ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/02/1991

היערכות משרד הקליטה והסוכנות נוכח מצב החירום

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, כ"א בשבט התשנ"א (5 בפברואר 1991). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

י ' ביילין

ע' ברעם

י י שפרי נצק
מוזמנים
א' כהן - סמנכ"ל משרד הקליטה

בי מנצורי - משנכ"ל מחלקת העלייה, הסוכנות היהודית

אל/מ ח' קולטון- הג"א

מי שרמן - מ"מ קבוע ליו"ר ועדת מל"ח עליונה

י' יצחק - סגן מ"מ קבוע ליו"ר ועדת מל"ח עליונה

י' גרוברג - יו"ר מחלקת הקליה, הוועד הפועל של ההסתדרות

י' שטרול - מנכל מחלקת הקליטה, הוועדה הפועל של ההסתדרות

ג' בן-ישאל - הוועד הפועל של ההסתדרות
מזכירת הוועדה
ו י מאור
קצרנית
שי צהר
סדר היום
היערכות משרד הקליטה והסוכנות נוכח מצב החירום.



היערכות משרד הקליטה והסוכנות נוכח מצב החירום

היו"ר מי קליינר;

אני פותח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת. נושא הדיון היום היערכות

משרד הקליטה והסוכנות נוכח מצב החירום. בין הנפגעים מהאירועים האחרונים מצויים גם

אי אלו עולים שמצבם מבחינה זו כמצב ישאלים אחרים שנפגעו.

אני מבקש לשמוע כיצד המצב הנופחי משליך על עולים. בשבוע הבא נקדיש ישיבה

לנושא השידורים לעולים, וכך נימצא מקיפים את כל הנושא. אני מבקש לשמוע ממר מנצורי

כמה דברי רקע, גם נתונים על מספר העוים, גם פרטים על ההיערכות שלכם במרכזי הקליטה

למצב הנוכחי.
בי מנצורי
הסקירה שלי מתייחסת לכ-50 מרכזי קליטה בכל הארץ. במרכזי הקחליטה האלה נמצאים

היום כ-12 אלף עולם, בהם למעלה מ-000,6 עולים מאתיופיה, גם עולים שהגיעו במהלך

האירועים האחרונים.

עשינו מספר פעולות בתחום שבו אנחנו דנים היום. ארבעה חודשים לפני האירועים

באנו בדברים וקיבלנו הנחיות ממפקדת הג"א וגם ממפקדי המחוזות והחבלים של הג"א

במקומות שבהם מצויים מרכזי קליטה, והתחלנו לטפל במערכת המיקלוט של המרכזים. הבאנו

את המקלטים לרמת תקן וציוד הנדרשים בחוק, אבל איננו משתמשים בהם.

ימים מספר לפני האירועים, על פי הנחיות שקיבלנו גם מהג"א וגם מקצין הבטחון של

הסוכנות היהודית, התחלנו לטפל בנושא ההדרים האטומים, והיום ישנם למעלה מ-3,000

חדרים אטומים, כאשר לכל משפיוה יש יידת מגורים אטומה. כל העולים שהיו בעת חלוקת

מסכות האבייך במרכזי הקליטה קיבלו מסכה, כמו שקיבלו כל אזרחי המדינה. העולים

שהגיעו במהלך האירו ים קיבלו את המסכות שלהם בנמל התעופה, וכן קיבלו שם הדרכה באשר

לשימוש במסכה ולהתנהגות שעליהם לנהוג במזמן הזעקה וכו'. הם הגיעו למרכזי הקליטה

כשבידם המסכה.

ימים מספר לפני ה-15 בינואר ובמהלך שבועיים שלושה האחרונים הועברה סדרה

רצינית מאד של הדרכות, גם בעל-פה וגם בכתב וגם בצורה ויזואלית על השימוש הנכון

בערכות, מה לעשות בזמן הזעקה ומה לעשות עם השמעת הארגעה. הצוותים של מרכזי הקליטה

תודרכו על ידי נציגי הג"א איך להפעיל את המסגרות האלה.

מהנסיון שהיה לנו בזמן האירועים שקרו בערבים, כאשר היו הזעקות והרגעות התברר

שאוכלוסיית העולים ידעב בדרך כלל איך להתנהג, מה לעשות בזמן האירוע וכיצד להתנהג

בזמן האירוע ואחרי מתן אות ההרגעה, מתי להכנס לחדרים האטוים ומתי לצאת מהם וכו'.

אצל עולי אתיךופיה המצב הזה מוכר ומקובל יותר, והם מבינים ומקבלים את זה בשקט

נפשי, ואילו העולים האחים קצת יותר לחוצים.

היו"ר מי קליינר;

אני מבין שמבחינת משרד הקליטה הענין הזה יותר מסובך. כי מרכזי הקליטה הם

מערכת סגורה שנוח יותר לטפל בה, אבל אני מבין שלמרבה המזל אין בעיות מיוחדות עם

העולים שמחוץ לרכזי הקליטה. אבל אני מבין שמספר עולים נפגע מהאירועים האחרונים.

האם יש לכם אינפורמציה אודותם? היינו רוצים לשמוע איך משרד הקליטה נערך למצב הזה.

אי כהן;

רציתי רק לציין שעולים שנחתו בשדה התעופה בזמן התקפת סקאדים התנהגו למופת,

ואפלו הרגיעו אותי. הרשימו אותי מאד הרגיעה הנפשית שלהם, המשמעת שגילו והשקט

הנפשי שבו התנהגו. ואני מדבר על מאות עולים שהגיעו מדי יום. נערכנו בשדה התעופה

לקראת בוא העולים, והתכוננו להסביר להם את הדברים מבלי להראות לחוצים, ואז באו



העולים ויחד אתם הסקאדים מעיראק, ולא תאמינו אם אומר לכם שהיתה זו לי חוויה בלתי

רגילה, אחרי 22 שנות עבודה במשרד, לראות את 450 העולים שירדו בשקט ובסדר מופתי,

קיבלו את המסכות ואת ההדרכה וביצעו את ההוראות בדיוק רב כשקול האזעקה מלווה אותם,

זו גדולתו של עם ישראל וזו גדולתה של העלייה הזאת.

