ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/02/1991

העסקת עולים בעבודות -זמניות בזמן חרום

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 132

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, כ' בשבט התשנ"א (4 בפברואר 1991). שעה 12:00

נכחו;

חברי הוועדה; מי קליינר - היו"ר

מי גור

י ' פרח

י ' צור

ג י שפט

מוזמנים; עי כץ - משנה למנכ"ל שירות והתעסוקה

ת' קו - יועצת שר החקלאות

מי אלרן - סמנכ"ל עיריית תל-אביב

שי שלו - מתאם פעולות קליטת העלית, עיריית ת"א

י י ענבר - רכז קליטה אזורי, מועצת רמת הנגב

ר' כספי - ראש אגף תברואה, עיריית רמת-גן

י' הרפז - מזכיר התאחדות המלונות, סניף ירושלים

ש' קליין - מזכיר איגוד מגדלי הפרחים

ש' מור - איגוד מגדלי הפרחים

י' שריד - איגוד מגדלי הפרחים

י' אברהם - איגוד מגדלי הפרחים

ד' לוי - ראש מועצת בקעת הירדן

מי מיודיק - מזכירת המועצה

צי הנדל - מועצה אזורית חוף עזה

י' גורן - מנכ"ל הקרן לפיתוח הבניה, התאחדות הקבלנים

עי בר-עם - מנכ"ל התאחדות הקבלנים

י' שטרול - מחי קליטה, הועד הפועל של ההסתדרות

מי גרוברג - יו"ר מח' הקליטה בהסתדרות

מזכירת הוועדה; ו' מאור

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; העסקת עולים בעבודות זמניות בזמן הרום.



העסקת עולים בעבודות -זמניות בזמן חרום

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושא שלנו היום הוא מאד פשוט וברור. אנחנו ננסה

להתמודד עם תעלומה. מצד אחד הרבה מאד ארגונים ומוסדות, טוענים, בצדק: אין לנו

ידיים עובדות בענף הבנין, החקלאות, הפרחים. מצד שני ארגוני עולים, גופי עולים,
אומרים
הבו לנו כל עבודה - והעסק לא מתחבר. אני שומע שהקבלנים מבקשים להביא

עובדים מחו"ל, ומר עטר כץ משירות התעסוקה אמר: למה זה קורה? אני מקווה שעם כל

המוזמנים שהגיעו אלינו נגיע לתשובות יותר טובות להבנת הבעיה, מה המניעה, האם זה

ארגון לקוי או שיש לכך סיבות עמוקות יותר. אולי גם נוכל להתמודד עם הבעיה, כי

המטרה שלנו היא לא לקיים דיון אקדמי תיאורטי אלא לנסות לקדם את הענין, למצוא

פתרונות ולהפעיל את כובד משקלנו, כמו שעשינו בעבר בתחומים אחרים שקשורים לקליטה.

המילה נשמע את מר עטר כץ, משנה למנכ"ל שירות התעסוקה, שיציג את הנושא באופן

כללי, ומה ניתן לעשות, ואחר-כך נעבור לסקטורים השונים ונשמע על הביקוש, מה הם עשו

כדי לגייס עולים. מר כץ, בבקשה.
ע' כץ
מספר דורשי העבודה שהגיעו בחודש דצמבר לכ-112,000 כולל בתוכו אוכלוסיה גדלה

והולכה; של עולים חדשים, שבחודש דצמבר הגיעה , לפי הערכתנו, לכ-20,000, והמספרים

גדלים בטור גיאומטרי מחודש לחודש. אין לנו עדיין נתונים לחודש ינואר. הנתונים

יגיעו בעוד כמה ימים ואז נדע מה חלקם של העולים בתוד דורשי העבודה.

אנחנו מנסים לעשות פעולה מיוחדת בגיוס עולים, כמו לגבי האחרים, עם דגשים

מיוחדים, ומנסים להפנות אותם לכל עבודה. חלק מהם עדיין נמצא באולפנים ומחפש

עבודות זמניות וארעיות. עד ה-15 בינואר ואחרי-כן התבקשנו, בגלל שעת החרום, לאייש

מוסדות שונים כמו מאפיות ומכבסות ששירתו בתי חולים, והפעלנו רשת קריאה דרד הרדיו

ודרך מוקדים שאנחנו מקיימים בלשכות התעסוקה. אני מוכרח להגיד שהיתה היענות של

מאות עולים להתגייס לעבודות, גם אם זה לערב אחד במאפיה או במכבסה.

מעבר לענין הזה אנחנו מנסים לקיים יחד עם ארגון הקבלנים פעולה רחבת-היקף

לגיוס עובדים לענף הבנין, ויחד עם הגיוס הזה יש דגש מיוחד לגבי עולים. כנ"ל גם

לגבי הקטיף. בימים האחרונים יצאו גם מתל-אביב וגם מחיפה אוטובוסים עם מאות אנשים

לקטיף-

היתה אפילו היענות מהאוצר, אם כי עוד לא התממשה, בדברים הטכניים: הבטחה של

סיוע לשכר עבודה בקטיף. הם הבטיחו - ופה הסכום עומד עוד בסימן שאלה - עד 15 שקל

ליום עבודה. מתקיים משא-ומתן בין ההסתדרות לבין המעסיקים בדבר קביעת גובה השכר

ליום וחלוקתו, ואנחנו מחכים שהוא ייגמר כדי שנוכל להגיד לאנשים מה יש ומה אין.

באופן כללי, גם בגלל המלחמה במפרץ, יש מגזרים שיש בהם יותר תעסוקה היום,

בעיקר בעבודות העונתיות, אם בי יש גם בתי-מלון בחיפה, בתל-אביב ובמקומות נוספים,

שאינם פועלים, ובכל המקומות שבהם צריך לתגבר את כוח האדם, אנחנו מתגברים.

כתחנו את הלשכות שלנו עד שעות הערב המאוחרות. פתחנו מוקדים שאפשר להזמין בהם

עובדים ואפשר לקבל עובדים, ואנחנו עושים את זה ככל שאנחנו רק יכולים. חלק גדול

מהאנשים שאני מדבר עליהם הם עולים חדשים. מספרים אינני יכול לתת. אנחנו קשורים

גם עם כתות האולפן, ובמקומות שאפשר אנחנו מוציאים גם אנשים מהאולפן, תוך תיאום,

לחלקי עבודות.



היו"ר מ' קליינר;

תודה. נתחיל לפי הענפים, והראשון - מר בר-עם, מנכ"ל התאחדות הקבלנים.

עי בר-עם;

לפני חצי שנה נכנסנו לעניו מתוך כוונה להכשיר פועלים לבניה, וזאת בעקבות

תוכנית הבניה שלפיה צריך לבנות השנה כ-100,000 יחידות דיור. עד לפני 3 שבועות

היה לנו חוסר אובייקטיבי ריאלי לשנתיים הקרובות ב-30,000 עד 40,000 עובדים.

נכון למצב הנוכחי, 60,000 עובדים מהשטחים אינם. עד לפני 3 שבועות היו בענף

100,000 עד 110,000 עובדים, מתוכם לא עובדים חיום 60,000 - 70,000 עובדים

מהשטחים. נכון לרגע זה הענף בכללו משותק. יש ./'20 עובדים ישראלים, אבל התפוקה

אינה תפוקה ולמעשה הענף משותק.

מי גור;

מי עושה את השיפוצים בדירות שנפגעו מהטילים?

עי בר-עם;

רק ישראלים.

אנחנו הכנו תוכנית לביצוע, לא תוכנית מגרה, שמבוססת על קליטת עשרות אלפי

עובדים בשיטה שנקראת הכשרה פנים-מפעלים, קרי - באתרי הבניה. האתרים מושבתים.

ברגע זה אין לנו אפשרות להכשיר עובדים באתרים, כי האתרים מושבתים.

השיטה האחרת היא בתי-ספר של משרד העבודה, חלקם כבר פעילים, ובתי-ספר של

קבלנים יותר גדולים שבהם מכשירים כמה מאות אנשים. בשלב ההכשרה נמצאים ברגע זה

כ-2,000 עובדים. אנחנו פורשים עכשיו בתי-ספר של משרד חעבודה, שמהם נוכל לקלוט עד

כ-10,000 עובדים. אני מניח שתוך 3-2 שבועות המערכת הזו תהיה פרושה.

תיאורטית יש לנו היום מקומות עבודה ל-60,000 - 70,000 עובדים, אבל יש לנו

בעיה - אין מי שיכשיר אותם. לצורך זה יצאנו בקריאה לפנסיונרים לחזור לעבודה. יש

פה בעיה של חוק ביטוח לאומי (הוראת שעה), שנמצא בו1הליך עבודה, על-מנת שהפנסיה של

הפנסיונרים שחוזרים לעבודה ללא תיפגע. אני מניח שנוכל לקלוט מספר מאות כאלה, אבל

כשאנחנו מדברים על סדר-גודל של אלפי עובדים, ההכשרה היא בקבוצות עבודה של 10 - 12

איש; טיח, תפסנים, ברזלנים.

לא קל לנו לבקש היום עובדים זרים, ואני רוצה שזה יובן. אנחנו ביקשנו לייבא

10,000 עובדים זרים, שיוכלו לתת לאתר איזו שחיא תחילת בניה ולהכשיר עובדים. כי

אתה יכול על שני-שלישים עובדים מקצועיים להכשיר בערך שליש. פה אנחנו הולכים

להיפך, שליש עובדים מקצועיים שינסו להכשיר שני-שלישים.

אני רוצה להסביר לכם למה אנחנו מבקשים היום 10,000 עובדים זרים, שבלעדם -

ולצורך הענין הזה אני קורא להם מכשיר הדרכה - לא נוכל להכשיר את אלפי העובדים.

אנחנו רוצים לעשות את זה מה שיותר מהר. כלומר, מצד אחד יש פה ענין של הבאת

עובדים זרים, ומצד שני קליטה של 10,000 עובדים. אין לנו את בתי-הספר ואין לנו את

האתרים. ברגע שהאתרים יתחילו לזוז נוכל לקלוט עוד 20,000 - 30,000 עובדים.

היו"ר מי קליינר;

כל בתי-הספר מלאים?



ע' בר-עם;

כרגע לא. האתרים הגדולים של בתי-הספר הם: סולל-בונה, בו-יקר גת, התחנה

המרכזית של יונה, ומלתב בחולון. בתי-הספר האלה יוכלו לפעול אם נשיג מהר את

הפנסיונרים בתור מדריכים, כי מנהלי העבודה באתרים נמצאים עדיין אצל הקבלנים.

