ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/06/1991

דיווח של חברת-הכנסת גאולה כהן יושבת-ראש ועדת המעקב לקליטת העולים מאתיופיה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 161

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. י"ב בתמוז התשנ"א. 24.6.1991. שעה 13.00

(ישיבה פתוחה לעתונות)
נכחו
חברי הוועדה: מ. קליינר - היו"ר

נ. ארד

ע. ברעם

ד. צוקר

י. צור

ג. שפט
מוזמנים
ג. כהן - סגן שר המדע והטכנולוגיה

ויו"ר ועדת המעקב לקליטת העולים

מאתיופיה

א. כהו - מנכ"ל משרד הקליטה

ב. מנצורי - הסוכנות היהודית

גב' ר. הולנדר - משרד הבינוי והשיכון

מ. גרוברג - הוועד הפועל של ההסתדרות

י. שטרול - היוועד הפועל של ההסתדרות

א. מסלה - הוועד הפועל של ההסתדרות

א. טנצר - משרד הכלכלה והתכנון

צ. לביא - "מעריב"
מזכירת הוועדה
ו. מאור
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
דיווח של חברת-הכנסת גאולה כהן, יושבת-ראש

ועדת המעקב לקליטת העולים מאתיופיה.



דיווח של חברת-הכנסת גאולה כהן

יושבת-ראש ועדת המעקב לקליטת העולים מאתיופיה
הי ו"ר מ. קליינר
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העליה והקליטה

של הכנסת ומתכבד לקדם בברכה את סגנית השר, חברת-

הכנסת גאולה כהן, שמכהנת כיושבת-ראש ועדת המעקב לקליטת העולים

מאתיופיה.

על רקע מבצע שלמה והעומס הרב שהוטל על- מערכות

הקליטה, וגם על רקע השמועות בקשר חריקות וקשיים טבעיים ככל שיחל- ר, פרט

לענייך העקרוני, אנחנו מבקשים לשמוע ממנה מה הם הקשיים באופן עקרוני,

ומה בקשר התופעות ששמענו בקשר תזוזה? קיבלנו לפני שבועיים מכתב מזליג

פרל על הוצאת עולים ממלונות בצפת, ויש לנו תחושה שקורות תקלות שלא היו

צריכות לקרות. כיוון שכך אנחנו מבקשים לשמוע דברים מפי חברת-הכנסת

גאולה כהן, וכן תשובה בקשר השאלה-. מה היעד? למה בעצם חותרים? שמענו

בישיבה אחת את מר אורי גורדון אומר שהמגמה או היעד הוא להוציא את

העולים מאתיופיה מבתי-המלון, תוך 9 חודשים להעביר אותם לדיור קבע, ולא

לחזור על שגיאות מבצע משה, ולעומתו ישב באותה ישיבה, בה מר גורדון אמר

את הדברים האלה, נציג האוצר שאמר לנו-. חלומות באספמיה. אין כל

סיכוי להוציא את עולי אתיופיה מבתי-המלון תוך 9 חודשים. בקשר הדברים

האלה מר גורדון אמר שבכל מקרה צריך להוציא אותם מהמלונות הדחרסים מאד

לקרוואנים, שמתאימים יותר לאורח-חייהם של האתיופים. בתרגום חרפשי אני

אמרתי באותה פגישה שגם אם מדובר על יותר מאשר 9 חודשים, לפחות שהם

ישוכנו בקרוואנים ולא בבתי-מלוך.

בנוסף כל השאלות שמטרידות אותי אני מבקש לדעת

היכן משרד הקליטה משתלב בכל התמונה הזאת?

אלה בעצם השאלות ה"בוערות" שנמצאות על סדר-

יומנו.

קודם שנתחיל בדיון אני אציג בפני חברי הוועדה את

האורחים (מציג את הנוכחים).

אני מבקש מסגנית השר שתמסור לנר סקירה כללית על

עבודת ועדת המעקב לקליטת העולים מהאתיופיה וגם תשיב על השאלות ששאלתי.
ג. כהן
אני אתייחס לשאלותיו של היושב-ראש תוך כדי

סקירתי, ואם הוא לא יבוא על סיפוקו כי- אז אני

אהיה מוכנה להשיב בפרוטרוט על כל שאלה בנפרד.

מוניתי לכהן כיושבת-ראש ועדת המעקב לתקופה של

חודש - חודש וחצי, בצורה זמנית בהחלט, שתלווה רק את הקליטה הראשונית של

עולי מבצע שלמה, ולמרות שלא סיימתי לגמרי - - -
היו"ר מ. קליינר
חבר-הכנסת ביילין לא נמצא כאן היום, אבל אני

זוכר כיצד התחילה ועדת ביילין בעבודתה. בדיוק

באותה צורה.
מ. גרוברג
זה מינוי לנצח.
ג. כהן
בהדדמנות זאת שהאדונים מנצורי ואפרים כהן נמצאים

כאן ברצוני לציין כי הם היוו חלק נכבד מהוועדה

הבינמשרדית והם כבר מכירים חלק מהדברים שאני אדבר עליהם גם מתוך עבודתם

בשטח.

אני אחזור על מספר דברים שכבר אמרתי, ואפתח מספר

נקודות שלא יכולתי לפתח בקבינט. ועדת המעקב, אם מונתה בצורה זמנית או

לא זמנית, נועדה לעקוב אחר קליטת מאסה גדולה של עולים שהגיעה בבת-אחת

מאתיופיה. אנחנו רגילים למאסות כאלה שמגיעות במשך שבוע או שבועיים

מברית-המועצות, שהולכות לקליטה ישירה ואי-אפשר לעקוב אחריהם בצורה

כזאת, לעומת המבצע שאנחנו מדברים עליו שאפשר היה לעקוב אחריו מהרגע

שהעולים נחתו בנמל התעופה, ואני ניסיתי לעקוב אחריהם כבר מהרגע שנודע

על המבצע. ישבתי עם מר מנצורי ועקבתי אחר היערכות הסוכנות.

תפקידה של ועדת המעקב, כפי שכבר ציינתי, הוא

לעקוב אחר קליטתם של העולים מאתיופיה ולהביא בפני הקבינט מסקנות

והמלצות על מה שקרה במשך חודש וחצי. בחודש וחצי האמורים היה מצד אחד

קשה מאד מאד לעקוב אחר הדברים כיווך שהיינו מצויים עדיין בתוהו-ובוהו

של הקליטה הראשונית, יחד עם זאת כאשר הדברים מתהפכים על פניהם והכל

שרוי בבלגאן אפשר לראות כמה דברים שצפים למעלה, שבדרך-כלל, כאשר קיימים

דברים שגרתיים, לא כל-כך רואים אותם. כיוון שכך היה לעבודתה של ועדת

המעקב בהקשר הזה של הדברים גם פלוס וגם מינוס.

אני חסידה של מעקב, ואני חושבת שזה צריך להיות

הקוד של כל פעילות ממלכתית או אחרת. אם עוקבים אחר הדברים מראש, כי אז

לעתיד יש פחות צורך בוועדות חקירה.

אני מבקשת להדגיש שוב כי מדובר על ועדת מעקב,

ולא על ועדת בקרה. לא הייתי אמורה לבצע ביקורת אלא באתי לראות, יחד עם

נציגי הסוכנות ושאר המשרדים הרלוונטיים, את אשר קורה בשטח. כל המשרדים

הרלוונטיים היו, כאמור, גם הם שותפים בוועדה. משרד הדתות, משרד

הפנים, משרד האוצר, משרד הקליטה כמובן, משרד העבודה והרווחה, צה"ל

ועוד.

