ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 31/07/1991

ח"כ יוסי ביילין, יו"ר ועדת המשנה לעניין פרויקטים לאומיים בקליטה מציג מסקנות ביניים של הוועדה שבדקה אפשרויות קליטה בתעסוקה של העולים בתחום הבריאות, התעשייה והחינוך

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 169

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי, כ' באב התשנ"א (31 ביולי 1991), שעה 11:00

(ישיבה פתוחה לתקשורת)
נכחו: חברי הוועדה
מ' קליינר - יו"ר

י' ביילין

חי פורת

ג י שפט
מוזמנים
דייר מי משיח - מנכ"ל משרד הבריאות

א' ספרן - משרד האוצר, סגן הממונה על התקציבים

ע' הדר - " "

ת' בן-יוסף - משרד התעשייה והמסחר, סמנכ"ל תכנון וכלכלה

מ' טרי - " " " מנהל מרכז ההשקעות

י' בן-יעקב - משרד החינוך, יועץ השר לענייני קליטה

אי שוורץ - מנכ"ל משרד העבודת

ר' קליין - משרד העבודה

עי כץ - שירות התעסוקה, משנה למנכ"ל

נ' בן-צבי - "

י' לביא - משרד הפנים, ממונה על אסטרטגיה

ק' פלדמן - מרכז השלטון המקומי, אחראית על נושא הקליטה

ז' ביילסקי - " " " , ראש עיריית רעננה

י' ויסמונסקי - " " " , ראש מועצת גבעת שמואל

ש' כצנלסון - התאחדות התעשיינים

ע' תמיר - ההסתדרות הכללית

א' גפני - יועץ כלכלי במכון הישראלי הבינלאומי

ר' וייץ

י' אדמוני - חברת ג'נסיס

עי גדור - משרד העלייה והקליטה

י' שטרן - יועץ הוועדה
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
מ' טבעון
סדר היום
ח"כ יוסי ביילין, יו"ר ועדת המשנה לעניין פרוייקטים לאומיים

בקליטה מציג מסקנות ביניים של הוועדה שבדקה אפשרויות קליטה

בתעסוקה של העולים בתחום הבריאות, התעשייה והחינוך.
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את הישיבה ומודיע שהיא פתוחה לתקשורת. זימנו את הישיבה כדי לקבל

דו"ח ביניים של ועדת המשנה לעניין פרוייקטים לאומיים בקליטה בראשות חבר-הכנסת

יוסי ביילין. ועדה t/ התכנסה לישיבות רבות למדי ובדרך כלל בחנה יוזמות בקנה

מידה גדול ליצירת מקומות עבודה. היום כולם כבר מכירים בכך שזו בעצם בעיית

הבעיות והמבחן שעל פיו ייקבע אם נצליה לקלוט את גל העלייה הזה כפי שצריך או לא

נצליה. הזמנו היום את האנשים שהשתתפו בישיבות של ועדת המשנה. מטעם הממשלה נמצא

אתנו מר אברהם שוורץ, ואני מברך אותו בהזדמנות זו על התמנותו לתפקיד מנכ"ל משרד

העבודה והרווחה.

אני מציע שקודם נשמע סקירה מפי הבר-הכנסת ביילין, ונראה יחד איך ולמה

מקדמים או לא מקדמים נושא מסוים.

חבר-הכנסת ביילין, בבקשה.
י י בי ילין
קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה על היוזמה הזאת, של כינוס

הפורום של מליאת הוועדה כדי לשמוע וגם קצת לדון בעבודה של ועדת המשנה, שמלאה לה

עכשיו שנה. האמת היא שאנהנו מנסים לפרוץ קצת אל מעבר למודעות של הברי הוועדה

ומתקשים מאוד בכך. אני מודה שלפחות לי יש תחושה של תסכול אחרי שנה של ניסיון

ליזום דברים.

הוועדה נולדה בעקבות התכנית של פרופסור וייץ. זה התחיל מפגישה שלי אתו
לפני קרוב לשנתיים. הוא אמר
אתם מתחילים לדון עכשיו בקליטה של עלייה, ותבוא

עלייה גדולה, אולי אפילו יבואו מאה אלף, וצריך לחשוב מה עושים אתם מעבר לשאלה

הקונקרטית של מציאת תעסוקה זמנית או דיור. הוא העלה רעיון שנגע בהתחלה למקום

אהד ואחר כך לחמישח מקומות, והציע אפשרות להקים באזור צור הדסה פרוייקט משולב

של דיור ותעסוקה - לתת זיכיון על הקרקע ל-15 שנים, וברווחים שהיזמים של הדיור

ייהנו מהם להקים תעשייה או תעסוקה סמוכה. דובר על מרחק של כ-15 ק"מ, ליד בית

שמש.

למימוש הרעיון נדרשה הוצאה כספית גדולה מאוד, הרבה מעבר למה שנהגנו לדבר

עליו בתקופה ההיא, וגם היום. היה ברור לי שזה לא מסוג הדברים שאפשר לקבל בהינף
יד, אבל גם לא לדחות. אז אמרתי
בואו נבחן את העניין. הוא הובא בפני הוועדה

הבין-משרדית שישבתי אז בראשה, ומצאנו בממשלה כמה עשרות אלפי שקלים למימון של

feasibilty study ראשוני. בראש הבדיקה הזאת עמד ארנון גפני, והמסקנות קיבלו

חלק מהרעיונות שבהצעה ודחו חלק, אבל קיבלו את הקונצפט הכללי. מדובר היה, כבר

בשלב ההוא, בכך שחלקה של המדינה בחמשת הפרוייקטים המוצעים יסתכם בהשקעה של

מיליארדי שקלים.

בינתיים המערך יצא הממשלה והוקמה ממשלה חדשה. אני רציתי מאוד לעקוב אחרי

חנושא, כי נראה לי שהוא יוכל לפתור בעיות בהיקף גדול, הספציפיות שלנו, וסוכם אז

בין יושב ראש הוועדה וביני שתוקם ועדת משנה שתדון גם בנושא הזה וגם בפרוייקטים

אחרים לטווח הרבה יותר ארוך מאשר הטווח שהממשלה דנה בו.

לצערי, הפרוייקט של וייץ נתקע. והוא לא נתקע כתוצאה מכך שהמערכת אמרה שהוא

לא ישים, שהוא בלתי אפשרי, שהוא לא חכם ולא טוב. אילו זה היה המצב, אפשר היה

להגיד: זכותה של המערכת להחליט שפרוייקט מסוים לא מקובל עליה. הוא נתקע משום

שלא מצאו מימון לעריכת business plan בעקבות ה-feasibility study של ארנון

גפני. היו דיונים, אני עצמי ניסיתי לסייע במציאת המימון לזה, ודיברנו בזמנו עם

אנשי אגף התקציבים. התכנית לא נידונה מעולם בקבינט הקליטה. היו שיחות של רענן

וייץ וארנון גפני עם שרים, אבל אם אני לא טועה זח לא נידון מעולם כפרוייקט.
ר' וייץ
כל השרים הבטיחו בנפרד, אבל זה לא יצא לפועל. זה נורמלי.
י' ביילין
בשבילי זו דוגמה נוראה לטיפול הממשלה בדברים מהסוג הזה.

יכול להיות שזו דרכה של כל ממשלה, שהיא מוכרהה לטפל בדהוף ולא בהשוב, או

לא בטווח הארוך, אבל עובדה שממשלת ישראל לא יכלה לאתר איזשהו סכום שיאפשר להכין

business plan וללכת אתו למשקיעים, שכבר הביעו התעניינות.
מי טרי
בכמה מדובר?
י' ביילין
בין 250,000 ל-600,000 שקל. דובר על מאות אלפי שקלים.
א' גפני
בהצעה המיידית -140,000 שקל.
י' ביילין
אין היום לממשלה תכנית ארוכת טווה לקליטת עלייה. לא מוציאים דבר כזה

מהשרוול, זה כרוך בהרבה מאוד משתנים כלכליים, בין-לאומיים, מדיניים - זה לא דבר

פשוט. אבל אם בא אדם, אולי עם הרקורד הכי עשיר במדינה הזאת, ומציע הצעה

קונקרטית - אז לא לבחון אותה לפחות? אני אמרתי לרענן וייץ בזמנו שיכול להיות

שהאוצר יבדוק את ההצעה ויראה שהיא לא עומדת בקריטריונים. לגיטימי שיגידו לו.-

תודה רבה, זה לא רציני. אבל להשאיר דבר כזה באוויר? דנו בנושא בוועדת המשנה,

ובמידה מסוימת היא היתה לובי לרעיון הזה של וייץ, לא משום שכולנו אמרנו שזה
הפתרון הכי טוב, אלא משום שזה הרעיון היחידי. אמרנו
תבדקו אותו באופן רציני,

כמה זה יכול לעלות? - 140,000, 200,000 שקל. המדינה לא יכולה לעמוד בזה? אכן,

היא לא יכולה לעמוד בזה. זו היתה הצעה אחת.

ההצעה השנייה היתה ההצעה של חבר-הכנסת לובה אליאב, שהועברה לוועדת העלייה

והקליטה ממליאת הכנסת. כללית ההצעה שלו מדברת על בדיקה מראש של צורכי תעסוקה

לכחמש שנים וניסיון ליצור מאגר של אנשים בעלי מקצוע בתהום הנדרש ולהכשיר אותם

לעבודה - בתחום בבריאות, התעשייה או דברים אהרים - ולאט לאט, במשך חמש השנים,

לשלב אותם בעבודה. במשך הזמן הזה המערכת הקולטת - אם זה בית חולים, אם זו

אוניברסיטה, אם זה מפעל - תכיר את מאגר האנשים, תסנן מתוכו, תוכל להפנות הלק

מהם לתחומים אחרים שקשורים לאותו מקצוע - ייווצר מגע בין האנשים האלה לבין

המערכת. העבדים האלה יקבלו את שכר המינימום, כך שלמערכת העלות תהיה נמוכה מאוד,

כי בין כה וכה נשלם להם דמי אבטלה. בסופו של דבר אפשר יהיה ליצור בשבילם תחושה

- שהיא ההשובה ביותר - שיש להם סיכוי סביר, תקווה, לעבוד במקצוע שלהם. כי נדמה

לי שלפחות בקרב חברי הוועדה היה קונסנסוס רחב בדבר הצורך לנסות ולהפעיל את מירב

העולים במקצועות שלהם ולעסוק במינימום של הסבה מקצועית. הכשרה מקצועית - כן;

הסבה מקצועית - במינימום האפשרי.

בשלב הראשון לא היה דרוש סיוע ממשלתי. קרן ג'נסיס, שיחיאל אדמוני הוא

המנכ"ל שלה, היתה מוכנה לממן בעצמה את הבחינה של הרעיון הזה בהיקף מצומצם ובבית

החולים סורוקה בנגב. ישבנו כאן חמש ישיבות עם אנשי בית החולים, עם גורם כלכלי

שבדק את חנושא בשביל הקרן, עם אנשי הקרן עצמם, עם חבר-הכנסת לובה אליאב. הוועדה

אימצה את הקונצפט של המאגרה, למרות שלא כמו ההצעה של רענן וייץ כאן מדובר בהצעה

שהיא מלכתחילה לא כלכלית. ההצעה של רענן וייץ היא כלכלית. מלכתהילה אומרת הצעת



המאגרה שהיא נובעת מהאילוצים של המצב, מרצון להעסיק אנשים בתחום שלהם, ומתוך

ידיעה שבשלב הנוכחי בלתי אפשרי להעסיק את כל הרופאים ואת כל המהנדסים במקצועות

שלהם. אף אחד לא מעלה על דעתו שהדבר הזה ניתן בשלב מיידי.

הוועדה כיוונה גם את הגורמים שעסקו בזה לקראת נייר מסכם, וקיבלנו אותו.

פנינו אל הקבינט בקריאה משותפת לדון באופן רציני בהצעה הזאת. הנציגים של האוצר,

שהיו בישיבות, בדרך כלל לא קיבלו את הרעיון בגלל הוסר הכלכליות שלו. האוצר בדרך
כלל ייצג עמדה שאמרה
כיוון שאי אפר להעסיק את האנשים האלה, בואו לא ניצור להם

אילוזיות, בואו נגיד לגבי רובם הגדול שאפילו לא ייגשו לקורסים לרפואה - אם

מדובר ברופאים - כי לא תהיה להם תעסוקה, ונעשה מהם משהו אחר. אנחנו לא הזדהנו

עם התפיסה הזאת וביקשנו מהקבינט לדון בנושא. הקבינט דן במאגרות פעם אחת ולא

יסף.

ההצעות הגדולות לניסיון לפתור בהיקף רחב את שאלת התעסוקה הן בעצם ההצעות

האלה: ההצעה של רענן וייץ וההצעה של לובה אליאב.
ר' וייץ
שהן אחת. שלב ראשון לפי לובה אליאב הוא השלב הזמני וההכנתי. הוא הציע את

המהדורה המודרנית של המעברות כשלב הכנה לקראת קליטה מלאה. תכנית אהת ושני שלבים

- אחד שלב מעבר ושני קבוע.
י' ביילין
כן ולא. כי יש בתכנית שלך כמה דברים בהחלט מיוחדים. אגב, לא מקרה הוא

שדווקא שני האנשים האלה הציעו את ההצעות - אלה באמת אנשים שקצת קלטו בארץ

הזאת.

