ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/11/1990

קרן לקידום העסקה של עולים אקדמאים

פרוטוקול

 
הכסת השתים עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 117

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

מיום שלישי, ג' כסלו התשנ"א - 20 לנובמבר, 1990, בשעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

י' ניילין

ע' ברעם

א' גור -סגן שר התחבורה

מ' דה-יונג - ראש מדור קידום העסקה, משרד הקליטה

י' שטראוס - מנהלת המחלקה לקליטה ותעסוקה, משרד הקליטה

מ' בינס - ראש מדור מקצועות רפואיים, משרד הקליטה

ע' אדר - רפרנט קליטה, משרר האוצר

י' פרנקל - עוזר יועץ שר האוצר לענייני קליטת עליה, משרד האוצר

ר' פנצר - מרכז תאום ובקרה, עוזרת לסמנכ"ל למינהל משרד החקלאות

י' מאירוביץ - סמנכ"ל למינהל של שירותים וטרינריים, משרד החקלאות

ג' בינון - ממונה על תכנון והערכה, משרד החקלאות

ני פוקס - ממונה על פרוייקטים תעסוקתיים, הסוכנות היהודית

ג' הלפרט - סמנ"ל המכס

א' פרידמן - סמנכ"ל בזק

י' גלנטי - מנהל תחום תעסוקה של בזק

י' סעדון - סנן יו"ר מטה התעסוקה, הוועד הפועל של ההסתדרות

י' פרנקל - רכזת קליטה ארצית, הפורום הציוני

ד' וויל - דוברת הפורום הציוני

ב- שיף - חבר הנשיאות, הפורום חציוני

מ' קריגר - מומחית לעתסוקת אקדנ?אים בהתאחדות עולי אמריקה וקנדה
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
שי צהר
.סדר היום
קרן לקידום העסקה של עולים אקדמאים,



קרן לקידום העסקה של עולים אקדמאים
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את הישיבה הוועדה. נושא הדיון היום - קרן לקידום התעסוקה של

עולים אקדמאים. הגיע הזמן שנלמד את הנושא לעומקו, למרות שהעילה להעלאת הנושא

היא העובדה שהתקצלב של הקרן הזאת נגמר.

פנו אלי מהאוצר בהצעה שנדון בכל הנושאים שהתקציב שלהם נגמר, הכוונה קולנו

היא לא רק לפתוח את הברז, במידה וניתן לפתוח אותו, אלא ללמוד אם השיטה הזאת,

שהיתה אולי טובה ומתאימה לממדי העליה בעבר, ישימה גם לממדי העלייה הנוכחית.

סגן השר כותב לי שהקרן לקידום העסקה של עולים אקדמאים הפסיקה לפעול בגלל העדר

תקציב, וכתוצאה מכך מאות ואלפי עולים אקדמאים - רופאים, מוסיקאים, מהנדסים

ועוד - לא יכולים להתחיל לעבוד במקומות-עבודה שמעונינים לקלוט אותם בגלל אל

קנלת מלגה ממשרד הקליטה,

מאחר וסגן השר גור, שיזם את הפגישה הזאת, טרם הגיע, אבקש מגברת שטראוס

להציג בפנינו את הנושא,
י' שטראוס
הקרן לקידום העסקה של עולים אקדמאים במשרדי ממשלה ומוסדות ציבור מופעלת

במחלקה לקליטה ותעסוקה במשרד הקליטה, והוקמה בשנת 1971 במטרה לעודד קליטת

עולים קשיי השמה לפי הכישורים שלהם ולפי ההשכלה שלהם.

מטרת הקרן לאפשר כניסתם של עוליט אקדמאים למקומות עבודה במשרדי ממשלה

ומוסדות ציבור באמצעות מימון השכר שלהם באופן מלא או חלקי, ותוך כדי מילוי

תפקידם יתאפשר למערכת המעסיקה לאייש בהם את התקנים הפנויים שלה, בדרך זו אמנם

נקלטו עולים רבים בעבודה במשך 20 השנים האחרונות. אני אחד העולים האלה. כ-10%

מסר הכל דורשי העבודה בקרב העולים החדשים נהנים מדי שנה מהסיוע הזה. אבל בשנה

הנוכחית אישרנו סיוע ל-350 עולים בלבד כי בחודש ספטמבר נגמר התקציב, ומאותו

תאריו אין הקרן פועלת יותר,

המעסיקים המסתי יעים בקרן הזאת הם משרדי ממשלה ויחידות סמך שלהם, רשויות

ממשלתיות, רשויות מקלמיות, מוסדות להשכלה גבוהה, חברות ממשלתיות ומוסדות ציבור

למיניהם כמו קופות חולים, עמותות, מתנ"סים וכו'. הסיוע שמקבלים המעסיקים

המוגדרים כממשלה מסתכם במימון מלא של השכר והתנאים הסוציאליים הנדרשים בחוק,

בהתאם לדרגה שהמעסיק קובע, גובה הסיוע שמקבל המעסיק שמוגדר כמוסד ציבורי

מסתכם בהשתתפות בשכר בלבד, והיא עומדת על מילגה של 511 ש"ח לחודש נכון להיום,

אם אנחנו רוצים לבדוק את מידת ההצלחה של הקרן מבחינת קליטת העולים בעבודה

בתום תקופת הסיוע, אפשר להגיד שההצלחה בקרב הרופאים, למשל, הגיעה לכדי 80%,

כלומר, 80% מהרופאים נקלטים לאחר התקופה הזאת כעובדים מן המנין במוסדות שקיבלו

תחילה סיוע עבור העסקתם, ההצלחה בקליטתם של שאר האקדמאים במוסדות ממשלתיים

מסתכמת ב-20% בלבד, וזה כמובן נתון לא כל כך מעודד.

