ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/02/1991

גורל הסיוע לסטודנטים עולים (מינהל הסטודנטים)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 135

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, כ"ה בשבט התשנ"א (12 בפברואר 1991). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

ד' צוקר

ג' שפט
מוזמנים
א' לפידות - מנכ"ל משרד הקליה

מ' חסון - מינהל הסטודנטים

מי וקרט -רפרנט אגף התקציבים

אי גורדון - ראש מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

א' פינס - סמנכ"ל המחלקה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

פרופ' אי פזי - יו"ר המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' די עמיר - סגן רקטור אוניברסיטת תל אביב

א' טנצר - יועץ לענייני קליטהבמשרד הכלכלה והתכנון
מזכירת הוועדה
ו י מאור
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
גורל הסיוע לסטודנטים עולים (מינהל הסטודנטים).



גורל הסיוע לסטודנטים עולים (מינהל הסטודנטים)
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את הישיבה של ועדת העלייה והקליטה. הישיבה הזאת פתוחה. הנושא

שלפנינו הוא לכאורה נושא ספציפי, מוגדר, ולמעשה נושא עקרוני שלדעתי יש לו חשיבות

והשכלה על מהות העלייה. אני נמנה על אלה הגורסים שהתחושה כאילו נקבל השנה פחות

עולים היא עדיין מוקדמת. אני בהחלט חושב שצריך להגדיל את סל הקליטה, אבל לא

הייתי אומר שבגלל סל הקליטה המקוצץ יקטן מספר העולים.

לנושא שיידון כאן היום יכולה להיות השלכה על עליית היהודים, ובעיקר בקרב

האלמנטים שבהם אנחנו מעוניינים. תגזור על היהודי גזירה כלכלית, הוא יתרגל ויחייה

אתה. גם עם טילים הוא יתמודד ויחייה אתם, אבל תגזול ממנו את האפשרות לקבל חינוך

והשכלה, ופגעת בו פגיעה מאד עמוקה, ויכול להיות בזה כאילו שידור לעולים שלא לבוא

עכשיו או לבוא בזרם יותר איטי. יש המייחסים את אותת השפעה גם לשינויים במטען

ובזכויות המכס של העולים, אבל עלי זה לא מקובל.

יש מי שאמר שאם אתה מגביל את העולים בכמות ובמשקל המטענים שהם רשאים להביא,

אם אתה מקטין את התחליף וגם פוגע בענין המכס, הם עלולים לראות בזה איתות מסויים.

זה לא מקובל עלי. אני חושב שזה רע, אבל אינני חושב שזה איתות. אבל זה יכול

להתקבל כאיתות אם נעשה שגיאות. לכן אני אומר שלמרות שזה לכאורה נושא מוגדר

וספציפי אני רואה בו חשיבות עקרונית.

מי נהל הסטודנטים זה גוף משותף של משרד הקליטה ושל מחלקת העליה של הסוכנות

היהודית. קיבלתי כמה אינדיקציות כאילו יש מגמה, לפחות בסוכנות, לא לאשר בימים אלה

בחבר הנאמנים את ההשתתפות של הסוכנות במינהל הסטודנטים. אני יודע שמר בן-ארי נשאל

בנדון והכחיש כוונה כזאת, אבל אני קיבלתי אינפורמציה מהמקורות הטובים והאמינים

ביותר, שלמרות ההכחשה של מר בן-ארי הכוונה הזאת שרירה וקיימת.
מ' חסון
מינהל הסטודנטים הוא גוף משותף של הממשלה והסוכנות והוא קיים למעלה מ-23

שנים, כשהוקם מיד אחרי 1067. 750 סטודנטים נמצאים אצלנו בטיפול השנה, קרוב ל-60%

מהם יוצאי ברית המועצות בעקבות הגידול בעלייה משם.

מינהל הסטודנטים מטפ בסטודנטים על פי נוהלים קבועים עד להשגת התואר על ידם.

כלומר, 3 שנים בממוצע. הסטודנטים מקבלים מערכת של מילגות הכוללת שלושה דברים:

תשלום שכר לימוד, מילגה לקיום שהם למעשה דמי כיס, כי מדובר בסכום קטן של 140 שקל

לחודש, והשתתפות בשכר דירה. סטודנטים גרים במעונות של הסוכנות היהודית

לסטודנטים, או במעונות של המוסדות להשכלה גבוהה.

די צוקר;

כמה ההוצאה השנתית הממוצעת על כל סטודנט?
מ' חסון
קרוב ל- 7,000 שקל לשנה לסטודנט, וזה כולל את כל העזרה שלנו, גם פעולות חברה

ותרבות, שיעורי עזר וכו'. עיקר העזרה היא בשכר הלימוד.

רוב העולים מרוסיה גרים אצל המשפחות. דאגנו לכך שהסטודנטים העולים ילמדו

במקום שהוא קרוב למגורי הוריהם.
היו"ר מ' קליינר
אי מבין שלפני מספר חודשים חיה קיצוץ ראשון בעזרה לסטודנטים. בכמה זה התבטא?
ש' חסון
לא היה קיצוץ אבל היתה שחיקה בדמי הקיום שזה למעלה משנתיים לא עודכנו,

והשחיקה קשה מאד. לכן גם אנחנו קוראים לזה דמי כיס, ולא דמי קיום.
א' פינס
למרות שהסוכנות אישרה את ההכפלה בפגישה של חבר הנאמנים באוקטובר 1990, הממשלה

לא הסכימה לזה ולכן לא יכולנו לבצע את זה.
מ' רמון
60% מהסטודנטים העולים גרים אצל ההורים. זו מעמסה כלכלית קשה' מאד לסטודנטים

יוצאי ברית המועצות, כי דמי הנסיעה הועלו לאחרונה, ואנחנו לא נותנים מעונות

לסטודנטים הגרים באשדוד ולומדים בתל אביב, או הגרים בקריות, בנהריה ובעכו ולומדים

בחיפה. הסטודנטים מתלוננים על הקשיים בהם הם נתונים כי הם לא יכולים להתקיים

מהעזרה שהם מקבלים מאתנו.

האוצר ביקש שינוי במתן העזרה שלנו לסטודנטים, והיתה החלטת ממשלה שהציעה

שהטיפול בהם יהיה רק לשכר לימוד, והקפיאו את התקציב. בתקציב שלנו לטיפול

ב-7,500 סטודנטים בתנאים הקיימים יהיה גם התקציב שיעמוד לרשותנו בשנה הבאה, כאשר

הגידול במספר הסטודנטים יהיה בוודאי משמותי. התקציב לשנה הבאה יהיה איפוא בדיוק

כמו התקציב לשנה זו ויעמוד על 52 מיליון שקל במחירי 1990. זו הצעת האוצר למשרד

הקליטה, ועל זה צריכה הסוכנות להשיב.

52 מיליון השקל מתחלקים השנה בין 7,500 סטודנטים, ובשנה צריך יהיה לחלק את

אותו הסכום בין מספר יותר גדול של סטודנטים.

