ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/11/1990

המשך הדיון בנושא: קליטת עולים מאתיופיה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 115

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, כ"ה בחשון התשנ"א (13 בנובמבר 1990). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה;

מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

י' צור

ג י שפט

י' שפרינצק
מוזמנים
ג' כהן - סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה

א' גורדון - ראש מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

מ' גן - סמנכ"ל מהלקת העליה, הסוכנות היהודית

דר' מ' אפרת - רופא ילדים

ח' פרי - מחנך שחזר לאחרונה מאתיופיה

ג' בן-עזר - פסיכולוג שחזר לאחרונה מאתיופיה

ד' הוק - מרכז ארגון אמריקאי שפעיל בקרב יהודי אתיופיה

ג' רי י נוק - A.A.E.J

מ' יגר - סגן מנהל כללי לאסיה אפריקה, משרד החוץ

י' כינר - מחלקת התפוצות, משרד החוץ

א' כהן - משנכ"ל משרד הקליטה

ע' גדור - מנהל אגף שירותי הקליטה, משרד הקליטה

ע' אדר - רפרנט קליטה במשרד האוצר

ר' אלעזר - יו"ר ארגון גג של עולי אתיופיה

א' מסלה - ארגון גג של עולי אתיופיה

ש' וויל - אנטרופולוגית

י' שטרול - מנכל המחלקה לעליה וקליטה בוועדה הפועל של ההסתדרות
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
המשך הדיון בנושא: קליטת עולים מאתיפיה -
הצעה לסה"י של חברי הכנסת
י' ביבי, צי ביטון, אי גמליאל, הי מתאמיד.
המשך הדיון בנושא
קליטת עולים מאתיופיה.
היו"ר מ' קליינר
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העליה והקליטה, ומקדם בברכה את כל הנוכחים.
אי גורדון
אדוני היושב ראש, אני מבקש להתייחס לענין מאד חשוב ודחוף. אינני חבר כנסת

ואינני בקי בפרוצדורה, ויכול להיות שהיושב ראש יגיד לי שאינני רשאי להעלות

כאן את הדברים שאני מתכונן להעלות. אבל ועדת העלייה והקליטה היא בשבילי כתובת

חשובה, ובימים קשים אלה היא גם כתובת מעשית ומרכזית ביותר.

הבוקר קראתי ששר הקליטה והמנכ"ל של משרד הקליטה נוסעים לרוסיה. אני מברך על

הנסיעה הזאת כי היא חשובה ביותר, אבל לא יתכן שכאשר אנחנו עומדים בפני בעיות

קליטה קשות כל כך גם השר וגם מנכ"ל משרדו ייעדרו מהארץ משך שלושה שבועות

ויותר. אני חושב שבמכות הוועדה הזאת לפנות אל שר הקליטה ולברך אותו על נסיעתו

הצפוי, אבל לבקש שמנכ"ל המשרד יסע בעוד חודשיים, אחרי שהשר כבר יחזור, כי חשוב

שהשוא יסע.

בסוכנות אנחנו נוהגים כך. אני לא נוסע לחו"ל כאשר מנכ"ל מחלקת העליה איננו

בארץ, כי אחד משנינו חייב להיות בארץ, כי לא יתכן לעכב פעולות ומעשים. לא יתכן

לכן שגם השר וגם מנכ"ל משרדו יימצאו באותה עת בחו"ל ובמשרד לא יהיה מי שיקבל

החלטות ויקבע דברים.

אני חושב שהוועדה צריכה לברך את שר הקליטה על נסיעתו לברית המועצות, אבל

בסמכות הוועדה לדרוש שמנכ"ל המשרד יסע במועד אחר, אחרי שובו של השר ארצה. העדרות

השר ומנכ"ל משרדו מהארץ בעת כזאת זה דבר שמנוגד למינהל תקין, במיוחד בימים קשים

כאלה בנושא הקליטה.
היו"ר מ' קליינר
זה אמנם איננו נושא הדיון שלנו היום, וגם אינני יודע אם מתפקידה של הוועדה

לעשות את המוצע. אבל אם כבר עלה הנושא אני יכול רק להוסיף שגם בעיני מקובל שאו

השר או מנכ"ל משרדו יהיו בארץ במיוחד בתקופה הזאת. קבענו לשבוע הבא ישיבה

בענייני עובדי משרד הקליטה.

