ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/07/1991

הצעה לסדר; השידורים ברשת השידור לעולים (רק"ע); השידורים לברית--המועצות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 168

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, י"ב באב התשנ"א (23 ביולי 1991). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה; מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

י' ביילין

ע' ברעם

מי גור

?

מוזמנים; סגן שר המדע והטכנולוגיה גי כהן

אי וולק - לשכת הקשר, משרד ראש הממשלה

אי נדב - מנהל "קול ישראל"

י' רובין - מנהל רשת רק"ע

ו' גרייבסקי - מנהל השידורים לחו"ל

לי רודין - הסוכנות היהודית

ו י סקרופישב - הסוכנות היהודית }

בי נפלוך - הסוכנות היהודית }

וי ניקרסוב - הסוכנות היהודית )מאזינים לרדיו

אי גורביץ - הסוכנות היהודית )

אי טנצר - יועץ שר הכלכלה והתכנון
מזכירת הוועדה
ו' מאור

רשמה: ע' הירשפלד

סדר-היום; א. הצעה לסדר.

ב. השידורים ברשת השידור לעולים (רק"ע).

ג. השידורים לברית-המועצות.



הצעה לסדר

היו"ר מ' קליינר;

לפני שנפתח בנושא שעל סדר-היום, חברת-הכנסת נאוה ארד ביקשה להעלות הצעה לסדר.

בבקשה.
נ' ארד
אדוני היושב-ראש, אתמול היתה צריכה להתקיים ישיבה עם יושב-ראש קבינט הקליטה

השר אריאל שרון, שזומנה אהרי שקיימנו כאן סדרה של דיונים במצוקות שהן בחלקן תוצאה

של העברה שלומיאלית של השירותים הסוציאליים מהסוכנות היהודית לרשויות המקומיות,

מצוקות של קבוצות עולים, נושאים של ביטוח רפואי, וחקיקות.

בתור חברת ועדת העליה והקליטה אני מורה, ואני רוצה שאתה כיושב-ראש הוועדה
תפנה ותקבל תשובה. אני שואלת
לשם מה צריך קבינט קליטה? אם השר שרון הוא רק שר

לענייני דיור, אני לא מבינה מדוע הוא מכהן כיושב-ראש קבינט הקליטה. מי צריך את

הקבינט הזה? אני לא מוכנה לשמוע שלנושאים האלה יזמינו כל פעם בנפרד שר אחר.

אני מבינה שהישיבה תואמה אתו. היה ברור שאנחנו מצפים שתהיה יוזמה ממשלתית

לחקיקת חוקים ולהתקנת תקנות לגבי קבוצות שלמות של אוכללוסיה, שבסך-הכל צריך לקצר

להם פרקי זמן על-מנת שהם ייכללו במערכת החוקים הממלכתית. אתמול התבשרנו שהשר

שרון לא מתמצא בנושאים האלה, שנזמין עוד פעם את שר הקליטה. לכן אני אומרת שכנראה

אין צורך בקבינט קליטה. אני מוחה על כך, אני חושבת שזו יריקה בפרצוף של הוועדה,

אבל פחות מעניין אותי כרגע אם זו יריקה בפרצוף הוועדה. אם השר שרון לא הופיע

אתמול לישיבת הוועדה, זאת אומרת שיושב-ראש הקבינט לא מודע למצוקותיהם של רבבות

עולים, שאנחנו בוועדה דנים מפעם לפעם על הבעיות שלהם, ואין שום תשובה מהממשלה.

לא היה לך קשר עם המשרד. אני מבקשת לדעת מה קרה, ואני רוצה שתצא מחאה בשם

הוועדה.
היו"ר מי קליינר
אני אספר את העובדות כפי שהן ומזכירת הוועדה תשלים.. אני מבין שבעקבות הדיון

הארגון שהתקיים עם סגן שר העבודה והרווחה היתה בקשה של מספר חברי-כנסת להזמין את

יושב-ראש קבינט הקליטה, כי הרגשנו שהנושא נופל בין הכסאות. סגן השר דיווח כאן על

הקצאת 26 מיליון ש"ח. הענין נבדק בוועדת הכספים והתברר שלא כן הדבר והבעיות הן

קשות וסבוכות. מזכירת הוועדה תיאמה פגישה בהשתתפות יושר שרון, וגם דחינו את

הישיבה, לנוחיותו, משעה 12 לשעה 1. ביום רביעי שעבר התקשר אלי עוזר וקשר ושאל

אותי מה פתאום הוזמן השר שרון, כי הוא לא מטפל בחוקים ותקנות שנוגעים לבעיות

סוציאליות. הוא הוסיף שהנושא הסוציאלי הועבר מהסוכנות היהודית לרשויות המקומיות,

וכו'.

הרגשנו שיש מקום לבירור נוסף כדי לשמוע מה עושה קבינט הקליטה בנדון. אני

הבטחתי לעוזר השר לבדוק עם מזכירת הוועדה בדיוק כיצד נולדה ההזמנה של שרון לנושא

הזה, ובאמת קיבלתי עידכון. אבל בבוקר יום הישיבה התקשר אלי עוזר חשד והודיע לי

שהשר לא יבוא מכיוון שהוא סבור שמי שיש לו המידע, הנתונים והיכולת להשיב לנו, ומי

שבתוקף האחריות המיניסטריאלית צריך ליזום דברים, אלה השרים הנוגעים בדבר, קרי -

שר הקליטה או שר העבודה והרווחה, או שניהם ביחד. הוא תמיד מוכן לבוא לישיבות

הוועדה, וכשהוא מוזמן לוועדה בנושא שיכון הוא תמיד בא ויבוא.
סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן
יכול להיות שרון שרון היה צריך לבוא אתמול לישיבה, והוא היה צריך להודיע לפני

כן, אולי לאחר שירה עם אחד השרים שבקי בענין הזה.



היו"ר מ' קליינר;

השר שרון ידע שהשר פרוש גם כן הוזמן לאותה ישיבה, ושהוא היה בישיבה קודמת.

סגן שר המדע והטכנולוגיה גי כהן;

יכול להיות שיש לכם טענות מוצדקות כלפי וקשר שרון, אבל אי-אפשר להגיד שהוא

לא מודע לבעיות.
נ' ארד
הוא אמר שהוא לא מודע לבעיות. הוא אמר שזה לא בתחום אחריותו.

סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן;

זה באמת לא בתהום אהריותו. את הסקת מסקנות מרהיקות-לכת, שאולי יש לרון מקום,

אבל בהקשר אחר, בוודאי לא מפני שהוא לא בא לוועדה, ואני יודעת שהוא מכבד את

הוועדה. הוא אמר כמה פעמים בקבינט שהוא שמח שיש גם ועדת העליה והקליטה שמקדמת

נושאים.

בנושא הקונקרטי הזה, הוא שר הבינוי והשיכון, והוא יושב-ראש הקבינט שמתאם את

כל הבעיות של המשרדים האחרים. אבל מתי יש בעיה של תיאום? כשאותו משרד איננו ממלא

את תפקידו. אתם הזמנתם את סגן השר פרוש, ואיורי שסגן השר פרוש בא ולא קיבלתם את

התשובות המספקות, אז צריכה להיות התערבות של מישהו שממונה בוועדת התיאום גם עליו.
היו"ר מ' קליינר
לאור העובדה שסגנית יושר גאולה כהן מקבלת עת העקרון היא בעצם נתנה מענה שכן

צריך קבינט, כי אם הענין לא מסתדר עם השרים הנוגעים בדבר, יש רשות-על שהיא

הקבינט. התחושה שלנו היתה שזה בדיוק המקרה שהיה אתמול. אולי עוזריו לא הסבירו

לו את זה כיאות. לנו יש תחושה שהסברנו את הדברים. אבל אני מציע שנפנה פעם

נוספת, נעביר את המחאה שהושמעה היום ונבקש עוד פעם מיושר שיגיד אחת משתיים: או

שהקונספציה, שגם היא לדעתי הקונספציה השוררת, שהסבירה אותה סגנית השר גאולה כהן,

היא הנכונה ואז הוא צריך להגיע, או שהקבינט הוא באמת רק רשות-על ושר השיכון אומר;

אני בא לוועדת העליה רק בענייני שיכון עולים. אנחנו נפעל כך, כי זה המצב החוקי

בדרך-כלל, שלכל שר יש אחריות על התחום שלו, אבל אז אתם יכולים להגיד, כמובן: אם

כך, בשביל מה צריך קבינט?

סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן;

השר שרון ביקש ממני במיוחד לבוא לכאן היום לדיון על רשות השידור, ולדווח לו

אם יש בעיות. אם הוא צריך לבוא במיוחד, הוא יבוא.
היו"ר מי קליינר
היו כאן שני דברים. היה כאן גם הענין שתואם.

נ' ארד;

הקבינט צריך לעסוק גם ביוזמות ממשלתיות, ובמקרה שלנו מדובר בדיוק בדברים

האלה, מפני שזה נוגע לשורה שלמה של משרדים.
היו"ר מי קליינר
אני מצטער שהישיבה אתמול לא קויימה כי זה נושא חשוב.



השידורים ברשת השידור לעולים (רק"ע)

השידורים לברית--המועצות
היו"ר מ' קליינר
אנחנו עוברים כעת לנושא שעל סדר-היום, והוא חשוב ביותר, נושא רק"ע שכבר דנו

בו בעבר. כל הברכות על קיומה של רק"ע כבר נאמרו, וכל יום שעובר מוכיח שהתוכנית

הזו היא ספור הצלחה, היא מגיעה לתודעת הציבור, וככל שספור מתחיל להיות ספור

הצלחה, בטבע,הדברים יש גם בקורת, מחשבות שניות, ואני מבין שבחלק נגאלה נדון היום,

החל משאלה עקרונית שאנחנו שואלים את עצמנו אם רק"ע כל-כך הצליחה, האם לא פגענו

במוטיבציה של אוכלוסיה שלמה ללמוד עברית, להשתלב בתוך התרבות העברית, ואני שומע

קולות כאלה. הם אמנם לא התגבשו להצעה אופרטיבית, אבל בהחלט יש קולות כאלה,

שההליכה לקראתם היא אולי על-ידי שידורי עברית, חדשות בעברית קלה ברק"ע, או דברים

מהסוג הזה.

שנית, באחרונה. נשמעו קולות לגבי אופייה של רק"ע, הרכב השידורים. אני מבין

שהיו טענות מסויימות, או קולות מצד לשכת הקשר. היתה ישיבה משותפת של לשכת הקשר

עם מנכ"ל ולשות השידור ועם מנהל הרדיו, שבה הושמעו השגות מסויימות בנושא הזה. היו

סימני שאלה עד כמה לגיטימיות השאלות שמציבה לשכת הקשר ככל שמדובר ברשת שמשדרת

לתוך מדינת ישראל ולא לברית-המועצות. את כל השאלה האלה רצינו ללבן.

בנוסף לכך יזמתי העלאת נושא נוסף שמטריד אותי כל הזמן, ומר נדב יודע שאני

מדבר עליו כבר שנתיים, והוא והשידורים לברית-המועצות. היום, כאשר יש האטה מסויימת

בעליה, ורוב היהודים שמעורבים בתהליך העליה עדיין נמצאים בברית-המועצות, יש לכך

חשיבות רבה. בישיבה האחרונה שמענו שאף אחד לא שומע גלים קצרים. ניסיתי לבדוק את

ההנחה הזאת. אומרים לי שברוב מכשירי הרדיו בברית-המועצות יש גלים קצרים, והשאלה

היא אם ההחמצה הגדולה שלנו היא לא השידורים ברוסית לברית-המועצות, האם צריך לשלב

בין הדברים? יותר מאוחר אני רוצה להעלות גם את הנושא הזה.

בין המוזמנים נמצאים גם 4 עולים חודשים שמאזינים לתוכניות, (סד רודין יסביר

לנו כיצד הם נבחרו. בבקשה.

ל' רודין;

הם נבחרו באופן הפשוט ביותר. היו לי הרבה מאד שיחות, גם עם עולים שמגיעים

יום-יום למרכז מידע, גם דרך הקשר הטלפוני שאנחנו מעבירים לברית-המועצות. יצא כך

שכמה עתונאים מברית-המועצות הגיעו והתחלנו לדבר, והנוכחים כאן הם עתו נאים.

