ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/06/1991

היערכות הסוכנות היהודית לקליטה ראשונית של העולים שהגיעו ב"מבצע שלמה"

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 157

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני. כ"ח בסיון התשנ"א, 10.6.1991. שעה 13.00
נכחו
חברי הוועדה: מ. קליינר - היו"ר

י. ביילין

ע. ברעם

מ. גור

י. צור

ג. שפט
מוזמנים
א. גורדוך - ראש מחלקת העליה בסוכנות

היהודית

ב. שווייגר - עוזרו של מר א. גורדוך

ש. ואך - משרד הקליטה

מ. וקרט - האוצר

י. שוורץ - משרד הבינוי והשיכון

ד. אפרתי - משרד הפנים

א. טנצר - משרד הכלכלה והתכנון

ר. אלעזר - יו"ר ארגון הגג של עולי

אתיופיה

ש. מולה - סגן יו"ר ארגון הגג של עולי

אתיופיה

א. יורדאי - גזבר ארגון הגג של עולי "

גב' ש. וויל - ארגון הגג של עולי אתיופיה

א. מסלה - הוועד הפועל של ההסתדרות
מזכירת הוועדה
7 . מאור
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
היערכות הסוכנות היהודית לקליטה ראשונית

של העולים שהגיעו ב"מבצע שלמה".
היו"ר מ. קליינר
אני מתכבד לפתוח את ישיבת רעדת העליה והקליטה

של הכנסת ומקדם את כל הנוכחים בברכה.

כיוון שמר אורי גורדון טעם הגיע אני אנצל את

ההזדמנות כדי לשאול את מר דוד אפרתי שאלה. סיירנו במלון "דיפלומט"

בירושלים ושם מר אופיר פינס, סמנכ"ל המחלקה לעליה, מתח ביקורת על משרד
הפנים בקשר הוצ
את הדרכונים או תעודות-העולה לעולים מאתיופיה. לאחר מכן

למר אפרתי היה תיקון, אבל בשביל הסדר הטוב אני מבקש אותו לעדכן אותנו

בכל מה שקשור לבעיה הזאת.
ד. אפרתי
השיטה שנקבעה בסדרי-העבודה ברישום של העולים

מאתיופיה ב"מבצע שלמה" היא למעשה שיטה שהיתה

נהוגה גם לגבי העליות הקודמות ובמבצעים קודמים של עולי אתיופיה, כאשר

העולים מגיעים חסרי תיעוד לחלוטין, עם פרטים חסרים שאנחנו צריכים לרשום

אצלנו, וכאשר לוח השנה האתיופי שונה מלוח השנה הגרגוריאני לפיו אנחנו

נוהגים לרשום את תאריך הלידה, פרטים כגון: מצב אישי, מצריכים תחקיר,

והקשר המשפחתי הוא עניין שצריך לקבל לגביו בירור מוקדם. בנושא של

הרישום, משרד הפנים תמיד סמך על עבודות-תחקיר -מקצועיות שנעשו על-ידי

עובדים סוציאלייים שתודרכו בהליכי הרישום, שקודם תיחקרו, ולאחר שסיימו

את התחקיר ואת בירור המבנה המשפחתי העבירו אלינו, למשרד הפנים, את פרטי

הרישום לגבי כל עולה, לגבי כל אדם בכל גיל, ועל-סמך הכרטיס המשפחתי הזה

אנחנו התחלנו את הרישום המחייב על-פי חוק מירשם האוכלוסין.

השיטה שנקבעה בהנחיה של הסוכנות היהודית היתה,

שלא כמו פעמים קודמות, לא לחפס, אלא לאפשר לתחקירנים של הסוכנות לבצע

את מלאכתם בניוחתא מבחינת משך-הזמן, ולאחר שמלאכתם תושלם מבחינת סיום

הרישום והתחקיר הראשוני בכל מרכז, משרד הפנים יקבל את הרישום במרכז

רישוי מרחבי, מחוזי, ולשם כך נקבעו 4 מחוזות במשרדי הסוכנות, כאשר משרד

הפנים מקבל את החומר, רושם את הפרטים בשאלונים המתאימים, באותו זמן

ניתן מספר זהות לכל תושב, עם הקשר המשפחתי כפי שנקבע בתחקיר, ולידנו

יושב צוות של משרד הקליטה שמקבל העתק מהשאלון, מקבל את התמונות במקובץ,

והוא יכול, מיד, להתחיל לטפל באותם עולים כפי שהוא עושה לגבי כל עולה

אחר מכל מקום אחר בעולם.

כאמור היינו ערוכים בשיטה הזאת ממוצאי-שבת, מיד

אחרי שהעולים הגיעו, אלא שבניגוד להערכות קודמות, התחקיר נמשך הרבה מאד

זמן יחסית לתכנון, ורק באמצע השבוע הראשון התחלנו לקבל ממרכזים

מסויימים את החומר כדי להתחיל לבצע את חלקנו בעבודה.

נכון להיום באזורים כמו ירושלים כל החומר שהוכן

במרכזי הקליטה, 90% ומעלה, הושלם בכל מה שנוגע למלאכת הרישום. באזור

הדרום - יותר מ-70%-60%, באזור המרכז, מלבד כפר יהושע, החומר כולו

גמור, ובאזור הצפון, שמרכז הרישום שלו בחיפה, אפשר לדבר על 85%-80% של

חומר גמור. על כל היתר אנחנו עובדים בקצב של השלמת החומר על-ידי

הסוכנות, וההערכה שלנו היא שלגבי מרבית המקומות נשלים את העבודה היום

או מחר, ואילו החלקים האחרים, ה-10%, יושלמו עד סוף שבוע הבא.

היו"ר מ. קליינר; תודה. אני מצטער שהתקבל רושם כפי שהוא

התקבל, אבל עכשיו הדברים לובנו והוהברו.

נעבור לנושא שלשמו התכנסנו -



היערכות הסוכנות היהודית לקליטה ראשונית

של העולים שהגיעו ב"מבצע שלמה"
היו"ר מ. קליינר
הנושא המרכזי שלשמו התכנסנו היום קשור במיפגש

עם מר אורי גורדון, ראש מחלקת העליה של הסוכנות

היהודית, כאשר מחלקת העליה היתה הגוף שמבחינת המימסד ניצח על הצדדים

הלוגיסטיים-הארגוניים של גיוס או ביצוע הבאתם של 15 אלף היהודים

שהגיעו, הכנת כל התהליך במשך תקופה ארוכה, ועל-כך מגיעים למחלקה הזאת

דברי שבח, יחד עם זאת מר גורדון אמר שהנה עכשיו הגענו לימים האפורים

שאחרי החגיגה.

אני רוצה שהדיון הזה, מעבר לסקירה, יתמקד בנושא

שמר גורדון העלה גם מבחינה ציבורית והוא תקופה של שנה שבה העולים

צריכים להיות במרכזי הקליטה, וכבר היום צריך לדאוג שהאנשים האלה גם

יצאו ממרכזי הקליטה תוך שנה. בקשר והבעיה הזאת נקבל היום הסברים מפיו

של מר אורי גורדון.

אני שמח שנמצא אתנו גם. מר ישראל שוורץ, מנהל

מחלקת האיכלוס במשרד הבינוי והשיכון, שממנו- נשמע, יותר מאוחר, כיצד

אנחנו נערכים לקלוט את עולי אתיופיה, ומה קורה עם כמה מאות ראשי בתי-אב

מ"מבצע משה" שעדיין נמצאים במרכזי קליטה? בזמנו דיברתי עם הממונה על

התקציבים הקודם לגבי העלאת התיקרה של הסכום אותו משלמים עבור דירות

נייר, עניין שנראה לי עכשיו כמו פרהיסטוריה. אז היה מדובר על ממוצע של

60 אלף דולר או 70 אלף דולר פר דירה - - -

י. ביילין אחר-כך הגג בוטל.

היו"ר מ. קליינר; מכל מקום אנחנו מעוניינים לדעת מה קורה בתחום

הזה?

חברי הוועדה יתייחסו יותר מאוחר לדברים במסגרת

הסעיף הכולל של היערכות הסוכנות היהודית לקליטת ראשונית של העולים

שהגיעו ב"מבצע משה".

קודם שנתחיל בדיון אני אציג את האורחים בפני

חברי הוועדה (מציג את האורחים).

רשות הדיבור למר אורי גורדון.
א. גורדון
מזה מספר ימים אנחנו עוקבים אחרי כל מרכזי

הקליטה בארץ בקשר הסוגיות של חיי היום-יום

הקשורות ליום שלאחר החגיגות, ההצהרות, ואמירות התודה, ועלי להודות כי

אינני יודע אם חברת-הכנסת גאולה כהן הוזמנה או לא הוזמנה לישיבה, מכל

מקום חבל שהיא לא נמצאת כאן כיוון שבקבינט נבחרה ועדה למעקב, והיא

משוטטת כיום בכל מרכזי הקליטה, עניין שאנחנו שמחים בקשר אליו מאד,

ואיננו רואים בו כלל מיטרד.

הבעיות שאני מדבר עליהן הן בעיות אובייקטיביות

והן אינן פשוטות כלל ועיקר. עם סיומו של "מבצע שלמה" הגיעו למרכזי

הקליטה שהסוכנות היהודית מפעילה, 83 במספר, עולים שהתיישבו בהם מדן ועד

אילת. אם אתם שואלים היום כמה עולים נמצאים במרכזי קליטה כי אז אני

אענה לכם; 30 אלף. לא כולם אתיופיים. מהם 23,600 אתיופיים.

פתחנו עכשיו, באופן מיוחד, 33 מרכזי קליטה,

מתוכם 28 בתי-מלון, בתי-הארחה, כפרי נופש, וכמובן אתרי קרוואנים.



אני רוצה, כבר בפתח דברי, לומר כי אני אעשה כל

מאמץ כדי להוציא את הערלים האלה מבתי-המלון ואני רוצה להסביר מדוע.

מצד אחד היינו צריכים, ברגע שהאווירונים נחתו בארץ, לדאוג לכך שלכל

עולה תהיה מיטה, קרוואנים לא עמדו לרשותנו, כך שנאלצנו לדאוג לעולים

למיטות בבתי-מלון.

אין כל ספק בכך שמשפחה אתיופית לא מתפקדת בבית-

מלון. בבתי-מלון, לדוגמה, אם המשפחה איננה יכולה לבשל, ולכן בתי-המלון

מהווים מהבחינה הדאת מכשלה.

אני חוזר ואומר כי אני אעשה הכל כדי לפנות את

עולי אתיופיה מבתי-המלון - - -
היו"ר מ. קליינר
היתה איזושהי ידיעה כאילו יפסיקו את הקייטרינג

ויתחילו - - -
א. גורדון
זאת בעיה לא פשוטה כלל ועיקר. במלון "דיפלומט"

יש כ-1300 עולים מאתיופיה שחיים שם בצפיפות

נוראה. אי-אפשר לפתח במקום פעולה נכונה, עמידר עשתה עם המלון חוזה - -
ע. ברעם
לטווח ארוך.
א. גורדון
כמו עם שאר המקומות. אותי, בשלב הזה, החוזה

לא מעניין. אותי מעניינת העובדה שאם לא נוציא

כ-600 איש מהמלון - המצב לא יהיה טוב. לא מדובר רק על דאגה למיטה - -
היו"ר מ. קליינר
אני מבין שהחוזה היה עבור העולים מרוסיה.
א. גורדון
אני לא נכנס לבעיה הזאת, שאגב קיימת גם בטבריה.
י. צור
הבעיה היא החוזים, או שהבעיה מתמקדת במחסור

בקרוואנים?

א. גורדול; הבעיה שאותי מעניינת עכשיו היא כזאת. לנו יש

קרוואנים, אנחנו עומדים לפנות עולים מבתי-המלון,

יחד עם זאת יש בעיה של חוזים ושל אינטרסים שבשלב הזה לא מעניינת אותי.

הייתי שלשום באשקלון ושם משפחה אמרה לי שיש לה

קרובים באילת, היא לא יכולה להגיע לשם כיוון שהמקום רחוק, המשפחה באילת

אמרה אותו דבר, כך שאתם צריכים להבין שיש בעיה. אתמול בלילה העברנו

280 אתיופים מאילת לבית-אורן, ואני חושב שפעלנו נכון.

בחיי היום-יום יש מריבות בלי סוף כיוון שמדובר

על אינטרסים כלכליים. מבתי מלון בצפת או בטבריה לא רוצים לפנות את

העולים, אבל המגמה לפי דעתי חייבת להיות - - -
היו"ר מ. קליינר
בטבריה יש טענה שאין משלמים - - -
א. גורדול
הכל נפתר.

