ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 19/02/1991

הגברת היקף הפעילות המשקית בתחום התעשייה ויצירת מקומות תעסוקה לעולים דיווח של שר התעשייה והמסחר מר משה נסים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 137

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

מיום שלישי. ח' באדר. התשנ"א - 19 בפברואר. 1991. בשעה 12:00
נכחו
הברי הו וערה: מ' קליינר - היו"ר

מ' גור

ד' צוקר

י' שפרינצק
מוזמנים
שר התעשיה והמסחר מ' נסים

י' לוי - סמנכ"ר בכיר למימון, משרד התעשיה והמסחר

י י ארליר - מדען ראשי

די מנע - מנהל שירות התעסוקה

ח' פרי - דוברת משרד התעשיה והמסחר

א' הורביץ - אחראי על פרוייקט יזמות, משרד הקליטה

ר' בר-יוסף - אחראי להעסקת אקדמאים, משרד העבודה והורוחה

ש' בורוכוב - מנכ"ל התאחדויות עולים

מי גרייס - התעחדויות עולים

דר' א' בורוכוב- מנהל המחלקה הכלכלית, התאחדויות עוים

נ' בן-ישראל - הוועד הפועל של ההסתדרות

מזכירת הוועדה; ו- מאור
קצרני ת
ש' צהר
סדר היום
הגברת היקף הפעילות המשקית בתחום התעשיה ויצירת מקומות תעסוקה לעולים

דיווח של שר התעשיה והמסחר מר משה נסים



הגברת היקף הפעילות המשקית בתחום התעשיה ויצירת מקומות תעטוקה לעולים

דיווח של שר התעשיה והמסחר מר משה נסים

היו"ר מי קליינר;

אני פותח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה, שהיא ישיבה פתוחה. נמצא אתנו

היום שר התעשיה והמסחר משה נסים. בפגרה התקיימה הישיבה האחרונה שלנו עם השר

נסים, ובאותה לשיבה דובר על יוזמות חקיקה שיאפשרו מסלולים נוספים להשקעות

בארץ, שזו הדרך העיקרית ליצירת מקומות עבודה נוספים. הכנסת עשתה את שלה בפגרה,

ואישרה את החוקים, את המסלולים הנוספים, בולל מסלול ערבויות למפעלים יותר

מתוחכמים.

הזמנתי את השר לישיבה הזאת, כדי שיעדכן אותנו כיצד היוזמות החדשות האלה

באות לידי ביטוי, והאם הן נושאות פרי. ממפגשים רבים שהיו לי עם יהודים בארצות

הברית, שהם הפוטנציאל המרכזי לניצול החוקים האלה, התרשמתי שהם פשוט לא מכירים

אותם. החוקים קיימים בספר החוקים זה מספר חודשים, אבל הציבור שהיינו רוצים

שינצל אותם במהירות וברחיפות ויכנס להשקעות בארץ, הציבור הזה אינו מכיר כלל את

החוקים האלה. נשאלת איפוא השאלה אם יש לנו תכנית למסע הסברה בנושא זה.
שר המסחר והתעשיה מ' נסים
אדוני היושב ראש, מורי ורבותי, בתחילת הפגרה אכן הבאתי בפניכם את התכנית

©קראנו לה מדיניות לקלי-טת העלל'-ה ולהגברת התעסוקה, או להגברת התעסוקה ולקליטת

העלייה. התכנית הזאת לא כללה רק מסלול נוסף בעידוד השקעות חון, היא היתה הרכון

יותר מקיפה, הרבה יותר רחבה. הייתי אומר, שלמעט נושאים מקרו-כלכליים מובהקים,

שאי אפשר להביא אותם לאיזור המיקרו, התכנית לא החסירה דבר. היא כללה רעיונות

להצמחת המשק, שזה המסלול היחיד להגברת התעסוקה.

הגברת תעסוקה במושגים של קליטת עלייה ובתנאי המשק הישראלי משמעה הגברת

התעסוקה בסקטור העסקי, בפרופורציה שונה לחלוטית לטובת הסקטור העסקי מול

הפרופורציה הקיימת היום במשק הישראלי שהיא סקטור עסקי מול סקטור ציבורי. פני

התכנית והמדיניות היו לסקטור העסקי. התכנית הזאת לא עסקה כלל בסקטור הציבורי,

כשאני אומר סקטור ציבורי אני מתכוון לאלה הניזונים מתקציב ציבורי. כשאני

אומר סקטור עסקי זו יכולה להיות גם חברה ממשלתית, כולל חברת כור שיש לה בעלות

ציבורית אבל היא סקטור עסקי.

אמרתי שהתכנית כללה הרבה אספקטים, כמעט את כל האספקטים בתחום המיקרו,

כשהיו להם שני מרכיבים במונחי תעסוקה: תעסוקה טבעית יציבה ובריאה, שמטבע

הווייתה היא תעסוקה שמבשילה לא בן-יום, לא בדקה, לא מחר בבוקר, אלא זה תהליך.

כשאתה מגיש במרכז ההשקעות תכנית להקמת מפעל, ואפילו רק להרחבת מפעל, ומודיע כי

ההשקעה הדרושה היא 5 מיליון שקל, והמפעל יעסיק 86 עובדים, וההון החוזר הוא

איקס, והרכוש הקבוע הוא ווי, ואתה מקבל אישור, ברור לכל שהמפעל האמור לא יקום

מחר בבוקר. יתכן שיקום אחרי שנה וחצי, או שנה, והלוואי ויקום אחרי חצי שנת

בלבר.

זה תלוי באופי הבקשה, בטיב המפעל שצריך לקום, עד כמה כרוכה הקמתו בציור

ובמבנים, ועד כמה זה כרוך בידע שאינו קיים וידע קיים. אבל ברור שזה מצריך

זמן, ואין מקום לאשליה שכבר מחר בבוקר זה יתן תעסוקה.

ברור כשמש שאנחנו מדברים על שינוי במפה הכלכלית של מדינת ישראל נוכח

העלייה, או מחמת העלייה, או בזכות העלייה, ואני מדגיש את הזכות, כי זו אכן

זכות גדולה, ולא רק מבחינה לאומית אלא שזה המנוף הכי טוב להבאת שינויים מבניים

במשק ולהבראת הכלכלה הישראלית על מנת להגיע לצמיחה אמיתית בת קיימה. זה מנוף



שאין לו תחליף. ובל מי שחושב שיש לו תחליף. שונה. יש אפשרות להביא לצמיחת משק,

אבל העלייה יוצרת תא הסיכוי הטוב ביותר להשיג את התוצאה הזאת. ואני מדבר על

צמיחה מתמשכת. לא אפיזורה, כפי שזה היה נעבר, והיו אפיזודות בעבר, גם בשנים

1986/7. זה מרכיב אחר, וזה היובי וחיוני.

כשאנחנו מדברים על מיליון עולים בשלוש שנים אנחנו חייבים לדבר על תעסוקה

מתמשכת, כי כבר עכשיו יש עולים שסיימו את האולפן והם מוכני ורוציםם לעבוד, וכך

זה יהיה לאורך כל השנים כאשר העולים שסיימו את לימודי העברית באולפן ייצאו

לשוק העבודה למצוא להם תעסוקה. אוכלוסיה שגדלה במיליון נפש פירושה שאנחנו

צריכים ליצור תעסוקה יציבה לאורך זמן, ולא להמתין לאבטלה שתבוא. אל לנו להיערך

לטווח קצר בלבד, כאשר הטווח הארוך עלול להיות ערפילי, או אפילו חמור מזה.

הרעיונות שהעלינו בתחום עידוד ההשקעות באו לשם בניית תשתית וסיכוי להביא

להגדלת ההשקעות בישראל, השקעות פנים והשקעות חוץ. הואיל ומדובר בהגדלת

האוכלוסיה בשיעור של כ- 30% בתקופה כה קצרה--
ד' צוקר
זה קצת למעלה מ- 20%, אבל אני מסכים שזה די הרבה.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אם אנחנו מדברים על מיליון עולים שיגיעו ב- 4 - 3 השנים הקרובות, בנוסף

ל-200 אלף העולים שכבר הגיעו, מול 4,8 מיליון איש שבארץ, ותוסיף לזה את

העלייה הפנימית של 1.6% תגיע לגידול של - 30%, ואף למעלה מזה.

זה המרכיב של יצירת מנוף לאפשרותשל יצירת עבודה מתמשכת, של תעסוקה

המתרחבת על ידי השקעות פנים והשקעות חוץ. ואם בכל עידן שעברנו אפשר היה לקיים

את היעדים שלנו בלי זרם של השקעוץ חוץ, הרי שהמצב כיום איננו כזה עוד. בנסיבות

שתארתי אנחנו צריכים השקעות חוץ בממדים שאל חלמנו עליהם, והתכנית שלנו באה

לאפשר את הדבר הזה.

מאידך גיסא, ישנם אלמנטים שהם בגדר תעסוקה מהירה יותר, שאינם דורשים

תקופת הבשלה ארוכה, וגם תעסוקה כזאת צריכה ליהות בריאה ביסודה. שאם לא כן

אנחנו מזמינים את האבטלה הבאה, ונכנס להתפתחויות חברתיות כלכליות בלתי רצויות.

כל תעסוקה צריכה להיות כזאת הנותנת פרי כלכלי. זה מחזק את סיכויי התעסוקה של

כל מרכיבי הגידול באוכלוסיה, וזה יוצר גם סיכוי להתמשכות. אם אנחנו יוצרים

עבודות יזומות חסרות תכלית, אנחנו מביאים על עצמנו פורענות בעתיד. במהלך עיבוד

המדיניות הזאת אמרנו שיש צורך בהשקעות שתכליתן יצירת תעסוקה מתמשכת, וזה מצריך

גם שינוי של אקלים, ועוד אגע בזה.

אני רוצה לדבר עכשיו על תעסוקה מהירה, גם מפני שתעסוקה מהירה חיונית לנו

ביותר בשעה זו, והיא גם יכולה להיות מציאותית יותר, וגם. מפני שעדיין איננו

רואים מבול של השקעות, אם כי יש גידול בהשקעות, ועוד אדבר על זה.

אמרנו שיש כמה אלמנטים שיוצרים תעסוקה מהלרה. אחד מהם זו הפחתת עלות

העבודה. אתה מפחית את עלות העבודה ואתה יוצר סיכוי טוב להגדלת מספר העוברים,

זה דבר כמעט אוטומטי. בתכנית שלנו היה האלמנט הזה. דיברנו על הורדת עלות

העבדוה ב-4% לכל המעסיקים. יש לברך על כל מעסיק שיבול להעסיק עוד עובדים.

מובן שהורדת עלות ב-4% לא צריכה לגרום לכך שהמעביד יעסיק עובדים חינם,

ללא תבלית. אם הוא מעסיק עובדים נוספים סימן שהוא מגדיל את הפעילות שלו, וזה
אמור לגבי כל תחום
השירותים, התעשיה, החקלאות, התיירות וכל מגזר עסקי אחר.



