ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 02/07/1991

דיווח של ס/השר ג' כתן. יו"ר ועדת המעקב לקליטת העולים מאתיופיה

פרוטוקול

 
הכנסת התשים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 164

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי. כי בתמוז. התשנ"א - 2 ביולי. 1991 בשעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מי קליינר - היו"ר

) נ ' ארד

מ' גור

נ' שפט

י' שפרינצק
מוזמנים
ס/השר ג' כהן - יו"ר ועדת המעקב לקליטת העולים מאתיופיה

י' שוורץ - מנבל מחלקת איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

נ' פלקוביץ - לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

ע' גדור - משרד הקליטה

ח' הלחמי - מנהל ארגון היא"ס

מי גרובר - יו"ר מחלקת הלעיה, הוועד הפועל לש ההסתדרות

י' שטרול - הוועד הפועל של ההסתדרות

ר' אלעזר - מזכ"ל ארגון גג למען יהודי אתיופיה

א' טנצר -יועץ השר בנושא העליה, משרד הכלכלה והתכנון
מזכירת הוועדה
וי מאור
קצרנית
שי צהר
סדר היום
דווח של ס/השר גי כהן, יו"ר ועדת המעקב לקליטת העולים מאתיופיה.



דיווח של ס/השר גי כתן. יו"ר ועדת המעקב לקליטת העולים מאתיופיה
היו"ר מי קליינר
אני פותח את ישיבת ועדת העליה והקליטה, שהיא ישיבת המשך לישיבה הקודמת

שלנו בנושא הזה, שהיתה קיצרה קצת מהרגיל. סגנית השר קיצרה בסקירה שלה ולא

התייחס לבל הנושאים שהתבוננה להתייחס אליהם, וגם לא הספיקה להשיב לחלק מהשאלות

שנשאלו על ידי חברי הוועדה, ותתבקש כמובן לעשות זאת היום.

קשה ומבאיב לראות את הנותרת ב"ידיעות אחרונות" - עולים מאתיופיה: אנחנו

רעבים. אני מקווה שאיננה נבונה. אולי תוכלי להתייחס לנושא הזח.
ס/שר המדע והטכנולוגיה
לפני שאגע במספר נושאים שלא הספקתי להעלות בישיבה הקודמת, אני מבקשת

להתייחס לכמה מהשאלות שהועלו כאן. ואתחיל באותה כותרת בעתון שהזכיר יושב ראש

הוועדה.

לפני שלושה שבועות ביקרתי במלון דיפלומט בירושלים, במסגרת הסיורים שלש

ועדת המעקב. הייתי שם ביום שישי בשבו, וניגש אלי אחד הצעיירם האתיופים שמנצאים

שם שהוא עולה חדש, בו אמצעות מתורגמן אמר לי כי לדעתו האוכל שם אינו מספיק.

שאלתי אותו מה לא מספיק. והוא מסר לי מה מוגש בארוחות השונות במשך היום, וזה

דומה לרשימה שמופיעה היום בעתון. הוא אמר שהכמויות אינן מספיקות, והוסיף שחם

רוצךים יותר פירות.

בררתי את הדברים מיד במקום, והסבירו לי שעדיין מנסים לעמוד על טעמם של

העולים שתחילה לא אכלו כלל ירקות, למשל, והמלון ניסה ומנסה להתאים את האוכל

לטעמם של העולים. ואם יש צורך הם יגדילו קצת את מנות האוכל. גודל המנות וכמות

האוכל דומים לאלו שנקבעו בבל המלונות האחרים. אמרתי להם שמאחר ויש תלונה בקשר

לכמות האוכל מוטב שיגדילו אותה.

בעבור זמן מה צלצלתי לשם, כדי לעקוב על מה שנעשה, ואמרו לי שאין תלונות.

והנה היום ראיתי את הכותרת הזאת בעתון, וכבר קבעתי לגשת לשם. לדעתי קרה שם אחת
מן השתיים
או שאמרו לי שיהיה בסדר, ולא תקנו דבר. או שאותו בחור צעיר ממשיך

לחשוב שהכמות אינה מספיקה. מהידיעה שהתפרסמה בעתון אינני יכולה לדעת מי אמר

את הדברים האלה, כי הידיעה מעורפלת קצת באשר למקור והאסמכתה.
היו"ר מי קליינר
כשאתה קורא את גוף הידיעה אתה מתרשם שיש בכל זאת פער בין האוכל המוגש להם

לבין רעב. בגוף הכתבה כתוב כי לארוחת בוקר הם מקבלים: ביצה קשה, אשל וגבינה

לבנה, לא תמיד טריים, ולחם. גם הילדים מקבלים קפה לא ממותק. בארוחת הצהרים

אתמול חילקו שניצלים, אחד לכל סועד. תפוח אדמה אחד, מעט גזר מאודה, או אורז

במשורה, ופיסת אבטיח. ארוחת ערב - העתק מדו י יק מארוחת הבוקר. אין פירות. יתכן

ויש כאלה שיחשבו שזה אוכל לא טוב, אולי לא מתאים, אבל רעב אין פה לדעתי.
סישר המדע והטכנולוגיה גי כהי
בטוח שאין בזח רעב. הייתי נוכחת שם גם בזמן ארוחת הצהרים, וגם בזמן הגשת

ארוחת בוקר. יתכן וקרה שבאשל היה שם פעם עובש, כמו שקורה לכל מי שקונה בחנות

ונתקל פעם באשל עם עובש. האם יעלה על הדעת שהם קונים בכוונה אשל עם עובש?

בוודאי שלא.



אני מאד רגישה לכל תלונה וקובלנה של העולים מאתיופיה, ותמיד נוטה להאמין

קודם למה שהם אומרים, אבל צריך בבל זאת להציב איזה שהוא נבול. והטענה הזאת היא

באמת קצת מונזמת. יהד עם זאת אני מבטיהה לך, אדוני היושב ראש, שמחר תקבל ממני

תשובה על הענין הזה, ותוכל להעבירה לידיעת חברי הוועדה.
ני אדר
ומה בקשר לצפיפות בה הם מצויים?
ט/שר המס והטכנולוגיה ני בהן
נושא הצפיפות אינו קשור לאוכל, אבל זו אכן בעיה. את נושא המזון, הלבוש

וכו' בדקנו בכל מקום ומקום, ולא שמענו תלונות. האתיופים הם כל כך צנועים

ועדינים ואינם נוטים להתלונן. ביקרתי את העולים בנהריה, אחרי אותו ביקור

בדיפלומט ירושלים, וניסיתי לדובב אותם, ובקשתי מהם שלא יתביישו ושיגידו לי אם

האוכל אינו מספיק להם או שיש להם תלונה אחרת, ולא היתה להם תלונה.

כפי שציינתי, היתה תלונה במלון דיפלומט, ואחרי שטיפלנו בזה אחזור לשם כדי

לוודא שנעשה שינוי. לתלונה שאין נותנים להם פירות, השיבו לי אנשי המלון

שהעולים לא אכלו פירות. באשר ניסו לתת להם תפוח זהב הם אכלו. המתלונן באזני

קבל על כך שהוא מקבל רק דבע תפוז זהב. וכפניתי אל בעל המלון בשאלה איך זה שהוא

נותן לכל אחד רבע תפוח זהב, הוא השיב לי כי הם פורסים את התפוזים לארבעה

חלקים, ויכול כל אחד לקחת כמה דולקים שהוא רוצה. יתכן ואותו צעיר בא באיחור

ומצא רק רבע תפוז על המנש, או שהוא בעצמו בחר רק ברבע אחד. מכל מקום רבעי

תפוזים מונחים על מגשים נדולים לבחירת הרוצים בהם, ואף אחד לא אמר להם כמה

רבעים לקחת. יחד עם זאת, אבדוק שוב את העני ן הזה.

אני רוצה להתייחס עכשיו לענין הצפיפות. בעדו מספר ימים תתקיים פנישה של

הסוכנות שלמדה לקהים מענין כדורי, שלא ייעשה דילול ללא בדיקה והתייעצות מוקדמת

עם כל הגורמים הקשורים בנושא. כמו כן יקבעו קריטריונים קצת יותר כלליים,

והנושא הגיאוגרפי והצורך בפיזור האוכלוסיה יהיו בכלל זה. דיברתי עם ראש העיר

ירושלים, עם השר שרון ועם מר מנצורי, עם מר אורי גורדון ומר מנטבר ומצאתי

שהנטיה של כולם היא להשאירם בירושלים. אבל הסוכנות נמצאת במצוקה גדולה, כי

מדובר במספרים גדולים מאד, ואפילו אתה מחלק אותם לקבוצות-קבוצות קשה להשתלט על

זה.

היתה הצעה להעביר חלק מהם למלון אחר בירולשים. לצערי אינני יכולה להגיד

שבעלי המלונות שלהו הם ציונים ואידיאליסטים גדולים, והם מנצלים את העובדה

שאנחנו רוצים להשאירם בירולשים דווקה כדי להעלות את המחיר. כל מסדרון הופך

להיות אצלם לשירות מיוחד שיש לגבות עבורו כסף, והם מעלים את המחיר, כפי שאמר

לי אורי שני מעמידר. השר שרון אמר לי שיבוא בדברים עם מנהל דיפלומט, מר שיף,

ויגמור אתו על סכום מתקבל על הדעת. אם לא יימצא מלון אחר לשכן בו את העולים

יתכן גם שיעמידו קראוונים בחצר של מלון דיפלומט, וזה יקל כמובן על הצפיפות.