אם לא תהיה הבטחה של משרד הבינרי והשיכון

שבחודשים הקרובים, עד 9 חודשים, העולים החדשים מאתיופיה לא יפונו, כי

אז הבעיה הזאת תהיה בבחינת בכיה לדורות.



יושב אתנו כאן שר הקליטה לשעבר שיכול להעיד על-

כך שעשינו מאמצים עליונים כדי לפנות את מרכזי הקליטה מאותם יהודים

שהגיעו ב"מבצע סודן", עניין שנמשך על-פני שנים. נכון שכדאי לדעת שבתום

"מבצע משה" היו במרכזי הקליטה שלנו 11 אלף עולים מאתיופיה, פינינו

אותם, והיום יש 185 בתי-אב, 634 נפש במרכזי קליטה מעל 6 שנים, שאותם,

כאמור, אנחנו רוצים לפנות דבר ראשון.
י. צור
אתה רוצה לעשות כן כיוון שלא הציעו להם דירות?
א. גורדוו
בגלל הפרובלמטיקה.

כאשר מדובר על 14 אלף, אם לא תהיינה דירות,

יכולה לקרות טעות קשה ביותר, לכן אנחנו הבאנו לקבינט, והוא קיבל החלטה

על פינוי, עד 9 חודשים, של כל עולי אתיופיה שנמצאים במרכזי הקליטה.
י. ביילין
מה משמעותה של ההחלטה הזאת?
א. גורדון
הוקם צוות משותף למשרד הבינוי והשיכון ולמחלקת

העליה והקליטה של הסוכנות היהודית שכבר התחיל

לעבוד, כאשר אנחנו מאתרים תוך כדי זה גם את עניין איחוד המשפחות, ואתם

צריכים להבין כי מדובר על בעיה בתוך בעיה. הצוות האמור יבדוק את

השאלה בתכנית מוסכמת בעיקרון על משרד הבינוי' והשיכון, על האוצר, ועל

הסוכנות היהודית.
י. צור
מה ההחלטה שהתקבלה בקבינט לגבי בתי-המלון?
א. גורדוד
אני לא חושב שזאת בעיה של הקבינט אלא של הגורמים

שעוסקים בקליטה, וקודם כל הסוכנות היהודית.

לנו מותר, במסגרת המדיניות שלנו לקליטה נכונה, לתת יתרון או סדר עדיפות

גבוה שאומר שברגע שאפשר להעביר את העולים למקום מסודר עם מטבח שבו כל

משפחה תרגיש עצמה עצמאית, מצב כזה עדיף על מלון.
י. צור
יש לך אופציות כאלה?
א. גורדוו
יש לנו אופציות, אם כי הן אינן סופיות - - -
י. צור
אתה פשוט לא נשמע נחרץ לכן אני - - -
א. גורדון
יש לנו אופציות.
י. צור
מה שאני שואל הוא האם יש קרוואנים במדינת-ישראל?
א. גורדון
יש.
י. צור
יש מצד שני התחייבות לבתי-מלון, שקשורה בכסף.

האם אתה צריך לקבל עוד החלטות כדי שתוכל לקחת את

כל העולים שנמצאים בבתי-המלון ולשכן אותם בקרוואנים?
א. גורדוו
אני לא מאמין שניתן להעביר את כל העולים - - ~
י. צור
למה?
א. גורדון
אין קרוואנים בשביל 14 אלף עולים. התחלתי

בתהליך שיום-יום נעבוד עליו, על-מנת לפנות עולים

מבתי-המלון, דבר כזה לא נעשה ביום אחד.
היו"ר מ. קליינר
אולי- תיתן לנר תמונה יותר ברורה? האם תעביר את

העולים מבתי-המלון לקרוואנים כפתרון קבע?
א. גורדוו
לא. עד 9 חודשים.
היו"ר מ. קליינר
קרוראן כפתרון זמני במקום בית-מלון.
א. גורדון
אני מציע שתהיו סבלניים ותתנו לי לסיים את דברי

שכן בסופם אני ארצה לבקש מוועדת העליה והקליטה

של הכנסת שתחליט על כמה עקרונות שלפי דעתי הם חשובים, כמו הקטע הזה.

הוועדה הזאת צריכה לתת את כל דעתה על-כך שיהיה פינוי של העולים לכיוון

של דיור קבע. מדובר על "מסע ארוך אל תוך הלילה", אבל צריך להתחיל אותו

היום.

ברצוני להעלות בפניכם מספר בעיות לטווח הקצר,

ואחר-כך אני אעבור לטורח היותר ארוך של הקליטה. אנחנו משלימים את

תהליך הרישום של כלל בתי-האב שהגיע במסגרת "מבצע שלמה", ואת זה היינו

צריכים לעשות לא רק לשם התהליך של איחוד המשפחות אלא גם לצורך הנפקת

תעודות זיהוי, תעודות עולה, וכדומה.

גמרנו את תהליך הבדיקות הרפואיות ואני שרב חרזר

ואומר שאין מדובר על מחלות. כל פעם שאנחנו מדברים על בדיקות רפואיות,
אומרים לנר
מחלות. לא מדובר על מחלות אלא על בדיקות רפואיות שגרתיות.

נתקלנו במקרים כמר אלה של דלקרת עיניים אר מקרים שגרתיים - -
היר"ר מ. קליינר
אתה מודע לשמרערת שהתגלגלו בעניין הזה?
א. גררדרן
כן. העולים החדשים מאתיופיה אינם נרשאים מחלות

מידבקרת, ואין מדרבר על סכנה לבריארת הציבור.

אנחנר ררצים לתת לערלים את הצד הרפראי הנדרש בצררה מסרדרת.

מכאן אני ערבר לעניין איחרד משפחות. מרבית

הערלים מצאר עד כה את משפחותיהם. ביצענו פעולה ארגרנית ענפה במסגרתה

מסרנר את כל השמות באמהרית ל"קול ישראל" ששידר אותם. במקביל הכנר בכל

מרכז קליטה דרכן מיוחד לאיחוד משפחרת שלידר יושב איש שדובר את השפה

האמהרית, רבידר רשימת 14 אלף הערלים.

תהליך היציאה מהמלון לא התאפשר לגבי הערלים טרם

שסיימנו את עניין הרישום, רבהזדמנרת הזאת אני מבקש לומר לכם כי החישוב

שלנו היה נכרן כירון שאילר משפחה מחיפה באה לקחת ילד שעדיין לא רשום,

זאת היתה יכולה להירת עבורנו בעיה. סגרנר את כל מרכזי הקליטה אבל

שלשרם נתתי הרראה להיכנס למהלך שלישי כדי לסיים תרך יומיים את הרישרם

כדי שמרכזי הקליטה יהיר פתרחים; גם אפשר יהיה להיכנס לתרכם לבקר את

הערלים, רהערלים, מצדם, יוכלו לצאת מהמרכזים. הם לא יהיו בבחינת

מחנרת-הסגר. היום התהליך הזה התחיל ראני יכרל לרמר לכם שב-95% ממרכזי

הקליטה העניין הזה פרעל היטב, מלבד פנציר אחד שהיה לנו במרכז קליטה

בצפון כאשר אחד המנהלים החליט לפתוח את המרכז בעוד יומיים, אבל אני

עמדתי בתוקף על-כך שהוא יפתה את מרכז הקליטה ערד היום.

מבחיכת מדיניות צריך להירת בררר שכל ערלה שררצה

לצאת ממרכז הקליטה יוכל לעשרת זאת.

אני רוצה לעברר מכאן לעניין אחר שאני רראה בר

חשיברת רבה ביותר שמחייבת תכנית מדוייקת, ראני מדבר על מעררברת

האתיופים הוותיקים, כרלל אלה שיושבים כאן, אתנו, בקליטת העליה. במלים
אחררת
גיוס הדרר הצעיר, האתיופי, בארץ, שנמצא כאן כבר כמה שנים,



שנחשב לנפלא, דובר עברית רהוטה, שחווה את עניין הקליטה על בשרו, והוא

יתגייס לתכניות קונקרטיות לנושא הקליטה כיוון שאני מניח שעם העדה

הוותיקה תהיה מעורבת בענייני הקליטה החדשה, הקליטה החדשה תהיה טובה

יותר, ובריאה יותר.

נכון שיש לנו יום יום בעיות; יש סכסוכים בין

בני-זוג, בתוך משפחות מורחבות, יש משפחות שהאשה הגיעה לארץ ב"מבצע

סודן", הבעל הגיע ב"מבצע שלמה", והדגש במקרים האלה חוזר לעובדים

הסוציאליים שאנחנו עומדים להגדיל את מספרם. הצטבר ידע ונסיון עצום

בקרב העובדים הסוציאליים של מחי העליה והקליטה ואנחנו עומדים לתת לנושא

הזה במיוחד דגש חזק.

לא פעם אומרים לנו כי העולים החדשים מאתיופיה לא

יודעים להפעיל את המכשירים הטכנולוגיים, אבל מכשירים טכנולוגיים לומדים

להפעיל בסופו-של-דבר. הבעיה היא באיזו מידה יש לעולים החדשים האלה

כניסה נכונה יותה להוולה הישראלית? בשביל העניין הזה צריך סבלנות,

וזאת לפי דעתי בעיית-הבעיות.

יש מנהל מרכז קליטה שיושב בינינו כאן, שלמה,

שנבחר להיות מנהל מרכז קליטה בטבריה בגלל יכולתו האובייקטיבית לנהל

מרכז קליטה. אני רואה בנושא הזה חשיבות גדולה ביותר ומוסיף ואומר שככל

שיסתובבו יותר אנשים מהעדה עצמה בין העולים, לפי דעתי זאת תהא הדרך

הנכונה לקליטת העליה הזאת. בהקשר מנהל מרכז הקליטה, שלמה, אני מבקש

ליידע אתכם שהיה ויכוח גדול בקשר השאלה האם הוא בקיא בענייני משרד

הפנים או לא, אבל אני אומר שכל אלה הם קשקוש. הוא חי בארץ מספר שנים,

הוא מדבר עברית קולחת, מכיר את הבעיות של העליה הזאת טוב, אנחנו

מתכוונים לעזור לו, ולדעתי הוא יהיה מנהל מרכז קליטה למופת.
ג. שפט
הנושא הזה מתואם עם הרשויות המקומיות?
א. גורדוד
הכל מתואם אתן. היתה לנו רק בעיה אחת כאשר הן

כעסו עלינו, ובצדק, אבל לנו לא היתה ברירה. לא

יכולנו להודיע לאף ראש רשות על "מבצע שלמה", לא רצינו להתחיל לנהל משא-

ומתן עם ראשי הרשויות חודש קודם המבצע - - -
י. צור
טוב שהם לא ידעו. מה היה צריך לתאם קודם?

היה צריך להביא קודם כל את העולים, ואחר-כך לתאם

מה שצריך.
מ. גור
מה זאת הוויה ישראלית?
א. גורדון
מציאות חיים. חנות מכולת. עבודה.
אולפנים
יש לנו תכנית מוסכמת, גדולה, שנעשתה

יחד עם משרד החינוך והתרבות, בקשר פתיחת אולפנים. מדובר על מבצע עצום

לפתוח אולפנים בכל 33 מרכזי הקליטה, כאשר לא מדובר על 33 אולפנים אלא

על מספרים גדולים הרבה יותר. אנחנו מתכוונים לפתוח כיתות לא גדולות,

וזה יהיה מבצע שקשור בגיוס עובדי הוראה. בהקשר הזה של הדברים עלי

להדגיש כי יש לברך על התיאום ועל שיתוף-הפעולה שיש לנו עם אנשי משרד

החינוך והתרבות.

אני לא רוצה להיכנס לבעיה של כן חינוך דתי או לא

חינוך דתי, שזאת בעיה שוועדת העליה והקליטה של הכנסת אמורה לקיים בקשר

אליה דיון עקרוני. אני לא רוצה להתייחס עכשיו - - -
מ. גור
בשבוע שעבר הכנסת געשה ורעשה בקשר העניין הזה.
היו"ר מ. קליינר
בשבוע הבא תהיה,לנו ישיבה שבה נשלב גם את

העניין הזה.
א. גורדון
התחלנו להכשיר בכל מרכזי הקליטה מועדונים שגם

הם קשורים בפרובלמטיקה לא פשוטה כלל ועיקר.