התביעה הזאת שלנו המתינה, עד שב-13 בחודש ספטמבר הובאה התכנית של האוצר,

והממשלה החליטה על הורדת עלות העבודה ב-4%. אבל לדאבוני הרב הדבר לא בוצע עד

היום הזה. אף-על-פי שהממשלה החליטה להפעיל את הנוחתת עלות העבודה ב- 4% החל ב-1

לאוקטובר 1990. הדבר לא בוצע עד היום הזה.
י' שפרינצק
איר פועל ההליך הזה של אי ביצוע החלטת ממשלה?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
השאלה בהחלט במקומה. אין הכרח בחקיקה. אפשר לעשות את זה בשלוש שניות

באמצעות הסכם. צריך רק לשלוף שני הסכמים, שאני עשיתי, בין משרד האוצר לבין

הביטוח הלאומי. די לשלוף את ההסכם הזה, ובמקום 5% בהסכם אחד, ו-2,7% בהסכם

השני, צריך לכתוב עכשיו 4%, והרי לך הסכם.

די צוקר!שה אין הכרח בחקיקה. אפשר לעשות את זה ב

מי היה צריך לעשות את זה, תפקירו של מי זה?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
זה תפקידה של הממשלה.
ד' צוקר
זה תפקידו של איזה שר בממשלה?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
הממשלה, ואני נושא באחריות מלאה. הממשלה לא עשתה את זה. יש הצעת חוק מטעם

הממשלה במסגרת חוק ההסדרים המפורסם, אבל עדיין לא הגיעו לס-עיף הזח, ויש אומרים

שא- אפשר לדון בזה. אבל אני לא מדבר כעת על שיטה, אלא על עובדה.

הצענו הכשרה פנים מפעלית תוך כדי עבודת העבוד במפעל, וזה לא חייב להיות

רק עולה חדש, אף שבעיקר יהיה זה קרוב לוודאי עולה חדש, ומפני שהוא זקוק

להכשרה כזו המדינה משתפת בעלות השכר שלו.
די צוקר
כמה. עובדים ישנם במסלול הזה?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
זה מבוצע על ידי משרד העבודה והרווחה. מנכ"ל שירות התעסוקה, היושב כאן

עמנו, יוכלו למסור לכם מספרים.
ד' צוקר
ההצעות ידועות, אדוני השר. הרעיון של הישיבה הזאת הוא לקבל דיווח על מה

שבוצע. על התכניות שמענו במספר ישיבות. אם אנחנו רוצים להיות כנסת מול ממשלה,

אני מציע שנקבל מספרים כדי לדעת את ההיקף המצומצמם והצנוע של ביצוע התכניות.
היו"ר מי קליינר
אמר השר שהדבר מבוצע, ופרטים על כך ימסור כאן האיש המטפל בזה, מר מנע.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אני אמסור לכם נתונים על מה שמבוצע על ידי משרד התעשיה והמסחר. אני אומר

שזה הלה במסגרת ההצעות שלנו, וזה מיושם על ידי מטרו העבודה והרווחה, שימסור

לכם נתנוים מדוייקים.

אינני מאושר מהנעשה בתחום הבנייה, מפני שאינני רואה שיתוף פעולה ראוי מצד

מי שחיה צריך להיות שותף לזח, קרי: הקבלנים. כשמדברים על הכשרת עובדים בבניה,

ההכשרה הזאת צריכה להתבצע באתר הבנייה, ולשם כך אתה זקוק כמובן לשיתוף פעולה

של הקבלן. אם אין קבלן שמוכן לקבל עובדים שיעברו אצלו את תהליך ההכשרה, אי

אפשר לבצע את התכנית. גם על זה יוכל לדבר ביתר הרחבה מנהל שירות התעסוקה, כי

הוא מכיר את הנושא הזה, ויש להם גם תכנית.
היו"ר מי קליי נר
הקבלנים יטענו שכדי להכשיר עובדים הכשרה לפנים מפעלית יש להם צורך באתרים

פעילים. ואתרים פעילים אין להם כי לא מרשים להם לייבא פועלים זרים.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אני לא נכנס לוויכוח בענין זה, אני רק מציג את הנושא. זה היה הרעיון,

והוא מבוצע--
ד' צוקר
בהצלחה צבועה ביותר. האם אתה מוכן להגדיר את זה בך?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אני לא יבול להגדיר את מידת ההצלחה.

אני לא מבין מדוע לא. אתה הרי מיניסטר.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
יושב כאן אתנו מנהל שירות התעסוקה, והוא יכול לתת לכם נתונים מדוייקים.

בשביל זה הוא פה. אני מיניסטר, וכור מנע עובד במיניסטריון, וזו ממשלה אחת,

והוא יתן את הנתונים.

בתבנית שלנו יש נושא נוסף שהיה כרוך בראשון. אמרנו שהמדינה תתמרץ מעסיקים

במגזר היצרני שיקחו עובדים נוספים. כלומר, המדינה מתמרצת גורם יצרני על ידי

השתתפותה בחלק ממשכורתו של העובד, ומשמעות הדבר היא הגבלת פעילות במשק. אין

אלה מתנות חינם, אלא סבסוד של משכורתו של עובד העושה עבודה טובה וחיונית

המגבילה את הפעילות של המשק, אם לצריכה מקומית שהעלייה מחייבת, ואם ליצוא שזה

הדבר הטוב ביותר.

במקור דיברנו על סיבסוד מתמשך על פני שנה וחצי. לפי החלוקה הבאה: 9

חודשים - שליש מעלות העבודה עד תקרה מסויילמת; 9 החודשים הבאים - ששית מעלות

העבודה. בהחלטת הממשלח נאמר שתוך שבועיים צריך לסכם את זח. מי שרוצח יוכל

לקרוא את החלטת הממשלה. חלפו חודשים, ואנחנו מזכירים ולוחצים ושוב מזכירים

ולוחצים, עד שיום אחד התקרבנו כבר לדיון. סוכם על 200 מיליון שקל למטרה זו,

וגם זה הישג, 50 מיליון שקל לכל רביע של שנה. דיברנו על 20% השתתפות לתקופה של

שנח עד תקרה של 3,000 שקל במונחי דצמבר 1990. היה סיכום, ויש לנו אישור בכתב

שאפשר להתחיל לעבוד על פי הסיכום הזה. הענין עור לא התחיל לפעול. הסיכום היה

בדצמבר.



זח היה סיכום של הממשלה. כל יום קיבלנו רעיונות אחרים וניירות אחרים,

ופתאום יש נסיגה, ובמקום 200 מיליון שקל לשנה, שמתאימים להיקף של 30 אלף

עובדים, והוסכם שזוז ייעשה רק בתעשיה, מדברים עכשיו על 80 מיליון שקל בלבד לשנה

שלמה, וזה עשוי להקיף 12 עד 14 אלף עובדים בלבד. גם על זה משלמים מס, בך שזה

לא 80 מיליון שקל, אלא רק 60 מיליון שקל. סכום שצריך היה להינתן לשליש של שנה

הפר להיות שנתי.

האם יש מקום עבודה שקיבל שקל שקל בענין הזה?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
הואיל והתכנית לא תהחילה לפעול אל אפשר עדיין לתת מהכסף הזה,
היו"ר מ' קליינר
לפנל מספר שבועות הלה בישיבה שלנו יו''ר הקבינט, והוא אמר שהוקצבו בספים

אבל אין מנצלים אותם.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אנל דיווחתי לפני קצת למעלה משבועיים דיווחתי על כך שיש בבר סיכום, ושהבל

בסדר. אבל אני רוצה להגיד לכם שאלן עדין סיכום. צר לי מאד על זה, כל אלן

העסוקה מיידית מזאת.
די צוקר
על מה זה תקוע ענכשיו?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
התעוררו חילוקי דעות אם זבאל לזה מפעל שיש לו 20 עובדים, או שצרלכלם

להיות בו לפחות 30 עובדים ואולי די ב-10 עובדים.

י' שפרינצקף

האם נערכת בדיקה אם יש הצדקה להשתתפות ממשלתית על פי התכנית הזאת? אני

יכול לתאר לעצמי מקרה שתעשיין יכול באופן אובייקטיבי להגדיל את היצוא והיא

מתכונן לעשות זאת. אבל מאחר והוא יודע שהוא יכול לקבל השתתפות ממשלתית, הוא

ינצל זאת. לכן אני שואל אם יערכו בדיקה אובייקטיבית של המקרים השונים?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אני בטוח שכל שרעיון שהשמעתי בעבר, שאני משמיע היום, ואם יעזור לי ה'

אשמיע בעתיד, אינו נקי משגיאות, לא מלבטים ואף לא מניצול לרעה. מי שאומר

שלאפשר לקבל החלטה, לעצב מדיניות או מסלול או תכנית שאי אפשר יהיה לנצל אותה

לרעה, פשוט משלח את עצמו. יהיו ניצולים לרעה. אי אפשר להבטיח שלא יהיה ניצול

לרעה. הלוואי שתהיה צמיחה, ואני אפילו מסכים שיהיה אז גם ניצול לרעה.

כשבעל מפעל מודיע שהוא מוכן לקחת עוד 10 עובדים, או 50 או 100 עובדים,

אנחנו בודקים את ממוצע התעסוקה באותו מפעל בשלושה החודשים האחרונים, ואנחנו

אומרים לו שהוא יקבל סיוע ממשלתי בשביל העסקת מספר העובדים שמעל לממוצע, ואחת

לשלושה חודשים הוא יקבל שיק. לצערי הרב בענין הזה טרם התחיל לעבור.



הבעיה המרכזית ביכולת צמיחת המשק בישראל כיום נובעת מהקושי בהשגת אשראי,

מהשיטה שלפיה יכול היום ארם בישראל להשיג אשראי. אילו היהת אפשרוךת להשיג

אשראי תמורת בטחונות מתאימים, היה זה טוב, אבל שיעור הבטחונות שמבקשים הבנקים

בישראל מכל לקוח, למעט בורדים שיש להם רקורר יוצא מן הכלל, הוא לפחות פי

שלושה וארבעה מערך הנכסים הפיזיים שהארם יכול לשעבר. ישנם כיום בארץ מפעלי

יצור מעולים ומצויינים שיכולים להגריל את היצוא שלהם ולהגריל גם את מספר

המועסקים אצלם אם רק תינתן לתם האפשרות להגריל את ההון החוזר שלהם לשתי מטרות;

האחת - לרכישת חומרי גלם; השניה - לקבלת עוברים נוספים. וידועים לנו מקרים

כאלה. ישנם מפעלים שיכוללם להכפיל את היצוא שלהם, וגם כמעט להכפיל ת מספר

המועסקים בהם, אבל לא יכולים בשום פנים ואופן להשיג בבנקים בישראל אשראי יותר

גרול להון חוזר. לפעמים מרובר במפעלים שיש להם הזמנות וגם יצוא מוכח, ולמרות

זאת אין להם אפשרות להשיג הלוואות כאמור.

