ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/08/1991

חממות טכנולוגיות ליצירת פתרונות תעסוקה לעולים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 170 א'

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ב' באלול התשנ"א (12 באוגוסט 1991). שעת 00;11
נכחו
חברי הוועדה; מ' קליינר - היו"ר

י' ביילין

י' שפרינצק
מוזמנים
י' ארליך - המדען הראשי, משרד התעשיה והמסחר

די צבן - משרד האוצר

ש' אדלר - מנהל המרכז לקליטה במדע, משרד הקליטה

א' הורביץ - ראש אגף ליזמות עולים במשרד הקליטה

ב' שוורץ - מנהל אגף מעסיס ים בשירות התעסוקה

א' טנצר - יועץ שר הכלכלה והתכנון

ר' דוידוביץ - המחלקה להתחדשות, הסוכנות היהודית

ר' דולב - מנהלת המה' להתחדשות בסוכנות היהודית

א' פייקס - הסוכנות היהודית

ק' פלדמן - מרכז השלטון המקומי

מי אמיר - הרשות לפיתוח ירושלים

י י שטרן - ראש מדור לקליטת עליה באיגוד לשכות מסחר

ל' ברנר - איגוד לשכות המסחר

א' סרוסי - יו"ר העמותה במרכז הטכנולוגי, קמ"ג

אי שרון - מנכ"ל העמותה במרכז הטכנולוגי, קמ"ג

די דולב - מנהל אדמיניסטרטיבי במרכז הטכנולוגי

באופקים

עי לוינשטיין - מנכ"ל חממות יזמות טכנולוגים לעולים

בטכניון

ש' ירושלמי - מנהל החממה בקרית ויצמן

א' שיינקוף - החממה בנחל שורק

מ' לזובסקי - מנהל החממה ליד- בי"ס גבוה לטכנולוגיה,

י-ם

י' שילה - המרכז לתעשיות מידע, י-ם

א' מאיר - מרכז החממה בגרלן

י' ריינוס - מרכז החממה בחצור הגלילית

ש' דריטר - ג'וינט
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
צי ספרן
סדר היום
חממות טכנולוגיות ליצירת פתרונות תעסוקה לעולים.



היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

חממות טכנולוגיות ליצירת פתרונות תעסוקה לעולים

לכולם יש תחושה שבמסגרת הדברים שקיימים ויכולים לפתור בעיות, התחום שבו יכולה

להיות פריצת הדרך הוא התחום הזה. נכון שרוב אנשי הציבור או העתונאים שעוסקים

רואים את הבעיה במונחים מאד כלליים, אבל יש תחושה שהנה בא אלינו ציבור עם יידע של

טכנולוגי יה ממעצמת על - מעצמה שגם בלי מערכת מחשבים מתקדמת התחרתה בכל זאת עם

ארצות-הברית במירוץ החלל, באים אנשים שיש להם יידע גם בתחום הזה, גם בתחומים

ארורים, והשאלה איך אנחנו קושרים ומנצלים את המיומנויות האלה והיידע הזה במערכות

שהיו בנויות לסיפור אחר. המערכות הטובות שלנו, שתיפקדו, דיברו על היקפים אחרים,

על בעיות אחרות, וכל העומס של יצירת הנס הזה, שיאפשר לנו לקלוט מליון עולים

בשלוש-ארבע שנים, מוטל על המערכת הזאת, שאומרת: באים אנשים משכילים שהושקע בהם

המון, צריך להשקיע, לפתח, לתת הזדמנות, כדי אחד מתוך מאה רעיונות, פטנטים,

המצאות, כישורים, יוביל אותנו ליצירת אותה פריצת דרך, אותה תפנית, אותו משהו חדש,

אותו משהו מהגניוס שלנו, שאנחנו צריכים להפעיל פה בארצנו שלנו כדי שקליטת העלית

תצליח ותהיה טובה.

הבעיה היא שרוב האנשים שעוסקים בנושא הזה או רוצים לקדם אותו לא בדיוק

מתמצאים בפרטים, ואני מקווה שהצלחנו לרכז פה הרבה מאד אנשים שיכולים להאיר את

עינינו מה נעשה כבר בתחום החממות, שבהן אמורים להיות מקודמים כל אותם רעיונות

ופיתוחים, ומה אנחנו, כגורם הציבורי שעוסק בנושא, יכולים לעזור כדי שייעשה הרבה

יותר, אפילו בסדר גודל אחר, כי גם התחושה שלנו היא שעם כל מה שנעשה צריך להיות

מעבר לסדר גודל אחר, גם במערכת של המדען הראשי, גם במערכות האחרות.

נשמע את המימסדים השונים, שיתארו מה נעשה, גם מהבחינה של המדען הראשי, שממונה

על הנושא; נשמע את הסוכנות היהודית ששותפה בכמה מן הפרוייקטים הנסיוניים, כמו זה

שנעשה בחיפה; כמו כן נשמע את האוניברסיטאות ואת אלה שעובדים בערים השונות.

י י ארליך;

איך נולד הרעיון ולמה הוא היה מיועד? הרעיון נולד על בסיס העובדה שמגיעים

הרבה עולים חדשים בעלי יכולת של פיתוח מוצרים או טכנולוגיות, לאור החינוך והנסיון

שיש להם בארץ מוצאם. התופעה הזאת, עם הקומבינציה שהיתה ידוע לנו כבר קודם, של

קיום יזמים ישראלים וכוחות ישראלים שמסוגלים להרים פרוייקטים, הביאה אותנו למחשבה

שצריך פתרון אחר מזה שהיה קיים בידינו עד אותו רגע, על מנת לעודד יזמויות,

פרוייקטים חדשים וחברות חדשות.

אני כבר אומר: רעיון החממות לא בא לפתור את בעיית התעסוקה המיידית. די טועים

בזה וחושבים שרוצים להקים חממות בכל הארץ על מנת לפתור את תעסוקת כל העולים

החדשים מברית-המועצות. לא זאת היינה המטרה המרכזית. המטרה המרכזית היתה: לא לפספס

פרוייקטים או רעיונות טובים, שבתחילתם - אלה כמובן נסיונות - פותרים בעיית תעסוקה

מזערית של מעט אנשים, כשאלה שיצליחו יפוזרו כמובן בעתיד בעיות תעסוקה גדולות יותר.

להתעסק עם יזמות ולקרום עור וגידים על רעיון חדש זה תהליך אטי, ומי שהתנסה

בזה יודע שבסופו של דבר הוא גם יותר אטי ממה שמתכננים. על כל פנים עיבדנו רעיון

מסגרת, וזאת אחרי הרבה פגישות ושמיעת רעיונות מכל מיני גופים, ואין ספק שלא היתה

לנו אפשרות לתת פתרון לכל רעיון שהועלה בפנינו. נסינו להגיע לרעיון האופטימלי,

שגם יספק פחות או יותר את דרישות הגורמים בשטח וגם יהיה מעשי, כלומר שעם ביצועו

יתחילו לקום חממות.



הרעיון, בעקרון, היה למצוא מסגרות - גם פיסיות, גם אדמיניסטרטיביות - שבתוכן

יוכלו להיקלט פרוייקטים של אותם יזמים ואותם בעלי מקצוע שאני מדבר עליהם, כאשר

בהירת היזמים וניהול הפרוייקטים ייעשה על ידי אותן חממות, ואנחנו כממשלה נותנים

את עיקר המימון לענין, ועומדים מהצד בנושא של בהירת הפרוייקטים או האהריות על

ניהולם, ובעצם נותנים גיבוי מלא לגופים בשטה. גישה כזאת אומרת שאתה צריך להשגיה

שהגופים שקמים יהיו גופים שאתה יכול לסמוך עליהם. לכן, כשהיפשנו את הגופים

שיקומו, היפשנו אותם בין המוסדות לקיימים, שאנחנו יודעים פחות או יותר את יכולתם,

ולשמחתי גם נענינו בתגובות חיוביות מאותם גופים שפנינו אליהם, שכאמור עליהם מוטל

להפש את האנשים המתאימים להנהלת ההממה ואת מנהל החממה עצמו.

תוך כדי העבודה הזאת יצרנו גם את הנוהלים והקריטריונים שעוגנו בחוזר מנכ"ל,

כשעל כל צעד שאני מתאר פה היו הרבה ויכוחים וטענות.

היו"ר מ' קליינר;

האם הבנתי נכון, שסגרתם את הדרך לבוא אליכם ישירות?
י י ארליך
לא.

י' ביילין;

חשוב מאד להסביר איך זה עובד ומה השוני.

י י ארליך;

התחלנו להזיז את התהליך על ידי פנייה לכל מיני גופים. היו כבר גופים בשטח

שחשבו על זה בלעדינו, כמו הפרוייקט בקמ"ג, אבל אנחנו פנינו לעוד גופים ועוררנו

אותם לנסות לחשוב על הכיוון הזה, ולשמחתי הם הגיבו חיובית והרימו את הדגל. תוך

כדי התהליך הגענו לקריטריונים מסויימים שכתבנו במסמך והפצנו אותם. כל מי שעומד

בקריטריונים יכול לפנות ולקבל את האמצעים שאנחנו מעמידים לרשות הענין. לפני מספר

חודשים הענין הפך לאפשרי לכל מי שמגיש בקשה, ועד היום אישרנו 13 חממות, שלא כולן

התחילו לעבוד.

היו"ר מ' קליינר;

כמה פרוייקטים יש בכל חממה?
י י ארליך
לגופים שארגנו את החממה נתנו אישור עקרוני להקים את ההממה, וזה אומר שהם

יודעים אחרי האישור הזה איזה גיבוי תקציבי יש להם מאתנו והם יכולים לבחור את

המנהל ולרוץ קדימה. מתוך ה-13 שאישרנו בשטח בחרו מנהלים 4 או 5 חממות - זה משתנה

כל יום - ול-4 חממות יש כבר פרוייקטים ממש. החממות שהתארגנו לראשונה כבר יש להן

בתחומו 5-3 פרוייקטים, ואני מדבר על הפרוייקט של דימונה, על הפרוייקט של בית הספר

הגבוה בירושלים, של הטכניון ושל קצרין. יש חממות אחרות שבדרך, שבחרו מנהל אבל

עדיין אין להן פרוייקטים, כמו במכון וייצמן, הכור בנחל שורק, הפרוייקט של נצרת,

פרוייקט בערד.

מ' קליינר;

כשאתה מאשר חממה - אתה נותן לה אישור עקרוני, או שאתה נותן לה קו לבחירת

הפרוייקט?
י' ארליך
אני נותן לה אישור עקרוני, שזה אומר שאני נותן את הגיבוי הכספי, שהיא יודעת

מהו, אני נותן לה "קרד בלנש" לבחור את הפרוייקטים שייכנסו לחממה, אבל משאיר לעצמי

זכות וטו להגיד איזה פרוייקט לא מתאים.

היו"ר מ' קליינר;

יש לד מנגנון שבאמצעותו אחה עוקב?

י י ארליך;

בוודאי .

היו"ר מ' קליינר;

דווקא המעקב הזה נותן לך יותר גמישות, כי אם אתה נותו להם את אפשרות הבחירה

הסופית, אחה מוכרח להיות מאד סלקטיבי ולתת את האפשרות הזאת רק לאוניברסיטאות או

לגופים מוסדיים. לעומת זאת, אם אתה בכל זאת שומר לעצמך את רשות הערעור עם מנגנון

פיקוח, אתה יכול לתת את האפשרות בצורה יותר רחבה לחממה ואז, מכסימום, לא לאשר לה

פרוייקטים אם הם לא ייראו לך ראויים.
י י ארליך
אנחנו מטילים את האחריות על הגורמים שנבחרו לנהל חממה, אבל שמרנו לעצמנו את

הזכות להגיד אם זה נראה לנו או לא בבחירת המנהל של החממה - בתהליך בחירת המנהל

ובמנהל עצמו, כי אנחנו חושבים שזה צריך להיות תהליך מסודר על פי מכרז וצריך לבחור

את האנשים המתאימים ביותר, וכן אנחנו שומרים לעצמנו זכות וטו לראות אם פרוייקט

שנבחר על ידי אותה חממה איננו מתאים למסגרת.

אנחנו קוראים לחממות האלה "חממות טכנולוגיות" ואנחנו רוצים שיפתחו במסגרתן

נושאים שמעורבת בהם טכנולוגיה זו או אחרת. יש סוג אחר של חממות, חממות עסקיות,

שמפתחים בהן פרוייקטים מסוג אחר. יש נטיח, גם של החממות הקיימות האלה, להכניס

לפעמים פרוייקט שלא בדיוק מוגדר כטכנולוגי. יש דוגמה נוספת של פרוייקטים, שאנחנו

מכירים אותם, שכבר עברנו אצלנו בלשכה, ואנחנו יודעים שהם לא הצליחו, או שאין טעם

להתעסק בהם, וגם בהם אנחנו שומרים לעצמנו זכות וטו. בדרך כלל, בנסיון הקצר שיש

לנו עד עכשיו, נראה שהבחירה של הפרוייקטים טובה, כלומר הכוונה שלנו והביצוע בשטח

משתלבים. חוץ מפרוייקט אחד, שאמרנו שהוא לא מתאים, יש 14 פרוייקטים מאושרים

שרצים בשטח.

בחלק מהמקומות אנחנו שותפים עם הסוכנות, כאשר הסוכנות משתתפת בעיקר במקומות

שהם לא במרכז הארץ. בחלק גדול מהמקרים מעורבות גם מועצות מקומיות בצורה זו או

אחרת.

