ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/07/1991

העברת השירותים הסוציאליים לעולים מהסוכנות היהודית לרשויות המקומיות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 163

מישיבת ועדת העילה והקליטה

יום שני, י"ט בתמוז התשנ"א (1 ביולי 1991). שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה: מי קליינר - היו"ר

נ י ארד

י' ביילין

ע י ברעם

מי גור

ח' פורת

י' צור

י' שפרי נצק

מוזמנים; מי פרוש - סגן שר העבודה והרווחה

ח' פוזנר - מנהל האגף לשירותים חברתיים, עבודת ורווחה

ג' טוקה ילין מור - אחראית על נושא הרווחה וקליטת העליה,

משרד העבודה והרווחה

אי ריפטין - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים, משרד הבריאות

אי מור - מנהלת המח' לשירותי רווחה, משרד הקליטה

נ' בן-צבי - שירות התעסוקה

א' דוניו - מנהלת האגף לשירותי רווחה, הסוה"י

א' טנסר - יועץ השר לענייני קליטה, מ' הכלכלה והתכנון

י' ארצי - ראש הקליטה העירונית, תל-אביב

ז' פרידמן - מנהל אגף שירותי רווחה, תל-אביב

שי בנימין - מנהלת פיתוח שירותים סוציאלים בעיריית י-ם

ר' אלול - ראש מועצת מזכרת בתיה

מי זבצקי - כלכלן, מרכז השלטון המקומי

ק' פלדמן - כלכלנית, עוסקת בקליטה, מרכז השלטון המקומי

י' ערד - סמנכ"ל גמלאות, הביטוח הלאומי

שי אריה - יועץ למנכ"ל הביטוח הלאומי

שי בורוכוב - סמנכ"ל הפורום הציוני

ד' ליפסון - דוברת הפורום הציוני

ג' חבקין - המרכז להתנדבות

אי בן גרא - מזכ"ל איגוד העובדים הסוציאלים,

הועד הפועל של ההסתדרות
מזכירת הוועדה
ו' מאור

רשמה; ע' הירשפלד
סדר-היום
העברת השירותים הסוציאלים לעולים מהסוכנות היהודית לרשויות המקומיות.



העברת השירותים הסוציאלים לעולים מהסוכנות היהודית לרשויות המקומיות
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת הוועדה. נושא הדיון שלנו היום הוא העברת השירותים

הסוציאלים לעולים מהסוכנות היהודית לרשויות המקומיות, נושא שאולי דיברו עליו פחות

אבל הוא אחד הקשים בכל מערכת היחסים בקליטה, לא כל-כך סביב הנושא אלא סביב הצורה

שבה טופל. נשמח לקבל דיווח ולראות כיצד המעבר הטראומטי הזה יבוא סוף-סוף על

פתרונו בשלום. נמצאים כאן נציגים של כל הגורמים שעוסקים בנושא. רק לתזכורת,

למרות שחברי חברי-הכנסת ארד, ביילין ושפרינצק לא זקוקים לתזכורת, ובייחוד לא

חברת-הכנסת ארד, אבל בישיבה הקודמת שהוקדשה לנושא הזה, אדוני סגן השר, היתה

אווירה קשה. מר לנדאו אמר בישיבה: הסוכנות החליטה לוותר על הנושא ב-1 במארס או

ב-1 באפריל, לא ברור. לא היה ברור אם משרד העבודה והרווחה כן תוקצב או לא תוקצב.

רפרנט קליטה אחד אמר שתוקצב, רפרנט שני אמר שהוא לא יודע על כך.
סגו שר העבודה והרווחה מי פרוש
שניהם צודקים.
היו"ר מ' קליינר
תיכף נשמע על כך. על-כל-פנים, אברהם לנדאו ומר ערד התבטאו בצורה מאד-מאד
חדה. מר לנדאו אמר
לקחו מאות תיקים, זרקו לנו על השולחנות, בלי הסברים. אני

מבין שהסוכנות לא רצתה לתפקד עם עובד סוציאלי אחד על 600 עולים במקום 1 ל-60, אבל

מצד שני, גם אם הסוכנות מחליטה להעביר את השירותים הסוציאליים, היתה לנו תחושה

שהיה צריך לעשות את זה בצורה מסודרת ולא לזרוק את הכדור הזה לפני שברור שיש מישהו

שיתפוס אותו. בתחושה זו נפרדנו בפעם הקודמת.

בישיבה נוספת, מצומצמת, משה נתיב נענה לבקשתנו לדחות את זה עד ה-1 ביולי. זה

תאריך שכנראה ייזכר בתולדות גל העליה מברית-המועצות מהיבטים של התקנות שם, אבל

הישיבה הזו נועדה כדי לבחון מה משמעות העברת השירותים הסוציאליים מהסוכנות

לרשויות המקומיות, אם כי קשה קצת לדבר על רשויות מקומיות, אדוני סגן השר, כשבדרך

הנה ראיתי כמה נציגים של הרשויות המקומיות מפגינים, כי הם אומרים: הממשלה כל

הזמו מטילה עלינו אחריות נוספות בלי לתקצב אותנו.

עד כאן דברי הפתיחה. סדר הדיון יהיה כך: כבוד סגן השר יתן לנו סקירת מצב.

אחר-כך נקבל השלמות מהסוכנות היהודית, ממרכז השלטון המקומי ומרשות אחת מייצגת -

אני מציע שזה יהיה מר ארצי - ואחר-כך חברי-הכנסת יתבטאו, ואחר-כך נשמע השלמות

מיתר הגורמים. אדוני סגן השר, בבקשה.
מי פרוש
ברשותך כבוד היושב-ראש, ברשותכם רבותי, מכיוון שהזכרת את ה-1 ביולי בקשר לחוק

הדרכונים בברית-המועצות, ברצוני לומר בשני משפטים שכאשר הייתי בז'ניבה בוועידת

ILO ,נפגשתי שם עם שר העבודה והרווחה של ברית-המועצות, ויחד עמו שר העבודה

והרווחה של הרפובליקה הרוסית, עם סגניהם ועם מנהל המח' הכלכלית של משרד החוץ,

והעלינו את הענין של ה-1 ביולי, ואני לא רואה שחורות מה-1 ביולי בנוגע לעליה, הם

מוכנים ללכת לכך, או להזדרז לתת לכולם את הפספורטים או לאפשר להם לצאת

מברית-המועצות. אבל מכיוון שכל הפעולות שלהם נעשות בסודיות, כנראה שגם כאן - - -
היו"ר מ' קליינר
הרב פרוש, היות ואתה מאמין בתפילה, וגם אני, בוא נתפלל ביחד בהקשר הזה שאתה

צודק ולא אני. אני יותר פסימי.



סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

אני לא לוקח על עצמי את האחריות על מה שאמרו. אני רק אומר שזה מה שהם

הבטיחו, שלא יהיו קשיים והם יאפשרו ליהודים לצאת. בתחילת השיחה אמר אחד מהם:

אתם עוד תראו שרוסיה תהיה מדינה ליברלית לדוגמא ולמופת. אם זה יהיה כך, או לא,

ימים ידברו.

אני רק מדווח לכם על שיחה שהיונה לי, ואני עומד השבוע להתקשר אתו טלפונית, כפי

שסיכמנו, שנמשיך בקשר בכל הנוגע לזכויות הסוציאליות של העולים מרוסיה. בכל אופן,

הוא הראה נכונות להבנה בנושאים אלה.

אשר לנושא שלנו, אנחנו חיים בתקופה הסטורית. יש כאלה שאומרים: יותר טוב

שיהיו לנו בעיות רבות מאשר בעיה אחת. אוי לו למי שיש לו רק בעיה אחת. כשיש לו

בעיה אחת זה סימן שהוא חולה או שיש משהו קריטי ביותר. וכשיש הרבה בעיות זה הרבה

יותר טוב מאשר בעיה אחת.

עד עכשיו היתה לנו בעיה אחת, איך אנחנו זוכים ששערי רוסיה ייפתחו. שערי

רוסיה נפתחו ויהיו לנו הרבה מאד בעיות. אבל בתחילת דברי אני רוצה להגיד מה שאני
חוזר ואומר בכל הזדמנות
אל נדון על הנושא הזה בבחינת קואליציה-אופוזיציה, אלא

איך אנחנו עומדים בתקופה ההסטורית הזאת וממלאים את תפקידנו.

תקופת המעבר של העברת השירותים הסוציאלים לעולים מהסוכנות היהודית לרשויות

המקומיות נקבעה עד אשר הנושאים האלה יסתדרו. אין ספק שהביורוקרטיה, הקשיים

האובייקטיביים או לא-אובייקטיביים, הם אשר במידה מסויימת גרמו להסתערות שאנחנו

רואים לעינינו בזמן האחרון עם ראשי הרשויות המקומיות.

אבל אני אתחיל בסוף של הדבר הזה, מכיוון שאינני יודע מה מדווחים לכם. אני

רואה את הדבר הזה ואני רוצה להגיד לשבחו של מר חיים פוזנר, ראש האגף לשירותים

חברתיים במשרד, שהוא והצוות שלידו נותנים הרבה מאד כוחות וכשרונות כדי להסדיר את

הנושא הזה, ואני רואה שהדבר הזה יסתדר בעזרת השם.

העיכוב, שבגללו קמה הסערה, היה מפני שהתקציב אשר הובטח לקליטת העליה, התעכב

מסיבות שאינני רוצה להיכנס להסברים שקיבלתי, למה זה התעכב, אבל הוא לא התעכב

מבחינה עקרונית שיש התנגדות לתיקצוב זה. יש הסכמה אלא שזה היה קשור עם עוד

העברות וכך זה התעכב ולא הגיע לסיכום של ועדת הכספים. עכשיו יש לפנינו 26 מיליון

ש"ח בשביל קליטת עליה. אבל אם היינו מקבלים את זה בזמן, לא היתה קמה סערה.
נ י ארד
עכשיו מקבלים את הסכום הזה?
סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש
כן. את חברה בוועדת הכספים. או שזה כבר היום הועבר לוועדה, או שזה יבוא

מחר. זה התעכב מכיוון שזה היה קשור עם איזה שהוא נייר של העברות ועוד דברים.

ביקשנו שיוציאו את זה, ועם הוצאת הדברים האלה מההקשר של כל ההעברות האחרות,

הכסף יועבר.

אנחנו עשינו דבר שאולי לא היינו צריכים לעשות אותו, בזה שהעבירו מקדמה של 4

מיליון, שהיא לא משמעותית. אני קיבלתי את הנייר. אתמול ישבתי עם ראשי המועצות

המקומיות והם הגישו לנו מסמך. הם צודקים ואנחנו צודקים, אבל בדבר אחד הם טעו.

המספר שעליו ביססנו את הגשת הבקשות שלנו היה 220,000 עולים, בעוד שהם ביססו את

החישוב שלהם על כחצי מיליון עולים. אם אומרים חצי מיליון, הם צודקים בדרישה

שלהם. אם אומרים 220,000 עולים, אנחנו צודקים.



יש לנו סיכום עם משרד האוצר. אחרי שנקבל את ה-26 מיליון ש"ח, אנחנו נקבל עוד

תוספת. כלומר, אפשר לקוות שהתקציב וזזה יוכפל, כך שאין כל בעיה לבוא לקראת

הדרישות של הרשויות המקומיות בנושא רווחה.
נ י ארד
הכסף יועבר לרשויות המקומיות?
סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש
כן, דרך משרד העבודה והרווחה. מכאן אפשר להגיע להודעה מאד חשובה, שהסכום של

20 מיליון ש"ח אלה הם הקצבה ארעית. אחרי שהסכום יוצא ויתברר שיש צורך בתוספת, יש

לנו סיכום עם האוצר על תוספת של עוד סכום כזה.

לרשויות המקומיות יש גם בעיות אחרות, אבל הם שילבו אותן יחד עם נושא שיקום

שכונות. זו בעיה שי,ש צורך למצוא לה פתרון. אבל הנושא של קליטת העליה יסתדר ואין

כל מקום לכל הסערה הזאת. אני אבקש ממר פוזנר למסור פרטים נוספים בנושא הזה,

ברשותך, אדוני היושב-ראש.

הי ו "ר מי קלי י נר;

אולי נעשה אתנחתא ונשמע את הצד השני. נתחיל במרכז השלטון המקומי, מהזווית

שלו. מר ארצי , בבקשה.
י' ארצי
אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, מכובדי, אני רוצה לתת לכם תמונה מרוכזת של

הבעיות כפי שאנחנו רואים אותן מתוך הפינה שלנו. בעיר תל-אביב רשומים כרגע למעלה

מ-25,000 עולים, שאנחנו עוקבים אחריהם באמצעות 12 מוקדים שפזורים על פני כל העיר.

