ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/11/1991

סקירה של מר אורי גורדון על פעולות מחלקתו

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 184

בישיבת ועדת עליה והקליטה

מיום שלישי. י"ט בכסלו. התשנ"ב - 26 בנובמבר. 1991. בשעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

י' ביילין

ע' ברעם

ג' שפט

י' שפרינצק
מוזמנים
א' גורדון - ראש מחלקת עליה, הסוכנות היהודית

א' לפידות - מנכ"ל משרר הקליטה

י' פרנקל - רכזת קליטה ארצית, הפורום הציוני
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
סקירה של מר אורי גורדון על פעולות מחלקתו.



סקירה של מר אורי גורדון על פעולות מחלקתו
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת ועדת עליה והקליטה.

היום הוא יום-הקליטה בכנסת, כאשר היא תארח היום מאות מתנדבים מארבעה

ארגונים שעושים במלאכת החשובה הזאת, ותקבל אותם בברכה במליאה. היום צריכה

להיות גם טיסה ישירה של חברת א.ל.ק. ממוסקבה לישראל, כאשר חברת אל על

שולחת גם מטוס משלה ליתר בטחון.

אנחנו מקדמים בברכה את מר אורי גורדון. אתמול ניסו לחסביר לנו

שהסוכנות לא צריכה לעסוק בעליה, לפחות לא בעליה מארצות מצוקה. אבל כמו

תמיד כר גם היום אנחנו מצפים בעניז רב לשמוע את סקירתו על פעולות מחלקת

העליה של הסוכנות היהודית, ומניחים שכמנהגך תמיד כר גם היום תעלה, במהלך

הסקירה שלד, כמה רעיונות חדשנים ומיוחדים.

שמעתי שאתה מארגד אירוע גדול בחודש הבא. הצעתי לו להזמין את כל חברי

ועדת חעליה והקליטה לאירוע הזה, ואני מבין שהתשובה להצעתי היא חיובית.
אי גורדון
למען האמת התבלטתי מה להגיד לכם כאז היום, כאשר נושא הדיון כאן הוא

דיווח על פעולות המחלקה. כאשר התכוננתי אמש לישיבה הזו מצאתי שהמשמעות של

הנושא היא רחבה וגדולה מאד, ואני רוצה לבז לחלק את דברי לשני חלקים. החלק

הראשון מתייחס לעלייה, ולא רק מרוסיה, והשני מתייחס לצורד של המחלקה שלנו

להתרכז קצת יותר גם בקליטתם של העולים.

בפתה דברי אני מבקש להגיב על הדברים שאמר אתמול השר בענין הכפילויות.

אני חושב שהשר פשוט לא מבין על מה הוא מדבר, ואני רוצה לתת דוגמה לדבר

שציבורית נשמע נכון. יש המתלוננים, כי מאחר ולמשרד הקליטה יש מרחקים, מדוע

מקימה גם הסוכנות היהודית מרחבים. אני רוצה לנסות להסביר את העניו כי

מסתבר שהרעש סביבו הינו מיותר לחלוטין.

למחלקה שלנו יש 28 אלה איש במרכזי קליטה, קרוואנים ובתי מלונות. כאשר

התעוררה איזו שהיא בעיה במרכז הקליטה בטבריע, בבאר שע או בכל מקום אחר

בארץ, הובאו הדבירם לטיפולו של מר מנצופי שהיה נמכ"ל, כי אנחנו פעלנו

בצורה ריכוזית, ועד שמר מנצורי הצליח להברר את הדברים בכל אחד מהמקומות

ולמצוא להם פתרונות, עבר כמובן זמן יקר. לכן החלטנו שבמסגרת המחלקה נקים

חבלים לאי זורים השונים. וכף הקמנו את הבל הדרום, שבראשו עומד אדם בשם
אלמוזלינו
את הבל הצפון שבראשו עומד אדם בשם צבי כהנא; את חבל ירושלים,

שבראשה עומדת גברת טובה בן נון, ואנחנו הולכים עכשיו על מכרז בתל אביב.

ומעכשיו, כאשר מתעוררת בעיה במרכז קליטה בבאר שבע, למשל, הענין לא

צריד להגיע למרכז שבירושלים, אלא למרכז חבל הדרום, שיטפל בענין ויתן

תשובות מידיות. לא הקמנו איפוא שום דבר שמתחרה במשרד הקליטה, אלא זה ענין

פנימי של המחלקה. אבל איני רוצה להרחיב על זה את הדיבור, מה גם שזה לא

רלבנטי לנושא העומד באז היום לדיון, ואני מעדיה להתייחס לנושא שעל סדר

היום שלנו.

הסוכנות היהודיח נמצאת היום במשבר תקציבי שהוא הקשה בתולדותיה,

ולדעתי אין זה משבר חולף, אלא משבר של ממש בגיוס כספים, והסיבה לכר מוכרת
וברורה
משבר כלכלי רציני ביותר בארצות הברית. גם הדרר לגיוס הכספים שם זה

נושא שלדעתי מצריך דיון בפני עצמו.



כך או כך נוצר לנו גרעון סל כ-70 ש"ח. צריך לזכור גם שמבצע שלמה עלה

הון תועפות ממש, וזה היה במסגרת התקציב הקודם. בהקשר לזה אני רוצה לציין

כאן דבר מאד מעניין. אילו מבצע שלמה היה נמשך חודשיים, ולא יום וחצי כפי

שנמשך, היינו מצליחים לגייס הרבה יותר כסף בחו"ל. יהדות ארצות הברית גילתה

התעניינות דרמטית סביב המבצע הזה, אלא שהוא נמשך רק יום וחצי, ואחרי

שהסתיים חלפה גם ההתעניינות סביבו, הנושא איבד את האטרקטיביות שלו, וזה

כמובן השפיע גם על ממדי גיוס הכספים.

הסוכנות היהודית מקצצת בתקציביה ובפעולותיה, מפטרת עובדים, ועושה

שינויים מבפנים. במסגרת הזאת גם מחלקת העליה עוברת טלטלה גדולה.1250 איש

עוברים היום במחלקת העליה.

האחריות שלנו לעולים מאתיופיה היא לשנה אחת, ואנהנו מאמינים שבתום

שנה לעלייתם נפנה אותם מבתי המלון, מרכזי הקליטה וכו'. מובן שאנחנו עוברים

תקופה קשה מאד בשל קיצוצי תקציב, ומחלקת העליה תפטר 750 עובדים ותישאר עם

500 עוברים בלבד. הידיעה הזאת בוודאי יוצרת תחושה קשה מאז אצל העובדים,

החוששים מאד מפיטורים, אלא שזה יהיה המצב כי אין לנו ברירה.

אני רוצה להתייחס עכשיו לבעיות של המחלקה שלנו בברית המועצות. מאז

ראשית 1988 שיגרנו לברית המועצות 1 מיליון דרישות לעליה עבור 1,400,000

יהודים. מאז ראשית השנה הנוכחית הגשנו 94,336 דרישות לעליה עבור 280 אלף

יהודים. ברחבי ברית המועצות מצויים היום 1,020,000 יהודים המחזיקים בידיהם

דרישות עליה. 80 אלף מהם מצויירים כבר גם בהיתרי יציאה.

נתון זה משקף את פוטנציאל העליה הקיים היום ברחבי ברית המועצות,

והשאלה היא איך אנחנו מגיעים אל מיליון יהודים בברית המועצות שהם פרטנרים

לנושא העליה. מיותר לציין כאן את הידוע לכולנו, כי מה שיקבע את היקף

העליה מברית המועצות בשנים הקרובות תהיה יכולה של מדינת ישראל להתמודד

עם צרכי הקליטה בתחום התעסוקה והדיור, ולכן גם לא ארחיב על זה את הדיבור.

בראשית השנה עלו לארץ 157,465 יהודים מכל העולם, 133,213 מהם עלו

מברית המועצות. מתחילת החודש עלו ארצה מכל העולם 7,236 יהודים, 6,657 מהם

מבירת המועצות. בתוך זה יש לנו את הבעיה של תחנות המעבר, המוכרת לכם.