אני יודע שחלק מהבקשות לחממות לא נמצאו מתאימות ולא אושרו. לא שהרעיון שעמד

מאחוריהן הוא לא טוב, אלא הוא לא התאים למה שהחלטנו שעליו אנחנו הולכים, כי בדרך

העבודה של משרדי הממשלה אין ברירה אלא לעבוד לפי קריטריונים, ואם נמצא שיש מקום

לשנות אותם, נשנה אותם.
ר' דולב
אצלנו החממות הטכנולוגיות הן חלק קטן מקונספציה יותר רחבה. אנחנו נכנסנו

לנושא של קידום התכנית ליצירת מקומות תעסוקה לעולים מתוך תחושה שהחשיבות של הענין

להמשך העליה והצלחת העליה היא מהותית ומוך כך שאנחנו שותפים בפרוייקטים חיוניים

וגם בחוזה הוטל עלינו לסייע, מה גם שבאזורים הפריפריאליים שבהם מתבצעת עיקר

הבנייה יש לנו השקעות.



הערך המוסף של הפעילות שלנו נמצא בשני תחומים: ראשית, הקשה שלנו עם 270

קהילות יהודיות שיש לתן קשרים, יידע, נסיון ויכולת לתרום לישראל מבהינה עסקית;

שנית, התשתית שיש לנו בשטח ברמה של כל רשות מקומית בגלל פרוייקט שיקום השכונות.

אנחנו מנסים לחבר את שניהם ביחד, והקונספציה של התכנית שלנו בנויה על תפיסה

שאומרת שמקומות עבודה יווצרו גם בישראל, כפי שרואים בכל העולם, בעיקר בעסקים

קטנים - טכנולוגיים או אחרים - ולכן צריך לייצר תהליך צמיחה מלמטה למעלה.

תהליך קבלת ההחלטות שלנו בנוי על פורומים אזורייים. נתנו עדיפות לנגב, לגליל

ולירושלים, שהם אזורים מועדפים בדרך כלל, והפורומים הציבוריים הם פורומים ששותפים

בהם אנשיש עסקים מהאזור, ראשי רשויות, משרדי הממשלה, נציגי הקהילות היהודיות

בעולם. המסגרות האלה נפגשות בפורום של ועדות משנה שלוש פעמים בשנה והן מקבלות את

ההחלטות.

בתחום של התכנית אנחנו פעילים בארבעה נושאים: האחד - תכניות הכשרה מקצועית,

שמתואמות בינינו ובין ממשלה, ויש תחומים שנפלו באחריותנו; הנושא השני -קרנות

הלוואה לעסקים קטנים, שאותן אנחנו מפעילים כבר שש שנים והרחבנו אותן. אלה קרנות

מאד פעילות שמשמשות גם מנהלי חממות; הנושא השלישי - חממות משלושה סוגים: חממות

טכנולוגיות, חממות עסקיות, וכן ייעוץ לעסקים קטנים, מה שאנחנו קוראים "חממות

פתוחות". אנחנו בטוחים שגם עסקים שלא נמצאים במסגרת של חממה ראוי שניתן עליהם את

הדעת ונספק להם סיוע. יש מרכז כזה שפועל בשותפות הג'וינט כאן בירושלים בהצלחה רבה

וכאלה קמים גם באזורים ארורים; התחום הרביעי הוא התחום של הרישוי העסקי וזה הנסיון

לשדך הזדמנויות עסקיות מהארץ ומהעולם באמצעות המערכת שאנחנו פועלים בה. גם זה

נעשה בשיתוף ותיאום עם המסגרות הממשלתיות השונות - רשות ההשקעות, מרכז ההשקעות

ועוד.

בנושא של חממות טכנולוגיות התחלנו בפעולה בשלוש חממות. הראשונה שאישרנו היתה

החממה של הטכניון, לארור מכן נכנסנו לדימונה ולאופקים. בשלב הזה זימנו דיון באגף

התקציבים עם משרד התעשיה והמסחר כדי לראות איך נעשית חלוקת העבודה בינינו לבין

משרד התעשיה והמסחר, כשיתברר שגם הם רוצים להיכנס לתחום הזה.
היו"ר מ' קליינר
לאיזה תחום הם רוצים להיכנס?
ר' דולב
לתחום החממות הטכנולוגיות.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שהם הקימו גם קרן הלוואות לעסקים קטנים.
ר' דולב
כן.

בחממות הטכנולוגיות נתנו רק את מה שאנחנו קוראים "מעטפת ניהולית" - וזה אומר:

מנהל, מזכירה, כל הציוד הבסיסי למשרד, הציוד הבסיסי לחממה - כאשר הנחנו שכל

התקציטב לפרוייקט צריך לבוא מתקציב המדען. בישיבה שהיתה לנו התחוור שהתקציב של

המדען כולל גם את המעטפת הניהולית, ומאותה ישיבה יש סיכום בינינו שאנחנו לא ניכנס

לחממות נוספות, להוציא מקרים שבהם המדען והמוסד יפנו אלינו ויבקשו שנתייחס לפלח

תקציבי נוסף שלא מופיע בתכנית והוא חסר. אנחנו הולכים בדרך כלל לסוגיה של המבנה,

שהיא פרובלמטית בחלק גדול מהחממות, לסוגיה של הציוד, כי לעתים, אם החממה אינה

נסמכת על שולחן של מוסד מחקר או תעשיה, עשויה להיות לה בעיה של הצטיידות, שהיא

מעבר למה שהתקציב של המדען מכסה, וזו אולי הדוגמה של דימונה שיש שם מעורבות בעיקר

בהשקעה בתשתית של הצטיידות, שבלעדיה היה קשה מאד להפעיל את הפרוייקט.



מעבר לשלוש החממות שנכנסנו אליהן עוד בראשית יודרך אנחנו לא נכנסים היום לאף

חממה טכנולוגית נוספת מבלי שאנחנו מקבלים פנייה ממהממשלה שאומרת: במקרה הזה

המעורבות שלכם תועיל ולא תהווה כפילות לפעילות שלנו.

אם אני זוכרת נכון, אנחנו מעורבים ב-13-12 חממות עסקיות, ב-3 חממות

טכנולוגיות, ונדמה לי שיש עוד 3 חממות טכנולוגיות שנמצאות על השולחן לסיוע כלשהו

שלנו, שעברו דיון, אישור והמלצה.

שי דריטר;

הג'וינט נכנס לנושא הזה של עידוד היזמות איורי שבדקנו וגילינו שיש בארץ ואקום

גדול מאד בנושא של מערכות ותשתיות יזמות, במיוחד בעסקים קטנים. אולי בלשון קצת

יותר חריפה אפשר לומר, שיש כמעט התעלמות מוחלטת מאותו מגזר של עסקים קטנים. עשינו
מחקר שהעלה מספר תוצאות
דבר ראשון - חלק גדול מהמישרות החדשות שנוצרות היום

בעולם, בעשור האחרון, נוצרות בעסקים קטנים. עובדה נוספת: קיים קשר ישיר בין מספר

העסקים הקטנים באותה מדינה לבין התפתחות הכלכלה. דבר שלישי: מרבית המישרות נוצרות

דווקא ברמת ה BASE LEVEL- ולא ב"היי-טק".
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שאתה אומר כך: גם אם חממות טכנולוגיות כבר מצליחות לפתח רעיון

כלשהו, רוב המישרות שייווצרו בגין זה הן ברמה היותר פשוטה. האם הבנתי נכון?
שי דריטר
אני אומר כך: רוב המישרות שנוצרות בעסקים קטנים - שהם מייצרים את המישרות

החדשות בעולם - נוצרות דווקא ברמת BASE LEVEL-n ולא ב"היי-טק", כלומר בנושאים

פחות מורכבים.

למעשה המסקנות האלה הן עבורנו הקו המנחה, והלכנו לא על חממות טכנולוגיות אלא

על מרכזי טיפוח יזמות, מה שרונית דולב מכנה "חממות פתוחות. למעשה, מרכז טיפוח

יזמות מטפל בכל סוגי היזמים. כלומר, עבורנו יזם זה לא רק מי שהולך להמציא דבר

חדש, אלא זה גם נגר, עולה חדש, שפתח נגריה ומעסיק עוד שלושה אחרים, או אדריכל

שמעסיק עוד שלושה אחרים, ואפשר לראות תוצאות יפות מאד.
היו"ר מ' קליינר
איך אינה מגדיר אותו יהודי שיש לו פטנט חדש של אופניים מתקפלים שנכנסים לבגז'

והוא רוצה הלוואה בשביל לפתח ואחר כך גם לייצר את האופניים האלה? זו יזמות

טכנולוגית? זו יזמות עסקית? מי האיש שיאמר לו שזה יכול להיות עסק בארץ או

בחוץ-לארץ?
שי דריטר
הייתי רוצה להזהיר את כולנו מהנושא של פטנטים. אנחנו בג'וינט לא כל כך

מתלהבים מהנושא של הפטנטים, אנחנו גם לא כל כך משוכנעים שהנה מגיעה עליה מברית

המועצות ועומדת להציל את מדינת ישראל. אבל, בהחלט, קורה אצלנו מה שקורה בכל כלכלת
מהגרים אחרת
אפשר לראות דוגמה שמהגרים בארצות-הברית מהווים ב-12% מקרב היזמים

באותה מדינה, בהשוואה לאוכלוסיה הוותיקה שמהווה רק 9%. כלומר, למהגרים יש נטיה

גבוהה יותר לפנות לתחום היזמות בגלל הרבה מאד חסמים שיש בדרך. אפשר לראות את זה

יפה: מגיע אדם שלא עובד היום במקצוע שלו והוא מחפש דרך עצמאית להגיע למקצוע.

כאן בדיוק נכנסת המערכת המלווה והתומכת שאנחנו קוראים לה "מרכז טיפוח יזמות",

שהיא קודם כל כתובת.
היו"ר מ' קליינר
מה הג'וינט עושה?

ש' דריטר;

הג'וינט הקים עד היום 4 מרכזים לטיפוח יזמות, כשהמטרה להגיע עד סוף 1991 ל-10

מרכזים.

היו"ר מ' קליינר;

מה עושה מרכז כזה?

שי דריטר;

מרכז כזה, בראש וראשונה, הוא כתובת ליזם. יזם יכול לפנות לאותו מרכז ולשאול

איך מקימים עסק בארץ. לאחר מכן המרכז מייעץ, מנחה אותו, חונך אותו וגם עוזר לו.

היו"ר מ' קליינר;

מי מדבר איתו במרכז - כלכלן?

שי דריטר;

מנהל המרכז. מובן שיש לו גיבוי של כלכלנים ויועצים, אם בתחום של שיווק, אם

בתחום של משפטים ובכל תחום שיזם צריך. המרכז עובד למעשה במבנה שמזכיר קצת את קופת

חולים; מגיע יזם, הוא פונה בתחילה לרופא כללי שעושה את האיבחון ומפנה אותו

למומחה. אם אני, למשל, נגר, מטפלים בי באופן ראשוני והשאיפה היא להצמיד אותי

לחונך שבא מאורנה סביבה עסקית שאני רוצה להיכנס אליה, כלומר יצמידו אותי לחונך

שהוא נגר, וזה הרבה יותר חשוב מאשר להצמיד אותי ליועץ עסקי.

היו"ר מ' קליינר;

זה ביזמות עסקית. איפה פה הנישה הטכנולוגית?

שי דריטר;

בנישה הטכנולוגית אנחנו בודקים את האפשרות לחבור דרך המרכז בחיפה.

למעשה אנחנו לא פועלים לבד לחלוטין. יש שיתוף פעולה עם הסוכנות, יש שיתוף

פעולה עם איגוד לשכות המסחר, יש שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות.

היו"ר מ' קליינר;

מר אדלר, איך אתם משדכים את הממציאים לחממות השונות, למרות שמר ארליך אמר,

בצדק, שהחממות האלה לא נוצרו כדי לספק תעסוקה למדענים?

ש' אדלר;

אני רוצה רק להקדים ולומר; הנושא של החממות הוא לא נושא חדש, אלא שהוא לא נשא

את השם "חממות". היה נסיון בסוף שנות השבעים - בגלל העליה שהגיעה באותן שנים -

לתת אפשרות של יזמות בקרב קבוצות של עולים. חלק מהן נכשלו - מי שמכיר את הפרוייקט

של צפת יודע שהוא נכשל לא רק מבחינה טכנולוגית אלא גם מבחינה כלכלית - אבל היו

כמה נסיונות שבהחלט הצליחו, וכל הגורמים שלמדו את הנושא הפיקו מספר לקחים, שלפיהם

נתגבשה, פחות או יותר, התכנית שמופיעה היום.



התפקיד שלנו - האחראים על קליטה ראשונית של מדענים ומהנדסי מו"פ עולים - הוא

קודם כל להדריך את האנשים שפונים עם האופציות השונות. יש לזכור שרק חלק קטן

מהמדענים ומהנדסי מו"פ אפשר להגדיר אותם כאנשים יזמים. רובם הם בעלי פטנטים

ורעיונות, אבל הייבים לעבוד במסגרות קיימות, ותפקידנו להפנות אותם למסגרות

הקיימות, לנסות להכניס אותם למה שקיים, כדי להרהיב את הקיים. אהרים, שאנחנו

הושבים שהם בעלי פוטנציאל מבהינת יזמות, אנהנו מפנים אותם לאופציות השונות

שקיימות, כאשר הטוב ביותר זה לעבוד במסגרת הממה, כשהם מקבלים את כל השירותים

האדמיניסטרטיביים מההממה ויכולים לעבוד בשקט על קידום הפרוייקט שלהם.

יש בכל זאת מספר אנשים שרוצים להקים עסק לבד, שהושבים שיש להם קצת נסיון

מברית-המועצות, עבדו כבר בקואופרטיבים ואנהנו משוכנעים שלמדו את הנושא, ולכן פה

ושם אנהנו גם מאפשרים לקבוצת עולים להקים הברה משלה, אס היא מוצאת איזה שהוא

משקיע ישראלי להשלים את הסיוע שאנהנו נותנים ואיורי זה לשהות, בתקווה שתוך

שנה-שנתיים הרעיון יגיע למצב כזה שהם יוכלו לפנות לתכניות הרגילות.

היו"ר מ' קליינר;

האם אין טכניקה שזה יהיה גם משקיע זר, או שזה נעשה באקראי?