מעבר לשני הנושאים האלה דנו בשורה של נושאים אחרים. היתה שאלה שחזרה ועלתה

- בגלל המספר הגדול של הרופאים - לגבי מרכז רפואי בישראל. הדיונים האלה מתמשכים

בעצם מ-1989, מהתחלת העלייה הגדולה; אני זוכר דיון על כך אצל שר הבריאות לשעבר.

התחושה של המומחים בתחום הזה היתה שיכולת התהרות שלנו עם העולם, בעיקר עם

המדינות הקרובות לנו באירופה, היא קשה מאוד. דובר בזמנו על כך שאם לא יורידו את

מע"מ, בכלל לא תהיה תחרות בניתוחים וכיוצא באלה.

שוב היתה שאלה אם זה באמת בלתי אפשרי, או שיש תחומים מסוימים שבהם אנחנו

יכולים להיות גורם משיכה לחולים מהסביבה או מאירופה. היה כאן דיון בפרוייקטים

רפואיים לרופאים עולים. לפני יותר מחצי שנה דובר על הקמת ועדת היגוי בראשות

משרד הבריאות בהשתתפות משרד הכלכלה והתכנון, הג'וינט, הסוכנות היהודית והאוצר,

שתנסה למצוא יחד מקורות מימון לפרוייקט כזה, שהעלות שלו, כפי שצוינה בישיבה

שהיתה כאן, היא כ-600,000 דולר.

הנושא של ישראל כמרכז בריאותי לא נידון רק כאן, הוא נידון בהרבה מקומות

אחרים וכמה פעמים גם בקבינט. אני מבין שבמקביל לסיכומים שלנו היה סיכום גם

בקבינט להקים ועדה לנושא הזה. כנראה שכתוצאה מזה לא הוקמה ועדת ההיגוי שדיברנו

עליה, ואני מקווה שהקבינט עצמו מטפל בנושא הזה. אני מוכרח לומר, מהניסיון שלי,

שאני לא יותר מידי אופטימי לגבי דרך הטיפול, כי שוב מדובר בכסף, ב-600,000 דולר

האלה אפשר לקנות כמה קרוואנים, או לתת סובסידיה לחממות תעשייתיות או דברים
כאלה, ומטבע הדברים הממשלה אומרת
עם כל הכבוד לטווח הארוך, בסוף ייצא שזה לא

שווה גרוש, ובינתיים אני יכולה לעזור לכמה עולים להיקלט, וזה שווה יותר.

הצעה נוספת שבה דנו, היתה ההצעה להקים מרכז למתמטיקה שימושית, שוב היתה

הצעה של קרן ג'נסיס והגיעו אנשים מאוניברסיטת באר שבע מהחוג למתמטיקה. היה

מדובר כאן בניסיון לנצל את כוח האדם המיוחד במינו שמגיע מברית המועצות - 40%

מהבאים הם אקדמאים, בהשוואה ל-8% בישראל, וזה דבר מדהים שאנחנו יכולים לבזבז

אותו או למצות אותו. הרעיון היה למצוא תעסוקה לארבעה-חמישה כוכבים בתחום

המתמטיקה, ולצדם כמה עשרות חוקרים בכירים בתחום חזה, שיתנו שירות לבתי תוכנה



שנתקלים בבעיות מתמטיות. יש דבר כזה בסן-פראנצ'סקו, שמנוהל על ידי ישראלי,

והרעיון היה להיעזר בניסיון שהצטבר שם כדי להקים דבר כזה כאן. באופן לא פורמלי,

על ידי קשרים אישיים, מצאנו יהודי משיקאגו שהתעניין בדבר מהסוג הזה, ואני מקווה

שהשידוך הזה יעלה יפה. זו גם יכולה להיות השקעה עם תשואה לא מבוטלת, אם כי לא

בטווה קצר. זו דוגמה לדבר שאני לא בטוה שוועדה של כנסת קמה בשבילו, אבל אפשר

אולי להיעזר לא פעם בקשרים אישיים כדי לעשות דברים מהסוג הזה. אני מניה שאילו

הצענו שהממשלה תממן את המהקר, לא היינו מגיעים רחוק מדי.
ח' פורת
מי מוביל את זה?
י י ביילין
קרן ג'נסיס. קישרתי את יהיאל אדמוני עם היהודי שמוכן להשקיע בדברים

שיכולים לסייע בתעסוקה לעולים, בעיקר ברמה כזאת. יכול להיות שזה יתפוצץ, יכול

להיות שזה לא בדיוק הסכום שהוא מוכן להשקיע, שזה לא הנושא שהוא מוכן להשקיע בו.

אם כי אניי הושב שמרכז כזה - נגיד למתמטיקה, כמו מרכז רפואי לתחומים מסוימים -

שיכול להעסיק את העילית שבעילית של כוח האדם שמגיע מברית המועצות, היוני

בשבילנו. משום שהקליטה של העילית היא בעצם האיתות לכל העלייה הזאת. אם

המתמטיקאים האלה יהיו מורים פרטיים בכיתה ג' או יעסקו בתברואה, זה טוב מאוד

לשתי כתבות ב"מבט" ובזה ייגמר העניין. הם לא יישארו כאן.

ני בן-צבי;

נפגשתי בצרפת עם קבוצת משקיעים מצרפת, והנציג שלה הוא פרופסור בן-שהר.

העברתי לו את החומר והוא הבטיה לי תשובה תוך עשרה ימים.
י י ביילין;
היו כמה הצעות של עליזה תמיר. הצעה אחת לקליטת עולים במקצועות רפואיים

ופארה-רפואיים בנגב. זה התחיל ברמת המאקרו וזה נגמר ברמת המיקרו. גם המיקרו הוא

מצווה. אני מקווה שבמיקרו כן נצליח. הסתבר שיש צורך ברופאים בעיקר לתורנות לילה

בשורה של ערי פיתוח בנגב, באופקים, בנתיבות, בירוחם, בערד וגם באזור ים המלח.

המערכת הרפואית אמרה שאין לה מספיק רופאים, עליזה תמיר אמרה שיש לה מספיק

רופאים, ושוב היה ניסיון של שידוך
ד"ר מ' משיח
נרשמו שלושה רופאים.

עי תמיר;

לא היה רישום.
י' ביילין
היה דיון, גם כן בעקבות הצעה של עליזה תמיר, על הפעלת מורים לשיעורי

העשרה. יש הרבה מורים שעדיין לא יכולים ללמד פרונטלית, או בגלל העברית שלהם או

בגלל שהם לא עברו את כל הקורסים; יהד עם זה הם אנשים ברמה גבוהה מאוד, לא פהות

גבוהה ממורים רבים שנותנים היום שיעורים פרטיים לילדים שלנו. השאלה היתה אם

אפשר למסד את זה. הרעיון היה למצוא דרך שהמורים אולי יתאגדו, בכל אופן, שייווצר

קשר בין המורים הפרטיים האלה לבין בית הספר, שהמתקנים של בית הספר יינתנו

למורים האלה בשעות שלאהר הלימודים ושהם ישולבו בשיעורים פרטיים כאלה או בשיעורי

העשרה לקבוצות יותר גדולות.



הסתבר לנו מעוזי גדור שיש היום אפשרות לממן חלק מהמשכורות של מורים גם

במסגרות מהסוג הזה. משרד החינוך הביע נכונות לפתוח את שערי בתי הספר בפני

המורים האלה, וסוכם שהוא יעמוד בראש ועדת היגוי להעסקה ארצית של מורים מברית

המועצות לפי הצעה כזאת או הצעה דומה.

דנו בעוד כמה דברים, כמו בפורום הישראלי שקיים בארץ מפגש לתעסוקה של

עולים, דנו בנושא של רישוי רופאים, שהגיע גם אלינו, בין שאר הגורמים שדנו בו

בתוך המערכת. אני לא יכול להגיד שהיתה לנו תרומה של ממש לנושא הזה.

לסיכום, הוועדה הזאת קמה, כמו שסיפרתי, כתוצאה ממפגש שלי עם הרעיון- של

רענן וייץ, כי לא ראיתי בתוך המערכת מישהו שמוכן להשוב ולהקדיש משאבים לטווח

ארוך. אני לא יכול להאשים את המערכת, כי היא לחוצה באלף דברים אחרים, והדחוף

תמיד השוב בשבילה יותר מההשוב. זה העיקרון שלה. מבחינה זו דווקא הכנסת יכולה

להיות גורם שיעסוק בליווי של דברים לטווח ארוך, וגם בנדנוד למערכת שתעסוק

בנושאים האלה, כי זה התפקיד שלה.

איפה, היתה לנו הצלחה יחסית? כיוון שישבו פה כל הגורמים, כשעלה נושא אפשר

היה לנסות ולפתור אותו. זה שניצה בן-צבי נוסעת לצרפת ויכולה להיפגש עם מישהו

שיכול להתעניין במרכז מתמטי, זה לא בדיוק לפי כללים כתובים בספר, אבל העובדה

היא שאני שמעתי על העניין הזה, מישהו אהר שמע, והפצנו את השמועה. בדברים האלה

כן הצלחנו לקשור כמה קצוות. אם מדובר ברופאים לנגב, יכול להיות שלעליזה תמיר יש

קשר עם קבוצה של רופאים, והלק מהם יתווספו לשלושה שנרשמו אצל ד"ר משיח.

בנושא של המורים הפרטיים, כשעוזי גדור אמר שאפשר לסייע להם דרך מקור

תקציבי שקיים, אפשר היה אולי לחבר כאן משהו, ואני מקווה שזה יהיה בהיקף יותר

גדול. שוב מדובר כאן באנשים רבים מאוד שהם בעלי יכולת להיות מורים פרטיים

לפחות, אולי לפחות לטווח קצר.

אבל נכשלנו בדבר שרצינו לעשות, במטרה העיקרית שלנו נכשלנו - בניסיון להביא

לתודעה של המערכת את קיומן של הצעות גדולות לפתרון לטווח ארוך של קליטת עלייה

בסוף המאה הזאת, שיהיה שונה מפתרונות קודמים.

הדאגה- שלנו, כחברי כנסת, היא שלא נחזור לתקופה של מוכרי הנקניקיות ועובדי

התברואה וכו' של העלייה החמישית ועליות אהרות, שהיו עליות עם פוטנציאל אדיר

שבוזבז. מה קרה בעקבות מלהמת העולם השנייה, כאשר פליטים יהודים ברחו לאמריקה -

מה הם עשו שם? הם עשו את המהפכה המדעית בארצות הברית, והם לא באו לכאן. אלה

שמגיעים לכאן ונמצאים בקליטה ישירה או במרכזי קליטה ולא מצליהים למצוא תעסוקה,

או מוצאים תעסוקה לא מתאימה, תהיה להם אהת משתי האפשרויות: או שהם יעזבו את

הארץ - היום זה יותר קל מאשר בשנות השלושים; או שהם יישארו כאן ויהיו דור מדבר.

אם האנשים האלה יהיו דור מדבר, זה יהיה הבזבוז הכי גדול של הציונות.

כאמור, דנו בתכנית וייץ, בתכנית המאגרות, במרכז הרפואי - או ישראל כמרכז

רפואי, בניצול ים המלה, בדברים ספציפיים אהרים כמו האם אנחנו יכולים לנסות

ולהיות אטרקטיביים בתחומים מסוימים של רפואה ולנצל הלק ניכר מהרופאים - אי אפשר

את כל הרופאים; אם אפשר להציב בכל בית ספר רופא או לכל אהד שעוד לא חולה לשים

רופא על הראש שלו כדי להעסיק רופאים - זה מופרז. אנהנו לא רוצים סתם להגדיל

באופן מלאכותי את מספר הרופאים.

אי ספרן;

גם יהיו יותר הולים.
י' ביילין
בנושא הגיריאטרי הולך להיות פה שינוי משמעותי. היו אצלי אתמול אנשים

שעוסקים בתהום הזה בסקטור הפרטי וגם הם מציגים צרכים אחרים לגמרי של המערכת.



לסיום, התסכול לא מביא אותי לייאוש, צריך להיאבק הלאה, גם בדברים היותר

מצומצמים שבהם אולי הצלחנו וגם בדברים היותר גדולים, שבהם לא הצלחנו.

אני מרגיש, בעיקר לגבי התכנית של רענן וייץ, החמצה שאני לא יכול לתאר
אותה. ברגע והמערכת תגיד לי
זה רעיון טיפשי - אני ארים ידיים, וגם רענן וייץ

ירים ידיים, לא תהיה לו ברירה. הוא לא ישלים עם זה, אבל בסופו של דבר הוא ירים
ידיים. כי אם המערכת אומרת
בדקנו את זה באופן יסודי מאוד, זה לא כלכלי, זה לא

מעשי, תחשוב על דבר אחר; הוא ישבור את הראש, יש לו מספיק דמיון.
ר' וייץ
יש לי המון דברים אחרים.
י' ביילין
אבל הדבר המתסכל ביותר הוא שהמערכת אומרת
אין לי 140,000 שקל לבדוק את

העניין. את זה אי אפשר לקבל. מבחינת הממשלה זו פשוט רשלנות פושעת - אני לא מוצא

לזה מלה אחרת. אני מרגיש שהתפקיד שלנו הוא להמשיך ולדחוף רעיונות מהסוג הזה.

