ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/03/1991

התפטרות השר שרון מתפקידו כיושב-ראש הקבינט לקליטת עליה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 143

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, כ"ה באדר התשנ"א (11 במרץ 1991). שעה 15:00
נכחו
חברי חוועדה: מי קליינר - היו"ר

נ' ארד

י' ביילין

ע' ברעם

מי גור

אי דיין

י י פרח

די צוקר

י י צור

י' צידון

י י שפרינצק
מזכירת הוועדה
ו י מאור
ר ש מ ה
עי הירשפלד
סדר-היום
התפטרות השר אריאל שרון מתפקידו כי ושב-ראש הקבינט לקליטת עליה.



התפטרות השר שרון מתפקידו כיושב-ראש הקבינט לקליטת עליה

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את הישיבה. זו ישיבה פתוחה לעתונות. היא תתקיים מעכשיו ועד השעה 4

ותימשך מרור בין השעות 9 עד 10. היום ידברו חברי הכנסת שביקשו להתבטא בדבר

התפטרות השר שרון. השר שרון ישתתף בהמשך הישיבה מחר, שגם היא תהיה פתורה

לעתו נאים.

ישיבה זו מיוחדת מתקיימת על-פי בקשת חברים בישיבת הבוקר של הוועדה לדון

בהתפטרות השר שרון, שכולנו רואים בה נושא עקרוני מעבר להתפטרות מאן דהו מתפקיד זה

או אחר. ביקשנו היום מהשר שרון להשתתף בישיבה מחר ואני שמח שהוא נענה לבקשתנו.

היות וישיבות ועדת העליה והקליטה נמשכות שעתיים והיות וכל חברי הוועדה ביקשו

להתבטא, אנחנו נתחיל את הישיבה היום, בלעדי השר שרון. הוא יקבל דיווח ומחר נמשיך

את הישיבה בנוכחותו.

אוסיף עוד כמה מלים לרקע. להתפטרותו של השר שרון יש משמעות הן מבחינת הקליטה

והן מן הבחינה הפרקטית. צריך להסתכל מה יהיה בעתיד ולהביע את דעתנו. להתפטרות

שלו יש בהחלט משמעות גם לגבי העליה ובהחלט יש מקום לדון בשאלה איך הדבר הזה יתקבל

בקרב העולים ובקרב 800,000 - מיליון בני-אדם ברוסיה שמכירים אותו, ולגביהם הוא

דמות. התפטרותו אולי תתפרש כנדבך נוסף בחוסר היכולת שלנו לקלוט עליה, וזה הדבר

החמור שאתו אני מציע ומבקש שנתמודד.

נרשמו לרשות דיבור חברי-הכנסת יעקב צור, אלי דיין, עוזי ברעם, יוסי ביילין.

נאוה ארד. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יעקב צור.

י י צור;

אנחנו לא דנים פה בענין אישי. התפטרותו של אריק שרון והנימוקים שהתלוו

להתפטרות הם פשוט הודאה בכשל ו ן הממשלה להתמודד עם עני ן הקליטה. כי כל מי שקורא

את הדברים שהוא אומר במכתבו, יאמר שיש פה הודאה ברורה בכך שהממשלה לא נערכה

לקליטת העליה, לא הצליחה להגיע לתיאום פעולה בין המשרדים השונים, ובסופו של דבר

העולים שמחטטים בזבל הם היום העדות לכך שאכן רק אחרי 200,000 העולים הראשונים כבר

אפשר לראות שהדברים הולכים וקורסים ואין מי שירים את הנטל.
אם אנחנו מעיינים בטיעונים
קיצוץ סל הקליטה, כשלון מוחלט ביצירת מקומות

תעסוקה חדשים חרף תקציבי עתק שניתנו למשרד התעשיה והמסחר-, כשלון הטיפול במדענים,

קשיים בבניה, ועוד ועוד - כל אלה הם הדברים שמופיעים במכתב. אני לא מקבל את

הטיעון שלא פעם פושה בארץ, שההתמודדות עם הקליטה היא אתגר כל-כך גדול שאף אחד לא

יכול להצליח אתו. ממשלה שאיננה יכולה להתמודד עם האתגר הזה שתלך הביתה. זה אתגר

שמחייב אמצעים בלתי-רגילים, כלים מיוחדים, כשרון ומדיניות נכונה. אני רואה

בהתפטרותו של אריק שרון את האבן שמהבנין הזה של האשלייה נעשים איזה שהם פלאים

וקסמים בכמה עניינים מרכזיים. א. הממשלה לא התמודדה בענין המשאבים. קליטה של

נפש אחת עולה 30,000 דולר. לא אמרו את האמת לעצמם, לא אמרו את האמת המדינית

המתחייבת מזה, מה אומר הצורך להשיג משאבים של 30 מיליארד דולר במשך מספר קטן של

שנים. חלק מהכשלונות נובע מזה שלא אמרו את האמת, כי כל חודש יש תקציב נוסף חדש,

ואם אין משאבים אי-אפשר לעשות את המעשה. ב. קונספציה. חשבו שהפעם יוכיחו איך

כלכלת השוק החופשי תקלוט מיליון יהודים בארץ. דברי הבל ושטות. לשר השיכון שרון

לקח שנה להשלים עם כך שבכלכלת השוק לא יבנו 80,000 דירות בשנה. ועד שהמדינה לא

תיכנס במעורבות מאסיבית לתוך תהליך הבניה, לא ייבנו דירות.

לכן אני חושב שכל הקונספציה בתחום קליטת העליה, אחרי המשגה הגדול בנושא

המשאבים ובהשלכות המדיניות שמתחייבות מנושא המשאבים לגבי הקשרים עם אמריקה ועם

אירופה, הקונספציה הזאת של כלכלת השוק פשטה את הרגל. קודם ניסו אותה על בניה,



עכשיו ינסו אותה על מקורות תעסוקה. חייב להיות פרז ריכוז של מאמץ ממלכתי מכוון,

לא בגלל נטיות אידיאולוגיות, בגלל שאין מדינה שיכולה להתמודד עם אתגר כזה ולצפות

שכלכלת השוק איך שהוא תפגיש את הצרכים עם ההיצע. אלה דברי הבל ושטות.

דבר שלישי, נכשלו בתיאום בין מערכות המינהל השונות: הסוכנות, הממשלה,

הרשויות. פיגרו בהבנת תפקיד הרשויות.

