ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 29/01/1991

דיון בהצעה לסדר היום: קליטת עולים מאתיופיה - של חה"כ צ' ביטון, ה' מחאמיד, י' ביבי, א' גמליאל; דיון בהצעה לסדר היום: א' גמליאל היערכות לקראת יציאתם של מאות יהודי אתיופיה - של חה"כ י' צבן, אי אליאב, ש' אלוני; דיון בהצעה לסדר היום: הטיפול ביהודים באתיופיה והצורך להיערך לקליטתם בישראל - של חה"כ י ' צור

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 131

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי. י"ד בשבט התשנ"א (29 בינואר 1991). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מי קליינר - היו"ר

נ יארד

י ' ביילין

ע 'ברעם

ג י שפט

י ' שפרי נצק
מוזמנים
חה"כ. אי אליאב

חה"כ צ' ביטון

אי כהן - משנכ"ל משרד הקליטה

ח' קצב - משרד הקליטה

י' שוורץ - מנהל אגף אכלוס, משרד השיכון

בי מנצורי - משנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

אי דוניו - הסוכנות היהודית

אי מנטבר. - מנכ"ל מחלקת העליה של הסוכנות

ר' אלעזר - י ו "ר ארגון גג של עולי אתיופיה

אי ביטו - ארגון גג של עולי אתיופיה

י' באבו - ארגון גג של עולי אתיופיה

י י שטרול - מנכל המחלקה לעליה וקליטה, הוועד הפועל של ההסתדרות

א י מסלה - ה ו ו עד חפ ו על של ההסתדרות

א' טנצר - משרד הכלכלה והתכנון
מזכירת הו ועדה
ו' מאור
קצרנית
שי צהר
סדר היום
דיון בהצעות לסדר היום -

א. קליטת עולים מאתיופיה - של חה"כ צי ביטון, הי מחאמיד,

י' ביבי, א' גמיליאל.

ב. הערכות לקרת יציאתם של מאות יהודי אתיופיה - של חה"כ י' צבו

אי אליאב, שי אלוני.

ג. הטיפול ביהודים באתיופיה והצורד להערך לקליטת בישראל - של

חה"כ י י צור.
דיון בהצעות לסדר היום
קליטת עולים מאתיפיה - של חה"כ צ' ביטון, ה' מחאמיד, י' ביבי, א' גמליאל

היערכות לקראת יציאתם של מאות יהודי אתיופיה - של חה"כ י' צבן, אי אליאב,ש' אלוני

הטיפול ביהודים באתיופיה והצורך להיערך לקליטתם בישראל ~ של חה"כ י ' צור

הי ו "ר מי קליי ני-;

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום שלנו מספר הצעות לסדר היום של הברי

כנסת בנושא העלייה מאתיופיה , כמפורט לעיל.

הברת הכנסת ארד, הבר הכנסת שפרינצק ואנכי ערכנו ביקור באתיופיה כדי לראות את

הדברים מקרוב. באחת הישיבות של הוועדה מסרתי התרשמויות ראשוניות מהביקור הזה.

ברור לנו שאופי הבעיות שונה. אנהנו נמצאים בתוך גל עליה גדול מאד מבריתהמועצות,

המשפיע על שוק היור בארץ, משפיע על מרכזי הקליטה ומשפיע על האפשרויות שיש לנו

לקליטה טובה של יהודי אתיופיה.

מי שרואה את יהדות אתיופיה ואת הקיים שלה ואת רצונה העז לעלות ארצה חש שצריך

באמת לעשות הכל כדישהקליטה של היהדות הזאת בארץ ונהיה טובה, הלקה וחסרת פגיעות

מיתרות. והשאלת היא איך עושים זאת, כיוון שקליטה ישירה לא נריאת כפתרון היים הטב

והתואם את היהדות הזאת.

החודש הגיעו כמה מאות עולים מאתיופיה, יותר ממספר העוים שהגיעו בחודש שעבר.

אהנו רוצים לשמיע מי קולט אותם, איפה קולטים אותם, והאם בין המלונות ששוכרת עמידר

כרזרבה לקליטת עולי ברית המועצות יש גם מלונות אותם משריינים עבור עולי אתיופיה.

אני זוכר שמשרד הקליטה הכין בשעתו קונצציה מסויימת לנושא הה. אהר כך זה הוטל על

הסוכנות. השאלה אינה מתייחסת רק לגוף האחראי, אלא גם לקונצפציות השונות לקליטתם.

בי מנצור;

אני מבקש למסור מספר נתונים, ובין השאר אתייחס לקליטת עולי אתיופיה העומדים

להגיע אלינו. במרכזי הקליטה הפועלים בארץ מצויים ברגע זה 6.100 עולים מאתיפיה,

בינינם עולים שהגיעו בסוף השבוע שעבר. רוב העולים הנמצאים במרכזי הקליטה הגיעו

ארצה בשלוש השנים האחרונות. אבל במרכזי הקליטה מצויות עדיין 150 משפחות, המונות

750 נפש, שהגיעו ארצה במבצע משה.

בחודש דצמבר 1990 הגיעו על פי התכנית כ-800 עולים מאתיופיה. את חודש ינואר

השנה נסיים עם 1,100 עולים חדשים מאתיופיה. על לפי תחזיות שאנחנו מקבלים

מהנציגים שלנו באדיס-אבבה אנחנו מכוננים לבואם של 1,000 - 1,500 עולים מדי חודש

עדינואר 1992 . אם התחזית הזאת תתאמת אז כל העולים היהודים הנמצאים באדיס, שמספרם

נע בין 17 ל-18 אלף, יעלו ארצה עד סוף ינואר 1992 בקצב של 1,500 לחודש, אם

הכל יתנהל כשורת וכמצופה.

בדצמבר 1990, בהחלטה ע/94 של הקבינט לעליה אושרה התכנית לקליטתם של עולי

אתיופיה. מתוך שיחה אחרונה שיתה לנו במשרד הקליטה אני מבין שמגמת שני המשרדים

לבצע הלכה למעשה את התכנית פחות או יותר כלשונה. התכנית אומרת שהחל מחודש פברואר

יגיעו ארצה 1,500 עולים מדי חודש. התכנית קובעת שמאחר ודירות החירום שמשרד

השיכון מקים בשכונות השונות בארץ לא יהיו זמינות לקליטת העולים האלה עד חודש מאי

1991. ארבעה חודשים מהיום, העולים שיגיעו בחודשים דצמבר-ינואר-פברואר-מרץ ואפריל

יועברו למרכזי קליטה שהסוכנות מפעילה כיום, וגם לכ-10 מרכזי קליטה נוספים

שהסוכנות תפתח עבורם. .



כבר סומנו המקומות ל-10 מרכזי הקליטה החדשים. מדובר בחמש מסגרות של בתי הבראה

לחיילים של הוועד למען החייל בנתניה, עכו ואשקלון. מדובר במוסד לנוער בניצנים,

ליד אשקלון. מדובר בבית מלון במכמורת שמסוגל לספק יחידות דיור והעולים יוכלו

לבשל לעצמם ולא יהיו חייבים לאכול בחדר האוכל. מדובר בשערי אברהם בצומת מסמיה,

המשמש היום מבנה חינוך לצה"ל.

כל המקומות האלה נקבעו בתיאום עם חברת עמידר השוכרת מקומות בשביל עולים

מברית המועצות. כל המקומות האלה אינם מסומנים לעלייה מברית המועצות, ואני מקווה

שלא יסומנו בשביל מפוני השכונות שנפגעו מהפעולות האחרונות באיזור גוש דן. המקומות

האלה מיועדים לקליטת העולים מאתיופיה, כפי שהסברתי.

על-פי החלטת הקבינט בדצמבר, החל מחודש מאי אנחנו אמורים לקבל ממשרד הבינוי

והשיכון מדי חודש 350 יחידות דיור בשכונות החירום שסומנו בתכנית, כמו קרית גת,

נתיבות, שדרות, עפולה, נצרת, אשקלון, בכל המקומות שבהם ייבנו שכונות החירום. לפי

התכנית תהיינה רוב הדירות מוכנות לכניסה באפריל 1991. המגמה שלנו היא להעביר את

רוב המשפחות שתגענה מחודש מאי ואילך מאתיפיה ישר משדה התעופה אל השכונות האלה,

ולטפל בהן לפי מתכונת מרכז הקליטה לכל ענין ולכל דבר. בתום השנה הראשונה נראה את

. הדירות האלה כדירות קבע של העולים.

אנחנו נעמוד על כך שבשכונות האלה לא יהיה ריכוז גדול מדי של משפחות מאתיופיה.

בקרית גת, למשל, בונים כ-800 יחידות דיור בסך הכל, וב-70 או 80 מהן אנחנו

מתכוננים לשכן עולים מאתיופיה.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

הדירות באזורים אלה הן בדרך כלל דירות שמדינה נתנה התחייבות רכישה לגביהן,

ואני מבין שחלק מהן דירות תקציביות.
י י שוורץ
רוב הדירות שם תקציביות.
צ י ביטון
האם אתם מבקרים בכל המקומות האלה כדי לראות אם אמנם קצב הבנייה מבטיח שיחידות

הדיור תהיינה גמורות בהתאם לתכנית?
ב י מנצורי
זאת התכנית שאושרה. ירוד עם זאת., מאחר ואנחנו יודעים שעשויים להיות דברים

בלתי צפויים שישפיעו על קצב הבנייה, ועוד בעיות שאיננו יכולים לצפותן מראש, כמו

שאף אחד לא צפה שיהיה צורך באלף יחידות דיור נוספות בשביל הנפגעים באיזור גוש דן,

אנחנו מתארגנים לקליטתם של עולי אתיופיה שיגיעו מחודש מאי ואילך ושהיו צריכים

להכנס ליחידות בשכונות החירום שהזכרתי, ומתכוננים לפתוח עוד מספר מרכזי קליטה,

מעבר לעשרה שאושרו.

להערכתי אנחנו נתמודד עם כל מספר עולים שיגיעו אלינו מדי חודש מאתיופיה, דרך

אדיס. אף אחד מהעולים לא ישאר בנמל התעופה.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

מרקצב, האם הדברים ששמענו כאן מקובלים עליכם? היתה לכם קונצפציה אחרת של חצי

קליטה ישירה. האם אתם עדיין נאבקים עליה, או שקיבלתם את החלטת הקבינט?



אנחנו עדיין נאבקים על הקונצפציה שלנו.

התבנית תואמה בינינו ובין מחלקת העליה. עד עכשיו קלטנו אח עולי אתיופיה

במרכזי קליטה. אחרי שנתיים, שלוש ארבע וחמש שנים להיותם במרכזי הקליטה רצנו

אחריהם עם דירות במקום זה ואחר, ולא כולם רצו לקבל את הדירות שהצענו להם. משום

כך רצינו לחסוך את השלב הד,, ואמר נו שנעביר את עולי אתיופיה לדיור קבע. ושם

ניתן להם את כל הליווי והטיפול המתחייבים מקליטתם הישירה בירות קבע, וזאת

למעשה הקונצפציה המקובלת על כולנו.