יש פה מספר בעיות. הקמנו אגף שלם עם כספים שלנו, ומר יהודה גורן הוא מנכ"ל

הפרוייקט. אנחנו יוצאים עם פרסום רב וקוראים לבוא לעבוד בענף הבניה. אנחנו

מציעים מיד לאדם שמצטרף תמורה כספית בסכום של 1,500 שקל נטו. אני לא רואה את

ההמונים שמצטרפים. אגב, אנהנו נמצאים בקשר עם משרד העבודה, עם שירות התעסוקה ועם

משרד השיכון. מצד אחד חייבת להיות דחיפה של אותם אנשים לתוך הענף, אם זה על-ידי

שינוי חוק דמי אבטלה, או אחר, ומצד שני - תמריצים. אני מבין שהענין של חוק דמי

אבטלה יעלה בקבינט הקליטה, וגם בכנסת.

י י פרח;

הענין יעלה ביום רביעי בכנסת כהצעת-חוק פרטית.

עי בר-עם;

אין מנוס מזה. מצד התמריצים, ב-1,500 שקל לממשלה יש 500 שקל, לתקופה של 5 -

6 חודשים. הקבלן נותן 1,000 שקל פלוס כל התוספות הנלוות לזה, וזה יוצא 1,300

שקל. אני רוצה להדגיש שמדובר בתלמיד, שהתפוקה שלו בתקופת הלימודים שואפת לאפס.

מעבר לזה יש נזקים. בתקופה זו, להערכתנו, הקבלן נותן את המירב.

תמריץ נוסף שאנחנו חושבים שחייבים לתת הוא 2,500 שקל לחייל משוחרר. עד לפני

מספר חודשים עמד לטובתו של חייל משוחרר מענק בגובה 2,500 שקל אם הוא עבד בענף 6

חודשים. יש פח בעיה. ענף הבניה הוא מקצוע שצריך ללמוד אותו ואי-אפשר לקלוט את

האיש ל-3 - 5 חודשים, להשקיע בו, ולמחרת הוא ייצא מהענף. לכן חייבים למצוא איזה

שהוא תמריץ ש"יפתה" אותו להשאר גם אחר-כך.

אנרונו מציעים להחזיר את המענק לחייל המשוחרר, אבל לתת את אותו תשלום גם לעולה

החדש. אני חושב שזה תמריץ.

י י פרח;

החוק שיועלה מחדש במליאת הכנסת ביום רביעי השבוע בא לתבוע את מה שכבר קיבלנו

בעבר לחיילים משוחררים, ובוטל לפני חודשיים. חיילים משוחררים שהלכו לעבודה

מועדפת במשק המדינה; בנין, תעשיה וחקלאות, קיבלו, בנוסף לשכר במשק, עוד מחצית

מדמי האבטלה למשך 6 חודשים, וזה הגיע ל-2,500 שקל.

ע' בר-עם;

כל התמריצים האלה לא יישארו לעולם ועד. על-מנת להניע את הענין ולהכניס את

20,000 הפועלים הראשונים צריכים לעשות איזו שהיא פעולה, וכולם צריכים לשאת במאמץ

הזה. אגב, הקימונו קרן ואנחנו מתכוונים לחח. הלוואות לקבוצות עבודה לקניית ציוד

וכו', כי כל ההדרכה נעשית בקבוצות עבודה.

היו"ר מי קליינר;

מר כץ, ארגה יכול לומר לנו כמה מבין מבקשי העבודה הביעו את נכונותם לעבוד

בבניה?



ע' כץ;

אני אתייחס לזה.

עי בר-עם;

לסיכום, הנושא הזה פועל, אבל אנחנו צריכים להיכנס לזה בקצב רציני. אינני

יודע מתי ייפתהו השטחים. ברגע שהשטחים ייפתחו, חלק גדול מהפועלים יחזרו לעבודה.

מעבר- להיותי מייצג את הקבלנים, יש לנו היום רצון עז להפוך את הענף הזה לענף

ישראלי, או ברובו לענף ישראלי.
ג י שפט
השאלה אם יש באמת רצון כזה. תגיד לי כמה פועלים יהודים חדשים נכנסו בשנת

1990 לענף הבנין.

עי ב:ר-עם;

תגיד לי כמה פועלים יהודים רצו להיכנס לענף. מעבר לרצון הלאומי יש לנו גם

רצון כלכלי, אבל כשיש לנו את העובד מהשטחים והוא עובד זול, יש פה פיתוי, ואינני

רוצת להיכנס לעניו הכלכלי.

יש לנו כרגע מספר שבועות. בואו ננצל אותם ו נדחוף מה שיותר עובדים.

ממשרד הקליטה אנחנו מקבלים את החוברת ובה מאגר המקצועות של העולים. אנחנו פונים

אליתם. מי שמקצוען ואיננו זקוק להכשרה, אנחנו מבקשים לשלוח אותו עוד היום למשרד

התעסוקה ומחר בבוקר הוא יתקבל לעבודה. יש לנו אפשרות לקלוט כעת 10,000 עובדים.

אני מציע שמר גורן ישלים את דברי.

י י גורן;

אני רוצה להתייחס אך ורק לעולים חדשים. ברור לנו שעולים חדשים לא יבואו

לעבודה אם לא נשנה את התדמית של הענף ונבהיר להם שכדאי להם לעבוד בבנין.
מי גור
זאת אומרת שכר יותר גבוה.
י' גורן
שני דברים: 1. שכר יותר גבוה; 2. שינוי התדמית. אנחנו עושים כעת מאמצים די

גדולים גם לפתח את הצד הטכנולוגי של הענין הזה.

במחקר שנעשה בטכניון עוד לפני שבא הגל הגדול של העולים, הסתבר לנו שיחסרו לנו

בשנת 1990 כ-500 מנהלי עבודה, שזה עקב אכילס שלנו. מנהל עבודה הוא המפקד, הוא

מעל הכל באתר. כרגע ברור לנו שירוסרו קרוב ל-2,000 מנהלי העבודה. הרמה של מנהלי

עבודה בארץ עד ליום זה היוגה אותה רמה שבעקבות ה"בום" הגדול של שנת 1967. אחרי

מלחמת ששת הימים, לקחנו כל ערבי שהיה תפסן בדרגה ח' והפכנו אותו למנהל עבודה.

היום יש לנו הזדמנות להכשיר את המהנדסים הרבים שמגיעים אלי נו מברית-המועצות

ולהפוך אותם למנהלי עבודה. גם הצענו לסוכנות היהודית להתחיל, עוד בתקופת ההמתנה

שלהם ברוסיה, להכשיר אותם כמנהלי עבודה בבנין, ואת המבחנים הם יעברו בארץ.

בסך-הכל צריך שם מהנדס ארח- שינהל את הפרוייקט הזה.



יש לנו כמה בעיות עם קליטת העולים בארץ. חוק ביטוח לאומי אומר שצריך

לצבור זכאות. העולה החדש לא נהנה מצבירת הזכאות הזו. זאת אומרת, אם אני רוצה

לעשות היום הכשרה פנים-מפעלית במסגרת בית-ספר, ושהוא יקבל שכר כמובטל, אני לא

יכול להרויל את זה על העולה ההדש שלא עבד לפהות 6 חודשים בארץ וצבר זכויות. לכן

יש לשנות את זה בדחיפות רבה. במלים אחרות, המצב היום הוא שאם העולה החדש, אחרי

חודשיים בארץ רוצה להיכנס לעבודה, להכשרה מקצועית, הוא איננו יכול לעשות זאת

במסגרת בית-ספר.

היו"ר מ' קליינר;

האם שירות התעסוקה תומך בזה?

ע' כץ;

כן.

י י גורן;

נושא שני - האולפנים חייבים להעביר את העולים ללימודי ערב, כי אי-אפשר לעשות

אולפן בוקר כשהעולים רוצים לבוא לעבודה. אנחנו מציעים להעביר את הלימודים באולפן

לשעות הערב. אלה שני נושאים קרדינלי ים. הענף כרגע איננו פעיל. בכוחנו לקלוט

אלפים רבים של עובדים, אבל צריך להבין שזה לא יילך ללא הדרכה.

אני רוצה להבהיר לכם את הענין מזווית הראייה של הקבלן. יש לנו אתר באריאל,

עם קבלן שהתחיל להפעיל בית-ספר ולהכשיר עובדים. יום אחד הוא אמר; לא רוצה יותר.

למה? מפני שלא קונים אצלו דירות 'כי זה בית-ספר והעבודה ודאי גרועה'. יש גם בעיה

כזו עם הכשרה פנים-מפעלית.

חבר-הכנסת שפט, אנחנו רוצים עובדים ישראלים. הנהלת מרכז הקבלנים רוצה עובדים

יהודים, וצריך לנצל את זה.
ג י שפט
אני שמח שהגישה השתנתה.

מי גור;

מי ישלם את ההפרש בסכום שמקבל העובד הישראלי, אם הוא יהודי או ערבי, עם כל

התנאים הסוציאליים, לבין הסכום שמקבל עובד מהשטחים?

י י גורן ;

אין פער, כאשר שירות התעסוקה יעשה את עבודתו נאמנה ויפקח.

מי גור;

רצו לפטר את כל העובדים הישראלים, יהודים וערבים, ולעבור לעבודה קבלנית בגלל

הפער העצום בעלות של העובד.

י י גורן;

זה נכון.



מ' גור;

מי ישלם את הפער הזה? כתבתי מכתב לישראל קיסר ולמשה נסים שהיה אז שר האוצר,

שמוכרחים ליצור במדינה מצב ששכר נמוך הוא לא שאיפה, אלא ההיפך. המכתב הגיע גם

לוועדה זו. הצעד לא נעשה, כי בשלב הראשון מדובר פה בהרבה מאד כסף.

י י גורן;

אבל היום אין פער. יש פער מתחת לשולחן.

עי בר-עם;

והשולחן גדול.

מי גור;

על זה בדיוק מדובר.

ע' בר-עם;

זה נכון. נכון גם שלמדו שאת העסק הזה צריך להפסיק, כי מאז האינתיפאדה הכל

השתנה. העובד הזול הוא בסיכומו של דבר עובד יקר. דברים השתנו, ויש לנו הזדמנות

הסטורית לשנות את זה.

כל מה שאנחנו מבקשים הוא לעזור לנו לעשות את ההכשרה. אני רוצה שתבינו שכל

הענף היום מקבל צורה טכנולוגית שונה. קבלן שרוצה לבנות היום 2,000 יחידות דיור

חייב להביא ציוד, חייב להביא מכונות טיח, ובעד אלה צריך לשלם.

מי גור;

כשאתם מגייסים את מנהלי העבודה הישנים, הם רגילים לשיטות העבודה הישנות. איך

זה מסתדר עם שיטות הבניה החדשות?

ע' בר-עם;

להכשרה הראשונית זה טוב. לכן אנחנו צריכים להביא את המומחים מחו"ל.

היו"ר מ' קליינר;

מר כץ, מהו הפוטנציאל של ענף הבניה?