שדה התעופה שלנו ערוך ומוכן והוא פועל במשך 24 שעות ביממה מדי יום, והעולים

שהגיעו קיבלו בו את הטיפול המלא, ועם הגיעם קיבלו מסכות אב"כ וגם טרנזיסטור עם

סוללות כדי שיוכלו מיד להתעדכן בחדשות. בימים אלה מפציצים אותנו ממש בהצעות לספק

עבור העולםסמיכות, טרנזיסטורים וכו' ושואלים אותנו מה עוד חסר לעולים. גם בארץ

וגם בחו"ל יש מודעות לצרכי העולים ויש הענות לספק לכם מחסורם. האווירה בסך הכל

נפלאה.

בסניפים ובלשכות של משרד הקליטה התחלנו בהערכות שלדית, כאשר בעלי התפקידים

החיוניים נותנים תשובה מידית לכל שאלה ומצב חריג שיתעעוררו. אחרי שהתייעצנו עם

מפקדת הג"א התחלנו להרחיב את צו הרחבה, והעובדים שלנו עובדים יותר שעות. ביום

ראשון בצהרים ב-19 לחודש היו כמעט כל הסניפים והלשכות של משרדי הקליטה פתוחים

ונתנו שירות שוטף לכל העולים שפנו לשם בלי יוצא מן הכלל. אני מתכוון לכל

הסניפים שלנו מקרית שמונה ועד אילת.

לאחר נפילת הסקאדים הראשונים הקמנו צוות חירום שמונה לנושאיםהאלה והמורכב

בעיקר מאנשים העוסקים בקליטה הברתית, והם מפעילים גם מתנדבים שהתפרשו בשטח. בין

הנפגעים יש כ-50 משפחות של עולים, והן טופלו כמובן על ידי הרשויות המוסמכות

והועברו לבתי מלון. הפעלנו מן מטה חירום המורכב ממנכ"ל המשרד, מנהל אגף לשירות

קליטה ואני מטפלים בכל בעיה שמתעוררת אצל העולים, מספקים ציוד התחלתי למי שזקוק

לזה, נותנים מיד שיק למי שיקר לו כסף. כל בעיה זוכה לפתרון מידי.

היו"ר מ' קלי י נר;

העולים שהדירה שבה גרו נפגעה גרו שם בוודאי בתנאי שכירות, כך שנטל התיקון של

הבית לא חל עליהם, אבל קרוב לוודאי שבדירה היה רכוש שלהם שנפגע, ונשאלת גם שאלה

לגבי שכר הדירה ששילמו מראש, במידה ושילמו אותו מראש.

א' כהן;

עולה ששילם מראש שכר דירה לשנה, והדירה שלו נהרסה, אנחנו מוצאים פתרון, לבעיה

שלו. או שנותנים לו שיק נוסף למקרה חריג, או בדרך אחרת. מכל מקום הוא צריך ואף

מקבל פתרון מידי, כי לא זה הזמן להתחשבנות אתו.

צוותי הקליטה החברתית נמצאים כל הזמן בשטח, הם צמודים לעולים שפךונו לבתי

המלון, וכל בעיה שמתעוררת מועברת למטה ומקבלת תשובה מיידית. אני מדבר על 50

המשפחות שפונו לבתי מלון. משרדי הקליטה פתוחים לתת שירות לכל שאר העולים. כל דבר

חריג מועבר להנחלה וזוכה לתשובה מידית לביצוע.
היו"ר מי קלי י נר
מי דיווח לכם על משפחות העולים שנפגעו?

אי כהן;

ברגע שמינינו צוותי חירום שלנו בשטח נוצר קשר עם הרשויות.

צוותים שלנו הלכו לבתי המלון ונפגשו עם העוךלים, הביאו לשם דוברי שפות ובדקו

מה חסר לעולים, ישבו אתם ושמעו את הבעיות שלהם. במידה והתעוררה בעיה שבסמכותו של

מנהל המחוז לפתור אורנה, היא אכן באה על פתרונה. במידה ולא, העבירו אלינו זאת

אלינו. העולים האלה נמצאים בקשר עם עובדי הקליטה החברתית ועם מתנדבים עד שיקבלו

את הטיפול שמקבל כל עם ישראל.



היום הפקנו עוד מספר לקחים. בכלמחוז מינימו צוות חירום לנושא הזרז. הדוגמה של

מהוז תל אביב הועברה למחוז באר שבע, למחוז היפה ולמהוז ירושלים. מהיום או מחר

תופעל יחידה במשרד הקליטה עד השעה 10 בלילה, ולשם יוכלו העולים לפנות עם בעיות

שהתעוררו אצלם.

המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות, בשיתוף אתנו, מוציאה עכשיו דף

מיוחד בשפה הרוסית עם מידע על מצב החירום. 40 אלף עותקים יחולקו בין העולים, ואני

רואה בזה דבר חשוב שיש לברך עליו. אגב, זה תואם עם הג"א.

היו"ר מי קליינר;

שמענו שלעולים מאתיופיה שלא נמצאים במרכזי הקליטה היוזה בעיה מסויימת בשל אי

הבנה בענין המסכות וכיו"ב.

אי כהן;

עלי לציין שביום שני, ה-20 בינואר, היו משרדי הקליטה מלאים עולים והעובדה

השוטפת נמשכה שם כרגיל. אטמנו שם מספר חדרים, והכל התנהל כרגיל.

היו"ר מי קליינר;

עולים שהגיעו לשדה התעופה ב-15 או ב-16 בינואר, וקיבלו שם את הכסף המגיע להם,

האם לא נאלצו להיתקע למספר ימים בבית מלון מפני שלא יכלו לשכור דירה, מאחר

ומתווכים לא עבדו, וכך נגרמו להם הוצאות יתר. האם הגיעו אליכם תלונות בשל כך?

לשכור דירה

אי כהן;

עד כמה שאני לא היתה תלונה כזו. גם ביום שלישי וגם ביום רביעי, ב-10 וב-21

לחודש, הגיעו עולים למשרדי הקליטה במקומות השונים כדי לקבל את הטיפול השוטף. אין

אף עולה ברחוב ואין אף עולה שהוא רעב, וזה חשוב לדעת.

היו"ר מ' קליינר;

אם לא היו תלונות ולא היו בעיות, זח רק משמח. אילו היו תלונות ענין זה הייתי

חושב שצריך לפצותם על אותם יים בהם נאלצו לשהות בבית מלון.