החודש עלו דרך בודפשט 2,149 עולים; דרך בוקרשט - 881 איש; דרך וורשה -

1,410 איש: דרך הלנסיקה - 122; דרך בולגריה - 328; ישירות ממוסקבה

הגיעו 853 איש. אנהנו מאמינים שהלילה יעלו מרומניה למעלה מ-100 איש.

במידה ותהיינה טיסות ישירות ממקומות שונים בברית המועצות, ואני מאמין

שיהיו טיסות ישירות מכל המקומות בברית המועצות, יפחת מספר תחנות המעבר.

יגיע הרגע שתחנות המעבר תיסגרנה. היום עדיין איננו סוגרים אותן כי עוד

איננו יודעים מה יהי. אבל אנחנו לוקחים בחשבון שיכולה להיות סיטואציה שבה

תחנורת המעבר מיצו את תפקידן. החסכון הכספי לא גדול, ולא כזה אני מדבר.

כי איננו סוגרים את התחנות בגלל הרצון חסוך.

למחלקת העליה יש היום בברית המועצות 13 יועצי קליטה, ועוד שני יועצי

קליטה ייצאו לשם בראשית חודש דצמבר. היחסים של מחלקת העליה עם לשכת הקשר

הם טובים ביותר. הם שותפים לכל הנושא שלנו. יועצי הקליטה נמצאים

במוסקבה, לנינגרד. קייב, חרקוב, לבוב, טמיניסי, טשקנט, סמולנסק ועוד.

המחלקה שולחת מרצים לערים השונות בברית המועצות, מרצים מקרב עולי ברית

המועצות משנות ה-70 והלאה, שהצליחו. יש לנו כ-70 מרצים שאושרו ליציאות

קצרות מועד, כאשר כל מרצה יוצא לשלוש או ארבע ערים, לתקופה של 3 שבועות.

בדצמבר אנחנו שולחים 8 מרצים, בינואר נשלח 4 שליחים כאלה. אנחנו

שולחים לשם ד"ר קוטיני, עולה מרוסיה. רופא שמנהל מחלקה בבית חולים בצפת,



שידבר שם על מערכת הבריאות והרפואה בארץ. אנחנו שולחים לשם איש מהרדיו

הרוסי. אנחנו שולחים לשם אנשים שאינם קשורים למרקמים פוליטיים מפלגתיים,

בי לא בזה אנחנו עוסקים. אנחנו פשוט רוצים לתת להם שם תמונת מצב כולל על

מהות החברה הישראלית ועל הנעשה בזה בתחום. החינוך, הבריאות וכד'.

כמה מלים בעניו יועצי קליטה מקומיים, דבר שאני מחשיב אותו מאד. הנענו

למסקנה שאנחנו חייבים לפתח יועצי קליטה מקומיים, שהם רוסים הגרים בברית

המועצות ועוברים הכשרה מתאימה, כי נראה לנו שהקשר שלהם עם הקהילה המקומית

הוא הטוב ביותר. אנשים אלה הם אמינים ביותר ויוצרים קשר הדוק עם האנשים

שם. מובן שאנחנו דואגים להכשרה המקצועית שלהם, ועושים זאת, בין היתר, על

ידי קיום סמינרים איזוריים בתוד ברית המועצות. ביחד עם לשכת הקשר אנחנו

מקיימים במוסקבה בחודש דצמבר הקרוב סמינר מרכזי ל-70 איש. 70 איש אלה

באים מ- 50 ערים שונות בברית המועצות.

מדי שנה אנחנו מקיימים בארץ סמינר הכשרה בשביל היועצים המקומיים

האלה. יו"ר הוועדה נפגש פעם עם יועצי הקליטה שהובאו על ידינו ארצה

לתקופה של 30 יום. בתקופה הזאת אנחנו נותנים להם פרספקטיבה מלאה על הארץ

ועל המצב בה, כולל זכויות העולים, אח שזה לא דבר יציב אלא משתנה, שזה דבר

מטריד בפני עצמו.
י' ביילין
איר אתם מאתרים את היועצים המקומיים האלה?
א' גורדון
בשיתוף פעולה עם גופים מקומיים שונים בברית המועצות אנחנו בודקים את

האנשים המומלצים, ואחרי בדיקה ובחירה אנחנו נשארים עם אנישם שהרמה שלהם

טובה מאד. חלק מהם עבודה בזה עבודה מלאה, וחלק מהם לא. חלק ניכר עוסק

בעבודה הזאת בהתנדבות.

אנחנו מקיימים גם מין גשר טלפוני בין 20 ל-30 איש, והוא נמשכו כשעה

נטו. יהודים מתאספים באולם גדול, ומציגים שאלותבנושאים שמעניינים אותם

ואנחנו משיבים לשאלות האלה באמצעות טלפון המחובר לרם-קול, כד שכולם יכולים

לשמוע את הדברים.

המחלקה מוציאה גם עתון בשם "פנורמה" שזכה להדים גדולים וטובים בברית

המועצות. הוא עתון אמין ביותר, עשוי טוב, ומופץ ב-40 אלח עותקים. הוא

כולל גם עלון עליה. 20 אלח עתונים כאלה נשלחים באמצעות הארגונים הרוסים

השונים, ו-15 אלח נשלחים למנויים פרטיים בברית המועצות שביקשו להיות

חתומים עליו.

המחלקה שולחת גם חומר על קליטה, וחומר בנושאים שונים, כמו יהדות,

ציונות, היסטוריה וכד. אלפי משלוחים כאלה יוצאים מדי חודש לכתובות פרטיות

בברית המועצות. כל העבודה הזאת נעשית על ידי מתנדבים, גם בארץ. וזה מגיע

ל-500 נקודות ישוב שם, מהקטנים ועד הגדולים ביותר, לפי כתובות של נמענים.

אין בזה כפילות, כי הכל נעשה בתאום גם עם לשכת הקשר, וכל אחד יודע מה

בדיוק הוא עושה ומה עושה השני.

אני מבקש לחזור שוב ליועצי קליטה. הסמינר האחרון שהיה בארץ כלל 22

הרצאות פרונטליות, 14 סיורים לימודיים, עבודה מעשית במרכז מידע בירושלים,

ואני מציע גם לחברי הוועדה לבקר במרכז הזה כי זה אחד הדברים הגודלים שעשתה

המחלקה בתחום הזה. עסקנו גם בדינמיקה קבוצתית בהדרכת פסיכולוגים. בסך הכל

הופיעו בפני משתתפי הסמינר 51 איש.



בסוף הסמינר עשינו בוחן למשתתפים, וביקשנו מהם לתת תשובות מקצועיות

ל-29 שאלות. 43% מהנבחנים ידעו מצויין את התשובות. 46% ידעו טוב את

התשובות. איש אחד בלבד לא עבר את הבחינה. התברר שלשאלה אחת בל המשתתפים

נתנו תשובה לא נכונה. השאלה היתה: תוך איזו תקופה זכאיות משפחות חד-הוריות

לסיוע מוגדל לשכר דירה משנה שניה? כולם השיבו: כמו כל יתר העולים.
התשובה הנכונה היא
עד הניע הילד לגיל s2. הבאתי את הדוגמה הזאת בכוונה,

כדי שתבינו באיזה סוג אינפורימציה עוסקים בסמינר הזה. אינני רוצה להאריך

עכשיו בדברים, אח שיש לנו ניתוח מרתק בנושא הזה.

אני מאמין שבצורת כזו או אחרת מרכזי הקליטה יהיו ריקים. השאלה היא מה

עושים עם העולים. בברית המועצות יש היום לחצים גדולים מצד בני נוער ללא

הורים הרוצים לבוא ארצה. כשמדובר בילדים בגיל 15, הכתובת עבורם היא זו של

עלית הנוער. אבל הלחצים באים גם מצד צעירים בגילאים 22 - 15 הרוצים ללמוד

באוניברסיטאות בארץ, ואני חושב שצריך יהיה לתת לזה דגש נוכח חומרת מצב

השיכון בארץ, ואני מתחיל כעת לפתח תכנית אורכת טווח בכיוון הזה מאחר ואני

מאמין שמדובר במספר די ניכר של צעירים ללא הורים שירצו לבוא מברית המועצות

לארץ.
י' ביילין
הכתובת לעולים צעירים בגיל 15 היא אמנם זו של עליית הנוער, אבל אנחנו

יודעים שאין שם מקומות.
א' גורדון
הכיוון שאליו אני הולד הוא זה של מרכזי קליטה פנויים שהופכים

לקמפוסים, עם פעולה חברתית עניפה בתוכם.

