ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/10/1991

דיווח השר לקליטת העלייה על פעולות משרדו

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 172

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ו' בחשון התשנ"ב (14 באוקטובר 1991). שעה 12:00



נכחו;

חברי הוועדה; מי קליינר - היו"ר

י. ביילין

ע' ברעם

י י צור

מוזמנים; השר לקליטת העליה י' פרץ

מ' וקרט - משרד האוצר

י י עם-שלם - עוזר שר הקליטה

ח' צמיר - סמנכ"ל שירותי קליטה

א' בן שטרית - דוברת משרד הקליטה

ג' ג'ימס נ. פורסל - מנכ"ל

(INTERBATIONAL ORGANIZATION FOR MIGRATION )IOM

מזכרת הוועדה; ו' מאור

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; דיווח השר לקליטת העליה על פעולות משרדו.



דיווח השר לקליטת העליה על פעולות משרדו

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את ישיבת, הוועדה, באיחור של שבוע. אני רוצה להביע את התקוה שזה

יהיה מושב עמוס, מעניין, פורה. אתמול הוועדה כבר סיירה בקרית-גת. בסיור השתתפו

ירח- אתי חברי-הכנסת יוסי בי ילין ויאיר שפרינצק. בסיור היו כמה דברים מאד מאלפים

והוא נתן לי את התחושה שהבעיות הן בעיות. גם אם בציבור פחות מדברים היום על נושא

הקליטה, הבעיות הן בעיות וצריך להתמודד אתן. ובאופן טבעי, כמו שנהגנו מתחילת

הכנסת הזו, הזמנו את שר הקליטה לפתוח את מושב החורף של הכנסת כדי שיתן לנו

תמונת-מצב.

אני מבין שהתבקשנו על-ידי יושב-ראש הכנסת, או השר, לארח את מר ג'יימס פורסל,

מנכ"ל ה IOM( INTERNATIONAL ORGANIZATION FOR MIGRATION-), שהוא מאד אוהד את ישראל

והוא רצה להיות נוכח בישבה או לשמוע סקירה. אני מציע שכאשר הוא יבוא נעשה הפסקה

קטנה ונאמר כמה מלים באנגלית עבורו, אבל זאת, כמובן, אחרי שהשר יסיים את סקירתו.

מלבד שר הקליטה נמצאים אתנו חנוך צמיר, שאני מברך אותו על מינויו לסמנכ"ל

שירותי הקליטה. אני מבין שבתפקידו זה הוא לא יפסיק לדאוג לנושא מינהל הסטודנטים,

שאנחנו לפחות חזרנו מברית-המועצות עם רושם שצריך לטפח ולחזק אותו. מר צמיר מחליף

את עוזי גדור שמתמקד היום בנושא התעסוקה. עוד נמצאים אתנו מוטי וקרט, נציג

האוצר, אידה בן-שטרית - דוברת המשרד, ויעקב עם-שלם - עוזר שר הקליטה.

אני מוסר את רשות הדיבור לשר הקליטה, שידווח לנו על קליטת העולים

מברית-המועצות ומאתיופיה. כבוד השר, בבקשה.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

ברשות ידידי יושב-ראש הוועדה חבר-הכנסת קליינר, ידידי חבר-הכנסת, ברשות

ידידי אנשי המשרד, ברשות הציבור הנכבד. כיוון שהיתה הפסקה גדולה יחסית בפעולתה

של ועדת העליה והקליטה של הכנסת, החלטתי היום להעביר סקירה כללית בנושאי העליה,

הבניה והתעסוקה, בכל מה שנעשה בפרק הזמן הזה שלא נפגשנו.

אתחיל בנתוני עליה. מתחילת השנה הגיעו 503, 144 מברית-המועצות הגיעו

120,693 עולים ומאתיופיה - 20,000 עולים. בחודש אוגוסט הגיעו 9,535 עולים.

בחודש ספטמבר הגיעו 10,986 עולים. והחודש, מתחילת אוקטובר עד היום הגיעו 4,426

עולים. כלומר, אנחנו רואים שבחודשים האחרונים הקצב הוא של כ-10,000 עולים בחודש.

מאתיופיה, כאמור, הגיעו מתחילת השנה כ-20,000 עולים, כאשר ב "מבצע שלמה"

הגיעו, כידוע, 14,200 עולים. מאז "מבצע שלמה" הגיעו כ-500 עולים מאתיופיה, כאשר

בחודש ספטמבר הגיעו משם 298 עולים. לפי קצב העליה הנוכחי אנחנו מעריכים שעד תום

השנה נגיע ל-180,000 עולים, בעזרת השם, בניגוד לשנה שעברה, 1990, שהגיעו 200,000

עולים.

מתחילת גל העליה, דהיינו מאוקטבר 1989, היגעו כ- 360,000 עולים.

היו"ר מ' קליינר;

אני מקדם בברכה את מר ג'ימס פורסל. נמשיך לשמוע את סקירת השר, ודבריו

יתורגמו למר פורסל על-ידי המלווה שלו, נציגת משרד החוץ. אדוני השר, בבקשה.

יושר לקליטת העליה י"ח פרץ;

הנושא הראשון שהעסיק את כולנו עם תחילת גל העליה היה הקליטה הראשונית, קרי,

קורת-גג ראשונית לעולים, לימוד השפה העברית, אולפנים, הכשרות שונות למקצוע. ברוך

השם, הקליטה הראשונית שמשרדי מופקד עליה, כפי שכולם יודעים הצליחה מעבר לצפוי

מראש.



הנושא השני שהטריד אותנו מאד היה דיור הביניים ודיור הקבע. היו תקופות

שרכשנו שנעמוד בפני מצב שהעולים, חלילה, אולי ייזרקו לרחוב, מפני שמאגר הדיור

להשכרה הצטמק והלך ופתרונות עדיין לא היו בשטח. אבל שוב, בחסדי השם, לא הגענו

למצב שהעולים ייזרקו לרהוב. מאגר הדיור להשכרה התגלה כגדול מעבר למה שמישהו

העריך מראש. זה נתן לנו מרווה נשימה כדי להיערך למציאת פתרונות ביניים ופתרונות

קבע. כ-100,000 פתרונות קבע נמצאים היום בתהליך ביצוע, כאשר מרבית הבניה היא

בפריפריה ורובה מרוכזת בדרום הארץ.

במסגרת פתרונות הביניים הוקמו 5,000 קרוואנים ו-20,000 מגורונים. שטהו של

הקרוואן הוא 45 ממ"ר. המגורון הוא בעצם קרוואן הצוי לשניים, ושטהו כ-23 ממ"ר.

כ-1,000 משפהות אתיופיות שעלו ב"מבצע שלמה" נמצאות בקרוואנים. המגורונים מרוכזים

בדרך-כלל בבאר-שבע, עכו, הוף הכרמל במבואות חיפה, עמק חפר, חולדה, צריפין

ופתח-תקוה. חלק גדול מהמגורונים בבאר-שבע יבעכו מאוכלס. לחלק גדול מהמגורונים

התשתית עדיין לא גמורה. יש בעיות שונות, בעיקר בעיות של הותרבות לביוב.

אתר המגורונים בבאר-שבע מתאכלס והולך. הוא יוכל לאכלס כ-5,000 עולים. אנשים

שלנו שביקרו לאחרונה באחר דיברו עם מנהל האתר וזה דיווח שכל יום נכנסות כ-30

משפחות למגורונים. דרך אגב, אני רוצה למסור התרשמות של אנשי משרדי, כולל המנכייל,

המשנה למנכ"ל ואחרים, שביקרו באתר בבאר-שבע. בהתחלה היו לנו חרדות בקשר לאיכלוס

האתר הזה, שהוא גדול מאד, אבל האנשים חזרו משם עם רשמים מאד טובים. הוקמו מבני

ציבור מו;אימים, גנים, גנונים, פינות משחק, פינות צל, כך שהמקום הרבה יותר מלבב

מכפי שתיארנו לעצמנו מראש. אני אישית ביקרתי באתר עוד לפני שנכנסו לשם העולים,

אבל אני מוסר לכם רשמים של אנשי המשרד שביקרו שם לאוחרונה, לאחר כניסת העולים

למגורונים.

נושא הדיור, כפי שאמרתי, גם כן מוצא והולך את פתרונו. אם בעבר היה חשש

שבנינו פהות מדי, הרי היום הבקורת היא שבנינו אולי יותר מדי. יש בקורת, כמובן,

ורעות שונות אם בנו במקום הנכון או לא במקום הנכון, אבל נושא דיור הקבע מוצא

והולך את פתרונו.

