ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/11/1991

פרויקטים לתעסוקה - יזמות זעירה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 181

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, י"א בכסלו התשנ"ב (18 בנובמבר 1991). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

נ ' ארד

ע' ברעם

י' שפרינצק
מוזמנים
ע' גדור - משרד הקליטה

א' הורוביץ - מרכז פרוייקטים ליזמות זעירה, מ' הקליטה

י' אורן - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

ר' בר-יוסף - מנהל היחידה להסבת אקדמאים,

משרד העבודה והרווחה

צ' אנגל - סגן סמנכ"ל בכיר למימון, משרד התמ"ס

ח' נגוס - סמנכ"ל המח' להתחדשות ולפיתוח, הסוה"י

אי אללוף - סמנכ"ל לאזור הדרום, הסוה"'

א' טנצר - משרד הכלכלה והתכנון

ק' פלדמן - מרכז השלטון המקומי

ע' תמיר - יו"ר מטה תעסוקה, הוה"פ של ההסתדרות
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
ע' הירשפלד
סדר-היום
פרוייקטים לתעסוקה - יזמות זעירה.



פרוייקטים לתעסוקה - יזמות זעירה
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא התעסוקה. היום ברור שעליה ותעסוקה הם כמעט

היינוך-הך. יש מיליון יהודים ברוסיה, ואולי עוד כמה רבבות במקומות אחרים, בעיקר

בדרום אמריקה, שהרצון שלהם לעלות הוא פועל יוצא ישיר מהיצע עבודה.

לכן הזמנו לישיבה מספר גורמים ממשלתיים וסוכנותיים שעוסקים בנושא, או מנסים

לפרוץ דרכים כדי למצוא פתרונות תעסוקה לעולים. עוזי גדור, שלקח על עצמו במסגרת

קבינט הקליטה, בנוסף לתפקיד המרכזי במשרד הקליטה, לרכז פרוייקט של יצירת

מקומות עבודה, ועל כך נשמע ממנו. רון בר-יוסף, מנהל היחידה להסבת אקדמאים במשרד

העבודה והרווחה; צבי אנגל, סגן סמנכ"ל בכיר למימון במשרד המסחר והתעשיה; חיים

נגוס, סמנכ"ל המחלקה להתחדשות ולפיתוח, ואלי אללוף, סמנכ"ל לאזור הדרום, שניהם

מהסוכנות היהודית; עליזה תמיר, יושבת-ראש מטה התעסוקה בועד הפועל של ההסתדרות;

יהושע אורן, סגן החשב הכללי; אורי הורוביץ, מרכז פרוייקטים ליזמות זעירה במשרד

הקליטה; שלמה בורוכוב, מנכ"ל הפורום הציוני; מוסיה גרייס, רכזת תעסוקה ארצית,

הפורום הציוני; ודריטר שאול, מרכז תחום יזמות עסקית בג'וינט.

נוצר רושם שיש שפע של תוכניות של הסבה מקצועית ושל הכשרה פנים-מפעלית,

שמיועדות ליצור תעסוקה. שמעתי שיש תוכנית שלפיה בכל בית-ספר יהיה תקן לרופא.

מצד שני אנחנו שומעים על מתימטיקאים שרוצים ללמד ומשרד החינוך אומר שאין לו כסף

לזה.

נשאלת השאלה אם יש יד מכוונת, אם יש קטלוג של כל מה שניתן להציע בתחום

התעסוקה, של כל היוזמות, עידוד או המרצה, או שבאמת יש כמה ישויות נפרדות שהקשר

בי ניהן לא ברור.

מר גדור, מאחר שאתה קיבלת לידיך לרכז, לנהל ולהשליט סדר בכל המערכת הזו, אני

מציע שתחילה נשמע אותך ואחר-כך ננסה לבנות תמונה. בבקשה.

עי גדור;

אני אנסה להקטין את גודל הציפיות. אני מנסה, אבל הדברים מורכבים ואיו בידי

סמכויות של דיקטטור רומאי שיכול לקבל החלטות.
הפעילות שלי היא בשני כיוונים
1. בנסיון לשמור כל הזמן על תמונת-מצב של

צרכים ושל ביקוש. 2. לפעול בצורה שאני מתבייש בה קצת, כי אינני חושב שהיא היתה

צריכה להיות במדינת ישראל של 1991. כך פעלנו לפני הקמת המדינה, ב"לשחק בין

המשרדים" כדי שדברים יזוזו קצת.

אינני רוצה למתוח בקורת, כי אין שום ערך למתיחת בקורת מצדי, וגם אסור לי

למתוח בקורת.

אנחנו יודעים את תמונת המצב של העולים וצרכיהם: איפה נמצאים העולים, מה

מקצועותיהם, ובאיזה שלב הם נמצאים, גם גיאוגרפית וגם מבחינת הכשרה או התאמה. מול

התמונה הזו שמסתכמת בכ-120,000 עולים דורשי עבודה - מספר שיגדל עד סוף השנה הבאה

בעוד כ-70,000, בהנחה שבתקציב של השנה הבאה נלקחו בחשבון 170,000 - 180,000 עולים
היו"ר מ' קליינר
לא, זה יותר פונקציה של העולים שבאו בשנה זו.



עי גדור;

אומר זאת אחרת. כשהקבינט החליט שהוא רוצה לעסוק בנושא העליה ואמר לי להציע

איך לטפל בזה, שמתי על שולחן הקבינט נייר שבו אמרתי שתמונת המצב להיום אומרת שיש

120,000 דורשי עבודה, מתוכם כ-40,000 עדיין באולפנים ובהכשרה מקצועית. יש היום

40,000 עולים באולפנים, 10,000 בהכשרות מקצועיות, יחד זה 150,000 אבל מתוכם

כ-10,000 עובדים, על אף שהם במסגרות אלו.

נוסף לכך יש היום כ-45,000 עד 50,000 עולים שאנחנו יודעים שהם עובדים

בתעשייה, בתיירות, בשירותים, קצת בעבודות אמת של רופאים, מורים וכוי. מספרם

מסתכם בכ-60,000, מהם כ-50,000 לא נספרו בין אלה שנמצאים באולפנים.

זה אומר שעד סוף שנת 1991 חסרים עוד כ-40,000 מקומות עבודה, ואני מדגיש שלא

מדובר במקומות עבודה מתאימים. זאת אומרת, ברגע זה אנחנו אומרים שיהיה מקום

עבודה. אנחנו יודעים שמקומות העבודה האלה לא מותאמים לכישורי העולים

ולשאיפותיהם, בצורה מאד בולטת. אם היום עובדים כ-000;55 עד 60,000 עולים

בתעסוקות, העבודה מותאמת אולי ל-20,000 מתוכם. כשאני אומר 20,000, אני כולל

במספר הזה גם עולים שמתאימים להיות פועלי תעשייה, והם פועלי תעשייה, ויש רבים

כאלה. זאת אומרת שלא כולם דוקטורים ולא כולם מורים. ברגע זה היעד הוא שיהיו

מקומות עבודה.

לקחתי על עצמי משימה לראות אם אפשר להגיע עד סוף השנה ל-40,000 מקומות עבודה

ואיד להתקדם עם זה. אנחנו פועלים היום בשני מישורים מאד ברורים: 1. המגזר

העסקי; 2. המגזר הציבורי. אתחיל מהמגזר הציבורי. יש שאיפה לא להרחיב את המגזר

הציבורי. אתמול אמר לי שי טלמון: ונראה איך שזה התנפח בשנה האחרונה, ואתם עוד

רוצים לנפח הלאה. זאת אומרת, פתאום באו נתונים והראו ששירות הבריאות גדל ב-5%,

וכך גם השירותים האחרים.