יש נקודה שמאד מטרידה אותי. ולדעתי צריך לקיים בה דיון מקיף בוועדה

הזאת. יש הטוענים שלנוכח העליה הגדולה מברית המועצות אין היום טעם ומקום

לדבר על עלייה מארצות הברית למשקי, שאח פעם לא היתה וגם היום איננה גדולה.

גם בממשלה וגם בסוכנות יש החושבים שצריך לרכז היום את כל העבודה, המאמצים

והמשאבים בעליה מברית-המועצות, ולהרפות מנושא העליה מארצות הרווחה.

אני חושב שאם נאמץ את המחשבה הזאת נעשה את אחת הטעויות הקשות ביותר

שלנו. בעוד 5 שנים, אחרי שמיליון היהודים מברית המועצות יעלו ארצה, האם

אז נתחיל בפעולה מחודשת בקרב יהודי ארצות הברית לעורר אותם לעלות ארצה?

אני באמת חושב שצריד לקיים דיון רציני ומעמק בנושא העלייה מארצות הרווחה.

דוגמה לגישה לשאלה הזאת אפשר לראות בכוונת האוצר לבטל את מעמד א1, שנועד

אכן להקל על עליית יהודים מארצות הרווחה.

אינני רוצה להרחיב עכשיו את הדיבור על הנושא הזה, מאחר והוועדה טיפלה

בזה. אני רוצה רק להגיד כי לי ברור שאם לא ימשיכו לאפר ליהודים מארצות

המערב לבוא ארצה ולהיות כאן למשך תקופה מסויימת תושבים ארעיים, אפשר יהיה

לראות בזה חיסול כמעט מוחלט של העליה מארצות הברית ומארצות רווחה אחרות.
היו"ר מ' קליינר
בהרבה מאד טעונים על ביטול א1 מדברים על הצבא, בעוד שדווקה הנקודה

הזאת לא נפגעה, בי לא מבטלים את א1 אלא רק את הסיוע שנהגו לקבל מי שהיו

כאן במעמד א1. לא לחיה שינוי בנושא הגיוס לצבא.



בארץ מצויים היום בני נוער רבים מדרום אמריקה, שנמצאים כאן במחנות של

המסגרות השונות. חלק מהם רוצח להשאר כאן במעמד א1, כי חם טרם החליטו סופית

אם חם רוצים לעלות לארץ. מי שמכיר את יהדות ארצות הברית ואת בני הנוער

היהודים שלח וכן את אלו של ארצות דרום אמריקה מבין עד כמה חשובה להם

האפשרות לשהות בארץ תקופה מסויימת במעמד א1. כ-50% מהצעירים שבשאו במעמד

א1 מחליטים מאוחר יותר להשאר באן במעמד של עולים. ובהחלטת האוצר לוותר על

המעמד הזה, בשל שיקולים תקציביים או אחרים, אני רואה מכה עצומה לעלייה

מארצות הרווחה. אני מבין שהרקע לכך הוא המעמד החדש שבו מגיעים אלינו

עולים מברית המועצות, שיכולים לקחת טרמפ על זה, ועדיין זה לא נראה לי.

היייר מי קליינר;

האם יש לכם נתונים על מידת ההשפעה שיש להטבות החומריות הניתנות לבעלי

מעמד א1 לעומת ההסדר הצבאי שהוא מעניק? אמרו לנו שהעיקר אצלם הוא נושא

הגיוס לצבא.

אי גורדוז;

זה לא רק צבא. זה נם מכס ועוד סיוע, שהרי לא כל המניעים הם בעלי

יכולת.

אני רוצה לקרוא בפניכם פאקס שקיבלתי הבוקר מצרפת, ובו כתוב לאמור:

נודע לנו על מגמה לבטל את הסיוע לעולים במעמד א1 הפועל מאז 1968... הדבר

איפשר לצעירים רבים מזה מספר רב של שנים להגיע לישראל דרר לימודים במוסדות

אקדמאיים, להתאקלם ולהשתלב בישראל תור דחיית השירות הצבאי עד לאחר החלטתם

והבשלות שלהם לשנות את המעמד הזה למעמר של עולה.

ובהמשך הם מדברים על כר שכל ההקלות שיקבלו בעלי מעמד א1 עזרו להם

מאד, והם מוסיפים כי מאות צעירים מצרפת לא יוכלו יותר לבוא לכאן כי לא

יוכלו להתמודד עם הבעיה הזאת עם ביטול מעמד א1.
ע' ברעם
בשנות ה-70 חלק גדול מהעליה מארצות הברית הגיע במעמד א1.
א' גורדון
אני מודע לזה שזו אכן בעיה שצריך יהיה להתמודד אתה. אנחנו מכירים

היטב את נוא העליה מארצות הורוחה, ויודעים שמספר העולים המגיעים משם אינו

גדול. והנה אנחנו עומדים לחסל גם את העליה הלא גדולה שיש לנו כיום מארצות

הרווחה.

בישיבת הקבינט האחרונה של הקבינט ביקשתי מיו"ר הקבינט להביא את הנוא

הזה בפני הקבינט, כי הנושא הזה מטריד מאד את מחלקת העליה, והשליחים שלנו

בשטח נמצאים במבוכה גדולה. המבוכה היא גם בארץ וגם שם. בארץ שואלים מה

קורה עם עולה שהגיע לארץ במעמד א1, על סמך הבטחה שהמעמד הזה מקנה לו סיוע

מסויים וכו'.
א' לפידות
סוכם שעולה כזה לא ייפגע.
א' גורדון
אני אומר שיש להקים ועדה מקצועית. שיהיו בה חבירם גם נציני התאחדויות

העולים, והיא צריכה ללמוד את הנושא לעומקו ולבדוק את המשמעויות השונות

שיכולות להיות להחלטה כזו, זו לא יכולה להיות החלטה שרירותית של פקידים או

אפילו נופים, כי זה ענין רציני ביותר.

אני רוצה לגעת בקצרה בעליה מאתיופיה. לפי הערכות שלנו ישנם עדיין

באתיופיה כ-4,500 יהודים; 200 מהם נמצאים באדיס, 2,800 יהודים באיזור

קווארה, והיתר באיזור גונדר.

לאחר סיום הקרבות באתיופיה נוצרה אפשרות בשבילנו להניע לאי זורים שהיו

לפני כן בשליטת המורדים ולא היתה לנו נישה אליהם. לי ברור לגמרי שבקצב

עליה של 300 עד 400 יהודים בשבוע מאתיופיה, כל יהדות אתיופיה תהיה בארץ

בחודש מאי 1992, על אח שיש לנו עדייו בעיות שם, כמו למשל בעית המיון: מה

לעשות כדי למנוע הסתננותם של מי שאינם זכאים לעליה. הדבר הזה לוקח זמן,

ויש לעשות זאת באהריות מלאה גם אם לעתים זה כרור בטרגדיות אישיות, וזה

כמובן דבר שלא קל לעשותו.

בימים אלה מתחוללת דרמה גדולה באתיופיה. 2000 יהודים צועדים ברגל

מרחק של מאות קילומטרים מקווארה. לגונדר, במזג אוויר לא נוח ואפילו קשה.

אנחנו מלווים אותם לגונדר, כי משם יהיה קל יותר להוציא אותם. אין ספק שזו

אכו דרמה גדולה שהמחלקה שלנו

הנושא האתיופי הצריר ועדיין מצריך הרבה מאד משאבים, בכוח אדם, בטיפול

מיוחד ובתשומת לב רבה, ואני חושב שמדינת ישראל והסוכנות היהודית בגדול

עמדו במשימה.