אמרנו שחשוב להגריל את מספר המועסקים בענפי יצוא במשק, שזו התעסוקה הכי

בריאה, הכי מבטיחה והכי רצויה למשק, ושבמשך הזמן גם תביא להעלאת רמת החיים של

העוברים שלה. אבל איננו יכולים להשיג זאת, כי צריך שהמרינה תיצור גיבוי מסויים

לדבר הזה. הצענו שתוקם קרן - וזה חלק מהחלטות הממשלה - שתיתן גיבוי שיאפשר את

השגת היעד.

אני יכול להביא בפניכם דוגמה של מפעל ליצור תכשיטי זהב, המעסיק היום 120

עוברים ועושה יצוא של 30 מיליון רולר. הוא מתחייב לבצע בשנת 1991 יצוא של 80

מיליון דולר ולהעסיק אעוד 100 עד 110 עוברים, אבל לשם כך זקוק לעוד 7 מיליון

רולר להון חוזר, ואינו יכול להשיג זאת. מחיר הזהב יקר מאד כיום, כך שההון

החוזר מהווה אצלו מרכיב גדול, ודרוש לו הון חוזר רב, ואינו יכול להשיגו. לא

היתה הסכמה לזאת.

הצענו אלטרנטיבית שהחברה לביטוח סיכוני סחר חוץ תבטח אשראי מקומי בשביל

יצוא. זה לא ברוך בהוצאה תקציביתמיירית כלשהי, אף שיש בזה כמובן סיכון

מסויים. ממילא יש ערבות מדינה לחברה הזאה, כי היא עוסקת בתחומים רחבים מאד,

וצריו יהיה להגדיל רק בשליש את ערבות המדינה הקיימת בהברה הזאת, וההברה תיתן

לבנקים בטחונות למתן אשראי. אבל מתנגדים לזה.
ד' צוקר
מי מתנגד, בנק ישראל, או האוצר?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
הממשלה.
היו"ר מי קליינר
מה הנימוקים שהממשלה נותנת להתנגדותה זו?
ד' צוקר
מי בממשלה מתנגד לזה? האם משרד הדתות, למשל, הוא המתנגד לזה?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
ממשלת ישראל. אני לא מדבר על המשרדים השונים.
היו"ר מ' קליינר
היות ואתה, ארוני השר, מייצג את הממשלה, אולי תוכל לומר לנו מה הם

הנימוקים שמועלים על ירי הגורמים בממשלה שמתנגרים לזה.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
הם אומרים שהקרן פוגעת בשוק ההון. הלוואל והייתי יכול להאמין שזה יביא

לתוצאה הזאת. ועור אומרים שביטוח סיכוני סהר חוץ זה לא תפקירה של ההברה, ושהיא

לא צריכה להתהרות במה שאולי יתפתה בישראל בעתיד, אולי בעוד 20 שנה ואולי בעוד

5 שנים.
היו"ר מ' קליינר
הנימוקים הם איפוא נימוקים של כלכלה חופשית.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אנל בעד כלכלה חופשית. אין מדינה שאין בה ביטוח סיכוני סחר חוץ. האם

היצוא שלנו יכול לעבוד בלי ביטוח כזה? הלוואי שהיה מדובר בכלכלה חופשית. חברת

ביטוח סיכוני סחר חוץ אפשר כם למכור. אבל אנחנו לא מדברים כעת על השאלה אם

החברה הזאת היא בבעלות הממשלה או לא.

אני מגיע לנושא הבא: עסקים קטנים. מטבע היותם עסקים קטנים ניתן להקימים

במהירות גדולה מזו שבה מקימים מפעל. עסק קטן זה הרבה דברים: הנות, מספרה, כל

דבר בתחום השירותים. כל עסק מכל סוג שהוא שאדם פרטי מקים זה עסק קטן. הגענו

להסכמה על כמה עקרונות שהתחילו לעבוד בבנק אחד, בנק פיתוח התעשיה.

אספר לנס בקצרה מה השיטה. ובכן, בנק פיתוח התעשיה, הקים קרן של 80 מיליון

שקל. המדינה משתתפת בקרן הזאת בסכום של 20 מיליון שקל. הבנק הזה יתן הלוואות,

ולשם כך חייבנו אותו לפתוח סניפים בבאר-שבע, בחיפה ובירושלים. כאשר יזם של עסק

קטן כזה משקיע בעסק שלו 25% מהיקף ההשקעה, הבנק יתן לו הלוואה בריבית שצריכה

להיות נוחה, וללא בטחונות מעיקים, שעד כה סיכלו כל אפשרות לקבל הלוואה, ושמשום

כך עסקים בישראל לא זו בלבד שלא פרחו בשנים האחרונות, אלא נתמעטו עד שכמעט

נעלמו. זח פגע במלאכה ובינתיים עולם העסקים בישראל לבש צורה שונה.

הרעיון הוא ללא ספק נכון. היו לנו חילוקי דעות לגבי כמה אלמנטים. האלמנט

העיקרי הלה גובה הריבית. אם הריבית גבוהה, מי יקח הלוואה? חילוקי הדעות נסובו

סביב השאלה אם צריך לקחת פרמיית סיכון, או לא. אנחנו אומרים שלא צריך להטיל

זאת על עסקים קטנים. במרכז ההשקעות כן, בעסקים קטנים - לא. מדובר ב-1,5%, וזה

יכול בהחלט להיות הקו המבדיל בין ההחלטה להקים מפעל או עסק קטן ובין ההחלטה

שלא להקימו.

קיבלנו תלונות מצד גורמים שונים שאמרו, שאם מבקשים רל.בית צמודה של 5,8%

כל הענין לא כל כך כדאי. היתרון הוא בכך שזה עם גרייס שנתיים והלוואה ל-7 שנים

ובהון חוזר ל-4 שנים. יש בזה איפוא יתרונות, אבל נאמר לנו גם על ידי בעלי

מלאכה וגם על '-די סוהרים שזה לא להיט. מלכתחילה לא רצינו ב-1,5%, והאמנו שבלי

1,5% זה הופר להיות רציני יותר.

אם אתה דורש שהמרכיב הנכסי הפיסי בעסק קטן יהיה 40%, לא תמיד תשיג מבקשי

הלוואה. בעל עסק קטן שוכר היום חנות, ולא קונה חנות, כך שהמרכיב הפיסי של

הנכסים הוא כמובן קטן יותר. מי שקים מספרה, למשל, שוכר חנות, קונה לעצמו

כסאות ועוד אי אלו אביזרים שדרושים לו, ומרכיב הציוד בעסק שלו קטן ואינו מגיע

ל-40%. ואם זה מגיע רק ל- 10% או 20%, ולא 40%, אז הבטחונות שיידרשו מכבידים

יותר, וזו בעיה. ענין הבטחונות יבוא על פתרונו אם המדינה תגדיל במקצת,

בשיעורים נמוכים ממש, את חלקה בקרן הזאת. אם חלקה יגדל מ-20 מיליון שקל בקרן

של 80 מיליון שקל ל-25 מיליון שקל מתוך קרן של 75 מיליון שקל, זה יכול היה

להיות הרבה יותר אפקטיבי, כי אז הבנקים היו מוכנים להפחית מרמת הבטחונות שהם

דורשים היום. כמו כן חשבנו שצריך להרחיב את זה לבנקים נוספים ולאפשר גם לחם

לתת הלוואות לעסקים קטנים.



כמה מתוך כספי הקרן הזאת כבר נוצל עד כה?
י' לוי
ביום חמישי התקיימה ישיבה ראשונה של הקרן, ואושרו 8 פרוייקטים בהישף של

1,5 מיליון שקל. בכל יום חמישי בשבוע ידונו בבקשות. הפרסום של הענין הזה הוא

בתחילתו ולכן גם היה ביקוש קטן. אחרי שהענין פורסם ביריעות ובמעריב אני מקווה

שהביקוש יגדל בעורה משמעותית. הקרן התחילה לפעול רק לפני זמן קצר ביותר.
ד' צוקר
אני מבין שבינתיים אין לה הצלחה גורפת. זה פרוייקט נהדר, כמו כולם, אבל

נכון להיום ההצלחה שלו צנועה.
י' לוי
זה התחיל רק ביום החמישי האחרון, והביקוש בשבוע הראשון חיה ל-1,5 מיליון

שקל, וזה אושר.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אין עדיין מקום לדבר על הצלחת או כשלון. אם היתה הצלחה הייתי מוותר על

התיקונים שעליהם אני מדבר היום, אבל התיקונים האלה בוודאי יכולים להיות יותר

אטרקטיביים. אנחנו צריכים כמובן היקף הרבה יותר רחב.
ד' צוקר
כמה מקומות עבודה נוספים זה יתן להערכתכם?

שר התעשיה והמסחר מ' נסיםף

קשה לדעת, ולא הייתי רוצה להסתכן בניחוש.
י' לוי
במקרים בהם טיפלנו עד כה מדובד בתוספת של 50 עובדים.
היו"שר מ' קליינר
לפי החישוכ הזה שלכם מדובר בהיקף שדל כ- 4,000 עובדים.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אנחנו רוצים שהקרן הזאת תהיה רחבה ביותר, ובכל המקומות שבהם לש לבנקים

הגדולים סניפים, מקרית שמונה ועד אילת, כדי שקל יהיה לאדם לפנות לבנק ולקבל את

ההלוואה הדרושה לו. זה נושא נוטף שאנחנו רואים אותו כמרכיב חשוב בתעסוקה

מהירה.
היו"ר מ' קליינר
לי אין ספק שאם 80 מיליון שקל אלה ינוצלו תוך חצי שנה, וזה יצור מקומות

עבודה, הקרן תוגדל.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אין לי צל של ספק שהסכום אבן יוגדל, ואני מוכן לקחת על עצמי אחריות לדבר

הזה.

בינתיים זה שווה ל- 10 ימי עלייה של הימים הטובים.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
דיבתרי על הכשרה פנים מפעלית, על השתתפות הממשלה בשכר העבודה ועל הגברת

פעילות, על הפחתת עלות העבודה ועל עסקים קטנים. אני רוצה להזכיר דבר שבוצע,

שאף שאינו נותן תעסוקה בטוחה בן יום הוא בכל זאת מסייע לענין, וכוונתי לפחת

מוארץ. הדבר הזה התחיל לפעול בינואר השנה. עד כה הפחת לגבי ציוד חדש שנרכש על

ידי מפעלי תעשיה, וגם מלאכה, היה נמשך במפעל מאושר 4 שנים ו-6 שנים, נדמה לי.

היום הואץ הפחת והוא ניתן בשנה אהת בלבד. שנה אהת במקום 4 או 6 שנים כפי שזה

היה בעבר.