ע' כץ;

אני לא מאמין שיש 60,000 - 70,000 מקומות עבודה. הנסיון שלנו בעבר מראה

שברגע שחזרו הפועלים הוותיקים, רק מעט מאד מהפועלים החדשים נשארו, ובחלק מהמקרים

הוציאו אותם. אני יודע שיש היום רוח חדשה ומקובלים עלי דברי ההנהלה של ארגון

הקבלנים, אבל צריך לדעת שהמציאות עושה את שלה. הקבלנים בשטח עושים גם את חשבון

הרווח וההפסד המיידי שלהם. אני רוצה שלא נשלה את עצמנו. אין 60,000 - 70,000

מקומות עבודה. יש כמספר הזה מקומות עבודה פוטנציאליים, אבל הם לא מיועדים

לעובדים חדשים ולעולים. צריך לעשות מאמץ להכשיר את העובדים, ואני מסכים שצריך

לעשות מאמץ לגייס עובדים חדשים, ועל זה ישבנו לפני כ-10 ימים בתל-אביב וסיכמנו,

פירסמנו, ונמשיך לצאת בפרסומים, אבל יש גם כל מיני דברים שקבלנים יצטרכו לעשות

בשטח.



מדובר גם על תנאי עבודה ולא רק על שכר. אי-אפשר שעובדים יישבו לאכול על

שולחן שעשוי מהקרשים שבונים אתם את הפיגומים. לפעמים צריך לשים עליהם אולי בד

ירוק, ואולי מיהם עם סוכר, קפה ותה הופשי לעובדים, כמו שנהוג בכמה מקומות, ואנשים

שעשו את זה שינו במשהו את התדמית שלהם. זה לא רק תדמית, זה תנאים של העובד

במקום.

אולפנים. אתם צריכים לדעת שאם אדם לומד יום שלם עברית הוא עושה את החשבון:

אם הוא היה מהנדס בחוץ-לארץ, הוא לא יילך להרוויח עוד כמה פרוטות ויפסיד את הכושר

שלו לחזור למקצוע שלו אחרי האולפן. לכן מוכרחים לעשות כתות אולפן שיאפשרו להם

מצד אחד לעבוד ומצד שני ללמוד. אני יודע שזה לא פשוט למשרד הקליטה ולמשרד

החינוך. אין מספיק כתות, אין מספיק מורים, ועוד, אבל מוכרחים לעשות את זה.

זה ענין של 10 עד 20 ימים עד שייגמר הסגר בשטחים.
ג י שפט
האם אתם מתכננים להגביר את הפיקוח גם מבחינתכם?

ע' כץ;

אנחנו מתכננים להגביר את הפיקוח. הממשלה אישרה להגביר את חוליות הפיקוח

ואנחנו פועלים בענין הזה. ככל שארגון הקבלנים יעזור לנו בהוראות יותר מפורשות

לקבלנים, והתיאום שצריך לעשות עם גורמים נוספים, אנחנו נפעל בהתאם. בחודש האחרון

הגענו כבר ל-40,000 עובדים מאורגנים ואנחנו נגדיל את המספר הזה. זה יסגור חלק

מהפערים אבל לא את כולם. החוק שהזכיר מר גורן, שחבר-הכנסת פרח היה היוזם שלו,

חשוב מאד לענין הזה היום, כי מוכרחים לגרום לכך שלאנשים יהיו תמריצים.

צריך לזכור שהיו התמוטטויות אדירות בענף הבנין, של סולל-בונה, דרוקר ואחרים,

ואנשים למדו שזה לא כדאי להם, כי הם עובדים ואחר-כך הם כאילו נזרקים. היום יש

פוטנציאל לענף הזה למספר שנים טובות מאד לעבוד ולהתפתח, ובתוכו לפתח כל מיני

דברים. צריך רק לתת את התנאים.

היו"ר מ' קליינר;

תודה. מבתים נעבור לתפוזים ואחר-כך לגיאוגרפיה. מר יהודה קורה, מנהל מחי

העבודה בהתאחדות האיכרים, בבקשה.

י י קורח;

אני רוצה להתייחס להערה של חבר-הכנסת שפט בקשר לפועלי השטחים ועבודה יהודית.

מזה 5 או 6 שנים אנחנו עושים בחקלאות מאמץ לעבור לעבודה יהודית. בשיתוף מלא עם

שירות התעסוקה הצלחנו, למשל, למלא את בתי האריזה רק בעובדים יהודים.

י י צור;

ישראלים. אני מרגיש שארע-/ לא מוכן לקבל את זה, אבל במדינת ישראל יש שוויון

זכויות ושוויון חובות לאזרחים.

י י קורח;

בשיתוף מלא עם שירות התעסוקה עשינו מאמץ לעבור לעבודה ישראלית. הנושא של

פועלי השטחים נותר כצוואר בקבוק בקטיף, וגם שם יש תהליך של מספר שנים, שלאט-לאט

אנחנו מכניסים יותר ויותר עובדים לא מן השטחים. השנה נקלענו למצב מאד קשה, שנחתו

עלינו מכות גם מידי שמים וגם מידי אדם והגענו לחודש פברואר כאשר הקטיף נמצא

בפיגור של כ-25%, וכל יום שחולף גורר אתו תשלום פיצוי בסכום של מיליון דולר

לאוניות שמחכות לייצא את הפרי



בניגוד לבנין, שאפשר לבנות אותו חודש מאוחר יותר, כל פרי שלא נקטף ולא נשלח

במועד, לא יימכר במארס, לא באפריל ולא במאי , ולמעשה יישאר כאן בארץ. לבן, אצלנו

הענין הוא הרבה יותר דחוף וחיוני .

נרתמנו לענין של עולים חדשים, גם של חיילים משוחררים וגם של דורשי עבודה

רגילים, אבל בעיקר של עולים חדשים, ונקלענו שוב לצוואר בקבוק. לעולים חדשים צריך

ליגת תמריך כדי להיכנס לעבודה. מתוך נסיון ומעקב שאני עושה בשנה האחרונה, משום-מה

העולים החדשים מוכנים לעשות עבודות מאד-מאד פשוטות. רואים אותם כעובדי נקיון,

כעובדי מכבסות ובעבודות שהם מרגישים את עצמם טוב בהן. כשהביאו אותם לקטיף, הם לא

רגילים לעבוד, לא יכולים לעבוד, לא מסוגלים לעבוד, והתפוקה שלהם היא בדיוק 40%

מתפוקה של עובד יומי בנורמה, לא עם פרמיה. אם זה עם פרמיה, זה רק 10%. אם

הנורמה בקטיף היא 2.5 מיכלים ליום עבודה, הם ממלאים בדיוק מיכל.

לפני חודש-ימים הסברנו את הנקודה הזאת ומשרד החקלאות והאוצר הבינו והסכימו

לתת מענק בסכום של 15 שקלים ליום כעידוד לעולים חדשים. אלא שחודש ימים האוצר

אומר: כן, כן, אבל לא היה מוכן ליגת מסמך. בשבוע שעבר, הרפרנט של משרד החקלאות
הודיע בנוכחותי
יש תמריץ. ביקשתי להמציא לי אותו בכינב, ועד היום לא קיבלתי

אותו. אנחנו מוכנים להוריד את הנורמות ובלבד שיבואו לעבודה, אבל זה מתעכב במשרדי

הממשלה.
היו"ר מ' קליינר
אם המכתב הזה היה יוצא והתמריץ היה מובטח, היית מקבל עולים לעבודה בקטיף?
י י קורח
כן. אני מעיד עלי את שירות התעסוקה. תוך יום היו מציפים אותנו 5,000

עובדים.
היו"ר מי קליינר
האם זו גם הערכתך, מר כץ?
ע' כץ
כן.
י י קורח
עשינו חשבון שכל המענק מסתכם ב-2.750 מיליון שקל.
היו"ר מ' קליינר
אולי יועצת שר החקלאות יכולה לומר לנו מה הסיבה לכך?
ת' קן
מה שמר קורח אמר לגמרי מדוייק. האוצר הבטיח מכתב ולצערי עדיין לא הוציא

אותו. שר החלאות דיבר אתמול עם שר האוצר ושר האוצר הבטיח לו שהיום ייצא המכתב

הזה. בהתאם להתחייבות שלנו שירות התעסוקה נענה, ולמעשה התחיל כבר את המבצע הזה

והתחייב כלפי העולים החדשים, ללא מסמך רשמי של האוצר.
היו"ר מ' קליינר
מר כץ, מה יקרה מחר-מחרתיים אם היום ייצא המכתב הזה?



ע' כץ;

אנחנו מוכנים. ביום ראשון שלחנו מספר אוטובוסים מחיפה לשומרון וביום שני

שלחנו מספר אוטובוסים מתל-אביב עם עולים לקטיף. היו גשמים אז חלק מהאוטובוסים

וחלק מחמועמדים הוחזרו הביתה, למרות שנפ הוגיעו בשעה 6.30 בבוקר לעבודה. אנחנו

נמשיך בזה.

היו"ר מ' קליינר;

ויש היענות?

ע' כץ;

יש היענות. יש גם בעיות, אבל אנחנו עושים מאמץ ו נגדיל אותו ככל שצריך.

תי קן;

לצערי, יש עדיין איזו שהיא מחלוקת. האוצר מוכן לתת 15 שקל, בתנאי שזה יהיה

נטו לעובד. ההסתדרות מתנגדת ואומרת שמתוך 15 השקלים צריך להקצות אחוז מסויים

לאיגוד המקצועי, ולכך האוצר לא מסכים.

מי גרוברג;

אני מודיע שאין שום התנגדות של ההסתדרות.

ת' קן;

מר הברפלד אמר במפורש שיש התנגדות.

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו פה ועדת כנסת. נציג ההסתדרות לא מופיע כאן באופן פרטי אלא בשם

ההסתדרות וההודעה שלו מחייבת. אחרי הישיבה נגיש כל עזרה כדי לפתור את הבעיה

הזאת.

מי גור;

אני מבין את משרד החקלאות ואני שומע את ההסתדרות. אולי יש בעיות עם האוצר,

אם כי קשה לי מאד להאמין, אבל אתה נקבת בשני מספרים שעליהם אני תמה עליכם. כל

יום עיכוב של האוניה בנמל עולה מיליון דולר. כל המענק שעליו אינה מדבר הוא 2.5

מיליון שקל. תזיזו את עצמכם, תתנו את התמריצים ותתחילו לעבוד, ואת המכתבים תקבל

בעוד שבוע - שבועיים.

י י קורה;

מועצת ההדרים תוכל לענות על זה. אין כאן נציג של מועצת ההדרים.

