ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/12/1990

חוק הרשות הלאומית לקליטה עממית (או: חוק אכסון עולים ברירות ותיקים), התשנ"א-1990; מסקנות ועדת העלייה והקליטה בנושא; אכלוס עולים בבתי ותיקים (הצעה לסדר היום של חה"כ א' העצני)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 123

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי. כ"ד בכסלו התשנ"א (11 בדצמבר 1990). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מי קליינר - היו"ר

נ י ארד

י' ביילין

ע י ברעם

חי פורת

י' צור

י' שפרינצק
מוזמנים
אי העצני

אי זיסבלט - מנהל המחלקה לענייני חוזים משרד המשפטים

מ' סן - לשכה משפטית, משרד הפנים

י' לביא - משרד הפנים

ט' פינקלשטיין - יועצת משפטית משרד הקליטה

שי ואך - סגן מנהל אגף שירותי קליטה, משרד הקליטה

י' שוורץ - מנהל מחלקת אכלוס, משרד השיכון

חי דוקלר - סגן נציב מס הכנסה

קי פלדמן - מרכז השלטון המקומי
יועצת משפטית
ר' מלחי
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
שי צהר
סדר היום
אכסון עולים בבתי ותיקים

המשך דיון בהצעה לסה"י של חה"כ אי העצני -

א. דיון במסקנות הו ועדה;

ב. דיון בהצעות חוק לנושא.



מסקנות ועדת העלייה והקליטה בנושא; אכלוס עולים בבתי ותיקים

(הצעה לסדר היום של חה"כ א' העצני)

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום שלנו שני נושאים; א. מסקנות הוועדה

בנושא אכלוס עולים בבתי ותיקים, בעקבות דיון שקיימנו בנושא זה בשלוש ישיבות. ב.

הצעת הוק בנישא אכלוס עולים בבתי ותיקים. זאת למעשה טיוטא שאין לה משמעות למעט

העובדה שהקימונו ועדת משנה להכנת הצעת החוק. בעקרון ההלטנו להכין הצעת חוק ביוזמת

הוועדה, שתאפשר את ישום ההצעה. כי דווקה בנושא העלייה אני מציע שלא נסתפק בתפקיד

של ועדה שמבקרת ומניחה מסקנותיה על שולן המליאה, כאשר תוך חצי שנה לפי ההוק,

ובמקרה זה אולי תוך שלושה חודשים, נקבל התייחסויות של שרים למסקנות האלה. ואני

רוצה להבהיר שאינני מקל חלילה ראש והשיבות בהמלצות ובהתייחסויות של השרים אליהן.

אין ספק שהמלצרת הכנסת משפיעות על הממשלה, אבל בגלל קצב העלייה אני אומר שאם נקבל

את תשובות הממשלה למסקנות שלנו בעוד חצי שנה, אבל יכול להיות שבינתיים יעברו

עלינו ארבעה חרדשים בהם לא יהיה לעולים מקום לגור בו.

באחד הדיונים הקודמים, אחרי שנציגי כל ארגוני העולים ונציג ההסתדרות שהיו כאן

סברו שהסיבה המרכזית האחת והיחידה שבגינה, למרות הרצון הטוב, ישראלים לא ייארחו

בביתם עולים זה חוסר הבטחון באפשרות לפנותם, עלה הרעיון להכין חקיקה בנדון. לשם

כך הוקמה ועדת משנה שחברים בה חברי הכנסת יוסי ביילין ואליקים העצני שהיתה אמורה

להכין טיוטא של הצעת חוק. הטיוטא איננה קדושה כמובן, אבל אני מקווה שהיא גם לא

תוכשל. לא הייתי רוצה שתוכשל המגמה ליצור תקדים שוועדת העלייה והקליטה תציע

חקיקה בענין זה לכנסת, ואז היא פטורה מקריאה טרומית ותבוא לכנסת לקריאה ראשונה,

שבעקבותיה תהית עבודה להכנתה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

אנהנו נתחיל בדיון בהמלצות הוועדה, שהוכנה על ידי מזכירת הוועדה ומשקפת פחות

או יותר את הדיון שהתקיים כאן בנדון, וגם זה נתון כמובן לתיקונים במידת הצורך.

לאחר מכן נדון בהצעת החוק שחוכנה בעיקר על ידי חבר הכנסת העצני ועל-ידי בשיתוף עם

היועצת המשפטית שלנו, הגברת רחל מלחי, ובדיון הזה ישתתפו גם מספר מוזמנים.

המסקנות מונחות בפניכם. אקרא בקול את מסקנות חוועדה, ואם יש לכם הערות לגבי

הנוסח או התוכן, נדון בהן.

אני מבין שלדברי הפתיחה אין הערות. גם לסעיף 1 של המלצות הוועדה אין הערות.

בסעיף 2 של המלצות הוועדה תוחלף המלה "גודל" המלה "היקף".

סעיף 3 בהמלצות הוועדה יהיה כדלהלן; "הוועדה ממליצה להציג את הנושא

כפרוייקט לאומי ממדרגה ראשונה באמצעות ניצול כלי התקשורת; טלביזיה, רדיו ועתונות

הכתובה". בסעיף 4 שבהמלצות הוועדה אין שינוי.

בסעיף 5 שבהמלצות הוועדה יש לחברי הוועדה השגות.

י' צור;

הסעיף הזה מסתמך על מרכיב הדיור שבסל הסיוע לעולם, שעה שבסל אין יותר מרכיב

דיור. למרות זאת אני מוכן לקבל את הניסוח המוצע של סעיף 5.

היו"ר מ' קליינר;

לסעיפים 4 עד 8 ועד בכלל שבהמלצות הוודה אין הערות.
י' צור
אילו היה כאן מנהל עמידר הייתי שואל אותו מה מפריע לעמידר לעשות כבר היום את

כל הדברים הכתובים בהמלצות-, אני משכיר הדר בדירתי לעמידר שכתבת אתי הסכם,

ואני צריך לאשר את מי שיבוא לגור אצלי בשמה. מה מפריע לעמידר ולי לעשות את ההסכם

הזה בתנאים הקיימים היום?

חברת עמידר יכולה לפרסם מהר מודעה בעתון, בה היא אומרת שהיא רוצה לשכור חדרים

בתוך דירות, או לשכור הלקי דירות, בתנאים הבאים: התשלום פטור ממס הכנסה, הברת

עמידר מתחייבת לפנות את החדר או החדרים על פי דרישת המשכיר תוך שבועיים מיום

הדרישה, מאחר והיא מכינה מאגר של חדרים בבתי מלון שונים כדי שתוכל להעביר לשם את

העולים האלה במידה ויהיה צורך בכך וכו'. היא יכולה לפרט אתכל התנאים במודעה שלה

בעתון. מדוע צריך בשביל זה חוק?
היו"ר מ' קליינר
נציגי ארגוני העולים ונציג ועדת הקליטה של ההסתדרות הדגישו שהם מאמינים שהדבר

הזה יילך, אבל הדבר שיפריע להצלחת המבצע הזה הוא החשש של בעלי הדירות מפני אי

האפשרות לפנות את העולים במקרה וכאשר ירצו בזאת.