ישבנו עם אנשי משרד החינוך ומשרד האוצר והגענו למסקנה שיש אפשרות להכשיר מיד

5,000 מורים. מתוך זה 1,000 מורים ש"אורט" לקחה על עצמה להכשיר ולקלוט, ו-1,000

גננות, שנוצר הצורך בהן בגלל המעבר ל-5 ימי עבודה בשבוע, ו-1,000 מורים כפרוייקט

ל-20 ערי פיתוח שמתממן במשותף על-ידי קרן ברונפמן, על-ידי משרד הקליטה - דמי

אבטלה, על-ידי משרד החינוך, ומשהו על-ידי שיקום השכונות. זה יתן ל-20 ערי פיתוח

חינוך משלים בהיקף של 10 - 15 שעות שבועיות.
היו"ר מ' קליינר
בעיקר במקצועות ריאליים?

עי גדור;

זה בעיקר מקצועות ריאליים ומקצועות אמנותיים.

עוד 2,000 מורים נגזרים מהיקף גידול האוכלוסיה - עליה. זאת אומרת, החישוב

מראה שבכל שנה יש צורך בככ-1,000 עד 1,200 מורים כתוצאה מגידול אוכלוסיית

התלמידים עקב העליה, ואת זה אמרנו שצריך לשריין עבור העולים. זה נותן עוד

כ-2,000 או 2,400 מורים. האוצר אמר למשרד החינוך שאפשר להכשיר 5,000 מורים. לא

רצים, הולכים לאט. אתמול מתחנו בקורת בקבינט העליה ואמרנו: תבואו לדווח איך אתם

מתקדמים.
היו"ר מ' קליינר
האוצר אישר זאת לפני חודשיים ומשרד החינוך טרם התחיל לפעול. מי אחראי להתחלת

הקורסים?



עי גדור;

משרד החינוך והתרבות.

דוגמא אחרת היא רופאי בתי-הספר שהזכרת בתחילת הישיבה. היה "לא" אחד, "לא"

שני ו"לא" שלישי של מודעי, ובסופו של דבר אושר על-ידי חאוצר ש-700 רופאים

מבוגרים, בני 55 ומעלה, יקבלו כל אחד תעסוקה בחצי משרה כרופא בית-ספר. ההחלטה

הזו קיימת מזה חודשיים. שלשום משרד הבריאות אמר לי שתוך שבועיים יתחילו להפעיל

את זה. משרד הבריאות היה צריך לתאם את זה עם משרד החינוך כדי לעשות קורס של

חודשיים שבו מכינים אותם להיות רופאי בתי-ספר. זה לוקח זמן, אבל כנראה שכך

עובדים בעולם.

דוגמא שלישית. הגיע משרד התיירות לקבינט העליה עם תוכנית לפיתוח התיירות -

תעסוקת עולים. התוכנית כללה פיתוח אתרים בארץ והכשרת 3,000 עובדים עבור בתי

המלון, על בסיס תחזיות של אחוזי תפוסה צפויים שיגיעו לאחוזים של שנת 1987, שהיתה

שנת שיא. זה היה לפני חודשיים. קשה לומר שיש תזוזה כבדה בשטח בענין הזה. ויש

כספים גם להכשרה וגם לאתרים. הם יצאו עם סכומים שלא קיוו לקבל.

אישרו 3 דברים: פיתוח אתרים - הווה אומר חפירות ארכיאולוגיות וגנים לאומיים

וכיוצא באלה, בהיקף שאמור לענות על כ-2,000 עובדים.
היו"ר מ' קליינר
עובדים פשוטים.
עי גדור
פשוטים, אבל זה אומר תעסוקה להרבה מאד אתיופים שיכולים ליהנות מזה. 2. אישרו

הכשרה מקצועית ל-3,000 איש. 3. פרסום לחוץ-לארץ, מכירת תיירות, אבל זה לא נוגע

לנו. אלה שוב אפשרויות תעסוקה.
היו"ר מ' קליינר
זה אושר לפני חודשיים. מה נעשה בינתיים להפעלה?
עי גדור
נעשה מעט. התחילו בפעילות של פרוייקטים ארכיאולוגים שונים, בלי קליטה של

עולים שם, ואז התחלתי לשמוע תירוצים שמבחינה חוקית הם לא יכולים להגיד שזו עבודה

רק לעולים, וכל אזרח ישראלי הוא טוב לענין, ואז באים ערבים. בקיצור, זה סובב

סביב עצמו. ובהכשרה הדברים לא זזים כלל.
היו"ר מ' קליינר
זאת אומרת שההכשרה עוד לא התחילה.
עי גדור
יש כל הזמן קורסים של בתי מלון ודברים מהסוג הזה.
הי ו "ר מי קלי י נר
מי צריך לעשות את ההכשרה הזאת?
ע' גדור
משרד העבודה. אבל משרד העבודה אומר, בצדק: אני אעשה הכשרת על בסיס ביקושים.

נתתי דוגמאות ממספר תחומים, ויש עוד תחומים שאפשר לתת בהם דוגמאות.
נ' ארד
כל זה במסגרת קבינט העליה?
ע' גדור
הדברים תמיד מסתיימים בקבינט, אבל כשזה מובא לקבינט זה כבר סגור בדרך-כלל עם

האוצר.
היו"ר מ' קליינר
אתה מדווח לנו רק על דברים שגמרת ויש להם אישור תקציבי?
ע' גדור
כן. כל מה שנאמר פה מאושר.
נ' ארד
מטעם מי אתה עושה את זה?

עי גדור;

מטעם קבינט העליה. אני בא מטעם הקבינט, בודק, ולרוב אני מגלה גם שיש

תקציבים. אלה לא רק דברים שיוצרים תקציב. אני מגלה שיש תקציבים והבעייה היא רק

להפעיל אותם. האוצר חוזר ואומר; אתה יכול להקציב למשרד התיירות עוד 100 מיליון

שקלים, וזה לא יבוצע. כלומר, הבעייה היא לא תמיד תקציבית.
נ' ארד
איד יש מצב שבו בוועדת הכספים כל יום משרדי הממשלה מביאים תקציבים שלא נוצלו?

איפה אתם? כל יום אנחנו מקבלים בקשות להעברות תקציביות של כספים שלא נוצלו.
היו"ר מ' קליינר
זה מה שמר גדור אומר. לפי דבריו, בניגוד לתמונה המתקבלת, שהבעייה העיקרית

היא שאין כסף, הוא הביא לנו כמה דוגמאות של מקרים שבהם הוקצבו כספים לפני

חודשיים, ולמרות שיש כסף עדיין לא נעשה דבר. זה בדיוק מה שאת אומרת.
נ' ארד
אני מחזקת את דבריו.

עי גדור;

ביום חמישי האחרון ישבתי עם הנהלת משרד החקלאות שטוען - ואני מצטט את שר

החקלאות רפאל איתן, אבל אינני יודע אם יש כיסוי להכרזה שלו - שהוא הולך להחזיר

100 מיליון שקלים לאוצר על תקציבי תכנון. ישבנו לראות איך עושים מהר פרוייקטים

לעולים בנושא הזה. סיכמנו על 10 הידרולוגים ועל כמה עשרות מהנדסים.
היו"ר מ' קליינר
הוא דיבר על 100 מיליון שקלים?

עי גדור;

הוא זרק מספר. אינני בטוח בו. אני לא מתהייב.
היו"ר מ' קליינר
כי אני יודע שמסתובבים בארץ מספר מומחי מים בקנה-מידה בינלאומי, שאמריקה

מעוניינת מאד-מאד לקבל אותם, והם לא מצליחים להגיע לשר החקלאות כדי להציע את

התוכניות שלהם, ופה אני שומע שמחזירים תקציבי תכנון.

עי גדור;

ניסיתי להדגים דברים שהם במגזר הציבורי. במגזר העסקי הדבר הבולט ביותר הוא

דבר שדווח פה עליו והוא נוסחת ברן - חברה בבאר-שבע שקיבלה על עצמה בחוזה לקלוט

1,000 מהנדסים, בתנאי שיממנו להם את שנת ההכשרה. זאת אומרת, שנה שלמה העולים

האלה חייבים לעבור הכשרה לתפקידים מוגדרים בחברות. בשנה זו העולים מקבלים דמי

קיום פלוס 10%, ואת עלות ההכשרה. זה מסתכם בסכום בין 15,000 ל-20,000 שקלים לכל

מהנדס.