דבר אחרון הוא כושר הביצוע. לפי דעתי שר והשיכון הוכיח כושר ביצוע אפס, מפני

שאין 80,000 דירות בבנייה במדינת ישראל. בסך-הכל הוא היה סוחר לא רע, רוכל שקנה

בעולם קרוואנים, מקצוע יהודי ותיק. מעבר לזה לא ראינו שום מהפך בעני ן הבניה.

הוציאו את מיטב הכסף של מדינת ישראל גם על רכישת בתים בחו"ל, גם על מאמץ, שהיה

כאילו הקש ששבר אותו; להביא פועלי בנין זרים, במקום לשקם את מערכות הבניה

הישראליות.

אני מקווה שהליכתו של אריק שרון יהיה לה המשך בסיום דרכה של הממשלה הזאת. לא

מגיע לו שום קומפלימנט על מה שהוא עשה, ואני חושב שהצירוף של חוסר הבנה וחוסר

התמודדות בנושא המשאבים, הקונספציה, המערך הארגוני וכושר הביצוע, מביאים אותנו

לכשלון באחד האתגרים, אולי באתגר היהודי, הישראלי והציוני הגדול ביותר שעומד

לפנינו בשנים הקרובות.

י י צידון;

לא הייתי מביע בקורת לא לאדם ולא לממשלה, ולא לממשלות הקודמות שהיו נחשלות לא

פחות. הבעיה היא עם השיטה, וחשוב לזכור את זה. אם שר אחד צריך ללכת לשר שני,

והוא צריך ללכת לשר שלישי, וכל אחד רשאי לעשות על-פי עדיפויות שלו, העסק לא יכול

לעבוד. אני מצטער, אני מצטרף לכל הממצאים שהביא חבר-הכנסת יעקב צור. אני רק טוען

שהאשם הוא לא באדם וגם לא במפלגה, אלא בשיטה.

לא כדאי לגשת עכשיו לריבונות, כדאי ללכת ולראות מה אפשר לעשות. עליה בשיעור

זה היא מבצע לוגיסטי שאיננו נופל משום מלחמה רבתי, אדוני היושב-ראש. רק לסבר את

האוזן, 30 - 40 מיליארד דולר שעליה כזאת צריכה לעלות זה יותר מעלות מלחמת יום

הכפורים, וזה לא פחות מסובך מבחינה לוגיסטית. תודה לאל שאנחנו לא מדברים בחיי

אדם.

איך רוצים לבצע את זה? על-ידי קבינט שאיננו אלא ועדה, והוועדה הזאת מייעצת

לוועדה אחרת, וכולה נסיכים פיאודלי ים. הוועדה האחרת היא הממשלה, וכך יוצא גמל

כפול דבשות, במקום סוס.

אני חושב שראש הממשלה חייב לינת דעתו על דבר ברור לגמרי. בצורה הזאת לא תיקלט

עליה, כמו שבצורה הזאת לא יילקחו גם החלטות ארורות, אבל העולים עומדים בשער

ומיוטטים באשפה.

הפותרון הוא לחזור להצעתי הכתובה מיום 23 במאי 1989. כאשר בפעם הראשונה עברנו

את ה-500 עולים בחודש. ידענו שיבואו עולים, והצעתי אז רשות קליטה. כל הגורמים

המקצועיים, גם בסוכנות וגם חברים כמו חבר-הכנסת אליאב שעסק בזה הרבה, אתי ואחרי,

אמרו שזה הפתרון הנכון. צריך רמטכ"ל עם אחריות ועם סמכויות. אינני מתי יחס כרגע

לאדם שצריך לעשות את זה, אם כי, להבדיל מחבר-הכנסת יעקב צור, אני סבור שהשר שרון

הוא בעל יכולת רבה מאד, בין בעלי היכולת הרבה ביותר במדינה הזאת לנהל עניינים,

והוא לא היחידי.

אדוני הי ושב-ראש, אני טוען שראש הממשלה צריך לעמוד על זה וצריך להבין

שהמשמעויות מהתפטרות כזאת הן למעשה דו-סטריות. זאת גם הצבעת אי-אמון של השר שרון

לממשלה, אבל מי ששמע את הרב פרץ זאת גם הצבעת אי-אמו ן של הרב פרץ לממשלה, וזאת

הצבעת אי-אמון של כל מערך הקליטה לממשלה. וזה לא פשוט, כי אין כסף.



לדעתי צריך להקים רשות קליטה ולהתחיל להוציא אנשים החוצה על-מנת לגייס השקעות

ישירות ליצירת מקומות פרנסה, לא דרך פקידים. תרדה.

הי ו "ר מי קלי י נר;

זה היה ויכוה עקרוני ואני מקווה שהוא יתנהל במסלול הרגיל, אם כי כל חבר-כנסת

רשאי להתבטא כפי שהוא רוצה, אבל בדרך-כלל אנהנו משתדלים - בייחוד חברי הוועדה

שבאים דרך קבע לישיבות - להיות ענייניים ולהפש דרכים בנושא הלאומי הזה, ולא להפוך

אותו לניגוח בי ן-מפלגתי. יכול להיות שהיום זה יהיה שונה, אבל הרשות נתונה. זו

בקשתי.

חברי הכנסת אלי דיין, בבקשה.

אי דיי ו;

אני חושב שהמסקנה המתבקשת מהתפטרותו של השר שרון היא שיש לפרק את הקבינט

לקליטת עליה, כי זה גוף שאין לו סמכויות. יושבים בו נציגים של כל מיני משרדים

וגופים, וגם את ההחלטות שמתקבלות שם אף אחד לא מבצע. מצפצפים על הביצוע.

מאחר שהקבינט לקליטת עליה נכשל בשלושת הדבו-ים המרכזיים, אם זה דמי הקיום בסל

הקליטה, שהביא אנשים לשוק בשעות אחר-הצהר י ים, לפני סגירה; בנושא הדיור העולים

אינם יכולים לרכוש דירה; בנושא התעסוקה יןשר עצמו אומר שהוזרמו אמצעים רבים למשרד

התעשיה והמסחר ומאומה לא בוצע, אלא העולים גם כן הפכו למובטלים, לכן הוא צריך

להתפרק. אבל עד שתוקם רשות קליטה, אם בכלל, אני הושב שרצוי לחזור לאחריות של כל

משרד ומשרד, כשאת הסמכויות יש להעביר, כפי שדיברנו בישיבה הקודמת, לרשויות

המקומיות, שהן קולטות היום את העולים.

אם נעשה את הדבר הזה, נוכל לפחות למנוע את האשליה שיש קבינט, יש החלטות ויש

ביצוע. מדי שבוע מתכנסים כל הגורמים ופותרים את הבעיות, ונחזור למציאות של

ההתמודדות עם הבעיות האמיתיות.