מה המצב היום? בשנה התקציבית הנוכחית תוקצבה הקרן לפי ההערכה שהשנה יגיעו

ארצה 40 אלף עולים בלבד. אבל מספר הבקשות המגיעות לשולחן שלנו גדל באופן

משמעותי ביותר גם בגלל הגידול במספר העולים וגם בגלל המצב במשק, ומשום כך נגמר

התקציב כנר בחודש ספטמבר, וכל הפניות של משרד הקליטה לעדכן את התקציב של הקרן

כדי שתוכל להמשיך לסייע נענו בשלילה בטענה שהפעולות של הקרן אינן מתיישבות עם

מדיניות הממשלה שלא לנקוט בשום פעולה שלש בה הרחבה של הסקטור הציבורי

והממשלתי.



אנחנו מבינים שבשל הנתונים שמסרתי קודם, במיוחד אלה הקשורים לאחוז הנמוך

של העולים הנקלטים בתום הסיוע של הקרן, ובשל מצב המשק וממדי גל העלילה אנחנו

נדרשים ליעל את הקרן ולהתאימה למצב המשק. אבל מצד שני צריך לזכור כי ישנן

קבוצות מקצועיות לחוליות שהקליטה שלהן במשק הישראלי היא כמעט בלתי אפשרית, או

לפחות בלתי סבירה, בלי סיוע נאות. הכוונה היא לרופאים, מורים, אמנים, אקדמאים

של מדעי הרוה והחברה וגם חלק מהמהנדסים שההתמחות שלהם לא ניתנת לישום במקומות

עבודה בארץ. אנחנו מבינים שנדרשת הסבה בהיקפים מאד מאד גדולים, אבל בכל זאת

ישאר חלק של האוכלוסיה הייחודית הזאת שלא ימצא תעסוקה אלא במשרדי ממשלה

ובמוסדות ציבור. יחד עם זאת אנחנו מבינים גם שבכל זאת נדרשת הרהבה מסויימת של

הסקטור הצלבורי והממשלתי כתוצאה מגידול האוכלוסיה בארץ.

משרד הקללטה הגיש בישיבה האחרונה של הקבינט הצעה בדבר 10,000 משרות שצריך

לאייש בסקטור הצלבורל. המוסדות שתפקידן לקלוט סוג זה של עולים מוזמנים להגיש

לנו את התכניות שלהם באופן מרוכז כדי שנבדוק את כולן. הקבינט החליט לבנות

תכנית ל-10,000 משרות. אני מבלנה שזו מטלה שצרלכה להתבצע מיידית ושכבר התחללו

לעשות זאת.
היו"ר מי קליינר
אנחנו נשמע עכשיו את תגובת נציג האוצר.

אני לא באתי להשמיע דברים.
היו"ר מי קליינר
תגיד בבקשה למי ששלח אותך, שאנחנו רואים בחומרה רבה את העובדה שנציגי

האוצר אינם נוכהלם בדיון הזה, למרות ששלושה מהם הביעו רצון ונכונות להשתתף בו.

עד היום לא פניתי בענין זה ליו"ר הכנסת, כי תמיד האמנתי שדברים כאלה צריכים

להסתדר מתוך רצון טוב, אבל כנראה שזה לא פועל כך.
י' מאירוביץ
ברצוני להוסיף שהקרן הנדונה נתנה סיוע גם ללשראלים חוזרים בשנתם הראשונה,

וחשוב שיידעו את הדבר הזה. כל רבים הם הישראיים החוזרים שנמצאים כיום במצב של

חוסר תעסוקה בגלל הפסקת הפעילות של הקרן הזאת.

יעידו כאן אנשי הקרן לסיוע הקליטה שמשרד החקלאות הוא אחד המשרדים הקולטים

בענפלם השונים, ובמלוחד בשירותים הווטרינריים, אם מדברים על מקצוע יחודי.

כתוצאה מסגירת הקרן נוצר לצערנו הרב מצב בו עשרות עובדים וטרינריים שיכלו

למצוא מקומות עתסוקה מסתובבים כרגע ללא עבודה, עם כל המשמעויות החמורות שיש

לדבר הזה.

אני רוצה להסביר כיצד פעל הדבר במציאות. אנחנו היינו פונים אל הקרן

ומקבלים ממנה סיוע למשך שנה. השנה הזו אישפרה לנו לבחון את העולה ולראות אם

הוא עוגה על הקריטריונים ואם הוא יכול להשתלב במערכות אצלנו, שבנויות משני
מגזרים
המגזר המקצועי שהוא עבודות מחקר ומעבדה, והמגזר של שירות שדה, שזו

עבודה קלינית בשדה. היינו בוחנים את העולה ורואים אם הוא מסוגל להיקלט במערכת

שלנו. וגם העולה היה בוחן אם המערכת נראית לו. וגם אם בסופו של דבר האיש לא

היה נקלט בשירות המדינה, אנחנו היינו דואגים להסדיר לו תעסוקה במערכות אחרות,

כאשר היינו מעידים על טיבו. וכך שימשנו גורם שדואג לקליטתו במערכות אחרות.

יעידו על כך עשרות העולים החדשים שנקלטו באמצעות הקרן וסודרו אחר כך על-ידינו

במקומות עבודה קבועים אחרים.



המצב היום הוא חמור ביותר. עשרות בקשות שהעברנו לקרן הוחזרו אלינו, כאשר

אנחנו נאלצנו להשיב ריקם את פניהם של העולים והישראלים החוזרים, ואינני רוצה

לספר לכם כאן על תופעות של זעם ותסכול שהייתי עד להן בשל כך, אני חושב שצריך

לעשות הכל על מנת לחדש את פעולתה של הקרן כי בנפשנו הדבר.
ר' פנצר
אני רוצה לחדר נקודה אחת שהועלתה כאן, והכוונה לאחוז הנמוך של קליטת

עולים אחרי עבור השנה הראשונה והשניה, נכון שלטווח ארוך העולים לא נקלטים

במשרד, אבל השנתיים בהן הם מועסקים על ירינו, שנה אחת על חשבון הקרן ושנה שניה

על חשבון איזה שהוא תקציב מחקר שלנו, נותנות להם את האפשורת להכיר את המערכות

הסובבות, המערכות התומכות, ולהשתבץ איך שהוא במערכות האלה, שאלמלא זה לא היו

מניעים אליהן בכלל.
היו"ר מ' קליינר
נוצר הרושם שיש ניצול לרעה של הקרן, כאשר מקבלים לעבודה עולה, ואחרי שנה

מפטרים אותו. ומנהל כוח האדם אומר בגלוי שהוא מפטר את העולה הזה כדי שלא יצטרך

לשלם לו בעד עבודתו בשנה השניה כשהוא יכול לקבל תחתיו עולה חדש שמשרד הקליטה

ישלם את שכרו.