אני מבקש לשמוע מאלוף משנה קולטון כיצד אתם רוים מהזווית של הג"א את נושא

העולים בתוך כלל ההיערכות שלכם.

אל/מ חי קולטון;

אנחנו נפגעים עם העוים בשדה התעופה מיד בהגיעם. אנשי מחוז איילון קולטים אותם

בכל הקשור לערכות מגן. כל עולה מקבל את הערכה המתאימה לו, ולא שמענו שמישהו מהם

לא קיבל את הערכה המתאימה לו. ילדים עד גיל 7 מקבלים את המפוח. עם כמה מהעולים

אנהנו נפגשים לאחר מכן בוועדות הרפואיות, איפה שעולים עם בעיות רפואיות מקבלים

ערכות שמתאימות להם.

הערכה המתאימה להם

נ י ארד;

איך הם יודעים לאן עליהם לפנות בענין זה?

אל/מ חי קולטון;

אנחנו מפרסמים זאת בצורה מאד מסביבית. גם במרכזי הקליטה ואצל הארגונים

המטפלים בעולים ישנו המידע הזה, והם מעבירים זאת בין העולים.



היו"ר מ' קליינר;

הרוב הגדול של העולים המגיעים אלינו מתפזרים ברחבי הארץ מיד עם עוזבם את שדה

התעופה, ולא תמצא אותם מרוכזים במרכזי הקליטה, תוכל להשיג אותם שוב בבואם למשרדי

הקליטה בעיר שבה הם גרים כשהם באים להסדיר את ענייניהם.

אל/מ חי קולטון;

העולים החדשים מקבלים את הפתרון עוד בהיותם בשדה התעופה, מיד עם הגיעם.

היו"ר מ' קליינר;

אני מקווה שבשדה התעופה גם אומרים לעולה שאם יש לו בעיה מיוחדת הוא צריך

לפנות למקום פלוני כדי להופיע בפני ועדה רפואית שתמצא פתרון לבעיה שלו. אם אינכם

עושים זאת, כדאי שתגיהדו זאת לעולים, ובנוסף לכך תמסרו לו דף נייר שיסביר לו

לאו עליו לפנות במקרה ויש לו או לאהד מבני משפחות בעיה רפואית מיוחדת.

אל/ חי קולטון;

כשהעולה מגיע לעיר הוא נפגש עם הארגונים המטפלים בערלים והם יפנו אותו למרכזי

המידע שלנו, ועובדה שהם מגיעים אלינו. צריך כמובן לדאוג לנוכחותם של דוברי שפות

שונות כדי לעזור בטיול בנושא הזה.

הכשרנו הרבה מאד פעילי קליטה דוברי שפות שונות, כמו רוסית, אמהארית, אנגלית

ועוד, להדרכת עולים המדברים שפות זרות. הכשרנו גם סגלי עובדים של מרכזי קליטה

שונים. לאחר מכן עשינו הרבה מאד פעולות הדרכת אוכלוסיה של קבוצות עולים בעשרות

מתנ"סים בארץ, ואנהנו ממשיכים בהדרכות שוטפות על ידי המדריכות שלנו לשעת חירום,

כולל פריסת תערוכות ניידות בכל מיני אתרים, וכן הדרכה של עולים במרכזי קליטה.

בתחום הפרסומי אנחנו דואגים שכל מה שפורסם בנושא חלוקת ערכות המגן יפורסם

לפחות ב-4 שפות: עברית, אנגלית, רוסית וערבית. בשלב ראשון לא היינו עדיין ערים

לצורך בשפות נוספות שאוכלוסיות יותר קטנות נזקקות להן.

היו"ר מ' קליינר;

שפות נוספות הן אמהארית כמובן וגם ספרדית. דיברתי עם מנכ"ל רשות השידור

בנדון, והוא אמר לי כי הוא לא הכתובת לענין הזה. עשרות אנשים התקשרו אתי טלפונית

והדגישו את הצורך במסירת הודעות האזעקה והארגעה בשפה הספרדית.

אל/מ ח' קולטון;

גם בספרדית וגם באידיש. רק אתמול דיברתי עם דובר צה"ל על הנושא הזה, ואני

מקווה שזה יסתדר מהר מאד.

הג"א מבין שמדובר באוכלוסיה מיוחדת, ומטפלים בהם לפנים משורת הדין. אנחנו

משתדלים לעזור, להקל ולסייע במידת האפשר.

צשץדךחפ ךעזןר ןךהקך ןךסהחע

היו"ר מ' קליינר;

החלק הגדול של העולים מאתיופיה נמצא במרכזי קליטה, ואתם ין לנובעיה כי קל

להגיע אליהם ולהעביר להם מידע. העולים שאינם נמצאים במרכזי הקליטה גרים בריכוזים,

ואי מבקש שתשימו דגש מיוחד לעוים מאתיפיה שנמצאים בשכונות כי הם זקוקים לסיוע

נוסף, גם נפשי, ולא רק בתחום ההדרכה.



מ' שרמן;

לנו במל"ח אין קשר ישיר עם העולה כפרט, מאחר ואנחנו עוסקים במשק, והעולה נבלע

בתוך כלל חאוכלוסיה הישראלית. משרד הקליטה הוכר כמפעל חיוני, כדי שיוכל להפעיל את

כל העובדים על פי צו במידה ויש צורך בכך.

אנחנו במטה פועלים 24 שעות ביממה, ועד היום לא הגיעו אלינו תלונות, גם לא

תלונות על אי טיפול נאות באותן 50 משפהו עולים שפונו. מתוך ידע אישי וקרה אישית

לנושא במקום המגורים שלי, אף שלא הייתי הרבה בבית בימים אלה, אני יודע שועדות

הקליטה של הרשות המקומית מטפלות בעולים הבודדים המפוזרים בבתים השונים שבאותה

רשות מקוית, וזה חשוב ביותר.