אי לפידות;

החלטת הממשלה מדברת על שכר לימוד בלבד, ועל מגבלה ביכולת השימוש בכסף. עוד

לפני החלטת הממשלה תיכננו לעבור לשיטת סיוע אחרת, כאשר הכוונה היתה לעבור יותר

להלוואות, הוצאות נסיעה וכו'. חשבנו שעם סבסוד ריבית אפשר יהיה למצוא דרכים

שיענו למספר גדול יותר של סטודנטים, גם אם תסיוע לא יהיה 3 שנים, אבל אפשר יהיה

להגדיל את מספר הנעזרים, שלא יעמוד על 7,500 של היום אלא גם על האלפים הנוספים

שיצטרפו בשנה הקרובה.

האוצר מתנגד לשימוש כזה בכסף, מתנגד להגדלת הנפח על ידי הלוואות בנקאיות,

ונימוקיו עמו. לא מגבילים את מספר הסטודנטים, אבל מגבילים את סכום הכסף שנועד

לסייע להם, כך שבסופו של דבר זה עלול בהחלט להקטין גם את מספר הסטודנטים.

אנחנו רצינו להשו1מש בכסף הזה לסבסוד ריבית של הבנקים ולהעמיד הלוואות לרשות

הסטודנטים, ובדרך זו להגיע למספר גדול יותר של סטודנטים הנעזרים במי נהל.

אם עמדת האוצר תהיה חלילה סופית וזה יהיה הסכום שיעמוד לרשותנו ורק לשכר

לימוד, אז תתעורר בעיה בקשר לפעילויות השונות. אני חושב שיש פה אי הבנה. בספר

התקציב כתוב שכל הכסף הוא לשכר לימוד בלבד. אנחנו טוענים שמינהל הסטודנטים איננו

צינור להעברת כספים, אלא זה גוף שיש לו פעילות סביבתית של תודעת קליטה, עליה

ועוד, פעילות מאד יפה שהיא שמורת טבע ממש.
ש' חסון
המצב הנוכחי שינה קצת את התחזיות. מינהל הסטודנטים לא קולט מיידית את

הסטודנטים, כי יש לנו תאריכי פתיחה של הלימודים. חוץ מזה ישנה החלטה של מי נהל

הסטודנטים שאנחנו לא נותנים אפשרות ללימודים לאף סטודנט שלא עבר את האולפן

הראשוני, זאת אומרת שהוא חמישה חודשים בארץ. רק אחרי זה הוא מצטרף אלינו.
היו"ר מ' קליינר
עד היום שמענו דברים באופן לא פורמלי, ואנחנו רוצים שהפרוטוקול של הישיבה

הזאת יתן תמונה מקפת של הנושא על הבעיתיות שלו. אם אני זוכר נכון, היה זמן שרצו

להגיבל את הסיוע רק לסטודנטים בודדים. אני מבקש שתמסור לנו את כל הגזרות שבוצעו

הוא שהתכוונו לבצע ושהיו עלולות לפגוע במינהל הסטודנטים.
מ' חסון
אני לא רוצה לדבר בשם האוצר, אבל אני מבין שכל החלטה של האוצר נובעת מסל

הקליטה הניתן לעולים, ושלאחרונה אפילו מבדילים בין העולים האלה לבין העולים

מארצות המערב שאינם מקבלים סל קליטה, שלגביהם יש כאילו התחייבות אחרת.
היו"ר מ' קליינר
הייתי רוה שבדיון הזה ישתקפו כל המגמות וכל הלבטים שהיו, גם אם טרם יושמו, כי

חשוב לנו לקבל תמונה שלמה.

די צוקר;

כמה סטודנטים אתם צופים ייעזרו בכם בשנה הבאה?
מ' חסון
התכנון שלנו לשנה הבאה מבוסס על 400 אלף עולים, שביניהם יהיו בין 12

ל-14 אלף סטודנטים, לפי התחזית שלנו. אבל נראה לי שעכשיו נצטרך לעשות שינוי מה

בתחזית.
היו"ר מ' קליינר
אני מבקש ממר אורי גורדון למסור לנו סקירה על הנושא, וכן התייחסות מאד פתוחה

למגמות השונות בסוכנות בנקודה הזאת.

אי גורדון;

אני רוצה להעיר ליושב ראש שאין זה מקובל עלי שהוא יפתח את ישיבה ויגיד

שממקורות בדוקים ואמינים ביותר נמסר לו שהסוכנות היהודית רוצה לצאת מהענין הה,

אף שדובר הסוכנות הודיע לו שאין זה נכון. זה לא מקובל עלי, מפני שמחר יופיע בעתון

שהסוכנות היהודית שוקלת לעזוב את הענין הזה. הייתי מעדיף שיושב ראש הוועדה יתקשר

אתי טלפונית, ואני אודיע לו אז באופן רשמי שזה לא נכון.
היו"ר מ' קליינר
אני שמח להתבדות.
א' גורדון
אני רוצה להבהיר שאין הצעה כזאת. הסוכנות שותפה לדעה שמינהל הסטודנטים הוא

חשוב ביותר, ואיני רוצה להסביר עכשיו מדוע הוא כל כך חשוב. די אם אומר שהעלייה

מברית המועצות, שמתאפיינת בכל מיני דברים, מתאפיינת בין השאר באמא היהודיה שרוצה

שלבנה תהיה השכלה. ברגע שלמינהל הסטודנטים לא תהיה תשובה לכמיהה הזאת, אני מסכים

שזה יכה בעלייה, כפי שכבר אמר יושב ראש הוועדה.

בעניו חמינהל יש שיתוף חפעולה, הנמשך למעלה מ-20 שנה, ביו משרד הקליטה

והסוכנות היהודית, ושיתוף פעולה כזה הוא חשוב מאד. אנחנו לא חיים בארץ שיש בה

הרבה שיתוף פעולה ביו גופים שונים, ואילו שיתוף הפעולה בינינו היה עד כה חיובי

בהחלט, והמינהל התבסס והפך להיות גורם משמעותי.

מינהל הסטודנטים עזר לסטודנטים בשלוש צורות: א. כיסוי שכר הלימוד לסטודנטים

עולים ועולים-בכוח עד גמר תואר ראשוו; ב. נתו מילגת שיכוו ומילגת קיום; ג. סייע

בקליטה חברתית של הסטודנטים האלה.

המימוו היה משותף לממשלה ולסוכנות, חצי-חצי. האוצר, ולא משרד הקליטה, כי זה

מנוגד לעמדת משרד הקליטה, רצה לבטל את ההשתתפות ולבנות מודלים אחרים מבחינה

תקציבית. הדבר הובא לקבינט, ובישיבת הקבינט זימרו גם משרד הקליטה וגם הסוכנות את

אותו הזמירות והיתה להם חזית משותפת. בסוף סוכם להמשיך לשאת בשכר הלימוד של

הסטודנטים העולים למשך שנתיים בלבד.
היו"ר מ' קליינר
היות ואתה מפריד ביו משרד הקליטה ומשרד האוצר, כשאתה אומר "הסוכנות" האם אתה

מתכווו למחלקת העלייה, או לסוכנות בכלל?