לי מאירוביץ;

הבאתי לכאן חומר, שהוצאתי בשליפה מהמחשב, על הקליטה שקלטה המערכת שלנו

ב-16 השנים האחרנוות, והוא מעיד על ההיפך הגמור מהדברים שאמר זה עתה יושב ראש

הוועדה, אפשר לקבוע במפורש שהקרן לא נוצלה ניצול רע על ידי משרד החקלאות. הקרן

נוצלה רק על מנת לקלוט עובדים ולסייע בהעברתם למקומות עבודה אחרים. יש בידי

רשימה, שאגיש למזכירת הוועדה, שממנה תוכלו לבחון את הנתונים.
היו"ר מי קליינר
אני מבקש שתתייחסו לשאלה שמטרירה אותי: למה צריך כל הסידור הזה ללכת דרך

הקרן הזאת? למה לא לאפשר היום למשרדי הממשלה לקבוע מכסה מסויימת של קליטת

עולים שעל בסיס של הסדר כזה או אחר יקבלו אותם לעבודה, והם יהיו מתוקצבים

ישירות, בלא הצורר בכל הסלפור מסבלב שפותח פתח לכל מיני תופעות, דוגמת אלה

שהזכרתי.
ע' ברעם
כשאני נשאל למלא בטופס מה המקצוע שלי אני כותב שאנל מומחה לתעסוקה, כל

אני יודע שפלליטיקאי או מי שלמר מדעי המדינה איננו אדם עם מקצוע. שנים עסקתי

בנושא התעסוקה, גם בארצות-הברית וגם כאשר שבאתי לכאן, וההתרשמות שלי מהקרן

הזאת בעבר היתה שזה אכן הדבר המוצלח ביותר שנעשה בנושא קליטת העלייה,

נכון שהיו מקרים שמפעלים או משרדים התחייבו לקבל עולים ואחר כך לא רצו

לקבל אותם, אבל הלו גם הרבה מקרים בהם קרה ההיפך מזה, כאשר הקרן הזאת איפשר

הרחבת השלרות והאפשרויות, דבר שלא היה נעשה אלמלא הסיוע של הקרן הזאת. היה

מקרה ידוע, שאני אישית הייתי מעורב בו, כשהטלוויזיה הלימודית קלטה קבוצה גדולה

של עולים, ואחרי התקופה רצתה לפטר אותם. אנחנו לחמנו קשות נגד הפיטורים האלה,

וגם הצלחנו. אין ספק שאם נבדוק את מידת ההצלחה של כל שיטות הקליטה בהשוואה

להצלחת השיטה של הקרן הזאת נמצא שהשיטה הזאת הצליחה מאד.

השאלה הניצבת בפנינו הלא איך עומדים היום בפני השטפון הגדול של העליה,

והאם זו רק שאלה של הקרן הזאת, או שזו גם שאלה של מדיניות מכוונת.



העובדה שהתקציב של הקרן הזאת נגמר מעידה על הצורה בה עובדת הממשלה היא עובדת

בלי עדיפויות. בלי מחשבה. כל דאלים גבר, ולא חשוב אם הקרן נגמרת או נגמרת.

המעמד של שר הקליטה אינו ברום המעלה, ולאחרונה אף למטה מזה.
היו"ר מ' קליינר
בשעתו דובר על 40 אלף עולים צפויים, וזה היה אולי הבסיס לאי הסדר שנוצר,

כי כל הבעיה התחילה מזה שהתכנון נעשוז על פי תחזית של 40 אלף עולים לשנה.
ע' ברעם
גם אם תכננו זאת לפי 40 אלף עולים, כאשר מגיע זרם גדול כל כך של עולים

חייבים למצוע תקציב נוקף כדי להסדיר את הענין הזה. הנושא הזה עלה גם בדיון

נוועדת העבודה והרווהה. אני חושב שאנחנו כוועדה צריכים ללחוץ על כך שההסדר הזה

יימשך גם להבא. אינני יודע מה תהיה הצורה הטכנית של הדבר כיום, בממדים כאלה של

עלייה, אבל זו דרך נכונה, זו דרך שיש לה סיכויים להצליח?, ואני מציע שהוועדה

תאמץ את הדרך הזאת ותמליץ על המשך ההליכה בדרך הזאת,
גי בינון
אני רוצה להציג את הצד השני של המטבע. שמתם דגש על שימוש ספקולטיבי בקרן

כדי להשיג את הסיוע שלה לשנה. הצר השני של המטבע זו הנכונות והרצון הרצון

להעסיק עולים אבל הוסר יכולת לעשות זאת בשל העדר תקנים. בסדר גודל מקובל של

עלייה הקרן הזאת היתה מכשיר מצויין להיכרות הדדית של המערכת עם העולה ושל

העולה עם המערכת. מכיוון שסדרי הגודל היו קטנים יכלו האנשים האלה להשתלב

במערכת הבריאות, למצוא מקומות עתסוקה המשכיים על בסיס תקנים פנויים במערכת,

ותמיד נוצרים תקנים פנויים במערכת הזאת. זו גם הסיבה לשיעור הגבוה של רופאים

שנקלטו בעבודה. זה היה הצינור שדרכו מצאו עבודה.

