ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/04/1991

מצב התעסוקה בקרב העולים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 150

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, ט' באייר התשנ"א (23 באפריל 1991). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה
מ' קליינר - היו"ר

נ י ארד

י' הורביץ

י י פרח

ג י שפט
מוזמנים
סגנית שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן

סגן שר הבריאות א' מזרחי

אי ספרן - אגף התקציבים, משרד האוצר

ר' הולנדר - מנהל המרכז למידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון

עי כץ - משנה למנכ"ל שרות התעסוקה

עי גדור - מנהל האגף לשרותי קליטה במשרד הקליטה

אי רונד - מנהל אגף תכנון וכלכלה במשרד התחבורה

מי שרון - יועץ המנכ"ל במשרד התחבורה

חי זוננפלד - ממונח על תנאי שרות ושכר בנציבות שרות מדינה

חי עילם - סגן בכיר למנהל מע"צ, תכנון וכלכלה מע"צ

י' פרנקל - רכזת קליטה ארצית, מועצת ארגוני עולים

מי גרובר - יו"ר מחלקת קליטה, הוועד הפועל של ההסתדרות

י י שטרול - מנהל מחלקת קליטה, הוועד הפועל של ההסתדרות

י' סעדון -סגן יו"ר מטה התעסוקה, הוועד הפועל של ההסתדרות

אי טנצר - יועץ לענייני עליה במשרד הכלכלה והתכנון
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
מצב התעסוקה בקרב העולים.



מצב התעסוקה בקרב העולים
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את הישיבה השנייה שלנו במושב הזה, שהיא ישיבה פתוחה. אתמול שמענו את

סקירת השר, ועמדתי על כך שהישיבה הראשונה שלנו תהיה בנושק התעסוקה. רציתי שהשר

נסים ישתתף בישיבה הזאת, אבל מאחר והוא אינו יכול להיות בישיבה שלנו השבוע, נקיים

ישיבה עם השר נסים בשבוע הבא או בזה שאחריו. למרות שהשר אינו יכול להיות נוכח

בישיבה של היום, חשבתי שגם מבחינה סמלית לא יעלה על הדעת שאנחנו לא נדון כבר

בשבוע הראשון של המושב הזה בנושא שבוועדה הזאת אמרנו כבר מזמן שהוא המפתח לקליטה

טובה, ושהוא עומד מעל ומעבר לכל נושא אחר הקשור בעולים, כולל נושא הדיור.

לישיבה של היום זימנו פורום מאד מכובד ורציני של משתתפים, כדי שנוכל ללבן את

הנושא. אני רוצה ללמוד בישיבה הזאת ממה בדיוק מורכבות עבודות התשתית שעליהן מרבים

לדבר. גם אני חושב שהפתרון איננו בכך שנושיב אנישם בבתי חרושת שבהם עם ייצרו

תפוקה שלילית, או שלא יהיה להם מה לעשות בהם, ולכן גם לא התלהבתי מהמאגרות, פרט

לרעיון עצמו. כאשר חבר-הכנסת אליאב הציע את ענין המאגרות זה היה טוב כי זה עורר

זעקה. אבל כאשר מציע את זה שר האוצר, הרי זה מחייב מחשבה שניה.

אני מאמין שאם נוכל להבטיח לעולים שנעשית עבודה רצינית כדי שבעוד שנתיים שלוש

הם יוכלו לעבוד במקצועות שאותם למדו ושלהם הוכשרו, הם יסכימו לעבוד בשנתיים אלה

בעבודות תשתית, כשהם יודעים שזו עבודה זמנית.

לפני שאנחנו יוצאים עם הצעה מגובשת של ועדת העליה והקליטה, רציתי להזמין

לישיבה הזאת אנשים מהתחומים שבהם אנחנו מדברים. כשמדברים על עבודות תשתית מדברים

על רכבת לאילת, על כבישים, על רכבת תחתית בתל אביב, ואני מוסיף: מאגרים למים כדי
לאגור את מי השטפונות, וחבר הכנסת יהודה פרח מוסיף
ביוב. ויש כמובן לבדוק עוד

הפעם את פרוייקט תעלת הימים כאשר החשבון הכלכלי מתבסס על העובדה שלאנשים שיעבדו

בזה צריך היה בלאו הכי לשלם דמי אבטלה.

בקשתי לכן להזמין לישיבה הזאת את האנשים שיוכלו להגיד לנו באיזה סוג עבודות

מדובר בכלל. אני לפחות לא יודע כמה מקומות עבודה מייצרת סלילה של ק"מ אחד כביש,

כמה זה עולה, כמה מהנדסים נזקקים לעבודה הזאת, כמה טכנים, כמה עובדים שחורים

וכו'. חשוב לנו לשמוע ממה מורכבות העבודות האלה. הקונצפציה שלי היא להפריד בין

עבודה זמנית לעבודה קבועה, ואני מאמין שנצליח לשכנע את העולים להסתפק בעבודה

זמנית אפילו אינה אטרקטיבית כשהוא יידע שבמקביל דואגים לו לעבודה קבועה אטרקטיבית

יותר. אם נגיד לעולה שהוא צריך לגור עכשיו בתנאים פחות טובים, אבל דיור הקבע שלו

יהיה יותר טוב, הוא ללא ספק יסכים. אם נגיד לו שבמשך שנתיים יעבוד בעבודות של

NEW DEAL, אבל יש סיכוי מצויין שבעוד שנתיים הוא יעבוד במקצוע שלו, גם לזה הוא

יסכים. לטווח הארוך אנחנו צריכים "למכור" היום לעולה תקווה, רצינית כמובן, ואז

אפשר יהיה לדבר גם על הטווח הקצר.
ע' כץ
הנתונים שבדיניו מורים שמספר דורשי העבודה במדינת ישראל בחודש מרץ השנה היה

124,300 איש, וזה אכן מספר גדול. אנחנו מעריכים שבין דורשי העבודה ישנם למעלה

מ-40 אלף עולים חדשים המופיעים בלשכות ומחפשים עבודה, כל עבודה. יוצא שכשליש

מאוכלוסיית דורשי העבודה הם עולים חדשים.

העבודות שיש לנו להציע לדורשי העבודה הן מעטות. על כל משרה שיש לנו להציע

ישנם כ-3,5 דורשי עבודה. באיזור הגליל המערבי ישנם קרוב ל-18 דורשי עבודה על כל

משרה מוצעת.
י' הורביץ
כמה עולים נקלטו בעבודה בארץ?
ע' כץ
קשה ל' למסור מספר מדוייק. אני יכול לומר שמתוך 20 אלף עולים דורשי עבודה

הפנינו כ-3,000 עולים למקומות עבודה שונים. אני מעריך שמתוך 40 אלף עולים דורשי

עבודה כיום אנחנו מפנים לעבודה כ- 6,000 איש.

במשק יש היום בעיה אמיתית. הקבלנים דורשים היום 60 - 70 אלף עובדי בנין, אם

כי אני חייב להגיד באופן ברור, שהדרישות המפורטות לעובדים לא מגיעות אלינו בקצב

שעליו הם מדברים. אלינו מגיעות מעט בנאד בקשות לעובדים בכל המקצועות, מקצועיים

ובלתי מקצועיים, ואני מדבר על דרישות מקבלנים בכל רחבי הארץ. בדרך כלל הם מעדיפים

להפנות אלינו דרישות לעובדים מקצועיים, וידוע שאין אצלנו היום עובדים מקצועיים

בענף הבנין. יש מעט דורשי עבודה בענף הבנין בקרב העולים, אבל מדובר על פי רוב

במהנדסים שלא נקלטים בעבודת הנדסה.

ישנה תופעה שאני מדבר עליה בזהירות רבה, כי אינני יודע מה הסיבה לתופעה הזאת,

שחלק גדול מהעולים שמתחילים לעבוד בענף הבנייה נושרים כעבור תקופה קצרה.
הי ו "ר מי קליינר
האם זה נכון שברגע זה ישנם 1,400 עולים העובדים בבנייה?
ע' כץ
אנחנו מפנים הרבה יותר עולים, אבל זה המספר שבו מדברים.
היו"ר מי קליינר
מדברים על צורך ב- 60- 70 אלף עובדי בנין. הקבלנים אומרים שהעולים לא רוצים

לעבוד במקצועות הללו בשום צורה שהיא. אומר מר כץ שהקבלנים לא מפנים לשרות התעסוקה

בקשות בסדר גודל כזה. ואתמול שמענו משר הקליטה שכרגע עובדים בענף הזה 1,400

עולים, והיעד הוא 10,000 עולים בענף הבנייה. מדוע רק 10,000?
ר' הולנדר
הנושא הזה הוא מאד גדול וכבד, וקשה להבין מדוע אין העולים הולכים לעבוד בענף

הזה. עשיתי בדיקה על הדרישות והצרכים, ומסתבר על פי הערכות קודמות המבוססות על

300 עולים בשנה שיהיה מחסור ב-50 אלף עובדים בבניו, כאשר הבעיה העקרית היא דווקה

בעובדים מקצועיים. זה היה מחקר בלתי תלוי. הבעיה שנוצרת עקב אי הגעת עובדי

השטחים, או בואם לעבודה לסרוגין בגלל שביתות, השבתות, חגים וכו' מחמירה את הבעיה.

יש פה בעיה מאד קשה, שאני ממשיכה לבדוק אותה, בנושא העלויות בפועל שנגרמות

לקבלנים במידה והם רוצךים להעסיק עובדים לא מיומנים. יש כאן בעיה אמיתית כאשר צד

אחד משליך על הצד השני. הקבלנים מצד אחד לא ממהרים להעסיק עובדים חדשים, בטענה

שהעלות שלהם היא הרבה יותר גדולה מהתמריצים שניתנים, ויתכן מאד שיש ממש בטענתם

זו, כי עד שהם מקבלים תפוקה מעובד לא מקצועי כזה עוברת חצי שנה עד שנה. מאידך,

יש כאן ענין של דבר והיפוכו. המשרד נותן תמריצים לקיצור משך בנייה. ואז שוקל

הקבלן את המצב. אם הוא מעסיק פועלים לא מיומנים והוא נושא בנטל ההכשרה שלהם, הוא

עלול להפסיד את התמריץ הניתן בעד קיצור משך בנייה, כי אם העובדים האלה הוא לא

יוכל לקצר במשך הבנייה. כך שיש כאן נקודה קשה שלדעתי טרם באה על פתרונה.
היו"ר מ' קליינר
האם בדקתם את האפשרות לכוון יותר תמריצים לבנייה מתועשת שבה יש יתרון לפועלים

בלתי מקצועיים, על פני בנייה קונבנציונלית שבה צריך את הטפסנים ואת הברזלנים

שאותם קשה מאד לאתר,
רי הולנדר
התשובה בהחלט חיובית. אנחנו נותניםתמריצים לכל נושא של בנייה קלה או מתקדמת,

כפי שאנחנו מכים זאת. זה בהחלט יעד שלנו.
י י פרח
האם לבנייה מהסוג הזה באים עובדים?