זה הבסיס לעבודתנו. בעקבות ישיבה שהתקיימה לפני שבועיים בין הנהלת שני

המשרדים, מתאימים עכשיו במשרד הקליטה סל קליטה יהודי לעולי אתיופיה, על מנת

לתת תשובה לביצוע תכנית הקליטה הישירה שלהם בדיור קבע. כך זה יהיה מחודש מאי

השנה.

ברור לנו שאחרי שלא יהיה עוד מקום במרכזי הקליטה נהיה חייבים לתת מענה

לנושא הקליטה בשלב הביניים, אותו שלב מעבר שבו מרכזי הקליטה לא לכולים לחת

לותר פתרונות קליטה , מצד אחד, והרירות טרם מוכנות, מצר שני. לתקופת מעבר זו

יעדנו את המקומות שעליהם דיבר מר מנצורי, ושהיו מיועדים על ידינו תהילה לקליטת

עולים חדשים אחרים הדבר הזה נעשה בשיתוף מלא בינינו ובין מחלקת העלייה וכל

שאר הגורמים הנוגעים בדבר.

אין זה די לשכן משפחת עולים מאתיופיה בדירה ולקבוע סל קליטה ייחודי לה.

אלא שיש קונצפט טיפולי נוסף שצריך לתת לה. אנחנו חושבים שבשלב הזה יש לעשות

עוד מספר דברים שיחסכו הרבה למדינה בתקופת המ-בר הזאת. מצויים בארץ עולים רבים

מאתיופיה שהגיעו בשנת 1984 וגם קודם לכן. יש היום מאות יחידות דיור, אם לא

אלפים, שמאוכלסות במשפחות עולים מאתיופיה והנמצאות בשכונות חזקוה ובישובים

הזקים. אפשר אלפוא לבצע איחוד משפחות אצל המשפחות האלה, והכוונה למשפחה ותיקה

שתקלוט קליטה זמנית בני משפחה שעלו זה עתה, ותמורת זאת תקבל המשפחה הקולטת

פיצוי כספי כזה או אחר, תשלום סל קליטה וכיו"ב. על ידי הפעולה הזאת גם נעשה

איחוד משפחות, ונקל על העולים החרשים את חבלי הקליטה שלהם, וגם נמצא פתרון

לבעליה הדיור שלהבו בתקופת הביניים, וגם נחסוך למדינה כסף.

היו"ר מי קליינר.

אני מבין שבתנאים של הלום אין סיכוי להשאיר את העולים החדשים במגורי קבע

באותה עיר שבה תהיה הקליטה. הזמנית שלהם.

?.
היו"ר מ' קליינר
זו שאלה עקרונית, ועל זה נדבר בהמשך הישיבה. בשלב הזה אנחנו שואלים רק

שאלות טכניות להבהרה, ולא שאלות עקרוניות.
י' שוורץ
עיבדנו תכנית מסו יי ימת של סיוע למשכנתאות לעולי אתיופיה. עולה מאתיופיה

מקבל מענק בגובה של 40 אלף דולר, בנוסף להלוואה. זאת אומרת שלרשות עולה

מאתיפיה יעמוד סכום של 67 אלף דולר למטרת רכישת דיור, וההחזר החודשי שלו יסתכם

ב-200 שקל לחודש, כך שהוא יוכל לעמוד בזה.



הנסיון העלייה הקודמת מלמד שיש יתרון במתן אפשרות לעולה להקלט במקום שבו

היה מיד עם הגיעו לארץ, כמובן בעזרת הסיוע שהוא יהודי לעולי אתיופיה בלבד.
ח י קצב
אנחנו מעריכים שהמשפחות שתיקלטנה בשלב ראשון אצל בני משפחה שלהן שכבר

נמצאים בארץ ונקלטו בה, אחרל שייעשו הסידורים הכספיים המתאימים, תוכלנה לעבור

לאחר מכן בצורה יותר קלה לדירה קבע לפי התנאים המיוחדים שהמדינה נותנת להן.

לשאלתו של חבר הכנסת ביטון אני רוצה להגיד שעולל אתיופיה מועדפים אצלנו

על פני עולים נ?ארצות אחרות, וזאת בגלל הרקע שלהם. אשר לחסכון בכסף אני לא

חושב שלחסוך כטף זה ביטוי לא יפה, במידה וזה רק אפשרי.

בגלל הרקע
צי ביסוד
אתה אומר שמשפחה מאתיופיה שנמצאת בארץ משנת 1985 או אפילו לפני כן קולטת

משפחת עולים שזה עתה הגיעה. השאלה היא אם הם מקבלים את אותם תנאי הדיור

שמקבלים עולים אחרים, או שעל ידי זח שאתה נותן להם סבום כסף אתה פתור את בעיית

הריו!- שלהם וכך חוסך כסף למדינה.
ח' קצב
משפחה עולים בת 6 נפשות קיבלה בשעתו דירה בת 4 חדרים במקום מרכזי בפתח

תקווה. כמה מילדי המשפחה התחתנו בינתיים ועזבו את הבית. נשארו שם 4 נפשות

בלבד. אם למשפחה הזאה שכבר נקלטה בארץ יש קרובים מדרגה ראשונה שהגיעו ארצה זה

עתה, והם רוצים להיות ביחד, יהיה זה פידור טוב לשתי המשפחות אם הוותיקים יקלטו

את החדשים שמקרוב באו. אנחנו נבדוק אם הנ?שפחה הוותיקה יכולה לתת פתרון זמני

לבני משפחתה שעלו זה עתה ארצה ולעזור לח להקלט בארץ. הנ?שפחה הקולטת תקבל כמובן

תשלום עבור זה, וצריך להיות ברור שמדובר בפתרון זמני בלבד. אנחנו מאמינים

שהמשפחה הנקלטת תוכל להעזר רבות על ידי המשפחה הקולטת, ותוכל לעבור בעתיד הלא

רחוק לדירת קבע שלה. גם המשפחה הקולטת תפיק מזה תועלת לעצמה, כך שכולם ייהנו

מהסידור הזה. זו כמובן אופציה, ואיך נופים אה הסידור הזה על אף אחד. וזכותה

של המשפחה העולה- נשמרה לה בכל לוג ו גע לרכישת דיור קבע וכו'.
י י שו ורץ
אני רוצה להבהיר שבשכונות החירןם המתוכננות תהיינה דירות צמודות קרקע

בנות 30 ממ"ר עם אפשרות להגדיל אותם ואני רואה בהן להיט ממש ולא פתרון מאולץ

עד היום תפעלנו 3000

אתיופיה למרכז- קליטה ושם טיפלו בהם. משרד השיכון רכש דירות נ"ר בשכונות

חזקות ושיכן בהן את העולים.
י' שוורץ
באשר לדירות החירום צמודות הקרקע, עד היום משרד השיכון התחיל לבנות 3,000

דירות כאלה, והקצב הולך וגדל, ואני מקווה שנוכל לעמוד בתכנית.
הי ו "ר מ' קליינר
האם יש לכם דירות מטומנות?
י שוורץ
עדיין לא- כיוון שזה תקציבי לא עריך לסמן אה הדירות, כי הן רכוק! שלנו.

"ני לא צייר לבוא בדברים עפ הקבלן ולהגיד לו לא למכור את הדירות, ני ממילא הוא

לא מוכר אותן כי הן שלנו. אני אמנם לא מטפל בזה ישירות, אבל לא ידוע לי שיש

בעניו זח בעיה.

צי ב ל 0 ו 1 .?

מתי חופו משרד השיכון להיווז בעליה של דלרה כזאת?
יי שוורץ
באשר הדירה מוכנה.
בי מנצורי
על 3י החלטת הקבינט, והדבר פורסם, בחודש מאי 1991 היו אמורים לסמן 50

יחידות כאלה בשדרות, 80 יחידות באופקים, 30 יחידות בנתיבות ו-140 יחידות בערד.

עד היום לא אמרו לנו עדייז לבוא ולסמן. על כן אני חושש שבמאי הדבדר לא יהלה

עדיין אק0יוי1ל", ןר11_ וז^ול'יג^ נויגתי 11£י לי יב^0ו למרכז- קליטה.
iT- 1' "ר a קלי י נר
צר' ן ';צ7,''^ ט' ו "ר הקב'-נט שיעדכן את שר השיכון, שידאג לסימון הדירות.

מי אחראי- על ארגון משפחות ^ולות לבתי ערלים יותר ותיקים, אותה תכניה!

אופציונלית שעליה שנ?-ע14 כאן? האם אונ/רים למשפחה עיליפ שהיא יכולה לבחור בין

נ?גורים אצל בני משפחתה שעלו ארצה לפני שנים, ובין מגורים במרכז קליטה?
בי מנצורי
אנחנו מהה'-לים לסמן באדים אבבה אה המשפחות ן^יכולות ומוכנות לעבור להתגורר

לתקופה ביגליבז 1-;צל 22- נוש^חהן ?1,-עלר א-צה לפני שנ--ב. אנ = מערלי שץ1הו7 הנ?שפחיה

המובנות ללבה להסדר ה-ל. קרוב לאנס. כך שלא צריך לראות במסלול הזה מסלול '^'יכול

לפתור את בעיה הקליטה של עולי אתיופיה, מכל מקוס הדברים האלה נבדקלם היטב הן

באשר לנביניה חנןשפחה באי-ץ לקלוו^ את בני משפחתה העולים, והן באשר לנכונות
המתכהה לזעירל; להיקל-ל
י;צל בנ ? מ'£3חהד בארץ, הי ך בדיקת יב-לתה של המשפחה בארץ
יקליט י;ה ב
י 3;שפהתה העילים. יש להבטיח שאין המדובר במשפחה עם תנאים סוציאליים

קשיב! י2ר1יצ1ו -.קבל או! בנ - נ/3ננדוהד; הב\1יס, ץ1ב-7י אי-י^י-ו ...יילל! '.עמול ביה,

.1י1\ "2l!z?-_J3.J.' נו-:
^\ji?" ??,~
:,':-.': . - ,? :..\~, גי-, "^ .'..-י . ...נ ה"_ -^ לי\~- - ., .-,-: רע-לי;'

עזה /[ח!) הסייען נ).^ר1- ;? (g"' "'15" in-.y'in iyd . ^ 11/11 hk uj :n,n- i או /714ו"וח חלד^יכ

לפו. י כן והוכנסו לנ/רכזי קליטה?

בי מנצורי -,

אגחנו מקבלים את 3ני העולים מאתיופיה בנמל התעופה לפי רשלמות, ויודעלמ

בדיוק לאן לה3נות אותם. בבר הבוקר אנחנו יודעלמ לאן אנחנו מ3נים בל מקז3חה

ומשפחה מבין משפחות העולים מאתיופיה שתגענה ארצה ביום החמישי הקרוב. בחודש מאי

נסמן יומיים מראש את היחידות בשכונות השונות, ונפנה אליהן את משפחות העוליב.