אני מבקשת לציין, קודם שאדבר על הבעיות, את

שיתוף-הפעולה שהיה לי עם הסוכנות, שיתוף-פעולה ראוי לציון כיוון שאף

אחד לא אוהב שנכנסים לו בין הרגליים בשעת מהומה כזאת והלם שבו נמצאנו

כולנו מבחינה מסויימת, לא רק העולים. ממש בשעת התרחשותם של הדברים

הוועדה שבראשה כיהנתי היתה בשטח, שאלה שאלות, וכמו שמר גורדון אמר-.

טירטרה, אם כי גם הוא ברך על הטירטור הזה, ואנחנו נשמע יותר מאוחר, ממר

מנצורי, באיזו מידה יש חשיבות לעניין הזה. מכל מקום פעולתה של ועדת

המעקב לא היתה פשוטה כלל ועיקר, אבל על רקע זה לומר שהיה לי שיתוף-

פעולה מבורך עם הגורמים בשטח זה באמת דבר שראוי לשבח.

אף אחד מהגורמים הפועלים בוועדת תמעקב לא זלזל

בישיבות, כולם הגיעו לכל הישיבות, ורוב הישיבות היו בשטח. זה למעשה

היה יחודה של ועדת המעקב. היושב-ראש הזכיר בתחילת הישיבה את ועדת

ביילין, יש ועדות אחרות, כולן ועדות חשובות מאד, אבל הן פועלות סביב

שולחן במשרד ומנסות, משם, לפתור את הבעיות. לעומתן אנחנו יצאנו לשטח

בזמן אמיתי, כל הגורמים יחד, כך שיכולנו לפתור כל מיני בעיות קטנות

במקום. היה אתנו נציג מכל משרד כך שיכולנו לפעול במקום ולפתור בעיות

שאם כי הן נראו בעינינו קטנות, עבור העולים הן היו גדולות.

אני מבקשת להדגיש שוב בדברי כי לא באנו במקום כל

הגורמים האחרים, הסוכנות היהודית או המשרדים האחרים, כיוון שכולם

מתפקדים והם לא חיכו לוועדת המעקב כדי לתפקד, אבל בכל זאת דה היה המנדט

שלנו .
לקחנו דגם מצורת איכלוס עוונה
מבתי מלון, בתי-

הארחה של קיבוצים, קרוואנים, מרכזי קליטה ישנים, וכל המודלים של

האיכלוס שבהם שוכנו עולי מבצע שלמה, ומך הצד השני הסתכלנו גם על הצד

הגיאוגרפי. מצד אחד הגענו עד אילת, ומך הצד האחר - עד קרית-שמונה.
היו"ר מ. קליינר
דילגתם על ירוחם שכמהה מאד לקבל עולים מאתיופיה.
י. צור
בזמני הם עשו הפגנה.
ג. כהו
לקחנו דגם כיוון שלא יכולנו, במשך 3-4 שבועות,

אלא לבקר במקומות מסויימים. בדגם שלנו לקחנו,

כפי שכבר אמרתי, מיתחמי-קרוואנים, בתי-מלון, מרכזי קליטה, קיבוץ איילת

השחר, ועוד. כמובן שלא יכולנו להיות ב-33 מקומות אם כי בטבריה,

לדוגמה, ראינו רק מלון אחד או שניים, אבל נפגשנו עם כל המנהלים של כל

בתי-המלון כך שיכולנו לכסות יותר ממה שראינו.
היו"ר מ. קליינר
בעיית בתי-המלון בטבריה נפתרה?
ג. כהן
אני עוד מעט אגיע לזה. קודם כל אני מבקשת לדבר

על בעיה שלגביה היתה לי הרגשה שכבר ביטאתי אותה,

שהנושא של התחקירים ארך יותר מדי זמן. גם אם אני לוקחת בחשבון את כל

הקשיים, אני מגיעה שוב לאותה מסקנה. בסך הכל היה יכול להיות עיכוב של

יומיים בהעברת התחקירים אבל בכל זאת אני יוצאת מתוך הנחה שלגבי קליטה

ראשונית, כפי שנהוג לומר כי הזמן מרפא פצעים, כך הוא גם יוצר פצעים,

והוא יוצר אותם דווקה באותם ימים ראשונים שבהן קורות טראומות שאנחנו

אפילו איננו יודעים שהן נוצרות, אבל בסופו-של-דבר, לעתיד, הן משפיעות.

לכן חשוב מאד, דווקה בהתחלה, לעשות מה שפחות שגיאות.

למדתי, גם בתחקירי וגם בפגישה שקיימתי עם מר

מנצורי לפני המבצע, גם תוך כדל המבצע, שהסוכנות למדה מהשגיאות של מבצע

משה, הרבה לקחים הופקו, למרות שאין לי ספק שיהיו שגיאות אופייניות גם

למבצע שלמה. כל קליטה עם הבעיות ועם השגיאות שלה, שקשה מאד לצפות

אותן מראש. דברים כאלה נוצרים בשטח, אפשר לומר שהיה אפשר לתקן אותם,

יש כאלה שאמנם אפשר היה לתקן, אבל יש כאלה שקשה מאד לצפות אותם. אני

לא רוצה להיכנס בהקשר הזה של הדברים למתן דוגמאות, כל אחד מבין שדברים

כאלה יכולים לקרות, אבל צריך להפחית בהם עד כמה שניתן.

נושא שני שהיתה לגביו בעיה שאפשר היה למנוע אותה

היה השמועה על ההסגר הבריאותי של העולים. אילו לפני כן משרד הבריאות

היה לומד את הנושא הוא היה יודע כי כל העולים קיבלו חיסונים במתכונת

ישראלית באדיס-אבבה, ויש כאלה שקיבלו אותם יותר מאשר פעם אחת.
היו"ר מ. קליינר
מה זאת אומרת אילו משרד הבריאות היה לומד את

הנושא? הרי מישהו היה צריך להעביר לו את המידע

הזה.
ג. כהן
מה זאת אומרת שמישהו היה צריך להעביר לו את

המידע? זה לא תפקידה של הסוכנות היהודית,

לדוגמה. כל המשרדים, ברגע שנודע להם, עמדו על הרגליים האחוריות כדי

להיכנס לתוך התמונה ולתוך בתי-המלון. אלא שמשרד הבריאות, באותו רגע,

קבע קביעה לא נכונה. הוא היה בשטח, אבל קביעתו היתה שיש בקרב עולי

אתיופיה מגיפה שהם יכולים להעביר אותה לסביבה, וקודם כל צריד לקיים בכל

מה שקשור אליהם הסגר.
י. צור
בגלל שהמרפאה באדיס אבבה הייתה של הג'וינט, לא

היה קשר עם משרד הבריאות, וכל העסק נוהל מניו-

יורק. ראיתם דאת באתיופיה.
היו"ר מ. קליינר
הג'וינט אשם שהוא לא יזם, הסוכנות אשמה שהיא לא

טיפחה - - -
ג. כהו
זה לא בדיוק כך, כיוון שנשלחו מהארץ רופאים

ישראלים, הסוכנות היתה בתמונה וגם משרד הבריאות

היה בתמונה. הרי משרד הבריאות בעצמו שלח את הרופאים.