ר' הולנדר;

לבנייה מהסוג הזה נדרש סוג שונה של עובדים. הזכירו כאן את העובדה שמבין עולי

ברית המועצות הפונים לבנייה יש נשירה גדולה, וזה נכון. אחת הטענות שלהם היא

שבברית המועצות נעשית עבודת הבנייה בשיטות הרבה יותר מתועשות משיטות העבודה

הנהוגות בארץ, וכי הם לא רגילים לעבוד בחומר ובלבנים, אם להשתמש בלשון ציורית,

אלא בשיטות יותר מתועשות. ברגע שיעברו בארץ לבנייה קלה ויותר מתועשת, שהיא גם

עבודה הרבה יותר נקיה ודורשת גם סוג שונה של הכשרה, אנחנו רוצים להאמין שיגדל

בהרבה מספר העולים שיעבדו בה. המשרד החליט לתת תמריצים לקיצור משך הבנייה גם

לבנייה קלה שהיא מלכתחילה יותר קצרה. פירוש הדבר שמי שמסיים את העבודה תוך 8

שבועות יקבל את דמי התמריצים.
היו"ר מ' קליינר
כמה עובדים נמצאים היום במסגרות של הכשרה לעבודה בענף הבנייה?
ע' כץ
עד כמה שידוע לי, למעלה מ-6,500 איש.
א' ספרן
לשאלה אם עובדים זרים יכולים לפתור את בעיית הבנייה, התשובה היא חיובית,

מפני שהעובדים הזרים שמביאים ושרוצים להביא הם עובדים מקצועיים, והם גם יכשירו את

העובדים הבלתי מקצועיים מקרב העולים. כיום רוב העובדים המקצועיים בענף הבנייה הם

ערבים ויש גם מספר קטן של עובדים יהודים שעדיין נשארו בענף. העובדים הזרים

המקצועיים הם אלה שיכולים גם להכשיר את העובדים הבלתי מקצועיים ולהביא אותם לרמה

גבוהה.

בענף הזה מועסקים כיום כ- 145 אלף עובדים, וזה התחיל ב-110 אלף עובדים. מכאן

שבשנה האחרונה היה בענף הזה גידול ב-30 אלף עובדים. אנחנו צופים שיהיה גידול נוסף

ב-50 אלף עובדים.
היו"ר מי קליינר
ומאיפה באים העובדים הנוספים?
א' ספרן
אני לא יודע מי הם העובדים הנוספים.
היו"ר מי קליינר
שמענו שיש 6,000 עולים בהכשרה. כמה ישראלים יוצאי צה"ל שלא עבדו בעבר

בבנייה פנו לאחרונה לעבודות בנייה?
ע' כץ
כ-6,500 איש נמצאים בהכשרה פנים מפעלית. אינני יודע כמה מהם עולים. אבדוק

את המספרים, ואעביר אותם ליושב-ראש הוועדה בכתב.
היו"ר מי קליינר
אבקש לקבל גם את החלוקה של 30 אלף העובדים שנוספו בשנה האחרונה לבנייה.
אי ספרן
רוב העובדים שנוספו הם עובדי שטחים שקיבלו רשיונות.
סגן שר המדע והטכנולוגיה ני כהן
אני מתהלכת בהרגשה שאכן היה מחדל נורא ואיום בכל הקשור להעסקת עולים

בבנייה. אין לי ספק שמשרד התעסוקה לא היה בעבר וגם היום איננו ערוך לזה.

העובדה שבענף הזה עוסקים רק 1,400 עולים מעידה על כך. היה כאן מחדל רציני, שעה

שבנושא הזה צריך היה לראות יעד בטחוני, חינוכי, לאומי. מפליא מאד, בלשון

המעסה, שאף אחד אינו יודע היום מי ומה וכמה בדיוק עובדים בזה, כמה ומי נמצאים

בשלבי הכשרה וכו'. אין מספרים בדוקים, לא נעשה סקר, וגם לא פנייה רצינית אל

העולים בענין זה.

הייתי מאד רוצה שתעברו בין העולים באולפנים, במרכזי הקליטה ובמקומות

מגוריהם ותנייסו אותם לנושא הזה. אילו עשיתם זאת בעבר כי אז כבר היו לנו היום

הרבה יותר עובדים מקצועיים בין העולים. חבל שעד כה לא נעשתה בתחום הזה פעולה

רצינית בהתאם לגודל הבעיה. גם אני חושבת, כפי שאמר יושב ראש הוועדה, שהעולים

יסכימו לעבוד שנתיים-שלוש בבנייה אם יידעו שלאחר מכן יש להם סיכויים לחזור

לעבוד במקצוע שלהם.

לדעתי צריך לערוף היום סקר על מה שנעשה בנושאים אלה עד היום, איר פנו אל

העולים כדי לעודד אותם לעבור הכשרה לעבודות בניין, כי חשוב שנדע מה המספרים
המדוייקים בנדון, היכן אנחנו עומדים, ועוד יותר חשוב
מה יש לעשות מהיום והלאה

כדי לעניין את העולים בעבודת הבניין. כדי להשיג תוצאות הרכה יותר גבוהות צריך

לחזור ולדבר אתם בענין זה שוב ושוב, עשרות ואולי אפילו מאות פעמים, עד שיבינו

את חשיבות הדבר גם בשבילם ועד שיפנו לכיוון הזה.
י' כץ
אנחנו מטפלים היום ב-120,000 איש, שכל אחד מהם מחייב טיפול, בין שזה

מפוטר, בין שזה מ"פ או מג"ד שמילאו תפקידים חשובים בצה"ל ועכשיו נכנסים למחלקה

בלתי מקצועית, בין שזה אדם מוגבל, נכה או עולה חדש. העובדה היא שאנחנו נמצאים

במצוקה איומה. קבוצה קטנה של עובדים מטפלת במאות אלפי איש, שמגיעים לשירות

התעסוקה מספר פעמים בחודש. קל איפוא להבין איזה עומס אדיר מוטל על העובדים

בשירות התעסוקה.

אנחנו עושים כמובן כמיטב יכולתנו. אנחנו מגיעים אל העולים כשהם באולפנים,

מגיעים אליהם גם במקומות אחרים. אנחנו מביאים מעסיקים לכתות אולפן, בנוסף למה

שאנחנו עושים בארגון ירידי תעסוקה ומה שאנחנו עושים בלשכות עצמן. זו עבודה קשה



מאד שמלווה באכזבות נוראות של העובדים שלנו ובהשרגשת כשלון ותסכול, כי אחרי

שהשקיעו המון עבודה והצליחו לשכנע אנשים, עולים וותיקים נם יחד, לעסוק בעבודות

לא אטרקטיביות, שלא תמיד מוצאות חן בעיניהם, הם פונים לעבודות האלה, אבל כעבור

מספר ימים נוטשים את העבודות וחוזרים לשירות התעסוקה לחפש עבודה.

בקרב העולים ישנם אנשים מקצועיים מאד בתחומים שלהם, וההפסד שלהם ושל

המדינה הוא עצום בשל העובדה שאינם עובדים בתחומים שלהם. יש שם מהנדסי תוכנה,

ומהנדסים מסוג אחר, יש רופאים ובעלי מקצועות אחרים שהיו יכולים לתרום רבות

אילו עסקו בתחום שלהם. באחת מעיירות הפיתוח מצאתי 30 רופאים עולים, ואח אחד לא

יודע מתי הם יקבלו רשיון עבודה בישראל, ובמה יקבלו רשיון לעסוק. יש להם יזם

שמוכן להקים ביחד אתם קליניקה פרטית, אבל זה לא יעזור להם, כי צריך תחילה לטפל

בדברים. ולא הכל נתון בידי שירות התעסוקה שעושה מאמצים על אנושיים ועובד

בתנאים קשים ביותר. כי העובדים בשטח שצריכים לטפל ב-17 דורשי עבודה על כל משרה

לא אטרקטיבית פנויה, עושים עבודה קשה ביותר.

לפני שבועיים ישבתי עם החברים מאגף התקציבים ושאלתי אותם אם אפשר כבר

להכין עבורם תזכיר שבמסנרתו נעלה את הצורך בהתערבות ממשלתית ליצירת תעסוקות,

והם השיבו שיש כל מיני תכניות ממשלתיות בנדון, אבל שאני יכול להכין תזכיר ואז

יבדקו מה אפשר לעשות אתו.

לדעתי יש לטפל בענין במספר מישורים: 1. כדי להקל על מצב האבטלה יש

להתחיל מיד בקידום עבודות תשתית. 2. חובה לטפל היום בתעסוקה מידית, כזאת שלא

דורשת תכנון רב אלא שאפשר להתחיל בה היום, כדי שאנשים לא יהפכו להיות חולי-

אבטלה. חייבים נם לקהת בחשבון שבאוכלוסיית המובטלים ישנם סונים שונים של

אנשים, ושלא כולם יוכלו לעבוד חס וחלילה בנטיעת עצים. מכאן שצריך למצוא עבודות

המחייבות תכנון ובקרה ומעקב אחרי ביצוע העבודות, ואפשר למצוא עבודות כאלה.

במסנרת הקרן למניעת אבטלה ביקשנו מהמכון לפריון עבודה להכין תיקי תעסוקה ל-8

ישובים, במקרה ויסכימו לדון אתנו בענין הזה, ולהתאים תעסוקות לאוכלוסיותה אלה

לטווח המידי והיותר ארוך.

