאת. הם בוודאי לא מבקשים.
א' מקל
אנחנו לא הגשנו בקשה לתקציב.
היו"ר מ' קליינר
אתם מוכנים לקבל את העקרון שזה נכנס בתקציבכם בעתיד, או לא?
א' מקל
אין לכד תשובה. כרגע אין לנו כסף לשום דבר בשנה הבאה.
מ' בר-זוהר
בטיוטה של הבקשה לתקציב זה מופיע או לא מופיע?
מי לוי
כאשר אנחנו הגשנו למשרד האוצר את הדרישות שלנו לתקציב לשנה הבאה,

אמרנו שעל מנת לקיים את השידורים בהיקף הנוכחי של שנת 1991 אנחנו זקוקים

לתקציב שהמשמעות שלו מצריכה העלאת האגרה ב-30%. הבאנו את הנתונים. אמרו

לנו אנשי האוצר שאין לנו סיכוי לקבל מעבר ל-15% או 1758. משמעות הדבר היא

שבתקציב שלנו יהיו 35 מיליון שקל פחות, וזה לא כולל אפילו אגורה אחת

לפיתוח משדרים.

נצטרך לקצץ ב-35 מיליון שקל מהיקף הפעילות המבוצעת היום ברשות

השידור. זו המשמעות של התקציב. יש לנו חילוקי דעות עם האוצר, ואמרנו להם

שאנחנו לא מקבלים את הדבר הזה. מצד שני גם אין לנו מוסדות שיכולים לאשר

לנו את מה שאנחנו רוצים להגיש לממשלה.
היו"ר מ' קליינר
אותי לא מעניין אם המשדרים יהיו מתקציב בזק, רשות השידור, משרד

התקשורת או מצדי אפילו משרד הקליטה או לשכת הקשר. אבל אני מבין שבלי תקצוב

זה לא יהיה. השאלה היא מה לדעתכם הוא המקום ההגיוני לבקש אותו.

מר מקל השתדתף בריון שבו דובר על הרצון להקים את רק"ע, ועל מנת לזרז

את הדברים הוא אמר שהוא יקה את זה על עצמו, ובלבד שזה יתהיל ואחר כר הוא

יסתדר.אני רוצה לשפםוט אותו אם היה צריד לעשות את זה לפני שנתיים,) או

לא. אבל עכשיו, האם אני צריך להלחם עם האוצר שיתקצב את התקשורת, או שיתקצב

את מר מקל. מה לדעתכם המקום המתאים לזה?
מ' אהלי
הדרד היא לתקצב את זה ררר משרד התקשורת.
א' מקל
מקובל עלינו. אנחנו סומכים על משרד התקשורת.
ש' קלפנר
ההחלטה של הממשלה, שעליה דיבר אריה מקל, זאת החלטה שבמסגרת הוק

התקציב, והיא קובעת שהמימון של המשדרים עובר בהדרגה לתקצוב רשות השידור,

רשות השידור היא הצרכן, ובהדרגה היא צריכה לממן את המשדרים. השלב הראשון

הוא בשנה הקרובה.

הנושא הזה מסוכם. אני חושב שצריד לעמוד בדברי הסיכום. כמו שמשרד

התקשורת עמד בו, כר גם השותפים האחרים צריכים לעמוד בו. גם שר החינוך

והתרבות, בהסתמר על התחייבות מנכ"ל רשות השידור, התחייב כלפי שר התקשורת

בענין זה.
י' ניצן
קיימת החלטת ממשלה, שבניגוד לשנים הקודמות, משנת 1992 והלאה רשות

השידור אחראית גם על פיתוח משדרים וגם על תחזוקה שוטפת. כתוב בהדרגה, אבל

לא נאמר איזו הדרגה ומתי תהיה.

עד עכשיו בזק קיבלה מרשות השידור תשלום עביר הפעלת המשדרים, וממשרד

התקשורת קיבלה תשלום עבור הפיתוח של המשדרים. בשנים האהרונות חל פיחות

בנושא של הפיתוח, והמשדרים התיישנו כתוצאה מכד, וזו גם תשובה למר מקל מדוע

זקוקים לכל כד הרבה אנשים כדי לתפעל את זה. הטכנולוגיה ישנה, זה צורד הרבה

חשמל, והביטוי של זה היא עלות יקרה של שעת שידור.