היו"ר מ' קלי י נר;

היות ואתה קרוב גם לנושא העליה והקליטה רציתי לשמוע אם מישהו אצלכם חשב על

האפשרות לשלב גם את העולים במצב החירום הזה. אחת ההשלכות השליליות שיש למצב

החירום על העולים זה העיכוב בבנייה. מצד אחד אין בונים, ואין ספק שתהיה דחייה

בבניית מגורים עבור העולים.. מצד שני, קיימנו אתמול דיון בנושא התעסוקה של

העולים, ובין השאר אמרנו שלאור הדיווח על מחסור בידיים עובדות בתחומים שונים,

כאשר ישנם עולים המשוועים לעבודה, אפילו חלקית וזמנית ולא קבועה, צריך לחשוב על

שילוב הדברים.

מ' שרמן;

בשל העדרותם של תושבי השטחים המשק שלנו זקוק מאד לידיים עובדות, ואל רשות כוח

האדם שלנו הופנו דרישות רבות לכוח אדם, לסיוע של חיילים וגדנעים. אנחנו אמרנו שיש

מספיק כוח אדם לא מנוצל ויוסר עבודה בארץ. ומשרד העבודה, באמצעות לשכות העבודה,

עשה נסיון להפנות את מבקשי העבודה לעבודות האלה. אבל שמענו מאוחר יותר שלא היתה

הענות גדולה ללכת לעבודת קטיף פרי הדר או פרחים, לא מצד העולים החדשים וגם לא מצד

מחוסרי העבודה.

היו"ר מי קליינר;

נימה דומה שמענו כאן גם בדיון שקיימנו אתמול בנדון. בעקבות הדיון הזה דיברתי

עם ארגוני העולים והם אומרים שקביעה הזאת אינה נכונה, וכי לדעתם לא נעשה נסיון

מספיק רציני לגייס אותם. המשנה למנכ"ל שירות התעסוקה אמר כאן שלדעתו יש נכונות

מצד העולים החדשים לצאת לעבודה. אתמול דיברתי עם

ח' שרמן;

כתוצאה מהערכות מוקדמת בתחום האישפוז והשירות הרפואי הצלחנו להשיג הרבה מאד

רופאים וסגל רפואי מבין העולים החדשים. כפי שאמרתי, בתחום הזה היתה הערכות מוקדמת

של משרד הבריאות לנו, כאשר היו בידיו רשימות על מי שעבר את הבחינות והוסמך לעסוק

ברפואה וכו', וכך הצליחו להשיג את כוח העבודה הרופאי מקרב העולים.

י י גרוברג;

אני רוצה לשאול את המשרדים הנוגעים בדבר מדוע מזכירים בהקשר לנושא הזה רק את

משרד הקליטה ואת הסוכנות היהודית? ישנו בארץ ארגון עובדים גדול מאד, המייצג תנועה

חברתית, ארגון שלא בא לדרוש ולבקש דבר לעצמו, אלא מוכן ורוצה רק ליגת. מדוע לא

מזכירים גם אותו כמי שצריך לשתפו בפעולת העשייה, בעיקר שהוא רוצה ומוכן לתרום?

ההסתדרות קולטת עולים מבחינה חברתית, והיא עושה את בגדול באמצעות מועצות

הפועלים. אני רוצה להביא בפניכם דוגמאות לפעילות של מועצות הפועלים. ברחובות

ובנהריה טיפלו מועצות הפועלים באיטום החדרים בבתי עולים חדשים וזקנים המתקשים

לעשות זאת. חילקו טרנזיסטורים לעולים חדשים שאין להם טלוויזיה ולא רדיו.



מובן שחייבים להגיד מילה טובה גם למתנדבים. לצד מועצות הפועלים והמטה שלנו

עובדים ופועלים הרבה אלפי מתנדבים, ועושים עבודה נפלאה.

עם חידוש פעילותנו בנושא הסמינרים דאגנו לכך שיהיו שם חדרים אטומים ושכל עולה

הבא לשם יביא אתו את המסכה שלו.

אני מתכונן לבקר במרכזי קליטה ובמיוחד במקומות בהם מצויים עולם מאתיפיה, ובשם

ההסתדרות אני מתכונן לחלק להם טרנזיסטורים כדי שיהיו מעודכנים, כי אני לא מאמין

שהנושא של סאדם חוסיין יסתיים תוך יומיים, כפי שהאמריקאים אומרים, ולכן עלינו

להיערך לתקופה נוספת מסויימת, וכדי להקל על העולים החדשים אנחנו נבוא גם אליהם.

מזכ"ל הסתדרות מר קיסר זימן את הוועדה המרכזת ואת התעשיינים במטרה להחזיר מיד

את המשק לפעילות תקינה ולעבודה מלאה, כולל יציאה לקטיף. ואכן ההסתדרות והתעשיינים

עושים הכל כדי שהדבר הזה יתבצע, תוך שמירה על כללי הג"א וכל המשתמע מזה.

אנחנו מפרסמים בעתונות שיש לפנות אל מועצות הפועלים לאיתור מקומות עבודה

ועובדים. אתמול נאמר לנו כאן שאין די ידיים עובדות, ואני יכול לומר לכם במלוא

האחריות שגייסנו אוטובוסים והסענו עובדים לעבודה בקטיף, והם הגיעו למקום העבודה

בשעה רבע לשבע. אבל בשעה שבע הודיעו להם שלא צריכים אותם. זה קרה בחיפה וזה קרה

גם בפתח תקווה. אני לא יודע מה היתה הסיבה לכך, וגם אינני רוצה להכנס עכשיו לענין

הזה, אבל זה קרה.

פנו אלינו מספר פעמים בדבר הצורך לשדר בספרדית בזמן האזעקה. גם אני וגם יו"ר

ארגוני העולים פנינו אל רשות השידור בענין זה, ולאחר מכן אכן פירסמו פעם או

פעמיים הודעות אזעקה בשפה הספרדית, אבל אחרי פעמיים הפסיקו. לדעתי חשוב מאד

לפרסם הודעות מהסוג הזה גם בספרדית, כי מגיעה אלינו עלייה מדרום אמריקה, ובעיקר

עלייה של מבוגרים שאינם יודעים עדיין עברית ואינם יודעים גם שפות ארורות.

ההסתדרות עושה ותעשה כמיטב יכולתה לשמירת הרגיעה במשק ולהחזרתו המיידית

לפעילותו התקינה.

