ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/10/1991

טיפול המשטרה בתלונות עולים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 173

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי. ז' בחשון התשנ"ב - 15 באוקטובר. 1991. בשעה 13:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

י' ביילין

י' צור

מוזמנים;

שר המשטרה ר' מילוא

י' טרנר - מפכ"ל המשטרה

אי ביבי - ראש אב"א, משטרת ישראל

ניצב גי נגל - ראש אגף תכנון, משטרת ישראל

יי בינג - עוזר ראש אגף תכנון, משטרת ישראל

י' לפידות - מנכ"ל משרד המשטרה

ת/ניצב ט' גולן - ראש מטה שר המשטרה

ר' לוי - דובר משרד המשטרה

מי כהן - מבקר משרד הקליטה

אי זיסבלט - יועץ משפטי, משרד המשפטים

אי גורדון - ראש מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

מי גרוברג - ראש אגף העליה, הוועד הפועל של ההסתדרות

י' שטרול - מנהל אגף העליה, הוועד הפועל של ההסתדרות

י' פרנקל - הפורום הציוני

גי חבקין, - יו"ר פורום ארגוני המתנדבים לקליטת העליה

עו"ד מי הרצוג - יו"ר הוועדה המשפטית במרכז להתנדבות
מזכירת הוועדה
וי מאור
קצרנית
שי צהר

סדר היום! טיפול המשטרה בתלונות עולים.



טיפול המשטרה בתלונות עולים.
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את הישיבה, ומורה לשר המשטרה שלמרות היותו עסוק גם בוועדות

אחרות חזר ואישר את הופעתו בפנינו בנושא שהוא בעל חשיבות רבה ומקיף למעשה

יותר מאשר ההגדרה שלו. ומתייחס גם לטיפול המשטרה בתלונות עולים, אבל לא רק

בזה.

בישיבות של הוועדה נתקלנו יותר מפעם במעשי פשיעה כלפי העולים, במקרים

של ילרים מוכים מבין העולים, בעבריינים שהניעו מברית המועצות, נם במקרי

אלימות במשפחה, במקרים של התאבדויות מקרב העולים, ונם בנשים עולות העוסקות

בזנות. אנחנו מבקשים לשמוע אם יש במשטרה הערכות מיוחדת לפי הבעיות

המיוחדות הנובעות מגל העליח.

נושא נוסף, אף הוא מרכזי, הוא זה של הונאת העולים בדרן כלל מיד עם

הגיעם. נתקלנו בהופעות מאד קשות ומבישות של אנשים שמנצלים את חוסר

ההתמצאות של העולים, את עובדת היותם "ירוקים", ומרמים אותם בצורה גסה

ובוטה. אני חושב שכאשר מרמים מישהו שאינו יכול להתגונן מבצעים למעשה עבירה

חמורה עוד יותר. היינו ורצים לשמוע את התייחסות שר המשטרה וצמרת המשטרה

לנושא הזח.

ישנו נושא מאד ספציפי, אבל מאד עקרוני, שמציק לנו מאד. כוונתי לפיקוח

על שכר המינימום. ישנה בארץ תופעה רהבה מאד של ניצול עובדים והעסקתם

בניגוד לחוק בשכר שהוא מתחת לשכר המינימום הקבוע בחוק. היינו מבקשים לשמוע

את התייחסות המשטרה גם לנושא חזה.

כמו כן היינו מבקשים לשמוע אם יש, ובאיזו מידה, קליטה של עולים

במשטרת ישראל. ובהקשר זה מעניין אותנו מה קורה לעולה שנעצר והוא עוד לא

מדבר עברית. מי מדבר אתו כשהוא מובא למשטרה? שמענו את אשר קרה בעפולה,

כאשר עולים שעובדים במאפיה באו להתלונן שרימו אותם בשכר, היכו אותם. וכאשר

הנשים באו לעזרתם, היכו גם אותן. ובסופו של דבר עצרה המשטרה את העולים, כי

הם לא יכלו להסביר מה קרה, מאחר והם לא דיברו עברית, ולצד השני היו כנראה

הסברים.

אנחנו יודעים שעולים נגנים נקלטים בתזמורת המשטרה, אבל היינו רוצים

לשמוע אם המשטרה קולטת עולים גם אל שורותיה ושורות השב"ס.

שר המשטרה הנוכחי הוא שר צעיר, נמרץ ומצליח, ואני בטוח שכמו שהוא

מטפל בנושאים אחרים בנמרצות גם בנושא הזה יעשה כן ויזכה לשיתוף פעולה.

שר המשטרה ר' מילואי.

כבוד היושב ראש, חברי הוועדה ואורחים, הנושא של קליטת עולים וטיפול

בבעיות עליהם עומד במשטרה בעדיפות גבוהה. נכון שישנם בארץ דברים בעייתיים

יותר עם עדיפות גבוהה יותר, אבל אין ספק שהנושא של קליטת העולים והטיפול

בבעיותיהם נמצא בעדיפות גבוהה. יו"ר הוועדה הזכיר את תזמורת המשטרה ואני

רוצה לציין שקרוב ל-50% מאנשי תזמורת המשטרה הם אכן עולים חדשים.

גהנושאים העומדים על סדר היום במשטרה הם שניים בעיקר. האאחד - הגנה

על העולים שמגיעים ארצה. הגנה עליהם וטיפול בפשיעה בקרב העולים. בנושא הזה

יש למשטרה תכנית פעולה, לרבות גיוס שוטריםמיו?ים שיטפלו באי זורים שבהם יש

מספר גדול של עולים, תכנית שאושרה כבר על ידי האוצר לגבי שנת 1992, ומפכ"ל

המשטרה יפרט אחר כך את שיטת העבודה והפעולה שלהם.



הנושא השני הוא של קליטת עולים-עובדים במסגרת המשטרה. הקבינט לעליה

וקליטה קיבל בענין זה החלטה, על פיה המשטרה תתוקצב לצורר קליטת 100 שוטרים

עולים במסגרת המשטרה, כאשר לקחו בהשבון את כל השיקולים כמו הצורךבדוברי

רוסית במשטרה שיוכלו לטפל בפניות ובתלונות. הדבר הזה חשוב ביותר. הקבינט

קיבל זה, נדמה לי, בהסכמה כללית, אף שנדמה לי שנציג האוצר השתתף באותה

ישיבה.