בזק מפסידה על השידורים, ללא ספקל. היו הרבה מאד ויכוחים יבן שלושת

הגופים האלה, עד שקמה ו-עדת גדיש שקבעה מה שקבעה. אגב, גם בזק חושבת שזה לא

טוב. וגם רשות השידור חושבת שזה לא טוב.

לגבי הנושא של רק"ע, המשדרים מופעלים היום משני אתרים. מעכו בצפון,

ומרמאלה במרכז. השידורים לא מגיעים טוב לתל אביב ולפרברים. המשדר שיופעל

מיבנה יאפשר קליטה בבאר שבע בדרום, ובצפון עד חדרה. בעוד זמן קצר נקבל

כיסוי נוסח. יש לנו תכניות שבאנו להציע לרשת ארצית או ב- .a.m או ב-

.M.P, ו יקלטו אותה בכל הארץ.

משדר נוסח בדימונה ועוד אחד באילת. או הקמת רשת כלל ארצית שתיתן את

אותו הכיסוי שניתז היום ברשת בי ו-ג' או בקול-המוסיקה ב- ..p.m



יש לנו תחשיבים של בל הדברים האלה. נשמח להציג אותם לבקשתכם. אם

הדבר יסוכם בזק יבוליה גם להשקיע את זח בתקווה שזה יוהזר לאהר מכן. אנהנו

נבונים לכל דבר כדי לתת שירות מהיר.
אי. מקל
אם בזק רוצה להשקיע, שתשקיע.
היו"ר מ' קליינר
אני מציע שבנושא הזה ננסה לאשש את הדבר, ונקיי ים ישיבה נוספת אליה

נזמין גם את שר התקשורת וגנז את שר ההלנוד והתרבות. אני מציע שגם הישיבה

הבאה תהיה משותפת לנו ולוועדת החינוך והתרבות. ונדארג לכר שגם נציג מוסמר

של האוצר יהיה נוכח. ננסה לעשרתז אתבהקדם האפשרי.
ג' כהן
אני מציעשנצא מהישבה הזאת בסיכום, שברגע ©יהיה תקציב לרושת השידור

יוסדר גם ענין החוזה לשנה לעתונאים של רק"ע. הייתי רוצה לדעת מתי נדבר על

המשכורת שלהם שעומדת על 600 ו-700 שקל לחודש.
א' מקל
הם מקבלים 1.500 שקל.
ג' כהן
שניים או שלושה מתור 23 העתונאים משתכרים אולי כסכום הזה.
היו"ר מ' קליינר
בזה נדוז בנפרד. יש עוד מספר נושאים שלא מיצינו. וכר גם לא דיברנו על

הש"תים בשידורים לחו"ל בשפות הזרות.
א' נדב
אני חושב שזה ייפתר בשנת התקציב הבאה.
א' מקל
ברגע שהתקציב של הרדיון ייקבע ב-1 בינואר הדברים יסתדרו. ותתחיל שנת

תקציב חדשה. המפתח הוא בעצם בידי חברי-הכנסת. הכל תלוי בגובה האגרה שתאשר

לנו השנה ועדת הכספים של הכנסת. אני טוען שזו שנה חריגה מכל הבחינות, ולכן

אנחנו דורשים השנה העלאה משמעותית בגובה האגרה. למעשה יש שתי אגרות: אגרת

טלוויזיה. ואגרת רדיו ברכב. אם האגרה לא תועלה באופן מאד משמעותי השנה,

יהיה רע מאד. אם האגרה תעלה באופן משמעותי אפשר יהיה לעמוד במה שצריר

לעמוד.

אני שמח שגם מבחינה ציבורית אפשר להעביר את המסר שאר אחד אינו מתנכל

לעובדי רק"ע. אלא ההיפר מזה הלא הנכון, וכולנו מטפחים אותם.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישלבה ננעלה בשעה 14:25)

קוד המקור של הנתונים