אני חושב שיש לקבל את הצעד שעשה השר שרון בברכה, כי הוא לפחות מסיר את אשליית

ההילה של. הקבינט. והרי ידוע שהודאת בעל הדבר כמאה עדים דמי. אין לך ראיה יותר

חותכת שקבינט העליה נכשל כשלון מוחלט מזו שהעומד בראשו מגיש את ההתפטרות ואומר:

לא הצלחנו במשימות העיקריות של התעסוקה ובפתרון הבעיות האמיתיות של העולה.

לכן, הוועדה הזו תתרום בכך שתצא בקריאה ובהחלטה שיש לפזר את הקבינט לקליטת

עליה.
מי גור
אני מציע לך לדייק. הוא לא אמר שהקבינט נכשל. הוא אמר שהממשלה נכשלה.

הי ו "ר מי קלי י נר;

אני רוצה להעיר בקריאת ביניים, בייחוד לאור ההערות שהעיר חבר-הכנסת צור.

חבר-הכנסת צידון תמיד מציע קבינט לקליטת עליה, ואני תמיד אומר שבמצב חירום לקבינט

אין ערך. הממשלה כולה צריכה להיות קבינט. ואז הציע חבר-הכנסת ברעם שראש הממשלה

שמיר יעמוד בראש הקבינט. אני אמרתי: לא. שר האוצר, שאז היה שמעון פרס. גם
היום אני אומר
ברגע שמודעי לא בא לישיבות הקבינט, הקבינט היה גמור. הוא היה

בעל כוה וסמכות קטנים מוועדה זו, למעט בנושא ש-יכון. אולי גם בנושא שיכון, כי גם

פה הוא היה צריך תקציבים מהאוצר.

לחבר-הכנסת עוזי ברעם היו כוונות ענייניות, וגם לנו. אני אמרתי ששר האוצר

צריך לעמוד בראש הקבינט. ועדת ביילין היתה הגוף האפקטיבי. חבר-הכנסת צור, אפשר
היה להגיד
למה הגישו תקציב שמתייחס רק ל-40,000 עולים? אבל מעולם לא שמעו אותי

אומר זאת בוועדה, כי חשבתי שאסור שהעליה תהיה נושא להתנגחויות פוליטיות.

עד היום הצליונו לשמור על זה. אולי אי-אפשר לשמור על זה יותר. לכן שמחתי

שהיתה בקורת על הסוכנות היהודית. חבר-הכנסת צידון אומר בצדק שצריך להביא משאבים

מבחוץ. שמחתי שהקו היה מיושר והוא לא הלך על עני ן מפלגתי.

אני גם הייתי זה שהעברתי בישיבות פתקים לחברי-הכנסת יוסי בי ילין ועוזי ברעם

לא לפרק את ממשלת האחדות הלאומית על רקע הקליטה, ולא על רקע אחר, כי השבתי שרק

ממשלת אחדות יכולה לטפל בנושא הזה.

חבר-הכנסת צור, יש לי בקורת על סגנון הבקורת שלך, אבל אני תמיד מזכיר שסל

הקליטה הישירה הוא נס שקרה לנו ואתה אחראי לו. כי אנשים, וגם חבר-הכנסת צור

דיברו אז במושגים של 14,000, 18,000, 20,000 עולים בשנה. אם היו מגיעים 400,000

עולים בשיטה של מרכזי קליטה, אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה לנו, אבל זה לא

נושא הדיון שלנו.

אני חושב שההתמקדות צריכה להיות בשאלה מה יהיו ההשלכות של התפטרות השר שרון

לגבי עתיד העליה, כי זה מה שמדאיג אותי כרגע. הכנסת הזאת מטפלת בנושא הקליטה,

על-ידי כך שוועדה זו דואגת לכך שסל הקליטה יגדל. המהלך הבא שהוועדה הזאת צריכה

להוביל הוא נושא התעסוקה שחבר-הכנסת אלי דיין הזכיר. היה בוועדה שר שאמר: לי יש

כל התוכניות, אבל שר אחר לא אישר לי; ואותו שר אחר אומר: בעצם יש לו כל התקציבים

אבל הוא לא מנצל אותם. פה יהיה המבחן שלנו כוועדה לקרוא מצד אחד לסוכנות ולהגיד

לה: תגייסי את כל יהדות העולם להשקעות בארץ, ומצד שני לדרוש משר האוצר ומשר

התעשיה והמסחר שיתוף-פעולה אמיתי כדי ליצור מקומות עבודה ולתת לעולים תקווה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ברעם.
ע' ברעם
עד היום לא השתמשתי אף פעם במונחים קיצוניים כמו מחדל, משום שאני חושב שכאשר

באים מאות אלפי עולים אי-אפשר בצורה פשטנית כזאת לדבר על מחדל. אמרתי גם בוועדה

וגם באמצעי התקשורת שיש להוציא את נושא העליה והקליטה מהוויכוח בין המערך לליכוד.

היו ויכוחים על קטעים, אבל בדבר הגדול חשבתי שאם לא נטה כולנו כתף, הענין ייכשל.

מאז הבוקר אני לא יכול לומר אותם דברים. כי מה בעצם קורה פה? שר כל-יכול,

ביצועיסט בחסד, שיש לו קבלות מכל שטחי החיים, מקבל את משרד השיכון עם מי נהל

מקרקעי ישראל, דבר שאף שר לפניו לא קיבל מאז קום המדינה, וכל שרי השיכון טענו

תמיד שהעובדה שמי נהל מקרקעי ישראל לא בידם מחבלת ביכולת הבניה שלהם - שום הצלחה

בנושא הבניה.

דבר פעוט שדיברנו עליו בכנסת לפני שבועיים - סל קליטה. אדם כמו אריק שרון,

ראש הקבינט לקליטת עליה, לא מצליח למנוע את ריסוק סל הקליטה. תחשבו על מה

מדברים. זאת ההוצאה הגדולה בקליטת העולים? זה לא שיכון, לא תעסוקה, זה לא עומד

בשום פרופורציה; ולא המיליארדים שעליהם מדברים כל הזמן, שעומדים מנגד.