יק לנו נ?גנ?ה נוספה שאותדו אני רוצה לציין כאן. הלק מיחידות חחירום אנחנו ר-ציפ

לנצל באופציה ללצלאתם של עוללם ותיקים ממרבזל הקליטה, ואז נובל להבניט במקומם

את אלו מבין העוללם החדשים שמתאימים למרבזי קליטה.



א' רוניו

אנחנו רוצים ליצור אינטגרציה בשכונות בין בני העדה הווחלקלם וננל העדה

החדקולם, כל חסלו? של המש3חוח הוא חלונל בלותר והוא מעל ומעבר לכל סיוע מוסדי

שלכול להינתן, במידה ואל השכונות האלה יגיעו נוסף לעולים שהגיעו ארצה באותו

לום גנו עילם ותלקים לותר בוודאל שתהיה תמיכה טובה לותר. וכאן אני צו3ה

אינטגרצלה תוך קהילתית הרבה יותר גדולה וטובה מזו שיכולה להיות במקרה שמשפהה

להלדה נקודתית הולכת למשפחה ראשונלת שהגיעה ל3ני זמן מסויים.

הלו"ר מי קלללנד;

האם בכל מקומות הישוב שמניתם, קרית גת, שדרות, עפולה, נצרת ואשקלון יש

קהילה של אתיופים שהגיעו ארצה במבצע משה?

אי דו נ י ו;

במרבלת המקומות לש קהילות כאלה בשכונות. לפי התכנלת, כפי שהוגשה,. סדר

הקמת השכונות הוא נ?דרום דרך המרכז לצפון. האמת היא שהקשר המשפחתי הוא בעל

חשיבות עצומה גם לעולים ע-גמם. ואנחנו יודעים 3חק"ר הזה מהווה סיו-י גדול נ?\1ל.

אם נלתן הלה להפנות עוללם גם דרומל,, גם צפונה וגם למרכז מתוך התאמה מירבית

בכיוון של קרבת משפחה, אלן ספק שהלה לזה יתרון עצום.

uKH יש סיבח לכך שנקבתם במ0פר של 50 או 8 יחלדות מיועדות לעולים מאתיופיה

בתוך השכונות השונות? האם אלנכם חושבים קי- 200 - 150 יחידות לתאלמו לותר

לענין? נדנ?ה לי שהנסיון שהצטבר אומד שאם הולכלם לדלכוז של 200 - 150 לחידות

הטלדורלם והטיפוללס השונים הנלתגלם לריכוז כזה הם יותר טובלם מאלו שיכולים

להלנתן לרלכוזלם לותר קטנלם של 50 או 80 יחלדות.

צי ב י ט י ן ??

האס ל 3 נ?די:י.-ה בוילה על משרד על, או של נ?' שם ו פקד על כל הנושא, שבו

מתכתבים כל המשרדים המטפלים בעלייה מאתיופלה, והמטפל בנושא באופן מסודר וקבוע

ובבל הךןהונלים, כהו נושא האילפנ'ב, הקליטה בדלרוה, סל חקללטה, שללוב העולים

בעבודות הלשונות, ועד לתהללך הרא"וני שבו העוללם הופכים להיות פחות או לותר חלק

נ?הנ;-ו--נ;ו ח ז את?

אינננ- יכולים להתע"ם בי^יבז; ח"אח מה'נןינ בדובי י1נדוגו חיים ונועלים, ילכ;

HiTi lynjih בגלל תנ-וצב בו אנחנו ה '-י ם כיום?
הלו"ר מי קללינר
בשבוע הבא לש לנו לשלבה מיוחדת לנושא הערכות העולים לתקופת החירום שביוז

אנחנו חללם.

נ י ארד;

איי ללדעח 13לש בעיה עם כוח אדם המטפל בעולים, וכדאי שנשנ?ע על כך. כמו כן

אנלונו יודע'"ם שיע גם בעיה של חוקר הבנה מצד ה7רול'ם או! אטר נדרע מהם לעטות

בזמנלם מיוחדים אלה, באשר קרוב לוודאי שלא בל המידע הועבר אליהם בצורה

המתאימה, וחשוב להתעבב על זה.



iJiijK מיב'-^ לדבר עיי בעיות חדיור, יבצדק כך. jjf^ לגבי עולל ^י^ו3יה

jfTjK 1 לורעים שאם דיור החירום לא לזזיה מוכן עבורם בזמן, הם יועברו למרכזי

קליטה. נדמה לי שבשל נסיוז העבר א,נהנו לא מעוניינים שהם ישארו הרבה זמן במרכזי

הקללטה,ומאהר והמערכות די n1©21©n עכשיו, מחבכל זאת ניתן לעשות ומה עושים

בעניז זה.

נ?ר מנצורי צופה שבשנה הקרובה יגיעו אלינו מדי וזודש בין 1,000 ל-1,500

עולים מאתיופיה. האם ענין הטפסים סודר? בביקורנו שם נאמר לנו כי במידה וענין

הטפסים ירוץ חלק, לא צריך לדבר בלל על מס3רי3. נלומר, לכול להיות שהם לא

ייצמדו כלל למספרים האלה, אנחנו הבינונו שבנושא הטפסים לש בעיות :ם בארץ וגם

שם, ושמענו שהסוכנות נערכה לענין הזה. חשוב לדעת מה המצב היום עם הטפסים.

יכול להלות שהמצב הנוכהל יצר סיטואציה שבה יינתן למספר גדול יותר של עולים

לצאת משם מדי חודש. האם אנחנו עד ו כי ם בארץ לקראת אפשרות כזאת?

ר' אלעזרי.

לדברי מר מנצורי ומר קצב יק! החלטה להעביר את העולים החדשים לדיור קבע.

דהיינו, קליטה לשירה. כל הזמן אמרנו שקליטה ישירה לא לכולה לשרת את בני העדה

האתיו1£יה בצורה הטוב ביותר, ובעבר גם התקיימו דיו^ים עם נציגי העדה בענין זה.

ענשיו אני שומע בהפתעה גנןורה שנבר נפלה הו1לטה על קליטה ישירה של עולים

מאתיופיה, ואנהני כלל לא ידענו על כך.

אם אמנם הוחלט על קליטה יקיירה קי-ל העולים מאתיופיה, איר נזתבונג'-ם להתמודד

עם תהל'ר הקללטה שלהם? באשר ה! הלט בזמנו להעבלר את העוללם מאתיופיה למרכז'-

קליטה, הוסבר שזה מתאים להם מפני ששם אפשר לתה להם במרובז את מירב ההדרכה

וההינור שהם כל ^7 11 ' 1 a" jבשבילם על מנת להשתלב בלו" הארץ ובחברה שלה בצורה

הטובה ביותר. עכשיו מדברים על פיזורם בישובים השונים בקליטה ישירה, ואז הרי

יהיה קשזן מאד לתת להם את ההדרכה והחינוך שלהם הם זקוקים.

משרד הקליטה הוציא חוזר שחולק בין העולים היותר ותלקים מאתיופיה, האומר

שמשפחה שמוכנה לקלוט בתוכה קשיש או קשישה מאתיופיה תקבל.סכום מסוייפ של בסף.

אם אינני טועה, מדובר בסכום חד פעמי בגובה של 6,000 שקל לכל החיים.

J'J-1~ 'is: .

החישוב היה לפל 3 שנים שכר דירה בשנת 1974.

Piip . n 1 ~ '1n is'"; ~jiי n'1u~ 1" ^i15 nim 35^ 3'' "n UJnHi ~i ' jK '' והד , " ל?ך)^1,י5לו1 0

1;קי?10יו; /. \. ק - בג. 1 0-י/^ מוי;ירנ!'^ שצריכים לטפ"' בי-י^א, ה-'^לרב לבו "דעה jm

,11. ?A i""'^ .- ?? ~ .' ? \y ;")'^ . I n 1-j . 'ji.

n j !-iMis/שמענו שכאשר קעולים מגיעים לשרה הר^עופח נותנים להם סכום כסף
ואומרים; להם
תסחורו עם זה, תקני מה שאתם רוצים. הכוונה הימה שבכסןי הזה אינם

יכולים לרכו/!) חפצים חשמליים דיפטורים מת/1ולום מכס. טמעת' שהעולים חאלה לא חבינו

שזאת הכוונה, והם מוציאים את הכסף הזה על דברלם שונים אחרים. איך זה שלא

הסבירו להם מה בדיוק כדאי להם לעשות בכסף הזה, מה לא כדאי להם לעשות וכוי?

כאשר הלו במרכזי הקליטה היו זכאים לרכוש מוצרי חשמל בלי לשלם עבורם מכס, ולא

הסבירו להם שהמצב היום שונה.

בי מניצירל י.

העולים הנכנסים למרכזי קליטה מגיעים עם שיק שבא במקום הפטור ממכס.
זז י. ו י-ר מי קל.!.11ך
אני מבין שאותו מענק שאנחנו משתמשים בו נגימיל, להקטנת סל חקליטה הריאלי

הוא כסף בפועל לגבי מי שהולך למרכזי הקליטה.
ר' אל^זר
אני רוצה לגעה בנקודה נוספת, מאד חשובה ומכרעת. לעולים החדשים לא ניתן

הסבר מספיק על המצב הבטחוני שלנו כיום. אני עובד ב"קול ישראל" ואנחנו עושים שם

אה המקסימוםה אפשרי, עובדים גהורנויות יום ולילה כדי להגיד לעולים החדשים

בשפתם מתי יש אזעקה, מתי ארגעה, תושבי איזה איזור יכולים להסיר את המסכות מעל

פניהם, ותושבי איזה איזור חייבים עדיין לחבוש אותן וכוי.

לפני כשבועיים התלוננתי ושאלתי מדוע לא יציגו בטלוויזיה תשדיר בשפה

האמהרית כדי להסביר לעולים מאתיופיה איך משתמשים במטבת הגז, איך חובשים אותה

ואיך מהדקלם אותה וכוי. הסכימו לעשות זאת. קבלנו מדובר צה"ל את הטקסט המתאים,

אני תרגמתי זאת לשפה האמהארית, והדבר מוכן. אלא שהקסטה מונחת אצל מנהל

הטלוויזיה, יוסף בראל, ועד כה לא השתמשו בה. התלוננתי על כך, והבטיחו לי

שיתנ?שו ב". ד'-בהרי ^ם עם אהרון הראל -גס חו^ חבטיח קיישרןמשו בה. אבל לא עשו

ז את.

אני נ?ניח ons uiw שמעתם על עולים מאתיופיה שישבר במשך 8 שעזה עם מסכות

הגז, מפני שלא ידעו ולא הביגי שאפשר וצריך היה להסירן הרבה לפגי כן. במרכז

הלקיטה u'^^^^ inn, .rnu - jnij. .