אי גורדוו;

הסוכנות ככלל לא עוזבת את העניו.

בלחץ של משרד הקליטה ושלנו סוכם בקבינט שאנחנו ממשיכים לספק לסטודנטים העולים

שכר לימוד לשנתיים בלבד. שנת הלימודים תשנ"א נפתחת עם 7,500 סטודנטים בטיפול

המינהל. במהלך השנה אנחנו מאמינים שנגיע לפחות ל-9,000 סטודנטים, כאשר 5,500 מהם

הם מברית המועצות. כ-9% מכלל העולים הם בגילאים שביו 18 ל-25. כך שאם אנחנו

לוקחים מודל של 100 אלף עולים, אנחנו מדברים על 9,000 צעירים, כאשר 7,500 מתוכם

רוצדים לממש לימודים גבוהים.

במקביל לטיפול בסטודנטים העולים מברית המועצות מטפל המינהל גם בסטודנטים

מארצות המערב. מדובר בכ- 3,000 סטודנטים מארצות המערב, בשנות לימוד שונות, שיהיו

בטיפול מינהל הסטודנטים. משרד הקליטה והסוכנות הצענו בקבינט שסיוע המינהל יעמוד

על שתי שנות לימודי, כאשר היום זה על שלוש שנות לימוד. ההצעה שלנו היתה שבתקופת

השנתיים הסיוע יהיה מלא ויכלול את כל התחומים הקיימים היום: שכר לימוד דמי קיום,

השתתפות בשכר דירה וכד'.

אני לא רוצה להכנס לפרטים כי אני רוצה להתמקד יותר בעובדות החדשות שאי אפשר

להתעלם מהן. ב-15 ליולי כתבתי מכתב לשר האוצר, ובין היתר כתבתי בו שאני מתפלא על

הצעת משרד האוצר לבטל את סיוע מינהל הסטודנטים לסטודנטים אשר משפחותם נמצאת אתם

בארץ, וזו נקודה חשובה ביותר. במשפט סגור אני רוצה להגיד לכם, שאני בא עכשיו

מישיבה שנושאה ילדי עולים שנמצאים בארץ, ובאיזו מידה יכולה עליית הנוער לתת להם

תשובה בפנימיות שלה. על אותו משקל אני חושב שעולים צעירים שהם סטודנטים ומשפחתם

נמצאת בארץ עלולים להגיע למצב קשה ביותר בלי עזרת המינהל.



אנחנו נמצאים במצב קשה. אנחנו זה האוצר, אנחנו זה משרד הקליטה, אנחנו הן

האוניברסיטאות שמצבן הכלכלי קשה מאד, ואנחנו זה גם הסוכנותך היהודית. ככל שמספר

העולים גדל, גדל גם הגרעון הכספי של הסוכנות היהודית. הגענו לגרעון ענק, ואני לא

יודע איך הסוכנות יכולה לתפקד עם גרעון של למעלה מ- 130 מיליון דולר. אני טוען

שבמצב הנוכחי שצריך לבנות את מינהל הסטודנטים בצורה אחרת. הידברות בין משרד

הקליטה, על הקשיים שלו, ובין הסוכנות היהודית, על הקשיים שלה, תיקבע אם צריך ואם

ניתן לבנות את מי נהל הסטודנטים בצורה אחרת, לארגן אותו מחדש.

אני רוצה שיהיה ברור שרזסוכנות היהוית ממשיכה להשתתף במינהל הסטודנטים.

די צוקר;

באיזה היקף תמיכה?

אי גורדון;

אנחנו נקיים את מה שהבטחנו. הדברים האלה ברורים. לפי הערכתי אנחנו נעמוד

בעוד שנה בפני מצבים עוד יותר קשים. אני טוען שיש גוף של האוצר-משרד

הקליטה-הסוכנות היהודית, והגוף הזה צריך לראות איך אפשר לבנות את המודל הזה בצורה

אחרת. לגופו של ענין, גם כאשר הסוכנות מחליטה על המשך השותפות שלה במינהל, ברור

שהחלטת הממשלה יצרה סד תקציבי של 26 מיליון שקל לשנה, שיגרום לכך שאלפי סטודנטים

לא יוכלו להשתלב במערכת ההשכלה הגביהה בישראל. ההגבלה של הממשלה מביאה לכך שאם

אנחנו מדברים רק על שכר הלימוד לשנתיים או לשנה, זה גורם עוול קשה לציבור

הסטודנטים העולים ולקליטתם, מאחר ולא ייהנו מהסיוע הפסיכולוגי והטיפולי בתחומי

החברה ומהיעוץ האקדמי וגם לא מדיור במעונות.

להערכתי יכול להיווצר מצב שלאחר זמן קצר ייפלטו סטודנטים רבים ממעגל

הסטודנטים, והחלטה כזאת יכולה, חס וחלילה, לגרום לדינמיקה של ביטול מינהל

הסטודנים, ובנקודה זו יכולה ועדת העלייה והקליטה של הכנסת להכנס לתמונה.

די צוקר;

האם חשבתם לחרוג מהעקרון של אחד מול אחד. אם זה באמת כל כך נורא אז אולי

הסוכנות תיתן אחד ורבע או אחד וחצי מול אחד.
אי גורדון
לסוכנות יש מגעים עם הממשלה על אלף דברים נוספים, אם זה סל הקליטה, אם אלה

עובדים סוציאליים, כרטיסי טיסה וכו'. אני מדבר רק על הקטע של מינהל הסטודנטים

מבחינת עמדה עקרונית של הסוכנות היהודית, שמבינה את הרושיבות ש הנושא הזה.

הייתי מבקש מהוועדה שתיתן סמכות לוועדה הבין-משרדית הקיימת לבדוק מה המשמעות

של מינהל סטודנטים באילוצים הכספיים הנוכחיים. אתן לכם דוגמה להבנת הענין, כי

הדברים לא פשוטים. לסוכנות היהודית יש חמישה מעונות סטודנטים הממונים על ידה ולא

על ידי גופים אחרים.
די צוקר
זאת אומרת שאתם נותנים יותר מאשר אחד מול אחד.
א' גורדון
יש עוד דברים רבים, ואני לא נכנס עכשיו לנושא האולפנים בקיבוצים ודברים

נוספים. 1,100 סטודנטים ישנים אצלנו. 40 איש עובדים סביב האופרציה הזאת, וזה עולה

הרבה כסף, כ-3 מיליון דולר שלא נכנסים כלל בתחשיב השותפות, אנחנו נותנים חשמל,

טלפון, כוח אדם וכו'. לנו יש אילוצי קשים כמו שיש לאוצר. אבל אם כולנו ביחד,

כולל האוניברסיטאות, לא נבנה מודל של מי נהל סטודנטים שיענה למצוקה הכספית של משרד

הקליטה, של האוניברסיטאות, של האוצר ושל הסוכנות היהודית, נעמוד בעוד שנה בפני

שוקת שבורה.