התחלנו לדבר על הרדיו, שם יש לי חברים טובים. הרגשתי לא כל-כך נוח, שמצד אחד אני

כאילו בצד הסוכנות שמקבלת את התגובות, ומצד שני יש לי חברים מצוי י נים ברדיו.

שנית, נסעתי באוטובוס מתל-אביב ופגשתי בחורה מהאקדמיה למוסיקה, והיא סיפרה לי

שהם עושים סקציים על רק"ע. לדבריה, הם שומעים את התוכניות, מעבדים אותן ועושים

מהן צחוק, לפעמים לחיוב ולפעמים לשלילה.

מי גור;

על סמך מה התחושה של ההצלחה של רק"ע?
היו"ר מ' קליינר
אני מוכן ליושיב על כך במשפט אחד: הדים חיוביים מעולים. הקשבה רבה,

ובדרך-כלל יש בקורות חיוביות.

אני מציע שנשמע תחילה את מר וולק. בבקשה.
א' וולק
טכנית, המסמך שהכנתי להיום עם התייחסות שלי ושל תגובות שקיבלתי מעולים פשוט

לא הגיע והוא צריך להגיע בפאקס. אם אתה עומד על כך שאני אפתח, יש לי מסמך אחר

שהכנתי, די מפורט, על שידורים לברית-המועצות. אם אתה מעדיף שנתחיל בשידורי רק"ע,

אולי ארורים יפתהו ואני אחכה שיגיע המסמך המפורט שהכנתי.

היו"ר מ' קליינר;

הסדר ההגיוני- אומר שהיות ובכל זאת היו איזה שהן השגות, ובין השאר שמעתי טענה

שיש התעסקות-יתר בנושאים שנוגעים לסכסוכים הפנימיים בתוך ברית-המועצות וכך הלאה,

זאת טענה שאתה תוכל להתייחס אליה בעל-פה. אבל אני מציע להפוך את הסדר. לי ודאי

יש עניו שתתחיל בשידורים לברית-המועצות.
אי וולק
רוב הדברים מצויים גם בכתב: , ואחלק אותם אחר-כך.

השידורים לברית-המועצות, עד כמה שידוע לי, התחילו לצאת באופן סדיר מישראל

ב-1964, ומאז זה הכלי החשוב ביותר, שהיה וגם נשאר. לשכת הקשר שהיתה ממונה על כל

המאבק לעלייתם של היהודים בתוך ברית-המועצות, ממשיכה לראות בשידורים אלה את הכלי

החשוב והמהיר ביותר להסברה בקרב יהודי ברית-המועצות. הדבר נכון גם היום, כאשר

280,000 יהודים עלו ומכתביהם מגיעים לברית-המועצות, וכשיש תיירים שנוסעים הלוך

ושוב, עדיין "קול ישראל" הוא כלי חשוב מבחינת התגובה שלו.

זמינות מכשירים והאזנה לייקול ישראל". ממגע של חברי המשלחת הקונסולרית בערים

שונות בברית-המועצות אנחנו יודעים שמכשיר רדיו בשידור בגלים קצרים נשאר המקור

המהימן בעיני יהודי ברית-המועצות, ובכלל בעיני התושבים שם, ובמיוחד יהודים, כדי

לקבל מידע על הנעשה בברית-המועצות ומחוצה לה.
היו"ר מי קליינר
היות ואני יודע שמנכייל רשות השידור אמר לא פעם "מי שומע גלים קצרים"? ואפילו

פה בישיבה, אז אולי אפשר לעשות פעם סקר ולבדוק את הענין הזה?
אי נדב
הוא לא התייחס לברית-המועצות. הכוונה היתה לארצות-הברית, למדינות שבהן

המוטיבציה להאזנה היא לא בדיוק בשיא שלה.
אי וולק
מר גרייבסקי מעביר כל חצי שנה סקרים שנערכים על-ידי תחנות ארורות וגורמים

בחוץ-לארץ לגבי ההאזנה בברית-המועצות, והם לא הצביעו בינתיים על ירידה בהאזנה

ל"קול ישראל". אנחנו נמצאים שם במקום מכובד.

אם יש כבר בעיות האזנה, הן טכניות, בעיות שאני מדבר עליתן לפחות 6 שנים והן

עדיין לא נפתרו. כנראה שאין לכך פתרון טכני. רוב מקלטי הרדיו שנמצאים ברשות

תושבי ברית-המועצות מתחילים מגל 25 מ', ויותר ארוכים: 31, 41, 49 כך הלאה. אנחנו

משדרים בגלים שהם בטווח 11, 13. 16, 19 ו-21 מ'. הגלים האלה נמצאים רק במקלטים

ספורים מתוצרת חוץ-לארץ. יש לכוון את המשדרים בהתאם.

מבחינה טכנית יש אפשרות פשוטה להגיע למאזינים רבים בלי שום הפרעות, כשאנחנו

לא תלויים גם בגלים קצרים. זה שידור בגלים בינוניים. במשדר הגדול שעומד לרשות

רשות השידור, והוא עלה הרבה מאד כסף, 1,200 קילווט, וזה בדוק, מגיעים עד לקו רוחב

של קייב, אפילו יותר צפונה. חארקוב - בטוח. זאת אומרת שהוא מכסה את כל החלק



הדרומי של ברית-המועצות. היום המשדר הזה עומד לרשות השידורים ברוסית רק שעות 5

עד 5.40 בבוקר, שזה לא זמן של האזנת שיא.

נכון שיש בעיות אובייקטיביות. כאיש רדיו לשעבר אני מודע לכך שהמשדר הזה תפוס

על-ידי בית השידור הערבי. אם מדברים על ירידה בהאזנה לגלים קצרים ויותר מאזינים

לגלים בינוניים, אולי יש אפשרות להסב איזה שהוא משדר לגלים בינוניים.

אנהנו יודעים שהיתה הצעה, שעדיין לא התקבלה, בקשר לצמצום כללי טוטאלי של

השידורים לחו"ל בגלים קצרים. אמנם זה לא נגע לאורך השידורים ברוסית, אבל סך-הכל

ההתיהסות לשידורים-לחו"ל משתנה, ושמענו כאן שבמערב יש פהות מאזינים. זה מתבטא גם

בירק ובתנאי העבודה של כל עובדי חטיבת השידורים להו"ל. המחלקה הרוסית ב"קול

ישראל" היינה תמיד "בן חורג", ואני אומר את זה במלוא האחריות. לא עושים להם בעיות

מיוחדות, אבל תנאי העבודה של אנשי "קול ישראל" שמשדרים לחו"ל הם הרבה יותר

גרועים. אני מדבר על תנאים טכניים, אני לא בטוח שכאן המקום לדבר על כך, אבל אין

מספיק שעות אולפן, אין מקליט, ואז אתה לא יכול לבשל מספיק תוכניות באיכות טובה.

לא נותנים טכנאים כדי שייצאו להקלטות חוץ, מה גם שעכשיו המחלקה בתל-אביב לא משדרת

לברית-המועצות ולאנשים בירושלים אין בכלל זכות להשתמש במכשירי "סוני"; וכשכן

מתירים להם להשתמש במכשירי "סוני" והטכנאי מסכים לכך, אז אין מכשירים. המחלקה לא

קיבלה עדיין מכשירים מקצועי ים קטנים.

שעות נוספות - מי כמוכם יודע שזה המכשיר החשוב להגדלת המשכורת בכל מוסד.

מספר השעות הנוספות להטיבה לשידורים בחו"ל, המהלקה הרוסית, קוצצה, ועכשיו אי-אפשר

לעבוד עם הצוות שנשאר.

אני עובר עכשיו לצוות שנשאר. מהמחלקה שמשדרת לברית-המועצות לקחו 8 אנשי

שידור ותיקים, ביניהם גם כאלה שהשידורים שלהם היו הפנינה של השידור. עד כדי כך

שלשכת יקשר הוציאה קובץ תוכניות של עורך מסויים בצורת ספר, שנקרא "תא דואר",

שבמשך שנה וחצי הוא ענה על שאלות מאזינים, בהצלחה כבירה. 70% מהמכתבים שמגיעים

למחלקה הרוסית הם שאלות לתא דואר. האיש הזה לא משדר יותר לברית-המועצות.

אנחנו לא צריכים להתערב בשידורים של רשות השידור, אבל עובדה ש-8 אנשים ברחו

מ"קול ישראל", ואלה אנשים שבעיקר יצאו לשטח והכינו דיווחים עתונאיים ממש, לא

תרגום יבש של מאמר מ"הארץ"; תחתם קיבלה המהלקה הרוסית בירושלים שמשדרת

לברית-המועצות, 7 עובדים ארעיים מקרב העולים החדשים, שבאמת הכניסו דם חדש

לשידורים, אבל המשכורת שאושרה להם היתה 1,000 שקל למשרה מלאה. משכורת כזו פירושה

הפרת חוק, כי זה למטה משכר המינימום, אז הם עבדו חצי משרה. לקחו 8 משרות מלאות

וקיבלו 3 - 3.5 משרות במקום 8, כשאלה אנשים חדשים בארץ שצריך עוד ללמד אותם.

עכשיו אני שומע שגם הזמנות עבודה שהיו ל-7 האנשים האלה בוטלו.

אני שואל: איך תוכל המחלקה הרוסית, שחשיבותה לא יורדת מהפרק, להמשיך לשדר

באותו מספר שעות ובאותה איכות? עכשיו היא משדרת 4.5 שעות ביום ברוסית. המחלקה

משדרת גם בבוכרית - כל יום, בטאטית - פעמיים בשבוע, ובגרוזינית כל יום. הם

משדרים 4 שידורים חוזרים בשעות 6, 7. 9 ו-11 בלילה, וב-5 בבוקר. איך הם יוכלו

למלא את השעות האלה אם אין להם כוח-אדם?

היו"ר מ' קליינר;

כמה שעות מפיקים? כי חלק מהשידורים הם שידורים חוזרים.

א' וולק;

זה היה בערך 45% שידורים חוזרים, ועכשיו קצת פחות, כי יומן יוצא 3 פעמים

ביממה ובכל פעם יש בו שינוי. למרות כל זה המחלקה הוסיפה סקירת עתונות ודברים



לא צריך להבין מדברי שהכל יפה ושפיר במחלקה הרוסית. יש מקום לשיפור, במיוחד

בתכנים. למשל, משום שאין מספיק כוח עבודה לתרגומים ולדברים אחרים, הם מעדיפים

לראיין דוברי רוסית, ומאחר שאין הרבה דוברי רוסית בקרב קברניטי המדינה והמשק, הם

מראיינים כל מיני אורחים מברית-המועצות. אני חושב שמגזימים בכך, כי זה בכל זאת

שידור ישראלי על מדינת ישראל, והם מראיינים כל מיני אורחים ותיירים, אמנים, או

מדינאים מברית-המועצות.

סגן שר המדע והטכנולוגיה גי כהן;

יש לד הצעה?

אי וולק;

קודם-כל אני מציע לשפר את תנאי העבודה של עובדי המחלקה הרוסית.

א' נדב;

זו ועדה לתנאי שירות של עובדי רשות השידור? אני שומע כאן דיון שאני מקיים

אותו עם ועדי עובדים יום-יום ושעה-שעה. יש לי הרגשה שאני יושב עם יושב-ראש ועד

העובדים. אני אומר זאת רק מפאת כבודה של הוועדה הזאת.

אי וולק;

שאלו אותי אם יש לי הצעות. ההצעה לגבי התוכן אכן ישנה והיא מסתכמת בכך, והיא

כתובה גם כאן; יש להגביר את הפיקוח הפנימי של מנהל המחלקה וגם של מנהלי המדורים

במחלקה הרוסית על תוכן השידורים. הם צריכים להאזין לכל שידור ואני בהחלט סומך

עליהם שהם, לא יעבירו לשידור דבר לא מתאים. גם גורמים מבחוץ, הוועדה וכל גוף

ציבורי בהחלט צריכים לבקר ולהיות עם היד על הדופק. זה לגבי התוכן.