הבעיה מתחילה כאשר כמות התקנים הולכת ופוהתת, וקצב העלייה לעומת זאת הולך

וגדל, ואנחנו עומדים בפני שיטפון אדיר של רופאים. השנה יגיעו אלינו 5000 או

6000 רופאים.

המסר שלי הוא; ראשית, להמשיך להשתמש בצינור הזה, כי הוא חשוב וחיוני. אבל

זה חייב להיות צעד משלים למדיניות נוספת לנושא הרחבת מסגרות התעסוקה בשירות

הציבורי. שאם אל כן אז גם אם נמשיך את פעילותה של הקרן והיא תממן העסקה

ראשונה, זה ידחה רק בשנה אחת את הפיצוץ של פגז ההשחייה האדיר חזה,
א' פרידמן
מנסיוני במשר 20 שנה בחברת .i.b.m ומנסיוני הקצר יחסית בחברת בזק אני

מאמין שנושא התעסוקה הוא הנושא החשוב ביותר בקליטת העלייה, חשוב אפילו מנושא

הדיור. אם המדינה לא תתכנן מיד מקומות עתסוקה עבור העולים אנחנו נעמוד בפני

משבר חברתי חמור ביותר. כל איש מובטל, איש ללא תעסוקה, מהווה אחרי תקופה

מסויימת מטרד רציני. אוהלים ניתן להשיג, אבל אם לא יתכננו את נושא התעסוקה

תהיה זו בעיח חריפה ביותר.

אני חושב שהקרן הנדונה היתה קרן מבורכת במשך השנים, כי היא איפשרה למעביד

להוריד מעצמו את החשש הראשוני לקלוט את העולה. ואחרי שהעולה כבר התחיל לעבוד

אצלו התחילו לפעול אצל המעביד גם הרגש היהודי וגם הרגש הציוני, ובמשך הזמן

השפיעה עליו גם ההתפתחות של העסקים שלו.

בזק קלטה עולים ב-4 השנים האחרונות, וכיום עובדים אצלנו כקבועים 350

עולים מכל מגוון המקצועות. הם התחילו את עבודתם אצלנו דרך הקרן הזאת, והיום



אנחנו מעסיקים, שהכשרנו לעבוד ברשת, והם עובדים

בבזק מזה שנים מספר. אני אומר לכן שהסיוע של חקרו הזאת לקליטת העולים הוא

חשוב. בשנת 1990 אנחנו נקלוט 70 עובדים נוספים. התכנית שלנו שהוגשה להנהלת

החברה ולדירקטוריון מדברת על כוונה לקלוט עוד 200 עובדים בשנה הבאה.אבל אנחנו

אומרים שהעול התקציבי של התוספת הזאת במספר העובדים זה עול אדיר. בנוסח לזה

אנחנו נותנים להם את כל התנאים הנלווים לשכר, לכן הקליטה שלהם לאורך הזמן יותר

קלה, אנחנו רואים בזה דבר מאד חשוב. העלילה מ-70 ל-200 תסתכם בתוספת של 4.5

מיליון שקל בשנה.

אנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים לקבל את כל ההחזרים, אבל אנחנו בוודאי

שצריכים לקבל איזו שהיא השתתפות שתקל על ההנהלה שלנו, ואני חושב שהוועדה הזאת

צריכה לפעול בכיוון הזה.

כדאי אולי שאזכיר שסיכמנו עם הסתדרות המהנדסים, שמהנדסים שאין להם עבודה

והבזק יציע להם עבודה במקצוע אחר, יהיו מוכנים לעסוק בכל מקצוע שיוצע להם ולא

על סקלה של מהנדסים. אחרי שייקלטו בבזק יהיו רשאים במובן לגשת לכל המכרזים

הפנימיים שהבזק יוציא במשד הזמן,

היום קל להשיג אנשים בשוק הישראלי. שיקולים כלכליים יכתיבו לי לקחת מהנדס

צעיר בוגר צבא, שעלותו בסך הכל תהיה זולה מזו של עולה שאני צריך להכשיר וללמד

אותו מפני שאיננו עובד בטמפו הנדרש ואינו מכיר את המערכת וכוי. משום כך חשוב

כל כך למעביד הסיוע הראשוני שגם אם אינו מכסה הכל. הוא בכל זאת נותן לו הרגשה

טובה. אני מבקש לכן מהוועדה להטיל את כל כובד משקלה כדי שהסיוע הזה יימשך,

ולאורך זמן. כי אם אני צריך לתכנן היום את התפתחות הטלקומוניקציה שאנחנו

אחראים עליה, חשוב שאדע שהסיוע הזה יימשך גם בשנה הבאה כי אז אני יכול לקלוט

עוד עולים. אם לא אהיה בטוח בזה, אני אתכנן את פעילותי במשורה.

אני רוצה להוסיף מהנסיון הרב שיש לי בנושא השמה ופרוייקטים תעסוקתיים

ושיתוף פעולה עם המוסדות, ובעיקר עם משרד הקליטה. אני לא רואה שום אפשרות

לעסוק בנושא של השמת עולים ללא הקרן הזאת, זאת קרן מאד מוצלחת, אגב, בודקים

כל הזמן את צורת השימוש של המעסיקים בקרן הזאת. אם מעסיק מנסה לנצל את הקרן

בצורה לא נאדתה, הדבר נבדק על ידי אנשי משרד הקליטה. אני לא רואה שום אפשרות

לעסוק בקליטה תעסוקתית ללא העזרה של הקרן הזאת.
י' סעדון
אתמול השתתפתי בישיבה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת שדנה בנושא של

בריחת מוחות, ויש לי הרגשה שהישיבה הזו היא המשך לישיבה של אתמול. השר יובל

נאמן, שהשתתף בישיבה אתמול, הזכיר שהקרן הזאת, שהוקמה בשנת 1971, הוקמה על ידי

ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, בהון של 10 מיליון דולר משממלה, ו- 10 מיליון

דולר של הסוכנות. הקרן הוקמה, לפי דבריו, על פי בקשתו, והקרן הזאת עשתה עבודה

טובה מאד במשך כל השנים.