יש לי גם דעה, ששמעתי אוו;ה ממישהו אחר אבל אני מאמץ אותה. ייתכן מאד

שההתפטרות של אריק שרון דווקא עכשיו נובעת מהעובדה שהוא התכוון להתפטר, כי הוא

רוצה להתחמק מלשאץ באחריות למה שקרה בבוא יום הדין, אם יבוא. היום זה זמן נוח

מאד להתפטר, כי היום מגיע שר החוץ האמריקאי בייקר, הכל נבלע בסערה המדינית, בשבוע

הבא זה כבר יעבור ואריק שרון לא יהפוך לנושא המרכזי על שולחן הניתוחים. אני לא

חושב שאריק שרון רוצה לתת בולטות גדולה להתפטרות שלו. אני חושב שהוא התפטר דווקא

עכשיו כי הוא רוצה שהענין יעבור איך שהוא כאשר נושאים אחרים לחלוטין עומדים על

הפרק.



אבל יש פה שאלה הרבה יותר עקרונית. אם המצב לא כל-כך נורא, כפי שהוא מתאר

אותו, יש כאן הוסר אחריות אדיר לגבי העליה מרוסיה. כי כאשר העולים מרוסיה שומעים

שאיש כמו השר שרון מתפטר, המסקנה הראשונה שלהם היא שמדינת ישראל לא מסוגלת לקלוט

עולים. והיות ואנחנו יודעים שיש כל מיני מניעות לעלות, זוהי מניעה יותר חזקה.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

זאת הנקודה החשובה ביותר.
ע' ברעם
אם המצב הוא כפי שהשר שרון מתאר, אולי ההצעה של חבר-הכנסת אלי דיין נכונה.

אני רוצה לבדוק אותה. אבל מה שקרה אז הוא שראש הממשלה לא הסכים לקבל את עצמו את

נושא הקליטה, ולא משום שהיה פה ו1רגיל אופוזיציוני, אלא משום שהוא רושש לריב עם השר

פרץ, שמקיים משרד שאין לו שום ערך לגבי עליה של מאות אלפים, ולא עם השר שרון. מה

זה משרד הקליטה? זה כמו רופא בלי תרופות. יש לו דיאגנוזה ואין לו שום כלים. זאת

האמת.

אינני רוצה להיכנס כאן לפולמוס בנושא של אופוזיציה-קואליציה. ניסיתי לאפיין

את הענין. ואם מחר יבוא לכאן השר שרון, אנחנו צריכים לא רק נימוקים להתפטרות

שלו. את הנימוקים להתפטרות נקרא בעתונים. אנחנו צריכים לדעת מה הוא מציע לכנסת

ולממשלה לעשות במצב החמור שאליו נקלעה העליה.

אם הייתי רוצה להפוך את זה לוויכוח פוליטי הייתי אומר שאין שום סיכוי לקליטת

העליה בלי שינוי הנושא המדיני, כי רק בשינוי הנושא המדיני יכול להיות שתהיה

תוכנית שתצליח לקלוט את העליה כולה.

י' ביילין;

אני חושב שהמעשה שעשה אתמול השר שרון הוא מעשה מובהק של חוסר אחריות לאומית.

אני לא מקנא בו. התפקיד שהוא לקח על עצמו, של עמידה בראש הקבינט לקליטת עליה הוא

לא תפקיד קל. אני מכיר את זה ואני מוכרח לומר שלא פעם ולא פעמיים הייתי על סף

התפטרות מהתפקיד, בעיקר בגלל משרד הקליטה. משרד הקליטה היה זה שניסה לחבל כל

הזמן בקיומו של גורם כזה, משום שהוא ראה את עצמו כמתאם, למרות שלא היתה לו שום

אפשרות לתאם. ואני אמרתי לעצמי, ברגע שמי שעומד בראש ועדה מתאמת כזאת מתפטר, הוא

מודיע קבל עם ועולם שישראל לא מסוגלת לקלוט עולים, וזה לא נכון, ואני אומר את זה

גם היום.

די צוקר;

זה לא מה שהוא אומר. הוא אומר שממשלת ישראל לא מסוגלת לקלוט עולים. זה הבדל

גדול.

י' ביילין;

ההבדל גדול מאד אבל זה יכול לפגוע בעליה.

הי ו "ר מי קלי י נר;

חבר-הכנסת צוקר, לא צריך כל דבר להגיד על הממשלה. חבר-הכנסת ביילין מדבר

על העולה ברוסיה, איך הענין ייקלט שם. הוא לא עושה את ההבחנה הזו, לדעתי.

י י ביילין;

לכן אני אומר שההתפטרות של השר שרון היא לא הפגנה של הוסר היכולת של ישראל

לקלוט עולים, אלא זו הפגנה של חוסר היכולת של שרון. הבולדוזר הזה הוא בעצם מכשלה

אחת גדולה. מה שהוא הוכיח אתמול זאת מכשלה נוספת בדרך לקליטה.



היו"ר מי קליינר;

חבר-הכנסת ביילין, השר שרון לא התפטר מתפקידו כשר הבינוי והשיכון, הוא התפטר

מראשות הקבינט. אתה הושב שהוא לא היה טוב. נניח שהוא היה מעולה. ברגע ששר

האוצר מודעי לא בא לישיבות הקבינט, אני טוען שמבנית, בלי קשר ל"פרפורמנס", אין לו

סיכוי להשפיע.

י' ביילין;

יכול להיות שמראש שרון היה צריך להגיד: אני אולי אהיה שר שיכון מעולה וראש

ממשלה מצויין, אבל תיאום בין שרים הוא לא התהום שלי. לתאם בין מודעי לבין נסים,

מלכתהילה אין לי סיכוי גדול. הוא הרי ידע למה הוא הולך. מהתחלה לא באו לישיבות

הקבינט לא מודעי, לא נסים ולא שר הקליטה. הוא ניהל קבינט קליטה עם פקידים בכירים

יותר או פקידים בכירים פחות, ולא יכול היה להעביר דבר.

הי ו "ר מי קלי י נר;

הוא העביר, אבל אז הפקיד של האוצר הגיש ערעור בשם שר האוצר ובזה נגמר הענין.
י י בי ילין
אני מציע לא לקפוץ מהכשלון של השר שרון לכשלון של קונספציה של תיאום מהסוג

הזה. אני לא חושב שאפשר למנות רמטכ"ל לקליטה, כי אפשר למנות רמטכ"ל לתחום מסויים

כאשר התחום הזה היא בתקציב של 5 - 7 מיליון ש"ח, שמתעסק עם איכות סביבה, עם שריפה

של יער. אבל בקליטה, שזה כל התקציב של ישראל כמעט, למנות מישהו שיטפל בזה, זה לא

כמו בממשלה, אם כי אני לא הייתי ממליץ שבראש הקבינט הזה יעמוד דווקא שמיר.
הי ו "ר מי קלי י נר
לא, אני מציע ששר האוצר יעמוד בראשו. אין ברירה, זאת הדרך היחידה. אמרתי כך

גם כששמעו ן פרס היה שר האוצר.
י' ביילין
הקונספט הוא שבנושא הזה מוכרחים גורם ממשלתי, או בסמכות ממשלה, שיתאם בין

המשרדים. אין לזה תחליף - לא רשות קליטה, לא מנכ"ל קליטה ולא שום דבר אחר. אני
אומר שוב
הכשרון הוא כשלון אישי של שרון, ובזה הוא ממשיך את דרכו באופן נאמן.