3. צריך לאשר היום הפשרה של פרוייקטים שמוכנים במשרדים השונים. במשרד

הבריאות, למשל, זה כולל נושאים כמו ביוב, מים, אשפה וכוי. כך נם במשרד

החקלאות יש תכניות שונות הקשורות בחברות להננת הטבע ועוד. במשרד התיירות יש

תכניות הקשורות באגף התיירות, שכדאי להקדים את ביצוען לקראת התיירות שתניע

לארץ. ביצוע התכניות האלה בשלב מוקדם יותר יתן כבר היום פרנסה מכובדת לאנשים

רבים, ותיקים ועולים כאהד.
היו"ר מ' קליינר
אני מסכים ששצריך לעשות מאמצים ליצירת עבודה עכשיו, אבל במקביל יש לתכנן

נם עבודות קבע. ובהקשר לזה כדאי שנשמע איך משרד התהבורה ערוך לזה ומה הוא

מתכונן לעשות בנושא הזה, ולאחר מכן נשמע מה הן התכניות של מע"ץ בנדון.
א' רונד
למעשה יש פה שתי אלטרנטיבות. האחת, פתרון מידי לתעסוקה, וזה ה- nev deal

שעליו דיבר יושב ראש הוועדה; השניה, השקעות בתשתית. הפתרון הראשון הוא "לא-

כלכלי", והפתרון השני, שעוסק בנושא התשתית, הוא בהחלט כלכלי. בשנים האחרונות

יש פיגור אדיר בעבודת התשתית בתחבורה. מדובר בפיגור של כ-3 מיליארד שקל בנושא

תשתית הכבישים העירוניים, שלא לדבר על הכבישים הבין-עירוניים, דבר שמתבטא

בצפיפות הנדולה בכניסה לערים, ויש לזה מחיר שהוא כבד מאד למשק. השקעה בתשתית
באה לפתור שתי בעיות
את בעיית התשתית לכבישים, ואת בעיית התעסוקה.



מעבר לתקציבים הקיימים יש לנו תכנית בנושא הכבישים, יש לנו תכניות בנושא

הרכבות, הנמלים, ומעט תכניות בשדות התקופה, אנחנו עדיין בשלב של בדיקה במקומות

אחרים. לכל פרוייקט כזה ישנו שלב של התכנון שלו. בחלק מהמקרים זה לוקח יותר

זמן, ובחלק מהמקרים זה כמעט מידי.

בנובמבר האחרון קיבלה הממשלה החלטה שהתייחסה לתשתיות שהיו קשורות בנושא
הקליטה
כבישים, ביוב, תקשורת, מים וכו'. אנחנו הגשנו בקשה ל-30 מיליון שקל

ל-9 חודשים. בנוסף לתקציב הרגיל של משרד התחבורה צריך לקבל 30 מיליון שקל

נוספים שלגביהם יש אישור של שר האוצר. מדובר ברשימה ברורה של כבישים שאמורים

לפתור בעיות של נגישות בין הדיור למקומות העבודה.

אנחנו מעריכים שבנושא של הכבישים המרכיב של התעסוקה הישירה נע בין 30%

ל-40%, תלוי בפורייקט. מרכיב התעסוקה הכוללת, עם השרותים הנלווים וכו' יכול

להגיע ל-קרוב ל50%. בנושא הכבישים מדובר בכ-12 איש לכל מיליון שקל ברוטו

השקעה. תוספת של 100 מיליון שקל לביצוע פרוייקטים זמינים בנושא הכבישים תיתן

עבורה ל-1,200 איש. התכניות בתחום מסילות הברזל מדברות על השקעות נוספות על

התקציב הקיים היום, בסך 1,4 מיליארד שקל, שבהם מרכיב התעסוקה הישירה הוא

קרוב ל- 0,5 מיליארד שקל, ונושא הרכבות לאילת אינו כלול בזה. נושא הרכבת לאילת

מצוי בתקציב רשות הנמלים והרכבות. אגב, הוא מצוי שם כבר שלוש שנים, אבל אני

מקווה שהשנה גם יבוצע.

לא עשיתי בדיקה לגבי מסילות הברזל במונחים של כוח אדם, אבל לפי חישוב לא

בדוק מדובר כב- 6000 עובדים.
נ' שפט
בהנחת קו ברזל דרוש כוח עבודה גדול מזה הדרוש בטלילת כביש.
אי רונד
זה תלוי בדרך שבה עושים את זה. בקנדה, למשל, עושים זאת בצורה שהיא בוודאי

שונה מהצורה שבה יעשו זאת כאן. אבל מאחר ומדובר בפרוייקטים שמטרתם לפתור

בעיות תעסוקה אני מניח שיילכו על מרכיב יותר גבוה של תעסוקה, לעומת מרכיב של

הון.

בנושא הנמלים מדובר בתוספת השקעות בסך 400 מיליון ש"ח, ושם מדובר על

מרכיב תעסוקה ישירה של 140 מיליון ש"ח. מדובר בקידום השקעות בנושא הנמלים, כמו

חיפה למשל ובחידוש התכנית הישנה בנמל אשדוד צפון. בהארכת רציף מס' 1, הקמת

רציף במקביל לשובר הגלים, שיפור מערך תנועה, הארכת רציף מזרחי בחיפה, תכנון

רציף חלופי להעברת מזה הדלק, ייבוש שטח עבור תחנת הכוח של חיפה, והכשרת רציף

ויבוש שטח אחסנה לפחם. בהנחה שהפחם יגיע לחיפה, ועוד כמה פרוייקטים קטנים. כל

זה בנוסף לפרוייקטים שאושרו, ובמיוחד ככיוון של יצירת תעסוקה. על רכבת תחתית

בתל אביב לא מרברים עכשיו, כי זה פרוייקט יקר ביותר.
היו"ר מי קליינר
האם אי אפשר לגייס הון זר לנושא הזה?
אי רונד
למעשה אפשר לגייס הון זר לכל נושא שהוא, אלא שיש לו עלות מסויימת. האמת

היא שאין משקיע זר שמוכן לעסוק בהקמת רבבת תחתית בתל אביב. כמעט אותו דין לגבי

הרכבת לאילת. הוועדות שדנו בנושא הגיעו למסקנה שהרכבת לאילת היא כדאית אף שיש

לקשר אותה לנושא הנמל באילת. אבל בסך הכל זה לא פרוייקט שהוא זמין לשנה הבאה

ואני מאמין שגם לא לשנתיים הבאות. יש לי רישום המראה כמה זמן לוקח התכנון

של כל אחד מהפרוייקטים שהזכרתי.
י' פרת
כמה כוח אדם ידרשו כל הפרוייקטים שהזכרת?
אי רונר
עוד לא עשיתי חישוב כזה. גם לא מדובר כמובן באותם אנשים. חלק גדול

מהפרוייקטים האלה ברגע שהם מוקמים בשוטף הם מביאים לתעסוקה. אני יכול להביא

לכם כדוגמה את רכבת הפרברים, אף שיא אולי לא דוגמה כל כך טובה.
סגן שר המדע והטכנולוגיה נ' כהן
אני מבינה שיש לכם תכניות על הנייר, ושהעיכוב הוא בשל העדר תקציב. האם

אתם דורשים תקציב, לוחצים על קבלתו וכו'?
היו"ר מי קליינר
בהנחה שמחר תקבלו אור ירוק, כמה עולים תוכלו להעסיק באורה מיידי? כמה

מהנדסים, טכנאים, חופרים, שרטטים וכוי. כמה אנשים תוכלו להפעיל בעוד חודשיים

ובכמה כסף?
אי רוגד
אלה דברים שאי אפשר לסכם אותם, ונם לא נכון יהיה לעשות זאת. ובכל זאת

הייתי אומר שעבודה של 100 מיליון שקל בכבישים יכולה להיות בביצוע מיידי,

וזה יתן תעסוקה לכ-1,200 עובדים.
סנן שר המדע והטכנולוגיה נ' כהן
האם פניתם אל האוצר בענין זה? האוצר טוען תמיד
לא פנו, לא קיבלנו דרישה

כזו, אנחנו לא יודעים וכוי.
א' רונד
כאשר אישרו לנו 30 מיליון ש"ח היה זה בעקבות הבקשה שלנו לקבל 150

מיליון ש"ח, אבל גם את זה עוד לא קיבלנו.
מי שרון
למערכת קשה לנוע ממצב שבו היתה נתונה כל מערכת התשתית במשך שנים למצב

של השקעות בסדר גודל כמו זה שבו מדובר. בשני העשורים הבאימ יש תכניות הלשקיע

9 מילינארד בתחום התחבורה. ותכניות בפועל כמעט ואין. אם צריך לעשות משהו מידי,

וזה נכון לכל תחומי התחבורה, הכבישים, הרכבות, שדות התעופה וכוי, חסר עדיין

תכנון, תכניות התכנון מפגרות, וכוחות התכנון במדינה ממוצים. חלקם הופנו לתכנון

בנייה.
ני ארד
האם אינכם יכולים לקלוט אנשים בתכנון?
מי שרון
יכולים. צריכה להיות פה עבודה משותפת להכשיר חלק מהעולים עצמם. אנחנו

מדברים על לפחות שני קורסים של 50 איש גם למהנדסי תחבורה וגם למתכננים.



אחר כך צריך לתגבר תקציבית, תוך הנחה שאתה מתכנן משהו שיש לך כוונה לטמש

אותו, להכניס אוו שנת 1991 לתכנון, זה נושא שאנחנו מנסים לקדם אותו כרגע.
היו"ר מי קליינר
אנחנו מבקשים לשמוע ממע"צ איך ההתפלגות המקצועית של אותם 1,200 עובדים

שהוזכרו כאן.
ח' עילם
הנתונים על מועסקים בסלילת כבישים הם מאד מציאותיים ונאספו בעבודת שדה

אצל הקבלנים העובדים עבור מע"צ. ביצוע העבודות אצלנו נעשה כיום על ידי קבלנים.

יש נידי ההתפלגות של המועסקים ישירות בסביבה, לפי הסוגים השונים גם של העובדים
וגם של תהום העיסוק שלהם בשדה. הלכנו לשני שלבים
השכר הישיר, והשכיר העקיף.