שזה יעבור דרך המסננת שלנו כשאנחנו נשב כאן כמעט כל שבוע עם משרדי הממשלה, נשמע
תגובות לכל מיני רעיונות, ונאמר
אנהנו מוכנים לתמוך, ציבורית ברעיון כזה וכזה,-
נפנה לקבינט ונאמר לו
תדונו בזה, תטילו על מישהו לבדוק את זה, שיגיד שזה לא

שווה - נזרוק את זה לפח.
היו"ר מ' קליינר
אני מודה לחבר-הכנסת ביילין, גם על העבודה היסודית שעשה בוועדה, וגם על

הסקירה שנתן כאן היום.

מה שחסר לי בגדול - בלי להיכנס לתכנית ספציפית זו או אחרת, ובין אם נעשה

מה שניתן לעשות ובין אם לא נעשה, בין אם התכניות טובות ובין אם התכניות גרועות

- היא התחושה שנעשים דברים. אני חש שאפילו אם נעשים דברים יוצאי דופן, דרמטיים,

איש לא יודע עליהם, ואם איש לא יודע עליהם, חם אינם יכולים לחשיג את התכלית

השנייה שלהם, שהיא לא פחות חשובח מעצם עשייתם, והיא יצירת האווירה של העשייה.

כלומר, שאותם עולים שעומדים בתור בבאזארים התעסוקתיים היפים שעושה שירות

התעסוקה והעולים שעדיין נמצאים ברוסיה וחלקם חשבו לעלות בעוד חודשיים והם דוחים

את העלייה, לא מרגישים שבאמת יש פה נכונות לזרוק את הכללים, את התקנות, ולהגיד:

זה ממש בלתי אפשרי להקים המפעל הזה, אבל היום אפשר להקים אותו. לפעמים אני כבר

מתגעגע לפתרונות גרועים, למשל, אני חושב שהקרוואנים הם פתרון גרוע, ורק

המגורונים יותר גרועים ממנו - אבל הם קיימים לפחות. בתחום חתעסוקה בעיני

המאגרות - ואמרתי את זה מהרגע הראשון - הן כמו המגורנוים, אבל יכול להיות שכבר

יותר טוב שיחיו. אני לא משווה בין תכנית וייץ לתכנית אליאב בגלל החלק השני -

בעיני תכנית אליאב לא טובה, היות שאין בה השלב השני. בתכנית וייץ יש רעיון,

שאני הייתי מפשט אותו מאוד. היא בעצם אומרת שאנחנו מוכרים שני דברים: קרקע

ופוטנציאל השבחה. זה עניינה של כל תכנית וייץ. נניח שלא מקבלים את הניתוח, ואני

קראתי את ההתכתבות האין סופית של וייץ עם פרופסור אגון - - -
ר' וייץ
הוא חושב שאפשר לעשות את התכנית שלי בפחות 20%. בבקשה.
היו"ר מ' קליינר
אילו קיבלו את העיקרון של תכנית וייץ והיו מיישמים אותה בדרך אחרת, בהצעה

יותר מפורטת, ניחא.



יש דברים אחרים. מדברים המון על המרכז בים המלה ומההלכות בארץ אגדות, לא

רק אצל עיתונאים או של פוליטיקאים; רופאים רציניים מאוד, אנשים מכל העולם

אומרים שבים המלח טמון פוטנציאל אדיר להיות מרכז בריאות לכל העולם, לייצא

שירותי בריאות. אני שואל את עצמי אם מישהו בדק את האפשרות שזה בכלל לא יעלה

כסף? אולי אפשר להוציא מכרז בינלאומי ולהגיד לכל החברות: הנה ים המלה, אולי
משהו לפי העיקרון של וייץ
אולי עוד ישלמו לנו כסף בשביל לפתה אותו, וליצור

אלפי מקומות עבודה גם בשלב ההכנה, וגם אחר כך, כשהעסק יקום.

אותו הדבר בענין "רכבת תחתית תל אביב". אני יודע שחברה צרפתית הקימה את

"תחתית קאהיר" בלי השקעה מצרית. האם באמת מישהו בדק את האפשרות באופן רציני? יש

איזו אגדה שבשנות ה-70 כבר הפרו קטע בתל אביב, גם כן הברה הוקרת צרפתית. מישהו

בדק אם אפשר להוציא מכרז בין-לאומי בעניין תחתית בתל אביב? יכול להיות שזה

אבסורד, ונלעג, אבל שנדע פעם. שנחבר לרכבות הפרוורים. בינתיים יש, בעצלתיים.

מישהו אמר לי שהתחילו ברכבת פרוורים בקריות, אבל בגלל שלא טיפלו בזמן באישורים

וברישיונות, הם התכו שם קו מים או קו השמל, אינני יודע. אין תחושה של קפיציות,
של גמישות, של אמירה
היום צריך עבודה בכל מחיר, בואו נשכח רגע את הכללים. בא

יהודי עם רעיון כולל, רעיון טוב - כן דומה, כן מתלבש על כל הכללים והתקנות, לא

מתלבש? - ננסה לשלב אותו. אני מנסה להשוב על מישהו בממשלה שהיה אומר: תכנית

וייץ בעיקרון היא מצוינת ואני מאמץ אותה. אבל אין לו תמריץ לעשות את זה, כי הוא
כבר יודע מי בממשלה יגיד
אם אתה אימצת אותה והיא טובה, סימן היא לא טובה. וזה

ייתקע. זה לא רק תכנית וייץ.

כביש מספר 6. אותו הדבר. אומרים שאפשר לעשות אותו כביש אגרה. אני רוצה

לשמוע מה אתו. בדקו אם אפשר למכור אותו למשקיעים כדי לעשות אותו כביש אגרה?

רכבת לאילת וכדומה.

עוזי גדור כתב לי פתק, ולפי זה אני מבין שבכל זאת האווירה שנוצרה, לא רק

בגלל הפעילות שלנו, כן יצרה דברים בקבינט, ונשמע את דבריו, לפני שהוא יוצא.
עי גדור
באמת יש בהודשים האהרונים - לא יודע אם בגלל הפעילות פה, אבל ודאי בגלל

התוצאות שבאות לידי ביטוי בעלייה - הרגשה ש"הגזמנו" בנושאים שונים, והתעסוקה זה

נושא מרכזי. הגזמנו בעניין אי עשייה. אני חש את זה אפילו היום עם האוצר. יש

יוזמות של האוצר, והן התהלות והן יוצרות תקדימית והן התרחבו.

קבינט הקליטה החליט שעכשיו שלושה חודשים חוא יתמקד בנושאי תעסוקה. אני

צריך להזין אותו. ואני עושה את זה עם עשרות גורמים, הלקם יושבים פה: מרכז

השלטון המקומי, התאחדות התעשיינים, משרדי הממשלה השונים. המטרה היא להתמודד עם

צורכי תעסוקה - להערכתי, ארבעים אלף בשנה הזאת, וכעוד מאה בשנה הבאה. זה ידרוש

השקעות וזה ידרוש פרוייקטים, וזה ייעשה לפי כללים שהקבינט צריך יהיה לאשר אותם.

הדברים עדיין לא הוצגו, ואני חושב שאין טעם, ואפילו לא הוגן, שאני אציג פה

דברים שאני אמור להציג שם, ואחר כך יכולים להחליט אחרת.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו לא נכנסים לפרטי פרטים, אנחנו רוצים להבין כיוון.
עי גדור
מי אני שאעמיד את עצמי ליד רענן וייץ או לובה אליאב, אבל אני חושב

שהפתרונות שנדרשים הם לא ברמה הזאת, ואנחנו מאוד מגזימים במצוקה הקיימת. סתם
בשביל להמחיש
דובר פה על הנושא הכאוב של הרופאים. בפועל, הנושא הכאוב הזה

לפנינו לא אחרינו. אם היו צריכים מאה רופאים לפרוייקטים של חירום, התקשינו

למצוא אותם; עוד לא הגענו אליהם. הם יהיו אחרי חבחינות שנעשות עכשיו. עד היום

לא הגענו למאות רבות של רופאים מובטלים. יש בין הרופאים בעיות שונות, כמו

רופאים מבוגרים, וקל לעשות את התחזיות, אפשר לראות כמה רופאים יש היום בקנה.



אבל פול הרופאים שבקנה, יש גם מחשבות שונות, מהיקף בין-לאומי ועד צרכים

מקומיים, שגם הם ייענו, להערכתי, בכמה אלפי רופאים בשנה הקרובה שבכל זאת ייקלטו

במערכת. זה לא יענה על הכל, אבל לא הכל אחיד. אי אפשר לעשות את זה ברגע.

זה נוגע לתחומים שונים. חבר-הכנסת יוסי ביילין, הזכרת את המורים. אני חושב

שערבבת כמה דברים. אני חושב שהמורים הפרטיים לא צריכים סיוע בכלל, אלא במקרים

חריגים. בעניין הזה יכולים להיקלט בין אלף לאלפיים מורים, פשוט על בסיס צרכים

מקומיים של שוק חופשי. ואלה לא מורים שלא יכלו למצוא את מקומם בבתי ספר. פשוט

לא צריך אותם בבית ספר בהיקפים האלה, ואפשר לקלוט יותר במסגרות שיש בהן צרכים.
עי תמיר
בישיבה הקודמת אמרת דברים אהרים בעניין זה. הסבסוד של משרד הקליטה, 500

שקל, זה משהו שונה לחלוטין.

עי גדור;

את לא הבנת אותי. אמרתי שיש תחומים שבהם יש סבסוד, אפשר לבוא לקראתם

בתכנית של קידום העסקה ויש פרוייקטים כאלה ועוד יהיו פרוייקטים כאלה. אבל זה לא

נוגע למורים הפרטיים.
י' ביילין
אז לאיזה מורים?

עי גדור;

למשל למורים לתגבור, מורים למוסיקה.

יי ביילין;

אלה לימודי העשרה?

עי גדור;

אלה העשרות, אלה לא שיעורים פרטיים למתמטיקה לילדים שצריכים שיעור פרטי

במתמטיקה, ובמקום שההורה ישלם 60 שקל, הוא ישלם למורה הזה 20 שקל.
היו"ר מ' קליינר
אתמול היה בצפון יריד תעסוקה של מתנ"סים, ושם באמת קיבלו כל מיני עולים

שעליהם יבנו הוגים של העשרה.

עי גדור;

אנחנו עובדים על העניין הזה, וכבר יצרתי כמה כיוונים של בדיקה. פתאום

מתברר שיש תקציבים לעניין הזה, לא מהאוצר דווקא. יש פתאום אגרות שהרשויות

גובות, כל מיני תקציבים.
היו"ר מ' קליינר
האוצר כופר בזה שיש במדינת ישראל תקציבים שהם לא מהאוצר.
ע' גדור
השיטה שאני מקווה שבה נעבוד בקבינט תהיה שיטה של פרוייקטים. זאת אומרת,

יגבשו מסגרת ומכאן ואילך עובדים כדי למלא את המסגרת בפרוייקטים. אם האוצר סיכם



ותקצב, פרוייקט של אלף מהנדסים בדרום היום, כאלה יהיו רבים. והיום יש הצעה של

התחנה המרכזית בתל אביב לקלוט 300 מהנדסים באותה שיטה. אני מניח שהדברים האלה

יעברו ולהערכתי זה ילך ויגדל.

מובן שזה צריך להיות מבוסס על צמיחה במשק. יש צמיחה ויושב פה משה טרי

שיכול לומר מה שהוא סיפר בקבינט ביום ראשון, על הרבה יותר מסימנים, על נתונים

ברורים. זה לא אומר שאין לי ביקורת על כל העולם, אבל זה לא שייך.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה.

חבר-הכנסת חנן פורת, בבקשה.
ח' פורת
אני שואל מה חלקנו שלנו, חברי הוועדה, בעניין הזה. לפי דעתי זו נקודת

המוצא מנק'ודת מבט שלנו כחברי כנסת, אף על פי שאני לא יודע אם לשם כך היינו

צריכים להטריח את כל האורחים הנכבדים.

יש לי רושם שחבר-הכנסת יוסי ביילין - ואני אומר את זה ברוח טובה, מפני

שאני מכיר את הדברים האלה על בשרי - חש תסכול בגלל המעבר מריכוז כל הפרוייקטים,

הנושא הגדול הזה קבינט הקליטה, שתפקידו באמת במישור הביצועי, אל המציאות של חבר

כנסת ועוד מהאופוזיציה, שמנסה לתרגם מסגרת של לובי לרעיונות מסוימים לדחיפה

ולקידום. זה דבר שיכול להיות יפה כשלעצמו, אבל איננו הולם את הסטרוקטורה של

ועדת כנסת.

אני שואל את עצמי איפה אנחנו, כוועדת כנסת, עם הכוח שיש אולי לוועדת כנסת,

יכולים לתת את החלק שלנו בעניין. ואני רוצה להציע הצעה בעיקר ליושב ראש

הוועדה.