הבעיה היחידה היא בעיית הפינוי. אדם לא יכניס משפחה או עולה בודד לדירה שלו

במסגרת חוקי הפינוי הקיימים היום. החוק הקיים היום הוא משנת 1973. שגם הוא חוקק

על רקע העלייה מרוסיה שהיתה באותו זמן, שאומר שאם אני רוצה לפנות דייר מהירה שלי

אינני צריך לפנות לבית משפט, אלא אני יכול ללכת ישר להוצאה לפועל. הוצאה לפועל

במדינת ישראל היום פירושה משך זמן של 8 חודשים. לכן צריך למצוא דרך יעילה שמי

שמשכיר הלק מדירתו לעולה חדש, ומרגיש שאינו יכול לחיות אתו יותר בדירה אחת ורוצה

שהעולה יעזוב את הדירה, אכן יהיה בטוה שהעולה יעזוב את הדירה תוך שבועיים למשל.
י י צור
אם נציג עמידר מתחייב בפני בחתימת חוזה שתוך שבועיים מיום דרישתו העולה אכן

יפנה את הדירה שלי, בשביל מה אני צריך את החוק כדי להבטיח את הפינוי הזה?
א' העצני
כאשר יש יחסי שכירות צריך לפנות במקרה כזה לבית משפט או להוצאה לפועל, והענין

לא יעבוד. היו כאן נציגי המשטרה והם הבהירו שהם לא יפנו עולים במקרה כזה. אז אני

הצעתי פה שלושה אמצעים. לא השוב כרגע מי מכניס את העולה לתוך הדירה. העולה נמצא

בדירה ואין בינו ובין בעל הדירה יחסי שכירות, ולכן זה נקרא "אכסון", ואין ביניהם

שום יחסים משפטיים, כי בעל הדירה גם לא קיבל מהעולה את הכסף, אלא קיבל את הכסף

מעמידר. העולה ייחשבב כמשיג-גבול אם אחרי הודעת פינוי של שבועיים מבעל הדירה הוא

לא יפנה אווזה. לפי סעיף 18 לחוק הקרקעות יכול בעל הדירה לזרוק את העולה החוצה

בהיותו משיג-גבול. אם בעל הדירה רוצה לעשות זאת בעצמו, הוא יכול לעשות זאת, כי

העולה הוא משיג גבול. אם הוא לא רוצה לעשות זאת בעצמו, צריך להיות גוף שאיננו

ההוצאה לפועל ואיננו המשטרה שיעשה זאת. אמר כאן השוטר שלהוצאת עולים רוסים מדירה

באמצעות משטרה יש ריח לא טוב. ברגע שהישראלי הממוצע יידע כי הוא יידרש לעשות מעשה

כזה, במקרה והסכים לאכן בחלק מדירתו עולה חדש ואחר כך הוא רוצה שהעולה יפנה אותה,

הוא לא יסכים לאכסן בדירתו עולה או עולים.

אם הישראלי הממוצע, הנדרש לעשות דבר גדול כשהוא מתבקש לאכסן בביתו עולים

חדשים, לא יהיה בטוח שלא יהיו לו בעיות בבינוי העולים כאשר ירצה בכך, כאילו לא

עשינו דבר בענין זה. לכן אמרנו שעמידר תקבל על עצמה להוציא את העולים תוך

שבועיים מדרישת הפינוי. אם לא תעשה כן, תשלם 200 שקל עבור כל יום שמעבר לשבועיים

האלה.



י' צור;

אני חוזר ושואל מדוע אני לא יכול להגיע להסכם כזה עם עמידר גם בלי החוק הזה?

עמידר תתחייב בחוזה אתי לפנות את העולים, ותתחייב גם לשלם לי 200שקלעבור כל יום

מעבר לשבועיים מיום דרישת הפינוי על ידי. בשביל מה צריך את החוק?

א' העצני;

אם עושים את ג' הדברים האלה גם יחס זה מבטיח את היהודי המאכסן.

היו"ר מ' קליינר;

בלי חקיקה אתה לא יכול להכריז על העולה כמשיג גבול.

י י צור;

כשאני עושה חוזה עם עמידר אני יכול לכתוב בחוזה את כל הדברים האלה.

היו"ר מ' קליינר;

לעמידר לא יהיה מעמד חוקי במקרה כזה להוציא את הדייר. באמצעות החוק

הזה אני יוצר את האפשרות להכריז על המתאכסן כעבור 15 יום כמשיג גבול ונותן למארח

את הזכות להוציאו.

א' העצני;

נראה לי שאפשר להתגבר על זה. אם לעמידר יש מעמד כמי שהכניסה את העולה לדירה,

אז הוא משיג גבול כלפיה. כמו שאני יכול להשתמש בכוח, גם עמידר תוכל להשתמש בכוח

באמצעות הפקחים שלה. זאת בעיה אחת.

בעיה שניה זה מס הכנסה. חוק של מס הכנסה שפוטר את המשכיר מחובת תשלום מס

הכנסה מתייחס לשכירות. היה כאן איש מס הכנסה, והוא אמר שהדבר שלפנינו הוא יצור

חדש שמצריך חקיקה האומרת שגם על איכסון כזה של עולים לא צריך יהיה לשלם מס הכנסה.

ברגע שמגדירים זאת כשכירות יש לך עסק עם בתי משפט ועם הוצאה לפועל, שזה מסמר ללא

ראש. גם מבחינה משפטית זה חייב להיות יחיד במינו.

אנחנו מדברים באיכסון בדירות מוגנות, וגם זה לא יילך בלי חקיקה מתאימה.

אם אנחנו מכניסים שלושה אלמנטים מפוזרים הם יהיו מונחים כמו ענף בלי עץ. אז

מוטב שהענין יהיה מובן על ידי כולם ויהיה בתוך חוק.

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו צריכים להתקדם. אני מבין שסעיפים 5 עד 8 שבהמלצות הוועדה התקבלו בלי

תיקו נים.

חבר הכנסת צור התנגד לענין הרשות, והציע שתהיה זו עמידר שארגה ייעשו החוזים.

חי פורת;

עקרונית אני בנאד תומך בהצעה הזאת. אני גם מקווה שהיא תהיה מעשית, אם כי בסופו

של דבר הנקודה המרכזית היא זו של יצירת אווירה וולונטרית מתאימה. החוק יקל על

יצירת האווירה הזאת. יכול להיות שעצם החקיקה, ובוודאי אם תיעשה גם בצורה מזורזתך,

יכולה לתת תהודה פומבית לנושא.



בקרב הציבור היושב ביהודה ושומרון יש הרבה מאד נכונות לקלוט עולים גם בשיטה

הזאת. ההסדר של הקיבוצים עם עמידר, לפיו כל קיבוץ כאילו משכיר דירה שלו ומקבל

סכום של 8,000 שקל ל-3 שנים ויכול לטפל בקליטת העולה, איננו קיים לגבי קיבוצים

שמעבר לקו הירוק, ואינו קיים לגבי כפר עציון, למשל, שרוצה לקלוט עולים. ההסדר

הוא, כאמור, עם עמידר. עמידר כאילו שוכרת את הדירות כשקיבוצים ומשכנת בהן את

העולים. הסידור הזה אינו תקף מעבר לקו הירוק.

אי העצני;

בהצעת החוק כתוב שתוק זה יחול על כל שטח ארץ-ישראל.

י ' שפרינצק;

האם נערך סקר לקביעת מידת הנכונות של הציבור לאכלס בדירתם עולים חדשים?

הי ו "ר מי קלי י נר;

באופן לא פורמלי ביקשתי מאורי שמיר לקיים סקר כזה. אני מקווה שזה יתן לנו

אינדיקציה. בדיון שקיימנו עם נציגי הארגוניים הציבורים, ההסתדרות ויוצאי ארצות

הברית כולם אמרו שהבעיה המרכזית והיחידה היא החשש של הציבור מפני העדר אפשרות

לפנות את העולים מהדירות. התחושה היא שמצד הציבור ותהיה נכונות לאכלס עולים

חדשים.