אולפנים. כתוצאה מדיון בלשכתו של מנכ"ל משרד החינוך מסתבר שהאולפנים הם

בשליטה של משרד הקליטה מצד אחד, ושל משרד החינוך מצד שני, והם מתוקצבים על-ידי

תקציב אחר ואי-אפשר לקשור את הקצוות כדי שהעולים החדשים ילמדו בערב וייצאו לעבודה

בשעות הבוקר. זה נוח יותר כי אין צורך לאסוף אותם.

היו"ר מ' קליינר;

אבל למה לפנות לאוכלוסיית האולפנים כשיש לך מספיק אנשים שסיימו את האולפן?



י' קורח;

ייתכן שאנחנו צריכים לעשות את הדברים ביתר מהירות. ייתכן שנצטרך מספר גדול

יותר של עובדים. אני אומר שאם אפשר לעזור, לתרום ולהקל, צריך לקשור חוטים ולאפשר

זרימה יותר מהירה של עובדים. כי לא רק אנחנו דורשים עולים רוסים. גם ענפי

הבנין, המלונאות, ואיגוד מגדלי הפרחים ודאי יאמר את דברו.

מי גור;

מביקור באולפנים אני יכול לומר לך שאתם מטפסים על קירות חלקים. אתה מבקש

מבן-אדם שיילך ל-8 שעות עבודה בחוץ, יחזור בערב ויישב ללמוד. זה בלתי-אפשרי.

צריך לתאם את הענין. אם זה עולה כל-כך הרבה כסף, כפי שאתה מציין, תפשילו

שרוולים ותוציאו אלפי עובדים לעבודה, בתיאום עם שירות התעסוקה, ואני רוצה לראות

שהמכתבים יתעכבו. לכן, תפסיקו לדבר על מכתבים. תטפלו בענין. תוציאו אותם

לעבודה ותשאירו לנו לטפל במכתב הזה מחר או מחרתיים ואל תפסידו כל יום מיליון דולר

באשמת המערכת.
היו"ר מ' קליינר
בלאו-הכי חלק מהאולפנים עובדים אחר-הצהריים. אבל כמו שאמרנו, עיקר הבעיה הוא

למצוא תעסוקה דווקא לאלה שסיימו את האולפן והם על תקן של מובטלים, ולא להפריע למי

שלומד.
ת' קן
אני רוצה להסב את תשומת-לבכם ששולי הרווח בקטיף הם מאד-מאד נמוכים, עד כדי כך

שלעתים החקלאים מהססים אם להשאיר את הפרי על העץ או לקטוף אותו. כלומר, ה-15

שקלים, למרות שזה נשמע כסכום פעוט, מבחינת החקלאי הם שולי הרווח שבהם הוא יצטרך

להחליט אם כדאי לו להשאיר את הפרי על העץ או לקטוף אותו.
מי גור
כיוון שיש לי 20 דונם פרדס, אני בצד הזה ואני מבין את הענין. אנחנו מדברים

על מכלול הבעיה של עם ישראל. 15% יגיעו. בינתיים תוציאו אנשים לעבודה ואל

תפסידו מיליון דולר ליום.
ת' קן
אנחנו לא עיכבנו שום דבר. להיפך, הוצאנו את העולים החדשים בהתחייבות אישית

של שר החקלאות לשירות התעסוקה, בלי שעדיין יש לו גיבוי בצורת המכתב של האוצר.

לגבי האולפנים אני קצת חולקת על דברי מר קורח. אנחנו השתכנענו שהאולפנים הם

לא הרזרבואר של כוח-אדם שממנו נוכל להיוושע.

ג. מפאת שעת החרום הזאת הפעלנו גם את הגדנ"ע וגדנ"עים יתחילו מחר לעבוד

בקטיף.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו עוברים כעת לענף הפרחים. ראינו איגמול בטלוויזיה את חברי ועדת הכלכלה

של הכנסת תורמים את חלקם. מר קליין, בבקשה.
שי קליין
עולים לא מגיעים לעבוד בענף הפרחים במשקים, ולא יעזור דבר. מאחר שמבחינה

בטחונית בבתי האריזה בענף הפרחים עובדים רק יהודים, קלטנו מספר די גדול של עולים,



אבל אנחנו לא מצליחים לקלוט אותם בעבודה במשקים. לפני 3 -4 חודשים כל משק ניסה

להכניס עולה אחד או שניים. לאחרונה אמרנו: יש ימי שביתה וימי עוצר, נתחיל

לאט-לאט לגוון את העסק. בפועל אנחנו- לא מצליחים להכניס עולים חדשים למשקי הפרחים.

זה קשה לקטוף 8 שעות פרחים.

י י צור;

כמה הם מקבלים בעד יום עבודה?

ש' קליין;

ענף הפרחים משלם שכר מי נימים. אתנו לא דיברו ולא הציעו לנו תוספת של 500

שקל, כמו שמציעים לקבלנים. אני רוצה לציין שההתמחות בקטיף פרחים היא רצינית מאד.

אתה לא יכול כל יומיים להחליף את העובד שבא אליך, כי אז הוא גורם לך נזק גדול.

אנחנו העסקנו בענף הפרחים כ-7,000 עובדים מהשטחים, והיום יש לנו בעיה קשה מאד.

י י צור;

כמה משלמים לעובדים מהשטחים?

שי קליין;

שכר מינימום. יש דוגמה קלאסית של מה שקורה בבקעה. יכול להיות שהשכר נמוד,

ויכול להיות שאם היו עושים פעולת כמו אצל הקבלנים זה היה פותר את הבעיה. מזמן

נוכחנו לדעת שאנחנו לא צריכים לסמוך רק על עובדים מהשטחים, כי אנחנו חייבים כל

יום לקטוף את הפרחים.

לענף הפרחים, שמפוזר מזרעית בצפון ועד אילת יש כמה יתרונות. זאת אומרת שאפשר

מאזורים שונים להפנות עובדים, ולא צריך ריכוזים גדולים מאד, אבל לדעתי לא נעשית

שום פעולה אמיתית כדי לדחוף את העסק הזה. כולנו רק מדברים. פנינו לאולפנים.

ישבנו עם לשכות העבודה של רמתיים, כפר-סבא, נתניה והוד השרון,- ושום דבר לא זז.

אני מצטער להגיד שלא תהיה לנו בדירה ונצטרך כנראה להמשיך להעסיק עובדים מהשטחים.

יש לנו נזק גדול מאד. אנחנו רוצים שלפחות שליש מ-7,000 העובדים יבואו מחר בבוקר,

ונחלק אותם באזורים שונים בארץ.

היו"ר מ' קליינר;

נסתכל רגע מהזווית הישובית על אותו נושא, שזה בעיקר פרחים, ונשמע את אנשי

המועצות האזוריות. דוד לוי, ראש מועצת בקעת הירדן, בבקשה.

די לוי ;

מה שקורה בבקעה נכון במיוחד בענף הפרחים ונכון גם לענפים האחרים. אנחנו לא

יכולים להסתמך על כוח-אדם שיבוא בבוקר ויילך בערב. זה נכון לפריפריות, ואני מניח

שזה נכון גם לגבי המועצה האזורית גוש קטיף. בפריפריות לא תהיה ברירה אלא למצוא

מקום כדי לשכן את העובדים. כשאנחנו מדברים על משיכת עולים לענין שלנו, אנחנו

מדברים על עבודה אבל למעשה אנחנו מדברים גם על קליטה. אי-אפשר לקחת היום עובדים

מירושלים, עם נסיעה ממוצעת של למעלה משעה אל מקום העבודה, להעסיק אותם 8 שעות

ולהחזיר אותם, ואנחנו יודעים שאפשר לעבוד רק בשעות האור, הענין הזה מקשה מאד, מה

גם שאין תוספת, שהיום היא מאד משמעותית, במיוחד לאור מחירי הפרחים שאנחנו גובים

בשווקי אירופה ואנגליה.

הדרך היחידה מבחינתנו חייבת לכלול מגורים במקום. זה הוליך אותנו בבקעה

לקליטה בפועל.



היו"ר מ' קליינר;

מר לוי, מבחינה פרקטית אנחנו רוצים לדעת מה אפשר לעשות מחר בבוקר. נניח

שבאים אליך מועמדים, האם יש לך איפה לשכן אותם?

די לוי;

יפה. קודם-כל אני צריך להגיד מלה טובה לשירות התעסוקה, מפני שהם באמת עושים

מאמץ. אני מבין שהם לא יכולים להביא ישראלים לענף הפרחים. זה נכון לגבי הבקעה

כמו לגבי שאר אזורי הארץ - הם לא מוכנים לעבוד בשכר מינימום. את 500 השקלים

שנתנו לחיילים משוחררים שעבדו בחקלאות ביטלו, השאירו את זה רק לבנין; את התמריצים

שנותנים לעולים חדשים לא נתנו לענף הפרחים; ההדרים שיש בבקעה, שאולי להם נותנים,

לשמחתנו גמרנו לקטוף כבר מזמן.

בבקעה יש לנו היום 250 יחידות דיור ריקות. סיכמנו עם משרד השיכון לשפץ אותן

ולהכניס אליהן עובדים. אבל אם מדברים על זה שיבואו עולים בבוקר, יעשו את העבודה

ויילכו בערב, בשכר מינימום, זה לא בא בחשבון. שירות התעסוקה מוכן לממן את הוצאות

הנסיעה, ויש לנו מכתבים על כך. יש מסמך שבו הם אומרים: שר העבודה מוכן לשלם, עד

טווח מסויים, את הוצאות הנסיעה. זה היה 50% וגדל ל-100%. אבל העולים לא באים.

אפשר להביא אלינו משפחות שיגורו במקום, בהתחלה בקרוואנים ואחר-כך ביחידות הדיור

המשופצות, ואם ירצו להיקלט, בבקשה. אם הם יחליטו שזה לא מקומם וירצו למקום אחר,

זה נתון להחלטתם החופשית, אז נכשלנו בקליטה האמיתית שלהם. אנחנו מבחינתנו מציעים

להם לבוא ולעבוד ולהשתכן ב-250 יחידות הדיור שיש לנו. אני מעריך שזה 1,000 איש

נכון לעוד 4-3 חודשים, אם נקבל את מלוא האפשרות לשפץ את יחידות הדיור האלה.

היו"ר מ' קליינר;

זה דבר אחד. ושאלה אחרונה - מה לדעתך אפשר לעשות מחר בבוקר מבחינת כיבוי

שריפות כדי שהפרחים לא ינבלו?

די לוי;

הלכתי לתקשורת וביקשתי שיבואו מתנדבים, ובאו. פנו למעלה מ-2,000. הם הצילו

את ענף הפרחים בבקעת הירדן. עד שהתארגנו נגרם נזק גדול, אבל למגדלי הפרחים זה לא

פתרון. מחר יחזרו כולם ללימודים.