חשוב ביותר להעביר את העולים מאתיופיה לדיור קבע, מבלי שיצטרכו לעבור

שלבי ביניים, אחרי שכבר שנעקרו מספר פעמים עד הגיעם ארצה. אבל איפה שאין

ברירה, כמו בירושלים למשל, צריך ללכת בכיוון הזה. בירושלים ישנם ארבעה מקומות

מתאימים, אלא שיש לנו בעיה עם זה אם בשל התנגדות מצד התושבים ואם בשל תנאים

טופוגרפיים קשים. בגילה ובגבעת זאב יש התנגודת מצד התושבים. ובגבעת המטוסים,

שזה אתר גדול ולא מאוכלס, שאפשר להעמיד עליו בין 400 ל-500 מגורונים, והעיריה

מעוניינת להעביר לשם אנשים, המצב הטופוגרפי הוא כזה שיש צורך בתקציב גדול מאד

בשביל פיתוח האיזור, ונוסף לכך יש שם שדה מוקשים שצריך לסגור אותו.



גם אם יימצא מחר התקציב לפיתוח המקום ויצליחו להתגבר על כל ההתנגדויות

וכוי, יעברו לנחות 3 או 4 חודשים עד שהקראוונים יוצבו במקום, בגלל עבודת

. התשתית הדרושה שמל ומה יעשו העולים עד אז בבית המלון שבו הם נמצאים? ומה עם זה

יקח 6 חודשים? מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להקל על הצפיפות שבבית המלון עד

שיוכלו לעבור לקראוונים, ולאפשר להם לחיות בצורה יותר נוחה ועם קצת יותר

פרטיות? לדעתי אפשר לנקוט במספר צעדים לפי סדר עדיפויות מסויים. תהעביר חלק

מהם לבית מלון אחר בירולשים; להקים בחצר המלון קרוואנים כדי שהעולים יוכלו

להתרווח קצת, ובו זמנית לדרוש שבתוך החדרים שבמלון תחיה להם אפשרות לבשל בשביל

עצמם. לשם כך צריך להציב שם פלטה חשמלית וקומקום חשמלי כדי שהנשים תרגשנה עצמן

ממלאות את תפקיד האשה והאם שלהן.

במו כן יש לדאוג לכך שבמטבחים של המלון תבשלנה גם נשים אתיופיות לצד

הטחבחים הישראלים, וגם יעסיקו בתורנויות השונות את הנשים האתיופיות שאין להן

מה לעשות ושרוצות לעבוד. אני מאמינה שזה ישנה גם את היחס שלהם לאוכל ולכמויות,

יעסיק אותן בזמנם הפנוי ויפחית את השעמום שלהן, וגם יתן להן הרגשה טובה על שהן

עושות דבר דרוש וחשוב. זה גם יפתור את הבעיה של אותה עולה, שיש בוודאי רבות

כמותה, שאמרה לי שהמעמד שלה בעיני בעלה כבר איננו כמו שהיה, כי היא לא יכולה

לבשל לו, לא יכולה להגיש לו וכוי.

האוצר הוא כמובן מי שמעכב בינתיים את ביצוע התכנית בגלל עלות הפיתוח

הגבוה של איזור גבעת המטוס. הקראוונים ישנם, ומשרד השיכון מוכן לגשת לזה כבר

מחר.

נשאלתי בענין התעסוקה. השאלה הזאת אינה מתייחסת לעולים מאתיופיה במיוחד,

אלא אם כן נדבר על מציאת תעסוקה או הכשרה עבורם כל עוד הם שם. נתחיל איפוא

בחינוך המבוגרים, בהשכה של מבוגירם. עשינו שגיאה גדולה בקליטת העליות הקודמות

כאשר ויתרנו על החינוך ועל ההשכלה של הדור המבוגר, ובגיל הבינוני, והתרכזנו

יותר בדור הצעיר ובילדים כמובן. זו היתה שגיאה, ללא ספק, והדור המבוגר היה

מאד מתוסכל כשלא הבין עברית, כשהיה מנותק מהמתרחש, ולא ידע הרבה.

אין ספק שההתרכזות היא בדור הצעיר, בילדים, וזו התרכזות ממסדית קיימת,

ולא צריך לעשות דבר בתחום הזה כי ישנו חוק חינוך חובה וכוי וכוי. אבל רווקה

לגבי הדור היותר מבוגר, שלגביו אין חוקים ומסגרות התנדבותיות וחצי התנדבותיות

פועלות אתו, צריך לעשות משהו. צריך לקיים אולפן למבוגרים, לערוך אתם טיולים

וכו', אפילו אם יתפסו רק 5% או 10% מהשפה העברית. חשוב שיכירו את הארץ, יכירו

את הבעיות שיש למדינה ויכירו את הסביבה. זה בלבד יוציא מהם את אלמנט התסכול

שיכול הלעיק עליהם קשה כל כך.

המתנסים מדברים על הגילים שבין 27 ל-40 או 45. ולגילאים האלה נערך גם

הג'וינט וגם משרד העבודה המקיימים קוריסם להכשרה במקצועות שהם פחות או יותר

אופייניים ליכולת של העדה הזה. קורסים כאלה יתחילו בכל הארץ, אבל אינני יכולה

להגיד לכם מתי בדיוק יתחילו, כי אני שומעת את המלה הזתא כבר חודש ימים ובשטח

יש רק מעט מאד מקומות, ולרוב ביוזמה עצמאית של העיריה הנעזרת בקבוצות מתנדבים,

כעובדות בשירות הלאומי וכוי. אבל אינני רואה הערכות ארצית שאפשר להגיד שמכאן

זה יוצא לכל המקומות, ויש עליהם שליטה ופיקוח.

משרד החינוך והתרובת אינו מטפל בזה. במשרד העבודה והרווחה אין עם מי לדבר

על הנושא הזה, כי האחד שולח אותך אל השני, ויש שם פלונטר רציני. בפגישה שנקיים

ננסה להתיר אתהפלונטר הזה, כי אם אין מי שיהיה אחראי על זה אין מה לעשות

בנדון. אפשר כמובן ללכת לגישה הפרנטית ולהגיד שהעיריה או המועצה תהיה אחראית

לזה. המועצות גם מוכנות לעשות זאת, אלא שאין להן הכסף-הדרוש. אין להן כסף

לשכור מדריכים, אין להן כסף לרכוש את הציוד הדרוש וכוי, גם אם לא מדובר בכספים

רבים. יש מקומות. בהם כבר התחילו בזה מבלי לחכות לתקציב שיגיע, אבל ברוב

המקומות לא עשו עדיין דבר בנדון והם מחכים עדיין לתקציב.



אנחנו רק עוקבים אחר מה שנעשה, אבל איננו אחראים לעשייה הזאת. אנחנו רק

רואים את הדברים ולעתים קושרים את החוטים, אבל איננו יכולים לקבל החלטות אלא

להביא את הרבדים להחלטת הקבינט, וכאשר הדברים המובאים לקבינט צריכים לעלות

בכסף אז האוצר מעכב את ביצועם. אני יכולה להצביע על עשר החלטות שהתקבלו בקבינט

אבל ביצוען עוכב על ידי האוצר משום שזה עולה כסף.

בנושא הבריאות היו הרבה פאשלות. בתי החולים סרבו לקחת מתורגמן משלהם,

וחיכו לבואו של מתורגמן מהמלון, ובשל כך היו עיכובים רבים כאשר החולים העולים

מתאיופיה לא יכלו להידבר עם הרופואים. בתי החולים גם לא הסכימו לכך שבני המשפחה

של המטופל יהיו לידו בבית החולים, כי הקרובים ממלאים את המסדרונות של בתי

החולים ומהווים בעיה. מסתבר שבתי החולים לא נערכו לנושא הזה כיאות. פניתי אל

משרד הבריאות ובקשתי שלמשך תקופה מסו י ימות ישכור המשרד עבור בתי החולים

מתורגמנים מבין האתיופים שכבר יודעים עברית, בנוסף לאלה שמוכנים לעשות זאת-

בהתנדבות, כדי שהדברים יזוזו. והדבר אכן תוקן במספר מקומותתתת, ואנחנו נבדוק

איפה טרם תוקן המצב ונדאג לתיקונו. כך היה המצב גם בקופות החולים השונות,

והיינו עדים למצבים אומללים כאשר המטפל והמטופל לא יכלו לבוא בדברים כאשר לא

היה מי שיתרגם ביניהם. אלה הם דברים שגם אם אינם גדולים הם מאד מכבידים,

ובוודאי דרשו תיקון, ואנחנו עזרנו קצת בענין הזה.