כאשר הקבלן הזמין הומר במחצבה בדקנו גם את התעסוקה במחצבה בעקבות ההזמנה הזאת.

על כל קילומטר כביש אנחנו מעסיקים 200 חודשי עבודה של עובדים מסוגים

שונים. על סמך זה אפשר לעשות חשבון שעל כל מיליון שקל תוספת שנקבל בעד סלילת

כבישים נוכל לתת 100 חודשי תעסוקה. קילומטר כביש עולה בערך 2 מיליון שקל.

יוצא שעל כל מיליון שקל מועסקים 8,5 איש.

חלוקת העבודה בין עובדים ישראלים לעובדי שטחים היא 50% - 50%. כלומר,

50% עובדים ישראלים ו-50% עובדי שטחים. זה המצב בפועל כיום בענף הסלילה של

הכבישים הבין-עירוניים עבור מע"צ. בידי נתונים באשר לסוגי העבודה; עובדי

מחצבה, עובדי אספלט, עובדי הובלה וכולי.
היו"ר מי קליינר
כמה מהם פועלים פשוטים, שעובדים עם טוריה, כמה מהם טכנאים, מהנדסים,

תכננים, נהגים מנופאים וכוי.
ח' עילם
מיד אגיע לזה. אני רוצה לציין עוד שזה לא כולל תכנון ופיקוח.
מי גרובר
80% עובדים בפועל בכביש, ו-20% עובדים בתכנון, מהנדסים וכל היתר.
חי עילם
יש לי נתונים על התכנון והפיקוח. כמה מספרים בקשר לחלוקה של המועסקים.

בהובלה -10%; בציוד - 20%; אחר כך ישנם עובדי מחצבה , כולל עובדי קידוח,

פיצוץ, מפעיל מגרסה, מנהלי עבודה וכוי. אני מוכן להמציא לכם את החלוקה לפי

סוגי העבודה.

בנוסף לכך יש לנו נתונים גם על התכנון. בתכנון של ק"מ כביש מושקעים 2,200

שעות עבודה, שהם 12 חודשי עבודה. זה מורכב מ- 700 שעות מהנדסים, 1,150 שעות

טכנאים ושרטטים, 350 שעות פועלים.

הגשנו לאגף התקציבים תכנית פיתוח כבישים לצורך קליטת עלייה. בחרנו מקומות

שבהם יש קליטה מסיבית של עולים, כמו כרמיאל, מעלות, הגליל המערבי, איזור שבעת

הכוכבים, הנגב המערבי, והגשנו תכנית מפורטת. קידמנו את התכנון הכבישים האלה.



הננו תכנית חומש ששנת 1991 היא השנה הראשונה שלה. התכנית הזאת מסתכמת ב-2,5

מיליארד שקל. לשנה הבאה קיבלנו כ-300 מיליון שקל לאחזקה ופיתוח. 300 מיליון

שקל אלה הם בשביל חלק מהתכנית, פרוייקטים שמופיעים בתכנית החומש. אני מדבר על

המערכת הבין-עירונית.

פרטנו את תכנית החומר שלנו לפי הזמינות של הכסף. אנחנו מסוגלים להכפיל

חיום את ממדי הביצוע, יש לנו די תכניות זמינות בשביל לעשות זאת. אבל תהיה לנו

בעייה למצוא כוח אדם מתאים לפיקוח על העבודות, ואולי גם לביצוען. יש לנו

תכניות מוכנות וזמינות להיקף עבודה של 300 מיליון שקל, ולחלק מהתכניות

הוצאנו בבר מכרזים, וחלק אחר של התכניות נמצא בשלבי הכנה להוצאת מכרזים-

ואנחנו מסוגלים להוציא מיד עוד 300 מיליון שקל אם נקבל אישור. 300 מיליון

שקל אלה פירושם עוד כ-2,500 עובדים, אף שאני מעדיף לדבר במושג של חורשי עבודה.

אני רוצה להוסיף עוד, שאנחנו עשינו מבצע של קליטת עולים במע"צ. לאחרונה

קיבלנו לעבודה 31 מהנדסים, באיזורים שונים בארץ, ושילבנו אותם בעבודות שונות

של המשרד, בתכנון, בפיקוח, בעבודה במעבדות. אנהנו מכשירים אותם גם לתפקידים

יותר אחריאם ויותר מתקדמים. אם נקרא לזה פיילוט, אז אנחנו רואים את זה כהצלחה.

בישיבת הנהלה שתתקיים מחר בערב אנחנו מתכוננים להגיש סיכום ודין וחשבון,

והסיכום מצביעה על מצלחה, ואנחנו הולכים קדימה.

אנחנו מסו גלינו לקלוט היום עוד 70 מהנדסים, להכשיר אותם ובאותו זמן נם

להפיק מחם תועלת, במיוחד בעבודות פיקוח באתרים, שכיום אנחנו סובלים ממחסור בו,

ואנחנו מוסרים את חעבודה הזאת לגופים חיצוניים שיש לנו ספק לגבי המיומנות

שלהם. אנחנו מעדיפים לעשות את עבודת הפיקוח באמצעות מהנדסים עולים שיהיו תחת

הדרכה וניהול של כוחות מקצועיים שלנו, ואז אנהנו מצפים לתפוקה יחסית גדולה

בהרבה מזו שאנחנו משיגים מהפיקוח הקיים היום.

היו"ר מי קליינר!

במה או במי תלויה היום קבלת 70 המהנדסים הנוספים?
ח' עילם
בהעברה אלינו של תקציב לתוספת עובדים. אני מודיע שאנחנו ערוכים היום

להכשיר ולשלב מיד בעבודה עוד 70 מהנדסים.
היו"ר מי קליינר
אני בטוח שכולנו נשמח לשמוע את דבריו של מר ספרן, שיבדוק מדוע אין

מעסיקים את 70 המהנדסים האלה. כי אם יש תקציבים, יש אפשרות ונכונות לשלבם,

ועבודתם יעילה, מדוע לא עושים זאת.

ני ארד;

כי אין תקציבים.
סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן
יש תקציבים. שמענו שהכל ערוך, ושהם צריכים רק לקבל אישור.
ע' גדור
כל מוסד ציבורי וכל משרד ממשלתי מוכן לקלוט עובדים אם רק יאשרו לו תוספת

תקציב. כשביל תוספת תקנים למשרד יש צורך באישור האוצר.
א' קפרז
אישור תקן זה אישור תקציב. משרד האוצר צריך לאשר תקן ותקציב.
ח' עירם
במקום להזמין עבודות מבחוץ אני מעדיף להעסיק עובדים נוספים שלנו.
היו"ר מ' קליינר
זה ענין של הנציבות במסגרת התקציב המאושר. במקום לתת עבודה למשרד הנדסי

חיצוני, אתה מעדיף להעסיק אצלו מהנדס בחוזה.
ח' זוננפלד
אני הושב שזו אבן היתה הכוונה. כאשר מקבלים תקציב הכוונה היא להוציא את

התקציב הזה באמצעות אנשים מבהוץ. כי מספר האנשים המועסקים בשירות המדינה הוא

קבוע. כל תקציב נוסף מוצע באמצעותך אנשים מבחוץ, כמו חבורת קבלניות. נציג מע"צ

רוצח שיוסיפו עוד אנשים למע"צ, ולדבר הזה אין תקציב.
א' ספרז
בקטע של הכבישים מרגע שהתקציב קיים הוא אינו מהווה מגבלה למע"צ. במהלך
1990 אמרנו למע"צ
אחרי שאישרנו לך פרוייקט כדוגמת כביש עכו-כרמיאל תרוץ עם זה

בקצב המהיר ביותר. אנחנו לא מעכבים. בדרך כלל היינו נוהגים לתת את הכסף היחסי

כל 12 חודשים, אבל לא כך היום. אישרנו את המסגרת, ואמרנו למע"צ לרוץ במהירות

המכסימלית. אלא שהמהירות לא השתנתה באופן מהותי ונשארה למעשה כפי שהיתה.

בלומר, המהירות תלוייה בכל מיני גורמים בשטח. זה שנותךנים עכשיו 300 מיליון

שקל לא אומר שמחר יעסיקו כך וכך עובדים. זה לא הולך כך, אלא זה מניב לאט מאד.

אשר להרכב העובדים בענף, שמענו כי 50% מהעובדים הם עובדי שטהים, ואני

מרשה לעצמי להניח כי הם מועסקים בסוג העבודה שבה הם עובדים בבניין, ושהיכולת

לגייס לסוג עבודה זו עובדים מקרב העולים הוא בדיוק כמו היכולת לגייס אותם

לעבודה בבנייה, כך שהישוע פה אינה גדולה. חשוב להבין זאת ולא לדחוף את הדברים

האלה כי הם לא נותנים בעצם את הפתרון שעליו אנחנו מדברים. הבעיה איפוא איננה

תקציבית.
ח' עילם
אני לא כל כך מכיר את ענף הבנייה, אבל אני יודע שהכשרת העובדים לעבודה

בכבישים אינה מסובכת כלל ועיקר. להכשיר עובדים להיות מפעילי ציוד זה לא דבר

קשה במיוחד, וניתן לעשותו תוך זמן קצר יחסית.

אי ספרן;

השאלה היא אם יש מי שמעוניין לקבל הכשרה בתחום הזה.
היו"ר מי קליינר
בין הצורך לשלם להם דמי אבטלה, ובין הצורך להעסיק אותם במשך שנתיים ולא

לשלם להם דמי אבטלה, אני בוהר בהעסקתם כעבודה פרודוקטיבית, תהא התפוקה שלהם

כפי שתהיה. השאלה איננה כל כך במה נוח להעסיק אותם, אלא מה טוב יותר למדינה.

ואין ספק שטוב יותר למדינה שהם יעשו עבודה פרודוקטיבית ויקבלו תמורה לעבודתם,

במקום לשלם להם דמי אבטלה.
י' פרח
כל עוד נדבר על תעסוקה ולא ניצור תעסוקה נמשיך להמצא בתקופה של דיבורים, ך

ותעסוקה לא תהיה. אם לא נגלה גישה חדשנית, מעשית ופרקטית בנושא הזה נשוב

ונדשדש באותו מקום, אני אומר לכם שיש פתרונות, אלא שמתוך הרגל טחו עינינו

מלראות אותן.