אנחנו מדברים על מסגרות פורמליות שמצד אחד הם אולפנים, ומן הצד האחר

נשאלת השאלה איך מפעילים את העולים ובני-הנוער בסיוע מתנדבים ורכזי-

תרבות שגוייסו באופן מיוחד לתחום הזה? הפעולה התרבותית מסודרת והיא

תעסוק בהכרת הסביבה, הקניית הרגלים תזונתיים, ולאט לאט היא תתפתח יותר

ויותר.
עליית-הנוער
לעליית הנוער יש ידע רב בקליטת

הדור הצעיר. אנחנו מעריכים שמתוך 14,200 העולים שהגיעו מאתיופיה, יהיו

כאלפיים צעירים שב-1 בספטמבר יתחילו את לימודיהם בכפרים של עליית-

הנוער. עיבדנו תכנית פנים סוכנותית של מגע בין מחלקת העליה והקליטה

ועליית-הנוער כדי לבדוק איך תהיה החלוקה של אותם אלפיים, שהיא חלוקה

בתוך חלוקה פרובלמטית. אם שולחים ילד ללמוד, לדוגמה, מעוניינים שהוא

ילמד באזור קרוב למקום מגוריה של.משפחתו, וזה עניין לא פשוט כלל ועיקר.

היו"ר מ. קליינר; אני מבין שנצבר הרבה מאד ידע בעלית-הנוער

מ"מבצע משה".
א. גורדון
כן. גם בקשר הנושא הזה הוקמה ועדה משותפת

ואנחנו מסיימים את כל ההכנות. עלית-הנוער כבר

ערוכה לעניין הזה.

תקציב-. כל עניין העלאת יהדות אתיופיה לארץ עלה

150 מיליון דולר כאשר החלוקה היא: שליש, 50 מיליון דולר, הם כסף מחוץ-

לארץ, כולל הבאת העולים, ושני-שליש, 100 מיליון דולר, זאת קליטה בשנה

הראשונה בארץ. הכסף שלנו הוא הכסף של העם היהודי. אני זוכר שכאשר

היה "מבצע משה", ואני יודע איך האמריקאים עובדים, כמובן שהחבריה ירדו

מהאווירונים הנושא הרטיט לבבות, הטלוויזיה צילמה, ושנה שלמה אספו כסף

לנושא הזה. כעבור שנה הגימיק הזה נגמר, אבל אנחנו המשכנו לקבל את עולי

אתיופיה, ולקלוט אותם. מה שאני טוען הוא שאותו דבר יהיה גם עם המבצע

הזה. גם בשנה הבאה הקליטה תעלה הון תועפות, אז עכשיו עושים דינרים,

אנחנו שולחים צעירים שהשתתפו במבצע, שולחים טייס מחיל-האוויר, ומשחקים

את כל המשחק בהתאם לדינרים, אבל ידוע לכולנו כי אנחנו נמצאים בבעיה קשה

מאד. אני חוזר זה עתה מישיבת. ההנהלה הציונית, המחלקה להתיישבות, בצדק,

הגישה לה תכנית לקליטה במיגזר הכפרי, לאחר שמשרד החקלאות אישר את

התכנית, ובעוד שבועיים אנחנו נדבר על 5 מיליון הדולר הראשונים. אבל

האמריקאים נגד. אני אומר לכם מראש - - -
י. בייליו
אתה מדבר על התיישבות כפרית של העולים מאתיופיה?

א. גורדוד; כן.
י. בייליו
בגלל כסף?
א. גורדון
רק בגלל כסף.
היו"ר מ. קליינר
הממשלה לא משתתפת בסל קליטה של עלות השנה

הראשונה?
א. גורדון
היא משתתפת, אבל מה זה שייך?
היו"ר מ. קליינר
האם הסוכנות היהודית תצא למגבית מיוחדת לעניין

קליטת יהודי אתיופיה?



א. גורדרן; ודאי. אבל שאלה מה זאת מגבית מיוחדת?
בסוף הם יגידו
נתנו לכם כסף, אבל לעלית-הנוער

אין כסף. אתם צריכים להביך את העניין. איך עלית-הנוער תקלוט את

האלפיים שעליהם דיברתי?

עלית-הנוער צריכה לקלוט ילדים מברית-המועצות

שנמצאים בארץ וחיים במשפחות עם פרובלמות. אם, לדוגמה, יש בבאר-שבע

משפחה בה זוג עולים חדשים מרוסייה נמצא על סף גירושין, יש ילד בן 16,

והבעל לא עובד מזה שנתיים, יש מתח במשפחה, אז להביא את אותו ילד לבן-

שמן או לפרדס-חנה זאת הצלה. בקשר פעולה כזאת יבואו האמריקאים ויגידו-.

אין תקציב?

כל התיפקוד שלנו בקליטה, בגלל הבעיה התקציבית,

מחייב דיון רציני, ואני לא מציע שנקיים אותו עכשיו.

בקבינט הוחלט ש-15% מהבניה הציבורית בארץ יהיו

מיועדים לפינוי האתיופיים ממרכזי- הקליטה. אנחנו צריכים 6600 יחידות

דיור ואני מבקש מוועדת העליה והקליטה של הכנסת להיות כלב-שמירה לעניין

הזה, שאני רואה בו חשיבות רבה ביוהר.
היו"ר מ. קליינר
יש חלוקה?
א. גורדון
הוועדה המשותפת מכינה גם את החלוקה.

אני שוקל רעיון נוסף שאינני יודע עדיין איך

לבנות אותו; אני אומר לוותיקים האתיופיים בארץ שאנחנו ניתן תמריץ כספי

לעולים ותיקים כדי שהם יסייעו בטיפול לעולים החדשים, ואני מדבר, כאמור,

רק על האתיופים. ביקשתי שיכינו לי תכנית שתיבדק גם על-ידי עובדים

סוציאליים - - -
י. ביילין
אתה מדבר על ליווי משפחות?
א. גורדון
ליווי, ואימוץ. יש לנושא הזה כל מיני השלכות.

לפי דעתי כיוון שמדובר על 14 אלף, זה מספר גדול

ואם מדובר על מספר עוד יותר גדול של תושבים בארץ מהעדה האתיופית,

הרעיון הזה, לפי דעתי, שווה בדיקה.
מ. גור
יש לכם מושגי היכן הם רוצים לחיות?
א. גורדוד
הנושא הזה עדיין לא ברור סופית. מכל מקום אני

לא רואה את האתיופים הולכים במאסות לחיות במיגזר

הכפרי, ויש סיבות לכך.
היו"ר מ. קליינר
אולי אתה מוכן להרחיב דברים בנושא הזה?

היתה דעה שדווקה האתיופים שבאים מהמיגזר החקלאי,

אילו היו מאפשרים להם לעסוק בחקלאות, אולי זה היה מתאים להם.
א. גורדון
הם עבדו בחקלאות באתיופיה ושם זה היה מודד

לשכבות מצוקה. היום, על-סמך הוותיקים שעובדים

בחרושת ובתעשיה, אנחנו מבינים כי הם רוצים לרכוש מקצוע במרכזים

עירוניים.
י. ביילין
הם רוצים להתיישב במרכז עוד יותר מעולי רוסיה.
י. שוורץ
אותו דבר.
מ. גור
אתמול ביקרתי באריאל, במיכללה, שם התחילה בדיוק

אז כיתה ללימוד מקצוע לאלה שנמצאים לקראת סוף

השירות שלהם בצה"ל, ובתוך קבוצה של 20 איש, אחוז יוצאי אתיופיה

הוותיקים היה גדול, והשאיפה למקצוע היתה משהו - - -
י. צור
הם גם למדו לפני הצבא.
מ. גור
ביחוד אחרי השירות הצבאי הנטייה למקצוע גדולה.
י. צור
מולה, האם למדת במכינה קדם-אקדמית?
ש. מולה
אני למדתי בליאו-בק, בחיפה.
י. צור
ביקרתי אצלכם. אתם הייתם הטופ שבטופ.
א. גורדון
פניתי למוקי צור בהצעה ואני מקווה שיצא ממנה

משהו. יש לנו אלף צעירים. בגילאים 18-27,

בודדים, לא נשואים, ואני. מאמין כי העניין של ההכשרה המקצועית חשוב גם

להם בצורה קריטית. אני לא מדבר דווקה על כל האלף, אבל והצעתי למוקי צור

שנקים מספר אולפנים בתנועה הקיבוצית, עם דגש מקצועי, בצורה של תשלובת

של לימוד השפה העברית עם שימת דגש על הכשרה מקצועית בתנועה הקיבוצית.

מזכ"ל התקיים מוקי צור קיבל את הרעיון שלי

בהתלהבות, ועכשיו צריך ליישם אותו. אני אקים ועדה, אבל מה שהועלה כאן

עכשיו הוא המפתח לכל, והוא, כמובן, מוסכם עלי לחלוטין.

קיבלנו כל-כך הרבה שבחים בעקבות "מבצע שלמה" אבל

כל פעם שקיבלנו שבחים ידעתי שהחגיגה עומדת להיגמר, וכאשר יתחילו ימי-

החול תתחלנה גם ההתקפות, וזה לגיטימי לגמרי. בחיי היום-יום לא מדובר

על חגיגה אלא על דבר קשה מאד. לי ברור לגמרי שאנחנו נעשה הכל כדי לא

לחזור לא רק על שגיאות העבר אלא בכלל על שגיאות, אבל אני כבר אומר לכם

כי איננו חסינים בפני טעויות. נכונו לנו עוד הרבה קשיים ועוד הרבה

בעיות. אבל אני יכול לומר לכם שהמוטיווציה של האנשים בסוכנות היהודית,

בעלית-הנוער, ובמחלקת העליה והקליטה, היא בלתי-מובנת לי לחלוטין. כמה

זמן אפשר לעבוד בצורה כזאת? הרי אנחנו עובדים במשך חודשים על תכנית

ההיערכות, והאנשים שלנו עבדו יום ולילה. כיוון שכך אני מאמין כי אנחנו

נעשה הכל כדי שהקליטה תהיה טובה, בתנאי שיובטח פינוי העולים ממרכזי

הקליטה במקביל להכשרה מקצועית מותאמת, מסודרת, עם תכנית לתעסוקה, בעיקר

לדור הצעיר.

חלק מעולי אתיופיה נחשבים לדוח המידבר- אי-אפשר

להתעסק עם גילאי 45-55, אבל מוכרחה להיות לנו תכנית שתשים דגש על הדור

הצעיר, ואנחנו אמנם נערכים לכך.
היו"ר מ. קליינר
תודה. עוד מעט נפתח בדיון שבו ישתתפו, לסרוגין,

האורחים שלנו, ראשי הציבור של יהודי אתיופיה,

וכמובן גם חברי הכנסת, ולאחר מכן מר גורדון יסכם את הדברים.

אני מבקש לשאול מספר שאלות את מר שוורץ; מה

מתקדם עם האתיופיים? האם יש עדיין דירות באשדוד ובחיפה? מה בקשר ה-

100 דירות? הם מוכנים לקבל אותן? מה התכנון לגבי העולים החדשים?

אני מבין שהרעיון המקורי היה שקבלנים יבנו בכל הארץ, הממשלה נתנה

התחייבויות רכישה, מה שהיא תיקח - היא תציע לאתיופים. האם זה נכון?

ואם כן מה יקרה אם יקנו הכל? הרי לקבלן אין אינטרס למכור דירות לממשלה



כיוון שבשוק הוא יקבל מחיר יותר גבוה. האם אתם ערוכים גם לעניין הזה?

האם דירות נייר באות בכלל בחשבון? כמה משלמים היום עבור דירה? תתאר

לי, בבקשה, סנריו בקשר קליטת עולי אתיופיה.
י. שוורץ
לטווח הקצר אנחנו רואים, עין בעין עם הסוכנות

היהודית, את עניין הפינוי של העולים מבתי המלון

לקרוואנים. כבר השבוע העברנו מנה נוספת של 600 קרוואנים, ובעיקרון

אנחנו מדברים על קבלת קרוואנים מוכנים לאיכלוס, עם מתן עדיפות לעולי

אתיופיה עם פינויים מבתי-המלון.
היו"ר מ. קליינר
אם אתם נותנים לעולים קבוצת קרוואנים, הם יהפכו

למעין מרכז קליטה?
י. שוורץ
כן. כל השירותים יגיעו לשם.

מבחינת הפתרון אני צריך להקדים ולהדגיש כי

העניין עולה הרבה מאד כסף, סדר-גודל של 700 מיליון ומעלה, בלתי-

מתוקצבים.
היו"ר מ. קליינר
זה כאשר אתה מדבר על 6600 יחידות דיור?
י. צור
? צריך לזכור בהקשר הזה של הדברים כי עולי אתיופיה

אינם מקבלים משכנתא; הם מקבלים דירה.
היו"ר מ. קליינר
הם לא מקבלים את הדירה כיוון שהיא נשארת בבעלות

המדינה, אבל הם מקבלים שכירות עמידרית.
י. צור
המדינה קונה להם את הדירות. הרי מישהו משלם

בעדן.
י. שוורץ
הדבר הראשון שצריך לדאוג עבורם מבחינת פתרונות

הוא דיור, אבל הנושא הזה בעייתי. אני אשמח מאד

אם התחזית לא תתממש וכל הדירות תימכרנה אבל ככל שאנחנו יודעים, הדבר לא

יקרה.