מעבר לדחיפה, לקידום, ללובי, כל אחד מאתנו משתדל לפעול בדרכו שלו ואפשר גם

לעשות את זה כצוות. נראה לי שהמפתה הוא בכך שלקראת שנת התקציב הבאה תהיה מעכשיו

ועדה משותפת של ועדת משנה שלנו, של ועדת העלייה והקליטה, עם ועדת הכספים - שיש

לה שיניים במובן הזה של יכולת בקרה על התקציב, הן לאישורים והן להתניות בכל מה

שקשור לזה. הוועדה המשותפת תבנה תשתית מגובשת של הצעות שנוגעות בעיקרן לתקציב

הממלכתי, ותציג את הדבר הזה לאוצר כחלק מתכנית שלנו, שצריכה להיכנס לתקציב. לא

מדובר פה על תקציב משרד העלייה והקליטה, אלא על חתך של כל תקציבי המשרדים

השונים - אם זה משרד התעשייה והמסחר ואם זה משרד הבינוי והשיכון, ואם זה משרד

הבריאות ועוד ועוד ומשרד החינוך כמובן - ודווקא בגלל המעורבות בכל הדברים האלה,

אם אנחנו נציג דברים מגובשים, תהיה אפשרות ללחוץ, לקדם ויהיו לנו גם שיניים

לקבוע משהו אם נתחיל לעבוד על זה מהיום.

אתן דוגמה אחת, כדבר בפני עצמו, ואני מביא אותה עכשיו כדגם. צדק עוזי גדור

בכך שהנושא של מורים פרטיים איננו קשור למערכת הממשלתית. אתה יכול ליצור פה

לובי, אתה יכול לדחוף, אתה יכול לקדם באופן וולונטרי. אבל היה נושא אחר. ידידי,

יוחנן בן-יעקב, חבר הקיבוץ שלי, שמטפל בזה מטעם משרד החינוך, העיר את תשומת

לבי. ישב אתנו שר החינוך והתרבות והעלה הצעה, שאני הייתי בטוח שהיא כבר התקבלה

במערכת, שבכל בית ספר יהיה מורה עולה מברית המועצות, שיוכל ללוות את ילדי

העולים שנמצאים בבית הספר, אם במגע אישי, ואם בדרכים אחרות. זה לא יעלה להורים,

מפני שזה דבר חיוני. אחרת יש לך בבית הספר ילדים, שכתוצאה מחוסר יידע העברית

ועוד בעיות אחרות, הם לא מסוגלים להתקדם ויוצרים אחר כך פיגור נורא. מדובר באדם

אחד, מורה אחד מעולי ברית המועצות, ששולט בשפה הרוסית ומקבל הכשרה מיוחדת

לעניין הזה. יש לנו בארץ 2,500 בתי ספר? פירושו של דבר שנתת פתרון ל-2,500,

מלבד הצורך הענייני שבדבר.



אם אנחנו רואים רעיון כזה כרעיון נכון, ובדקנו אותו, אנחנו דורשים שתהיה

תוספת תקציבית מיוחדת במשרד החינוך לנושא הזה. פה אנחנו יכולים לתת את החלק

שלנו כדי לדחוף את הדברים. כנ"ל נושא המאגרות, אם הוא הופך להיות דבר שמאורגן

במסגרת תקציב ממלכתי.

על כן נראה לי שמעבר לרעיונות שהתגלגלו כאן, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו

בונים את המבנה של ועדת המשנה עם ועדת הכספים כך כיהיו לה שיניים, והיא תוכל

לתרום את חלקה כדי ולקדם אתה דברים.
היו"ר מ' קליינר
יש פה הצעה ברורה וספציפית.

עכשיו נשמע את משה פרי. בעניין הספציפי שהייתם בכותרות אני מבין שכבר

קיבלת איזה צל"ש מוועדת הכלכלה של הכנסת. אז קטונו, והיינו רוצים לשמוע שוב מה

שאנחנו שואלים אותך בעצם שנתיים, עוד לפני שהיתה מודעות ציבורית למידה שבה
התעסוקה היא המפתח. ואנחנו כל פעם שואלים אותך
כמה מקומות עבודה יש בצנרת?
מ' טרי
אני רוצה להתייחס בכמה מלים כלליות, ואולי לא לרפות ידי העוסקים במלאכה,

אבל לומר שאין פתרונות קסם. אם אתם חושבים שבקליטת מסה כזאת גדולה אין קשיים,

ולא יהיו קשיים, אתם טועים - יהיו קשיים, וקשיים גדולים.
ר' וייץ
נמאס לי כבר לשמוע את זה. מה אתה מחדש פה?
מ' טרי
אני מכבד אותך ומתייחס אליך, ואנא ממך, אם אתה רוצה שאני אתייחס אליך

אחרת, גם אדע להתייחס אחרת.
ר' וייץ
אני יודע את זה.
היו"ר מ' קליינר
מר טרי תמשיך, בבקשה.

מי טרי;

אני אומר את הדברים האלה משום שכולם חושבים שאפשר להתגבר על כל הבעיות

האלה בקלות. אי אפשר. אין שום מדינה, במיוחד מדינת ישראל, הראיה - גרמניה ועוד

כל מיני מדינות.

בכל מה שקשור למרכז השקעות, מסתמנת מגמה מעודדת. אמרתי את זה בקבינט. לשם

המחשה תיקון 39, תיקון לחוק עידוד השקעות הון, נכנס בפועל בדצמבר שנה שעברה.

מדצמבר שנה שעברה עד היום אישרנו פרוייקטים בלמעלה מ-390 מיליון דולר - - -
היו"ר מ' קליינר
על פי המסלול החדש?
מ' טרי
על פי כל המסלולים.
וזה אומר
תחזית תעסוקה של למעלה מ-15,000 עובדים. לשם נתוני השוואה, כל

השנה שעברה אישרנו פרוייקטים ב-1.2 מיליארד דולר, עם תחזית תעסוקה של כ-12,000

עובדים. בחצי השנה הזאת, הדוגמה מדברת בעד עצמה.
היו"ר מ' קליינר
בעצם זאת כמעט הכפלה.
מי טרי
זה יותר מהכפלה.

בצנרת יש לנו בקשות רציניות, לא בעייתיות, בלמעלה מ-2.3 מיליארד דולר, עם

תחזית תעסוקה של כ-27,000 עובדים. מעבר לזה יש בקשות בעייתיות; התחזית שם היא

כמה אלפי עובדים, אבל הן באמת בעייתיות.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין ש"אטרי" זה בין הבעייתיות.
י' ביילין
זה לא בעייתי, זה כבר נפטר.
היו"ר מי קליינר
"נפטר" ולא נפתר. זה חשוב בעיני. אני מניח שיש עוד מאה כאלה, אבל בגלל שזה

בכותרות, יש לו גם השפעה פסיכולוגית.
י' ביילין
גם היקף גדול.
מי טרי
אני אתייחס גם לזה.

מתחילת התכנית, הבקשות שזרמו למרכז ההשקעות הן יותר מפי שלושה. זה לא רק

חודש, זו מגמה בהחלט פרמננטית. אם לפני תחילת התכנית הבקשות היו בהיקף של 35-30

בקשות לחודש, היום הן כ-110 בקשות להודש.

מעבר למה שציינתי כאן יש עוד מספר פרוייקטים שעוד לא הוגשו הבקשות, שהם

בתהליך של מגעים ראשוניים, אבל עושים רושם רציני מאוד. מדובר בתעסוקה של אלפי

עובדים.
עי תמיר
מתי? אם זה יתממש.
מי טרי
בשנתיים שלוש הקרובות.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה להזכיר שגם המסלול השני, העיקרון של שני דולר תמורת דולר ערבות

מדינה, הועלה כאן כבר לפני שנה, שנה וחצי, והיו התנגדויות רציניות, וטענות שהוא

לא כלכלי. ובכל זאת הוחלט לאמץ אותו בחקיקה בפגרה הקודמת, והוא כן אפקטיבי.
א' ספרן
זה עדיין לא אומר שהוא כלכלי.
מ' טרי
יש מגעים עם מספר גופים לא קטן בארץ וגם בעולם, להשקעות גדולות, והמגעים

האלה יותר מסתם מגעים. הדברים מתבשלים מהר ויש קשר עם מקומות ומדינות שבעבר לא

הלמנו עליהן. אני חושב שהסנונית הראשונה היתה היפנים, בכרמיאל. יש מגעים אתם

ועם הרבה מדינות, גם באירופה, ועם ארצות הברית, בהחלט יש כיוון חיובי, מעודד.

אני מניה שהקצב הזה יילך ויגבר. זה שהוא גדל עד היום בהחלט משמעותי, לפי כל קנה

מידה אובייקטיבי.

בעניין "אטרי", וכל מה שנאמר בתקשורת - כל ההלעזות לא היה להן שחר. אני

חושב שהטיפול בחברה מהסוג הזה, שנמשך חודש, חודש וחצי מקסימום, הוא לא

ביורוקטריה אלא אחריות ויעילות, בניגוד למה שמקובל בעולם. אבל התקשורת בדרך כלל

כותבת ולא טורחת לבדוק מה באמת הדברים האמיתיים.
י י ביילין
זה עוד נמשך? יש לזה עוד סיכוי?
מ' טרי
היום יש לנו ישיבת החלטה. הבקשה הוגשה בחודש שעבר.

י י ביילין;

משכו את זה.
מ' טרי
אני קיבלתי את הבקשה. לא קיבלתי שום בקשה רשמית שאומרת שאנחנו יוצאים

מזה.

היה גם העולה מרוסיה - כל ישראלי שראה אותו בטלוויזיה, ראה כתבה לא מאוזנת

לחלוטין, לא שמעו את הצד שלנו. כששמעו את הצד שלנו התגלה כל הבלון הנפוח. אנחנו

עושים כמיטב יכולתנו. אני חושב שבסך הכל נותנים מענה, למרות הקצב המטורף של

הפעילות.
היו"ר מ' קליינר
תודה.

אמנון ספרן, בבקשה. אולי תוכל לתת לנו רקע כללי.
אי ספרן
אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר-הכנסת ביילין, שהוא לא רואה תכניות

לקליטת עלייה בתעסוקה. אם אפשר לחלק את זה לטווח ארוך ולטווח קצר, דווקא לטווח



הארוך יש תכניות שאני מאמין - וזה משתלב עם מה שאמר עכשיו משה טרי - שהן יתנו

את הפתרונות הנכונים, אבל הן דורשים זמן. כל מה שנעשה בתקופה האחרונה לעידוד

השקעות היה נותן את הפתרון לטווח ארוך, של שנתיים-שלוש. ודרך אגב, כולם מעודדים

השקעות בהון ולא בכוח אדם.
מי טרי
זה לא נכון.
א' ספרן
הכיוון הוא יותר להשקעות בהון מאשר בכוח אדם. אם אתה נותן פחת מואץ, זה

מעודד לקנות מכונה ולא לקחת אדם.
מי טרי
תיקגן 39 נתן בדיוק את המענה לזה.
א' ספרן
לא נתווכח פה.

אמרתי בהתחלה שזה בעצם נותן פתרונות לטווח הארוך. לטווח הקצר יש הרבה מאוד

פרוייקטים שכבר מיושמים היום. נדמה לי שהצגתי כאן, בוועדה, את התכנית לקליטת

עובדים בענף הבנייה. הקצינו לזה מסגרת של כ-50 מיליון שקל. זה מספיק לקליטה של

כ-10,000 עובדים. ההיענות בשלב זה נמוכה. וזה הענף היחיד שאפשר להגיד עליו היום

שיש בו ביקוש גדול מאוד לעובדים.
עי תמיר
אתה גם יודע למה.
א' ספרן
ודאי שאני יודע למה. אנחנו מנסים לשנות את זה - הבעיה המרכזית היא התדמית

של הענף ורמת השכר שם. אם נשנה את זה, אפשר יהיה לקלוט שם יותר עולים

וישראלים.
ג' שפט
צריך גם לכופף קצת את הקבלנים.
עי תמיר
לתת להם עוד קצת...
ח' פורת
אתמול ראיתי חברה שמעסיקה מספר די נכבד של עולי ברית המועצות, כיוון ששיטת

הבנייה שם שונה.
אי ספרן
עלית על מה שעליזה תמיד לא מודעת אליו, כי כאשר נתנו עידוד לקבלנים לקצר

את משך הבנייה, הם היו חייבים לשנות את שיטות העבודה, והם עברו לטכונולוגיות

חדישות, שמאפשרות להעסיק עובדים ישראלים בסוג עבודה שהם יכולים לעבוד בה. זו
עבודה נקייה, הם קוראים לזה
"אני הולך עם טסטר וחלוק לבן". בבנייה קלה, בבנייה



מתועשת, הוא הולך עם טסטר ולא עם שפכטל. זה קשור לשינוי התדמית. וגם זה לוקח

זמן - שינוי התדמית של ענף הבנייה, הוא לא עניין מהיום למחר, הממשלה הקצתה את

המשאבים - 50 מיליון שקל.

לגבי פרוייקטים לאומיים, כפי שמקובל לקרוא להם, הדברים נבדקים. כביש מספר

6 הוא בהליכים מאוד מתקדמים של בדיקות. העלות של קטע מרכזי שלו מוערכת במיליארד

דולר. אתה לא יכול לצפות שדבר כזה ילך מהר, למשל, יש פה בעיות קשות מאוד עם

בעלויות על קרקעות ופינוי קרקעות. עכשיו בודקים באופן ספציפי מה קורה לאורך

תוואי הכביש, ואיך אפשר, אולי אפילו בחוק מי ורוד, לתת פתרון לבעיית הבעלויות.