בלשכת הקשר אין לנו טענות רבות. אם אנחנו חשים בפנים צורך, למשל בענין חוק

ההגירה החדש, שאנשים לא ידעו אם יוכלו או לא יוכלו לצאת, הם נתנו ראיונות כפי

שביקשנו ונתנו הבהרות לפי הצורך, גם בחדשות וגם ביומן.

כפי שהזכיר יושב-ראש הוועדה, עכשיו מסתמנת האטה בעליה. אנחנו פיתחנו תוכנית

שלמה לראיין . את קברניטי המשק שיסבירו שיש פתרונות לבעיות הקליטה, גם בדיור וגם

בתעסוקה, והסדרה הזאת תצא לשידור. אנחנו גם נוציא את התוכניות האלה בפרסום.

י י ביילין;

תוציאו את זה גם בעברית.

אי וולק;

בסדר. לגבי התוכן יש לי פהות הצעות. אני לא מדבר על התנאים, מה הדרגה של

העובד וכמה קילומטרז י נותנים לו, ולמי שמו טלפון כזה או אחר. אלה נושאים שבהם

מטפל ועד העובדים. אני מדבר על הקלטות חוץ, על מספר אולפנים, שעות נוספות, דברים

שמשפיעים על טיב השידור.

היו "ר מי קליינר;

אני מציע שנשמע כעת את מר נדב, כי נאמרו דברים שהם גבוליים. אני סבור

שמבחינה לאומית יש לנו אינטרס שלצד פריחתה של רק"ע, גם המחלקה הזו תפרח. אני חש

שבאיזה שהוא מקום שמנו דגש רב על רק"ע, שמצליח, ובאיזה שהוא מקום שכחנו אותם. זו

תחושה שלי שאינה מתבססת על שום דבר. לכן הדברים של מר וולק נראו לי חשובים. מר

נדב, בבקשה.



א' נדב;

אני לא מתכוון לנהל פה דיון שלם על הענין ולהסביר כש-50 ומשהו עובדים

מקיימים 4.5 שעות שידור, וזה לא נוגע לוועדה הזאת וזו בעיה שלי כמנהל. אהת

ההפתעות הגדולות ביותר שלי כאן היא שלא שמעתי מלה אחת בנושא תוכן. אני הייתי

מסיר את הכובע ומתייחס ומנסה לרזסביר שזה בגלל מגבלות של כוה-אדם או בגלל תנאי

עבודה וכיוצא כאלה - אם כאן היה נאמר משפט כמו, למשל: בשידורים לברית-המועצות

היום צריך לעשות חשיבה חדשה, מפני שאם שידרתם עד לפני שנה לחו"ל והיו פה מעט מאד

עולים ולא היה איזה שהוא היזון ארור הוץ מר!שידורים והשידורים יכלו להיות גבוליים,

כן לעסוק בתעמולה או לא לעסוק בתעמולה, אז עכשיו בבקשה מכם תתחילו לחשוב מיזדש על

כל השידורים, כי אל מול השידורים שלכם יש עימות יום-יומי ושעה-שעה של מכתבים.

אבל רשמתי לי שמר וולק אומר שלגבי התוכן אין לו מה להגיד . אם זה כך, בכל

הכבוד, כל היתר הן בעיות שלי כמנהל הרדיו שאני צריך להתמודד אתן כל הזמן ואינני

חושב שאני רוצה להעלות את הבעיה הזאת בפני הוועדה המכובדת הזאת ולהסביר אם יש

הסכמי עבודה כאלה או אחרים, כמה אנשים מפעילים לי ואם אני צריך לייעל את כוח האדם

או לא.

אני אומר באופן הכללי ביותר שאני כמנהל הרדיו נותן את מיטב הדעת כדי שלעובדי

המחלקה ברוסית יהיו התנאים הטובים ביותר לעבודה. אינני רוצה להיכנס כאן עד לרמה

כזאת של ויכוחים בתוך הרדיו שמתנהלים היום, אם את 8 העובדים שהוצאתי כדי להפעיל

12 שעות - לא 57 עובדים ברוסית שמפעילים 4.5 שעות, אלא 8 עובדים, שאם לקרותי אותם

כגרעין כדי להפעיל את כל הרשת הזאת והם עושים זאת ביעילות נהדרת - האם דעתו היא

הקובעת בענין הזה, או אני שעבדתי אתם 22 שנה ויודע מה הם עושים ומה הם לא עושים,

ואם אני מנצל אותם היום בצורה נכונה או לא נכונה.

לכן, אם היו כאן הערות לגבי תוכן הייתי שמח להתייחס אליהן ולהסביר למה אני

מצליח או לא מצליח לעשות כך. אבל אם התשובה היא שלגבי התוכן אין הערות, אז אין

לי מה להגיב.

היו "ר מ' קליינר;

אני קלטתי הערה איות לגבי התוכן, בקשר לאותו כוכב ששידר כנראה ת:וכנית פופולרית

והיום הוא איננו.

אי נדב;

רשמתי את זה לפני ולא מן הנמנע שאני אשלב אותו חזרה בתוך השידורים ברוסית.

אני מקבל את ההערה שלך. זה דבר ששמעתי אותו גם מאנשים אחרים, ואני בהחלט שוקל

להחזיר אותו לשידורים ברוסית, וייתכן שבאמת אחזיר אותו לשידורים ברוסית כדי שזה

לא ייפגם. זה הדבר היחידי שאני מוצא לנכון לעשות.

לגבי כל היתר, שמעתי כאן הערות שיכולות להתאמת, או לא, אל נוכח כל האילוצים

האדמיניסטרטיביים מה צפוי להיות. בענין זה אני לא אצהיר בפני הוועדה מה צפוי או

לא צפוי.

לגבי מה שמשודר לא שמעתי הערות ולכן אין לי מה להגיד.

היו "ר מ' קליינר;

ומה לגבי השאלה אם אנחנו ממצים לדעתך את היכולת להגיע אל מיליון היהודים

שמחזיקים אשרות ישראליות?



א' נדב;

לא. ולכן אמרתי דבר שאנחנו מתלבטים בו היום, האם אנחנו צריכים לשנות משהו

בשידורים היום אל מול מצב שבו אנחנו לא כלי התקשורת היחידה לברית-המועצות אלא אל

מול כל שידור שלנו יש 1,000 - 2,000 או יותר מכתבים ושיחות טלפון שזורמות

לברית-המועצות.

ע' ברעם;

זאת אומרת שזה מנקודת-ראות של אמינות.

א' נדב;

כן, בהחלט, שאת זה צריך לבדוק השכם והערב, ועכשיו נשתדל לעשות את זה. מעבר

לזה, אל מול התרחבות של רדיו אני יכול לתת בענין הזה עדות שמיעה בלבד, שיש תוכנית

מסויימת של שידורי טלוויזיה לברית-המועצות.
היו"ר מ' קליינר
את זה אמר פה בזמנו המנכ"ל, אבל הבנתי שזה מוגבל למרכזים מסויימים ולמתנס"ים.

לא הבנתי שזה דבר שאזרח סובייטי יכול לקלוט בביתו. לעומת זה, לגבי רדיו אני מבין

שלכל אזרח יש בבית רדיו ואם היום היינו יוצרים אווירה ואולי בהלק מהזמן היינו

מעבירים אליהם גם את רק"ע, כמו שלישראלים אתה מעביר את רשת בי, כדי שייכנסו לתוך

האווירה עם הבקורת ועם הכל, לדעתי זה יתחיל לשלב אותם ולתת להם את התחושה שהם

בדרך אלינו. יש לי תחושה שאנחנו מחמיצים את פריצת הדרך הדראמטית הזאת, אולי גם

בגלל בעיות טכניות. הייתי רוצה לדעת איפה הדברים האלה עומדים מבחינת לקרות משדר

ולשדר בגלים בינוניים או קצרים, אם יש אפשרות טכנית להגיע לכל בית בברית-המועצות

שיש בו משדר רדיו, כמה זה עולה ואיפה הענין תקוע.

א' וולק;

במצב הנוכחי של התפתחות היחסים בינינו ובין ברית-המועצות, ובפתיחות שעדיין

קיימת שם, במיוחד במקומות קטנים ובפריפריה שאנשים רוצים להבין את העצמאות, יש לנו

אפשרות בהרבה מקומות להכניס לתחנות שידור מקומיות תוכניות רדיו ישראליות. ברשות

השידור יש מדור מיוחד ששולח תוכניות החלפה לתחנות אחרות. אני חושב שהתוכניות שיש

ב"קול ישראל" בשידורים לחו"ל, ואלה הטובות ביניהן, אפשר בהחלט להתחיל לשדר.

אנחנו מדברים על כך עם המשלחת הקונסולרית במוסקבה.

א' נדב;

לא אלאה אתכם כעת בשאלה של תקציבים, שנת קיצוצים ברשות השידור וכו' , אבל אם

הייתי שומע בוועדה זו שיש המלצה ל"קול ישראל" להרחיב השידורים שלה לברית-המועצות,

זאת הצעה שיהיה ראוי לבחון אותה בפורום המתאים ברשות השידור ולבוא עם תשובה. אבל

לא שמעתי את זה. אני שמעתי אינסינואציה של הדברים, אבל אם אני אשמע את זה כהצעה,

אני אומר שלא אתן תשובה מהמותן. זאת בהחלט הצעה נכבדה שאני אקח אותה לרשות

השידור, נקיים עליה דיון ואני לא מאמין שזה לא יהיה ברוח אוהדת, אבל אז יהיו לזה

השלכות ארורות, כי זה כל הזמן כלים שלובים. נצטרך להגדיל במקום אחד ולקצץ במקום

אחר. אני לא מתכוון דווקא בשידורים לברית-המועצות ולעולים, אבל אם צריך יהיה

להגדיל בשידורים לברית-המועצות, אולי צריך יהיה לקצץ במקום אחר.

היו"ר מ' קליינר;

אם לחברי הוועדה אין בשלב זה שאלות או הערות, אני מציע שנשמע את מר גרייבסקי.

בבקשה.
ו' גרייבסקי
אני יכול להוסיף לזה מה שאמר מנהל "קול ישראל". השידורים לברית-המועצות לא

נפגעו. אנחנו משדרים אותו מספר שעות כפי ששידרנו. השידורים מתחדשים כל יום

ומשתדלים לענות על הציפיות בברית-המועצות ועל הציפיות של אלה שיש להם כבר

דרכונים, ואלה שעדיין לא קיבלו בקשות. אני חושב שהשידורים ממלאים את התפקיד על

הצד הטוב ביותר. כמו שהם הביאו את העליה בעבר הם יביאו גם עליה בעתיד. זה באשר

לתוכו השידורים ולשידורים עצמם. אותו הדין לגבי בוכרית, גרוזינית וטאטית.

לא צריך להרחיב את והשידורים לברית--המועצות. 4.5 שעות ביממה זה מספיק בהחלט.

אלא שיש פה דבר אחר. העולם של הגלים הקצרים השתנה. ברגע שנפלה חומת ברלין נפלו

המשדרים. אם מלת הקסם של שידורים בגלים קצרים היא מוטיבציה, כאשר יש מוטיבציה

מאזינים לגלים קצרים. כאשר אין מוטיבציה מפסיקים להאזין. העולם הפסיק להאזין

לגלים קצרים, אלא בארצות שבהו יש מוטיבציה והמוטיבציה, לדעתנו, עדייו קיימת

בברית-המועצות.

עם זה, יתר התחנות המשדרותת בברית-המועצות, בי.בי.סי., "וויס אוף אמריקה",

"דויטשה גולה", "ליברטי", הפסיקו לשדר בגלים קצרים, רכשו זמנים ברדיו מוסקבה

ומשדרים בגלים בינוניים. וזה הפתרון בעתיד. לא מכשירים בגלים קצרים, שיפסיקו

לייצר אותם, אלא לרכוש אותו 4.5 שעות בברית-המועצות ולשדר בגלים בינוניים.