כאשר הגענו למלון דיפלומט וראינו שיש חששות מצדו

של בעל בית-המלרן בכל מה שקשור להרצאת העולים החוצה בגלל הנושא

הרפואי, מיד טילפנתי לדייר ורה אדלר, ראש שירותי הבריאות, וקיבלתי ממנה

הצהרה כי השמועה שהתפשטה בכל בתי-המלון איננה נכונה, כל העולים קיבלו

את החיסונים, ודרכנו היא העבירה את עמדתה כי העולים החדשים מאתיופיה

אינם מהווים שום סיכון רפואי לסביבה.
ג. שפט
לא נתנו להם לצאת מבית-המלון בגלל ההחלטה של

משרד הפנים.
היו"ר מ. קליינר
כך אנחנו הבנו זאת.
ג. כהן
היו שתי סיבות להסגר. סיבה אחת בריאותית, אשר

בקשר אליה אני יכולה לספר לכם כי עד היום יש

אנשים שעדיין אינם בטוחים שהעולים חוסנו, אבל מר מנצורי דאג להבהיר את

הנושא לכל בתי-המלרן ולכל המרכזים.

הסיבה השניה להסגיר היתה התחקירים, והיא היתה

מוצדקת לחלוטין שכן אי-אפשר היה לשלוח החוצה אנשים שעוד לא נרשמו ושאין

עליהם פרטים. מהבחינה הזאת גם אם היה עיכוב של יום-יומיים, זה היה

מקסימום העיכוב.

אני חוזרת לסיבה הראשונה של ההסגר, העניין

הבריאותי, ומבקשת להזכיר לכם כי היו אנשים שפחדו להיכנס פנימה, לתוך

בתי-המלון או מרכזי הקליטה, כיוון שהם פחדו להידבק במחלה.

מר ברכיהו מנצורי הכין את כל מה שהיה קשור

לאיכלוס, לדיור, כל זה היה מאורגן יחד עם עמידר ועם משרד הבינוי

והשיכון בצורה בלתי רגילה, ופעם ראשונה שראיתי שכל מה שהיה רשום על

הנייר, - פעל במציאות; בשטח.

מה שהיה בפיגור ובלט מאד היה גיוס כוח-אדם דובר

אמהרית. אני חוזרת ואומרת כל הזמן, למרות שמר מנצורי לא מסכים אתי,

אבל זאת נקודה שאפשר היה לפתור דרכה הרבה מאד בעיות שנוצרו בשטח בגלל

חוסר שפה. שפה אצל האתיופים היא הרבה יותר מאשר סתם שפה זרה כיוון

שקשה להבין אותם אפילו לא באמצעות תנועות ידיים. אולי עם אדם אחר שלא

מבינים את שפתו אפשר לקשור קשר, אבל אתם זה היה קשה במיוחד. היו

מתורגמנים, אבל במספרים קטנים. מתורגמן אחד ל-100 או ל-200 עולים לא

הספיק, מה גם שאני בטוחה שיש מספיק כוח-אדם שאפשר היה לגייס למשימה

הזאת. צהי'ל העמיד לרשותנו חיילים דוברי אמהרית, אם כי לא בלי בעיות.

עבור חלק מהדברים היינו צריכים לשלם לו, אבל היו גם בוגרי עליית הנוער

שהיו יכולים לגייס למשימה והם לא גוייסו.



מר מנצורי היה יחד אתי, שמע יחד אתי את הבעיות,

ותוך יום-יומיים הוא מצא פתרון לשאלות. מיד אחרי כך היו גיוסים,

התקשרויות עם צה"ל, ועוד גורמים שהיו מוכנים לספק לנו כוח-אדם למשימה

הזאת.
חינוך
למרות שלא סיימתי את הפגישות שהייתי

אמורה לקיים עם הגורמים השונים העליתי בקבינט את שאלת הדיור והחינוך

ואמרתי שם כי מוכרחים להערך מה שיותר מהר כדי לייצב את ענייך העולים

במקומות שהם צריכים להיות בהם בשנה הראשונה כדי לייצב את מערכת החינוך.

מדובר גם על כיתות שתמוקמנה בתוך בתי-המלון וגם בסביבה.

דיור: בעניין הדיור אנחנו חייבים, בו זמנית,
לדבר על שני דברים
להתייחס אל העולים שהגיעו לכאן במבצע שלמה כאילו

כבר מחר אם צריכים להיות מועברים לדיור אחר כיוון שלהיות בבית-מלון זה .

הדבר הנורא ביותר למשפחות, בפרט לאוכלוסיה האתיופית. יחד עם זאת צריך

להסתכל על העניין בעיניים מציאותיות ולהבין כי הם כנראה ישבו בבתי-

המלון שנה. צריך לגשר בין שני הדברים האלה ולבנות מערכות ניידות

מתוחכמות כדי שאפשר יהיה "לשחק" עם שני הדברים; גם לתת להם תנאים

מינימליים של נוחיות בבתי-המלון, וגם לבדוק כל הזמן איזו קבוצה יכולה

לעבור כבר למיתתם של קרוואנים - - -
היו"ר מ. קליינר
כפתרון זמני.
ג. כהן
כפתרון זמני.

מצד אחד מדברים על שנה, ומן הצד האחר האוצר אומר

שדבר כזה לא יכול להתבצע תוך שנה. כל הזמן יש לנו מלחמות עם האוצר,

אבל אנחנו צריכים להבין מהי המגמה? אם יש מגמה נכונה, לפנות את בתי

המלון תוך שנה, וכל הגופים הרלבנטיים צועדים לקראת אותה מגמה, - - -
היו"ר מ. קליינר
אני משוכנע שזאת גם היתה אותה מגמה במבצע משה.
א. כהו
בכל מה שקשור למבצע משה - המגמה בוצעה.

לא נשאר, בתום שנה, אף עולה בבית-מלון.
היו"ר מ. קליינר
מר אורי גורדון דיבר על פתרונות קבע אחרי שנה.
ג. כהן
ההבדל ממה שהיה במבצע משה הוא זה שאז דיברו על

פינויים של העולים מבתי-המלון למרכזי קליטה - -
א. כהן
הוצאנו 2200 ראשי בתי-אב מבתי-המלון, בשיירה,

לדיור קבע. נשארו רק כמה מאות ראשי בתי-אב

שבקשר אליהם נקבע ביני ובין מר מנצורי תיאום להכניס אותם למרכזי קליטה

על-מנת שנעביר אותם לדיור קבע.
ג. כהן
במרכזי קליטה, עד היום, יש 9000 איש.
היו"ר מ. קליינר
השאלה המרכזית הנשאלת בהקשר הזה של הדברים היא

האם יש תכנית אופרטיבית לפינוי?
ג. כהו
יש תכנית אופרטיבית לפינוי תוך שנה, והיא הוגשה

לקבינט, אלא שהיא לא מקבלת את אישור האוצר.

השאלה שלי היא באיזו מידה נוכל להילחם עליה? יש 4-5 אופציות שעבדו

עליהן יחד; משרד הבינוי והשיכון לחד עפ משרד הקליטה והסוכנות.

הגורמים האלה עיבדו תכנית שנראית ריאלית מבחינת הביצוע בשטח, אבל יש

לגביה, כמובן, הבעיה התקציבית.