אני רוצה להתייחס עכשיו לשרותים הדתיים, לבתי כנסת וכו'.לא יתכן שהשרים

הנוגעים בדבר לא יבקרו בשטח במשך חודש ימים. זה מחדל הזועק לשמיים, גם כשאנו

יודעים שלא כל ביקור בשטה פותר בעיות. לא יתכן לשבת במשרד כאשר בשטח מתרחשת

מהפכה, שינוי של מצב קיים, ולא ללכת לראות את הדברים במקום. הצעתי לשרים

שייצאו לשטח כדי לראות מה נעשה שם. ביקור בשטח וראיית הדברים מקרוב זה דבר שאי

אפשר בלעדיו. ובזה חשיבותה של ועדת המעקב שאינה יושבת ליד שולחן המשרד ביחד עם

המנכ"לים, אלא יורדת לשטח ורואה את הדברים כפי שהם.

אין להסתפק בביקור בשטח כאשר שי שם איזה שהוא אירוע, אלא צריך לבוא לשם

כדי לראות אח חיי היום יום. אני מציעה שתשאלו את השרים הבאים לישיבות שלכם

כמה פעמים הם היו שם, מי מהם הלכו לשם ומה הם ראו.

לעולים שהסתובבו באדיס אבבה לפני עלייתם ארצה, אפילו כאלה שהיו שם שנח,

לא היו בתי כנסת, אבל חשוב שיהיו להם בארץ בתי כנסת. נכון שהם לא מכירים את

ספר התורה של הרב שך או של רב אחר ואינם יכולים לקרוא בו, אבל השוב שיהיה לחם

בית כנסתת. ברוב בתי המלון שבהם הם נמצאים אין להם עדיין בית כנסת להתפלל בול.

בתי המלון רוצים כסף בשביל כל חדר שיהפכו לבית כנסת. בעלי בתי המלון אומרים

במפורש שהם מתייחסים אל הענין הזה כאל עסק נושא רווחים. וכל חדר הקשור בשרות

כלשהו לעולים, בין שזה אולפן, מרפאה, בית כנסת או כל חדר אחר לשירות העולים

עולה כסף.

בחלק מהמקומות נמצא פתרון לענין הזה, ובדרך כלל ביוזמת המקום. בנהריה

למשל ישנו צעיר חברה' מן מהמועצה הדתית, והוא מצא את הפתרון. כך קרה גם

בנתניה. בשכונת הקראוונים היקצו קראוון לשמש בית כנסת. האוצר מתנגד להסב

קראוון למגורים לקראוון לשרות כזה או אחר של העולים, בטענה שהקראוון הוא

למגורים בלבד.
י' שטרול
קשה להבין את הגישה הזאת. האם אנשי האוצר חיים על כוכב אחר?

ס/שר המדע והטכנולוגיה גי כהו;

יש מקומות שגילו יוזמה מקומית ופתרו את הבעיה. בקיבוצים גם כן פתרו את

הבעיה ויש שם בתי כנסת לעולים מאתיופיה. בקרתי באילת השחר וראיתי שם בית כנסת.



יש גם בתי מלון שביוזמתם ומרצונם היקצו חרר שמשמש בית כנסת. כראי שהוועדה

הזאת תבוא ברברים בענין זה עם שר הרתות כרי לשמוע איך הוא נערך לנושא הזה, וכן

עם שר הרווחה סגן השר פרוש.
מי נור
הדיונים פה עם השרים רומים לסיפור חר-נריא, כאשר חאחר מעביר ומטיל את

הדברים לשר השני, ואנחנו צריכים לשמוע את כל הריבורים האלה. יש המטילים הבל על

שר האוצר מודעי. אבל למעשה זה לא עניינו של שר האוצר, שהרי יש קבינט.
היו"ר מי קליינר
סגנית השר אמרה שזה ענין עקרוני שעובר כחוט השני לגבי הכל. הקבינט מקבל

החלטות, האוצר מגיש ערעור, וההחלטות נשארות חסרות ערך.

ס/שר המדע והטכנולוגיה ני כהן י.

אתם ככנסת חייבים לערער על הערעורים האלה. אני לא אומרת שהקבינט לא עושה

זאת, אלא ששם זה הונך להיות בעיה אישית בין שר לשר. אני הושבת שלכם יכול להיות

תפקיד נכבר בענין זה.
היו"ר מי קליינר
יש להבדיל בין ישירות כלליות לקבלת אינפורמציה לבין ישיבות המוקרשות

לנושא ספציפי, כאשר מכנסים את כל הגורמים ומנסים להגיע לתוצאות.
ס'שר המדע והטכנולוגיה גי כהן
אני לא מייעצת לכנס את כל הגורמים ביחר. מתוך הנסיון אני יודעת שעדיף

להזמין כל גוף בנפרד ביחר םע האוצר ולדון בכל נושא ונושא.
מי גור
את מדברת על בית כנסת שלו זקוקים העולים מאתיופיה, וזה כנראה נכון, אבל

הפגישה של הקייסים עם הרבנים, כפי שראינו בטלוויזיה, מצביעה על קונפליקט רתי,

אמיתי ובסיסי, וזה מאד מדאיג.
ס/שר המדע והטכנולוגיה גי כהן
הייתי באותו כנס יותר מאוחר בערב, וכאשר באתי אמרו לי לא להכנס, כי היתה

שם מלחמה גרולה, כאשר הקייס הזה אמר מה שאמר ואינו רוצה להיות םש. קראתי

לאריסו מסלה, שהוא אחד המנהיגים הבולטים והרציונלים אצלם, ואמרתי לו שאני רוצה

להכנס ושאני מבקשת את עזתרו. הוא אמר לי שיש שם מלחמה בינ קייסים מסיגרין

לקייסים מגונדר, שיש ביניהם כאלה שבזמנו נטו לקבל את ההגבלנות של הרבנות

הראשית, ויש שהתנגדו ולא קיבלו את ההגבלות. הוא סיפר לי על קייס אחר שהתנגד

לזה עוד מאז ומחרים לכן כל רבר הקשור בממשלה.

בינתיים המלהמה הזאת שככה לגמרי, אלא אם כן הרבנות תעשה שגיאות נוספות.

בינתיים היה שם אותו רב שלוש מנתניה שאליו מגיעים רק ברגע של חתונה, והוא שולח

אותם להתרחץ בים. אצלו כולם מוכרים כיהורים, אבל ברגע שאתה הולך להתחתן הוא

רוצה עור לברוק, ויש המתנגדים גם לזה. אדיסו מסלה שהיה בזמנו בראש ההפגנה

המפורסמת נגר הרבנות הראשית, נמנה היום על אלה שמחפשים דרך לשיכוח הענין,

ומוכנים לקבל את שר הדתות ואת הרב נסים. אבל יש גם איים של התנגדות עוד מהעבר,

בעיקר שבינתיים אין שום מריניות בענין.
מי גור
האם יש איזה שהוא מוסר המתאם ביניהם שבו יושבת נציגות הקייסים ונציגות

הרבנות כרי לטפל בבעיותה כאלה ואחרות?

עי גרור!

אני מבקש לספר לכם על שני מקרים שממחישים את הרברים. אתמול בייתי במלון

של בו מתכאסנים עולים מאתיופיה. לקחו אותם לטיול, והסבירו להם מה שהם רואים

ובו'. מתורגמן צעיר יוצא אתיופיה תרגם את הרברים מעברית לאמהארית. ובסוף אמר
להם מיוזמתו הוא
תהיו זהירים כל הדרך שלא יסבלו אתכם. מזה ניתן להבין שהם

עריין מאר רגישים לנושא הזה, והרגישות הזאת תימשך מי יורע כמה זמן.

אנחנו מבקשים לערוך קורס לאחיות בשביל 20 בנות מאתיופיה, מהוותיקות

שביניהן. משרר הבריאות עבר בין כל בתי החולים, ולא מצא מקום בשביל הקורס הזה,

ער שלבסוף נמצא מקום אחר בלבר, בבית החולים לניארו. באנו לשם ובררנו את

הפרטים, והם אמרו שהבנות צריכות לעמור בתנאים, וכשבקשנו לברר מה התנאים התברר

שהם רורשים גיור לחומרה. מובן שהסתובבנו וחזרנו הביתה. מסתבר שהכל עריין קיים

בשטח.
ס/שר המרע והטכנולוניה נ' כהו
אני ברקתי את הנושא. לא יכולתי לרבר עם האתיפים עצמם, אבל ריברתי עם

הקייס שאותו הזמנו לאילת, אחרי שהקייסים האחרים לא רצו להשאר שם מפני שטענו

שהאוכל שם אינו מספיק כשר בשבילם. אחרי שנפגשתי עם כמה קייסים משני הסוגים לא

הייתי אומרת שהחענין הזה חריף כפי שהיה בשעתו. יש כדיין כמה שמתנגדים, ויכול

להיותש המצב יתלבן. היום הם לא צריכים לקבל טבילה ולעבור גיור, אלא אם כן הם

עומרים להנשא. והם י ורעים זאת. יש הרוצים לעשות מלחמה עקרונית גם על זה. יכול

להיות שזה יתפתח. אבל רווקה אותם אנשים, כמו אריסו מסלה ואחרים, שהיו בראש

המאבקים, מנסים היום למצוא את הררך השקטה.
נ' שפט
אני מבין שהרוגז באותו כינוס נבע מזה שהרב אליהו לא רצה לשמוע אותם. אבל

אחר כך הוא שמע אותם והרוחות נרגעו.
ס/שר המדע והטכנולוגיה גי כהן
לא נכון שהרב אלינו לא רצה לשמוע אותם. היה שם מי ששילהב את הרוחות, רצה

כל הזמן לרבר, ואז הרב אליהו לא רצה לשמוע וכו', אבל לא זה הזמן והמקום להרחיב

על זח את הריבור.