אחרי שדחינו את הדיון הזה מספר פעמים על פי בקשת השר ומנכ"ל משרדו, שוב קבלנו

בקשה לדחות את הדיון הזה בגלל נסיעתם של השר ומנכ"ל משרדו, והרי השתתפותו של

מנכ"ל המשרד בדיון כזה חשובה ביותר. כולנו יודעדי שעובדי משרד הקליטה עובדים

בתנאים לא תנאים וכורעים תחת עומס העבודה. השר אמר בישיבת הוועדה שהוא מבקש את

עזרתה לשיפור תנאי העבודה של עובדי משרד הקליטה, וצר לי אם נצטרך לדחות שוב את

הדיון בנושא הזה.

אני רוצה להעיר גם בענין נסיעות לאתיופיה. אל ועדת העליה והקליטה פנה גורם

שעוסק בנושא הזה והביע משאלה שוועדת העליה והקליטה תצא לאתיופיה. ועדת העליה

והקליטה עוסקת בנושא הזח מזה זמן רב, ודנה בו עשרות פעמים עומק ומכל ההיבטים,

קיימה מספר דיונים סגורים וכן דיונים פתוחים, והיא בקיאה בבעיות הדיור, תעסוקה

והבעיות החברתיות למיניהן, וחשבה להענות לפנייה, ושאלנו את עצמנו אם משלחת של

הכנסת צריכה לצאת לשם במימון הכנסת או אולי במימון הגורם שהציע לנו זאת. יו"ר

הכנסת היה כמובן בתמונה, ובעקבות הביקורת של מר דיניץ על נסיעתה של סגנית השר

גאולה כהן לאתיופיה החליט להמתין לפחות עד שובה. בינתיים קם לובי בכנסת, דבר

דמוקרטי בהחלט, ופתאום אנחנו שומעים שחברי הלובי הזה נוסעים לאתיופיה.



הקבוצה הזאת אינה מייצגת את הכנסת, אין בה יצוג מאוזן, אחד מחבריה היה אמנם

שר הקליטה בעבר, אבל כל יתר חברי הקבוצה לא מכירים את הנושא כפי שמכירים אותו

חברי הוועדה הזאת שעוסקת בזה. העליתי את הענין בפני היו"ר, והוא אמר שאין לו

אפשרות למנוע מקבוצת חכ"ים לנסוע. התוצאה תהיה שוועדת העלייה והקליטה לא תיסע

לאתיופיה, כי מבחינה ציבורית לא ניתן להסביר איך זה ששני גופים של אותו מוסד

נוסעים בנפרד לאתיופיה. אני כמובן אבטא את דעתי בנדון בכל פורום ציבורי אפשרי.

אי גורדון;

גם בעיני נראה הדבר תמוה ביותר. סגנית השר יצאה לביקור שנעשה בצורה ממלכתית,

והיא קיבלה שבחים על הדרך בה זה נעשה. היא באה במגע עם השלטונות שם, ההצהרות שם

היו שקולות ואחראיות. אני לא יודע מה זה לובי חברתי בענין זה. אני רק יודע שכאשר

אני שומע ברדיו את צ'רלי ביטון מדבר על "קיפוח שחורים" בהקשר לעלייה מאתיופיה,

הרי זה לא רלבנטי לענין, זה מסבך את הענין, ואני בכלל לא מבין את זה.

נכון שמבין חברי הלובי הזה שר הקליטה לשעבר הוא היחידי שמכיר את הנושא לעומק,

אבל שאר החברים לא מכירים את הנושא לעומק, והם יבואו ויעלו הצעה כזו ואחרת.

לדעתי הם לא היו צריכים כלל לנסוע לשם. אבל אם הם בכל זאת נוסעים אני לא יודע אם

הם ישבו עם הוועה הזאת או לא כדי לברר וללמוד את הנושא. חבר הכנסת צ'רלי ביטון

מדבר על היות הלובי הזה גם חברתי, האם גמרנו את כל הבעיות החברתיות בארץ שצריך

בעת הזאת של מצוקה קשה להעלות את ענין העליה מאתיופיה? הרי כל הנושא הזה הוא נושא

עדין ביותר, ומפני שאין יד מכוונת לכל הנושא הזה נעשים כל מיני דברים לאו דווקה

רצויים ונכוני.