הנושא של רכבת תחתית בתל אביב - יש תוצאות של בדיקות והן מראות שזה לא

כדאי.

לעשות פרוייקטים בעלויות גבוהות מאוד שבסוף יתבררו כלא כלכליות, זו טעות

המורה מאוד, עדיף ללכת על פתרונות ארעיים, תעסוקה יזומה, כפי שמקובל לקרוא לזה,

אבל אתה יודע שזה ארעי ולא השקעת בזה מיליארד.
היו"ר מ' קליינר
ממתי הבדיקה שאומרת שרכבת תחתית בתל אביב היא לא כלכלית?

אי ספרן;

מהשנה האחרונה.

בעניין רכבת לאילת, עשו בדיקות וזה לא הראה תוצאות כלכליות.
י' אדמוני
זה לא נכון. ועדה בדקה את זה ומצאה שזה כלכלי בהחלט. ועדה שמונתה על ידי

הממשלה.
אי ספרן
הממשלה לא קיבלה את ההמלצה של הוועדה.
היו"ר מ' קליינר
אני מציע שזה ייבדק.
אי ספרן
יכולים להיות חילוקי דעות אם זה כלכלי או לא כלכלי; הבדיקות אצלנו אמרו

שזה לא כלכלי, מובן שאפשר לבדוק את זה עוד פעם. אני רוצה להדגיש שאם אתה הולך

על פרוייקט בעלות של מיליארד דולר, ומסתבר בדיעבד שהוא לא היה כלכלי, התרומה

השלילית של זה כל כך גדולה, שעדיף לשקול את זה עוד פעם ועוד פעם מאשר לרוץ עם

זה.

יש דברים אחרים שמתרחשים היום והם צריכים להדליק את האורות האדומים

ולהזהיר שכסף מתבזבז בגדול ומוצע על דברים לא חיוניים - כל מה שכרוך בנושא

הבנייה. בשנה הבאה אנחנו עומדים לממש דירות, לפי הערכה שלנו - שהיא נמוכה מזו

של משרד השיכון - בכשני מיליארד שקל, הממשלה תקנה דירות שהיא בנתה. שני מיליארד

שקל, כשבעצם השוק יכול היה לקנות את זה מאמצעיו הוא, אם היו בונים את במקום

שממליץ רענן וייץ לבנות את הדירות, כיוון שהדירות נבנות במקומות שאין להן בו

ביקוש, הממשלה תקנה את זה בשני מיליארד שקל. אפשר היה למצוא בזה הרבה כפולות של

140,000 שקל בשביל לממן את המחקר ההוא.
י' ויסמונסקי
כולם ידעו את זה קודם.
י' ביילין
כמעט כולם. לפחות אמנון ספרן ידע.
א' ספרן
המומחים ידעו את זה, אמרו את זה, ומקבלי ההחלטות ניסו ללכת לכיוון אחר,

ויש לזה משמעות.

חבר-הכנסת חנן פורת רוצה לרתום את ועדת הכספים. אני חושב שזה דבר חיוני.

הבאנו לוועדת הכספים חוק לעידוד הבנייה להשכרה. זה פשוט נתקע שם. שומעים אצלנו

בקשות מכל כך הרבה חבורת שמתעניינות בזה, ופחות משנה - מאז שיצא הדו"ח של אהרון

פוגל: מה קורה עם זה? למה שזה לא עובר? והנה, זה הגיע לוועדת הכספים ונתקע שם.
היו"ר מי קליינר
זה בהחלט דבר שלא יעלה על הדעת, וצריך להתגבר עליו. העניין הטכני בכלל לא

מעניין. הרעיון הוא - ולדעתי, אנחנו כוועדה צריכים לעמוד עליו - שהנושאים

שקשורים לקליטת העלייה יהיו מופרדים מהנושאים האחרים. חבר ועדת הכספים,

הבר-הכנסת גרשון שפט, צריך להפריד את הדברים שקשורים לעלייה מכל קופות החולים,

מכל הקרקעות.
ג' שפט
אותי אתה לא צריך לשכנע.

אי ספרן;

הממשלה הביאה לוועדת הכספים הצעת חוק שהיתה נותנת פתרון לאפיק מסוים של

בנייה להשכרה. הכנסת הוסיפה לזה דברים שלא היו משפיעים על היקף הבנייה להשכרה,

וגם לא היו קשורים בה.

אני אומר שוב, עם הכוונה נכונה של המשאבים הקיימים ניתן לחסוך מתוך מה

שאנחנו מקצים בלית ברירה הרבה מאוד כספים, אני מזכיר את הנושא של התחייבות

רכישה - מימוש דירות שהמדינה בונה בהיקפים גדולים מאוד.

חי פורת.'

אתה מתכוון להגיד שכל הבנייה שהיתה בפריפריה, בגליל, בנגב או ביו"ש - היה

צריך לבנות את הכל במרכז?

אי ספרן;

לא הכל. מכיוון שבעשר השנים האחרונות כמעט לא בנו באזורים האלה, והיום

נותנים את הדירות האלה בסבסוד אדיר ביחס לעלות שהממשלה משלמת, היתה תופעה של

רכישת דירות. יחד עם זה, כבר היום הגישו בקשה שהמדינה תקנה 2,000 דירות.
ח' פורת
יכול להיות שזה קשור לפיזור התעסוקה.
י' שטרן
גם במרכז הארץ יצטרכו לרכוש.

אי ספרן;

הדוגמה שכל התקשורת צעקה עליה - מכרזי קרקע בראשון לציון. התשובה לזה
ברורה מאוד
מכיוון שזה המכרז היחיד שיצא, והביקוש גדול, המחירים גבוהים.

אני מעלה את זה כדוגמה. אם מישהו רוצה לחפש איפה הכסף הגדול, הוא נמצא שם.

אם הכסף הזה יופנה לתעסוקה הוא יוכל לתת תשובות הרבה יותר גדולות.
היו"ר מ' קליינר
אם בכסף שהרווחת בראשון לציון ממכירת קרקע של המדינה היית יוצר יותר

מקומות עבודה באופקים, אז גם היית משביח שם את הקרקע. אבל לא ניכנס לזה.
א' ספרן
הכסף של ראשון לציון בקושי מממן את ההוצאות של המינהל. כי המינהל כבר

הפסיד את כל ההכנסות שלג משיווק קרקעות במקומות אחרים, שהוא נותן אותם באפס.
היו"ר מי קליינר
השאלה מה מהיר השוק של המקומות האחרים שהוא נותן בהם באפס.
אי ספרן
אם כל יום תוציא יחידת דיור אחת, מחיר השוק יעלה.
היו"ר מי קליינר
באופקים?
אי ספרן
שם המהיר ברור.
היו"ר מ' קליינר
איפה אתה נותן באפס? אתה נותן במקומות שבלאו הכי המהיר הכלכלי הוא אפס.
אי ספרן
בירושלים חילקו קרקעות על ימין ועל שמאל בחצי מחיר, וזה כסף שחסר עכשיו

למה שאתה רוצה - לתעסוקה, לבריאות.
היו"ר מי קליינר
ירושלים בעניין הזה היא אכן חריג. אבל אני מקווה שזה רק ירושלים.
א' ספרן
אנחנו מרכזים עכשיו אינפורמציה לגבי כל הפעולות שאני קורא להן פעולות

גישור. פעולות לעידוד תעסוקה מקומית, כדוגמת 1,000 המהנדסים ו-10,000 עובדים

בענף הבנייה, ועוד קרוב ל-2,000 מדענים שהיום יש דרך תקציב משרד הקליטה. לדעתי

מדובר באלפים רבים.
היו" מ' קליינר
שאלה טכנית חשובה, נהיה מעשיים
מהי הכתובת? כשבא רעיון, וכאן מתנקזים

הרבה - מהי הכתובת? אני נותן לך לדוגמה את חברת .c.m.c, שאומרת - ולא בדקתי

לעומק שהיא יכולה לעשות היום קורס ולייצר 500 מקומות עבודה, במפעלי מתכת. אבל

צריך להכשיר אנשים למכונות הממוחשבות החדשות שלהם. הם גמרו עם משרד העבודה,

ואפשר להקים בית ספר, סיכמו עם אוניברסיטת תל אביב, והכל בסדר, רק מה? בסך הכל

צריך 250,000 דולר בשביל לקנות ארבע מכונות להדגמה, מכונות שגם לא יהיה להן

בלאי גדול, כדי שבעוד שנתיים, כשי יגמרו הקורסים, אפשר יהיה למכור אותן. ואין

שום מקום במערכת שיש לו גמישות ראויה כדי לתת את התשובה איך מגרדים 250,000

דולר. וזו רק דוגמה.
א' שוורץ
נכון.
היו"ר מ' קליינר
אני מקבל חיזוק ממנכ"ל משרד העבודה והרווחה.
א' ספרן
היתה לנו פנייה דומה מבתי הזיקוק
הם היו מוכנים להכשיר עולים, הם קיבלו

את כל מימון , ההכשרה. נושא של השקעות הם לא יכולים לקבל ממשרד הקליטה. הכתובת

לנושא זה היא משרד התעשייה והמסחר.
היו"ר מ' קליינר
דיברתי אתמול עם אריה בר, ואריה בר שלה אותי ליעקב הבט.
אי שוורץ
זאת תשובה ספציפית למפעל ספציפי, שרוצה להעשיר את עצמו גם באמצעי הכשרה.

אבל אם י ועשרו אמצעי ההכשרה הכלליים של המדינה, ולא נימצא במצב שיש לנו אמצעים

להכשיר אנשים, ואין לנו אמצעים מודרניים כדי ללמד אותם עליהם. נעלה את רמת

המכשור בזמן ההכשרה, ונקבל בחתך לאומי הרבה יותר מאשר נקודה ספציפית של איזה

מפעל.
היו"ר מי קליינר
מר שוורץ, אתה נכנס לשאלה ספציפית. אני שאלתי בעיקרון מה הכתובת. אתה רואה

שאין מענה, שלחו אותי למשרד התעשייה והמסחר, שכבר הייתי אצלו, והוא שלח אותי

למשרד העבודה והרווחה.
אי ספרן
אין מסלול שהממשלה מממנת רכישה כזאת. אני הפניתי למשרד התעשייה והמסחר אם

אתה רוצה להשקיע, לצורך תהליך הייצור. אבל במשרד הקליטה יש לנו דוגמאות של

מימון הוצאות ההכשרה, גם אם זה לוקח שנה שלמה. לא לרכישה של ציוד בעלויות כאלה.

אבל יש הרבה מוסדות של משרד העבודה והרווחה, כמו אורט למשל - - -
אי שוורץ
שמלמדים היום מקצועות על מכשירים שהיו נכונים לפני 20 שנה.
א' ספרן
הכל שם כך?
א' שוורץ
לא הכל, אבל אנחנו בוודאי לא ברמה שאתה מבקש להוציא מתחת ידך אנשים

שמוכשרים לעבוד אחר כך במכשור המודרני.
היו"ר מ' קליינר
מר שוורץ, אני מברך ומאוד מתעודד מהכניסה הנמרצת שלך לנושא, אבל לזה תהיה

מסגרת ספציפית. היום אנחנו בדיון יותר כללי. אני פשוט שאלתי את השאלה מבחינת

הכתובת. באיזשהו מקום - אצלי זה בכותרת גמישות - מישהו שיכול, בכסף קטן, ליצור

אם זה נכון מאות מקומות עבודה - יותר מ"אטרי", שרוצים השקעה של 20 מיליון או

משהו כזה, - ובשביל סכום פעוט, מגוחך, באמת אין מסגרת שאפשר לפנות אליה. משרד
התעשייה והמסחר בצדק לא יכול לתת את זה
משרד העבודה והרווחה - בצדק זה גדול

עליו; למשרד הקליטה אין. איפה המסגרת הזו, למקרים חריגים, להשקעות חריגות שלא

נכנסות בספרים בכללים, שיוצרות תעסוקה?
אי ספרן
אני לא מכיר מסגרת שנותנת תשובה לרכישת אמצעים מהסוג הזה להכשרת עובדים.
היו"ר מי קליינר
או לדברים יוצאי דופן. מה צריכה להיות הכתובת בממשלה לדבר כזה - יו"ר

קבינט הקליטה? ראש הממשלה? - אני שואל.
אי ספרן
צריך לשאול אותם אחד אחד.
ר' וייץ
הממשלה לא יכולה להיות הכתובת לזה. לא יכולה. שום ממשלה, שלנו בוודאי שלא

- אין בה שום תיאום ושום דבר. מי שמסוגל לתת את התשובה היא היוזמה הפרטית,

שאחראית לביצוע.
היו"ר מי קליינר
אנחנו נגיע להסתדרות התעשיינים יותר מאוחר, והיא באמת רוצה להציע לנו כמה

רעיונות של פורום החשיבה האסטרטגית. צריך למצוא לזה זמן.