אני רוצה לזעוק את זה לעולים החדשים, או לאלה שעומדים בפתח: ישראל, עם כל

הקשיים ועם כל הוויכוחים בינינו מסוגלת לקלוט כל יהודי שיבוא בשעריה, עם או בלי

שרון.
נ' ארד
היו כאן חברי ועדה שאמרו שלא ישתמשו במלה מחדל. מאחר שחלק מאתנו חוזר על

דברים שאמרנו בישיבות קודמות, אני חוזרת לנושא המחדל. אני חושבת שמה שאריק שרון

בעצם עושה הוא די אופייני לו. הוא מנסה ברגע האחרון לברוח מלהצטלם עם המחדל הזה,

מהתמונה המשותפת של ממשלת ישראל כממשלת מחדל בתחום קליטת העל יה. הוא מנסה לברוח

ולהכחיש את חלקו באחריות. אנחנו ישבנו בוועדת העל יה והקליטה ושמענו מה קורה,

והוא לא יוכל להימלט מחלקו בכשלון.

אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים את המחדל כל יום. אחרים לפני כבר רמזו על זה,

אבל אני התחלתי לחשוב למה הוא בחר היום, יום ביקורו של בי יקר, להתפטר. אני חושבת

שאולי זה לטובה, מפני שאדם כמו שרון עם דעותיו המדיניות, עם הנסי ו ן שלו להיות

סופר-הישוקאי עכשיו הוא לא יכול גם לעמוד בראש הקבינט לקליטת העליה.



אני לא חושבת שהתפטרותו של השר שרון, או אפילו המחדל שיש עכשיו, יעצרו את

גלי העליה. העולים יבואו. אנחנו צריכים להתארגן אחרת, אבל העליה תבוא. אני

חושבת ששרון לא במקרה בחר להתפטר היום עם ביקורו של בי יקר.

בסך-הכל הוא לא יכול להיות בו-זמנית ראש הקבינט לקליטת עליה וגם להיות מי שדוחה

תהליך מדיני. כי כל אחד מאתנו יודע שבלי יציבות פוליטית, בלי רגיעה בטחונית, בלי

יצירת תנאים להשקעות חוץ ובלי כל מה שיכול להביא אתו שלום, גם קליטת העליה תהיה

אחרת.

אני חושבת ששרון מוכיח עכשיו שהוא הולך להוסיף מחדל על מחדל. היה מחדל אחד

בעצם תיפקודו, מחדל שני בהתפטרות שלו, ומחדל שלישי שהוא יהיה היום האיש שיחזק את

עמדת הממשלה נגד כל תהליך של שלום.

י ' פרח;

אני לא חושב שהשר שרון נכשל בתפקידו כשר הבינוי והשיכון. אני לא חושב שמישהו

אחר במקומו היה ממלא את הפונקציה בשיכון טוב יותר במצב הכלכלי ובתנאים הקיימים

במדינה. הבעיה היא שהוא נקלע לסיטואציה שהוא רואה שהוא לא עושה בה שום דבר ולא

מניע שום דבר. הוא י ושב-ראש קבינט שבעצם לא מזיז דבר.

ע' ברעם;

מדוע?

י י פרח;

משום שהשרים שנמצאים שם, כפי שאתה יודע, כל אחד מהם מראש לא קיבל כל-כך טוב

את היותו ראש הקבינט. לא היה שיתוף-פעולה, לא קיבלו אותו. הוא הרגיש שכל

המנגנון הזה עובד ללא תוצאות. אז אי-אפשר להכשיל אותו בכל. אני חושב שזה לא

הוגן.

הי ו"ר מי קלי י נר;

יכול להיות שהיתה בעיה עם מי שישב שם. הבעיה היתה ששר האוצר לא ישב שם, אבל

אחרי הישיבות רץ והגיש ערעור על כל החלטות הקבינט.

י ' פרח;

אסור לעשות הכללה ולומר שהכשלון הוא טוטאלי.

במסגרת הזאת יש לי רושם שכל הקבינט הזה מיותר. אני חושב שהמשרדים צריכים

לקבל על עצמם את האחריות המלאה שלהם. משרד הבינוי והשיכון צריך לקבל את האחריות

המלאה שלו בתפקיד הזה. ראש הממשלה צריך לקחת בעני ן הזה יוזמה אישית, יותר מכל

דבר אחר. הוא צריך לדעת שהקליטה היא היום הנושא המרכזי של מדינת ישראל.

ע י ברעם;

אתה מתכוון ששמיר יקה לידיו את היוזמה?

י י פרח;

כן, אני מתכוון לשמיר.



אבל אי ו תקדים כזה.
י ' פרח
בסדר. אני אומר שבנושא וזזה עליו לקחת יוזמה.

קל מאד למצוא דופי באחרים. עם כל הבקורות יש לי בקורת מרכזית אחת גדולה. מה

שהרס עכשיו את הקליטה הוא דבר טפשי שאין גרוע ממנו, העניו של קיצוץ סל הקליטה.

שר האוצר עצמו אמר בוועדה שסל הקליטה הוא הסכום המזערי ביותר בכל המערכת הזאת.

אז על הדבר הזה אנחנו מעמידים את המדינה בבושת-פנים. פתאום אנחנו מראים את כל

העולים שמחטטים בזבל. 400 דולר לחודש מקבלת משפחה בעד דיור.

הי ו"ר מי קלי י נר;

חבר-הכנסת פרח, כבר סיכמנו שסל הקליטה הוא כבר לא מבחן של הממשלה או של

הסוכנות. סל הקליטה הוא מבחן של הכנסת ואנחנו נתקן אותו.

י י פרח;

עם זאת, לא פשוט לקבל מאסות גדולות כאלה של עליה, לא פשוט להתמודד עם העני ן

של בינוי ושיכון. לא צריך להגיד שהכל כל-כך שחור ורע. יש גם התחלות בניה

רציניות במדינה. צריך ללכת ולראות אותן. זה לא הוגן לראות רק את השחור ולנגח.

יש גם הרבה דברים שיש בהם עשייה. אתה לא מסכים אתי?

מי גור;

כן, אבל את זה אתה צריך להגיד מחר לשר שרון.