בתוך האוכלוסיה הזאת אנחנו מזהים מספר קבוצות שמצריכות טיפול סוציאלי מיוחד.

אני מתחיל עם הקשישים. הקשיש סובל כפול במדינת ישראל. מצד אחד הוא איבד את

מעמדו. הקשיש בברית-המועצות מילא תפקיד חשוב מאד - לעמוד בתור ולהביא מצרכים

הביתה. במדינת ישראל הוא איבד את התפקיד הזה. התוצאה הוא שהוא בהחלט הופך

למטרד, והדבר הזה יוצר קשיים גדולים גם בחיים המשפחתיים. צר לי שאינני יכול

להאריך בענין הזה. אני מקווה שפעם נשמע גם הערות על הסוציולוגיה של העליה כעבור

שנה, ואז נראה גם תהליכים מאד מעניינים וחמורים שהתפתחו גם ביחסים הבין-אנושיים.

דבר שני, הזקן זקוק במצב זה, שיש לו שפע זמן פנוי ואין לו מה לעשות עם עצמו,

למועדונים. במועדונים האלה הוא זקוק לאנשים דוברי רוסית, כדי שהוא יוכל לדבר עם

אנשים וגם לשפוך את לבו. זו בעיה שצריך לטפל בה. אנחנו משתדלים לשתול לתוך

המועדונים הקיימים פינות ומגייסים אנשים דוברי רוסית, אבל הדבר הזה רחוק מלהיות

מושלם. זאת האוכלוסיה המסכנה ביותר, ואני מדבר על אנשים שמוגדרים כפנסיונרים בני

65 ומעלה.

קבוצה שניה שמצבה חמור הם אנשים בני 50 ומעלה, שמסרבים לינת להם תעסוקה. הוא

לא מועמד לתעסוקה שחורה, גם לא מבחינה פיזית וגם לא מבחינה מוראלית. לדוגמא,

לאחרונה טיפלתי בבן אחיו של מיקוניס, אדם אשר היה ראש שירותי החשמל באודסה, ועד

היום הוא לא מצא עבודה קטנה במקצוע שלו.

זו בעיה חמורה של אנשים אשר משקיעים בהם קצת בלימוד עברית, אבל הלשכה לא

מתחשבת בהם. אין לה עבודה עבורם. הם גם לא יכולים ללכת לאותה עבודה מלוכלכת,

שאליה הולכים אנשים צעירים. זאת אומרת שאנחנו למעשה לא דואגים לאנשים שהם בשיא

הקריירה המקצועית שלהם.



הקבוצה השלישית היא של משפחות - נשים חד-הוריות. זו תופעה של החקיקה

בברית-המועצות. מצבה של האשה החד-הורית חמור, משום שיש לח מחצית הכנסה, יש. לה

ילד, היא צריכה לטפל בילד, אין מספיק מועדונים שבהם היא יכולה להשאיר אותו, ולכן

גם אם היא מוצאת עבודה היא לא יכולה לצאת לעבודה, ואין פתרון לקטגוריה הזאת שגדלה

והולכת.

בכלל יש בעיה של תעסוקת נשים. האשה בברית-המועצות הרבה יותר רגילה לעבוד

מאשר בארץ ולכן ההיצע גדול והביקוש קטן.

אני רוצה לעבור מכאן לבעיית היחידים. הבעיה של היחידים היא בראש ובראשונה

בעיה של דיור. אין פתרונות דיור ליחידים. הם מקבלים חצי סל קליטה ואין חדר בחצי

שכר-דירה. אין מה להציע להם והמצב מחמיר והולך. כאן מדובר דווקא על אנשים צעירים

יחסית.
ח' פורת
אינה יכול לתת לנו נתו נים מספרי ים?

י' ארצי ;

חברי זאב פרידמן יתן לכם נתונים. ?

אני רוצה לעבור ולדבר על הנכים, המוגבלים, הקשישים הסעודיים וחולי הנפש.

העליה הזאת מביאה הרבה נכים, משום שאנשים לחמו בברית-המועצות במלחמת העולם השניה.

הפרוטזות שלהם רקובות והם התרגלו למצב הזה, אבל הם באים למדינה חדשה והם רוצים

שיניים במקום גושי הברזל אשר שתלו להם שם; הם רוצים פרוטזות, הם רוצים משקפיים,

הם רוצים מכשירי שמיעה. אלה דברים שאין מי שיענה להםעליהם ויספק אותם.

יש הרבה מקרים של מפגרים, חולי רוח, נדמה לי באחוז יותר גבוה מאשר באוכלוסיה

של מדינת ישראל, אינני יודע איך להסביר את זה, אבל זו עובדה, ואנשים מתרגלים

לבוא אלינו ולבקש שירות.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

האם תל-אביב מקבלת גם בעליה את המאפיינים של תל-אביב בדרך-כלל? כלומר, מהו

אחוז הקשישים, ואחרים, בהשוואה לאחוז הישראלי הרגיל?

י י ארצי;

מר פרידמן, שעומד בראש אגף הרווחה, רואה גם את התופעה החדשה, והוא יכול לעשות

השוואה.

לגבי הסעודיים ידוע איזו התחרות זו. לא אכנס לבעיות הידועות של מצוקת הדיור.

בתור תל-אביבים אנחנו מאד מודאגים, משום שאנחנו רואים שהמשפחות החזקות שמסוגלות

לקבל משכנתאות, עוזבות את העיר, הולכות לאזורים הזולים יותר, ולכן משקלם של

המקרים הסוציאליים גדל והולך בעירנו.

יש בעיה שאני מקווה שפעם אחת נתקוף אותה בפורום הזה, והיא הבעיה של הוצאת

תל-אביב מכל תחום של בניה ציבורית. אין דירה ציבורית אחת שבונים אותה היום

בתל-אביב. מבחינה אגואיסטית אנחנו בסך-הכל נקלוט את העליה בצורה זמנית, אבל

נפסיד אותה אחר-כך בדרך. עיני לא צרה במקומות אחרים, אבל גם לנו יש בעיות

לאומיות שאנחנו צריכים לפתור אותן באמצעות הבעיה הזאת.

אני רוצה להציע הצעה למשרד הקליטה. אנחנו נכנסים לשנה השניה. השנה השניה של

העולה שונה לחלוטין מהשנה הראשונה, והיה טוב לערוך סקר מה מצבו של העולה בשנה

השניה. אנחנו עושים את זה עכשיו בתל-אביב, מתוך מעקב אישי, אבל אני חושב שהדבר

הזה היה צריך להיעשות בכל הארץ.



מצבם של האקדמאים ידוע, ולא ארבה מלים על כך. אקדמאי לא מוצא עבודה. מעט

מאד אקדמאים מסתדרים במקצוע שלהם, והדבר הזה יוצר תיסכול ומרירות.

יש לנו תופעות של שכרות, של זנות, ויש לנו תופעות אשר עולות בהרבה על התופעות

מסוג זה בקרב הישוב הוותיק. אני די הושש שבקרוב נגיע גם לתופעות של אלימות ושל

הגדלת הפשיעה. אני יודע שזאת ההערכה של משטרת המחוז בנושא הזה.

במצב זה זרקו את הענין לרשויות המקומיות, ואני חושב שזה היה דבר טוב. אני

חושב שבכלל צריכים להגיע למצב שהרשות המקומית תקבל על עצמה את כל האחריות. הנה,

יש כאן קטע שהיה בסוכנות והוא עובר עכשיו לרשות המקומית. אבל יש צורך גם

בתקציבים וגם בתקנים. בשלב זה עיריית תל-אביב הקציבה סכום של כמעט 5 מיליון ש"ח,

ואני רוצה להזכיר את הסכום הזה מול הסכום שהוזכר על-ידי כבוד סגן השר, סכום של 5

מיליון ש"ח למטרות אלה. אני רוצה שתדעו שהתקציב של אגף שירותי הרווחה בעיריית

תל-אביב הוא 76 מיליון ש"ח, מול 26 מיליון אשר משרד הרווחה מקציב לכל צרכי העליה.

לכן אני חושב שהסכום הזה עומד בדיס-פרופורציה עצומה לעומת הצרכים.

אני חושב שאנחנו חייבים להיערך גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת כוח-אדם, כיוון

שאי-אפשר לסמוך על רצונן הטוב של הרשויות המקומיות ללא סוף, כי גם לרשות מקומית

עשירה יחסית כמו תל-אביב יש בעיות חמורות שהיא לא תוכל לעמוד בהן.

הי ו "ר מ' קליינר;

תודה למר ארצי. אני רוצה לשמוע מאחד הכלכלנים מהו פחות או יותר קנה המידה

לתקצוב של 1 ל-60, שהיה בסוכנות בזמנו לפסיכולוג. אני מבין שזה היה צריך לגדול

פי 10 בערך בקנה-מידה ארצי, מה זה היה נותן לנו, ואז נוכל להשוות את זה לסכום של

26 מיליון ש"ח, או הכפלה שלו.
מ' זבצקי
אנחנו עשינו בדיקה פשוטה מאד, בכמה מתוקצבים שירותי הרווחה פר-נפש, והסכום

הוא 130 ש"ח לשנה. השנה הקרובה היא 9 הודשים בלבד, ולכן צריך לעשות את החישובים

בהתאם.

היו"ר מ' קליינר;

סליחה. גבי דוניו, מה היה התקציב שהסוכנות היהודית העבירה לממשלה?

אי דוניו;

אני חושבת שמספר יכול להטעות כאן. לכן אני רוצה לתת את הדברים שלי באיזו

שהיא הגדרה. קודם-כל צריך לדבר על כוח-אדם ואחר-כך על שירותים. הסוכנות היהודית

היקצתה . שירותים אך ורק לקבוצות הסיכון. סדר הגודל של קבוצות הסיכון מתוך כלל

העולים חושב 25% בממוצע.

סוג השירותים אשר ניתן בסוכנות היהודית לאוכלוסיה הוותיקה, חלקם במערכות

שונות, לא רק ברשותת המקומית. חלקם נמצאים בביטוח הלאומי או במשרד הבריאות,

וחלקם ברשות המקומית.

לכן צריך להגדיר מהו סוג השירות. אף פעם לא תיקצבנו שירותים קהילתיים, שהם

חלק גדול מאד ממה שקורה ברשות המקומית, ולכן קשה לעשות הקבלה מהסוג הזה.

אנחנו הערכנו את כוח האדם שלנו ב-1 ל-60 תיקים, אבל זה מספר שלא התקיים

בשנתיים האחרונות לחלוטין.
היו"ר מ' קליינר
ברור. כמה עלה לכם כוח האדם הזה?

אי דוניו;

כוח האדם המקצועי אצלנו חושב בכ-22,000 דולר לשנה, למשרה. היו לנו 120

משרות.
היו"ר מ' קליינר
במקום כמה משרות שיש לכם היום?
ז' פרידמן
בכל גוש תל-אביב יש רק 3 משרות שטיפלו בעולים החריגים. העבירו אלינו 240

אנשים חריגים, קשים ביותר, ויש אנשים נוספים.
מי גור
זה 1 ל-80 במקום 1 ל-60.
היו"ר מ' קלי י נר
וכמה משרות ביקשתם ממשרד העבודה והרווחה?
ז י פרידמן
במסמך שהצגנו בקשנו 18 משרות רק לתל-אביב ורק לנושא קליטת העליה.
ה י ו ייר מ' קליינר
ומה אמרו שיתקצבו אתכם?
ז י פרידמן
אינני יודע כמה המשרד מתקצב. אני יודע שהמשרד מתכוון לתקצב אותנו. חלק

מהתקציב הוא כבר העביר. אנחנו דרשנו מהם תקצוב של 3.4 מיליון שייח ל-9 חודשים.

יש לנו כאן פירוט מלא של כל הסלים שביקשנו. אנחנו במשא-ומתן עם האוצר.
הי ו ייר מ' קלי י נר
אנחנו מתחילים לקבל קנה-מידה.

מר זבצקי, תאמר לנו, בגדול, כמה הייתם צריכים עד עכשיוכדי לעמוד בנטל,

בקנה-מידה ארצי ?
מ' זבצקי
11 משרות בתל-אביב. מכיוון שהשירותים מועברים לרשויות המקומיות, חשבנו שמן

הראוי לבדוק את עלות השירותים כפי שהם מתוקצבים ברשויות המקומיות. לא היו לנו

נתונים מדוייקים כמה זה תוקצב בעבר בסוכנות, ואני לא חושב שזה רלבנטי. השאלה היא

כמה זה עולה לשלטון המקומי במסגרת הקיימת.