נשמע עכשיו את נציג משרד הפנים, מר יחזקאל לביא, מנהל האגף לתכנון.
יי לביא
חבר-הכנסת ד"ר יוסי ביילין אמר שאין לממשלה תכנית ארוכת טווח לקליטת

עלייה, וגם צייר תמונה כאילו שהממשלה בכלל לא ישבה על המדוכה. לפני למעלה מחצי

שנה אישרה הממשלה את המלצת המועצה הציבורית לתכנון ולבנייה, והחליטה על הכנת
שתי תכניות מיתאר ארציות בנושא קליטת העלייה
אחת - תמ"א 33, שכבר אושרה והיא

נמצאת בפועל בשטח, וזו תכנית המיתאר הארצית לדיור זמני; והשנייה - תמ"א 31,

תכנית המיתאר הארצית לקליטת עלייה. התכנית נמצאת כרגע בהכנה, ותוך ארבעה חודשים

היא תובא לאישור הממשלה, בתוקף החוק.



זכרתי שבצוותים של התכנית כן עלו שני דברים, וביררתי את זה עכשיו. קודם

כל, תכניתו של מר וייץ הובאה בייני הצוות על ידי הסוכנות היהודית - - -
ר' וייץ
מה?
י' לביא
כך נמסר לי, שתכנית שלך הוצגה בפני צוות עורכי תכנית תמ"א 31 על ידי אנשי

הסוכנות היהודית.
ר' וייץ
לא ידוע לי על זה דבר.
י' לביא
לגבי נושא המאגרות, צוות עורכי התכנית ישב ענו הבר-הכנסת אליאב ושמע אותו

והכניס מיקטעים מהתכנית שלו לדפוסי התכנית.

אמנם ניתן לומר שתכנית המיתאר הארצית עניינה תכנון ובניין, אבל זה לא כך.

התכנית היא מיתווה חוקי לפעולותיה של כל מערכת השלטון במדינת ישראל, והיא תצטרך

לתת תשובה לשאלות כגון מיקום, סוגי תעסוקה, והנגזר מהם הן מבחינת היוממות והן

מבחינת דיור ושיכון. למעשה, אם אנחנו בוחנים את הדברים, חבר-הכנסת ביילין,

אנחנו רואים שכן נעשה דבר, ובתוך ארבעה חודשים סביר מאוד להניח שהמערכת

הממשלתית כבר תוכל לתפקד על פי התכניות הללו, על פי דין, על פי חוק.
היו"ר מ' קליינר
תודה.

בבקשה, דייר משיח.
ד"ר מ' משיח
כידוע לכולם על 100,000 עולים יש 3,000 רופאים, אני כבר לא מדבר על אחיות,

רופאי שיניים ורוקחים - רק המסה של הרופאים מהווה קבוצת עבודה בעלת משמעות שיש

מקום להתייחס אליה.

אני רוצה להתחיל מהדברים של עוזי גדור לטובת האוצר. זה באמת כך. גם אנחנו

מרגישים שבאוצר היום האוזן יותר קשובה לתכניות שאנחנו מגבשים יחד. יש לי בכל

זאת טענה, אמנון ספרן - הקצב. מה הכוונה? אפשר לשבת שנה - ועברנו את השנה,

התכנית הוגשה במאי 1990 והיא כבר בסוף - ואפשר בסוף להוציא מהתכנית הזאת את כל

האוויר. יבוא גורם מהאוצר ויגיד שזו הזדמנות יוצאת מהכלל להיפטר מהמערכת. וגם
עושים את זה
בואו לא נגדיל את המערכת הציבורית, נוציא את זה למערכת הפרטית.

ותוך שעה אפשר להרוג את כל מה שהצוותים עבדו עליו במשך שנה. פתרון לא יהיה מזה.

מקום עבודה אחד לקל..יטה של רופא רוסי אחד לא יהיה. המערכת הפרטית לא צריכה

רופאים עולים מרוסיה.

מה כן? אם מסתכלים קצת עם חזון, והלוואי שהתכנית של השלום במרחב תתממש, אז

יהיה מקום לרפואה הפרטית. לכן צריך להתייחס לרפואה כפי שהיא קיימת היום,

הציבורית, ולא לעשות שינויים ברגע האחרון, עכשיו, כשכל המספרים מסוכמים -

ושיהיה ברור, אין שם מספרים לפתור את בעייתם של 3,000 רופאים על כל 100,000

עולים, יש בקושי ל-300. אבל בואו נפתור 300. גם זה משהו. זה יתן תקווה לחלק

מהם, שהם לא מבוזבזים ושהם יכולים להיקלט.



נכון, כדי שהרופאים האלה, גם ה-300, יהיו בעלי רישיון, צריך להכשיר אותם

בקורסים, זה מוסדר. אלה שניגשו לבחינה ב-25 בחודש - 1,500 - עברו קודם הכשרה,

שעלתה מיליונים. לזה נמצא הכסף. עכשיו אנחנו נמצאים בשלב אחד קדימה. צריך לדאוג

שמערכת הבריאות הציבורית - אולי זו מלה מגונה, אבל זה מה שיש היום - תגדל

בפרופורציה המתאימה. בלי לעשות שום דבר מלאכותי, רק כדי לטפל ב-של 100,000

עולים - גם הם זקוקים לטיפול רפואי.

לגבי נושאים מסוימים זה הלך, בגיריאטרייה, למשל. מגיל 65 ומעלה יש 9% אצל

הישראלים, ושם יש 13%-14%. אתם מבינים מה המשמעות לגבי צריכה של שירותים

רפואיים.

כמובן, גם נושאים מוזנחים אחרים, שעולים לא פחות מזה - דיאליזה

ואונקולוגיה וניתוחי לב. הכנו את התכנית. צריך רק להביא לסיומה. ואני מאוד
מקווה שהסיום לא יהיה שיגידו
בואו נשווק את זה לגורמים פרטיים. לא כל דבר אפשר

לשווק לגורם פרטי, בטח לא לצורכי בריאות של עולים. החולים הם לא פוטנציאל

לקניית שירותים פרטים.

צריך לדעת באיזו מציאות אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים במציאות שמערכת

הבריאות, כמו מערכת החינוך, היא בינתיים מערכת ציבורית. אני לא חושב שיש אפשרות

אחרת, למרות שאני לא נגד מעבר. אבל לא בחלק הזה. המעבר יהיה באמת כאשר אנחנו

נוכל למכור שירותים. לא נוכל למכור שירותים לאירופה. אנחנו בדקנו את זה עם
גורמים כלכליים
זה לא הגיוני; אין בסיס כלכלי למכור שירותי רפואה באופן

משמעותי.
ר' וייץ
אלא אם יהיה שלום.
ד"ר מ' משיח
נכון. אני אומר - במרחב שלנו כן. הם צרכנים. אבל במרחב האירופאי והאמריקאי

הם לא צרכנים, כולל לים המלח. רבותי, ים המלח זה לא אזור שצריך בו מסה של

רופאים ואנשי רפואה. זה אזור שמזג האווירי והמשאבים המינרליים שיש בו מהווים את

הריפוי. צריך מרפאה עם שני רופאים כדי שאם תהיה קטסטרופה או מחלה או תאונה הם

יוכלו לטפל. לא לזה אנחנו מתכוונים.
ח' פורת
משרד התיירות.
ד"ר מי משיח
בדיוק, משרד התיירות, וזו הכנסה אדירה למדינה.

אנחנו מדברים על פתרון בעיה של מסות של עובדים בתחום הרפואה, ואני מדבר על

רופאים באופן ספציפי.
היו"ר מי קליינר
מה עם יוון, קפריסין, תורכיה, מצרים?
ד"ר מי משיח
יש טפטוף בקילוחים דקים מאוד מקפריסין לתל השומר ומתורכיה להדסה-ירושלים.

על זה אנחנו לא יכולים לבנות שום תכנית שיש בה ממש, של קליטה של מסות של מאות

ואלפים רבים של עובדי רפואה.



אנחנו כן חייבים - לפחות את זח אנחנו חייבים לעצמנו, לתשתית של הרפואה

בישראל - לדאוג שמצבה של התשתית הקיימת לא יורע. ולא מדובר בכמות שעולה על

הפרופורציות המקובלות בעולם המערבי, אלא גם היום היא חצי. אם נשמור על

הפרופורציות האלה, ויש כבר סיכום בין שרי הבריאות והאוצר שבהזדמנות הזאת לא

מקלקלים את הפרופורציה, למרות שאולי יש הצדקה בנושאים מסוימים. המפתחות שיש

היום צריכים להישמר. אם נעבוד לפי המפתחות הקיימים, זה תוספת של כמה מאות משרות

של רופאים, ועוד כמה מאות של גורמים של בעלי מקצועות רפואיים אחרים. אם נעשה את

זה בזמן, לא בעוד שנה שנתיים, אני מאמין שזה יתן תקווה לכל המסות האחרות של

הרופאים, שרופאים טובים נקלטים. נכון, לא כולם ייקלטו. אחרים, אחרי שיהיה להם

רישיון ביד, יצטרכו לחפש מקום עבודה אחר. צריך לדעת שהאחרים הם בערך בין 80%

ל-90%. הפתרון יכול להיות רק ל-10% מהם. אבל גם זה משהו.

אם אנחנו מבינים שפיתוח של שירותי רפואה זה לא רק רופאים, אלא גם תשתית

שיש בה גם תוספת מכשור וציוד ובינוי - כל זה יחד יכול לתת תנופה כדי שבנושא

שאנחנו, משרד הבריאות, מופקדים עליו, ניתן אפשרות לעובדים המוכשרים והמצוינים,

שעברו את כל התהליכים הקשים של הכשרה ובחינה, למצוא את דרכם ולא נעמוד במצב
שאנחנו עומדים היום. אני יכול להגיד
עוד לא הקדשנו למעשה תקן אחד לטובת קליטת

העלייה בתחום של הרופאים. אחיות בהחלט כן, הרבה אחיות נקלטו. מספר רופאים נקלטו

בתקנים הקיימים, אבל תקנים חדשים לא נוספו.
חי פורת
מה נחוץ כדי שזה יהיה?
ד"ר מי משיח
לסיים את הדיונים את האוצר, שהם כבר בעצם בסוף, לקבל את הגושפנקא של

האישור, ואני מקווה מאוד שאז זה לא ייתקע בוועדת הכספים, כפי שיש כמה נושאים

כבר סוכמו עם האוצר - למשל, הקליטה של העולים מאתיופיה, והם תקועים בוועדת

הכספים. הוציאו בשבוע שעבר מתוך הבקשה - לא סכום גדול, 10 מיליון שקל - פרוייקט

אחד חשוב מאוד, 250,000 שקל, לא בתחום העלייה, אותו אישרו; את כל השאר לא

אישרו. רוב הדברים האחרים הם בתחום העלייה. זאת אומרת, הביקורת היא לא על

האוצר, חוץ מהנושא של הקצב. אם הקצב יזורז עכשיו, והדברים שכבר הגיעו לסיום

יסתיימו, אני מעריך שאפשר יהיה לבשר - בעזרתכם, יחד אתכם - איזושהי בשורה לכמה

מאות עובדים בתחום הרפואה, וזה חשוב מאוד לגבי הכיוון הכללי.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה.

חבר-הכנסת שפט, בבקשה.
ג' שפט
אני רוצה לדבר על שלושה נושאים שהועלו כאן. נושא ראשון - פרוייקטים

מיוחדים. אני עוסק כרגע בנושא של התפלת מים. אני חושב שזה אחד הדברים החשובים,

וגם אנשי האוצר מעורבים בו, למרות שיש חילוקי דעות אם צריך בכלל להתפיל מים, אם

יש עודף מים בארץ או לא. אבל יש פרוייקט שישבנו עליו גם עם משקיעים מבחוץ, והוא

דוגמה לכך שלמרות שמים הם מוצר בסיס בארץ, אפשר לעניין בפרוייקט משקיעים

פרטיים. זאת אחת המגמות. מדובר ברצועת עזה, מדובר במקומות אחרים. הפרוייקט הזה

אמור לתת תעסוקה ל-600 עד 800 מהנדסים ובעלי מקצוע בשלב התכנון, עוד לפני

ההקמה, בתקופה של שנתיים עד שלוש שנים. העניין נמצא בידי האוצר, נפגשנו עם

מנכ"ל האוצר לפני כשבועיים
ח' פורת
זו השקעה פרטית?
ג' שפט
השקעה פרטית. אמרתי שזו דוגמה לפרוייקט שאם רוצים לזרז אותו, תימצא תעסוקה

לאנשים.

נושא שני - תפקידה של ועדת הקליטה, אני חושב שלפי הצעתו של חבר-הכנסת חנן

פורת, עד שהתקציב יהיה מובא לוועדת הכספים, לדעתי זה מאוחר. אני חושב שיש צורך

לשבת עם שר האוצר על העניין הזה, באופן מעשי על מספר פרוייקטים. להזמין את שר

האוצר, את האנשים מהוועדה, ולראות מה אפשר לקדם כדי שיובנס לתקציב שנמצא עבשיו

בתבנון.

ח' פורת;

לזה התכוונתי.
ג' שפט
דבר שלישי שאני רוצה לדבר עליו - זבורני שבשנת 1968 היתה הוועידה העולמית

של המיליונרים היהודים, שכונסה על ידי לוי אשכול המנוח ויעקב הרצוג,. אני יודע

שהיו אנשים שקצת פקפקו. בכל אופן, היתה בוועידה הזאת רוח גדולה של עשייה ושל

רצון להשקעות ולדברים מעשיים - לא לציונות בדיבורים אלא במעשים. אני יודע

שמפעלים רציניים קמו בארץ - אני הייתי לידם - בשטה הטקסטיל, בשטחים אחרים.