נחזור לעולים. אם יהיה תמריץ אמיתי ואפשר יהיה לקבל את אווזה תוספת עבור

העולה, להערכתי אפשר לקדם את הנושא בצורה רצינית, וזאת בנוסף להבטחה של שירות

התעסוקה לממן מתקציבו את הוצאות הנסיעה. אנחנו בבקעה חושבים, ונראה לי שזה נכון

לגבי כל הפריפריות, שצריך לראות את הענין הזה אולי כחלק מתהליך קליטה. אם הצלחנו

לצוד את שתי הצפורים יחד, אדרבה.

ת' קן;

משרד החקלאות מודע לכל הקשיים שעליהם דובר כאן. אנחנו משתדלים, יחד עם שירות

ההדרכה של משרד החקלאות, להקים מערכת הדרכה שתהיה טובה לעולים החדשים בשפה

הרוסית, גם על-ידי קלטות, גם על-ידי דפי הסבר, מתוך כוונה לשכנע את העולים החדשים

קודם-כל להצטרף לתחום הזה, בהנחה שחלקם יישארו. יש לנו הצלחה מאד חלקית בדרך

הזאת שכבר התחלנו בה באזור מסויים, וזה הולך מאד קשה. יש קצת הצלחות, כלומר חלק

מהעולים נקלטו בענף הפרחים.

היו"ר מי קליינר;

מה קורה בחוף עזה? מר הנדל, בבקשה.
צ' הנדל
תנועת ההתנדבות היתה יוצאת מן הכלל. הגיעו בעיקר בני-נוער.

בחקלאות - ולצורך הענין זה גם עגבניות, גם פרחים, גם פרדס וגם גידולים

ייחודיים של צמחי בית - הבעיה היא אחת: כסף, תקציב, מימון. אם נצליה בחקלאות

לקבל כמו בבניה תוספת בסדר-גודל של 500 ש"ח עד 1,000 ש"ח, ברוב המקרים פתרנו את

הבעיה. שמעתי שהבעיה נפתרה חלקית בבתי האריזה, כי "עובדים" על החקלאי. כלומר,

בסופו של דבר החקלאי משלם את זה, אלא שהוא לא יודע את זה בהתחלה . מעלים את

המחיר, ואז באים לעבוד. זאת הנקודה היחידה לדעתי, במסגרת הכשרה פנים-מפעלית. מר

בר-עם, בנושא החלאות יש דברים יותר חכמים, פחות חכמים בנושא עבודה, אבל כל

הדברים האלה דורשים הכשרה פנים-מפעלית. וגם אם אנחנו משתמשים במלה הזאת לחצי

שנה, ובעצם היינו צריכים להשתמש בה רק ל-3 - 4 חודשים, הייתי משתמש בה בכדי

להרגיל את החקלאי ולראות שישראלי עובד הרבה יותר טוב. אצלנו עובדים כבר 100

עולים חדשים באופן קבוע, וזה עובד מצויין. לדחיפה הראשונה של החצי שנה, אם תהיה

עזרה, לדעתי זאת מאסה של עובדים.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו מוכרחים לעשות הבחנה בין כיבוי שריפה זמני ובין התקוה שבאה לידי ביטוי

בעיקר בבניה, שאותם אנשים יהיו עובדים קבועים בענף הבניה.
שי מור
מגדלי הפרחים בהחלט מוכנים וערוכים לקבל את העולים לעבודה. אבל יש לנו בעיה.

במשך שנים גידלנו והתמחינו בפרחים, כשבסיס העובדים שלנו היה עובדים מהשטחים.

כלומר, המדינה נתנה לגיטימציה לעובדים אלה להגיע לעבודה. המשקים שלנו התמחו

וגדלו על בסיס שכר לעובדי שטחים, שהוא שכר מאד נמוך.
י י צור
פחות משכר מי נימום.
שי מור
נכון. אנחנו מדברים על 30 שקל לעובד, כולל הובלה.
מי גרוברג
עם מגורים ששום ישראלי לא יגור בהם.
ש' מור
היה ברור שהמדינה נתנה לגיטימציה לעובדים מהשטחים להגיע למשקים שלנו. אנחנו

ביססנו את המשק על שכר עבודה נמוך. להבדיל מענפים אחרים, בפועל התקשרנו אל שירות

התעסוקה, ישבנו עם המנכ"ל מר מנע, התקשרנו עם הרשויות האזוריות שלנו והבאנו

עובדים ישראלים והתהלנו לעבוד, כי אנחנו לא רוצים להפסיד. ברור שאנחנו משלמים

שכר גבוה יותר, ועל זה אנחנו מבקשים להילחם. זאת אומרת שמצדנו עשינו הכל. יצאנו

לעובדים הישראלים, הבאנו אותם, ברובם ערבים ישראלים, כי היהודים לא נקלטים בקטיף

פרחים. בענף הפרחים יש קטיף, מיון ואריזה. בקטיף, שהוא עיקר העבודה, יש לנו

בעיה של קליטת יהודים, שאינם מוכנים להתכופף ולקטוף.

היו"ר מ' קליינר;

כולל עולים?



שי מור;

בוודאי. ניסינו לקלוט אותם בעבודה.

מדברים על כיבוי שריפות. כיבוי שריפות פירושו קודם-כל להאריך את רשיונות

העבודה לעובדים הזרים אצלנו, שמספרם לא גדול. כיבוי שריפות זה לדאוג לפתוח לנו

את השטחים פעמיים בשבוע לעובדות או לעובדים. שום כיבוי שריפות אחר לא יכול לעזור

לנו. מתנדבים גורמים לנו נזק. גדנ"עים, תלמידי תיכון גורמים לנו נזק. אתם

צריכים להבין שדרושה התמחות של חצי שנה בקטיף פרחים, ובחצי שנה הזו אנחנו צריכים

לכבות שריפות.

באשר לשכר, אנחנו לקחנו היום עובדים ישראלים ומשלמים להם שכר מינימום, משלמים

את הוצאות ההובלה, צריכים לשלם 30% מס, וזה מסתכם במחיר כפול מהמחיר שאנחנו

יכולים לשלם. זה עולה לנו, לדוגמה, 900 שקל נוספים לחודש על דונם צפורן. 10

חודשים - 9,000 שקל. רבותי, זה לא הרווח שיש לנו מדונם צפורן.

אני לא מדבר על 500 שקל, אלא על הכשרת עובדים, וכשאני אומר להכשיר עובדים אני

מתכוון להכשיר אותם על-חשבון מישהו, לא על-חשבון מגדלי הפרחים. להכשיר עובדים

בהשתתפות של חודש-חודשיים עבודה ללא תשלום. שיבואו דרך דמי אבטלה או בצורה אחרת,

ואחר-כך לעזור לנו בשכר.
היו"ר מ' קליינר
לאור העובדה שאנחנו נמצאים פה בוועדת העליה והקליטה, המסר שלך הוא ברור
מבחינתו כמסר שלילי. אתה אומר
אתם ככנסת קודם-כל תעזרו לנו בדרכים אחרות, כי

העולים הם לא הפתרון בשבילנו; אל תשלו את עצמכם שאפשר לדבר על קליטה מאסיבית של

עולים. כך אני מבין את דבריך.
ע' כץ
אני חושב שנציגי ארגון הקבלנים והאחרים יודעים איזה נזק הביאה העבודה הזולה

לקידום ענף שאפשר היה לפתח אותו. ייתכן שגם פה נגרם נזק כתוצאה מהדבר הזה. ברור

שאי-אפשר היום לדרוש שמדינת ישראל תשלים עם זה שעובדים יקבלו פחות משכר המינימום,

שהוא חוק המדינה. יכול להיות שהענף צריך לעשות איזה שהוא מאמץ כדי לפתח כלים

נוספים לענין הזה.
שי קליין
בקטיף אין שום כלים.
ע' כץ
כלים נוספים, שווקים נוספים ושיטות חדשות, כדי שאפשר יהיה לעבוד. אי-אפשר

לדרוש שאנשים יעבדו במה שלא ימצא חן בעיניהם ובמה שלא יתן להם הכנסה. אבל אנחנו

נעשה כל מאמץ כדי כן להפנות עובדים, אבל צריך שיהיה איזה שהוא מאמץ גם מצד הענף

להתייעל ולהפוך את עצמו לאטרקטיבי, כדי שיהיה כדאי לעבוד בו.
י' פרח
במה שקשור לתעסוקה אנחנו נפגשים הרבה גם בוועדת העבודה והרווחה, וחוזרים כל

הזמן לאותו ספור. לפעמים אני לא יודע איך קורה שעם חכם כל-כך כמו שלנו עושה

באמנות שגיאות כל-כך גדולות. נגרמים נזקים במיליונים ואנחנו בקטנוניות, בחוסר

ראיה ובתפיסה עניה עושים דברים שכאלה. איש לא יאמר לי שההתנדבות תעזור. גורם

ההתנדבות הוא יפה מאד, צריך להצדיע למתנדבים ולברך אותם. זה אקט יפה ומצויין, אבל

הוא יפתור את בעיית הקטיף? זאת קוסמטיקה, זה לא יפתור את בעיית העבודה במשק.



אני רואה את זה מנסיוני. יש לי 30 דונם פרדס, הכל על העצים ואין מי שיקטוף.

גם קטיף צריך ללמוד. חוסר ידיעת העבודה של המתנדבים גורם נזק גדול, וכל שכן

בפרחים.

אנחנו מדברים כאן על שלושה ענפים: 1. ענף הבנין, שהוא הענף הרציני והקשה

ביותר מבחינת קליטת העולים היום. אנשים לא יבואו עבוד בענף הבנין אם לא יינתן

להם שכר שיהיה להם כדאי לעבוד בבניו, והוא הדין לגבי כל אחד מהענפים האלה. אני

השגתי את ההישג הזה בחוק שחוקק בכנסת העשירית, של מתן תמריצים לעבודות מועדפות

במשק המדינה, בבנין. ביום רביעי השבוע החוק יובא למליאת הכנסת בקריאה ראשונה

ואני אקבל את מלוא התמיכה של חברי הכנסת. גם שר האוצר, שרצה לתת תמריץ רק לענף

הבניה, הסכים עכשיו שחיילים משוחררים שיילכו לעבוד בחקלאות ובבנין, נוסף על השכר

יקבלו גם מחצית מדמי האבטלה. החוק יעבור בקריאה שניה ושלישית תוך שבועיים,

ונחזיר עטרה ליושנה. 5,000 עד 6,000 צעירים הלכו לעבודה, מהם כ-1,000 הלכו

לבנין. זאת אומרת שהכסף הוא המניע. וצדקו כאן הקבלנים: שום דבר לא יניע אותם

אלא תשלום הוגן. אף אחד לא יילך לעבוד בבנין עם שכר עלוב של 1,000 שקל לחודש. הם

יעדיפו לקבל דמי אבטלה. האם אנחנו רוצים לגדל אנשים שמקבלים דמי אבטלה? לכן אני

מציע לתת להם מחצית מדמי האבטלה ולחנך אותם לעבודה.