אנחנו הודענו שלא זו בלבד שאנחנו שמחים לקלוט עולים שוטרים, אלא

שאנחנו נקלוט את השוטרים האלה, אחרי שסיימו את השנה הראשונה שלהם במשטרה,

על חשבון תקן כוח האדם שלנו. אנחנו נקלוט אותם במסגרת הפול הכללי של

משטרת ישראל מבלי לבקש תוספת כוח אדם למשטרה. ביקשנו רק שיממנו את השנה

הראשונה שלהם אצלנו, כדי שאנחנו נוכל לעמוד לאחר מכן בנטל התקציבי הזה.

אחנו מתייחסים במלוא תשומת הלב לשלושת ההיבטים הבאים: קליטת עולים

במשטרה; טיפול בריכוזי עולים על ידי שוטרים דוברי רוסית; הטיפול בתלונות

של עולים ובבעיות הקשורות בהונאת עולים. אנחנו משתדלים לדאוג לכך שבכל

תחנת משטרה יימצא דובר רוסית שיוכל לדבר עם עולים דוברי רוסית. נכון שלא

תמיד אנחנו מצליחים בזה, אבל בחלק גדול מהמקרים הדבר בכל זאת הושג. ברגע

שנוכל להשלים גיוסם של 100 שוטרים חדשים שהם עולים, ונשלים את התכנית

שתכננו לגבי האיזורים השונים, הדבר יקל עלינו מאד את הטיפול בבעיה הזאת.

אשר לנושא הפשיעה בקרב העולים, אני מוכרח לומר שעל פי המצב עד כה

אחוז הפשיעה בקרב העולים הוא נמוך ביותר. ממוצע העבירות על אלף עולים

חדשים מגיע לכדי 4, לעומת 23 עבירות בממוצע לאלף תושבים ותיקים. זה הבדל

משמעותי ביותרת, גדול כמעט פי 6 אצל הוותיקים. אינני יודע עדיין למה

בדיוק יש לייחס את זה. יכול להיות שאולכוסיית העוים אינה רגילה לפשע ואינה

משתלבת בחיי פשע, ויכולות להיות סיבות אחרות. מכל מקום, הנתון בעצמו מעורר

קורת רוח, בתקווה שיימשך להיות כזה גם בעתיד.

ני ארד;

מה מוגדר בעבירה? והאם זה כולל גם עבירות תנועה?
שר המשטרה ר' מילוא
הכוונה לעבירה פלילית, לא לעבירות תנועה או חניה ודברים מהסוג הזה.

ברשותך אדוני היושב ראש, אנימציע שמפכ"ל המשטרה ירחיב קצת את היריעה.

אחריו ידווה ראש אגף התכנון וכן ראש אכ"א שמטפלים בבעיות האלה יום יום.

אני מתנצל מראש על שאהיה נאלץ לעזוב את הישיבה למספר דקות, כדי להיות נוכח

בישיבה אחרת, ולאחר מכן אחזור לכאן.
י' טרנר
אני רוצה להמשיך ולהתרכז בנקודות העומדות על הפרק בכל הקשור לקליטת

עולים. אכן ישנה הגזמה רבה בייחוס מקרי פשיעה רבים לעולים חדשים. כאשר

נתפס עולה מרוסיה או עולה מאתיופיה בביצוע מעשה כזה או אחר, מיד ממהרים

ךלהציג זאת כאילו חבורות פשע הובאו למדינת ישראל, ולא הוא הדבר, והנתון

שמסר כאן שר המשטרה מעיד על כך. לכן אני מציע שנרגע מהשמועות האלה, כי

תמונת המצב היא הרבה יותר טובה מכפי שנוטים לחשוב.

במסגרת הרצון שלנו לתת טיפול טוב לעולים חדשים, ובשלב זה הכוונה היא

בעיקר לעליה מרוסיה ומאתיופיה, איתרנו כ-30 מרכזי מגורים ברחבי מדינת

ישראל וביקשנו שיאשרו לנו תקנים לקציני-שכונה בשביל האיזורים האלה. הכוונה



לתקן שיהיה בו איש משטרה, ואנחנו רוצים כמובן באדם שיודע את השפה, והוא

יהיה ממוקם במרכז או לידו וייחד את הפעילות שלו לטיפול בעולים חדשים. בשל

מצוקת האוצר המוכתר לכולנו אושרו לנו 20 תקנים. אנחנו נשתדל לעשות את הטוב

ביותר עם 20 האנשים שאושרו לנו, ונפרוש אותם בצפון, בדרום ובמרכז על פי

השכונות שקמו וקמות והמאכלסות עולים חדשים.

עולה חדש שיש לו בעיה כח או אחרת, והוא לא יודע את השפה, מתייצב

בתחנת המשטרה ברחובות, למשל, ואין שם אדם שיכול לדבר אתו ולהבין מה הוא

אומר. אין לנו די אנשים דוברי רוסית ו/או אמהארית בכל אחת מתחנות המשטרה

במדינת ישראל שיוכלו להידבר עם העולים. אנחנו עושים מאמץ בדול בנושא הזה

מתוך רצון שבבל אחת מתחנות המשטרה יימצא לפחות שוטר אחד שיוכל לדבדר בשפתו

של העולה, להשיב לשאלותיו ולהסביר לו דברים. אבל טרם הנענו למצב הזה,

ולעתים צריך השוטר בתחנה לרוץ לחנות סמוכה שבעליה דובר רוסית, או לקרוא

למתנדב במשמר האזרחי כדי שיעסוק במלאכת התרגום, ויש גם מתנדבים שמוכנים

לעזור לנו בנושא הזה.

אין ספק שהבעיה המתעוררת בשל אי ידיעת השפה בתחנה זו ואחרת של המשטרה

מעוררת קשיים גדולים, ואנו מקווים שעם הזמן נמצא תשובה לבעיה הזאת. על כל

פנים אנחנו לא רואים אפשרות לפתרון מיידי של הבעיה הזאת, ואינני יכול

להבטיח לכם שהחל ממחר בבוקר ייצאו דוברי רוסית ואתיופית בכל אחת מתחנות

המשטרה בארץ, ואפילו לדא בתחנות הנמצאים במקומות בהם יש ריכוזים גדולים של

עולים חדשים.

העלו כאן את נושא הונאת העולים. אנחנו מודעים לבעיה הזאת, אבל אני לא

יכול להצביע על מספר מקרי ההונאה, כולל מה שעושים לעולים עם הציוד המניע

מחו"ל וכוי. אנחנו נוהגים בענין הזה כמו שאנחנו נוהנים בכל מקרה, פותחים

תיק חקירה ובודקים את הענין. אם מישהו מהיושבים כאן יכול להוסיף לנו

אינפורמציה על דברים קונקרטיים שעושים לעולים, בנוסף לגנבות ומעשי הונאה,

נשמח מאד, כי אנחנו רואים בזה משימה חשובה שצריר לטפל בה בצורה הטובה

ביותר.