עולד- נןאתיופיה עם מסכה גז נפטר אתנ?ול בדירת הקבע שלו בשכונת נורדאו

בנתניה. הוא היה בארץ 6 אי ל שנים. אני לא יודע אם הוריד או לא הוריד את הפקק

מהמסכה, כי הפרטים טרם נמסרו לי.

אשר לקלטה בשפה האנ/האריה. שהוזכרה כאן, אני מחזיק ב-30 קלטוה כאלה שכבר

מיקרגלד! לעיליס נןאתי-עלה כמרכזי- הקליטה השונים.
ה_^ו_1;ה_ נ? י קלייןר
י'י.; לחרגי" את ח-.קודה הזאת, כי גפ בשפה הספרדית אין משוס מה דברי הסבר

מ רי א י מ ' כז.

\\ י,., נ/י0יה.

\1נ י -יעה יש^יד י-;- י:- 5:י.:ר'י י;-: יל המ;^בנ-י- ל המענק עזל 50 \,ל-ה שקל. ר\;ית'

בבגל; למל^כנהאוה \i'n ההנחיה של" נ?שרר הק-כ! ן בענין זה. בה^חלו! שהעברתם לג.נל;

למשכנתאות ראיחי שמד,בר במבצע לשלושה חידלשם בלבד, םל1.ך\1ר השנה עד לחרדט נ'רץ

השנה. את חודש ינואר כבר עברנו, כך שנשארו עוד חודש'-ים בלבד. אבל אתם -יודעים

שחיפוש דירות במחיר מתאים דורש jwr רב. ביחוד כשמדובר בעול-" חדשים שאין להם

עדיין מספיק ידע ואינפורמציה על הדו ך שבה ג/חפשים דירות בארץ. וכשהם כבר מוצאים

סוף. סוף דירה מתאימה, חם צריכים ללכת לעורך דין וכוי, וזה לוקח הרבה זמן. לכן

JKי אומר שאמ עושים מבצע כזה לשלושה חודשים בלבד נוצר הרושם שהדבר בעטה כרי

לצאת ידי חובה בלד, כאילו להגיד; הנה אנחנו נותנים לעולים מענק גדול, והם כלל

לא מנצלים את זה.
יי שוורץ
מרוע גישוזך שלילית כל כך?



אי מסלה;

גם לפני שנה הלה מבצע נזה, וגם אז הוא היה לשלושה חודשלם בלבד, והעולים

כמעט ולא השתמשו בו, והמבצע נגמר, והאנשים נפלו בין הכסאות. אם רוצים באמת

שהעולים יפנו את מרכזי הקליטה מדוע לא חושבים על מבצע בזה לתקופה יותר ארוכה

משלושה חורשים?

מספר משפחות עולים באו אלינו ואנ?ר1י שהן מובנות לקנות רירות לפי תנעי

המבצע, אבל הבעיה היא בכך קואינם יכולים להשיג 5 ערבים, זו אכן בעיה רצינית

ביותר.
היו"ר מי קללינר
אתמול קיימה הווערה דיון בנושא המשכנתאות והערבים, ובנושא הערבים היתה

הגמשה מסו י ימת, כלום מסתפקים בשלושה ערבים, שאחר מהם צריך להביא את תלוש

המשכורת שלו. ביקשנו שיברקו אם לא ניתן- לעשות הגמשה נוספת בנרון.

\11._מנטבר:

נ?דובר בשלושה ערב = נ1 על כספי- חנ?משלה, על םעגק נ?קום. כשזקוקים להשלנ?לו

צריכים בכל זאת להב י 4י חמישה ערביב".
'.?.._ש1ר0
לגבי עולים שקונים דירות יר ^^!^לה הבנקים התחייבו לתת 1054 מאמצעיהם. על

הסכופ הזה צריך להביא שלושה ערבים בלבד. בשביל הלוואת נ7קובו מסתלקים גם כן

בלשושה ערבים. בשביל הלוואה נוספת צריך להביא חמישה עדבלם.

י/' מסלה;

בעיה נוספת היא זו של עוללם חדשלם שנקלטים אצל משפחוה ותיקות יותר. עולה

קק1ל5 י/7 ערלח ק5וישה ^ינ^ יכולים לת3קד בכיהרח עצנ-פ ברירת קבע, ילבן י;ךםפי3

ארחם אל בה'הם בני משפ~ולי "ללוב שעלו אר^ה הסגיר שנים קודכ! לבין . לוהעג-לורה עלנ.ר הל

כידוע משפחות מרובות ילדים, ומצבן אלננו כפי שתואר כאן כאילו חלק מהילדים כבר

התחתנו ונשארו רק j או שלושה ילדים בבית, .-הדירה מסנ-יק גדולה בדי לקלוט בה

קל"יקז ^,7 קשישה נ?ב3 י המשפחה שזה עוסה עלי י'רצה. במציאות הנ?ט3חה -ידיין י?רובת

ילדים, והכפיפות 5דירה דל גדולה. וכך נ/גיעוה אלינו תלוגיה ר^/ת מצד. י-דדיס או

קשישיס שהצטרפו לדלרות של המשפחות הרהיקית לותי. בנ;קרלם מטוילנילם גרם' המצב הזה

ע-הרנ המשפחה מנ?י6), כאשר מדובר בעולד שהו\1 קרוב נ?שפחה של האשה, הבעל מתלונן על

כן. בא5יר ה^ולה ~,י\, קרוב נ/שנ-הה של הבעל, נזחלו^י-ו!' ''גל כך האשדז. ובכלי הקרל'; הריב

י- ? ; ~- . It ?A .? j)j ?.'ill/ תכ ל '[?".: ? . ?Jilij ij . 'iי .'"1. ' i ~ u

iJ' jij" \1ל 0-0-יו~~ הקלידה ביע^. ין ז?, ij/d u .pn^ 1 ji'\j'n i ;? לעולים קשלשלם מבני

הע!יה האתי'והגייה, כ- אין לצ^יח שבג'ילם ח^ונח' הם יצליחו ליצור אינטגרציה עם

החברה הישראלית הקשיטח י!ו עם עולים קשישים שבאו מארצות שונות אחרות. לכן ערלן;

לרכז אה כל ;;;.u j^; 'w 'י4עליו- נג^ה'ופיה בבית \יבות אחד שבו יוכלו לשוחח האחד עם

חשנ'- בשפתם, לקבל או; ה\1וכל שאל ל ו הם מורגלים ויחיו על פי נ ו הל ל ם ומנהגים

המקובלים עליזום.

11:' ביטול; י

בכמה עולים קשישים כאלה מדובר? האם יש לכם הערכה באשר למספרם?
אי מסלח
אין לי מספרים מדו י יקים, אבל אני יודע שהמספר גדול. אפשר לקבל את המספר

חמדו י יק מהסוכנות הלהורית או ממשרד הקליטה.

גדול גם מספר העולים הצעירים הבודדים שעד כה לא פתרו את בעיית הדיור

שלהם, ביניהם יש צעירים שעלו ארצה במבצע משה.

אני רוצה לשאול אם מדיניות הקליטה הישירה, שלפיה ירזחילו לפעול בהודש מאי

הקרוב, תקיף את כל העולים, או שתהיה הבחנה מסו י ימת, והעולים שלא יכולים ללכת

לקליטה ישירה יועברו למרכזי קליטה? אם יוחלט להעביר את בולם לקליטה ישירה אני

חושש שזו תהיה מדיניות שגויה, כי יהיו בוודאי משפחות שאינן מתאימות לקליטה

ישירה ואותן צריך להעביר למרכז קליטה. אני מכיר משפחות שלא יכולות ללכת לקליטה

ישירה בשל סיבות שונות, וצריך להעביר אותן למרכז קליטה.

אני מביע בזה את דעתי האישית, ואני אומר את הדברימ האלה בגלל מציאות

קיימת שמוכרת לי היטב. הכוונה למשפחות חד הוריות, משפחה שאיבדה את בן או

בת הזוג שלה, וכן אנשים שיש להם בעיות סוציי-1ליות, משפחות שאלן סיכוי שיהיה בהן

מפרנס בעתיד. את אלה י ט להעביר לנ?רב-ו קליטה.

כאשר רוצים ליצור אינטגרציה בחברה הישראלית, האם זה נבון לרכז את עולי

אתיופיה בשוכנה אחה שתהפוך להלות שכונה אתיופית? נראה לי שלהיה זה הרבה יותר

טוב מכל הבחינוח אם באית'י; ©כונה יגורו גם '-שראל'-ם ק!י© להם בעיות דיור, גס

עולים מרוסיה , גם עולים נ/םד'-נות \^^ד^^^.
הי וי ר מ- לולי- י נר
אני- מבין שהקוניג.פצלה היא 3;הישר^1ילם יהיו יוב r; j ijsi,ושבכל בנין ישוכנו

שתינו איי שלוש משפחות מאתיופיה, וכן מספר משפחות של עולים נ?רוסלה וממדינות

אחרות.

האס אחיו5לם ק!ד1גיעך במבצע משה, -סרס 2{1צי) להס ד'יר, לכללים להיכלל בין

העולים החדשים שנטלהים לשכיגוה האלה במסגרת הקליטה ה'-שידה?

.JW Vi'-j' ,לב לב ז ^'ב-עו ר^:-ג^ לזל-יך לעם.

\-.י...נ'לזי;.

211- ? ' n'' 7ynrny וחקיליטל. על הבג00 נסעו לאתיופיה, 1 בדקתם אה המצב שם.

אנח^ו שומעים כל ויזמן על מספר מסו 'ים טל יח.דים היוצאים נ?שם. מדוע לא משחררים

מספר גדול יותר של עולים, ומדוע ההגבלה הזאת ל-1.000 או 1,500 עולים לחודש?
אי רחמים
בענין 5ינול מרבזי זזקליטה, נאמר שיש עולים שנמצאלט שם כבר 7 שנים. אנחנו

מאד לא מרוצים מהמצב חזה. הארגון שלנו מוכן לשתף לפעולה כדי לשכנע את העולים

שנמצאים עדיין במרכז ל הקליטה בדי שיפנו את המקום י '-עברו לדיור קבע, והעולים

;;:זדשים -וכלי להכנ0 למרכזי הקל'-"ה והתפנו.



לויבלתל את ההודעד, בדבר מבצע הנ?שכנתא המוגדלת ונוי, ושידרתי את זה ברדיו.

ובעקבות השידור פונים אלי בשאלות שונות שאיננל יכול להשלב עליהן. בין היתר

שואלים אותי עם 80 אלף השקלים הם מתנה.

לי שוורץ!