זה כולל את כל הענפים של הסקטור העסקי, בין שמדובר בחברה, ובין שמדובר

ביחיד שאיננו חברה. זה מקיף איפוא גם בעלי מלאכה שיש להם ציוד. הדבר הזה מחיש

השקעות ומאפשר חידוש ציוד, וזה יבול לתרום לתעסוקה נוספת. אני יודע שמפעלים לא

מעטים מנצלים את זה. כלומר, מביאים עוד מכונות. ותוספת מכונות פירושה בדרך כלל

גם תוספת עובדים. בדרד כלל זה פועל כר, אף שקורה לפעמים שמכונות יותר משוכללות

מחליפות עובדים. אבל עצם העובדה שאתה יוצר סיכוי טוב להקדמת השקעות זה דבר

שהוא יותר חיובי מאשר שלילי.

שימו לב שכל הנושאים האלה הם בתהום תעסוקה בריאה. בתקופה שבה ההתייעלות

בתעשיה התפתחה יפה, בתקופה שבה מבינים שחייבים להיות בשלבי התייעלות, ולא

בהוספת הוצאות ללא תכלית, כאשר בעל מפעל משתמש בבלים שיצרנו והוא מקבל עובד

נוסף ומשלם מכיסו 75% מעלות תמרוץ העבודה, זאת אומרת שהוא מגדיל פעילות

חיובית, לא שלילית.

כמה מלים בענין המדען הראשי. חלק ניכר מהפירות של מחקר ופיתוח, במובן

הרחב של המלה, יכול לבוא אחרל שלוש שנים ואף 5 שנים, ובתחומים מסויימים אפילו

אחרי 10 שנים עד שמוצר מגיע להבשלה ולתהליך של יצור. התרומה של המדען הראשי

בשלבים אלה היא בכך שאנחנו פיתחנו מסלולים נוספים שלא היו קיימים עד כה, וגם

העמקנו את שיעור ההשתתפות של הממשלה, וגם יצרנו כלים חדשים. זה יוצר סיכוי

לקליטת מדענים ואנשי מקצוע ומומחים בכמה וכמה תחומים.
היו"ר מי קליינר
כמה מהתקציב שעליו דובר נוצל עד כה?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
פירסמנו הוכרת שבח מופיעים 17 מסלולים שמייצגים נאמנה את כל מה שהמדען

הראשי תורם היום בתחום התעסוקה, מוטב שתשמעו את הפרטים מפי המוען הראשי הנמצא

כאן. אומר רק שאנחנו מתכוונים כעת לתהליר של הבשלה ממשית והקמה של חממות, ובכל

חממה יש 10 פרוייקטים, ובכל פרוייקט 5 עובדים, כולם אנשי מקצוע. בסך הכל 500

עובדים, ויש לזה תקציב. בנושא הזה אין לי טענות.

זה מסוג הדברים שאתה משקיע בהם ואת הפירות הממשיים אתה מוצא לא בעולם

הבא, אלא עוד בעולום הזה. זוהי מלאכה שיש לה השלכה אדירה על סיכויי התעשייה

הישראלית בעידן של 1992,עידן שבו היצוא והתחרות הם מעין מלחמת עולם כלכלית.
היו"ר מ' קליינר
היפנים מנסים לקנות טיוטות של מכון וייצמן שנמצאות עדיין בשלב של מחקר

בחולי.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אבן כך. זח רבר שתרומתו עצומה. גם בתחום הזה ישנה תעסוקה מהירה, אבל לא

המונית. אסור שלהיו ציפיות לתעסוקה המונית היום, אבל יש מקום לצפות בעתיד

לפירותך של המלאכה הנעשית היום בתחום הזה.
די צוקר
בתקציב הנוסף הראשון הופיעה בתכנית הממשלתית מכירה של נכסים ממשלתיים

וחבורת ממשלתיות לצרכי השקעה. האם תוכל לומר על זה מלה או שתיים.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
זה לא שייך לתכנית שלנו, אף שאני בעד זה. נתבקשתי לדווח על התכנית של

משרד התעשיה והמסחר, כך שאני יכול לדבר רק על זה. הזכרתי נם דברים שהממשלה טרם

לשמה.

אמרתי שאת הפירות של המחקר והפיתוח נאכל עוד בעולם הזה, אבל יש עוד נושא

שחשיבותו ארירה להגדלת היצוא שלנו, וזה מתאים לתעסוקה הרבה יותר מהירה, מהירה

ממש. אני מתכוון לנושא השיווק. מדינת ישראל חלשה מאד בשיווק. היצוא שלנו

נדול. אנהנו יכולים להתברך במה שהשגנו עד היום, אבל עוד ארוכה הדרך שלפנינו

בתחום הזה, ומדינת ישראל יכולה להגיע ליעדים הרבה יותר מרחיקי לכת בהנדלת סחר

החוץ שלה, בשיווק סחורותיה.

ההשקעות קולנו בעידוד תכניות שיווק הסתכמו עד כה ב-10 מיליון שקל בסך הכל.

בהחלטת הממשלה נאמר שצריך להנדלל את זה עד לתקרה של 200 מיליון דולר. הנענו

ליסכום על 100 מלליון שקל לשנה. זו עלילה באלף אחוזים, אבל זה עדיין לא התחלל
לפעול. בהחלטה נאמר
להגדיל לסך עד 200 מלליון ש"ח את תקציב השיווק השנתי

במשרד התעשיה והמסחר כדי ליצור תנופה בשיווק. ההיקף המדוייק של התקציב וחלוקתו

למשימות השונות ייקבעו תוך חודש ימים על לדי כוי.
היו"ר מ' קליינר
מה הסכום המופיע בסעיף הזה בהצעת התצקיב שהוגשה?

שר התעשיה והמסחר מי נסים-.

100 מיליון ש"ח. נשארה בעיה קטנה אחת. פה כתוב תקציב, והכוונה היתה

למענק. אבל אנחנו עוררנו את האפשרות שתתעורר בעיה עם הסכמי הסחר קולנו, שאסור

לנו לסבסד יצוא. משרד התעשיה והמסחר עורר את השאלה הזאת, ואמרנו שננהג כמו

שנוהג המדען הראשי, ויזמנו את המחשבה שזה יהיה כמו בישטת התמלוגים. המדען

הראשי מקבל תמלוגים מ-2% עד ל-100% מהשיעור של הסבסוד. המדען הראשי מקבל

החזרים בסכומים של עשרות מליוני שקלים לשנה.

ד' צוקרף

האם זה מתיישב עם ההסכמים עם אירופה ועם ארצות הברית?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
בוודאי, כי אתה נותן מעין הלוואה.

גותרוף חילוקי דעות בשאלה קטנטונת אחת, וזה מתעכב שבועות לא מעטים בגלל

השאלה הזאת. אנחנו יזמנו את שיטת התמלוגים, ואומרים לנו: לא עד 10%, אלא עד

150% משיעור ההקצאה. אדם מקבל למשל הצי מיליון דולר סיוע בשיווק, שזו אגב

התקרה, והוא צריך להחזיר 750 אלף דולר, שזה 150%. כך אומרים לנו. אנחנו יזמנו

את הרעיון הזה כדי להימלט מהחשש של פגיעה בהסכמים בינלאומיים-
די צוקר
האם הכסף הזה חוזר לאותה קרן?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
לא חשוב לאן חוזר הכסף. חשוב אם בתנאים אלה יהיה בו בכלל שימוש. אנחנו

מתנגדים ל-150% כי זו הלוואה בתנאים גרועים. ואני הרי רוצה שישתמשו בכסף חזה,

אני רוצה שיגדילו את פעילות השיווק כדי שהיצוא שלנו יגדל. עד כה קיבל היצואן

סכומים זעומים אמנם, אבל כמענק. ואם היום אתה מציע לו סכום של חצי מיליון דולר

לשנה, כשלפי התנאים הוא חייב לתת כנגד זה מיליון דולר מכיסו להוצאות השיווק,

והוא חייב גם להגדיל את היצוא שלו ב-25% לפחות, כי גם זה תנאי, ואחר כך הוא

צריך להחזיר 150%, אז אינני בטוח שהוא יבחר לקחת את הכסף הזה. אני לא רוצח

ליצור שאין משתמשים בהם, ורק רואים אותם. זה מספר שבועות שהענין הזה מתעכב בשל

כך.

אני רוצה לחזור לנושא ההשקעות. התחלנו בתכנית של המסלול החדש מכוח החוק

שנקרא תיקון מס' 39, אחרי שהתהליך האחרון שהיה חסר התממש. דהיינו, אישור כתב

הערבות על ידי ועדת הכספים של הכנסת, כי מדובר על ערובת המדינה. ועדת הכספים

אישרה באמצע נובמבר 1990 את כתב הערבות, ולכן בסוף נובמבר ראשית דצמבר התחלנו

בהפעלת התכנית.

אני רוצה להביא בפניכם מספר דוגמאות. בחודש אוקטובר הוגשו 40 בקשות,

בהלקף כספי של 102 מיליון דולר ותעסוקה ל- 2,500 איש. זה עוד לא אומר שיש

תעסוקה בשביל מספר כזה של אנשים, אלא שבכתב הבקשה נאמר שבמפעל הנדון יהיו פך

וכך עובדים. בנובמבר הוגשו 55 בקשות בהיקף כספי של 132 מיליון דולר, ומדובר

בתעסוקה ל- 2,350 איש. בדצמבר הגיע מספר הבקשות ל-90, היקף ההשקעה הכספית 303

מיליון דולר, תעסוקה ל- 4,349 איש. זה אומר שאנחנו נמצאים לכאורה בקו עלייה.

לא הייתי שם דגש על היקף ההשקעה, 303 מיליון דולר מול 102 ו- 130, כי יש כאן

מרכיב של הון חוזר, שלא היה במסלול המענק, אבל הייתי שם לב למספר הבקשות: 90

מול 40, מול 50; והייתי שם לב גם למספר המועסקים הצפויים: 4,359 מול 2,500 1-

2,400. זה אומר משהו. בחודש ינואר פחת מספר הבקשות, אבל זה הרי מובן.
די צוקר
יש לעשות השוואה עם נתון נוסף, הלא הוא קצב העלייה. צריך לחשב גם לכמה

מקומות עבודה חדשים נותנות ההשקעות האלה תשובה,
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
זה לא מיידי. אין גם בטחון שכל זה יוקרם. תמיד יש נפולת. אי אפשר לדעת

כמה מתוך הבקשות יאושרו, כי יש גם בקשות שאין מאשרים אותן. ואחרי שמאשרים את

הבקשות אין עדיין ודאות שכל מי שביקש וקיבל אישור אכן יקים את המפעל שביקש

להקים. מסתרי את הדברים כדי להצביע על חתך של פניות, ולא חתך של ישום בשטח.

ממילא הדבר לא נעשה בן יום. זה לוקח חודשים, ואף יותר מזה.