השר דיבר על קליטת עולים במשטרה. גיבשנו רעיון בנושא זה ואמרנו

שאנחנו מוכנים לעשות מאמץ ולקלוט במשטרה 100 עולים על חשבון התקנים שאתם

תתנו לנו לשנה, ולאחר מכן נספוג אותם בתוך תקני המשטרה. היה לנו ויכוח

נדול מאד עם האוצר באשר לעלות 100 התקנים האלה לשנה. האוצר רצה שאנחנו

נקבל מימון של שכר המינימום במשק, ואנחנו חשבנו שאין זה נכון לקלוט עולים

חדשים בשכר שהוא מתחת למינימום במשק בעוד ששכרו של השוטר הוא מעל לשכר

המינימום במשק. לא רצינו ליצור שני מעמדות בתוך המשטרה.
היו"ר מי קליינר
האם ציפה האוצר שזה יהיזז השבר שתשלמו לעולים האלה, או שהם ציפו לכך

שאתם תישאו בהשלמת השכר?

יי טרנר;

הם אמרו שהם יממנו את הקינה הזאת בסכום של 2,2 מיליון שקל, ולא יותר,

כאשר אנחנו ביקשנו להיות ממומנים למשך השנה לפי השכר שמקבל היום שוטר חדש

מתחילל. המשמעות של הדבר היתה שדרושים לנו ל4.5 מיליון שקל. הויכוח היה על

2,5 מיליון שקל, וזה ממשיך לטרפד את הענין.

בוועדת השרים לענייני קליטה היתה הסכמה כללית לענין, אבל אנחנו עדיין

מתגוששים על 2.5 מליון שקל. בעקבות הקיצוץ הכללי אין משטרת ישראל מסוגלת

לשאת על גבה גם את הסכום הזה של 2,5 מיליון שקל. צר לנו מאד על שהענין הזה



לא בא על פתרונו, כי אנחנו התחייבנו שבתום שנת האימון אנחנו נצרף את

השוטרים האלה למערכת המשטרה מבלי לבקש בשבילם תוספת תקנים. ביקשנו מימון

של שנה אחת בלבגד ובגובה של שוטר זוטר, ולדעתי זה לא הרבה.

אנב, אנחנו ממשיכים לקלוט כל הזמן אנשים בודדים לשוורת המשטרה. הבעיה

הרצינית היותר היא בעיית השפה. היו אצלי מספר קציני משטרה מרוסיה

ומאתיופיה, אנישם ששרתו שם בקצינים, ואנחנו מאד רוצים לקלוט אותם גם מפני

שהם אנשי משטרה, וגם מפני שהם עולים חדשים, אבל בעיית השפה היא המפריעה.

אנחנו לא יכולים לקלוט אדם שצריך להחזיק לידו מתרגם כדי שיוכל לעמוד בקשר

עם מתלוננים, עם חוקרים ושאר הפונים למשטרה. חלק מהנקטלים אצלנו תפסנו

כשהם היו באמצע לימודיהם באולפן, וסיכמנו אתם שהם צריכים לבוא אלינו כשהם

יודעים את השפה.
י' פרנקל
האם אינם צריכים לשרת תחילה בצבא?
י' טרנר
חלק מהם צריך למלא שלושה חודשי שירות בצבא ואולפן, והם כבר בתהליכים.

אנחנו קשרנו אתם קשר, והם יודעים שהם שייכים למשטרת ישראל, ובלבד שיבואו

אלינו מוכנים גם עם ידיעת השפה.

י' פרנקל;

בכמה אנשים מדובר?
יי טרנר
מהסוג הזה מדובר בבודדים.

אי גורדון;

אני עוקב אחר הדברים מקרוב, ואני יודע שנכון שנושא העליה עומד במשטרה

בסדר עדיפות גבוה. הייתי נם בישיבת קבינט הקליטה ואני מודע לנושא הזה,

ואני מאמין שבסופו של דבר יימצאו עולים יודעי עברית שייקלטו במשטרה,

וכולנו יודעים את החשיבות הגדולה שיש לדבר הזה.

אני רוצה להעלות נקודה שמאד מטרידה את מנוחתי. נכון שאחוז הפשיעה

בקרב העולים הוא נמוך ביותר, אבל אני נם יודע שהתדמית שלהם היא הפוכה מזו.

בשבוע שעבר עברתי על כל העתונות המתפרסמת בשבוע אחד בארץ, ומעיון מקרי

בחומר חזה עלול להתקבל הרושם כאילו התמורה העיקרית שהעליה מרוסיה חוללה

בארץ היא בכך שהיא הזרימה לישראל המוני פושעים, סמים, נולכים, סרסורים,

אנסים, זונות וכדי. הכותרות הן כוללניות היוצרות דימוי לא נכון ולא מתאים

לעולים האלה.

כולנו הרי יודעים שרוב העולים הט אנשים ישרים שמנסים להשתלב בחברה

ומחפשים עבודה, וחבלי הקליטה שהם עוברים זה נושא בפני עצמו. אני רוצה לבקש

משר המשטרה, מהמפכ"ל ושאר אנשי הצמרת, שבהופעות הציבוריות שלחם בכל מקום

שהוא יציינו במהלך החודש הזה והחודש הבא את העובדה שהאחוז הפשיעה בקרב

העולים הוא נמוך במיוחד, כדי שאנשים ישמעו ממקורות מהימנים מה באמת תמונת

המצב בתחום הזה, מאחר ובשטח זה מצטייר בצורה אחרת.



הציבור נוהג לדבר על העולים בהכללה, ונמצא תחת הרושם כאילו כל העולים

הם פושעים, נוכלים וכד'. לכן אנחנו חייבים לצאת במסע הסברה בנושא זה.

ניוסם של השר וצוות משרדו לנושא הזה הוא קריטי וחשוב ביותר. לדעתי חשוב גם

שבהודעה לעתונות שתוציא הוועדה יודגשו דברי השר באשר לאחוז הפשיעה הנמוך

שבקרב העולים, וחשוב יהיה לחזור על הדברים האלה בכל הזדמנות ובכל צורה

מתאימה במשך החודשיים הקרובים כדי להעמיד את הדברים בפרופורציה הנכונה.
מי הרצוג
אני עובד בהתנדבות במרכז להתנדבות, ומרכז את ארגוני המתנדבים, ועומד

בראש הוועדה המשפטית המרכזת. מקרי המירמה מובאים לידיעתי ואני מטפל בהם

מבחינת המיון. אנחנו נמצאים עכשיו בדיון עם שר המשפטים ברצותנו לקבל

אסמכתא להופיע נם בבית דין לתביעות קטנות, אבל עד עכשיו טרם קיבלנו את

ההרשאה.