ש' אדלר;

בשלב הראשוני, בדרך כלל, הם צריכים למצוא מישהו - לא מדובר על סכומים גדולים

- שמוכן לתת 30 אלף עד 50 אלף שקל לשנה אהת כדי להשלים את המשכורות ולרכוש ציוד.

בשלב יותר מאוחר, אם באמת הנושא יתפתה ויצטרכו לפנות לתכנית של המדען הראשי - ששם

צריך משקיע שיתן מטשינג של שקל תמורת שקל - אז יצטרכו למצוא משקיעים מבהוץ או

מבפנים.

היו"ר מ' קליינר;

נניח שאתה מטפל בקבוצת מדענים והגעת לשלב שהם רוצים משקיע יותר רציני, יש

בקשה גדולה מהמדען הראשי ואתה מהפש את המטשינג - למי אתה פונה בשביל להפש את

המטשינג?

שי אדלר;

עדיין לא הגענו לזה, יש תקווה שזה יהיה עוד שנה-שנתיים.

היו"ר מ' קליינר;

הרבה פעמים אני נתקל בבעיה הזאת, כשאני מופיע בפני קבוצות מחו"ל. למשל, באה

אלי קבוצת אנשים, אנשי ,REAL ESTATE העוסקים בקרקעות, ואמרו לי; אנהנו מוכנים

לשים, כל אהד, 50 אלף דולר, נאסוף 3 מליון דולר, ותגיד לנו במה להשקיע. תמצא לנו

פטנטים טובים של העולים, שמישהו אישר אותם ואנהנו נשקיע. כלומר, הרצון הטוב בקרב

הקהילות היהודיות קיים, אולי עכשיו צריך למצוא את הדרך לשדך בין הרצון הטוב

לתכניות כאן.

היו"ר מ' קליינר;

יכולים לתת להם את הכתובות של החממות והם יכולים לבחון באיזה פרוייקט הם

רוצים להשקיע בשלב השני.

בנושא של ההממה אנהנו מדברים בשלב הראשוני של מישהו שיש לו רעיון מסויים והוא

צריך תקופה מסויימת לבנות אב טיפוס או תהליך מאד פרימיטיבי. החממות יתנו רק הלק

קטן של הפתרון מבהינת המדענים והמהנדסים העולים, כשמדובר רק על אנשים שהם באמת

יזמים, אבל כאמור רובם לא כאלה.



ביולי הכנסנו 89 מדענים ומהנדסי מו"פ ישירות למגזר התעשייתי, וזה לעומת ממוצע

חודשי של 38 ברבעון הקודם. זו פעילות משותפת של המדען הראשי ושלנו, ובהתאם להמלצה

של יגאל ארליך, שהמליץ על 30 מפעלים גדולים, פנינו ישירות למספר תעשיות גדולות.

הטלנו על כל אהד מהמפעלים מעין מיכסה, שכל אהד רשאי לקלוט כך וכך מדענים. מבחינה

לאומית אנהנו קוראים להם להשתדל לקלוט 10 מדענים במשך השנה הנוכחית, וכבר בחודש

יולי התחלנו לקבל את התגובות הראשונות שמצביעות על הגידול הגדול, למרות שעד

עכשיו, ברבעון הראשון, עיקר הקליטה היה בכל מיני מפעלים קטנים.
אי שיינקוף
תמורת איזה מימון?

ש' אדלר;

המימון מבחינת הקליטה האינדיבידואלית הוא 27 אלף שקל לשנה, כשהמעסיק חייב

להשלים לפחות 5,000 שקל.

י' ביילין;

זה לשנה אחת?

ש' אדלר;

לשנה ארזת, כשבמקרים יוצאים מהכלל זה אולי גולש גם לשנה שניה. זה לא סגור

עדיין.

אשר לתקוות מהחממות; אנחנו יכולים לקחת דוגמה מנסיון שהיה עם מה שהיום היא

חברת "פיברוניקס", כאשר מי שיזם את הרעיון נקלט במסגרת הטכניון לפני כ-12 שנה,

והיום "פיברוניקס" מעסיקה כמעט 1,000 עובדים, עם יצוא של 50 מליון דולר לשנה.

היו"ר מ' קליינר;

האם להממה בטכניון אין שום קשר לנושא של בוסטון חיפה או יש קשר?

ר' דולב;

יש קשר. אנהנו מקווים שהתמורה של בוסטון לענין הזה תהיה, שהיא תביא את

והשותפויות האסטרטגיות לפרוייקטים שנמצאים, ואז הפרוייקטים שנמצאים כבר בקו פיתוח

יוכלו להתחיל להתפתח כך שינועו על שוק בינלאומי ולא רק על שוק ישראלי, שאז ההצלחה

לשווק את עצמם בהיקף גדול יותר תהיה משמעותית.

ע' לוינשטיין;

פורמלית החממה של הטכניון עובדת כבר מאז מאי השנה. כרגע עובדים 17 מדענים,
שמקבלים כבר משכורת
10 עובדים מ-1 ביולי, 7 עובדים מ-1 באוגוסט.
היו"ר מ' קליינר
האם מדובר ב-17 פרוייקטים נפרדים?

ע' לוינשטיין;

לא, מדובר ב-4 פרוייקטים נפרדים.



מי שהתחיל בפרוייקט הזה הוא כנראה טריומווירט של הסוכנות, המדען הראשי

והטכניון, כאשר כל אהד תרם את ההלק שלו. החלק של בוסטון מאד משמעותי מבחינת

הקשרים. כבר עכשיו יש לנו קשר, שכנראה הופך להיות השקעה באחד הפרוייקטים, ממש

דולרים ירוקים שמגיעים, השקעה באחד מהפרוייקטים, ובקשר עם הקהילות אני בעצם רואה

את התרומה הגדולה ביותר.

היו"ר מ' קליינר;

כלומר, זה לא רק הכסף שהסוכנות נותנת, אלא גם הפריצה.

ע' לוינשטיין;

לפני יומיים-שלושה הגיע אוטובוס עם 40 אנשים שהם המנהיגות הצעירה של היהדות.

ארח- מהם אמר לי שהוא עוסק בתעשיית המזון ושאל מה אני יכול להציע לו. אני לא יודע

אם זה יתן משהו, אבל רשמתי שמונה-תשעה שמות. גם הם רשמו את השמות שלנו וייתכן מאד

- אני די אופטימי - שייצא מזה קשר אמיתי. זה באשר לחלק של הסוכנות.

קיים החלק של המדען, ואני רוצה לנצל את הבמה הזאת לתת מחמאות למערכת הזאת.

האירועים היו כנראה הרבה יותר מהירים מהתקנות והביורוקרטיה, והתגובות של המדען

היו מהירות מאד ומאד עניניות.
מספר מלים על בהירת הפרוייקט
הטכניון הוא אבן שואבת למדענים וכשהם באים

ארצה די טבעי שהם יגיעו לטכניון. אתה נפגש עם אנשים, מסתכל על ה"רזומה" שלהם, על

רשימת הפירסומים, זה מדהים ואתה מתגמד לעומתם. במצב כזה, לך תבחר את אותם אלה

שבאמת יש להם סיכוי לקחת את הרעיון שלהם ולהפוך אותו לעסק. בראש וראשונה הבחירה

שלי היא לפי סוג האדם שיושב מולי, אם יש לו את אותה מוטיבציה שדרושה לענין.. אחר

כך אנחנו נותנים את הפרוייקטים לרפרנטורה, לאנשי סגל בטכניון. לאיור מכן, כשאנחנו

כבר יודעים שהאיש יודע לעשות והטכנולוגיה נכונה, בא החלק הקשה ביותר: האם מבחינה

עסקית יש עתיד לפרוייקט הזה או לא? כאן אנחנו עושים בדיקות, אבל אנחנו לא יכולים
לעשות בדיקות לעומק מכמה סיבות
ראשית, אין מספיק אינפורמציה; שנית, אין כסף.

גם אם היה כסף, לא הייתי משקיע אותו בבדיקה עסקית. בכל מקרה עושים בדיקות,

ואנחנו מקווים שהסטטיסטיקה תהיה לטובתנו בסופו של דבר.

הפרוייקטים נבחרים לפי קריטריונים של משרד המדען - כלומר, יש להם פוטנציאל של

יצוא ויש לפחות 50% מדענים עולים. אנחנו עומדים על זה שבכל פרוייקט יהיה חונך,

איש סגל של הטכניון, שילווה אותו, שלפרוייקטים האלה יהיה טווח זמן, שהם צריכים

להפוך למוצר, לא יותר מאשר שנתיים. אנחנו מקווים שכבר תוך שנה אחת. כל פרוייקט כזה

יהפוך לחברה וימשוך משקיעים.
היו"ר מ' קליינר
תן לנו רקע על 4 הפרוייקטים שבהם מדובר.
ע' לוינשטיין
הפרוייקט המפורסם ביותר הוא של זוג מדענים שעוסקים בסינתיזה של זכוכית. מסתבר

שזכוכית ברוסיה היא מקצוע יהודי והטופ שבטופ שעוסקים בכך הם יהודים. ארבעה מהם

הגיעו ארצה - שניים קודם, שניים עכשיו. כבר עכשיו יש לנו הזמנה עסקית למוצר,

כשאנחנו מדברים על פילטרים, מדברים על גלאים שונים. הם פיתחו את הזכוכית לחללית

סריוז.

פרוייקט אחר הוא דווקא פרוייקט שלא יזום על ידי עולה חדש, הוא יזום על ידי

איש סגל, אבל עובדים בו עולים חדשים, ומדובר במרסס חקלאי לכותנה ולתירס, שיאפשר

שימוש בדטרגנטים במקום ברעלים.זה היום פופולארי מבחינה אקולוגית, וגם מבחינה

תקציבית-כלכלית זה פרוייקט שאנחנו תולים בו הרבה תקוות.



יש עוד שני פרוייקטים שאין טעם להרחיב עליהם את הדיבור.

אי שרון;

החממה הטכנולוגית שליד קמ"ג התחילה לפעול לפני שנה, כשהקמנו אותה תחת חסות

האוצר. בשלב הראשון היו מספר רעיונות גם במשרד המדען הראשי, גם באוצר, גם בקרב

אנשים בסביבה, וכמו כן היה פארק תעשייתי שעמד לרשות הענין, ואז בא גל העולים.

כשהתברר שיש הרבה מאד עולים בעלי מקצועות טכניים ומדענים, היה צריך לחבר את זה,

והחיבור שנוצר הוא רוממה טכנולוגית.

התחלנו ויש לנו 5 פרוייקטים, שמעסיקים 23 מדענים פלוס 5 חונכים או מלווים.

היו"ר מי קליינר;

מה הפוטנציאל שאושר לכם בסך הכל? לכמה אתם רוצים להגיע?

אי שרון;

כפוטנציאל רשומים 10 פרוייקטים. יש לנו עוד 5 פרוייקטים שנגיש בשבוע הבא. זה

כאילו ניצול פוטנציאל, אבל אני חושב שככל שהנושא יצליח יותר, הפוטנציאל הזה יגדל

גם מצד הרשויות.

היו"ר מי קליינר;

מה סדר גודל התקציב לנושא הזה לעומת סדר הגודל שהיה לפני שנה-שנתיים?

י י ארליך;

מדובר בתקציב חדש לגמרי. יש תקציב יעודי של 23 מליון שקל לתשעה חודשים,

שמופנה לסוג הזה של החממות ומופנה לסוג אחר של חממות, שלא הזכרתי אותו - מסלול

שנקרא "חממות בתעשיה". אנחנו מאפשרים לכל תעשיה לקלוט רעיון, לעשות עם בעל הרעיון

JOINT VENTURE, וברגע שקורה דבר כזה הוא מקבל מאתנו מימון יותר גדול מאשר מימון

רגיל: במקום 50%, שהיה מקבל בלאו הכי, הוא מקבל שני שלישים. ברגע שזה פרוייקט

יזמי, שהוא בשיתוף פעולה עם מפעל החסות, מפעל האם - אנחנו דואגים שליזם יהיה חלק,

לפחות שליש, במניות וכו' - הוא מקבל מאתנו מימון נוסף. אני חושב שזו הדרך הכי

טובה לקדם פרוייקטים חדשים מבחינת מדידת ההצלחה שלהם בסוף. לצערי, לא כל התעשיה

בארץ בנויה על הענין הזה, אבל יש לנו כמה פרוייקטים מהסוג הזה. חברת "אורמת"

יודעת לעשות את זה, חברת "מורג מחשבים" יודעת לעשות את זה, "סאייטקס" עשתה את זה

בפרוייקט אחד עם קבוצה של רוסים, ואני מקווה שיהיו יותר חברות כאלה. גם זה שייך

לאותו תקציב שהזכרתי.

היו"ר מ' קליינר;

התקציב ימוצה השנה?

י י ארליך;

בספק, תלוי בקצב. אם היו לנו 10 חממות ובכל אחת היו בין 5 ל-10 פרוייקטים,

התקציב היה מתמצה. בקצב שמתהווה יש סיכוי שהוא לא ימוצה.

אי שרון;

מבחינת המימון הצטרפה גם הסוכנות. הסוכנות מממנת חלקים שהם לא ממומנים

בתיפקוד הרגיל. במצב המיוחד שלנו בדימונה יש סעיפים שהם יחידי ים לנו ולא לאחרים.



המערכת פועלת והייתי אומר שזה מסע מופלא. אנחנו מטפלים באנשים נהדרים. ככל

שאנחנו נכנסים יותר ויותר לעובי הקורה והם לומדים קצת לדבר עברית ויכולים להביע

את עצמם, אנהנו מוצאים אוצר בלום. אני חושב שצריך לקדם את הדבר הזה, שהתחיל, בין

במסגרות כאלה ובין במסגרות אחרות. יכול להיות שנעשות אי אילו שגיאות בהתחלה, אבל

יש לנו אוצר בלום.