בינואר היה מספר הבקשות 75, לעומת 90 בדצמבר. היקף ההשקעות - 187 מיליון

דולר, תעסוקה ל-2,200 איש. אגב, זה לא בולל תילרות. לבן צריך לעשות גם הבחנות

מסויימות. עד אמצע הודש פברואר הוגשו 24 בקשות, וזה לא מצביע על הכיוון.

החודש היותר אופייני הוא דווקה הודש דצמבר, והוא מסמל משהו. מעטות היו ההשקעות

מחוץ לזה.
היו"ר מ' קליינר
אני התרשמתי שהחלוקה הבין המסלול הישן והחדש היא במעט שווה, באשר אנשי

חוץ הולבים יותר על המסלול החדש.
די צוקר
מה כסף מבחוץ הגיע להשקעות?
שר התעשיה והמסחר מ' קליינר
צר לי שאינני יבול להשיב על השאלח ברגע זה. אולי בהמשך הישיבה יימסרו לי

פרטים כדי שאוכל להשיב על השאלה.
די צוקר
האם יש מישהו שמוכן ללכת היום להשקעות באיזור שלנו?
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
הברות חוץ שקיימות בישראל מוכנות לעשות זאת, כך מוטורולה, כך אינטרפארם

שהשקעתה תגדל ב-20 מיליון דולר, זו חברה איטלקית, לא של להודים, והתקבלה החלטה

של הדירקטוריון להיקם את זה בשווצריה, ואחרי קבלת החוק הזה של ערבות מדינה

החליטו להקים את זה בקרית המדע על שם וילצמן בנס ציונה, וזה יעסיק עוד 400

עובדים, וקרוב ל- 18% מהם עם תואר ,0P.H., ו- 50% אנשי מקצוע ברמה של מהנדסים

וכדי.
די צוקר
אני רוצה לשאול ברמת המקרו. האם יש היום חברות חדשות או בנקים גדולים

שמוכנים להכנס לאיזור כל כך בעייתי מבחינה פוליטית כמו האיזור שלנו?
היו"ר מ' קליינר
אני מציע שנשמע תחילה על נושא השיווק.
שר התעשיה והמסחר מ' ניסם
ניסינו להתחיל לשווק את התכנית הזאת. קודם בל הוצאנו חוברת בשפה האנגלית

הנותנת תמונה מלאה. הוצאנו חוברת כזאת גם בשפה העברית. החוברת בשפה האנגלית

הופצה בקרב גורמים נרחבים בארצות הברית בעיקר, אנל לא רק שם. בחודש נובמבר

התקללם כלנוס בחסות הבורסה, ו-200 מהמשתפים שם קיבלו את החוברת הזאת. גם

בוועידה של הפדרציות היהודיות היה גם פני כלכלי, וכל משתתפי הוועידה קיבלו את

החוברת הזאת. 500 איש מהם גילו התעניינות מיוחדת בנושא, שמעו הרצאה וכו'.

מסרנו את החוברות לנספחים מסחריים של משרדנו במספר מקומות בחו"ל. גם אני

נשאתי נאומים ונפגשתי עם יחידים ועם קבוצות, בעיקר יורדים שיש להם תעשיות בסן-

פרנצי קו בעמק הסיליקון, בלוס אנג'לס ועוד.



הייתי בחו"ל בראשית דצמבר וגיליתי שיש שם התעניינות בהשקעה בישראל, אבל

מאחר והמלחמה במפרץ היתה קרובה לפרוץ באותו זמן אמרו לנו אנשים רבים שעכשיו

אינם מוכנים אפילו לחשוב על זה. יש שחששו לבוא לביקור בישראל באותו זמן. פגשנו

בבמה ראשי מפעלים שאמרו לנו בגלוי שחם פוחדים לבוא עכשיו לארץ כדל לראות,

לשמוע ולבדוק את הדברים. חיה ברור לי איפוא כשמש שבתקופת חמשבר במפרץ חפרטל לא

סביר לחניח שתחלה תנועח של השקעות בישראל, לא של יהודים ולא של מי שאינם

יהודים. ואני רוצח לציין שאנחנו מזמינים כל אדם לבוא ולהשקיע בארץ. עד שהמלחמה

הזאת לא תסתים אין לצפות לביקור של משקיעים כארץ.

יש התחלה של גילויי התעניינות ורצון לבדוק דברים, אבל זח עדיין לא תהליך

שיוצר ראשיתה של תנועח ממשית. מובן שאנדונו חושבים על דרכי הסתערות בחו"ל,

ובעיקר בארצות הברית.
ד' צוקר
אנחנו יודעים מה חמשקיע מחפש, ואם לא נשתלב פה בתהליך פוליטי אף גרוש לא

יבוא לכאן.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אני חושב שאנחנו חיים בעולם ידוע, ולא בעולם בלתי מוכר.
ד' צוקר
אם תמצאו לי כלכלן אחד שחולק על מח שאמרתי, אני לוקח את הדברים שלי

בחזרה.

סקר שנעשה בקרב משקיעי חוץ מצביע על שתי הסיבות העיקריות. האחת - אי
יציבות מדינית
השניה - אי יציבות במדיניות הממשלה.
היו"ר מ' קליינר
אני לא מוכן להכנס לוויכוח על הנושא הזח. אני רק אומר שהנושא הזח הוא

מחוץ ל- terms of reference של החדר הזח.
ד' צוקר
המקום היחידי בעולם שבו מפרידים בין מדיניות חוץ וכלכלה זח המקום חזה. זו

הבחנח מלאכותית ולא רצינית.
שר התעשיה והמסחר מי נמים
אני אומר שיש מקום לפעול באינטנסיביות, בהסתערות. ואני מאמין שעף אל פי

שהמצב הינו כפי שהינו, ובמקרה הכי גרוע אנחנו חוזרים למה שהיה לפני שנתים,

בתקופת האינתיפאדה, העובדה שמגיעה עליה לישראל והעובדה שאנחנו כמדינה מציעים

היום תשלובת מעניינת של סיכויים טובים לעסקים בישראל. ישאצלנו תנעי עידוד

טובים, כפי שהםא מוכרים לכם, ואף שבמדינות כמו טורקיה ואירלנד ועור יש תנאים

טובים מאלה, חם חסרים שני דברים חשובים שישנם אצלנו: כוח אדם מעולה שמצוי בארץ

ושהעלייה תוסיף עליו כהנה וכהנה, וכן שני הסכמי איזור סחר חופשי: ישראל -

ארצות הברית; ישראל - אירופה. זו מציאות שאין כמותה לאף מדינה כעולם. עם תצרף

את הסכמי הסחר החופשי שלנו עם כוח חאדם המעולה המצוי אצלנו וגם את תנאי

העידוד, וםג תא העובדה שאנחנו לוחמים בבירוקרטיה, והרי לך תשלובת חדשה שאין

כמותה.



אני יודע מה זו בירוקרטיה בשביל יזם, ואנחנו גמרנו אומר לעקור את

הבלרוקרטיה בכל הקשור לתהליכים במשרד שלנו. לכן כל מי שמגיש בקשה מלאה, שאפשר

לבחון אותה ללא צורך בקבלת פרטים נופסים, כולל תכנית עסקית, מקבל תוך שבועיים

את ההלטת מרכז ההטקעות לגביה.

הופעתי בלוס-אנג'לס בפני 120 עד 150 אנשי עסקים מכל גווני הקשת, ביניהם

יורדים, ביניהם נוכרים. בסוף הארוע הזה, שהיה במסגרת ארוהת בוקר, בא אלי יורד

שאמר לי כי הקשיב לרעיונות בענין רב, ויש לו רעיון להשקעה בישראל, וביקש לדעת

מה הוא צריך לעשות. אמרתי לו שיקבל טופס בענין זה, ואכן הוא קיבל ^ותו. כעבור

חורש או חודש וחצי הוא בא והגיש תכנית לא גדולה להקמת מפעל בתחום הייטק בפתה

תקווה, מפעל המעסיק 19 עובדים בעלי מקצוע. תוך פהות מ-12 יום הוא קיבל אישור.

והוא כיום שגריר שלנו אצל הבריו בלוס-אנג'לס, והם לא מעטים. כשהוא שאל אותי

בענין זה עוד בהיותי בלוס אנג'לס היו עוד שלושה אנשים שגילו ענין בזה, ואולי

גט הם יעשו את הצעד בכיוון הזה.

אני יודע שהדברים לא ייעשו בן יום, ולא תהיינה כבר מהר תנועת המונים

שתפשריע לתנועה ברחוב אגרון בירולשים בכיוון בית מספר 30, כי זה תהליך שלקה

זמן. אנחנו צריכים להביא לידי הכרה בכושר של ישראל, הרעיונות של ישראל והתנאים

שישראל נותנת היום בתחום העסקים, באשר ישראל קולטת עלייה. וזה נוסף לשיקול

העסקי שצריך להיות בלעדי. כי לא יחיה יהודי אחד שישקיע בארץ חצי מיליון שקל

אם לא יהיה משוכנע שהדבר כדאי לו ושיהיה לו סיכוי לעשות כאן ביזנס טוב.

אמרתי בוועדת הכספים וגם בוועדת הכלכלה, שיהודים רבים יירתעו מלהשקיע

בישראל אם לא ידעו שיש בה כדאיות כלכלית ויציבות. אנחנו לא נוכל לעניין אותם

לחשקיע בישראל גם אם האווירה כאן לא תשתנה. יהודים רבים בחו"ל ארו לי שמי

שמרוויח כסף נחשב בישראל נצלן עד גנב. ואילו באנטוורפן, בבריסל, בניו-יורק,

בלונדון או בלוס-אנג'לס מכבדים שבעתיים את מי שמצליח ומרוויח. אבל מי שמרוויח

כסף בישראל נחשב מנצל, כמעט שודד, עלוקה. אם האווירה הזאת לא השתנה אנחנו

יכולים לשכוח מסיכוי לתנועה של השקעות בישראל.

במסגרת תכנית שיווק אגרסיבית אנחנו להביא לידיעת כל את כושרה של ישראל

כמדינה לאפשר עשיית -עסקים, להציג את ישראל כמדינה שכדאי לעשות בה היום עסקים.

נשתמש בהרבה אנשי עסקים שמנצאים בישראל ובאו מארצות חוץ שונות. קבוצה של

משקיעים בישראל נ/בינים ביחד אתנו תכנית ששעם כבר המשבר במפרץ נתחיל להלפעילה

במקומות המתאימים לזה.
ד' מנע
אני רוצח למסור לכם מספר נתונים ומספר דברים בנושא התעשייה וכל הקשור

בתעסוקה, גם בתעסוקה רגילה וגם בקליטת עולים בתעשייה.