ההליכים של המשטרה בקבלת תלוהות הם ברוב המקרים כאלה שמרתיעים את

המתלוננים. אני עברתי פעם אחת את ההליכים האלה, ומאז אני מבין כל מי שנרתע

ובורח מהם. העולה החדש בוודאי שאינו מסוגל לעבור את כל הפרוצדורה המייגעת

הזאת; לשבת במשך שעות במסדרונות ולחכות עד שהחוקר יתפנה וכו'.

הפתרון הוא בכן שיורשה לארגון המרכז את כל ארגוני המתנדבים בארץ

להגיש בשם העולה תלונה בכתב, כיחד עם מסמכים המחזקים את הכתב הזה. כשיש

לנו מסמכים אוטנטיים אין צורך לקרוא לעולה ולגבות ממנו עדות,וכך תחסך ממנו

הישיבה המושכת במסדרונות. או לחלופין, יוזמן האיש לשעה מסויימת שבה אמנם

יתקבל, ולא יצטרך לבזבז שם זמן ולהכנס למתח.

אצל עולים רבים, מרוסיה בעיקר, יש רתיעה מפנייה למשטרה. לכן אני מציע

שתינתן הרשות להופיע ולהתלונן בשמם ביחד עם המסמכים האוטנטיים המתייחסים

לאותה תלונה. אני רוצה להראות לכם דוגמה למסמך שהוצע במירמה לעולים, כאשר

גבו מכל עולה סכום של 78 שקלים בעד שאלון שהוא מתבקש למלא, כאשר המטרה

ההמוצהרת היא למצוא לעולה משרה מתאימה על סמך התשובות שישיב. אגב, מדובר

בשאלות שילד בן 5 יכול להשיב עליהן. יש בידי מסמך אוטנטי כזה, אף שלא

הצלחתי עדיין לשכנע את העולה ששילם עבורו להגיש במשטרה תלונה על רמאות.

הוא פשוט לא רוצה לחשוף את עצמו.
היו"ר מי קליינר
אני מסכים שטוב יעשה שר המשטרה אם ישקול את האפשרות שהמשטרה תצא

בפרסומים שיסבירו את מהות היחסים של משטרה והאזרח במרינה דמוקרטית, כדי

להבהיר לעולים שהמשטרה היא גורם שמגן על האזרח. יתכן שבאמצעות הסברה בשפה

הרוסית בעתונות ישנו העולים את התייחסותם והרגשתם כלפי המשטרה. חשוב באמת

להסביר להם מה זו משטרה במדינה דמוקרטית.
מי גרוברג
העולים אינם רוצים להתלונן על מעביד המשלם להם שכר שהוא נמוך משכר

המינימום, או שמנצל אותם בצורה אחרת, כי הם פוחדים להפסיד את מקםו עבודתם.

יחד עם הסברה לעולים מדוע הם כן צריכים להתלונן וכו', צריך לדאוג לכך שאם

כבר יימצא עולה שיגיש תלונה, וגם יזכה בבית הדין לעבודה, הביצוע של ההוצאה

לפועל במקרה שלו צריך להיות מהר ככל האפשר, ולא להימשך תקופה ארוכה כפי

שזה קורה היום בפועל.
שר המשטרה ר' מילוא
אני מסכים שצריך לנסות למצוא את הדרך להסביר לעולה מה הוא ימצא

במשטרה, איזו עזרה תינתן לו שם, שמחכים לו שם. מבחינה זו אתם יכולים להיות

גורם המסייע בענין. אבל להערכתי אי אפשר למנוע את המפגש בין העולה המתלונן

לשוטר, ולהספתק במקום זה בגנשת התלונה בעקיפין על ידי מישהו אחר.

כי יש חשיבות רבה בעינינו למפגש הזה שבין העולה המתלונן לשוטר המקבל את

התלונה, על מנת שאפשר יהיה לברר בה פרטים ועוברות שרק בשיחה עם המתלונן

יכול השוטר לקבל. אבל יחד עם זאת אני מסכים שצריך לבחון איך ניתן להקל על

העולה, כי אני שותף לדעה שהמכשולים הבירוקרטיים שבדרכו של העולה אכן

מכבידים עליו ביותר והם ממש בלתי נסבלים.

דיברתי אתמול עם העוזר הצבאי של ראש הממשלה, שהוא וזה אלוף, והוא סיפר

לי שהוא הסתובב עם קרוב משפחה שלו שעלה מרוסיה, והוא לא מסוגל להבין איך

העולים עומדים בכל התלאות האלה. כשבאו לפגוש אח המטפלת, היא לא נמצאה

במקוט, אבל בהיותו תת אלוף הציעו לו עזרה ואף נתנו לו אותה. אבל מה עושה

עולה מרוסיה שאין לו קרוב משפחה בארץ שהוא תת אלוף שיהיה מוכן להתלוות

אליו בסיבוב שלו בין המשרדים השונים?

אם עולה צריך לשבת 8 שעות בפתח משרד אחד, ואחר כך משרד שני, הרי זו

משימה שפשוט אי אפשר לעמוד בה. אנחנו נעשה מאמצים כדי להקל על העולים

בתחום הזה, לבל יבוא העולה אל אל תחנת משטרה, כשהוא מפוחד מעצם המושג הזה,

ויתחיל להסתובב שם שעות עוד לפני שהוברר לו עם מי הוא צריך בכלל לדבר, או

שיצטרך לחכות שם 6 שעות עד שהשוטר החוקר יתפנה לדבר אתו, או עד שיימצא מי

שיכול לתרגם. אני חושב שאנחנו יכולים לסייע בענין זה, ואני בטוח שהדברים

שנאמרו כאן היום נקלטו על אזניים קשובות, גם של המפכ"ל, ואנחנו בהחלט נטפל

בהם.

אנחנו מטפלים בצורה מאד אינטנסיבית בנושא של עבודה בלתי מסודרת ובלתי

חוקית של מי שאין להם רשיונות עבודה. אני גם חושב שההסתדרות לא צריכה

להסתפק במתן עצות לנו באשר למה שאנחנו צריכים לעשות, אלא היא בעצמה נם כן

צריכה לפעול בנדון. שהרי היא עדיין נקראת בשם ההסתדרות הכללית של העובדים

בישראל.