לכולנו יש היום מציאות חיים חדשה, ואני מציע שבמציאות הזאת דיוני הוועדה

יניבו מודל חדש עד ה-1 באפריל. אני מאמין שהרצון לנסות לבדוק את הענין קיים

אובייקטיבית אצל כולנו. ואם אנחנו רוצים להתאים את עצמנו היום למציאות החדשה, וגם

להיקפים החדשים, משום שאנחנו עומדים בסיטואציות חדשות, כי אז אנחנו צריכים לקבל

החלטה ברורה בנושא החשיבות של מינהל הסטודנטים, דבר שאף אחד לא מערער עליו, ואני

מציע שלא נשלה את עצמנו ונבין שאם לא נבנה מודל חדש למינהל הסטודנטים אנחנו נעמוד

בעוד שנה בפני שוקת שבורה.
היו"ר מ' קליינר
זכותו של מר אורי גורדון לומר את מה שאמר, ואני מקבל בסיפוק את השורה התחתונה

של דבריו. אבל אני חייב לומר שהישיבה הזו זומנה, בין השאר, על סמך מידע שהתקבל

כאילו בסוכנות, ולא חלילה במחלקת העלייה שלה, יש מגמה לצאת מהענין הזה, ואנחנו

רצינו לבלום את המגמה הזאת. ברגע שדובר הסוכנות הכחיש, ידעתי שהפעולה השיגה את

יעודה.

אי גורדון;

אני לא אבוא לוועדה אם הדברים יתנהלו על פי שמועות. אצלנו יש הצעה להעביר

את העובדים הסוציאליים לרשויות המקומיות, ואני אגב בעד זה. מועלות אצלנו הצעות

רבות ושונות נוספות, אז האם בגלל זה צריכה הוועדה לקיים ישיבות? אני אומר כאן

רשמית בענין השיקול שלד, אדוני היושב-ראש, על מהות העלייה מברית המועצות, שגם אני

חושב כמוך.
היו"ר מ' קליינר
אורי גורדון אמר את שלו, אני אמרתי את שלי. אני מברך על התוצאה,ך אני מברך על

השיקול המשותף.

אני חושב שהשאלה היא באמת הרבה יותר רחבה. למעשה צודק אורי גורדון, כי אפשר

להגיד שנותנים פה ונותנים שם, ולכן נותנים פחות, אבל יש גם מידע לגבי כוונות של

הסוכנות בכל הנוגע לסל הקליטה, וישנה גם עובדה; הסוכנות השתתפה ב-50% מסל הקליטה,

ומזה כמה חודשים שהיא משתתפת ב-25% מסל הקליטה. שמעתי על רעיונות המתגלגלים גם

לגבי 25% אלה; אולי לרדת מהם, אולי להפוך אותם להלוואה, ולא חלילה הלוואה עומדת,

אלא הלוואה מסחרית. יש גם נייר שגזבר המחלקה שלך, מר נחמני, חתום עליו, להפוך את

את הענין להלוואה מסחרית עם ערבים. באחת הישיבות נצטרך להעלות לדיון את השאלה

העקרונית, לא איפה הסוכנות, ולא איפה בעלי תפקידים בסוכנות, בין אם זה גזבר, או

יושב ראש או ראש מחלקת העלייה, שאני מסכים עמו שכולנו שותפים במגמה, אלא כמה העם

היהודי נושא בנטל הגדול הזה.

אי גורדון;

זה לא רציני, ואגיד גם למה. חלקו של העם היהודי זו סוגיה אמיתית, ואני מציע

שנשים את זה כרגע בצד. כדי שלא יהיו שמועות, אני אומר שאני למשל מתנגד להלוואה,

אבל מותר לסוכנות היהודית להגיד שאם אנחנו נותנים 25% מסל הקליטה, יכול להיות

שבהידברות מוסכמת עם הממשלה צריך לרדת מסל הקליטה כדי לעשות פונקציות ארורות.
היו"ר מ' קליינר
אני לא נכנס כרגע לשאלה הזאת. אני אומר ששאלתו של הבשר הכנסת צוקר אם

הסוכנות תיתן עכשיו אהד והצי מול אהד היא כמעט לא רלבנטית.
אי גורדון
למה הסוכנות, ולא הממשלה?
היו"ר מ' קליינר
נכון, אפשר לשאול את השאלה גם כך. הנושא מספיק כבד כדי לא לדון בו בדרך אגב,

ואני מודיע שבאחת הישיבות הקרובות ננסה להתמודד עם הסוגיה הזאת במישור העקרוני,

ולשאול עצמנו למה מדינת ישראל יכולה לשעבד את עצמה בהלוואות, ויהדות הגולה ברגע

היסטורי כזה לא יכולה לעשות זאת. אבל לא זה הנושא שבו אנחנו דנים היום. נהזור

איפוא למינהל הסטודנטים.

אי לנידות;

אני מנצל את ההזדמנות להתריע פעם נוספת על הקיצוץ האחרון בסל הקליטה, שלמיטב

ידיעתנו הוא פוגע בעלייה. לעומק הקיצוץ יש גם השפעה על קשיי הקליטה. הקיצוץ היה

עמוק מדי, ואנחנו עדיין מצפים שהברי הכנסת יעשו לובי ויעצרו את התהליך הזה בוועדת

הכספים של הכנסת.

יש בכוונת הסוכנות, ואינני יודע אם כולה או הלק ממנה, לפגוע פגיעה נוספת בסל

הקליטה. הסוכנות פנתה אל האוצר והציעה שהלקה בסל הלקיטה יהפוך להלוואה, לא עומדת,

אלא עם הצמדה וריבית, שהעולים יתהילו להחזיר בשנה השלישית ואילך. במצב הקשה של

הקליטה זו פגיעה נוספת, ובפגישות בהם השתתפנו התנגדנו לזה בכל תוקף. אינני יודע

לאן זה התגלגל. אני לא הושד הלילה בכוונות רעות מצד הסוכנות, כי זה כנראה אמצעי

לאיסוף כספים כדי להתמודד עם הבעיה הכספית שלה. אבל לדעתנו אין זה הפתרון.

פנינו אין סוף הפעמים אל הממשלה, שתתקצב בלעדית את סל הקליטה ותתחשבן את

הסוכנות. כי כאשר מקלבים הלק מהמשרד והלק מהסכונות זה מסרבל את הטיפול, והעולה

הוא זה שמשלם את המהיר. אני לא הושב שהממשלה זקוקה לסל הקליטה כאמצעי לגבות

מהסוכנות את חלקה בסל הקליטה.

מינהל הסטודנטים זו שמורת טבע, זו פנינה. אין חילוקי דעות ואין חיכוכים בין

הסוכנות למשרד הקליטה בנושא הזה. צריך לעשות כל מה שניתן לעשות כדי שלא תהיה

פגיעה בשמורת טבע זו.