הבעיה העיקרית שבה נתמקד היום היא בעיית התעסוקה. כולנו יודעים שבעיית

התעסוקה היא אשר תכריע - א. את גורל קליטת העולים שהגיעו לארץ; ב. את המשך העליה

מברית-המועצות. אני נוהג לומר שסביב נושא התעסוקה יקום דבר או, וחלילה ורק, יפול

דבר. לכן, בישיבת קבינט הקליטה לפני חודשיים וחצי, כשנדונו שם תוכניות מתוכניות

שונות, הצעתי לחדול לטפל בכל הנושאים שהיו על סדר-יום ולהממקד במשך מספר חודשים

אך ורק בנושא התעסוקה. אני שמח שהצעתי התקבלה פה אחד, ואמנם מאז מתמקד הקבינט

בנושא התעסוקה בלבד.

גם משרדי מתמקד הרבה מאד בנושא התעסוקה. בעקבות זאת חלו הילופי גברא במשרד.

עוזי גדור, שהיה ממונה על אגף שירותי הקליטה, הועבר מהאגף, וכאדם בעל חושים

מיוחדים לנושא התעסוקה, יעדנו אותו לטפל אך ורק בנושא התעסוקה. מאז שהוא מממקד

בנושא הזה אנהנו רואים הרבה ברכה בעשייה שלו. אני משבח מאד את העשייה שלו. זה

אדם שעובד בשקט, בצניעות, בכשרון, ללא ליאות, והוא מצליח לקדם פרוייקטים. בהמשך

אדווח לכם על מספר פרוייקטים שהוא קידם.

ההתמקדות בנושא התעסוקה היא בשלושה מישורים שונים. המישור הראשון והמרכזי

הוא קליטת עולים בהיקפים גדולים, בתעסוקות שונות, שבדרך-כלל אינן חופפות את

ההכשרה המקצועית של העולים. הכוונה לעולים שמועסקים היום בענף התיירות, בשירותים

מוניציפאליים, בחקלאות, בבנין. בתחומים אלה מועסקים כ-45.000 עולים. אין ספק

שכולם רואים בעבודות אלה תעסוקה זמנית, אבל הם שמחים ומברכים על כך שיש להם

תעסוקה שמכבדת את בעליה.

שיבוצם של העולים בתחומים אלה לא נעשה מאליו. קודם-כל. היה צריך לעשות פעולה

גדולה של הכשרת לבבות אצל בעלי המפעלים השונים, שיפתחו את שעריהם בפני העולים

החדשים. ב. היה צריך להשקיע עבודה גדולה מאד של הכשרת העולים לתעסוקות הללו.

הרי כבר אמרתי שהעולים אינם מועסקים בתחומי ההתמקצעות שלהם. נעשו מאות קורסים



על-ידי משרדי הממשלה השונים, שהכשירו את העולים לענף הבניה, התעשיה, בתי-מלון,

פקידי קבלה, מלצרות, ולשירותים מוניציפאליים שונים. זה המישור הראשון שאנחנו

מתמקדים בו בנושא התעסוקה.

הנושא והשני הוא קליטת עולים במקצועותיהם במגזר הציבורי. הכוונה למורים,

רופאים, אהיות, גננות. המאפיין את המגזר הזה הוא הצורך בהכשרה ארוכה ויסודית של

העולים על-מנת להתאימם לנורמות המקובלות בתחומים אלה בישראל.

עד היום נקלטו כ-300 רופאים בבתי-חולים ובמוסדות רפואיים שונים. עוד כ-3,000

רופאים נמצאים בתהליכי הכשרה. אני מניח שמיד תשאלו אותי אם יימצא פתרון ל-3,000

הרופאים - שאלה שבשלב זה אין לי תשובה עליה. כ-1,000 אחיות נקלטו בבתי-חולים

ובמוסדות גריאטריים שונים. כזכור לכם, בישראל היה מחסור של מאות אחיות והיה יבוא

של אחיות מארצות אירופה ואחרות. היום המחסור נעלם והעולות החדשות ממלאות את

הפונקציות של האחיות שהיו מיובאות מחוץ לגבולות ישראל.

כ-2,000 אחיות נמצאות בתהליכי הכשרה והסתכלות שונים. רוב האחיות עוברות

אצלנו לא רק הכשרה ברמה שלהן, אלא גם עוברות אצלנו מרמה אחת שניה. חלק גדול

מהאחיות הבאות היום לישראל הן אחיות מעשיות, וכאן אנחנו מעבירים אותן קורסים במשך

7 חודשים שהופכים אותן לאחיות מוסמכות. בקורס הזה הן מצליחות גם להשלים את הפער

הלימודי, וגם להתאים עצמן לרמה המקובלת בישראל.

מורים. כ-500 מורים נקלטו במערכת החינוך, הן היסודית והן התיכונית. נמצאים

היום בהכשרה עוד 1,500 מורים, ובחודשים הקרובים כבר נערכים להכשרה של עוד 5,000

מורים. הרוב הגדול של מורים עסקו בהוראה כבר בברית-המועצות וכאן הם עוברים רק

הכשרה והתאמה, אבל חלק מהמורים הם גם מהנדסים שקשה למצוא להם תעסוקה בתחום

הייחודי שלהם והם עוברים קורסי הסבה להוראה במקצועות הריאלים, כמובן. זה המישור

השני. המישור השלישי הוא קליטת עולים במקצועותיהם במגזר העסקי.
כאמור, מדובר בשלושה מישורים
1. קליטת עולים בהיקפים גדולים בתעסוקות

שונות, שבדרך-כלל אינן חופפות את ההתמקצעות שלהם. 2. קליטת עולים במקצועותיהם

במגזר הציבורי. המישור השלישי, והוא החיוני, הוא קליטת עולים במקצועותיהם במגזר

העסקי. כאן הדגש הוא על מהנדסים, הנדסאים, אנשי מיחשוב ומדענים.

היו"ר מ' קליינר;

במישור הציבורי דיברת על מורים, רופאים ואחיות, ולא דיברת באופן כללי על

השירות הממשלתי, עירוני, שבו צריך דוברי רוסית.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

לא פירטתי. המגזר הציבורי כולל עוד כל מיני פרטים, אבל לא בצורה משמעותית.

ציינתי את הנושאים המרכזיים.

בחודשים האחרונים הוחל בתוכניות המיועדות לעודד את המגזר העסקי לקלוט בעלי

מקצוע באמצעות סיוע ממלכתי, המגיע עד כדי מימון השנה הראשונה. הנוסחה היא

בדרך-כלל זו; מהנדס שמשבצים אותו במגזר העסקי, בנוי על הנוסחה שהממשלה משלמת

בשנה הראשונה את דמי הקיום שלו ואת דמי ההכשרה שלו. לעומת זאת המפעל מתחייב

להעסיק את העולה 3 שנים.

בין הפרוייקטים שכבר אושרו ומופעלים, חלק אושרו כבר ונמצאים בהפעלה, וחלק

בהכנה. אבל בין הפרוייקטים שכבר אושרו ומופעלים אזכיר את פרוייקט ברן. ברן זו

חברה הנדסית המעניקה שירותים הנדסיים למפעלים שונים. סוכם שבאמצעותה ייקלטו

בעזרת השם 1,000 מהנדסים-עולים, כאשר האוצר ומשרד הקליטה היו שותפים לכך.

הפרוייקט השני הוא וישיי. וישיי הוא מפעל לרכיבים אלקטרוניים, וסוכם על הקמת

מפעל בדרום הארץ, בבאר-שבע או בדימונה. אם באר-שבע תקבל מעמד של אזור פיתוח א',



המפעל יוקם בבאר-שבע, ואם לא, הוא יוקם בדימונה. במסגרת פרוייקט וישיי יועסקו

כ-1,000 עובדים, כולל מהנדסים וטכנאים.

הפרוייקט השלישי הוא פרוייקט אמן. גם זו חברה הנדסית שאושר לה סיוע לקליטת

500 מהנדסים. גם היא, כמו פרוייקט ברן, תשבץ את המהנדסים במפעלים שונים שהיא

בקשר אתם.

הפרוייקט הרביעי הוא מלם - הקמת מפעל לארכיונים ממוחשבים, שיעסיק 150 אנשי

מחשבים ותוכנה.

הפרוייקט ההמישי הוא חברת בזק, שתקלוט 500 עובדים, כאשר הסיוע הוא שכר

מינימום - 1,200 ש"ח לחודש. הממשלה תשלם את שכרם בשנה הראשונה ואחר-כך החברה

תשלם את שכרם.

ע' ברעם;

החברה מתחייבת לקבל את כולם לעבודה אחר-כך?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

כן, ל-3 שנים. הממשלה מחזיקה אותם בשנה הראשונה והחברה מתחייבת ל-3 השנים

הבאות.