בחודשים שחלפו היינו צריכים לטפל מדי חודש בגירושם של לא פחות מ-

2,000 עובדים בלתי חוקיים.אם ההסתדרות תרתם לענין הזה, זה יעזור גם לנו

מאד. בסך הכל אנחנו ערים לנושא הזה ומעוניינים מאד לעשות ולהצליח בהקשר

הזה, כי זו משימה לאומית. המשטרה נוטלת חלק במאמץ הכללי של המדינה בהגשמת

המטרה של קליטת העליה.

אני אעשה כמיטב יכולתי כדי שמיעוט הפשיעה בקרב העולים יובלט ככל

האפשר, כי זה יתרום לאווירה הכללית של הקליטה. גם יושב-ראש הוועדה יעשה

זאת, וגם אחרים. אנחנו בהחלט נתרום את חלקנו.

אני מאד מודה לכם, ואמשיך לעמוד לרשותכם בכל עת.
י' טרנר
כל רעיון שנועד להקל על חייו וקליטתו של עולה חדש הוא ללא ספק רעיון

מבורך וצריך לבצע אותו. אנחנו מפעילים גם מתנדבים של המשמר האזרחי כדי

לעזור לעולים החדשים.

הרעיון לפטור את העולה מהצורך להתעסק עם המשטרה הוא רעיון מוטעה,

ולדעתי אסור לאמץ אותו. ועל פי מה תחליט מי הוא עולה חדש-. האם על פי אורך

השהייה שלו בארץ, או על פי טיב השפה העברית שבפיו?
הגישה הבסיסית צריכה להיות
עזרה, תמיכה בעולה והובלתו ביד לאן שהוא

צריך. המקרה שהזכיר כאן שר המשטרה אינו מדבר על עולה שנזקק למשטרה, אלא

על עולה שנזקק למשרדי הממשלה השונים וצריך לעתים לבלות שם שעות רבות.

מובן שגם במטרה צריכים העולים להמתין לפעמים זמן רב, כי לא תמיד נמצא שם

מי שדובר את שטתם, ולוקח זמן עד שמשיגים מישהו שיכול לשמש מתורגמן.
מ' הרצוג
העולה החדש נראה כמונו, אבל למעשה הוא אחרת. ברגע שהוא צריך לבזבז 5

או 6 שעות במשטרה הוא נכנס ליאוש. הוא לא רגיל לדברים האלה.
י' טרנר
אנחנו רוצים מאד לעזור לעולים. מבחינתנו נעשה את הצעדים המתאימים.

אבל לא המשטרה בלבד יכולה לפתור את הבעיה של התארגנותם בארץ ושילובם

בחייה. יש לנו הרבה בעיות קשות שגורמות גם לנו קושי לאפשר להם להגיע מיד

אל השוטר החוקר. שהרי לא נוכל לבקש מהשוטר החוקר שברגע שעולה חדש נכנס

לתחנה הוא יעזוב את מי שטיפל בו באותה שעה ויתפנה לטפל בעולה. הכוונה היא

כמובן לטפל ולעזור ולקבל את העולים בצורה הטובה ביותר, אלא שישנם קשיים

אובייקטיביים שקשה, אבל ננסה להתגבר עליהם. אנחנו נדבר שוב עם אנשינו על

הענין הזה.

אשר לפשיעה בקרב העולים, אני מציע שבסיכום של הישיבה הזאת יצויין

שהוצגו בפני חברי הוועדה נתונים המורים שהפשיעה בקרב העולים החדשים היא

קטנה ביותר. אני מתנגד להכללה, שהיא מוגזמת ולא מוצדקת ועושה עוול לעולים.
ניצב ג' נגל
גם אילו יכולנו למצוא את התקציב הדרוש כדי לשלם לעולים שאנחנו מבקשים

לקלוט אל בין שורותינו, או כדי לשלם את ההפרש בין השכר הנמוך שהאוצר מוכן

לממן ובין השכר שאנחנו מבקשים לשלם להם, לא היינו יכולים לעשות זאת מבחינת

החוק. כי נקבע שהעולים האלה לא יהיו במסגרת שיאי כוח האדם של משטרת ישראל.
היו"ר מ' קליינר
למשרד הקליטה יש סידור בקשר למימון עבודתם של עולים בשנה הראשונה,

תמורת התחייבות המעביד, בין פרטי ובין ציבורי, להעסיקם בשנה השניה. דבר זה

די מקובל בארץ. האם האוצר הציע לבם סידור דומה לזה? האם הציע שאתם תשלימו

את השכר? כי אם הוא הציע שזה יהיה על חשבונכם, כי אז הוא בוודאי גם הציע

לכם את הטכניקה לעשות זאת.
י' שוחט
אני מבקש להתנצל על שאינני בקי ביותר בענין הזה, כי אני חדש בתחום

הזה, אבל למיטב ידיעתי אנחנו לא תבענו שהמשטרה תשלם שכר מינימום לאותם

עולים שנקלטו בין שורותיה. מתנהל עכשיו ויכוח בינינו ובין המשטרה על סך כל

התקציב שניתן כתוספת לנושא הזה, ומה הם יממנו על חשבונם. יש פתרונות

ביניים, כמו להסתפק בהכשרה מרוכזת של העולים במשך תקופה של מספר חדושים

בלבד, ואז לא ידובר בשכר לשנה.
היו"ר מי קליינר
האם האוצר יהיה מוכן לשלם לעולה המצטרף למשטרה שכר הזהה לזה שמשלמים

לשוטר מתחיל אחר, או פחות?
י' שוחט
האוצר ישלם שכר המשולם לשוטר מתחיל, אבל לתקופה של 5 חודשים בלבו,
ניצב ג' נגל
האוצר הציע לתת סכום של 20 אלף שקל לשנה לעולה, בעוד שעולה שוטר עולה

לנו 61 אלף שקל לשנה. אמרנו שאנחנו נעשה קיצוצים, ונעשה בפנים דבדרים

שונים על חשבוננו, וכך נוכל להסתפק ב-40 אלף שקל לשוטר עולה, אבל לא פחות

מזה. מכל מקום ברור שעם 20 אלף שקל איננו יכולים לההזיק את העולה הזה יותר

מאשר 4 חודשים, ובתקופה קצרה כזו אי אפשר ללמד אותו את כל אשר הוא צריך

ללמוד כדי שיוכל להיות שוטר.

האוכלוסיה החדשה מהווה כיום 8% מאוכלוסיית המדינה, כשאני לוקח בחשבון

רק את העולים שעלו משנת 1988 ועד לשנת 1991.

בשנת 1990 היו 17 מקרים של עבירות מין בקרב העולים , 5 עבירות של

מוסר. אין איפוא בסיס למסקנות שהסיקו כמה אנשים לגבי כלל ציבור העולים.