חברת ברן היתה פריצת הדרך בענין. נכון לרגע זה 240 מהנדסים כבר נמצאים

במסגרת הזו 180 בבאר-שבע ו-60 באזור הצפון. עד סוף דצמבר המספר אמור לעבור את

ה-400, והוא מתקדם כדי להגיע ל-1,000. זה עדיין במסגרת השנה הראשונה, כשהחברה

התחייבה בחוזה להעסיק אותם אחר-כך לפחות 3 שנים.

חברת ברן היא חברה של החזקות, תכנון וכל מיני פעילויות מהסוג הזה. היא נותנת

שירותים לכל מפעלי הנגב.

נ י ארד;

וזה ריאלי שיהיה להם מה לעשות?

עי גדור;

ודאי, היא לא היתה לוקחת על עצמה להעסיק אותם אם היא לא היתה רואה את הכדאיות

של הענין.

על הפרינציפ של חברת ברן אנחנו נשב השבוע עם עוד 4 חברות: חברת אמן

מתל-אביב, שמוכנה לקלוט באותם תנאים 500 מהנדסים; חברת משובית שרוצה 30 אנשי

תוכנה, וחברת התחנה המרכזית בתל-אביב שרוצה 50 מהנדסים. זאת אומרת, הנוסחה צוברת

תאוצה. הנוסחה היא שנה מימון של הכשרה ודמי קיום, כשהחברה חייבת אחר-כך להעסיק

אותו עוד 3 שנים.
היו"ר מ' קליינר
בשנה הראשונה הוא עומד לרשות החברה והחברה לא משלמת לו דבר?

עי גדור;

בשנה הראשונה החברה לא משלמת לו כלום. הוא מקבל דמי קיום פלוס 10%. זה יכול

להיות 550 - 600 שקל, תלוי במצבו המשפחתי. אם אשתו עובדת הוא לא מקבל כלום. אם

הוא נשוי ואשתו אינה עובדת, הוא מקבל אולי 700 או 800 שקל. אם יש לו ילד הוא

מקבל אולי 1,000 שקל לחודש.
היו"ר מ' קליינר
אלה אנשים שמאחוריהם יש כבר חצי שנת אולפן?

עי גדור;

כן. סל הקליטה הסתיים מבחינת הקיום אחרי חצי שנת אולפן.
היו"ר מ' קליינר
בני כמה הם המהנדסים של ברן?

עי גדור;

אני לא ראיתי את כל 240 המהנדסים, אבל ישבתי מול 60 הראשונים והיו שם בהחלט

גם בני 40 ו-45. הם לא בחרו רק בחורים צעירים. וביניהם היו גם הרבה נשים.
היו"ר מ' קליינר
האם התקציב הזה הוא תקציב סגור? תקציב פתוח? 2. מה המדינה נותנת פה מעבר

למה שהיא היתה נותנת בלאו-הכי?

עי גדור;

את ההכשרה, וזאת מתקציב הכשרה.
היו"ר מ' קליינר
סכום ההכשרה משולם לעולה או לחברה?

עי גדור;

לחברה. העולה מקבל דמי קיום אישיים - 550 שקלים פלוס 10%, אם הוא יחיד.
היו"ר מ' קליינר
מי מממן את ה-10%?

עי גדור;

האוצר אישר את זה ואנחנו משלמים.
היו"ר מ' קליינר
והחברה מקבלת עוד כסף עבור 240 המהנדסים.

עי גדור;

היא מקבלת כסף על בסיס חשבונות.
ע' תמיר
החברה מקבלת לפי שעת קורס. תלוי כמה עולה הקורס.
היו"ר מ' קליינר
וכשהשנה הראשונה תסתיים הם מתחייבים לשלם משכורות רגילות ל-240 מהנדסים.

עי גדור;

כן. הם ציינו שכבר היום, מספר הודשים אחרי שהענין התהיל, יש כבר 6 או 7

מהנדסים שקשורים לתפקיד מוגדר מאד שבו הם יועסקו.
היו"ר מ' קליינר
ואם הם לא יעמדו בזה?

עי גדור;

יש חוזה התום ובו סעיף שמדבר על כוח עליון. אבל אם לא, יש בהוזה סעיפים

ברורים.
נ' ארד
אפשר לקבל העתק מהחוזה הזה?

עי גדור;

אני מניח שכן.
היו"ר מ' קליינר
האם יש פיקוח על תוכנית הלימודים?
ע' גדור
כשהחוזה הראשון נעשה משרד העבודה לא היה בתמונה. משרד העבודה הוכנס לתמונה

ועכשיו תפקידו לפקח על תוכניות ההכשרה.
היו"ר מ' קליינר
במלים אחרות, אם, נניח, מסיבה של כוח עליון אדם עוזב אחרי שנה ולא יעבוד

בברן, האם לדעתכם הוא קיבל קווליפיקציות לעבוד גם במקומות אחרים?

עי גדור;

כן, בלי ספק. זו תוכנית הכשרה טובה. הכוונה היא שבחברת ברן נגיע ל-1,000

מהנדסים.

אי הורוביץ;

חשוב לציין שחברת ברן לא קולטת בעצמה, אלא היא מתווכת. ברן יצאו מתוד הנחה

שמול הפרוייקטים שיתקיימו בשנה הבאה הם יזדקקו ל-1,000 משרות תכנון במשק. הם פנו

לכל חברות התכנון, קיבלו 1,000 דרישות למהנדסים, חתמו חוזה עם יחידת השכר במשרד

האוצר, והם מקבלים תמורת כל מהנ-דס סכום כסף מסויים. אגב, זה בערך 35% יותר ממה

שמשלמים בהכשרה מקצועית רגילה, וחתמו חוזה שהוא מחייב בהסתייגויות רבות. אנחנו

מניחים שחלק מהאנשים ב"טרן אובר" הרגיל ייקלט באמת, אבל לא ברן קולטת אותם. הם

לוקחים כסף מהממשלה רק עבור הוצאות ההכשרה הישירות ועבור הטיפול בהשמת האנשים.

לברן יש ידיעה על 1,000 מקומות עבודה. היום אין שום אפשרות להשיג התחייבות.
היו"ר מ' קליינר
נניח שאתה ואני ברן, על סמך נגה התחייבנו?
נ' ארד
מי היא חברת ברן?

אי הורוביץ;

ברן זו חברה פרטית ששייכת לקבוצה של 5 או 6 מהנדסי ייצור, והם עוסקים בעיקר

בהקמת פרוייקטים בתחום הפטרו-כימיה והכימיה. זו חברת תכנון והקמת פרוייקטים

בבאר-שבע. הם העריכו שעל-פי מצב הפרוייקטים שיתקיימו בשנה הבאה המשק יזדקק

ל-1,000 משרות.
נ' ארד
זאת אומרת שזו היתה יוזמה שלהם.

א' הורוביץ;

כן. הם התקשרו עם יחידת השכר, והיום קיים חוזה שלפיו אפשר לקלוט במסגרת הזאת

עד 1,000 עולים. המחוייבות היא בערבון מוגבל, משום שהיא תלוייה גם מצד ברן בכך

שהחברות שיתחייבו לקלוט את העולים יהיו להם באמת פרוייקטים כאלה.
נ' ארד
היא הגנה על עצמה בחוזה בנושא הזה?

אי הורוביץ;

בוודאי. אין התחייבות חד-משמעית. זה מותנה בכך שיהיו פרוייקטים.
ע' גדור
יש פה נוסחה שבה האוצר בעצם פתח יותר את ידו, ובעזרתה בכל-זאת קולטים.

כשחברות קטנות פונות אליו ואומרות; אנחנו צריכות מהנדס או שניים, אנחנו מכוונים

אותן אל החברות האלו.