ועדת העליה והקליטה של הכנסת צריכה להזמי ן אליה

את האוצר. הבאתי אתי את התכנית כדי שתוכלו לראות אותה, ואם היא נראית

לכם סבירה, אתם צריכים להילחם עליה. זה תפקידה של הוועדה הזאת; ללחוץ

על הממשלה כדי שהיא תקדם את הנושא. בקבינט מקבלים החלטות, מצביעים

עליהן, אבל אחר-כך יש ערעור של האוצר - - -
היו"ר מ. קליינר
האוצר אמר שהוא יגיש תכנית משלו.
ג. כהל
הבעיה שלנו היא הערעור על החלטת הממשלה. זה

בעצם עקב-אכילס של הקבינט. כל החלטה שלא מוצאת

חך בעיני האוצר, וכמעט כל החלטה תקציבית לא מוצאת חך בעיניו, הוא מערער

עליה.

קיימת עוד בעיה שבקשר אליה מדובר על שלב-ביניים.

אף כי האוכלוסיה הזאת נעקרה כל-כך הרבה פעמים וצריך לדאוג לעקור אותה

מה שפחות בעתיד אבל אם תוך החודשים הקרובים נראה שהאוצר מעכב החלטות

שיכולות לגרום לכך שבעוד שנה אפשר יהיה להעביר את העולים מבתי-המלון,

נהיה מוכרחים לדאוג לכך שהם יועברו לקרוואנים. אי-אפשר להשאיר אותם

לחיות כפי שהם חיים עתה. זה בלתי-אנושי. אי-אפשר לראות אשה אתיופית

יושבת בבית-מלון כאשר התדמית שלה בעיני עצמה ובעיני בעלה וילדיה, יורדת

מרגע לרגע. בהקשר הזה של הדברים מן הנכון להזכיר שלא כל אחת מהנשים

יכולה לעסוק בבית-המלון במעשה-אמנות מהבוקר עד הערב - - -
י. צור
הם צופים בטלוויזיה.
ג. כהל
מה שקורה אתם הוא בבחינת צער בעלי חיים.

מכל מקום עד שיגיעו הקרוואנים צריך לאפשר, במטבח

של המלון, לנשים אתיופיות להיות אחראיות על הבישול, והן תעסקנה,

בתורנות, את כל הנשים כדי שהללו תשתתפנה בהכנת הארוחות. בנוסף לכך

אפשר להעמיד בתוך החדרים של המשפחות פלטות חשמל ומקרר קטן, כיוון שאין

ברירה אחרת - - -
ג. שפט
אחרי השריפה הראשונה תהיה ברירה.
ג. כהל
במרכזי קליטה אין לאתיופים פלטות חשמליות? הם

לא מבשלים?
ג. שפט
אבל לא בבתי-מלון.
ג. כהל
התענוג הכי גדול שלי הוא לראות איזה בטחון יש

לעולים החדשים שבאו לארץ. בעבר העולים התביישו

לרקוד את הריקודים המסורתיים שלהם, אבל היום אנחנו כבר נעשים תסרי-

בטחון לידם. יש היום מי שילמד את העולים מאתיופיה, משה קולט את שלמה,

והעניינים מתנהלים בסדר.

הפרינציפ צריך להיות כזה שצריך לאפשר להם, כל

זמן שהם שוהים בבתי-המןון, עד כמה שאפשר יותר נוחיות, וכמובן שגם זה

כרוך בכסף, אבל הכסף הזה צריך להיות של הסוכנות. הסוכנות עושה מגבית

של 125 מיליון או 150 מיליון, ואני סבורה שהיא יכולה להשקיע מעט מהכסף

בפרוייקט הזה, דבר שמדינת-ישראל לא יכולה לעשותו.

פינויים-. ידוע שהאיכלוס של העולים היה מהיר

והיה הכרח בכך שהוא יהיה מהיר. אמרתי כבר בתחילת הישיבה שכל מה שהיה

רשום על הנייר, בוצע בשטח מבחינת האיכלוס וזה היה נכון וטוב, אבל אי-

אפשר היה לדעת על הנייר את מי מאכלסים בכל מקום ומקום. קבעו מספרים,

אבל לא ידעו את מי יאכלסו בכל מקום. כיוון שכך, בתוך האיכלוסים, נעשו

גם עיוותים אם כי נעשו פחות עיוותים ממה שהיו יכולים להיווצר. אחרי



שברע שבועיים התמונה התחילה להתבהר, בפרט אחרי התחקירים, הבנו כי במקום

מסויים יותר מדיי צפוף, במקום אחר המשפחות רבות, במקום אחר יש אשה שלא

מסתדרת עם הסביבה, במקום מסויים היתה רק אשה אחת בסביבה של גברים, ועוד

כהנה וכהנה מקרים.

צריך לציין כי אנחנו עומדים עם סטופר ביד בעיקר

בכל מה שקשור לנושא החינוכי לכן מצד אחד צריך לעבוד מהר, אבל כיוון שיש

בעיות ואיננו רוצים לחזור על שגיאות העבר, ומהירות תמיד יוצרת שגיאות,

צריך לעבוד מהר-לאט עד כמה שאפשר.

על מה שקרה בכדורי ודאי תשמעו מפיו של מר

מנצורי, שיש לו כבר מסקנות, מכל מקום היתה שם פאשלה גם מבחינת

הקריטריונים, וגם בכל מה שקשור לשאלה: את מי היה צריך ליידע? קודם כל

צריך ליידע את האיש עצמו, וזה לא קרה. צריך ליידע את המועצה המקומית

שבה הוא גר או את הרשות המקומית, וזה לא קרה, וצריך ליידע את משרד

הקליטה, והמשרד לא ידע. זאת היתה שגיאה, הגורמים הרלוונטיים מודים בה,

ומאחר שהם מודים בה אנחנו מקווים ששגיאות כאלה לא תישננה בעתיד.

בנהריה באו לאנשים, שאלו אותם איך הם מרגישים,
הללו ענו
טוב, תודה, הכל תודה לאל בסדר, אבל מזה אי-אפשר ללמוד שלם

דבר. עוד לא נתקלתי באתיופי, ולו גם אחד שמתלונן, לאבל באותו מקום לא

היה איכלוס של קרובים עם קרובים בדרגה ראשונה או אפילו שניה. מדובר,

כאמור, על המקום שבין כדורי לנהריה. אני לא טוענת שלא היה צריך לפנות

את האנשים משם אבל אילו היו מבקשים קרוואנים באותו מקום - היו מקבלים

אותם. אלא פניה כזאת לא הגיעה. היה צריך להשאיר את העולים במקום

כיוון שלילדים כבר היה קשר עם ילדים אחרים בסביבה, המשפחות יצרו קשרים

עם משפחות מאמצות, וכוי. צריך ואפשר היה להקים עוד קרוואנים במקום.

הסוכנות הבטיחה, גם בישיבת הקבינט, כי הפינויים

יעשו לעתיד אחרי החלטות שתקחנה בחשבון גם את העניין הגיאוגרפי, דאת

אומרת שלא יפנו את צפת, לדוגמה. צפת, אחרי בלותה, היתה לה עדנה. היתה

אצלה הגירה שלילית, כמו אצל הרבה עיירות פיתוח, אבל היום היא מתחילה

לגדול עם עולים וכולם שמחים עם העליה מאתיופיה.