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו ממינים את ההסתדרות לישיבות הוועדה למרות שיש גופים וולונטריים אחרים

שעוסקים בענין בגלל התרומה המיוחדת שלה ובגלל המעמד המיוחד שלה, אבל ברור

שהסוכנות ומשרד הקליטה הם הגופים שמבחינה ממסדית ממונים, בעוד שאתם עושים פעילות

עזר שבהחלט מורגשת.

ג' בן-ישראל;

אני רוצה להתייחס לדבר אחד שבא לידי ביטוי בדבריו של מר שרמן, שעולים לא

רוצים ללכת לעבוד בקטיף.

חי שרמן;

לא אמרתי שאינם רוצים לעבוד בקטיף. אמרתי שלא היתה הענות לפנייתנו בענין זה.

גי בן-ישראל;

יש פה תופעה מוזרה. הנושא הזה מתחלק לדעתי לשלושה. הבעיה הקשה ביותר היא

בעיית השכר. דה-פקטו עד היום לא מורידים כשעולים את דמי הקיום אם הם יוצאים

לעבודה. אין שום הסדר חוקי בענין זה. בכל שעה שהיא אפשר לקזז להם. עד היום לא

מקזזים בעיקר בגלל הבלגן שקיים בהתחשבנות, אבל מבחינת המצב המשפטית אפשר לקזז.

אין שום הסדר חוקי של הנושא.
נ' ארד
זו המדיניות.

גי בן-ישראל;

אבל ברור שאין הסדר חוקי בנושא הזה. היה לנו נסיון עם כמה הטבות שניתנו לאו

דווקא לעלולים, ואחר כך לקחו אותם חזרה. העולה החדש לא יודע בצורה ברורה שאם הוא

יוצא לעבודה הוא יקבל עבור זה סכום כסף מסויים בנוסף לסל הקליטה. עד היום לא

עשינו מסע הסברה לאומי לעולים בנושאים האלה, לא מהצד הכלכלי ולא מהצד הלאומי של

השליחות החשובה שהם יכולים למלא. לעולים יש רגישות לנושא הלאומי, והם מוכנים

להקשיב, כי רובם עוד לא מקולקלים מבחינה זו.

ראינו מנסיון בכל מיני מועצות פועלים שטיפלו בנושא, שאם אתה מבהיר לעולה שהוא

יכול לזכות בתוספת הכנסה, ואם ארנה מסביר לו את החשיבות שבעבודה הזאת דווקה, ואם

אתה גם רואה בזה הכשרה מקצועית, הדבר עוזר בהחלט. אם מדובר בפרחים אפשר לומר

שמדובר שם בהכשרה של שבוע ימים גם כשאין זו עבודה שדורשת מיומנות גדולה במיוחד.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

אתמול קיימנו ישיבה מיוחדת לנושא הזה, ושמענו שבקטיף פרחים נדרשת מומחיות

גדולה בהרבה מזו הנדרשת בקטיף הדרים ואפילו בנין.

גי בן-ישראל;

השאלה היא איפוא שאלה של התארגנות. צריך לומר לעוים שיש הכשרה מקצועית לנושא

הזה, שיעברו שבועיים של לימוד ואחר כך עבודה. אני טוען שאין הערכות לאומית לקליטת

העולים בעבודה, ורק מדברים על כך שהעולים לא כל כך רוצים לעבוד. אני חושב

שהוועדה הזאת יכולה למלא תפקיד מרכזי בנושא הזה.

אנחנו כהסתדרות מתכוננים להעמיד את זה כנושא מאד מרכזי. כי מעבר לערך הכלכלי

שיש בהליכתם של העולים לעבודה, יש בזה גם ערך בעל יושיבות לאומית גדולה. אנחנו

מוכנים לתת למדינה יד כדי לעושת ביחד מאמץ לאומי מירבי הן בנוגע לשכר, הן בכל

הנוגע למודעות והן בקשר להכשרה מקצועית, כדי להביא אותם לעבודה. ובלא קשר לעולים

אני רוצה להוסיף כי במצב הנוכחי מותר גם לההכביד בנושא הקריטריונים לקבלת דמי

אבטלה כדי לעודד אנשים לצאת לעבודה.

הי ו "ר מי קליינר;

החקלאות זה דבר חשוב, וצריך לעשות מאמץ כדי להפנות עולים לעבודה בחקלאות, וגם

כאקט חינוך חשוב להוציא אותם לשם כך מהאולפנים. מאמץ לאומי אדיר צריך לעשות בנושא

הבנייה, ומן הראוי שהממשלה תשתף בענין זה פעולה עם ההסתדרות הכללית. ענף הבניין

היה העדף שסימל את בנין הארץ, וכולנו יודעים מה קרה בענף הזה, ואני חושב שיש

סיכוי מסויים לפריצת דרך בתחום הזה, ולא צריכים להיות קשורים בסיסמאות.

בישיבה שקיימנו אתמול אמרתי לאנשי שרות התעסוקה, שאם זה נכון שצריך 10 אלף

פועלים זרים, ועל כל פועל זר ילמדו 3 או 4 עולים את המקצוע הזה, לפי דעתי זה

חיובי, ואפשר לדאוג לכך שזה יהיה מוגבל לחצי שעה או לששלושה חודשים, לפי חצורך,

וצריך לרדת מסטיגמות, אלא אם כן מישהו יכול להוכיח שזה לא אמת.

גיבן ישראל;

האם נוצרו בארץ עובדים זרים שלא ברחו?



מ' שרמן;

צריך לקשור את זח עם שרות התעסוקה. הדרישות הופנו אל שרות התעסוקה, ושרות

התעסוקה לא לא נענה לדרישות שבשאומעמק הירדן ומהערבה. רק מאוחר יותר פנינו אל

הנוער ואל הנהל כדי לתגבר אותם בגדנעים.

היו"ר מי קליינר;

אינני יודע לגבי עמק הירדן כי לא למדתי את הנושא. אבל אני מכיר את הנעשה בענף

הבנין. השר אמר לנו שהוא זקוק ל-10,000 העובדים הזרים, כי באמצעותם אפשר יהיה

ללמד את הפועלים הישראלים את המקצוע הזה.