אילו נסעו חברי ועדת העליה והקליטה לאתיופיה היה זה דבר טבעי בהחלט. הוועדה

הזאת קיימה עשרות ישיבות בנושא הזה על היבטיו השונים, החל מנושאים הקשורים במוסד,

דרך בעיות החינוך ועד לשאלות היתרי היציאה, כולל מילוי הטפסים והמו"מ עם אתיופיה.

אני גם לא בטוח שהמשלחת שמתכוננת לצאת לשם היא מאוזנת מבחינת הרכבה.
י' צור
חבר הכנסת צירלי ביטון לא נוסע.

א' גורדון;

זה מקרי, ולעצם הענין זה גם לא משנה, בעיקר שהוא כבר דיבר ברדיו.

י י צור;

הברי כנסת יסעו לאן שהם רוצים, מתי שהם רוצים ואיך שהם רוצים.

א' גורדון;

חברי כנסת יסעו מתי שהם רוצים, ואני אגיד את דעתי מתי שאני רוצה.
היו"ר מ' קליינר
כאשר הצגתיאת הנושא אמרתי שרשאי כל כך חבר כנסת לנסוע לאן שהוא רוצה, אלא

שוועדת העלייה וקליטה שהיתה במשך חודשים במשא ומתן על נסיעה לשם לא תיסע לשם, כי

מבחינה ציבורית זה לא יתקבל יפה שועדת העלייה והקליטה נוסעת סמוך לנסיעה של משלחת

חברי כנסת לשם. חבל מאד שוועדת העלייה והקליטה שעסקה רבות בנושא הזה לא תיסע לשם,

וחבל שלא היינה התייעצות. אני כמובן אעשה כל מה שאוכל כדי למנוע את יציאת המשלחת

לשם, אף שאני מניח שלא אצליח.

אני מציע שעבור לסעיף שעל סדר יומנו, אלא אם כן רוצה חבר ועדה להתייחס

לנסיעתו של שר הקליטה ושל מנכ"ל משרדו.



ג' שפט

אני מציע שאתה כיושב ראש הוועדה תטפל בזה.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו נשמע היום דיווח על המצב באתיופיה, אחרי שבישיבה הקודמת שמענו דברים

מאד קשים. אחרי שנשמע את דבריה של סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה, גאולה כהן,

נשמע גם את דבריהם של אנשי רפואה, חינוך ופסיכולוג שהיו שם באותה תקופה וחזרו

איתה ארצה.

סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה גי כהן;

יצאתי לאתיופיה בדרך ממלכתית, גם כמי שמשמשת יושבת ראש לנושא הזה בקבינט

לענייני עליה וקליטה ואחראית לכמה נושיאם, ביניהם הנושא של יהדות אתיופיה. היום

יש ב"ה גם בדרג הממשלתי קבינט שעוסק מדי פעם בבעיות של יהודים שיש להם מצוקת

עליה, כמו מברית המועצות וכמו מאתיופיה.

הרבה זמן שקדתי על הרצון לקבל סיוע מראש הממשלה לנסוע לאתיופיה, והרבה זמן לא

אושרה נסיעתי, עד שלאחרונה אושרה, ממש ביום האחרון כמעט, וביום האחרון קיבלתי גם

את הויזה. אני מדגישה את הדברים האלה כדי להסביר מדוע לא היה סיפק בידי לדבר על

נסיעתי הצפויה עם אורי גורדון ועם יושב ראש הוועדה הזאת. נתבקשתי שלא לדבר על זה

מראש ומלאתי אחר הבקשה.

נסעתי לאתיופיה כדי ללמוד קודם כל על המצב הפיסי והקיומי של היהודים שם, וגם

לבדוק מה עוצר שם את העלייה. נסעתי לנושא היהודי. לא נסעתי לנושא המדיני, לא

נסעתי לנהל שם שיחות מדיניות כי זה לא באחריותי וזו לא היתה השליחות שלי. מה גם

שלא נסעתי לשם כאורחת של ממשלת אתיופיה, אלא כמי שכביכול הוזמנה על ידי השגרירות

שלנו, אף שבאותו זמן עוד לא היה לנו שם שגריר, והתלווה אלי מספר 2 בשגרירותנו

בקניה. אגב, הוא קיבל על הראש מקאסה קבדי שאמר לו: אל תעבוד עלינו, אתה לא שגריר

ואין פה שום שגריר ואל תספר לי שאתה ממלא מקום של שגריר. הם כמובן יודעים שם הכל.