לסיכום התמונה בתחום התעסוקה, אמרתי שבשנתיים האחרונות מאז תחילת גל העליה,

הגיעו לישראל כ-360,000 עולים. שליש מהם, דהיינו 120,000, הם דורשי עבודה בפועל.

כלומר, המדינה צריכה לדאוג לתעסוקה ל-120,000 איש. 45,000 עולים כבר מועסקים

בעבודות שונות. 5,000 עולים כבר משובצים, או נמצאים בתהליכי שיבוץ בפרוייקטים

תעסוקתיים שונים שאודותם דיווחתי. 40,000 מצויים באולפים. 10,000 נמצאים בקורסי

הכשרה והסבה, ו-20,000 מובטלים. סך הכל - 120,000.

באשר למדענים, במשרד הקליטה פועל המרכז לקליטה במדע, שדואג לקליטתם של מדענים

בעלי תואר שלישי במוסדות להשכלה גבוהה, או חלקם בתעשיה. אני אמסור לכם פרטים

בהתאם לתמונה שנתקבלה אשתקד בנושא המדענים. ב-9 החודשים הראשונים של שנת 1990

נרשמו במרכז לקליטה במדע 1,100 מדענים. לעומת זאת, בתקופה המקבילה השנה נרשמו

כבר 2,400 מדענים. זה גידול של למעלה מ-100%.

ב-9 החודשים הראשונים של שנה זו התחילו לעבוד 870 מדענים, לעומת 232 מדענים

באותה תקופה אשתקד. זה קידום מאד-מאד משמעותי בשיבוצם של המדענים. כ-40%

מהמדענים משובצים במוסדות להשכלה גבוהה - באוניברסיטאות, בטכניון, במכון וייצמן,

ועוד. 42% מהם הופנו לתעשיה, וזה הישג גדול מאד. בעבר הם בדרך-כלל היו משובצים

רק במוסדות להשכלה גבוהה, ועשינו מאמץ גדול מאד כדי לשבץ אותם בתעשיה. זו עבודה

גדולה מאד של אנשי המרכז לקליטה במדע, שחורשים את הארץ לאורכה ולרוחבה ומנסים

לשבץ מדען אחד או שניים בכל מיני מפעלים, וברוך השם, יש הפתעות בתחום הזה מעבר

למה שצפינו מראש.

באשר לתנאי הקליטה שלהם, המשרד מסייע בשנה הראשונה בסכום של 27,000 ש"ח, כאשר

המעסיק מתחייב להשקיע 5,000 ש"ח להעסקתו בשנה הראשונה. אנחנו מקווים שבשנה השניה

יועסקו כ-75% מכלל המדענים הללו כבר על-ידי המוסד להשכלה גבורזה, או המפעל, הגם

שאין התחייבות מצידם, אבל אנחנו מקווים ש-75% מהם ייקלטו, ואת יתר 25% המדינה

תמשיך לממן.

אני שמח לומר ש-78 מדענים מצאו עבודה בכוחות עצמם לא כמדענים במוסדות להשכלה

גבוהה אלא בתעשיה, ללא סיוע שלנו. יש כבר אישור העסקה לעוד 165 מדענים. לפיכך,

אנחנו רואים שהתמונה בתחום המדענים היא הרבה יותר מעודדת מכפי שהדברים נראים

בחוץ. לא התכוונתי בדיווח שלי לומר שנושא התעסוקה מוצא את פתרונו. זה רחוק מכך,

אבל התכוונתי לומר שנעשים מאמצים גדולים שמניבים פירות. אין ספק שאנחנו עדיין



רחוקים מלומר שאנחנו צועדים על הגשר הנכון בנושא התעסוקה ואנחנו חייבים לעשות

הרבה יותר. אני מצטער לומר שלמרות שכבר שנתיים-ימים מאז שהחל גל העליה, עדיין לא

הוקם מפעל חדש נוסף במדינת ישראל. אני מקווה שהדברים האלה ישתפרו ויילכו. אני

יכול לומר שכל המשרדים הנוגעים בדבר עושים מאמצים גדולים בכיוון זה.

ע' ברעם;

כמה מפעלים שאתה יודע שיש בצנרת, צריכים לקום?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אני דיווחתי על מפעל וישיי ואחרים שצריכים לקום, אני יודע שבכל מיני מפעלים

יש הרחבה, יש הסבת מסלולים, הגדלת מקנים. אבל אני מצטער לומר שמאז גל העליה לא

קם מפעל אחד ממשי. בתחום היזמות הפרטית יש הישגים, אבל אלה קטנים מאד. לא מדובר

על מפעלים.

אומר מספר משפטים על האתיופים. כפי שאמרתי, ב"מבצע שלמה" הגיעו 14,200 עולים

מאתיופיה. מאז הגיעו עוד 300. למעלה מ-4,000 אתיופים נמצאים בקרוואנים, והם

מרוצים מאד בקרוואנים. למעלה מ-10,000 אתיופים עדיין נמצאים בבתי-מלון, ושם הם

מאד לא מרוצים. יש בעיות קשות. כבר עברה הצי שנה מאז "מבצע שלמה", ולפי הדיווח

שאני מקבל, אפילו אולפנים עדיין לא התחילו לתפקד. שמעתי, למשל, שבכדורי האולפן

עוד לא התחיל לפעול, מסיבה כלשהי. אחת לכמה שבועות אני מדווח בממשלה על הנעשה

בתחום הקליטה, ובישיבת הממשלה בשבוע שעבר התרעתי שבעוד 6 חודשים הסוכנות אמורה

"להתקפל" מטיפולה באתיופים וכל החבילה הזאת תיפול על ראש הממשלה. אמרתי שאני

מתריע מראש שצריך להיערך לכך תקציבית וארגונית, כדי למצוא פתרונות קבע לאתיופים,

הן בנושא הכשרות ותעסוקה והן בנושא דיור קבע.

עוד אמרתי בממשלה שהפעם, בשונה לעבר, כאשר הממשלה לא הזדרזה לתת פתרונות קבע

לאתיופים, הם נשארו על כתפי הסוכנות במרכזי הקליטה. היום, כאשר רוב האתיופים

מרוכזים בבתי-מלון, כשיגיע התאריך הסוכנות תודיע: אנחנו את שלנו עשינו, פחות או

יותר, אנחנו מתקפלים, ואז כל הטיפול יועבר אלינו וכל העסק הזה עשוי, הלילה, ליפול

ברעש גדול, אם לא ניערך לקלוט אותם מבחינה תקציבית וארגונית.
י' צור
אדוני השר, האם יש לך אינפורמציה באיזה סוגי עבודות עוסקים 45,000 שכבר

עובדים?
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
ציינתי כבר.
היו"ר מ' קליינר
יש לי כמה שאלות. אני פחות או יותר רואה את התמונה. אותי מטריד יותר המספר

של 120,000 מתוך 360,000, מפני שהוא לא נראה לי מספיק. כי אם זה כולל גם את

האולפנים, מדובר בשליש. במדינות מזרה אירופה בדרך-כלל כוח העבודה מגיע, בניגוד

למערב, ששם הוא מגיע ל-70%. כי רק מחצית מהנשים רגילות לעבוד, בקרב העליה ממזרח

אירופה הוא אמור להגיע לאחוז הרבה יותר גבוה, היות ורוב הנשים עובדות. לכן קצת

קשה לי להבין את המספר של 120,000 מתוך 360,000, ואולי תוכל להסביר לנו על-סמך מה

הוא מורכב.
י י צור
ויש להם מעט ילדים בסך-הכל.



היו"ר מ' קליינר;

מעט ילדים וקצת יותר קשישים. לכן המספר נראה לי קטן מדי.

בסיור שלנו אתמול הבנו שכרגע נכנס לתוקפו השלב שבו הלוואת הסוכנות צריכה

להתחיל להתממש, ושמענו - 1. שהעולים חוששים שהם שלא יוכלו להחזיר את ההלוואה

ולכן הם לא לוקחים אותה. 2. יש בעיה של עדים-ערבים. העולים לא מבינים את ההבדל
והם שואלים
מאין נביא עדים, או ערבים, ואיך נחזיר את הכסף? ובעיה אחרונה, שהיא

יותר טכנית, שלמרות מה שהובטח לנו בזמנו על-ידי מר נתיב, הם עשו חוזה שרק בנק

לאומי יכול לטפל בענין. אני מבין שבנק הפועלים ובנק דיסקונט פנו לבג"ץ, אבל

מבחינת העולים, וזה חמור מאד, שנפתחו להם חשבונות בבנקים אחרים והם צריכים ללכת

לבנק לאומי. אני מבין שגם לבנק לאומי אין הנחיות. כלומר, מבחינתי לפחות, אשר

יגורנו הגיע, וכשהענין הזה מגיע לידי מימוש, למרות שאכ;רו לנו שזה יהיה בלי

ביורוקרטיה בכלל, לא רק שיש ביורוקרטיה, אלא להערכתי, אם לא יהיה שינוי וטיפול

מהיר, רוב העולים לא יקחו את ההלוואה.