אשר לענף הפרחים, המצב הזה יכול להביא אותו לאבדון. סוגרים את השטחים, וברגע

שסוגרים אותם אנחנו רואים עד כמה טעינו בכך שלא הכשרנו כוח-אדם משלנו; עד כמה

בנינו הכל על כוח-אדם זול, ואת המחיר אנחנו משלמים היום במיליונים. עכשיו אנחנו

עומדים מול שוקת שבורה ורואים מה הם הכוחות האמיתיים שלנו בהכשרה לכל אחד

מהתחומים. כך בענף ההדרים, שמשלמים מיליון דולר ליום בעד האוניות שמחכות, ואין

מי שיקטוף את הפרי מהעצים, והוא ניזוק.

אני חושב שעלינו לעשות מהפך רציני בנושא השכר ולתת תמריצים לאנשים שיילכו

לעבוד בענפים אלה. מי שלא רוצה להבין את זה, משחק משרק של בת יענה וגורם נזק

למדינה.

אדוני היושב-ראש, אני יודע שאתה פתוח לעניו הזה. בוא נילחם למען מתן

תמריצים, תעזרו לי להעביר את החוק הזה ביום רביעי.

אני רוצה לומר כמה משפטים על העבודה. אני חושב שאנחנו צריכים לנקוט שיטה

אחרת לגבי האולפנים. עם כל הכבוד להקניית הלשון העברית, אפשר ללמד מקצוע יותר

טוב באמצעות הענף. מי שחושב שצריך ללמד עברית לשם עברית לא יודע מה זה מקצוע.

דווקא בענף אני אלמד אותו עברית, דרך השמות של כלי העבודה וכיוצא באלה. כך טענתי
גם בבתי-הספר
אל תפתחו כתה לילדי עולים ותלמדו אותם עברית. תלמדו אותם עברית

בחקלאות, בנגריה ובכל מקום אחר, וכך תעשיר את היידע שלהם.

כך הייתי אומר לעשות כאן. חצי שנה אתה מחזיק אדם באולפן. אתם יודעים איזה

נזק אנחנו גורמים בדבר הזה? אדם שלומד חצי שנה מתנתק מהדבר החשוב שהמדינה צריכה.

לכן, שילמדו חודשיים-ימים רצופים ובארבעת החודשים הבאים, יומיים בשבוע, לאחר שהם

כבר קלטו את הדברים הראשוניים, שילמדו ויעבדו, ואז יהיה לנו כוח-אדם יותר רציני

במערכת.
אומרים לי
למה אתה לא מחיל את החוק שלך גם על עולים חדשים? ברגע שאני אבקש

להחיל את החוק גם על עולים חדשים, החוק לא יעבור. אני חושב שאלפי חיילים

משוחררים יבואו לעבודה. לעולים החדשים צריך לתת 15 - 30 שקל כדי שהם יילכו

לעבודה, ולא על-חשבון בעל הענף, כי הענף יתמוטט. אתה לא יכול לממן את הענף הזה

על-ידי כך שתביא עובדים שהשכר שלהם גבוה. לכו אין מנוס מלתת תמריצים.
י' צור
בוועדת העליה והקליטה נקודת המבט היא העולים, אבל אני מציע שלא יהיו לנו

אשליות. ראשית, השטחים ייפתחו, ואנחנו לא הולכים לסגור אותם בשנה הקרובה. אנחנו



צריכים לדבר דברים כהווייתם. כל עוד אין הסדר מדיני האנשים האלה יצטרכו לעבוד

ולאכול, ואנחנו אחראים להם במידה רבה. יש לנו ענין גדול להביא עובדים ישראלים,

ובראש וראשונה אנחנו מדברים על עולים שישתלבו בענף הראשון שעכשיו מתפתה, והוא

הבניה. אני מוכן להמר שזה במידה רבה לא יהיה על-חשבון אף אחד אלא על-חשבון

התוספת. אני יודע שהיום יש 110,000 אלף עובדים מהשטחים בישראל, למעלה משליש

עובדים בבניה, למעלה משליש עובדים בחקלאות והיתר עובדים בשירותים, ומעט מאד

בתעשיה. עם כל הדיבורים של ההודש האחרון, עד תחילת המלחמה לא ירד מספר עובדי

השטחים בישראל. היתה תזוזה מסויימת, עם הסכינאות וכו', משירותים יותר לעבר

הבניה.

השאלה הגדולה היא איך מכשירים ותומכים בקליטה של עולים בבניה. לאור הדיבורים

של החודשיים האחרונים, ברגע שנסגרו השטחים חשבנו שרק יהודים עובדים שם. עכשיו

אנחנו רואים שכל משק הבניה עומד, וכל 1,000 עובדים וכל 2,000 עולים שייקלטו בענף,

חלקם ייקלטו בו ל-4 - 5 שנים, כי אני רוצה שהמהנדס יהיה מהנדס ולא יניח בלוקים.

דרושה מעורבות חזקה של תמיכה, סיוע ותמריצים, כי זה באמת רווח נקי. אני חושב

שבמקום לפתור את כל בעיות העולם צריך להגיש תוכניות ריאליות של עידוד, של

תמריצים, של הכשרה, ולדבר במושגים של אלפי עובדים שאפשר לקלוט בבניה. אני עדיין

לא רואה איך משק הבניה בונה בשנה הקרובה 80,000 דירות. בינתיים אנחנו לא מביאים

עובדים. אנחנו מביאים קרוואנים מוכנים שעשו אותם בחו"ל עם עובדים זרים. לפני

שפותרים את כל הבעיות במקום מי הוא יבוא, וכבר רבים בשאלה את מי הוא יחליף,

ראשית-כל שהוא יחליף את הבית המוכן שמגיע מיוגוסלביה, מפולין ומארצות-הברית.

זה בקשר לבניה.

בקשר לחקלאות, לפי דעתי זאת אשלייה ואני לא מציע להתעסק בה. אני לא רוצה

תמריצים, כי אני רוצה שיפתרו את בעיית החקלאות. בשנים האחרונות דפקו את החקלאי

כך שהוא לא מסוגל לשלם לעצמו את שכר המינימום, ועכשיו הולכים לתת לו מכת מוות עם

ענין המים.

אני מבדיל בין שני הדברים. בבניה צריך לעודד עולים לבוא לענף, כי זה תמריא

חשוב. אחרי שנה ירצו אותם, לא יצטרכו לתת תמריצים. בחקלאות צריך לשנות את

התנאים של החקלאי. הולכים עכשיו להעלות לחקלאי את מחיר המים, ומה ייצא מזה?
אחר-כך יגידו
החקלאים חונקים את המדינה, הם חייבים כספים למדינה. אני לא רוצה

שיתנו תמריץ למי שבא לעבוד בחקלאות. אני רוצה שלמגדל הפרחים יהיה כדאי לגדל

פרחים, ולא לבנות לו מבנה מלאכותי.
י י פרח
הוא יתחרה במשק הכללי.
י י צור
שיתנו לו מחיר הון שמקבל הרוקלאי בהולנד, שיתנו לו מחיר מים שמקבל חקלאי

בעולם, שלא יקחו ממנו ריבית שהוא לא יכול לגדל בזה ואף חקלאי בעולם לא היה מתקיים

כך. קודם חונקים אותו ואחר-כך אומרים: תשלם. מאיפה הוא יכול לשלם?

אני מאד בעד זה שבבניה יעבדו על תוכניות ועל תמריצים. אני חושב שייקלטו גם

אנשים בעלי מקצועות מאד מתקדמים ל-3 - 4 שנים ויעבדו בבניה וזה יהיה מבורך.

אני חושב שבאולפנים צריך לעודד שתי שיטות ולתת לעולה להחליט אם ללכת לאולפן

בבוקר או אחר-הצהריים. אני מציע שלא ועדת העליה והקליטה תחליט מה טוב בשבילו.

שהוא יחליט מה יותר טוב בשבילו: שיהיה לו יותר כסף או שהוא ילמד יותר זמן עברית.

יש, למשל, מהנדסים, עורכי-דין ומדענים שבשבילם השפה היא כלי עבודה. אם הוא לא

לומד תוך חצי שנה עברית הוא לא יכול להיקלט במקצוע.



אם תימשך תקופת החרום, לפי דעתי אפשר להחליט שעולים חדשים ייצאו 3 ימים בשבוע

לקטוף תפוזים ופרחים כחלק מהתרומה שלהם בתקופת הלימודים שלהם, ואחר-כך יאריכו להם

את לימודי האולפן ב-3 שבועות. לא יקרה שום אסון כתוצאה מכך. ואם אפשר היה שמפה

תצא הקריאה הזאת, אני חושב שזה היה דבר מאד בריא.

היו"ר מי קליינר;

לשני פיתויים אני לא אגרר. א. כי אני מבין הרבה פחות משני קודמי. ב. כי

אנחנו ועדת העליה והקליטה, ואני גם לא אכנס ל"לינקג'" במקום מי ומה קורה עם ערביי

השטחים. אני מתמודד עם בעיית החרום הפרמננטית, עם העובדה שבשנה שעברה הגיעו

אלינו 200,000 עולים הדשים, שכבר גמרו את האולפנים וצריך לקלוט אותם בחיים

הרגילים במדינת ישראל, והתקווה שהשנה יבואו אלינו עוד כמה מאות אלפים, בסדר-גודל

של 6 ספרות, שגם אותם נצטרך לקלוט. זה מצב חרום. היום יש כבר 120,000 מבקשי

עבודה וצריך לקלוט אותם, והמספר יגדל ויילך לפי קצב הגידול החודשי של מספרי

העולים בשנה שעברה. כאשר בענף הבניה נצטרך עשרות אלפי בני-אדם נוספים, ברור

שאנחנו רוצים לעשות מאמץ כדי שהביקוש הזה ייפגש עם ההיצע העצום שנוצר.

הוא הדין בענפים אחרים. אני מציע שכוועדת העליה והקליטה נתעסק רק עם השאלת

הזמנית. לכן, כאשר דוד לוי הציג את הבעיה של הטווח הארוך - שהיא גם חשובה, כי

היא כן קשורה לעולים בקנה המידה המסויים - אמרתי שבטווח הקצר התעוררה בעיה

מסויימת וצריך לכבות שריפה. יש כבר 20,000 עולים שמר כץ משלם להם כל חודש דמי

אבטלה. למה שמדינת ישראל במצב החרום הזה תשלם להם דמי אבטלה ולא תנצל אותם במידת

האפשר, והם יקלטו רבע הכמות, לאט-לאט, עד שילמדו. אני לא מקבל שאי-אפשר ללמוד.

מבחינה כלכלית ארנה צודק, אבל כאשר בלאו-הכי משלמים להם דמי אבטלה, אתה לא צודק.