קיבלתי עזרה ממשרד החוץ שלנו, אף שלא כל כך אהבו את הנסיעה שלי לשם. ראש

הממשלה ומר אורי לוברני, שהיו קשורים באופן ישיר בנושא, ברכו על נסיעתי. ואף שלא

עסקתי שם בנושא המדינה, אבל מאחר ויש לנו יחסים דיפלומטיים עם אתיופיה ואני ממלאת

תפקיד של סגן שר, נסעתי לשם בגלוי, וגם רציתי להדגיש זאת. למדתי שיש אצלנו

הממשיכים במדינית שכבר מזמן היתה צריכה לעבור מן העולם, ויש צורך לשנותה מהר ככל

האפשר. אין להמשיך יותר במדיניות של פרופיל נמוך, ובוודאי שלא במדי ניות של חצי

מחתרת.

גם אני יודעת שיש זמנים ומצבים שטובה להם השתיקה, וכמו שאמרו חז"ל:

הברכהמצויה בדבר הסמי מן העין, אבל לא יתכן שאת כל חיינו ננהל בסמוי מן העין. יש

לנו יחסים דיפלומטיים עם כל מיני ארצות בעולם, ואנחנו מקיימים אותם בגלוי, וכך

צריך להיות הדבר גם כשמדובר באתיופיה.



ממגעים שהיו לי עם שישה שרים באתיופיה, ובעיקר עם האיש המוציא ומביא שהוא

קסה קבדה, למדתי שהם נכלל לא רוצים שהפעילות שם תמשיך להיות במחתרת, והראיה

שהם מסכימים שבחודש הזה ייצאו משם 600 איש, כ-88 משפחות. 103 מהם כבר הגיעו

ארצה, לפי בקשתי המיוחדת, אחרי שראיתי שם מקרים קשים של חולים ושל משפחות

מופרדות, הסכים להתיר יציאתם של 100 אנשים נוספים ל-600 שהזכרתי, והתחייב

שהדברים האלה יבוצאו גם בחודש הבא. והיה מאד שמח על בך שהדברים האלה יהיו

ידועים ברבים. הוא לא עשה את זה במחתרת, וגם לא שמר בסוד את הדברים שאמר

בשיחתו אתי, כאשר אמר שכל יהודי שיביע את רצונו להתאחד עם משפחתו ושהטפסים שלו

מולאו לשביעות רצון השלטונות שם יוכל לעשות זאת.

אשר לטפסים, מיכה פלדמן שלנו מהסוכנות ביחד עם סגן שר הפנים שם ועם צוות

שלנו ושלהם ישבו על העבודה ופישטו את הטפסים האלה מתון כוונה לזרז ולהקל על

ההליכים. בין היתר נקבע שם כי מהיום השגרירות שלנו שם תהיה ערבה לנכונות

הדברים שנרשמו בטפסים, ועובד סוציאלי שם ועובד סוציאלי פה צריכים אחר כל לאשר

את הדברים. מכל מקום ברור שההליך היום האו הרבה יותר קל ומזורז.

את הדברים האלה אמר לי קסה קבדה בנוכחות אנשי השגרירות שהיו נוכחים אותה

שעה ועוד איש שעובד עם השגרירות, והדברים האלה פורסמו גם בניו יורק טיימס על

פי בקשתו. נכון שהוא עושה את הדברים האלה בשל אינטרסים שלו, מתוך רצון לשפר את

תדמיתו בדעת הקהל האמריקאית. ברור שאינו רוצה לקבל מכתבים דוגמת המכתבים שקיבל

מ-40 סנטורים אמריקאים שכינו אותו סחטן, מדכא זכויות האדם וכו'. לכן חשוב לו

שהדברים יתפרסמו. ומשלא התפרסמו, הוא בעצמו התערב ודאג לכך שיפורסמו.

מנגיסטו ישב שלוש וחצי שעות עם כתב של JERUSALEM POST ואמר לו את כל

הדברים שאנחנו עדיין שמרנו במחתרת ובסוד. ואמר גם דברי ביקורת על כל מיני

דברים שישראל הבטיחה ולא קיימה, ואיני רוצה להתייחס עכשיו לדברים האלה כי הם

אינם שייכים לשולחן הזה. אבל אני בהחלט סבורה שאנחנו צריכים לפרסם את

ההתחייבויות שלו כלפינו, גם אם אין הסכם חתום לגביהן. אנחנו צריכים להעביר

אליו את הכדור. צריד לדחוף אותו לפינה ולהבהיר לו שכולנם יודעים מה הם הדברים

שהוא התחייב לעשות, וכל זאת מפני שהוא רוצה לשפר את תדמיתו שהיתה מושמצת בעולם

בכלל ובארצות הברית בפרט.