יחד עם זאת אנהנו מבינים שצריך גם לקצץ, או יותר מזה: לשנות את המבנה ואת

השיטה. אגב, משרד הקליטה נמצא כל הזמן בתהליך של שינויים נוכה היקפי העלייה

ונוכה הבעיות הכספיות. משרד הקליטה עובר היום שינויים יסודיים. גם מינהל

הסטודנטים צריך לעבור שינויים, ולכן דובר על שלוש שנות סיוע, על שנתיים סיוע,

על מצב עם מעונות ועל מצב בלי מעונות, על ירידה ממרכיבים מסויימים וכוי, אבל כל

הזמן חייבים להיות ערים לקו האדום, שאם עוברים אותו אנהנו פוגעים בציפור הנפש;

פגיעה בעצם, לא בבשר.

צריך גם לקהת בחשבון, נוכה ההיקף התקציבי שבו נקבו כאן, שישנן התהייבות

קודמות הבנויכו על הסיוע הרחב יותר. תאורטית, אם בשנת התקציב ההדשה נסייע לאלפי

הסטודנטים שלגביהם יש התהייבות לסייע בהיקף רהב יותר, כי אז גם לךל- 7,500

הסטודנטים לא יספיק הכסף, אלא למספר קטן יותר.



האוצר, לפחות במלים, הביע מחשבות לבטל את השתתפותו במינהל הסטודנטים ערב הכנת

התקציב. אני לא יודע אם זו טקטיקה, פוליטיקה או כוונה סופית, אבל כך נאמר במלים

ולא בהיחבא. היינו אתם במגעים, ישבנו עם שר האוצר בשיחה לא קלה, והסיכום של אווזה

שיחה היה שההיקף הכספי של השנה ישאר. ראינו בזה הישג מסויים נוכח הכוונה לבטל

לגמרי את הסעיף הזה. לאחר מכן שמו על זה את החישוק המפורסם של שכר לימוד בלבד,

תאורטית כל הסכום שכר לימוד.

בשיחות שהיו לי עם אמנון סברן, סגן הממונה על התקציבים, היתה הבנה שחייבים

הלקצות איקס כסף לפעילות תרבותית וחברתית. לא נקבנו בסכום, ואין על זה סיכום

בכוזב, אבל היתה הבנה שזה חייב להעשות.

מי וקרט;

זה יותר מהבנה. זה מצוי בספר התקציב של שנה זו, 2 מיליון ש"ח לפעולות חברה

ותרבות במינהל הסטודנטים ל-9 חודשים, כך שזה בדיוק בהיקף של השנה.

אי לפידות;

בעוד אנחנו מתלבטי ומתדיינים עם האוךצר, הגיעה גם אלינו השמועה שהסוכנות

בודקת אפשרות. לצאת מזה נוכח קשיים תקציביים שלה. בדקתי את השמועה הזאת אצל כמה

מראשי הסוכנות, ואחד או שניים מהפקידים הבכירים שם השיבי לי בגלוי שאכן נוכח

הקשיים התקציביים ישנה הצעה כזאת, ושאין עדיין עמדה סופית, וכי הדבר יידון בחבר

הנאמנים המתכנסים ב-14 לחודש, ורק איורי הישיבה הזאת יוכלו להגיד לי היכן עומדים

בענין זה. זו איננה רכילות, והדברים גם לא נאמרו בלחישה באוזן אלא בצורה גלויה

ביותר.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שזה חיה לפני שדובר הסוכנות הכחיש זאת. ההכחשה היינה לפני שלושה

ימים.
א' גורדון
אני אומר לכם שאנחנו בפנים.

אי לפידות;

אני שמח לשמוע שאתם בפנים. ישבתי עם משה נתיב רק השבוע, והוא אמר לי את הדברים

האלה. וזה לא נאמר לי בסוד.

אין ספק שצריך לעשוךת לובי של כל הגורמים יחדיו, ולעמוד לימינו של מינהל

הסטודנטים, ראשית - שימשיך להתקיים; שנית - שיתקיים קיום של ממש.
די צוקר
אני מבין שאת הלובי צריך לעשוךת בחוץ, בקרב יהדות העולם, לא בממשלה.

אי לפידות;

אם היו סימני שאלה, הרי כבר נאמר כאן על ידי מר אורי גורדון שאין זה כך. אם

מדובר בגורמים אחרים בסוכנות, והסוכנות כמו גם הממשלה איננה עור אחד, אלא יש בה

אנשים שונים עם דעות שונות, אז יש בהחלט מקום ללחץ.
היו"ר מ' קליינר
הכוונה היא כמובן ללחץ ציבורי. אתמול ביקרה אותי משלחת מקהילת ניו-יורק,

ואחרי הביקור נפגשתי עם במה מהמבקרים ואמרתי להם שאם השאלה הזאת תעלה, אני

מצפה מהם שידאגו לכך שלא תהיה פגיעה.
א' לפיד
אם אחרי ה-14 לחודש תהיינה חלילה בשורות לא טובות אין ספק ששר הקליטה

ידבר במוסד לתיאום, המתכנס ב-17 לחודש, גנז על הקיצוץ בסל הקליטה וגם על מינהל

הסטודנטים.

אני מברך על המעורבות. על ההתעניינות ועל הרצון שלכם לסייע, כי חלילה לנו

מלנגוע בעלייה פגיעה נוספת באמצעות פגיעה בהשכלה הגבוהה שכולנו יודעים עד כמה

היא חשובה לכולם ולעולי ברית המועצות במיוחד.
היו"ר מ' קליינר
זה נוגע במיוחד בעליית צעירים, באלמנטים שהם טובים ורצויים במלוחד.
א' פינס
בכל מקרה ובכל צורה שננסה להתגבר על הבעיות העומדות בפנינו ברור מעל לכל

ספק שמינהל הסטודנטים לא יוכל לתת תשובה לכל העולים החדשים הצעירים שהם בעלי

פוטנציאל אקדמי ורוצים ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה, ורבים מהם ייאלצו להשאר

מחוץ למסגרת הללמודלם הגבוהיים. אני מעריך את מספרם ב- 10,000 לכל הפחות. וכף

זה יהיה בגלל התקציב כמובן. וגם אם נשנה את גובה הסיוע לכל סטודנט, והסכום

יירד מ-7,000 ל-6,000 לשנה זה עדיין ישאיר הרבה מאד צעירים מחוץ למסגרת הזאת,

ועוד איננו יודעים אם הם ישארו בחוץ על פי החלטה שרירותית או על פי מיון אקדמי

שנעזר בו במוסדות. אנחנו מתלבטים בבעיה הזאת, ומכל מקום ברור שזה יהיה כואב

מאד ויעורר בעיה רצינית ביותר.

אשר לשותפות, לךצערי אנחנו משלמים יותר ומעורבים פחות, וחשוב שהוועדה תדע

גם זאת. אורי גורדון דיבר על מעונות הסטודנטים שעולים לנו כ-3 מיליון דולר

לשנה, ומשרד הקליטה לא שותף לנו בנושא הזה, והענין הזה מכביד עלינו מאד. אנחנו

מתכוננים להעלות את הענין הזה בפני הוועדה הבין-משרדית, כי אנחנו רוצךים

שמעונות הסטודנטים יהיו חלק מהשותפות שבינינו.