למרות זאת אנחנו יודעים שהיתה וישנה בריחה גדולה של מוחות, ונראה שבעתיד

תהיה בריחה עוד יותר גדולה של מוחות, ותהיה זו באמת בכיה לדורות.

שמעתי כי סכום של 29 מיליון ש"ח אושר לקליטה של עליית אקדמאים, והסכום
חולק כדלהלן
7 מיליון ש"ח לקליטה בתעשיה, 3,5 מיליון ש"ח לקליטה בחקלאות

וכוי, ההסתדרות פעלה בעבר ופועלת בהווה ותפעל גם בתעיד כדי לתרום את תרומתה

לנושא הזה. קופת חולים קולטת רופאים גם במערכת שלנו.



אני רוצה להבהיר שאנחנו תומכים בהפעלתה במהירות האפשרית של הקרן הזאת לבל

נפספס. אני רוצה לגעת עוד בשני דברים אופרטיביים. ראשית, הצורך בהקמת מרכזים

ליזמות עסקית, בעיקר במקומות בהם הדבר מחוייב המציאות ורלבנטי. דוגמה בולטת

לכך זו נצרת עלית, שם המצוקה גדולה ולא יעזרו השיכונים שנבנו או ייבנו. האנשים

יברחו משם אם לא ימצאו שם תעסוקה.

בקרית גת, למשל, קמו אגודות של אמנים, במסגרת העיריה ובמסגרת מועצת

הפועלים, והם ארגנו חוגים רבים למוסיקה לילדים ולנוער, והדבר הזה נותן תעסוקה

הולמת לעשרות עולים, מאחר והממשלה החליטה על יום לימוד ארוך, ולא מימשה אותו

בגלל בעיות תקציביות, אנחנו מציעים שבמקומות בהם ישנם עולים אקדמאים מורים

לפיסיקה, חימיה וכוי, יעסיקו את העולים האלה במסגרת יום לימוד ארוך בשעות אחר

הצהרים, בחוגי העשרה לנוער ולצעירים, וכך יוכלו העולים לתרום תרומה חשובה

בתחומים שבהם יש להם ידע רב והנוער והצעירים ייצאו נשכרים.

את שני הרעיונות האלה צריך לדעתנו לשבץ במסגרת מדיניות כוללת לקליטת

האקדמאים.
י' פרנקל
כולנו יודעים שאוכלוסית הארץ גדלה עם בוא גלי העלייה, והמשרדים השונים

צריכים להגדיל את תקציביהם בהתאם לגידול האוכלוסיה. אבל אנחנו גם יודעים

שהגדלת התקציב והתארגנות המשרדים הם דברים שלא קורים כל כך מהר. ואילו הקרן

הזאת עוזרת מידית לקליטת עובדים עולים במערכת, וזו הסיבה שבגללה אסור להפסיק

את הקרן. היא לא באה במקום הגדלת התקציב, אלא באה לפתור בעיות מסויימות בשנה

הראשונה של קליטת העולים בעבודה.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו שומעים כאן מפי רבים שאסור להפסיק את הקרן הזאת. וטוב שבשלב הזה

הצטרף אלינו מר אדר ממשרד האוצר. העובדה שהקרן נפסקה היא פרי התכנון שקבע

שמספר העולים הצפוי לנו בשנת 1990 יהיה 40 אלף. כשהעלו את האפשרות שמספר

העולים יהיה גדול יותר, אמרו אנשי האוצר שהמשרד יעדכן במקרה בזה את התכנון,

ושבכל מקרה לא צריך לדאוג כי לא תהיה בעיה בנדון. מה שקרה לקרן הזאת הוא מקרה

קלסי המעיד על כך שלא היה עידכון. שהרי לא מדובר כאן בחריגה או באיזה שהוא

מעשה לא תקין, אלא בכר שבאו יותר עולים. מה הסיבה לכך שזה לא עודכן אוטומטית

כפי שהיה לנו יסוד להאמין שזה ייעשה?

כמו דברים רבים אחרים שלא עודכנו אוטומטית, גם הקרן הזאת לא עודכנה

אוטומית.

אבל תחילה אני מבקש להתנצל על האיחור, שהסיבה לו לא היתה תלויה בי.

אני רוצה להבהיר כאן שאנחנו לא סוגרים את הקרן. אשתדל לא לערב נימה

אישית בדברי, אלא להציג את עמדת המשרד. אבל אני חייב להגיד שלדעתי הקרן הזאת

איננה טובה. לא שהיא לא עושה דבר נכון או דבר טוב, אלא אני מתכוון לעצם המסלול

הזה שבו משרדי ממשלה יכולים לקלוט כוח אדם נוסף על-תקני במשרדים השונים כנגד

התחייבות לא פורמלית, שבכוונתם לקלוט אותם בסוף התקופה, ואף אחד לא בודק אם

אמנם הדבר בוצע.



היות ולא היית כאן לפני כן אני מבקש להפנות את תשומת לבך לכך שמר

מאירוביץ התייחס לנקודה הזאת נקשר למשרד החקלאות, ואמר שנכון שאחוז גדול

מהעולים שעבדו במשרד בסיוע הקרן לא נקלטו בו לאחר מכן, אבל בשנה שבה הם עבדו

במשרד החקאלות הם יצרו קשרים, הם למדו להכיר את המערכת ואת המערכות התומכות,

והוא העיר על כך שבזכות השנה הזאת הם מצאו לאחר מכן עבודה, גם אם לא היה זה

במשרד החקלאות. אז יכול להיות שלא זו היתה כוונת המחוקק, אבל אין ספק שהתוצאה

הזאת היא מאד ברוכה ורצויה.
י' מאירוביץ
תמכתי את דברי אלה במסמך כתוב המפרט את 16 שנות הקליטה האחרונות.
ע' אדר
הייתי מאד שמח אם בפני הוועדה היו נתונים על מספר העולים שנבדק ונמצא

שנקלטו בשנתיים האחרונות על ידי הגופים שקיבלו סיוע של הקרן הזאת והבטיחו

לקלוט אותם. כשאני ביקשתי נתונים אלה הם לא נמסרו לי בקלות. אשמח לקרוא את

הנתונים האלה. כל צורת ההעסקה הזאת היא ניפוח המנגנון הציבורי. האם זה המסלול

לקליטת העליה הזאת?
י' סעדון
אדרבה, תגיד לנו מה הוא המסלול לקליטת העלייה הזאת.