נושא נוסף בקשר לאתיופים, שאינני יודע עד כמה הוא נוגע למשרד הקליטה בשלב זה.

בקרית-גת יש 2 - 3 בתי-ספר ממלכתיים-דתיים, ובפעם הראשונה שמענו, היות ויש שם

אחוז מאד גבוה של אתיופים, זה יוצר תופעה שהורים דתיים ומסורתיים מעבירים את

ילדיהם לבתי-ספר כלליים. אני הגשתי בענין זה שאילתה לשר החינוך, ורציתי להביא את

הענין לידיעתכם, כי אולי זו בעיה לא רק של קרית-גת והיא שוב עלולה ליצור

אי-נעימות ולשבש את הקליטה של האתיופים.

י י צור;

אני רוצה להגיד משהו לגבי האתיופים. אני די מודאג ממה שאני רואה. תמיד

אומרים שצריך ללמוד מכשלונות העבר, אבל צריך גם ללמוד מהדברים הטובים שנעשו בעבר.

מה הם הדברים הלא-טובים שאני רואה? יש דברים שאין להם הסבר. אני חושב שהאתיופים

לא היו צריכים להישאר בבתי-מלון. נגרם להם עוול.

יש פה דברים שלא מתחברים. יש אזורים שלמים של קרוואנים לא מאוכלסים. האתר

בחולדה לא מאוכלס.

מ' וקרט;

תוך שבועיים הוא יתחיל להתאכלס. הוא לא מחובר לתשתית.

י י צור;

הכל תוך שבועיים, ובינתיים האתיופים יושבים בבתי-מלון. זה צירוף של מחדלים.

הם לא באו לפני שבוע לארץ. קבינט הקליטה קיבל החלטה שאחרי 8 חודשים הם יהיו

בדיור קבע. דבר ראשון שצריך לעשות הוא להוציא אותם מהגהינום הזה ששמו בתי-מלון.

ביקרתי במלון דיפלומט לא פעם אחת. מאחר שהטלוויזיה מעריכה שזה כבר נמאס על

הציבור, לא מצלמים שם כל יום. אפשר לספק שם תוכניות לאומה כל יום, וזה יהיה אמת,

כי המצב לא נהיה טוב יותר.

יש אתר קרוואנים באזור כפר דניאל, שעומד ריק. על יד עכו יש חוות קרוואנים

שבכלל מושכים משם קרוואנים. לא חסר דיור בארץ.

אני חושב שהדבר החשוב ביותר לעולי אתיופיה היום הוא להוציא אותם מבתי המלון,

מהאסון הזה. מדובר באנשים שבאו מחברה כזאת שהם לא מסוגלים לבשל לעצמם, לא

מסוגלים לחיות חיי משפחה, שום דבר הם לא מסוגלים. עכשיו יש להם החצר, אבל עוד

מעט יגיע החורף.

דבר שני, הם עדיין לא התחילו ללמוד עברית. זה לא ייאמן. הם לא נמצאים

חודשיים בארץ. כבר רואים אצלם בירה, וכל הסימנים של הניוון החברתי, כי הם לא



עושים דבר. למה? כי אין סמכות במדינה שתעביר 3 קרוואנים שיפחו בהם כתות לימוד.

לא מדובר כאן על בניית מפעל לרכיבים אלקטרוניים, אלא על העברת 4 קרוואנים לגליל

התחתון, שיפתחו שם כתות ללימוד עברית. מי אחראי על זה במדינה הזו?

האנשים במשך חודשים לא עושים דבר. הם קמים בבוקר, הולכים למרפאה של

קופת-חולים, הולכים למכולת לקנות בירה, ומבלים את היום שלהם. ובחוץ מתנפנפים כמה

אוהלים שהם השיגו מהצבא ושם מלמדים אותם עברית. אני לא מדבר על דברים גדולים כמו

בניית בתים או מפעלי תעשיה, אלא על דברים אלמנטריים.

דבר שלישי, כולנו ראינו את צעירי העדה. זה לא היה נס, בכל אופן בזמנו, כאשר

בעזרת הג'וינט כל צעירי העדה מגיל 18 עד 30 קיבלו שתי שנות לימוד. יש לנו נסיון

עם זה. צעירים עד גיל 18 הלכו לפנימיות. גם היום הם הולכים לפנימיות ואני חושב

שזה טוב מאד, למרות שהפסיכולוגים אומרים שזה לא טוב. אבל אחרי תקופה די ארוכה

נפתחה רשת גדולה של השתלמות, וכל הצעירים שאנחנו רואים למדו שנתיים. בענין זה

נצבר הרבה מאד נסיון בג'וינט. זה עולה כסף, אבל זה מה שהציל את הדור הבא של

העדה.

חלק מהם לא לומדים עברית. 10,000 עולים גרים בבתי-מלון. לצעירים אין

תוכניות הכשרה. אני אומר, ממש כעצה, שצריך לסכם עם הסוכנות היהודית שהם יקהו

על אחריותם את כל קליטת האתיופים עד סידורם בעבודה ובדיור. אמרתי זאת גם בהתחלה,

עוד לפני שהם באו, מפני שהאסון הגדול ביותר הוא מה שאנחנו רואים עכשיו. אי-אפשר

לשאול מי אחראי. והאתיופים, בשונה מהרוסים, הם לא אנשי קליטה ישירה.

אני שואל: מי אחראי על כך שהם לא לומדים עברית? - לא יודעים. אין אחראי. למה?

כי זה אחראי על הקרוואנים וזה אחראי על דמי קיום. מי אחראי על כך שאין תוכניות

לימוד לצעירים? - אין אחראי. ומדובר על 20,000 אנשים.

אבל אם היו מחליטים שהיות וממילא יש היום עליה אדירה, וזה דבר סגור ומובנה,

והוא צריך טיפול שיש בו מרכז קליטה, שהסוכנות תיקח אותו עד הסוף. הרי ממילא הכל

חשבון אחד. שהם יקנו להם את הבתים. הם צריכים להתחיל את ההכשרה המקצועית. כל

חודש שעובר האנשים האלה נסוגים.

בענין העבודה, לא מקובלים עלי המספרים שנמסרו לנו. בסך-הכל אגיד דבר מאד

עצוב. נכון, אלה שנים של עליה המונית. אני חושב שהממשלה לוקחת על עצמה אחריות

גדולה מאד. הממשלה, במדיניות שלה, כתוצאה מאי-הקמת מפעל אחד אפילו, בעצם החליטה

לצמצם את העליה. אם היו מבטיחים לי שליהודים יהיה שם טוב, שהכל הכל יהיה בסדר,

ושהם יחכו עוד 5 שנים, הייתי אומר שזה לא נורא אם באים 100,000 עולים בשנה.

נכון, התהליך יהיה יותר נורמלי, אבל אף לא אחד יכול להתחייב מה יהיה במדינות אלה

ומה יקרה שם ליהודים. אני אומר שהממשלה לקחה על עצמה אחריות פטאלית, נוראה,

במחדל הגדול שלא נוצרים מקומות עבודה, וזה חותך את העליה לחצי.

אתם הייתם ברוסיה ואתם יכולים להודות בזה. אם שם היו מקבלים מכתבים שיש

עבודה בארץ, כזאת או אחרת, מספר היהודים שהיו מגיעים אלינו היה כפול. אדוני שר

הקליטה, אתה לא מייצג את המדיניות הזאת, זה לא ענין סידורי שבאחריות משרד הקליטה,

אבל כמי שמייצג את קבינט הקליטה ואת הנושא הזה בפנינו, אני אומר שמדיניות הממשלה

לא מייצרת מקומות עבודה. זה ממש אסון, כי כל יום היו צריכים לבוא למדינת ישראל

1,000 איש. הם ישנם והם יכולים לבוא. העבודה היא הענין לגבי העולים מרוסיה.

יתר הדברים יסתדרו.

צריך לזכור שהמספר 40,000 הוא לא דבר שמתרבה. כלומר, חלקם הגדול יועסקו

בעבודות מעבר במשך שנה-שנתיים כמו ניקוי רחובות, אבל אלה לא מקומות יציבים של

תעסוקה לפוטנציאל שיש לעולים מרוסיה. מעט מאד מהעולים נקלטו בעבודה טבעית,

אמיתית.



היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה להעיר כמה הערות. קודם-כל, בנושא

הרשויות המקומיות. לא בכדי שאלתי את וקשר בקריאת ביניים מה לגבי עבודות בשירות

הציבורי, מלבד המקצועות הספציפיים הגדולים של רופאים, מורים ואחיות. בהרבה מאד

רשויות מקומיות שמעתי שיש להם צורך מסויים בכוח-אדם, גם בגין גידול האוכלוסיה, גם

בגין הטיפול בעולים עצמם. למשל, בשירות התעסוקה בקרית-גת אמרו לנו: יש לנו 6

עובדים, אנהנו מטפלים ב-800 עולים, ואין לנו עובד שיודע רוסית. כלומר, בהחלט היו

יכולים להעזר בעולה שהגיע לארץ לפני שנתיים.

יש כאן שאלה חוקית. בהרבה מאד מקרים הרשות המקומית אומרת: במקום לשלם לו

דמי אבטלה, ניקח את דמי האבטלה ונוסיף עליהם עוד 100 - 200 שקל והרשויות, או

אפילו משרדי הממשלה, יכולים להעסיק אותו. אני יודע שמבחינה חוקית יש בעיה עם זה.

קיבלנו כמה תוכניות מאד מעניינות בתחום הזה, לנצל את העובדה שאנשים בלאו-הכי

מקבלים כסף, ועל-ידי השלמה מסויימת גם להעסיק אותם בעבודה שתביא תועלת בשירות

הציבורי. זה נושא אחד שלדעתי היה יכול מאד להועיל.

מבחינת תעסוקה, בגדול, אני חושב שבשלב מסויים נצטרך לקבל החלטות כואבות. אני

חושב שהממשלה עשתה נכון בזה שהיא בנתה בפריפריות, עם כל הסיכון שבדבר, ואני יודע

שהיה ויכוח על כך.
י' צור
גם אני בעד זה. אבל צריך להביא לשם תעשיה.
היו"ר מ' קליינר
נכון. לכן ענין הערבויות להלוואות הוא בעצם הענין הקריטי, מכיוון שאם לא

תהיינה תשתיות מתאימות, לא ישתלם להשקיע שם, והלחץ יגבר ויילך בגלל הדברים
שחבר-הכנסת צור אמר
מי שכבר מוכן להקים כאן מפעל, שיבוא, ואם ניתן לו את הסיוע

הוא יוכל לייצר, להרוויח ולייצא, בואו ניתן לו איפה שכדאי לו. ואם במרכז הארץ זה

יותר כדאי, ניתן לו לעשות זאת במרכז הארץ. אני מקווה מאד שהלחץ הזה לא ייווצר,

ולכן צריך מקור חיצוני.

לדעתי, לא נעשה מספיק לגיוס ירודות הגולה, וגם האשמתי את חוליית הקשר בינינו

ובין יהדות הגולה.

נושא אחרון, בקרוב נשמע גם את נציגי משרד התעשיה והמסר)ר. אני חושב שבכל נושא

המודעות בענין אולי עוד צריך איזה שהוא אנטי -ביורוקרטיה, ואולי צריך לדחוף עוד את

הענין של פישוט הליכים. כל מי שמסוגל היום להקים מפעל ולא מזהם את הסביבה, ל-3

שנים צריך לתת לו את זה. זיהום הסביבה הוא מחיר שאנחנו לא צריכים ולא יכולים

לשלם.

אדוני השר, בשבועות הקרובים נעלה את בעיית הקשישים שהיא בעייה קשה מאד, ועוד

יותר ממנה - כי בסדרי-עדיפויות הצעירים קודמים בעיני לקשישים - ואנחנו התרשמנו

בברית-המועצות שיש משפחות שהיו מאד רוצות לשלוח את ילדיהן ארצה, אם יהיה לנו

מגוון של מוסדות שנוכל לקלוט אותם. נזמין את אנשי עליית-הנוער ונראה מה אפשר

לעשות כדי להרחיב את המסגרת. ומינהל הסטודנטים. מבחינתי, כואב הלב שבא זוג

קשישים, גם ילדיהם נשארו ברוסיה או באמריקה, וקשה לו; גם אם הם תופסים דירה של

"עמידר", שהיינו יכולים לתת אותה למשפחות פרודוקטיביות. אין ברירה, זה חוק

השבות, זה גורלנו, ולכן אנחנו גם באים לעולם עם ידיים נקיות בבקשנו עזרה כשאנחנו

קולטים קשישים וחולים, ששום מדינה אחרת בעולם לא היתה קולטת אותם. אבל לפני שאני

אפתח עוד בית-אבות, בכל זאת הייתי שם בעדיפות קודמת את מינהל הסטודנטים. כאשר יש

אנשים שבגלל לימודים לא באים הנה, זה עצוב מאד.



בקרית-גת אנשים התעצבו אתמול כשכל מיני זקנים הציגו את הבעיות שלהם, אבל אני

התעצבתי יותר כאשר אם אמרה שבניה רוצים ללמוד והם לא יכולים, כי אין- סיוע הולם.

אני אומר זאת גם לנציג האוצר, בעיני מינהל הסטודנטים הוא בעדיפות ראשונה, או כל

נושא שיעזור לנו לקלוט את הצעירים. ויש אפשרות, בתוך המאמץ לעודד עליה

מברית--המועצות, ברור שצריך לעשות מאמץ עליון לעודד את אותם סגמנטים שמבחינה

לאומית יש להם חשיבות עליונה, קרי הצעירים.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

בעצם אין לי הרבה מה להשיב. עם חלק מדברי הבקורת שלכם אני מזדהה, ואני עצמי

ציינתי חלק מהדברים.

להערתו של יושב-ראש הוועדה שהמספר של 120,000 דורשי עבודה נראה נמוך מדי. עד

כמה שידוע לי, הנתון הזה מקובל על כל הגורמים שעוסקים בנושא. ארנה צודק שלמעשה

כוח העבודה הוא גדול יותר, כ-50%, אבל מספר דורשי העבודה בפועל הוא קטן יותר. א.

בגלל אחוז הקשישים הגבוה. בישראל אחוז הקשישים הוא כ-9%. ובקרב העולים יש אומרים

שהוא 13% ויש אומרים 17%.

יש עוד בעיה שאנחנו לא מרבים לדבר עליה והיא אחוז הבעיות הרפואיות בקרב העליה

מברית-המועצות שהוא גבוה, הרבה יותר מהאחוז הקיים אצלנו, אם בגלל הרפואה הכושלת

ואם בגלל שחלק גדול מהעולים האמינו שעוד מעט הם עולים לארץ וידעו שבארץ הם יקבלו

טיפול. כך שהנתון שאני שומע אותו כל הזמן מכל הרשויות שעוסקות בנושא, הוא כשליש,

דהיינו 120,000.

אינני מודע מספיק לפרטים שהעלית ביחס להלוואה של הסוכנות. אתה חידשת לי כמה

דברים וזה נושא שדורש בירור.

תלמידים בבתי --ספר דתיים וממלכתיים-דתיים -- זו פעם ראשונה שאני שומע על הבעיה

הזאת. בשבוע שעבר ישבתי עם מנכ"ל משרד החינוך ועם סמנכ"ל המשרד, ואחד הנושאים

שעמד על סדר-היום היה חינוך יהודי אתיופיה. שמעתי על הצלחה גדולה שלהם בכל

בתי-הספר, שהם מתמודדים עם זה, ואין פוצה פה. אני מתפלא שיש בעיה כזאת. היא

סבירה, וצריך לראות איך להתמודד אתה.

היו"ר מ' קליינר;

כי זה כדור שלג. ככל שיעזבו יותר תלמידים לבתי-ספר חילוניים, האחוז יגדל.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

ודאי.

חבר-הכנסת צור, כל מה שאמרת בקשר לאתיופים בבתי המלון הוא אמת ויציב. אני

חושב שבתי-מלון הם פתרון גרוע מאד, אבל למדינת ישראל לא נמצאו פתרונות טובים

יותר. לסוכנות היהודית אין פתרונות טובים יותר.

י' צור;

מדוע לא מצליחים להעביר אותם לקרוואנים?

וקשר לקליטת העליה י "ח פרץ;

כפי ששמענו כאן, לא כל הקרוואנים מחוברים לתשתית. יש בעיות בעיקר של ביוב

ויש בעיות אחרות של תשתית. חלק גדול מהקרוואנים שהיו מוכנים הועברו לזוגות

צעירים ולמפוני האוהלים, שכזכור, הוקמו כמעט בכל פנה בארץ, וחלק מהבעיה נפתרה

על-ידי הקרוואנים. נדמה לי שהיום אין כבר אוהלים. אבל אין ספק שצריך לזרז יותר

את חיבור הקרוואנים.