עשינו חישוב פשוט מאד. לפי תקצוב של 130 שקל הנפש, השלכנו את זה לכלל

אוכלוסיית העולים כפי שהיא תבוא, תוך לקיחה בחשבון שיש בעיות מיוחדות כמו נכות,



כמו נזקקות ברמה גבוהה, הכנסה נמוכה בגלל אבטלה בעיקר בשנה השניה, וכו', כאשר

אנחנו לא מדברים על אפליה בין תושב ותיק לבין עולה, אלא פשוט רמת הנזקקות של

העולים היא גבוהה יותר, והגענו לסכום של 59 מיליון ש"ח ל-9 חודשים של שנת התקציב

הנוכחית.

בכמה זה תוקצב עד עכשיו? בתקציב המדינה יש 20 מיליון ש"ח בלבד. אנחנו לא

מכירים הבטחה של האוצר שהיא תתקצב יותר.
היו"ר מ' קליינר
על כך התבשרת היום שיש 26 מיליון.
ח' פורת
איך הגעת למספר הזה?
מ' זבצקי
130 ש"ח, במושגים של 1.5. בגלל רמת הנזקקות הגבוהה, כאשר אנחנו מעריכים את

מספר העולים שיגיעו עד סוף השנה ב-400,000 עולים. נלקח גם איזה שהוא חישוב שלא

כל העולים מגיעים בתחילת השנה אלא במשך כל השנה.
ק י פלדמן
על 300,000 העולים שהגיעו כבר ועל 100,000 נוספים שאנחנו מצפים שיגיעו עד סוף

השנה.
מ י ז בצקי
מהמיפוי שערכתי אתמול מסתבר שבתקציב המדינה יש סכום של 20 מיליון שקל, מהם 14

מיליון ש"ח ברזרבה. מתוך הסכומים האלו עד היום הוקצב לרשויות המקומיות, ברמה של

שנת תקציב, לפי דו"ח תקצוב התחשבנות של חודש מאי של משרד העבודה והרווחה - 4.3

מיליון ש"ח.
היו"ר מ' קליינר
זה נאמר על-ידי השר. מר פוזנר, בבקשה.

ח' פוזנר;

ראשית, התקציב הוא 26 מיליון ש"ח ולא 20 מיליון, היות וחלק מופיע בסעיף נפרד

בקליטת עליה, ואילו תקני כוח-אדם מופיעים בתוך תקני כוח-אדם הרגילים, מובלעים

בתוכם. הסכום שמוקצב לקליטת עליה, כולל 11 תקנים לעיריית תל-אביב, הוא 26 מיליון

ש"ח.

נ י ארד;

זה התקציב המקורי?

חי פוז נר;

זה מופיע בתקציב. היה צריך להפשיר אותו. האוצר לא נתן לנו להפשיר אותו לפני

שקבענו יחד אתו קריטריונים מאד ברורים להקצאה. גב' ילין מור ישבה עם אנשי האוצר

חודשיים תמימים. ב-7 במאי סיכמנו עם האוצר, ומאז, בגלל כל מיני בעיות טכניות זה

עוד לא עבר את ההפשרה של ועדת הכספים, ואנחנו מקווים שהיום או מחר כל הסכום הזה

יופשר, והוא יוקצה לרשויות המקומיות.
נ י ארד
לא ראיתי שזה עומד על סדר-היום של ועדת הכספים.
ח' פוזנר
כל הרשויות המקומיות קיבלו הודעות מפורטות על התקציב שהן מקבלות מיד עם

ההפשרה, והן תוכלנה לפעול לפיו.

אני רוצה לציין שההעברה מהסוכנות היהודית לרשויות המקומיות כבר התבצעה,

והתאריך 1 ביולי הוא תאריך של התחשבנות לחודשים אפריל-מאי-י ו ני בין הממשלה לבין

הסוכנות היהודית, ההעברה התבצעה לא רק לרשויות המקומיות אלא למשרד הבריאות, בחלק

שמשרד הבריאות אחראי לו, למוסד לביטוח לאומי, בחלקים שהוא אחראי עליהם, ועוד יהיה

אחראי בעקבות תיקון של חוקים, כמו חוק ביטוח סעוד, לפיו עולה יהיה זכאי מהתחלה

לחוק ביטוח סעוד, ולא כעבור שנה.

יש בעיה מיוחדת אחת שאני רוצה לציין אותה. בסיכום שהושג בינינו ובין הסוכנות

היהודית נאמר שהסוכנות היהודית ממשיכה לטפל במרכזי קליטה ובאתיופים - שנה ראשונה,

כשעוד לא לקחנו בחשבון את העולים הנוספים שהגיעו. מסתבר שיש מצב שזה לא מרכז

קליטה ולא רשות מקומית, שבאים עולים ושוכרים להם בית במלון או בבית הבראה,

ומכניסים לשם מאות עולים בבת-אחת. הרשות המקומיות אומרת: זו לא קליטה ישירה, הם

לא גרים אצלי ברשות המקומית. הסוכנות היהודית אומרת: זו קליטה ישירה, חם ברשות

המקומית, ויש מצבור של בעיות וצפיפות אוכלוסיה.

בנושא הזה אנחנו מכינים כעת ניירות במשרד ונפנה לאוצר לבקש תוספת מיוחדת כדי

לטפל באותה אוכלוסיה, אולי בשיתוף עם הסוכנות ויחד עם האוצר, כי זאת בעיה שהתגלתה

תוך כדי ביצועה.
נ י ארד
זו אוכלוסיה שיושבת שם לאורך זמן?
ח' פוזנר
היא אמורה לשבת שם לא לאורך זמן, אבל זה המצב. אוי ואבוי אם הם יישבו שם

לאורך זמן.
היו"ר מי קלי י נר
זו קליטה ישירה בבתי מלון.
אי דוניו
אני רוצה להבהיר. קליטה ישירה היא ברגע שהאיש מקבל סל קליטה.
היו"ר מ' קלי י נר
מקובל עלי.

גבי מור, מנהלת המה' לשירותי רווחה במשרד הקליטה, בבקשה.
אי מור
בתהליך ההעברה בינינו לבין הסוכנות היהודית והרשויות המקומיות קיבלנו את הנתח

שאומר שאנחנו ניכנס להבטחת קיום לאותם אנשים שנופלים באוכלוסיית דורשי עבודה.

בענין דורשי עבודה יש כמה מסלולים. או שהוא פורסם, או שהוא דורש עבודה והוא מוצא

עבודה, או שהוא זמנית מובטל. זאת אומרת, על זה יש לנו כיסוי. *** היתה אוכלוסיה



נוספת, נתמכת, שציין אותה מר ארצי, של טרום-פנסיה, חולים, נכים, משפחות

חד-הוריות, משפחות פרודות וכוי. לגבי אותה אוכלוסיה נכנס משרד הקליטה להבטחת

קיום, ואנחנו עובדים כבר חודשיים לגבי אותן אוכלוסיות שלא נכנסו בחודשיים

האחרונים למסלול קיום על-ידי הסוכנות היהודית, ולמעשה מהיום אנחנו מתחילים לקבל

על עצמנו את מירב האוכלוסיה שצפוי שרובה ככולה תעבור בשלב כלשהו אלינו.
הי ו"ר מ' קלי י נר
אני רוצה לפנות לגב' בנימין, כי בירושלים יש הרבה מלונות. מקובל עליכם שזו

קליטה ישירה וזוהי בעצם אחריות של הממשלה ולא של הסוכנות?
אי מור
אני מתייחסת לקטע שמדבר על הבטחת קיום לאותם אנשים. לגבי המערכת הסוציאלית,

המלווה והמטפלת, החלוקה היינה מאד ברורה, ששירותי הרווחה ברשויות המקומיות בעצם

לוקחים את כל הקטע של הטיפול באנשים אלה. כי הרי יש להפריד בין הבטחת קיום, שזה

מענק חודשי, תלת-חודשי וכו', ובין הטיפול המקצועי של עובד סוציאלי. זה הקטע שבו

הוא עבר לשירותי הרוויה, ויכול להיות שאת הקטע של בתי המלון אנחנו צריכים לסגור.
היו"ר מ' קליינר
אדם שנמצא במלון טירת בת-שבע, זה בעצם כמו קליטה ישירה. הוא שוכר מהמלון

ומשלם מחיר מופרז של 350 דולר. את מכירה בו כאדם שנמצא בירושלים בקליטה ישירה?
שי בנימין
בהחלט.
היו"ר מי קלי י נר
גם לצורך שירות סוציאלי.
שי בנימין
לא. אנחנו כן מכילים באנשים שנמצאים בבתי-מלון כאנשים שמקבלים שירות סוציאלי

מהרשות המקומית.
הי ו ייר מ' קלי י נר
ירושלים היא חריג? איפה יש בעיות? אני רוצה להבין.
ח' פ ו ז נר
כל מה שנאמר כאן נכון. מרגע שהעולים מגיעים לבית מלון זו קליטה ישירה והם

באחריות הרשות המקומית. אנחנו לא לקחנו בחשבון מצב שקבוצות אנשים בצפיפות גדולה

נמצאים במקום כזה, יש שם מצבור של בעיות סוציאליות וזה דורש מאמץ מיוחד. משרד

העבודה והרווחה והרשויות המקומיות צריכים תוספת תקציב מיוחדת כדי לפזר במהירות את

המצבורים שנוצרו תוך כדי התהליך.
ז י פרידמן
אנחנו קולטים את העולים עם כל האהבה, הרגישות, הפתיחות והגמישות, כולל שבירת

כללים. אחוז הנזקקות של העולים הללו הוא כמעט פי 2 מהאוכלוסיה הנזקקת הרגילה,

והרי אנחנו לא יכולים לשלוח יום יום חוליות של אנשים ולבדוק מי הם הנזקקים.



היו"ר מ' קליי נר;

למה אחוז האוכלוסיה הנזקקת גדול פי 2?

ז י פרידמן;

בגלל סוגי הבעיות של אותם אנשים: נכות, פיגור, בריאות, בעיות קיומיות, משפחות

חד-הוריות, אלימות במשפחה ואלכוהוליזם. אנחנו רואים את כל הדברים האלה ואינני

רוצה להיכנס לפירוט הנתונים. הבעיה שלנו היא שהם הופכים להיות קליינטים של

שירותי הרוווחה, ומה שקורה לנו בשנים האחרונות הוא ששירותי הרווחה בנסיגה. מדינת

הרווחה מתכווצת. אנחנו יכולים להביא כאן נתונים על סיוע לאנשים נזקקים בדברים

הקיומיים, אני לא מדבר כרגע על שירותים שהם אולי לוקסוס. אני מדבר על צרכים

מיוחדים, על עזרות ביתיות, טיפול ביתי. מה עשו, למשל, בנושא חוק הסיעוד? זה חוק

מאד נאור שסייע לאנשים נזקקים בקהילה, אבל חיסל את העזרות הביתיות ואת הטיפול

הביתי שהיה קודם.

מי גור;

למה?

ז' פרידמן;

מפני שהיה הסכם בין משרד העבודה והרווחה ובין הביטוח הלאומי. חוק הסיעוד בא

בעצם לענות על הבעיה, והתקציבים למעשה לא התקבלו. אנחנו נביא כאן נתונים

אבסורדיים על משפחה קיומית שנמצאת בעשירונים הנמוכים, היא נזקקת ויש לה זכאות,

הסל שאתה יכול לתת לה לדברים הקיומיים הוא זעום ביותר.

מה קורה לנו בפועל? כל האחריות עוברת בשנים. האחרונות מהשלטון המרכזי לשלטון

המקומי, ולדעתי זה מהלך נכון. הרשות המקומית הופכת להיות כתובת לכל, וכך זה צריך

להיות. אבל עיריית תל-אביב רגישה יותר לנושא הרוויה, כאשר 60% מהתקציב ממומן

על-ידי עירי ית תל-אביב.

היו"ר מ' קליי נר;

עיריית תל-אביב רגישה בנושא הרווחה וגם רגישה בנושא התקציב.
ז' פרידמן
60% מול 40%. אני לא חושב שהכתובת היא משרד האוצר. הבעיה היא האוצר ואני

יושב בוועדות התיאום של השלטון המקומי ותמיד יש לנו בעיה של הגדרת הסלים, ואנחנו

עוברים על התקציבים. זה תהליך וחמור ביותר, ולדעתי, ב-10 השנים האחרונות הוא

יחמיר.

היום פתאום אנחנו רואים את כל נושא שירותי הרווחה דרך הפילטר של עולים, כאשר

הבעיות האלה היו קיימות עוד לפני בוא העולים. כשהיום הם באים ואני צריך לתת גם

לוותיקים, אני צריך לתת סיוע חומרי לאנשים, אני צריך סידור מוסדי. אתן לכם

דוגמא. אם אני מדבר מצד אחד על ילדים בסכנה, ועל קשישים בסכנה, ואני צריך להגן

על ילד ולהוציא אותו מהבית, אני מפעיל את חוק הנוער, ואין לי מכסות למוסדות, אני

לא יכול לסדר אותו במוסד, ואז עיריית תל-אביב צריכה לקחת על עצמה סידור של עוד

100 ילדים, אז אני אומר דבר כזה: בתל-אביב העיריה נותנת עוד ועוד ועוד, יש גבול

ליכולת, אבל זה יוצר אי-שוויוניות בפני קבלת שירות של מדינת רווחה במקומות אחרים.