יש לנו פרוייקטים של תוכנה, תוכנות מתוחכמות ברמה גבוהה, יש לנו פרוייקטים

טכנולוגיים של פיתוח מכשירים או דברים מהסוג הזה, ולהערכתי - הנפשות הפועלות,

הסביבה המדעית והעסקית במקום, הן שיתנו את האופי לכל רוממה. יכול להיות

שהקריטריונים יצטרכו להיות מורחבים לאורך זמן, כי בינתיים הקמנו תקציב מוגבל,

מסגרות מוגבלות. נצטרך לבחון את הענין לאורך זמן ולהתרגל. יש דברים שבהם רוסיה

היתה מעצמת על, אבל יש גם כאלה שהם לא בדיוק מה שכתוב על הנייר.

היו"ר מ' קליינר;

מה הגילאים של האנשים שנמצאים אצלכם?

א' שרון;

הם בסביבות גילאי 40, אנשים שהם ממש לקראת השיא.

היו"ר מ' קליינר;

לאנשים בני 50 פלוס, שצברו הרבה מאד יידע ברוסיה, יש סיכוי להיקלט ברוממה

כזאת?

א' שרון;

לדעתי יש היום סיכוי טוב להיקלט בחממות.

לגבי היזמות לעולים; עולים הם לא יזמים, להוציא אולי ספורים, ולכן צריך ללכת
בדרך הבאה
לתפוס את הרעיון, לצרף אותו לגורם ישראלי, לארגן את המימון, לארגן את

החברה, לארגן את השיווק, ולהביא אותם ליזמות. מבחינתם יש להם משכורת ויש להם

אחוזים בפרוייקט.

ע' לוינשטיין;

אצלנו בחממה יש 5 אנשים שמתקרבים לגיל 60, שהיו פרופסורים ומנהלי מכוני מחקר

ברוסיה.

י' ביילין;

והם באמת ברמה שמצדיקה את מה שנאמר?

ע' לוינשטיין;

הם ברמה מעבר ומעל. קיבלנו התייחסות מארצות-הברית, מקונגרסים שהם השתתפו בהם,

ודיברו עליהם בסופרלטיבים.

י' ביילין;

זה נקרא אצלם תואר רביעי?



ע' לוינשטיין;

כן, ויש להם נסיון מצטבר רב.

א' שרון;
לגבי מספר העולים בפרוייקטים
לנו יש חונך ו-5 עולים, או חונך ו-4 עולים

בפרוייקט. כלומר, בחלק יש 100% עולים, בחלק - 80%. כלומר, ניתן להשתמש באחוזים

גבוהים מאד.

היו"ר מ' קליינר;

מר אדלר, באיזה שלב אתם מתהילים לבדוק מי באמת מדען, מי מדען בינלאומי, ומי

ברמה יותר נמוכה?

ש' אדלר;

כגוף ממשלתי יש לנו קריטריונים פורמליים שקובעים אם אדם נכנס לטיפול או לא,

אבל בעצם השטח קובע מה תהיה הרמה. יוצאים לשטח ובוחרים. הטכניון יכול לבחור את

האנשים הטובים.

א' סרוסי;

בכל מקרה בודקים, אישית, את המעשיות בשטה. אני יכול לתת דוגמה של שני אנשים

שאנחנו רואים אותם כסופר-סטארים, ברמה על-אוניברסיטאית, אנשים שנתקלנו בהם בדרך

של בדיקה והפנינו אותם לאוניברסיטת בן-גוריון, שמטפלת בהם. יש להם הצעה גם

מארצות-הברית.

א' שרון;
לנושא התקציבים
חלק גדול מהכספים שאנחנו מקבלים מושקעים בנושאים נושאי

מיסוי. כלומר, מקבלים תקציב מוגבל לשלם לעולים בעלות של 3% או 4% מס מעסיקים, 9%

מס שכר, וכשמייבאים את המחשבים שנשארים במסגרת העמותה - 18% מס ערך מוסף, וצריך

לתת את הדעת על הנושא, כשמצד אחד נותנים תקציב, ומצד שני מחזירים אותו לממשלה.

היו"ר מ' קליינר;

זה ענין טכני, כי בסופו של דבר או שיתקצבו אותך ויקחו מס, או שלא יקחו מס

ויתקצבו אותך פחות.

י' ביילין;

למעשה התיקצוב הוא נטו, אחרי המס.

א' שיינקוף;

אנחנו הקמנו את העמותה לפני ארבעה חודשים והחממה עדיין לא פועלת. את כל

הארגונים עשינו ויש מנכ"ל שהתחיל לעבוד מהשבוע שעבר.

היו"ר מ' קליינר;

מי זה "אנחנו"?



א' שיינקוף;

"אנחנו" - הכוונה לחממה ליד הכור בנחל שורק. את החממה הקמנו במטרה לקדם את

הפרוייקטים העסקיים בלבד. אין בכוונתנו לטפה מוסד שדומה לאוניברסיטה או למכון

מחקר, אלא לעסוק בדברים עסקיים פרופר. התחלנו בבניית החממה באיחור, כי אם היינו

מתחילים לפני שנה יכול להיות שהפרוצדורות האלה כבר היו מסתיימות עד היום, אבל כך

נתקלנו בכל מיני סבכים ביורוקרטיים שמעכבים את העסקת העולים והפעלת הפרוייקטים.

למשל, בחוזר של המדען הראשי נאמר שהמימון יבוא רק דרך המדען הראשי ולצורך הענין

לא ניתן לקבל תמיכה מגורם ממשלתי או מהסוכנות היהודית.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבין שמאושר סכום מסויים מהמדען, ואם הם צריכים מעבר לזה, כדי להתחיל

לפעול, כדי לרכוש מבנה או להכשיר מבנה, אומרים להם: כשאתם באים לגייס עוד כסף,

אתם לא יכולים לגייס אותו מכל גורם ממשלתי אחר, אתם לא יכולים לגייס אותו גם

מהסוכנות היהודית, אלא ממקור אחר. זה נראה לי קצת תמוה.

א' שיינקוף;

שמעתי כאן היום בשורה טובה, שניתן לפנות לסוכנות היהודית ואולי דרכה לקבל את

הסיוע להשלמת מבנה.

ר' דולב;

חבל שתבין את זה כך. אמרתי שיש לנו סיכום עם האוצר ועם משרד התעשיה והמסחר

שלא ניכנס לאף חממה טכנולוגית נוספת אלא אם כן הם ימליצו לעשות את זה.

היו"ר מ' קליינר;

אולי יגאל ארליך יאיר את עינינו בענין הזה.

י י ארליך;

בבניית התקציב של חממה לא התכוונו לממן ב-100% אלא השארנו קטע שלחממה תהיה גם

אפשרות לגייס כסף ממקורות אחרים, לא ממשלתיים, כי אין חוכמה שאנחנו ניתן וגם משרד

הקליטה יתן. אפשר לעשות את זה דרך יד אחת, לא צריך לעשות את זה דרך כמה ידיים.

הסוכנות היהודית היא גוף קצת שונה, אבל האוצר מחשיב אווזה במפורש כגוף ציבורי

ממשלתי מאותו תקציב. במקרים מסויימים אנחנו מוכנים לראות את זה כמקור למימון

נוסף, בעיקר אם מדובר על קשר של פדרציה מסויימת, שיש ערך מוסף להתקשרות הזאת.

בבעיה להשיג מימון נוסף לצורך מבנה - אין לנו התנגדות. ברגע שיש בעיה להשיג מבנה

מכל מקור אחר שמשיגים, הוא כאילו לא נכלל בכל תקציב החממה שאנחנו מדברים עליו.

אנחנו מתחילים לתקצב את החממה, לדבר איתה, כשיש לו כבר את המבנה. הפעולה עד

למבנה היא לא כל כך מעניננו, ובמבנה אני מתכוון גם לציוד המינימלי שצריך מבנה,

כמו ריהוט משרדי וכו'. אני מבין שבממ"ג זאת לא הבעיה. יש בעיה להשיג מימון נוסף.

לפעמים המנהל שהם לוקחים עולה יותר ממה שהקצבנו והם צריכים לדאוג לזה לבד. ללכת

לאכסטרה מימון הזה לגופים הארורים בשטח ולעשות שופינג זאת לא חכמה.

א' שיינקוף;

אני מדבר על השלמת המבנה; התאמתו, הקמת מחיצות.

י י ארליך;

השלמת מבנה - לנו אין התנגדות שזה יהיה ממקור שאתם תשיגו. מבחינתנו הסוכנות

היא מקור טוב - אם כי יש על זה ויכוח - ואם רזסוכנות מוכנה, בבקשה.



א' שיינקוף;

כלומר, הדרך פתוחה לסוכנות.

ד' צבן;

אני מקווה ש"הדרך פתוחה לסוכנות" זה לא סיכום אופרטיבי של הוועדה, שאתו

יוצאים קדימה.

אי שיינקוף;

אחד הדברים שמעוררים בעיות הוא שלצורך רישום העמותה צריך לפנות לרשם העמותות,

שזו פרוצדורה די ארוכה ומסובכת.

היו"ר מ' קליינר;

אני מביו שברגע שפנית לרשם העמותות וקיבלת אישור, העמותה נוסדה ואתה יכול

לפעול.

א' שיינקוף;

מתברר שזה לא כל כך פשוט, כי מצאו שחלק מהחברים בעמותה הם עובדי מדינה, ולגבי

עובדי המדינה יש מגבלות. לפי הכללים האלה לא ניתן עדיין לרשום את העמותה.
היו"ר מ' קליינר
זו בעיה ספציפית.
אי שיינקוף
דברים נוסף; הסיוע שניתן על ידי המדען הראשי הוא טוב ויפה, אבל קיימות

מגבלות, כמו למשל חיפוש המנכ"ל באמצעות מכרז, כשאינה מחפש את הכי טוב שיכול להיות.

הכי טוב שיכול להיות גם עולה בהתאם, ואז התקציב שניתן בהיקף של 250 אלף שקל לשנה

לא תמיד יכול להספיק.
בעיה שניה
קיבלנו על עצמנו לצרף את "אורג'ניקס" כשלוחה של החממה הטכנולוגית

בממ"ג. זה כמובן יהיה כרוך בהוצאות יותר גדולות לגבי האדמיניסטרציה. יכול להיות

שצריך לחשוב על איזה שהוא פתרון נוסף לגבי חממות שיש להן שלוחות ולתת תקציב קצת

יותר גדול.

אנחנו מאד מקווים שתוך פחות מחודש נוכל כבר לאכלס את הפרוייקט הראשון וממנו

להתחיל.
י י ארליך
בנושא שכרו של המנכ"ל בכוונה שמנו גג לא יותר מדי גבוה והצענו - דבר שלדעתי

יכול לדחוף גם אנשים בעלי יזמה - שלמנכ"לים יהיה חלק בפרוייקט. זה מפצה על השכר

וזה תמריץ טוב בשבילם לחפש פרוייקטים טובים. אני מציע לכם לאמץ את השיטה הזאת,

שנראית לי אטרקטיבית יותר מאשר המשכורת.
אי מאיר
לפרוייקט שלנו בגולן חברו שתי המועצות ביחד - המועצה המקומית קצרין והמועצה

האזורית - ויש סיוע של החטיבה להתיישבות בחלק של המבנה. לקחנו לנושא את ד"ר לייב

גרמן - שהוא בעל נסיון עשיר מהעליות של שנות השבעים ויש לו נסיון גם בכשלונות

שהיו - כדי לעזור לנו להרים את הנושא.



היות ואין מאחורינו מוסד מחקר או מפעל גדול שכבר מוכן להיכנס עם כל הראש,

אנחנו כרגע כעין חממה במדבר. קיבלנו 70 פניות. מתוכן 40-30 נפלו בסינון הראשון,

30 נכנסות לתור בוועדת הסינון, 8 עברו כבר את ועדת הסינון, 3 מהפרוייקטים כבר

עברו את אישור המדען אחרי ועדת הסינון, ו-2 כבר עובדים. פרוייקט אחד עובד ויש לו

מפעל חונך במרום-גולן, מפעל מנועים. קבוצה שניה שהיא קבוצה של לייזרים כבר עובדת

כרגע באכסניה -זמנית בחדר אצל ד"ר לייב גרמן. ברגע שהמבנה והציוד יהיו מוכנים הם

ייכנסו. הפרוייקט השלישי - שניים מתוך הקבוצה כבר הגיעו לקצרין ושכרו דירות במגזר

הפרטי. בינתיים הכנסנו אותם לעבודה במסגרת הפיקוח על שיפוץ המבנה כדי שיתחילו

להכין את החלק שהם צריכים להיכנס אליו. כל שלושת הפרוייקטים נמצאים בשלב חיפוש

מפעלים חונכים, שהם תנאי של ועדת הסינון אצלנו כדי שפרוייקט יוכל לזוז קדימה.

צריך לדעת את המגבלה, שכשניגשים היום לחפש מפעל הונך לפרוייקטים כאלה אנחנו

יוצרים מצב נחיתות של בעלי הפרוייקט אל מול המפעל החונך, כי אין להם עוד כלום והם

זקוקים ל-25% -15%, שהמפעל צריך לתת כדי להשלים את התקציב, כמו אוויר לנשימה והם

די יהיו קשורים בידיהם כשירצו לקבל את כל התנאים. אנחנו מנסים למצוא איזה שהוא

נוסח של התקשרות בין בעלי פרוייקט כאלה לבין מפעלים כאלה כדי לא להפיל אותם מייד

בהתחלה.

צריך לזכור שאף אחד מהם לא יזם, כולם אנשי קבוצות מחקר. בנושא של לייזרים זו

מעבדת מחקר שלמה שבאה מנוביסיבירסק לארץ. הם מפוזרים בכל הארץ, עומדים לרכז אותם

בקצרין, וצריך לתת להם את האפשרות ליצור מעצמם יישות כזאת שתוכל גם להתמודד עם

מפעל גדול שלא יבלע אותם. את זה אנחנו עושים כבר מאפריל. כבר מאותו חודש התחיל

דייר לייב גרמן לעבוד עם העולים מהתחלה. זה במסלול אחד.