ככל שישוב חלש יותר ומרוחק יותר, כך אחוז הרכישה

בו גדול יותר, אבל "להתלבש" דווקה על המקומות המרוחקים ולשם לשלוח את

העולים זאת תהיה שגיאה גם מבחינת הישוב וודאי שמבחינת העדה האתיופית.

ככל שיקבלו יותר את העקרונות שעליהם מדובר, כך

יש סיכוי שמרכזי הקליטה ובתי-המלון יפונו תוך מספר חודשים. מכל מקום

התכנית שלנו מדברת קודם כל על מסלול עיקרי לפתירת הבעיה בצורה של בניה
תקציבית בנוסח של מה שנקרא
בניית-חירום. 4 יחידות דיור לדונם, עם

חצר, בית עם קומה אחת, עם אפשרות לקומה שניה, כאשר בתוך הבניה נלקח

בחשבון גודל המשפחה. עבור משפחות יותר קטנות נסתפק בקומה אחת ועבור

משפחות גדולות נקצה 2 קומות.
מ. גור
כמה זמן עניין כזה צריך לארוך?
י. צור
9 חודשים בערך.
י. שוורץ
כיום, בפרוגרמה הרגילה, בונים תוך שנה דירות על

עמודים. במקרה שלפנינו מדובר על 6-7 חודשים,

בכפוף לכך שיהיו אתרים מתוכננים.



בתהליך הזה אנחנו מדברים על כל אזור המרכז, בתוך

שכונות קיימות אנחנו מדברים על 30-40 יחידות דיור בנוסח הזה, גם כדי

ליצור סביבה חברתית נוחה וגם כדי לא ליצור שכונה שלמה רק של העדה

האתיופית.
מ. גור
מה בקשר הסכמת הרשויות המקומיות לתכנית הזאת?
היו"ר מ. קליינר
מר שוורץ מדבר על הערים הגדולות, אבל מנסיון
העבר הערים
אשדוד או חיפה, שלכאורה נחשבות

מקומות מצויינים, לא רצו להשתתף בפרוייקט כדי לא ליצור ריכוזים. האם

אתם לוקחים דבר כזה בחשבון?
י. שוורץ
כמובן שאנחנו לוקחים זאת בחשבון. אין ספק

שהעולים יצטרכו להתפשר כיוון שבפתח-תקווה אין

מקום לכולם, גם לא ברמלה. הכוונה שלנו היא לפזר את עולי אתיופיה במרכז

הארץ אבל איננו יכולים להתחייב שכל אחד מהם יקבל בדיוק את המקום שהוא

רוצה - - -
ש. מולה
בגבעתיים, לדוגמה, אין אפילו משפחה אחת.

גם לא בבני-ברק.
היו"ר מ. קליינר
בעיקרון בעצם נשארה המדיניות שרווחה כל הזמן

להביא את עולי אתיופיה, ככל שהדבר ניתן, לשכונות

חזקות ובריכוזים כאלה שהם יהיו גם ביחד, אבל גם ישתלבו באוכלוסיה.
י. שוורץ
אנחנו מצפים לקבל אלף דירות נייר אם כי מדובר על

דירות שרוכשים בשוק הפרטי, דבר שנחשב תהליך קשה

מאד וארוך. זה עניין אופטימאלי כיוון שאז העולה יכול לקנות את הדירה

שלו היכן שהוא רוצה, אבל, כאמור, התהליך קשה מאד ואם אנחנו מתכוונים

לפינוי העולים מבתי-המלון וממרכזי הקליטה בצורה מהירה, לא ריאלי לדבר

על יותר מאלף דירות כאלה.

אנחנו מתכוונים לדבר על 500 משכנתאות מועדפות.

כבר היום קיימות משכנתאות מועדפות לעולי אתיופיה, ואנחנו מתכוונים

להגדיל אותן כדי - - - .
מ. גור
הסבירו לי אתמול שעל-פי החוק הקיים משכנתאות

לדירות חדשות הרבה יותר גדולות - - .-
היו"ר מ. קליינר
כיוון שלא נותנים ליד שניה משכנתא - - -
י. צור
שם אין הלוואת-מקום.
מ. גור
כיוון שכך אני מבקש לדעת האם זה נושא שיש טעם

לטפל בו?
היו"ר מ. קליינר
לא בהקשר הזה אלא בהקשר של העולים מרוסיה.

עולי אתיופיה, מהבחינה הזאת, מקבלים את התשלום

של עמידר. הם שוברים את הדירות.

י. שוורץ אנחנו מתכוונים ל-1500 דירות במקומות היותר

מרכזיים ולא המרוחקים, וגם מתכוונים, כפי ששמעתם

כבר, לתת תמריץ כלכלי לקליטת בודדים למשפחות. איננו יודעים כמה אנשים

ימצאו פתרונות במסגרת הזאת, אבל אנחנו מתכוונים להציע זאת.
א. גורדון
אנחנו מצדדים מאד ברעיון הזה.
היו"ר מ. קליינר
מר וקרט, מה לאוצר יש לומר בקשר הדברים האלה?
מ. וקרט
האוצר, כרגע, איננו שותף לתכנית שמר שוורץ הציג,

אם כי הוא שמע עליה. אנחנו עובדים, מזה מספר

שבועות, על תכנית אלטרנטיבית או מקבילה שעדיין איננה גמורה. מכל מקום

יש בה מספר עקרונות שאחד מהם הוא איחוד משפחות של "מבצע משה" ו"מבצה

שלמה", ואנחנו מדברים במסגרת התכנית הזאת על סל קליטה בשנה השניה - - -
היו"ר מ. קליינר
למי?
מ. וקרט
לעולי אתיופיה. אני מדבר על תכנית כוללת שעובדת

על מספר אפיקים, לא רק על נושא הדיור. בתכנית

הזאת יש גם התייחסות לנושא של דירות נ"ר ומשכנתאות, אם כי לא במימדים

האלה. בכל מקרה אני סבור שלא ריאלי לדבר על פינוי במשך 9 חודשים מבתי-

המלון. זה פשוט לא מציאותי.
י. צור
זה גם לא יקרה.
היו"ר מ. קליינר
חלק כן יפונו.
מ. וקרט
אנשים שהגיעו ב"מבצע שלמה" יפונו לפני האנשים

שהגיעו ב"מבצע משה".
היו"ר מ. קליינר
להערכתך הרוב - - -
מ. וקרט
להערכתי הרוב לא יפונה תוך 9 חודשים.
היו"ר מ. קליינר
תודה. רשות הדיבור למר שלום ואך.
ש. ואך
משרד הקליטה הכין תכנית לקליטת גל בי, אם כי היא

שונתה קצת בגלל המציאות שנוצרה בשטח, עם הגעתם

של כל העולים במכה אחת. בהיותם מרוכזים היום במרכזי קליטה, אנחנו

נמצאים עכשיו בשלב של הקמת מינהלת קליטה במשרד ואנחנו תמימי-דעים עם

הסוכנות היהודית כאשר המגמה היא לפנות את העולים כמה שאפשר מהר יותר

מבתי-המלון על אף זאת שבתי-המלון חתומים על חוזים.

בינתיים אנחנו חרדים לגבי המספרים של הקרוואנים

שהושמעו במהלך הישיבה. למיטב ידיעתנו אין היום 600 קרוואנים אלא

מקסימום 250, אבל אם משרד הבינוי והשיכון מתחייב, אנחנו מכירים אותו

כמי שבדרך-כלל עומד בהתחייבויותיו. בכל מה שקשור לקרוואנים, על-פי

מיטב ידיעתנו, אין היום די קרוואנים לפינוי העולים במקדמות היותר

קריטיים.

מר שוורץ הזכיר את עניין המשכנתאות וההעדפה

ליישב במרכז הארץ אשר היה ברצוני להתייחס אליהם ולציין שאכן על-פי

תכנית המשכנתאות יש נטיה בקרב יהודי אתיופיה להתיישב כמה שיותר מהר,

וכל אדם שמנצל את המשכנתא, זוכה ברווח נקי. אבל מדיווחים שניתנו

בפורומים המשותפים לאחרונה התברר שיש נטיה גדולה לקנות מגורים בבית-שאן

ובעיירות פיתוח שאינן נמצאות דווקה במרכז הארץ. הדבר הזה קצת מדאיג

אותנו לכן אנחנו משתדלים ללחוץ גם על משרד הבינוי והשיכון וגם על האוצר

כדי שההעדפה תהיה לכיוון של מרכז הארץ, לאו דווקה לערים הפריפריאליות.
מ. גור
מדוע העניין הזה מדאיג אתכם?
ש. ואד
כירון שהמקומות האלה נחשבים חלשים, יש בהם פחות

מקורות תעסוקה - - -
מ. גור
מדוע העולים רוצים להתיישב שם?

ש. ואך-. כיוון שהדירות שם יותר זולות. דירה בבית-שאן

יותר זולה מדירה ברמת-גן. אנחנו מעדיפים שהם

יעברו לגור ברמת-גן. אילו אפשר היה להביא את עולי אתיופיה לרמת-גן כל

אז הדבר היה מתיישב עם התפיסה החברתית ועם התפיסה של הרווחה. דבר כזה

עדיף מאשר ליצור ריכוזים גדולים בעיירות יותר בעייתיות.
י. שוורץ
המסלול המרכזי הוא מרכז הארץ. אם לא בתל-אביב

כי אז בלוד או ברמלה - - -
א. גורדון
זה גם יקרה בעתיד כך לפי דעתי.
ש. ואד
אני סבור שזאת תהיה הצלחה מצד כל הגורמים

הקולטים אם נצליח להטות את ההתישבות במרכז הארץ

או במקומות המבוססים יותר, מאשר לעודד את התופעה של העולים לקנות דירות

היכן שהן זולות יותר.
חינוך
הנושא הזה יהיה אקטואלי תוך מספר חודשים

כיוון שאם אכן יתגשם כל מה שנאמר כאן ויהיה פינוי של מרכזי הקליטה, זאת

תהיה קליטה ישירה על כל מה שמשתמע מכך. אנחנו רואים אתגר גדול מאד

לשלב את הילדים במסגרות קיימות בישובים הישראלים הרגילים, לאו דווקה

במסגרות של עלית-הנוער. קיים נסיון כזה שנמצא עכשיו באמצע שלב ההרצה

שלו, בחיפה, בבית-ספר כרמל, בית-ספר יוקרתי, בו נקלטו 60 ילדים מקרב

עולי אתיופיה שהגיעו לארץ בשלושת החודשים האחרונים. בית-הספר הצליח

לשכנע את ההורים כי דבר כזה יתן לישראלים הוותיקים לא פחות מאשר

לישראלים החדשים - - -
א. גורדון
תסלח לי על-כך שאני מפסיק את דבריך באמצע אבל

אני רוצה לספר לכם שבצבא הישוו צעירים אתיופיים

שחיו בבאר-שבע עם משפחותיהם או בחיפה, לעומת חיילים שהגיעו ממוסדות

עלית-הנוער והתברר שכל מי שהיו במוסדות עלית-הנוער היו יותר מוצלחים

מבחינת השכלה, מוטיווציה, כוח, ובריאות.. מדוע אני מספר לכם זאת?

כיוון שאילו הייתי יודע שמדובר על משפחה מבאר-שבע שהתאקלמה, זה היה

משהו אחר. כאשר שולחים את הילדים לעלית-הנוער צריך להבין שלא שולחים

אותם לסוף העולם. לא מפרידים אותם ממשפחותיהם - - -
מ. גור
שמעתי אתמול שיחה ברדיו של מנהלת מרכז קליטה

שסיפרה שפרט לשני ילדים, כולם מצאו את

משפחותיהם. כיוון שכך נשאלת השאלה - - -
א. גורדון
יש טיפול בתוך טיפול. יש ילדים שהוריהם לא היו

כאן, ומצבם לא דומה למשפחות האתיופיות שהגיעו עם

ילדיהן. דבר אחד בטוח והוא שאי-אפשר להשוות את הילדים שהיו בבאר-שבע

אצל משפחות, כאשר משפחותיהם היו עדיין באתיופיה, לעומת הילדים שחיו

בקולקטיב של מוסד חינוכי.
היו"ר מ. קליינר
מה ששמענו עתה מרגש אותי מאד כיוון שהילדים האלה

היו אצלנו בכנסת לפני שיצאנו לאתיופיה.
ש. ואך
במידה ואני אכן אעמוד בראש המינהלת שנמצאת בהקמה

אני אציע להתייעץ, ואני מציע גם לכם, להתייעץ עם

ילדי העדה ועם זקני העדה. גם אם המחקרים יוכיחו כי מר גורדון צודק,



אני לא בטוח שאכן כך הדבר כירון שבנושא הזה צריך לשאול את העדה עצמה.