מנכ"ל מרכז הקבלנים אמר לנו כאן אתמול שבתי הספר שלו מלאים, ושעיקר הטכניקה

ללימוד עבודת הבנין נלמדת באתרי הבנייה, ואין לו אתרי בנייה ללמד בהם כי אין לו

מי שיפעיל אותם, ולכן גם אינו יוכל ללמד את העולים את המקצוע הזה. אני מציע

שנשתחרר במקרה זה מעמדות אמוציונליות, ונראה לגופו של ענין מבחינה פרגמטית מת

נכון ומה לא נכון. בדרך הלצה אמרתי שטוב ששרות התעסוקה לא התנגד להפעיל זרים

בנושא הפטריוטים, ולא דרש שעולים מרוסיה יפעילו אותם.

הייתי ממליץ על מסע משותף לסוכנות, למשרד הקליטה ולהסדרות לעידוד עולים להכנס

לענף הבניית. אנחנו בוודאי ניתן לנושא הזה את מלוא עזרתנו.

t
אי טנצר
אנימדבר כעולה חדש שהינו ותיק ומכיר את הבעיה מבפנים וגם קצת מבחוץ, ולא

כנציג המשרד. מדית ישראל נמצאת כרגע במצב מאד עדין ומיוחד במינו, ומשיחות שקיימתי

עם עולים חדשים הבנתי שעולים חדשים רבים מוכנים להתגייס למאמץ הלאומי.

כדוגמה אני יכול להביא את ארגון ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה, שב-16 בינואר

שלח מכתב לרמטכ"ל, בו הם כתבו שהם מוכנים להחליף חיילים או אנשי מילואים בעבודות

שונות. עד עכשיו ולא קיבלו תשובה לפנייה הזאת. העמותה הזאת עובדת חזק ויפה מאד.

ברעננה, למשל, יוצאים מדי יום 33 איש לעבודה באפסנות במחנה צבאי. דבר דומה קיים

בכרמיאל, בנצרת עלית, בבאר שבע ובעוד מקומות, כשעולים רבים התנדבו שם למשמר

האזרחי ועוזרים לעולים חדשים בהסברה על מסכות אב"כ, איטום חדרים וכוי. אני מדבר-

על עוים חדשים שנלחמו במלחמת העולם השנייה, ביניהם עולים שעלו לפני מספר שנים,

ועולים שעלו לפני חודשיים. אלה אנשים שעברו את מלחמת העולם השניה ויש להם נסיוו.

הם הלכו לבדוק את המקלטים. מדובר בעבודה התנדבותית שנעשית על ידי חברים המאורגנים

ב-48 סניפים המקיפים אלפי פעילים.

דיברו על החקלאות. זכור לי שבברית המועצות מדי פעם היו לוקחים את האנשים

מהעבודה ומעבירים אותם לכפר כדי שיעזרו שם בעבודה, ואחרי שעבדו שם היו לוקחים

הביתה קצת תוצרת חקלאית. אני חושב שזה רצוי מאד ליצור מצב שלא רק מדינת ישראל

נותנת לעולים החדשים, אלא שגם העולים החדשים עוזרים למדינת ישראל. חשוב שהעולים

ירגישו שהם חלק ממדינת ישראל ושהם עוזרים לה בשעת הצורך. זה מאד חינוכי וגם יקרב

את העולים החדשים אל הוותיקים אם יקחו אותם מדי פעם לעזור בחקלאות.

בנושא הבנייה נתקלתי בכמה מקרים עצובים, שרימו את העולה החדש, ובמקום 700 שקל

לחודש שהבטיחו לו, ולא 1,500 אי 1,700 שקל לחודש, נתנו לו בסופו של דבר רק 500

שקל. אני רוצה לציין שנתקלתי גם במקרים יפים, כמו המקרה של קבלן מסויים שארגן

קבוצה קולאופרטיבית של רוסים שעובדים בפסגת זאב, והוא משלם לכל אחד מהם 1,700 שקל

לחודש. ואם הם יגמרו את הבנייה מחר יותר, הם גם יקבלו מענק. העולים מאד מרוצים

מזה. קודם כל הם מרוצים מזה שמשלמים להם שכר הוגן. בנוסף לכך הם מרוצים מזה שחם

יודעים שלמקצוע שהם לומדים פה יש עתיד בארץ



נ' ארד;

מהנסיון של התקופה האחרונה למדנו שהישיבות האלה עוזרות להתארגנות מידית, כי

מועלוךת בהן גם הצעות טובות.

אני לא שקטה לגמרי מהצורה בה מקבלים תעוים את ההסבר בכל הקשור למסכת הגז וכו'

מיד בהגיעם לשדה התעופה. אני חושבת שהם חייבים לקבל חומר הסבר נוסף שאותו ילמדו

בשעת הפנאי, כאשר לא יהיו עייפים ולחוצים כפי שהם בהגיעם לשדה התעופה.

היינו בשדה התעופה כאשר הגיעו עולים מאתיופיה וכאשר הגיעו עולים מברית

המועצות, וראינו שהנאשים עייפים מאד ולא כל כך מבינים מה ואיך. כשכבר יסתדרו היכן

שיסתדרו הם יוכלו לקרוא ביתר תשומת לב את חומר ההסברה שצריך להימסר להם ויבינו את

הנאמר בו, וילמדו ממנו איפה הם יכולים להחליף את המסכות שקיבלו במקרה ואינן

מתאימות להם וכו'.

אי כהן;

אם אקבל נייר הנחיות בשפה העברית אני אדאג לכך שתוך ך48 שעות זה יתורגם לשפות

המתאימות, והחומר יהיה בשדה התעופה לחלוקה בין העולים בהגיעם ארצה.

נ י ארד;

אשר למרכזי הקליטה, עד עכשיו לא נפלו עלינו טילים לא קונבנציונלים, אבל בתוך

הערכה יש דברים נוספים למסכה, ואני לא בטוחה שהעולים יודעים למה נועד כל דבר

שבערכה וכיצד להתמש בו, וחשוב שהאינפורמציה הזאת תימסר להם ובמדוייק,

טוב שהתחלנו לשים לב לאוכלוסיות הי ותר חלשות, אוכלוסיית העוורים, החרשים,

הזקנים וכו'. צריך לברר מה הם הדברים שלא ידועים להם, ולמצוא את הדרך להסביר להם

את הדברים בצורה שמתאימה להם ביותר, כדי שידעו מה לעשות במקרה כזה או אחר. אם

ידעו מה לעשות בכל דבר ובכל מקרה הם יוכלו להתגבר ביתר קלות על החרדות שלהם.