אנחנו מעורבים פחות בנושא הזה מפני שעיקר בעלי התפקידים במינהל הסטודנטים

הם עובדי משרד הקליטה. אגב, יש בינינו שיתוף פעולה נפלא. כאדם שאחראי במחלקה

על מינהל הסטודנטים מטעם הסוכנות אני יכול להעיד על שיתוף פעולה מלא. אבל

עדיין התהליך היום יומי מבחינתנו הוא קשר עקיף, והסוכנותך רוצה בקשר ישיר עם

ציבור העולים הנמצאים באחריותה. מכאן נם כל ההתלבטויות, כפי שאמר מנכ"ל משרד

הקליטה על שיחתו עם מנכ"ךל הסוכנות.

יושב ראש הוועדה הציע את הענין כאילו הסוכנות מתלבטת. חשוב לדעת שהאוצר

הוא שהתחיל בתהליך של בחינה מחדש של מינהל הסטודנטים. אנחנו לא מאושרים מהסל

התקציבי של 26 מיליון ש"ח שחל עלינו אוטומטית, כי זו שותפות של 50%-50% במסגרת

התקציבית, מבלי להתחשב כרגע במעונות הסטודנטים. אנחנו לא חושבים שזה עונה על

הצרכים. אנחנו גם לא יכולים לקבל את התכתיב שהסיוע הוא רק לשכר לימוד,

אני שמח לשמוע שיש לפחות הצעה לשמור על הנושא החברתי והתרבותי, אבל יש

עוד מערכות טיפוליות שצריך לשמר אותם לפי הערכתנו.



אם אנחנו הולכים על האוצר על 26 מיליון ש"ח מכל צד ורק לשכר לימוד, אז

אין מינהל סטודנטים. משום שאת הכסף אפשר להעביר בשיק ישירות לסטודנטים. ואלן

צויר במינהל הסטודנטים. המשמעות של הצעת האוצר זה ביטול מינהל הסטודנטים, וזה

לא בא מהסוכנותך היהודית, ואנחנו כלל לא מאושרים מזה.

אנחנו מציעים שהוועדה הבין משרדית של האוצר, קול משרד הקליטה ושלנו,

שקיימת ונועלת, תקבע עד ה-1 באפריל קריטריונים לגבי היקף וסוגי הסיוע

לסטודנטים, משום שהחל מה-1 באפריל אנחנו ףמוכרחים לדעת מה אנחנו יבולים להגיד

לסטודנטים החדשים באשר להיקף הסיוע שאנחנו נותנים להם. את הדבר הזה אי אפשר

להשאיר פתוח. ברור שהוא יהיה יותר קטן ויצטרך לךהתמודל עם מספירם יותר גדולים.

צריו לחשוב מחדש על הפונקציות, והוועדה הזאת צריכה לפי הערכתנו לגבש את הדברים

האלה.
מ' וקרט
הצגת הדברים כאילו הסוכנות משתתפת ביותר ממחצית המימון איננה נכונה, שהרי

המדינה ממילא מסבסדת את שכר הלימוד של כל סטודנט, ואנחנו יודעים שהסטודנטים

הספציפים האלה, שבהם אנחנו מדברים, הולכים בדרך בלל ללמוד בתחום מדעי הטבע,

והעלות של סטודנט כזה היא הרבה יותר מאשר 4,100 ש"ח שכר הלימוד הממוצע, כך

שהמדינה משלמת למעשה הרבה יותר מהסכום הנקוב.
חי צמיר
היא משלמת גם עבור בל ישראלי הרבה יותר מאשר 4,1000 ש"ח לחודש.
אי ל3ידות
ותיקים אומרים שמערבת היחסים שבין הסוכנות למשרד הקליטה בתקופה הזאת היא

הטובה שהיתה אי פעם. לי אין קנה מידה להשוואה, אבל כך אני שומע אנשים אומרים.

אם זה נבון יש לי אולי חלק בזה. יריע הדבר שכל רצון לשנות דברים מעורר מתחים

וויכוחים, ואילו אני לא ביקשתי לשנות דבר.

הכספים של הסוכנות היהודית אינם כספים שלה אלא של העם היהודי. משרד

הקליטה לא שינה בתקופתנו דבר ביחסי ההשתתפות של הסוכנות ושל משרד הקליטה

במינהל הסטודנטים. אף פעם לא היו החלקים שווים בדיוק, מאלף ועד תו, ואני גם לא

חושב שזה חייב להיות כך, שהרי לא מדובר בשני אנשי עסקים ©חייבים לשמור על

חלוקה מדוייקת ביניהם עד לשקל האחרון.

אי השוויון שלעיו דיבר מר וקרט, אם אמנם הוא קיים, אינו קיים בתקופתנו.

כל רצון לשנות מעורר ויכוחים, מתחים ובלגן. אם הסוכנות מדברת על הצורך

בשינויים בשיטת הסיוע, בהיקף הסיוע וכוי נוכח המצוקות התקציביות ונוכח היקף

העולים, הרי זה זה מקובל גם על משרד הקליטה. אם תרצו ליישר קווים בדברים אחרים

שאין בהם שום פתיחות באוצר, זה סתם יעורר מדנים ויחבל במהות הנושא. לכן אני

אומר שלא זה הזמן ולא זו השעה ליישר קווים סוכנות-ממשלה. הממשלה תובעת

מהסוכנות הרבה כסף והיא נותנת כמה שהיא נותנת. אין פה השתחשבנות של שוויונות

בשום תחום, לא בסל הקליטה ואף לא בדבר אחר, ואני גם לא חושב שבנושא חייב להיות

שוויון מלא. אני בכל אופן לא הפרתי אותו, ואל תתבעו ממני שטרות כי זה יתפרש

בצורה חד משמעית כרצון להתחכמויות, אנא, אל תעשו זאת ועל תעלו את זה.
פרופ' ד' עמיר
אני נמצא באן כנציג ורה, אבל פרט לזה אני יושב ראש ועדת מדענים למען

יהדות ברית המועצות, ואני גם איש השטח של הקליטה באוניברסיטת תל אביב, ואני

רוצה לדבר יותר מהמגע האישי והכרת הבעיה בשטח,



יש לי טענה גלולה לדיון, גם למנכ"ל משרד הקליטה וגם לאורי גורדון. אני

חושב שיש פה טעות קונצפטואלית. קודם בל צריך לחיות ברור לבל שעברנו את הקווים

האדומים, ומה שקורה עכשיו אלננו רק תוצאה של העלייה והמלחמה, אלא גם העוברה

שעברנו את הקווים האדומים. ועבשרנו את זה נם בשינויים שרוצים לעשות בתמיכה

למדענים במרכז קליטה למדע, שמגיע לסכום מגוחך כזה שכל קליטת המדענים תתמוטט,

וכך יהיה גם עם קליטת הסטודנטים. לוקחים את הסכום שנתנו בשנה שעברה, שאיפשר

תמיכה של 140 שקל לחודש לסטודנט שזו ממש בדיחה, הקפיאו את הסכום הזה למרות

האינפלציה ולמרות הגידול במספר העולים. עברנו איפוא מזמן את הקווים האדומים.