משרר הרתות מטפל בהקמת מועצה, רוצה להפגיש את כולם כרי להסביר תא הבעיות

בצורה מסוררת.
י' שטרול
אריסו עובר אצלנו, ואני יורע שהוא בעצמו התחתן ועבר את כל הצינורות

הדתיים ללא בעיה.
ס/שר המרע והטכנולוגיה גי כהו
הוא למר את המציאות וראה שצריך להתפשר.



היו"ר מי קליינר;

אני מבקש לעבור לנושא השיכון שהוא בכל זאת הנושא המרכזי. בישיבה הקודמת

שמענו מאורי גורדון שמציע להוציא את כל העולים אחרי שנה, ובינתיים להשיג

קראוונים. אני סברתי שאם אנחנו בטוחים שכעבור שנה אפשר יהיה להוציא אותם

לשיכון קבע, כי אז אין צורך בקרוואנים כשלב ביניים. אני בעד הוצאתם לקראוונים

מהר ככל האפשר שבגלל נישתי הפסימית. אני מניח שאת האוצר מניעה הבעיה הבסיסית,

שאנחנו מצריכים לקלוט גם 300 אלף רוסים, ומי יתן ויבואו יותר. מכל מקום יש

בעיה תקציבית אמיתית של קביעת סדרי עדיפויות. הייתי מבקש לדעת אם חושבים

ברצינות על רכישת דירות נ"ר עבורם, ואיך בכלל רואים את הבעיה הזאת.
י' שוורץ
נם אנחנו סבורים שאם יש בטחון שכעבור שנה ניתן יהיה להעביר את עולי

אתיופיה לשיכון קבע מוסב לחכות עד אז, ולא להעבירם לקראוונים לתקופת מעבר.

אנחנו מקווים שתוך שנה יהיו דירות בשבילם, אבל איננו בטוחים שזה יהיה בעוד

שנה.

אנחנו מאמינים שעד סוף השנה התקציבית הזאת נוכל לההעמיד ב-1,500 יחידות

דיור במימוש התחייבות הרכישה שלנו. חלק מזה כבר סיפקנו למשרד הקליטה. רוב

יחידות הדיור בפריפריות, אבל לא ברחוקות ביותר. מדובר ב- 6,000 פתרונות בסך

הכל. אי אפשר לשים את כולן במרכז הארץ כמובן. 1,500 היהירות שעליהן אני מדבר

יהיו בפריריה, ונראה שעד סוף דצמבר השנה יהיו בפועל. והדירות האלה תינתנה בשכר

דירה סוציאליל, כמו לגבי עולי מבצע משה.

יש הסכמה עם האוצר, שבכל המקומות שבהם נצליח לחסוך ולהמנע מבנייה תקציבית

ו/או 100% רכישה, האוצר יאפשר לנו לתרגם את זה לדירות נר. משרד השיכון היה

תוקצב השנהג לבנות ביניה תקציבית או 100% התחייבות רכישה, כאשר מתחייבים לקבלן

שכל חרירות שבנה יירכשו על ירינו, שזה כמעט אותו דבר. ההערכה שלנו היא שנוכל

להסב 400 עד 500 יחידות דיור לטובת עולים מאתיופיה בתנאים של דירות נ"ר, וכאשר

מדובר בדירות נ"ר הכוונה היא לדירות במרכז הארץ.
ס/שר המדע והטכנולוגיה גי בהן
אני מציעה שמנכ"ל משרד השיכון יציג בפניכם את התכנית המגובשת של משרד

השיכון ביחד עם הסוכנות ומשרד הקליטה, שכבר הוגשה לקבינט, ושעוד אין לה כיסוי

כספי.
היו"ר מי קליינר
זו הערה לגיטימית, אבל אני חושב שזה קצת לא הוגן כלפי מר שוורץ שהוא אורח

שלנו. שמענו על העמדה הפורמלית של משרד השיכון ועל ההצעה שאושרה בקבינט. אני

בקשתי ממר שוורץ, המכיר היטב את הנושא, למסור לנו את הערכתו הריאלית כמומחה,

ולא כנציג משרד השיכון, וכן את עמדת האוצר, והוא אכן עונה על שאלתי שלא ביקשה

את עמדת משרד השיכון, אלא את הסינתזה.
יי שוורץ
התחייבות רכישה זה מסלול בטוח. אני מקווה שעד סוף דצמבר יהיו לנו 400

דירות נ"ר. ישנו מסלול נוסף שסוכם עם האוצר, על סיוע מועדף לרכישה. מדובר

במענקים של 80 אלף שקל לזוג בלי ילדים, ו-140 אלף שקל לזוג עם 4 ילדים ויותר,

בנוסף להלוואה, ישנה הסכמת האוצר לזה, וצריך עוד לתקצב את זה. יעניין אתכם

לשמוע שכ-200 משפחות אתיופיות רכשו בשלנשת החודשים האחרונים דירות עם מענק של

80 אלף שקל. לא צודקים איפא האומרים שהעולים אינם יודעים ואינם מבינים מה

האפשרויות והזכויות שלהם. הם מבינים היטב את הדברים, וחראיה שהם רוכשים דירות.



ע' גרור!

צריך לזכור שישנן עדיין 900 משפחות של עולים ותיקים שבעייתה דיור שלהן לא

נפתרה.
י' שוורץ
אני מקווה שהמסלול הזה יתן תשובות לכל-500 משפחות, ועור 500 משפחות יובלו

לפתור את בעיית הדיור שלהן בדרך הזאת.

בשנה הבאה אנחנו צריכים להכנס לדיון תקציבי, וצריך לחיות זהירים בענין

זה. אבל חשוב לציין שיש הסכמה עט האוצר בענין זה ואנחנו רואים שהפתרון של

התאיופים הוא בישובם במרכז הארץ. בעיקרון אלה דירות נייר, ובנייה בכל השכונות

שכשבר בונים, וכבר ניתנה הוראה למנהלי המחוזות לאתר שטחים שעליהם ניתן לבנות

30 - 20 יחידות דיור בנוסח בניית החירום, או בית דו קומתי עם כניסות נפרדות.

בתוך השכונות הקיימות אנהנו רוצים לבנות בנייה תקציבית שתסתיים ב- 8 - 7

חודשים. ובמרכז הארץ לעשות מן שכונות עם ריכוזים של כ-20 שכונות, וכיוון שאלה

שכונות במרכז הארץ הן שכונות חזקות והעולים יוכלו להשתלב בהן.

עלות הקרקע אינה קטנה והיא מניעה לקרוב למיליארד שקל. הקבינט אמר מה הם

המסלולים שהוא רוצה, ושזה ייעשה תוך שנה. אחרי ישיבה עם האוצר הסתבר שנ קבל

פתרון לכ-2,000 יחידות דיור, פחות או יותר, ואם האוצר יעמוד בהסכמתו לראות את

הפתרון במרכז הארץ בדירות נייר ובבנייה תקציבית, אני מאמין שזח יבוא על פתרונו

על פני כל השנה הבאה. האוצר הסכים על העקרון.
היו"ר מי קליינר
4,000 דירות נ"ר בשנה הבאה, המתחילה בראשון לינואר, במחיר של 80 עד 100

אלף דולר, מביא אותנו לסכום רציני ביותר. על סמך האופטימיות הזהירה מאד שזה

יתממש, אפשר להסיק שאנחנו לא הולכים לקראוונים.

יי שוורץ;

מאחר וחלק מהעולים יקבל את פתרון חדיור רק בעוד שנח וחצי, עדיף להעביר

אותם בינתיים לקראוונים. אם שוקלים שהות של שנה בבית מלון מול שהות של שנה

בקראוונים, עדיף לדעתי שנה בקראוונים למרות. אי הנעימות שבמעבר נוסף ממקום

למקום. מכל הסיבות נראה שעדיף לשכן את העולים במנורונים אפילו מדובר בשנה,

ובלבד שיוצאו מבתי המלון. מדובר במגורונים בגודל של 24 ממ"ר. קראוון בגודל של

45 ממ"ר מחולק לשניים.
היו"ר מי קליינר
בישיבה קודמת נאמר לנו ש- 95% מאיחוד המשפחות שבאו במבצע שלמה הסתיים

כבר, ואיחוד המשפחות ממבצע משה יקח עוד שנה. הדבר חזה חמור מאד בעיני ובלתי

ניתן להסבר בתקופה בה יש לנו מיכשור חדיש ויעיל כל כך. מדוע צריך לקחת שנח כדי

לאחד משפחת עולים חנמצאת במרכז חקליטח בבאר שבע ויש לה דודים בטבריה, כאשר אצל

משפחת עולים אחרת המצב בדיוק הפוך. מדוע צריך לחכות שנה עד שיעשו את ההתלפה

ביניהם.
ע' גדור
מפני שזה נושא מורכב מאד, הרבה יותר מכפי שהוא נראה על פני השטח. אתן לכם

דוגמאות. לפני שבועיים חייתי במלון בבית אורן. אשה עם ילד שהגיעו במבצע שלמה

נמצאים שם, והבעל עם ילד שבאו גם כן במבצע שלמה נמצאים במקום אחר. כאשר רצינו

לאחד את המשפחה, אמרה האשח שהיא לא רוצה להתאחד.