קי אדר;

הרי אפשר לקלוט את כולם בסקטור הציבורי, ולפתור את הבעיה. נגדיל את נפחי

משרדי הממשלה בעוד כמה עשרות אלפי תקנים, וקלטנו את כל העליה. האם את זה אנחנו

רוצים במדינה הזאת?
היו"ר מ' קליינר
אוכלוסיית ישראל תגדל ברבע. האם לא תהיה איזו שהיא הגדלה של השירות

הציבורי כדי לספק לה שירותים?
ע' אדר
אותו נפח על תקני במשרדי הממשלה שעליו מדובר נגזר בזמנו כאשר דובר על 40

אלף עולים, ודנו על ההיקף שבו אנחנו רוצים להגדיל את הסקטור הציבורי, הגיעו

למסקנה שאת הנפח של הסקטור הציבורי רוצים להגדיל באיקס אחוז, ולא יותר. נכון

שעקב הגידול כהיקף העלייה יש יותר לחצים על המסלול הזה, ויש אולי יותר משרדים

שהיו רוצים לקבל היום יותר עובדים במסגרת המסלול הזה, אבל המסלול הזה חסום, כי

יש לו היקף תקציבי מסויים.

אנחנו לא אומרים שזה חסום, וזהו. אלא יחד עם משרד הקליטה יצרנו מסלול של

אולפן תעשייתי במפעלים תעשייתיים גדולים. גם אני לא רוצה לראות את עובדי משרד

הקליטה שמתמחים בתחום חתעסוקה יושבים ולא עושים דבר מפני שהתקציב של הקרן

נגמר. אפשר להעסיק את כוח האדם הזה, שלא עוסק היום בקידום הקרן הזאת, בקידום

השמה של עובדים בתעסוקה. זה לא אומר שהאוצר סתום לכל נושא התעסוקה במשק.

אנחנו אומרים שלא צריך להרחיב את המסלול הזה.



בזמנו ערכנו במשרדי הממשלה סריקה כדי לראות איפה יש עדיין מקומות פנויים

להכניס לשם אנשים מבלי לנפח את המנגנון הממשלתי, וההערכות לגבי היקף העליה

היתה אז יותר קטנה. במשרד הבריאות ובמשרד החינוך מצאנו הרבה תקנים שאפשר למלא

אותם. אילו היה בקרן-הזאת כסף אפשר היה לענות על הצרכים האלה.

לא מדובר כלל על תקנים קיימים. כל משרד יכול לקלוט עובדים למילוי התקנים

הפנויים שלו. המכלול של התקנים מתוקצב בכל משרד ומשרד. אבל יותר נוח למשרד

לקבל את המימון של השנה הראשונה במסגרת על תקנית ממשרד הקליטה.
י' ביילין
גידול האוכלוסיה מגדיל את מספר הצרכנים של כל המשרדים. במשרד החינוך אתה

צריו היום יותר מורים, מעבר לגידול הטבעי שאתה מוסיף. וכך גם במשרדים אחרים.

אני מניח שלא כל הגידול הזה נכנס לתקציב של 1991 ובוודאי לא לתקציב של 1990.

השאלה היא אם אפשר באמצעות הקרן הזאת לענות על חלק מהצרכים הגדלים כתוצאה

מגידול האוכלוסיה ושלא נענים על ידי התקציב הרגיל.
ע' אדר
משרד הקליטה קיבל עכשיו אישור לתוספת של 52 עובדים בגלל הגידול בעלייה.

אני מוכן שבמקום לשלם את הכסף הזה לעובדים, נשים אותו בקרן הזאת. אם זה יותר

טוב, אני מוכן לזה.
היו"ר מ' קליינר
עם כל הכבוד, אני מתפלא על הרעיון הזה שהוא באמת מוגזם. בגלל העובדה

שיבואו עולים במספר גדול בהרבה מהמספר שצפינו, אולי פי 4 ואולי פי 5, ולא 20%

יותר, צריך יותר עובדים ויותר שירותים לכל רוחב החזית, ואי אפשר להגיד באופן

מלאכותי שפה או שם אין מרחיבים, אם לא נותנים לקרן הזאת את האמצעים המתאימים

פירושו שמפסיקים אותה. ואם יש החלטה דה-פקטו להפסיק את הקרן, צריך להגיד

במפורש שמפסיקים אותה, וצריך להגיד גם מה החלופה שלה. צריך להגיד שבמשרדי

הממשלה אין קולטים יותר, או שצריך לתקצב את משרדי הממשלה לצורך קליטת עובדים.
ע' ברעם
אבל הקרן פועלת גם מעבר למשרדי הממשלה.
היו"ר מ' קליינר
גם בראשי מנקרת כל הזמן המחשבה שיש כלי שנועד לעזור גם למפעלים תעשייתיים

לקלוט עולים.
י' שטראוס
מעבר להרחבת התקנים בסקטור הציבורי אפילו בהתייחסות לתקנים הקיימים אנחנו

רואים בקרן את האפשרות להביא את העולה למצב של שוויון הזדמנויות עם הישראלי,

למצב של תחרות עם דורשי העבודה הישראלים. מעסיק שיכול לבחור בין עובד ישראלי

לעובד עולה, יעדיף תמיד את העובד הישראלי. אנחנו רוצים להביא את העולה למצב של

תחרות הוגנת.