מי שרואה את הסטודנטים בשטח ואיך הם מתמוטטים בגלל זה שהם צריכים להתפרנס

ואין להם מאיפה, יבין מיד שאכן עברנו את הקווים האדומים. חייבים לחשוב על כן

על שינוי הקונצפציה, ולא להתייחס אל דברים כאל פדות קדושות.

אתחיל במשחק סוכנות - מדינה. ברור שאפשר לבוא בטענה אל יהדות העולם. אורי

גורדון אינו מייצג לגבי דידי את יהדות העולם, אלא את ישראל, אני יודע שהוא איש

הקטר שלנו ליהדות העולם, אבל תקציב הסוכנות כולו לעומת תקציב המדינה הוא

זניח. זה בוודאי עוזר, אבל זה ממש כלום לעומת תקציב המדינה. לכן טעות היא לקחת

את זה בתור נתונים התחלתייסים וגם את הנתונים שהאוצר מקצה לקליטת סטודנטים

ומדענים. יכול להיות שצריך לעשות פה שינוי קונצפציה.

אם היו שואלים אותי היום, אף שלא בדקתי את הנושא, עדיף שהועלים ישלמו

בשביל הטיסה שלהם, אבל ידעו שפה הם יכולים לחיות, שהם לא באים לכאן להיות

מובטלים, רעבים וחסרי השכלה. נראה לי שגם הם יעדיפו את זה.
היו"ר מ' קליינר
אני מוכן לשקול תא זה אם תגיד לי מהיכן הם ישלמו את הוצאות הנסיעה.
פרופ' ד' עמיר
הם יחסכו כסף כדי לממן את הנסיעה שלהם כשהם יידעו שהם ייקלטו בארץ. תהיה

זו טעות לשלם בעד הטיסה שלהם ארצה, ולגרום לכך שהם ייצאו אחר כך מהארץ, וזה

הרי מה שיקרה למדענים הטובים ולסטודנטים הטובים.

אולי צריך להשוב על חלוקה שונה, שבה הסוכנות תיקח את הסטדונטים.
ד' צוקר
מאחר ולמינהל היו יומיות חברתיות אולי לא יעסוק רק בחלוקת שיקים, דבר

שהביטוח הלאומי יכול לעשותו יותר בזול, ויפעל כלשכת תעסוקה לסטודנטים, כדי

שבמספר החודשים שבהם הסטודנטים אינם לומדים יהיה להם מקום לעבוד בו ולהשתכר.

מי חסון;

הדבר הזה נעשה.
ד' צוקר
אתה בונה על המקורות הקיימים שאין ספק שיקטנו. אין מלחמה שעברה על ישראל

שלא הקטינה את השירותים החברתיים בה. לכן צריך לחשוב על דרך בה אפשר לעזור

לסטודנט להתפרנס. אולי גם זה צריך להיות חלק מתפקידו של מינהל הסטודנטים.
מי המוז
זה אמנם חלק מתפקיד מינהל הסטודנטים, אבל זה לא יפתור את הבעיה.
י' צוקר
על 140 שקל יש לדעתי 30 שקל הוצאות, כשאתה לוקח בחשבון את הטיפול בבנק,

את התשלום לעובד ואת ה- over head. יבול להיות שהקונצפציה באמת צריבה לחיות

אחרת לגמרי. אתה מתעסק במשאבים הקיימים ורוצה לחלק אותם אחרת.
פרופ' ד' עמיר
אני אומר שצריך להגדיל את התקציב. טיל אחר שנופל עולה לנו יותר מכל

ההוצאות של מינהל הסטודנטים. ועדת הקליטה של הבנטת צריבה ללחוץ על הגדלת

הסוכמים שמוקצבים למטרה הזאת. בגדול צריך לחשוב גם על סדר עדיפויות, ואמרתי

שאפשר גם לחשוב על הוצאות הבאת העולים לעומת התמיכה בהם בהגיעם ארצה, כולל

הסיוע לסטודנטים. זה בהחלט דבר שאפשר לחשוב עליו.

לשבות עבודה לא תפתורנה את הבעיה, ובבל זאת תהיה חייב לתמוך בסטודנטים

תאלה, שצריבים ללמוד באולפן ובמבינה את השפה ואת התרבות החדשה ולא נשאר להם

הרבה זמן לעבודה. אגב, הם עובדים, אבל הם עובדים בתנאים הבי גרועים. אין דרך

אחרת, ובבל מקרה חייבים לעזור להם.

לש הלגדיל את את המשאבים וגם לקליטת המדענים, ועל הענין הזה צריבה ועדת

הקליטה להתמקד. ארגון מחדש לא יפתור את הבעיות בל עוד מדובר בסבום שתובנן ל-40

לעלייה של ל40 אלף עולים. הדבר לא יספיק, המצב יהיה קשה, ואנשים יברחו מבאן,

במיוחד הטובים ביותר, ואנשים לא יבואו לכאן.
היו"ר מ' קליינר
אין ספק שבענין הזה צריך באופן מלאכותי לדאוג שצעירים כשירי לימוד יוכלו

ללמוד. אני רוצה להזכיר לפרופסור עמיר שאנחנו נמצאים מבצב חירום, וכמעט בכל

תחום בחללנו, כולל קליטת העולים, אנחנו ערבירם קווים אדומים. ויש לנו בעיה

לשמור על איזון מסויים.

הישיבה הזו היא ישיבת חירום שמטרתה לבלום את המגמה לקחת גם את המעט

שישנו.
ד' צוקר
אני חושב שההנחה בדבר 26 מיליון שקל היא עדיין אופטימית לעומת מה שיהיה

במחצית שנת התקציב הבאה. לא צריך להיות נביא בדי לומר זאת, די להסתמך על

העבר. לפי הערכתי המצב בעתיד יהיה יותר קשה, ובמחצית השנייה יתכן ויהיה קיצוץ.

1זדרך להגדלת העוגה היא בביוון של שרעיונות חדשים, רעיונות חדשניים. אני יוצא

מתוך ההנחה שיש לאפשר לימודים לבל מי שרוצה ויש לו פוטנציאל מתאים. זו במובן

הנחת היסוד. אבל מי שמצפה שזה יבוא מהגדלת חלקה של הממשלה, יתאבזב לדעתי.

אם אתה רוצה לגייס כספים בחו"ל ולהגדיל אח חלקו של העם היהודי במאמץ הזה,

אני מציע גם טקטית אבל גם עניינית לבדוק אם אפשר, מבלי לפגוע בסיכויי הלימוד,

להגדיל את ההבנסה של הסטודנט בעזרת מקורות עצמאיים של הסטודנט עצמו. לפי דעתי

יהיה אז גם קל יותר לגייס בסף בחוץ. כי אם אתה אומר שהמינהל מבטיח לבל סטודנט

100 ימי עבודה בשנה, במו בקטיף ועבודות דומות אחרות, יהיה לך יותר קל לגייס

בספים, ואני לא חושב שזה יפגע ביבולת הלימודית.