במסלול שני, במקביל, יצרנו קשר עם המכללה של תל-חי, ליצור מסלול הכשרה של

מנהלי פרוייקטים, יזמים, וגם של אנשים שאינם מנהלי פרוייקטים אלא עובדים שם

עכשיו. מדובר בהכשרה שהיא קצת במגזר העסקי, כל מיני הכשרות בכיוון הזה, ויש לזה

דווקא שיתוף פעולה. כאן החממה יכולה להיעזר בחלקים של הכשרה שהם לא מימון של

החממה אלא דווקא מהכיוון של הגליל ותל-חי, וצריך לזכור שברמת הגולן יש לנו מגבלה

של המחלקה להתחדשות והג'וינט, שלא כל כך עוברים בשלב הזה את הקו הירוק, ולכן

אנחנו מתפתלים עם מה שאפשר בחלק הזה.

נראה לנו שעד סוף השנה נהיה עם 9-8 פרוייקטים בתוך היוממה, כי הפרוייקטים שכן

נכנסים לוועדת הסינון הם כאלה שאינם בשלב מו"פ טהור אלא הם כבר בשלב מתקדם יותר.

אלה פרוייקטים שכבר עשו אותם בברית-המועצות ולחלקם יש כבר קשר מפעלי. יש לנו שני
פרוייקטים כאלה
אחד, שיש לו קשר עם מפעל הידראוליקה גדול בשוודיה ומפעל מתכות

ברוסיה. הרעיון הוא שלהם והקשר התחיל כבר ברוסיה. כיוון איור: יש לנו קשר בנושא

של חיפושי נפט, עם תכנה מאד מענינת, עם חברות גדולות שהיו איתן קשרים קודמים,

וכאן התוצר של הפרוייקט לא יהיה מוצר אלא יידע. בסך הכל נראה שזה הולך קדימה עם

כל המגבלות שיש בנושא.

צריך לזכור שיש מגבלה, שאם זה חונך ישראלי - אם זה עוד לא מפעל שחונך אותו -

יש בעיה בתקציב של החונך הישראלי, כי לא תשים חונך ישראלי או מנהל פרוייקט ישראלי

ב-2,900 שקל. אלה דברים, שאני מאמין שלאט לאט נתמודד איוש.

האמת היא שהדיון העניני והגמישות והמחירות של התגובות בלשכת המדען והגברת

שמנהלת מטעם המדען את הנושא הזה הם בתדר של פאקסים וטלפונים ולא בהתכתבות של

דואר, כך שהדברים נעשים מאד מהר.

החוזה של החממה שלנו ייחתם בימים אלה. מייד לאחר מכן, שלושה פרוייקטים כבר

מונחים לחתימה ולהפעלה, ואלה שלושת הפרוייקטים שדיברתי עליהם. שניים בדרך, ולפי

הקצב הזה הם יילכו קדימה. ועדת הסינון שלנו מורכבת היום מאנשי "אלביט", "אורליל",

"בנטל מנועים", קבוצה של מפעלים שמסביב, ואנחנו מענינים היום את כל המפעלים בגליל



העליון להיכנס לוועדת הסינון הזה מתוך האינטרס למצוא פרוייקטים, כי בסופו של דבר

הפירות של החממה יהיו הרחבה של מפעלים קיימים, חלק אולי יהיו מפעלים חדשים, ואז

אנחנו מענינים את בעלי המפעלים או יזמים נוספים להיכנס להשקעות בנושא הזה, דבר

שיפתור את הבעיות של חוסר תקציב.

י' ריינוס;

קודם כל יש לברך על התכנית לאורך כל הקו, למרות שכל התחלה, גם מבחינת

האופי,היא קצת אכספרימנטלית. התכנית הזאת נועדה בעיקר כדי להבטיח שאכו יהיה קיום

כלכלי, לא רק טכנולוגי, של היתכנות, והתוצאה היא שהרבה מאד הגבלות נוצרו לגבי

מקומות, גם אצלנו וגם במקומות ארורים. אפשר להביו שכל מעייניו של המדען הראשי

חייבים להיות נתונים לנושא הטכנולוגי, ובצדק, אבל יחד עם זאת אנחנו חיים באותה

מדינה, אנחנו צריכים לקלוט עליה, ולכן צריך לדאוג שגם מקומות שלא נתברכו על ידם

לא ב"אלסינט" ולא ב"סאייטקס" יזכו לסיוע. אנחנו משופעים בפרוייקטים - ואני מדבר

על פרוייקטים בעלי אופי מהפכני, שעברו בחלקם את חוות הדעת הטובות הראשוניות של

הטכניון ושל מוסדות- מדע אחרים בארץ - אבל הבעיה המרכזית היא ה"אבא". ה"אבא",

הגוף התומך, לא יכול לתת את הכסף. הטכניון, למשל, אינו יכול לקחת על עצמו, ולכן

הנושא של התיקצוב הזעיר - אני יודע ממקומות אחרים - מתווה עיכוב די רציני. משרד

הקליטה צריך 15% תוספת, משרד המדען מבחינה עקרונית גם כן צריך תוספת, אבל מצד שני

- תקציב ממשלתי לא. המשקיע ישקיע כדי להרים את הענין רק בשעה שהוא כבר יראה את

האבטיפוס כשהוא קרוב למצב מסחרי , לא לפני כן.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה להבין את הרקע לדבריך: אדנה רצית להקים חממה נוספת והבקשה לא נתקבלה?
י י ריינוס
לא.
היו"ר מ' קליינר
עוד לא הוגשה בקשה?
י' ריינוס
הבקשה בדרך, ואין לי טענות, כי עכשיו עונת חופשות. אבל אני טוען שמבחינה

עקרונית, בגלל פרוטות, עני נים מתעכבים.
היו"ר מ קליינר
למה אתה מתכוון?
י י ריינוס
אני מדבר על ההשלמה של הכספים לקליטה במסגרת אנשי מדע מטעם משרד הקליטה, על

ההשלמה במסגרת התיקצוב.
היו"ר מ' קליינר
אבל מר ארליך אמר שהוא יעמוד בתקציב. אם היה נוצר מצב שהיו חממות טובות והעסק

רויה פורח, אני מבטיח לך שזה מסוג הדברים שבו גם היו פורצים את המסגרת.



י' ריינוס;

אני מתייחס להערה מאד משמעותית להרבה מהומות שאמר מר ארליך: לחממה תהיה

אפשרות לגייס כסף שלא מהממשלה. בזמן שהיא חממה והיא עוד מתמודדת להביא לידי כך

שפרוייקטים יהיו בשלים מבחינה מסחרית, מצבה בכי רע, וזה עלול לעכב גם את ההתחלה

לא רק את ההתקדמות. לכן ההשלמה של כל מיני כספים נחוצה. כסף ממשלתי, כבודו

במקומו מונח, אם יש צינורות אחרים אשר הממשלה עצמה יכולה לכוון, מדוע שלא תכוון?

די דולב;

אנחנו לא מאושרים עדיין בתור חממה במתכונת של המדען ואני מניח שבשבוע-שבועיים

הקרובים נאושר בתור חממה כזאת. אני חושב שדווקא אופקים יכולה להוות את אותו מודל

שדיבר עליו המדען הראשי בהתחלה ולו רק מבחינת המיקום, כי אני מניח שכולם היו

רוצים לראות חממות לאו דווקא במקומות בארץ שבהם יש תשתית אלא במקומות כמר אופקים,

כמו קצרין או חצור הגלילית.

החממה באופקים פועלת מינואר. התחלנו עם 10 מדענים, 5 ישראלים. היום אנחנו

עובדים עם 19 מדענים.

היו"ר מ' קליינר;

העובדה שלא אושרת, פירושה שאתה לא מקבל תמיכה?

די דולב;

יש לנו זכות קיום רק בגלל הסוכנות היהודית, בגלל גבי דולב.

היו"ר מ' קליינר;

זה מרכז שנכנסתם אליו למרות שהוא לא אושר עדיין?

ר' דולב;

פרופ' ברנובר בא אלינו עם פרוייקט, כשהוא רצה בעצם להקים מפעל. היה ברור לנו

שזה לא יהיה בשלב הזה ואז נולד הרעיון של חממה.

היו"ר מ' קליינר;

זה מה שהוצע לבוסטון כאלטרנטיבה לחיפה?

ר' דולב;

לא.

י' שטרן;

בוסטון בדקה גם את זה.

ר' דולב;

אופקים זו דרום אפריקה מאז ומעולם.



ד' דולב;

התקציב לפעילות שלנו בא מהסוכנות, מהמחלקה להתחדשות, כולל תקציב שבא ממר אדלר

ומשכורות, ועוד קרנות פרטיות ותרומות במרכז הטכנולוגי. אנחנו אפילו לא נקראים

"חממה" אלא "מרכז טכנולוגי", ואני מקווה שנאושר.

החממה עוסקת בתחום אנרגיה ומה שמסביב לאנרגיה - אקולוגיה, איכות הסביבה. היום

נמצאים 19 מדענים. קיימים 8-6 פרוייקטים מעשיים ממש ואמנה בקצרה חלק מהם: מיסבים

הידראוליים חדשים למכוניות; קסוות במנוע שנעשות מסגסוגת של מתכת חדשה; מכונה

לייצור קרח נוזלי; מד ספיקה לריאות; מנוע רוטציוני ועוד.

הייחוד שלנו גם מתבטא בכך שאנחנו עושים את כל התהליך, ואולי בגלל זה גם לא

אושרנו. היה לנו ויכוח קונסטרוקטיבי עם הסוכנות בנושא הזה ואושר לנו להתחיל עם 4

פרוייקטים.

אני מוכרח להגיד שבחלק הזה הסוכנות, ולמעשה המחלקה להתחדשות, תפסה מהר מאד את
כל התהליך
קיים מטה לתעסוקת עולים שיושב בבנין הסוכנות בבאר-שבע, ובו מרכזים,

במאגר ממוחשב, את כל מי שמבקש עבודה מבין העולים, ויש ביניהם גם בעלי פטנטים,

ממציאים. זה התהליך הראשון, וכל מי שהוא בעל פטנט ונוגע לתחום שלנו מגיע אלינו.

הגיעו אלינו למעלה מ-2,000 המצאות, כשרובן הן למעשה הצעות ייעול, שבברית-המועצות

מקבלים עליהן תוספת למשכורת.

אנחנו מוציאים למעשה תכניות עסקיות. אנחנו עושים את הבדיקה הטכנו-מדעית בשלב

הראשון, לאחר מכן אנחנו עושישם את הבדיקה השיווקית-כלכלית, ומה שמאושר ממשיך

הלאה. הוקמה חברה פרטית בשם "אונטק", שכבר גייסה כסף, למעלה ממליון דולר - ללא

הכסף של המדען - ואנחנו עומדים עדיין ללא מבנה. אנחנו יושבים במקום זמני באופקים,

ובימים אלה אנחנו צריכים לצאת למכרז עם בעיה תקציבית שלא פתורה גם לגבי המבנה.

אני חושב שאנחנו החממה היחידה שלרשותה עומד כבר הון פרטי, לא ממשלתי, כדי לקחת את

מה שנבט בחממה עצמה ולקדם אותו מבחינה עסקית.

כמה מן הבעיות שבהן אנחנו נתקלים: מצד המדען יש חוקים שבחלקם הם חוקי בית

שמאי, אבל זה לא מסתדר עם כל מיני דברים שקשורים לתיקצוב של הסוכנות או של המרכז

לקליטה במדע. כל פרוייקט שמאושר בחממה הוא בסדר גודל של 250 אלף שקל, מעבר

להקציב התפעולי של המעטפת - של המנהל והמזכירה. ברגע שאנחנו צריכים לקבל או לקלוט

אנשים, או שאנחנו קולטים ומקבלים אנשים עם שכר ממר אדלר, או שאנחנו מקבלים מן

המדען, ופה צריך איך שהוא לפצל את זה. גם כך התקציב הוא כל כך מזערי. אם אנחנו

מדברים על היי--טק - 250 אלף שקל גם למשכורות, גם ל-WARE HARD וגם לSOFT WARE-,

הרי אנחנו מגיעים ללא כלום.
י' ביילין
אתה אומר שצריך לפצל את זה. למה הכוונה?
ד' דולב
אם מהמרכז לקליטה ומדע משלמים את המשכורות, הרי שאם יש תקציב מהמדען, שישלמו

ממנו לגבי הציוד.
י' ביילין
והיום שניהם יחד צריכים להיות שווים ל-250 אלף שקל?
די דולב
כן.



י' ביילין;

כלומר, לפצל פירושו להוסיף.

ד' דולב;

כן. החפיפה הזאת היא מגבלה שאי אפשר לעמוד בה וזה מוריד את רמת הפרוייקטים

לרמה של תכנה. העתיד יוכיח בסופו של דבר אם מה שאנהנו זורעים ישא פרי בעוד שלוש

שנים. אם אנהנו מדברים על חממות טכנולוגיות, מטבע הדברים האלמנט הראשון זה

הסיכון הגבוה, ואני הושב שמהבחינה הזאת הדבר המבורך ביותר שנעשה הוא שהכסף

הציבורי הולך לכיוון של סיכון גבוה, מה שאדם פרטי לא בהכרה היה הולך אליו.

היו"ר מ' קליינר;

ישנה התכנית החדשה של הממשלה של תמיכה, בשלב יותר מתקדם. כשיזם פרטי בא ורוצה

לתת הון סיכון, באה הממשלה ואומרת: על כל דולר שאתה מסכן אני מסכנת שני דולר. איך

זה משתלב?

די דולב;

אלה בעצם שני דברים נפרדים. מה שקשור לנושא ההממות, תיקצוב, זה דבר אחד. אם

יש לך מוצר שהוא מוצר שאפשר לעבור אליו ולקבל כסף לפיתוה שלו, זה משהו ארור.

היו"ר מ' קליינר;

אמרת שלגבי אחד הפיתוחים כבר באה חברה ומוכנה להשקיע בו ברמה העסקית.