הרבה מקומות שלא רצו לקלוט בעבר עולים,

"מתנפלים" עלים כיום. בצפת בית המלון עומד בצד הכביש הראשי ועלולות

לקרות לידו תאונות דרכים, צריך לפנות את בית-המלון, ואני הבנתי את מר

מנצורי כאשר הוא נסע כדי לפנות את העולים משם, אבל מאחר שהדרך היחידה

היתה לפנות את העולים אל מחוץ לצפת, וצפת רצתה מאד לקלוט את העולים

האלה כדי שהם יתיישבו בה כאזרחים לעתיד לבוא, הפצרתי במר מנצורי והוא

הבטיח לי שאם יהיו קרוואנים במיתחם צפת, הכל יסתדר.

יש בעיות של אזורים שונים ברחבי הארץ, כמו הבעיה

של ירושלים, לדוגמה. טדי קולק מוכן להילחם על כל יהודי אתיופי, ויש

בירושלים קרוב לאלפיים אתיופים ששוכנים בשני מלונות. בשביל האתיופים

ירושלים היא משאת-נפשם, ואני מבינת גם את ראש העיר, טדי קולק, אבל

מלון דיפלומט מאכלס קרוב ל-1300 איש וזרז בגדר הבלתי-אפשרי. זאת מאסה

אדירה בשביל בית-המלון.. כירון שכך המלרן מבקש לדלל חלק מהעולים, ונכון

שצריך לדלל, אבל יש התנגדויות להצבת קרוואנים. יש 4 מקרמרת ביררשלים

שאושרו על-ידי תכנית המיתאר הארצית; בגילה, בפיסגת-זאב, בגבעת-המטוס,

ובגבעה הצרפתית. בשני מקומות יש התנגדות של הטבע. . האדמה משופעת, היא

קשה מאד, עלות הפיתוח באותו מקום גבוהה בהרבה מאשר בכל מקום אחר, דבר

שעולה הרבה כסף, לטדי קולק אין כסף, ולאוצר אין כסף. בשני מקומות

אחרים, כמו פיסגת-זאב וגילה, יש התנגדות מצד התושבים. הם לא רוצים

להוסיף בשכנותם קרוואנים לא לעולי רוסיה ולא לעולי אתיופיה.
ע. ברעם
מלון דיפלומט מדלל את העולים מתוכו.

ו
ג. כהל
השאלת אם הדילול יהיה לכיוון של בית-מלון אחר

בתוך ירושלים, כפי שמציעה חברת עמידר, שמנהלת

משא-ומתך עם עוד בית-מלון, כדי שבסופו-של-דבר, כאשר יגיעו הקרוואנים,

העולים ישארו בתוך ירושלים, או שלא תהיה ברירה, אי-אפשר יהיה לשאת את

הצפיפות, ולא יהיה בית-מלון אחר בירושלים שאליו יהיה אפשר להעביר את

העולים. בהזדמנות הזאת אני מבקשת לציין באזניכם כי קיים מקח ומימכר

ועוד לא נחתמו סופית חוזים עם בתי-המלון בארץ. אני ממליצה שהיושב-ראש

יאפשר למר מנצורי, בהמשך הישיבה, להרחיב את הדברים בקשר הבעיה הזאת. /

יתכך שיצטרכו להעביר מירושל.ים 300-400 עולים,

וזאת תהיה בעיה שאינני יודעת עדיין איך היא תיפתר.

אני חוזרת לבעיית החינוך של העולים מאתיופיה

ומבקשת ליידע אתכם כי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת אמורה לקיים ישיבה

בה היא תקרא למשרד החינוך והתרבות כדי שהוא יפרוס בפניה את ההיערכות

שלו לנושא. משרד החינוך והתרבות נערך באחור לקליטת עולי אתיופיה לא

רק באשמתו. עד לפני מספר ימים לא היו בידיו נתונים של התפלגות גילית,

ועל מספר האנשים, ואני טוענת כי האחור הזה בקבלת הנתונים לא היה הכרחי.

מכל מקום כיוון שכך, רק לפני מספר ימים המשרד התחיל להערך לנושא,
והמדיניות שלו היא כזאת
א. לקיים, במידת-האפשר, בבתי-המלון, או

במרכזי הקליטה, כיתות קל"ט, ודאי לגן חובה, אבל בהקשר הזה של הדברים

אתם חייבים להבין שאין בסביבה בתי-ספר דתיים. העליתי את הנושא של דתי

ולא דתי גם בקבינט, והוא עלה גם לדיון בוועדת החינוך והתרבות. האם

הוועדה הזאת דנה כבר בסוגיה הזאת?
ג. שפט
עדיין לא.
ג. כהן
המדיניות של היום ממשיכה את המדיניות הקודמת, אם

כי היא קצת יותר ליברלית, ואני מדגישה את המלה-.

קצת. שלא כמו בימי מבצע משה, כאשר רוב העולים הגיעו לכאן בלי משפחות,

לעולים של מבצע משה גם לא היה עם מי להתייעץ, דבר שלא קיים לגבי העולים

של מבצע שלמה. למרות כל אלה העולים החדשים אינם מודעים כל-כך

לאופציות הקיימות. מדובר על עדה דתית שרובה תתחנך במסגרות דתיות באופן

טבעי, אבל הברירה צריכה לא רק להעשות אלא גם להיראיות.

צריך להחזיק את עולי אתיופיה בשנה הראשונה, כפי

שהיה נהוג עד עתה, בבית-ספר מיוחד רק לאתיופים - - -
י. צור
שנה?
ג. כהו
כן; שנת לימודים שלמה. זה מה שנקרא: כיתות

קל"ט. העניין הזה מוצדק בהחלט כי ילדי העולים

החדשים מאתיופיה אינם יכולים להיכנס ללמוד בכיתה רגילה. הם לא מדברים

עברית ולא יודעים כלום.

אם תהיינה משפחות שתרצינה, ואם יהיו בתי-ספר

שירצו לעשות אינטגרציה, הנושא יהיה פתוח לשני הצדדים. אותו דבר בכל מה

שקשור לגיל היותר מבוגר, בין 12 ל-17, גם במסגרת עליית הנוער. יש

עליית הנוער לא דתית, אם כי לרוב הילדים הולכים להתחנך במסגרת עליית

הנוער הדתית. בסך-הכל. היום יש לילדי העולים היום קצת יותר אפשרויות,

והם יוכלו לבחור בעצמם מה שהם רוצים.



המערכת תקבל 1000 מורות-חיילרת מצה"ל לצורך עזרה

למשרד החינוך והתרבות בנושא ההוראה. עליית הנוער כבר נערכה לקליטה

הזאת ולא חסרים לה מיתקנים,. וגם למשרד החינוך והתרבות יש כל המיתקנים
הנדרשים, להוצ
יא 34 חדרי כיתות שחסרים. מהבחינה הזאת האוצר לא יצטרך

להשקיע כסף בנושא הזה.
היו"ר מ. קליינר
לא כל-כך קל להציג את האוצר כמי שיוצר בעיות
כאשר יש ענייך שקוראים לו
קביעת סדר-עדיפויות

לאומי. כאשר הקופה ריקה והציבור לא נדרש, ברצינות מספקת, להקריב

קורבנות, קל להציג את האוצר כמי שיש בידו אוצר, כאשר אנחנו יודעים

שבעצם לא זה המצב.