חי פורת;

רק אם יהיה מקום חלופי לשכן בו את העולים המופנים אפשר יהיה לפנותם. חיונית

אלטרנטיבה כדי שאפשר יחיה לראות את הפינוי הזה כריאלי. המציאות היום מכשירה במידה

מסויימת את דעת הקהל. אנשים מבינים היום שאנחנו קרובים ליום בו פשוט לא יהיה איפה

לקלוט את העולים. כך שהיום יש כבר אווירה מסויימת סביב הנושא הזה, ועכשיו הזמן

לפעול בעני ן זה, לטלפן לאנשים ולשאול אם היו מוכנים לעשות זאת בתנאים אלה וכו'.
א י העצ נ י
אחרי שהמסקנות תתקבלנה ותפורסמנה כהמלצות הוועדה תהיה לנו לגיטימציה לשלוח

משלחת אל ראש הממשלה, אל נשיא המדינה ואל יושב ראש הכנסת, ובוודאי אל שר הבינוי

והשיכון ואל שר הקליטה, ואת זה אנחנו צריכים לעשות.

לאחר מכן אנחנו צריכים לפעול בנושא החקיקה. להרוג את זה במהלך התהליך זה דבר

שרנמיד אפשר וקל לעשותו. אבל בינתיים אנחנו מפסידים זמן, וכל יום שעובר גורם לחלב

להחמיץ יותר ויותר. המצב מתחיל להיות גרוע ואנחנו עלולים חלילה להרוג את הנס

המתרחש עתה לנגד עינינו.

מה שהכי חשוב בעיני, והתחדד עוד יותר על ידי ההערות של חבר הכנסת צור שיש בהן

משום פישוט ההליך, זה שיהיה לזה אבא ודינמו במי נהל, שהרי זה עני ן מי נהלי. ר1שוב

יותר לרתום לעניו הזה את אריק שון, ובגדול, ולהסביר לו שאנחנו נותנים לו מתנה

שאין דוגמתה; אנחנו פותרים אותו אולי מהצורך ב-10 אלף או אפילו 30 אלף קראו ו נים

או אוהלים, בתנאי שהוא יבין את הדברים כפי שהם מנוסחים כאן. אני מבין שהוא טרוד

באלף דברים, אבל משלחת שלנו צריכח בכל זאת לבוא אליו ולהסביר לו את הדברים כדי

שהוא יבין איזו מתנה הוא מקבל. ואם הוא יירתם לזה הוא יתן גם את התקציבים בשביל

פרסומת ויחסי ציבור הדרושים, והעני ן יתחיל לרוץ.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

אמר חבר הכנסת צור שאולי לא צריך חוק בשביל זה, כי עמידר תחתום עם

המשכיר על חוזה שבו תתחייב לשלם לו פיצוי נכבד, 200 שקל ליום, באם לא תצליח לפנות

את הדירה.



על כך אמרנו שאת החקיקה אנחנו צריכים בשביל שלושה נושאים מרכזיים. הנושא

הלא משפטי הוא שעצם החקיקה תעורר הרים סביב הנושא. אבל יש שני נושאים משפטיים

שבגללם החקיקה הכרחית. האחר - כרי ליצור מעמר של משיג גבול למי שלא מפנה את

הרירה. והשני - כרי לשחרר את חהכנסה מאכסון העולים מתשלום מס הכנסח. כי אם

לא מרובר בהגררח של שבירות, וכאן לא מרובר בשכירות, הרי זה מחייב חקיקה ראשית.

אני מבין שיש הסכמה כללית של חברי הווערה למסקנות והמלצות חווערה

המונחות בפני חברי הווערה. ההסתייגות היחירח חיתח לכך, שבמירה ולא נקבל החלטה

עקרונית ברבר חקיקה, כי היו התנגרויות של חבר הכנסת צור, שבינתיים חזר בו, ושל

חברת הכנסת נאוה ארר שבינתיים יצאה מהחרר ולא שמעה את הריונים, כי אז יחיה

צורך להכניס תיקון טכני.

בעקבות התנגרותו של חבר הכנסת צור להקמת רשות ממלכתית לנושא הזה, ינוסח

סעיף 2 במסקנות הווערה כרלהלן: חברת עמירר תהיה הגוף אליו יפנו המבקשים לאכסן

עולים בדירותיהכם. לעמירר תוקנינה סמכויות שתאפשרנה לה לרלג על מנגנונים

ביורוקרטיים במגמה לקצר ולהקל על הליך הקליטה.

בזה הסתיים הריון במסקנות הוועדה, שאושרו בת'-קונלם שסיכמנו.

חוק הרשות הלאומית לקליטה עממית (או: חוק איכסוו עולים

ברירות ותיקים}. התשנ"א-1990
היו"ר מי קליינר
אני מקרם בברכה את המוזמנים לריון בחוק הרשות הלאומית לקליטה עממית (או:

חוק איכסון עולים ברירות ותיקים), התשנ"'א-1990.

כאשר הווערה רנה בהצעח לסרר היום בנושא חזה עלה הרעיון לברוק את האפשרות

של יוזמה מצר הווערה לחוקק חוק בנושא הזה. זו אחת מררכי החקיקה האלומות

והבלתי מנוצלות בררר כלל והפוטרות את הצעת החוק מהצורך לעבור קריאה טרומית,

ואז היא מוגשת לקריאה ראשונה, כמו הצעת חוק ממשלתית.

מאחר והנושא הזה רחוף, וכיוון שאנו מאמינים שאיכסון חעולים ברירות של

ותיקים יכול להצליח, והבעיה היחירה העומרת בפני ביצוע הרבר זה החשש שאי אפשר

יחיה לפנות את העולים, כראי שהווערה תחוקק חוק לפתרון הבעיה הזאת. לשם כך

בחרנו בוועדת משנה, ושני חברי הווערה, באישור עקרוני של חבר וערה שלישי, גיבשו

פחות או יותר את הסררי החקיקה חראויים בהתאם לרברים שנאמרו כאן בשלוש הישיבות

בהן דנו בנושא. בחקיקה השתתפנה גם היועצת המשפטית של הכנסת, הגברת מלחי,

שנמצאת כאן אתנו, והגישה נוסח של הצעת החוק.

לריון בהצעת החוק הזמנו את מר זיסבלט, מנהל המחלקה לענייני חוזים במשרר

המשפטים, את הגברת מלכה סן מהלשכה המשפטית במשרר הפנים, את יחזקאל לביא ממשרר

הפנים, את טובה פינקלשטיין היועצת המשפטית ממשרר הלקיטה, את ישראל שוורץ

ממשרר השיכון, את חיים רוקלר סגן נציב מס הכנסה, את קלרה פלרמן ממרכז השלטון

המקומי, ואת מר ואך, סגן מנהל אגף שירותי קליטה במשרר הקליטה.