אני יודע שהוועדה הזו קיימה דיון רציני בנושא יהדות ארגנטינה, ואני

רוצה להגיד לכם שהנושא הזה מטריד אותנו מאד. מאז ראשית השנה עד היום

נרשמה האטה של 68% בעליה מארגנטינה, וזה משמעותי מאד. המשבר בעלייה

מארגנטינה מחייב בחינה מחודשת לא רק של הקצאת המשאבים ותכניות הפעולה, אלא

בחינה הרבה יותר רחבה ומקיפה.

קיבלתי מכתב מרופא בארגנטינה, שבו הוא כותב: תכננתי לעלות לישראל,

אני רוצה לעלות לישראל, אבל אני יודע שלא תהיה לי שם עבודה, אז תגידו לי

למה אני צריר לעלות. אורי גורדון - הוא כותב אלי - האם אתה מוכן להתחייב

שתהיה לי עבודה במקצועי בארץ? הסיפורים המופיעים בעתונים בארץ על קשיי

הקליטה בארץ מופיעים גם שם ונפוצים בין היהודים שם.

בשנה ההולפת הגיעו מאמריקה הלטינית 2,804 עולים, מתוכם 2,155 עולים

מארגנטינה. לפי התחזיות שלנו נגיע השנה להאטה של למעלה מ-60% בעליה

משם. אני לא בטוח שזה רק ענין טכני הקשור בשליחים ובמשאבים. זה נראה לי

דבר הרבה יותר עמוק. אני הושב שגם אם הסוכנות היתה שולחת לשם שליחים

נוספים ספק אם המצב היה שונה, בגלל השאלות הקשות בנושא התעסוקה בעיקר.

אנחנו עומדים בקשר הדוק עם כל התאחדויות העולים, ואני מחשיב מאד אח

העובדה הזאת. בשבוע שעבר היתה לי פגישה עם התאחדות עולי דרום אמריקה, מתוך

כוונח לזרז את התהליך, אבל לי ברור לגמרי שאנחנו בבעיה. רצינית עם יהדות

ארגנטינה במיוחד, ואיני רוצה להרחיב עכשיו את הדיבור על זה, אלא אם יש לכם

שאלות שעליהן אשמח להשיב.



הסוכנות עומדת כיום בפני אילוצים כספיים רציניים ביותר, במיוחד כאשר

ידידים רבים שלנו באמריקה מאמינים שהעלייה מארצות הרווחה, כולל ארגנטינה,

אינה חשובה כיום כאשר יש לנו עליה גדולה מברית המועצות, ולכן נם המשאבים

לצרכי העליה בארצות הרווחה הולכים ופוחתים. יעניין אתכם בוודאי לשמוע כמה

מספרים בהקשר לזה.

תקציב העליה בכל העולם, כולל משרדים וכולל שליחים, נע היום מסביב ל-8

מיליון. בארצות הברית היו לנו פעם 38 שליחים, 43 שליחים. היום סגרנו את

המשרדים שלנו בסן פרנציסקו, בקליוולנד שבאוהיו, ביוסטון שבטקסס ועעוד

מקומות. בסר הכל נשארו בארצות הברית 9 שליחים.

אני מצאתי שכדי ששליח יעלה ארצה 100 עולים הוא צריו לטפל ב- 800

עולים. הוא צריף לפתוח להם תיקי עליה, להשיב לשאלותיהם, למסור להם

אינפורמציה שוב ושוב, לשמור על קשר אתם ושוב להשיכ לשאלותיהם ולעודד אותם

לעליה. אני חושש מאד שאם לא תהיה הקצאת משאבים ולא תהיה הבנה לאומית

לנושא העליה מארצות הרווחה, פשוט לא תהיה לנו עליה משם, או שהעליה משם

תהיה מזערית ביותר.

ע' ברעם;

בשנו! 1971 היו לנו 10,000 עולים מכרית המועצות. זו היתה תוצאה של

השפעת מלחמת ששת הימים.
א' גורדון
אכן, אחרי מלחמת ששת הימים היתה התעוררות גדולה.

אני מגיע עכשיו לענין הקליטה, וכאן הבעיות קשות ביותר. במרכזי הקליטה

של מחלקת העליה מתגוררים היום 28,600 עולים, מתוכם 23,600 עולים מאתיופיה,

שזה מספר עצום. המחלקה מפעילה היום בסר הכל 66 מרכזי קליטה. 33 מהם בבתי

מלון ובתי הארחה, 26 מרכזי קליטה במבנים שבאחריות שלנו. יש לנו יהום 7

מחנות קרוואנים שהם בינתיים באחריותנו.

לפחות 12,300 עולים מאתיופיה שנמצאים במרכזי הקליטה, ועוד אינני מדבר

על מבצע משה, מהווים בעיה רצינית ביותר של פינוי. כחודש מאי 1991 הבאתי

לדיון בפני הקבינט תכנית שלנו לפינוי כל עולי אתיופיה ממרכזי הקליטה,

כולל הקראוונים, לדיור קבע. הוכחנו שאנחנו זקוקים ל- 6,600 יחידות מגורים

עבור 23,600 עולים מאתיופיה, בעלות של 170 מיליון דולר. בתכניתק בעה מועדי

פינוי והקצעת דירות קבע, החל מה-6 בחודש יוני 1991, כאשר סיום תהליך

הפינוי אמור היה להיות ב-30/6/92.

בישיבת הקבינט מיום 2 ליוני אושרה מחדש התכנית הזאת, ואף על פי כן

ולמרות הכל עד היום לא נעשה דבר בנושא, לצערי הרב, ומספר דירות הקבע אותן

מקבלים העולים מאתיופיה הוא קטן ביותר, ואני חושש מאד שעד ה-31 ביוני 1992

לא יסתיים תהליר פינוי עולי אתיוטפיה לדירות קבע, אף על פי שאנחנו מתפקדים

כאילו נעמוד בהחלטת הקבינט. ואני הרי פטור מהצורד להסביר כאן מדוע צריך

לפנות את מרכזי הקליטה.

כשאתה אומר שהעולים פונו לקראוונים, זה כולל גם כאלה שפונו לקראוונים

בתור אתרים כלליים?



כן.

נכון שלא קיבלנו תשובות ממשרד השיכון, על אף היחסים הטובים שיש לנו

אתו בחיי יום יום. עכשיו יש בעיה בתור בעיה, והבעיה הראשונה היא עם משרד

החינוך והתרבות. אם איו בין הקראוונים מבני ציבור שישמשו בית ספר, ואם איך

במקום מורים, ואנחנו מדברים על חינוך דתי כי החינוך הממלכתי גדול יותר

בהיקפים שלו, אין מתירים העברת העולים לקראוונים. כך שהפלונטר הוא גדול

מאד.

אני לא רוצה להגיע למצב בו נפנה את מרכזי הקליטה אבל , משרד החינוך

לא יהיה בשטח, והילדים לא ילמדו. משרד החינוך שואל אותנו: האם אתם חייבים

לעשות זאת עכשיו דווקה? מדוע לא תחכו עד סוף שנת הלימודים? אבל אנחנו הרי

יודעים שהנזק שייגרם למשפחה אם נדחה את העברתה עד לסוף שנת הלימודים יהיה

עצום ורב, וכך גם הנזק לילדים. אנחנו נמצאים לכן במשא ומתן עם משרד

החינוך, ואני רוצה להדגיש שאינני מאשים אותו ואינני מתקיף אותו, אלא מסביר

את הדברים כמות שהם.

אנחנו נפנה את העולים למקומות שלגביהם נגיע לידי הסדר עם משרד החינוך

והתרבות, אחרי שהוא יתן לחם עדיפות ראשונית. אם הקבינט אישר את הפינוי

אחרי שבדק את זה מכל זויות הראייה, צריך לממש את זח, וכולם צריכים להערך

לקראת הפינוי הזה, ובראש וראשונה משרד החינוך.
י' ביילין
האם הקבינט תיקצב את זה?
א' גורדון
לקבינט אין כוח לתקצב. הוא לומד סוגיה והוא מאשר.