לדוגמה, בית ספר "שנקר" לטקסטיל ולאפנה הוקם כתוצאה מהוועידה הזאת. זאת אומרת

שזאת לא היתה רק השקעה לצורך מיידי, אלא להכשרת אנשים לדברים שיצטרכו יותר

מאוחר. זה נעשה בכספם של אותם יהודים. אני יכול להביא עוד דוגמאות.

אפשר לחשוב על ועידה מעין זו או משהו דומה לזה, לא מוכרחה להיות באותו

דגם, ולעניין אנשים בהשקעות במשותף בקנה מידה יותר גדול. אני רואה איך זה עד

שפונים לאחד, ולעוד אחד, ושר נוסע ושר חוזר, ובאים לכאן למרכז ההשקעות - אין

אותה תנופה גדולה לקליטת העלייה, או הרוח הזאת, שצריכה לעמוד מאחורי הבקשה שלנו

לבוא ולהשקיע כאן. אני חושב שאולי גם זה מתפקידה של הוועדה שלנו, ועדת העלייה

והקליטה, לחשוב על אירוע כזה, או אפשרות של פגישה כזאת, של אנשים מכל העולם, עם

תכניות מעשיות, שיובאו בפני האנשים - ואז היו תכניות מעשיות - כדי שלפחות חלק

מהדברים האלה יוצאו לפועל. אולי רצוי שאנחנו נהיה היזמים של דבר כזה.
היו"ר מ' קליינר
תודה.

לקראת החלק האחרון של הדיון שלנו אני רוצה להזכיר את המסגרת, כדי שהיא

תהיה יעילה. לא באנו הנה כדי להעלות נושאים חדשים, אלא להתייחס להצעה של ועדת

המשנה שבראשות חבר-הכנסת יוסי ביילין שממשיכה לפעול. אני מציע שמר כצנלסון, אם

הוא רוצה לפרט את כל הרעיונות של הפורום לחשיבה אסטרטגית - ואני בטוח שיש בו

רעיונות מצוינים - יוזמן לאחת הישיבות הקרובות של ועדת המשנה, והנושא יידון.

כאן אנחנו צריכים לקבל התייחסויות כלליות לתמונה שקיבלנו.

קודם כל, יש לברך על כך שהממשלה באמת נבנסת, כפי ששמענו ממר גדור, לתהליך

של בחינה רצינית, עם השמת נושא התעסוקה בסדר הקדימויות הנכון - קרי מקום ראשון.

אנחנו צריכים אולי לפנות ליו"ר קבינט הקליטה; אני חושב שהוא יכול לקבל את

הפרוטוקול הזה ואת הפרוטוקלים של ועדת המשנה, עם ההצעות.

אני חושב שגם ההצעה של חבר-הכנסת חנן פורת צריכה להיות מקובלת, וגם ההצעה

של חבר-הכנסת גרשון שפט. האמת היא, שהיא כבר נשמעה בפורומים רבים, אבל אולי

צריך לצעוק אותה יותר חזק. נדמה לי שבוועידת 1986, בProject Independence-,

לצערי, הרגו קצת את הרעיון. הכינוס הגדול הזה היה אולי בעיתוי הלא נכון, כשלא

היתה תחושת צורך. היום, כל פעם שאתה מדבר על ועידה בינלאומית או שמשקיעים

מאמריקה יבואו להשקיע, כולם אומרים - זהindependence , ויש הבחור החביב ההוא,



הווארד כהן, וזה לא רציני. אני חושב שבאווירה של היום זה יכול להיות לגמרי

אחרת. היום העם היהודי מרגיש שהבעיה היא השקעה ביצירת מקומות עבודה וצריך משהו

שידליק אותו.

אני נותן עכשיו רשות דיבור להערות שמתייחסות לסקירה של חבר-הכנסת ביילין

ולא לדברים חדשים.

מר בן-יעקב, בבקשה.
י י בן-יעקב
אם להתייחס לסקירה של ועדת המשנה, ההערה היהידה שלי אומרת שנושא המורים

לשיעורי עזר הוא אחד. ולא הראשון ולא העיקרי מבין הנושאים שמשרד החינוך עוסק

בהם. הוא קשור בהסתדרות המורים, שעדיין לא נתנו את ההסכמה להסדר הזה, אם כי הוא

רעיון טוב; הוא קשור בעוד כמה עניינים.

יש פה שאלות הרבה יותר רציניות של משרד החינוך, אציג אחת מתוך מכלול גדול,

וזה הנושא של מורה עולה קולט עלייה בכל בית ספר. זה צמח במשרד החינוך לא מחיפוש

תעסוקה, אלא מתחושה שעל מנת לקלוט עשרות אלפי תלמידים עולים, המערכת צריכה לתת

תשובה עניינית בצד החינוך הערכי. על מנת לתת את התשובה של איכות הזאת מצאנו

לנכון להציב איש דובר בשפתם, איש מקצוע בתחום החינוך, שעבד בברית המועצות,

שמכיר את המנטליות של העולים האלה, שיישב אתם. לצערי הרב האוצר דחה את זה על

הסף, בטענה אחת - שזה לא יצרני. טענת שר החינוך היתה שייצור 50,000 - היום -

תלמידים עולים למערכת של מדינת ישראל היא הדבר היצרני ביותר שיש.

העניין הזה יכול לספק תעסוקה ל-2,000, מתוך סדר גודל של כ-13,000 מורים

עולים - 5% מבין אוכלוסיית העולים; אחוז המורים בישראל בכלל בתוך האוכלוסייה

הוא 0.8%. הפער עצום.
ח' פורת
גם קצת יותר גברים.

יי בן-יעקב;

יש מספר לא מבוטל של מורים עולים שאין להם שום סיכוי להיקלט במערכת

הישראלית, כי הם מלמדים קומוניזם ולנניזם וכל מיני מקצועות שלא יעשו בהם שום

שימוש אצלנו.
יי ביילין
למה? - בית הספר להיסטוריה.
יי בן-יעקב
אני חושב שהסוד הוא בניצול המורים למתמטיקה, פיזיקה, בכלל - המקצועות

המדעיים והאמנויות - כדי להקפיץ את רמת החינוך במדינת ישראל בתחומים האלה. וזה

בידינו לעשות, יחסית בהשקעות מצומצמות מאוד. התכנית קיימת, מפורטת לחלוטין.

מעבר לזה מדובר בקליטת גננות.

אני לא יודע אם זה הגיע לוועדה הזאת - - -

עי תמיר;

הגיע, דנו בזה.
י' בן-יעקב
מעבר לזה יש הרבה מאוד דברים קטנים שנעשים. ואנחנו קולטים עשרות פורים.
היו"ר פי קליינר
תודה.

מר אדמוני, בבקשה.
י' אדמוני
לגבי תכנית המאגרות, כשחבר-הכנסת לובה אליאב הציג את הרעיון שלו אנחנו לא

קיבלנו אותו בבתבו ובלשונו לגבי יצירת מקופות עבודת דחק. אמרנו: בואו נבנה את

המאגרות בצורה שהן עונות לצרבים האמיתיים של מערבות שונות במדינה לתקופה יותר

ארוכה. בנינו מאגרה לנושא הבריאות בנגב על בסיס הערכה של גידול האוכלוסייה בנגב

בתקופה של חמש שנים, עם הצורך האמיתי לאותה מטרה.

אנחנו בונים מאגרה של כוח אדם לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, מבוססת על

קצב הפיתוח של אוניברסיטת בן-גוריון, שפי שות"ת החליטה עליו, וכפי שהניתוח של

הביקושים של הסטודנטים העולים מונח לפנינו. יש בבר ניתוח אמיתי לאילו מחלקות הם

רוצים ללבת, מה הם רוצים ללמוד, ואנחנו יודעים באילו מחלקות ובאילו מקצועות

ניתן לשלב בהוראה גם עולים חדשים - לא במדעי היהדות ולא בכלכלה; אפשר לשלב אותם

במדעי הטכנולוגיה ובמדעי הטבע.

כך אנחנו מנסים לבנות את המאגרות אחת לאחת.

ח' פורת.'

על איזה היקף מדובר?
י' אדמוני
אנחנו מדברים על 2,000 איש שיבולים להיקלט במאגרה בדי לענות על הצרבים

האמיתיים, עם ניתוח בלבלי מלא, מוסבם על משרד הבריאות, וזה יבול לענות ל-2,000

איש שיהיו מאושרים ויידעו שיש להם איזה עתיד, אף על פי שיקבלו משבורת נמוכה

מאוד בשלב הביניים, עד שייקלטו בעבודה.

אבל הנה דוגמה לבך שאין חשיבה בוללת. אמנון ספרן אופר: אנחנו, המדינה,

נצטרך לקנות את 2,000 הדירות האלה בנגב, מפני שלא יהיה מי שיבוא לנגב להיות

בדירות האלה, ולבן המסקנות שלנו - צריך לבנות במרבז הארץ. ישמעו מאנשי תמ"א 31

מה פירוש התשתיות שיצטרבו ליצור במרבז הארץ בדי לבנות הלאה במרבז הארץ, זה יעלה

טריליונים שבטריליונים, בתחבורה ובאיבות הסביבה ובמה לא - תמ"א 31 תשים את זה
על השולחן; ואנחנו אומרים
תיצרו אפשרות ל-2,000 איש לראות את עתידם בנגב.

אותו הדבר המרכז למתמטיקה, שמישהו חשב פעם להקים אותו בתל אביב. מסתבר

שאפשר להקים אותו בנגב, ומתמטיקאים רוסים מובנים לבוא לנגב. אותו הדבר, יש לנו

על השולחן מספר תכניות שיכולות להביא אלפי אנשים לנגב, והעלות של המימוש שלהן

היא עלות שולית, מעבר להוצאה האמיתית שהמדינה צריכה לשאת בה; הקנייה של הדירות

על ידי המדינה, מפני שאנשים לא יבואו לשם, תהיה פי. כמה וכמה מהעלות של

הפרוייקטים עצמם.

אדוני היושב ראש, הבעיה היא - אין חשיבה כוללת, אין עם מי ללכת עם

הפרוייקטים האלה ולהגיד: בואו נראה אותם במסגרת של חשיבה כוללת. אין מי שאומר:

העלות שלנו לדירות שבנון, שבונים, היא בזאת ובזאת, והפרוייקטים שאתם אומרים

יעלו כך וכך - אולי כדאי למדינה לעשות את זה; העלות של התשתיות במרכז הארץ היא

כך וכך - אולי כדאי לעשות את זה.



אם לא היינו מגלים נכונות אצל המדענים ללכת לנגב, המצב היה אחר. אבל למשל,

יש לנו מאגרה טכנולוגית - חממה טכנולוגית - בדימונה. זה כבר לא בבאר שבע.

ביקשנו ממתמטיקאים לבוא למבחן. 100 אנשים, על סמך הודעה אחת בעיתונות, התייצבו

ואמרו.- אנחנו מוכנים ללכת. 12 מדענים רוסים חתמו בשבוע שעבר על חוזי שכירות של

דירות בדימונה. ויש בלי סוף אפשרויות כאלה.

אדוני היושב ראש - אין כתובת אל מי ללכת. אתה הולך מרפרנט לרפרנט באוצר
והתשובה שאתה מקבל מרפרנט הבריאות היא
אדוני, אנחנו מסוגלים לחשוב בסדר גודל

של תכנית לשנה אחת; כך אנחנו עובדים. אישרנו עכשיו 140 מיטות, או 90 מיטות

למרכז הרפואי בסורוקה, אתה רוצה להקים מאגרה בנויה ל-90 מיטות, נגיד - 140, כי

יש שם עוד תוספות מיטות - בבקשה. את זה אנחנו מאפשרים לך. אבל אם אתה רוצה

לחשוב על תכנון קצת קדימה - זה לא.

אני אומר שוב - בואו נחשוב קצת קדימה. העלות לא תהיה הרבה יותר גדולה

למדינה מזו שהיא תישא בה בכל מיני הוצאות שוליות. תנו לנו כתובת אחת שיכולה

להתמודד עם הנושאים האלה, ויכולה לתת תשובות.
היו"ר מ' קליינר
לטובת העניין אני אתן אחר כך לאמנון ספרן אפשרות להגיב.
ר' וייץ
רק הערה. אני מבקש רשות דיבור בתחילת הישיבה הבאה.
היו"ר מ' קליינר
בסדר גמור. זה נבון מאוד.

ארנון גפני, בבקשה.
א' גפני
אני רוצה להתייחס לקטע מהתכנית של רענן וייץ, שבו עסקתי, ואני חושב שהוא

רלוונטי לדברים שנאמרו כאן עכשיו. אני רוצה להעיר כמה הערות, כשהזכות שמורה

לבקש עוד פעם רשות דיבור כשיידון העניין, לכשיידון.