בסוף דבריו אמר השר כי מפעלי התעשייה התייעלו, וזה כמובן נכון. כל נושא

האבטלה במדינה היא אבטלה של חוסר ביקושים. תהליך ההתייעלות של המפעלים,

שבגינו פוטרו עובדים ונרשמו מובטלים, נגמר כבר. אם יש אצלנו חיום אבטלה הרי

זו אבטלה בשל חוסר ביקושים, ולא אבטלה מבנית שבאה מפני שמפעלים מתייעלים,

מפטרים עובדים ואלה נקלטים במקומות עבודה אחרים. כלומר, זו אבטלה של חסור

ביקושים.

אם תשימו לב למה שקורה במדינה בעקבות המלחמה תראו שבחודש הזה היה שיתוק

בפעילות המשקית, שנמשך עד היום, והענף ששוקם במהירות והתחיל להכנס מהר מאד

למסלול העבודח הוא ענף התעשייה. כלומר, ענף בריא שהתבסס ברובו על עבודת

ישרלאים, ולא על עבודה זולה של עובדים מיש"ע כמו ענף הבנין, נכנס מהר לתלם

וחסר לתפקלד. ענף שעד היום הוא משותק זה ענף הבניין. משום שרוב העובדים

בתעשייה הם עובדים ישראלים, ואם יש בו עובדים מיש"ע היו אלה עובדים מאורגנים,



והם היו הראשונים ששוחררו אחרי שהוסר העוצר בחלקן מיהודה ושומרון. ענף הבנייה

התבסס רובו בכולו על עבודה זולה מיש"ע, והעסיק 120 אלף עובדים. 70 אלף

מהעובדים האלה באו מיש"ע, ו-55 אלף מהם לא מאורגנים. הענף שהעסיקו חכי הרבה

עובדים מיש"ע ללא רשיון זה ענף הבנייה, והוא משותק עד עצם היום הזה.

ענף חזק שהתבסס על עובדים ישראלים ועובדים מאורגנים מיש"ע חזר מהר מאד

לתלם. ענף שהתבסס ברובו על עבודה זולת ולא מאורגנת עוד לא התאושש, מפני שהוא

רוצה לקבל שוב את העובדים הלא מאורגנים מיש"ע.

התעשיה קלטה 18,000 עולים. 18 לאף דעולים אלה, שנקלטו בתעשיה, מהווים

מחצית כוח העבודה של העולים שהגיעו ארצה עד היום. ענף התעשיה הוא הקולט הטוב

ביותר של עולים עד היום.

מספר מלים בנושאים הקשורים לנושא ההכשרה. משרד העבודה ושירות התעסוקה

משתתפים בהכשרה פנים מפעלית אצל מפערים שמעסיקים עובדים ישראלים או עולים

חדשים, בסדר גודל של 450 עד 550, תלוי באיזורי הארץ השונים.

בשנת 1990 הופנו כ-9,000 איש להכשרה פנים -פעלית בתעשיה על בל ענפיה.

באותה שנה הופנו 2,400 לבנין. בתחילת 1991 המספרים היו שונים לגמרי. בסוף 1990

היו מועסקים בהכשרה בענף הבנין 4,600 עובדים. 3,000 עובדים כבר עובדים בבניין

אחרי שגמרו את ההכשרה שלהם. 1,600 עדיין נמצאים היום בהכשרה פנים מפעלית

באתרי בנייה, המספרים הם גדולים מאד.

במהלר 1990 היו כ- 8,400 איש בהכשרה פנים מפעלית, ועד היום היו בהכשרה

בבניין 4,600 איש, כאשר 3,000 הוכשרו וכבר נקלטו בעבודה. אני ורצה לציין לשבח

את האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה ואת כל הגורמים הקשורים בנושא הזה של

טיפול בעולים והפםנייתם למפעלי תעשיה. והתעשיה אכן קלטה אותם.

הדבר שסייע לנו לגייס חיילים משוחררים לעבוד בבנייה היתה התקנה לעבודה

מועדפת לחיילים משוחררים, שהעניקה לחייל משוחרר שפנה לתחום התעשיה, הבניין או

החקלאות, סכום של 2,400 שקל במשך חצי שנה, שנתיים נ?יום שחרורו. זו חיתה תוס3ת

של 400 שקל לחודש למשכורת שהוא קיבל מהמעסיק, בתנאי כמובן שעבד באחד הענפים

שציינתי. זו היתה ההשתתפות של המוסד לביטוח הלאומי, וחסכום הזה הוא כמחצית דמי

האבטלה שהיו משלמים לחייל המשוחרר אלמלא מצא עבודה. על התקנה הזו סוכם בין שר

השעבודה דאז עם שר התיירות דהיום שהיה בזמנו שר האוצר.

לדאבוני לא האריכו את תקופת קיום התקנה הזאת, שהיא חשובה לדעתי ולדעת

רבים, ואני מקווה שתתקבל החלטה לחדש אותה ולא רק לבניין אלא גם לתעשיה, משום

שהתעשיח הוכיחה את עצמה כקולטת עולים בצורה טובה ביותר. ואני רוצה לשבח גם את

התעשיינים, שעשו את זה בעזרת משרד התעשיה והמסחר.

הכשרה פנים מפעלית זה פתרון טוב ביותר מבחינתנו. עובד מופנה לתעשיה,

המעסיק מקבל השתתפות בהכשרתו באותו מפעל, מפני שבחודשים הראשונים אין להפיק

ממנו מלוא התועלת, ומעריכים שדרושה לו כחצי שנח כדי ללמוד את העבודה שם, ורק

אחרי זה יגיע לתפוקה מתאימה.

אנחנו נגד עבודות יזומות במתכונת של שנות החמישים. אנחנו בעד עבודות

ציבוריות שיש בהן תכלית. אנחנו בעד עבודות תשתית, כי לדעתנו זה הדבר החשוב

ביותר, ובשביל זה צריו להקצוךת את התקציבים הגדולים ביותר. עבודת תשתית

פירושה תשתית תחבורתית, תשתית מסילתית, תשתית תקשורתית וכוי. כי אי אפשר

להשלים עם העובדה שעוברת חצי שנח עד שמצליחים להשיג קו למחשב, או קו טלפון.

כאשר יש אצלנו אבטלה ויש אצלנו כוח אדם מעולה זול יחסית זו ההזדמנות לעשות את

עבודות התשתית הדרושות לנו כל כך.



הכיוון שלנו צריך להיות זה של עבודות תשתית בסדר גודל שלא ידענו כמותו

בעבר. מסילות ברזל, כבישים, ותקשורת וכל מה שקשוד בזה.

ישנם יזמים מחוץ-לארץ שנכנסים היום לשותפות עם מפעלים קיימים. ונם יוזמים

כניסה עצמאית לתעשיית הבנייה בארץ, שהופכת להיות תעשייה בפני עצמה העוסקת

בבנייה בצורות שונות.
היו"ר מ' קליינר
בעבר תעשיית הבניין לא נהנתה מהחוק לעידוד הון.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
עכשיו הכנסנו שינוי בעניו זה, והוספנו קריטריון. אבל במה לברים אמורים?

כאשר מייצרים אלמנטים לבנייה שיש בחם חדשנות, החשת התהליך, הוזלת העלות

וכיו"כ. אם אתה רוצה להקים בית חרושת ליצור מרצפות, למשל, או דברים אחרים שחם

שגרתיים, מה טעם במתן הקלות?

היו"ר מי קליינר; .
הייתי מוסיף עוד קריטריון
החלפת עבודה מקצועית בבלתי מקצועית.

חברות בינלאומיות לא לקימו הרבה מפעלים בארץ. כוח העבודה הזול המצןוי

במזרח הרחוק מושך אותם לשם. מה הם בכל זאת יכולים לעשות בארץ? בארץ יכולים

לעשות כל מה שקשור בנושא המחקר והפיתוח. זה מתאים מאד לארץ. לפי נתונים

שקיבלנו מסתבר שגיעים אלינו 950 מדענים בכירים מאד מברית המועצות, 250 מהם כבר

נקלטו במקומות. ל750 אין עדיין עבודה. אם החברות הבינלאומיות יעסקו בארץ בנושא

המחקר והפיתוח יימצא להן בארץ כוח אדם מקצועי מעולה. חברת I.B.M כבר עושה

זאת, ולקראת השנח הקרובה היא מרחיבה את נושא המחקר ופיתוח שלח בארץ, והיא

מגייסת מדענים ועובדים לנושאים הקשורים בפיתוח מחשבים.

דיברו כאן על הוזלת עלות העבודה. שירות התעסוקה משתתף בעלות ההסעות של

מעסיקים. כל תעשיין שקולט עובדים ממקומות רחוקים וצריך להסיע אותם מקבל מאתנו

השתפות של 50% מהוצאות ההסעה של העובדים. יש מקומות בהם אנחנו נושאים בכל 100%

הוצאות חהסעח במשך חצי שנה. אנחנו הולכים לקראת בעל המפעל בנושא זה כדי להוזיל

על עלות קליטת המובטלים בעבודה. אנחנו מקדישים חצי מיליון שקל לנושא הסעת

עובדים למפעלי תעשיה שונים ברחבי הארץ.

בעבר היה בכל עיר פיתוח מפעל שנתן פרנסה לתושבי המקום. באור עקיבא היה

מפעל שטיחי כרמל, ביוקנעם היה מפעל סולתם, בנתיבות היתה שלוחה של שטיחי כרמל.

ואתם יודעים מה קרה כאשר היה משבר במפעל כמו סולתם, וכיצד זח השפיע על מצבם של

רבים מתושבי יוקנעם ועל המקום בכלל. התפיסה המודרנית מתרכזת סביב פארקים

תעשייתיים וכבישים מהירים בין עיר הפיתוח לפארק התעשייתי ולמפעלים השונים שבו.

תושבי גיו-יורק, לונדון וערים אחרות בעולם נוסעים 45 רקות, שעה ואף למעלה

מזה למקום עבודתם. מגדל העמק במונחים שךל חו"ל היא פרבר של חיפה, אבל בשעות

הבוקר הנסיעה ממגדל העמק לחיפה נמשכת שעה. הנסיעה משדרות לאשקלון נמשכת אף היא

שעה, וכך גם מנתיבות לאשקלון. התפיסה החדשה אומרת שיש לקרב את עיר חפלתוח

לאיזורי התעשיה. אנשים ימשיכו לגור באיזורי הפיתוח וימשיכו לעבור באחד המפעלים

שבפארק התעשייח, אבל רשת תחבורתית מהירה תביא אותם למקום חעבודה ותחזיר אותם

הביתה במהירות. זה משתלב בנושא של עבודות תשתית שאנחנו כל כך זקוקים להן.



בשבוע שעבר ועדת הכספים הכנסת ת אישרה תיקון לחוק ביטוח אבטלתך, שבא

להחמיר את הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה, והוא לועבר למליאת הכנסת.
ג' בן-ישראל
אני רוצה לציין שזה היה בתמיכת ההסתדרות.
ד' מנע
עובדה היא שאין נמעט בעלי מקצוע בענף הבנייה שנמנים על מקבלי דמל אבטלה.