הנושא מורכב פאר מכל מיני סיבות. אחת הסיבות היא שמאז מבצע משה נוצרו

עוברות בשטח, ולא תמיד אפשרי לאחר ולא תמיר קל.
היו"ר מי קללינר
אני מדבר על מתן אופציה למי שכן רוצה לעבור למרכז קליטה בעיר שבה גרים

קרוביו ריור קבע.
ע' גדור
אי אפשר לרבר פה בהכללה ובמשפט אחר. זה מורכב, זה בעייתי, כי נוצרו כבר

מנטליות שונות. זו לא בעיה של המחשב, אלא של האנשים עצמם. אחר המרכיבים בבעיה

הזאת זה נושא חפיתוי הכספי שיש בנושא שהזה. ויש על זה סיכום עם האוצר. יש

הסכמה שצריך ומניע שיהיו הטבות מאר ברורות כדי להביא לתהליך הזה.
היו"ר מי קליינר
אתה מרבר על מצב אחר. ניקח לדוגמה משפחה שכבר מסודרת באשקלון, והנה הניע

אח. אם היא תרצה להוציא את האח ממרכז הקליטה ולקלוט אותו פתרון קבע, היא צריכה

לקבל בשביל זה פיצוי כספי. זה רבר אחר.
ע' גרור
אנחנו בונים מערכת שלמה של הטבות למקרה שקולטים סבא, למקרה שקולטים אפילו

את האשה עם הילרים הנוספים. יש סל קליטה, ויש הטבות נוספות שמניעות. כי

הזכאויות האלה קיימות, ובגלל זה שהיא מתאחדת היא לא צריכה לאבד, ואנחנו לא

צריכים להרוויח. זה מאר משמעותי על רקע ההערה הראשונה שלי. נכנסים פה שיקולים

בלכ מיני כיוונים שאנחנו פשוט לא מסו נלים לרדת לעומקם.

הדבר הבא הוא הצורך לקרב בני משפחה. אספר לכם איך אנחנו הולכים לאכלס את

33 הדירות שמשרד השיכון נתן לנו בשדרות- אנחנו הולכים אל המשפחות האתיופיות

הנרות בשררות ומבקשים מהן לאתר את קרוביהן, מבקשים מהן לנסוע על חשבוננו אל

קרוביהן במקומות השונים בארץ ולהביאם לשדרות. זו לדעתי גם הדרך הנכונה והטובה

ביותר לעשות זאת, ואז נם איננו חשודים בעיני העולים החדשים, כי המשפחה שלהם

היא זו שעושה זאת, והקשר וההבנה טובים.

לעולים הוותיקים יש כבר מה לומר, והם גם אומרים, ואנחנו נצטרך לחיות עם

זה. לא עוד אותה פסיביות של מבצע משה. דוגמה לכך תוכלו לראות בכותרת על הרעבים

במלון ריפלומט. הם ידברו עכשיו, וידברו ביתר קלות, וגם טוב שזה כך. עכשיו נשמע

אותם מדברים בקול ובקלות.

כאשר עסקנו בהעברת עולי מבצע משה לדיור, ושאלנו אותם היכן נמצאים

קרוביהם, הם השיבו שבמרכז הארץ. כאשר אנחנו מנסים לכוון את בוגרי עליית הנוער

לדיור ואנחנו שואלים איפה גרים קרוביהם, הם תמיד משיבים לנו שקרוביהם גרים

במרכז הארץ. גם אם קרוביהם גרים בעפולה או בטבריה ובמקומות אחרים שאינם מרכז

הארץ, הם משיבים לנו שהם נרים במרכז הארץ, כי הם יודעים איזו תשובה מתאימה

במקרה הזה, וזה טבעי ונם נכון. כי למה לו לספר על הקרוב שלו שגר בבאר שבע, או

בטבריה, כשהוא עצמו רוצה לעבור לגור ברחובות. הוא אומר שקרובו גר ברחובות. לכן

הענין איננו קל כלל וכלל.
היו"ר מ' קליינר
השאלה שלי התייחסה למי שבא לאחרונה במבצע שלמה ונמצא במרכז קליטה בטבריה,

ורוצה לעבור למרכז קליטה בבאר שבע כי יש לו שם קרובים. האם יוכל לעבור לשם?

היובל לעבור ממרכז קליטה למרכז קליטה, או ממלון למלון להיות עם משפחחו?
y גדור
במוצאי שבת באה אלי בחורה אתיופית ואמרה לי כי אמה וחמשת אחיה נמצאים

באילת, והיא מבקשת לקרב אותם אליה. דיברתי עם מנצורי, ואנחנו נקרב אותם כדי

שתוכל לראות ולהתראות אתם.
ס/שר המדע והטכנולוגיה גי כהן
מר נדור מדבר על העולים שמכל מיני סיבות רוצים לעבור מטבריה לרחובות, ואז

הוא מספר שיש לו קרובים ברחובות והוא רוצה לעבור גם כן לרחובות. אבל מסתבר

שאין לו קרובים ברחובות. ואם אתה מעביר אותו לרחובות, הרי אתה צריך לפנות משם

מישהו.
ע' גדור
כמה מלים בנושא התעסוקה וההכשרה המקצועית. יש המון לקחים ממבצע משה בנושא

שהזה. אתמול ישבנו ארוכות עם הג'וינט על הנושא הזה. למדנו במה שווה להשקיע

ובמה לא שווה להשקיע. ישבנו םע משרד החינוך על נושא האולפנים, ומסתבר שממשיכים

בשיטה שהיתה נהוגה כאילו לא קרה כלום. ראיתי איך לוקחים עולים לא צעירים

ומושיבים אתם בכיתה למשך 4 שעות, והם מתענים שם, וכך יישבו שם במשך חודשים.

הכל לפי נוסחאות שרחוקות מלהיות נכונות.

מה לא נסינו לעושת עם עולי אתיופיה בשנת 1985 בכל הנוגע להכשרה מקצועית.

נתנו להם הכשרה מקצועית אי, והכשרה מקצועית בי, והכנה ג' ועוד, ואנחנו יודעים

בדיוק מה נתן להם משהו, ומה לא נתן. והסתבר שרוב הדברים לא נתנו להם דבר. היום

די ברור שאין נוסחה אחת לכולם, ושיש להתאים נוסחאות שונות לקבוצות שונות. אין

לדבר בנוסחה אחת על עולי תאיופיח. אי אפשר לדבר בנשימה אחת על צעירים שלמדו שם

ועל קשישים שהיו שם רועי-צאן.

הנוסחה המתאימה לקבוצות רבות של עולים היא זו של הכשרה פנים מפעלית. לכן

חשוב לקנות בשבילם. מהר ככל האפשר, מקום עבודה במפעל, ולשלם את משכורתם במשך

שנה ואף יותר מזה אם צריך, כדי שבהדרגה הם ישתלבו במפעל. וצריך לעשות זאת מהר

ככל האפשר. לא צריך לגרום לניוונם על ידי ישיבה במלון במשך שנח וישיבה עקרה

בבתה שבה הם מתענים. יש דברים רבים שצריך ליישם, אלא שבין המשרדים השונים

הדברים נופלים ואינם מתבצעים.
הי הלחמי
במשך השנה או קצת למעלה מזה שהיהודים היו באדיס אבבה היה לכל בן משפחה

תיק רפואי עם מעקב אחר החיסונים שקיבל וכו'. כל מי שהוצאנו מאריס החל מינואר

השנה ועד ל-24 במאי הגיע ארצה עם התיק הרפואי שלו. אבל עם כל מה שקרה באדיס

באותו יום ששי ושבת הידועים פשוט שכחנו לקחת את התיקים הרפואיים של כולם, והם

נשארו בשגרירות.

באנו בדברים עם משרד הבריאות ודיווחו על החיסונים השונים שהילדים קיבלו

שם, ומשרד הבריאות קיבל את כל הפירוט. משום מה חזרו אחר כך על החיסונים.

700 חולי שחפת היו בטיפולו המסור של דרי הוץ, שנמצא עכשיו בארץ ושיחזר את

הכל וגם פגש בחולים. היה טיפול מסויים שאי אפשר היה להפסיקו והוא בכל זאת נפסק

לזמן מה, אבל התחילו אותו שוב מחדש, והחולים מקבלים את הטיפול הדרוש והמתאים.

הענין הטכני שלא באו התיקים הרפואיים כבר מצא בא על פתרונו.
מי גרוברג
אני שמח שהתקבלו הצעותינו בדבר הכשרה פנים מפעלית והצורך בהשגת מקומות

עבודה בתשלום המרינה, תוך יצירת תנאים להעסקת העולים. ואני לא רוצה לרבר רק על

העולים האתיופים. אני הושב שהבעיה של הערה האתיופית תיפתר ביתר קלות מזו של

ערה אהרתת.