נראה לי שהדבר הזה כבר קצת מובן אצלנו, אבל מסתבר שלא לגמרי. הנה הגיעו

1זה עתה 103 יהודים מאתיופיה, והדבר נשמר בסוד. התה הוראה לא לצלם אותם כשחם

באים. ברדיו ובעתונות פורסם כי 103 יהודים מגיעים מאתיופיה, ולא ברור לי מדוע

נאסור לצלם אותם. אילו צילמו אותם ברדתם מהמטוס האם הלו פניהם מגלים אי אלו

סודות בטחוניים? למה לא לצלם אותם? מדוע לתת להם הרגשה לא נוחה על שתא העולים

מרוסיה מצלמים בהגיעם לארץ, ואילו את בואם של עולים מאתיופיה אין מצלמים.א'
גורדון
של מי היתה ההוראה לא לצלם את זה?
סגו שר במשרד המדע והטכנולוגיה ג' כהן
של משרד ראש הממשלה. טילפנתי ודרשתי שלפחות יפרסמו את העובדה שיהודים

מאתיופיה באו, והם הסכימו לפרסם זאת. והרי העם בישראל היה שמח ומתרגש לראות את

היהודים הנפלאים האלה בהגיעם לשדה התעופה, איך הם מנשקים את האדמה, ואיך היו

לבושים חגיגית לקראת בואם ארצה אחרי שקום היו לבושים בלויי סחבות, איך היה

המפגש בין חייל שפגש את אשתו אחרי שבע שנים של פרידה, ולשמוע את סיפורה של אם

שהגיעה עם שלושה ילדיה, אחרי שאיבדה באדלס אכבה שלושה ילדים שבוע אחרי שנוע,

והמאמינה שאלמלא התערבותו ועזרתו של ד"ר אפרת, היושב כאן אתנו, היתה בוודאי

מאבדת גם את שלושת הילדים שנותרו לה,



כשתנועת עזרא שמעה ברדיו שעולים מאתיופיה מגיעים היא הגיעה ברגע האחרון

ממש וחילקה לעולים פרחים, בלונים לילרים והשמחה היתה גדולה. חיוד כמו זה

שראיתי בשדה התעופה לוד על פניהם של הילדים מאתיופיה לא ראיתי על פני אף אחד

מהילדים באדיס אבבה.

אני מקווה שיפורסם ברבים כי השגריר החדש שלנו באתיופיה מוסר היום את כתב

האמנה שלו. אני לא חושבת שהדבר הזה הוא בנדר סוד. אני מניחה שעבשיו מדינת

ישראל תודיע זאת ברבים, אבל אינני בטוחה שהיתה עושה זאת אתמול.

בישיבת קבינט השרים שהתכנס לפני שלושה ימים הופיע מיכה פלדמן ואישר את כל

הדברים שאמרתי, שהאתיופים מאד מענויינים בדבר הזה, שהם מדברים שם בגלוי על

הסיכום החדש ועל כך שלא תהיה עוד מגבלה של מכסות ומספרים, אלא היציאה משם תהיה

בהתאם ליבולת המבקשים למלא את הטפסים הדרשים, במידה ויעמדו בדברים הטכניים

האלה.

המשימה הלאומית החשובה ביותר שלנו כיום ביחסינו ליהדות אתיופיה

ולשלטונות האתיופים שם היא בהעמדת "צבא מגוייס" של 30 או 40 איש, גם פה וגם

שם, שימלא את הטפסים כדת וכדין, לבל תהיה לשלטונות האתיופים סיבה להתלונן על

כך שהטפסים אינם ממולאים נכון וכד'. אני מאמינה שבתום עבודה מאומצת של חודשיים

שלושה אפשר יהיה להניח על שולחן משרד הפנים וההגירה שם את 4,100 הטפסים האלה,

כמספר המשפחות היהודיות המבקשות לצאת משם, והמונות בין 18 אלף ל-22 אלף נפש.