בקשר השאלה-. האם צריך ורצוי להוציא את העולים,

כעבור שנה, לדירות קבע? - התשובה היא: כך, אבל אם. השאלה תהיה: מה

קודם? סל קליטה לשנה שניה או שהעולים ישבו באותו אזור קרוואנים עוד

זמך מה? אז השאלה כבר הופכת להיות יותר מסובכת.

סגנית השר, חברת-הכנסת גאולה כהך דיברה, ובצדק,

על-כך שהיה לא טוב שלא גייסו בזמך מספיק אתיופים יוצאי מבצע משה כדי

לטפל בעולי מבצע שלמה. כיוון שכך אני אומר שצריך לגייס את כוח-האדם

עכשיו, ובנוסף לכך אני מבקש לדעת האם באמת נעשה מאמץ שאם יש עולה שיש

לו קרובים בבאר-שבע, לדוגמה, הוא יישלח לבאר-שבע ולא לטבריה? מדוע

היום לא שואלים בכל ריכוז של עולים האם יש להם איזושהי העדפה, בעיקר

בגלל הסיבה של הקרובים, ומנסים לעשות מבצע החלפות? אולי זה יעבוד? אם

מדברים על עזרתם של האתיופים ממבצע משה, על אחת כמה וכמה רצוי לקבל

עזרה של אתיופים ממבצע משה שהם קרובי עולי מבצע שלמה.

קיבלתי מכתב מהקו הפתוח לפניות הציבור של התנועה

ליהדות מתקדמת הטוען שיש הרבה מאד מקרים כאלה. כיוון שכך אני שואל

מדוע לא להחליף עולים כדי לאחד משפחות? י מדוע לא עשו בהתחלה נסיון

כזה? נכון שלא מדובר על עולי רוסיה אלא על עולי אתיופיה, אבל בכל זאת

גם להם, בכל מקום שאפשר, צריך לתת חופש בחירה, במיוחד כאשר מדובר על

ענייך שכולנו מסכימים לכך שהוא רצו'-.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יעקב צור.
י. צור
1. בכל הדיווחים אנחנו שומעים על הרבה דברים

שנראים לעין אבל יש מספר שאלות שכפי שאני מכיר

אותך הך נחשבות שאלות הרבה יותר מהותיות. לדוגמה, בישיבה הקודמת מר

אורי גורדון אמר שלא מדאיג אותו אם העולים יגיעו לדיור קבע בעוד

שנתיים, ענייך שמדאיג את העתונאים ואת כל מי שמסתכל על הנושא הזה, אבל

אותו זה לא מדאיג. אותי לעומת זאת מטרידה השאלה היכך העולים יגורו

בדיור הקבע? עולה מאתיופיה מקבל פעם אחת דיור קבע, יותר הוא לא זז

מהמקום, וזאת בעיה.

2. איך בונים את השנה הראשונה? מתי העולים

יתחילו לעבוד? מתי הם יקבלו הכשרה מקצועית? האם יתנו, כפי שנתנו

במבצע משה, שתי שנות-לימוד לכל הצעירים שהגיעו במבצע שלמה?

עוסקים בהרבה מאד עניינים שמעסיקים את הציבור

אבל אני מבקש לדעת מה התשובה על השאלות המהותיות? איך יהיה הפיזור

שלהם? מה שכולנו מבינים הוא שכמה שיותר מהר הם יצאו לעבודה יהיה יותר

טוב. כיווך שכך, צריך לשלב את האולפך יחד עם עבודה.

3. חינוך: מה שהיה במבצע משה לא יחזור על

עצמו. יש היום משפחות, והך תחלטנה היכן בניהך ילמדו. הרבנים לא

צריכים לקבוע למשפחות היכך בניהך ילמדו, שר החינוך והתרבות לא צריך



לקבוע זאת, אלא הם, על-פי האינטליגנציה שלהם. עד תחילת שנת הלימודים

יש 3 חודשים כך שיהיו מספיק אנשים שהאתיופים יוכלו להתייעץ אתם כדי

לדעת לאן לשלוח את בניהם ללמוד. הנושא הזה צריך להיות ברור-, על-פי

חוק המדינה הם יוכלו לבחור את מסגרת הלימודים, ואף אחד לא יתערב בבחירה

שלהם.

מה שקרה במבצע משח היה ענייך חד-פעמי, ואני מודה

שהוא קרה מתוך שיקול שלי כיוון שהבנתי שזה הדבר הכי טבעי עבורם במצב

שבו הם היו נתונים, וגם לא יכולתי להעלות עליהם את כל העולם כיווך

שבאותה תקופה התמודדנו עם הרבנות על עצם ההיכרות בהם, ולא הייתי מוכן

בשום-פנים-ואופן לנהל על גבם עוד מלחמה.

מה פתאום מחליטים היום לאן לשלוח את הילדים

ללמוד? - אין דבר כזה. כל אחד יבחר לעצמו.
היו"ר מ. קליינר
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת עוזי ברעם.
ע. ברעם
צריך להזכיר כי בוועדה הזאת הועלו דברים שגבלו

בהסתה בכל מה שקשור לעולי אתיופיה. בדיון

שהתקיים כאן לפני מספר חודשים חבר-הכנסת ביטון אמר כי המימסד בארץ לא

רוצה את העולים מאתיופיה, ואז כל חברי הוועדה, מכל הסיעות, יצאו נגד

דבריו אלה. חשוב מאד להבין כי הממשלה עשתה כל פעולה שהיא יכלה כדי

להביא את העליה הזאת ארצה.

אני מבקש לשאול בהזדמנות הזאת 3 שאלות; 1.

חינוך. מלקחי מבצע משה אני מבקש לדעת מה בנושא של הקניית השכלת-יסוד

למבוגרים? אנחנו כל הזמן מדברים על בעיית הילדים ואנחנו מתעלמים

מהמבורגים שבעייתם איננה רק בעיה של שפה. באולפנים צריכות להיות

תכניות מיוחדות, לא רגילות, ללימוד השפה העברית לגם להקניית השכלה

לאנשים המבוגרים כדי שהם יוכלו להתערות בכל עבודה.

2. שר החינוך, מר זבולון המר, הודיע כי הוא

ישלח את כל ילדי העולים מאתיופיה ללמוד בחינוך ממלכתי-דתי. אם מישהו

יגיד שהוא לא רוצה, הוא יוכל ללמוד בזרם אחר. אבל אני שואל אתכם, מי

מהעולים יגיד שהוא לא רוצה? מי מהם יודע בכלל להגיד? אם ישלחו את כל

ילדי העולים מאתיופיה לחינוך הממלכתי-דתי, כולם ילמדו בחינוך הממלכתי-

דתי, אבל בהקשר הזה של הדברים אני מבקש לומר כי חייב להיות חופש בחירה,

למרות שאני מבין שחופש הבחירה לא ישנה את המצב באופן מהותי. הרוב יגיע

למסלול הממלכתי-דתי, אבל יש מיעוט שאנחנו רוצים להשפיע עליו. בהזדמנות

הזאת אני מבקש לומר לכם כי אני, אישית, רוצה להשפיע עליו. אני רוצה

לומר לעולי אתיופיה שבחינוך ממלכתי אין שום מעילה מבחינת ארץ-ישראל,

מבחינת הדת היהודית, מבחינת המסורת או מכל בחינה אחרת. מדוע רק

האתיופים יבואו לדבר עם העולים החדשים? גם אני רוצה לדבר אתם ולהשפיע.
ג. כהו
אתה מנוע מלעשות זאת?
ע. ברעם
כן.
י. צור
זה נקרא: להוציא לשמד.
ע. ברעם
אני לא רוצה לשלוח אותם לקיבוצים - - -
ג. כהן
מדוע?
ע. ברעם
את שואלת אותי מדוע? יש כנראה משהו בדבריו של

הרב פרץ כיוון שנוהגים לומר שאין עשן בלי אש.