בשלב הזה ארנה יכול לבוא לממשלה ולבקש שתיתן שני דולר על כל דולר שהיזם הזה משקיע?

די דולב;

כן.

י י ארליך;

יש מסגרת של החממה שהיא מסגרת מימונית ברורה, שאמנם מוגבלת בסכום - 250 אלף

שקל לפרוייקט לשנה. בתוך 250 אלף שקל אלה מממנים את המשכורות של העובדים -

בסביבות 5 עובדים באופן מלא, עד גג מסויים, כפי שאנחנו חושבים שצריך להיות הגג -

פלוס הוצאות אחרות עד 75% מההוצאות. זאת תכנית מימון שאין דומה לה בכל התכניות

האחרות שלנו. אם פרוייקט הגיע לידיים של משקיע בנקודת זמן מסויים ומנקודת הזמן

הזאת באים ואומרים; המשקיע מכניס כסף ואנחנו רוצים עכשיו מליון דולר לפרוייקט, זה

כבר פרוייקט טוב, אפשר לפנות אלינו בתכנית השניה ולבקש את המימון, ואז הוא מפסיק

להיות פרוייקט חממה ועובר למסלול אחר.

די דולב;

אני רוצה לחדד את התהליך, שבחלקו מוכת ב שהוא צריך להיעשות בהתנדבות וזה לא

הולך. התהליך של המיון של הכנסת פרוייקט, איזה שהוא INPUT כדי לקבל OUTPUT, לא

ייעשה בהתנדבות.

היו"ר מ' קליינר;

וזה חלק חשוב ביותר, כי או שאתה מגלה את הדבר הטוב או שאתה מפספס אותו.



ד' דולב;

אנחנו עברנו למעלה מ-2,500 המצאות כדי להגיע לפרוייקטים.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבין שאותן 2,500 המצאות התגלגלו אצל כולם.

ד' דולב;

לא.

י' ארליך;

ההבדל שקיים בין מה שעשתה שאופקים למקומות האחרים הוא הבדל די בסיסי. פרופ'

ברנובר אמר שהוא יאסוף את כל העולים מרוסיה בעלי הרעיונות - ממש בשלב ראשוני -

יושיב אותם במקום, יתן להם לעבד את הרעיון, יעזור להם לעשות תכנית עסקית ומשם

והלאה הוא יבחר מה טוב להמשיך בו ומה לא. אנחנו באנו אמרנו; בשלב הזה אנחנו לא

רוצים לטפל בכלל, אנחנו מטילים אותו על הגוף המקצועי הרשמי - בעלי החממה, מנהלי

החממה, שהם ירוצו וימצאו פרוייקטים. כל הרעיון שמדובר פה - לאסוף מדענים, לתת להם

לעבד את הפרוייקטים ומהם לבחור - בקטע הזה אנחנו בכלל לא משתתפים ולא מממנים, אלא

מטילים את הפעולה הזאת על ראשי הרוממות והם צריכים לעשות את העבודה בשטח, לחפש את

הדברים הכי מתאימים.

ד' דולב;

זה לא מדוייק.

היו"ר מ' קליינר;

יש פה ויכוח מסויים והוא ברור. אתה, דוד, אומר, שאתה צריך כוח אדם מיומן כדי

לברור את הפרוייקטים מתוך כל ההצעות שמגיעות.

ד' צבן;

אני רוצה לחזור אחורה; מה שעומד ביסודו של המונח שנקרא "חממה", לפחות כמו

שהוא גובש במשותף בינינו ובין לשכת המדען, זה ליצור איזה שהוא גלגל תנופה שמביא

למשהו שאפשר לכנות אותו - הרחבת היריעה. כלומר, ליצור איזו שהיא פעילות שהיא תשמש

מין גלגל תנופה ליצירה של דברים חדשים, ובמסגרת הזאת ההתייחסות היא די זהה לשני

המודלים של החממות, שיגאל הציג; המודל הזה שבו מדברים פה, והמודל של החממות

בחסות התעשיה. כלומר, לנסות להצמיח דברים חדשים שהמשמעות שלהם תהיה בצמיחה של

מוצרים חדשים. ואז עומדת השאלה איך עושים את זה הכי טוב עם המגבלה התקציבית

שקיימת. לכן אמרנו שגם את היממות מהסוג הזה אנחנו לא רוצים להפוך למכון מחקר

ממשלתי ב-100% מימון ממשלתי וב-100% פעילות ציבורית. אין לי שום דבר נגד מכון

מחקר, אני רק אומר; לא כאן.

היו"ר מ' קליינר;

אתה אומר; אם זה 100% ממשלתי, אני אעשה את זה עם פקידים משלי ואבחר את

האנשים.

ד' צבן;

נכון.
היו"ר מ' קליינר
זו גם תשובה מסויימת לאבי שיינקוף, ויש בזה הגיון.
ד' צבן
לכן אמרנו שאנחנו מבקשים איזו שהיא השתתפות מינימלית שיזם החממה יביא אורנה.

לכו גם בא פה הכלל הדראקוני, האיום ונורא, שאומר שאי אפשר ללכת ליותר מברז ממשלתי

אחד. לא צריך לעשות בצורה כזאת שאנשים ירוו את צמאונם בשני הברזים, אלא יש כתובת

אחת. הדבר שעומד ביסודו של הרעיון הוא: יצירת איזה שהוא אינסנטיב לפעילות. ולכו

פה אני חייב להצטרף לדברי הברכה שיגאל אמר לאותו חממות שלוקחות את המנהל ומציעות

לו אחוזים במניות.

לגבי השאלות של גובה השכר ודברים מהסוג הזה: אנחנו מתייחסים למודל של החממות

כמין BUFFER שנועד להיכנס במין תקופה כזאת של עלייה המונית, שחבל אולי לפספס פה

דברים. אבל אם מלכתחילה מתייחסים לזה כאל משהו שהוא BUFFER זמני , ברור אליו

שצריכה להיות פה איזו שהיא מגבלה של שכר.

יתרה מזאת, בעצם הממשלה באה ואומרת: כנגד המימוו שאני נותנת אני דורשת

שלעולים שעובדים ויוזמים את הפרוייקטים יהיה חלק בבעלות על הפרוייקטים.

פה נכנסים פרוייקטים שאם היו מגיעים למדעו הראשי, ייתכן מאד שהמדעו הראשי, על

פי אמות המידה שמונחות מהחוק לעידוד מחקר ופיתוח, בכלל לא היו תומך בהם. באנו
ואמרנו
יכול להיות שדווקא הדברים האלה הם הדברים שצריכים לעשות. כל היסוד של

תמיכת המדעו הראשי במחקר ופיתוח, כל הרציונל שעומד מאחורי זה, הוא השו7תפות

בסיכון. בפרוייקטים רגילים שהמדעו תומך זה 50% השתתפות בסיכון, פה באנו ואמרנו

שהוא משתתף ב-80% בסיכון. לכו יש הכרח למצוא את מקור המימוו הזה, שהוא יהיה מקור

מימון חיצוני.
היו"ר מ' קליינר
אם מדובר בחממה טובה, שאין לאנשיה אותם קשרים שיש לראש עיר או למישהו ארור כדי

למצוא אותו גורם שכו מצאו בחיפה, הם לא באים לצבי ברק ומבקשים את ההשלמה מתוך

תקציב הסוכנות השוטף או מתקציב אחר של הסוכנות, אלא הם באים אל רונית יותר כגורם

מתווך, מכיוון שבתור אנשי מדע איך הם יגיעו אל אותם אנשים שמהם אפשר לגייס כספים?

הם לא יודעים איך להתחיל. הם באים אל הסוכנות כגורם מתווך, והשאלה אם גם את זה

צריך לפסול.
אשים את הדברים על השולחן
שיינקוף פנה אלי, הוא דיבר אתי על היזמות ושאל

אולי אוכל להשיג לו עזרה מגורם לא ממשלתי. מצאנו שמבחינה חוקית מפעל הפייס יענה

על ההגדרה הפורמלית - אגב, קיבלנו תשובה שלילית - אבל הוא בהחלט לא יענה למטרה

שרצית, דרור. למטרה שלך הרבה יותר טוב שהסוכנות תקשר אותו עם גורם פרטי שישקיע.
דרור צבן
אין לזה התנגדות. לא מדובר על הפונקציה הזאת.
ר' דולב
יש מעט מאד חממות בעולם שהו לשם רווחים, וכל מי שמכיר את הנושא ומכיר את

הארגונים בעולם שעוסקים בזה - יש מאות חממות שקיימות בעולם, לא אנחנו המצאנו אותו

- יודע שרק במקומות שלנכסי דלא ניידי יש ערך מאד גבוה יש לחממה סיכוי להיות

רווחית. כמעט ולא תמצא גורם פרטי שיש לו עניו להשקיע בתשתית הזאת כי אין בזה טעם.



אנחנו בהחלט מסייעים בכל מקום שהדבר מתאפשר לנו. אנחנו עובדים בעיקר בנגב,

בגליל וירושלים לטובת הקשרים העסקיים, לטובת אותן שותפויות אסטרטגיות שיכולות

לעזור לחממות להתפתח נכון, אבל אין לנו יכולת להשקיע במבנה. אנחנו עושים כמיטב

יכולתנו לתווך, אם אפשר, בין גורמים שונים, והפורייקט באופקים הוא אולי דוגמה

שהמועצה נתנה את המבנה, משרד השיכון, בגלל המעורבות שלו בשיקום שכונות, השקיע

בשיפוץ המבנה הזמני וגם נתן את הסכמתו, כנגד ההתחייבות שלנו להאריך את התמיכה,

לשפץ את המבנה לטווח הארוך יותר, שהוא מבנה גדול יותר. יש לנו בנשר איזה שהם

פתרונות עם המועצה המקומית, שניתן אותם לחממה של הטכניון. במקומות שיש לנו

מעורבות ואנחנו יכולים לעזור לגורמים ציבוריים אחרים לתת את מה שהם צריכים לתת

אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, אבל לא בכל מקום אנחנו מסוגלים ויכולים להשקיע

בתשתית, ובוודאי לא בכספים של משקיעים פרטיים.

א' שרון;

יש שני סעיפים שלמעשה יש להם כיסוי בתקציב של המדען הראשי, אם כי יכול להיות
שגובה התקציב לא מספיק
האחד - שכר דירה לשטח חממה; השני - בדיקת ישימות

הפרוייקט.

מי לזובסקי;

אנחנו מקיימים חממה ליד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה. יש לנו בינתיים 3

פרוייקטים שפועלים החל מ-1 ביוני. יש לנו כ-12 מדענים שכבר עובדים, בחלקם הגדול

עולים.

לפי דעתי אנחנו צריכים להקשיב לאנשים שכבר מפעילים את החממות. אין בעיה בנושא

התקציבי והדבר פועל, כי יש לנו פה מכשיר ביד שבהחלט פועל. נכון שהמשכורות לא

גבוהות, אבל יש לנו מכשיר נוסף וזה ענין הבעלות. אם מדברים על לפחות 30% בעלות

ויש מדען בשיעור קומה שאנחנו רוצים לתת לו יותר - והיה מקרה כזה - הרי במקום 30%

נתנו לו יותר. שנית, קיים המוסד עצמו שאליו קשורה החממה: הסינון נעשה גם באופן

טבעי. אם בית הספר הגבוה לטכנולוגיה מתעסק במחשבים ובאופטיקה, בדורנו לעצמנו

דברים שאנחנו יודעים שגם סגל המוסד, גם המיכשור, גם המעבדות יכולים לעזור למדענים

האלה, ויש תוצאות. אל נשכח שגם למוסד עצמו, שאליו קשורה החממה, יש בעלות בתוך

הסיפור הזה.

הנסיון שלנו, הנסיון של חיפה והנסיון של אנשים שבאמת עובדים הוא מצויין.

כששאלנו מה יקרה אם יהיו יותר מעשרה פרוייקטים, נענינו בחיוב: תמשיכו ותקלטו עוד.
מי אמיר
הרשות לפיתוח ירושלים היא רשות ממשלתית שמנהלת פרוייקטים כלכליים בהיקף נרחב

בעיר. זו רשות ממשלתית על פי חוק שפועלת בתחום יזמי עסקי ציבורי. אנחנו פעילים

בתחומי פיתוח אזורי תעשיה, שכונות מגורים, קרנות הון סיכון, עזרה ליזמים, שיווק

ירושלים וכל מה שקשור בכך. הקונספציה של חממה עסקית מאד עניינה אותנו, כששמענו על

הפרוייקט, ונראה לנו שמעבר למפעלים שנרצה להביא מהשפלה לירושלים ומחו"ל לירושלים

כדאי לנו גם לנסות להצמיח מפעלים כאן בחצר האחורית שלנו.

כדי לחזק את המערכת המקצועית שלנו פנינו לחברת יישום, שהיא חברת בת של

האוניברסיטה, שמתעסקת ביישום בהיקף של כ-10 מליון דולר. הקמנו חברה משותפת,

מינינו מטעמנו שניים מהתעשיינים המוליכים בירושלים בתחום ה"הי-טק", פלוס מנהל

מהרשות. הם מינו את מנכ"ל חברת יישום ועוד שני פרופסורים בתחום המו"פ והקמנו

פרוייקט מנהלים, שרשמנו אותו בתור חברה.
היו"ר מי קליינר
האם יש קשר עם עיריית ירושלים והסוכנות?
מ' אמיר
פנינו לסוכנות כדי לקבל תמיכה במבנה והתאמתו בשלב הראשון, וחתמנו חוזה עם

המדען הראשי. הדגש, כפי שאני רואה אותו, הוא על הניהול העסקי. כלומר, לבהור מנהל

לפי מכרז, לינת לו מניות, לחפש משקיע כבר לחברה הזאת כדי שיצרף עוד כסף, על מנת

שתהיה לו אפשרות להסתכל על הפרוייקטים ולקחת פוזיציה, ולכל פרוייקט ופרוייקט לצרף

בעל מניות בשלב הראשון.