כשמדובר בעולים מאתיופיה אי אפשר לעשות חשבון מה טוב למשרד החינוך,

מה טוב למשרד השיכון ומה טוב לסוכנות היהודית. אנחנו מוכרחים לפנות את

העולים מאתיופיה, כי אנחנו חייבים לעשות מה שטוב בשבילם. הענין מטריד מאד

מאחר ועדיין אינינ רואה את פתרונות דיור הקבע ואח לא בנושא הקראוונים.

חוץ מהבעיה הזאת יש לנו עם משרד החינוך והתרבות פלונטרים נוספים.

הסוכנות אחריאת לשנתם הראשונה של העולים בארץ. אנחנו יצאנו מענין

הקרוואנים בבאר-שבע, לרשויות המוניציפליות אין תקציבים בשביל זה ויהיו שם

בעיות של בתי ספר וגני ילדים. מה באמת יקרה כאשר הסוכנות מתקפלת, וראשי

המועצות מוטרים בגלל זה שאין להם משאבים והם יודעים שהכל יפול על הראש

שלהם.

אני יודע שמשרד הקליטה יירתם לענין, אבל אני מדבר מזווית הראייה של

ראשי מועצות שכאשר הסוכנות תצא מהענין והכל יפול על הראש שלהם.

בישיבה של המחלקה שהתקיימה אתמול אמרתי שלדעתי צריך למצוא דרך לבך

שראש המועצה שלקראוונים של הישוב שלו יועברו העולים ידאג לכך שרכז הקליטה

יתחיל לעבוד עם הסוכנות חמישה חודשים לפני שהעולים יועברו לשם, כך שכאשר

הסוכנות תתקפל תהיה כתובת שתמשיך לטפל בעולים, כך לא ייווצר חלל ריק.

השאלה היא מי יממן את זה. אני אישית חושב שזה תפקידה של הסוכנות היהודית,

ואח הצעתי זאת אתמול בישיבה של המחלקה.



במרכזי קליטה מדופלמת אולפניות לילדים, ומבוצעות נעולות חברה על ידי

חונכים מתנדבים. בסוף הקיץ היו הילדים בקייטנות, נכנסו לבתי ספר בתחילת

שנת הלימודים, ומדובר - כפי שאמרתי - בחינוך דתי. מחר יכול לקרות פנצ'ר

כזה או אחר, אבל צריך לזכור שבגדול הדברים פועלים.

אנחנו מדברים גם על אולפנים ללימוד השפה העברית על ידי מבוגרים.

אנחנו מדברים על הרחבת האולפנים שלנו על ידי סמינראים להכרת מורשת ישראל,

העם והמדינה. כאשר אחד הדברים החשובים ביותר זה שילוב התעסוקה לאתיופים

שברשותנו, והתערבות עולי אתיופיה בנושא הזה.

החלטנו השבוע לעשות דבר שלדעתי הוא חשוב מאד. בישיבה שקיימנו שלשום

החלטנו שאנחנו מאתרים את כל המשכירים מבין העולים מאתיופיה שנמצאים במרכזי

קליטה, כמומורים ופקידי ממשלה שעסקו בעבודה זו באתיופיה, והם יסייעו לנו

בקליטת העליה מאתיופיה. הדבר יעזור גם לעולים הזקוקים לסיוע, ויעזור גם

למסייעים עצמם לבל יישבו מתוסכלים בשל אפס מעשה.

יש לנו היום קרוב ל-100 רכזי קליטה ברשויות המוניציפליות המטפלים

בנושאים כמו חברה, תרבות וכדי. זה חשוב ביותר בחיי היום יום, והתגובות

מהשטח אכן טובות ביותר.

הפעלנו גם מועדוני מידע ושירות לעולים בחיפה, תל אביב וירושלים,

ומתכוננים לפתוח מועדון בזה גם בבאר שבע. הענקת שירות מרוכז תחת קורת גג

אחד בנושאים כמו עליה, ביטוח, איתור מטענים, יעוץ בענייני קליטה, גיוס

לצה'יל, יעוץ משפטי, קבלת הלוואות ועוד ועוד. נראה לנו כדבר חשוב ביותר,

ועד היום נעזרו בהם עשרות אלפי עולים מברית המועצות.

אנחנו מפעילים גם 38 מסגרות באולפני קיבוץ, שבהן מצויים למעלה מ-

3,700 צעירים. הפעלנו 300 אולפני המשר במקומות עבודה. השותפות החשובה

ביותר שיש לנו עם משרד הקליטה היא בענין מינהל הסטודנטים, שלדעתי זה נושא

שהוועדה צריכה לדון בו בנפרד, כי יש שם כמה וכמה בעיות קשות ביותר. לנו זה

עולה 20 מיליון דולר. ומאחר וסיפרתי לכם שהמצב הכספי שלנו הוא קשה ביותר,

תבינו שהדבר מצריך בירור משותף של כל הגורמים, כי מינהל הסטודנטים זה

פרוייקט חשוב ביותר.

אנחנו מסייעים לארגוני מתנדבים העוסקים בקליטת עלייה, והסיוע מסתכם

בסר של 6 מיליון דולר בשנה. וגם זח נראה לי כדבר חשוב ביותר.

לסיכום עבודתנו הייתי אומר שאנחנו עומדים בחזית כפולה; בחזית העליה

מחו"ל, מארצות רווחה ומארצות מצוקה, וכן בחזית של קליטת העליה בארץ שבתחום

האחריות של המחלקה שלנו, על כל הבעיות המתלוות אליה.

הגברתי על דברי שר הקליטה בנקודה אחת בלבד, כאשר התשלונן על כך

שאנחנו הקמנו מרחבים בעוד שלמשרד הקליטה יש מרחבים, והסברתי שהקמנו אותם

לצרכיה הפנימיים של המחלקה.

תודה רבה למר גורדון על התמונה הרחבה והמעניינת שפרש לפנינו. אתה

חסרת לנו בדיון שקיימנו כאן אתמול, כי הוויכוח ממשלה-סוכנות צריר לעבור

לרמה של יחסי ישראל-העם היהודי. הגזבר הציג בפנינו אתמול תמונה מסויימת,

והסביר שלממשלת ישראל יש קופה בי, שנקראת תקציב הסוכנות, והגודל שלה נתון

ואי אפשר כמובן לחרוג ממנו, אלא לפעול במסגרתו בלבד, והממשלה תחליט לאיזו

מטרה יילכו הכפסים האלה. ומר גורדון סיפר לנו על הקשיים הקיימים היום

בגיוס העם חיהודי למשימה הזאת, עד כמה קשה לגייס היום כספים בקהילות

היהודיות.



האמנם נגזר עלינו היושבים בארץ, 4 מיליון איש בסר הכל, לקלוט ולממן

הקליטה של 95% מהעליה. ויהדות הגולה תממן רק 5%? אני גורס שהסוכנות לא

עשתה את המוטל עליהל, אלא שלא עשתה א3ילו נסיון רציני בכיוון זה. טענותי

בענין זה מופנות להנהלת הסוכנות. אם נכונים הדברים שאמר כאן אתמול גזבר

הסוכנות, מאיר שטרית, אכן אין מקום לסוכנות היהורית. אפשר לצרף את קופה

בי לקופה אי, ואז נקבע סרר עריפויות ברמה יותר אינטליגנטית.

אם כל קיומה של הסוכנות הוא כרי שצבי ברק יוכל להנות מעוברת התיאום

שבין לשכת הקשר למשרר התחבורה, אז בשביל זה באמת לא צריו את הסוכנות

היהורית. או שכל יודעי דבר, כולל אורי גורדון, יגידו לנו שיכולתו של העם

היהודי לעזור לנו היא מוגבלת ולא גדולה, ולכן הבה נשכח מהעם היהודי, נשכח

ממנהיגיו, נשכח מזה שאיכפת לו אם היהודים יישארו ברוסיה או יעלו ארצה,

נשכה מזה שאיכפת לו שהיהודים ברוסיה גוועים ברעב, כי הדברים אלה לא

מעניינים את העם היהודי, פרט לקומץ "משוגעים".