אני שומע שישנם 124 אלף דורשי עבודה, ואני שומע גם שישנם במשק מקומות

עבודה שלא נתפסים על ידי מבקשי העבודה, אני רואה את הדברים האלה יום יום,

ואני טוען שאפשר לגרום לכך שאנשים יילכו לעבוד, אחרי שבמו ידינו גידלנו דור

שלא רוצה לעבוד. אנחנו פיתחנו אצל צעירים במדינה נוגדני עבודה. ומה בכלל פירוש

הדבר שנותנים דמי אבטלה לצעירים שיכולים ללכת לעבודה?

אני מבין שכאשר מפעל כלשהו נסגר ועובדיו, שהם אנשים מבוגרים, נשארים ללא

עבודה וקשה להניח שימצאו מקום עבודה חדש, כי אז מובן שצריך לתת להם דמי אבטלה.

אבל לא כן לגבי צעירים שיכולים לעבוד וצריכים לעבוד אלא שהם מעדיפים לקבל דמי

אבטלה, בעיקר שדמי האבטלה גבוהים היום מהשכר במשק.

מצד שני, מה למשל היה קורה במשק שלנו אילו עובדי השטחים הזולים לא עוד

היו באים לעבוד אצלנו. האם לא היינו קוטפים את הפירות מהעצים? האם לא היינו

סוללים כבישים? האם לא היו עובדי בנין אצלנו? האמנם הכל היה משותק? הרי לא

יעלה על הדעת שהמדינה איננה יכולה להתמודד עם בעיה כזאת. מה קורה לנו? איך

הגענו בכלל למצב כזה? פיתחנו תפיסה קלוקלת שמישהו אחר עובד בשבילנו, ומדי בוקר

נכנסים למדינה 120 אלף עובדים מהשטחים. כשהם שובתים בשל סיבה כזו או אחרת הכל

אצלנו עומר. הקבלנים נשארים נטולי יכולת להמשיך בעבודתם. ביום של עוצר, ביום

חג מוסלמי, בימי שביתה וכו' שובתת אצלנו העבודה.

האם לא הגיע הזמן לעשות מהפכה בענין זה ולהפסיק מתן דמי אבטלה, אלא

לאנשים מבוגרים שנותרו ללא עבודה כאשר המפעל שבו עבדו במשך שנים נסגר מסיבה

בזו או אחרת, וסיכוייהם להשיג עבודה חדשה הם קלושים.

היום אחר הצהרים תועלה בכנסת הצעת חוק שלי בקריאה ראשונה, אחרי שכבר היתה

בכנסת העשירית, בדבר מתן תמריצים לחיילים משוחררים העובדים בעבודות מועדפות.

הצעת החוק שלי, שתובא יהום לקריאה ראשונה ותזכה לתמיכת הבית, אומרת שצעירים
שהולכים לעבודה מועדפת
בנין, חקלאות ותיירות, יקבלו נוסף לשכר הנהוג במשק

עוד סכום בגובה של מחצית דמי האבטלה. במקום שיישבו בבית בטלים מעבודה ויקבלו

דמי אבטלה, אנחנו הופכים את דמי האבטלה לתמריץ חיובי במקום שיהיה שלילי,

וימריץ צעירים ללכת לעבודות שהזכרתי. עובדה היא שהנסיון הזה בעבר גרם לכך ש-

1,000 צעירים הלכו לעבודות בנין, ונשארו בה למעלה משנה, והקבלנים היו מרוצים

מהם. 80% מהצעירים האלה נשארו בעבודה הזאת.

יש לנו פרדס על שטח של 30 דונם בלבד, ומי אתם חושבים קטף אצלנו השבוע את

התפוזים? והאמינו לי שלא צריך להיות בקיא באמנות הקטיפה כדי לעסוק בעבודה זו.

באביחיל יש מאות דונמים של פרדסים עם עצים עמוסי פרי, ואין מי שיקטוף את הפרי,

כי החברה לא רוצים לבוא לעבודה. הם הרי ממילא מקבלים דמי אבטלה, גם כשאינם

עושים עבודה.

6,000 צעירים הלכו לעבודה אחרי שקיבלו תמריצים. עד שהשר מודעי החליט שאת

התמריץ הוא יתן רק לצעירים ההולבים לעבודת בניין. כששאלתי מדוע הוא החליט

לעשות זאת, הוא השיב לי כי החוק שלי עלה למדינה 20 מיליון שקל. שאלתי אותו: 40

מיליון שקל למובטלים שיושבים בבית ולא יוצאים לעבודה זה בסדר, ו-20 מיליון שקל

תמריץ לאנשים שייצאו לעבודות מועדפות זה לא בסדר? אני לא נואשתי, ואני מביא

היום שוב את החוק הזה לכנסת. אני מקווה שאחרי שיעבור היום את הקריאה הראשונה

הוא יעבור מאוחר יותר גם את הקריאה השניה והשלישית, ויופעל בהצלחה.



הרעיון של עבודות יזומות לדאבון הלב לא זכה ליחס רציני מצד הממשלה.

משווים את זה בראייה צרה ובלתי מפקחת לאותם זמנים בהם התבקשו העולים ללפחות

שוחות ואחר כך שוב לסתום אותן, וזאת רק כדי להעסיק אותם. היום איננו מעונינים

בעבודה כזאת.
מ' גרובר
בעוד חצי שנה יראו בזה את מקור הישועה.
י' פרח
הדברים אצלנו רדומים כל הזמן, ופתאום מתברר שצריך לעורר אותם. האם לא

מובן לכלם שאם לא ניצור בשביל כוח העבודה הגדול שיש לנו עבודות יזומות

חיוניות וחשובות אנחנו לא נפתור את בעיית התעסוקה? ואני מתכוון לעבודות יזומות

בתחומים חשובים ביותר למדינה, כמו נושא המים למשל. אני טוען שניתן למצוא

פתרונות לבעיית המים במדינה, במי קולחין ובמי שופכין, ברנע שנושא הביוב במרינה

ימצא את פתרונו, ולא עוד יילכו לטמיון מיליוני קובים של מים. שלא להזכיר מחלות

כמו פוליו וקולי שהן תוצאה של מים עומדים בהרבה ישובים שלנו, וכמובן במקומות

אחרים. האם עבודה בתחום הזה איננה חיונית ממדרגה ראשונה, והאם לא צריך להתחיל

בה כבר מחר? מה גם שזה יפתור גם את בעית ההשקיה. זו אמנם עבודה יזומה, אבל

עבודה דרושה שתביא עמה ברכה וגם תיתן תעסוקה.

עבודת התשתית היא גם חיונית מבחינה כלכלית, וחשובה מהרבה בחינות נוספות.

בהשקעות בתשתית אנחנו נמצאים בפיגור של מיליארדי שקלים, ואסור שהמצב הזה

יימשך. הבה נשנה את הקונספציה, נעורר את הנרדמים ונבהיר שוב ושוב את החשיבות

שבעבודות יזומות, ומהר ככל האפשר.
נ' ארד
מי שהיה נוכח בישיבה של אתמול ובישיבה הזאת יכול לחשוב לרגע שכאילו לא

הגיעה אלינו עלייה גדולה, ושלמדינה אין כאילו אחריות כלפי העולים האלה,

ובמיוחד לעולים בשנתם השנייה בארץ. המדינה לא מוכנה בשום תחום. כולנו כבר

יודעים שהפסדנו שנה, אבל המצב כיום איננו יותר טוב. אנחנו רואים מה קורה היום

בתחום השיכון, למשל. בונים בערד, וראש מועצת ערד אומר שמה טעם בבניית מקומות

מגורים כאשר אין בערד מקומות תעסוקה, והאנשים ייאלצו לעזוב את המקום.

כולם גאים מאד על ששינו את ההרכב הדמוגרפיה בגליל, ויש היום יותר יהודים

בנליל. אבל צריך להיות ברור לכל שכולם יברחו משם במשך הזמן, כי אין שם מקומות

תעסוקה, ואין תכניות רציניות ליצירת מקומות עתסוקה שם.

מדאיג אותי הנוסח של פטרוניות על העולים. אנחנו הרי מדבירם על עולים כעלי

השכלה וידע, עם שנים של עבודה במקצוע ועם שנות נסיון. על הנייר אנחנו מכינים

תכניות נהדרות של עבודות יזומות, ואנחנו שואלים במין פטרוניות: ולמה לא יילכו

לעבוד בעבודות היזומות האלה? אנחנו הפטרונים שולהים אותם לעבודות האלה. זה

פשוט מקומם אותי.
י' פרח
ומה למשל תעשי עם אלפי הרופאים שבאו?
ני ארד
חבר הכנסת פרח, עם כל הכבוד לך, אתם תביאו אסון על מדינת ישראל בנוקשות

שלכם, אכל אני לא רוצה להתווכח אתך על זה עכשיו.



מה את מציעה לעשות עם 11 אלף עולים רופאים?
נ' ארד
לפי דבריו צריך לשלוח אותם לקטוף תפוזים במשך שלוש שנים.

התמונה שלפנינו היא ברורה. בשביל אנשים שעוסקים בתחומים מסויימים יש

תכניות, והן עונות על הצרכים של מדינת ישראל. ובהקשר זה מדברים על עבודות

תשתית בכבישים, בתחבורה, ברפואה וכוי. זה שנים שאנחנו אומרים שהמדינה זקוקה

להשקעות בתזוומים שונים, אבל הדבר לא נעשה עד כה, ועכשיו הזמן לעשות זאת. אי

אפשר להכריח את העולים לעשות עבודות שאין הם רוצים לעבוד בהן. הם ברחו מארצם

בגלל המשטר הקומוניסטי שם, כאשר לא יכלו לעשות מה שהם רוצים, ולא יתכן שפה

יכריחו אותם לעשות עבודה שאין הם רוצים בה.
היו"ר מי קליינר
אני מדבר על עבודות זמניות כפתרון לבעיית התעסוקה לעולים בתקופה הקרובה,

למשך שנתיים בערך, ובמקביל לכך על יצירת עבודות במקצועות השונים שכעבור

שנתיים יהוו פתרון קבע להם.