לפנינו נייר טיוטא שמשקף פחות או יותר את הרבריםש נרונו כאן. במירה

והווערה תחליט להגיש הצעת חוק בנרון כהצעת הווערה, אנחנו נפנה אל וערת הכנסת

או אל מזכיר הכנסת ונבקש הסכמה לכך.
ר' מלחי
בתקנון לא מוכרת למעשה האפשרות של הגשת הצעת חוק מטעם ועדו.. זה יצור שלא

קיים. לשי החלטות של ועדת הכנסת המאשרות את הנוהג שהלה בכנסת, שמותר לוועדה

להגיש חוקים מטעמה בעניינים מסויימים. כל הענלינים האלה מסתובבים למעשה סבלב

דברים הנוגעים לכנסת, כמו חוק בחירות לכנסת, ולזה הצטרף ענין חקיקת חוקי

יסוד. בעניינים אחרים למעשה אלן לוועדה זכות להגלש הצעות מטעמה. אבל הלה פעם

מקרה אהד (אנל לא לודעת על אחרים) שבו הלתה החלטה מלוחדת של ועדת הכנסת,

שבמקרה של רצון של ועדה, בקול דחיפותו של נושא או בשל נסלבות מיוחדות שמצדיקות

הגשת הצעת הוק מטעמה צרלר לבקש החלטה של ועדת הכנסת, שהלא החלטה מלוחדת לאותו

ענין.
היו"ר מי קליינר
אני מציע שחבר הכנסת העצנל, שהעלה את ההצעה לסדר הלום, יתאר בכמה מלים את

הרקע של הנשוא.
חי 3ורת
האמ לא יהיה זה יותר הגיוני שההצעה הזאת תועבר בהמלצת הוועדה לוועדת שרים

לענייני חקיקה ?
ו- היו"ר מ' קליינר
אני מציע להפריד בין הפרוצדורה למהות. אם נחליט שהמהות טובה, אז חדרך

אותה הצעתל הלא המהלרה ביותר. אם המהות אלנה טובה, אז אנחנו נניח את ההמלצות

על שולחן הכנסת, נ3נה אל הממשלה בהמלצה שהלא תיזום חקיקת חוק בנסון, ובזה

סיימנו את עבודתנו. אבל לאור התחושה שהנושא דחוף אנחנו רוצים לעשות זאת

בחקיקה.

בפניכם טיוטא, נדון בה, ואחר כד נחללט מה אנחנו רוצלם לעשות: האם הוועדה

תגלש הצעת חוק בנדון, או שהוועדה תמללץ בפנל הממשלה להגיש הצעת חוק כזאת, או

אולי יחליטו מספר חברלם להגלש זאת כהצעת חוק פרטית.
אי העצני
המצלאות מקלה עלל להציג את הדברלם, כל המצלאות מדברת בעד עצמה. אלנני

לודע מתל בדיוק לקרה הדבר, אבל ברור לל שלגלע הזמן והעוללם להלו ממש ברחובות,

באלן עבורם מקום מגורלם. בבר הלום בלתן לראות תמונות קשות בתחום הזה. בדל

לפתור את הבעלה ולאפשר אלכלוס עוללם חדשלם בדלרות של ותלקלם לש צורד בשלושה
דברים
1. מספלק אלנסנטיב כספל. 2. מספלק צלונות ולצלרת אוולרה סבלב הנושא

הזה. 3. מינימום של חקיקה שתאפשר בלצוע הדבר.

לדעתל לש צורד בחקיקה בשלושה נושאים: א) בנושא הפינוי. ב) בענין הפטור

ממס הכנסה וארנונה. ג) עצם האלכסון ברלרות מוגנות. כל שלושה הדברלם האלה לא

לכוללם להתבצע בלי הקלקה מתאימה. מה גם שחקיקה בנושא הזה תמחלש לאנשלם שמדובר

בדבר רצלנל שמעוגן בחוק, לעורר חדלם בקרב הצלבור ואנחנו מאמלנלם שגם לעורר

רבלם לאכסן עוללם חדשלם בדלרתם.

אנל בטוה שבעם לשראל מצויים המשאבים האידיאליסטים כדל שלעשה את הדבר הזה.

אבל חשוב שנדע אלך לעורר אותו לעשות זאת, מצד אהד, ואלך לסלק את חששותלו מפנל

האפשרות שלא יוכל לפנות את העולים כאשר לרצה לעשות זאת, מצד שני.



היו"ר מי קליינר;

בעקבות הסתייגותו של חבר הכנסת צור הסכמנו להוריד את ענין הרשות, כי זה

גוף נוסף שיכול רק לסרבל את הענין, ולהכניס במקומה את עמידר, מובן שאנחנו

מורידים גם את ענלן הרשות המקומית.
די מלחי
אפשר לוותר על חלק גדול מההוראות המופיעות כאן, כי מדובר ברשויות

ממלכתיות שלכולות לפעול נפי שהן אמורות לפעול לפי החוק הזה גם בלעדיו.
היו"ר מי קליינר
היות ועלתה כאן השגה עקרונית להיוניותו של החוק, אני מציע שבסיבוב הראשון

נשמע את התייחסותכם העקרונית לעצם החוק.
אי זיסבלט
כפי שהסברתי ל גברה מלחי, התיעצתי עם הנמשנה ליועץ המשפטי לענין חקיקה, מר

גוברמן, ומבלי להתייחס לתוכן החוק הוא סבור שאיו לוועדה סמכות ליזום חוק כזה,

ולדעתו היה עידף ללבת בדרך אחרת. הוא סבור שיהיו בעיות בעצם היוזמה של הוועדה.

ולכן עדיף אולי שזו תהיה הצעת חוק פרטית, או המלצה לממשלה לחוקק את החוק. הוא

סבור לכן שחבל על הזמן, משום שבסופו של דבר הענין יהיה מאד בעייתי.

לגבי הנושאים הספציפיים, אני נוטה להסכים עם חבר הכנסת העצני שאנחנו

חייבים בכל זאת למצוא איזו שהיא מסגרת משפטית לשינויים האלה המהותיים ביותר

והפרובלמטיים ביותר. אם הדברים האלה יתקבלו חשוב באמת שיתקבלו במסגרת נפרדת,

ולא כתיקונים בפקודת מס ההכנסה, או תיקון בחוק המקרקעין. זה בכל זאת נושא מאד

מיוחד.
טי פינקלשטיין
אנחנו עברנו על הצעת המשרד, ותאמול דנו בענין עם המנכ"ל. אנחנחו רואים
קשיים ובעיות בלשושה מישורים
במישור המשפטי, במישור המעשי, ובמישור התקציבי.

אנחנו לא סגרנו את הנושא למקרה שתהיינה תקנות שעת חירום שיחילו את חוק

הגנת הדייר גם על דיירים שנמצאים בתוך דירות שאנשים משכירים חלק מהן.,

במישור המעשי קשה לנו קצת לראות איר בפועל יבצעו פינוי של דירה ויוציאו

ממנה עולים, מה גם שהפינוי מותנה בהעמדת דיור חלופי לרשות העולה, כשאינני

יודעת אם דיור חלופי יימצא באותו מקום או באותה סביבה. אני לא מניחה שיוציאו

אדם ששכר חלק מדירה בירושלים, ויעבירו אותו לדיור חלופי בקרית גת כאשר הוא

התחיל כבר לעבוד בירולשים, או שילדיו התחילו ללמוד בבית ספר בירושלים, מה גם

שסל הקליטה שלנו ניתן לעולים במשד השנה הראשונה לעלייתם, ולא בשנה השניה. כך

שבשנה השנייה גם איננו יכולים להעמיד לו דיור חלופי לפי ההנחיות שפועלות

אצלנו.
היו"ר מי קלי י נר
גם בשנה השניה ישנה השתתפות של משרד השיכון בשכר הדירה, אף שהיא קטנה מזו

של השנה הראשונה, ומסתכמת ב-% 60 ממנה.
ט' פינקלשטיין
אנחנו רואים גם בעיה בצד התקציבי, הצעת החוקן הזו לא התייחסה לנושא