הי ו"ר מי קלי י נר;

חבר-הכנסת פרח, אני מסכים אתך.

י י פרח;

האם הכל רק קרוואנים?

הי ו"ר מי קלי י נר;

בישיבת הבוקר של הוועדה היה לנו ויכוח על זה. אגב, הוא לא התפטר מתפקידו כשר

הבינוי והשיכון. הוויכוח הוא על התפטרותו מתפקיד י ו שב-ראש הקבינט לקליטת עליה.

י ' פרח;

השר שרון התפטר מתפקידו כי ושב-ראש הקבינט לקליטת עליה משום שהוא לא מצא שם את

מקומו והוא לא ראה שהוא מקדם שם דברים. זה סתם גוף שלא עושה דבר.

די צוקר;

אני חבר בוועדה זו כחודשיים, ולפני שבועיים היתה לי פה פגישה מרתקת ביותר עם

רזשר נסים. באותה ישיבה השתתפו מעט חברים והשר נסים בעצם עבר על החלטה-החלטה

שעסקה בתעסוקה. צריך להודות שהוא עשה זאת בהגינות גדולה, עבר החלטה-החלטה על 7

החלטות מרכזיות שעסקו בענייני יצירת מקומות תעסוקה והראה איך אף אחת מההחלטות לא

הגיעה לרמה של אישור.



מי גור;

אני עזבתי אחרי ההחלטה הרביעית. הוא אמר: כולן אושרו בממשלה ולא יצא מזה

דבר.

י י צור;

למה?

די צוקר;

הוא הצביע בעיקר על השר מודעי.

היו"ר מ' קלי י נר;

הוא אמר; הממשלה. אתה שאלת אותו אם זה היה שר הדתות והוא הכהיש.

די צוקר;

הוא הצביע בעיקר על שר האוצר. הוא לא דיבר על הקבינט. היה ברור שהוא מדבר

על מערכת הקליטה כולה, במובן הרחב ביותר שלה ככשלון. לזכותו ייאמר שהוא עשה זאת

בהגינות גדולה.

היוייר מי קלי י נר;

בקורקטיות.

די צוקר;

אפשר להסיק מזה רק מסקנה אחת, שהענין שקוע כל-כך עמוק בבוץ, גם בגלל סיבות

מבניות של הממשלה, שעל זה אנחנו מדברים עכשיו, שאין סיכוי בקרוב לצאת מזה עם

בשורה טובה. בדרך-כלל התפטרות היא המפלט האחרון או של האדם ההגון, או של מי

שרואה שהוא לא יכול. במקרה הזה ההתפטרות של יושר שרון היא מפלטו
היו"ר מי קלי י נר
שילוב של שניהם.

די צוקר;

אמרתי שלעתים ההתפטרות היא מפלטו של האיש ההגון. מניתי כמה קטגוריות. במקרה

הזה ההתפטרות היא מפלטו של מי שרואה את הכשלו ן כתוב על הקיר ולא רוצה לקחת על

עצמו אחריות, משום שהוא יודע בדיוק איך זה ייראה בציבור בעוד כמה זמן. זה

השיקול, זה הנימוק.

אמר פה מישהו שהשר שרון התפטר בגלל כשלו נו של הקבינט. גם הנתון הזה אינו

נכון. צריך לקחת כמה נתונים על משרד הבינוי והשיכון בשנה האחרונה, לראות מה היתה

הפרוגרמה, לראות כמה התחלות בניה יש. זה עומד על %^30, ולדעת שהיו לו סיבות טובות

שגם הכשלון הזה ייזקף לזכותו, ובדין ייזקף לזכותו, או לגנותו - כל אחד יכול לומר

את זה איך שהוא רוצה.

אמר מי שאמר שהשר שרון הוא בולדוזר עם מנוע של מכסחת דשא. זה כנראה משהו על

בטריות והבטריות נגמרו, והוא נשאר תקוע בלי יכולת ביצוע. אבל מדובר במערכת שלמה

שהיכולת הביצועית שלה - וגם אם זה נשמע פוליטי, אני לא מקבל את הפרשנות שפוליטי

אומר לא לבקר גם - מדובר על מערכת שלמה עם ידיים שמאליות, עם ייפרפורמנסיי ירוד,



וזה מה שקרה. הוא ראה את ה"פרפורמנס" הזה כתוב על הקיר, של כל הקולגות שלו, של
כל הסביבה שלו, ואמר
אני הולך מפה. מספיק שאני אכשל במשרד השיכון, למה שאכשל גם

כי ושב --ראש הקבינט לקליטת עליה?

אני לא חושש שהתפטרותו של השר שרון תגרום נזק. אין ספק שזו מכה לא קטנה

בברית-המועצות, אבל אני עדיין מציע לזכור שסיבות לעליה תמיד היו בראש ובראשונה

המוטיבציה ליציאה וארץ המוצא.

ע' ברעם;

דהיפה יותר מאשר משיכה.

די צוקר;

כן. ולכן הם נדהפו ו נבעטו באלף ואחת צורות, שלא תמיד היו לרצונם. העליה לא

היתה וולונטרית, לא על-סמך תשתית אידיאולוגית, ולכן היא תמשיך להגיע הנה. וכאן

היתה הבהנה שעשיתי. גם אם הממשלה הזאת תיכשל, והכשלון הזה הוא קולוסאלי, תעליה

הזו תמשיך להגיע הנה משום שלאנשים יש מוטיבציה מספקת לצאת משם, ורוב השערים

באלטרנטיבות האחרות סגורים.

אדוני הי ושב-ראש, כל פעם שמישהו מבקר אתה מבקש להיכנס למסלול של לא להיות

פוליטי.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

כי אין לנו כוח כוועדה.

די צוקר;

מי שלא מבקר היום את הממשלה הזאת מועל באחריות שלו לא רק כחבר כנסת אלא גם

כציוני.

הי ו "ר מי קלי י נר;

לבקר אני מבקר לא פחות מאחרים.

די צוקר;

חבר --הכנסת חייב לבקר בחריפות ולהטיל את האשמה על מי שאחראי. מי שלא עושה את

זה מועל באחריות שלו קודם-כל כציוני, כמי שרוצה שיבואו הנה יהודים.

מי גור;

אני מודה שלא השקעתי כל-כך הרבה מאמץ אינטלקטואלי מחשבתי לנתח מדוע בחר שרון

דווקא היום להגיש את ההתפטרות. אני מציע שהוועדה תשלח לו מכתב ברכה בנוסח "ברוך

שפטרנו" ועל שהוא החליט את ההחלטה הזו, שהוא סוף-סוף הגיע להכרה שהוא לא מסוגל

לשאת ולהזיז את התפקיד שהוא נטל על עצמו.