בצד הדברים האלה יש פרוייקטים רבים שונים שגם הם עוברים כל מיני בדיקות עם

גורמים שונים באוצר, ובהדרגה אנחנו מקווים שהם יהוו גם כן איזה שהם כיוונים. אחד

מהם הוא נושא המדענים. אתם יודעים שהיום מדענים נקלטים בנוסחה הידועה של 27,000

ש"ח מול 5,000 ש"ח, ועד היום נקלטו כ-1,300 מדענים בשיטה זו.

באפריל האחרון העבירו חוזרים לכל התעשיות בארץ, לכל המכונים ולכל גורם מסחרי

שרק גילה ענין, ובו הודיעו שיש הסדר לקליטת מדענים. כל גורם שמעוניין לקלוט מדען

וישכנע שאכן הוא הולך להעסיק אותו כמדען, ויש לו צורך בו, יכול לקבל מדען לשנה,

בתחום שמעניין אותו, מתוך המאגר הגדול מאד שקיים היום, כשהממשלה מממנת 27,000

ש"ח, סכום שצריך להוות את רוב שכרו. המעסיק צריך להתחייב על 5,000 ש"ח. אין

התחייבות לשום דבר אחרי שנה, משני הצדדים.
היו"ר מ' קליינר
כמה משרות כאלה מתוקצבות?



עי גדור;

לא הגבילו את מספר המשרות.
היו"ר מ' קליינר
כמה יש בפועל?

עי גדור;

עד היום פוזרו כ-1,300, מתוכם 40% או 45% בתעשיה. היתר במכונים, בבתי-חולים

ובמסגרות אוניברסיטאיות.

לאחרונה אנחנו מרגישים האטה בנושא הזה.
היו"ר מ' קליינר
יש פחות פניות של מקומות שמוכנים לשלם 5,000 שקלים?

עי גדור;

נכון.

אנחנו עובדים היום על מספר כיוונים שקשורים במדענים, שמנסים אולי להוות

פריצת-דרך. אחד הכיוונים הוא החממות. אתם מדווחים על כך. לפי דעתי הנושא הזה

מתנהל על אש קטנה מאד-מאד. זאת אומרת, ההיקפים קטנים מאד, והשאלה היא איך

מרהיבים את העניו היום, או איך עושים שהוא יצבור תאוצה.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו נקיים על הנושא הזה ישיבה נפרדת.

עי גדור;

אנחנו מגלגלים היום תוכנית של מרכז למתימטיקה שמושית, שיקלוט אולי 50

מתימטיקאים בכירים, וזה יהיה מכון שבהדרגה ייהפך לעסקי. יש כמה רעיונות בכיוון

הזה. יש היום רעיונות בתחום של מיחשוב. יש לנו פניות ממפעלים שאומרים שבהיקף של

הסיוע הנוכחי הם לא מסוגלים. אבל לא ארחיב.
היו"ר מ' קליינר
מהי ההצעה בגדול מעבר ל-27,000 + 5,000 שקלים?

עי גדור;

להתמקד היום בפרוייקטים שבהם יושקע יותר במדען ושיהיה להם אספקט עסקי ושהסיוע

יהיה גדול יותר.
היו"ר מ' קליינר
איזה משרד אחראי על זה?

עי גדור;

גם משרד התעשיה והמסחר, גם משרד המדע, ואם זה נוגע לאוניברסיטאות - גם משרד

החינוך. המרכז למתימטיקה שמושית יהיה קשור לאוניברסיטת באר-שבע. אבל זו תהיה



יחידה שתוך מספר שנים צריכה להיות עסקית לגמרי. יש על כך הרבה ניירת וגם אישור

עקרוני של שר האוצר.

על הבסיס הזה של חוקי ברן רשותי יש היום התיישרות גדולה של האוצר בנסיון

לעשות את זה ממוסד. למשל, יש אישור לחברת "בזק" לקלוט 500 עובדים, בתנאי שהם

יתיישרו לפי נוסחת ברן, זאת אומרת שזה ייקרא הכשרה מקצועית. יש היום שני

פרוייקטים שמונחים עם האוצר, ואני מקווה שבסופו של דבר נגיע ל"מאגרות", אבל זה לא

מאגרות, הנושא הרפואי סביב באר-שבע, שם מדובר על 700 רופאים, ודבר מקביל לזה בצפת

עם עוד כמה מאות.

נושא נוסף הוא כל היזמות הזעירה, ויושבים כאן אנשים שיוכלו לדווח על כך יותר

טוב ממני.

לא נגעתי ב"וישיי ישראל" שלגביו יש היום כבר סיכום, שזכה לפרסום אפילו; ואני

מקווה שזה יהיה תקדים שיאפשר לגורמים נוספים להיכנס על בסיס התנאים של "וישיי",

שהם מעל ומעבר.

אפשר לסכם את כל המספרים שמסתובבים היום במגזר הציבורי והעסקי בכ-17,000

מקומות, ואולי מתקרבים אפילו ל-20,000 מקומות תעסוקה, ובכל שבוע אנחנו מוסיפים

עוד.

עי תמיר;

אני מבקשת לשים את הדברים קצת בפרופורציה. ישבנו כאן כמה פעמים גם במליאת

הוועדה וגם בוועדת המשנה בראשותו של חבר-הכנסת ביילין שעוסקת בפרוייקטים לאומיים,

ואני חושבת שלא צריך לחזור היום על הדברים.

כיושבת-ראש מטה התעסוקה בהסתדרות אני יום-יום בשטח. אני הגשתי הצעות שעומדות

במבחן המציאות, עם מספרים שיכולים להיות מאד מרשימים לגבי הבעיה הנוראה. אחת

ההצעות נוגעת לתוכנית העשרה בבתי-הספר. הגשתי את התוכנית עם בדיקה כלכלית מפורטת

של המכון החברתי-כלכלי של ההסתדרות, בתזה שכל אקדמאי - אני בכוונה לא מכנה זאת

כמורה, כי אם אני אומרת מורים, מיד יש לי שותף, משרד החינוך, קורסים, והכשרה.

הנה שמענו עכשיו שיש כסף, עדיין לא התחילו והמערכת לא זזה.

לפני ימים אחדים קיבלנו את תוצאות הסקר על מצב התלמידים, ואני חושבת שהיום זו

יכולה להיות למדינת ישראל שעת-רצון מאין כמוה, שהיא תיקח 40,000 אנשי מקצוע:

מתימטיקאים, פיסיקאים, כימאים, מוסיקאים, מורים לחינוך גופני, והיא תשלב אותם

במסגרות החינוכיות בבתי-הספר היסודיים ובבתי-הספר העל-יסודיים משעה 1 עד 4 ותיישם

את ההחלטה לקיים יום חינוך ארוך, החלטה שממשלת ישראל קיבלה ואין לה תקציב לבצע

אווזה.
היו"ר מ' קליינר
את רואה את זה דבר זמני או קבוע? מה יקרה אחר-כך?
ע' תמיר
אני רואה את זה כדבר לא זמני. קודם-כל אני רוצה לפתור את הבעייה לשנה -

שנתיים, ואחר-כך נראה מה יהיה.

אני מכירה את תוכנית ברן, אבל אין שום ערובה לגבי ההמשך.

אנחנו טוענים שכל איש מקצוע יקבל במשך שנה - שנתיים 1,000 שקל לחודש דמי

קיום, בין אם האשה עובדת או לא עובדת, כתמיכה לפרוייקט הזה, על-מנת שהילדים

ישתתפו בכל החוגים, 5 ימים בשבוע, כל יום משעה 1 עד 4. צאו וחישבו מה זה יתן

להעלאת הרמה הנמוכה של המקצועות הריאליים, וההורים ישלמו לפי התחשיב שלנו בין 100



ל-130 שקלים לחודש, אז זה נותן לעולה בערך 1,200 שקלים לחודש. בבוקר הוא יחוייב

לשבת 3-2 שעות בכתות, עם קבוצת קטנה של 3 תלמידים, כדי לעקוב אחרי החומר הנלמד.