הקרן לקידום העסקה של עולים אקדמאים היא למשרדי ממשלה ומוסדות ציבור

בלבד, ולא לסקטור העסקי. בשביל הסקטור העסקי יש קרן אחרת. גם כן באישור משרד

הקליטה, המאפשרת למפעלי תעשיה מימון לחצי שנה. גם הקרן הזאת עומדת להיגמר. ואז

נעמוד באותו מצב גם עבו הקרן הזאת.
ע' אדר
יש שני מקורות הפועלים בנושא הכשרה-פנים מפעלית, האחד הוא משרד העבודה,

שם יש למעלה מ-20 מיליון שקל לנושא זה: השני הוא משרד הקליטה שבו יש תקציב קטן

של מיליון שקל, שהושאר רק בכדי שלא יגידו שחותכים למשרד הקליטה את הידים

בענין זה. לא משרד הקליטה הוא הגוף האמור לטפל בהכשרה פנים-מפעלית של העולים

ובמשק בכלל.

חבל שמר אדר לא היה כאן בתחילת הישיבה, כאשר כל אחד מהנוכחים השמיע דברי

אלהים חיים ולא לשם המליצה. מר אדר הופך את הדיון הזה למתקפה על משרד הקליטה.

כאללו חוסר תעסוקה לשלושת הנציגים שלו שיושבים כאז היום מביא את הוועדה הנכבדה

הזו לדון בנושא כל כך נכבד. זה הרי דבר מקומם. כסמנכ"ל אמרכלות של משרד ממשלתי

אעיר הערה בענין זה לראש אגר התקציבים. אני לא מוכן לשמוע הערות כאלה.

העולים שנקלטו במשרדי הממשלה במסגרת הזו לא פרצו את שיא כוח האדם של

המשדד. ואנל מעלד כאן כאיש משרד החקלאות, כסמנכ"ל אמרכלות, ששיא כוח האדם של

המשרד לא נפרץ אף לא בתקן אחד. בדבר הזה השתמשנו לשלושה צרכים עיקריים: א.
להכרת העולה
ב. לתכנון פרישה יותר טובה. כאשר ידענו שעובד עומד לפרוש בעוד

שנה, קלטנו עולה והיכשרנו אותו במשך השנה, והוא מילא אחר כך את התקן שהתפנה:

ובשום מקרה לא נפרץ שיא כוה האדם; ג. דרך הכלי הזה הכרנו את העולה והוא הכיר

את המערכת הממשלתית או המערכת הציבורית. אם לא הצלחנו לקלוט אותו, הצלחנו

להעביר אותו למקום ענודה אחר, יעידו שלוש נציגות משרד הקליטה שעשרות עולים

הועברו בתיווך שלנו למקומות עבודה אחרים. לכן כל הענין הזה של שיא כוח האדם

לא משחק פה תפקיד. אף אחד לא תבע ממשרד האוצר להרחיב את מסגרת שיא כוח האדם

בעקבות שהייתם של 20 או 30 עולים במסגרת הזאת. וגם לא עשינו זאת,
ע' אדר
גם לא צריו את זה בשיטה הזאת, כי זה קיים במסגרת הקרן הזאת לקידום

ההעסקה,
י' מאירוביץ'
גברת שטראוס אמרה נאן דבר חשוב מאד כשדלברה על הצורך לאפשר לעולה

הזדמנות שווה להקלט בעבודה שנה לאחר מכן. אמר כאן נציג הבזק שבשוק העבודה של

חיום אין בעיה להשיג עובדים, וברור לכולנו שהעובדים הישראלים גוברים על כל

עולה חדש שמגיע, אנחנו לוקחלם עוללם ששבאים אלינו כשהם מלאי חרדות וחששות,

שלא מכירים את המערכת ואולי גם לא מתאימים לה כל כך מבחינה מקצועית, והשנה

הראשונה הזאת לפל הסידור הזה נותנת להם המון מבחלנה זו ומכל הבחינות.
גי בינון
המנגנון הזה היא מנגנון זמנל שמוגבל בזמן ונותן תשובה לשנה אחת,

והחיוניות שבמנננון הזה הובהרה, עד היום הגלעו כ-200 אלף עולים, העולים האלה

הם צרכנים של שירותלם שונים.



מדברים הלום על מחדל בנושא השיכון בגלל הסתמכות דבה מדי על הסקטור הפרטי.

אותו מחדל יחיה גם בנושא התעסוקה. ללא הרחבה של התעסוקה הציבורית תהיה לנו

בעיה רצינית ביותר, ופצצת הזמן הזאת תתפוצץ בשלב מסויים.
עי אדר
ברור שכל ההעסקה הזאת במשך השנה הראשונה, שנת הסיוע הזאת, היא מעבר

למסגרת המאושרת של מוסדות הממשלה. זה נעשה בלי הנדלת שיא כוח האדם, וזה נעשה

במימון של משרד הקליטה. השאלה היא עד כמה ממשלת ישראל חושבת שצריך לנפח את

המנננון הזה עם הנידול במספר העולים. זה ענין של מדיניות. אם תחליט ממשלת

ישראל להגדיל את המסגרת, בבקשה.
אי פרידמן
זה לא מממן אפילו רבע מההוצאה הממשית.
יי ביילין
אני מבין מה אומר מר אדר, וזה לא לגמרי בלתי נכון. אבל חסר לי כאן היום

מישהו מנציבות שלרות המדינה, כי את התמונה הכוללת של המצב במשרדי הממשלה כיום

אפשר לקבל מהם. ואולי אכן נבקש זאת מהם לקראת ישיבה נוספת בנדון, כדי לראות

במה מדובר. אני לא יודע אם בזמן האחרון נעשו השלכות של העלייה של שנת 1990 על

הצורך בהגברת המנננון הממשלתי.