התקשורת משדרת הודעות בשפות שונות, אך האם בודקים אם זה באמת מגיע אל כולם,

ובאיזו מידה הם נענים להודעות כמו זו בדבר הנצורך להחליף סוללות וכו'. יש הרבה

עולים חדשים שהגיעו ארצה בתוך התקופה הזאת, ואינני בטוחה אם הרשויות המקומיות

שבהן הם נמצאים יודעות על קיומם ודואגות לשלולח אליהם את האנשים שיעזרו להם

וידריכו אותם.

הייתי רוצה עוד לדעת מה הקשר שבין מל"ח ומרכזי הקליטה. אני מבינה שאין קשר עם

העולים הבודדים, אבל איך בכל זאת ניתן להבטיח שכולם מקבלים את האינפורמציה המלאה,

את המידע הדרוש?

מ' שרמן;

מל"ח מטפל במשק הכלי. הקשר שלנו הוא עם ועדות מל"ח מקומיות. בכל רושת מקומית

יש ועדת מל"ח מקומית, בראשות ראש העיר או ראש הרשות המקומית. הקשר שלנו עם משרדי

מל"ח הוא עם ראש הרשות וועדת המל"ח, ואנחנו מנחים את ועדת המל"ח. ועדת הקליטה

איננה חלק מוועדת המל"ח. ועדות המלח הן ועדות מקצועיות, כך שאין להן קשר ישיר עם

העולים החדשים.

היו"ר מ' קליינר;

האם לרגל המצב המיוחד שבו נתונה כעת המדינה השב משרד הקליטה גם על האפשרות

"לנצל" את העולים בענפי תעסוקה שונים?



אני מבקש לשמוע את התייחסותכם למסירת ההודעות בשפה הספרדית, כי רבים

מתעניינים בזה. הפרסומים נעשים בחמש שפות, ואינני מביו מדוע קשה להוסיף גם את

השפה הספרדית השיקופית.

כשדיברנו אתמול על העבודה בבניין הושבנו על העולים מברית המועצות, כי הם

מהווים את רוב העלייה, אבל מה עם העולים מאתיופיה, ובמה הם עוסקים? האם נעשה מאמץ

לשלב גם אותם בענף הבנייה? האם ידוע לכם על הצלחה של עולים מאתיופיה בענף

הבנייה, למשל?

אי כהן;

גם בזמנים האלה מטפל משרד הקליטה בעולים המגיעים בדרך השיגרה, ואפילו בהילוך

גבוה. אתמול יצאו מאיזור המרכז שלושה אוטובוסים עם עולים שיש להם קשיים בתחום

הדיור. לקחנו אותם ל- ליד בית שאן, כדי שיראו אם הקראוונים שם נראים להם

ומתאימים להם. עשינו את המבצע הזה אחרי שהתייעצנו עם הג"א, וסוכם שאנחנו יכולים

לעשות זאת אם נצא מוקדם ונחזור לפני חשיכה ונמלא אחר הוראות ההתנהגות באוטובוסים

בזמן אזעקה וכו'. אינני יודע עדיין את תוצאות הסיור הזה. אני מקווה שעד הערב נקבל

דיווח על מידת התלהבותם של העולים מהקראוונים האלה.

אני כמובן אינני הכתובת לנושא התעסוקה. לקחו מאתו גם התקציבים שהוקצו להכשרה

מקצועית, פנים מפעלית ואחרת, למרות שאני חושב שעשינו בתחום הזה עבודה גדולה

וטובה, כי אנחנו מיומנים ומקצוענים בנושא הזה ותרמנו תרומה רצינית להסבה מקצועית,

להכשרה פנים מפעלית וכו', כי היה לנו נסיון רב בנושא הזה. אבל היו החלטות ולקחנו

מאתנו את התקציב הזה והעבירו אותו למשרד העבודה והענין יצא מידינו.

אני חושב שאם לא תהיה תוכנית אחת משולבת של כל הגורמים הקשורים בנושא הזה אי

אפשר יחהיה לבצע את המשימה החשובה הזאת של הכשרה מקצועית, הסבה מקצועית, הכשרה

פנים מפעלית וכיו"ב. צריך להבין שלא משרד הקליטה הוא בעל-הבית של העולים, לא

הסוכנות היהודית ואף לא משרד האוצר, אלא כולנו צריכים לעבוד ביחד כדי להשיג הצלחה

בנושא חשוב זה.

יושב ראש הוועדה שאל בענין העולים מאתיופיה. היו לי הכבוד והזכות להיות אחראי

על קליטת עולי אתיופיה בשנת 1984. ואני זוכר שהתעוררה אז השאלה מה לעשות אתם בכל

הקשור לעבודה, לאיזו סוגי עבודה יש להפנות אותם ולהכשיר אותם. ונקבע אז איסור

מוחלט על הפנייתם לענף הבנייה, כי הבנייה באותו זמן היתה במצב מסויים. עשינו אז

את כל המאמצים בכיוונים שונים אחרים, ועשינו טוב מאד לאותה תקופה.

בשנים 1985 ו19860 עברו עולי אתיופיה הכשרה פנים מפעלית בשירותים למיניהם,

ואכן הם נקלטו יפה בעבודה בבתי דפוס, בבתי אריזה, במפעלי מזון, בתעשיה, והם עושים

את עבודתם מצוין. כאשר נשאלתי בזמנו בוועדה על מצב התעסוקה של עולי אתיפיה אמרתי

שאין אצלם אבטלה, פרט כמובן לחולים ולחלשים המקבלים תמיכה. אין אצלם אבטלה מפני

שביחד עם משרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה וגורמים אחרים מצאנו את המסלול

המתאים להם, והפנינו אותם לעבודות אלה. זה שוב מוכיח שכאשר עובדים ביחד ובשיתוף

פעולה אפשר גם להצליח, ומצליחים.

אם היינו עובדים גם היום בשיתוף פעולה עם הגורמים השונים בנושא התעסוקה

לעולים, אני בטוח שהיינו מצליחים לשלב עולים רבים בענף הבנייה שהוא חשוב לעולים

ולמדינת ישראל, וזה היה מביא ברכה לכל העוסקים בו.