3. תמיד דובר על-כך שחלק מהאתיופים לא רוצנה

לצאת ממרכזי קליטה למגורי-קבע, אבל זה היה נכון כאשר דובר על מספר קטן

של עולים. כאשר מדובר על מספר כזה גדול, ענייך מגורי-הקבע - - -
י . צור
אז עלו יותר עולים מאשר היום.
ע. ברעם
אלה שלא רצו לצ;את ממרכזי הקליטה לא נאמדו

במספרים ענקיים.

סדר-העדיפות בכל מה שקשור לעולים, בעיני, הוא

כזה: חינוך, חינוך מבוגרים, תעסוקה, ורק אחר-כך דאגה למגורי-קבע

וליציאה ממרכזי הקליטה.
היו"ר מ. קליינר
תודה. רשות הדיבור למר אפרים כהן.

אני מבקש שתשיב לנו על השאלה: איך, בכל זאת,

משרד הקליטה מעורב בכל מה שקורה לעליית יהדות אתי ופיה?
א. כהן
צריך לייצב את נדידת העולים מאתיופיה, בארץ,

כיווך שהענייך הזה גורם נזק רב למשפחות - - -
היו"ר מ. קליינר
יש נדידה?
א. כהן
כך. צריך לייצב את הנדידה שלהם, וזאת עבודה

קשה. מדובר, בעצם, על איחוד מבצע שלמה.
משרד הקליטה הכין תכנית שנקראת
גל ב', אמגם

לפני המבצע של 36 שעהות, אבל יש בה מספר עקרונות חשובים כיווך
שההיסטוריה איננה רחוקה
20 בנובמבר 1984, ינואר 1985, וההמשך של

קליטת מבצע משה. מכל אלה הצטבר נסיון רב גם למשרד הקליטה וגם למוסדות

האחרים.

העקרונות שעליהם אני מדבר הם אלה: 1. צריך לטס?:

בנוער, גילאי 17 - 12, שצריך להיקלט על-ידי מוסדות עלית-הנוער. צריך

להוציא אותם, כמה שניתך מהר יותר, מהקרוואנים ומבתי המלון.

2. קבהוצה של גילאי 27 - 17 המונה כאלף בוגרים

שצריכה להיקלט במסגרות הכשרה מקצועית - - -
ג. כהן
1200.
א. כהן
גילאי 27 - 17 יכנסו למסגרת של שנתיים, אם זאת

הכשרה מקצועית או השלמת השכלה, ובהקשר הזה של

הדברים מך הראוי לציין כי הקבוצה של מבצע שלמה קצת יותר חזקח מהקבוצה

שהגיעה אלינו במבצע משה.

3. איחוד משפחות מבצע שלמה עם מבצע משה, כולל

מתך סל קליטה.
ע. ברעם
התופעה הזאת רווחת?
א. כהן
היא קיימת. אנחנו מאפשרים כרגע לסוכנות

היהודית להשלים את המבצע של איחוד מבצע שלמה,

כיווך שחלק מהמשפחה נמצא, לדוגמה, בטבריה, וחלק אחר נמצא בבאר-שבע.
ע. ברעם
כמה, באופן משוער, יש?
ג. כהן
של מח?
היו"ר מ. קליינר
מר כהן מדבר עלי איחוד מבצע שלמה ולא על איחוד

י מבצע משה.
א. כהל
אני מדבר על העיקרון של איחוד מבצע שלמה עם מבצע

משה.
היו"ר מ. קליינר
יש לכם איזושהי הערכה על סדר-גודל?
א. כהי
הנתונים מרוכזים בידי 4 מרכזי-מידע. אצלנו כל

המערך של מבצע משה ממוכן, עכשיו נכניס למחשב את

כל הנתונים של מבצע שלמה, ונעשה הצלבה כדי להגיע למידע מירבי בקשר
השאלה
מי יתאחד במבצע שלמה?

יש קבוצה לא מבוטלת של מי שנלווים למשפחות. לאלה

צריך לתת את המענק הדרוש כדי שהמשפחה תקלוט אותם, עניין שאושר אם אינני

טועה על-ידי אגף התקציבים. מדובר על 7500 שקלים שינתנו למשפחות

שתקלוטנה את הנלווים.
היו"ר מ. קליינר
. הנושא הזה הוא יותר מדי רציני כדי לדון בו דרך

אגב. נצטרך לקיים ישיבה מיוחדת ולדון בבעיה

הזאת.
ג. כהן
קיימת תכנית של שלושת המשרדים.
א. כהן
בשלב זה נתנו לסוכנות אפשרות לסיים את עניין

מבצע שלמה, ואז, ברגע שהם יגמרו את עבודתם,

אנחנו נשתלב בה.

אני מסכים עם הרעיון שלא צריך למהר עם דיור קבע.

אסור שהעולים ישארו בבית-מלון, אבל איני מפחד שהם יעברו לקרוואנים

וישארו בהם שנים רבות. האפשרויות של היום הן: דירות נייר, נכסי

רכישה, ומשכנתאות מועדפות. נכון להיום משרד האוצר הודיע שמשפחה בת 6

נפשות תוכל לקבל 140, אלף שקלים מענק פלוס 37 אלף דולר, במסגרת הפרוגרמה

הגדולה של אריק שרון.

אם נעבוד על-פי 3 העקרונות האלה כי אז אני מאמין

שנוכל לעמוד במשימה המוטלת עלינו.
היו"ר מ. קליינר
לצערי הרב יש לנו היום מיגבלת זמן לכן נצטרך

לקצר את הישיבה ולהמשיך אותה פעם אחרת. עד אז

אני מבקש ממר מנצורי להשלים במספר מלים את מה שנאמר בישיבה הזאת,

ובמיוחד להתרכז בשאלה של איחוד מבצע שלמה.
ב. מנצורי
אני מבקש קודם כל להתייחס להערת היושב-ראש ולומר

שמי שחשב שבימים שישי-שבת של מבצע שלמה אפשר

יהיה למיין את האנשים או לאחד אותם עם משפחותיהם ששוהות בארץ - טעה.
היו"ר מ. קליינר
מה לגבי העתיד?
ב. מנצורי
95% מהמקרים של איחוד משפחות מקירבה ראשונה -

בוצע. נשארו 5% שלא בוצעו בגלל סיבות

אובייקטיביות כאשר בני זוג או ילדים אינם רוצים להתאחד, דבר שמחייב

שאלות יותר קשות ובדיקה של הדברים יותר לעומק.
היו"ר מ. קליינר
האם יש לכם לוח זמנים משוער לאיחוד מבצע משה?
ב. מנצורי
להערכתי זה עניין שיארך פרק זמן של שנה.
נ. ארד
מינימום.
היו"ר מ. קליינר
יש אפשרות של גמישות? נניח שיש מקרה היפוטטי של

משפחה בטבריה שרוצה לעבור לבאר-שבע, ובאותה עת

קיימת בבאר-שבע משפחה שרוצה לעבור לטבריה. האם יש אפשרות לעשות זאת?
ב. מנצורי
אם מדובר על קירבה מדרגה ראשונה - אנחנו פועלים

מיד. אם מישהו הגיע במבצע משה, נניח אב עם בך,

ואשתו הגיעה עכשיו עם ילדה נוספת, זאת בעיה שפותרים אותה מיד. אבל

לקחת שני אחים, שמשפחתו של אחד מהם הגיעה במבצע משה, והשניה במבצע

שלמה, זה לא דבר שיכול לעבוד מהיום למחר, מה עוד שהאחד כבר גר בדיור

קבע, ולשני צריך למצוא דיור קבע.