אני מדבר כמובן על מקרים גלויים שנתפסו ונשפטו. המספר עלה ל-48 בשנת 1991,

אי ביבי!

אין ספק שמדובר בציבור שמושך אליו אש. וגם אני בעד זה שמכאן יפורסמו

הדברים כפי שסוכם עליהם קודם לכן.

כמי שממונה על אגף כוח אדם, אתרכז בנושא הזה. אני ממונה על הגיוסים,

ואני יכול להניד לכם שאין היום קצין גיוס שאינו יודע שמתן עדיפות לעולים

החדשים זה בראש מעיננו. יחד עם זאת יש לנו מספר בעיות עם קליטת ציבור

כזה. אחת הבעיות היא בהכשרתו של הציבור הזה, ולכן אני אומר שתהיה זו טעות

חמורה אם ננסה להסתפק בשלושה או ארבעה חודשים של הכשרה של הציבור הזה, כי

אתו גם בעיה של שפה, וגם בעיה של מנטליות, שלא להזכיר את הצורך בבדיקות

בטחוניות של הציבור הזה, וזה מותנה גם בשרות מינימלי שלו בצה"ל.

אני רוצה לספר לכם כל מה אנחנו עושים בכדי לקבל ולקלוט את הציבור

הזה במשטרה. אנחנו הכינוכו עבורם במשטרה גם כתות לימוד, ושם נלמד אותם

לשפר את השפה העברית שלהם, כי אי אפשר להוציא לשטח שוטר שאינו יודע את

עברית מינימלית. כמו כן נקנה להם שם כמה ערכים בנושא הדמוקרטי, וערכים

בנושאים אחרים חשובים אף הם. אם אמסור לכם את רשימת ההכשרות שהשוטר הזה

חייב לעבור תבינו שאכן דרושה לנו לפחות שנה כדי להעביר אותו דרך כל

ההכשרות האלה, ורק לאחר שעבר את כל אלה נוכל להוציא אותו לשטח.

המשטרה אמרה שהיא מוכנה בהחלט לקבל את העולים האלה, אבל איננה מוכנה

לכך שיהיו אצלה שוטרים סוג אי ושוטרים סוג בי במשך שנת ההכשרה שיעברו

העוים השוטרים האלה, והוסיפה שהיא מתחייבת לספוג את הציבור הזה בין שורות

המשטרה אחרי שנת ההכשרה, והדבר ייעשה על השבון התקנים של המשטרה.

כיום אנחנו מקבלים למשטרה רק בוגרי 12 שנות לימוד. 85% משוטרי ישראל

שנכנסו למשטרה בשנה האחרונה הם בוגרי 12 שנות לימוד, והם עוברים 8 חודשי

הכשרה לפני שהם יוצאים לרחוב, לפני שהם יכולים להיחשב שוטרים מן המניין.

לעולה חדש דרושים לפחות 4 חודשי הכשרה נוספים.
נ' ארד
כידוע ישנה אצלנו ועדת משנה, בראשותו של חבר הכנסת יוסי ביילין,

שעוסקת בדברים כאלה. אני מציעה לכן שנעביר את הנושא הזה לוועדת המשנה

שתבדוק אותו כדי שנעשה משהו קונקרטי. האוצר לא מוכן לתת להם את 2,5 מיליון

שקל הנדרשים. זה כל הענין.
אי ביבי
אם האוצר יניע למסקנה שצריך לשלוח לישיבות בנושא הזה נציג שמתמצא

בנושא הזה, זה יהיה יותר קל.
היו"נר מ' קליינר
מר שוחט לא עסק בזה אישית עד כה, אבל הוא למד את הנושא ומתמצה בו.
נ' חבקין
כאשר אדם עובר הכשרה מקצועית אין הוא יודע בדרך כלל אם תהיה לו לאחר

מכן עבודה במקצוע הזה, או לא. ואילו כאן מדובר בהכשרה מקצועית ואחריה

הבטחת עבודה.

לאור השמועות על מקרי הונראה של עולים, ביצענו עבודת בילוש חובבני

ויצאנו בלילות בהם מגיעים העולים ארצה כדי לראות מי ניגש אליהם, מי מדבר

אתם, ואיך זה שלמחרת היום הם חותמים על נייר המחייב אותם לשלם כסף רב

כאשר אינם מקבלים דבר כתמורה, ולא הצלחנו לתפוס את העושים זאת.

הזרנו וביקשנו אין ספור פעמים, שבאולם שאליו מניעים העולים החדשים

יהיה מסר שעליו יוקרנו בשפה העברית דברי אזהרה לעולים, לבל יחתמו על כל

מסמר שהוא לפני שהתיעצו עם איש משרד הקליטה במקום המגורים. אני בטוחה

שפרסום תמידי כזה היה נורם לכר שהם יימנעו מלחתום על מסמכים מפוקפקים,

וערימת התיקים שעורך הדין הרצוג מטפל בהם היתה בוודאי קטנה בהרבה. דברים

איומים קורים בשטה, וחייבים לעשות משהו בנדון. האם המשטרה יכולה לעשות דבר

בענין זה, או אולי משרד הקליטה?
י' טרנר
המשטרה איננה הכתובת לענין הזה, אלא משרד הקליטה והסוכנות היהודית.
נ' הברין
משרד הקליטה לא עושה דבר בנדון, ורק לאחר מעשה פונים אליו העולים

בבקשה עזרה, ופונים אלינו.
מ' הרצוג
אני מטפל בהתנדבות בתלונות של העולים על מעשי מירמה שהם היו קורבות

לו, ואת התלונות מפנים אלי כל הארנונים השונים בישראל, כמו הרוטרי, ליונס,

בני ברית, ויצ"ו ואחרים. אני מקבל ערמות של תלונות שרובן בעלות גוון

פלילי, וגם אזרחי, ויש הגובלים בשטח האפור, בין עבירה פלילית לעבירה

אזרחית.

אתה מר טרנר מכיר את המשטרה. אני איש השטח, ואני יודע שמצויים כלים

מאד מאד טובים שאפשר להשתמש בהם ביעילות כאשר יוצאים קצת מן השיגרה. אתן



לך דוגמה. כאשר מוגשת אליך תלונה בכתב של עולה, מדוע לא תזמן אליך את

המתלונן לשעה שנוחה ומתאימה לתהנה, כשיש בה שוטר דובר רוסית או מתורגמן?