ידידי בחיפה, מר לנדאו, שאנחנו בקשר הדוק, אומר לי; מה שמשרד העבודה והרווחה

נותן, אנחנו נותנים 25%. עיריית תל-אביב נותנת יותר, אבל לדעתי זה לא מספיק.

זאת אומרת, אנחנו צריכים לראות את זה בראייה כוללת של כל הנזקקים. אנחנו לא רוצים

ליצור אפלייה, שהוותיקים יקבלו פחות והעולים יקבלו יותר. זו בעיה מהותית שמתרחשת

מול עינינו ממש כדראמה ב-10 השנים האחרונות.



אם מדינת ישראל תחזור למה שהיה 10 שנים קודם ותגדיר את עצמה כמדינת רווחה

לאוכלוסיה נזקקת, ותגדיר את הסלים ויהיו מכסות ויהיו סלי סיוע, אני הושב שדרך

העולים ממילא גם הוותיקים יקבלו, כדי לא ליצור אפלייה.

מי גור;

כשאתה אומר שאניונו לא רוצים ליצור פער בין העולים החדשים לבין התושבים

הוותיקים בעניו שירותי הרווית, אני מבין. אני שואל: בכדי להעביר את העולים

החדשים את השלב עד שהם פחות או יותר ייקלטו, גם אז לפי דעתכם לא מוצדק להשקיע בהם

יותר?
ז י פרידמן
האוכלוסיה החלשה בהחלט מקבלת עדיפות. גם אחרי תקופה מסו י ימת היא תקבל

עדיפות, אבל כשאני עומד מול ילד בסכנה שגר בשכונת התקוה, ומול ילד בסכנה עולה

חדש, אני צריך לטפל בשניהם.

יש לנו בעיה נוספת. אם אנחנו מנתחים את סלי הסיוע של הרווחה, אנחנו שוב

מדברים על סיוע לאנשים נזקקים, על נושא מוסדי, על חוקים הגנתיים - זה טיפול

סוציאלי על-ידי כוח-אדם. המאסה הקריטית של השירותים שלנו היא בתקנות, ומדינת

ישראל אומרת על תקנות שמוציא משרד העבודה והרווחה שהתקנות הן מאד נאורות ומאד

מפורטות, אבל יש פיסקה אחרונה שאומרת: הכל מותנה בתקציב. אם יש תקציב, תתן. אז

חוק הסיעוד אני חייב לתת תוך 60 יום. אין לנו חוקים אחרים. הכל זה במסגרת של

תקנות.

בעייתם של העולים החדשים, לדעתי, יותר חמורה, מפני שהיום הם עדיין לא זכאים

לקבל שירותים כחוק, מבחינת הביטוח הלאומי. הם לא יכולים לקבל מיד את חוק הסיעוד,

הם לא מקבלים הבטחת הכנסה, ואז יש כל הנושא הזה,של משא-ומתן. משרד הקליטה נותן

להם הבטחת הכנסה, קיום.
היו"ר מ' קלי י נר
אם כי אני שומע מדי פעם שמועות שהפקידים שלכם לא תמיד יודעים על כך ושולחים

לביטוח הלאומי. אולי נקבל הבהרה בענין הזה.
ז י פרידמן
מקבלים את הנושא הזה, אבל אני יודע שבביטוח הלאומי דיברו על חודש יולי, מפני

שזה שינוי בתקנות, וצריך להעביר את זה בכנסת. אבל כרגע אנהנו מדברים על מאסות של

אנשים, שמקבלים תעודת עולה אבל הם לא יכולים לקבל את מה שמגיע להם במסגרת של חוק,

וזאת בעיה.
נ י ארד
מה לגבי נכות?
ז י פרידמן
גם לא נכות.
הי ו"ר מ' קלי י נר
מה קורה עם עולה נכה? ממתי הוא מקבל קיצבת נכות לאחר שהסוכנות היהודית הפסיקה

לדאוג לו?



ז י פרידמן;

הוא לא מקבל.

אי מור;

כל מה שנאמר פה מתאים לתקופת מעבר. למעשה האוכלוסיה שאתה מדבר עליה פעם

טופלה על-ידי האגף לשירותי רווחה של הסוכנות היהודית, שנתן להם את מלוא הקיום עד

שהם נכנסו לחוקי הביטוח הלאומי - 24 חודשים. היום, בקטע הזה של הבטחת קיום אנחנו

נכנסים במקום הסוכנות, להבטיח קיומו של אדם עד שיקבל קיצבה מהביטוח הלאומי. והיה

ותוקדם, אז פרק הזמן - - -
נ י ארד
מה פירוש "והיה ותוקדם"? אין ממשלה? אנחנו מדברים על זה כבר חודשים.
היו "ר מ' קליינר
מתי הסוכנות היהודית הפסיקה לתת את הקיצבה הזאת?

ז י פרידמן;

לעולים החדשים - מ-15 במאי .לוותיקים - עד 1 ביולי.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

איך זה מתייחס לסל הקליטה?

אי מור; .

מתום הסיוע בסל הקליטה, מרכיב הקיום בסל הקליטה, שזה 6 חודשים, הוא נכנס

למערכת הבטחת קיום על-ידי משרד הקליטה.

נ י ארד;

הבטחת קיום זה גם ביטוח רפואי?

אי מור; י

לא.

אי דוניו;

מכיוון שעולים חדשים לא קנו את זכותם בחוק מיד עם עלייתם לארץ, למרות שזו

כניסה על-פי חוק השבות, הסוכנות היהודית לא הבחינה בין נכה לבין אחר, אלא הבחינה

ביו התקופה שאדם זכאי לה בביטוח הלאומי, ועד אז היא סגרה פערים בכל מיני תחומים.

הי ו "ר מ' קלי י נר ;

זאת אומרת, כל עוד היה סל קליטה - לא נגעה. נגמר סל הקליטה - נכנסה.
אי דו ניו
נכון. נכנסה רשימה עד שהוא קיבל את הזכאות.



היו "ר מ' קלי י נר;

היום למעשה הסוכנות היהודית לא משלמת לאף אחזי. נניח שמישהו נמצא כעת בחודש

השמיני בארץ, ביוני הוא קיבל מהסוכנות היהודית הודש ראשון, וביולי הוא צריך לבוא

למשרד הקליטה. האם יש פער בגובה הקיצבה?

אי מור;

יש פער גדול בגובה הקיצבה. חבל שנציג האוצר לא נמצא כאן.

ז י פרידמן;

זה חצי .

חי פורת;

התמונה לא ברורה לי. משעה שהעולה מגיע לארץ עד אחרי שנתיים שהוא מגיע למסגרת

של הביטוח הלאומי, מה קורה בפועל היום? מה הסוכנות נותנת, ועד איזה שלב, ומה נותן

משרד הקליטה?

היו"ר מ' קליינר;

הסוכנות יצאה לחלוטין. עכשיו קיים משרד הקליטה. כרגע משרד הקליטה סוגר את

הפערים. אנחנו נשמע עוד נתונים מהביטוח הלאומי וממשרד הבריאות.

ז' פרידמן;

יש, למשל, נושא של מכשירים רפואיים. הנושא של נכויות, פרוטזות - אין מי שיתן

אותם. פה נכנס משרד הבריאות לתמונה. אני טוען שזו בעיה כללית גם לגבי הוותיקים.

ביום ששי עברתי בבתי המלון "אורה", "צידון" ו"מרינה", והבוקר נערך סיור

במיתחם רחוב הרצל פינת רחוב וולפסון. "עמידר'' שכרה מבנה באזור תעשייתי, 152

יחידות, כל יחידה 12 ממייר. לא מאכלסים שם יחידים אלא זוגות. אם יהיה זוג עם ילד,

בוודאי זה טוב. ללא תנאים מינימליים, שירותים משותפים, ללא אמצעי בטיחות. להגיע

לקומה ראשונה זה בעצם לטפס לקומה 3, יחם אומרים לנו; אנחנו מאכלסים אותם, מסמנים

V במפת האיכלוס, והם הופכים להיות קליינטים של הרשויות המקומיות.

אם מדובר על תחנת מעבר של שבוע, שבועיים, 3 שבועות, שאנחנו עוסקים בתהליכי

משבר והגירה - ניחא, אבל כאשר אנשים מספרים לי שהם נמצאים במלון "מרינה" כבר חצי

שנה, ולא יודעים מה יהיה מחר, זאת טראגדיה. אנחנו יוצרים בעיות סוציאליות קשות

ביותר.

אני לא אדיש לענין. מיניתי כבר צוות ואנחנו יוצאים לשטח. נראה ונעשה.

הי ו ייר מ' קלי י נר; .

מר פרידמן, היות ועשינו סיור דומה בירושלים, ואני ערכתי סיור כללי בעיריה,

כאורחו של מר ארצי, אני מציע שהוועדה תסייד באותם מקומות שארנה מצביע עליהם, ואולי

אז נוכל להתייחס לענין יותר לעומק.

מר ריפטין, בבקשה.
אי ריפטין
לגבי סידורים מוסדיים של תשושים וסעודיים, אנחנו נקבל הקצבה של מיליון שקל,

וזה מבוסס ובנוי על רשימה שמית של אנשים ששולמו על-ידי הסוכנות היהודית עד למועד



הזה. אנחנו נוכל לשלם בעדם. מדובר על כ-21 מקרים שאותרו ואושפזו, שהסוכנות

שילמה בעדם והם נמצאים בבתי-חולים סעודיים. אינני יודע אם גל העליה האחרון יביא

לנו עוד מקרים כאלה. אנחנו ודאי נתבע את הסכומים הדרושים גם עבורם.

קיבלנו הקצאה של חצי מיליון שקלים בעד מיכשור רפואי, כגון פרוטזות ועגלות

נכים.

היו"ר מ' קלי י נר;

אני מבין שזו בשורה למר פרידמן, שלא ידע על כך.

א' ריפטין;

אבל זו בשורה לא כל-כך אופטימית. אנחנו כבר רואים מת עומד להתרחש, ולאור

הדיווח ששמעתי פה אני מבין שיהיה לנו בסיס לתבוע עוד חצי מיליון, שכבר נקבע אצלנו

שהוא דרוש. זה המינימום שיידרש, וזאת כדי לא לפגוע בשוויון בין הוותיקים לבין

החלשים לגבי קבלת הסיוע הזה.

לי ברור שנצטרך להעלות את רמת ההשתתפות שלנו לגבי המיכשור הרפואי. יש שם

משוואה של רמת ההכנסה לגבי ההשתתפות העצמית. נראה לי שההשתתפות העצמית תהיה כמעט

בטלה בששים, כי האנשים האלה מובטלים, אין להם אמצעי קיום. אני מניח שפה ההשקעה

מהכיס הממשלתי תהיה הרבה יותר גדולה, ואני רוצה כבר להתריע על כך.

היו"ר מ' קלי י נר;

איך אתם פועלים בענין הזה, עם כל הגופים הוולונטריים, או שאין קשר?

אי ריפטין;

אנחנו מקבלים פניות באמצעות לשכות הבריאות לגבי הצורך במיכשור רפואי, כגון

פרוטזות ומכשירי שמיעה לילדים עד גיל 18 בלבד, או עגלות נכים. אנחנו לא מספקים

למבוגרים. אלה מכשירים יקרים. אנחנו משמשים למעשה סוכנים למערכת הרווחה, שהיא

היתה אמורה לתת את זה.

יש עוד נושא אחד, שלצערי לא שמעתי שדנו עליו, ואני רוצה להתריע. הזמן

עובר-נוקף, העולים עוברים את תקופת הזכאויות השונות, ובתום 3 שנים מיום עלייתם

ארצה - לגבי הנכים ולגבי כל האנשים שלא הסתדרו בגלל מחלה כרונית כלשהי - הם

מועברים אלינו. חצי שנה יש להם זכאויות לטיפולים, אחר-כך מאריכים את התקופה

במסגרת הסדרי הטייס.

לנו אין מידע מספיק מה יקרה בעוד חודש-חודשיים או בעוד 6 חודשים לגבי אותם

האנשים שיגמרו את הזכאות, ואז הם מועברים לטיפול שלנו. אם הם חולים כרוניים קשים

שנזקקים לדיאליזה, לטיפולי סרטן ואחרים, שהקופות לא יכולות ולא רוצות לקבל אותם,

אנחנו נותנים מימון ישיר. אני רוצת להזכיר לחברי-הכנסת שטיפול דיאליזה עולה

כ-7,000 שקל לנפש לחודש.