היו "ר מ' קליינר;

אני נאלץ לשאול אותך שאלה של סוחר. אם זה נכוו שעדיין יש היום רדיו בגלים

קצרים, זאת אומרת שאפשר לקבל בזיל הזול את המכשירים הטובים בעלי העוצמה לגלים

קצרים. אולי זו הזדמנות לרכוש אותם.

א' נדב;

לא, מר גרייבסקי מתכווו למכשירים עצמם.

היו"ר מי קליינר;

אני מדבר על משדרים. אנחנו צריכים את זה ל-3 - 4 שנים, לא לנצח.

ו' גרייבסקי;

תאר לעצמך שבזמו המוטיבציה האמריקאים החליטו לבנות את התחנה. כרגע יש מחשבה

שניה לא לבנות אורנה, כי אין בה צורך יותר כאשר האינפורמציה זורמת בלי שום

מכשולים. לכו אני מציע לטווח הארוך יותר להתרכז באותם שידורים ובהעברתם בגלים

בינוניים בברית-המועצות, וזה ניתו.

היו"ר מ' קליינר;

אולי הכתובת לכך היא משרד התקשורת. לא הבנת אותי. אני אומר, היות ובינתיים

לרוב האנשים עדיין יש מכשירים בגלים קצרים, ויש עוד מוטיבציה, גם לדבריך --

ו' גרייבסקי;

אבל לכולם יש מכשירים בגלים בינוניים/

היו"ר מ' קליינר;

כן, אבל בשלב זה אינני יודע אם אנחנו יכולים לרכוש זמו ברדיו מוסקבה. אני

מניח שהיום אפשר לקבל בזיל הזול משדרים בגלים קצרים, ואולי כדאי לנצל את זה. אבל

את זה אני אציע לשר התקשורת.



ו' גרייבסקי;

אני רוצה להרגיע את חברי תו ועדת ולומר שהשידורים לברית--המועצות לא נפגעו. הם

ממלאים את תפקידם. ברור שיש מקום לשיפורים. היות ואני פורש בימים הקרובים - ומי

שיבוא במקומי לא יהיה יותר טוב ממני, אבל הוא יעשה את זה בצורה אחרת - אני מקווה

שהוא יכניס רוח רזדשה לתוכן השידורים לברית-המועצות.

היו"ר מי קליינר;

אני מנצל את ההזדמנות שנקרתה לידינו, גם על--פי הצעת סגנית העור, כדי לברך אותך

עם הפרישה ולהודות לד על המפעל, שהוא כמעט מפעל היים, ולאהל לך הצלחה בכל אשר

תפנה.

ו י גרי'בסקי;

תודה רבה.
היו"ר מ' קליינר
בעניו הגלים הקצרים, האם יש בעיה מבחינה טכנית?
א' נדב
חבל להיכנס לסוגיה הזאת, כי מדובר במשדרים וזה עניינו של "בזק".
ו י גרייבסקי
"בזק" רכש משדר רב-עוצמה של 500 קילווט אבל שכה להזמין אנטנה, ומשדר בלי

אנטנה לא פועל. הזמינו כבר את האנטנה, היא הגיעה ומרכיבים אווזה. בעוד 3 חודשים

יהיה לנו משדר רב-עוצמה בגלים קצרים, שיכסה את כל ברית--המועצות.
היו"ר מי קליינר
אבל מר וולק דיבר על 1,200 קילווט.
אי וולק
1,200 קילווט זה בגלים בינוניים.
סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן
אני מציעה לבחון גם את ההצעה ששמענו עכשיו בקשר לקניית זמן.
לי רודין
כשאנחנו העלינו את המיושבות שלנו דיברנו על שני דברים, שיש קשר ביניהם אבל הם
שונים לחלוטין
"קול ישראל" לחו"ל ו"קול ישראל" רק"ע בפנים. לאנשים שיושבים כאן

יש דעות גם על "קול ישראל" לחו"ל, וגם לי.

אני חתי ירקתי לזה כבוגר הפקולטה לעתו נאות, כאדם שעבד 8 שנים ברדיו

בברית-המועצות, וכמי שעוסק 7 שנים בהסברה בסוכנות היהודית. בנוסף לכך אני מעריך

מאד את כל האנשים שעובדים ברדיו. כמעט התהלתי לעבוד שם לפני כ-10 שנים, אלא

שמשרד הקליטה לא אישר לי מילגה.

לדעתי, יש היום בעיה מאד-מאד רצינית. יש לנו היום אפשרות לשדר בברית-המועצות

מה שאנחנו רוצים. זה נשמע קצת מוזר, אבל זה כך. ביום העצמאות שידרו בטלוויזיה

בלנינגרד סרט על הארץ.



המידע מגיע מכל הצדדים ומכל הכיוונים לברית-המועצות. גם מכתבים, גם שידורי

פנים וגם רדיו שלנו. בנוסף לכך, הצעירים בעיקר, בני הנוער, לא מאמינים בשום דבר.

הם אף פעם לא האמינו כל-כך הרבה וכל-כך חזק לכל מיני שידורים, לא חשוב של מי,

ואילו היום הבדיקה הפנימית שלהם מאד-מאד חזקה. לצערי הרב, היו לי ויכוחים

ידידותיים עם כל האנשים שיושבים כאן. אנחנו ממשיכים לעבוד בצורה מאד ישנה

ומשדרים כאילו לא קרה דבר בברית-המועצות. נכון ששומעים לא פחות וקולטים לא פחות,

ואנשים מעוניינים לקלוט את שידורי הרדיו אפילו שיש להם מידע אחר, אבל אנחנו

יכולים לשנות את צורת התוכניות, את המחשבות. הם באים היום לסוכנות היהודית
ואומרים
אתם הזמנתם אותנו ארצה. אני אומר: מה זאת אומרת הזמנו? אנחנו מתחילים

להסביר. מאיפה שמעתם? - ברדיו. אז התחלתי לחשוב ולקבל את התוכניות מנקודת המבט

הזאת. אני גיליתי לעצמי, שכאילו כל הזמן מזמינים אותם, על-ידי זה שמספרים להם

כמה טוב, יפה ונוח אצלנו בארץ. והם מצפים מאתנו היום - ויש לי לפחות פעמיים ביום

קשר טלפוני עם ברית-המועצות, אני כבר לא מדבר על 400 - 500 עולים שעולים דרך

המרכז שלנו - שנאמר להם שזה קשה. הם אומרים: יש לנו בעיות מסויימות, תגידו לנו

איך לפתור אותן, אבל תגידו את האמת, אל תבנו לנו ארמון.

דיברתי גם עם העתונאית החדשה, טאטה. היא מצויינת, והיא אומרת לי: אני לא

רוצה להסתכסך עם החבר'ה אבל יש לי בעיה. אני מנסה להסביר להם שזה כך, שצריך

לשנות את הכיוון.
היו"ר מי קליינר
את זה שמענו גם בעבר.
אי נדב
אני רוצה להעיר בסוגריים שצריך לפתוח קו קשר טלפוני בין שניהם ולהחזיק אותנו

תיאורטית מחוץ לענין הזה, כי זה וויכוח ישן נושן בין חלק מהסוכנות וגופים אחרים

לבין לשכת הקשר בעתונות.
היו"ר מי קליינר
אני גם זוכר את זה מהעבר. מה שמר נדב אומר הוא שבעצם תמיד היה ויכוח מצד אחד

להציג את ישראל כמכשיר יחידי שמשדר לברית-המועצות בצורה הסברתית, ומצד שני הגישה
שאומרת
אנחנו מציגים את זה ו-זסברתי מדי, ואז האמינות נפגעת ולכן צריך גם לתת

ביטוי לקשיים. חשוב שגם הענין הזה נשמע.

אני מבקש ממר וולק להציג כעת את רק"ע. בבקשה.
אי וולק
בנושא הקודם אני רוצה להוסיף משפט, שדווקא האנשים החדשים שהתחילו לעבוד

בשידורים לחו"ל מנסים לשנות את הקו. הם מכניסים גישה חדשה, גם אופן הגשה חדש, כי

אנשים שעובדים 20 שנה, ש-18 שנים מתוכן הם עבדו בלי "פידבק", נכון שהם התאבנו.

לא היו לי הערות לתוכן השידורים, מאחר שהם ממלאים אחר הבקשות שלנו לגבי

התוכן, ואנחנו לא עומדים עם סטופר ביד ובודקים כל תוכנית ותוכנית.

לגבי רק"ע, למה לשכת הקשר מתייחסת לשידורים של רק"ע? אני חוזר למשפט הראשון

שאמרתי בקשר ל-280,000 העולים שנמצאים כאן, ולמכתבים. אגב, היקף המכתבים נמדד לא

באלפים אלא ב-100,000 מכתבים בחודש. יש הזנה מתמדת מכל מה שהעולה סופג כאן מכל

מיני מקורות ומה שהוא משדר במכתבים, בשיחות טלפון או בפגישות לברית--המועצות. זו

הסיבה העיקרית מדוע אנחנו מודעים מאד למה שקורה בתחנת רק"ע.
א י נדב
אחה אומר שהשידור הוא המציאות או המציאות היא השידור? אני רוצה להבין. לא

המציאות היא שמכתיבה את המכתבים אלא השידור מכתיב את המכתבים?
אי וולק
המכתבים נכתבים כתוצאה ממכלול ההתרשמויות של העולה, ושידורי רק"ע 12 שעות

ביממה הפכו לדבר חשוב מאד בעיצוב התחושה וההרגשה של העולה בארץ. זה אכן משפיע על

המכתבים. אם לעולה אין דירה, אז אין לו דירה, וזה לא בגלל השידורים, אבל

לשידורים יש השפעה איך הוא יראה את זה שם.

אני מצטרף לחלק מהשבחים שאותם אמר יושב-ראש הוועדה בפתח הישיבה. נכון, רוב

העולים באמת שמחים שיש שידור כזה והם מוצאים בו תועלת רבה. על-סמך האזנה אישית

שלי במשך לא מעט שעות, וגם משירה עם העולים, אני חושב שחלק ניכר של כל התוכניות

זה דבר מאד אינסטרומנטלי, מאד עוזר לעולים, ואני חושב שגולת הכותרת של השידורים

הם לימודי העברית. שעור בבוקר, ובמיויוד שידור בשעות אחה"צ, שזה מעין תשובות

לשאלות מאזינים בנושא העברית, אני חושב שכמה שלא נשדר זה לא יהיה מספיק.

יש גם הערה שלא פעם המשיב לא יודע, או אין לו מידע בדוק, או הוא מנסה לאלתר

תשובה ליד המיקרופון, ואת זה באמת צריך למנוע.

כ-50% מהזמן בשידורי רק"ע בנוי בצורת מיקרופון פתוח, שאלות ותשובות. זה טוב,

אבל אם אתה מאזין לזה אתה מגיע למסקנה שזה לוקח זמן. בדרך-כלל מתקשרים אנשים

בגיל מבוגר, ועד שהם מנסחים את דבריהם ומשמיעים אותם, עובר זמן שידור, וזמן שידור

הוא דבר יקר, כפי שאנשי הרדיו יודעים. ההערה היא שצריך להשתדל לא להפוך את זה

לשיחות חופשיות בין המאזין לבין מגיש התוכנית.

זה עדיין לא מתייחס לתוכן השידורים. אני עדיין משיב בתחום תוכן השידורים שהם

חשובים מאד.

עכשיו אני עובר להרגשה שנוצרה אצלי ואצל עובדים שונים של לשכת הקשר שמאזינים,

וגם אצל עולים ותיקים בארץ, שחלק מהשידורים מאד מזכירים לנו את רדיו ברייטון. זאת

אומרת, לקחו הרבה אנשים חדשים. שמעתי כאן ש-8 אנשים מהמחלקה הרוסית בסניף

תל-אביב מפעילים 12 שעות שידור. נכון, 8 אנשים ותיקים, פלוס 18 עולים חדשים.

העולים החדשים עוד לא כל-כך מכירים את הארץ, גם לא את השפה. הם מזמינים לראיון 9

עולים חדשים, ואז נוצר לפעמים מעגל סגור שעולה מראיין עולה כדי שעולים חדשים

אחרים ישמעו, ואז הם מתבשלים במיץ של עצמם. אני חושב שזאת לא המטרה של מדינת

ישראל בשידורים לעולים חדשים.