הרי זה כל כך קל, פשוט ונוח לכל הצדדים. אפשר גם להכין תופס תלונה מפורט

בהתאם לרצונך ולצרכיו שאותו ימלא המתלונן, ואחרי שהשוטר החוקר יקרא אותו

הוא ידע בדיוק במה מדובר ולמה עליו להתכון, ואז יזמן אליו את המתלונן כפי

שציינתי.
היו"ר מ' קליינר
אתה פותח בזה פתח, שגם ישראלי ותיק ירצה לעבור בו. גם הוא ידרוש את

אותה פרוצדורה, ובמיוחד ידרשו זאת הקשישים.
מ' הצרוג
ומדוע לא? כל מי שיפנה בכתב למשטרה ממילא יבוא לתהנה כדי למסור את

התלונה, ואז אפשר יהיה לסנן את הדברים ולרואת עם מי יש להט עסק. אני הושב

שמנגנון כזה, ואולי מנגנון קצת משופר יותר, יכול לחסוך זמן גם למשטרה וגם

למתלוננים, ובוודאי שהוא יותר טוב מהסדרים הנוכחיים המיושנים הקיימים עוד

מימי המנדט ואיש לא חשב לשנותם.

המשטרה מפנה לצד האזרחי מקרים רבים גם אם יש בהם דברים עם גוון אזרחי

ופלילי. כשמדובר בעולים יש בזה בעיה מסויימת, משום שלפעמים זה קצה חוט

למעשי מירמה גדולים מאד. אני מחזיק בידי שאלות שנשלח לעולים, ובו נאמר: תן

לי 78 שקלים, תשיב על השאלון ואני ממציא לך משרה נהדרת בחוץ-לארץ. כדי

לסבר את אזניכם אקרא כמה מהשאלות המופיעות בשאלון הזה: מה ההובי שלך? האם

אתה מאמין באלהים? ועוד שאלות מהסוג הזה שילד יכול להשיב עליהן. בשאלון

מופיעה תיבת דואר, ושם של פירמה בציריך. מקבל השאלון מתבקש לשלם 87 שקל

בלבד, ואם יימצאו 10 אלף איש שישיבו לשאלון הזה, הרי שהשולח עשה 780 אלף

שקל, ושלום על ישראל.
היו"ר מי קליינר
האם מישהו הגיד תלונה בענין זה?
מ' הרצוג
לשלוח בשביל זה עולה חדש למשטרה, זה דבר יותר מדי מסובך. האם לא די בהעברת

תופס כזה אל המשטרה, שהרי הדברים שם זועקים מן הכתב. וזו רק דוגמה אחת.
היו"ר מי קליינר
האם לאור הבעיות המיוחדות של העליה אפשר ליצור ערוץ מיוחד לטיפול

במעשי מירמה מהסוג הזה ומעשים אחרים? יש המבטיחים לעולים משרות טובות

בחייל, והמתפתים ונופלים בפח נשלחים אמם לחו"ל, לאיזה חור בסוויטו שבדרום

אפריקה, ולא מספקים להם שם עבודה, אבל בדרך לוקחים מהם עודכמה מאות

דולרים. האם אין מקום לפרוץ ערוץ מיוחד שדרכו יוכל לפנות גוף מוכר אל

המשטרה ולבקש ממנה לפתוח בחקירה כללית, כי זו אכן בעיה כללית. האם המשטרה

לא תוכל לפתוח בחקירה מיוזמתה על פי פנייה של גוף כמו המרכז להתנדבות,

שהוא גוף בחסות משרד ראש הממשלה?
מי גרוברנ
אני מבקש לסבר את האוזן על נושא זירוז הליכים, כאשר "מסדרים" עולים

חדשים בנושא השכר. אנחנו קראנו מעל דפי העתונות לכל עולה חדש שמקופח בנושא



השכר לפנות למועצה הפועלים, והסברנו שבל תלונה בענין זה תוגש למשרד העבודה

למימוש זכויות העולה העובד.

לצערי נוצר מצב שבמקום 6,5 שקלים לשעה, שזה שבר המינימום, משלמים

לעולה חדש 2 או 2,5 שקלים בלבד. במשרדי היו מספר עולים שקיבלו 2 או 2,5

שקל עבור שעת עבודה, ואני רציתי להגיש תלונה בענין זה, אלא שהם נרתעו

ואמרו שהם חוששים שמא יפסידו את מקום העבודה הזה, אף שהוא משלם מעט כל כך,

כי זה יותר טוב מכלום.

בנהריה הוגשה תביעה בנושא כזה למשרד העבודה. העולה זכה, אבל המעסיק

לא רצה לשלם, והנושא צריך להגיע להוצאה לפועל. אני יודע שהמשטרה עמוסה

ביותר, אבל אני מבקש מאד שכאשר מדובר בהוצאה לפועל בענין שכר עבודה של

עולה חדש, שזה הקיום המיידי שלו ושבלי זה אין לו ממה להתקיים, תנקוט

המשטרה בהליך מהיר, ותעמיד את זה בעדיפות גבוהה.
י' לפידות
הדברים שנאמרו באן מתייחסים לתקופה המתחילה ברגע נחיתתו של העולה

בנמל התעופה בן גוריון. הייתי רוצה לדעת מה נעשה, אם בכלל, להסברת הדברים

לעולה עוד בטרם יצא בדרכו לארץ, עוד בהיותו בארץ המוצא שלו? האם נעשה שם

משהו כדי להכין אותו למה שמצפה לו בארץ?
מי גרוברג
בהחלט בן. הדברים מתפרסמים בעתונות. נעשית שם פעולת הסברה.
היו"ר מ' קליינר
אני נתקלתי בהתבטאויות, בידיעות ובפרסומים שקריים ולא הוגנים

המתפרסמים בברית המועצות, כולל של בנקים.
י' טרנר
בעקבות הדברים שאמר כאן עורך דין הרצוג, אני מבקש ממנו ליצור קשר עם

ראש אגף החקירות של משטרת ישראל, ניצב עוזי ברגר, על מנת שתשבו ביחד ותנסו

למצוא את הנוהל שיונהג בבל תחנות המשטרה בדרך יעילה ומקצרת נתיבים לטיפול

בעולים החדשים. אני אקדים לדבר בענין זה עם ניצב עוזי ברגר.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה להודות בשם כולנו לשר המשטרה, למפכ"ל ולצוות הבכיר על

הנתונים מאירי העיניים שקיבלנו מהם בענין הפשיעה בקרב העולים, למשל, ואני

מקווה שהאחוז הנמוך הזה ישאר גם בעתיד. אני מודה לכל המוזמנים.

חברי הוועדה מתבקשים לחשאר.
נ' ארד
יש לי הצעה לסדר. ב"ידיעות אחרונות" הופיעה ידיעה האומרת שמשום

שהמגבית נמצאת בצרות ויהודי ארצות הברית אף הם בצרות, יש בסוכנות היהודית

תכנית לדרוש מהעולים לממן מכיסם את ההוצאות הכרוכות בהבאת המטענים שלהם

ארצה, וכי זה יביא לחסכון של 50 מיליון דולר.