העליתי את זה בקבינט. מר דיניץ ומר גורדון לא היו, אלא מר שטרית בלבד, והוא

התחייב לעשות את הדבר הזה.

אי גורדון;

יפה שמר שטרית התחייב לזה, אבל אני רוצה לציין שזה כבר קיים מזה יומיים

לפני אותה ישיבת קבינט.
סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה ג' כהן
ביקשנו 10 צוותים של 2 איש כל אחד, כפי שביקש מיכה פלדמן, כדי שימלאו את

הטפסים האלה. אני מאמינה שהשלטון בתאיופיה רואה היום נטל ממשי ביהודים הנמצאים

בסביבות אדיס אבבה, נטל ממשי מבחינתם, והם חושבים שזה מפריע לכינון יחסים

תקינים בינינו לבינם ולהשגת דברים שהם היו רוצים להסתייע בישראל, ולישראל יש

אינטרסים פוליטיים מובהקים לעזור לשלטון שם, לא בנשק ודברים דומים, ובתיאום עם

ארצות הברית.

ציינתי שם שגם האינטרס הפוליטי וגם האינטרס האנושי מחייבים לפתור את

הבעיה של היהורלם האלה שנמצאים שם במצוקה קשה כל כן, והצעתי שימסרו לנו אותם

כדי שנוציאם משם. דרך אגב, הם מאד מתפעלים מזה שהראשונים בסדר העדיפויות

להוצאה משם עומדים דווקה הזקנים והחלשים והחולים. הם לא מבינים איך זה שקודם

כל אנחנו רוצים להוציא משם דווקה את אלה.

אמרתי לקסה קבדה שבכדי לזכות גם ביחסים נורמליים אתנו וגם בשיפור התדמית

שלו בארצות הברית כדאי שיעשה מבצע חד פעמי בנדון, ואח שם הצעתי למבצע הזה:

מבצע מלכת שבא. אני מקווה שאהרי שנתגבר על בעיית הטפסים, יועלו כל היהודים שם

על מטוסים ויעלו ארצה.

למרות בל הדברים האלה אני מאמינה שאנחנו צריכים עדיין להתפלל כדי שהדבר

הזה ייצא אל הפועל. אבל נראה לי שמבחינה טקטית אנחנו צריכים לזרוק את הכדור

אליהם, ולהתנהג כאילו אנחנו באמת מאמינים להם ובטוחים שהם ימלאו את שהבטיחו.

הם מאד פגיעים ורגישים ובל היחסים שלנו אתם צריכים שיקום גם מבחינת האימון וגם

מבחינת האמינות, כי גם אנחנו לא היינו צדיקים בענין הזה.



אנחנו צריכים לראות את שני הצדדים,ומבחינה טקטית אנחנו צריכים לתפוס

אותם היום במלה ולהעמיד אותם במבחן. ואם חס ושלום זה לא יקרה, אז נמשיך

במלחמה. הם אומרים בפירוש שהם לא רוצים לסחוט, ושאינם רוצים בתמורה שאנחנו

מאשימים אותם כאילו הם רוצים בה. אז הבה נאמין למה שהם אומרים, ונאמין להם שהם

לא רוצים לסחוט. אני גם אמרתי לקסה קברה שמדינת ישראל היא לא מדינה שתיתן

שיסחטו אותה בנושא הזה. אמרתי לו שיש גבול למה שמדינת ישראל מוכנה לשלם, ושהיא

שולחת את בניה ובנותיה למלחמות שלא תמיד חוזרים מהן, מפני שיש לה גבול שהיא

לא יכולה להתפשר עליו. כר גם בנושא הזה. הוא אמר שהוא יודע זאת, והאשים אישיות

שלנו שטענה שהאתיופים מחזיקים את היהודים שם כבני ערובה, ואמר שהם נפגעו מאד

מהדברים האלה, נראה ללי לשגם ראש הממשלה שוכנע שצריך ללכת בכיוון הזה, ואני

מקווה שמשרד החוץ אכן יילך יותר ויותר בכיוון הזה.

אני רוצה לציין שהם יצאו שם מגדרם כדי לקבל את פני בצורה רשמית וממלכתית.