הייתי רוצה לראות כמה בדיקות יותר רציניות של המצב כדי באמת לקבוע את

המצב לאשורו. ובמיוחד הייתי רוצה להיות בטוח שאכן נעשה כל מה שאפשר כדי

לגייס את העם היהודי למשימה הגדולה הזאת. לדעתי לא עשינו אפילו אפס קצהו

בנושא הזה, ועוד לא דיברנו אל העם היהודי בצורה ההולמת את הדרמה המתחוללת,

ואחרי זה עוד באים אליו בטענות, כאשר בצדק הוא יוכל לטעון "לא אמרתם לי".

אשר למינהל הסטודנטים, דיברת על הפיכת מרכזי הקליטה, לכשיתרוקנו

באחרית הימים. למעונות לצעירים מברית-המועצות בגילאים 18 ומעלה. והיום אני

שומע יותר ויותר תלונות על צעירים שלא יכולים ללמוד, ועל צעירים שאינם

יכולים לעלות בגלל החשש שלא יוכלו ללמוד כאן. מפני שלא זו בלבד שהסוכנות

לא הגדילה את השתתפותה בפרוייקט החשוב שהזה, אלא שהיא ביטלה את השתתפותה

במינהל הסטודנטים. והיום אין הסוכנות נותנת מילגת קיום לסטודנטים, אף לא

עידוד בשכר דירה וכוי. היתה לי בענין זה שיחה מזעזעת עם אב לשתי בנות

הגר בדימונה. שסיפר שבנותיו נרשמו ללימודים באוניברסיטת הנגב, אבל אינן

יכולות להשיג עבודה למימון הלימודים, והן מתוסכלות על שלא יוכלו ללמוד

מאחר ולא מוכנים לתת להן דמי קיום וגם לא השתתפות בשכר דירה כדי שיוכלו

ללמוד באוניברסיטה של באר-שבע.

אמרת לנו, מר גורדון, שראשי ערים פוחדים. ואני אתן לך דוגמה של ראש

העיר צפת האומר דברים הפוכים. הוא אומר: נתתם לי עולים מאתיופיה, שמתם

אותם בבתי מלון, ובאמצע שנת הלימודים אתם רוצים להעביר אותם מצפת. אם אתם

רוצים להקים מחנה קראוונים, מדוע לא תקימו אותו בצפת? שהרי אנחנו השקענו

גם עבורה וגם משאבים בעולים האלה, שילדיהם כבר לומדים בבתי ספר ובמוסדות

חינוך אצלנו, וכבר הצלחנו לפתור רבות מהבעיות שלהם. אז מדוע אתם רוצים

להעביר אותם באמצע שנת הלימודים לחדרה, מה גם שהעולים לא רוצים לעזוב את

צפת.

מצד אחד הטענה היא שצריר לעשות כל מה שטוב לעולים, ומצב שני כאשר

ישנו ראש עיר שכן מטפל בעולים שבעיר שלו, מעבירים את העולים האלה באמצע

שנת הלימודים לעיר אחרת, ולא ברור מדוע עושים זאת כר.

נשמח לקבל את ההזמנה ולבקר במרכזי מירע. מקובל עלי גם ענין העליה

מארגנטינה. קיימנו בענין זה דיון קשה והיתה תחושה של החמצה קשה. אשר

לעליה מארצות המערב במעמד א1, זו אכן שאלה גדולה. נאמר כאן שעולים מברית

המועצות לא בוחרים באפשרות הזאת, ואני ממש מחכה לבג"ץ הראשון בענין זה

מעולים מברית המועצות, כי מעמר א1 אומר שתושבים ארעיים צריכים לקבל את

הסיוע שמקבלים עולים מאותה ארץ. עולים מרוסיה לא בוחרים במעמד א1 כי

אומרים להם שבמקרה כזה הם לא יקבלו סל קליטה. ברגע שיוגש הבג"ץ הראשון

ותועלה הדרישה לקבל סל קליטה גם במעמד א1, נראה מה ייפסק.
א' לפידות
זה לא היה עומד בבג"ץ.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות בעיקר. דיור הקבע לעולי אתיופיה מדאיג

ביותר, והוא לא מטופל בהלבה. התכנית שעלית ריבר מר גוררון ולוח הזמנים

שהוא הציג נעשתה לרעתי בחופזה רבה, והמחיר שאותו צפיתי אבו בא.

הסוכנות, שהיתה בהולה לשים יד או אצבע על דיור קבע בשביל העולים, לבל

יישבו לנצח במרכזי הקליטה, ומשרד השיכוז בגלל שיקולים משלו, חברו יחדיו

והכינו מהר ובחיפזון תכנית, סימנו 6,000 יחידות דיור. חייכתי ואמרתי שלא

יהיה מזה לא חצי, לא רבע ואף לא שמינית, וכולנו רואים שאכן כלום.

יש תכנית א' של קליטת עולי אתיופיה, אני לא יודע אם הוועדה קבלה או

לא קבלה אותה. לפני מבצע שלמה יצאו עם תכנית ב', שיש לה עקרונות. תבנית ב'

בנויה על הפקת לקחים מתכנית א'. וכולכם בוודאי יודעים שאין לשלוח את

הציבור החלש הזה למקומות הלשים, לא לסלאמס, לא לגיטאות וכוי. אבל מצער מאד

שאין שום מפגש בין תכנית הבנייה של משרד השיכון, ואני לא מבקר אותה, לבין

הצרכים של עולי אתיופיה. ויש לי מלחמות קשות נגד מה שהולכים לעשות בנדון,

ואני בודד במלחמות האלה. הסוכנות חרדה לכך שהעולים מאתיופיה ישארו במרכזי

קליטה, ולכן משתפת פעולה עם משרד השיכון, וביחד הם עומדים לעשות דברים שלא

צריכים להעשות.

אי אפשר לפנות או להעביר את האוכלוסיה החלשה הזאת לפריפריה רק מפני

ששם בנו, ואני לא מבקר את עצם הבנייה הזאת, מה גם שאין זה תפקידי. היה

עקרון מקודש בטיפול בגל אי, שצריכים לעבוד עם תכנית, והיתה תכנית, והיא

הוצאה אל הפועל בצורה טובה לפחות כ-80%, ורכשו דירות נייר עבור העולים

מאתיופיה, לפי תכנית, אף שהיו גם חריגות. היום כל זה לא קיים. היום טוען
משרד השיכון
יש לי דירות. אג, הוא טוען זאת כבר שנה, ועוד לא נתן אח לא

דירה אחת.

אני רוצה לשתף אתכם בהחרדה גדולה שלי מפני מה שעומד לקרות כאן. האוצר

כמעט לא תיקצב דירות נייר לעולים מאתיופיה. למשרד השיכון המותקף על כד

שדירות עומדות אצלו ריקות ות עומדות אצלו ריקות נוח מאד לתת דירות לעולים

מאתיופיה ולהעלים עין מהצרכים האובייקטיביים שלהם. גם לסוכנות היהודית נוח

קצת מהסידור הזה, כי היא הרי רוצה לפנות את העולים ממרכזי הקליטה. למעשה

אין היום תכנית אמיתית, טובה ונכונה לסידור עולי אתיופיה בדיור.
היו"ר מ' קליינר
אני הבנתי שכל הפינוי הזה הוא שלב ביניים בלבד, ואתה מתייחס אל זה

כאילו היה זה שלב סופי.
א' לפידות
הקראוונים הם שלב ביניים. מקובל על כולנו שמי שיעבור לקרוואן זכאי

לקבל ממדינת ישראל דירה. מתי? זה לא ידוע. אתרי הקרוואנים הם פתרון זמני,

הם פתרון טוב יותר מבית מלון, ועל זה אין ויבוח, וכולם משתפים פעולה

בנושא הזה. אני מדבר על פתרונות לדיור קבע.

אורי גורדון אמר כאן, שבחודש מאי הוצגה בפני הקבינט תכנית שמציגה

6,600 דירות, והיא אושרה. השיכון מתחיל להעמיד את הדירות האלה לטובת

הנושא, אבל לא עם תכנית נכונה וטובה.