לשאלה מי אחראי לאולפנים וכו', בשנת הראשונה האחריות על האתיופים מוטלת על

הסוכנות היהודית. משרד הקליטה לא מקים להם אולפנים ולא מטפל בבעיות השוטפות

שלהם. ודאי שהסוכנות לבד לא יכולה לפתור את הבעיות. יש בעיות שמשרד השיכון צריך

לסייע בפתרונו, יש לכך השלכות על משרדי ממשלה שונים, אבל כשאתה שואל מי חייב לתת

את התשובה, מי אחראי, הכתובת היא הסוכנות היהודית. אני מודאג מה יהיה בעוד 6

חודשים, כאשר משרד הקליטה יהיה הכתובת ואני עדיין לא רואה פתרונות סבירים בדרך.

לכן אמרתי שלפני שבוע התרעתי על כך בממשלה. יש לנו עוד הצי שנה להיערך, כדי שהס

והלילה לא יהיה משבר.

פרוייקט הצעירים. נמצא אתנו חנוך צמיר, סמנכ"ל, ראש אגף שירותי קליטה, והוא

עדיין ממשיך לעמוד בראש מינהל הסטודנטים, בכלל זה פרוייקט הצעירים. לאחרונה

קיימנו מספר ישיבות בנושא פרוייקט הצעירים, ואני מציע שמר צמיר יאמר את דברו

בנושא הזה.

הי צמיר;

אני יכול להתחיל מהסוף. הפרוייקט בימים אלה יצא לדרך. הוא יכלול כ-1,400

צעירים בפרופיל שנקבת בו, פזורים ב-12 עד 15 מוסדות.

י י צור;

זה כמעט 100% של הצעירים?

חי צמיר;

זה המספר נטו. המספר ברוטו הוא גדול יותר. ברשימות מחשב הגענו ל-1.400.

אבל כשאתה עושה איתור ומיון בשטח ומתחיל לראיין ולדבר, כרגע נמצאו כ-1,000 עד

1,100 שהם בשלים להיכנס לפרוייקט. יכול להיות שהמספר יגדל, אבל זה הפער תמיד

שבין מספרי הניירות שיוצאים מהמחשב לבין האיתור שנעשה בכל מיתקן. ממש בימים אלה

המוסדות מתחילים להתמלא.

י י צור;

זה שנתיים לימודים?

חי צמיר;

תלוי בכיוון ההכשרה. אבל בגדול זה יהיה שנתיים לימודים, כשהשוני מהפעם

הקודמת הוא שתקופת האולפן הוא חלק רציף מתהליך ההכשרה. חבר-הכנסת צור, אלה היו

המסקנות שחשבנו עליהן, והשאלה נתנה הזדמנות לספר שזה קורה.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

המספר, לפי מה שדווח לי, צומצם, מפני שהחליטו לא לכלול בפרוייקט הצעירים

משפחות חד-הוריות ולא משפחות עם ילדים.

חי צמיר;

גילאים 17+ עד 25 - 26 - אנחנו לא כל-כך נוקשים בענין הגיל, כי אנחנו עוסקים

בבני-אדם - הסתבר מהר מאד שאין מסגרות מאורגנות במדינת ישראל שתקלוטנה את

האוכלוסיה הזאת. עד הגיל הזה הם בבתי-ספר רגילים או במוסדות של עליית הנוער.

והאלטרנטיבה היתה שהאנשים האלה אולי יגוייסו מיד לצבא, דבר שהצבא לא רוצה כל-כך,

כי תזכרו שאנחנו עוסקים באנשים בלי הכשרה מקצועית, עם איקס נמוך מאד של שנות

לימוד, שבדרך-כלל אנחנו יודעים להעריך את האיכות של שנות הלימוד; והאלטרנטיבה

האחרת היתה שהם יילכו במסלול הרגיל של כל עולה, כשפחדנו מאד מסוף המסלול הזה,

שהיה של חוטבי עצים ושואבי מים של מדינת ישראל. לכן הוחלט להשקיע רבות באוכלוסיה



הזו, והגיוס נדחה, ואנחנו בונים היום תוכנית רציפה שתביא אותם לשתי מטרות: 1.

תעודה להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה. 2. תעודה עיונית שמקבילה ל-ח' -

ט' כתות של השכלה יסודית רגילה של משרד החינוך. שהמשרדים היעודיים קשורים,

כמובן, לפרוייקט הזה.

הוטל עלינו במינהל הסטודנטים להריץ את הפרוייקט ולהיות אחראים עליו. גם

הסוכנות היהודית וגם הג'ויינט קשורים אליו. לאחר "מבצע משה" הוא היה במספרים קצת

יותר נמוכים, מטבע הדברים, והיום הוא יוצא לדרך.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אשר להערתו הנוספת של יושב-ראש הוועדה בקשר לרשויות המקומיות. כאשר דיווחתי

על 45,000 עולים שנקלטו בתעסוקות ראשונות, ציינתי, בין השאר, שירותים

מוניציפאליים. אחוז לא מבוטל מהעולים נקלטו ברשויות המקומיות.

אשר למינהל הסטודנטים, אני מזדהה עם הדברים שלך שמינהל הסטודנטים זו חוליה

מאד-מאד רגישה. אשר על כן, כאשר האוצר החליט לפני שנה לבטל טוטאלית את הסיוע

למינהל הסטודנטים, יצאתי למלחמה חזקה מאד עם שר האוצר ואמרתי לו: לא יעלה ולא

יבוא, נושא הסטודנטים הוא נושא רגיש עד מאד, במיוחד בקרב יהדות ברית-המועצות,

במיוחד אם יוצאים מנקודת הנחה שהחינוך הגבוה בברית-המועצות הוא חינם, והנטיה של

כל הצעירים שם היתה להגיע להשכלה גבורה, ולא ייתכן שבמדינת ישראל נבטל את מינהל

הסטודנטוים. מה שהצלחתי להשיג אתו הוא לא לבטל את מינהל הסטודנטים, אבל להקפיא

את הסיוע שבעבר ניתן למספר קטן יותר, שייעשה בו שמוש להיקפים גדולים יותר. כלומר,

הסיוע הניתן היום לסטודנט הוא למעשה יותר קטן משהוא ניתן בעבר.
היו"ר מ' קליינר
מה הם בעצם מקבלים היום?
חי צמיר
בעבר קיבל סטודנט רגיל בין 3 ל-4 שנות לימוד. תחת הכותרת הזו הוא קיבל

שכר-לימוד מלא לאורך השנים האלה, בהעברה בין מוסדות. הוא קיבל מילגת קיום

מסויימת, והוא קיבל השתתפות מסויימת בדיור במעונות הסטודנטים, אם של הסוכנות, אם

של הקמפוסים, וכך הלאה. זה היה סיוע אוניברסלי לכל מי שעמד בדרישות האקדמיות של

המוסדות. לא מדובר דווקא במוסדות האקדמיים פר-אכסלנס. אנחנו מדברים בכל המוסדות

העל-תיכוניים, כשבתוך זה יש, כמובן, גם האוניברסיטאות. לכן המספרים שלנו הם הרבה

יותר גדולים ממספר הסטודנטים בפועל במוסדות הקלאסיים של המועצה להשכלה גבוהה, כי

אנחנו פרוסים בטכנאות, הנדסאות, אחיות, וכל הדברים הארורים.

מה שקורה בפועל בשנה הארורונה הוא שהתקציב הוקפא בסכום נומינלי והמשמעות

המעשית היא שאמנם קלטנו יותר סטודנטים, עקב גלי העליה הגדולים יותר, אבל זה קיבל

ביטוי בכך שקיצצנו את הסיוע מ-4 שנים לשנתיים. בוטלו המילגות לקיום ובוטלה

ההשתתפות בשכר-דירה. התוצאה היא שקמה צעקה נוראית, כאב גדול, ואנשים היום לא

מתביישים לומר, כפי שציין יושב-ראש הוועדה, שהם לא מסוגלים אפילו להתחיל ללמוד.
היו"ר מ' קליינר
אבל אם סטודנט עלה לארץ, הוא עומד בדרישות, והוא רוצה להתחיל ללמוד, ומבחינתו

זה לא משנה אם זו שנה ראשונה, או נניח הוא יכול להתקבל לשנה שניה או שלישית, כי

הוא בא כסטודנט, אתה בעצם אומר לו: שכר-לימוד לא תשלם, אבל כל היתר עליך.
חי צמיר
כן. כל היתר עליו.