שהמציאות מחייבת אותנו להתייחס אליו, כמו הנושא של נזקים שנגרמים לדירות של

המשכירים או המאכסנים, והנזקים יכולים להיות מכל מיני סוגים. הצעת החוק

מתייחסת לנזק הנובע כתוצאה מאי פינוי במועד, ואומרת שעמידר תפצה את המשכיר בסך

200 שקל ליום. אבל יכולים להיות גם נזקים מסוגים אחרים. תוך כדי מגורים יכול

הדייר לשבור משהו, ויכולים להיות גם נזקים גרועים יותר. יכולה גם להיות

סיטואציה שהישראלי הוותיק מגיע לביתו ורואה שתחולת הבית שלו נעלמה, והביטוח לא

מכסה זאת. הכתובת לתביעתו תהיה עמידר, קרי: המדינה, קרי: אוצר המדינה. מפני

שלפי הקונצפציה, כפי שהיא מוצגת כאן, אין קשר משפטי ישיר בין המאוכסן למאכסן,

אלא יש באמצע איזו שהיא רשות, עמידר, ובמציאות זה יפול על תקציב המדינה.

אני זוכרת שכאשר הפעלנו ב-1974 את חוק איכסון עולים בדירות שכורות עלו

תביעות פיצויים בסכומים אדירים, שלא תמיד יכולנו לעמוד על אמיתותם, כי לא

יכולנו לדעת מה באמת היה בדירה ומה לא היה בה, ואנחנו שילמנו פיצויים די

גבוהים לא רק על אי פינוי בזמן, ולא רק פיצינו משכיר שעמד למכור את דירתו

והפר את הסכם הפיצויים שלו כל3י צד שלישי, אלא שילמנו פיצויים על דברי ערך שלא

יכולנו לדעת אם חיו או לא היו בדירה, כטענת המשכיר.

ה3ועל היוצא של כל הבעיות האלה הוא שמשרד הקליטה היה מעדיף הסדר שיהיה

וולונטרל ולשיר בין העולה לבין הישראלי, ללא מעורבות המדינה. כי החשש הוא

שהמדלנה לא תוכל לעמוד בהתחייבויות טלה לכפי המשכירים לא מבחינה משפטית, לא

מבחינה מעשית וגם לא מבחינה תקציבית. כל אם המדינה כמדינה תכנס לנושא הזה

באמצעות עמידר או כל גוף אחר, המחול לבות שלה תהיה ישירה כלפי המשכירים.
היו"ר מי קללינר
אכן יש הגדל בין גודל הנזקים הצפויים בדירות ריקות לבין גודל הנזקים

הצפויים בדירה שלאדם הממשיך לחתגורר בה ומשכיר חלק ממנה לאחרים.
חי דוקלר
אני רוצה להעלר שתל הערות. האחת הלא שאם לא מחוקקים לענין זה חוק חדש, אז

לפי רוח הדברים כאן האלכסון נכנס למסגרת הפטור הקיים היום לפי הוראת שעה. אם

כן מחוקקים את החוק אנחנו מבקשים שלא ייאמר שדמל האלכסון יהיו פטורים ממס

הכנסה, אלא ייאמר שעל דמי האלכסון לחולו ההוראות של הסעיף הרלבנטי של הוראת

שעה. שלא יהיו פה שני חוקים שהולכים במגביל, אלא שהפטור שניתן בהוראת שעה

לחול גם פה, ולדעתי זה מכסה תא כל המקרים.
היו"ר מי קליינר
נניח שהשכרתי שתל דירות ריקות שלש לי, ודמי השכירות לא מגיעים עדיין

לתקרה. עכשיו אל נ ורצה להשכיר חלק מהדלרה שלל.
ח' דוקלר
מקרה כזה הוא די נדיר, ולטובת המערכת והענין תשוב שהפטור מהשכרת דירה

ישאב מאותו חוק, ולא להיר שני חוקים. אגב, יש פה גם ענין של עדכון סכומים

שנעשח ארבע פעמים בשנה. מכל הבחינות אנחנו מבקשים שייאמר כל הוראת שעה תחול

על דמי האיכסון האלה לכל דבר וענין.


:
ר' מלחי
ברגע שאתה אומר שהרלרה הזאת פטורה באופן מיוחד ובלל קשר לאותה הוראה במס

הכנסה, אתה בעצם משוחרר מהצורך לעדכן סכומים. לאדם יש רק דירה אחת שבה הוא גר.

ואם הוא מכניס לתוכה עולה הכוונה היא שזה יוצא מכל המסגרות הקיימות.
היו"ר מי קללינר
זה באמת מסוג הנושאים שיותר טבעי לדון בהם לקראת קריאה שניה ושלישית, ולא

לקראת קריאה ראשונה.
ח' דוקלר
העמדה שלנו היא שזה יכנס לאותה מסגרת.

היו"ר מי קליינר!

אם נגיע למצב שעברנו קריאה ראשונה, יהיה בהחלט מקום לקיים בזה דיון

מעמלק. כי יש פה ענלן מעשי שמובן, ומצד שני יש פה בעלה פסיכולוגלת.

הזמנו את נציגת מדכז הלשטון המקומי בעיקר לנושא הארנונות. היתה פה הצעה

שיהיה פטור נ?ארנונה, והלתה גם טענה שמאחר והרשויות המקומיות יצטרכו לפנות כמות

כפולה של זבל אלן מקום לפגוע בארנונה. אבל מובן שאת לכולה להתללחס לכל נושא

אחר שבהצעת החוק שלפנינו.
:
ק' פדלמן
העיסוק שלי במרכז השלטון המקומי הוא בקליטת עלייה, אבל אינטואיטלבלת אני

יכולה להתייחס לנושא של הארנונה. אני מדברים על אנשים שפטורים ממילא מתשלום

ארנונה ברשות המקומית, והם המקרים של סעיף סוציאלי, אז הם יכולים לעלות על

מעגל משלמי הארנונה אחרי שהם משכירים חלק מהדירה שלהם. באשר להנחה מארנונה,

האלש הרי צריך לשלם את מלוא הארנונה, אז מאיפה לקח את המחצלת? האם בתוך שכר

הדירה להלה כלול גם חלקה של הארנונה?

אי העצני;

את המחצלת ישלם המשכיר, בעל הדירה. העולה הרי פטור מתשלום ארנונה,

ומל ישלם את המחצית השניה? העולה אלנו פטור מתשלום הארנונה. בסל הקליטה

של העולה לש ענין של ארנונה, אבל בפועל בגלל סעיף סוציאלי פוטרים אותו, אבל לא

במסגרת החוק. והרשות המקומלת מתכוננת להעלות את הנקודה הזאת.
א' היצני
אם העולה נכנס לסעלף הסוצלאלל, אז אנל מדבר רק על הארנונה של בעל הדירה.

לבעל הדלרה יש עכשיו הנאה מחצל הדלרה שלו בלבד, כל בחצי השני שלה גר עוד

מישהו. לכן ההגלון אומר שהוא צרלד להלות פטור מחצי ארנונה. אם זו בעיה כספית,

וכנראה שזו בעיה כספית ברשויות מקומלות רבות, הממשלה צרלכה להסדלר את זה.

כולנו מבינים שהשוב שהתכנית הזאת תצא אל הפועל. כל כל ישראלל שמאכסן בדלרתו

עולה או עולים חוסך לשר הבינוי והשיכון הוצאה של 20 אלף דולר על קראוון. אז

כדאי לשר הבלנוי והשלכון לתת לכם את סכום הארנונה.