הוא יישב שעתיים בבוקר עם המורה לפיסיקה ואחר-כך הוא יישב עוד 3 שעות

אחר-הצהריים, וב-5 שעות פעילות כזאת הוא יוכל לקבל 1,200 שקלים.

שלחתי את פרטי התוכנית הזאת לשר האוצר ולשרים אחרים הנוגעים בדבר, ולצערי הרב
קיבלתי תשובה
ההצעה מאד יפה, ובזה נגמר העניו.

אני לקחתי את העניו הזה כפרוייקט. במשרד הקליטה אישרו לנו פרוייקט ניסויי

ל-60 מורים בנתניה, יחד עם מועצת הפועלים, וקונסרבטוריוו, העשרה באמנות. יחד

נפעיל קונסרבטוריוו בנתניה, בהדרה ובבקה אל-גרביה. שלושת הסעיפים הללו יעסיקו

כ-100 מורים למוסיקה, בתנאי שמשרד הקליטה ישלם להם דמי-קיום. ההורים ישלמו 130

שקלים והילדים ישתתפו יום-יום בחוגים וגם יכינו שם שעורי-בית. ראש עיריית נתניה,
יואל אלרואי, אמר
אני מוכו לזה, ויש כבר אישור ל-60 מורים, ואנחנו מתחילים כבר

לפזר אותם בבתי-הספר בנתניה.
אי אללוף
ההורים באופקים יכולים לשלם 130 שקלים בחודש לילד?
ע' תמיר
מה האלטרנטיבה? יש קרנות ואלה יצטרכו לסבסד במקום ההורים שאינם יכולים לשלם.

קטיף. היום אפשר להעסיק כ-15,000 עובדים בקטיף, גם עולים מברית-המועצות

ומאתיופיה וגם ישראלים. אבל בקטיף חשובה מאד המיומנות. לכו ערביי השטחים ממלאים

3-2 מיכלים ביום, ואילו הישראלים והעולים החדשים אינם מצליחים למלא יותר ממיכל

עד מיכל וחצי, מפני שזה באמת ענייו של זריזות ומיומנות. התשלום הוא 21 שקלים

עבור מיכל. איש לא יילך לעבודה פיזית קשה עבור 21 שקלים ביום. אנחנו כהסתדרות

אמרנו שאנחנו מוכנים שביטוח אבטלה ישלם מחצית הסכום שהוא 500 - 600 שקלים, בדיוק

כמו דמי-קיום, ולא חשוב איך קוראים לזה, ואז התאחדות האכרים מוכנה לתת להם בתקופה

הראשונה אפילו שהם ימלאו מיכל אחד או שניים ביום. גם זה מקום עבודה ל-10,000 -

15,000 איש.
ע' ברעם
כמה שעות עובד ישראלי כדי למלא מיכל עד מיכל וחצי?
ע' תמיר
8 שעות. יצאתי עם קבוצה של הברי הוועדה המרכזת בראשותו של ישראל קיסר לשבוע

עבודה לפרדס ורצינו לראות, וזה היה קשה מאד.

מודל אחרון. הקימונו קבוצות עבודה - בשלב זה זו קבוצה ראשונה של טיפול

בקשישים, בביתם, ולאו-דווקא קשישים, אלא כל מיני אנשים שסובלים ממחלות כרוניות.

אנחנו רוצים להתחבר לחוק הסיעוד, שבו המטפלים הו רק עובדות מט"ב שהרמה שלהן היא

מאד-מאד מוגבלת. אנחנו רוצים לשפר את הרמה. עשינו בירורים עם כל המרכזים

הבריאותיים, קופת-חולים וארורים. זה גם חסכון גדול מאד בימי אשפוז, שבתוך קבוצה

כזאת, שתהיה עצמאית, יהיו רופא, אחיות, מרפאים בעיסוק, והיא תקבל את ההזמנות

ותספק את הטיפול לפי ההזמנות.

יש עכשיו חברה חדשה של "הסנה", שמתכוונת לבטח אנשים שיהיו מכוסים מבחינת שעות

הטיפול הסיעודי שלהם. הם מוכנים להשתמש בקבוצות אלה. אנחנו כבר הצענו 20 אחיות

ו-10 רופאים, שיעברו הכשרה, והם יתארגנו כקבוצה. גם זה בתנאי אחד, שהם יקבלו

בנוסף לכך, במשך שנה איות, דמי-קיום או ביטוח אבטלה, כדי שהם יעברו את השנה

הראשונה. אחר-כך הם ייכנסו לשוק.



אנחנו יודעים שבחודש אוקטובר שילמו רק בעד ביטוח אבטלה 67 מיליון ש"ח. אם

היינו לוקחים מחצית מן הסכום הזה לעבודות יזומות, לא כמו העבודות בשנות הששים

כשנטעו פרדסים וחורשות, כי היום אין מים - אם נצא כולנו יחד בנוסחה הזאת, אני

חושבת שאפשר ליצור, ומיד, עשרות אלפי מקומות עבודה.
היו"ר מ' קליינר
תודה. אנחנו שינינו למעשה את הסדר, כי רצינו לשמוע קודם מה יש ואחר-כך לשמוע

הצעות איך להתגבר על ה"אין", אבל היינו מגיעים לכך בלאו-הכי. לכן נחזור כעת לסדר

המקורי שלנו ונשמע את מר נגוס, סמנכ"ל המחלקה להתחדשות ולפיתוח בסוכנות היהודית,

ואחר-כך נחזור למשרדי הממשלה האחרים. מר נגוס, בבקשה.

חי נגוס;

אנחנו גיבשנו תוכנית כוללת. אציין את המסלולים העיקריים שלה ואחר-כך אפרט

בקשר לחלקים המעניינים. אנחנו יצאנו בתוכנית לשיקום שכונות וראינו את הנושא של

קליטת העליה באזורי הפיתוח במיוחד, ובשכונות לשיקום, ומעניין מאד לראות שכל חדירה

טבעית נקלטה דווקא בשכונות החלשות יותר. ראינו את זה כברכה, כתיגבור, גם בעיירות

הפיתוח וגם בשכונות, אבל כסכנה חמורה, כי זה עוד פעם הופך את השכונות האלה לתחנות

מעבר, כאשר אנשים נכנסים ויוצאים ולא נקלטים.

פיתחנו תוכנית שמיועדת בעיקר לאזורי הפיתוח בירושלים, בגליל ובנגב, שפועלת

ב-4 מסלולים; 1. הכשרה מקצועית, שמכוונת יותר לקליטת עולים בסקטור הציבורי, שתוך

כדי גידול האוכלוסיה, יש דרישה גם לרופאים וגם למורים, וגם מעבר לכך, שכלול שוק

העבודה בתחום ההנדסה, הכשרת מהנדסים ומקצועות טכנולוגיים אחרים, וגם בתחום האמנות

והספורט.
היו"ר מ' קליינר
כמה מקומות עבודה התוכנית שלכם מכוונת ליצור?
ח' נגוס
בתחום ההכשרה המקצועית אנחנו מדברים היום על כ-1,600 אנשים שהשתתפו בתוכניות

ההכשרה ואחר-כך נקלטו.
היו"ר מ' קליינר
מה מידת הקשר של התוכנית הזאת עם תוכניות ההכשרה של משרד העבודה, או שאין

ביניהן קשר?

חי נגוס;

יש ביניהן קשר. חלק מזה נעשה בתיאום עם משרד החינוך ומשרד הקליטה. בדרך-כלל

משרד הקליטה מעורב בזה בכל הקשור לדמי-קיום. חלק מזה הוא נושא של משרד החינוך.

למשל, אנחנו מתעסקים בחלק של הכשרת המורים בתוכנית של קליטת מורים ליום חינוך

ארוך. זאת אומרת, יש תיאום עם המשרדים בנושא הזה.