כן, זה מענק.
הלו"ר מי קליינר
בביקורנו באדלס התרשמנו שהמגמה במשרד הפנלם האתלופל הלא באמת בונה-פידה,

והלא קלבלדו את העקרון של אלהוד משפחות, ורוצה לה'-ות מאד משוכנעת ולהלות

מצולידת בכל ההוכחות שאכן מדובר באלחוד משפחות, ולא בהעברת אזרחלם אתיופים

למדלנת ישראל, ולכן הם מאד מאד ק3רנים בנושא התיעוד, יכול להיות שבעבר זה היה

תלרוץ, אבל זה הפך אחד כר לוילות לדבר שהם האמלנו בו.

מהישיבה שלנו עם סגן שר הפנלם, הממונה על הנושא, התרשמתי שהם מבינים שאין

טעם למשוך את הענלן עוד מספר חודשים או אפללו הצל שנה, והם מעריכים שהענין הזה

ללמשך שנה. הוא גם אנ?ר לנו שברגע שליפתרו הבע-ות מספר היוצאים נ?שם להלח עד

אלפי י2 לחודש.

לאתיופים לש גם בעלות טכנלות עם כתיבת הדרכונים וכוי. סגן השר rT-'02n

pיoy'© לותר עובדים בנושא הזה, ואם מטפר הליטאים נ?שם הגיע ל-1,100 איש בהודש,

סימן הו^1 שסגן השר אכן קללפ את אשר הבטלה. גם לגורמלס הרשמללם הלשראלללם שאתם

נפגשנו היתה תחושה שלא בגלל כוונה רעה, אלאל בגלל פערל נ;נטללות ובגלל התחושה

שאולי מדובר בתל ר ו צלם, לא הבנו בצורה נכונה את ההקפדה שלהם על רלשום פרטי

פרטים.

הטענה של האתיופים הלתה aj'ts u'03unr3 40^ -w עונלם על הדרלשות, ךולש

תקלות. אנל מבין שכרגע הענין מסודר. אני חושב שגם כאשר כל הדברים להיו בסדר לא

יהיה זה רלאלל להאמין שמםפי הלוצאלם משם נ?דל חודש יהיה מעל ל- 2,000.. בקצב של

2,000 יוצאלם לחודש יעלו כולם תוך שנה, בי ההערכה היא '17,000-3 אלש נןבקע/ילם

לעלות ^^דצה.
ך' אליאב
האם י)14 עול'-פ נ. ו- 30 י ם בצנרת?
הי ר "ר 3; י קלי י נר
'" j/j iii י 1 רי טלי יי ח ו ר ל ^ מה!. צי" י -, י^ / ה ;. י ''^י- ... ;£'"" ב5נ. " יצ).יו יי . אי. ה4 י j 1 j`/j [ ^ 3

אני מבקש לקבל תשובה ברורה לשאלתי הבאה: האם הקללטה הלעירה שתתהלל בחודש

מאי תקלף גם את העולים שנמצאלם בינתיים במרכזי הקללטה? ואם לא, לכמה זמן

מתוכננלם מרכז ל הקללטהל?

אח מי בדיוק מתכננים להעביר לקליטה ישירה החל מחודש מאי? האם גם את אלו

שהגיעו חורש ל3ני בן, והובנסו בינתיים למרכז קליטה, או רק את אלה שיגיעו

בחודש מאי ואילך, ובמידה ויהיו דירות פנויות ימסרו אותן לעולים שהגיעו חודש או

חודשיים לפני התארלך הזה, ובאלזה קצב זה ל יעשה?

כמה מבין עולי אתיופיה נקלטו עד היום בקליטה ישירה? מה קרה עם אלפי

העולים מאתיופיה שהגיעו בשלושה החודשים האחרנים, מאז השינוי במדיניות?



נ?ה מידה חועקז הבחירה שיש לעולים מאתיופיה? נ?ה מייעצים לעולים בהגיעם לשדה

התעופה? מה למשל מייעצלם לעולה האומר שי© לו קרוב משפחה בפתח תקווה, והאם זה

משפיע על ההחלטה להעבירו למרכז קללטה קרוב לפתח תקווה? האם יוכל העולה לבחור

ללנת למרכז קליטה שנמצא בעיר שבה לש לו קרובים, בתקווה שכאשר יגמרו לבנות את

יחידות הדיור המיועדות לעולים באותה עיר, הוא יקבל יחידה אחת ויוכל ליהשאר לגור

בעיר שבה יש לו קרובי משפחה?
יי י שוורץ
הבנייה בדרום נעשלת מהר -ותר, ובצפון הלא נמשכת יותר זמן. במשך שנה וחצי

הפעלנו תכנית מיוהדת של משכנתאות לעולי אתיופיה. קרוב לל-400 משפהות מימשו את

זה, וזו היתה הצלחה גדולה. אין שום ענין לעשות תכנית לשלושה חודשים בלבד,

והתכנית הנוכחית תימשך עד 31 במרץ רק מפני שאחרי זה יש תקציב חדש. אני מקווה

שנמשיך בתכנית הזאת גם אחרי התאריך שנקבע, כי זה דבר נכון ונחוץ.
חי קצב
באשר המשרד נערך להכין סל קליטה יהודי לעולי אתיופיה, הוא קובע באמצעות

הסל הזה גם דרכים טיפוליות לעולים האלה. לא דל להכניס עולה לדירה בי הוא זקוק

לליווי שוטף וצמוד, שהסוכנות אחראית לו, לפחות במשך השנה הראשונה לעלותו ארצה

כדי להשלים את מה שחסר לו.

ועדת היגוי יושבת עכשיו על הכנת וזכניה לקליטת עולים מאתיופיה גל בי,

בהמשך לתכנית משנת 1985 שהוכנה לקליטת עולי אתיופיה באותה תקופה. מובן שהתכנית

החדשה לקהה בחשבון את הלקחים שהופקו ב-5 עד 6 הק5ניס האחרונות, מותאנזה לנסיבות

חחדשוח שנוצרו במדינה בשיים האחרונות, ונזתחשבת בעובדה שהעולים חיותר ותיקים

יכולים לעזור בקליטה העולים החדשים.

נתכגית הזאת להלה מענה לתקופה שאחרי גמר הלימודים באולפן, לתקופה שאחרל

גמר ההכשרה המקצועית ושילובו של העולה בתעסוקה, בין שהיה זקוק להכקורה ממושכת

ל ותר ובין שלכול היה להסתפק בהכשרה יותר קצרה.

סל הקליטה /צל העולל! נ/אתליפיה יהיה לפל סעלפיכ;, בשונה מסל הקליטה של היום

האומר למעשה לעולה; קה כסף, ותעשה בו מה שאתה דוצה. גם מרכלב הדיור יהיה

עונה, לגם טרכיב ההזקת הביה יהיה שונה. והסוכנות היהודית תלווה אה העולה במתן

ח3.'ורוןזלם תשונלם להם ד^א זקוק. אני מעריך שתוך העבועלים הקרובים ההיה התכנית

ג נ; ו ר ה ו נ! ר ב נ ה.

דוג:- כ\;ז על ;י^ הרד משיחיה, על קליטה בלולים בה-ך משנחיה עכבר ננריאוה בארץ.

iiv- ." נ1\)0 י ן /עהה' -יי; u ' י . d/3 ". jn jiss ~- ? -, "? z? 3 "ri 1 . u?".^-/ " i " c-z ?~^/j. .יבך יברל"

'.הי י ה עהי£~. י !. Z~7 ~ ", i ^'"?un n'n DSi^r ' . ?t 1\ )0 n j17Df^v?u .j/'!. iitיmi יי d'~u 2-i'~ ליקי""וב'

בשנתי לם האהרונוח הצטרכו' אל קר.-ביהם בארץ והיו בתנאים צפופים וקשים ביותר מפני

שרצו להיות ביחד או קרוב אל קרוביהם, ולא רצו ללכה למלון הרחק בצפה. אני מאמין

שגם בעתיד נראה עולים חדשים שיעדיפו לגור קרוב לקרובי משפחה שלהם, וצריך לקחת

ארז העוברה הזאת בחשבון כאשר מתכוננים להעביר אותם לישובים השונים. רצון העולה

הוא הקובע בסופו של דבר.
ני ארד
כמה עולים נקלטו בצורה של אלחוד משפחות וולונטרי?

אין בלדי נתונים, אבל אני יודע שהמס3ר די גדול.
בי נ?נ^ורל
אין החלטה פורנ?לית בעגין. זה נוצר בצורה וולונטרית. אף אחד לא ידע מזה.
היו"ר מי קלילנר
אני מבין שזו הסיבה לכך שאלן הכרה ואין סיוע.
הי 7,יבנ
יש סיוע. המשפחוה שקלטו הורים קיבלו סיוע בשכר דירה מוגדל. הורה קשיש

מקבל 510 שקל לחודש, וזוג הורים מקבלים 625 שקל. המשפחה מקבלת גם את הסיוע

שניתן לקשיש.
אי ^^ייי^
^זיר זה ששמענו שאין שוס סיוע?
הי ו "ן ב?' קלל לנר
t'K מי צריך לפנות מל שישר משדה התעופה באה אליו משפחת עוללם מאתיופיה?

לכל עולה מאהיונ-ידי י?5 ני/גע וקשר עם נציג דו^5ול^ ו נ ן הו, עם נציג נ?שרד הקליטה או

הסוכנות היהודית. אין עולה שאלננו מלווה על ידי עובדת סוציאלית או שאינו נ?גלע

אל משי- הקליטה. אב! הנקודה הזאה היא חוליה הלשה, אנחנו בהחלט נפרסם את המידע

בצורה הברורה ביותר ובפירוט מלא, כמי שעשינו בענין פרסים המשכנתא המוגדלת.
היו"ר ב?' קלילנר
r.K r rr u'Dx,r uiי\r הי;-- רטר-אקטלבלת? עולה 1זר3: היה במשך ארבעה ה ו דש ל כ אצל

קרוב משפהה שלו ולי; ידיי שהוא לבאי לס-יע. אם ה^; -ו1:~ עבלזי ו, האם יקבל? למעשה

לא איכפת לי אם הסלו-ל יהיה נ?כאז ואילך, ובלבד שהוא ל למשך שנה.
הי-"ך כלי קלילנר
חברת הכנסת ארד צודקוז, ובעצם זה רטרואקטיבל. אני יודע שעם עולי רוסיה יש

בעיה מסויימת, שמי שנופל מהמחשב נותנים לו מהרגע בו גילו את התקלה, ולא נותנים

לו אהוחה.

זו' קצב;

גנז במקרה הזה נוהגים כך.

א':^ר לג?ענק מכס, אין זה הגיונל לתת לעולה שהולך למרכז הקליטה סכום של

1,500 קזקל, ובסוף השנה סכום של 3,500 שקל במקום הפטור ממכס. אני אעלה את הנושא

הזה בפנל הנהלת המשרד.
אי מנטבר
מדוע לא לתוז לול? ואם הוא רוצה ללןנוה לעצנ?ו טלוויזיה בדי לצפות בה בחדרו?

אני חשוב שכן צריך לו1ה לו את הכסף.