לפי דעתנו יש צורך לקחת בחשבון שיהיו יותר ויותר ילדים שכן יקלטו

בישובים מטעם זה או אחר.

דיברתי על הנושא הזה בוועדת החינוך והתרבות של

הכנסת ואמרתי שיש צורך לקחת בחשבון שיתכן מאד שבשכונות חדשות שבהן

יקלטו עולים מברית-המועצות ובד-בבד יקלטו בהן גם יהודים מאתיופיה, לפי

המפתח של 10%, יכול להיווצר מצב שבאותן שכונות חדשות יהיו כאלה שילכו

ללמוד בבתי-ספר ממלכתיים, ויהיו כאלה שירצו ללמוד בבתי-ספר ממלכתיים-

דתיים, ויווצר מצב שלכאורה יהיה לא בריא. כיוון שכך אני הצעתי, בשם

המשרד, שבאותן שכונות יוקמו בתי-ספר שלא יהיו שייכים לאף זרם, וייקראו:

בתי-ספר מסורתיים, שיוכלו להעניק שירותים גם לעולי ברית-המועצות שבהחלט

זקוקים לכך, וגם ליהודי אתיופיה שמסגרתם הטבעית קשורה לחינוך המסורתי

והדתי. הילדים יוכלו ללמוד יחד ותיווצר אינטגרציה מלאה.
י. צור
הזרם הממלכתי הוא כזה. הוא לא חילוני.
היו"ר מ. קליינר
הזרם המסורתי נשמע קונסרווטיבי.

ש. ואך; אפשר למצוא לנושא הזה שם אחר. מכל מקום אנחנו

הפנינו את תשומת-הלב לכך. שיכולה להיווצר בעיה

שנצטרך להתמודד אתה.
היו"ר מ. קליינר
אתה צועד בעוז ובגבורה לתוך שדה-מוקשים.
ש. ואך
זה בדיוק מה שאמר לי יושב-ראש ועדת החינוך

והתרבות של הכנסת.

משרד הקליטה נערך בימים אלה להקמת ועד העדה של

הקייסים החדשים שהגיעו זה עתה יחד עם הקייסים שהגיעו ארצה בעבר, ומנסה

גם לגבש תכנית של משמרת שניה שתוכל להתחיל כבר בתכנית כמעט מיידית עם

אותה תכנית שהוצעה בזמנו גם על דעת הסוכנות היהודית במכון מאיר.

הושקע מאמץ גדול במסגרות של ילדים גילאי 18 עד

27 ואנחנו משתדלים ללמוד משגיאות שנעשו בעבר. יש לנו מספר הצעות שאין

זה הזמן המתאים לפרט אותן, מכל מקום חשוב שתדעו כי מושקע בנושא הזה

מאמץ רב.

החלטנו, באופן עקרוני, ועדיין איננו יודעים איך

הרעיון הזה יפעל, להציע למשמרת הצעירה להקים בשני מקומות מתנ"סים

נסיוניים. במסגרת המתנ"ס כוונתנו ליצור מסגרת אשר תהיה מותאמת, באותם

ישובים שהיו בהם הרבה מעולי אתיופיה, לקליטה חברתית של יהודי אתיופיה,

ואם הדבר הזה יצליח, נשתדל להריץ אותו בשנה הבאה במרכזים קהילתיים

אחרים.
היו"ר מ. קליינר
גמרנו לשמוע את הדיווח ועכשיו אני פותח את

הדיון. ראשון הדוברים יהיה חבר-הכנסת יעקב צור,

אבל קודם שהוא יקבל את רשות הדיבור אני מבקש לומר שמצד אחד שמענו את

דבריו של מר אורי גורדון, עם החזון האופטימי הנכון והמוסכם, ומן הצד

האחר נציג האוצר הביא בפנינו את הריאליה. אין לי טענות כלפיו חס-

וחלילה, אבל הוא אמר לנו שהכל נחמד ויפה, יחד עם זאת תשכחו מזה, כיוון

שהעולים החדשים מאתיופיה ישארו בבתי-המלון כיוון שלא יהיה לאן להוציא

אותם מהם. אם זה כך, ויש לי חשש שזה כך, מה קורה? הרי אלה הם אפילו

לא מרכזי הקליטה שהיו פעם.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת צור.
י. צור
אני מעריך מאד כאשר אומרים: נשתדל לא לחזור על

שגיאות העבר, אבל לפי דעתי אתם חוזרים על הדבר

חכי נורא כיוון שלכל אחד מהגורמים המעורבים בנושא הזה יש תכנית.

האם, מתוך הלקח שנלמד כאשר נקלטה מחצית העדה

האתיופית בישראל, יש תכנית של ממשלת-ישראל והסוכנות היהודית בקשר

השאלה-. מהו מסלול קליטת יהדות אתיופיה? - אין דבר כזת. אני רוצה

לומר לכם מהם המרכיבים החשובים של תכנית כזאת, כיוון שזה דבר לא כל-כך

מסובך. זה לא היה לפני ארבעים שנה, אבל נקלטו כאן חבריה, ואני מבקש

אתכם להסתכל עליהם. הם יושבים כאן. נעשו מספר דברים כדי להגיע למצב

הזה, אבל קודם כל היתה תכנית, ולכם אין תכנית. הגיעו ארצה 15 אלף

עולים, עשינו איקס פעולות כדי לקלוט אותם, ועכשיו יש עוד 15 אלף. מה

אתם עושים כדי לקלוט אותם, כמו שעשו? או אחרת ממה שעשו?

אם מישהו מקים מתני'ס או לא מקים מתנ"ס, מה זה

מעניין? מה שחשוב זה מה יקרה עם העולים בשנתיים הקרובות, ואני אומר

לכם מה אני חושב-. א. צריך להוציא אותם מבתי-המלון מה שיותר מהר, לכל

מסגרת אחרת. אני. הייתי אפילו מוציא את העולים לאוהלים, העיקר שהם לא

ישארו בבתי-מלון. אם העולים ישארו בבתי-המלון כי אז זה יהיה הדבר הכי

נורא שיקרה - - -
י. ביילין
מדוע אוהלים עדיפים על בתי-המלון?
י. צור
מדובר על אנשים שהובילו את משפחותיהם במצוקות

הגדולות ביותר והקשות ביותר, מהפפרים לאדיס,

מאדיס לחדשות, הם הנהיגו את המשפחה, אבל כאשר הם הגיעו לכאן דחפו אותם

לחדר שגודלו שניים על שניים, ואני מבקש אותך ללכת למלון "דיפלומט"

ולראות איך הדברים נראים. עומדים. בתור 1300 איש כדי לאכול - - -
י. ביילין
אתה רואה בכך השפלה?
י. צור
אני רואה בכך דבר נורא, ואני אומר את דברי אלה

בשלב זה בלי שום האשמה. אם המצב הזה יארך חמישה

חודשים הוא יביא לתוצאות של אפטיה, של ניוון, ושל בירת. אנחנו יודעים

זאת; היינו בחגיגה הזאת. .

אל תעשו חגיגה אלא תציגו תכנית איך, ובאיזה קצב

מפנים את האנשים מבתי המלון? צריך לדבר בצורה ריאלית סיוון שאיננו

עוסקים בדברים דימיוניים. אנחנו צריכים לדעת כמה קרוואנים יש בארץ?

מתי הם יהיו מוכנים? כמה מגורונים יש? תתעסקו עכשיו רק בקטע הזה של

הדברים, תבואו לכאן, תגידו לנו שזאת התכנית, וזה מה שיקרה בעוד שלושה

חודשים.

ב. אני מודה ומתוודה שאינני שותף לריצה להעביר

את העולים לדיור קבע כיוון שבזמנו היו שתי אפשרויות; להעביר אותם מהר

לדיור קבע, והיה דיור בארץ, במצפה-רמון, בירוחם, ובדימונה, קבלנים היו

מוכנים למכור למשרד הבינוי והשיכון בתים שלמים - - -
י. ביילין
במעלות עמדו בתים ריקים.
היו"ר מ. קליינר
גם בעפולה.
י. צור
אבל אני אמרתי: לא. אמרתי אז שמרטב שיחיו גם

שנתיים במרכזי קליטה, וצריך להבין בהקשר הזה של

הדברים שהדבר הכי קבוע זה מקום המגורים. מקום עבודה מחליפים, בית-ספר

מחליפים, אבל מה שעולה מאתיופיה לא מחליף זאת דירה. הלכך ששמים אותו,



ובכמה מקומות נכשלנו, לדוגמה, בשכונת שמשון באשקלון או בבית בנתניה.

קלטנו 15 אלף עולים ואני יכול למנות לכם אולי 4 בתים שכולם מכילים את

עולי אתיופיה, אחד בבאר-שבע, אחד בבת-ים, אחד בנתניה, ואחד בנצרת.

עשינו קליטת פינצטה. הלכנו לקנות דירות והחלטנו שבכל כניסה לא ישוכנו

יותר משלוש משפחות. הדבר הזה לא איפשר לקנות בתים חדשים כיוון

שהקבלנים אמרו שלעולי אתיופיה הם לא ימכרו 4 דירות באותה כניסה כיוון

שאף אחד לא ירצה להיכנס לאותו בית לאחר מכן. הם טענו כי ערך הנכס

יורד.

אני סבור שאתם קובעים לעצמכם יעד לא חשוב. מה

יקרה אם העולים ישארו עוד שנה במרכזי הקליטה? אם תחליטו על פינוי תוך

9 חודשים כי אז יכניסו את העולים היכן שלא יהיה - - -
היו"ר מ. קליינר
על איזה מרכז קליטה אתה מדבר?

י. צור-. קרוואנים. מה יקרה אם הם יחיו עוד שנה

בקרוואנים? מדוע זה כל-כך קריטי? מה שחשוב

היום הוא שיש עולים בחדרה, ברחובות, וברמות רמז בחיפה. קנינו דירה

אחרי דירה כאשר קודם לכן ביקרנו בשכונות, והתחלנו להחדיר את עולי

אתיופיה לשכונות החזקות. אתם חושבים שלפעולה כזאת לא היה מחיר? היה

מחיר. זה עלה כסף, העולים נשארו הרבה זמן במרכזי הקליטה, והעתונאים.

מאד לא אהבו זאת. אבל כל זה לא מעניין אותי. עולים מאתיופיה גרו עוד

חצי שנה בקרוואנים, הבתים דלפו בחורף, היה מאד לא נעים לעמוד מול שאלות

העתונאים במצב הזה, אבל אני החלטתי לא לוותר כדי שהעולים מאתיופיה

יקלטו במקומות הטובים,

אתם חושבים שלא היתה הפגנה נגדי ברחובות, מצד

דיירי השכונה בה קנינו בתים? היתה הפגנה גדולה. בחדרה דיירי בתים
אמרו לי
עד שהגענו לדירות האלה, עכשיו אתה מוריד את ערכן. אבל אנחנו

הכנסנו את העולים רק למקומות טובים.

אסור לקבוע יעד של 9 חודשים כיוון שאחר כך

יכניסו עולים לכל מה שאפשר יהיה להכניס אותם, לא חשוב לאן.

ג. הנקודה הזאת היא לפי דעתי חשובה ביותר והיא

מדברת על חזרה לסיסטמה לפיה לכל צעיר מגיל 18 עד 30 יש זכות לשתי שנות

לימוד. מדוע צריך ללכת עכשיו למוקי צו!-? שיתן קורסים שאינם קורסים?

כל בני העדה הזאת למדו שנתיים - - -
י. ביילין
באיזו מסגרת?
י. צור
הקמנו מסגרת שלמדו בה אלפיים תלמיד, שנתיים,

בפנימיות. חלק למד מכינות קדם-אקדמיות, חלק למד

בכפר-סבא, וחלק ב"אורים" בטבעון. פתחנו - - -
י. בייליד
מה?
י. צור
מכונאות רכב, מחשבים, חשמלאות רכב, פתחנו

ב"ביקור-חולים" 3 קורסים לאחים ולאחיות מעשיים,

לימדנו קורסים של סייעות לרופאי-שיניים, ועובדים סוציאליים בקורס של

שנתיים בנתניה.
בקשר השאלה
מה איפשר לחבריה למצות פוטנציאל
גבוה כל-כך? אני אשיב לכם
א. הדיור. העובדה שהם נכנסו לגור

בשכונות חזקות; ב. כל הצעירים למדו, אם כי לא כולם גמרו - - -
היו"ר מ. קליינר
באילו מסגרות?
י. צור
של הג'וינט שנכנס לנושא הזה עם משרד הקליטה.