היו"ר מ' קליינר;

סל קליטה הוא מקבל?
ח' צמיר
אם הוא בן עולים, הוא נכלל בסל הקליטה של משפחתו, שאיננו מספיק, זאת אומרת,

קשה מאד לשאוב מסל הקליטה לצרכי הלימוד.

היו"ר מ' קליינר;

כמה סטודנטים מברית-המועצות ביקשו להשתמש במסגרת הזאת בשנה שעברה והשנה?

חי צמיר;

ממש השבוע נפתחה שנת הלימודים. אנחנו מתחילים את שנת הלימודים לא רק במוסדות

האקדמיים בסדר-גודל של כ-10,000 סטודנטים. בשנה שעברה התחלנו עם מספר נמוך יותר,

כי הם לא מתחילים ללמוד בנקודת הזמן שהם מגיעים לארץ, ואז יש הצטברות שרצה קדימה.

אנחנו נתחיל אה יושנה עם 10,000 סטודנטים. יש לנו מועד אביב של פברואר 1992.

שכבר יש לנו בעיה תקציבית אתו, כי לאור מה שתוקצב אנחנו לא יודעים איך נקלוט

אותו. מתוך זה מספר הסטודנטים מברית-המועצות נע בין 7,000 ל-8,000, אבל אנחנו

נעבור את המספרים האלה.

היו"ר מ' קליינר;

כמה בערך יפנו לפברואר?

חי צמיר;

הצפי שלנו מדבר על 2,000 עד 2,500, ותהיה לנו כבר בעיה אמיתית איך לקלוט אותם

בתקציב שניתן לנו.

היו"ר מ' קליינר;

יבוא מוטי וקרט, שמיד יקבל את רשות הדיבור, ויגיד לך; עובדה. נעזוב עכשיו

מה יהיה בשנה השלישית והרביעית. מי שבא בשנה הראשונה, אני נותן לו. הבעיה שלך

היא ביטול המילגה וביטול ההשתתפות בשכר-דירה. אבל אתה רואה שבכל זאת 7,000 -

8,000 איש פנו, למרות הקיצוצים. אז מה אתה דואג?

חי צמיר;

אם אתם מכירים את ההתפלגויות, הפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול, ואנחנו כבר

רואים שהוא לא ממומש. כי הסטטיסטיקה מדברת על 5%, זה המספר המינימלי של צעירים

בגיל הלימוד העל-תיכוני. זאת אומרת שעל כל 100,000 איש, בהגדרה, צריכים להיות פה

לפחות 5,000. האמת היא שהתחלנו בסטטיסטיקה גבוהה יותר, אבל איך שהוא המציאות

שונה. לכן, אם תעשה חישוב, תראה שאנחנו בפיגור לעומת מימוש הפוטנציאל. זו ראייה

ארזת.

היו"ר מ' קליינר;

כלומר, הפוטנציאל צריך להיות כ-17,000 בגיל האוניברסיטה.



ח' צמיר;

כן. הפוטנציאל אף פעם לא מתממש, אבל תראה איפה הוא נעצר. זו צעקה שעולה

למעלה.

היו"ר מ' קליינר;

כמה אחוזים מבני הגיל הזה בישראל הולכים ללמוד?

חי צמיר;

פחות. במדינת ישראל מדובר על בין 3% ל-4%.

היו"ר מ' קליינר;

5% זה כבר אלה שהולכים ללמוד, לא סך-הכל הגילאים. הבנתי.

חי צמיר;

צעיר רוסי ממוצע החל מגיל 17 נושא תעודת בגרות. הגדרנו את הגילאים 17 עד 23

לכל התארים האפשריים והגענו לאחוז הזה. האחוז הזה לא ממומש. אחת הסיבות הברורות

לכך הוא הסיוע.

היו"ר מ' קליינר;

אם ניתן, למשל, סיוע מוגבר לקשישים, אין ספק שזה ייצור מגמה שהרבה קשישים

מברית-המועצות ירצו להגיע לארץ. אם ניתן תנאים טובים לסטודנטים, אין לי ספק

שיותר צעירים בגילאים אלה יעלו לארץ.

חי צמיר;

יותר- ויותר אנחנו שומעים מברית-המועצות את האמירה: אם כך המצב, אז נגמור

ללמוד כבר שם.

היו"ר מ' קליינר;

גם אנחנו שמענו את זה.

חי צמיר;
זה דבר אחד. ולשאלתך
הנה בכל-זאת יש 7,000 והם נלחצים, באיזה שהוא מקום זה

לא הוגן. הם לא רק נלחצים, הם נקרעים, וסליחה על הביטוי הלא-פרלמנטרי. אנחנו

כבר עוברים את האיזון העדין בין לעבוד ובין ללמוד, כי כולם עובדים. אני בעד זה

שהם יעבדו, אבל כשאני מגיע לטכניון ואומרים לי; חנוך צמיר, אתה פושע. איך אתה

דורש מבחור שעושה מכינה בטכניון, שלומד 40 וכמה שעות שבועיות, שגם לא יישן

בלילות?

היו"ר מ' קליינר;

כשאתמול שאלו אותנו אני השבתי שגם ישראלים הולכים לעבוד, והתפלאתי איך האשה

קיבלה את זה כל-כך בשקט.

י י ביילין;

אותה אשה אמרה; אם אנחנו הולכים לערים האוניברסיטאיות ששם יש מעט מאד עבודה

והרבה אנשים, מעדיפים את דוברי העברית על דוברי הרוסית.



היו"ר מ' קליינר;

נכון.

חי צמיר;

זו כבר בעייה אמיתית של מציאת תעסוקה. בהנחה שהוא מצא תעסוקה, צריך לזכור

שהוא בא בעצם ללמוד, לא לעבוד.

היו"ר מ' קליינר;

מר וקרט, זה נושא כואב. האם אתם ערים לענין? הדברים האלה ידועים לכם?

תקיימו דיון בנושא?

מי וקרט;

רק כדי לסבר את האוזן, כל הסיוע הנוסף שמר צמיר דיבר עליו, ושבוטל, דמי הקיום

והסובסידיה לשכר-דירה הסתכמו בכ-70 שקל דמי קיום ועוד 140 שקל סובסידיה

לשכר-דירה לחודש.

חי צמיר;

זה לא מדוייק. מדובר על סדר-גודל של 140 שקל לחודש, וגם על זה התרענו

וצעקנו. גם את זה כבר מציגים ככלום, אבל גם על זה צעקנו. אבל אם תעשו את החישוב

השנתי, תבינו שבחישוב שנתי הופחתו מכיסו של אותו צעיר 3,000 עד 4,000 שקל.

מ' וקרט;

זו נקודה אחת. 2. הבעיה היא לא בתחום הסיוע הישיר לסטודנטים. הבעיה

האמיתית היא בעיקר הדרישות שיעלו המוסדות להשכלה גבוהה בדרישה לתקצב מקומות

חדשים. תקורות חדשות לפעילות, סגל וכו'.

אני גם רוצה להסב את תשומת-לבכם למצב שבו עשרות אלפי אנשים ימומנו מתקציב

המדינה, בכל מה שקשור לשכר-לימוד, בעוד שאחיהם הישראלים שיושבים לידם על ספסל

הלימודים לא מקבלים דבר. איך מתמודדים עם מצב כזה? זו בפירוש בעייה חברתית. אם

אתה מזרים עשרות אלפי אנשים למערכת וכולם עולים חדשים שמקבלים סיוע מלא, אתה יוצר

בעייה במערכת הזאת, וגם על זה צריך לחשוב.
ע' ברעם
זאת לא בעייה ייחודית. אם אתה מכניס עולה חדש למפעל ואתה מממן אותו שנה,

ואפילו שנתיים, ואת הישראלי אתה לא מממן עד שיקבלו אותו לעבודה?
מ' וקרט
ההבדל הוא בזה שהישראלי לא רואה את ההבדל בשכר שלו. מה שכן, הסטודנט הישראלי

צריך לשלם 5,000 שקל שכר-לימוד, הוא צריך לקיים את עצמו ולעבוד, ולידו יושב

סטודנט שפשוט ממומן באופן מלא על-ידי המדינה במשך 4 שנים, וזאת בעייה.

י' ביילין;

בנושא סל הקליטה אני רוצה לשאול איך זה מופיע בתקציב הבא והאם זה מעודכן

לאינדקס.



שאלה נוספת שנתקלנו בה אתמול היא שיש דירות אבל לא רוכשים אותן. השאלה היא

אם יש מחשבה איך מגשרים על הפער הזה שבונים הרבה דירות אבל העולים לא קונים אותן,

משום שעדיין המהיר מאד יקר בשבילם.