התביעה מהסטודנט תאפשר להגדיל את העוגה בשני ביוונים: א. משום שהוא יביא

חלק מההכנסה; ב. יהיה אז יותר קל לגייס בספים.
היו"ר מ' קליינר
מעבר להצעות שיפושרים, אנחנו מתכוונים לקרוא לממשלה ולסוכנות לא לגעת

בתקציב הנוכחי ולאפשר המשך קיומו של מינהל הסטודנטים.
ד' צוקר
אני מציע שנוסח הדברים יבהיר, שאת מה שמתאפשר לצעיר יהודי בברית המועצות

לא נגזול ממנו באן.
היו"ר מ' קליינר
זו הגדרה מצויינת. אם לא נאפשר לו זאת הוא ישאר שם.
מי וקרט
קודם בל אני רוצה להצטרף לשמחה שהביע יושב ראש הוועדה למשמע ההבהרה ההד

משמעית ששמענו לגבי המשך הפעילות של הסוכנות היהודית, גם לנו היו תהיות בנושא

שהזה, אבל עכשיו הכיוון ברור.

הייתי רוצה להסביר את הרציונל שמאחורי החלטת הממשלה. מדובר פה בסיוע

לטובת שכר לימוד בלבד, מאחר ואיתרנו כפילות ברורה בסיוע ממשלתי לסטודנטים.

הסטודנטים האלה מקבליט סיוע בשכשר דירה, סיוע בדמי קיום במסגרת סל הלקיטה

שלהם. ובלתי אפשרי שבשעה שיש חוסר במקורות לקליטת עליה אנחנו ניתן סיוע כפול

כזה. אף אחד לא חותר לסגירת מנינהל הסטודנטים. הוקצה גג תקציבי למינהל, ויועד

הכסף לטובת שכר הלימוד מתוך הבנה שהסיוע בצורה הזתא יהיה האפקטיבי ביותר.
פרופ' א' פזי
אין לי שום ספק שבמסגרת שנת התקציב הזאת חסכונות ממשיכה. השאלה האמיתית

היא האם החל מה-1 לאפריל 1991 היא שותפה בגובה ההצעה של הממשלה.
אי גורדוו
אמרתי דברים ברורים. אני מאמין ששנת התקציב הבאה של הממשלה, הסוכנות

ומשרד הקליטה תהיה מאד פרובלמטית. לכן אני מציע כבר עכשיו להערך ולבדוק מה

צריו לעשות כדי להתאים את מינלה הסטודנטים למציאות החדש.ה

קודם כל צריך ולהבין שזה לגיטימי לגמרי שכאשר הולכים לחכר הנאמנים וצריך

לקצץ בגרעון של 120 מיליון דולר, יקומו אנשים ויציעו שהסוכנות תצא ממינהל

הסטודנטים. הסוכנות לא עוזבת השנה את המינהל. אני מודיע לך זאת רשמית.

מה יהיה בשנה הבאה? יהיה יותר גרוע. אני גם לא יודע מה יהיה עם המגביות.

אני חושב שצריך לבדוק גם את ההצעה של חבר הכנסת צוקר, שאני לא חשבתי עליה.

באילוצים הקיימים אני מציע לאוצר, למשרד הקליטה ולנו לבדוק מחדש איך שומרים על

מינהל הסטודנטים כשאין תקציבים. אם לא נשב על הנושא שהזה, אני לא יודע מה יהיה

בשנת התקציב הקרובה.

הסוכנות לא יכולה להטיל מסים. היא חייה על חשבון תקציב העם היהודי. אני

עוזב לרגע רגשות ואידיאולוגיה וקשר בין הגולה לארץ, ואני מדבר על ריאליה שבה

הכספים המגיעים אלינו חולבים ופוחתים. ואצלנו יש שיקולים קשים מאד בענין זה.

אתן לכם דוגמה להמחשת הדברים. ישנו גוף שנקרא עליית-הנוער, שגם נוער ישראלי

נמצא כו. אני חושב שעלית הנוער צריכה לחזור לתפקידה הקלסי ולטפל רק בנוער

אתיופי ובנוער רוסי, ולא בנוער ישראלי. בנוער ישראלי יטפלו משרד העבודה

והרווחה ושמרד החינוך. יש במובן החושבים אחרת. מכל מקום מתלבטים בענין זה.



מפני שהסוכנות לא תוכל לעשות תא כל מה שעשתה עד היום ובאותו זמן להביא 300 אלף

יהודים לארץ. לכן אינני יודע מה יהיה בשנה הבאה.
פרופ' א' פזי
אני מבין את הדברים ואני אפילו מסבים לרוב הדברים שאמר אורי גורדון. נבון

שאי אפשר לייצר בסף, וישנה באן עוגה אחת לחלוקה. השאלה היא שאלה של עדיפויות

בתור הסוכנות. ואחת המטרות של הישיבה הזאת פה היא לנסות להביע דעתנו על סדר

העדיפויות שהיינו רוצים שהסובנות תקבל. האם בחבר הנאמנים מאשרים עבשיו את

התקציב של השנה הבאה?
א' גורדון
לא, אבל היו מגמות רציניות מאד בביוון קיצוצים. אבל אני יבול להבטיח שגם

אם יש מישהו בחבר הנאמנים שחושב שצריך להסתלק ממינהל הסטודנטים, הסוכנות

ממשיבה בשותפות עם משרד הקליטה. אבל אני מבקש לחדד את הדברים ואני אומר שאם עד

ה-1 באפריל לא נמצא דרו חדשה לעתיד של מינהל הסטודנטים אנחנו עלולים לעשות

שגיאה גדולה, בי הבל יתרסק.
היו"ר מ' קליינר
אני חושב שמח שאמר באן עבשיו אורי גורדון זו המסגרת. בשאלות העקרוניות

והגדולות נגענו בקצה המזלג. אבל אני שמח לנעול באווירה אופטימית את הישיבה

הזאת, שהיתה לה מטרה מאד מוגדרת.

גם אני מתרשם שההבהרות של אורי גורדון היום לא מביעות רק את דעתו, אלא

מבטאות הבהרה מסויימת, וכל מי שחוב שהוא תרם לזה - יבורך. ואם ההחלטה על קיום

הישיבה הזאת תרמה להאצת התהליך הזה אפשר להתברך גם על בך. אנו דנים בנושא

מוגדר אבל מאד עקרוני. צדק חבר הכנסת צוקר כאשר אמר שאם צעירים יהודים ברוסיה,

שיבולים ללמוד שם בלי בעיות, חיו יודעים שהם לא יוכלו ללמוד בארץ, הם היו

בוחרים להשאר שם.

קודם בל כיבינו אש, ואחרי שעשינו זאת נבחן בצורה יסודית מאד את מערכת

היחסים סוכנות - משרד הקליטה, ממשלה - סוכנות, מחלקות בסוכנות, הנהלת

הסוכנות, הגזבר, המנכ"ל, העם היהודי - מדינה ישראל וכו'. יחד עם זאת נכין את

עצמנו למצב שהוא שונה לחלוטין מהמצב שהיה לפני שנתיים.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:30}

קוד המקור של הנתונים