הקמנו פנימיות לכל גילאי 18 עד 30 כדי שהללו

יוכלו ללמוד שנתיים - - -
מ. וקרט
הפרוייקט הזה עדיין קיים במסגרת מינהל

הסטודנטים.
י. צור
שאלנו את עצמנו מה יקרה לשכבת הגיל שבין 18 ל-

30? יכולנו לומר שהם הולכים לצבא, ואחר-כך

נבדוק מה יקרה אתם, אבל לא זאת עשינו. לקחנו על עצמנו את כל קבוצת הגיל

הזאת, הג'וינט הקציב לנושא הזה כסף, - - -
י. ביילין
אני מבין שהמסגרת הזאת עדיין קיימת.

י. צור; נכון, אבל כדי להכניס אנשים למסגרת הזאת צריך

להקצות תקציב.
י. בייליד
הכללתם אנשים בגיל 20 במבצע הזה?
י. צור
כן; דחינו את גיוסם לצה"ל. כאשר הם הגיעו

לצבא כולם כבר היו בעלי מקצוע והצבא רץ אחריהם

אם כי הם רצו ללכת לצנחנים. הצבא רצה לקחת אותם אליו לחילות

המקצועיים. אלה חבר'ה שלמדו שנתיים. אני זוכר טוב מאד את "אונים"

בכפר-סבא שהיה חלון-הראווה - - -
י. בייליד
אני מתאר לעצמי שלא כולם היו מעוניינים - - -
י. צור
מיינו אותם. בשער-הנגב, לדוגמה, היתה השלמת

השכלה תיכונית. היו לנו כמה קווסים של חבריה

שבאו בעיקר מהערים הגדולות שעשו השלמת השכלה תיכונית. הצעירים, כאמור,

עברו מיון, ועמדו בפניהם כל האפשרויות של ההכשרה המקצועית.

אם מישהו ינתח את הדברים הוא יגיע למסקנה שזה מה

שאיפשר לחבר'ה האלה להיכנס פנימה באותו בטחון שהם מפגינים היום.

ד. דבר- נוסף שאני רואה אותו כחשוב מאד הוא

להתחיל בשלב מוקדם את ההכשרה המקצועית הבסיסית של המבוגרים. לפי דעתי

האולפנים נכשלו עם המבוגרים. הללו אינם יודעים עברית, למרות שהם למדו

שנה, ואף אחד לא עשה סקר בקשר השאלה: מדוע העניין הזה נכשל?

אני פוחד מכך שכולם ידברו מלים יפות וישכחו שיש

כמה אבני-יסוד שאינן מסובכות ואשר צריך להתייחס אליהן. בזמנו טעינו

כאשר התחלנו בשלב מאוחר את ההכשרה המקצועית. אנשים בני 40 או 50

צריכים לפרנס את משפחותיהם והנסיון מלמד שהם יעשו זאת תוך כדי כך שהם

יעבדו במעשיה. זה מה שהם אוהבים לעשות, הם מצליחים בכך פחות או יותר,

אם כי הם נשארים לעבוד בדרגות השכר הנמוכות. לפי דעתי בעוד 4 חודשים,

אפילו תוך כדי השלב הראשון של האולפן, צריך להתחיל את ההכשרה המקצועית

שלהם. מדובר על אנשים שלא למדו בעבר ואנחנו לא מסוגלים להושיב אותם

עכשיו 8 שעות ביום ללמוד עברית. מלמדים באולפן את הרוסים כפי שמלמדים

באולפן את האתי ופים, אבל הגיע הזמן ללמוד מהכשלון שהיה. אם הם ילמד ו 3

שעות עברית ואחר-כך במשך עוד 3 שעות ילכו לראות איך מכונה נראית,

יכינו אותם לעבודה בתעשיה. אבל מה שאני רואה הוא שעומדים להקים את

אותם אולפנים.



מקור-הידע הגדול ביותר בנושא הזה הוא הג'וינט.

ברגע שהתחלנו להוציא את האנשים האלה לעבודה - גאלנו אותם. אין להם

בעיה של מקומות עבודה בגלל שאין מדובר לא על מהנדסים ולא על רופאים.

הם נכנסים לתעשיה, ואני יכול לספר לכם כי הם כבר עובדים במכבסות בפתח-

תקוה, וב"עץ-לבוד" בפתח-תקוה.

ה. צריך להבטיח לקייסים את מעמדם ואת כבודם.

אני לא יודע מה המצב בקשר אליהם היום אבל אנחנו, בזמנו, הבטחנו לכל

קייס משכורת לכל ימי חייו, כמנהיג העדה. אני זוכר שהיו על הנושא הזה

מלחמות גדולות מאד. אינני אוהב את מה שנעשה במכון מאיר, את הנסיון

להכניס אותם לתבנית, ללחוץ אותם ולשכנז אותם. העניין הזה עיצבן אותנו

מספיק אז. אבל אני אומר שמעמדם לא ישמר כיוון שהמעבר לארץ מהווה

מבחינתם שבר. צריך להבטיח מבחינתם שני דברים; א. שתהיה להם משכורת

לכל ימי חייהם, כיוון שהם מנהיגי העדה; ב. שיהיה להם מעמד. הם

קיבלו אז מעמד פורמלי כמורי העדה.

לפי דעתי צריך לעשות 4 דברים; 1. להבטיח את

הפינוי מבתי-המלון; 2. עקרונות הדיור גם על-חשבון הארכת השירות

במרכזי הקליטה. לא צריך להפוך את מרכזי הקליטה לדגל העיקרי; 3. צריך

להיות ברור לכל אחד שלכל צעיר מבני העדה יש זכות ללימודים, שנתיים;

הדבר הזה צריך להיקבע וצריך לעמוד לרשותו מימון; 4. לדאוג לקייסים.

אם נעשה את כל אלה כי אז ניצור יתדות שיהיה בהן

לקח ממה שנעשה. לא כל-כך הרבה שנים קודם לכן.
היו"ר מ. קליינר
בהקשר הזה הדברים, כאשר מדובר על מקומות עבודה,

ברצוני לומר כי אני מקווה שמחלקת העליה קיבלה את

הרישומים על מה שנעשה באדיס עצמה בתקופה שהעולים עדיין שהו שם. אז

נעשתה פעולה יפה מאד באמצעות הג'וינט כאשר חלק מהאנשים הוכשרו לעבודה

בבניה, חלק הוכשרו לעבודות מתכת, אם כי אני יודע כי מדובר רק על עניין

התחלתי - - -

י. צור-. אתה יודע מה צריך היום לעשות? צריך, בעוד

חודשיים, לקחת עשרות אנשים, להצמיד אותם למפעל,

לעשות בתוכו הכשרה - - -
היו"ר מ. קליינר
אני לא מתכוון לסתור את דבריך אבל בן-אדם שעבד

במשך חצי שנה, עם מכונה ליצירת לבנים, או עבד

במפעל מתכת - - -
ש. מולה
כמה אנשים כאלה יש?
היו"ר מ. קליינר
אילו היה אפשר להמשיך בנושאים שבהם אנשים כבר

התחילו לעסוק, זה היה נותן להם יתרוך מסויים,

ולכן אני סבור שצריך לקבל את הרשימות. אני התלהבתי מאד מהעניין - - -
י. צור
הוא התאים לשם, לא לכאן.
היו"ר מ. קליינר
רשות הדיבור למר אדיסו מסלה.
א. מסלה
אני מבקש לומר לכם שאילו היתה אלטרנטיבה אחרת

לבתי-המלון, כי אז הייתי מתנגד לרעיון להכניס את

עולי אתיופיה לבתי-מלון עם הגיעם ארצה. אבל אנחנו מודעים למציאות

והמציאות, כידוע, מכתיבה דברים. אנחנו מודעים לכך כי המציאות של היום



אחרת אבל כפי ששמעתם, חבר-הכנסת צור דיבר על ענייך שיש להפיק ממנו לקח,

וקליטת עולים מאתיופיה בבתי-מלון הוא עניין שנדון לכשלון מלכתחילה.

איך מי שישכנע אותנו שזה לא נכון.

מה שאפשר לעשות בעניין הזה הוא רק לקצר את משך

שהותם של עולי אתיופיה בבתי-המלון. 9 חודשים נחשבים לפרק זמך ארוך,

אבל הלוואי שתוך 9 חודשים רוב העולים ימצאו מקום אחר או מרכז קליטה.

הקרוואנים מקובלים עלינו, אבל בבתי-מלוך כולם יודעים כי זאת הקליטה הכי

קשה שקיימת. יש לנו משפחות מרובות ילדים, הצפיפות בבתי-המלון רבה

ביותר, והאוכל מהווה נושא בפני עצמו. עולים חדשים מאתיופיה לא אכלו

אוכל כזה כפי שהם מקבלים כאן, הם אינם רגילים אליו, ואפילו אני, שחי

כאך 11 שנה, עדיין לא התרגלתי לאוכל הישראלי. אתם צריכים להביך

שענייך האוכל, ביחוד למבוגרים, הוא ענייך קשה ביותר. ראיתי במו-עיני

אתיופים שנכנסו לחדר האוכל וסתמו את אפם בעזרת אצבעותיהם כדי לא להריח

את ריח האוכל שהם אינם רגילים אליו. הם נכנסים לחדר האוכל רק על-מנת

לקחת ממנו מצרכי-חלב. הבשר שמוגש להם אמנם כשר, אבל באתיופיה אכלו

בשר שנשחט במקום, לא קנו אותו במקום אחר, ויש גם עם זה בעיה.

הקייסים שבאו ב"מבצע שלמה" נקלטו בבתי-מלוך או

במקומות אחרים בהם יש חדר אוכל, והם אוכלים עד עצם היום הזה רק פירות.

הם לא טועמים לא דברי חלב ולא מוצרי בשר. הם מיקפידים על ענייך הכשרות,

ענייך שאינני מזלזל בו כלל ועיקר בארץ, אבל הכשרות שנהוגה כאך איננה

מקובלת עליהם.

האתיופים הגיעו עם מנטליות אחרת, ועם פער דתי

עצום. הבעיה של זקני-העדה והקייסים - - -
י. בייליד
מה אפשר לעשות בעניינם?
א. מסלה
להעביר אותם לפחות למרכזי קליטה - - -
י. צור
כמה קייסים הגיעו הפעם?
א. מסלה
למעלה מעשרים.

מר גורדון, האם ידוע לך כי היתה בעיה עם הקייסים

באילת? הבטיחו לנו שיעבירו אותם לבאר-שבע - - -
היו"ר מ. קליינר
העבירו. היה כתוב בעתון.
א. מסלה
חינוך: מדובר על בני 18 עד 30 ששייכים על-פי

תפיסת משרד הקליטה למינהל הסטודנטים, אבל

המסגרות הקיימות כבר מלאות. אם לא ירחיבו אותך, הבחורות והבחורים

בגילאים האלה ימצאו עצמם בבעיה. כיוון שכך אני מבקש, בהזדמנות הזאת,

להרחיב את המסגרות האלה כמה שאפשר מהר יותר.
עלית-הנוער
נציג משרד הקליטה, מר שלום ואך,

אמר כי צריך להכניס למודעות של הצעירים את ענייך המגורים בישובים. אני

וכל החברים שלי או בני העדה היינו רוצים שהצעירים אמנם יקלטו במסגרת

הזאת, יחד עם זאת שאנחנו יודעים מה זאת משפחה אתיופית. זאת משפחה

גדולה מאד, עם אנשים ללא מקצוע שמשתכרים שכר מינימלי, אפילו אנשים שבאו

ארצה ב"מבצע משה". לממך היום לילדים לימודים במסגרת הבית זה דבר בלתי-

אפשרי. איך מענה לילדים עם בעיות כלכליות וסוציאליות. אני, אישית,

הייתי רוצה כי הצעירים יתחנכו במסגרת המשפחה על-מנת לשמור על החום

המשפחתי ולא לנתק אותם ממנו, כך שכפי שאתם יכולים להביך מדברי, הענייך

הזה מדאיג אותנו מאד. אלא שאיך לנו ברירה אחרת; איך לנו אלטרנטיבה.



מה שמדינת-ישראל הצליחה לעשות בנושא של החינוך,

הן המסגרות של עלית-הנוער, שאין להן תחליף - - -
ש. ואד
אלא אם כך יהיה כסף.
א. מסלה
דה כבר סיפור אחר לגמרי. אני מדבר על חשיבות

העניין ומוסיף ואומר שאם תיפתר הבעיה הכלכלית,

כי אז זה כבר יהיה סיפור אחר.