אנחנו נכסנו לעוד שני מסלולים שקשורים לעידוד היזמות, וזה בכל הנושא של

החממות בפריפריות, גם החממות הטכנולוגיות וגם החממות העסקיות, בתיאום עם גורמים

אחרים, ואנחנו גם מפעילים קרנות להלוואות, כהשלמה לכל הטיפוח.

הדבר הרביעי שאנחנו רואים כחשוב מאד, ויש לנו דברים שאנחנו מתחילים לעשות,

הוא ניצול הקשר שלנו עם הקהילות היהודיות בחוייל וכל הנושא של אפשרויות שיווק

ואפשרויות של השתתפות, מה שנקרא שותפויות אסטרטגיות.
היו"ר מ' קליינר
וזה מתחיל להיות רציני?
ח' נגוס
זה מתחיל להיות רציני. נמנעתי מלדבר על השקעות והקמת מפעלים, כי זה לא התחום

שלנו. אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים להביא עוד מוטורולה ואינטל. אנחנו מדברים

על עסקים, שבארצות-הברית הם נקראים בינוניים אבל בשבילנו הם די גדולים, ושתחיה

אפשרות של שותפות ושל שיווק.
היו"ר מ' קליינר
אתם מרושתים בענין הזה עם מכון היצוא?

חי נגוס;

כן.
א' אללוף
לגבי מכון היצוא רציתי להוסיף שב-19 בנובמבר יתקיים בקרית-גת יום עיון משותף

לכל קציני הפיתוח הכלכלי בנגב, ובאמצע ינואר יתקיים יום עיון נוסף.

חי נגוס;

נראה לנו שיש דברים שלא התחברו, ואז ניסינו לזהות כמה נקודות חיבור. נקודת

חיבור אחת היא ניצול ועדות כלכליות וקהילות בחו"ל שיכולות לחיות כתובת כדי להגיע

לאנשי עסקים. אנחנו מחפשים מתווכים בחו"ל, שזה הקהילות. וכשאנחנו מוצאים

מתווכחים, אנחנו מרשתים את זה.

דבר שני, אני חושב שיש נקודת חיבור בארץ, במיוחד ברשויות המקומיות. אנחנו

עזרנו במימון קצין פיתוח כלכלי, שאם המפעל מגיע לשדרות, יש כתובת בשדרות. יש

בעייה שאין כתובת אחת ברורה, ואי-אפשר לעשות כתובת אחת ברורה, אבל אפשר לעשות

שיהיה מלווה אחד, ואנחנו חושבים שזה צריך להיות דרג מקומי ברשות המקומית, שהוא

מעוניין. זאת אומרת, המפעל בא, מתעניין במקום כלשהו, ויש מי שמלווה אותו בכל

התחנות. אלח שני דברים שניסינו לזרז את התהליך שלהם.

אי אללוף;

ההזדמנות של אזורים פריפריים לעלות על דרך המלך היא הזדמנות שלצערי היא גם

תחזית של סכנות, אם לא יותר מזה.

באזור הדרום נקלטים היום כ-7% - 8% מכלל העולים, כשהבנייה היא פי 4 מהצרכים

האמיתיים של האוכלוסיה שמשתקעת במקום, ויש סכנה שלאור חוסר תעסוקה במקום,

ההידרדרות של האזור כולו, כולל הוותיקים, תגדל ותלך.

אנחנו פיתחנו כ-80 תוכניות שונות, אם זה בהכשרה מקצועית, אם זה יחד עם כל

הגורמים המתאימים, נושא של חממות עסקיות וחממות טכנולוגיות, קרנות להלוואות,

וכו'. אם מותר לי להיות לרגע יועץ של הוועדה, אומר שיושבים פה הרבה מאד גורמים

שהם המתאמים בנושא של שיקום שכונות. ההתארגנות הזאת אין לה תרגום ברמת המטה

וברמת השטח, אפילו לא ברמה של האזור. אני סמנכ"ל אזור הדרום מטעם הסוכנות

היהודית, אני מתאם רק מול האזור מטעם המשרדים, ואין שום גורם שטח מתאם, מבצע

ואחראי על הביצוע.



אם מחר בבוקר יקבלו את ההחלטה שלך, גבי תמיר, לאמץ 15,000 מורים, 1,000 מהם

באזור הדרום בלבד, אין מי שיבצע את העבודה בשטח. אנהנו רואים את זה. בשנה שעברה

היה לנו תקציב של 3.5 מיליון דולר, ואני מודה שלא יכולנו להפעיל את כולו,

כשהצרכים הם אמיתיים וגדולים.

לכן אני חושב שללא קבלת החלטה בקבינט הקליטה על מבנה ארגוני להפעלתו, אפילו

הזמנית, של כל מערך קליטת העליה, אנחנו נמשיך לריב בינינו.
היו"ר מ' קליינר
קליטת העליה בתעסוקה?
א' אללוף
קליטת העליה בכלל, בכל הנושאים. כמו בשיקום שכונות. לשיקום שכונות היה

יתרון אדיר. אני מסכים אתך בענין התעסוקה, אבל בכלל. ויש היום תשתית ראשונית.

באזור הדרום יש לנו 7 קציני פיתוח כלכלי, בשדרות, בנתיבות, בקרית-גת - חלקם

במימון סוכנותי וחלקם במימון הרשויות - שאם הם היו מקבלים סמכות לדבר בשם כל

הגורמים, הם בהחלט היו יכולים לשנות את הענין.

אני רוצה לומר כמה מלים כאיש הסוכנות לגבי פרוייקטים שמתבצעים. יש הרגשה

שאין צורך להשקיע בפריפריה. קובעים קריטריונים ארציים ולא מתחשבים בפריפריה.

כשמדברים, למשל, על חממה טכנולוגית, ואומרים שהיא תקום בטכניון בחיפה או

בדיזנגוף, יש לה אותם חוקי מימון ותמריצים כמו חממה שתקום באופקים, זה אומר שלא

מעוניינים באופקים.

עוד יותר קשה, לדעתי, שבמשרד המדען הראשי אומרים: איפה שאנחנו נמצאים אנחנו

לא רוצים גורם סוכנותי, ואל תפריעו לנו. זה אומר שהמדען הראשי נכנס לחממה כשהיא

כבר רצה, יש לה כבר פרוייקט מזוהה, שאתו אפשר לצאת לדרך, ואף אחד לא מדבר במקומות

הפריפריים האלה על תקופת ההקמה, על תקופה של יצירת החממה. ופה אנחנו תמיד נתקעים

במלחמות יהודים לא נעימות ואנחנו פוגעים באפשרויות של פיתוח אזורי. לבוא היום עם

22 מדענים באופקים, כמו שיש לנו בחממה הטכנולוגית שבראשה עומד פרופ' ברנובר, זה

נראה לי כאב גדול שהעסק יתמוטט מפני שהמדען הראשי עוד לא נכנס, מפני שלא עמדו

בקריטריונים שלו עד הסוף.
י' שפרינצק
מה הם הקריטריונים של המדען הראשי?
היו"ר מ' קליינר
מר אורן, אתה איש החשב הכללי ואני בעצם מדבר על אגף התקציבים. אבל היות ואתה

מייצג כאן את האוצר, בעצם כל מערכת התקצוב פרוסה בפניכם. האם יש לכם תמונה כוללת
שאומרת
מדינת ישראל עושה חשבון בגדול דווקא מהזווית שלכם שאומרת; אצלי בעצם

דמי אבטלה, דמי קיום, הכנסות ממסים? כי אם אני יוצר תעסוקה, בחשבון אמיתי אני גם

מקבל על זה מסים, אני גם צריך לחשוב שבלאו-הכי הייתי משלם דמי אבטלה. האם יש

חשבון מקרו שאומר כמה אני צריך לשלם לאנשים האלה וכמה אני יכול להשקיע כדי שהדבר

הזה ייעשה בדרך של תעסוקה? השאלה הזאת כוללת בעצם את כל מה שקיים, וגם הצעות

פוטנציאליות, בין השאר ברוח הדברים שעליהם דיברה גבי ונמיר.
י' אורן
למרות שהוזמנתי רק לנושא היזמות הזעירה, כפי שקראתם לזה, אני מעדיף להתייחס

יותר לצד העסקי. הגישה אצלנו אומרת שבסופו של דבר התרומה הגדולה ביותר לתעסוקה

תהיה הצמיחה. בענין הזה אפשר למצוא פתרונות רבים שיהיו פתרונות ביניים לתעסוקה,

אם זה העסקת מדענים, ובתקציב של כל משרדי הממשלה יש השתתפות בהעסקת עולים חדשים.