משרד השיכון מנסה להוציא לפועל, בצורה די תקיפה, תכנית שיאננה תכנית.

ואני פונה כהזדמנות זו אל אורי גורדון ומבקשו לא לשתף פעולה עם התכנית

הזאת. היא לא נכונה. ואלינו יכואו אהר כך כתביעות, ולא אל משרד השיכון.
היו"ר מ' קליינר
אני מביז שיש דירות ואין מה לעשות בהן, אז מחליטים לתת אותן לעולים

מאתיופיה.
אי לפידות
הנקודה השניה מתייחסת למינהל הסטודנטים. כולכם זוכרים מדיונים קודמים

שכשנת 1991 הוקפא התקציב לנושא הזה. לכומר, תקציב 1991 לנושא הזה הוא

תצלום של תקציב 1990. ההוראה יצאה מהאוצר, לא מהסוכנות. הסוכנות צילמה את

החלטת האוצר, שהרי זה תקציב משותף. אני רוצה לחזור ולהדגיש שההוראה לענין

זח לא יצאה מהסוכנות היהודית. זאת ועוד, האוצר נם הכתיב שינוי שיטות

הסיוע, שהמשמעות היא צמצום הסיוע.
למעשה יש פה שני צמצומים
היקף כספי יותר קטן מול עליה גדולה יותר,

דבר שמגביל אותר באשר למספר הסטודנטים שיכולים לקבל סיוע. התקציב המוגבל

המוקפא, שלא לוקח בחשבון את הגידול המשמעותי במספר הסטודנטים העולים,

מגביל אותר ביכולת שלו לטפל בסטודנטים. וצמצום הסיוע פר-סטודנט גורם אח

הוא לקשיים רבים.

לקראת שנת 1992 הממשלה צילמה שוב את התקציב הקודם, והוא נשאר שוב כפי

שהיה בשנת 19991. הסוכנות עשתה דברמגביל, אבל הסוכנות מנסה לממש דבר

שלמעשה היא רצתה לעשותו עוד לפני שנה, אבל אנחנו מנענו אותה מלעשותו. היא

רצתה לשים על התקציב הקטן יחסית של מינהל הסטודנטים גם אולפני קיבוץ,

ובעיקר מעונות. שני סעיפים שלא היו בעבר במינהל הסטודנטים. יש לנו בענין

זה ויכוח קשה עם ארנון. אמרתי לו ששלום בית יכול להיות רק עם מכבדים מצב

קיים. אבל כשכל אחד רוצה לשנות, ולא תמיד את אותו הדבר, הרי זה הופר לחיות

בית משוגעים.

כמנכ"ל משרד הקליטה לא יזמתי אף פעם שינויים שירגיזו מישהו. אמרתי:

מינהל הסטודנטים תיפקד כפי שתיפקד איקס שנים, וזה התחיל עוד לפני שאני

נכנסתי לתפקידי, והיום יש לו כבר מסלול מסויים. אל תיגע בו, אל תקטין את

היקח הפעילות של המינהל, שהוא בלאו הכי מוגבל, על ידי זה שתטיל עליו גם

סעיח מעונות, אח שנכון שזה גם כן קשור לסטודנטים. בנושא הקליטה ובנושאים

אחרים המשותפים לממשלה ולסוכנות אפשר למצוא 101 דבדרים שאינם הכי ישרים

ואולי לא הכי חכמים ונבונים, אבל בוודאי שלא יהיה זה נכון להקטין את

התקציב הקטן של מינהל הסטודנטים ב- 3,8 מיליון דולר.

בהזדמנות זו אני שוב מבקש שהדבר הזה לא ייעשה. אני חושב שהוועדה

צריכה להפוך את העולם. ללכת אל האוצר ולדרוש ממנו הגדלת התקציב למינהל

הסטודנטים. אני מאמין שאם הממשלה תגדיל את התקציב של המינהל, גם הסוכנות

תמצא את הדרד לעשות זאת. אבל בוודאי ובוודאי שאסור לגעת בתקציב המוגבל

הזה.
א' גורדון
כל מה שאמר כאן מר לפידות בענין מינהל הסטודנטים הם דברי אלהים חיים.

וכן גם התפיסה שלו שלא צריו לעשות תרגילים חדשים וכוי. גם אני סבור שצריך

להקדיש דיון נפרד לנושא החשוב הזה, ובענין הזה צריר להכות בשני כיוונים:

לכיוון האוצר, ולכיוון הסוכנות היהודית.



אין ספק שהסוכנות חייבת לקבוע סדרי עדיפויות. ואני מודה גם למר שאמר

כאן יושב ראש הוועדה. שאם הסוכנות תמשיך בהתנהגות הנוכחית היא לא תהיה

רלבנטית יותר.

צריך לקיים דיון נפרד בענין מינהל הסטודנטים, והדברים שאמר בענין זה

מר לפידות הם נכונים ואחראים. אני מוטרד מהחשש שמרוב תרגילים הילד ימות,

היו אצלנו ישיבות אין ספור בנושא, והיו דעות שונות, ולכן טוב יהיה להביא

את הנושא הדיון לדיון בוועדת העליה והקליטה של הכנסת, על מנת שאפשר יהיה

להניע להסדר מתאים לפני שהורסים את מינהל הסטודנטים. האוצר עשה במשך שנים

עבודה חשובה בנושא זה, ועל זה אין ויכוח. למרות חילוקי הדעות שיש בין משרד

הקליטה לסוכנות, בנוא הזה, כמו בעוד כמה נושאים, עבדנו ביחד היטב.

אשר לחלקו של העם היהודי בנשיאה בעול הקליטה, אני חושב שיש לקיים כאן

דיון ממצה בנושא הזה בהשתתפותו של מר דיניץ. ולא מהיום אני חושב כך. עוד

באוגוסט 1989 כתבתי ליושב ראש הוועדה הזאת מכתב רשמי בענין גיוס הכספים

בקהילות היהודיות בחו"ל, כי הענין הזה מטריד אותי מאד, ואני צופה שבעתיד

יהיה לנו עוד פחות כסף מחו"ל, ולא רק בגלל המשבר הכלכלי העובר עכשיו את

ארצות הברית, אלא בגלל סיבות שונות נוספות.

הייתי היחידי בהנהלת הסוכנות היהודית שהתנגד למתן חלק מסל הקליטה

כהלוואה. ואני חושב שעשו שגיאה גסה מאד בענין זח.
ע' ברע
משמעות ההתנגדות שלך היתה שהסוכנות תצא בכלל מענין סל הקליטה.
א' גורדון
גם היום אני אומר זאת, כי כד אני חושב. אני חושב שעשו בענין זה

עבודת-כלאיים. אם מחר יבוא מנדל קפלן ויגיד שהוא רוצה לעזור בענין הביטוח

הלאומי, אני בטוח שיטענו נגדו שזה עניינה של המדינה, ואי לא להכנס לזה

בכלל. מה בכלל הוא ענין ההלוואה? אילו נתנו לעולה החדש הלוואה לצורכי

שיכון, כי אז הייתי מבין זאת. העולה גם יחזיר את ההלוואה. אבל פה עשו

פלונטר שיילך ויסתבר עוד יותר. ואיני רוצה להרחיב עכשיו את הדיבור על זה.
היו"ר מ' קליינר
לדעתי צודק מר גורדון. השאלה אם הממשלה צריכה לשלם הכל, או שהסוכנות

צריכה לשלם מחצית או רבע ההוצאות וכו', זה נושא לוויכוח עקרוני. אבל עצם

נושא ההלוואה פסול בין אם עושה אותו הממשלה, ובין אם עושה אותו הסוכנות

היהודית.
ע' ברעם
האחריות של המדינה כלפי סל הקליטה היא מוחלטת. הממשלה בלבד היא זו

שצריכה לעמוד מול העולה. אבל היות והיתה חלוקה של משאבים בין שני הגופים,

וכד גם תכננו את נושא העליה, אבל הסוכנות לא יכולה להרים היום את סל

הקליטה. יש לי טענות רבות כלפי הסוכנות, אבל מתור נסיוני בגיוס כספים

בארצות-הברית אני יודע עד כמה שקשה היום לגייס כספים בארצות הברית, ואת

שמצליחים להשיג שם משיגים בקשיים גדולים ובשיניים חורקות. אלא שצריך להיות

הסדר חדש ביו הסוכנות לממשלה. והעולים לא צריכים להיות קורבן להחלטות

המתחלפות, כאשר היום אומרים שיש הלוואה. ומחר אומרים שאין הלוואה. צריר

להיות ברור למה הסוכנות מייעדת את כספיה, ואין זה מתפקידה להחליט אם יהיו

אלה הלוואות או מענקים. היא בכלל לא צריכה לעמוד מול העולה שהניע כבר

לארץ. מול העולה בארץ צריכה לעמוד הממשלה, והיא בלבד.
א' גורדון
הסוכנות היהודית נותנת הלוואות. כמו שגם בנק יכול לתת הלוואות.