מה שהשגתם מקובל עלינו, לפחות מבחינה תיאורטית,

אבל במציאות זה דבר שאי-אפשר לעשותו. אפילו אותם ילדים שבאו ב"מבצע

משה" ושוכנו במסגרת משפחתית, רצו להתחנך במסגרת של עלית-הנוער. אני

רואה אצל האחים והאחיות שלי את הפער בין הילדים שלומדים במסגרות עלית-

הנוער ובין הילדים שלומדים בבית. גם המודעות של המשפחה בכל מה שנוגע

לחינוך, לצערי, ירודה, אין שום מוטיבציה מצדן לדחוף את הילדים לנושא

החינוך, והילדים לא מקבלים את העזרה שיש לילדים אחרים בכל משפחה

ישראלית אהרת. לפחות במסגרות עלית-הנוער יש מי שדוחף את הילדים

האלה, ואף דואג לילדים שמתקשים לשיעורי-עזר.

דבר נוסף שהייתי רוצה לציין הוא בזכותו של מר

אורי גורדון. ארגון הגג של עולי אתיופיה מרגיש היום שקיים שיתוף-

פעולה, דבר שלא זכינו לשכמותו במשך השנים שאני חי בארץ. כמו שמשרד

הקליטה היה פתוח בפנינו בזמנו של השר צור, שהשאיר לנו את הדלת פתוחה,

כך גם היום עובדי המשרד משתפים אתנו פעולה וגורמים לנו לכך שיש לנו

הרגשה של שיתוף פעולה שאני תקווה שהיא תימשך.
היו"ר מ. קליינר
תודה. רשות הדיבור למר שלמה מולה.
ש. מולה
אני מבקש לתת לכם דוגמה אישית שלי לעומת אחרים

שלא זכו להכיר את הבעיה של הפניית עולים שהגיעו

מאתיופיה לזרם החינוך הממלכתי-דתי. אין לי התנגדות אישית לזרם החינוך

הממלכתי-דתי, להיפך, אני מכבד מאד את הזרם הזה, אבל אני סבור שצריך לתת

לעולים לבחור את- הזרם שאליו הם רוצים להשתייך.

אני זוכר את סערת-הרוחות שהתקיימה בכנסת בקשר 7

צעירים, אחרי שסיימנו אולפן, אשר החליטו להפנות אותנו לבית-ספר רפורמי.

רבותי, אני סבור שזאת היתה טעות. בית-הספר הזה רוצה לקלוט היום בין 50-

60 לא רק תלמידים בגילאים עד 18. הוא נותן לא רק חינוך להשלמת בגרות

אלא רוצה לקחת בחורים מגיל 18 עד 25, לטפח אותם - - -
י. צור
אם אינני טועה אתם הייתם אז בלי הורים.
ש. מולה
נכון. מתוך ה-7, אחד מסיים את הטכניון לתואר

מהנדס, 5 סיימו אופטיקה ואלקטרוניקה בבאר-שבע,

ושנים, אחד מהם אני, יחד עם חברי, מסיימים את הלימודים בבר-אילן. זאת

דוגמה שצריך לפעול על-פיה כדי להפנות צעירים למסגרות אחרות, לאו דווקה

למסגרות של עלית-הנוער.

עלית-הנוער מהווה חממה טובה מאד לצעירים, אבל יש

בה גם בעיות, לכן אני סבור שצריך להפיק את הלקח ולהפנות צעירים גם לזרם

החילוני של עלית-הנוער. צריך לתת לאנשים עצמם את חופש הבחירה כדי שהם

ילכו ללמוד במקומות שבהם הם יכולים לקבל את החינוך המתאים להם.



אנחנו מדברים על עדה חלשה מאד ראם בכל זאת

יחליטו לשלוח אותה גם לערי הפיתוח מבחינת דיור קבע, זאת תהיה בכיה

לדורות. העדה שלנו, כאמור, חלשה מאד והיא יכולה להיות חשופה לנזק

חמור במיוחד עם המאפיינים הלא טובים של החברה הישראלית, לכן חשוב מאד

למנוע זאת.

אני מצטרף לדעתר של חבר-הכנסת יעקב צור וטוען

שלא נורא אם העולים החדשים מאתיופיה יגורו שנתיים במרכזי הקליטה, עד

אשר יבטיחו להם דיור קבע מתאים, במקום המתאים.

מ. גור; גם הכשרה מקצועית.
היו"ר מ. קליינר
תודה. רשות הדיבור למר אברהם יורדאי.
א. יורדאי
בישיבות שקיימנו לפני הישיבה הזאת דיברנו על

נושאים אחרים, וגם שוחחנו בקשר השאלה: איך יעלו

את האתיופים? האם יעלו אותם? ועוד שאלות כגון אלה. היום אנחנו נמצאים

בתוך המבצע שהיה לתפארת מדינת-ישראל ולגאוות העדה, וכולנו שמחים מאד

על-כך שאנחנו מדברים עכשיו על -בעיות הקליטה.

מר אורי גורדון התייחס לבעיית קליטת יהדות

אתיופיה במקומות מרכזיים ואני מבקש לומר לכם שעל-פי מה שלמדנו מהקליטה,

הבעיה הראשונה היתה בעיית המשפחה. אם המשפחה נמצאת בתל-אביב, קרובי

המשפחה רוצים לגור גם הם בקרבת תל-אביב. אם המשפחה גרה באופקים,

הקרובים רוצים לגור קרוב אליה, באופקים. אלה היו הבעיות שאיפיינו את

הקליטה.

יהודי אתיופיה אינם כל-כך מפונקים והם לא דרשו

אף פעם לגור דווקה במרכז הארץ, אלא הסתכלו תמיד על מקום עבודה ועל

מגורי קרובי המשפחה שלהם. בחוץ-לארץ המשפחה נהגה לגור באותה סביבה.
חקלאות
לפני מספר שנים הסוכנות היהודית ניסתה

לעשות משהו בכיוון הזה אבל המודל שקיים כאן בתחום החקלאות איננו מוכר

ליהודי אתיופיה. בחוץ-לארץ 90%-80% מהאוכלוסיה האתיופית עסקה בחקלאות,

העירוניים היו תלויים בהם, אבל יחד עם זאת זלזלו בהם. שם כל העניין

הזה היה בבחינת משהו אחר.

כאן צריך להביא למודעות הקהילה האתיופית מה זאת

אומרת חקלאות בארץ? כאן חקלאים חיים מהחקלאות בכבוד, צריך לעורר את

מודעות העולים החדשים מאתיופיה למושג הזה, ולפתות אותם להגיע למקומות

האלה.

מר מולה דיבר על בחירה חופשית ובקשר דבריו אלה

אני מבקש להביע דעתי האישית ולומר שאני מכיר את הנושא. כאשר הגעתי

למדינת-ישראל, לפני 20 שנה, ראיתי שבשבת מכוניות נוסעות, ואנשים

מסתובבים ברחובות, ולא הבנתי מה קורה. בארץ יש חילונים, יש דתיים,

יש פחות דתיים, יותר דתיים, אבל באתיופיה אין מצב כזה. האתיופים, כאשר

מדברים על ירושלים, חושבים שהכל בה קדוש. הם לא יכולים לחלום שכאן

עובדים בשבת או נוסעים ברכב בשבת. והנה היום מגיעים לכאן עולים

מאתיופיה וכבר מציעים להם בחירה חופשית. האם זה פר? אני חושב שלא.

אי-אפשר לתת ליהודי אתיופיה, כבר ביום הראשון, לבחור - - -
ש. מולה
מדוע לא?
היו"ר מ. קליינר
תודה. ברצוני להשמיע מספר הערות קצרות לסיום

הישיבה. לדעתי זאת היתה ישיבה חשובה בה שמענו

דברים מעניינים. יש ויכוחים שנסגרים, אבל יש דיונים שרק נפתחים. מכל

מקום היה חסר לי בדיון הזה דבר אחד. כאשר דיברנו על קליטת "מבצע שלמה"

התעלמנו משום-מה מתופעה. שהופכת את קליטת "מבצע שלמה" לשונה מקליטת



"מבצע משה" הן מבחינת גיוס כספים בארצות-הברית, והן מבחינת הקליטה

בארץ. אולי אפילו מגמות או קנספציות של קליטה בארץ, וזאת עובדה שיחד

עם קרוב ל-20 אלף יהודים שבאו בעת האחרונה מאתיופיה, הגיעו גם כ-250

עולים חדשים מרוסיה, כשלעניין הזה יש השלכות ממחירי דירות במרכז הארץ

ואולי גם על מגמות של עיירות הפיתוח.

אם היום אני מדבר על מעלות או על קרית-שמונה,

אני מדבר על מעלות וקרית-שמונה תוססות שמגיעים אליהן עולים מרוסיה,

ושיש לגביהן מגמה לדחוף אליהן מפעלים. זאת לא דימונה של לפני 3 שנים

כאשר היתה לנר תחושה של ניוון, בריחה, ואם היו מביאים לשם עולה חדש היו

מביאים אותו למקום חלש ודועך.

היום עיירות הפיתוח נמצאות בפריחה. אולי לא

צריך להביא אף עולה מאתיופיה לעיירת-פיתוח, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה

שהיום יש עיירות-פיתוח שמביאים אליהן מפעלים, שיש בהן תנופה, שמקימים

בהן מפעלים עתירי-מדע, שבאים אליהן הרבה עולים חדשים מרוסיה שיאיישו

אותן ברמות המדעיות האקדמיות ההנדסיות, ובהחלט יהיו שם מקומות עבודה

וגם דירות בזול. לכן לא צריך להיבהל מעיירות-פיתוח. אם למישהו תהיה

עבודה בבית-שאן אני מצדד בכך שהוא יגור בבית-שאן כיוון ששם אותו עולה

חדש ירגיש הרבה יותר טוב מאשר בעיר גדולה שבה הוא ילך לאיבוד. . .

אנשי העדה עצמם אומרים כי הקהילה האתיופית נחשבת

קהילה שזקוקה לעזרה, היא כזאת שיש לה חולשות בדור היותר מבוגר, אבל גם

בדברים האלה לא צריכים להפריז.

אני תומך בדעה שחממה עבור יהודי אתיופיה תהיה

טובה אבל אינני סבור שצריך לכפות עליהם חממה.

הושמעה דעה כי בארץ לא צריך ללכת לכיוון חקלאות

אבל אני חושב שצריך לתת לכל עולה מאתיופיה כל מה שאנחנו רוצים לתת

לעולי רוסיה או לעולה מכל מקום אחר בעולם-, אופציה. אני יכול, כמובן,

להסביר לו מדוע אופציה מסויימת יותר טובה. מר יורדאי שכנע אותי שבאמת

טוב לאתיופיים חינוך דתי, אבל מה שלי מפריע זה שהוא שכנע אותי. מדוע

הוא צריך לשכנע אותי ולא את חבריו?

יחד עם כל זאת צריך לקחת בחשבון כי חופש הבחירה

יכול להוות שדה-מוקשים ואני באמת סבור שזה לוקסוס לדון בבעיה הזאת

עכשיו. לעומת זאת מה שאיננו בגדר לוקסוס הוא לדון בנקודת הדיור.

אם הריאליה היא כזאת שהעולים החדשים ישהו

בפתרונות זמניים הרבה מאד זמן, בעצם מה שאנחנו מבחינה ריאלית צריכים

לחשוב הוא על פתרון-ביניים לתקופה יותר ארוכה. אני לא יודע אם מדובר

על שנה, על שנתיים או יותר, אבל אז יהיה ברור שאי-אפשר לדבר על מלון

"דיפלומט" שיאוכלסו בו 1300 משפחות. לעומת זאת יכול מאד להיות שאותו

מלון עם 700 משפחות, ואני סתם זורק מספר, הוא פתרון לא פחות טוב מאשר

כל מחנה קרוואנים, ומר גורדון הזכיר את העניין הזה בדבריו. מדובר בכל

זאת על ירושלים, ולא על מקום מרוחק. אבל צריך להחליט כמה מלון

"דיפלומט" יכול להכיל כדי להיות מרכז קליטה נסבל לשנה או שנתיים?

בעיני לא רצוי שרוב העולים ישארו במרכזי קליטה

אלא רצוי לעשות מאמץ עליון כדי שהעולים יוכלו לצאת מהם, אבל זה תלוי

במשתנים רבים ומגוונים. אני לא יודע מה קורה עם העליה מרוסיה, אינני

יודע מה קורה עם הבניה, אינני יודע כמה דירות יקנו וכמה לא יקנו, האם

תהיינה ערבויות או שלא תהיינה ערבויות, וכוי. כיוון שכך אני הייתי

מכניס לעדיפות גבוהה את המחשבה שנשתדל להוציא כמה שיותר עולים מבתי-



המלון לדיור קבע, וכדי להיות ריאליסט הייתי נערך לפתרונות-ביניים יותר

רכים, יותר מסודרים, שיאפשרו הליכה לעבודה, שיעודדו ללכת לעבוד, ולפתח

את כל מערכת הקורסים.