אני מבקש להעלות כאן מספר בעיות אקוטיות ששותפות לכל העולים. אתהיל בהמשך

הזכאות להבורת בקופת חולים, הנפסקת אחרי ששה חורשים, אף שזה לא נוגע לנושא שבו

אנחנו מרברים.

פנסיה לעולים בגילאים 65 - 55. המרינה תשלם מאוחר יותר הרבה מאר כסף אם

לא נבטיח את הרבר הזה. כתבתי בענין זה מכתב לכל השרים ולכל חברי הכנסת, והוא

בוודאי יגיע לידיכם בעוד יום או יומיים.

להכשרת עולים תוך כדי לימודיהם באולפן יש חשיבות מכרעת.
היו"ר מי קליינר
מר מנצורי אמר שבאשקלון דרשתם סכום גבוה מאר.
מ' גרוברג
הוא ציין רק שזה יקר, אבל לא אמר שזה לא היה מוצלח. אנחנו מוכנים להכנס

לתמונה ולנסות לפתור את הבעיות על הצר הטוב ביותר.

אנחנו חושבים שבשביל הנשים התאיופיות שנמצאות בריכוזים כמו בתי מלון

וקראוונים צריך לארגן קורסים לתפירה, סריגה, אריגה, בישול, צרכנות נכונה, קורס

להכרת המצרכים השונים וכוי. נעמת מוכנה להעמיד את כל מוסדותיה להשגת המטרה

הזאת. נעמת מיישמת רבדר חשוב מאד של אימוץ משפחות חד הוריות.

עם קצת תשומת לב ניתן לקלוט בקלות רבה את העדה התאיופית. צריך למיין אותם

בהתאם למקצועות הנררשים בארץ, כמו שירותים, בנין, השמל, מכונאות רכב, נגרות

בנין ורהיטים, סנדלרות, ספרות, צבעות, זגגות ועור, מקצועות שלא מצריכים רווקה

השכלה גבוהה והתמצאות במערכת האירופאית. מי שרוצה ללמוד מקצוע ילמד אחר

המקצועות האלה, וצריך לאפשר לימורים למי שרוצה ללמוד.

צריך לתת להם לחיות את החיים שלהם, ואולי הם בעצמם רוצים ויכולים לפתור

את הבעיות שלהם, ואנחנו נעזור להם במידה ו יזדקקו לעזרה שלנו. ההסתררות הקציבה

עשרות אלפי שקלים לתשמישי קדושה בשביל העולים. יש לנו מחלקה לסיפוק צרכי דת,

ובאמצעותה ניתן לעולים מאתיופיה תשמישי קדושה בעלות של עשרות אלפי שקלים.

אנחנו קשורים עם הארגונים הראשיים של העולים, כמו אדסו שעובד במחלקה שלנו.

על פי דרישתה של תורמת מקנדה, שתרמה באמצעות מגבית ההסתדרות בחו"ל כספים

למטרה מסו י ימת, אנחנו ניתן לספריה בנצרת עלית, לזו שבכרמיאל ולזו שבטעון סך של

1,500 דולר לכל אחת מהן, וזה בוודאי יעזור לקדם את הצעירים האתיופים.

אנחנו גם נפתח את הנושא של מתן שעורי עזרה והעשרה לתלמירי בתי ספר מחוץ

לבית הספרל. הדבר הזה יקדם את העולים בצורה מהירה ביותר, את כל הדברים האלה

אנחנו עושים. אנחנו מוכנים שתהיה גם השתתפות של משרדי הממשלה, אבל אף אחד שם

לא רוצה לדבר אתנו. ואם בבר מרברים אתנו, אז שום דבר לא יוצא מזה.

אני מרבה לבקר אצל עולים. בשבוע שעבר ביקרתי עולים בשדרות, ובשבוע הבא

אני נוסע ביחר עם אדסו מסלה לבקר עולים חרשים שהגיעו. קבענו שני תקנים חדשים



לרכזי קליטה, שיהיו עולים מאתיופיה, שיעברו בחלקים שונים של הארץ, ויעבדו עם

מתנדבים אתיופים כדי לעזור לעולים החדשים להיקלט קליטה קלה יותר.

אחמול הייתי בשדרות אצל עולים מרוסיה. ישבה מולי גברת דרי נימצ'קו ודה,

בת 57. ברוסיה היתה מנהלת מחלקת אף-אוזן-נרון במשך 31 שנה. היא יצאה לפנסיה

בגיל 55 ובאה ארצה. כיומה יא בת 57. סל הקליטה עומד להיגמר אצלה. היא לא מקבלת

עבודה בשירות התעסוקה, והיא בכלל לא מקבלת עבודה בתור רופאה. היא שאלה אותי

מה יהיה עם הביטוח הרפואי שלה, וממה תתקיים כשיאזלו כספי סל הלקיטה.

בבלגיה פתרו את הבעיה הזתא בצורה פשוטה. היתה שם אבטלה גדולה. המדינה

החליטה שבגיל 58 מתחילים להוציא שם אנשים לפנסיה, ועד הגיעם לגיל הזכאות, 60

או 65, הממשלה משלמת את ההפרש. ואז נמצאו המון מקומות עבודה. אנחנו כמדינה

קולטת עליה צריכים לעשות דבר דומה לזה וליצור מקומות עבודה. אני חושב שהגברת

שעליה סיפרתי כאן חיא דוגמה לרבים רבים כמותה.

ס/שר המדע והטכנולוגיה גי כהוף

אם יש לך השפעה על ההסתדרות, אנא בקש ממנה לבטל כמה חוקים וכללים חמודים
ביותר, כמו זה האומר
ראשון נכנס אחרון יוצא; או שעולה מרוסיה מגיל 45 ומעלה

לא יכול להכנס אפילו לקורס של הסבה מקצועית.
מי גרוברג
לא ההסתדדות קובעת זאת. את ענין ההסבה קובעים הסוכנות היהודית ומשרד

הקליטה.
היו"ר מי קליינר
מר גרוברנ מטפל בקליטת עליה, ומגיע לו קרדיט על כך. אף פעם לא באתי

אליו בטענות על שההסתדורת לא מוותרת על תשלום נוסף עבור עבודה במשמרת שניה

ושלישית, כאשר עולים רוצים לעבוד וכאשר מעסיקים רוצים להפעיל את המכונות

במפעלים שלהם גם במשמרת שניה ושלישית והשכר המוגדל לא מאפשר להם לעשות זאת.
ס/שר המדע והטכנולוגיה
כמה מלים בענין התקשורת. היום משדרת רק"ע (רשת קליטת עליה) בין השעות 7

ל- 9 בבוקר, ובקרוב יימשך השידור עד שעה 11, ומעכשיו יהיה גם תרגום סימולטני

ברוסית ברדיו ל"מבט". במקום רבע שעה שידור באמהארית משדרים היום שעתיים. אני

זוכרת שרחמים אלעזר דרש כל הזמן להגדיל את התקן ואת זמן השידור. עכשיו הגדילו

סוף סוף את מספר השעות, אבל התקן לא הוגדל. צריך לעמוד על המשמר ולדרוש את

הגדלת התקן כדי שאפשר יהיה למלא את השעתיים האלה בתוכן.
ר' אלעזר
אני מבקש להתייחס גם לעני ן בתי המלון שהפכו להיות מרכזי קליטה לעולים

חדשים. הסתובבתי בבתי המלון שבהם שוכנו העולים החדישם מאתיופיה. כל המזן

אומרים לי שבית מלון זה טוב, זה נוח וכך הלאה. אבל האמת היא שבית מלון טוב

לשבוע-שבועיים, אבל לא לזמן ארוך. גם בגלל הצפיפות הוא לא טוב, והוא גם לא

מתאים בגלל תנאי החיים שבו, שהם כל כך שונים מאלה שהעולים מאתיופיה רגילים

להם. במיוחד מפני שהאתיופים רגילים למרחב, למקום פתוח ולפרטיו. בבית המלון

דחוסים כולם כבנין גדול אחד, והדבר קשה להם מאד.

כשהעולים מאתיופיה אומרים שהם רעבים אין הם מתכוונים לכך שאין להם מספיק

אוכל בבית המלון, אלא שהאוכל לא מתאים להם. שניצל זח מאכל לא מקובל עליהם.



הם גם סובלים מכאבי בטל כי אינם רגילים למאכלים ששאוכלים בארץ. זה אוכל שלא

מתאים להם.
ס'שר המרע והטכנולוניה ני כהו
בתי המלון הכינו את התפריט בשיתוף פעולה עם האתיופים הוותיקים שבאו במבצע

משה, ועל פי המלצתם.
ר' אלעזר
אני יורע מה אני אכלתי ומה ההורים שלי אכלו. ביקרתי באשקלון במרכז קליטה

כזה, וישבתי ליר עולה זקן שישב בסלון. שאלתי אותו מה שלומו ואיך הוא מרגיש,

והוא השיב שקשה לו. באשר שאלתי מרוע קשה לו, הוא ענה: כאשר הייתי באתיופיה

ברכתי לפני האוכל וברכתי אהרי האוכל, וירעתי מה אני אוכל. כאן קוראים לכולנו

ביחד לחרר האוכל שהוא גרול, וילרים נשים וזקנים יושבים בו ביחד. ולא זו בלבר,

אלא שפעם נתנו להם ספגטי, והוא בכלל לא ירע מה זה. הוא חשב שזו תולעת, והוא

כמעט הקיא ולא יכול היה לאכול, ומאז יש לו בחילות כשהוא רואה את האוכל הזה.