אני לא יודע מדוע אנחנו צריכים להשחית יותר זמן לשבת אתו מרור. צריך להזמין

לכאן את ראש הממשלה, כי לפי הערכתי לא תהיה ברירה. הדיון הזה הוא בוודאי פרליטי,

כי מכתב ההתפטרות של שרון הוא פוליטי. הוא מפנה אצבע מאשים לממשלה כולה, מייחד

לראש הממשלה ומזכיר כמה שרים שלא שיתפו אתו פעולה ולא איפשרו לו לעבוד.

לכן, אם היה נושא שעליו תהיה הצדקה להגיש אי-אמון לממשלה, זה הנושא הזה, וראש

הממשלה צריך להיקרא הנה גם להשחית קצת זמן לצורך הסברי העבר, אבל בעיקר לבדוק, כל



זמן שהממשלה מכהנת, מה הגא עומד לעשות בענין. בייחוד שאין ויכוח שלעצם ההתפטרות

של שרון עלולה להיות השפעה מזיקה על המשך העליה. כך שאין לנו מה לעשות עם השר

שרון ושי ילך לעשות את מה שהוא רוצה לעשות. הדאגה שלנו היא להמשך העליה והקליטה,

ולכן צריך לשבת עם ראש הממשלה ולבדוק מה הוא הולך לעשות הפעם, כדי שלא יחזור על

כל הטעויות שעשה ראש הממשלה בכל המינויים הקודמים ובכל הפעולות הקודמות בעני ן

הזה.

אנחנו לא יכולים להתעלם ממצעד רזשרים שהיה פה. אחרי הכשלון הרביעי שהצביע

עליו השר נסים אני קמתי והלכתי, כי אמרתי שיש גבול למה אני מוכן לשבת ולשמוע שר,

שבעצמו היה שר אוצר, נחשב לאחד המקורבים הפוליטיים לראש הממשלה, יושב פה ומונה

אחת לאחת שגיאות, מחדלים, מפנה אצבע מאשימה ברורה כלפי חבריו לממשלה. ואנחנו

יושבים פה ושומעים כאילו אנחנו פסיכולוג של מישהו, אפילו אם הוא לא מעלה את זה

בכנות.

זאת אומרת, היינו פה במצעד המחדלים שר אחרי שר. היה פה שר השיכון והסביר את

הקשיים והמחדלים שלו. היה פה שר הקליטה והסביר את מחדלי הקליטה הכלליים ואת הצרת

צעדיו. היה פה שר האוצר, שעל חלק מהטענות שהושמעו קודם עבר בצחוק ובלעג. על

עני ן סל הקליטה הוא לא ענה בחיוב. הוא בהחלט לא הכיר בכך שהטענה לגבי סל הקליטה

היא טענה צודקת, וניסה לתרץ ולהסביר.

עבר לפנינו מצעד איוולת וחוסר אחריות פר-אכסלנס, שבוע אחרי שבוע, וראש הממשלה

הוא שמנהל את התזמורת הזו. לכן האחריות מוטלת עליו. הוא מינה את הקבינט הזה,

הוא מינה את האנשים שצריכים להוציא אל הפועל את מדיניות הממשלה, והראייה שראש

הקבינט הזה מודיע קבל עם ועולם שהמערכת הזאת נכשלה, ומי שנושא באחריות הישירה לכל

זה הוא ראש הממשלה, הוא צריך לבוא הנה ולהסביר מה בדעתו לעשות להמשך. לפי דעתי

אין לנו מה לשבת עם השר שרון, מפני ששמענו אותו לפחות פעמיים, וחוץ מברכה שהוא

סוף-סוף עוזב, לפי דעתי אין לנו מה לעשות אתו.

קריאת הביניים של חבר-הכנסת ביילין היא נכונה. מה פתאום אנחנו מצפים שראש

הממשלה ייטול יוזמה? מה פתאום אנחנו מצפים שאם הוא יעמוד בראש הקבינט הוא ינהל

יום-יום את הקבינט? לא היתה שום הוכחה שהוא ניהל משהו באופן יציב ומתמשך ואחראי

במשך כל השנים שבהן הוא מכהן כראש ממשלה.

לכן, מעבר לכל מחלוקת פוליטית כשעוסקים בנושא כמו עליה וקליטה, צריך להיות

ברור שזה כשלון טוטאלי של הממשלה. זה חוסר יכולת, הכרה בחוסר היכולת על-ידי

השרים שממונים על העני ן, והם כביכול המובילים את מדיניות הממשלה.

די צוקר;

זה לא הכרה בחוסר היכולת, כי אין להם הכרה. זו ראיה בהוסר היכולת.

מ' גור;

כן. הם מכירים כל אחד בחוסר היכולת של האחרים. אנחנו לא צריכים להוסיף, רק

לחבר אחד לאחד מה ששמענו. לכן, לפי הערכתי, המערכת הפוליטית לא תוכל להתחמק

מהסקת מסקנות כלפי ראש הממשלה והממשלה כולה, ועל-מנת שאנחנו לא נשחית את זמננו

אני מציע, כיוון שהשר שרון לא יכול היה להגיע היום, שאת הדיון האמיתי לצורך

ותהליכי קליטת העליה והקליטה נעשה עם ראש הממשלה ולא עם שר השיכון.

הי ו "ר מי קלי י נר;

ראשית, אני חושב שאם רוצים לראות באופן אובייקטיבי את הבעיה, עיקר הנושא הוא

גודל הבעיה, וברגע שדיברנו על קליטת מאות אלפי עולים ידענו שאנחנו לוקחים על

עצמנו משימה בלתי-אפשרית. אני חושב שאריק שרון כשר השיכון - זה לא נושא הדיון,



כי לפי מיטב ידיעתי הוא לא התפטר מתפקיד שר השיכון, ואין לו כוונה כזאת - הזיז

דברים, כל מה שייעשה היום יהיה מעט מדי, אולי אפילו מאוחר מדי, אבל אינני יודע

אם שר שיכון אחר היה מזיז את הדברים אחרת.

לא פעם ולא פעמיים ביקרתי את השר שרון גם בוועדה זו וגם מחוצה לה, בציבור, על

נושאים מאד כבדים, כמו נושא הקרוואנים. אבל כשאתה מסתובב בארץ אתה רואה דווקא

בפרי פריות, בצפון ובדרום, גם את חצי הכוס המלאה. אבל זה לא נושא הדיון.