אני קבעתי ישיבה בנושא הזה משתי סיבות. לבדוק את נושא הקבע של הקבלנות, ואת

נושא העבודות הזמניות. כי גם אם תמצא היום עבודה לעולים ל-4 - 5 חודשים, זה גם

כן רווח עד שכל התוכניות החדשות שהמשק מכין עבור האנשים האלה, יתחילו להתגשם.

אנחנו מדברים על אוכלוסיה שרובה הגדול בסופו של דבר תרצה לעסוק במקצוע שלה, שהוא

לא בניה ולא גידול פרחים, אבל אוכלוסיה שמוכנה ומבינה היום שהיא צריכה גם לנקות

רחובות כדי להתפרנס עד שהמשק הישראלי יעבור לקליטה היותר קבועה. הם מוכנים לעשות

את העבודות הזמניות האלה, אם זה ייעשה בצורה נאה ונכונה, בהסבר נכון, ואם יוסרו

כמה סטיגמות מהענין - כמו בבניה.

אני רוצה שנשמע כעת את נציג מלונאי ירושלים ואת נציגי העיריות. של רמת-גן

ותל-אביב-יפו. לגבי הזמני, אני מבין שעיריית רמת-גן צריכה כעת ידיים עובדות.

ר י כספי;

עיריית רמת-גן, מה-1 בנובמבר לא מעסיקה פועלים מהשטחים. מאותו יום היא

מעסיקה עולים חדשים בתחום התבוראה, הגינון ובחלק מהספארי. צריך לזכור ש-90%

מהעובדים האלה הם אקדמאים במקצועות הרפואה על-פי התמחותם, או עורכי-דין, מהנדסי

חשמל ובנין, אדריכלים וארכיטקטים. אם מישהו יגיד לי שגניקולוג נהנה לטאטא רחובות,

אני אגיד לכם שזה לא כך, אבל הוא עושה את זה. ותיכף אסביר איך הגענו למצב שהוא

עושה את זה, ובמוטיבציה גבוהה.

מאז שהתחילו הפיגועים בתוך שטחי הקו הירוק על-ידי עובדי השטחים החלטנו באופן

חד-משמעי שפועלים מהשטחים לא יועסקו בעיריית רמת-גן, וגם בעתיד הם לא יועסקו.

אני לקחתי על עצמי את ענין ההכשרה ולקחתי את המודל של הצבא. אי-אפשר לקחת
עולה חדש ולהגיד לו
ממחר אתה מתחיל לעבוד. הדבר התחיל אצלנו בהכנת סגל לקליטת

העובדים שאמורים לעבוד בעיריה, ותאמינו לי שהכנת אותם מנהלים שצריכים לקלוט את

העולים החדשים היא לא פחות קשה מאשר הקליטה של העולים החדשים. כי היתה בעיה:

למה לעולים החדשים נותנים יותר? שינויי מנטאליות. אני לקחתי את זה על עצמי.

החזרנו אותם לאחור והגענו לכך שההורים שלהם היו עולים חדשים וההורים שלי היו

עולים חדשים. דרך ההכנה וההבנה הזאת קלטנו את העולים החדשים.



אני מבקש מוועדת העלית והקליטה של הכנסת לפנות למשרד הפנים. יש לנו בעית.

משרד הפנים קבע בשנת 1985. לכל הרשויות המקומיות, תיקרה מסויימת של עובדי עיריה.

הוא לא לוקח בחשבון שבינתיים אותה עירית גדלה. משרד הפנים דורש מאתנו להוריד כל

שנה 5% מהעובדים. כלומר, לא יכולתי לקלוט אותם כעובדי עיריה. לקjתי קבלן יהודי ,

שהוא עצמו היה קצין ביחידה נבחרת, והוא מעסיק את העולים החדשים, שמקבלים את אותה

משכורת שמקבל עובד העיריה. עיריית רמת-גן משלמת יותר, על-ידי ביטול פרוייקטים

כאלה או אחרים. אינני יודע עד מתי זה יימשך, אבל אני מצהיר בפה מלא שלא יהיה מצב

שעובד דרך קבלן יקבל פחות מעובד העיריה, תוך הקפדה על זכויות מלאות.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה לדעת כמה הם והאם ארגה זקוק לעוד, ולכמה זמן קיבלת אותם לעבודה?

ר' כספי;

מדי פעם אני משוחח עם העובדים, ללא המנהל וללא הקבלן, על-מנת לשמוע מהם אם יש

להם בעיות, ובעקבות השיחות האלה אני מתקן ומעיר גם למנהלים וגם לקבלן. אני עשיתי

הערכה גסה, שאם העליה תימשך, והיא תימשך, לפחות עוד 5 שנים אנחנו יכולים להמשיך

באותה מתכונת שלפיה אנחנו עובדים היום.
היו"ר מ' קליינר
תודה. נעבור עכשיו לעיריית תל-אביב. האם אתם מעסיקים עולים חדשים, והאם יש

היום ביקוש נוסף כתוצאה ממצב החרום, שאולי אפשר היה לספק אותו על-ידי שירות

התעסוקה? האם אתם עושים את זה? האם אתם מצליחים? ואם לא - מה הקשיים ולמה זה

לא קורה?
ש' שלו
אנחנו עובדים בשיתוף-פעולה מאד הדוק עם שירות התעסוקה. היום יש לנו בעיר

כ-15,000 עולים, מתוכם כ-6,000 היו דורשי עבודה, וזה מתחלק פחות או יותר 19%

מהנדסים, 23% טכנאים, כ-32% מקצועות אחרים, 12% עולים ללא מקצוע.

עד המלחמה האזור שלנו לא סבל כמעט מחוסר עבודה. בסך-הכל היו לנו מספיק הצעות

עבודה. עבדנו בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, הכנו את העולים. לקראת סיום

הלימודים באולפנים קיימנו, בשיתוף עם שירות התעסוקה, ירידי תעסוקה ושיבצנו את

העולים מהאולפן ישר למקומות העבודה. כך שעד המלחמה לא היתה לנו בעיה מיוחדת

בשיבוץ עולים. היו לנו בעיות עם מהנדסים ועם בעלי תואר אקדמי. היו לנו בעיות עם

עולים בגיל 50 עד 65, כי היה די קשה לשבץ אותם בעבודה. היו לנו בעיות גם עם

נשים. טכנאים והנדסאים, רובם שובצו לפי מקצועותיהם.

הבעיות התחילו עם פרוץ המלחמה. מקומות הבידור הפסיקו לפעול, מסעדות לא

עובדות. יש הרבה מעסיקים שלא קולטים היום עובדים ומחכים שהמלחמה תסתיים. היום

השיבוץ הוא יותר קשה. אבל לאותם אנשים שגומרים את האולפנים אנחנו מסדרים עבודה.

העולים החדשים שנמצאים באולפנים מוכרחים להתחיל לעבוד, בגלל סל הקליטה שקוצץ

וממשיך להתקצץ כל הזמן, כי שכר הדירה הוא גבוה בעיר והאנשים צריכים לעבוד, והם

הולכים לכל מיני עבודות מזדמנות. רצינו להוציא אנשים גם לקטיף, ואני חושב שהיינו

מצליחים להוציא די הרבה אנשים. סיכמנו עם משרד החינוך שנפסיק את הלימודים לשבוע

- שבועיים ונחזיר את התקופה הזאת אחר-כך, ולהוציא אותם לאותו פרק-זמן לעבודת

מאורגנת. היה כאן חוסר תיאום. ביום חמישי אני אישית עסקתי בזה יחד עם שירות

התעסוקה, אבל לא הגענו למצב שיכולנו להוציא את האנשים, גם בגלל התמריץ של 15 שקל,

שפתאום הודיעו לעולים שהם יקבלו 30 שקל, אולי פחות, והם העדיפו ללכת לעבודות

אחרות ולא לקטיף. היום הגיעו ללשכת התעסוקה בסך-הכל 14 איש, לאחר שביום חמישי

סיכמנו להוציא לפחות 200 איש, אם לא יותר.



היו"ר מי קליינר;

איך הגעתם לעולים?

ש' שלו;

ישירות מהאולפנים. שירות התעסוקה העמיד לרשותם אוטובוסים שהיו אמורים

לקחת מהאולפנים 200 - 300 עולים, ישר לשטח. יש הגבלות עם זה. דרשו מאתנו

עולים לכל היותר עד גיל 45. שנית, לא רצו נשים.

עיריית תל-אביב קלטה עד היום כ-350 עולים חדשים.

היו"ר מ' קליינר;

אני שואל כרגע.

מי אלרן;

בזמן המלחמה היתה לנו בעיה עם הנקיוו, משום שרמת הזבל ירדה באופן משמעותי.

המסעדות בעיר לא עובדות ולכן נפח הזבל קטן.

ש' שלו;

אנחנו, יחד עם התאחדות התעשיינים, עשינו עבודת הכנה לגבי קליטת עולים חדשים

בתעשיה, ואני חושב שהצלחנו טוב מאד לסדר עולים בתעשיה. ניסינו גם בבנין,

וההיענות לעבודה בבנין אינה גדולה. אני חושב שיש לכך כמה סיבות, והעיקרית שבהן

היא התנאים. השכר הממוצע שהעולה מקבל היום בתעשיה הוא 1,300 - 1,400 שקל, בעד 8

שעות עבודה. הבעיה בבניה היתה שקודם-כל לא היוזה הסברה כמו שעשינו עם התעשיינים.

לוא היתה התמדה והיו נותנים תנאים מתאימים והסברה מתאימה ,אני חושב שיכולנו גם פה

להגיע להישגים כמו שהגענו עם התעשיינים.
י י הרפז
אני אמנם עובד בירושלים, אבל אני אתייחס לכל הארץ. בענף המלונאות, שנמצא

עכשיו במשבר יחד עם כל ענף התיירות, אין כרגע אפשרות לדבר על קליטה מאסיבית. יחד

עם זה, פה ושם בכל-זאת קולטים עובדים חצי-מקצועי ים וקצת מקצועיים. חשוב מאד

לציין שכשהמשבר יחלוף, אנחנו יכולים לקלוט בענף המלונאות אלפי עובדים, הן אלה

שנפלטו כי פוטרו ומצאו תעסוקה אחרת, והן במטרה לייהד את הענף. אנחנו אמנם אומרים

ישראליות הענף, אבל זה יותר ייהוד הענף, כי נתקלנו בכל מיני תופעות שמסיבות

מובנות ניסינו להסתיר אותן.

אנחנו יכולים לקלוט עובדים, מכיוון שלהערכתנו, ההסבה המקצועית, בעיקר לנשים,

היא יותר קלה בתחום המלונאות. תקופת ההכשרה היא גם יותר קצרה מאשר בבנין או

בקטיף, ונדמה לי שאותו סוג עולים יכול להיקלט יותר בקלות לתחום זה של עבודה מאשר

לתחומים אחרים.