יי שוורץ;

אני מבקש להתייחס לסעיף המדבר על הלוואה לשיפוץ ולהרחבה. אני רוצה לציין

שני טעמים שבגללם אני חושב שלא כדאי להכניס את זה. כעקרון, איפה שאין צורך

בתקציב המדינה מפני שפעולות יכולות להתבצע נם בלל זה, אין להכניס את זה

לתקציב. כל אחד יכול להכנס לבנק למשכנתאות ולקבל הלוואה ל- 4 או ל-5 שנים

בריבית של %2 או %2.5 ובכסף הזה הוא יכול לשפץ או להרחיב את דירתו ללא כל

בעיה. אין כל סיבה להכניס זאת לתקציב.
יי לביא
אני רוצה להבהיר את המצב כפי שהוא היום. בפועל ובאופן וולונטרי, עולה חדש

מקכל בשנה הראשונה בארץ פטור מארנונה מהרשות המקומית שבה הוא גר. מובן

שלרשויות יש בעיות בגלל זה, כי הן נותנות שירותים בחינם ותקציבן נגרע. יש

התחשבנות לאחר מכן עם משרד האוצר כיצד הרשויות המקומיות תוכלנה לגבות ממישהו

את עלות ההוצאות שלהן, כמו למשל עלות סילוק האשפה.

מעבר לזה, מה שנאמר nבסעיף 8 למשך כל התקופה. הווה אומר, שאתה נותן

פטור נוסף של מחציה על אותו דבר. ופה יש בעיה עקרונית, האם אנחנו ממשיכים לתת

את הפטור על אותו דבר, ואז שוב נשאלת השאלה מי משלם בעד זה.
ח' פורת
הערעור העקרוני על הצעת החוק בא גב' פינקלשטיין, וחשוב להתמודד עם השאלה

הזאת. אין ספק שהדבר הזה קשה, אבל הוא יהיה קשה ואולי גם בלתי אפשרי אם הוא לא

ייעשה בפורמולה הזאת. כי הסיבות שמנית ושבגללן גם הרשות מתקשה להתמודד עם

שכירות של חלק מדירתו של אדם, עם בעיות של נזקים אפשריים וכוי, תעמודנה בסדר

גודל הרבה יותר כבד בפני האזרח היחיד שיש לו רצון טוב, אבל אינו יודע איך הוא

יצליח לקלוט את העולה. כי הוא יודע שאם יגיע למצב בו יצטרך להוציא את העולה

מדלדתו באין לעולה פתרון אלטרנטיבי כולם יכעסו על שזרק את העולה לרחוב, ולכמו

כן הוא יודע שהוא בהחלט צפוי לנזקים שייגרמו בדירתו מבלי שהוא בטוח שיש גורם

שיפצה אותו על כך. במקרה כזה הוא יכול לעשות אחת מן השתיים: או להשכיר תא

דירתו בסכומי עתק ולמצוץ ת לשדו של העולה; או שלמרות רצונו הטוב לעזור בפתרון

בעיית הלקיטה של העולים הוא יחליט שהוא לא משכיר תא דירתו או חלק ממנה.

החוק חזה בא ליצור מצב שאמנם מטיל איזה שהוא עומס על הרשות, וקודם כל

הצורר ביצירת מערכת שתצטרך לבדוק את הנתונים וכו', אבל יהיו אלה בכל זאת אנשים

בעלי נסיון שיוכלו לעשות את העבודה הזאת כמו שצריך לעשותה, ואפשר יהיה למצוא

איזו פורמולה חוקית ופרוצדורלית שתקבע איזה נזקים מכוסים ואלו לא, וגם יקויים

מדי פעם פיקוח איזה שהוא. אין ספק שזה לא דומה לסוגיה הכללית של הקליטה

הישירה. אדם מוכן להכניס עולה לביתו, לתוך חייו כמעט, וחייבים לתת לו מגננה.

ברור שכל זה בא על רקע של שעת חירום, ובשעת חירום זה וכל הוצאה אחרת

מעבר לקראו ו נ ים שכבר נרכשים והדברים שכבר נעשים תטיל על המערכת הממלכתית

הוצאות עצומות פי כמה וכמה. לכן הדברים שהיו אולי יפים למצב רגיל לא תקפים

חיום. ובמציאות הנוכחית חייבים ליצוא את הכלים שיאפשרו לאזרחים המעונינים בכך

לאכסן עולים בדירותיהם. אני חושב שגם משרד השיכון וגם משרד הקליטה צריכים

לראות בפתרון הזה כורך השעה.

הצעת החוק הזו איננה הוראת שעה, אבל צריך למצוא איזו שהיא דרך לעשותה

כהוראת שעה. חייבים ליצור את הלכים הדרושים אם רוצים שהדבר הזה אכן ייצא

לדרך.



י' שפרינצק!

אני פרלמנטר צעיר יחסית, ועדיין אני צריך בנראה ללמור את עובדות החיים.

אחת מעובות החיים היא שתחנות הכנסת טוחנות לאט. אני רוצה להתייחס לשני סעיפים

אופרטיביים שבמסקנות הוועדה. האחד, חקיקה. השני, הקמת זרוע ביצועית. בסעיף 3

נאמר שהוועדה מניחה את מסקנותיה על שולחן הכנסת ומבקשת מראש הממשלה, משרי

האוצר, השיכון, הקליטה המשפטים והאחרים לדווח לה תוך שלושה חודשים על ההתקדמות

בביצוען.

האם לאור המציאות שאנחנו חלים בה אי אפשר לעשות מבצע בזק כדי להבטיח שהכל

יסתיים תוך שלושה שבועות.?
היו"ר מי קליינר
הסברתי שבחלק הראשון של הישיבה נדון במסקנות הוועדה, והחלק השני של

הישיבה, בנוכחות המוזמנים השונים, אנחנו דנים בהצעת חחוק שלפנינו. לגופו של

ענין, מאחד וחבר הכנסת שפרינצק שאל שאלה, אני רוצה לציין שמזבירת הוועדה חרגה

מהתקנות וביקשה מהשרים השונים לדווח על ההתקדמות בביצוע מסקנות הוועדה תוך

שלושה חודשים, במקום תוך ששה חודשים כמקובל על פי חוק.
י' ביילין
אני בעד הצעת החוק שלפנינו ובעד זה שתהיה זו הוראת שעה, מאז הישיבה

הקודמת בנדון ועד היום הפך החוק הזה להיות חוק המאפשר פיצוי בעוד שקודם לכן

היה חוק המאפשר פינוי.

למעשה לא משנה לי אם זו הצעת חוק של הוועדה, או של מספד חברי ועדה, אשמח

להצטרף לחברי ועדת שירצו להגיש זאת כהצעת חוק פרטית באם יהיה צורך בכך. אולי

יהיה זה גם הפתרון היותר אלגנטי לבעיה.

אני מבקש לצייר עוד ממה אני מסתייג, סעיף 8 הוא סעיף מאד בעייתי, אם

אנחנו לא רוצים חלופה תקציבית אנחנו לא נצא מזח, משום שלרשויות המקומיות אין

לזה תקיף, ונראה לי שצריך לוותר על זה. מה גם שזה גם לא הנושא הקריטי בחוק.

אני מציע לכן לוותר על סעיף 8.

אני מציע לוותר גם על סעיף 11, כדי שלא יהיה מקום לטעון שהנה מנסים

להכניס את עולים לשטחים בדרך האחורית. כיוון שממילא זה לא רלבנטי, חבל לתת

מקום לטענה מהסוג הזה.