נ' ארד;

ברור לנמדי שלא מוכנים, וצריך להגיד בגלוי שאם בעבר חשבו שסל הלקיטה דרוש

לשנה הראשונה בלבד, עכשיו צריך לתת סל קליטה גם לשנה השניה, כי אנחנו הפסדנו

שנה או יותר, ואסור לזרו ק את העולים האלה לכלבים. אני גם חוששת מאד שחלק

מהעולים יברחו.

שר האוצר בא תאמול עם תכנית, אבל אני לא רואה שהתכנית שלו עוברת בוועדת

הכספים או במקום אחר. היא גם לא מדברת על משרדי הממשלה, היא גם לא מדברת על

השירותיים הציבוריםם, ואף לא על חלק המדברים שעליהם דיברו כאן היום. אומרים כל

משרד קיבל הנחיה להכין ולהגיש תוכנית לקליטת העלייה. חלק מהתכניות קיימות,

זזה רק ענין של תקציב. חלק מהתכניות עוד לא התחילו לתכנן. לדעתי אפשר להעסיק

עולים בתכנון ובפיקוח.

אני יוצאת מההנחה שאם חלק מהעולים ייקלטו במקצועות שלהם, בתחום המומחיות

שלהם, הם גם יבואו עם רעיונות מעניינים, הם יבואו עם פרוייקטים שאולי לא חשבנו

עליהם והם יימצאו טובים ומתאימים. אנחנו לא מדברים בעולים שהם אנאלפבתים,

שאנחנו כפטרונים שלהם נשלח אותם לעבודות יזומות במקום לתת להם ביטוח אבטלה.

עובדה היא שאין תכנית מסודרת בנושא התעסוקה. יש היום מציאות שלא היתה

מוכרת לנו עד היום, ואנחנו חייבים לקבל אודותיה דין וחשבון הרבה יותר מפורט

כדי שנכיר אותה יותר טוב. חשוב לדעת איזה תכינות הגישו משרדי הממשלה לאוצר,

בין תכניות שנתיות או תוכניות חומש, ואיפה נתקע הענין. זה לא יכול להיות בגלל

תקציב המדינה, כי את תקציב המדינה הרי אישרנו, וזה מעבר לתקציב המדינה. נכון

נם שלא קיבלנו על זה אף פעם דיווח, וכדאי שנקבל דיווח כזה, כי הרושם הוא שיד

ימין אינה יודעת את שיד שמאל עושה.

שמענו שיש אפשרות להעסיק היום עוד 70 מהנדסים, והרי זה דבר גדול במצוקה

התעסוקתית בה אנחנו מצויים היום.
ע' גדור
אותם 70 מהנדסים יועסקו גם אם העבודה תוזמן בחוץ, ומבצע העבודה יזדקק

למהנדסים האלה.
נ' ארד
כשאתה מזמין עבודה בחוץ אתה לא יכול להיות בטוח שהמשרד או המשרדים שיבצעו

את העבוה הזו יקלטו עולים נוספים. כדאי גם לזכור שהעולים המועסקים על ידי

המשרדים הפרטיים האלה לא מקבלים בדרך כלל את התנאים שמקבלים מהנדסים ישראלים,

אלא הם מתקבלים בתנאי עבודה גרועים יורת, ולמעשה מנצלים אותם. ואנחנו רואים

היום מה קורה עם עולים מהנדסים, רופאים , טכנאי שיניים וכו' שמועסקים לא על

ווי החוק שלנו, ולא נהנים מהתנאים הסוציאליים המגיעים להם. אני מסכימה שחלק

מהם גם אינם מהנדסים, אבל הם יכולים להיות מועסקים כהנדסאים או טכנאים, ויש

עבודות שיכולות להעשות על ידי הנדסאים וטכנאים בעלי נסיון.

אני רוצה לסכם את דברי במספר נקודות. א. עלינו לחזק את התביעה שלנו מאתול

לקבוע סל קליטה לעולה בשנה השנייה, עד שכל המערכת תתארגן. ב. ידווחו לוועדה

על התכניות שהוגשו לאוצר על ידי משרדי הממשלה השונים. כי חשוב שנקבל תמונה

ברורה. כי מה שקרה בתחום הזה עד כה היה בגדר זריקת חול בעינים. ואם יש מי

שמדבר היום על עבודות יזומות נוסח שנות החמישים יסלח לי אם אומר לו שזה לא

יעבוד יהום.
ע' גדור
שר הקליטה אמר כאן אתמול שסל הלקיטה של השנה השניה צריך להיות על ידי
עבודות יזומות. ומה הן עבודות יזומות? אומרים לעולה
קח כסף, אבל במקום שתשב

בבית באפס מעשה, בוא ותעשה משהו. זה הכל.

הבעיה אצלנו היא בכך שעד שאנחנו מעכלים רעיון נמצא שאיחרנו את המועד.

העבודה היזומה בשנה הראשונה לובשת צורה של לימוד באולפן. בשנה השניה סל הקליטה

של העולה היא העבודה היזומה, ובלבד שיעשה משהו מועיל.

אני מסכים לדעתה של חברת הכנסת ארד, שלא יתכן שאנחנו נשחק בעולים כאילו

היו קוביות בשטח. כך גם אי אפשר להגיד לרופאים שביניהם שהם צריכים לצאת

לקטוף תפוזים. זו לא תשובה לבעיה שלהם, והם גם לא ייצאו לקטיף תפוזים, אלא אם

כן מדובר בעבודה של חודש או חודשיים.
לפני שבוע בא שר הבריאות לישיבת הקניבט ואמר
אני צריך 1,450 רופאים

נוספים על בסיס תקנים לפי גודל האוכלוסיה. אני לא בא היום לייעץ את המגזר

הרפואי. המגזר הרפואי שלנו הוא נתון. יש היום תוספת אוכלוסיה אז צריו להגדיל

את המגזר הרפואי שלנו בהתאם. כשרופאים מסתובבים ללא עבודה אין זה הזמן לייעץ

את עבודתם.
היו"ר מי קליינר
שר הקליטה אמר שצריך רפורמה בשירות הציבורי. אבל היות וכרגע יש בעיה של

תעסוקה, יש להגדיל את השירות הציבורי בפרופורציה הנאותה לגידול האוכלוסיה.
ע' גדור
על כך אין ויכוח, ואין בעיה בענין זה. ראש עירית תל אביב זקוק היום לעוד

3,000 או 4,000 מורים, וצריך לבדוק איך ניתן להפוך את העולים המתאימים למורים.

אין גם להתעלם מהעובדה שחלק גדול מהעולים הם בגיל מבוגר יחסית, וזו בעיה

לא קטנה. אינני מדבר כמובן על פנסיונרים, אלא על עולים מגיל 55 ומעלה. שר

הקליטה העלה אתמול רעיון לתת לעולים אלה את דמי האבטלה בצורה של חצאי משרה.

בידי רשימה של 300 עולים שהם ספרנים. מה אני יכול לעשות אתם? לפי הצעת השר

ניתן לכל אחד מהם משרה של חצי ספרן. בכל ספריה ציבורית יהיה אגף לספרות רוסית,



ויש עכשיו קוראי רוסית רבים בארץ. במקום לוות להם דמי אבטלה פרופר מוטב לתת

להם זאת בצורה של משכורת עבור חצי משרה של ספרן בספריה ציבורית. זה לא יוצר

תקנים, ואף לא התחייבויות, וזה נותן לעולים הרגשה טובה של מי שעובר ומביא

תועלת ומשתכר את להמו.
סגן שר המדע והטכנולוגיה נ' כהן
אני רוצה לחזק את דבריו מר גדור, ולומר שהרעיון הזה מונח למעשה ברעיון

המאגרות של חבר הכנסת אליאב. אני מעריכה את חבר הכנסת אליאב כמי שגם עשה דברים

גם כשהוא היום באופוזיציה, אבלאינו מתחיל עם סיסמאות על פטרוניזם, כפי ששמענו

כאן היום מחברת הכנסת ארד.
נ' ארד
חה"כ אליאב לא הציע לשלוח אותם לעבודת קטיף, אלא לעבודות במקצועות שלהם.
סגן שר המדע והטכנולוגיה נ' כהן
הוא הציע לשלוח אותם לעבודות יזומות במקצועות שלהם בכל מקום בו תהיה

עבודה כזו. אני רוצה לקרוא לכבודך, חברת הכנסת ארד, מספרו של תום שגב

"הישראלים הראשונים", שם הוא מביא את דבריהם של אישים. זלמן ארן אמר-. כולם

מתהלכים בהכרה שבשטח הבנייה והתעסוקה שררה במשך כל הזמן ועד עתה ביורוקרטיה

הגובלת עם פשע. אליהו דובקין תאר את המצב כ"זוועת אלהים". עתון "דבר" כתב:

השלטונות מפקירים את המעברות לרעה, למחלות ולניוון. האם הצרה הזתא יכולה

להימשך לאורך ימים? וכוי וכו' .א

כראי לעבור על החומר הכתוב מהימים ההם, לא כדי ללמד סניגוריה אלא כדי מה

היה.
היו"ר מי קליינר
ב"המשקיף" מ-1949 נאמר
חסרים 50 אלף דירות. מה יהיה?
. סגן שר המדע והטכנולוגיה נ' כהן
גולדה מאיר, שרת העבודה, אמרה בפברואר 1952
כנסת נכבדה, אני חושבת שיהיה

כדאי לאסוף פעם מתוך "דברי הכנסת" את הנאומים הנרגשים עם הנבואות השחורות על

מה שלא ייעשה בידי הממשלה, ולהשוותם אל מה שנעשה היום, (הכוונה שלה לנבואות

השחורות מ-1949 ,1950 ו-1951) אינני יודעת אם אפשר יהיה לעשות זאת באותה

מידת התרגשות של כמה חברי כנסת המנבאים שחורות, אבל אין ספק שהמסקנות

והתוצאות של המעשים יש בהם תועלת רנה.

בכוונה קראתי את דבריה אלה של גולדה מאיר. כי אותה הבעיה עומדת לפנינו

היום, וצריך להתאים את העבודות היזומות לשנות ה-90. צריך לעודד עבודות מחקר

עבור המדענים שבין העולים,גם אם אינה דרושה כל כך היום אבל תהיה דרושה מחר. זה

המצב כיום. אין לנו עבודה בשבילם, אבל אנחנו צריכים ויכולים ליצור עבודות

יזומות בשבילם. וםא לא נגיע לזה יהום, נגיע לזה מהר, ועבור כל איחור נשלם

מחיר.