היו"ר מ' קלי י נר;

אני מבין שאתת מעלה את זה כי אתה מדבר על תקציב לשנת 1993.

אי ריפטין;

לא. אני הושב שפה יש לנו איזה שהוא ליקוי שצריך לתקן אותו. אנחנו צריכים

לקבל יותר מידע מי עומד לקבל את "תעודת הבגרות" ממשרד הקליטה, שהוא מועבר אלינו.

לפני כשנה תתקיים בוועדה זו דיון בנושא זה. מה עושים עם החולים האלה? קופת-חולים

לא מכסה אותם.
היו"ר מ' קליינר
אבל אז דובר על מקרים בודדים. אני העליתי אז את השאלה הזאת.
אי ריפטין
חבר-הכנסת גור, אתה הרי היית שר הבריאות וארנה יודע טוב מאד באיזה בעיות

נתקלנו.

מי גור;

בסוף תאשפז אותו.

א' ריפטין;

ומי יממן את האישפוז? יש חוק יסודות תקציב ואני לא יכול לשאת באחריות. אתם

חוקקתם חוק שאני אצטרך לתת את הדין אם אני אעבור על התקציב. אני רוצה לומר לכם

שאם היה לי סכום של חצי מיליון שקלים לאישפוזים חריגים, הוא נגמר, אזל. כבר

חרגתי שם בכמה מאות שקלים, וזו בעיה חריפה ביותר שנמצאת בתחום הדמדומים בין

הרווחה ללבין הבריאות, וצריכים לפתור אווזה.

אני רוצה להתריע ואני חושב שהתרעתי. אני אישית אולי רגיש, ואחרי הדו"ח

ששמעתי ממר ארצי אני די מזועזע ואני חושב שצריך לתת את הדעת על הענין הזה.
היו"ר מ' קלי י נר
אני אגיד לך משהו אפיקורסי. כל זמן שהיה מדובר על מקרים בודדים, היה קשה

למצוא להם פתרון. דווקא מפני שב-1993 מדובר ,על מאסה גדולה שבאה מתוך עליה של

200,000 עולים שהגיעו ב-1990, לדעתי כן יימצא פתרון.
אי ריפטין
אדוני היושב-ראש, לא מדובר רק על השירות של החברים שלי באוצר. אני מדבר על

הרמה של הפקידים. יש לי ספיקות רבים.

אני חושב ששינוי בחוקי הרווחה, שמשרד העבודה והרווחה מופקד עליהם, כגון חוק

הסיעוד, הזכאות לקבל הבטחת הכנסה, נכות, חייבים לקבל את הקידום המתאים. ששת

החודשים לאחר ששת החודשים הראשונים היא בעיה חמורה ביותר שאיש לא נותן דעתו עליה,

ואני מצטער על כך, כיצד משלמים לקופות החולים בעד שמירת הזכויות של האנשים האלה?

כי אינני יודע אם אפשר להוריד את זה מדמי הקיום שלהם. זו בעיה של רווחה, אדוני

היושב-ראש.

היו"ר מ' קלי י נר;

אנחנו מטפלים בענין.

מר ערד, ארזה הייתי מאד בקורתי בפעם הקודמת. אני מבין שהעניינים קצת מסתדרים

מההיבט שלכם. מתגלגלת גם הצעה שבמקום הביורוקרטיה שהעולים יהיו שנה וחצי בקליטה,

אולי אתם תטפלו בהם מהתחלה. היתה גם בקורת על זה. מה דעתך על הרעיון?

י י ערד;

לפני-כן אני רוצה להבהיר שהשם ביטוח לאומי הוא שם יפה, אבל כל הכסף שממילא

יילך לכל המימונים הוא כסף של האוצר. כך שלחשוב שבתחפושת יקראו לזה ביטוח לאומי,

בתוך התקציב יגדל במיליארד שקל, אז שלא תהיה אי-הבנה, כי הכל כספי האוצר.



חי פורת;

אבל לפחות להכניס את זה לאיזו שהיא מסגרת שיש בת כללים.

י' ערד;

מאחר שזה המצב, פירושו של דבר, לדוגמא, שאם אתה רוצה להחליט שביטוח נכות לא

יהיה כפי שהוא היום אחרי שנתיים, אלא יהיה מהתחלה, הרי שהכפלת כך וכך אלפים כפול

כך וכך כסף ההפרש בין סל הקליטה, אז שוב אתה חוזר לבעיה אם האוצר מוכן לתקצב את

זה או לא.

באשר לביטוח רפואי, שהוא לדעתי מכריע, אני רוצה להבהיר שהזקנים שבאים למדינת

ישראל מהיום הראשון - ואני מדגיש: מהיום הראשון, לא מהיום השני - כולם נמצאים

במוסד, הם מגישים תביעות ומקבלים מיד קיצבת זיקנה. זאת האוכלוסיה היחידה היום

שמובטחת בנושא שהוא קריטי - ביטוח רפואי. דהיינו, אוטומאטית, בתוך 6 החודשים

שמשרד הקליטה מממן, אנחנו ממשיכים לממן אותם בלי לשאול אף אחד.

כל הקבוצות עד גיל 65 שאינם צעירים ועובדים ממש, לא מכוסות היום בביטוח

רפואי. פירושו של דבר שאם מישהו כאן חושב שאפשר להקדים את חוק הבטחת הכנסה,

שיחול לא אחרי שנתיים כפי שהוא היום במימון מלא של האוצר, אלא אחרי שנה, הוא צריך

לדאוג לביטוח הרפואי , כי לפי חוק הבטחת הכנסה מי שמקבל הבטחת הכנסה מבוטח גם

בביטוח רפואי. אין שום נסיון לפתור את הבעיה הזאת. אין כרגע ביטוח רפואי לאף

אדם עד גיל 65, אלא אם כן הוא עובד והשתלב, או שההסתדרות הכללית, שהיא קצת יותר

ליברלית, דואגת לו.

מדובר בסכומים עצומים, אלא אם כן מישהו יתפוס שצעיר בריא עולה לקופות החולים

בערך שליש מאשר זקן. אני אומר את זה, כי זה הדבר העיקרי שאתם צריכים להתרכז בו

בתקופה הקרובה. כי לפי הסיכומים של פרופ' ז'ק חביב, שקבעה את המפתחות שלפיהם

הממשלה תיקנה את חוק מס מקביל, שהוא מכריע לגבי קופות החולים, כי מדובר בלמעלה

מ-2.5 מיליארד ש"ח בשנה - שם נקבע שהמשקל של הזקנים בסל הוא פי 3.1 מהמשקל של

אנשים מגיל 18 עד 65. חוהק נקבע על-סמך ועדה מקצועית, שאין ויכוה על מקצועיותה.

כל התשלומים שמשרד הבריאות משלם היום לזקנים, לנכים, להבטחת הכנסה, בנויים על

סכומי-עתק שהם למעלה מ-200 ש"ח לחודש סיבסוד שלהם. הצעירים מברית-המועצות שיבואו

אלינו להבטחת הכנסה, אין היגיון לשלם עבורם אותם 200 ש"ח, כי הצרכים אחרים. למרות

זאת, אין שום הסדר.

אנחנו נערכים לקראת סוף השנה לקבל את הבטחת הכנסה כבר אחרי שנה, אבל לא נוכל

לקבל את זה אם לא יהיה פתרון לבעיה של הביטוח הרפואי. אנשים מסתובבים בארץ בלי

ביטוח רפואי.

אנשים לא נופלים היום בין הכסאות. עד שהם מגיעים לביטוח לאומי, משרד הקליטה

נערך לטפל בהם. אנחנו עושים לפחות דבר אחד. אנחנו מתואמים אתם בכל המישורים,

כדי שכאשר נגיע למצב שהכנסת תחליט להטיל עלינו את האחריות עליהם - אם היא תחליט

לפני הזמן - אנחנו נערכים לכך שלפחות כאבי הבטן יהיו מינימליים, כי יש לנו את כל

ההסדרים לדברים האלה.

יש שתי אוכלוסיות קטנות, שכאן הוסכם שכנראה יעברו אלינו, אבל אחרי ששמענו את

כל הבעיות שלהם, אני מודה שזה בשוליים שבשוליים, מדובר באוכלוסיה הסיעודית.

מדובר על כמה מאות מקרים בשנה, שיעברו אלינו תוך כמה חודשים.

נ י ארד;

ביטוח סיעוד?



י' ערד;

ביטוח סיעוד, במימון האוצר, כמובן, כשהכוונה היא לעשות את זה מהחודש הראשון

לעליה. מדובר במאות אנשים, לא יותר מזה. כי צריך לזכור שבסך-הכל יש 30,000

סיעודיים על 5 מיליון תושבים במדינת ישראל. וכמה יכולים להיות מהעליה הזאת?

וקבוצה אחרת היא של הנכים הקשים ביותר, אלה שתלויים בכל דבר בעזרת הזולת, שגם היא

מונה כמה מאות בסך-הכל. יש 7,000 נכים על 5 מיליון תושבים. גם אלה תוך כמה

חודשים, עוד במהלך שנת התקציב הזאת, כנראה יעברו לאחריות שלנו.

לבסוף, לגבי ביטוח סיעוד. ביטוח סיעוד, שהוא אולי היהלום שבכתר של הבטחון

הסוציאלי, הגדיל פי 5 - 6 את אוכלוסיית הזקנים הקשים, והכסף שנשאר ללא-סיעודיים

לא השתנה בהרבה לעומת המעט שהיה להם קודם. אשרינו שיש לנו ביטוח סיעוד, ואשרינו

שפה לפחות העולים ייכנסו ויזכו לעזרה הזאת.

נ י ארד;

אני קודם-כל חוזרת לישיבה הקודמת שלנו. אני חושבת שוועדת העליה והקליטה תרמה

לפחות בהעברה יותר מסודרת של הנושא מהסוכנות היהודית לרשויות המקומיות. כי בפעם

הקודמת עמדנו במצב שכרגיל אצלנו מקבלים איזו שהיא החלטה שיש לה פנים לכאן ולכאן.

אני השתתפתי בישיבות שדנו בנושא בסוכנות היהודית והייתי בדעה שעם כל הקשיים שיש

היום זה לא היה חכם לעשות את זה עכשיו. יכול להיות שהיה צריך לעשות את זה בשלב

יותר מאוחר, מפני שכעקרון אנחנו בעד זה שרשויות מקומיות יטפלו בתושביהן. אם

העולים החדשים הם תושבי המקום, הרשות המקומית צריכה לטפל בהם, וזה גם חלק מקליטה

ישירה. אינני בטוחה שהדרך שבה זה נעשה בהתחלה הימה נכונה. ועובדה, אנחנו לא

עומדים בפני מצב שעמדנו בהתחלה, כשהופיעו כאן אנשי רשויות מקומיות ואחרים, ופתאום

זרקו להם דבר באופן לא מסודר, כתוצאה מהחלטה אדמיניסטרטיבית חפוזה, ודחינו את זה.

אבל דבר אחד ברור לגמרי. בהערת ביניים אמרתי שאין ממשלה. ואני חוזרת: אין

ממשלה. זאת אומרת, ועדת העליה והקליטה דנה בנושא הזה. אני לא שומעת שום גורם

אחר שדן בנושא הזה מבחינת התיאום בין כל הגורמים. דפרים רבים שעליהם דיברנו

בישיבה הקודמת כבר היו צריכים להיות מתואמים והם לא מתואמים.

סגן השר הרב פרוש אומר, בצדק מבחינתו, אולי זו בשורה שהושגה תוספת של 24

מיליון ש"ח. בעצם זו לא בשורה, מפני שהאוצר כאן אטום לחלוטין. אנחנו מדברים כאן

על קבוצת אוכלוסיה שיודעים את הצרכים שלה, שיודעים כמה צריך לעשות וכמה מזה ייפול

על כתפי הרשויות המקומיות. גם לא כל רשות מקומית תתן לאורך זמן יותר תקציב, כפי

שעושה זאת עיריית תל-אביב. נשאלת השאלה: עד מתי? הרי יש לה את התושבים שלה

שבמצוקה ושהיא לא מטפלת בהם. להערכתי, לרשויות המקומיות אין מענה מתאים לצרכים,

כפי ששמענו. אני אומרת זאת כאזרח לך, אדוני סגן השר, ואני בטורה שגם נתמוך בענין

הזה.

אני לא מדברת על טרוף הדעת, ששר הבינוי והשיכון, בצפצוף ארוך עושה פער של

מיליארד שקל, ובונה. הם יושבים עם האוצר וכבר הוציאו את המיליארד. זאת אומרת

שבסופו של דבר הוא גם יקבל.