במשרד המדע יש תקציב מוגדל לצורך העסקת מדענים עולים, ויש הנושא של המאגרות ושל

השתתפות בשכר עובדים. אבל אני חושב שהאוצר, יחד עם משרד התעשיה והמסחר וגם עם

משרד התיירות כפי שהוזכר קודם, הולך בתוכנית שבסופו של דבר תביא לתעסוקה גדולה

יותר. מכיוון שזו לא העסקה ישירה, קשה לומר כרגע בדיוק בנהו מספר המועסקים, אבל

הכיוון צריך להיות צמיחה.

הבעייה עם סוג כזה של תוכניות היא שזה לוקח זמן, ויש פער זמן עסקי. למשל,

לפני למעלה משנה אושרה בוועדת הכספים ערבות מדינה, לאיור אישור חוק עידוד השקעות

הון (תיקון מס' 39). בהיקף של 700 מיליון ש"ח. במרכז ההשקעות אושרו כבר לא מעט

תוכניות למפעלים חדשים שיוקמו, ואם אינני טועה אושר סכום של כ-400 מיליון ש"ח.

הביצוע נכון לעכשיו הוא עדיין נמוך מאד, מכיוון שיש גם פער זמן של ההתארגנות

עצמה.

אותו דבר בתקציב תשתיות. דובר כאן קודם לכן על אזורי פיתוח ועל אזורי

פריפריה. יש תקציב שהמדינה משלמת באופן ישיר לפיתוח אזורי תעשיה באזורי פיתוח.

בשנת התקציב הקרובה התקציב הזה אמור להיות משולש והוא יגיע קרוב ל-100 מיליון

ש"ח. יש כוונה ליישם תוכנית חדשה של פארקים תעשייתיים, כלומר יצירת אזורי תעשייה

בין-עירוניים. זו יציאה מהגישה שכל עיר מסתמכת על מפעל אחד בלבד.

עי תמיר;

זה יתן מקום עבודה ראשון בעוד 5 שנים.
היו"ר מ' קליינר
בעיני חשוב מאד לתת תעסוקה לתקופת הביניים שהיא 2 - 3 - 4 שנים. אם לא נצליח

לבנות תשתית שמותאמת במידת האפשר למקצועות של העולים לעוד 2 -3 - 4 - 5 שנים,

ושהעולים יידעו שיש סיכוי כזה, לא יעזרו לנו כל העבודות הזמניות. זה חשוב יותר

אפילו מהעבודות הזמניות.
י' אורן
ברור שמעבר לכך יש גם הגדלה משמעותית ביותר בתיירות. אין ספק שכל הפיתוח של

התשתית מוסיף עבודה בטווח המיידי, מכיוון שצריך לבצע את זה. אבל המטרה בכל

התקציב הזה היא לאו דווקא יצירת עבודה מיידית, מכיוון שיש הרגשה שאם נצליח ליצור

תשתית אמיתית באזורי פיתוח, שבעצם תיצור קירבה גיאוגרפית למרכז הארץ, מכיוון שעד

היום אזורי פיתוח, למרות כל ההטבות שניתנו באמצעות חוק עידוד השקעות הון נוצר מצב

שהוקמו שם מפעלים עתירי הון, עתירי השקעה ולא עבודה דווקא, ומכיוון שההוצאות

האחרות שלהם היו גבוהות בהרבה, הם בדרך-כלל הגיעו למצבים קשים, ואנחנו מכירים את

זה. כלומר, הממשלה נדרשה תמיד לסייע למפעלים האלה, מכיוון שהם החזיקו תעסוקה

בעיירות פיתוח.

בפירוש יש כוונה ליצור מצב, ואפשר להסביר בהקשר הזה אפילו את כביש חוצה

ישראל, שהוא חלק מהעניין.

תשתית בתיירות היא חשובה מאד, ובענין הזה אמנם יש פער של זמן שלוקח לבצע, אבל

כבר עכשיו יש ועדה במשרד התיירות, יחד עם משרד האוצר, והתקציב מתחיל להיות מבוצע

באמצעות החברה הממשלתית לתיירות.
היו "ר מ' קליינר
מי אחראי לביצוע תשתיות תעסוקה בסכום של 100 מיליון ש"ח?
י' אורן
זה פיתוח תשתיות פיזיות ולא תשתיות תעסוקה. האחראי לביצוע הוא משרד התעשיה

והמסחר. התקציב השנה היה 30 מיליון ובשנה הבאה הוא יהיה 100 מיליון ש"ה. מעבר

לכך יש גם תוכניות שהן לא בהכרח מעורבות תקציבית ישירה, אבל יש תוכניות לשיווק

קרקעות במרכז הארץ על-ידי חברות יזמיות לשיווק קרקעות. כלומר, במקום שמינהל

מקרקעי ישראל יפעיל את כל הנושא הזה, יהיו חברות שהן תזכינה במכרז והן תהיינה אלה

שישבחו את הקרקע, כולל הכשרת הקרקע לאזורי תעשיה במרכז הארץ, מתוך כוונה שכל

הפרצלציה תהיה הרבה יותר מהירה.

עסקים קטנים. אנחנו יזמנו הקמה של שתי קרנות לעידוד עסקים קטנים. קרן אחת

יחד עם בנק לפיתוח התעשיייה הוקמה לפני 7 חודשים, בהיקף של 80 מיליון ש"ח, כאשר

מתוך הסכום הזה 20 מיליון ש"ח הם כספי תקציב שמועמדים לבנק לפיתוח התעשייה. מעבר

לזה שזה מקור בנקאי להעמדת הלוואות, זה גם מקור לבטחון. יצרנו כאן מכניזם שכדי

שהבנק יוכל להעמיד הלוואות מבלי לקחת בטחונות חיצוניים, למעשה יש כאן סיכון ראשון

של המדינה על כלל ההלוואות.

אחת הבעיות שאנחנו רואים בתחום היזמות בעסקים הקטנים היא שיש הרבה מאד יזמים

שמעוניינים להיכנס לפעילות, אבל הם מתקשים מאד להשיג מימון, מפני שהם בדרך-כלל

צריכים להשיג בטחונות, ערבים, ואף יותר מכך. לכן רצינו להיכנס למסלול שבעצם כל

מה שיידרש היזם לעשות הוא לבוא עם תוכנית טובה, ועם הון עצמי בסיסי בשיעור של 25%

מההשקעה, ובמסגרת הזאת, לאחר שתהיה בדיקה הוא יוכל לקבל הלוואות לצורך הקמת עסק

או הרחבת עסק קיים.
היו"ר מ' קליינר
ומי יכול לפנות, כל אחד?
י' אורן
כל אחד יכול לפנות, ובכל התחומים. אין כאן ועדות קבלה שזה חייב להיות אך ורק

בתחום התעשייה או שזה חייב להיות קודם-כל ליצוא. זה בתחומי המסחר, התעשייה, ובכל

תחום של עוסקים קטנים.

צי אנגל;

אני מבקש להשלים ולתת נתונים מעודכנים בנושא הזה. עד היום אושרו 250 בקשות,

מהן בוצעו כבר 90. אם המפעלים האלה יקומו אני מעריך שהם יעסיקו כ-2,000 עובדים.