לפי דעתי הכיוון שלנו צריך להיות שאותו אחוז של מנגנון ממשלתי שהיה

לפני העלייה יהיה גם בזמן העלייה וגם אחריה, אבל גם אם זה לא יגדיל את האחוז

אין ספק שזה כן יגדיל את המספר של העובדים. בלי אישור להגדלת שיא כוח ארם נלתן

יהיה להגדיל באמצעות הקרן הזאת את מספר העובדים במשרדים הזקוקים לזה. אנחנו

נהיה יותד אמינים אם נבוא אל האוצד עם הדבר הזה. כי אם נסיים את הישיבה הזאת

בדרישה מהאוצר לחדש את הקרן, אני חושש שדבר לא יקרה.
אי גור
ברור לי לחלוטין שהסקטור הציבורי חייב לגדול, או לפחות לשמור על רמתו

האחוזית. אפילו שבאחוזים הסקטור הציבורי יקטן, כי מדיניות הממשלה היא לנייד

עובדים ולהקטין את הסקטור הציבורי, זה חייב לגדול. אבל לא כאן המקום שבו

יכולות להתקבל החלטות מהסוג הזה.

אני מציע שאנחנו נצא עם פנייה רשמית ונבקש פגישה בראשותך, אדוני היושב

ראש, עם שר האוצר ועם הנוגעים בדבר כדי שנביא בפניהם את הדברים שנאמרו בישיבה

הזאת .

אני בקשתי להעלות את הנושא לדיון בגלל מקרה ספציפי שהופנה אלי. רופאה

עולה בעלת ותק של למעלה מ-10 שנות עבודה עברה קורס מזורז אותו עוברים רופאים

עולים, ובכוחות עצמה מצאה מקום עבודה בבית חולים וולפסון שהסכים לקבלה. נתנו

לה זמן של חודש או חודשיים כדי להסדיר את ענין קבלת המילגה מהקרן. כאשר היא

פנתה לקרן אמרו לה שהקרן לבשה ואלן בה כסף. מדובר בסך הכל בתוספת של קצת למעלה

מ- 300 שקל מן ההכנסה שהיא מקבלת מקופה אחרת. היא בכל זאת מקבלת 666 שקל

לחודש, ואם היתה נקלטת בעבודה היתה צריכה לקבל מהקופה הציבורית עור 33כ-300

שקל. הרופאה הזאת הלתה נתונה במצב של חרדה עצומה, כי היא ידעה כי שמדי יום

עולים ארצה עוד מאות רופאים, והיא חששה שהיא עומדת "להחמיץ הזדמנות לקבל עבודה

בה היא תקבל גם התמחות, והרגשתה היתה איומה.



לפי דעתי חייבים יהיו לקבל החלטות ברמה של קובעי המדיניות על מנת לדעת את

הנפח הכולל של גידול הסקטור הציבורי במספר עובדים, אם לא באחוזים. מקובל עלי

שהסקטור הציבורי צריך לקטון, אבל אין זה סביר שהוא יקפא על שמריו ברמתו

הנוכחית בעוד האוכלוסיה גדלה באחוזים ניכרים. זה לא סביר גם מבחינת העומס

שהסקטור הציבורי צריך לשאת בבואו לתת שירותים נאותים והולמים לאוכלוסייה,

על ידי העלאת הנושא לדיון ביקשתי לעורר את הנושא ולתת לו את התמיכות

הנחוצות כדי שנגיע לקבלת החלטות מעשיות ונכונות בתחום הזה.
היו"ר מי קליינר
עמדת האוצר לא מקובלת עלי לחלוטין. אילו אמר האוצר שיש יותר מדי עולים

ויש מדיניות לצמצם בהוצאה הכספית, ולעשות בדיקה יסודית יותר, ובמסגרת שהזאת

להחליט לחמשיר לתת למשרד הבריאות, למשל, כי 80% מחרופאים שהועסקו בו נקלטו

אחר כך בעבודה בו, אבל להפסיק לתת למשרדים אחרים מאחר ורוב העולים שעבדו בהם

לא נקלטו בהם; שצריך אולי לעודד ולטפח דברים מסויימים אלה ואחרים, ולעצור

דברים אחרים, כי אז הייתי אומר שמדיניות כזו אפשר לשקול, ועם מדיניות כו אפשר

להתמודד.

אבל פה חותכים בגרזן, מפני שהתכנון נעשה לפי 40 אלף עולים צפויים ולמעשה

באו הרבה יותר. הכסף נגמר, ואז לא נותנים סיוע לגוף שלא הוכיח עצמו כקולט

עולים וגם לא לגוף שכן הוכיח עצמו כקולט.

אני מבקש ממך מר אדר למסור את הקונצנסוס העקרוני שהתגבש כאן, שזה לא הזמן

להפסיק את הקרן הזו, כי היא מכשיר שהוכיח את עצמו. אין לנו שום התנגדות לליטוש

וליעול הקרן ולדאגה לכך שהיא תהיה יותר סלקטיבית, אבל יש להמשיך לקיימה.
ע' ברעם
אני מציע שנבקש מנציבות שירות המדינה דיווח כולל על הנושא.
היו"ר מי קליינר
אנחנו נזמן ישיבה נוספת לדיון בנושא הזה, ונזמין את נציבות שירות המדינה.

אולי גם נבקש מהשר שיבוא או ישלח את מנכ"ל המשרד כדי שנוכל לקבל תשובות במקום.

בעיקרון אנחנו רוצים שהקרן הזאת תחודש, ובהחלט מוכנים לבדוק איך זה משתלב

במדיניות אחרת. נכון שתעסוקה זה אכן הדבר החשוב ביותר, וגם אני הייתי רוצה

שכולם יעבדו בתעשיות ליצוא ולא בשירות הציבורי, אבל אני גם יודע שזה לא ריאלי

בתקופה הקרובה, בעיקר מפני שעם גידול האוכלוסיה צריך גם השירות הציבורי לגדול.

אם עד לדיון הבא בנושא הייתם מוצאים אפשרות להזרים כסף לקרן הזאת בשביל

אותם דברים חיונילם שיודעים שההצלחה בהם היא מלאה, היינו מקבלים זאת בברכה.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:15)

קוד המקור של הנתונים