היו"ר מ' קליינר;

כמה פרוייקטים כבר אושרו אצלכם?

מי אמיר;

יש לנו 40 פרוייקטים, אנחנו רוצים לבחור 10, ואני לא בטוח שהם יהיו דווקא

מתוך ה-40 האלה. נהיה מאד סלקטיביים בבחירת הפרוייקטים, כי צריך לזכור; ברגע

שהכנסת פרוייקט קשה מאד להיפטר ממנו.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה לשאול את רונית דולב; אין כאן קשר לענין של עיריית ירושלים, שנותנת

הלוואות יחד איתכם?

ר' דולב;

זה פרוייקט אחר.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבין שמר שילה, מהמרכז לתעשיות מידע בירושלים, הגיש בקשה שלא אושרה. נשמע

אותו.

י י ארליך;

הוא לא היחידי.

י י שילה;

לא הגשתי בקשה אחת אלא שתי בקשות ויש לי הרבה מאד טענות לגבי התהליך, לגבי

השיטה.

היו"ר מ' קליינר;

מה הטענות?

י י שילה;

את הטענות שלי כתבתי אליך ואל הרשויות השונות, שיבדקו את זה. גם בנושא שהוצג

כאן כתבתי ופיזרתי את החומר בין האנשים. אני רוצה לספר על התפיסה שלי, איך החממה

שרציתי להקים - ובמשך השנה אני מסתובב סביב הזנב עם מדענים ידועי שם ולא מצליח -

צריכה, לדעתי, לפעול.

אני טוען כך; צריך כמה שיותר לבזר את הנושא הזה. זאת אומרת, לאשר כמה שיותר

גורמים, לקחת יזמה לידיים ולפעול, מכיוון שיש לנו קודם כל בעיה כמותית, ושנית -

בעיה איכותית של טיפול בנושאים מורכבים מאד. המדען הראשי יש לו משרד של אנשים מאד

אדיבים, נחמדים מאד, רציניים מאד, אבל הם לא יכולים לשאת במעמסה. אני מקבל מהם

מכתבים, ומהמכתבים שלהם אני יודע שהם לא מבינים בכלל מה שלחתי להם. הם כותבים



הפוך ממה שאני מוסר להם. קורים כל מיני דברים תמוהים: הם לא עונים לטלפונים, הם

לא יודעים מה זה לענות על מכתב במשך ארבעים יום. מוסרים להם הומר להכרת הרוממה, הם

בכלל לא עונים. לא מזמינים אותך, לא מדברים איתך. פעם אהת זה היה בגלגול של חברת

"קטקו" חברה עסקית, בגלגול השני - בעמותה שהקמנו. הקמנו עמותה עם טובי המדענים,

יש להם מוניטין בינלאומיים. אחד נמצא הודש בשנה באוכספורד, הודש בשנה במעבדות בל.

אהד הוא עובד במכון הגיאולוגי, דוקטור לביולוגיה, אהד הוא ד"ר לפיסיקה שרודפים

אהריו בקנדה, ויש דוקטור מהטכניון. יש לנו עמו וזה של דוקטורים ופרופסורים, אבל

האנשים אצל המדען הראשי עסוקים, הם כבר לא יכולים לשאת את המעמסה הזאת, הם לא

יכולים לטפל בצורה אובייקטיבית בדברים, יש להם כל מיני מחסומים.
דבר שני
אסור לאפשר ליצור קונגלומרטים, מונופולים, כמו הרשות לפיתוה ירושלים

וחברת יישום. חברת יישום היום היא מונופול בתוך האוניברסיטה. צריך להתחיל לפתוח

את האוניברסיטאות ליזמים, לא לאפשר מצב שכדי להיכנס לאוניברסיטה אני צריך להגיד

"בוקר טוב" להברת יישום, לא לחברת יידע או לר1ברה אחרת. צריך לפתוח את הנושא הזה.

היו"ר מ' קליינר;

יכול להיות שהטענות רציניות והן צריכות להיבדק, אבל אני רוצה לשאול שאלה
מרכזית
הרי בתור מדען שרודפים אחריו בקנדה, הסיכויים שלי שמרכז יאשר אותי

לפרוייקט הם יותר גדולים.

י י שילה;

ככל שאנחנו נבזר יותר את הנושא הזה יש יותר סיכויים שמדענים יפסיקו לשטוף

מכוניות ויעבדו, יש יותר סיכויים שיהיו עוד משקיעים שיתרוצצו בין היזמים השונים.

צריך לבזר את הנושא, להוציא אותו משליטה ריכוזית.

היו"ר מ' קליינר;

אם חממה מסויימת מילאה את 10 הפרוייקטים שלה, אבל יש לה מנגנון וטכניקה של

בדיקה, מה ההבדל אם כדי לגאול עוד 10 מדענים ששוטפים מכוניות, אני אתן לאותה חממה

עוד 10 מדענים או מישהו שלישי יקבל עוד 10 מדענים?

י' שילה;

זה לא משטר של חלוקה. אנחנו צריכים להפסיק עם המשטר הזה של החלוקה. יש לי כאן

דעה ברורה, שהבעתי אורגה. קודם כל אני חושב שצריך לסגור את משרד המדען הראשי, בלי

קשר לנושא האישי. אני מכבד אותו, מכיר אותו ארבע שנים, אבל אני חושב שצריך לסגור

את המשרד הזה. מה פתאום ש"סאייטקס" ו"אלביט" ו"אלסינט" יהיו סמוכים על השולהן

הציבורי? איפה נשמע דבר כזה?

י י ארליך;

זה דיון אחר, ויכול להיות שאני אסכים איתך.

י י שילה;

אני מבקש לסגור את המשרד של המדען הראשי בטכס חגיגי ואת הכספים להתחיל לתת

לעמותות ציבוריות, שלא יחלקו את הרווחים שלהן, אלא ישתמשו וישקיעו אותם בפיתוח

עסקים קטנים חדשים.



ל' ברנר;
נשאלו כאן מספר שאלות
איך לגלות איזה פרוייקט טוב יותר ואיזה פרוייקט פחות

טוב; איך עולה שיורד מהמטוס יגלה לאן הוא צריך ללכת, שפחות זמן יקה עד שהוא יגלה

את זה. התהליך שאני רוצה לדבר עליו עונה לשאלות האלה, וזאת לאור שנה וחצי של
נסיון ולמידה
צריכות להיות הצעות מכל קשת הכלכלה המערבית, ישראלית, הצעות גם

ברוסית, בהתחלה, וגם בעברית. צריך להיות ייעוץ לכל עולה, ייעוץ חופשי, שאם הוא

מעוניו במשהו, יש לו שאלות בכלכלה, הוא יכול לבוא ולקבל ייעוץ. צריכים להיות כל

מיני קורסים, גם ברוסית לאלה שרק חודש בארץ, שיתנו לעולה אוריינטציה.
היו"ר מ' קליינר
היות ומה שאת אומרת הוא יותר במישור הכללי וב-27 לחודש אנחנו מקיימים דיון

מיוחד, שהיוזם שלו הוא האיש שאת סגניתו, אתם תתחילו את הדיון בישיבה ההיא, כי זה

לא קשור כל כך לענין הטכנולוגי כמו לענין הכללי.
לי ברנר
אני רק רוצה להגיד שחסר לנו מידע. אולי כל אלה שיושבים כאן ירשמו לעצמם את

הכתובת והטלפון שלנו, ואנחנו נרשום את שלהם, כדי שנוכל למסור את המידע הזה לכל

האלפים שבאים אלינו.
ע' לוינשטיין
יש גם מערך מידע של משרד הקליטה ומשרד המדע.
י' ביילין
למדתי רבות מהישיבה אבל עדיין חסרים לי מספר פרטים כדי להבין את התמונה
הכוללת
למשל, מדענים זו הגדרה מאד לא מדוייקת והייתי רוצה לדעת מה הפרופורציה.

בין מספר המדענים בעלי הרמה שנמצאים כיום בארץ בתוך 300 אלף העולים לבין המספר

שנמצא כיום בחממות.

אני לא מבין מדוע צריך להיות וטו של המדען הראשי על הפרוייקטים. בהנחה שאתה

נותן לייסנס לחממה להחליט בעצמה. על הקצאת התקציב הקטן שלה, מדוע היא צריכה את

האישור שלך לעשות פרוייקט, ומה הקריטריון איזה פרוייקט יותר חשוב או פחות חשוב?

איד מגיעים למדענים האלה? האם העולה באמת יודע על כך שיש אופציה של חממה? כמה

עושים מאמץ כדי להגיע לחממה?

למה אין יותר חממות? אני חושב ש-23 מליון שקל זה לא בהכרח תקציב גדול. מאד

יכול להיות שגם המימוש המלא של כל הסכום הזה עדיין מביא אותנו למספר די מבוטל של

אנשים. אצלי בבית יש אדם שמנקה את הרצפות והוא מהנדס לאלקטרוניקה, אבא שלו

פרופסור בטכניון ברוסיה, והוא חוזר לרוסיה, כי כמה זמן הוא יכול לנקות רצפות?

יכול להיות שהסכום הזה הוא סכום לגמרי קטן בהשוואה לצרכים שיש באמת.

היה נסיון של הפורום הישראלי לעשות איזה שהוא מפגש בין אמריקאים בעלי הון

מסויים לבין בעלי הצעות מברית-המועצות. בין השאר אני יודע שגם בעבודת מ.א. עשו

בדיקות, ורציתי לשאול את אנשי הטכניון אם הדבר הזה נראה להם מעשי שבעבודות סיום

של מ.א. בטכניון יהיו בדיקות של משהו כמו FAESIBILITY STUDY, או שזה לא ברמה כזאת

שמאפשרת FAESSIBILITI STUDY רציני.



ע' ויינשטיין;

אנחנו עוד לא יודעים. יש עכשיו מימון של הסוכנות לתלמידי מינהל עסקים,

בראשותו של פרופ' מילר, באוניברסיטת תל-אביב. המ לקחו שני פרוייקטים שלנו ועובדים

עליהם עכשיו. אוכל לתת לך תשובה יותר מאוחר. נדמה לי שזה שטחי מדי, אבל אני לא

בטוח.
י' ביילין
גם אצלי זו היתה התחושה הראשונית, אבל צריך לבדוק.

די דולב;

אנחנו עשינו את זה על 3 פרוייקטים וזה היה ברמה מאד ירודה, אפילו לא ברמה של

PROPOSAL, שלא לדבר על BUSINESS PLAN. פה ושם, אם מדובר על מסמך אחד, אפשר לעשות,

אבל לעשות את זה בכמות זה לא הולך.
י' ביילין
כאשר מדובר בשאלה הגדולה של הסינון, האם יש אפשרות ליצור איזו מין- מסגרת חדשה

- למשל של אנשים שהם אולי אפילו מתנדבים שסיימו את תפקידם במכון וייצמן,

באוניברסיטאות, שיכולה להיות איזו מין מועצה מייעצת, שאליה יופנו הצעות, אפילו

אולי באיזה שהוא שכר של השתתפות בהוצאות או מין דבר מינימלי כזה? מבחינתם זו

בוודאי תהיה תרומה התנדבותית וחשובה מאד, אליהם יוכלו להפנות הצעות כאלה והם יוכלו

גם לסנן, להמליץ ולהפנות לחממות השונות. לא צריך לקבוע שמישהו שלא עבר אותם לא

יכול לקבל חממה, אבל לפחות שתהיה המלצה שלהם לגבי הצעות של עולים. אנחנו ראינו

את הפטנט של האופניים המקופלים, אבל בוודאי יש המון הצעות אחרות ויש דיספרופורציה

בין אלפי הרעיונות לבין הגורמים שהם תמיד הרבה יותר ציניים, הרבה יותר מקצועיים,

שחושבים שדבר זה וזה לא מעשי, ויכול להיות שהם טועים באיזה שהוא מקום.
שאלה אחרונה
תמיד נדמה שבהתייחסות להמצאות יש איזו פאסיביות שלנו. האם יש

גם דבר הפוך, איזו שהיא מחשבה על רשימה של דברים שזקוקים לפתרון ואפשר לעניין בהם

אנשים שיש להם עבר ממציאני או יזמי או חושב, ולהגיד להם שמחפשים דרך לפתרון בעיה

זו וזו? האם אין מצבור כזה של רעיונות שאפשר לבוא לאנשים האלה ולהגיד להם שיישבו

עליהם, במקום תמיד רק לחכות להצעות שלהם?

היו"ר מ' קליינר;

אני הייתי מחדד את הענין הזה לאוכלוסיה בגילאי 65-55, היות וזו אוכלוסיה

שצריך לפתור לגביה בעיה ובכל מקרה היא תצטרך לקבל לקיום כלשהו. צריך באמת לעשות

איזה כפר או מקום ריכוז של אנשים בגילאים האלה, שכבר יש להם יידע גדול מאד ואפשר

לנצל אותו. זו בעיה אחת שנצטרך להתמודד איתה.

אני חושב שזה רעיון מצוייר לגייס פנסיונרים לוועדה המסננת ואני חושב שהרעיון

הזה שווה בדיקה.

שי דריטר;

זה עובד מצויין בארצות-הברית.

א' שרון;

הייתי מציע שהסינון הזה יהיה מקומי ולא ארצי.



היו"ר מ' קליינר;

אני מדבר על סינון מקומי.

אולי על משקל ירידי התעסוקה שעושים אפשר לעשות יריד פטנטים, כשבזמן קיום

עצרת מביאים כל מיני יזמים פוטנציאליים ועושים דוכנים שבהם נותנים לכל יזם או

ממציאן או רעיונאי לשים את ההצעות שלו.

א' שרון;

יש ירידים כאלה, וכבר היו 4-3 בבית ציוני אמריקה.
היו"ר מ' קליינר
זה לא מספיק פומבי ואין מספיק פירסום לענין הזה.