ההצעה של חבר-הכנסת שפט בנושא הוועידה הכלכלית אינה תלויה בשאלה אם

הראשונה היתה טובה או השנייה נכשלה. הצלחתה של ועידה תלויה בשאלה אם יהיה מה

להציג בה. כרגע, לפי מצב העניינים, עדיין מוקדם לקרוא לועידה כלכלית, מפני שמה

שיש כמסגרת, הדברים של תעשייה ומסחר, כל הדברים שאושרו, אפשר לעניין בהם

משקיעים ועובדה שהם מתעניינים, אבל לוועידה כלכלית יש טעם אם אתה מביא גישה

חדשה, פרוייקטים לאומיים מעניינים. אחרת אין צורך בוועידה כלכלית. יש תהליכים

שפועלים. והם פועלים.

למדתי משהו מהתהליך של הטיפול שטיפלנו בקטע מההצעה של רענן וייץ. אני רוצה

להביא את זה כפי שהוא, כי זה קובע.

פנה אלי חבר-הכנסת בי ילין, אני חושב שזה היה במרס 1990 - אנחנו עכשיו שנה

וחצי אחרי זה - לבחון בדיקת כדאיות ראשונית של פרוייקט וייץ במקום אחד, בסביבות

ירושלים, מרכז הארץ. הוקם צוות אינטר-דיסיפלינרי, צוות מעולה, שהיתה לי הזכות

לעבוד אתו. בצוות הזה היו דודו יחיאלי, מהנדס-תעשיין; פרופסור שלום רייכמן,

גיאוגרף; מר יוסי שבייד, אדריכל מתכנן ערים מעולה; מר שלמה שטנר, שקראתי לו

מומחה לבנייה ומימון. הגשנו דו"ח בדיוק לפני שנה, ביולי 1990, ואקרא לכם את
הסוף שלו, קטע מהמסקנות
"בבחינה ראשונה מקובל עלינו שמהבחינה העקרונית

ובכפיפות להערות דלעיל יש סיכוי של כדאיות עסקית לפרוייקט מהסוג המוצע, וכי הוא



עשוי לתרום לזירוז ביצירת מקומות תעסוקה בסקטור העסקי לקליטת העלייה. טווח

הפרוייקט אינו הטווח הקצר, אלא בין חמש לעשר שנים. נראה גם שיש סיכוי לעניין בו

משקיעים בינלאומיים, אולם בנסיבות הקיימות יש לחפש אתרים אלטרנטיביים שישפרו את

הסיכוי העסקי לפרוייקט לאומי כזה, שעשוי לדחוף הרבה פרוייקטים אחרים." זה היה

הרעיון, מה קסם לי? למה קיבלתי על עצמי את הבדיקה הזאת? בתוך התכנית של רענן

וייץ יש סיכוי לענות על שני נושאים שמעניינים היום את ממשלת ישראל והם בראש סדר

עדיפיותיה המוצהרות: 1. להגדיל תעסוקה לעולים; 2. לעשות זאת בדרך של כמות

רצינית של השקעה יזמית פרטית. ליצור תשתית שתביא להשקעות הפרטיות ולדחוף אותן.

צריך פרוייקט שידחוף מהסטגנציה לצמיחה בקצב הרבה יותר גדול.
י' ביילין
עם פיזור אוכלוסייה.

אי גפני;

גם במרכז הארץ וגם פיזור אוכלוסייה.

בדקנו, הגשנו את הדו"ח. אחרי הגשת הדו"ח היתה סדרת פגישות עם הממונה על

התקציבים הקודם וראש מינהל מקרקעי ישראל. היתה פעם חברת אשדוד, היו הרבה דברים

שליליים שהתפרסמו בעיתונות - הייתי מנכ"ל האוצר כשטיפלנו בזה - אבל היה דבר

יסודי חיובי מאוד, של פיתוח עיר עם מרכיב השיכון, עם מרכיב התעשייה, בתיאום

ותוך שימוש בהון. היום צריך לעשות את זה בדרך אחרת, אבל יש פה פרינציפ די דומה.

אם הממשלה מקבלת את הקונצסיה הזאת ואת העניין של אפשרות מימון קרקעות על ידי

שיבוח, יש טעם לגשת לבדיקת כדאיות כלכלית מלאה, עסקית, ולעניין משקיעים בעניין.

בפגישות שהיו עם הממונה על התקציבים וראש מינהל מקרקעי ישראל הוסכם על דבר חשוב

מאוד - ראו שלא הולכים בראייה קופתית קטנה; ראו שיש פה סיכוי, אם יילכו לא בדרך

הרגילה, שהממשלה גובה דרך מינהל מקרקעי ישראל כספים לתקציב, אלא מייעדת את

הכספים האלה של השיבוח לפיתות תעסוקה בדברים שצריך לפתח תעסוקה. הדבר הזה

הוסכם.

עד שהגיעו להסכמה היו הרבה דיונים רציניים והגענו ל-19 במרס 1991, כי עד

שקובעים פגישות... זו היתה אחת הבעיות. עד שהאנשים העסוקים נורא מוצאים את הדרך

להתפנות כדי לשמוע דברים שאולי מיועדים לעוד חמש שנים. בבמרס 1991, אחרי

שהוסכמו העקרונות, התבקשתי להגיש תכנית עבודה של הצוות לסיום העניין. בתוך

ארבעה חודשים התחייבתי בכתב - זה היה כל כך מהיר, שבתום ישיבה כתבתי בכתב יד

לאגף התקציבים, לאחד הרפרנטים שם את ההצעה, ובהצעה כבר הורדנו כל מיני דברים

שייעשו על ידי המינהל והיועץ המשפטי שלו ואחרים. רק הדברים שלא היה מי שיבדוק

אמרנו: הצוות הזה מוכן להיכנס לבדיקה נוספת - אלה ה-140,000 שקל שלפי הערכתנו
צריך לבדיקה המצומצמת
א. לאיתור שטחים קונקרטיים מתאימים מבחינת תכנונית

ועסקית לאזור תעשייתי או לאזור המגורים - כי על כך היה דיון; ב. להכנת בדיקת

היתכנות, שתהווה בסיס להצגת הנושא בפני הפורומים הממשלתיים, קבינט וכדומה

ומשקיעים ויזמים בינלאומיים; ג. להגשת המלצות להחלטת ממשלה - היינו צריכים לנסח

את ההמלצות הקונקרטיות להבאת העניין לממשלה ולמינהל מקרקעי ישראל; ד. להגשת

המלצות והצעות לשיווק הפרוייקט ליזמים ולמשקיעים.

המינהל היה אמור לטפל בזיהוי הקרקע, ובהצעת תנאי הקונצסיה וכדומה. אני עוד

התעניינתי בעניין כמה פעמים, ונאמר לי שזה הולך לוועדה כזאת ולוועדה אחרת - עוד

שבוע, עוד שבוע ועוד שבוע. באיזושהי נקודה - יש דברים אחרים לעסוק בהם.

היום אנחנו נמצאים ביולי 1991. עשינו עבודה- מה שנעשה וולונטרית, שלא

צריך להעסיק אנשים ואסור להתחייב להם בכספים; מה שיכולנו, רענן וייץ ואני לעשות

וולונטרית עם היועץ המשפטי של מינהל מקרקעי ישראל, עשינו. יש הצעה לתנאי

קונצסיה.
ר' וייץ
והוא שיתף פעולה.
א' גפני
אני מוכרח להגיד שהמערכת של אגף התקציבים במינהל מקרקעי ישראל במקרה זה

שיתפה פעולה. אין לי טענות בעניין הזה. דיברנו עם שר השיכון - לחוד כל אחד,

דיברנו עם שר האוצר, שלחנו למשרד התעשייה והמסחר. הבעיה היא שכולם משתפים

פעולה, ועברה שנה וחצי בלי שמישהו אמר שהתכנית הזאת לא כדאית. איך לפתור את זה?

- אתם מומחים יותר בנסיבות ובסדרי הממשל דהיום.

היו"ר מי קליינר;

אולי להיפגש ביתד.
א' ספרן
אני רוצה רק לתת תשובה ליחיאל אדמוני - משרד האוצר לא מתנגד לבנייה

בפריפריה. זו לא הנקודה. להיפך, שר האוצר הקים את הוועדה לקדמת הנגב, לקידום

400,000 מתיישבים חדשים באזור הנגב. העניין הוא שהתעסוקה צריכה לבוא לפני בניית

הדירות. בנו שם כבר כל כך הרבה, צריך להפסיק עם הריצה הזאת, לדאוג לתעסוקה.

היום בונים שם - צריך לחשוב כמה מקומות תעסוקה צריך בשביל 40,000 דירות שבונים

שם. אתה חוזה בשנתיים הקרובות עוד 40,000 מקומות תעסוקה שם? בשנה הקרובה? מה זה

ייצור? יהיו דירות, יבואו אנשים, לא תהיה להם עבודה שם, יי ו וצר חוסר שביעות

רצון, סטיגמה של אותו מקום, ויעזבו את המקום. הבנייה שם עכשיו הופכת להיות

מיותרת.
י' אדמוני
הכתובת. למי להפנות את כל ההצעות האלה?
היו"ר מי קליינר
אני משאיר את השאלה של יחיאל אדמוני פתוחה: מה הכתובת? למי פונים.
ש' כצנלסון
לאור מה שאמר קודם חבר-הכנסת ביילין אני לא אומר שהשאלה פתוחה. אנחנו,

הפורום לחשיבה אסטרטגית, שהוא גוף משותף של ההסתדרות והתעשיינים, וגם הממשלה

הצטרפה אחר כך ושר האוצר היה אחד מיושבי ראש הפורום, לקחנו על עצמנו בעצם את

המשימה הזאת בהתנדבות. אני מדגיש, יש כאן פעילות התנדבותית של מאות אנשים
שעובדים בצוותים, ואומרים
אנחנו הכתובת לכל הנושאים של חשיבה אסטרטגית

אינטר-דיסציפלינרית, מולטי-דיסציפלינרית, כדי לבוא לממשלה עט הצעה אחת קוהרנטית

בתחום תכנון אסטרטגי וקליטת העלייה.
היו"ר מי קליינר
כמו שאמרתי, אתה תוזמן לישיבה הקרובה.
י' ויסמונסקי
השאלה של אדמוני היא לא על התכנון, השאלה של אדמוני היא על הבנייה

הקונקרטית.
ש' כצנלסון
אנחנו רוצים להציע הצעות קונקרטיות.
היו"ר מ' קליינר
זאב ביילסקי, בבקשה.
ז' ביילסקי
בנושא הזה רציתי להגיד הרבה תודה לוועדה הזאת, כי כתוצאה מההשתדלות שלה

בנושא של סל קליטה לרשויות אושר הנושא סוף סוף בקבינט הקליטה השבוע. סכום של

110 מיליון שקל, שיחולקו לרשויות. משרד הפנים לק ח על עצפו לחלק את זה, וכבר

כנראה עשה חלוקה שנצטרך עכשיו לריב, ומכאן אני הולך לשר האוצר.
י י לביא
אני מבקש למחות.
ז' ביילסקי
אז השלב הבא הוא שאני מבקש לעזור לי בעניין. אבל לא חשוב, סך הכל העניין

התקבל, סל הקליטה אושר.
היו"ר מ' קליינר
זה באמת משמח, כי זה עיקרון שהאמנו בו מהרגע הראשון.

חבר-הכנסת חנן פורת בבקשה, הצעה לסדר.
ח' פורת
את ההצעה לסדר הראשונה שלי אמרתי בעצם, אני יותר ויותר משתכנע בכך אם

אנחנו רוצים להיות אפקטיביים בעניין.

אי אפשר להמציא את הגלגל. הרי כל הרעיון של הקמת הקבינט לענייני עלייה

וקליטה הוא כדי להפגיש, לא רק ברמה של דיונים וביקורת, כמו בוועדת כנסת, אלא

ברמה של הביצוע, את כל הגורמים שנוגעים בדבר, עם כל המנכ"לים של המשרדים או

האחראים לזה.

יכול להיות שקבינט בעניין זה, לפחות בקטעים האלה, לא תפקד. קשה לומר, כי

בכל אופן יושב בראשו אדם שיודע להזיז דברים. אולי עכשיו הגיעו לשלב שבו התחושה

של המצוקה מגיעה יותר.

אני מציע שאנחנו נזמן לישיבה אם ניתן, את יו"ר הקבינט לענייני עלייה

וקליטה, אם אפשר עם שר התעשייה והמסחר - למרות הרגישויות
יי ביילין
לא צריך להפריז.
היו"ר מ' קליינר
אתה רוצה אוטופיה? - עם שר האוצר. שלושתם יחד, זה הפורום שיכול להחליט...

ואז סוגרים את הדלת, ולא נותנים להם לצאת.
ח' פורת
נראה אותך עושה את הבלתי אפשרי .

מכל מקונו, כדי שיוצגו, אחרי עבודת הכנה, דברים יותר מגובשים, ואז נוכל,

אני מקווה, גם לשמוע תשובות על השאלה מה תהיה הכתובת לעניין הזה.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה להרחיב את ההצעה הזאת. אולי באמת נקרא לזה "בוקר עיון" ולא ישיבה

רגילה, ואז נרשה לעצמנו להזמין את שלושת השרים. אני לא אופטימי מאוד, אבל אני

חושב שזה יהיה חיובי. לנסות צריך.

אני מודה לכולכם, ואני מודיע שאנחנו לא נרפה, ואם הקבינט אמר שלושה

חודשיים, אנחנו אתו בשלושה חודשים האלה, וננסה לעזור.

תודה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:10)

קוד המקור של הנתונים