90 מפעלים הגיעו לבנק כדי להתחיל לבצע את ההלוואה, כאשר החלוקה היא 50% באזור

המרכז ו-50% באזורי פיתוח, וחלוקה שניה של 50% מפעלים ו-50% מפעלים מסוג אחר -

שירותים, שירותי אוכל וכיוצא באלה.
היו"ר מ' קליינר
בכמה כסף מדובר מתוך ה-80 מיליון ש"ח?
י' אורן
עד עכשיו אושרו הלוואות בסדר-גודל של 50 מיליון ש"ח. כלומר, מבחינת אישורי

הלוואות הגיעו למחצית.

קרן קלרידג' התחילה לפעול לפני כשנה במתכונת כספית מאד-מאד מצומצמת, וגם

מבחינת הפעילות שלה. מכיוון שהם ישבו במקום אחד והצוות שם היה מאד מצומצם, הם

העמידו הלוואות ספורות למספר מצומצם של עסקים.



לאחר שהתחילה התוכנית עם הבנק לפיתוח התעשייה החלטנו לצאת עם תוכנית נוספת,

שבמידה מסויימת היא אולי אפילו תהווה תחרות, וכאן נקטנו בשיטה שונה שבעצם יצאנו

למעיו מכרז בין הבנקים. כלומר, בנינו מבנה של ערבות מדינה, שהמדינה תהיה בסיכון

ראשון על 40% מקרן של 100 מיליון ש"ח, והצגנו את התנאים שלדעתנו צריכים להיות

בענין הזה. שוב, מדובר בכל סוג של עסק. רצינו גם שתהיה הקצאה של חלק מהכספים

לאזור פיתוח, ובנוסף לכך איפשרנו הלוואות להון חוזר, כי לפני-כן היתה מגבלה כלשהי

בתחום ההלוואות להון חוזר, וביקשנו לקבל הצעות ב-3 סוגים של הלוואות: הלוואות

צמודות דולר - אם זה מקרה של עסק שצריך לקבל סוג כזה של אמון, הלוואות חה"ד

והלוואות ארוכות. בכל מקרה מדובר בהלוואות שמינימום הזמן שלהן הוא 5 שנים.

קיבלנו הצעות והחלטנו שיבצע אותן בנק דיסקונט, יחד עם קלרידג'-ברונפמן, והם

למעשה במידה רבה יועצים גם לעסקים כשמדובר בחונכים. אני חייב להזכיר שבהקשר של

הבנק לפיתוח התעשייה יש פרוייקט חונכות של משרד התעשייה והמסחר, אם מסינבר שליזם

יש אולי רעיון טוב אבל אין לו נסיון עסקי, במקרים רבים ממונה לו חונך במימון של

משרד התעשיה והמסחר, שמסייע לו בכניסה ובהרצת של העסק.

אותו דבר בקרן החדשה, קלרידג' מתפעלת קצת יותר את הנושא של החונכות ושל

הבדיקה הכלכלית, ויש שם גם משתתפים בכספים, אם כי אנחנו לא שותפים לזח. כלומר,

חהתקשרות היחידה של מדינת ישראל היא מול בנק דיסקונט שמתחרה לצורך הענין הזה.

אין עדיין נתונים, מכיוון שהערבות הועברה לבנק דיסקונט בחודש אוקטובר. בנק

דיסקונט יצא בפרסומים בעתונים לפני מספר שבועות. יש התעניינות, ואני יודע שכבר

אושרו מספר הלוואות, אבל עדיין לא עבר מספיק זמן כדי שנוכל לדעת מהי מידת ההצלחה

של הקרן הזאת. אני משער שתוך חודש - חודשיים נוכל להביא נתונים לגבי היקף

ההלוואות.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה.

אני מבקש לשמוע כעת בנושא ההשתלמויות. איפה פה הבעייה? אני שומע על מורים

למתימטיקה, שלכאורה זה דבר פשוט ביותר והם רוצים ללמד, הענין תקוע, והגיע אלי קול

צעקה. אולי נשמע בקצרה מנציג משרד העבודה והרווחה מה קורה בענין הזה.

ר' בר יוסף;

סוכם שבשנה הבאה תהיה הגדלה של מסגרת ההכשרה המקצועית בעוד 60,000 איש. זה

אומר בעצם הכפלה של מספר המבוגרים שיעברו במסגרות ההכשרה.

השנה הוכשרו במסגרת הכשרת המבוגרים כ-27,000 עולים, ובשנה הבאה יוכפל מספר

העולים שיוכשרו במסגרות אלה. במקביל אנחנו ממשיכים לעשות סריקות של כל האופציות

שהוצגו כאן, נסיונות כאלה ואחרים, פרוייקטים כאלה ואחרים. רוב האנשים שיוכשרו

במערכות שלנו יסיימו אותן ולא ייקלטו בעבודה, משום שקליטה ועבודה היא פונקציה

בלעדית של צמידה, ולכן התפקיד המרכזי של משרד העבודה בתחום ההכשרה המקצועית בשנה

הבאה יהיה לספוג את האבטלה לתקופה של חצי שנה בערך, וזו תהיה בגדול הורדה של כ-3%

משיעור האבטלה של אנשים שיישארו במסגרות של הכשרה מקצועית. צריך לזכור רק שלענין

הזה יש מעט מאד אלטרנטיבות, משום שכשמדובר בעולים חדשים, ההכשרה המקצועית בהרבה

מקרים היא תנאי לכניסה ל"עבודות מתאימות" במשק.

אנחנו מדברים, כמובן, על פתרונות שהם תלויי תקציב, ובפתרונות כאלה, להערכתנו,

הכשרה מקצועית הוא אחד הפתרונות היעילים ביותר שעושים עלות מול תועלת. אנחנו

מעריכים שבשנה הבאה נוכל להכשיר כ-3,000 איש לקראת עיסוקים שבהם תהיה תוחלת

תעסוקתית מעבר לרגיל. צריך לזכור שככל שנשקיע בהכשרה מקצועית יותר בסקטור אחד,

זה יבוא, כמובן, על-חשבון הסקטור האחר, ובמקרו הממשלה לא תרוויח דבר.
היו"ר מ' קליינר
אני מצטער לקטוע את הישיבה, לא לסיים אותה. אני נזהר מהצהרות, כי יש גוף אהר

באכסקוטיבה שדיבר על 3 חודשים שהוא מתעסק רק בתעסוקה. אבל אנחנו נזמן בהקדם

האפשרי ישיבה נוספת בהרכב דומה מאד, כי אני הושב שיש דברים שטעונים ליבון.

לוועדת העליה והקליטה יש ועדת משנה שעוסקת בזה ביתר-פירוט, וחלק מכם ודאי

השתתף גם בישיבות של אותה ועדת משנה.

פנתה אלי חברת-הכנסת אורה נמיר, יושבת-ראש ראש ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,

והציעה לקיים ישיבה נוספת, כי תעסוקה בסופו של דבר הוא לא רק ענין של עולים אלא

גם של ישראלים, ואנהנו רוצים ללבן את הנושא עד תום ולנסות לראות היכן אפשר לגבש

דברים, לראות יזמו נה כוללת ולמצוא דרכים חדשות.

לא מצאנו עדיין פתרון לתעסוקה הזמנית, למרות שאם נראה מה קורה במזרה גרמניה,

הרי שאנחנו צריכים לראות גם את חצי הכוס המלאה בתהום של תעסוקות זמניות. אבל זה

לא מספק אותי. הבעייה שלנו היא לא רק 300,000 העולים שבאו. אני רוצה להביא גם

את מיליון היהודים שיושבים על הגדר, ולכן 300,000 העולים שכבר באו צריכים להיות

יותר מרוצים, והם יהיו מרוצים גם אם תהיה להם איזו שהיא תעסוקה היום, ותחושה שהם

עובדים, וגם אם נוכל לשדר להם בצורה הרבה יותר מגובשת, מרוכזת ומשכנעת, שיש תקווה

שבעוד 3 - 4 שנים תהיה להם עבודה במקצוע שלהם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:35

קוד המקור של הנתונים