חי ו "ר מי קלי י נר-.

אני רוצה לשאול אה רחמים אלעזר, האם מפריע לך שנותנים לעולה את הכסף, או

שלא אומרים לו שהכסף נועד לרכישת טלוויזיה, ושאחר כך אין לו יותר זכויות.
אי רחמים
לא מפריע לי שנותנים לו את הכסף, אבל מפריע לי שהוא לא יודע בשביל מה

הכסף הזה.
יי שוורץ
השאלה היא מתי צריך לתת לו את הכסף, האם בשדה התעופה או כשהוא עוזב אח

מרכז הקליטה?
אי דחויים
באשר חעולח 'וצי1 לדיור קבע.

היל"ר ג^י קל? לנר-

!א0 הוא רוצה לראות !£לןולזלה בחדרו בהיותי במדבז הקליטה?

אי מסלה;

אני אומר שצרלך לתת להם את הכסף. אבל אני רוצה לציין שהעולים ידעו שעד

עכשיו הם קיבלו תגור גז, מקרר חשמלל וכלי. היום הם מקבלים כקף. . שלא יחשבו

טהם '-ל1בלו י/ה המקרר ו\1ה תנור הגז כאשר הם יעברי לדיור קבע, ושאת הכסף הם

מקבלים כדי להשתמש בר עכשיו. צריך להסביר להם שהכסף הזה נועד לרכישת מקרר

;ת^/ד גז ובלי. אם ל סב '-יי,- להם את הדבר הם יידעו א' ך להסתדר עם הבסף. הארגון

'3 ר ל ך /דיי1ו 1,' לבך שהה.- י1ל"נ ו את הדבר ri vn.

''?? ע5^^ ^IS . 1j'[" 3 u " aHjj ?. 1 i 0 .'i ? י i i^'^ ui/ij^ i'i-^- ^^ ~'j 4-? -. י בר שנ.יר אר^ךל אניד (!--.j'-

לעודד קלל13ה בהיך הנ?ש5י-ה~ כאר{1צ-^ה, ב- י:?-; ק--טה קליטה 'ויתענה לברכיהם של כל
דע י ;?.
:::.

ה_ינ"ר נד קלי י נר;

אגב, בקרב עולי רוסיה זה קיים כפועל יוצא של הקליטה הלשירה.
ה י קצ,ב
כאשר הורים מגיעימ אל בנם שבבר נמצא בארץ מוטב קזניתן לו את הסלוע, ברי

שחייו של הבן הקולט יהיו 3חות קשיםי. לא צריך לתת לו בבת אחת הלוואה עומדת

בגובה של כ ול איקס חודשי שכר דירה, אלא שימשיכו לקבל סיוע מדורנ כשכר דירה

לתקופה של 5 או G שנלם, ולקבלו את זה אחת לשלושה הודשים, כך שהקשיש שמקבל את

הבסף יוכל לתת אותו לבנו בנוסף לחלק מחקיצבה שהוא מקבל, ויובל לעזוב את בנו

מתי שירצה, בי הוא לא חייב להשאר אצל בנו בפתרון קבע שאינו יבול לצאת ממנו.



חי ו- "ר מי קלי^לגרו^

אני מבין nnnw נ?צייע מסלול יחודל לעולי אתיופיה.
ווי קצב
אכן. אנל רוצה להתייחס לנושא חשוב מאד, אין ס3ק שצויייר ליידע את העולים

בכל האפשר יותר. לש אצלנו רכז נזל וחד להעברת מידע בלן העולים האתיופים, לנציגי

ההתאחדויות יש תפקיד חשוב בנושא הזה. ישבתי אתם רבות ודיבדתי אתם רבות בענין

הזה, יש לי היום 120 דירות נ"ר שנמצאות בישובים הכי אטרקטיביים, כמו נווה-שאנן

בחיפה, ברחוב חמרכזי באשדוד, גם בפתח תקווה, ובעוד מספר ישובים. דירות נ"ר הן

דירות נכס רכישה שהמדינה רכשה בתקציב יקר, ומוציאה הרבה כסף על אחזקתן. ירידי

במשרד השיכון מאיימים עלי מדי פעם שיקחו את הדירות האלה, אבל למעשה נווזנים לי

כתף על מנת שזח לא יתבצע בשטח, כדי שהדירות האלה תעמודנה לרשות העולים

מאתיופיה, אלא שעוללם מאתיופיה ממשיכים לשבת במרכזי הקליטה, מאז מבצע משה,

ואינם מוכנים להכנס לדירות האלה,

אנל מבקש מנציגי ההתאחדויות שיעזרו לרכז שלנו המטפל בנושא הזה. הדירות

האלה מיועדות או ודק לעולי אתיופיה, ואנחנו זקיקים לעזרה נציגי ההחאהדוירה

שלדברו עם עולי אתיופיה וישכנעו אותם לעבור לדירות האלה.
יי באבו
אני נ'ופתע לשמוע 3ייש 120 דירות נ"ר המיועדות לעולי אתיופיה. אם אמנם יש

דירות כאלה, ז^נחנו מ1כינם "לחטוף" אוחז.

אני רוצה להתייחס לתכניתה קליטה הלשלרה בתוך המשפחות. בעבר נעשה נסיון

בכיוון זה. עוללם שיק להמ קרובלם באשדוד, נשלחו משדה התעופה ישר לצפת. אני

מכיר 30 משפחות שהצטרפו למשפחתם באשדוד או במקום אחר, ולא הלכו לצפת, משרד

הקליטה לא הכיר ולא התייחס לדבר הזה, והעולים לא ידעו מה בדיוק מגיע להם וכוי,

אכ רו'נלם לעודד חלום עלללכ; חד/ייב ללכת למשפחות שלהם בארץ, צרלך להבין שהם

לנ?דו לקח מנסלון העבר. כש-עילח מגיע לשדה התעלפה אומרם- ליל" אל הלך לקרובים

שלך. כי אחה השאר שם כל לזזמן. אני מכיר 7 משפד-ור; באלה במעלה אדלמלמ וברמות

שנ?ק1רד הקללטה לא יודע מז? לעשות אתן, ר^^ינל ערשה דבר.

עד riiי ' "^pn ~~i5!?j , '~^7^"^ b' nnzנ?ה~ק ^?ni חדי"דרר! בייטו^יב י3" נ^דרלרה. okh

ID .
בי מנצורל
אנל רוצח להשיב למספר שאלות שנשאלו כאן, אנחנו בוחרלם במספר לחידות בכל

שבונה ושכונה, בעיקר בנלל שתי מטרווןש אנחנו רוצים להשיג. ראשית, כדי לא להפוך

את כל השכונה לשכונה של עולים מאתיופיה. שנית, לבחור במספר מתאים של דירות

לבל יופר האיזון בשכונה. באופקים, למשל, מתכוננים לבנות 640 לחידות כאלה.

אנחנו סלמנו 170 לחלדות בלבד, באשקלון לבנו 770 יחידות, ואנחנו אמורים לקחת כ-

290 מתוכן, בנצרת ייבנו 290 יחלדות, אנחנו נלקח 60 מתוכן. שאר הדירות נועדו

לעולים מברית המועצות ולזוגות צעירים. וכך אנחנו מקווים תיווצר האינטגרציה

ויהיה מיזוג יפה של התושבים.



נציגי חהתץ1חדות טענו עלי שנ?סלול הקליטה הלשירח ש-חל בחרדוט מאי כי]יל1י ליו

תואם אתם וכוי, אני רוצה לקרוא בעניכנו נ?החלטת חקבלנט לענלן חזה: האוכליסלח

שתלקלט בקליטה לשלרה במגורל קבע בלחלדות אלה תקבל טל3ול דומה לזה הנלתן

במרכזל קללטה במשך טבח,

מכאן ברור שכל השלרותלם שאנחנו נותנלם במרכז קללטה באשדוד לעולים

מאתיופיה ינתנו על ידינו במשך שנה גם לעולים שיתיישבו באותן שכונות בקרית גת,

באשקלון ובשאר הישובלם. במשך השנה הראשונה לקבלו בדלית הקבע שלהם בלחלדת

ההלרום אח בל השלרותלם שאנחנו נותנלם, ולוכלו לתפקד היטב,

בשבוע הבא לתקל ים דלון על קליטת העולים בתקופת ההירום העוברת עלינו,

אנחנו נשתתח בדיון הזה ונוכל לתרום את חלקנו.

במרכזי הקליטה ישנם 10,000 עולים. 6,000 מהם עולים מאתיופיה. לא קל

לעולים הדשינו בתקופת החירום הנובהית, כאשר הם צריכים להכנס לחדרים אטומים,

לשמוע שהם צרלבים להשתמש במסכות וכוי. אם לנו הלשראלים הדבר קשה במקצת, הדל

לעולים זה קשה פי כמה. אני לכול להעיד שעולי אתיופיה גללו לענין הזה יותר

הבנה מזו שגילו עולים ממדינווי אחרות.

קטה הלה לנו להפעיל מס3ר מקומות בגלל בעיות של כוח אדם במצב החירום הזה,

ובחלק מהמקומות נעזרנו בגורמלם שונים. אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להודות

לאנשי משען באורים שעזרו לנו בעניו זה בלללה מסו י ים. בסך הכל קשה לעוללם, אבל

הם קלבלו מאתנו הדרכה, ואנל מאמלן שנעבור את זה בשלום.

אנל מערלך את ההחלטה של ההתאחדות להצטרף למאמצלם שלנו לפנות את מרכזי-

הקללטה. אני נ/בקש לבדוק את ענלן 120 יחלדות נ"ר, כי גם לי הדבר הזח הדש במקצת.
אי דונלו
פתרונות הדלור שעללהם מדברים כאן המ פתרונות דלור של 60 ממ"ר המיועדלם

למש^ז^1ר^, אלא שחלק מבנל העדה האתיפית שהגיעה ושתגיע אלינו הס בודדלם, ואללו

אנחנו י?דברי0 על פתרונות דייר למשפחות. גם ה-יוס נ?א=יש אחוז ניבר של בודדלבו

מבגי הערה האתלופלת אה נ;רכז'- הקליטה, וגם בקרב העולים שלגיעו אלינו יימצאו

בודדלם קלועברן לנ?רבזי קללטח. לןגי היום 1932 משפחוה, ו-531 בודדלם. זאת אומרה

קואנחנ" מדבריס על ^לי3 - י^ZS בודדים בקרב העדה האהיופ'ו!. לש להניה קגב בין

הבאיבז ילזלה י;-7י ד,-נ7ה של בידדיפ. מכאן שבצי לחלדוה חדלור למשפחות העוללפ צרלך

לחמשלר ללחוץ על הקמת הוסטלים כפתרונית דלור צלבורלים לאוכליסללה הבודדים

העוללמ נ?אתלו2יה, ואנל מנלחח שלא רק עוללם בודדלם נ?אחיופי-.
ח-"ד נ
.קלל ין ד:

^-1 ;" ' ? ? ? י- ."j'~''j':7 ~v'. ~'i?'-Ifi w, תדויה בק"יב מ א" ~.^7' 1י " , ". j'Ts ri '1 '3^21"/7'' -j

j י ~/j11/~ רל1 u''/ /j/'j kjji 1\ Ji\,n' ij .. יu\1ju' '1"i "I^ u"' iיI yi בודדים מארחות אחרות^ אם

בשנה טל הקללטה הזמנלה התארגג.-, כנראה, מטפר בודד'-ס בדירה אחת, הם ל\1 לוכלו

לעשות זאת בדל ו ר הקבע שלהם.