היו"ר מ. קליינר-. נניח שאני נמצא במרכז קליטה בטבריה ואחי נמצא

בבאר - שבע, ואני שומע שיש מישהו שגר במרכז קליטה

בבאר-שבע ואחיו גר בטבריה. מה מניע להחליף בינינו?
ב. מנצורי
אין בעיה. אם יש מרכז קליטה בטבריה שמחליף

מרכז קליטה בבאר-שבע - אין כל בעיה. נתנו,

כאמור, עדיפות לקירבה מדרגה ראשונה.
נ . ארד
ה-95% תופסים לגבי דרגת קירבה ראשונית?
ב. מנצורי
במבצע שלמה, קרובים מדרגת קירבה ראשונית אוחדו

ב-95% של המקרים. 5% גם לא יאוחדו בעתיד,

להערכתי.
נ. ארד
אני מציעה ליושב-ראש לקיים עוד ישיבה בנושא

שלמענו הוועדה התכנסה היום כיוון שאנחנו לחוצים

בזמן ונצטרך עוד דקות אחדות להפסיק אותה.
ב. מנצורי
לפני סיום הישיבה אני מבקש להתייחס לנקודה

נוספת. סגנית השר דיברה על המקרה של כדורי אשר

לגביו היה ברצוני לומר חד-משמעית שגם ועדה פנימי.ת של הסוכנות קבעה כי

המדיניות נכונה, אבל התהליך עצמו לא היה נכון. למדנו ממה שקרה, יש

מקרים אחרים שאנחנו עומדים - - -
נ. ארד
אתם מחזירים אנשים חזרה או לא? שם נקרעו - - -
ב. מנצורי
אנשים לא נקרעו ממשפחותיהם. אולי נקרעו עולים

מהמשפחות המאמצות שלהם - - -
נ. ארד
זאת פונקציה של קליטה.
ב. מנצורי
אותה משפחה שאימצה בכפר תבור משפחה מכדורי

שנמצאת היום בנהריה, בקרוואן שלה גרה משפחה יותר

גדולה. אני אשמח מאד אם המשפחה המאמצת תאמץ את המשפחה היותר גדולה.
נ. ארד
אתם הרי מעוניינים שתהיה קליטה נכונה - - -
ב. מנצורי
אין טאבו על הדברים האלה - - -

נ. ארד חשוב לומר זאת כיוון שההשלכות של הנושא הזה

תורגשנה בעתיד.
היו"ר מ. קליינר
אולי בדיעבד לא הייה צריך לעשות זאת.

ו
ב. מנצורי
. אני מבקש מהיושב-ראש לשמור לי את זכות הדיבור על

הנושא הזה לישיבה הבאה כיוון שזמנה של הוועדה

קצר ואני מעוניין להבהיר את הדברים, אבל אינני יכול לעשות זאת בשתי

דקות.
היו"ר מ. קליינר
בהחלט. גם סגנית השר לא סיימה את סקירתה.

רשות הדיבור למר מרדכי גרוברג.
מ. גרוברג
ההסתדרות מוכנה להעמיד לרשות העולים האלה,

לצורך הכשרה מקצועית, את רשת עמל שיש לה הכלים

להדריך אותם תוך כדי לימוד השפה העברית. תוך כדי לימוד השפה העברית

אפשר ללמד את עולי אתיופיה מקצוע, כך שלא יקרה שהם יגמרו אולפן, ואהר-

כך לא תהיה להם תעסוקה והם לא ידעו מה לעשות.
ב. מנצורי
אתה מדבר על מבוגרים?
מ. גרוברג
כן.
ב. מנצורי
יש לנו נסיון טוב עם רשת עמל באשקלון, אלא

שההצעה הזאת יקרה מדי. מכל מקום צריך לבדוק

אותה בקשר כמויות האנשים שעליהם מדובר.
היו"ר מ. קליינר
כפי שאני מכיר את מר גרוברג, הוא ידאג להנחה.
מ. גרוברג
אפשר לדבר על-כך.

אני מבקש לא לחדור על הטעויות שנעשו ומבקש עוד-

שתינתן לעדה לבחור מה שהיא רוצה, היכן היא רוצה לגור, ובאילו בתי-ספר

היא רוצה שבניה יתחנכו. אני לא רוצה לדבר עכשיו על השאלה: כן תרדים

או לא חרדים, אבל אתם צריכים לדעת כי הישיבות האשכנזיות החרדיות אינן

מקבלות אליהן את האתיופים. הן רוצות להכניס את עולי אתיופיה למעין גטו

נפרד, ולהפוך אותם להיות יהודי-חסות.
היו"ר מ. קליינר
תודה. סגנית השר רוצה לסיים את הישיבה בבשורה.
ג. כהו
אני אצטרך להשלים את דברי בישיבה הבאה שהוועדה

תקיים.
היו"ר מ. קליינר
אנחנו נקיים ישיבת-המשך, באותו הרכב של

משתתפים.
ג. כהן
היתה החלטת קבינט בקשר שידור החדשות ברוסית שלא

מילאו אחריה, אבל עכשיו המאבק שלנו נשא פרי,

והחל משבוע הבא מהדורת מבט לחדשות בטלוויזיה תיקלט בתרגום סימולטני

ברשת רקע, ברוסית בינתיים. התכנית האמהרית משודרת משעה שבע עד שעה

תשע. גם בתכנית האמהרית נכניס שיפורים, אבל משעה תשע, את מבט לחדשות

בטלוויזיה ישמעו בתכנית רקע בתרגום סימולטני לרוסית.
היו"ר מ. קליינר
אנחנו שמחים מאד לשמוע את הבשורה הטובה הזאת.

בסיור שקיימנו תרמנו את תרומתנו הצנועה - - -
ג. כהן
אני לא אומרת שלא, אלא אומרת שניהלתי מאבק יום-

יומי על העניין הזה - - -
מ. גרוברג
אני מבקש להודיע לוועדה כי כל עולה חדש שיקבל

פחות משכר מינימום יוכל לפנות למועצת הפועלים

הרלוונטית ואנחנו נדאג להגיש תביעות משפטיות נגד אותו מעסיק.
היו"ר מ. קליינר
אנחנו צריכים לקיים, גם בקשר הבעיה הזאת, דיוך

נפרד.

אני מודה לסגנית השר, לבל האורחים והחברים

שנמצאים אתנו על השתתפותם בדיון.

הישיבה הסתיימה בשעה 14.20

קוד המקור של הנתונים