אני יכול לתת דוגמא. מראיינים שני אנשים על שיטת החינוך הישראלית. הארות היא

אם שבנה לומד בבית-ספר, והשני הוא מחנך-מורה מברית-המועצות שעלה לפני 9 חודשים.

האם אומרת שהבן נתקל בבעיות בבית-ספר והיא לא יודעת איך זה מקובל כאן, והמורה ממש

"יורד" על שיטת החינוך הישראלית, וזה בעצם מה שהמאזינים רוצים לשמוע. הם רוצים

להצדיק את הבעיות שלהם, הם רוצים שיגידו להם: נכון, השיטה הישראלית אינה טובה.

ובאותה תוכנית המנחה היה, כמותם, שנה בארץ, ולא היה איש חינוך ישראלי שיוכל

להסביר שיש יתרונות בשיטה הישראלית.
היו"ר מי קליינר
זאת היוגה ההצעה של מר ברטוב.
אי וולק
העולים קיבלו מה שהם רצו לשמוע.



או דוגמא אחרת. יש שידורים, שאינני מדבר על טיבם, אלא אם הם בכלל לגיטימיים.

למשל, יש תוכנית על מוסיקה קלאסית - 45 דקות, 30 דקות, כמה פעמים בשבוע. אני

חושב שתפקידה של רק"ע להפנות את המאזין לשידורי "קול המוסיקה" ושם יאזינו למוסיקה

קלאסית. שוב, ר!שכלה כללית היא דבר טוב, ואם הגיעה עתונאית רדיו שיודעת לספר על

בטהובן ועל מוצרט, זה גם טוב. השאלה היא אם צריך לתת לזה 12 שעות. אולי.

אני יכול לתת דוגמאות אהרות בקשר למוסיקה. בכל שבת יש תוכנית ג'אז, לא ג'אז

ישראלי אלא עולמי, בצורת הגשה מודרנית מאד שמקובלת עכשיו גם בברית-המועצות. אבל

שוב, תסבירו. ותפנו את המאזין הצעיר לרשת גי, לתוכנית "עד פופ" בטלוויזיה. אולי

הוא לא יודע שתוכנית כזאת קיימת. תסבירו לו.

אני יכול להביא דוגמאות נוספות, של שידורים של סופרים. אני פותח את הרדיו

ושומע 45 דקות הקראה מספרו המאד פופולרי עכשיו של אנטולי ריבקוב. אנהנו צריכים

לעשות הקראה אמנותית ב"קול ישראל" של ספר מברית-המועצות?

יותר מזה, יש תוכניות שבהן משודרים שירים רוסיים, במיוחד סובייטים. אני בטוח

שרוב המאזינים נהנים מזה, אבל השאלה אם אני צריך לתת את זה. זה רק מטפח אצלם

נוסטלגיה,. ונוסטלגיה מובנת לנו. אנחנו מספיק משלמים מס לנוסטלגיה בכך שאנחנו

נותנים להם את רוב הדברים ברוסית.

בשבוע האחרון, בראיונות עם עולים חדשים כל הזמן נשמעת השאלה: האם אתה חושב

שהשידורים שלנו חשובים? האם אתה זקוק לשידורים שלנו? האם השידורים שלנו עוזרים

לכם? מתי שמעתם שאלות כאלה ב"קול ישראל" ברשת בי או אי? כאילו עובדי המחלקה לא

בטוחים בעצמם, והם כל הזמן מבקשים חיזוקים חיוביים מהמאזין.

אתמול קיבלתי מכתב מעולה חדשה שנמצאת 11 חודשים בארץ, שכותבת: אחת המטרות של

התחנה, כפי שאני מבינה, היא להכניס את העולים לעולם של תרבות וריאליה ישראלית,

והמטרה הזאת כמעט לא מתבצעת, או מה שיותר גרוע, זה נמצא ברמה מקצועית ותרבותית לא

גבוהה. השידורים הלא-רבים שמוקדשים להסטוריה יהודית, לספרות, למוסיקה

ולפילוסופיה הם לא מעניינים, לא אינפורמטיביים, משאירים אצל המאזינים הרגשה כאילו

זו חובה כמו קורס בהסטוריה של המפלגה, שפעם למדו. היא מוסיפה שלחלק מהעובדים יש

בעיה עם השפה הרוסית. אני לא מסכים עם זה.

אני רוצה להתייחס לדבר נוסף, שהוא פרי אולפנה של רק"ע. שמחתי מאד שהתחילו עם

הדבר הזה ואפילו שלחתי מכתב ברכה לה"ה מקל ונדב שהתחילו לתרגם את חדשות "מבט"

מהטלוויזיה. תרגום סימולטני הוא מקצוע ואמנות. תרגום סימולטני, גם למי שנמצא

בארץ 20 שנה זו משימה די קשה. מה שאנחנו קיבלנו הוא תרגום של כל משפט שני,

שלישי, או אפילו פחות מזה. התרגום הוא מקרי, ככל שהמתרגם מספיק לתרגם, ואני חושב

שהרושם שהעולים מקבלים, אם הם מקשיבים רק לתרגום הזה, הוא חלקי, מקרי. אני חושב

שיש לשפר את זה. יש לי גם הצעות לשיפור. אם אינני טועה, אני חושב שהתרגום מתבצע

מתל-אביב. מוטב היה שהמתרגם יישב באולפן ויקבל את הטקסט של הכתבה בעברית - ואני

יודע שמכינים את הטקסט רק לקראת סוף ההכנה של "מבט" - ויוכל לקרוא את הטקסט לפני

השידור. או יותר מזה. כל כתבה מתורגמת על-ידי אדם אחר. אז כשאחד מתרגם את

הכתבה החולפת, השני בינתיים מתבונן בטקסט ויודע מה יקראו מהטלפרומפטר. וגם יש

לחפש כוחות מקצועיים. עם כל הכבוד לרצון להעסיק עולים חדשים, זאת עבודה מקצועית.

מי שהתנסה בתרגום סימולטני יודע שזה כנאד מקשה.

חלק מהאנשים כאן יודעים שאני נגד כל הדברים ברוסית, אבל דעתי היא דעת מיעוט.

יהד עם זה אני חושב שתרגום "מבט" לעולים הוא דבר חשוב מאד. יש להשתדל לשפר את זה

בעתיד.

כפי שאמרתי בתחילת הישיבה, חלק מהדברים נמצאים במסמך שהכנתי ואני אעביר אותו

לוועדה.
היו"ר מ' קליינר
תודה רכה. אני מציע שנשמע התייחסויות קצרות מהאורחים שלנו. מר נפלוך,

בבקשה. את הדברים מרוסית יתרגם ליאוניד רודין.
בי נפלוך
במשך הזמן למדנו את התוכנית הזאת. רצינו להתחלק במריבות שלנו. כשהתוכנית רק

התחילה, היא.. היו1ה ערומה. במשך הזמן היא התחילה לרכוש מטרות מסויימות, תוכן

מסויים. לתוכנית- הזאת יש חשיבות. רציתי לדבר על שיטות שלדעתי צריכים להכניס

בתוכנית הזאת, שיטות שהן בעצם התוכן.

אני חושב שבתוכנית רק"ע חסרה לפעמים המהות בבניית התוכנית, גם בתוכניות

מסויימות וגם בקו הכללי. דרושות שיטות חדשות, בעיקר ראיונות ושיחות. חסרות

רפורטז'ות.

ו י סקרופישב;

בתוכניות לא קיימת כלל לא חקירה עתונאית, לא פובליציסטיקה. היום העולים

מעוניינים מאד לדעת מה מתרחש מבחינה פוליטית בארץ. לפני בחירות הם רוצים למצוא

את מקומם בחברה הישראלית. חייבים לבנות תוכניות שיאפשרו לעולים להכיר את השיטות

הפוליטיות בארץ, את הפוליטיקאים, וכו'.

אין כמעט חדשות. בתוכנית לא מתייחסים כמעט להרכב העליה. הגיעו לארץ צעירים

רבים, וממשיכים להגיע.
אי וולק
יש תוכנית לנוער ושיחות עם בני נוער.

ו י סקרופישב;

אני חושבת שהם כל-כך מתביישים להראות שהם מברית-המועצות, שאפילו אות הפתיחה

של התוכנית שהם בחרו הוא לא אות הפתיחה המוכר בברית-המועצות.

ו י ניקרסוב;

אני חושב שזמן השידור חקיים, לפנסיונרים, אפילו לפנסיונרים שכבר לא הולכים

לאולפן, לא מספיק, מפני שעולה שהגיע ארצה חייב באותו זמן לחפש עבודה או לעבוד.

טוב מאד שהתוכנית הזאת קיימת ואני חושב שיש בה צורך, אבל הרושם המתקבל כשכמאזינים

לתוכנית הזאת הוא שאין עם מה למלא את התוכנית. התוכנית ריקה, עם הרבה הפסקות,

ואין דינמיקה בהתפתחות שלה. אינני רוצה לומר שהאנשים שעובדים ברק"ע לא מבינים,

אבל יש לי רושם שחסרים אנשים.
אי גורביץ
אני הגעתי באוקטובר לישראל. כששמעתי רדיו חשבתי שבישראל אין בעיות וחשבתי

שלסטודנטים אין בכלל בעיות. כשנכנסתי לאקדמיה ראיתי איך חיים שם במעונות. חברי

ואני שומעים כל הזמן את תוכניתו של מרדכי כרמון, שאלות ותשובות. אנחנו שמחים

שאין לנו בעיות. המבוגרים יותר והזקנים, שלהם יש יותר בעיות, מרוצים מהתוכנית

הזאת. אבל אנחנו עכשיו מבינים שאין כלל שידורים לסטודנטים. גם לעולים החדשים יש

בעיות. עכשיו אנחנו לא רוסים, אנחנו יהודים שגרים פה בישראל, ואנחנו סטודנטים

ישראליים.
היו"ר מי קליינר
לפי העברית שבפיך את צריכה לשמוע רשת בי, לא רק"ע. את באופן אישי צריכה היום

שידורי רק"ע ברוסית?
י י ביילין
זאת באמת השאלה. את צריכה את שידורי רק"ע?
אי גורביץ
כן, מפני שאני לא כל-כך מבינה עברית. לא למדתי באולפן, והיום יש בעיה שמפני

שאני סטודנטית, לא יכולים לתת לי אולפן. לא משלמים באולפן וצריך להכיר את הבעיות

של הסטודנטים.
אי וולק
מה היית רוצה לשמוע בשידורי רק"ע?

אי גורביץ;

אני רוצה לשמוע חדשות ברוסית, על התרבות הישראלית, ועל הבעיות. ברוסיה

היינו רגילים ללכת לתיאטרון ולקולנוע ופה אנחנו לא הולכים, מפני שאין לנו כסף

לזה.
היו"ר מי קליינר
זאת אומרת שזה צריך להיות תהליף בעצם.
ל' רודין
הם לא יודעים שום דבר על חיי התרבות בישראל.

אי טנצר;

אמי, שעלתה לארץ לפני כשנה וחצי, נהנית מאד משידורי רק"ע. נשמעו כאן דברי

בקורת. אני חושב שאפשר בכל מקרה להוסיף כמה תוכניות וגם לשפר את התוכניות

הקיימות. אפשר להוסיף אוניברסיטה פתוחה ברוסית, כמו שזה קיים בגלי צה"ל.

אני לא מקשיב לרק"ע באופן קבוע, אבל כאשר הקשבתי אמרתי שחבל מאד שמהשידורים

האלה נהנים רק 350,000 יהודים ולא שני מיליון. ואם אפשר היה להעביר את השידור

לכל ברית-המועצות, אני חושב שהתוצאות היו הרבה יותר טובות. אני גם חושב שכדאי

מאד שיהיה כמה שיותר שיתוף-פעולה בין הרדיו בברית-המועצות ובין רק"ע, ושהם יחליפו

ביניהם תוכניות.
היו"ר מי קליינר
אני העליתי את זה בתחילת הישיבה וכל הזמן היה לי הרושם שאני היחידי . לכן אני

שמח שקיבלתי תימוכין לדעתי.