אני שמחה ששר האוצר הולך בכיוון הנכון בנושא המפעלים, כאשר הכוונה היא

להכניס לשם עולים כמקצועות המתאימים. הוא יגיע לזה גם בשירוים, כי פשוט לא

תהיה לו ברירה. וגם בבנייה צריך יהיה ללכת בדרכים אחרות, הרבה יותר זולות. אין

ספק שנגיע לבחירת הדרכים האלה, וטוב שנגיע לזה רגע אהד קודם.



אני מסכימה שכאשר נשלח עולים לעבודות זמניות חשוב מבחינה פסיכולוגית

שנבהיר להם שאלו עבודות זמניות, לתקופה של שנתיים שלוש, ושאחר כך יש סיכוי

רציני שיוכלו לעבוד במקצועות שלהם.

במצב מהפכני כמו זה שישנו היום כל הקונספציות טובות, ויש ללכת בכל

הכיוונים האפשריים, בכיוון של עובדים זרים ושל עובדי שטחים; בכיוון של אוהלים

וקראוונים, ובכל דרך אחרת שיכולה לעזור, כי פשוט אין לנו ברירה.

חייבים ליצור קשר בין התכניות השונות והתכנון שלהן ובין הביצוע. תפקידה

של הוועדה הוא ליצור את הקשר הזה, לעשות את החיבור בין התכניות והתכנונים ובין

הביצוע של התכניות, ולא להיות נעולים על שום קונספציה. אין ספק שנשלם "רעבע-

נעלט" כמו ששילמנו בעבר ואנחנו משלמים גם היום בשביל כל מיני דברים שפנחס ספיר

עשה, וטוב שעשה, כי אלמלא היה לנו ספיר כזה צריר היה להמציא אותו. גם היום

אנחנו צריכים ללכת בכיוון הזה, כי הבעיה היום היא אותה בעיה: יש עולים ואין

עבודה בשבילם, וחייבים להמציא עבורם עבודות. אז נמציא עבורם עבודות שמתאימות

לנו היום ושיכולות לעזור לנו גם מחר. כולם מבינים זאת ומסכימים לזה, אבל הבעיה

היא ביצירת החיבור של התכניות אל המעשים בשטח.
היו"ר מ' קליינר
אני מבקש לשמוע ממך, מר ספרן, תשובות למספר שאלות. האם יש לאוצר תכנית

לתעסוקה ישירה של עובדים? כמה מקומות עבודה אמורה ליצור התכנית שהגשתם אתמול?

אני נגד התכנית הזאת, כמו שהייתי נם נגד תכנית המאגרות שהביא חבר הכנסת אליאב.

להגיד למפעל שהוא חייב להעסיק עוד 10 עובדים שעה שלא מובטח שיש לחם מה לעשות,

אנחנו נמצאים מפסידים. כי יתכן שאותו מפעל היה נזקק בשבוע הבא לתוספת כוח

עבודה של שלושה איש, והיה שוכר אותם בדרך הרגילה. ואילו עכשיו הוא לא ישכור

אותם אלא ימתין עד שישלחו אליו עובדים שהוא לא יצטרף לשלם את שכרם. אני בהחלט

בעד פיתוח תשתית וביצוע דברים שמביאים תועלת. כך למשל אני בעד חפירות למאגרי

מים כדי שמחר לא נצטרך לשלם בעד יבוא מים מטורקיה.

האם יש לכם עמדה לגבי ההצעות השונות שהועלו כאן, כמו למשל המעבר לבנייה

מתועשת. יבוא משרד השיכון ויגיד שהוא מסבסד רק בנייה מתועשרת, בנייה מתקדמת,

מפני שבנייה מתקדמת אינה נזקקץ לבעלי מקצוע טפסנים לברזלנים ולכן יש סיכוי

יותר גדול שבעבודה הזאת ייקלטו עולים חדשים ומשוחררי צה"ל.

האם שקלתם את האפשרות להקדים גיוס עולים צעירים לצה"ל? כי המצב הוא כזה

שאחרי שנתיים של עבודה יגוייסו צעירים רבים לשנה או שנתיים. האם לא רצוי לאפשר

הקדמת הגיוס של מי שרוצה בכך? השאלה הזאת מופנית אליך, כי זה קשור בתוספת

תקציב למערכת הבטחון. שהרי שום דבר לא ניתן חינם. גם ליצור עבודה פרודוקטיבית

עולה כסף.

האם אתם מקבלים את הקונספציה שצריך להגדיל את השירות הציבורי על כל

מחלקותיו בפרופורציה למספר העולים שהגיעו? והאם אתם בוחנים ברצינות את התכנית

לנצל את הזכיונות לקרקע (תכנית וייץ)? האם יש תכנית איך להתגבר על המכשלות

הביורוקרטיות המפריעות ליזמי תעשיה לבוא לכאן?

מי ממונה לפחות על בדיקה מחדש של תכניות כלכליות שונות, כמו רכבת תחתית,
שאמרת עליה שהיא לא כלכלית
כמו תעלת הימים, שגם עליה אמרת שהיא לא כלכלית.

היא לא כלכלית כשאתה מחשב את התשלום שאתה צריך לשלם נטו. האם עשיתם חישוב

כלכלי האומר שמאחר ואני חייב ממילא לשלם לאיקס אנשים דמי אבטלה, האם לא אהיה

נשכר והאם לא ארוויח אם אעסיק אותם בתכנית תעלת הימים; או האם לא יהיה כדאי

לי יותר לסבסד את החברה הצרפתית או הרוסית שתעשה את הרכבת התחתית בתל אביב.

בנוסף לכך יש כמובן יעור ובניית מאגרי מים.
אי ספרן
באוצר מכינים כרגע תכנית שצריכה לחח פחרונוח בשני כיוונים. האחד, לטווח

הקצר מסוג הפעילויות שעליהן דובר כאן. מדובר בתכנית שאמורה לתת פתרונות תעסוקה

בטווח של מספר חודשים מהיום, אינני יודע לכמה עובדים. ובמקביל לצאת עם תכנית

עם פתרון לטווח הארוך. כאשר כל התכנית תהיה מוכנה היא תוצג בשלמותה. אני מניח

שזה ייעשה במהלך השבוע הבא. אין לי עדיין פרטים באשר לתכנית, בעיקר שעוד לא

הוחלט לגביה סופית.

ועכשיו לשאלות שהוצגו כאן. עברנו עם משרד השיכון על התכנית של בנייה

מקדמת, או בנייה קלה, ועומדים לצאת עכשיו במכרזים. יש התעניינות גדולה מאד

בענף הזה. זה יכול ליצור מאות מקומות עבודה בטווח קצר יחסית. אנחנו בהחלט

רואים בזה פתרון משמעותי מאד מהרבה סיבות, אבל גם מהסיבה של תעסוקה מהסוג

שעליו דובר, ונותנים לענין הזה דחיפה רצינית מאד וכל מיני תמריצים נוספים.

אשר לשירותים ציבוריים, העקרון המקובל עד היום הוא שלא להגדיל אתת

השירותים הציבוריים, למעט בנושא המורים, ואני מניח שלא יהיה שינוי בעקרון הזה.

משרד החינוך מקבל את כל תוספת השעות הנדרשות עקב העלייה. כל תוספת תקציב

הנדרשת בשל תוספת שעות בעקבות העלייה ניתנת למשרד ההינוך בלי בעיה. לשמחתנו יש

היום די מורים ישראלים ותיקים וגם עולים, ואין מחסור בתהום הזה.
סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן
מדוע לא יאשרו תוספת כוח אדם גם לששרד הבריאות? האם אין יותר חולים עם

בואם של עולים רבים כל כך, והאם לא דרושים להם טיפולים רפואיים שונים?
א' ספרן
היחס בארץ של רופא פר אלף נפש הוא מהגבוהים בעולם.
סגן שר המדע והטכנולוגיה גי כהן
אבל הגיעה אלינו אוכלוסיה נוספת, עוד 250 אלף איש, והם צרכנים גם של

רפואה. מדוע אינכם נותנים עוד תקנים למשרד הבריאות כדי שיוכל גם לטפל בנזקקים

לשירותי הרפואה מבין העולים?
ח' זוננפלד
משרד הבריאות הינו המשרד היחידי שלא קיצצו לו תקנים, ואף הוסיפו לו משרות

במשך השנים, וזאת בגלל העלייה.
א' ספרן
אחד התחומים שבו היה מחסור בכוח אדם עוד לפני העלייה, הוא תחום האחיות,

והוא קיבל תגבור רציני מבחוץ. היום נמצא פתרון לזה מקרב העולים עצמם.
נ' ארד
ומה בתחום הגריאטריה?
א' ספרן
אינני יודע.

אשר לזכיונות בקרקע, התכנית הזאת נבדקת. מר גפני יתן את המלצותיו לתכנית

הזאת. אבל זה נמצא במסגרת התכניות לטווח ארוך מאד.
היו"ר מ' קליינר
לי אין היום ספק שמתחיל להיות שבר בעלייה. אבל אני גם בטוח שאם נצא היום

עם תכנית גדולה ומתאימה, והיא תקבל ביטוי רחב והדים, זה ישפיע על העלייה.
סגן שר המדע והטכנולוגיה נ' כהן
אין שבר בעלייה.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה להזכיר לך, שלפני שנה וחצי דיברנו בחדר הזה על 150 אלף עולים

לשנה, שעה שהניעו אלינו 500 עולים בחודש, מפני שהרנשנו בסימנים הראשונים

לגידול בעלייה, וצדקנו. היום יש לי תחושה שיש סדקים בעלייה, ושהרבה מאר יהודים

שכבר גמרו אומר לעלות מחליטים לחכות עוד קצת, ומחכים כדי לראות כיצד יתפתחו

הדברים. הם החליטו לחכות בגלל המכתבים המגיעים אליהם בדבר הקשיים במציאת

תעסוקה בארץ. אם לא נעצור את התופעה הזה היא תלך ותתפשט כמו שריפה בשדה

קוצים.