אי אפשר לעשות זאת, כי על ידי זה אתה עושה סגרגציה של אנשים בישראל.

אלמלא הסעיף הזה היה מובן שזה לא חל. מס הכנסה חל עלינו על פי חוק של הכנסת,

וכך גם הביטוח הלאומי. אם אתה לא מזכיר את זה בחוק, זה לא יחול.
נ' ארד
עקרונית הוועדה צריכה לשקול באופן חרבה יותר רציני אם אנחנו בשלים להגיש

הצעת חוק של הוועדה באחד הנושאים המרכזיים, בעיקר מפני שאני חושבת שאנחנו ועדה

רצינית מאד. לדעתי יש בהצעת החוק הדבה דברים לא שלמים ולא מלאים, ויש כאן

חילוקי דעות.

אני חושבת שהוועדה יכולה להעלות את הנושא, להגיש את המלצותיה וגם ליזום

מול הממשלה. אני לא שלמה עם הצעת החוק הזו כי אני חושבת שהיא לא בשלה.



לא הייתי רוצה שיתחילו לגלות לקונות בהצעת חוק של הוועדה, והמשפטנים

יתחילו להראות לנו למה יש צורך בזה ואין צורך בדבר אחר, ומה עומד בסתירה למה.

לא צריך פשוט להגיע למצב כזה. ישנו נוהג בכנסת בענין הזה. יש בהצעת החוק זה

דברים שכולנו תומכים בהם, אבל חברים מסויימים יהיו מוכנים לחתום על החוק רק אם

דבירם מסויימים המופיעים בו יימחקו ממנו. יכול להיות שבמליאה נצביע להעביר תא

הצעת החוק לוועדה, ובוועדה יהיה אז יותר זמן לבדוק את הדבירם לעומקם. כי בסך

הכל אנחנו רוצים ישום של רעיון מסויים שאיננו יודעים כבטחון אם הוא ישים או

לא.

למעשה לא קיבלנו החלטה שהוועדה תגיש הצעת חוק זו בשמה. חשוב שמאד שאנחנו

דנים בזה, ואם יש חברי ועדה שרוצים להגיש זאת כהצעת חוק פרטית, הם יכולים

כמובן לעשות זאת. יכול להיות שנגיע למסקנה שנגיש איזו שהיא הצעת חוק בשם

הוועדה, אבל אני לא חושבת שתהיה זו הצעת החוק שלפנינו. הקטע הזה מאד רגיש כי

הוא נוגע בעקיפין בחוק הגנת הדייר ובדברים דומים, רויש ארגונים פעילים בנושא

הגנת הדייר ולא שמענו עמדתם בענין זה, ואיננו יודעים אם לא יתפסו טרמפ על זה.

אני מציע לכן שלא נגיש את הצעת החוק הזו כהצעת חוק של ועדת הקליטה, כי זה

לא בשל עדיין, חברי כנסת אלה ואחרים יכולים לתמוך בחקיקת חוק, יכולים להציע

רעיונות ושינויים. אבל אנחנו לא צריכים להביא את זה כהצעת חוק של הוועדה.
היו"ר מ' קליינר
כרגע אין קונצנסוס בענין הצעת החוק הזו מטעם הוועדה, אבל זה בכל זאת

תואם את עמדת חברי הוועדה, והקונצנסוס עוד יכול להיות. מכל מקום אני חושב שזה

חוק חיוני, ואני חושב שאם נעביד אותו בהליך המקובל של הצעת חוק פרטית, אפילו

כולנו נחתום עליה, היא תצטרך לעבור קריאה טרומית, לעבור קריאה ראשונה, ואחר כר

קריאה שניה ושלישית, תצטרך לעבור גם ועדת שרים לענייני חקיקה וגם תקופת צינון

וכו', וזה יקח המון זמן.

כולנו תמהים על שבענין הקפאת שכר הדירה, שהוא נושא כל כך חשוב וכל כך

צודק, שיש לגביו קונצנסוס, לא נעשה דבר בזמן הנכון. רכים מחברי כנסת הגישו

הצעות חוק פרטיות להגבלת שכר הדירה, כפי שזה קיים במנהטן למשל, והדבר בכל זאת

לא בוצע. כאשר השר שרון נכנס לתפקידו כשר הכינוי והשיכון לפני כחצי שנה הצעתי

לו במכתב למצוא דרך מינהלית לעשות את הדבר הזה, ומיד, כי בחקיקה זה לא יעבור

בזמן, והוא לא עשה זאת.

אני חושב שבלי התיקון המוצע בענין הפינו, כפי שזה מוצע בהצעת החוק

שלפנינו, לא יאכלסו עולים בבתים, ולא יהיה לנו פתרון לקליטת הועלים. הדרך

היחידה שנראתה לי כדרך שתחיש ביצוע הדבר זה על ידי יוזמה של הוועדה, כי אז זה

הולך ישר לקריאה ראשונה.

אשר לרצינות החקיקה, הרי אנחנו משפרים אותה כל הזמן, כמו שעשינו גם היום.

אחרי שזה יעבור קריאה ראשונה זה ממילא יוחזר לוועדה להכנסתה לקריאה שניה

ושלישית, ואז תהא לנו האפשרות ללטש את החוק ולשפרו, וזה לא יחזור לקיראה שניה

ושלישית לפני שתהיה לגביו הסכמה, גם אם תהיה הסתייגות בענין זה או אחר.

אני מציע לשקול שוב הגשת הצעת החוק כיוזמת הוועדה, בלי הסכמה של חברי

הוועדה לא נוכל לעשותז את. זה מסוג הדברים שהוא כל כך יוצא דופן שאין טעם

להחליט באן שברוב דעות אנחנו מגישים זאת כהצעת הוועדה.
ר' מלחי
דיברו פה על העקרונות של הצעת החוק הזאת, והם החשובים. כל עוד זה לא

מגובש מספיק לפרטי פרטים, חשובים העקרונות. עקרונות אלה נוסחו על סמך רעיונות



שהעלו יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת העצני, כל התפיסה שביסוד הצעת החוק הזו

בנויה על עקרונות מסויימים, וישנו סעיף אחד החורג מהם. העקרונות האלה מקובלים

עלינו בכל הפעילות עד עכשיו של קליטת העלייה, שאנחנו מטילים על הרשויות

הציבוריות חובות, הכבדות ומטלות. במידה שפנו אל האזרחים לקחת חלק בנושא הזה

דיברו עד עכשיו בשיטת הגזר, לא בשיטת המקל. כלומר, כל החוק בנוי על יצירת

רצון טוב של האזחרים לעזור בעניז הזה.

ישנו סעיף אחד שהוא חריג לענין הזה, וזה הסעיר שנוגע לחוק הגנת הדייר,

ואני חייבת לציין שאנחנו פוגעים בעקרונות משפטיים די מקובלים. אבל לא פחות

חשוב מאשר הפגיעה בעקרונות משפטיים די מקובלים זה שאנחנו חורגים מהקונצפציה

הכללית של הצעת החוק הזאת, שהיא קונצפציה של גזר ולא מקל, ואנחנו כבר מחזיקים

את המקל מאחורי הגב.