אי דוניו י.

השאלה של הופק! בווירה קל עולים היא שאלה רחבה מאד, ויש לה פנים רבות. במה

שהולר להיות היום קליטה בשכונות, כפי שאנדונו מכנים זאת, ישנה צמידות של פתרון

של דיור צלבורי עמ ועוכנלח של הכנה לקללטה, ולצמלדוה הזאת לש מחלר. אם מישהו

ירצח ללכת לקדוב משפחה, לפל שיקול דעתו, בדל לזכות בדלרה במקוס שהוא קרוב לבנל

משפחינו, הוא לא יובל להנות שם כפי הנראה מאולפן מתאלם לו; הוא יקבל כסף שאותו

יוציא על ריק, וכאשר יזדקק לכמה דברים לא יהיה לו הכסף הדרוש לקנותם וכוי.



יש לראות אי! הדנרלמ שליבלמ, ברגע שהעולה נכנס למקום מסו י ים ויש לו 3תרוז

גאו גרפי, הוא נ?קבל שם את בל התמיכה של ההננה שקיינ?ת.

הזו "ר n" קלי י ג ר,-

אני מבקש לחדד תא השאלה שלי, בי הדברים קצה יותר מסובכים. העולים יופנו

למרכז קללטה. חלק מהם יוצא משם בחודש מאי או יוני, וחלק לשאר שם זמן ממושך

יוךןר. העולים שיגיעו במאי יופנו למרכזי קליטה, במקומם של העולים שיצאו משם.

חלק יופנו ישר לדירה בשכונה. למערכת הזאת יש להכניס אלמנט נוסף, והוא האלמנט

של קרובי משפחה.

עולה מגיע ארצח ויש לו קרוב בעיר מסויימת. הדירות המתוכננות באותה עיר

תהיינה גמיורות רק בעוד שלושה חודשים. השאלה היא אם לתוך מערכת ההחלטות לגביו

תכניסו גם את הסכמתו ללכת עכשיו למרכז קליטה בכל מקום שהוא, ובלבד שכאשר

חדירות בעיר שבה גרים קרוביו תהיינה מוכנות הוא יקבל שם דירה, וכך יוכל לגור

קרוב לבני משפחתו. האם תהיו מסוגלים להענות לבקשה כזו של העולה?

אי ד ו נ י ו ??

אני חושבת שבעקרון אלמנט כזה יכול להיות משולב בפנים. האפ זה יכול לפעול?

אני מניחה שזה קשור בהרבה מערכות נוספוו!.

הי ו "ר מי -.ליל ו. ר;

האם ידוע כמה מהעולים מאתיופיה שבאו בשלושה החודשים האחרונים לא הלכו

למרכז קליטה, אלא נ7צאו פתרון עצמאי?
בי מנצורי
9956 מעולי 'אתיופיח הלכו למרכזי קליטה. והמעטים שלא הלכו למרכזי קליטה,

בחרו בללת ברירה ללכת אל קרוביהם מפנל שלא נמצא להם מקום במרכז הקליטה הספציפי

שבו ר^^.
אי מנטבר
אשתדל לקצו בדברל,לגבי המצב באריס, \;נהנר מעריכים שברןהילת חרד!3 פבי-יאר

אנחנו נבסה אה בל הא1ב:לוסיה שם בטפס-ס, תיגברני אה הצוות קזלנו שפ ל-ל 1 \5י?;,

1"עכש'1" מתחילים להקטינו, 1בנ?קב'ל ה'י,ברנ1 אה קצ.!ייה כץ-!! ,

"עבודה נ7;3יד; .z-~י''Z.'yi'j'י i^ r;3Un ^i\ zvj .1 ?.\7u ij ,??z-y~ir?- jViz אוהם אל"צו-!

י£וג-עים אה המשפחה, עובד 0י^-י\1~י' מנילא טונגס הערכה, שולחים י;ה הטופס. בהזרל! לאדיג

? 10 J'? י -.- \: ., 1. : u "~I;P n 'j u ?0i(ijni j ;-.~~ . uiiu' ,'1 ' ^ 0 'ii , הליל. 3/ה^ י; ל ד! 7 וי י ם 1 ota ר על י" ^י 03 ,

חלל. מהטפסים המהווירמ דורשים טל פול יותר עמוק.

אנחנו מתייחסים לנושא הבקשות במלוא הרצינות. אבל מהנלוזוח של חלק מהטפסים

שהוחזרו אפשר לקבוע שהיו שם דקדוקי עניות. גם בנושא של הערות על האנגלית וכוי.

אבל הצוות שלי מונחה להתייחס אל הנושא הזה במלוא הרצינות, ולא לשחק עם זה. אני

חושב שבתוך השלטונות באתלופיח יש כל מיני פערים ככל הנוגע לתיאום והשליטה,

ואנחנו טנצלינו את זה.

אני שנ?ד1 שמספר העוים שיגיעו אלינו החודש יתאים לתחזית שלנו. אנחנו צופים

שבשנה הזארי יגלעו אלינו נ'דל חודש 1,500 עול-ם מאתיופיה, וזה מאפשר לנו גמישות

מסולימתת. 1,500 עולים מדי חודש נראה מספר סביר, אבל יתכן שבחודש אחד יניע

מס3ר גדול יותר של עולים, ובחודש אחר מס5ר קטן יותר.



ננוש^ הבריי^ות הל שלפור מאד משנ?ערתי. הגיולנק נ7פ'עיל מ'ערכת ברלארת נפלאה,

בתיאום אתנו. בנושא החינוך - כנ"ל, נם כן בתיאום ובשיתוף פעולה. אנחנו

מתבנניב להחזלר את עליית הנוער לנושא הזה, ולנצל את הזמן שם נדי להכשירם

לחיים בכפרי הנוער בארץ. אנחנו עובדים בנושא הזה בצוות רב מחלקתי.

אנחנו מתאמים את הפעולה לגבי הקליטה הראשונית, השנה הראשונה בארץ, פרט

לדיור ותעסוקה. יש לנו צוות באתיופיה ומולו צוות בארץ, שהנוכחים באן חיום

משתתפים בו, ואנחנו נפגשים כמענ1 מדי שבוע. אני נפגש באופן שוטף גם עם נציגי

ההתאחדות.

כמח מלים בעניו המתנצרים. הפרשנות של חוק השבות נתונה בידי אנשי מחלקת

העלייה בכל מדינות העולם, והיא בעייתית, בעיקר על רקע תרבותי שונה. אנחנו עדים

למצבים מאד עדינים ורגישים, שלהערכתנו יש בהם לעתים ניצול לרעה של חוק השבות.

בין צוות העובדים באריס ישנם גם עובדים שלנו מבני העד, והם מקובלים גם על

האנשים היושבים פח, והם הקדישו את חייהם לעבודה הזו. ביניהנז מצויים גם עובדים

סוציאליים וגם אנשי חטיבת שירותי קליטה, אנחנו מנחים אותם להתייחס אל הנושא

הזה ברגישות, אבל לפעמים גם בחומרה.

אין ספק שזה i\^jj נ?אד רגי-0, ןלד-עה- i\i?1: ,7r שיש לו פוטנ-ני^ל נ/סובך בעתיד.

מדובר בהיקח שבין 50 ל-60 אלף אלש שהתנצרו, ושבהתפהחייות מסו ל ימים עשויים

להיות פוטנציאל שיהלה מעוניין לבוא לארץ. אנחנו מודעים לבך שבשל סיבות שונות

ישראל הפכה להיות ארץ מבוקשת בכל העולם. אינני אומר זאת כהערכה רשמית, אלא

מצטט גורמים שעוסקים בנושא. אני חושב שלא תהיה ברירה אלא לקבוע מדיניות בנושא

הזה. 1נ?קובללס עלי דבריו של יושב ראש הוועדה, שקודס כל מעל'ם לארץ את מי שאין

1-לכוח לגבל לז?דותו, nii נ?וסכ0 ג0 על דעת הקייסלם של חעדה, אחר כך נדון

במתנצרים. אין ספק שזאת בעיה אנושית לא פשוטה שנצטרך להתמודד אתה בעתיד.
J י ארד
כמה נוצרים כאלה ישנם באדיס?

אי מנטגר;

מדברים על 2,000 או 3.000 איש, וזתא בעיה נוספה, אבל הדברים לא מנותקים

בכל הגי גע לנ?דינירת שתיקבע.

י1 י י1ללי1ב; . "

כשאתה מיגר -עלי מתנצרים, על כנ?ח דודות יעל נ;דבד? ,
7-''^"y..y/'. קלי ל ני-
הוחלט להפסיק להעניק דמי קיום ל-3,000 המתנצרימ באדיס, ואצלנו התגבשה

דעה, אמנכו לא נחרצת, שגם אם בסופו של רבר יוחלט להעלותם ארצה היה רצוי לאפשר

בשלב זה את קליטתם בצפון אתיופיה. מבחינה כספית יהיה זה יותר זול במידה ונחליט

להעלותם ארצה.
אי מנמבר
אנחנו לא מטפלים גזה, לע ג--רמלם \1ד;רלם ©יטפלו בזה, ל\;גחי.ו ג.מצאיפ אתם

בקשר של שיתוף 3עולה מקצועי. אפשר כמובן להרחיב את הדיבור על הנושא הזה, ואם

תהיו מעוניינים בזה נוכל אולי להקדיש לנושא זוזה ישיבה מיוחדת.



קללטת הערלים במרכזי הקליטה החדשים בשכונות המגורים קקוורה בנושא הקליטה

הישירה במקומעויות של הערה nSKnini ,n'ai'nxn לקליטה ישירה של העדה ה^יו3יה.

כל לא רומה הקליטה הישירה של 'הורי ברית המועצות לזו של הערה האך1יו3ית. בבסיס

הקליטה של יהורי אתיופיה מונח רבר שקבוצות עולים אחרות אינן זכאיות לו. כוונתי

לפתרון דיור ציבורי ששעולי אתיו3יה זכאים לו. לכן ההשקעה הכספית בעולה

מאתלופיה הלא הרבה יותר גרולח מההשקעה הכספית בעולה מארץ אחרת, ובצדק כך. וכך

גם לגב'- הצעירים מאתיופיה, ולא אכנס עכשיו לנושא הזה.