התוצאה היא פלונטר שיילך ויסתבך עוד יותר, ויגרום המון קשיים וכאבים בשטח.

אני רוצה להתייחס להערתו של יושב ראש הוועדה בקשר לצפת. אני מכיר את

ראש עירית צפת, והוא גם היה אצלי בענין זה. המגבלות שלי הן שאני אינני

משרד השיכון. ההגיון מחייב שאם בצפת יש עוים וצריך לפנות אותם מבתי המלון,

ועל זה אין ויכוח, יש להקים את הקרוואנים באותו איזור, על מנת שהמעבר של

העולים למקום הדיור החדש שלהם יהיה ללא זעזוע, ועל מנת שרתש החינוך שם

תוכל אף היא להמשיך לתפקד ללא זעזועים. אלא שמשרד השיכון, מזווית הראייה

שלו. הקים את הקרוואנים במקום אחר. ואני מלוה לזה שאכן יד אחת לא יודעת שם

את שעושה היד השניה.

אני הייתי ראש עלית הנוער בזמן מבצע משה, וליוויתי את העליה

האתיופית. בתום מבצע משה אוכלסו מרכזי הקליטה של הסוכנות ב-11 אלף עולים

מאתיופיה, והפינוי שלהם לא נגמר עד היום. למרות שעברו מאז 8 שנים. במרכזי

הקליטה מצויים עדיין מאז מבצע משח 160 בתי אב, המונים 550 נפש. כל היתר

פונו. אבל צריך להבין שישיבה במשך שמונה שינם במרכז קליטה גורמת לניוון

מוחלט של העולים. פנינו לקבינט והבענו את רצוננו לפנותם משם, והקבינט

אישר עקרונית הקמת 6,600 יחידות דיור למטרה זו, וגם אני אמרתי שאינני

מאמין שמשרד השיכון יעמוד בזה.
א' לפידות
הם בהחלט יעמדו בזה. אבל בלי תכנית. ומזה אני פוחד. והלוואי ולא

יעמדו בזה, באין להם תכנית.
א' גורדון
אני אומר שאם הם יעמדו בזח הם יעמדו בזה בצורה שאינה משרתת את הענין,

אינה משיגה את המטרה. לכאורה הדרך הקלה ביותר היא להשאיר את העולים

מאתיופיה במצבם הנוכחי, אלא שזו תהיה בכייה לדורות. טוב תעשה על כן הוועדה

הזאת אם היא תתיחס לנושא הזה.
א' לפידות
לפי התכנית שלהם צריך להפוך לדיור קבע מספר ריכוזים שבהם הם מצויים

היום, כמו שזה היח פעם. וזח שוב נוגד את התפיסה של איכלוס העולים

מאתיופיה, כי אלה יהיו שוב ריכוזים של עולים מאתיופיה בלבד.
א' גורדון
אני מציע שהוועדה הזאת תדון בעליה מארצות הרווחה, כולל מעמד א1, וגם

במנותק ממעמד א1. כי לא יתכן שהעליה ההמונית מברית המועצות תגרום לכן

שנוריד את הרגל מדוושת הדלק בנושא חעליה מארצות הרווחה.

מינהל הסטודנטים גם הוא נושא שהוועדה הזאת תעשה טוב אם תדון בו. גם

נושא גיוס העם היהודי לסיוע בקליטת העליה הוא נושא המחייב לדעתי דיון

רציני ומעמיק בוועדה הזאת. גם דירות הקבע לעולים זה נושא המחייב דיון

בוועדה, ביחד עם אנשי משרד השיכון.

אני ניסיתי להביא בפניכם את חלקה של המחלקה בפרובלמטיקה היום יומית

שלנו. אני מבקש ממר מר לפידות להגיד לשר שלך שלא תקפתי אותו.
הר מ' קליינר
אני מודה למר אורי גורדון, ראש מחלקות העליה קול הסוכנות היהודית, ולמר

אהרון לפידות, מנכ"ל משרד הקליטה שהיו כאן אתנו היום ועזרו לנו בהבנת

המצב. שמחתי לראות את ההרמוניה השורה ביניהם.

למעשה אין כאן וויכוח על הבעיות. הוויכוח הוא על הדרך לפתרון הבעיות.

יותר ויותר אני מניע למסקנה שיכול להיות שהפתרון צריך באמת להיות באמצעות

חקיקה של זכות העולה לקבל סל קליטה מהמדינה, במילה ואינו מקבל אותה מגורם

אחר. יכול להיות שאפשר להציע את זה, מאחר ותחזית העליה של 175 אלף עולים

אינה ריאלית--
א' גורדון
מדוע התחזית הזאת איננה ריאלית? ואם יגיעו רק 170 אלף עולים.
היו"ר מ' קליינר
אילו הייתי עובר באגף התקציבים והייתי צריך להכין תחזית, אז לפי

אינדיקטורים שונים הייתי מתכנן לבואם של 100 אלף עולים, והייתי משאיר

כמובן רזרבה.
א' לפידות
הם בנויים לבואם של 200 אלף עולים. 17 המשרדים מתוקצבים ל-175 אלף

עולים, ועוד 25 אלף עולים ברזרבה.
ע' ברעם
יכול להיות מצב שגם האבטלה בארץ לא תעצור את נהירת היהודים מברית

המועצות לישראל. גם חורף קשה ושינויים פוליטיים קשים שם יכולים לדחוף ריבם

נוספים לעלות.
א' גורדון
אני מאמין שהשנה אנחנו יכולים להגיע ללכ-170 אלף עולים נטו.

אני מדבר על התקציב של השנה הבאה. בינתיים אני רואה ירידה מ-10,000

עולים לחודש ל-8,000 עולים.
י' פרנקל
אני מאמינה שבשנה הבאה יגיע מספר העולים למספרם השנה, אם לא יותר.
א' לפידות
לפי הערכתי אילו הסוכנות היתה יוצאת מסל הקליטה הממשלה לא היתה

מקטינה אותו. לאוצר היה נוח להשתלב במעשה המרכבה הזה של הלוואה וכוי. כי

אז הוא חש. כביכול, שהסל לא קטן למעשה, אף שזה כמובן לא נכון. אבל

להערכתי הוא לא חיה מעז להקטין את הסל במקרה והסוכנות היתה יוצאת מזה.
היו"ר מ' קליינר
אם אנחנו נכין את החוק שהזכרתי, אז במקביל נקיים גם משא ומתן עם

הסוכנות בענין מינהל הסטודנטים, עליית הנוער ועוד. ואז אנחנו דורשים א',

ג'. גי. את הדברים שיביאו עלייה טובה שבה אנחנו מעוניינים.

בשיחה שקיימנו, הברת הכנסת ארד ואני, עם אנשי הסוכנות, עם מר דיניץ

ואנשי ועדת הכספים, היתה לי התחושה שכאשר דיברנו על סל הקליטה המאזינים

הבינו שאנחנו צודקים, ובכל זאת דיברנו אל הקיר, והענין אבוד.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:45)

קוד המקור של הנתונים