אני מרגיש שלמדנו הרבה מהישיבה הזאת. ברור לי שהדברים האלה הם קצה חוט, ברור

לי גם שצריך לשים באיזה שהוא מקום קו הוצה בין פטנטים למיניהם ובין פיתוחים מאד

רציניים, מעמיקים, ולגייס את אותם כמה מצויינים שביניהם, ואז לבוא לאוניברסיטאות

עם רשימת המצויינים ולשאול כיצד הן יכולות לנצל אותם מצויינים, אולי גם בתעשיות

הבטחוניות. מדי פעם אני נתקל במדען שפה פיתח להם טיל ופה פיתח להם דברים אדירים,

ויש לי תחושה שהאנשים האלה באים באמת עם אוצרות אדירים מברית-המועצות והם הולכים

לאיבוד. האם המדען יכול להאיר את עינינו מה קורה מהזווית הזאת של האנשים שנמצאים

אצל אדלר והם הולכים לאיבוד?
י י ארליך
בנושא קליטת העליה, בתחום שאנחנו דנים בו היום: יש הרבה תכניות ומרוב

תכניות, לטעמי, יש גם בלגן לא קטן. כאשר אנחנו בצד של הביצוע חושבים מעבר

לדיבורים איך אפשר באמת להגיע לדברים מעשיים, צריך לבחור את התכניות הנכונות,

לרכז מאמץ בהן ולדעת בדיוק מה המטרה.

אני חוזר ואומר: תכנית החממות היא לא תכנית תעסוקה ולא תכנית שבאה לפתור את

כל בעיית המדענים שהגיעו מברית-המועצות. אין להם שום תכונות של יזמות, הם אולי

בעלי מקצוע והם מחפשים מקום עבודה כדבר ראשון. לצערי, אחד ה"פישולים" הגדולים

שלנו הוא שאין לנו עליהם מאגרי מידע, לא בנינו מאגרי מידע טובים. אולי עכשיו זה

מתחיל איך שהוא להיבנות, אבל הרבה זמן בוזבז מבלי שקיבלנו אינפורמציה טובה, מבלי

שעשינו תחקירים טובים, וכיום זה קצת חסר.

אנחנו לקחנו על עצמנו את נושא החממות במטרה להקים מאגרים של פרוייקטים שיהיו

פוטנציאל השקעות בעתיד, ואני אומר את זה רק לצד הטכנולוגי, לא לצד של הנגריות,

משום שההבדל בין צד עסקי לבין צד טכנולוגי הוא בזה, שכאשר אתה מדבר על טכנולוגיה

אתה מדבר גם על ייצוא, וכאשר ארגה מדבר על הצד העסקי, אני לא בטוח אם היצוא שם

בכלל אפשרי ואם הוא המטרה. המטרה שלנו להגיע לפרוייקטים שאפשר יהיה לעשות מהם

יצוא, פרוייקטים שימשכו גם משקיעים. הדברים האלה לא קלים לביצוע. אנחנו לא מוכנים

לקרות על עצמנו אחריות שאנחנו יודעים איך עושים את זה, אנחנו מתבססים ורוצים

להתבסס על התשתית הקיימת. אין לנו גם אפשרות, במסגרת שאנחנו עובדים בה, לקבל כל

מיני רעיונות שבאים מדברים לא ממוסדים. לכן התחלנו בדרך הזאת לנצל את התשתית

התעשייתית הקיימת במסגרת רוממות שקראנו להן חממות בתוך התעשיה - שאם תעשיה רוצה

לקחת אליה יזם, אנחנו נותנים לה אפשרות מימון יותר גדולה - וכן אנחנו עושים את זה

במסגרת החממות שאנחנו מדברים עליה היום, תוך רצון מפורש לבזר את זה כמה שיותר בכל

הארץ ושיותר גורמים, ככל האפשר, יעסקו בזה. אני חשבתי שנתחיל עם 10 חממות, עם לא

יותר מאשר 100 פרוייקטים, ועל בסיס זה גם נבנה התקציב בצורה מלאה, אבל מה שקורה

הוא שאנחנו מאשרים יותר חממות ויש פחות מדי התחלות, כלומר הקצב הוא יותר איטי.



ממה זה נובע?

י' ארליך;

זה נובע מהיזמים, לא בל בך מאתנו. אנחנו מנסים להיות גמישים עד במה שאפשר,

אבל צריך לבדוק טוב ולהתחיל עם גוף שאתה חושב שהוא גם יצליח. אין טעם להתחיל עם

הרבה התחלות וארור כך יהיו הרבה כשלונות, בי זה פחות נעים מאשר לא להתחיל בכלל.

אני אומר שוב: זה לא פתרון לכל המדענים שמחפשים פרנסה, לכל המדענים שיכולים

להיקלט בתעשיה כעובדים, שזה מגזר אחר לגמרי, ובאוניברסיטאות. זה פתרון לגמרי

שונה, והחכמה של מנהלי החממות תהיה למצוא את אותם אנשים שמהם יכול לצאת בסופו של

דבר משהו תכליתי כפרוייקט. לכן גם אמרנו שרק עולים חדשים רוסים זה לא טוב. אנחנו

בהחלט תומכים בקומבינציה. יש הרבה יזמים ישראלים, שיש להם את התרבות המערבית

הנדרשת. קומבינציה של בעלי מקצוע עם יזמים מקומיים יכולה לעבוד טוב. דבר נוסף

שראינו, שקבוצות שמגיעות מברית-המועצות, אם אתה מתלבש עליהן, אתה גם יכול להשיג

תוצאות יפות מאד. יש שלוש קבוצות שעובדות, שיש להן כוח הרבה יותר גדול מאשר

לבודדים בעלי רעיון.

י' ביילין;

לחממה יותר כדאי להעסיק עולים מרוסיה, משום שהיא מקבלת חצי מהמשכורת שלהם.

י י ארליך;

היא מקבלת אותה תמיכה גם לישראלי שהיא מחזיקה.
א' שרון
הקושי הוא, שהמימון לישראלי הוא לא מספיק.

ר' דוידוביץ;

גם לו צריך להציע מניות.

י י ארליך;

אנחנו מנסים לעסוק עם כמה שיותר גורמים. אמנם פסלנו כבר שלוש בקשות, כי הן

נראו לנו לא מתאימות, אבל אנחנו מנסים לעסוק עם כמה שיותר גורמים. אנחנו בתהליך

שינוי ושיפור כל הזמן של הנושא הזה - זה תהליך ניסוי ותהייה, אין ברירה אחרת

לדעתי - ועובדים בצורה הגמישה המכסימלית שגוף ממשלתי יכול להרשות לעצמו לעבוד בה

מבלי לשלם ארור כך מחיר כבד.

אין לי בדיוק המספרים מהי הפרופורציה בין הקבוצות שאנחנו קולטים לרזרבואר

הקיים בשטח. לפי מה ששמענו פה ולפי מה שאני שומע גם לא פה יש הרבה מאד פרוייקטים,

יש הרבה בחירה, וזה מצב טוב, זה גם מצב שמושך משקיעים, זה מצב שיוצר לך תדמית

טובה למשקיעים. היום, אם אתה בא במגע עם גופים שמתענינים בישראל ואתה מסיר את כל

הבעיות האחרות הצידה, אתה רואה שהעובדה הזאת מושכת בהחלט את תשומת ליבם. לדעתי,

אם יהיה לך צעד אחד נוסף - 20 חממות כאלה, עם הרבה פרוייקטים, והדבר יתחיל להיתפס

בתודעה, זה יהיה מוקד למשיכת משקיעים, אבל בתנאי שהעסק יצליח, שתעשה את זה בצורה

רצינית, שלא תהיה תדמית שסתם עושים דברים כדי לפתור בעיות.
י' ביילין
כמה מדענים יש בחממות האלה?



י' ארליך;

בחממות יש כרגע 60, כולל ישראלים, וזה מספר שמשתנה כל יום. אנחנו מצפים

שבחממות האלה יועסקו 500 מועסקים עולים. זאת המטרה שאנחנו רוצים להשיג. אני חשבתי

שנשיג אותה עד סוף השנה, אבל כנראה שלא, ונצטרך לגלוש לשנה הבאה.
היו"ר מ' קליינר
אני מביו שפריצת דרך איות בתחום הזה, אם הדברים מצליחים, יכולה ליצור מקומות

עבודה.
י י ארליך
בוודאי.

אני לא קראתי לא לנצל את התקציב מהבחינה של עוד חממות, אלא לא לתת רעיונות

לכאלה שרוצים להעלות עוד משכורת ודברים כאלה. בהחלט התקציב הזה מיועד שיבואו יותר
גופים וינצלו אותו. אמרתי
אנחנו מנסים להיות גמישים, לשנות לפי הצורך ולאפשר כמה

שיותר פעולה בתחום הזה.

למה שיהיה לנו וטו על הפרוייקטים? באיזה שהוא מקום אתה צריך שתהיה לך איזו

שהיא בקרה על הגוף, מה גם שמדובר בדבר יח-ש. עד היום הגופים האלה עובדים לפי

ההנחיות ואין לנו צורך להשתמש בזה. הווטו הוא כזה, שאתה פשוט מקבל את הפרוייקטים

האלה כדי לראות על מה מדברים, והעובדה שבמקרה אחד או שניים היה הדבר לא מתאים.
י' ביילין
למה? מה הרציו של זה?
י' שילה
אם יש שמונה דוקטורים בחממה בשביל מה צריך אותך?
היו"ר מ' קליינר
השאלה לאיזה כיוון מושכים את השמיכה. אם היה פיקוח יותר גדול, הוא היה יותר

ליבראלי באישור חממות; אם הפיקוח הוא יותר סמלי, הוא פחות ליבראלי.

י' ארליך;

אני מוכן כרגע לוותר על זה, אם אחה מסדר אותי עם מבקרת המדינה בענין הזה.
י' שילה
לי יש חממה שכל הנמצאים בה נושאים תארי דוקטור. בשביל מה צריך עוד בקרה?
י' ארליך
אתה לא יכול אחרת, וצריך לחשוב גם על זה. לפעמים אחה רק יוצר את מסגרת

הנוהלים, ותאמין לי שבשטח זה לא מורגש. תשאל מישהו שכבר אישרו לו פרוייקט אם זה

גרם לאיזה שהוא עיכוב.
אמרתי
אני מקווה שיהיו הרבה יותר חממות. הבעיה למצוא את הגופים שיתארגנו טוב

ויקימו את זה בצורה רצינית. ביקשנו ממכון ויצמן ומגופים אחרים שישתמשו במתנדבים,

בפנסיונרים, ויש להם הרבה ברשימה. אני מקווה שכל הגופים שאנחנו מדברים איתם יהיו

להם מקורות כאלה שיסייעו, אם בהתנדבות ואם בשכר, בצורה מקצועית. בכל חממה

שאישרנו, אנחנו קודם כל מסתכלים על כך שיהיו בוועד המנהל שלה או בעמותה שלה מגוון

של אנשים בעלי מקצוע, שיעזרו לחממה.
בנושא הפאסיביות
אני בהחלט חושב שאנחנו כמשרד המדען הראשי די פאסיביים, לפי

ההגדרה שלך, חבר-הכנסת יוסי ביילין, ושמעת פה אפילו הצעה שצריך לסגור את המשרד

הזה, אז ודאי שהוא לא יכול להיות אקטיבי אם רוצים לסגור אותו חגיגית. אתה לא יכול

להיות אקטיבי יותר בתחום שאתה ציינת, בתחום של פרוייקט מסחרי, בתחום שהוא עסקי.

איפה אנחנו צריכים להיות יותר אקטיביים, יש לכד מקום ואנחנו מתחילים בזה?

בטכנולוגיה היותר מקדמית, היות בסיסית, מה שאנחנו קוראים טכנולוגיה דימרית.

התחלנו להיכנס לפרוייקט על מוליכות, למשל, שהוא פרוייקט טכנולוגיה עתידי. נכנסנו

לפרוייקט שהוא מיקרואלקטרוניקה תת מיקרונית, שמדבר על המיקרואלקטרוניקה של עוד

עשר שנים, על חומרים חדשים לגמרי, על 0.1 מיקרון במקום מת שהגיעו אליו היום

היפנים במכסימום שזה 0.8 מיקרון. נכנסים גם לתקשורת לוויינים כפרוייקט. את זה

אנחנו כן צריכים לעשות בצורה אקטיבית. איך עושים את זה? זה קשה. במסגרת של

פרוייקטים שאנחנו מארגנים - אגב, אנחנו מארגנים את זה בצורת של קונסורציום של

תעשיות עם מוסדות מיקר - יש מקום להעסיק מדענים, גם עולים, אבל זה סיפור אחר

לגמרי של אקטיביות שאנחנו תופסים. לדעתי לא נכון לתפוס אקטיביות ולהציע לאיזה

משקיע שישקיע באופניים המתקפלים שראינו, כי איור כך אתה מסתבך עם זה. גם הדברים כל

כך משתנים, כל כך קשים להבחנה מראש, בפרוייקט שהוא רק במחשבה או שיש לו רק

אב-טיפוס, שאתה כממשלה אסור לך לקחת אחריות. צריך להשאיר את הענין והאחריות

לגורמים המקצועי ים.
היו"ר מ' קליינר
כל הפרוייקטים הכי מוצלחים הם פרוייקטים שאף אחד לא האמין בהם.
י י ארליך
מה שכן קורה במשך הזמן, שעל אף שאנחנו פאסיביים אנחנו יוצרים אצלנו מרכז

מידע, וכאן כן יכולה לבוא אקטיביות בתיאום דברים. לכן גם אמרתי קודם, כדוגמה
לווטו
פרוייקט שכבר עבר אצלנו, שאנחנו מכירים אותו, שאין טעם לעשות אותו מחדש,

שנכשל פעם - יש לנו מרכז מידע טכנולוגי מהמעלה הראשונה, שבקצת יותר שיפור ושכלול

יכול לשרת באינפורמציה ובנתינת כיוונים להרבה יזמים ומשקיעים, אבל לא יותר מאשר

בתחום המידע.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:35)

קוד המקור של הנתונים