אני גם לא נכנס לניתוח פסיכולוגי של ההתפטרות. אני מצטער על ההתפטרות הזאת

והייתי רוצה שיחזור בו ממנה, ולוא רק בגלל האפקט שיש לה ברוסיה. היות ובכל-זאת

הוא מוכר שם - ביו אם שטרסלר רוצה או לא רוצה, בין אם שטרסלר צודק או לא - כולנו

מסכימים שהוא יכול להזיז דברים, הוא עורר תקוות. ואני אומר שאולי הוא ישנה דברים

עבור העולים. ברגע שהוא מתפטר וצועק כלפי רוסיה: אני מרים ידיים, זה מצטרף

לתמונות של העולים שמחטטים בפחי הזבל, לבית ברמת-גן שצולם 100 פעם בהמשכים

בטלוויזיה הסובייטית, לידיעות על קיצוץ סל הקליטה, לתחושות שאולי אמריקה כן

נפתחת, שכל זה יכול להזיז את המגמה, את הזרם הטוב הזה שמביא אלינו את העולים כשהם

נדחפים החוצה מרוסיה, והיו זמנים אחרים שלחצו חזק והם הגיעו למקומות אחרים. יש

כל מיני "פמלות כהו" ו"גלינסקים" שרק מחכים להזדמנות שהלחץ יגבר והעולים לא יבואו

הנה. לא מעניין אותי אם האמת האובייקטיבית היא שאולי באמת צריך לגרש פולשים.

אני מניח שצריך.

לעצם הענין, שהוא בעצם המבנה המי נהלי של הממשלה. למה הצעתי את שמעון פרס?

חבר-הכנסת גור, אינני יודע למה חבר-הכנסת ברעם הציע את שמיר. אני יודע שאני

הצעתי את פרס מסיבה איות ויחידה, כי הוא היה אז שר האוצר. אם לי היתה בקורת על

יושר שרון, היא היינה בעיקר כשהוא דרש דרישות לא ריאליות, כשהוא חשב שאפשר לבנות

לעולים בתים וגם לתת להם בינתיים קרוואן ב-30,000 דולר. אמרתי שזה נחמד מאד רק

שזה בלתי-אפשר י, מדינת ישראל לא יכולה לשלם את זה. לא ממשלה זו, לא ממשלה אחרת,

גם לא ממשלת אחדות לאומית. קבינט קליטה, כמו שמציע חבר-הכנסת צידון, לא מייצר

כסף. שום דבר לא יכול לייצר כסף, פרט לקביעת עדיפויות מאד-מאד קשה ורציונלית.

ראש ממשלה יכול להשפיע מבנית, אלא אם כן הוא האיש שלומד את הנושאים, נכנס לכל

נושא ופוסק, ואז הוא יעסוק רק בקליטה. ראש הממשלה הזה אומר: לא, את רוב זמני

אני בכל-זאת צריך להקדיש לנושאים אחרים ולכו אני יכול להשפיע במבנה. מה יכול

להיות איתות מבני יותר טוב מצד ראש ממשלה כדי שהעניינים יזוזו? - שהוא אומר
לאוצר
הדבר החשוב ביותר הוא קליטה. איך הוא אומר לו את זה? - אתה גם אחראי על

הקליטה.

חבר-הכנסת בי ילין אולי לא היה יושב בוועדה זו, כי הוא היה קרוב להרבה מאד

נושאים בעיקר מדיניים ולא היה מי-יודע-מה מעורה בנושאי קליטה כמו חבר-הכנסת ברעם.

אבל התקופה שהוא עמד בראש "ועדת ביילי ו" מטעם האוצר קירבה אותו לנושא הוא היה

צריך לשבת פעם בשבוע עם אנשי הסוכנות ועם אנשי משרד הקליטה וכך הוא נכנס לנושא.

אם אנחנו רוצים ששר האוצר יעשה אינטגרציה של בעיות המשק והקליטה באופן מוטה

לקליטה, הוא לא צריך להיות חבר שהשרים פרץ וגאולה כהו יחד עם אריק שרון יקבלו

החלטות בעלות משמעות תקציבית הרת-גורל בהיקפים האלה, אלא הוא צריך להיות אחראי על

שני הדברים.
מי גור
נניח שאתה צודק. את זה לא תסכם עם שרון אלא עם ראש הממשלה.
היו"ר מי קליינר
בהחלט. אני חושב שזה רעיון לא טוב. הבעיה של השר נסים תיא שלפעמים היתה לנו

תחושה שהוא מתקשה להזיז עניינים בתחום יצירת מקומות עבודה בגלל בעיות עם האוצר.

בנושא הזה אני אומר כאיש קואליציה שאנחנו כוועדה צריכים לתיכנס לעומק הטיעונים

הסותרים, ל"ראשומון" הזה בין האוצר והתעשיה" כולם הסבירו פה מה אמר שר התעשיה

והמסחר, אבל אף אחד לא הסביר שגם שר האוצר וגם יושר שרון כראש הקבינט באו לוועדה
זו ואמרו
מה פתאום? לשר התעשיה והמסחר יש הרבה תקציבים, הוא לא מנצל אותם.

לסיכום, אין ערך לקבינט קליטה אלא אם בראשו עומד שר אוצר. זו דעתי. אני

מציע שנדון בזה ואולי נשכנע את חברי הוועדה שזו עמדת הוועדה.
די צוקר
כל שר אוצר?
הי ו"ר מי קלי י נר
כן. אני אומר בעקרון. אני הצעתי את זה כששמעון פרס היה שר האוצר. זאת בעצם

הדרך של ראש הממשלה לבטא את המעמד שהוא נותן לנושא.

דבר שני, אני הושב שאנחנו צריכים להיכנס לעובי הקורה בתחום יצירת התעסוקה,

שהוא בסופו של דבר החשוב ביותר. לא להסתפק בשני הפרוטוקולים שיש לנו אלא להמשיך

ולהעמיק בנושא. חברת-הכנסת ארד, אני מוכן לשמוע הצעות איך, ובסופו של דבר או

שאנחנו נביא לשיתוף-פעולה כן בין שני המשרדים, או שנגיד להם להסיק מסקנות. בכל

אופן ננסה, חבר-הכנסת גור, אינני יודע אם נצליח. חשוב לשמוע את דברי השר שרון.

הוא בכל-זאת עשה צעד מרחיק-לכת. במקום פרשנויות של חבר-הכנסת צוקר נשמע מפיו למה

הוא פרש.

המשך הישיבה מחר בשעה 09.00 בבוקר. ישיבה זו נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 16:00

קוד המקור של הנתונים