היום, להערכתי, יש מקום לבקשה מיוחדת של משרד העבודה והרוווחה לתוספת תקציבית

אמיתית, שאפשר להוכיח אותה, מעבר לסכומים ששמענו עליהם. מפני שהסכומים שהוזכרו

כאן לא יכסו את הצרכים. להיפך, צריך לקחת בחשבון שבחלק מהמקרים תהיה התדרדרות,

אם הרשויות המקומיות לא יטפלו בהם בזמן. העלות של הכספים שיצטרכו להוציא, אם לא

יהיה טיפול נכון בזמן במשפחות, בילדים או באחרים, תהיה אחר-כך הרבה יותר גדולה;
כולל העלות של משרדים נוספים
משטרה, חינוך ואחרים.

אותו דבר לגבי משרד הבריאות. משרד הבריאות מדבר על מיליון שקל לחולים

סעודיים על-פי מה שאנחנו יודעים עכשיו. אני מדברת לא רק על סעודיים. לגבי

האנשים המבוגרים, כולל חולים, בשנה הראשונה המשפחה מחזיקה אותם. הם תורמים

לסך-הכל הכספי של המשפרוה. אני לא יודעת נגה יהיה בשנה השניה. חלק מהם גם נעלמים

מהביטוח הרפואי, וכל זה יבוא במכה גדולה, להערכתי די בקרוב.



הרי אי-אפשר היה לדעת מראש מה יהיה אחוז הנזקקים בתוך גלי העליה שבאים. היום

יודעים. אני אומרת שכאו נחוץ תקציב יותר גדול, וצריך לתבוע אותו, ואנהנו נעזור

לכם, אבל אני מצפה שהממשלה תעשה את זה והממשלה לא עושה את זה.

דבר נוסף. כבר חודשים אנחנו מדברים על כך שיש רקיקה סוציאלית במדינת ישראל.

יש אנשים, ונכות זה לא רק כסף. יש אלמנט של שיקום, יש אלמנט של ידע מקצועי, של

נסיון. זה לא רק כסף לדמי קיום. כבר היו דברים מעולם בעבר, שהביטוח הלאומי קיים

מערכת של שירות מסויים וקיבל כספים מהאוצר, לא על בסיס תרומת כספי המבוטחים אלא

על בסיס סעיף כלשהו.

אדוני סגן השר, אני רוצה להגיד לך בשם ועדת העליה והקליטה, שאנחנו צריכים

לצאת בבקורת חמורה על ממשלת ישראל, שלא נותנת דעתה למצוקת העולים. זה לא מעניין

אותה, היא לא דנה בזה. מי שהיה צריך לבוא ביוזמת חקיקה, להעביר חלק מהאנשים

למוסד לביטוח לאומי ולארגן את כל הדברים האלה זו הממשלה. הרי הממשלה צריכה לבצע

את החוקים האלה ולא חברי הכנסת.

אני מרגישה שבממשלה יש גורמים שכביכול צריכים להיות חרדים, אבל הם פשוט

מאושרים שהעולים נעלמים לא רק מביטוח בריאות אלא נעלמים בקליטה הישירה. זה יבוא

במכה כזאת שלפחות אנחנו צריכים להזהיר מפניה. אז זה יהיה סנסציה ויתפוס כותרות,

יתחילו לכתוב על זה, כי המצוקה אדירה.

אדוני היושב-ראש, קודם-כל אתה צריך לדרוש כיושב-ראש ועדת העליה והקליטה, גם

בשמנו. יש קבינט, יש מערכת. אנחנו רוצים לדעת אם הוכנו הצעות חקיקה ממשלתיות

שיחולו על אותן קבוצות מצוקה מבין העולים, וכל השאלה היא רק אם הסעיף הזה יועבר

די בשלומיאליות, ואולי אפילו בבזבוז, ל-200,000 גורמים, או שיחליטו: המוסד

לביטוח לאומי - זרוע אחת, משרד העבודה והרווחה בקשר עם הרשויות המקומיות.

הטענה של הרשויות המקומיות היתה שבעצם היפנו אליהן את אותו מספר הנזקקים

שבעבר היו מטופלים על-ידי הסוכנות היהודית, בלי להוסיף תקנים ובלי להוסיף תקציב.
היום אומרים
בחלק משרד העבודה והרווחה כבר יוסיף תקנים ויוסיף תקציב. אבל זה

לא בהתאם לדרישות. ואני לא מניחה שהרשויות המקומיות הגישו דרישות מופרזות. הרי

יש נורמות, מודדים, יש כלל, אתה יכול לבחון את זה. לא יכול להיות שיתמקחו אתם,

מפני שבסופו של דבר לא יטפלו בסדר בעולים.

אדוני היושב-ראש, נמאס לנו כבר לשבת בישיבות האלה. אני מרגישה כאילו אנחנו

משמשים עלה תאנה למחדל נורא, ובעצם העובדה שכל כמה חודשים מקיימים פה ישיבה, כל

הגורמים יושבים כאן ויוצא קומוניקט.
הי ו "ר מ' קליינר
דווקא בנושא הזה הישגנו בישיבה הקודמת הישג מסויים, זמני.
נ י ארד
אוי ואבוי להישג הזה. אבל שוב, לא הממשלה עשתה את זה.

אני רוצה שנזמן לכאן את יושב-ראש קבינט הקליטה ולדעת אם יש להם נתונים. אני

בטורוה שאין להם משהו מסודר אצלם, בתור תיק שמדבר על הנושא הזה. והממשלה חייבת

לתת כאן תשובות. אנחנו לא יכולים לתת תשובות, אנחנו יכולים להיות רק הקטליזטור,

להביא לידיעה. .

ולבסוף, זה גם לא מעניין. אם לא תביא שחוט אחד, מת אחד, או טראגדיה אחת,

תוציא אלף קומוניקטים - את מי זה מעניין? זה נעלם.



היו"ר מ' קליינר;

במענה לדברים הקשים האלה נשמע את סגן שר העבודה והרווחה, אבל לפני-כן, רשות

הדיבור לחבר-הכנסת הנן פורת, ואחריו - חבר-הכנסת יוסי ביילין.

חי פורת;

אקצר בדברי, מכיוון שחברת-הכנסת ארד אמרת את העיקר. אני מודה ומתוודה שאינני

מכיר בדיוק את המבנה של הסיוע הסוציאלי והגורמים השונים שמטפלים בזה מבחינת

המימון ומבחינת חלוקת העבודה. אבל התמונה שמתקבלת כאן, על-פי מה שנמסר, היא קשה

גם מבחינת ההיקף התקציבי וגם מבחינת - כמעט הייתי אומר טרוף מערכות.

אני מתקשה להבין מדוע העולה מגיע למערכת הסדורה של הביטוח הלאומי רק בתום

שנתיים לשהייתו בארץ. ההיגיון אומר שמערכת מתוקנת כזאת, שפחות או יותר עובדת

ושיש בה כללים ונורמות, וגם בה יש תשובה לשוויון בין הוותיקים והחדשים, היא

המערכת שצריכה לחול מיד לאחר תום השלבים הראשונים של הקליטה הראשונית וצריך לעגן

את זה ברקיקה. לפי דעתי גם יהיה יותר קל להגיע לתיקצוב של האוצר, שלא יוכל

להסתתר מאחורי עלה תאנה, שלא ברור לו על איזה תקנים מדובר, כי מחילים את אותם

חוקים, את אותם נורמות וכללים של ביטוח לאומי. זה לגבי אחוזי נכות, לגבי החרש

והעיוור, בעל הפרוטזה - כל אותם תנאים שמקובלים בביטוח לאומי של סיוע נזקק.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

א. צריך לתקצב אותם, כי אי-אפשר להטיל זאת על הביטוח הלאומי, שהוא בסך-הכל

ביטוח, שאנחנו כולנו שילמנו לו.

ח' פורת;

הרי התיקצוב בכל מקרה יצטרך להיות.. זה לא משנה אם הוא יינתן כאן או כאן , אלא

שכאן אתה מתעל אותו למערכת שיש בה כללים, חוקים, יש בה נורמות ושוויון עם

האוכלוסיה הו ותיקה.

יכול להיות שאם בשוליים, כתוצאה מהצרכים המיוחדים של העולים, יהיה צורך לתת

תוספת, ויש צורך לתת תוספת, הרשויות המקומיות יכולות להתמודד עם זה, אבל לפחות

קבעת את המסגרת הנורמטיבית. אחרת אני באמת חרד לפיצוץ שעליו מדברת חברת-הכנסת

ארד.

כדי למקד את התביעה הקונקרטית הזאת, אני מציע שנעלה אותה במכתב תביעה לקבינט

הקליטה, שיביא הצעת חקיקה ברוח זו. אם זה לא יהיה, אני מציע שאנחנו ניזום הצעת

חוק.

היו"ר מ' קליינר;

אם יש מישהו שיש לו הסתייגות מהעברת הנושא לביטוח הלאומי, מבחינה עניינית,

הייתי רוצה לשמוע את הנימוקים לכך. חבר-הכנסת ביילין, בבקשה.

י' ביילין;

הנושא שהעלה חבר-הכנסת חנן פורת מוכיח את הצורך באיחוד הגביה של מס הכנסה

וביטוח לאומי, שכל גורם אוצרי היה בעדו, משום שהאלמנט הביטוחי של הביטוח הלאומי

הוא באופן מסורתי 50%, ואם גם נבטה עולים חדשים זה בעצם לא ביטוח. זאת אומרת,

אדם לא צובר זכויות במערכת הביטוח אלא פשוט מגיע ומקבל סל מסויים.

לגבי הענין עצמו, בדיון היום העלינו גם כמה נושאים שהם מעבר לשאלה הספציפית

של המעבר כשהסוכנות היהודית לממשלה בתחום הסוציאלי. יש באמת הרבה נושאים שראויים

לדיון, אבל אני חושב שהיום, כשהמעבר הזה כנראה מתרחש, מוכרחים להתמקד במעבר עצמו.



וכאן יש כמה שאלות. שאלה אחת היא מה הם התקנים הדרושים בתוך המערכת, מי הם

הגורמים שמחליפים למעשה את הסוכנות. האם זה המישור המקומי בלבד? האם זה משרד

העבודה והרווחה? האם הם מתחלקים ביניהם? מה הם התקציבים שהמערכת זקוקה כדי להחליף

את הסוכנות? ולשאלה הזאת לא קיבלנו תשובה.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

למרות שניסינו.

י' ביילין;

נכון. לא קיבלנו תשובה. אולי זה לא מפני שמישהו לא רוצה לתת תשובה. יכול

להיות שקשה לתת אותה, משום שהסוכנות נתנה את זה בפרמטרים מסויימים והיום יש

פרמטרים שונים. אבל בכל זאת אנחנו צריכים לדעת אם הסכום של 26 מיליון שקל שבו

מדובר, עומד בכלל מול הצרכים שבהם מדובר. כי סגן השר אמר שזה סכום שעונה על

הצרכים. זו בשורה טובה.

הי ו "ר מי קליי נר;

להזכירך, האינדיקציה היחידה היא שעיריית תל-אביב אמרה שהיא זקוקה ל-18 תקנים,

לפי הערכה אופטימית שלה, ולפי התיקצוב הזה יש 11 תקנים, לעומת 3 היום.

י י ביילין;

הדבר הנוסף הוא האם באמת יהיה מדובר בפגיעה בעולה. אני מבין שמדובר בכך

שהעולה יקבל פחות סיוע ישיר משהוא קיבל בזמן שזה היה בידי הסוכנות. יכול להיות

שהמדינה יכולה לומר; אני מצטערת מאד, אני לא יכולה לתת מה שנתנה הסוכנות ולכן

אני נותנת פחות.

י י ערד;

העולה לא יקבל פחות.

היו"ר מ' קלי י נר;

מה גובה הקיצבה החודשית שהעולה מקבל היום?

אי מור;

קיצבת נתמך שמשרד הקליטה נותן היום היא; ליחיד - 457 ש"ח; לזוג - 685 שייח

לחודש; לזוג + ילד - 800 שייח; לזוג + 2 ילדים - 914 שייח לחודש.

היו"ר מ' קלי י נר;

כמה קיבל זוג + 2 ילדים מהסוכנות?
אי דוניו
הכוונה היא לא בהשוואת לסוכנות אלא בהשוואה לביטוח לאומי.

היו"ר מ' קלי י נר;

כמה הוא מקבל מהביטוח הלאומי?
אי מור
יחיד מקבל 576 ש"ח, -זוג - 769 ש"ח, זוג + ילד - 886 ש"ח, זוג + 2 ילדים -

1,012 ש"ח.
י' ביילין
השאלה היא מה משתנה כאן לגבי העולה. בעבר ידענו שמה שמשתנה לגבי סל הקליטה

הוא שבעבר הוא קיבל סל מלא והיום הוא יקבל את זה כהלוואה, משום שהסוכנות אומרת:

אני מוכרחה לסגת בגלל אילוצים תקציביים שלי, והמדינה אומרת: אני לא יכולה לתת את

הכסף הזה, ואז זו תהיה הלוואה.