אני, לדוגמה, הייתי קולט אתיופים במקום שיש בו

תנופת-בניה כיוון ששם יש סיכוי למצוא עבודה, וראיתי הרבה מאד ערלים

מאתיופיה שנקלטו יפה מאד בבית-ספר לבניה של מרדכי יונה. אני, כאמור,

הייתי מביא את העולים למקומות שבהם יש תנופת-בניה משני טעמים; א.

סיכוי למצוא עבודה; ב. יש סיכוי למצוא דיור. אני תושב שעבודת בניין

היא עבודה שתהיה דרושה לפחות ל-5-6 השנים הקרובות, ותיא לא נחשבת

לעבודה כל-כך מורכבת אף שיותר ויותר עוברים בכל מה שקשור אליה

לטכנולוגיות מודרניות.

לדעתי הפעם העבודה תרדוף אתרי העולים, ולא

להיפך. אני יודע שהממשלה תקיים דיון חירום בנושא התעסוקה בשבוע הבא,

והיא הגיעה למסקנה שאם העליה מרוסיה תיפסק זה יקרה בגלל עניין התעסוקה,

לכן ברגע שנתחיל לפעול בצורה מאסיווית ונמרצת לכיוון התעסוקה, יפנו את

התעסוקה לפריפריות, ולא למרכז הארץ. כיוון שכך אני לא יודע אם צריך
לקפוץ על מסקנות בקשר השאלה
היכן העולים מאתיופיה ימצאו דיור קבע?

מה שצריך הוא לקבוע שתהיה להם אפשרות בחירה. תהיה להם אופציה במרכז

הארץ, תהיה להם אופציה בפריפריות עם עבודה, וצריך גם לדאוג לכך שתהיה

להם אופציה חקלאית; כפרית. אם התנועה הקיבוצית, לדוגמה, היתה אומרת

שכל קיבוץ יקח על עצמו אפשרות לקלוט בין 10 - 5 משפחות מאתיופיה, היינו

קופצים על ההצעה הזאת, אבל אם לא - לא קרה אסון.

אני רוצה לחנך את העולה האתיופי, והחינוך הראשון

הוא שאני לא אומר לו לאן ללכת אלא אומר לו שיש לו זכות בחירה. אני

אוסיף ואומר לו שיש לי דעה, ואנסה לשכנע אותו, אולי ב-99% הוא יקבל את

דעתי, אבל הוא ידע שיש לו גם אופציה אחרת. העניין הזה, לפי דעתי,

צ:ריך ללוות אותנו כעיקרון הרבה מעל הדברים האחרים.
מיקום
אל נשלה עצמנו. אם פתח-תקווה מלאה,

אפשר לכוון את העולים לראש-העין. יכול להיות שלפני שנתיים היו אומרים

לי שראש-העין היא ישוב חלש, אבל היום עולי רוסיה וזוגות צעירים הולכים

לשם, והמקום השתנה. היום יש בעיה בראש-העין כיוון שהדיור בה יותר יקר

מזה שהיה בפתח-תקוה לפני שנתיים. הלוואי שהית אפשר לכוון ריכוז של

עולי אתיופיה בראש-העין, או ליד ראש-העין.

צריך להקפיד על הקליטה הזמנית, וצריך לומר לעולי

אתיופיה שטוב שהם באו טוב שאנחנו מדברים על ענייני הקליטה ולא על

השאלה-. מה קורה להם באתיופיה? אתם זוכרים אילו ישיבות קשות קיימנו

בקשר השאלה הזאת? ברוך השם שכולם כאן. העולים. הגיעו אלינו בתקופה קשה

וטובה כיוון שמדינת-ישראל, אם בשנת 1984, קלטה רק אתיופים, הפעם ברוך

השם היא קולטת גם 250 אלף עולים מרוסיה. זה יותר קשה, זה קשה למדינה,

אין לה משאבים, קשה לקבוע סדרי-עדיפויות, אבל בסך-הכל אנחנו עושים דבר

יוצא-מן-הכלל.

היום היה יום הילד והבשורה הטובה ביותר שהיתה לי

לומר בקשר הארוע הזה היתה שאני לא יודע מה יהיה עם ההורים שלהם ומה

יהיה אתנו, אבל להם, בעוד 10 שנים, תהיה מדינה על-הכיפאק אם היום נעשה

מה שצריך לעשות.

רשות הדיבור למר אורי גורדון.
א. גורדון
אינני עומד לחדש לכם לכם דבר אבל במבצע סודן,

במשך 6 שברעות, המדינה העלתה לארץ 3 אלפים איש,

מחודש נובמבר 1984 עד חודש ינואר 1985. הפעם, במשך 36 שעות, העלינו 14

אלף יהודים מאתיופיה, וכאמור אנתנו מתמודדים הפעם עם היקפי עליה גדולים

בפרקי זמן קצרים ביותר.

לי ברור שאנחנו מדברים על תכנית לטווח קצר, ועל

תכנית לטווח ארוך. לטווח קצר אני מבקש לומר לכם כי הקליטה הדמנית של

השנה, ואיך על הנושא הזה כל ויכוח, זה תפקידה של הסוכנות היהודית.

לטווח הארוך מדובר על קליטה שתעשה לאחר מכן, ובכלל אני מבקש לומר לכם

כי עניין הקליטה הוא נושא לשנים, והוא כולל גם את יהדות ברית-המועצות.

זה לא אקט שנגמר בשנה. אבל אז תהיה בעיה בקשר השאלה: איך בונים תכנית

אחת מוסכמת על הממשלה, על הסוכנות היהודית, לקליטת יהדות אתיופיה,

בעיקר מבלי לחזור על שגיאות העבר?

אני מצדד בכך שנפנה את מרכזי הקליטה תוך 9

חודשים. אני מצטער שחבר-הכנסת יעקב צור לא נמצא כרגע בחדר, אבל אם הוא

אומר שזה לא ריאלי, יכול להיות, אני לא נכנס לשאלה הזאת כרגע, אבל אם

קובעים מדיניות, - צריך להאבק עליה. אם יהיה מדובר על שנתיים, אלה

תהיינה שלוש וגם ארבע שנים אבל אם רוצים לקלוט נכון את יהדות אתיופיה

כי אז אותה יהדות חייבת להגיע בסוף ומהר לדיור קבע.

אני מצדד בפינויים של העולים ממרכזי הקליטה ובכך

שלא צריך לרדת מהחלטת הקבינט. אם יש החלטת קבינט, כולל 1555 מהבניה

לאתיופים, צריך ללחוץ על כל הגורמים המעורבים בנושא הזה, משרד הבינוי

והשיכון והאוצר, לעמוד בהחלטה, אחרת מה היא שווה בכלל?

אני מאמין שצריך ללכת על מדיניות שתקבע שתוך פרק

זמן קצר, אינני יודע אם תוך חודשיים או שלשה, צריך יהיה לפנות את בתי-

המלון כיוון שקרו ואניס עדיפים על-פניהם. אם מדברים על קונספציה או על

החלטות, הדבר הזה צריך להיות הכיוון שאליו צריך לחתור.
היו"ר מ. קליינר
כמה קרוואנים יש בארץ?
י. שוורץ
קרוואנים נחשבים לעניין דינאמי. מה שנכון להיום

לא נכון למחר. בבאר-שבע, לדוגמה, יש עכשיו מצב

של הרכבה.

כפי שכבר ציינתי בדברי, ניתן עדיפות לפינוי

העולים מבתי-המלון - - -
היו"ר מ. קליינר
כמה קרוואנים יש היום בדרך, בארץ; או על-פי

חוזים?
י. שוורץ
22 אלף מגורונים. הקרוואנים פחות או יותר

נגמרו.
היו"ר מ. קליינר
אנחנו מדברים כרגע על 22 אלף מגורונים - - -
א. גורדון
מה זה משנה? תוך 9 חודשים יש זמן, מול

האלטרנטיבה של בתי-מלון, לשכן את העולים

בקרוואנים.
י. שוורץ
הצענו לכם את פיתחת-שלום - - -
א. גורדון
המחלקה להתישבות הודיעה כי היא קשורה להבטחתה

למשפחות מרוסיה. אתמול דנו בנושא הזה ונענינו

לבקשה של המחלקה להתישבות לא להעביר לאותו מקום עולים מאתיופיה.
ש. ואל
מחלקת ההתיישבות טענה כי המקום רחוק, ואני חושב

שיש לה טעות בעניין הזה. אלה הם הקרוואנים

היחידים שנשארו - - -
א. גורדון
הם לא דיברו על העניין של המרחק אלא על זה שיש

להם הבטחה למשפחות רוסיות, והם רוצים לעמוד

בהבטחתם.

אני רוצה לעבור לנקודה אחרת ולציין כי יש לנו

אלף צעירים, רווקות ורווקים, גילאי 18 עד 27, שאני מצדד לשים דגש חזק

מאד בכיוון של הכשרתם המקצועית. הדבר הזה איננו סותר את מה שעליו דיבר

חבר-הכנסת יעקב צור. ניקח קטע של אלף שאני טוען שצריך לשלוח אותם

לאולפנים בכל מיני וריאציות, בצד לימוד השפה העברית, כדי להכשירם הכשרה

מקצועית. אני לא מאמין שהתנועה הק-יבוצית תוכל לקלוט אליה את כל האלף,

אבל אם היא תיקח על עצמה חלק - זה יהיה דבר חשוב מאד.

ברור לי דבר נוסף, שאם ממשלת-ישראל לא תיתן

תכנית רצינית להכשרה מקצועית, אנחנו נעמוד בפני שוקת שבורה, וגם זה דבר

שמוסכם על כולנו.

אני מסכים שיש בעיה להבטיח את כבודם של הקייסים.

אני צופה מאבק על מנהיגות בתוך הקייסים ואני צופה מאבק בין המנהיגות

הצעירה בקרב העדה האתיופית והקיייסים. אבל בשלב הזה, שלב הקליטה,

אגחנו חייבים להבטיח את כבודם של הקייסים ואת מעמדם.

כאשר אני מדבר על תעסוקה אני מציע לכם שלא נחיה

באשליות, כל מה שנעשה באדיס-אבבה בכל מה שקשור להכשרה מקצועית, איננו

עונה על הצרכים שלנו - - -
היו"ר מ. קליינר
לא זאת היתה הכוונה.
א. גורדון
אלה הם שני דברים שונים. כאן צריך להיות מושם

דגש על תכנית מקצועית בארץ.

אני בעד חינוך ממלכתי-די לעליה מאתיופיה ואם

מישהו פעם יבדוק, ואני בטוח שעוד יבדקו- זאת, הוא יגיע למסקנה שאחת

הסיבות לקליטה נכונה של יהדות אתיופיה במדינת-ישראל בצד קשיים אחרים

היא התגייסות הציבור הדתי-הלאומי בגדול לקליטה בצד הרוחני. כאשר

הייתי ראש עלית-הנוער יכולנו להביא את הילדים למקווה-ישראל, לצד

החילוני, או לפרדס-חנה, אבל אני שלם לגמרי עם ההחלטה שקיבלנו.

אני רוצה לשאות אתכם איך אפשר להביא צעיר שבא

מאתיופיה, שלא יודע עברית, כל מה שהוא יודע זה: ארץ הקודש - ירושלים,

לפרדס-חנה שבה מעשנים בשבת ונוסעים במכוניות?

לצעירים שקיבלו את החינוך הדתי היתה נחיתה

תרבותית רכה בארץ, וחלק גדול מהם חילוני היום. אבל לקחת היום צעיר שבא

ממסגרת דתית, אתיופית, מסורתית, ולהכניס אותו לתוך תרבות חילונית

אבסולוטית, זאת שגיאה חינוכית.
היו"ר מ. קליינר
הכוונה היא לנסיבות חריגות.
א. גורדון
אני לא מדבר על נסיבות חריגות אלא על החלטה.

אם צריך להחליט, אני, בעיקרון, תומך בחינוך דתי.

אני רוצה לסיים את דברי ולומר כי איך ספק בכך

שהקליטה של השבוע עד השבועיים הראשונים היתה מוצלחת מעל ומעבר ואל

תחשבו שלא היו לנו פרפורי-בטן איך לקלוט את העולים האלה. לא היינו

בטוחים שהצד הארגוני יעבוד כמו שצריך, אבל הכל פעל 10. אלא שעכשיו

מתחילות הדילמות והן אינך פשוטות כלל ועיקר.

אם נחזק את המעורבות של הצעירים מאתיופיה בארץ

והארגוך שלהם בקליטה, ואני בעד לשמוע ולהקשיב לרחשי ליבם - זה יעזור

להקל על הקליטה של 14 האלף שהיא קליטה קשה בפני עצמה.
היו"ר מ. קליינר
אני מודה למר גורדון ולכל האורחים על השתתפותם

בדיון. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 15.00

קוד המקור של הנתונים