העליה מאתיופיה כיום היא בהיקף הדומה לזה שהיה במבצע משה. אם מסכמים את

הטנים האחרונות אנחנו מקבלים את התמונה הבאה: בשנת 1989 עלו משב 1,300 איש;

בשנת 4 - 1990 עלו משם 4,300 איש. בחורש הראשון של 1991 עלו 1,000 איש, וזה

מקרב אותנו למספר של 7,000 איש שהגיעו אלינו במבצע משה. אלא שהעולים במבצע משה

הגיעו אלינו כשלא הלה עלינו לחצם של העולים מרוסיה.

אני רוצה שיהיה ברור שאנחנו מרברלם על 700 עד 800 אי^^ ממבצע משה וספיחיו

שעדלין נמצאים במרכזל קליטה, והם מחוולם 250 יחידות טיפוליות. לפני מספר ימים

התקלימה במשרדי לשיבה עם ארבעה מנהלי מרכז'- הקליטה שאצלם עיקר האוכלוסיה הזאת,

יבין היתר הועלתה בעיית הבודדים שהיא בעיה קשה. הקמנו צוות מיוחד, ואשמח מאד

אם משרד הקליטה יצטרף למאמץ הזה, 0.11 ההתאחדות שתמיד מוזמנת לעבוד בשיתוף

פעולה אתנו, כדי לפנות את יו^וכלוסידו האתיופית שיער' ין נמצאת במרכז" הקליטה.

אני בעד זה שנכניס אותה כתשתית לשכונות החדשות האלה, כי אז אתה יוצר נגעורבות

של ותיקלם עם יודשים. אם זו המגמה, או ב'-חד עם 120 דירות נ"ר יקי לנו אפיק רציני

ביותר.

בנוסף לגזר נ^עיל גם גישה קצה יותר תקיפה, כל לא לתכן שאנשים יישבו במרכז

קללטח 7 ק$נים ואף 8 שגלם. כשאני מבקר במרכז קליטה אני מבקש לפגוש באנשים הזי!לה.

היתי בטבריה ו3גשתי במרכז הקליטה שם מספר משפחות כאלה, דיבתרי אתם ושמעתי את

הסיפורים שלהם. אני מבין אותן, אבל לפי השיפוט שלי המשפחות האלה יכולות

וצריכות לצאת ממרכזי הקליטה. אין ספק שחייבים להוציא אותן משם, כי תלות מוגזמת

היא לא דבר חיובי בלקיטה, ותלוה יתר היא בדרך כלל בעייתית. לכן אני מציע שנעשה

בכיוון זה מאמץ שרובו גזר, אבל שיהיה בו גם קצתך שוט. אנחנו עושים זאת לגבי

ערלים אחרים, ולא נותנים לזה הרבה פ--רסום, כשי;נחנ1 כ;י-ניי;ים א רתם משם בצורים של

פינוי. הלוה יתר ושהות ממושכת מדי מזיקה לערלה, ובוודאי הורסת את הסביבה.

ובנושא הזה הסוכנות היהודית הולכת חיום בכיוון אחר.

י1ו.ה:ך ג?דברים על 7 נ-;סגריח שצילך לשכור,, 1 ל-'ל הלום י לכוד. סביב השאלה נ?'

וויתס עכ ההוזה עם המ"גרור! האלה. ./2 החלטה קבינ15 בנושא הזה, וצריך ליישם ^רתה.

\1נדוני- . ה-בעימ קוחארצר לחתום עם חמסגררח. אנהנו S^'j)/ בה ר צא ר ה שלי הצד האנושי

הטלנרלי ו-ק'רנ'ל, רהאחרלוה טלי' האוצר תה-ה לגבי שכירה י1.-תם 7 רכזי קליטה.. אהר

בן (. ' כ^ 0 לשכ 1 ב ו ר! חמ ג; ר ל ם,
!?.;. יי
הי;יכליס 27ל7 י . מ- ^י --- הי.^ פצ-יי. ? ~י^יי ך;--י "להל- י ל- י!-7nrnyj 'j/; . גב-

כשאנו קולט'-ם במרכזי קלי^ה '-3 ל1.ו תל''-- מרכז קליטה אחי a/ שנ'-'-פ שאליר נייעדלם

את עלקד הקבוצה, 1\;ת היתר נ;1£זרים אחר כך לפי רצרנג ובהתאם למקום מגרר- בני

משפחתם. אכל לא הייתי אומר שיש בענין זה חופש בחירה מוחלט. אם לקו לנו מרכז

קליטה במעלות או בקרית גת או באורים, הם קולטים את עיקר ההגעה. ההגעות היום הן

קצת יותר קטנות מאלו שהיו פעם, כי אנחנו נמצאים במצב חדש. ואחר כך אנחנו

מפזרים לפי- היכולת שלנו, בהתחשב בקשר המשפחתי וכוי.

אני חושב שסל זזלקיטח וזזתפיסות של קליטה ישירה, כפל שהוצגו כאן, יאפשרו

גמישות קצה יותר גדולה. ברור לי שתהיינה שכונה אחת או שתיים, ולא יותר מזה.

אנחנו ננסה גם לעשרת מיון, ראל[,;ל משלה עצמי קייזה יחלה קל,



לעולל אתיופיה לש שלוקווז סוגים של סל קליטה. גברת דוניו ואנשי האגף שלה

עשו עבורה מצו י לנה ומפורטת מאד בנלשא הזה, ולא אלאה אתכם בפרטים. לק! סל קליטה

המיוער לעולה נ?אתיופיה שהולך לקליטה קהילתית. קרי: לאחת מאותן 18 שבונות

מגורים, והוא לוקה בחשבון את מוצרי הי0ור, את הנסיעות וכוי, ואנחנו נותנים את

העטלפה הטיפולית. כשמרברים על העטיפה הטיפולית צריך כמובן לקחת בחשבון את

הפיזור. אי אפשר שיהיו מעט מרי משפחות במקום מסויים, בי הטיפול בעולי אתיופיה

הוא עתיר בכוח ארם. והוא כולל מתרגמים, סומכות, עוברים סוציאליים, עוברים

אחרים, אנשי חינוך וכוי. אנחנו מרברים יאפוא על סל קליטה לאלה שהולכים

לשכונות מגורלם.

אנחנו מרברים גם על סל קליטה לעולים שמוכנים לשכור רירה קרוב לבני המשפחה

שלהם שיתנו להם תמיכה, כשהם שומרים כמובן את הזכאות לרירה ציבורית, וזה סל

קליטה מסוג אחר.

סל הקללטה השלישי או לחלקי משפחות שרוצים ומעונייניט ומתאימים להצטרן'

לחלקי משפחות קיימים. הכוונה למקרה של עולה קשיש, למשל, כאשר מענק משפתה קולטת

יכול לעזור מאר לסל הלקיטה. אם היינו הולכים בשנל מאמצים כספיינו למשפחה

הקולטת, האחר בתהום הקיום והשני בתחום הריור, היינו עותרים הרבה בעיות, וחיינו

ניווירידים תא1 הלחץ שיש לנו עלי Jj' יה 3' ז יה, שזה ווו4;ר הלןשה.

אנהנו מרברלם על שלושה סלי קליטה שונים, קולרקחיםב חבון את כל הנ/ר-כלבים.

כשאתה מכניס את העולים לשכונת מגורים אתה צריך לתה להם פריגיידר, אתה חייב לתת

להם תנור וכוי. אנהנו ניקח בחשבון את הלאמנטים /4!ל המכס וניתן את זה לעולה

באותו קצב. ובנושא ההסברה יררוש ©לתוף פעולה שלך, רחמים אלעזר, גבו כאיש

התאחדות וגם באיש הרדיו, ואח כל הכל--ם האחרים שאפשר להפעיל לנושא הזח.

במה מלים בענלן הקשר עם ההתאחדות, משרד הקליטה והקבינט. אני מאר מדשלב את

הפעולה של ההתאחרות, ואמרתי זאת להם אישית בפגישות הקבוצות שאנחנו מקיימים

אתם. אני מאד מאמלן בעבודה של ארגונלפ- וולונטריים, וצריך לנצל אותם כמה שאפשר

יותר, להגיע אתם להסכמים ולההליט מה הם עושים ולהפעיל אותם. אנחנו גם מתקצבים

7/1/ הפעולוח האלה, ךץ1גחנו נחקצב י/ותם בעתיד על עי הערכה -\,ת תוצאות זזפעולות

קזלהם.

אנחנו נ?פעילי0 מחקר הערכה של ההתאחדויות, כולל התאחדות עולי אתיוי3יה, כדי

לראות אם חבו ב^מח מגיעים לאוכלוסיות הרחבות שאליהם הנ1 צריכים להגיע, ואם הם

משיגים את היעדים כפל שאנחנו רוצים. אני בטיח שאנהני -יוד נשכלל את הכלי הזה.

הייתי מעייף להקציה כסוי לארגונים וולונטריים, להגלע י1תכ1 להסכמים באשר לדברים

שחג צריכינז לעשות, ואחד נך לבדוק אם הם אכן ערשינ; \וד, לח. .ישזל^ ל\1 לילו על

J ,1 ^v?Dy ~iai in' H tmvjj j/jH.ii'ijI "' niי /j '-אנחנו עושים סנ?לנירם לכל העולים

במרכזים שלנו וכוי. jn j4s י נ)ק'יל3?'"ם nu ?=^^^i ~~'.u'0 5y y-2p thu , רלנ?רות ח ל לו ק י

הרעלה שיש בינינו לעתים בנושאים שונלם אנחנו מקיימים אתם קשר שוטף, והנושא

האתיופי מתואם בינינו פחות או יותר. יש בלנלנו --לנוח, שעור לא נגמר, על סל

הקליטה, בל הם עיכבו את זה, ואני נ?קווה שתהיה תגובה מהירה שלהם כדי שנוכל

להפעיל את זה. י

ולבסוח אני חוזר על רברים שכבר נאמרו לגבי הקבינט. אושרה וזכג^ וצריו

לדאוג שהלא תל ושם.



יי שטרול;

לי) נתנו באן היום י/ה הדעה להכשרה מקצועיוז לאובלוסיה הזאת. רובם משתברים

את הימינימום שבמינינ?ום. ואם מר שוורץ הודיע לנו שעל הלוואה בגובה של 74 לאף

שקל חם לשלמו החזר בגובה של 200 שקל לחודש, אני רוצה לציין שהחישוב הזה אינו

מדוייק. הבק עושה לא ביטוח על הבית, וביטוח חיים וביחד עם הפרמיה ובו' זח

מגיע לסכום יותר גבוה.

היו"ר מי קליינר;

אנחנו נקיים ישיבה מיוחדת לנושא התעסוקה וההכשרה המקצועית. היום דיברנו

על נושא הקליטה של השנה הראשונה.

אני מודה למציעים, אני מודה לאורחים. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)

?.-- י - -י

קוד המקור של הנתונים