לא תמצאו טפסן, טייח או רצפן שמקבל דמי אבטלה, כי כל בלעי המקצוע האלה הופנו

למקומות עבודה והתקבלו בהם. האתגר הגדול של ענף הבנייה, וגם של התעשייה, זה

לקלוט עוברים בלתי מקצועיים ולהכשיר אותם לעבודה, ורבים מהעולים שאינם אקדמאים

הם בלתי מקצועיים, וגם מבין העוללם האקדמים לשנם רבים שמוכנים ללכת לעבוד

בתעשילה או באתרל בנייה. הלוואי שענף הבניין היה כמו ענף התעשילה, משום שאז

הוא הלה מסוגל לקלוט הרבהעשרושת אלפי עובדלם. בתעשליה יש קליטה טובה ויציבה

של עובדים.
היו"ר מ' קליינר
הצטיירה לפנינו תמונה מאד קשה של אי לשום הלק מהחלטות הממשלה בנושא שהוא

כל כך חשוב ועקרוני. אנחנו שמחים שקיבלנו את האינפורמיציה, ואנחנו נמשיך לעסוק

בזה כמובן ונבדוק את הדברים בכל דרך שתתאפשר לנו. כי אנחנו נתנו את ברכתנו

לתכנית הזאת כאשר הוצגה בפנינו, אמרנו שהלא חשובה, ואם חלקלם ממנה אינם

מתבצעים אנחנו נבדוק את הדבר בכל דרך אפשרלת, והוועדה שלנו פועלת באחלדות ואין

בה שלקוללם של קואללצלה ואופוזיצלה, כי כולנו רואים את נושא העלילה כעומד מעל

לדברים האלה.

אינני רוצה להתייחס להערתו של חבר הכנסת צוקר הסבור שמשקיעים זרים לא

ישקיעו הבארץ בגלל המצב במזרח התלכון. אזכיר רק שלמרות המצב במזרח התיכון הלו

במשך כל השנים אנישם שהשקיעו בארץ, והם ישקיעו גם בעתיד. כולנו רוצים שיהיו

כאן תנאים שיאפשרו לכל משקיע פוטנציאלי להשקיע בארץ, אבל כל זמן שהמצג איננו

בזח אנחנו צריכים ליצור כאן תנאלם מתאלמים בדי שמשקיעים ששוקלים השקעה בארץ,

למרות המצב כאן, אכן יעשו זאת.

לדעתי לא נעשה דל בתחום הזה, ואני חושב שצריך לעשות אפילו דברים דרסטללם,

ולתכנן מבצע חסתערות, כפל שאמר השר. כאשר מיליון יהודלם מתדפקלם על דלתה של

מדלנה בת 4 מיללון תושבים נוצר מצב מיוחד במלנו המחייב ומצרלק גם פעולות

מיוחדות במינן.

נכון שאי אפשר לבחון תכנית מסויימת כשר הצרכים גדלו בלנתיים. התכנלת הלא

תכנית, והלא מתיישמת בהתאם לקצב שלה, הנתונלם שלה והאמצעים שלה. אבל כאשר

מיישמים תכנית אנחנו צריכלם לזכור שנוצר מצב חדש שמחייב תכלנת לותר רחבה ויותר

גדולה, ואיזן ספק שזה המקרה. כשלש תכנית שצרלכה לתת מענה ל-10 מקומות עבודה,

והלא מתיישמת מצוללן, אנחנו צריכים עכשיו לשאול את עצמנו אם בזמן חזה די לנו

בתכנית הזאת ליצירת תעסוקה ל-10 אלף איש, ואם איננו צריכים עכשיו תכנית שתיתן

מקומית עבודה ל-20 אלף איש.

במציאות אנחנו מדברים על לפחות רבע מיללון מקומות עבורח, נוסף למקומות

עבורה טבעיים שנוצרים מעצם העלייה. מקובל לחשוב שעלייה מביאה אתה 60% מקומות

עבודה לבני אותה עלללה, וצריך לללצר מקומות עבודה נוספלם בשביל 4054 הנותרים,

ועור מקומות עבודה בשביל המובטלים שהיו לנו טרם התחיל לבוא אלינו הגל המבורך

של העלייה. ובשביל זה צריך לעשותך דברים דרמטיים.



נושא המקרו כלכלה הוא בתחום הממשלה כולה, אבל יש בהחלט מקום לשאול מה

ניתן לעשות כדי לייצא יותר ויותר. כי התשובה היא ביצוא.

יש לנו ויכוח עם הסוכנות, שמחר יידון גם במליאת הכנסת, איך זה שהיא

מקטינה מדי פעם את חלקה בקליטה. זה יוצר מצב אובייקטיבי של לחץ, הגיוני ונכון

מבחינתה, לבוא אל יהדות התפוצות ולדבר אתה בעיקר על תרומות, כדי שהיא תוכל

לממן את חלקה בקליטה.

כאשר נציגי הסוכנות יושבים עם משקיע פוטנציאלי בחו'יל הרי הם מדברים אתו

באופן טבעי ואינטרסנטי על תרומה תחילה, ורק אחר כך על השקעה בארץ. אצל יהודי

התפוצות יש כבר סטיגמה, שנובעת בחלקה מסיבות של בירוקרטיה ואחרות שהיו נכונות

בעבר, ואני מקווה שפחות נכונות כהווה ובעתיד, ובחלקה ממיתוס שלמדינת ישראל

צריו לתת נדבות אבל אסור להשקיע בה. את המיתוס הזה אנחנו צריכים לשבור.

אני אומר שצריר לדבר אתם לא רק על השקעה במפעל ספציפי, אלא לעסוק בשווק

העקרון של השקעה במדינת ישראל. לנושא הזה צריך להקצות תקציב מיוחד שיעסוק

בשיווק הרעיון הזה, כי בנפשנו הדבר.

יש היום מקום להגיד שממשלת ישראל מעודדת היום בנייה בהיקפים עצומים. אבל

מאחר ויש אצלנו משק חופשי, ואיננו יכולים להכתיב לקבלנים לבנות דווקה כך ולא

אחרת, יתכן בכל זאת שמפני שיש לנו אינטרסים מסויימים תודיע המדינה שאת הסיוע

המיוחד שלה היא תיתן רק לאותם קבלנים שעובדים בשיטוטת מתועשות, מפני שיש לנו

ענין מיוחד לאפשר למספר גדול נבל האפשר של עובדים בלתי מקצועיים להבנס לעבודה

בענף הזה.

הלק מהדברים שנאמרו כאן על ידי שר התעשיה והמסחר הם דברים שמחייבים אותנו

להמשר הבדיקה. בזמנו ברכנו על התכנית שהוצגה בפנינו על ידי שר התעשיה והמסחר,

ואם חלק ממנה מתעכב אנחנו נמשיך את הבדיקה בכל דרך שצריך, כי בנושא העלייה -

אמרתי - אין אמצלנו קואליציה ואופוזיציה, ואנחנו פועלים בדרך כלל ביחד, כי

אנחנו רואים את הנושא הזה כעומד מעל לכל השאלות האחרות. אנחנו בהחלט נבדוק את

הדבירם החמורים שנשמעו כאן, גם אם הם נאנ?רו במרומז מבחינת הכתובת, אנחנו הרי

יודעים למה הכוונה, ואנחנו לא רק נבדוק את הדברים אלא נעשה הכל כדי שהדברים

החשובים והטובים האלה אמנם יתבצעו.

המסר שלנו הוא שחייבים ללכת לנקיטה בצעדים בלתי שגרתיים. ההסתערות צריכה

להיות מתוקצבת. אני מבין שחילקו את החוברת בין חבר הנאמנים, אבל צריף לדאוג

לכך שחבר הנאמנים יפגשו עם משקיעים בפוטנציאל בצודה יותר נמרצת ואישית. בחדר

הזה היו גדולי התורמים של קיהלת ניו-יורק, ודיבתרי אתם גלויות על כמה. מהדבירם.

בגמר הישיבה באו אלל כמה מחם וגילו התעניינות. ואכן אחד מהם קישרתי עוד באותו

ערב עם משה טרי. זה אמנם היה דבר מקרי, אבל לדעתי צריך לתכנן הרבה דברים

מקריים כאלה, כי בסופו של דבר אצל היהודים בחו"ל יש לנו יתרון יהסי.

אם הסוכנות תמשיך לרדת בהשתתפותה בהוצאות הקליטה, יכול להיות שיהיה צריך

לנקוט באקט דרמטי בקרב יהדות הגולה, ולהגיד לה לא למקד את כל פעילותה בתרומות

אלא לעסוק יותר בהשקעות בארץ. הממשלה צריכה להבהיר לקהילות היהודיות בגולה

שהתרומות אמנם חשובות, אבל הרבה יותר חשוב ענין ההשקעות, הנושא של יצירת

מקומות עבודה לעולים. וזה לא רק השקעות בארץ, אלא גם עזרה ליצוא שלנו, ויהדות

הגולה יכולה להיות לעזר רב בנושא הזח.

אני רוצה להציע לשקול עוד רעיון שהוא מאד קשה, חדשני ומהפכני. אם יש בארץ

מפעלים העובדים במשמרת אחת, ממשלת ישראל צריכה לחשוב על כל דרך אפשרית, כולל

דרך מלאכותית, שתגרום לכך שהמפעלים האלה יעבדו בשתי משמרות ואפילו בשלוש

משמרות. אם יש מפעלים שאינם בטוחים שיוכלו למכור את התוצרת שתופק בשתים או

שלוש משמרות, ומדינת ישראל חושבת שיש סיכוי למכור את התוצרת הזאת, יכול להיות



שצריך לחשוב על איזו שהיא טכניקה שלפיה תקנה הממשלה בסכום לא גבוה את עודף

התוצרת של המפעל, במירה והוא "תקע עם סחורה עודפת, ותעשה לשיווקה במסגרת פול

כללי.

כאשר צריו לדאוג למקומות עבודה בשביל רבע מיליון איש מתרחקים קצת ממשק

חופשי, ואני כירוע לכם חסיד של משק חופשי. אבל כשיש שטלפון לא נותנים לכוחות

השוק בלבד לרפא את תוצאותיו. אני לא מדבר כמובן על new deal של שנת 1932, אבל

אני בהחלט מדבר על רעיונות שבמצב רגיל אני ורבים אחרים היינו מתנגדים להם.

אני רוצה להעיר שתי הערות. האחת ברמת המיקרו, והשניה ברמת המקרו. ברמת

המיקרו אני מנסה לפשפש בזכרון שלי ואני לא זוכר בחצי השנה האחרונה כתב קטרוג

קודר וקשה מזה ששמענו כאן היום משר התעשיה והמסחר על פעילותה של הממשלה. תודות

לכנות שלך, אדוני השר, ולעובדה שלא הסתרת נתונים-
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
שום קטרוג.
היו"ר מ' קליינר
זו ההגדרה של חבר הכנסת צוקר, וזו זכותו. כבוד השר יוכל כמובן להגיב.