הציבור מבין טוב מאד, וברגע שמאותים לו שאנחנו הולכים עם הגזר, אבל המקל

כבר מונה מאחורי הפינה, הציבור מבין זאת טוב מאד, ואני חוששת שזה יותר מרתיע

מאשר עוזר.
ש' ואך
היועצת המשפטית של חמשרד ציינה את המסקנות הבעייתיות הנובעות מהחוק, אבל

מנכ"ל המשרד ביקשני להוסיף דבר אחד. אפשר כמובן להחליט להטיל על משרדי הממשלה

להתמודד עם בעיה. כזאת, אבל אתם תצטרכו לעמוד מאחורי המשרד כאשר הוא יצטרך

להכין תקציב שיכלול בתוכו סעיפים שאף אחד לא יכול לתכנן אותם היום, כמו סעיף

פיצויים, או מקומות אלטרנטיביים. אינני יודע כמה אנשים יעשו קנוניה כדי להתחלק

בפיצויים עם בעל הבית. אבל מישהו יצטרך לעשות את החשבון של עשרות מיליוני

שקלים שיטצרכו להכנס לסעיף התקציב שהכנסת תצטרך להעניק למשרדים שיטפלו בזה.
היו"ר מי קליינר
זה יהיה עדיין יותר זול מאשר הקראוונים.
א' העצני
אני רוצה להתייחס לנושא הנזקים. עלה בראשי רעיון של ביטוח לענין הזה. שום

קושי לא יכול להפריע לנו מללכת בדרך הזאת, כי עוד מעט יבוא עלינו השטפון. אם

המכשולים האלה, שצריך לראותם מראש ולהתייחס אליהם, יכולים להיות נימוק שלא

לעשות את זה, הרי זה פשע. אבל אם צריך להתייחס לזה, צריך למצוא פתרון.

האפשרויות לקנוניה הן רבות, שהרי יכול בעל הדירה לטעון שנגנבו מביתו חפצים אלה

ואחרים, ואחר כך להתחלק בפיצויים, ובוודאי יש עוד אפשוריות רבות נוספותת

לקנוניה. אני מציע לכן שחברת ביטוה תעשה את הביטוחים המתאימים, ותעבוד עם

בלשים למניעת גניבות וקנוניות, כפי שזה מקובל בכל חברת ביטוח. אני הושב

שהממשלה היא שתשלם את הפרמיה. כשהעליתי את הרעיון הזה היו שהציעו לי לרדת

מזה, וטענו שהאיש שמאכן בביתו משפחה לוקח על עצמו סיכון מסויים. אני בכל זאת

אומר שכדאי לתת את הדעת על האפשרות של ביטוח נגד נזקים משני הצדדים.

אני חושב שאת ההצעה של ביטוח נכניס תחת סימן שאלה. אבל אני רוצה לשאול

בענין חוק הגנת הדייר. האם אין אפשרות להגדיר הגדרה משפטית שתעביר קו מבדיל

בין השכרת דירה לבין איכסון אנשים בדירה?
היו.ר מ' קליינר
אני מבקש לסכם את הישיבה. אני מבין שבאופן עקרוני אנחנו בעד המגמה הזאת.

אין ספק שבתנאים רגילים הייתי עולה על בריקדות נגד חוק בזה, ביוון שיש בו הרבה

דברים שבימים של תיקונם לא היינו מקבלים אותם, אלא שעכשיו זו שעת חירום. מה

שנכון באופן כללי לגבי החוק-כולו, נכון באופן ספציפי לגבי הסעיף שקומם, בצדק,

את הגברת מלחי. אם יש ציבור רחוק במדינה הזאת הרי הם אותם מסכנים שבשנות ה-40

קנו בית, והיום גובים פרוטות כדמי שכירות מהדירות שבביתם, וצריך פעם אחת לתקן

את זה. בזמנו גם הצעתי פתרונות לשר דוד לוי כאשר הוא היה שר השיכון.

כרגע ישנן 10,000 או 20,000 דירות, מהן דירות גדולות מאד, שגרים בהן

דיירים בודדים או בזוגות, ואם היה מותר להם להשכיר חלק מהן לעולים, הם היו

עושים זאת ופותרים אותנו מקראוונים ומרעות וצרות חולות אחרות. לפי החוק הקיים

בעלי הבית לא ירשו לדייריהם לעשות זאת, כי זה אקט בלתי חוקי.אז אשר כמובן

לקבוע כי במקרה כזה יתנו לבעל הבית 10% מדמי האיכסון, או אולי אפילו 50%. אלא

שהמשמעות היא שהדיירים לא יכניסו עולים לדירותיהם. והשאלה היא אם מדינת ישראל

יכולה כיום להרשות לעצמה לוותר על מאגר כזה של דירות. והתשובה היא שהיא לא

יכולה להרשות זאת לעצמה.

מאידך, מה הנזק שייגרם במקרה כזה לבית הבית. מצבו ממילא בלתי אפשרי ממש,

וימשיך איפוא להיות כזה. אם יכניסו לאחת הדירות שבביתו עוד משפחה רוסית זה לא

ידע את מצבו. אם יש דבר ספציפי שיכול להרע את מצבו, כמו פטירת הדייר, חלילה,

והעולה נשאר בדירה, אז לדבר הזה צריכה כמובן להיות תשובה חוקית. אבל במצב

נורמלי הדייר הוא זה שיחליט אם להכניס אורח לביתו, או לא.

אני אומר לכן שהיום אנחנו צריכים לתת תמריץ לדייר כדי שיסכים לאכלס בביתו

עולים מרוסיה. זה לא מרע את מצבו של הבית שמצבו רע ממילא. לכן איני רואה בדבר

הזה הפקעה או גזל, ושום דבר שחורג מהמסגרת של חירום שכל החוק הזה משתלב בתוכו,

אני מציע איפוא שנבדוק את הדרכים לקידום החוק. אני הבנתי שבגלל אופיו

המיוחד של נושא החוק שיושב ראש הכנסת או מזכיר הכנסת יהיו מוכנים לתמוך בוועדת

הכנסת בבקשה לאפשר הגשת החוק הזה כהצעת חוק של ועדה. אם נראה שהדרך הזו קיימת,

ולא תהיה הצעה ממשלתית, שהיא כמובן מועדפת בתנאי שתוגש מיד, אנחנו נגיש זאת

כהצעת ועדה. אני מציע שנצטרף את חברת הכנסת נאוה ארד לוועדת המשנה לענין החוק

הזה. אם נגיע לנוסח מוסכם על ידי כל חברי הוועדה ננסה לקדם את זה כהצעת

ועדה. במקרה ולא, נגיש זאת כהצעת חוק פרטית.
אי העצני
אני מציע שכבר היום נקבע אם תהיה זו הצעת ועדה, או הצעת חוק פרטית, כי לא

הייתי רוצה שיעברו עוד מספר שבועות עד שהדבר הזה יוכרע.
היו"ר מ' קליינר
בשבוע הבא אני נוסע, ביחד עם חברת הכנסת ארד וחברי כנסת נוספים,

לאתיופיה.
א חעצני
אני מציע שמשלחת של הוועדה תפנה אל ראש הממשלה ואולי תצליח לשכנע אותו

שהוא ידחוף את זה כהצעת חוק ממשלתית. אם ראש הממשלה יידלק לזה ויגיד לשרים

שהוא רוצה בזה. זה יעבור.



היו"ר מי קליינר;

מיד עם שובי מאיופיה אני הולך לפגישה עם ראש הממשלה.

אני רוצה לבקש מהמוזמנים, שאם יהיו להם רעיונות, מחשבות נוספים או אולי

אינפורמציה חדשה בנושא הזה,שלואילו להעביר זאת אלינו.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:40)

קוד המקור של הנתונים