עוד לפני המלחמה הדפסנו חומר ברוסית ועשינו פעולות אחרות יחד עם שירות

התעסוקה, כל אחד בתחומו. הפניה לענפי המלונאות השונים לא היתה טובה. כלומר,

משום-מה העולים לא כל-כך הסכימו לעבוד.

היו"ר מ' קליינר;

בין השאר מפני שחלק גדול מהביקוש היה אילת, ובאילת, למרבה הפלא, לא היה איפה

לשכן אותם, בהיפוך מכל מקום אחר.



י' אבינתן;

בתל-אביב יש לנו 5,000 חדרי מלון. לכאורה זה פוטנציאל גדול מאד, ואני יכול

לאשר את מה שאומר מר הרפז, שאין נהירה של נשים לענף המלונאות. יש שם בעיה שחלק

גדול מהעולים, בעיקר מקרב אזורים מסויימים בברית-המועצות שרואים בעבודת נשים

במלונות בעיה מוסרית. למעלה מ-50% מהעולות הן מהרפובליקות האסיאתיות, ואנחנו

ראינו בעיה בהפנייה של נשים מהקבוצה הזאת לבתי המלון.

י י הרפז;

יש גם סיבות נוספות. להערכתנו, ההסברה בתחום עבודות המלונאות והתיירות בכלל,

שלא היו מקצועות מועדפים בארצות המוצא של העולים, גורמת להם קצת לבעיות

פסיכולוגיות. עוד לפני למעלה מחצי שנה פנינו לשירות התעסוקה והצענו להוציא

צוותים עם מרצים לאולפנים ולמרכזי קליטה ולהסביר את מהות העבודות בענף. למרבה

הצער נתקלנו בסירובים ממרכזי הקליטה ומהאולפנים, שאמרו: אל תבלבלו לנו את הראש,

הם צריכים ללמוד, וכי י.

אני רוצה להצדיק את חבר-הכנסת פרח במשפט אחד. לימוד שפה בשטח הוא הרבה יותר

יעיל מאשר לימוד שפה בבית-ספר. אני חושב שהאולפנים מהווים קצת מכשול. למשל,

אנחנו צריכים, גם עכשיו, חדרניות ומלצרים בשעות הבוקר. אלה שלומדים באולפן בבוקר

ולא ניתן לשחרר אותם, פשוט לא יכולים לעבוד. כדי לקלוט את העובדים אני חושב

שאנחנו צריכים להביט על שתי נקודות עיקריות. אחת מהן היא עידוד ההפנייה למקצועות

אלה על-ידי כל מיני פעולות הסברה. אני לא חושב שהמשכורת מהווה פה את אבן הנגף.

אפשר בנושא הזה להסתדר. נקודה נוספת היא אולי הפנייה יותר מגמתית, אולי הפנייה

יותר אנטנסיבית למקצועות המלונאות, לאחר הסברה מתאימה, או אפילו לפני הסברה.

לסיכום, עם הבהרת המצב, מלונאי ישראל יכולים לקלוט אלפי עובדים, נשים וגברים,

במקצועות מועדפים כמו טבחים, קונדיטורים וכדומה, אבל כאן דרושה, כמובן, הכשרה,

ובתפקידים סמי-מקצועיים ולא מקצועיים, בעיקר עובדי נקיון.

יש בארץ הרבה מאד בתי-ספר כמעט בכל התחומים ולא פונים אליהם עולים. אם תיעשה

פעולת הסברה שתפנה אותם לקורסים אלה, הקורסים האלה יכולים להוציא כוח-אדם טוב.

ניתן לארגן קורסים במקומות רחוקים שבהם אין בתי-ספר, כמו אילת, או אשקלון במידת

הצורך, ואחרים, ואנחנו פתוחים לנושא הזה.

א' כץ;

אנחנו מוכנים לעזור לכם לנסות להגיע לכתות האולפן לקראת סיום האולפן. צריך

לתאם את זה עם גבי ניצה בן-צבי, ואם זה לא יעזור, אני מוכן להירתם לענין הזה כדי

לאפשר לאנשיכם להגיע לכתות האולפן.

כל הדברים שאמרו כאן לגבי עולים בבתי מלון הם נכונים, אבל צריך לזכור שיש כאן

מצב נתון לגבי בתי המלון ואנחנו עוסקים היום בפעולה רבתי של הכשרת עובדי בתי מלון

שהוצאו לחופשה ללא תשלום כדי שהם לא יפוטרו ממקומות העבודה שלהם.

אתם שומעים מכולם שאנחנו בעצם פתוחים לכל שיתוף-פעולה שיעזור לנו למלא את

תפקידנו. דהיינו, לסדר את האנשים בעבודה. בכל שיטה ובכל זמן אנחנו נהיה מוכנים

לעשות את זה.

יש לנו כעת איזה שהוא קושי. בשנתיים האחרונות נהגנו לקיים ירידי תעסוקה.

נגמרו התקציבים ואינני יודע אם הם יחודשו. קיימנו ירידים עם שילוט ברוסית ובשפות

אחרות, עם מתרגמים שישבו וקיבלו עולים ועזרו להם להידבר עם מעסיקים שלא יודעים את

שפתם - הכל כדי לקצר את תהליכי הקליטה. פעולה זו, שהיא חשובה למדי, התקציבים שלה

נגמרו, ואם אפשר יהיה לסייע בענין הזה זה יועיל לנו.



היו"ר מי קליינר;

אני כבר רשמתי לפני לדבר עם סגן השר פרוש בהזדמנות הראשונה.

מר גרוברג, בבקשה.

מי גרוברג;

קודם-כל אני רוצה לציין לידיעתכם שעובדי מוסדות ההסתדרות, החל מיום ו' הקרוב,

מתגייסים ל-3 ימים - ו', א' ו-ב' - לעבודת בקטיף ובעבודות אחרות במשק, כולל חברי

הוועדה המרכזת.

היו"ר מ' קליינר;

יישר כוח.

מי גרוברג;

דרך מועצות הפועלים אנחנו יכולים לטפל פרטנית בגיוס עולים לעבודות בניו.

קבלנים + שירות התעסוקה + ההסתדרות. לצערי, אף אחד מהדוברים כאן לא הזכיר את

ההסתדרות, שיש לה 70 מועצות פועלים עם כוח-אדם מיומן לגייס עובדים.

אני חושב שיש לפרוש את בתי-הספר לבנין בכל חלקי הארץ ולא רק במרכז. אנחנו

מוכנים לתת יד ולעזור בהכוונת העולים, דרך מועצות הפועלים. יש לנו גישה ישירה

לכל העולים בארץ, אפילו אם לא נותנים לנו לגשת לכל מקום.

אני מבקש שחוברת מאגר חיפוש עובדים תחולק לכל מזכירי מועצות הפועלים כדי שהם

יידעו מה הם המקצועות הנדרשים ולאן אפשר להפנות את העולים.

אינני רוצה לחזור על דברים שנאמרו. ב:החלט צריך ליצור מצב שאנשים ילמדו - א.

במקצועותיהם. ב. אם לא, ליצור מצב של עבודה במשך היום וללמוד אחה"צ או בערב. אל

נשכח שאחרי יום עבודה קשה מאד לקלוט וללמוד, אבל אז אפשר להאריך את תקופת

הלימודים. אגב, היום אנחנו "אוכלים" את התבשיל של עבודה בשכר נמוך, כולל הרצון

להקטין את שכר המינימום.

הושג סיכום בין שר החינוך לבין ישראל קיסר, לפיו ניתן יהיה להוציא את העולים

מהאולפנים לשבועיים רצופים לצורך עבודה, כדי לקבל את המיומנות המיידית לצורך זה.

כבר אמרתי קודם בתשובה לשאלה שההסתדרות מוכנה לוותר על התנאים הסוציאליים

בקטיף, קרי - 15 ש"ח - בתנאי שהסכומים יהיו לעולים ולא למעסיק, כי אל נשכח

שהסכומים של תנאים סוציאליים הם גם שכר שעומד תמיד לרשות העולה. חוץ מזה, המדינה

והמעסיקים צריכים להיות מעוניינים להתחיל להבטיח לו זכויות סוציאליות.

אני רוצה לשאול; למה לא ליצור מפעל לאומי כמו בעבר ולהוציא את תלמידי כתות

י"א-י"ב לקטיף פרחים ותפוזים למשך שבועיים רצופים? אנחנו במצב חרום ויש לעשות את

זה.

עלי לציין שיהודים ברחו מעבודות בגין ומעבודות אחרות, בגלל תנאי השכר וגם

בגלל התנאים המיוחדים שהיו במשק. היום אין עובדים. מחר השטחים ייפתחו ושוב

יתחילו לרושוב בקטן ולא יעסיקו יהודים. שמענו כאן את האמת שמעסיקים פועלים

ומשלמים להם 30 שקל בעד יום עבודה. בעצם, למה לא לפנות לעולים מאתיופיה? מדברים

כאן רק על העולים מברית-המועצות. אני פונה למר כץ ומבקש - לפנות אל העולים

מאתיופיה באמהרית, שהם יתגייסו לעבודות אלת, כי הדברים האלה לא מגיעים אל רובם.



היו"ר מ' קליינר;

אצלם זו קליטת אחרת.

י' שטרול;

יחד עם האולפן.

מי גרוברג;

לסיום, ההסתדרות עם המעסיקים השונים ועם משרדי הממשלה צריכים ליצור תשתית

הבועה של שיתוף-פעולה, במיוחד עם שירות התעסוקה. ההסתדרות חוזרת בכל מקום על
קריאתה
בואו, שתפו אותנו, אנחנו מוכנים עם כל הכלים שעומדים לרשותנו, ואנחנו לא

רוצים מאף אחד כסף.

היו"ר מ' קליינר;

דברים כדורבנות. תודה רבה.

י י גורן;

לגבי הסברה ברוסית, היא תצא עכשיו בגדול מאד, שתעלה הרבה מאד כסף. לגבי

ההסתדרות, אנחנו שותפים מלאים עם ההסתדרות, הולכים צמוד עם ה"ה דהאן והברפלד.

אני רוצה לסבר את אזנו של מר כץ. אתה דיברת על 60,000 - 70,000 פועלים.

פרוגרמת משרד השיכון מדברת היום על 100,000 יחידות דיור, שהן 7 מיליון ממ"ר, שזה

21 מיליון ימי עבודה. מזה תבין כמה אנשים דרושים.

אני רוצה לברך על הדיון הזה. אני חושב שהוא היה מועיל ויעיל, ותודה רבה לכם.

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו עומדים לרשותכם צורך הענין הזה לא רק בישיבות הרשמיות של הוועדה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10;14

קוד המקור של הנתונים