היו"ר מי קליינר;

אלוף משנה קולטון, בישיבה שקיימנו בשבוע שעבר בנושא עולי אתיופיה נאמר לנו

שהוכנה קסטה בשפה האמהארית בשביל עולי אתיופיה, ובה הדרכה באשר לצורה שבה יש

ללבוש את המסכה וכיצד להשתמש באביזרים השונים שבערכה, והקסטה מונחת במשרדי

הטלוויזיה ואין משדרים אותה. שאלתי את מר בראל מדוע זה כך, והוא אמר לי שלא הם



הקובעים מה משדרים ומה לא משדרים. ההוראות שהם קיבלו אומרות שברגע הישמע קול

האזעקה הם משמיעים קסטות בעברית, אנגלית, רוסית וערבית. הצעתי שישמיעו את הקסטה

באמהארית כתשדיה שירות ושיודיעו על כך ברדיו כדי שדוברי השפה יוכלו לראות את

השידור בטלוויזיה, כי מצאנו שזה חיוני בשבילם. ושוב הוא אמר לי שהדבר לא בידיו,

אלא הג"א.
אל/מ הי קולטון
אני אישית מטפל בנושא ההודעות בשפה הספרדית ובשפה האמהארית. גם אלי הגיעו היו

פניות בענין זת, וגם אל דובר צה"ל שהוא, בסופו של דבר, מי שמכניס את הדברים

לשידור. אני יכול להגיד לכם שהמערכת הצבאית, הג"א וצה"ל מטפלים בנושא הזה.

במועד הקרוב ביותר נוכל לשמוע את הודעות האזעקה והארגעה גם בשפה הספרדית וגם בשפה

האמחארית.

הוכנה קסטה בשפה האמהארית ובמספר שפות נוספות. אני לא יכול להגיד לכם מדוע זה

עוד לא שודר בטלוויזיה. הנושא ייבדק, בהביאי בחשבון שי ושב ראש הוועדה מבקש

להפעיל את זה.

באשר לחומר הסברה בשדה התעופה בשפות שונות, בנוסף לעברית, אני יכול להגיד

לכם שיש חומר הסברה רב גם בשפות אחרות, אבל כדי לענות לבעיות הספציפיות של הזמן

הזה ועל הבעיות הרפואיות, אנחנו נכין חומר נוסף בעברית וכנראה גם ברוסית. אם

יתגלו קשיים נעבוד בשיתוף פעולה עם מר אפרים כהן. אני מניח שתוך יומיים או שלושה

הנושא הזה יקבל מענה.

בענין הצורך להחליף סוללות, היה מסע הסברה מאד רציני בענין הסוללות גם בשפות

זרות. שלשלום בלילה השתתפתי בתכנית שאלות ותשובות ב"קול ישראל" בשפה הרוסית כדי

להשיב לשאלות מאזינים, ורוב השאלות התייחסו לענין הסוללות, ואני כמובן השבתי

עליהן. הסברים בנושא זה גם פורסמו בעתונות. אני מסכים שאף פעם זה לא מספיק, אבל

אנחנו נמצאים לפתות בכיוון הנכון.

מ' שרמן;

אלפי משפחות עולים התפזרו בקליטה ישירה בארץ, והן לא נמצאות בקשר ישיר וקבוע

עם רשויות הקליטת. אני חושב שיש מקום לבדוק אם דווקה בימים אלה יש מי שמגיע אליהן

כדי לראות איך הן מסתדרות. משפחות ישראליות רבות נודדות בימים אלה צפונה ודרומה,

ומשפחות העולים נשארות במקומן. יש לבדוק עם ארגוני העולים ועם ועדי הקליטה

המקומיים אם יש מי שמגיע אל המשפחות האלה כדי לעודד אאותן, להגיד להן מלה טובה

ולראות איך הן מסתדרות בימים אלה במיוחד. העולים צפונים בבתיהם, ויכול להיות שיש

אצלם חרדה גדולה, ואין אינם כל קשר.

הי ו "ר מי קליינר;

זו אכן הערת חשובה מאד לתשומת לב הגורמים המטפלים. בין האזעקה לארגעה מפנים

השדרים ברדיו את תשומת לב המאזינים לעולים החדשים שגרים בסביבתם, ומעודדים אותם

לבדוק אם הם יודעים כיצד לנהוג עם המסכות, אם הם יודעים מתי אפשר לצאת מהחדר

האטום וכו', ובכלל לדפוק על דלתם ולשאול לשלומם. ברדיו מדי פעם בזמן הארגעה או

תהיך הארגעה מזכירים גם השדרים. שמעתי על משפחות עולים שנשארו יחידים בבית דירות.

אבל עכשיו ממלאים שוב בתי הדירות בתל אביב כשהדי ירים חוזרים לבתיהם.

י י גרוברג;

במועצות הפועלים עובדים אלפי מתנדבים, כפי שציינתי קודם, ואנחנו יכולים בהחלט

להפנות את המתנדבים האלה לערוך ביקורים בבתי העוים, אבל בתנאי שנקבל את הכתובות

שלהם.



היו"ר מי קליינר;

אני מבין שהכוונה היא שהקליטה ההברתית תיעשה באמצעות הרשויות המקומיות, וכך

זה אמנם מתנהל. אני מניח שההסתדרות משולבת בעשייה הזאת בכל או ברוב הרשויות

המקומיות. אם יש מקומות שבהם יש בעיה, אני אישית מוכן לסייע.

י י גרוברג;

בלוד, למשל, יש לנו בעיה בענין זה.

ח' שרמן;

הבוקר שמעתי ברדיו שמרכז ההתנדבות מבקש מתנדבים נוספים, כי יש מחסור גדול

במתנדבים. והנה כאן אנחנו שומעים שיש מתנדבים, אז מדוע לא נוצר הקשר?

היו"ר מי קליינר;

אם הדבר נעשה באמצעות מרכז ההתנדבות אזמין לאחת הישיבות הקרובות על הוועדה את

הגברת חבקין ונבדוק את הענין. אם יש בעיה עם רשות מקומית מסויימת אני מוכן לבדוק

את הנושא ולנסות לסייע.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 30 13)

קוד המקור של הנתונים