האם בנושא הזה העולה עצמו יקבל פחות? והשאלה הגדולה ביותר, שעליה אנחנו

חייבים לקבל תשובה - כי גם אם אנחנו יוצאים בקריאה לקבינט הקליטה - מה הם פחות או

יותר הצרכים שהמערכת זקוקה להם, ואת זה, אני חייב לומר, אחרי הישיבה הזאת אני

עדיין לא יודע.
היו "ר מ' קליינר
זה השלב שנוכל לקבל השלמות מגבי ילין מור. בבקשה.
גי יליו מור
לגבי התקציב רציתי להבהיר כמה דברים. לגבי תקנים, אנחנו מבצעים כיום הקצאה

של 163 תקנים, כאשר 113 מהם תקנים ביחס זהה למספר התקנים הקיימים לאוכלוסיה

הכללית במדינת ישראל. זה אותו יחס נוסף של עולים שהתוסף, ו-50 תקנים נוספים בגין

קשיים מיוחדים של קליטת עולים ברשויות המקומיות.
נ י ארד
זה כבר בוצע?
ג' ילין מור
בוצעה הקצאה של 104 תקנים בשנת התקציב הקודמת, בחודש נובמבר. יש לנו תוספת

של עוד 59 תקנים כרגע, שלגביהם אנחנו מחכים להפשרה תקציבית;

לגבי יתר התקציבים שנוגעים לאוכלוסיות של נכים, מפגרים, זקנים וכו', הסיכומים

בינינו ובין האוצר הם כאלה שתוספות התקציב הן שוב באותו יחס לתקציבים הקיימים

לאוכלוסיה הכללית כיום. והיה ותהיה הזדקקות שונה בקרב העולים מאשר בקרב

האוכלוסיה הכללית, נצטרך לבדוק אותה על-סמך ביצוע. אם אמנם אחוז הנכים יהיה גבוה

יותר, כפי שאומר מר ארצי, נצטרך לבחון את זה. ההנחה היחידה שיכלה להנחות אותנו

בדיונים התקציביים עם האוצר היא שאנחנו מצפים באוכלוסיה של 300,000 עולים לשכיחות

דומה של תופעות חריגות מסויימות לזו הקיימת באוכלוסיה הישראלית.

נוסף לכך, בתקציב הזה אנחנו מחכים להפשרה. הביצוע של החלוקה התקציבית נעשה

כבר. בלי הפשרה תקציבית אנחנו לא יכולים להעביר לרשויות המקומיות - ואני כולי

הבנה למצב המיוחד שנוצר, עם ההבטחה שלנו ושל האוצר, שתוך ימים מסיכום שלנו עם

הסוכנות היהודית, התקציבים יהיו ברשויות המקומי ות.

הביצוע התקציבי כיום הוא עדיין נמוך יותר מאשר השכיחות של התופעות, כפי

שצפינו אותן ביחס לאוכלוסיה הכללית. חלק מהבעיה נובע מהפריסה הנמוכה שהיתה

לסוכנות היהודית. בשנה שעברה זאב פרידמן תוקצב כבר ב-6.5 תקנים לעובדים

סוציאליים מטעם שירותי הרווחה. פורסו 12 מוקדים שכונתיים. כבר בחודש האחרון

אנחנו ערים לכך שיש קצב מואץ ביותר של הגעת עולים לרשויות המקומיות, ומהבחינה

הזאת אני חושבת שהשינוי הוכיח את עצמו. זאת אומרת, האנשים נמצאו. כולנו דיברנו

על כך שהעולים באיזו שהיא צורה נבלעים בתוך הרשות המקומית, חלקם הגיעו וחלקם לא



הגיעו לרשויות המקומיות. כיום יש מקומות שתוך חודש וחצי הכפילו את מספר הנזקקים

לשירותים ברשויות המקומיות.

אינני יכולה לומר כרגע על-סמך נתונים שישנם, וגם לא על-סמך נתונים שמתקבלים

מהרשויות המקומיות, שהתקציב הקיים שמבוסס על אותו רציונל של יחס דומה לאוכלוסיית

העולים כמו באוכלוסיה הכללית, הוא תקציב שלא עונה על הצורך. אני צופה, בגלל

בעיית האבטלה ובגלל השכר הנמוך של העולים, שכל עולה שיש לו איזו שהיא בעיה מגיע

ללשכה לשירותים חברתיים. כל חולה מגיע ללשכה לשירותים חברתיים, בעוד שבאוכלוסיה

הישראלית אין לנו שכיחות כזאת של הזדקקות לשירותי הרווחה, שבעתיד הקרוב נצטרך את

הגיבוי של הוועדה לצורך התאמת התקציבים. כיום אני לא יכול לומר שיש איזה שהוא

נתון, עם כל הרצון הטוב, שאומר: אני צריכה כבר כרגע עוד 10 מיליון או 15 מיליון

ש"ח. אני חושבת שתוך 4-3 חודשים נהיה מודעים לנתונים אחרים מאלה שהועברו אלינו

על-ידי הסוכנות היהודית ונוכל קצת יותר לבחון איפה עומדת ההזדקקות ביחס לאוכלוסיה

הוותיקה.

חברת-הכנסת ארד, אין פער בין הנתונים של הרשויות המקומיות שמוצגים כאן לבין

הנתונים שלנו, אם אנחנו משווים אותם לאותו סדר-גודל של אוכלוסיות. אני חושבת

שהפער הוא באמת מינימלי. הבעיה היא של ביצוע תוך פרק זמן קצר מאד ברשויות

המקומיות. העיכוב של האוצר יש לו השלכות מרחיקות-לכת לגבי הביצוע של הרשויות

המקומיות בשנת התקציב הזאת, והתאמה בהתאם לנתונים שהם נתונים חדשים, כניסה של

הרשויות המקומיות בפריסה רחבה מאד, עם התגייסות בלתי-רגילה ב-80% - 90% מהרשויות

המקומיות, שהתוצאה שלהן היא גידול אדיר במספר הנזקקים לשירותי הרווחה.
היו"ר מ' קליי נר
מר אלול, ראש מועצת מזכרת בתיה, היה צריך לדבר בשלב הקודם, והוא הוזמן לישיבה

כדי לייצג את הרשויות המקומיות שאינן גדולות כמו חיפה, תל-אביב וירושלים.
גי ילין-מור
לגבי ההקצאה של 4 מיליון ש"ח בשנת התקציב הנוכחית, אין לכך שום משמעות. אנחנו

ביקשנו מהחשב, למרות שלא בוצעה הפשרה תקציבית, לבצע תיקצוב ראשוני של 4 סעיפים

תקציביים. לצערנו, זה יצר בומרנג לגבי משרד העבודה והרווחה. אמרנו שתוך יומיים

אנחנו מקצים לפחות 4 סעיפים, שזה המינימום שבמינימום. זה התקבל ברשויות המקומיות

כתת-תיקצוב נוראי, ובצדק, אבל זו לא בעיה אמיתית.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שהיה פה נסיון להקדים תשובה. מר אלול, בבקשה.
ר' אלול
אני מתנצל שהגעתי מאוחר.

כתבתי גם מכתב לסגן שר העבודה והרווחה, אני מניח שהוא קיבל אותו. כבר

חודשיים אני מנסה לקבוע פגישה על-מנת לעמוד על הבעיות, אבל אני מבין שהשר היה

עסוק מאד והפגישה נדחתה עוד פעם ועוד פעם.

במכתב ציינתי את כל הבעיות האלה. נפגשתי גם עם גבי ילין-מור, שעושה עבודה

נפלאה, אבל הכל נשאר בירושלים, לצערי הרב. בסופו של דבר לרשויות המקומיות לא

מגיע כלום. יש נכונות רצינית מאד מצד משרד העבודה והרווחה. אני נמצא בקשר גם עם

מר סלבין, ואני חייב לומר שההתייחסות היא מאד עניינית וטובה.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שאתה גם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה של מרכז השלטון המקומי.

חבר-הכנסת ביילין שאל מה הם הצרכים. האם אנחנו יכולים לקבל על כך תשובה

מהעיריות, מהמרכז?

ר' אלול;

59 מיליון ש"ה.
י' ביילין
אבל את יצאת מתוך חנית של המצב הקיים בארץ ולא לקחת בחשבון 50% תוספת.
ק' פלדמן
לא, אנחנו בנינו את התקציב כבר עם התוספת.
י' ביילין
של 50%?
ק י פלדמן
עם הנזקקות הגבוהה יותר. לקחנו בחשבון 400,000 עולים.

כפי שגבי ילין-מור אמרה, הנתונים שאנחנו מתבססים עליהם הם נתונים די מהשטח

שיש לנו כשלב ראשון של העברת הטיפול מהסוכנות,לשירותי הרווחה. אין לנו עדיין

נסיון איך הדברים האלה יתנהלו בפועל., בהתבסס על מה שאנחנו יודעים ובהשערה שהם

יזדקקו ליותר שירותים מאשר האוכלוסיה הוותיקה, אנחנו משערים ש-59 מיליון שייח -

אנחנו מדברים עד סיום שנת התקציב 1991 - אנחנו לא מדברים מעבר לתקופה הזאת - - -
ר' אלול
הלשכות המחוזיות עובדות עם הלשכות המקומיות בשיתוף-פעולה י וצא מגדר הרגיל.

מערכת הדיווח היא מדוייקת. אין יותר פשוט מאשר לקחת 4 ראשי רשויות מקומיות,

לבדוק אתם, יחד עם משרד העבודה והרווחה, ותראה שיש התאמה בין ההערכות שלנו לבין

ההערכות בפועל של משרד העבודה והרווחה.
היו"ר מ' קלי י נר
הכתובת היא, כרגיל, האוצר, שממשיך במדיניות של הופעה לא סדירה לישיבות

הוועדה. היום האוצר לא מיוצג כאן.

גב' חבקין רוצה להפנות שאלה לסגן השר. בבקשה.
ג י חבקין
במרכז להתנדבות קיבלנו ממקומות רבים בקשה לשאול מה קורה עם זוג שהיא מעל לגיל

60 והוא למטה מגיל 65. קורה שמקבלים 440 שייח והם לא כלולים ברשימת הזכאים לקיצבת

זיקנה.

במקרה שבאמת יכניסו סדר בכל הנושא הזה מי מטפל במה, ומה הפרוצדורות, אני

מבקשת מאד שתקחו בחשבון שציבור רחב אשר קולט עולים נמצא עכשיו במצב של תיסכול בשל

העובדה שאין לנו אינפורמציות ואנחנו מתמודדים ישירות עם העולים. אנחנו מבקשים

מאד שכאשר המצב יתבהר במקצת, שגם אלינו תגיע האינפורמציה.
נ' בן-צבי
אם אני מדברת על עולים בני 50 פלוס, הרי שלא השלכה נותנת תעסוקה. אדם ישראלי

שהוא בן 50, לא יכול לקבל תעסוקה. זאת עובדה. והעולים מברית-המועצות, שרגילים

לעבוד, נמצאים במצב קשה מאד, נפשי וכלכלי, ואני בטוחה שכל אלה יפלו למעמסה על

המערכת.

כ-10% מתוך כלל האוכלוסיה שלל עולי ברית-המועצות, על-פי נתונים שקיבלנו, הם

משפהות חד-הוריות, מול 4% באוכלוטיה הכללית. זה קושי אדיר והם שוב יפלו למעמסה

על המערכת.

עם הבודדים יש שוב בעיה, אין דיור. אנהנו לא יודעים מה קודם למה. אנהנו לא

יכולים להציע להם תעסוקה כי הם לא יודעים איפה הס יגורו, ויש עם זה בעיה מאד

חמורה. אני הושבת שצריך לינת את הדעת גם על הנושא הזה.

דבר אחרון, הענין של הנכים המוגבלים. הנכים המוגבלים מגיעים לשירות התעסוקה

לוועדת כושר. אנחנו כורעים תחת הנטל. אין לנו כוח-אדם שיטפלל בנושא הזה. לאחר

שהם עוברים את ועדת הכושר ויש ביניהם כאלה שהוחלט שהם יכולים לעבוד במשרות

חלקיות, ולאחר שהם עברו את כל המערכת, שוב המציאות טופחת על פניהם ואין לנו עבודה

להציע הם. אם אנחנו מדברים על מספר מסויים של נכים, קשישים ואחרים, אלה קבוצות

שבעצם כולם יפלו למעמסה על המערכת.
י י ערד
אני מציע להיזהר מאד מהחלטות כוללניות, שכאילו עצם ההעברה לביטוח הלאומי

תפתור את הבעיה. נדמה לי שהבעיה של הקהילה הוצגה פה בצורה מאד דראמטית. ההעברה

לביטוח הלאומי עלולה לחסום כספים שהיום הקהילה לא יכולה בלעדיהם לפתור בעיות של

אוכלוסיות רחבות מאד באותם השירותים בעין.
ז' פרידמן
לזה בדיוק התכוונתי כשדיברתי על חוק הסעוד.