אי טנצר;

עוד דבר יפה יוצא מן הכלל ברדיו זו התוכנית בנושאי אקטואליה.



סגן שר המדע והטכנולוגיה גי כהן;

טוב שהנושא הזה הגיע לוועדה, וטוב שזה קרה חודש וחצי אחרי שרק"ע התחילה

בפעולה. אני רוצה לומר תחילה על השידורים לחו"ל. אני מצטרפת לברכות של יושב-ראש

הוועדה למר גרייבסקי. אני עובדת אתך הרבה מאד שנים ומלווה את העבודה שלך ואני

יודעת מה עשית וכמה פעמים הנושא הזה, כשהוא נדון בוועדה זו, גרם לכך שהדברים

אחר-כך קיבלו ביטוי יותר משמעותי והזק, גם ברדיו. אני מברכת אותך שהיית גם פתוה

לבקורת וגם על מה שעשית. אני מקווה שהאיש שיבוא במקומך יהיה לפחות טוב כמוך.

אני מבקשת להתייחס עכשיו לרק"ע. חודש וחצי התחנה הזאת עובדת. רציתי לנצל את

ההזדמנות שהנושא מועלה בוועדה כדי לומר שההדים שאנחנו מקבלים במשך חודש וחצי הם

בדיוק כפי שתומצתו כאן על-ידי מר טנצר, שחבל שבעברית אין תוכנית כזאת, חבל שלא

שומעים אותה יותר אנשים. אני ביקשתי לשמוע את התוכנית ונוכחתי לראות שאולי יוסר

בה קצת פוליטיקה או מפלגות, ובאמת נכון שיש אולי צורך לתת להם מידע על מה מה

שקורה כאן. אני מניחה שבחודש וחצי הראשון הם לא רצו לנגוע בפוליטיקה, ודי

בכוונה, זה נושא מלא חומר נפץ, נושא קשה מאד, וצריך לדעת כמה לתת, איך לאזן, את

מי להזמין וכו'. בחודש וחצי הראשון לא רצו להתמודד עם הבעיה הזאת ואני לא מגנה

אותם על כך. אני יודעת שזה חסר. יש הרבה מאד עתונות, כל העולים הרוסים קוראים

עתונים. אני בטוחה שהחסר הזה מוכרח להתמלא, זאת המציאות שלנו, אבל אני בהחלט לא

מבקרת על כך שזה לא נעשה כשכל התוכנית הזאת נמצאת ממש בהרצה. גם המנהלים עצמם

עדיין פתוחים לסדרי-עדיפויות ולדגשים שונים, וגם לקבלת עצות והשגות. אבל בואו

נראה את זה בפרופורציה.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולברך את אמנון נדב, את יוסף רובין ואת כל

אלה שעושים במלאכה. אני יודעת שהיה מאבק קשה ועשיתם אותו, ואני בטורה שלא בוועדה

זו כל אחד יאמר מה הן בדיוק התוכניות. יש לכם ועדות מקצועיות. אנחנו צריכים

לדעת האם בשידורים לחו"ל המסר מובא ואם התוכן פחות או יותר בסדר. הדברים צריכים

להיות מועברים באופן ישיר, אם הם לא דברים שיש בהם מדיניות שדורשת בקורת, אלא

פשוט, פה יש מחדל, פה צריך להוסיף, פה צריך לשפר. הוועדה הזאת לא תעמוד על כל

פסיק בנושא הזה. היא צריכה לדבר על המדיניות, אם חס ושלום יש שם עימותים,

אפליות, אם נושאים מסויימים ממש לא באים לידי ביטוי בגלל סיבה כלשהי שקשורה

במגמה. זה תפקידה של הוועדה, ולוודא שהמסר לעולים עובר. כך אנחנו צריכים לעשות

ברק"ע.
א' נדב
קודם-כל לדעת אם מאזינים לזה.
סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן
כן. אני שמחה שמאזינים לרק"ע. היה צמאון גדול. נעשה עוול לאוכלוסיה כזאת

שרגילה לשמוע רדיו, שרגילה לשמוע מוסיקה, לראות הצגות תיאטרון, וזה נגזל ממנה,

כמו שנגזל ממנה "מבט לחדשות" במשך כל-כך הרבה שנים, שזה היה ממש עוול ותוקן היום.

חבל שאין "מבט לחדשות" ישיר בטלוויזיה, ברוסית. לדעתי אפשר היה לתת רבע שעה

חדשות ברוסית, כמו שזה נעשה באנגלית.

אי נדב;

ערוץ 2 יתחיל עם זה ביום ראשון הקרוב.
סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן
הלוואי שהם יעשו את זה. מבחינה זו הם יקדימו את הערוץ הראשון. אני בעד

פשרות לאורך כל הדרך, בנושא העליה, בנושא העם היהודי. אם אי-אפשר כך, נעשה כך.

אם לא רוצים ליגת "מבט" מצולם באופן ישיר, יותר טוב כמובן לתת את זה דרך הרדיו.

אני לא ידעתי שהתרגום הסימולטני לא טוב, כפי שאמר מר וולק, ושצריך לתת תרגום

סימולטני יותר מקצועי. זאת רק ההתחלה ואין לי ספק שגם זה יהיה.



שמעתי בקורת בבעיה העקרונית, באיזו מידה הם יתרגלו לשידורים ברוסית ולא ישמעו

את העברית. הסטודנטית אינה גורביץ נשאלה למה היא לא שומעת שידורים בעברית, למרות

שהיא יודעת כבר להתבטא בעברית, והיא הצביעה על קושי. גם אם נמצאים פה שנה ולמדו

קצת באולפן ומדברים כך, בכל זאת מדוע שנגזול מהם שנה או שנתיים של שמיעת תסכית או

הרצאה בשפתם? מדוע לא להקל עליהם? הם יתבוללו כאן והרוסית תנצח אותנו? יש אנשים

שפוחדים מזה. אני לא חוששת מזה. אף אחד לא ינצח את העברית.

לכן, אם אפשר להקל, כדאי לעשות זאת. זה צריך להיות שם המשחק, כמה שאפשר יותר

קל. שום דבר לא יקרה להם. נכון, ומישהו כאן ציין את זה, כאילו הם מתבשלים קצת

במיץ של עצמם. אז פה צריך לשפר. זה גם טבעי שהולכים לרוסית אז מתחילים ברוסית.

צריך לתת פה ושם יותר ביטוי לישראליות שלנו בנושאים מסויימים: שיתנו יותר עברית

קלה, יותר שירים ישראלים ויותר תוכניות לבני נוער. ובבוקר- שומעים את זה רק

פנסיונרים ואלה שלא הולכים לאולפן? צריך להתאים את זה כך שבבוקר לא יתנו ספורט

אלא תוכניות מתאימות אחרות. אני מתארת לעצמי שהם בעצמם חושבים על זה, לפי ההדים

שאנחנו שומעים מבחינת הנכונות.

אני עצמי הייתי בתוכנית, בנושא שקשור לקבינט הקליטה, והשאלות של המאזינים היו

מאד בקורתיות בקשר לשיכון, למה אין זה ולמה אין זה וזה. גם אלה שענו שם לא

"מרחו" במיוחד. הם אמרו מה שיש. נכון שאסור "למרוח", והמאזינים הרוסים רגישים

במיוחד לשטיפת-מוח, ולכן לא צריך למרוח. על-כל-פנים, מנסיוני לא ראיתי שיש

"מריחה".

טוב שוועדת העליה והקליטה תתכנס כל חצי שנה לדון בנושא הזה. לא צריך להיכנס

להם לנשמה לתוכנית כזאת או אחרת. צריך לדבר יותר על המדיניות. חלק מהדברים שאמר

מר וולק הם דברים שאני בטוחה שאם היו מופנים ישר לרדיו, הם היו באים על תיקונם,

אם הם לא היו מקבלים אותם שם כבקורת לשמה. בוודאי שזו לא היתה בקורת לשמה מצד מר

וולק.
היו"ר מ' קליינר
בדיוק. הדף הראשון כולו שבחים.

סגן שר המדע והטכנולוגיה גי כהן;

באשר לדברים האחרים, יש דברים שצריך לשפר אותם. גם בתוכניות של "קול ישראל"

שקיימות לא חודש וחצי אלא דור וחצי, אני יכולה להראות לך דף שלם של בקורת.

אנחנו צריכים לברך על התחנה הזאת. אני רוצה לומר במיוחד למר רובין שביקרתי

שם וראיתי מוטיבציה בלתי-רגילה של העובדים. הנה, כבר שמעתי שמר נדב מוכן להחזיר

את העובד שדיברתם עליו. אני מבינה שלקחו אותו כי רצו לשפר את רק"ע.
היו"ר מי קליינר
אבל יש הצעה של מר טנצר להעביר את שידורי רק"ע לפחות באופן חלקי

לברית-המועצות.
סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן
רציתי לשאול אם אפשר לשדר לא את רק"ע כולו, אבל חלקים מרק"ע גם בגלים קצרים

לברית-המועצות. חבל שתוכניות כל-כך טובות לא יועברו לשם, וסוף-סוף אין כמעט הבדל

בין העולים החדשים שנמצאים כאן חודשים ובין היהודים שם.
היו"ר מ' קליינר
אני הצעתי את זה בעבר. כל הזמן דיברתי על גלים קצרים וחשבתי שאני היחיד שמדבר

על כך. עכשיו אני רואה שיש עוד אנשים שחושבים כמוני.
ע' ברעם
בנושא הזה יש לנו בעיה שאין לנו בנושאים אחרים. אנחנו לא יכולים להעביר

בקורת כי אנחנו לא מכירים את טיב התוכניות. יש דברים קודמים ללימוד רוסית. כמעט

כל מה שאנחנו שומעים אנחנו שומעים מהתרשמויות, גם במקומות אחרים. זה דבר מאד

חיובי, כי זח נותן רקע שקשה היה למצוא אותו בכל אופן אחר.

אבל אני רוצה להעיר הערה למר נדב. רק"ע יהיה יותר רגיש לבעיות פוליטיות מאשר

כל גל אחר שאתה מנהל אותו, כי החסינות של האנשים שמאזינים לגל ב' או ג' היא הרבה

יותר גדולה. יש להם דעות, ופה מוכרח להיות אחד משני דברים: או שמעקרים בכלל את

הבעיה הפוליטית
א י נדב
עד עכשיו זה כך. זה לא טוב.

ע' ברעם;

אני מדבר על ההמשך. אתה אומר; אני נותן תוכניות פולקלור, הווי, לימוד בעיות

שיש בישראל, נוף הארץ, אהבת הארץ וכיוצא באלה, ואם אתה נכנס לבעיות פוליטיות

ומפלגתיות, כאן צריך להיות איזון מרחיק-לכת, משום שפה אתה בעצם מביא אנשים שעדיין

אין להם עמדות ונותן מכשיר אדיר להשפיע על העמדות שלהם. לכן, בנושא הזה תהיה

בוודאי רגישות גדולה, ואני הייתי מבכר שבאמת ימשיכו בקו שקיים עד עכשיו, כי סתם

יהיו קונפליקטים סביב הענין הזה אם הוא יהיה אחרת.

אי נדב;

אין לי אנשים מיומנים לביצוע דבר כזה.
ע' ברעם
המגמה של רק"ע צריכה להיות להכשיר אנשים, כמה שאפשר וכמה שנחוץ, לשמוע דברים

אחרים. השאלה לגב' גורביץ מדוע היא לא מקשיבה לרשת בי היא נכונה, מפני שהיא

עדיין לא מרגישה מספיק בטחון ברדיו עברי. אולי היא תשמע גם רדיו עברי וגם רדיו

אחר. המגמה צריכה להיות, וזאת גם הצעה שלי, להפנות אותם לתוכניות שהם יכולים

לשמוע בגלים איורים, לא רק מוסיקה. יש בטלוויזיה תוכניות בלתי אמצעיות, כמו מבט

ספורט או משהו מהסרטים, שבהן לא צריך לדעת כל-כך עברית.