בשעתו עסקנו רבות בנושא קיצוץ סל הקליטה, וגם עסקנו רבות בהחלטת

הסוכנות שחלק מסל הקליטה יהיה הלוואה. עכשיו אנחנו שומעים סיפור חדש בענין

המטענים של העולים.

אני מבקשת שאנחנו נזמן לישיבת הוועדה את כל הגורמים הקשורים בנושא

הזה, כדי שאפשר יהיה לטפל בענין הזה בדחיפות עוד לפני שיוצאות הנחיות

בנושא הזה.
היו"ר מ' קליינר
אני שמח שחברת הכנסת ארד העלתה את הנושא הזה. אני הייתי מצרף לזה נם

את נושא סל הקליטה. סיירנו בבאר שבע ודיברנו עם עולים שם, וראינו שהם ממש

מבולבלים. הם מתבקשים להביא שלושה עדים, (הכוונה לערבים) והם לא יודעים

מאיפה יביאו אותם. ואם לא די בזה, סידור ההלוואה נמסר לבנק הלאומי בלבד.

עולה שפתח חשבון בבנק אחר צריך לעבור עכשיו לבנק הלאומי שאינו מוכר לו.

חלק מהעולים אומרים שהם לא מוכנים לקחת הלוואה, כי הם לא יודעים איך

ומתי יוכלו להחזיר את הכסף.
א' גורדון
בנק הפועלים הודיע לסוכנות היהודית שכל מה שסוכם בין הסוכנות לבנק

הלאומי יחול ם על בנק הפועלים. הבנק הלאומי היה פשוט זריז מאד בענין זה.

מנכ"ל בנק הפועלים כעס תחילה, אבל היום הענין עומד להסתכם גם אתו. כל

הבנקים שירצו להצטרף להסדר הזה יוכלו כמובן לעשות זאת.

נושא סל הקליטה מטריד מאד בשטח. אני לא מדבר על ההלוואה. חלק פוחד

לקחת את ההלוואה, חלק אחר לא יודע איך לקחת אותה. כך או כך יש צרות גדולות

בשטח, ובעיקר יש בעיות בקרב עולים צעירים שסל הקליטה שלהם גמור ממילא. אני

שומע דיבורים קשים מאד בענין זה.

ביקרתי בצפת, ביקרתי בבאר שבע, בקרית שמונה ובנהריה, והתמונה

שהצטיירה לעיני בכל המקומות האלה היא קודרת מאד.

נושא סל הקליטה כמו גם נושא ההלוואה מחייבים ללא ספק בדיקה מחודשת.

לפני 10 ימים התקיימה בלונדון ישיבה של הנהלת הסוכנות היהודית, ונוכח

האילוצים הכספיים של האמריקאים, שהועלו שם, אפשר לקבוע שאנחנו בצרות

גדולות מאד.

אני רוצה לציין גם שלמגבית היהודית אין מנהיגות שתגרוף ותסחוף את

העם היהודי לנושא הזה. מה גם שהתדמית של מדינת ישראל קרב העם היהודי

ברחבי העולם היא כיום בצרה שלא היתה כמותה מעולם.

הלהיט שנקרא עליה מברית המועצות אינו פועל יותר. האופוריה הזאת

נגמרה. הם כבר לא מתרגשים מזה. אילו מבצע שלמה היה נמשך חודשיים, כי אז

אפשר היה לעשות מזה הרבה מאד כסף. אבל המבצע נמשך יום אחד בלבד, ושבוע

לאחר מכן עוד רגשו הרוחות, אבל אחרי השבוע הזה נגמרה ההתרגשות. ומעניין

שבשביל מבצע שלמה אספו כסף בשביל אקסודוס.

אין ספק שצריך לקיים דיון בכל נושא התרומות. לאמריקאים יש היום קהות

חושים מוחלטת ולכן גם באה ההצעה שהוצאות הובלת המטענים ינתנו כהלוואה. אני

כמובן יצאתי חוצץ נגד זה.



היו"ר מ' קליינר;

מצד אחר אני רוצה שכל מה שנותנים לעולה יהיה בגדר הלוואה עומדת, אותה

לא צריך להחזיר העולה שנשאר בארץ.
א' גורדון
אבל מבחינת הסוכנות היהודית זה לא פותר את הבעיה שלה. בישיבה עלה

עניו המטענים, והועלו כל מיני וריאציות. אחת מהן היתה, שהכסף להובלת

המטענים יינתן כהלוואה ממשית. ואני חושב שהקונצפציה של מר שיטרית בענין זה

מוטעית לחלוטין. אחרי ויכוח גדול בענין זה בהנהלה סוכם שיעבירו את

ההחלטה בענין זה לחבר הנאמנים המתכנס בעוד 8 ימים.
ני ארד
אנחנו חייבים להגיב בענין זה עוד לפני קיום הישיבה של חבר הנאמנים.
היו"ר מ' קליינר
מאחר ומדובר בנושא הקשור בכינוס הזה, ואנחנו מבקשים שישמעו אותנו

לפני ההתכנסות הזאתה, אני מאמין שהם יבואו לישיבה שלנו. אנחנו נתקשר בענין

זה עם הלשכה של מר דיניץ.
א' גורדון
גם אני חושב, כמו הברת הכנסת ארד, שעלינו להניב לפני אותה ישיבה.

מוכרחים להכנס לענין הזה לפני שזה יסתבך ולפני שיתפוס גודל. אם רוצים

לעצור את העלייה, ולפתור בדרך זו את בעיות התקציב של הסוכנות, אז כל מה

שצריך לעשות זה להחליט שהוצאות הובלת המטען יינתנו כהלוואה, שתהיה הלוואה

למשכנתא וכוי, כי ההשלכות של הדברים האלה הן חמורות ביותר.
י' צור
אני מציע שכמו שיש מוסד משותף לממשלה ולמוסדות העם היהודי, יהיה גם

מוסד משותף לוועדת העליה והקליטה של הכנסת ולמוסדות העם היהודי. וכאשר חבר

הנאמנים מתכנס בארץ, נקיים גם ישיבה אחת של ועדת העליה והקליטה עם

הנציגות שלהם אחרי שנאשר סדר יום משותף.

היו"ר מי קליינר;

אני מציע שנאמץ את הצעתו זו של חבר הכנסת צור, ונפנה פנייה רשמית

בענין זה אל מר דיניץ.

אני מודה לכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:30)

קוד המקור של הנתונים