כאשר הגישו להם אורז הם חשבו שאלה נמלים.

ס/שר המדע והטכנולוגיח ג' כהוי.

צריו ללמר אותם המאכלים השונים ולהסביר להם.
ר' אלעזר
אני מספר את מה ששמעתי מהם. אני אולי לא רציונלי, אבל אני מספר לכם את

אשר שמעתי,
מי נרוברנ
אנחנו מוכנים לעזור נם בנושא הזה ולהרריך את העולים.
היו"ר מי קליינר
יש בעיות של הררכה. גם במבצע משה היו בעיות מהסוג הזה ואחרות, כמו למשל

הפחר שלהם להחליף נורת השמל, ורברים רומים שלא היו מוכרים להם. מובן שרברים

אלה ורבים אחרים רורשים הררכה ולימור.
ר' אלעזר
אני מרבר כמי שיש לו נסיון עם בני הערה ומכיר תא אורח החייט שלהם. אני

רוצה להלעות נקורה נוספת. ילרים שלומרים בפנימיות משתחררים בחופשות או בשבתות

ורוצים להיות עם הוריהם שנמצאים בבית מלון, ולא מאפשרים להם לעושת זאת. סיפר

לי אחר הילרים האלה שהוא הלך לבקר את הוריו שנמצאים בבית מלון, להיות אתם ורצה

גם לעזור להם. אבל בהגיעו לשם אמר לו האחראי שאינו יכול להכנס, כי אין בשבילו

מקום במלון וגם אוכל אין בשבילו כי שמו אינו מופיע ברשימת הנוכחים שם. והילר

הזר לפנימיה בלא יכולת להתארח אצל הוריו ולהיות אתם. זה מצב קשה ביותר גם

בשביל הילר ו גם בשביל הוריו.

אני מרבר על ילר שלא ראה את הוריו מספר שנים כי עזב את אתיופיה לפניהם,

ובשנים האלה הוא למר בפנימיה. והנה עכשיו באו הוריו ארצה, ,הילד יוצא לחופש

ורוצה להיות אתם ולעזור להם, ולא מרשים לו את הרבר. מרובר גם בקרובי משפחה

שרוצים לבקר את קרוביהם שזה עתה הגיעו ונמצאים בביתמלון, וגם אם אינם מתכוננים

לישון שם הם בכל זאת מתארחים אצלם וצריכים גם לאכול משהו, ו גם להם לא מאפשרים

זאת. אני מכיר הרבה מקרים כאלה. בתכנית הרריו שלי אתמול ריבר אתי ילר אחר

במשך רבע שעה על העני ן הזה ומה שקרה לו אישית באשר בא להיות עם הוריו.
ס'שר המדע והטכנולוגיה נ' כהן
במלון דיפלומט אמרו לי כי הודיעו להם שיבואו 1,200 עולים חדשים, והם

הזמינו 1,300 מנות. אלא שבשבת הניעו לשם עור 500 קרובים מחלקים שונים בארץ,

ולא היה להם אובל בשביל בולם. אני יבולה להבין שמצב בזה יבול להעמיר את המלון

במצב לא נוח ולא נעים. אבל כאשר בן או בת או אח באים לבקר את ההורים ולא

מאפשרים להם זאת, זו שערוריה ממש. מכל מקום אני אבדוק את הענין הזה.
היו"ר מי קליינר
אם זו תופעה רחבה, ומדובר בביקורים רבים באלה בתי המלון לא מוכנים לםפוג

את זה, ונם לא ערוכים לזה. אני שמח שהעלית את הענין הזה, ונשמח אם תעלה עוד

נושאים כדי שנוכל אולי לפתור במה מהבעיות הקונקרטיות.
ר' עלעזר
בית מלון מנוון את הנמצאים בו. ראיתם את התנאים בדיפלומט, את התנאים

במלון הנשיא ובמלון שלום. בכולם המצב הוא אותו. אין להם מה לעשות, ולמעשה אינם

עושים דבר. את כתות האולפן פותחים בשעה 8 בבוקר ומשחררים אותם בשעה 12, ומאז

ואילו אין להם מה לעשות. הם מכינים קפה, יושבים ושותים, מדברים ומתחילים לריב.

הבעל נמצא כל הזמן ביחד עם אשתו והילדים, ואז מתחילים להסתכסך ולריב, ויש

בלאנן שלם, ועד לנירושים מניעים הזוגות. חשוב לראונ להם לפעילויות שונות, כדי

שלא ישבו בטלים במשך בל בך הרבה שעות, כי זה מוביל אותם לכיוונים לא רצויים.

נם לילדים צריכה להיות מסגרת של פעילות מתאימה אהרי שעות האולפן.

נם בית כנסת חסר להם. אנשים מניעים לישראל עם חלומות על ירושלים, כולם

דתיים והבל כאן קדוש בעיניהם, וכולם אנשים יראי שמיים. הם נרים בבית מלון ואין

להם בית כנסת להתפלל בו. אני גם חושש מאד שאם אפילו יבנו להם אחר כך בתי כנסת

הם כבר לא י ילכו לשם, כי כבר יתרגלו לכך שלא הולכים לבית כנסת

באין להם אפשרות להתפלל הם עוברים משבר רציני. הם רוצים להגיד תודה

לאלהים שהביא אותם לירולשים, לישראל, ואין להם מקום לעשות זאת. הקייסים יכולים

לנהל את החיים הדתיים, אבל אין להם מקום שבו הם יכולים להתפלל ולנהל את החיים

הדתיים. הם לא למדו לבקש ולדרוש, אבל מישהו צריך בכל זאת לארגן להם מקום מתאים

ולטפל בנושא הה.
סישר המדע והטכנולוגיה גי כהו
רחמים אלעזר, אתה הרי מזכיר שלי ארגון הגג של כל האתיופים. אתם עזרתם

במבצע שלמה במידה רבה מאד. עזרתם בנאד גם בהדרכה והסברה בעני ן הספגטי והאורז,

וכן גם בטיולים ובהדרכות פנים, כי אתם סוף סוף מכירים יותר מאתנו את העולים

ומבינים איפה הבעיות. אבל הארגון שלכם צריך לעשות עוד יותר ממה שהוא עושה

כיום. הארגון שלכם צריך להשתלב הרבה יותר בפעילות בכל בתי המלון. זה היום

התפקיד שלכם. בשביל זה אתם קיימים. נכון שאתם עושים זאת במידה מסויימת נם

היום, אבל אתם צריכים לעשות הרבה יותר. אתה מזכיר הארגון ואתה צריך לדאוג לכך

שחברי הארגון יהיו מעורבים הרבה יותר בחיי העולים. אתם גם צריכים לבוא בדרישות

ובתביעות, ולא לשקוט עד שימולאו הדרישות הצודקות של העולים, שהועלו באמצעותכם.

כל ארגון של עולים חדשים עושה את העבודה הזאת, וגם אתם צריכים לעשות את זה.

ר' אלעזר!

אנחנו מדברים על 14 עאלף עולים שהניעו תוך 24 שעות. האנשים שלנו עושים את

מה שהם יכולים לעשות, אבל אנחנו לא הסוכנות וגם לא משרד הקליטה ולא הממשלה-
היו"ר מי קליינר
מר גדור, מי לרעתך אחראי לכך ששעה שכל המרינה מדברת על שמר בקיבוצים,

מתברר בסוופ של דבר שאיילת השחר הוא המקום היחידי שבו יש בית כנסת בשביל

העולים מאתיופיה, בעוד שבכל יתר המקומות, או לפחות בחלק ניכר מהם, אין בית

כנסת בשבילם.
ע' גדור
הסוכנות היהודית היא האחראית לנושא הזה.

מי גו רף

אינני מומחה בנושא של בתי הכנסת, אבל כאשר מדוברים על בית כנסת בשביל

יהודי אתיופיה, האם הכוונה לבית כנסת מהסוג המוכר לנול?
ס/שר המדע והטכנולוגיה ני כהו
כלל וכלל לא. בבית כנסת של האתיופים אין ארון קודש, למשל. אבל חם מבתנסים

בבית הכנסת ומתפללים בו.
מי גור
אז מרוע הסוכנות צריכה לטפל בזה?
ע' גדור
הסוכנות אחראית למתקן, והיא צריכה לדאוג שיהיה מקום פיסי מתאים לבית כנסת

בשביל העולים.
מי גור
האם יתכן שלמשרד הקליטה יש בעיה עם סוג כזה של בית כנסת?
ע' גדור
אין שום בעיה.
ר' אלעזר
לעדה התאיופית אין בעיה להתפלל גם בבית כנסת רגיל. באתיופיה היה בבית

הכנסת קודש הקודשים. בתוך בית הכנסת היה עוד חדר קטן שבו שמו את ספרי התורה.הם

התפללו כשהפנים לכיוון ירושלים, וידעו לעשות את אותם הדברים שעושה כל יהודי

בכל מקום בעולם, אבל כמובן בשפה שלהם.