אני מעדיף להתריע על התופעה הזאת בעודה בחיתוליה, כי בעוד מספר חודשים

יהיה יותר קשה לתקן את המצב.

אי ספרן!

אני רוצה להתייחס עוד לשאלה בנושא הבנייה. עובדה היא שהרשויות המקומיות

מערימות קשיים בלתי רגילים בהוצאת רשיונות בנייה ובתחום התחלות הבנייה. כך גם

בקשר להצבת הקקאוונים והמגורונים. אנו עדים לכך שכאשר הקרוונים והמגורונים כבר

מגיעים לארץ אין אפשרות להציבם מיד במקומות השונים המיועדים להם. המכשלות הן

בעיקר ביורוקרטיות. אנחנו מנסים להעביר בכנסת תיקון לחוק התכנון והבנייה בנושא

הזה. אחת הבעיות של התחלות הבנייה והיקף התעסוקה בענף הזה ומציאת פתרונות

לעולים קשורה בקשיים ביורוקרטיים ממש. הכנסת יכולה לעזור להתגבר על הקשיים

הביורוקרטיים אם תעביר מהר את החוק הנדון. התיקון הזה יפתור הרבה מאד בעיות.
מ' גרובר
אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את אפרים קישון ארצה, כדי שימשיך לכתוב

פליטונים מעניינים נוסח סאלח שבתי. אני נוכח בישיבות ועדת העלייה והקליטה של

הכנסת ואני שואל את עצמי לא אחת מה בעצם הולך פה. באים לכאן שר הקליטה, שר

הבינוי והשיכון ושר על, באה סגנית שר המדע, ואני לא יודע בעצם מי הוא האחראי

למחדל בתעסוקה, לאי העשייה בתחום הקליטה? מי אחריא לכל הדברים האלה אם לא
הרשות המבצעת? הרשות המבצעת באה לכן מדי פעם ואומרת
עשינו, בנינו. ולמעשה לא

נעשה דבר, או כמעט דבר.

אני חושב שיש צורך בעשייה ובהשקעה מידית. תאמינו לי שאני רוצה לראות

ישראל גדולה עם עלייה גדולה ועם גדול, אבל אני פוחד פחת מוות מפני ירידה

גדולה. פונים אלינו אנשים ואנחנו מנסים לעשות כל מה שרק אפשר לעשות כדי למנוע

מהם אפילו מחשבה על ירידה.

כאשר אמרנו בזמנו בוועדה הזאת שיש ילדים המחטטים בפחי אשפה בחפשם אוכל,

טענו כלפינו שאנחנו מנזימים. אמרתי כאן גם שאין אולפנים לקשישים, ושיש חשש שהם

יסתובבו בארצם מבלי לדעת את שפתה, כמו אילמים, וגם לדבירם האלה לא התייחסו

ברצינות. אחר כך בא שר הלקיטה ביחד עם מנכ"ל המשרד שלו, והתברר שהדבר הזח אכן

נכון. עובדה היא שהעולים כותבים לבני משפחתם ולחברי ברוסיה: אל תבואו. אני

מוכן למסור לכם רשימה של עולים שכתבו דברים כאלה.



יש לנו עם נהר שקולט חברתית, אבל קליטה חברתית בלבד לא מספיקה. אף אדם לא

יכול להתקיים בלי עבודה. ואני זוכר שהזהרתי כאן מפני כל הדברים שקורים עכשיו

בארץ.

אתמול הפנינו כאן העולים הרופאים. אינני מומחה בנושא הזה ואינני רוצה

להכנס לכן לפרטי המבחנים. אבל אין ספק שזו בעיה רצינית שחייבים למצוא לה

פתרון. הממסד חייב לתת את דעתו לנושא הזה ולמצוא לו פתרון. גם לא יתכן שהבוחן

יהיה האינטרסנט.

אני חושב שצריך להשקיע מידית בתשתית, בפיתוח ובהרחבת התעשיות הקיימות, כי

זה יתן פתרונות מיידים לבעיית התעסוקה. חייבים להרחיב את תעשיית המיחשוב

בארץ, כי תעשיית המיחושב המורחבת תוכל לקלוט הרבה מאד עובדים חדשים מבין

העולים מרוסיה. אני חושב שאפשר יהיה לקבל כטכנאי עולה שהוא מהנדס.

אני חושב שיש להקים קואופרטיבים ליזמים. וצדקה סגנית שר המדע והטכנולוגיה

כשאמרה, שאם פנחס ספיר לא היה קיים בשעתו צריך היה להמציא אותו. גם היום

אנחנו זקוקים לאנשים כמותו שייעשו את אשר הוא עשה תוך התאמת הדברים למצב

ולתנאים של היום.

אני רוצה להעלות כאן רעיון בקשר לרופאים שנמצאים בארץ. אני מציע שבמקומות

כמו ערד, ים המלח ואולי גם אחרים, יקימו מרכזים רפואיים, אפילו פרטיים, אליהם

יגיעו חולים מחו"ל ורופאים, גם מבין העולים, יטפלו בהם בצורה מקצועית וישיגו

תוצאות טובות, שיביאו אלינו עוד ועוד חולים שיבקשו כאן מרפא.
היו"ר מ' קליינר
הדבר הזה נבדק והוא נמצא לא-כלכלי, למעט ים המלח.
מי גרובר
יש לעודד הכשרה פנים מפעלית, ולעודד הקמת בתי מלאכה קטנים. אגב,

ההסתדרות מוכנה לקחת חלק בכל הדברים שעליהם אני מדבר. אתן לכם דוגמה ממפעלי

נייר חדרה, שקלטו 100 מהנדסים שעובדים שם עכשיו כטכנאים על קו היצור, ושני

הצדדים שבעי רצון. העולים שבעי רצון על שהם עובדים ומשתכרים, והמפעל שבע רצון

בגלל התוצאות. ברבות הימים ירחיבו את המפעל, והעולים העובדים היום כטכנאים

יעבדו שם שוב כמהנדסים, שזה מקצועם המוגדר.

גם בלי העלייה היינו עומדים בפני בעיה רצינית ביותר. צעירינו משתחררים

מהצבא, ואני מתפלא שהרשות המבצעת לא נותנת דעתה על כך. יש לי בת נשואה שביחד

עם בעלה נמצאת בארצות הברית, כי הם למדו שם. הם צריכים לחזור עכשיו ארצה, אבל

הם לא יודעים מה הם יעשו כאן, שהרי אין בארץ תעסוקה.

אנחנו משתפים פעולה עם שירות התעסוקה, אבל אני רוצה לבקש משירות התעסוקה

שיתוף פעולה יותר מעמיק בנושא קליטת עולים בענף הבניין. לרשותנו עומדים היום

יותר מ-70 מועצות פועלים עם רכזי קליטה ועם כוח אדם, וכל מה שצריך היום זו

הסברה רחבה ומתאימה בקרב העולים. העולים לא פונים לעבודה הזאת כי הם פוחדים
שמא אין לה עתיד, והם אמדו לי זאת במפורש
מה יהיה מחר אחרי שנסיים את הבנין

האחד הזה? לכן חשוב להסביר להם שהעבודה הזאת לא נגמרת אף פעם, כי אחרי הבנין

הזה בא עוד בנין ועוד בנין, וכך הלאה עד אין סוף. צריך להסביר להם גם שחלק מהם

יהיו עם הזמן קבלנים, שאולי גם יתעשרו מזה. צריך פשוט להרחיב את ההסברה בנושא

זה בין העולים, וחבל מאד שלא עושים מאמץ רציני בכיוון זה.

רצו להביא 5,000 עובדים מחו"ל, 10,000 עובדים-מדריכים מחו"ל. ועוד לפני

שהגיעו ראשוני העובדים העלה קמה כאן צעקת "עליהום", ומדוע אין מאשרים את בואם.



ההסתדרות אמרה שאם אמנם יש צורך במדריכים בתחום הבנייה היא מוכנה להחזיר את

הפנסיונרים של סולל בונה ושל חבורת אחרות, והם ישמשו מדריכים לעובדים חדשים.

מדוע צריך לייבא לשם כך עובדים זרים?

מקומות התעסוקה הזמינים והמיידיים ביותר הם אלו שבנייה. השקעות בתשתית

יקחו הרבה זמן. יש על כן להתאמץ ולעשות הכל כדי לעניין את העולים בעבודה

בבניין. ברוסיה לא היתה אבטלה, ומי שלא עבד שם נחשב פרזיט, ופרזיטים שלחו

לחינוך מחדש. אני חושש מאד שאנחנו מחנכים את העולים החדשים לקבל סעד, ואת זה

אנחנו חייבים להפסיק מיד. הרשות המחוקקת והרשות המבצעת חייבות לתת דעתן על כך,

ומיד. ההסתדרות מוכנה לעזור בכל רבר.
סגן שר המדע והטכנולוגיה נ' כהן
האם היא מוכנה לעזור גם בכך שיקבלו לעבודה גם מי שעבר את גיל ה-40?
מ' גרובר
אנחנו מוכנים, ואני מדבר ברצינות.
סגן שר המדע והטכנולוגיה ג' כהן
אז תעשו את זח. והאם ההסתדרות מוכנה גם לעזור בכך שלא יפטרו את אחרון

הנכנסים לעבודה, כי הרי העולה הוא תמיד האחרון שנכנס לעבודה.
מ' גרובר
מוכנים, בהחלט מוכנים.
היו"ר כמ' קליינר
לא פעם קיבלנו עזרה רבה מנציגי ההסתדרות.

רציתי שנשמע היום גם את נציג משרד הכלכלה וגם את נציגי ארגוני העולים,

אבל הזמן אינו מאפשר זאת, ואנחנו נשמע אותם בישיבה הבאה של הוועדה שתיועד

לנושא הזה. נושא הזה. רציתי שגם שר הכלכלה יהיה נוכח בדיון.

הכיוון הכללי שהצטייר כאן הוא ברור. קיבלתי עידוד מדבריו של מר ספרן,

נציג משרד האוצר, שבשבוע הבא יגיש תכנית ברוח הדברים שהועלו כאן, קרי: תכנית

גדולה עקרונית לעוד שנתיים, ובמקביל תכנית לעבודה זמנית.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:10)

קוד המקור של הנתונים