י י ערד;

דבר שני, הנושא של הביטוח הרפואי. צריך להיזהר מהכללות גדולות, ודרך אגב

פתאום נישאר ללא תקציבים לדברים שאין להם בכלל פתרון. פה לפחות משרד הקליטה

משתדל ומבצע את אותם התהליכים ועובד. אני מדבר על דברים שאין להם כלל פתרון

בביטוח הרפואי. לכן צריך מאד מאד להיזהר מלהעביר תקציבי ענק לכל מיני מקומות.

א' ריפטין;

זה לא מדוייק. יש החלטת ממשלה שלפיה הוקם צוות של נציגים מ-3 משרדים כדי

לנהל משא-ומתן עם קופות החולים על הסדר הביטוח הרפואי, והצוות הזה עובד. הוא לא

עובד לטעמי מבחינת המהירות, אבל זה לא נכון להגיד שיש התעלמות.

י י ערד;

אין התעלמות, אבל אין פתרון לבעיה.

היו"ר מ' קלי י נר;

העובדה שהנושא הזה, שלא שייך לוויכוח, פולש כל פעם לתוך הדיון שלנו, מראה עד

כמה הבעיה אקוטית. אבל אנחנו מטפלים בה בנפרד.



י' ערד;

זה הנושא שצריך להתמקד בו לפני דברים אחרים.

לשאלה בעניו קיצבת זיקנה, העקרון הוא פשוט. בהתאם להוק הביטוה הלאומי -

ואנחנו הצמדנו את הזקנים העולים לאותן זכאויות שיש בחוק הביטוח הלאומי; זה שאשה

יש לה זכות לקבל קיצבת זיקנה לפני גיל 65, זה דבר שצריך פעם לחשוב עליו לעתיד.

האם אשה היא זקנה בגיל 60 וגבר זקן בן 65? לא ייתכן שלגבי העולים נעשה חוק מיוחד

שאומר ששם למרות שאילו היתה תושבת ישראל היא לא היתה זכאית, בתור עולה היא תהיה

זכאית לקיצבת זיקנה. הפתרון שישנו הוא כמובן במסגרת סל הקליטה, שעכשיו דואג לו

משרד הקליטה, ולאחר-מכן כשזה יהיה חוק הבטחת הכנסה, הטיפול יהיה אותו טיפול שניתן

לאזרחים האחרים. כך שאני לא חושב שיש מקום דווקא פה לעשות הגדרה אחרת לגמרי

הנושא של זיקנה.

היו"ר מ' קליינר;

תודה רבת. זכות התשובה לסגן השר הרב פרוש.

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

חברת-הכנסת נאוה ארד, את שאלת מה עושה הממשלה בקליטת העליה. אני משתתף כבר 7

חודשים בישיבות הממשלה, ואני לא זוכר אף ישיבה אחת אשר לא ידונו מאספקט זה או

מאספקט אחר בנושא קליטת העליה, ותמיד עם סיכומים מעשיים.

נ י ארד;

אתה מרוצה?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

רגע אחד. מלבד זה, בקבינט הקליטה יושבים נציגי הסוכנות, ואני חושב שזה קבינט

שבכל-זאת תורם. אי-אפשר להגיד; נכון, המצב קשה, הבעיות רבות, אנחנו עומדים במצב

לא נורמלי לגמרי. אבל להגיד שאין אדון לבעיה - יש, וזו עובדה.

באשר לחקיקה, אין ספק שיש הכרח לעשות שינויים, ואנחנו מתכננים שי נוי ים

משמעותיים יחד עם הביטוח הלאומי להביא הצעות של חקיקה, אשר יסדירו את הנושאים

שאינם מוסדרים עד עכשיו.

חי פורת;

באיזה כיוון? בכיוון שעליו דיברנו עכשיו?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

בענין הבטחת הכנסה, בענין הסובסידיות לעובדים. יש הרבה נושאים ולא אתחיל

לפרט. זו רשימה ארוכה שאנחנו דנים עליה ואני מקווה שבקרוב מאד, בשיתוף עם הביטוח

הלאומי נביא איזה שהם שינויים.

כשהייתי בוועידה בז יניבה העליתי בפני שר העבודה והרווחה שם ובפני כל המשלחת

את הנושא של הזכויות הסוציאליות של העולים מברית-המועצות, וראיתי שהם ערים לנושא

הזה.

חי פורת;

זה לעג לרש. שם הם מקבלים 300 רובל, וכשאתה מתרגם את הסכום הזה למושגים שלנו

זה 10 דולר.



סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

נכון גם זאת. הרובלים לא ניתנים להמרה מחוץ לרוסיה. לכן דיברו על שליחת

מצרכים ולתת לכך פתרון בצורה כלשהי. אבל גם נפגשתי עם המזכיר הכללי של ILO

והעליתי בפניו את השאלה מה דינם של אלה שצברו זכויות במדינותיהם והם מהגרים

למדינה אחרת - איך הם יכולים לקבל את אשר מגיע להם? הוא הזמין את המומחים שלו

ואני אמרתי שמקורות בינלאומיים צריכים לתת לנו את הפיצוי כדי שנוכל לפצות את אלה

שעקרו ממדינות שבהן הם צברו זכויות וכאן אין מי שיפצה אותם על כך. בכל אופן, זה

אחד הנושאים המאד רגישים, ואנחנו ערים לנושא.

המעבר מהסוכנות היהודית לרשויות המקומיות היה הכרחי, ואני רואה בזה תהליך כדי

שהעולים לא יקבלו סטטוס מיוחד, שאתו הם מקבלים קשיים מיוחדים. זה היה זעזוע, זה

היה דבר שבסערת העליה הזאת היתה לו משמעות מאד-מאד קשה. אבל אני מקווה שעם

העברתם מיד לטיפולן של הרשויות המקומיות, נביא בסופו של דבר פתרונות הרבה יותר

קלים מאשר הרשויות המקומיות היו נותנות לענין.

עלינו גם לקחת בחשבון שחלק גדול מעולי רוסיה עוד לא יודעים אפילו לתבוע את

הזכויות שמגיעות להם, והדבר הזה יכביד עלינו יותר בעתיד. אנחנו ערים לכך שכאשר

במשך הזמן הם ילמדו מה מגיע להם, אין ספק שהם יתבעו ואנחנו נעמוד במצב קשה מאד

כנתבעים, כאשר אני חוזה קשיים רבים בעתיד אחרי שהם יתפכחו ויידעו שלא נותנים להם

את אשר מגיע להם.

י י ארצי;

בי יחוד בשנת בחירות.

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

בקשר לכך אני רוצה לציין בהערכה את העבודה שנעשית על-ידי ארגוני המתנדבים

השונים, שמכוונים ומדריכים אותם.

באשר לתקציב, האוצר נותן לנו 26 מיליון ש"ח להעביר לרשויות המקומיות לנושא

קליטת עליה. כאשר ההעברה תבוצע ויהיה צורך להכפיל אותו, הוא יוכפל. כך סוכם עם

האוצר. זה כשלעצמו אומר לנו שיש מי שדואג ואנחנו מבטיחים שזה יבוצע.

אין ספק שהבעיות הבסיסיות הן דיור ותעסוקה. אנחנו מטפלים בעולים אחרי ששני

הנושאים הבסיסיים האלה הם בטיפולו של מישהו אחר. אבל אני רוצה להגיד שמתנהלת

עכשיו עבודה מסודרת. יש תפקיד למשרד הקליטה, יש תפקיד לביטוח לאומי, למשרד

הבריאות, למשרדנו. עם בשורת העליה שלפנינו, תפקידנו להיות לא כל-כך מאוזנים,

ואפשר להיות גם מעודדים.

באחרונה היה ויכוח בשאלה לאן יירשמו כל העולים, אם בקופת-חולים הכללית או

באחרת. הדבר הזה הוסדר בימים האחרונים כך שכולם רשומים בקופת-חולים הכללית.

אי ריפטין;

זה שוב חזר למצב הקודם.

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

אני התעניינתי בנושא זה ואני חושב שזה מישגה, אם הענין שוב התפצל. אם אנחנו

רוצים את טובתם של העולים אנחנו צריכים לתת להם את ההכוונה ואת האחריות למי

שאחראי להם. אבל זה לא דבר שמשרד העבודה והרווחה צריך לעסוק בו.

אם כולנו כאחד נמשיך במילוי המשימות שמוטלות עלינו, אין ספק שנתגבר עליהן.

כפי שאמרתי בהמשך דברי, בקרוב מאד נביא חוקים אשר יסדירו בצורה תחיקתית את

הנושאים אשר יש צורך לחוקק בענין זה.



היו"ר מ' קליינר;

תודה רבה. אדוני סגן השר, עם כל הרצון העז שלנו, הטבעי, האנושי, היהודי,

לעזור לכל מי שבא בשערי נו, אסור לנו להתעלם מהעובדה שאנחנו נמצאים בעת קשה כאשר

אנחנו מסבסדים דיור. אנהנו אולי המדינה היחידה בעולם שמסבסדת דיור. ואני מדבר

רק על תחום הקליטה, לא על בטחון ועל החזרת חובות. עיקר המאמץ, כל גרוש שהוא שנוי

במחלוקת הייתי משקיע ביצירת מקומות עבודה כדי שעולים נוספים יגיעו. גם לא הייתי

נסחף. אנחנו צריכים להבטיח מינימום, והרעיון האפיקורסי שאני זורק - עוד לא

גיבשתי אותו עד הסוף - יכול להיות שבנושא קופת-חולים יש לנו בעיה, כי אם לא

הולכים לביטוח כללי, מציעים סטנדרדים מאד גבוהים, וכל 4 קופות החולים הגיעו היום

לסטנדרדים כאלה גבוהים, שלחייב את העולה מסל הקליטה המינימלי לשלם 150 ש"ח בחודש,

זה קשה, ולנו קשה לסבסד את זה. יכול להיות שצריך לשקול לאפשר למי שרוצה, למי

שבוחר, לקבל ביטוח רפואי בסטנדרד של 75 ש"ח לחודש.

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

איפה ואיפה בענין זה הוא דבר לא בריא.

היו"ר מ' קלי י נר;

אז אותו עולה יקבל שירות לא של 5 כוכבים אלא של 3 כוכבים. אחרת אתה נמצא עם

עשרות אלפי אנשים שאין להם ביטוח רפואי. או שבסופו של דבר תיקח מתעסוקה ובמקום

לייצר מקומות תעסוקה תתעסק רק בביטוח סוציאלי.

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

אנחנו מקווים שבימים הקרובים ביותר נגיש תוכנית לעבודת תשתית יזומה אשר תביא

למרווח גדול בנושא התעסוקה.

ע' ברעם;

איזה סוגי עבודות?

סגן שר העבודה והרווחה מי פרוש;

עבודות תשתית לרכבות, סלילת כבישים, חשמל, שיביאו כמה שיותר העסקת עובדים.

יש השקעות גדולות. זה הדבר שאנחנו בוחנים כעת.

דבר שני , שאולי לא שייך לוועדה זו, אבל הוא נמצא בכותרות, 80,000 איש שנמצאים

בעשירון התחתון, שזקוקים ללחם. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו מעבדים עכשיו תוכנית,

ועוד לא הכרענו אם לתת את העזרה הזאת ל-80,000 על-ידי חלוקת שתי הקצבות

חצי-שנתיות, או לעשות את זה על-ידי הספקת מצרכי יסוד במחיר הקרן.

היו "ר מי קליי נר;

תודה רבה. אני רוצה להבהיר בקשר להערה שהערתי. יהיה ויכוח, כיוון שבסופו של

דבר קופות החולים עושות את זה דה-פקטו ואני מעדיף שזה יהיה דה-י ורה ולא יפגע

בבריאות.

אי ריפטין;

אדוני היושב-ראש, זו טעות יסודית. אנחנו לא נסכים לזה.



י' ארצי ;

אדוני היושב-ראש, אני מציע שהוועדה תזמין דו"ח. חלפה שנה אחת, והשנה הראשונה

היתה די ברורה מבחינת הציפיות. הבה נראה מה קורה בשנה השניה, ותגלה הרבה מאד

חללים וחורים אשר אינם מכוסים לא על-ידי נורמות ולא על-ידי חקיקה. זאת אומרת,

שטחי הפקר. אני חושב שבשטחי ההפקר האלה אנחנו צריכים לעסוק, ובהקדם.
היו"ר מ' קלי י נר
תודה רבה. הישיבה העולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 14:10

קוד המקור של הנתונים