עכשיו אני מגיע לאסיפת הקייסים שהתקיימה לפני שבוע. רק בשעות אחר הצהרים

של אותו יום ידעתי על קיום האסיפה הזאת. התוצאה היתה שלילית מאד. השגיאה היתה

בכך שאספו 60 קייסים ביחד ללא הכנה מוקדמת. כי בין הקייסים יש חיכוכים, וכל

אחד מהם רוצה להיות קייס הקייסים והמנהיג. נוסף עליהם ישנו גם הרב יוסף הדנה

שלמד בישיבח, בארץ, והוא רב שהוכתר על ידי שני הרבנים הראשיים, והוא נמצא

במצוקה קשה מאד. הוא החליט שהוא רב ראשי של העדה. הוא רוצה להיות עם העדה, אבל

רוצה להיות גם עם החרדים, וחקייסים לא מקבלים אותו. גם הוא היה באסיפה הזאת,

והנוכחות שלו גרמה לתסיסה אצל כמה קייסים.



הצורה שבה עשו את האסיפה גרמה לסכסוך ©עלול להוביל למצב לא נעים, ולעורר

את החשש שמא יתחילו לעורר את שאלת הגיור. אני מביר את הדבדרים מבפנים, ואני

יודע שכך זה שם. לפני יומיים השתתפתי בלוויה ברמלה, וקייס העיר אמר לבולם: אתם

תיזהרו כי מסתובבים אצלונ אנשים שרוצים לגייס אותנו. הוא אמר את הרברים האלה

במפורש. אני זוכר מה שהיה ב-1985 כאשר אנשים פחרו להתקרב למלם וחשרו בכל אחר

שרוצה להביא אותם למיס. הם פחדו ללכת לבריכה ואפילו למקלחת. אני פוחד שלעול

להיווצר מצב רומה גם היום, וצריך להיזהר מזה. הטיפול בקייסים צריך להעשות

בצורה מאי אינדיבידואלית ועם הכנה, ולא כפי שזה נעשה לפני שבועיים.
היו"ר מי קליינר
אתם ארגון הגג של עולי אתיופיה, אתם גוף בעל סמכות מסויימת המרכזת את כל

הארגונים מההיבט הפוליטי והארגוני, ולא מההיבט הדתי. אתם הרי יודעים שלא

מתכוננים להטביל את העולים בבריכות וכוי. מה אתם עושים כדי להרגיע את הרוחות

ולהסביר, והאם יש לכם אפשרות להשפיע עליהם בנושא הזה?
ר' אלעזר
אדיסו מסלה היה באסיפת הקייסים והוא דיבר והרגיע את הרוחות. היו שם גם

שלושה נציגים שלנו וגם הרגיעו את הרוחות. אבל חשוב שנדע מראש על קיום אסיפה

בזאת.

פינוי מרכזי קליטה. לפני 8 חודשים נציג משרד הקליטה היה כאן והוא האשים

את בני העדה בכך שהם לא רוצים להתפנות ורוצים ללכת דווקה למקום כזה, ולא לאחר.

ובאשר אני שאלתי אותו אם יש לו מקומות, הוא השיב שכן, והבטיח לתת לי רשימה. עד

היום לא נתן רשימה כזאת, ועדיין מאשים את בני העדה שלא רוצים לצאת משם.

אבלא דוגמה ממשפחה אחת. במרכז קליטה באר שבע יש משפחה שנמצאת שם 6 שנים.

לפני שנה רכשו רירה עבורה בלודל. לפני 4 חודשים הדירה התפנתה ולפני חודשיים הם

התמו על חוזה, והמשפחה עדיין נמצאת במרכז הקליטה בבאר שבע ותופסת שם מקום,

ואין מי שיעביר אותם ואת הריהוט ללוד. וזו דוגמה אחת מיני רבים. הסוכנות צריכה

להעביר אותם למקום החדש, וזה קשור בכסף.

אני מרוצה שהתכנית שלנוכיום נמשכת שעתיים, אבל לש בזה תוספת עבודה

בשבילי, אף שאני עושה זאת-בהנאה. גם העיתוי היה מצויין, בי זה היה כאשר מבצע

שלמה הגיע לסיומו וחיפוש קרובים היה רבר בעתו והוא התאפשר בגלל תוספת השעות.

אבל אין לנו תקנים בשביל המדור הזה, כאשר למדורים בשפות האחרות יש תקנים. צריך

להקצות למרור הזה מספיק תקנים. אני עובר שם 7 שנים עם חוזה מיוחד, ואני מוגדר

במנהל. צריך שיהיה תקן למדור עצמו. 4 אנשים עובדים שם כבר 5 שנים כמו קבלנים,

ואין לנו בכלל תקן.
היו"ר מי קליינר
אני חושב שהדעה הבלית היא שבתחום הדיור צריך לעשות מאמץ בדי להקדים ככל

האפשר את פתרון הקבע. אבל בשלב הראשוני צריך להעבירם לקראוונים, עם כל ההיסוס

ואל הרצון להעבלרם תחנה נוספת. כי בקראוונים יובלו לחיות בצורה הנראית להם,

וגם אם זה דבר זמני הוא עדיף על פני החיים במלונות.

העברת העולים לקראוונים צריבה להיות בעדיפות הראשונה, כי אני לא מאמין

שתוך שנה או שנתיים יימצא פתרון לדיור קבע עבור כולם, אלא לחלק בלבד.

אני חושב שצריך להקדים כבל הניתן את איחוד מבצע שלמה עם מבצע משה; לאפשר

לעולים במרכזי הקליטה להגיד לאן הם רוצים להתקרב, ואז צריך להשתדל לאפשר להם

להתקרב אל קרוביהם, גם בשלב המעבר של מגורים בקראוונים.



מתיר ראיית המציאות צריך לתקצב את המלונות, או את מרכזי הקראוונים בתוספת

מנות מזון, ונם- לחשוב על סידורי לינה, בדי לאפשר ביקורים ואירוח של ילדים

וקרובי משנחה מדרנה ראשונה, כאשר הם יוצאים לחופשה מהפנימיות בהם הם לומדים או

מהצבא או בל מסגרת אחרת בה נמצאו בהיות הוריהם וקרוביהם באתיופיה.
ע' גדור
בינתיים צריך לחתור להגיע מהר ככל האפשר למצב בו יוכלו העולים לנהל מטבח

עצמאי שלהם, ובתי המלון בנויים לזה, והם חתומים על חוזים כאלה. ואז יהיה

לעולים סל קליטה והם יוכלו נם לארח בני משנחה וקרובים.

היו"ר מי קליינר;

אני מאמץ את הדבירם האלה. בישול עצמאי יפתור את הבעיה, ואז הם כבר

יסתדרו איך שהוא נם אם זה יהיה קצת לא נוח, ובתי המלון לא יוכלו להתנגד.

נדהמתי לנלות איך לפעמים נושבת סערה ציבורית ליד הבעיה האמיתית, ולא

במקום הנכון. כל המדינה נעשה ורעשה כאשר הקיבוצים הואשמו באי יכולתם לאפשר

לעולים להתבטא שם מבחינה דתית, ובסופו של דבר התברר שדווקח בקיבוצים לא קיימת

הבעיה הזאת, ולפחות ברובם לא קיימת, ואילו הסוכנות היהודית התרשלה כנראה כשלא

דאגה לכך שהעולים יוכלו להתפלל בבתי המלון שבהם אוכסנו, כאשר איש לא חשב שתהיה

שם בעיה כזאת.
ע' נדור
חשוב שהדברים יפורסמו גם בעתון. אנב, בהתאם לחוק בכל בית מלון חייב להיות

בית-כנסת.
היו"ר מי קליינר
המציאות היא כזאת שבדוב בתי המלון אין אפשרות להתפלל. אנחנו קוראים לכן

לסוכנות היהודית לטפל מיד בענין תזה, כי אם ינותקו העולים מהרנלי התפילה שלהם,

קיים החשש שכאשר מאוחר יותר יוקמו בתי כנסת מבקום מנורי הקבע שלהם הם כבר לא

יבואו להתפלל.
ס/שר המדע והטכנולוגיה ני כהז
כאשר יהיו לי חדשות אדווח לכם על כך.
היו"ר מ' קליינר
בהתאם להודעת יושבת ראש ועדת המעקב אנחנו מצפים לדיווח שלה.

חשוב לציין עוד כי הובהר בישיבה שאין בעיה של מחסור במזון במלונות, ולכן

השימוש במלה "רעב" הוא מטעה ומסובן וצריך להזהר מלהשתמש במלים כאלה. נם מנוף

הידיעה עצמה ברור שאין מחזור במזון במלון, אבל הכותרת מאד מטרידה. אני מציע

שתקימו ועדה שתבדוק את עני ן התאמת המזון לטעמם טל העולים, ונשמח לקבל דיווח

על כך מסננית השר.

אני רוצה להודות לסננית השר על הסקירה הממצה, ונם על שהיא נותנת את

התחושה של איכפתיות. מידה גדולה של איכפתיות והזדהות עם המשימה הוקרנו מדבריה,

ועל כך מגיע לה יישר-כוח.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)

קוד המקור של הנתונים