בדברים העיקריים זה העניו, להמשיך בדרך הזאת, להיזהר מאד מהנושא הפוליטי

ובעצם לשלוח אותם גם לדברים אחרים, משום שאנחנו מעוניינים שהם יעברו באופן הדרגתי

לשמוע דברים אחרים.
א' נדב
יותר מזה, אנחנו מפתחים את המגמה של שידור דו-לשוני בתוך הרשת הזאת עצמה.

זאת אומרת, העברית בצד הרוסית, לאט-לאט להגביר את הקצב של העברית, עם קריינים

משני המינים.
י' ביילין
אני מסכים עם הדברים שאמרה סגנית השר גאולה כהן, אפילו יותר מאשר הדברים שאמר

חבר-הכנסת ברעם. אני בעד הפשרה. אני לא חושש ממלחמת שפות, את זה כבר עברנו

בשנות העשרים. עולים שהגיעו לארץ בשנות העשרים ירצו פתאום לשמוע רוסית, אבל

אינני רואה בזה טראגדיה מיוחדת. הצעירים יעזבו את זה.



אני לא חושב שאנחנו צריכים לדון פה על הדברים שנדונים בתוכנית, אבל אם זת היה

תלוי בי, הייתי משמיע להם מהבוקר עד הערב מוסיקה רוסית וספרות רוסית.

יש כאן איזו שהיא אנומליה, וזה אולי הדבר שעולה לי מהפגישה הזאת, שלא הייתי

בטוח שהיא חיונית מלכתחילה והיא כן היתה חשובה. אנחנו ראינו את השידורים מהסוג

של רק"ע שהיו בעבר לעולים שבאו מכל מיני ארצות כדבר בשולי השוליים של "קול

ישראל". היתה שעה פרסית, שעה כזאת ושעה אחרת. האחריות של הועד המנהל לשידורים

בפרסית, למשל, היתה רק על הניר.
א י נדב
היתה ועוד יש. לא נותנים למחוק אף שפה.
י' ביילין
פורמלית, ואולי בצדק, אבל היא היונה ועודה על הניר. יושב-ראש הועד המנהל וכל

חברי הועד המנהל אין להם מושג על מה שקורה בשידורים האלה.
אי וולק
אפרים אבן מאזין גם לשידור בבוכרית.
י' ביילין
אבל הוא לא חלק מהמערכת של הפיקוח הציבורי.

פה נוצר דבר חדש. רק"ע הופך להיות תוכנית שמאזינים לה, אני מניח בנקודת זמן

נתונה, יותר אנשים מאשר לרשת בי, רשת אי או רשת גי. זה אומר שאיפה שהוא צריכים

לחשוב מה עושים עם זה. יכול להיות שלרק"ע מאזינים 150,000 עולים בשעת שיא, ופה

זה כמעט לא יכול להישאר כך. אני אומר את זה דווקא לאור מה שקרה היום. כי יש

הממסד, שזה אתם, ויש המאזינים. כל אחד מהמאזינים מעניין אותו דבר שלו, והתחושה

הספונטנית שלי היא שצריכה לקום מועצה מועצה של מאזינים שתעמוד ליד הועד המנהל,

ליד איזה שהוא גורם והיא תגיד מה העדיפויות שלהם. למה שהאנשים האלה יבואו במקרה

לוועדת העליה והקליטה של הכנסת, במקום שיהיה איזה שהוא גורם ממוסד?
אי וולק
יש ועדה לשידורים לעולים לחו"ל של מליאת רשות השידור ועל ידה אפשר להקים גוף

כזה.
היו"ר מי קליינר
זה לא אותו דבר.
י' ביילין
בדרך כלל גופים כאלה הקימו מזמן. אולי מהוועדה הזאת תצא מחשבה לגבי מועצה

מייעצת של מאזינים, שזה דבר טרי וחי, שיהיו סטודנטים, אנשים יותר מוכרים, אנשים

מכל מיני סקטורים. זה גם יהיה גורם שבהחלט יוכל לעזור לכיוון אמיתי של רק"ע.

אני לא מסכים עם חבר-הכנסת ברעם שצריך לברוח מהענין הפוליטי. אני בעד

התמודדות עם הענין הפוליטי. זה לא פשוט, לא בעת הזאת. זה דבר בזמן הכי חם אולי,

ומצד שני איזה משאיר את האנשים האלה ערב בחירות בלי שיש להם מספיק רקע. אני לא

ידעתי שברק"ע אין חדשות.
אי וולק
יש שידורי חדשות כחדשות.
א' נדב
בסדר. יש שידורי יומנים.
י' ביילין
אולי כדאי לחשוב איד אפשר באופן מסודר ואחראי ושיהיה מקובל על כל המערכת

להכניס גם פוליטיקה. סגנית השר גאולה כהן דיברה על כך שאולי כל מפלגה תציע את

מרכולתה ברשת הזאת. אני מניח שלפני הבחירות יהיה שם דבר כזה, אבל יכול להיות

שאפשר גם לפני כן ליצור מגאזין פוליטי, עם איזו שהיא בקרה ציבורית; שזה לא יהיה

דבר שרבים מאתנו לא יודעים רוסית, שזה יהיה פתאום דבר שאחד מר"צ ישתייך לרשת, או

מהתחיה.
ע' ברעם
אתה מדבר תיאורטית כאילו אתה לא יודע איפה אתה חי. תיאורטית אני יכול להסכים

אתך.
אי וולק
האנשים ב"קול ישראל", במיוחד הוותיקים שבהם, בהחלט מקצועיים. הם מעורים

ורגישים למצב, והם לא יתנו סתם לאיש זה או אחר לדבר.
י' ביילין
אני לא יודע מה קורה שם היום.

אי נדב;

באקטואליה זה שיקוף של חדר החדשות.
אי וולק
בינתיים אין שום טענה אל רק"ע שיש להם נטיה לכאן או לכאן.
י' ביילין
אם זה באמת נכון שהמערך חושב שיש שם התאגדות של הליכוד, בואו נעשה דבר יותר

רציני והבקורת הזאת תימשך. אני לא מפחד מזה. לא הייתי רוצה להתאבד מבחינה זאת,

אבל אני מוכן לקבל את זה כי מדובר פה במאזינים האינטליגנטיים ביותר בחברה

הישראלית ולא ייתכן שישמיעו להם רק אופרות. אם הם צמאים לפוליטיקה, אתה לא יכול

לקית את זה מהם.

חבר-הכנסת ברעם אומר; אני לא מתערב בזה כאיש פוליטי ולא הייתי רוצה שתהיה פה

השתלטות של איזה שהוא צד. אני חושב שאפשר להגיע באיזו שהיא דרך למין זרוע של

הועד המנהל או מין דבר כזה ששם תהיה נציגות לכל המפלגות ותהיה בקרה.

כחבר הוועדה, אחרי הישיבה הזאת הייתי רוצה לקבל, אם אפשר היה, 3 ימים של הרשת

הזאת בעברית.



אי נדב;

הבקרה הזאת נעשתה בישיבה עם הייה הראל ומקל, כי בדיוק הועלו טענות כאלה, שבה

נפרש לפניהם מידגם מקרי של כמה ימים שבו הם ראו בדיוק כמה זה דיבר וכמה ההוא

דיבר.
י' ביילין
אני לא "מדבר רק על ה"ליין אפ". אני מדבר על ממש פרוטוקול בעברית של 3 ימים

כאלה, ולא רכך בשביל לראות את הענין הפוליטי אלא באמת לראות מה קורה שם בפנים. הרי

אנחנו ממש כמו סומא בארובה בענין הזה. אינני יודע עד כמה המחשבה שתיבחר מועצה

מייעצת של עולים, עם מחשבה לגבי הכנסה של פוליטיקה, היא טובה, ועד כמה זה משחק

באש.

אי נדב;

זה נתון לחשיבה שלכם. אני לא הגוף לזה. זה צריך לבוא דרך הועד המנהל החדש,

או המליאה.
י' ביילין
ואז אפשר לחזור לישיבה מהסוג הזה ולדון באופן קונקרטי בכמה הצעות כאלה, כאשר

על הניר שלפנינו יש כבר איזה שהוא חומר יותר אמיתי לגבי הרקע הזה. אני פשוט

מרגיש כאן את האנומילה שבין החשיבות האדירה של רק"ע, שנצברת תוך זמן קצר, לביו

חוסר היכולת שלנו כנציגי ציבור להעביר על זה בקורת.

א' נדב;

רשמתי לפני את כל ההערות שהושמעו כאן ושבהן אנחנו יכולים לעשות שמוש, ואני לא

רוצה להטעות את אף אחד, החל מאלי וולק, כולל חברי הכנסת, כל אחד במשקלו הוא, אבל

זה נכנס לתוך מכלול גדול של מכתבים וטלפונים שאנחנו מקבלים, ושוקלים יום-יום את

כל חחערות שאנחנו מקבלים ומנסים ליישם את זה במכלול של מה שסגנית השר גאולה כהו

אמרה, שרק"ע קיימת בסך-הכל חודש וחצי ומנסים ליישם בה הכל.

לא הבנתי דבר אחד מדבריו של חבר-הכנסת ביילין. רדיו אי-אפשר לחנך ברדיו,

מפני שרדיו אפשר למשוך להאזנה, אבל ברגע שינסו לכפות תכנים כלשהם, התוצאה היא שמה

שאני מנסה להסביר על רדיו בכלל, ועל איות כמה וכמה שהוא טוב לצורך רשת רק"ע, זה

חייב להיות קודם-כל רדיו במיטב הכלים שלו, מהבחינה של למשוך את המאזין. אני יכול

לשדר את כל התכנים שבעולם, עם כל העצות הטובות שניתנו כאו, אבל אם זה לא ייעשה

בצורה המקצועית שצריכה להיעשות, לפי מיטב שיקול דעתנו, אז יהיה יופי של רדיו

שיענה על איזון או על דעה זאת או אחרת, ואף אחד לא יאזין לו. לכן אמרתי שתנאי

ראשון קודם-כל שיאזינו לרדיו ואחר-כך על גבי זה יבואו כל היתר הדברים.

הענין הפוליטי. סופרת-עתונאית, שנמצאת 17 שנה בארץ, כינבה מאמר במוסף "הארץ"
ביום ששי האחרון, תחת הכותרת
אף פעם לא זכתה סיסמת הגל הפתוח למימוש כזה מלא.

רשת רק"ע, שידורים בלי הפסקה לעולים ברוסיה, מבוקר עד ערב, היא גם דראמה

רדיופונית מרתקת אמיתית וגם תרפיה. ופה אני מגיע לקטע שאולי עונה קצת למה

שחבר-הכנסת ביילין העלה. כלומר, אם פוליטיקה נכנסת, היא נכנסת על-ידי מאזינים

בלי התערבות שלנו. יש גם רדיו כמכשיר דמוקרטי, כדי לא להסתבך. אם יבואו במוסדות

שלנו ויגידו שצריך לעשות דבר כזה, נעשה אותו. אבל היום אני לא רואה שום כלי שאני

אזום אותו מבלי להיכנס ל-21,000 דיונים וצרות פוליטיות, שאינני רואה עדיין איך

אני יוצא מהו. אבל אם מליאת רשות השידור, או הועד המנהל יחליטו על דבר כזה, אני

איאלץ להתאים את עצמי לזה ולדברים שיישמעו. אבל אני לא מזמין את זה לעצמי. אני

אשאיר את זה, במידת האפשר, נייטרלי, מעוקר, כהגדרתו של חבר-הכנסת ברעם, מפוליטיקה

בצורה יזומה. אם זה בא בצורה לא יזומה, בדרך של מאזינים שמדברים בינם לבין עצמם,

או מתווכחים בינם לבין עצמם, אז כל הנושא הזה, גם אם הוא נעשה בצורה הדמוקרטית



ביותר, מביאים כאן הרבה דוגמאות איך הדבר הזה נעשה בצורה הטובה ביותר. עולה

מאזין אחד ומבקר את המדינה הזאת וכל מה שנעשה בה, וזה פתוח, ועולה מאזין אחר ומגן

על המדינה ועל כל מה שקורה בה.