תודות לכנות של השר אנחנו שמענו כתב קטרוג שאני לא זוכר כמותו מאז אושרה

התכנית, בשעת הישום של התכנית. אבל אם אין לזה אחראי אחד, משרד אחד או אדם אחד

והאחריות היא על הממשלה, כפי שאתה אמרת, אדוני השר, אז מה שאמרת לנו זה

שהמדינה תייצר מעכשיו בכל חודש יותר מובטלים, כי כמעט כל מה שתוכנן לא מבוצע,

וחלק גדול מהעולים שייצאו מהאולפן יהפכו להיות קליינטים אצל מנע, כי יהיו

מחסורי עבודה, אני לא זוכר כתב אישום לומר קודד וליתר חריף מזה ששמענו היום,

ההערה השניה היא הערה ברמת המקרו. אני משפלא כל פעם מחדש איך אנשים

שמסוגלים בצורה רציונלית ומאד קרה לנתח תופעה, סיבה, ואת הקשר שבין סיבה

ולתוצאה, בין גורם לבין תווצאה, לא מסוגלים לעשות את הקשר האלמנטרי כאשר זה

מגיע לענין הפשוט והמובן מאליו בעולם הרחב, זולת בישראל, של הקשר שבין מדיניות

בינלאומית והשקעות בי,נלאומיות.
היו"ר מ' קליינר
איש לא אמר שזה לא קשור. זה קשור, וכולנו רוצים כמוו באותו דבר. אבל אם

זה יהיה, האם נרים ידיים?

מאחר ואלן מסחר בינלאומי או השקעות בינלאומיות שהם לא חלק מאווירה

פוליטית, לא באו אלינו משקיעים ל3ני פרוץ המלחמה במפרץ, וכולנו יודעים אילו

השקעות לא נעשו אצלנו. יהודים השקעו אצלנו בנבסי-דלא-ניידי. בשנת 1989 עד אמצע

שנת 1990 השקיעו 200 מיילון דולר במגרשים ובבניינים, ולא במשהו שמייצר איזה

ערו מוסף שהוא. לא באו לפני כן, ובוודאי שלא לבואו אחר כו, אלא אם בן נעשה

משהו.



כל אחד מאתנו חברי הכנסת הינו אישיות פוליטית, ואני מדבר גם אליך אדוני

השר כאל אישיות פוליטית. אינני יכול לנתק את תפקידך כשר התעשיה והמסחר

ותפקידך בחבר בממשלה. וצריך לשכוח מן האילוזיה שאנחנו כל כך אוהבים להשלות בה

את עצמנו, שבלי השתלבות בתהליך בינלואמי של הבוקר שלאחר המלחמה יש לנו איזה

שהוא סיכוי לקבל השקעה שאיננה צדקה. צדקה נמשיך לקבל תמיד, אבל מהשקעות של ממש

על בסיס כלכלי רווחי ומסחרי אפשר לשכוח.

נניח שבל התבנית הזאת תצא לפועל, ואני מעמיד את זה מול התבנית שהממשלה

אישרה בדבר השקעה של 20 מיליארד דולר לחמש השנים הבאות, ליצירת מקומות תעסוקה

למיליון עולים שיגיעו בשניים הקרובות, הרי איננו מתחילים להתקרב לסכומים הללו

נ?מקורות עצמיים.

חבל לבודד את שתי השאלות. הדיון אינו רציני באשר מבודדים את שתי השאלות

האלה. אין יצירת מקורות תעסוקה בלי השקעות מבחוץ, ואין השקעות מבחוץ בלי שינוי

מהותי בנסיבות המדיניות באיזור חזה.
היו"ר מ' קליינר
מאחר ולא נותר לנו זמן עד לסיום הישיבה, ומאחר והנושא הזה כבד מאד וחשוב

שנשמע את דעתו ותא דבריו של המדען הראשי בנדון, אני מציע שנקדיש ישיבה נוספת

לנושא חזה. ונסיים את הישיבה היום בשמיעת דברי השר לדברים שנאמרו באן.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אני מעדיף שלא להחריב בשעה זו את הדיבור על הדברלם האחרונים שאמר חבר

הכנסת צוקר והקשורים לשאלה המדינית שישראל ברובה בה. זה נושא לדיון מדיני

מובהק. מה זו השתלבות, מה התהליבים הבינלאומיים, מה המחיר, מה גובר על מה

וכוי. זה נושא לדיון מעמיק, ואין שעתו ברגע זה באן.

חבר הכנסת צוקר דיבר על כתב קטרוג, ואני רוצה להגיד שזה לא בתב קטרוג,

אני באת'- לכאן כדי למסור לוועדה דין וחשבון על תבנית שהבאתי לפניה אחרי

שהממשלה אישרה אותה, ולפני שהכנסה אמרה את דברה בנושא. באתי לומר שבאופן בסיסי

התבנית הזאת מתיישמת, אבל חסרים עדיין במה אלמנטים שהם בתחום התעסוקה המהירה.

ברור שיש להצטער על כך, אבל אין זה אומר שזה ישאר כך לאורך זמן.

ד' צוקר;

מה, האם יש שינויים פוליטיים במיניסטריונים?

שרי התעשיה והמסחר מי נסים-.

לא, בלל ובלל לא.

היו"ר מ' קליינר;

אני מניח שהשר התייחס להבטחה שלי שהוועה הן את תדחוף את ביצוע הדברים.

שר התעשיה והמסחר מ' נסים;

מתפקידה של הוועדה לדחוף ולקדם, אבל יתכן וגם אני אנסה לעשות זאת. יש

בדעתי לבוא אל הממשלה בענין זה. מובן שתמיד צריך להאריך אפיים, אבל צריך

לזכור שחצי שנח בדיוק חלפה מאז אושרה התבנית שלנו בממשלה ב-23 באוגוסט 1990.



אני חושב שבתום חצי שנה נצטרך למסור דו"ל לממשלה, מה מתוך התבנית הזאת

הצלחנו ליישם, ומה לא הצלחנו ליישם הלבה למעשה. אני מקווה שהממשלה תתייחס לזה.

אני מקווה. אינני יבול לערוב.

יושב ראש הוועדה העלה נושא בעל חשיבות גדולה: תרומות מול השקעות. גם לי

יש השקפה בענין הזה. אנחנו חיים בעולם של שינויים דרמטיים, וגם זה שינוי

שמתבקש. אני לא אומר שאנחנו צריבלם להפסיק את ההישענות על תרומות, בי למצב זה

עוד לא הגענו. אבל אני חושב שצריך ליצור אצל יהודי העולם את ראשיתה של אווירה

שהנה הגענו לעידן חדש. אם אתה רוצה באמת להיות קשור לישראל, אתה יבול לעשות

זאת, עם רווחים, על ידי השקעה בישראל, על ידי עשיית ביזנס עם ישראל. לא תרומה

ולא צדקה. אתה יבול לעשות זאת אם תגדיל את הסחר שלך עם ישראל, וזח יביא להגדלת

היצוא שלה; אתה יכול לעשות זאת על ידי הקמת מפעל בישראל, על ירי השקעה בישראל.

אתה תהנה מזה, ישראל תהנה מזה. אם אתה רוצה לתת תרומה, תן בבקשה. אבל מדינת

ישראל משוועת היום להשקעות. אתה מוזמן להשקיע בישראל. כשאני מדבר על השקעה,

הרי היא יבולה להיות בצורה של הקמת מפעל חדש, או הרחבת מ3על קיים. יש סל של

אפשרויות להשקעה בארץ.

היצוא הוא ספינת הדגל של ישראל. לא נגיע ליעדי התעסוקה אלא באמצעות הגדלת

היצוא שלנו באופן דרמטי. בזמן שהגשתי את התכנית לממשלה ולכם אמרתי שעלינו

להגדיל את היצוא ריאלית ב-15% מדי שנה. כלומר 20% פלוס נומינלית, בדי להגיע

להגדלה של 15% ריאלית.

היצוא שלנו עולה באחוזים שונים, בשנה אחת עלה ב-100%, בשנה אחרת לב-6%,

ויש שנים שבהן הוא עלה ב-8%. זה במובן לא מספיק. בשלוש השנים הבאלת אנחנו

צריכים להכפיל את היצוא שלנו, ואז נוכל לומר שיש לנו תעסוקה. אם זה לא יקרה,

לא תהיה אצלנו תעסוקה. לכן צריך ליצור תנאים להגדלת היצוא של ישראל, ותנאים
בכל המובנים
הורדת עלויות עבודה, שזה הראשון במעלה, גם מחקר ופיתוח, גם פיתוח

השיווק, ועוד ועוד הורדת עלויות. לא באמצעות סבסוד יש לעשות זאת, אלא על ידי

יצירת תנאים. ואת הדבר הזה באה התכנית שלנו לעשות, אף שעדיין אינה מקיפה את

הכל. כי התחומים המקרו כלכליים לא טופלו על ידינו בתבנית הזאת.

היו"ר מ' קליינרף

היות ואתה לא אמרת, מסיבות מובנות ומתוך זהירות, אני רוצה לומר שצריך

לבדוק גם את נושא שער החליפין.
שר התעשיה והמסחר מ' נסים
אני דיבתרי על הורדת עלויות העבודה. זההמפתח להגדלת היצוא שלנו. זה לא

מוברח להיות על ידי שער חליפין. אני דווקה לא נלהב משימוש בלתי מבוקר בנושא

שער החליפין. הורדת עלויות, במו על ידי הביטוח הלאומי, כמו על ידי סבסוד

העבודה וכו' הם דברים שמסייעים ליצוא, או נותנים גיבוי להורדת עלויות המימון

שגם זו תרומה להגדלת היצוא, אבל עלו העבודה היא הגורם המשפיע העיקרי. ישנם עוד

כמה אלמנטים שאין השעה כשרה כעת לדבר בם.

ג' בן-ישראל;

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להדגיש שההסתדרות התיצבה לימין

התכניות של השר, ונתנה להן גיבוי מירבי. אני חייב לציין שאני מביר את השקפותיו

של השר על סחר חופשי, שוק חופשי, כלכלה חופשית וכו', והוא התעלה במובן זה

שבמצב של עלייה המונית כמו זו שאנחנו עדים לה עכשיו הוא הציע תכנית של כלכלה

ציונית פלורליסטית. אבל אני חושב שאחת הסכנות הגדולות העורבות לנו הם עדיין

אותם אנשים המדברים כמו תוכי על שוק חופשי, וחושבים שבנסיבות של קליטת מיליון

יהודים אפשר בכלל לדבר במונחים אלה.



אני רוצה לקוות שלשר תהייה השפעה טובה על הממשלה על מנת שהתכניות הנכונות

מאד יגיעו לידי ישום.

היו"ר מי קליינר;

אני מודה לכל הנוכחים, ונועל בזה את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:15)

קוד המקור של הנתונים