נושא ספציפי שנתקלנו בו אתמול הוא פנסיה לפנסיונרים.

היו"ר מ' קליינר;

אמרתי שנקיים דיון מיוחד בענין הקשישים.

י' ביילין;

בכל אופן אומר רק שאנשים שהיו פנסיונרים בברית-המועצות וכאן הם לא פנסיונרים

בגלל הגיל שלהם, יש להם בעייה שהם לא יכולים למצוא שום עבודה, כי הם מקבלים הבטחת

הכנסה במקום לקבל קיצבת ז יקנה. הפעם הוא של 200 - 300 שקלים. יש קבוצה די בולטת

באוכלוסיה הזאת, שדי סובלת מזה.

הערה אחרונה נוגעת למידע. תמיד שואלים אותנו שאלות שבעצם מופנות לפקידי משרד

הקליטה. מאיור שהם לא בדיוק יודעים מי אנחנו, הם שואלים: מגיעה לי פנסיה? מגיע

לי לקבל דירה? וכו'. האם יש מלבד חוברות מידע לעולים, גם איזה שהוא שירות מידע

שוטף כמו קו טלפון חם שאליו הם יכולים להתקשר ולשאול שאלות ספציפיות מאד על בעייה

של גיל, של ילדים וכו', ולקבל אינפורמציה ברוסית? כי כשאנחנו נפגשים אתם יש לנו

תחושה שהם חיים בערפל כבד מאד.

היו"ר מ' קליינר;

אדוני השר, במפגש שלנו בבאר-שבע עלתה אפשרות נוספת, שלוקחת בחשבון את ההערה

שלך לגבי הסטודנט הישראלי. למה לא נלך בענין הזה על הלוואות? מאחר שמדובר דווקא

בסטודנטים, ניתן להם הלוואה לצורך קיום ומגורים, בתנאים נוחים, שהם יחזירו אווזה

כעבור כמה שנים. אני מבין שעל כך קיבלנו תשובה שההצעה הזאת הועלתה בזמנה

והתאחדות הסטודנטים לא הסכימה. אבל לדעתי, ברגע שמדובר רק בעולים ויובהר

להסתדרות הסטודנטים שזה לא תקדים לגבי ישראלים - שאולי זה החשש שלהם - למה שהם לא

יסכימו?

מי וקרט;

אם ישתמשו בתקציב מינהל הסטודנטים כמנוף להלוואות, תחיה לנו בעייה אמיתית של

הגברת נפח פעילות לעשרות אלפי סטודנטים, ויותר מזה, ואז בא לידי ביטוי הנושא של

כיסוי התקורות למוסדות להשכלה גבוהה.

חי צמיר;

זה בדיוק היה הפתרון שאנחנו חשבנו עליו, שמוש בתקציב כמנוף להלוואות בנקאיות

בקטע של סיבסוד, ערבים רעים וכל מה שקשור לזה. אנחנו, כמינהל, בעד הענין, וגם

הגשנו תוכנית מאד מסודרת לאגף התקציבים. שמענו את אותה תשובה. לא נראה לנו

שבהיקפים הגדולים שמדובר על נפח אשראי של בנקים, שזה באמת משמעותי, אבל אנחנו כל

פעם מנסים להעלות את זה מחדש.

היו"ר מ' קליינר;

אני מציע שבענין הזה נקיים ישיבה מיוחדת עם האוצר ועם האוניברסיטאות, ואולי

אז נשמע עמדה, כאשר אתה תבהיר שאנחנו חזרנו מאוחדים בדעה, הן ממה שאנחנו שומעים

בארץ והן ממה ששמענו בברית-המועצות, שהנושא הזה הוא קריטי ובאמת יש פה ענין

לאומי. אולי נקבל מידע. אני מוכן גם לפנות בכתב אל שר האוצר, ואולי גם משרד

הקליטה מצדו יפנה עוד פעם אל שר האוצר.



אני מבקש מכבוד שר הקליטה להשיב לחבר-הכנסת ביילין, וגם לומר דברי סיום, ובזה

נסיים את הישיבה. לפני-כן אני רוצה להודות לכבוד השר על הסקירה וגם על העובדה

שמשרד הקליטה לוקח לידיו את היוזמה בתהומים שלא מוגדרים כתחומים שלו, כמו קליטה

ראשונית וכדומה. אני רואה בזה חשיבות. אני חייב לומר שגם נהנינו אתמול מנציגי

משרד הקליטה שהתלוו לסיור של ועדת העליה והקליטה, מנהל משרד הקליטה בירושלים

והאחראי על התעסוקה, שעזרו לנו בקטעים שאנשים שאלו אותנו שאלות לאינפורמציה. אני

מקווה שגם בסיורים הבאים נציגי משרד הקליטה יתלוו לסיורים שלנו.

השר לקליטת העליה י "ח פרץ;

נושא העידכון. למעשה, בהתחלה הסל לא היה מעודכן ובשעתי ניהלתי מאבק גדול

מאד, ואני שמח לומר שהיום הסל כל הזמן מעודכן. משפחה בת 3 נפשות - הסל פלוס

5,000 שקלים שהיא מקבלת תמורת פטור ממכס, מקבלת 25,000 ש"ח. משפחה בת 4 נפשות

מקבלת 29,000 ש"ח, והסל מעודכן.

י' ביילין;

לעולה יחיד יש סל קליטה מעודכן?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

עולה יחיד מקבל בערך 13,000 ש"ח, עם מענק המכס.

באשר למידע, למעשה אנחנו מוציאים כל הזמן חוברות. בנתב"ג יש בלי סוף חומר

מגוון, וכל חומר ששמים שם נלקח. פרט לזה, בכל מחוז יש לנו לשכת מידע ואנחנו

עובדים עכשיו על פתיחת לשכות מידע ארציות. לאחרונה גם שיבצנו שתי בנות דוברות

רוסית במשרד הקליטה, במעין קו טלפוני יש לפונים מעבר לשעות העבודה הרגילות.

נושא הדיור הוא באמת בעייה. לעולים יש אפשרות לקבל משכנתא שהיא היום 37,500

דולר. פרט לזה הם יכולים לקבל הלוואה משלימה, והיא משתנה בהתאם למקום שבו רוצים

לקנות את הדירה. בסך-הכל, חלק מהעולים רוכשים דירות עם הסיוע הזה, ולחלק מהעולים

זח לא מספיק.

י י ביילין;

נשאלנו גם בקשר להלוואת מקום לרכישת דירה יד שניה.

היו"ר מ' קליינר;

בקרית-מלאכי היתה בקשה של דייר וענונו, היות ובלאו-הכי קשה לעולים לרכוש דירה,

לבדוק שוב את הענין של הלוואת מקום לרכישת דירה יד שניה. אני מבין שהחשש הוא שזה

יקפיץ את המחירים.

השר לקליטת העלית י"ח פרץ;

אני שמח למסור לכם עוד אינפורמציה ובזה אסיים. בשבוע שעבר הגיעה לכאן טיסה

ישירה ראשונה שיזם אווזה שר התחבורה קצב יחד עם יעקב נמרודי. אני הייתי בטיסה

הראשונה, שבה הגיעו קרוב ל-150 עולים. אני שמח לומר שזו היתה פעם ראשונה שראיתי

עולים רעננים. בדרך-כלל הם באים מותשים. בינתיים יעקב נמרודי ממשיך עם היוזמה

שלו והוא מסר לנו תאריכים שבהם תגענה טיסות ישירות.

אני שמח להוסיף מעבר לזה, שבעקבות היוזמה של נמרודי הסוכנות היהודית נכנסה

כעת ללחץ ולמהלך גבוה להפעיל טיסות ישירות, כאשר מדובר ששתי החברות הלאומיות,

אל-על ואירופלוט, תפעלנה את הקו הישיר. יש הרבה מעלות בטיסה ישירה, לא רק מפני

שלעולה זה יותר נוח. קודם-כל זה פותר את בעיות הבטחון המסובכות שיש בתחנות

המעבר. מעבר לזה, עד היום למעשה, כשאין טיסות ישירות, העליה מברית-המועצות היא



עדייו עליה "דרך בורמה", היא עדיין כאילו חצי ליגאלית, ובמילא העולם עושה אתנו

יוסד שבכלל מתייחסים לעליה הזאת. ברגע ששתי החברות הלאומיות יפעילו טיסות ישירות,

למעשה אלה יהיו טיסות ליגאליות, ואני מאמין שההתייחסות של העולם כולו, כולל

ארצות-הברית וכולל נושא הערבויות, תהיה אחרת.

אני מאד מודה לכם, ונעשה ונצליח בעזרת השם.

היו"ר מ' קליינר;

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:55

קוד המקור של הנתונים