כשאומרים "שידורים לחו"ל", זה נושא שצריך לדון בו, כי אני יודע שהלשכה בעניו

הזה תהיה ארזד המתנגדים הגדולים לעשות מה שנקרא גל פתוח לברית-המועצות. אני בעד

זה, אבל הממונים על ההסברה של מדינת ישראל לא בדיוק יקבלו את התיזה של גל פתוח,

על כל הטוב והרע שבו, החוצה. אבל יכול להיות, צריך לדון בעניו הזה.
היו"ר מ' קליינר
סיפרת לי. עולה אחת דבר מאד מעניין. היא אמרה: מה אני אוהבת בישראל יותר

מכל? בסך-הכל טוב לנו בישראל, אבל ברדיו אנחנו כל הזמן שומעים כמה רע לנו. זה

בדיוק ההיפך ממה שהיה ברוסיה. שם היה לנו באמת רע וכל הזמן שמענו ברדיו כמה טוב

לנו. יכול להיות שאם אתה מקרין דבר כזה לברית-המועצות, הוא יסיק תוצאה הפוכה.

מר וולק, מר נדב אמר את הגישה בשמכם, אבל אני בעד.
אי וולק
אנחנו מוכנים לשנות כל גישה. אנחנו מטפלים בענין הזה יום-יום, ואני אישית,

בהסברה בכתב. אנחנו נותנים עכשיו הסברים לאור המצב ובאמת מתלבטים בזה. אתה

מגביר את צילום המציאות, אז זה בדיוק מה שהם רוצים לשמוע, כי כותבים להם שלא טוב

פה. אתה מגביר את הצד החיובי של המציאות וכולם במדינה משתדלים לקלוט, אז אומרים:

ארזה מייפה את המציאות. זו באמת הליכה על חבל דק. לשכת הקשר, ואני כאחראי שם על

ההסברה, פתוחים תמיד לכל הצעה. אם יש חומר טוב, עתונאי, מה שלא יספרו - אפשר

לשדר את זה.
אי נדב
לא, שלא יישמע מינוח כזה. אנחנו פתוחים לקבל מכם כל מיני הצעות. שלא יהיו

אי-הבנות בענין הזה.
היו"ר מ' קליינר
ברור. אני יכול להבין את השיקולים נגד, אבל אני חושב שהשיקולים בעד גוברים.
א י נדב
בסך--הכל, מאחר שזה הנושא שהושם עליו הדגש, כל זמן שזה לא יהיה אחרת ולא תתקבל

הרולטה אחרת, אני בעד זה שהרשת הזאת ונביא לידי ביטוי את הנושא הפוליטי. כל הדברים

הארורים, וניתנו כאן תיקים, ואינני רוצה לחזור ולהסביר במה עוסקת רק"ע - היא עוסקת

בנסיון לתת להם בדיוק את הרקע מה זאת מדינת ישראל, בכל התחומים: גיאוגרפיה,

כלכלה, כלכלה חופשית, מונחים שהם לא מיודעים להם, ותוך כדי זה שאני בהחלט קיבלתי

את ההערה, ואנחנו גם מבצעים את הדבר הזה, לתת להם את האפשרות ללכת לכל ירט- הרשתות

של הרדיו או הטלוויזיה ולעניין אותם במידת האפשר, כדי שיהיו פתוחים ולא יהיו

סגורים באיזה שהוא גטו של האזנה שממנו לא ייצאו בכלל. כך שאני בכל-זאת מעדיף

בשלב הזה, וגם אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לזה, את הנושא הפוליטי להשאיר בשלב הזה

למאזינים עצמם, ולחדשות, כמו שהי ומנים שהם שיקוף של רשת בי שעוסקת בזה, כי טכנית

הם מקבלים בפקסימיליה את כל כמהדורות החדשות שמבוצעות ברשת בי, ומשתדלים לשדר, לפי

מיטב שיקולם המקצועי של החלק הוותיק יותר, כי אני לא יכול לסמוך על החדשים

שהגיעו, אם כי גם להם יש מה לומר בענין הזה מהזווית שלהם של מה מעניין אותם.
י' ביילין
זאת אומרת שאין שם חדשות בכל שעה.



אי נדב;

לא. פעמיים ביום יש יומני אקטואליה. כל שעה חדשות - אני חושב שגם זה עוד

מוגזם מדי. עדיין אין לנו הכלים כדי לבקר את זה. חלק גדול מהצעות היישום שלהם,

למשל, נכנס לענין התקציבי. קיבלתי תקציב מסויים שאולי הייתי יכול לפתוח אתו רשת

בי. אבל לדוגמא, רשת בי עובדת על הקציב של 17 מיליון שקל בערך, וכל הרשת הזאת,

על כל מה שכרוך בה, אמורה לשדר בסביבות מיליון פסיק משהו, כך שבאמת אין פה מקום

להשוואה. זה גם שיקלול של האמצעים שעומדים לרשותנו. עדיין לא הציבו את זח ברשות

השידור, או ברדיו, בראש סולם העדיפויות מבחינה תקציבית.
אי וולק
אוניברסיטה פתוחה. יש היום שידור דומה לזה ברק"ע. לצערי, העתונאי הוא מאד

לא טוב. סתם לוקחים מילון מונחים ציוני ים וישראליים ומקריאים מונח-מונח, ואז

מקריאים לך בריגדה יחד עם בריחה לפי האי-ב' מתוך מילון. אני חושב שזאת לא

עתו נאות טובה.

א' נדב;

כדי לא להיכנס לפוליטיקה.
אי וולק
עכשיו לגבי פוליטיקה. אני חושב שאין מנוס וחייבים לתת להם פוליטיקה. הם

חשופים לדעות פוליטיות ולמאמרים פוליטיים מקריאה ב-8 עתונים שיוצאים ברוסית; 2

יומונים ו-6 שבועונים, ואז הם בלאו-הכי סופגים את זה. הרדיו, לדעתי, הוא הכלי

היחידי היום שיכול לתת להם דעה שקולה, ממלכתית: אלה הסיעות בכנסת, כל סיעה יכולה

להתבטא, וכו'. אין היום סיעה פוליטית או מפלגה פוליטית שאין לה מקורבים דוברי

רוסית או מביני רוסית, בין שהם מקרב הוותיקים או מקרב העולים החדשים שיודעים היטב

להתמצא ויכולים להאזין, וכל אחד יעביר לחבר-הכנסת שלו את דעתו ואת ההשתקפות.

לגבי שידור בשעות הבוקר. כאן אני מודה ומתוודה שלא צדקתי. בתחילת השידורים

של רק"ע אמרתי; מה פתאום משדרים בבוקר? אנחנו יודעים שאחוז האוכלוסיה הבוגרת

בעליה הזאת גבוה מהממוצע באוכלוסיה הישראלית. אנחנו מגיעים ל-18% עולים מעל גיל

65, ובשביל הרגשתם הם, בשביל שיפור חיי המשפחה ושיפור קליטתם, חשוב שיהיה שידור

בבוקר. קודם הייתי נגד זה ועכשיו אני רואה שזה חשוב. הבעיה היא שהשידורים

הטובים בבוקר לא מגיעים לאוכלוסיה החשובה הזאת שמאזינה לשידורים בשעות

אחר-הצהריים.
לי רודין
לפני כשבוע השתתפתי ברק"ע. אחר-כך ישבתי עם מיכאל גלבוע כ-5 שעות ודיברנו על

כל התוכנית ועל הבעיות הקיימות. מר גלבוע הסכים אתי שצריך לעשות, אינני יודע

באיזו צורה, הפסקה באמצע, אבל חייבים לשדר בשעות הערב לכל האוכלוסיה הצעירה

והבוגרת. כל התוכניות בשעות אחה"צ הן בדרך-כלל תוכניות טובות. לאקטואליה,

לדעתי, יש צורך לחזור לא 3 פעמים ביום אלא יותר. אני מבין שקיימת כאן בעיה מאד

רצינית, אבל צריך לעשות כמו שעושים בגלי צה"ל, לשדר כל חצי שעה חדשות ברוסית.

אני מבין שיש כאן בעיה טכנית, אבל הצורך בזה הוא עצום. הייתי עכשיו בבית-חולים

והקשבתי. היינו שם 5 רוסים. כולם מאזינים לתוכנית ורוצים לדעת מה קרה ואני

תירגמתי את החדשות במקביל לתוכנית רק"ע.

אי וולק;

אני מצטרף לברכות לויקטור גרייבסקי, ואני רוצה לסיים במשפט ששמעתי ממנו לפני

18 שנה. הוא קיבל אותי ל"קול ישראל" למחלקה הרוסית, וזכיתי להיות בן טיפוחיו.

הוא אמר; תחנת השידור שלנו לעולים היא בין המעטות בעולם שהמטרה שלה היא לאבד

מאזינים. אני מקווה שגם רק"ע תעשה כך.
היו"ר מ' קליינר
אני חושב שזה היה דיון חשוב ונגענו בו בהרבה מאז- היבטים. מבחינה מעשית אני

מביו שהוערו הערות טכניות, שאתם רשמתם לבם אותן, כמו למשל בקשר לתרגום "מבט".

אני מניח שפה צריך לבדוק את זה מהיבט מקצועי. על-כל-פנים, חשוב שזה הועלה כאן.

באופן עקרוני, כמו שנאמר כאן, זו תחנה חדשה, רגישה מאז- בגלל ציבור גדול שהיא

משדרת אליו. אני הייתי מעדיף להרחיק ככל האפשר את הפוליטיקה מהרשת הזאת ולשמור

על קריטריונים אובייקטיביים. אחרת תיכנסו לצרות שאולי לא צריך להיכנס אליהן.

מר רודין, אם יש 8 עתונים, לשם מה צריך להיכנס גם לרק"ע? אני לא נלהב מהענין

הזה. בסופו של דבר זה יגיע, אבל ככל שנדחה את זה כולנו רק נרוויח. קודם-כל אתם

תוכלו להתייחס לצד המקצועי.

נאמר פה ש-4.5 שעות מספיקות. אני לא חושב שזה מספיק. אני חושב שצריך לתת

אווירה, ליצור דראמה בקרב יהודי ברית-המועצות, לא לתת לגל העליה הזה לדעוך. אני

מרגיש שיש לנו מכשיר כאילו אתה במלחמה, ואני מרגיש שאנחנו במאבק: האם נקבל את

המיליון, האם נקבל חלק גדול ממנו או חלק קטן ממנו. אני מרגיש שיש לנו כלי נשק

שמשום איזה שהוא מחדל, שקשה להסביר אותו, לא משתמשים בו, לא מנצלים אותו למלוא

הפוטנציאל.

מר נדב, אהד; יודע שבענין הזה אני עקבי ומדבר אתך על כך מאז שכל העסק הזה

התחיל. צריך לקחת את המשדר החזק ביותר שאפשר לקנות, לשדר באמצעותו אם אפשר גם

בגלים בינוניים וגם בגלים קצרים ולהגיע ליהודים. במקום להסתבך בקונספציות של

הסברה, כן הסברה, לא הסברה, אני חושב שצריך לקחת את רק"ע, בנוסף לתוכניות אחרות

שישנן, ולאחד את כל הכוחות. לקחת את רק"ע שמשדרת 12 שעות ביממה, ואני מקווה שהיא

תשדר גם בערב, ולשדר כמו שזה לברית-המועצות. לדעתי זה יקח את היהודים שיאזינו,

יכניס אותם לחיים כאן, יתן אמינות למה שאנחנו אומרים, ואם תהיה אמינות, גם נוכל

להעביר את המסרים. נכון שיש קשיים, אבל עושים הכל כדי להתגבר עליהם.

אני שומע שמארגנים עכשיו תוכנית של הממשלה להסביר מה עושים בכל התחומים כדי

לקלוט את העולים. אני בטוח שגם רק"ע תהיה מוכנה לשדר את הפעולות האלה. חשוב שהן

תשודרנה לברית-המועצות במסגרת תוכנית שיודעים שבה יש גם בקורת, ולכן גם יאמינו

יותר לתוכנית, וכמו שאמר חבר-הכנסת ביילין, כדאי לתרגם את הקטעים האלה גם לעברית.

יישר כוח ותודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:05

קוד המקור של הנתונים