אני הזמנתל את שר האנרגיה של אתיופיה לישראל, בשמו של שר האנרגיה של ישראל,

ועוד אמרתי שמשרד המדע רוצה להעניק שתי מילגות לדוקטורנטים שלהם. אין להם שם

שר מדע, אבל יש להם שר אנרגיה, שהרי יש להם שם אוצרות טבע בלתי רגילים, כמו

זהב, פלטינה, נחושת, אורניום ומינרלים.

כשסגן שר הפנים קיבל את פני בשדה התעופה, הוא סיפר לי: עשינו היום שאלון

חדש, וכפי שתשמעי מקסב קבדה, או משר הפנים, שאתם תיפגשי, כל יהודי שיביע את

רצונו להתאחד עם משפחתו וימלא את הטפסים כדת וכדין, יהיה רשאי לצאת. את הדברים

האלה אמר לי עוד בפגישתנו בשדה התעופה. כששאל אותי את מי אני רוצה לפגוש,

אמרתי שהייתי רוצה לפגוש בשר האנרגיה, וכן גם בשתי נשים, אף שאינני בקיאה כל

כך בנושא הזה ואיך שהוא יצאתי מהענין בכבוד. חבל שלא התכוננתי לקראת הנושא הזה

טרם צאתי תא הארץ.

קסה קבדה ישב אתי 4 שעות, וניהלנו שיחה ארוכה ביותר על תולדות היחסים,

והוא אמר לי שהם רוצים שכל הארגונים האמריקאים, כמו כל הארגונים האתיופיים

שבארץ, יפעלו רק דרך השגרירות ישראל, וששום דבר לא ייעשה מחוץ לשגרירות ישראל.

קסה קבדה אמר לי כי הוא שמע על דברי הביקורת שהשמיע יו"ר הסוכנות על

הביקור שלי שכאילו יגרום נזק וכוי. הייתי קצת במבוכה ואמרתי לו: אצלנו

דמוקרטיה, וכל אחד יכול להגיד מה הוא רוצה. על כך הוא השיב לי שזה לא מפריע

לו, כי הוא יודע שאני באתי לשם על דעת ראש הממשלה ומר לוברני שהיה אצלו, ושזה

מספיק להם.

מיוזמתם עם הפגישו אותי עם שר החינוך, שקיבל את פני בפתח משרדו ביחד עם

שלושה מסגניו ועם 12 מנהלי האגפים במחלקה לחינוך, עם תצוגה בלתי רגילה של

פעילויות שונות של המשרד. הפגישו אותי גם עם שר הבריאות שאמר לי כי אילו ידע

שבשלושה החודשים האחרונים יגיעו לסביבות אדיס אבבה כל כך הרבה אנשים, הכוונה

ליהודים שהתקבצו שם, הוא היה מגייס צוות רפואי קצת יותר גדול לטיפול בהם. הוא

גם אמר לי שהוא לא מבין מה הם בכלל עושים שם, וכי מוטב שניקח אותם או לישראל

או בחזרה לגונדר, ובלבד שלא יהיהו שם, אבל הוסיף שכל זמן שהם בכל זאת שם הוא

יגביר את המערך הרפואי עבורם.

נפגשתי גם עם השר לענייני מדינה, וגם אצלו גיליתי סימני אהדה לישראל

וכוי. מצאתי שהם מתגעגעים מאד למימוש היחדים הדיפלומטיים הגלויים אתנו. וכאשר

שאלתי אם מותר לי לצלם, השיבו לי שבוודאי שהדבר מותר. וכשהוספתי לשאול אם מותר

לי לצלם גם תא קסה קבדה, שאותו החזיקו אצלנו כל המזן במחתרת ממש, היתה התשובה

חיובית בהחלט, ואף הביעו צער על שלא הביאו למפגשים האלה צלם ממשלתי.



אני רוצה להתייחס עכשיו למצבם של היהודים שם. מתוך 10 הימים שהייתי שם

ביקרתי במשך שלושה ימים בשתי שכונות שולר. שהן הקשות מבין השכונות שם, והייתי

ב-50 בתים בערך. חשבתי לעבור מבית לבית, אבל היה זה פשוט בלתי אפשרי לבקר

במספר גדול יותר של בתים, וגם קשה היה לעמוד בזה מבחינת כאב הלב שנגרם לך

בביקורים האלה. מצאתי שם תת-תזונה, תת-הגיינה, תת-דיור, תת-סניטציה, תת-חינוך,

ותת-לבוש ויחסים משפחתיים מעורערים בשל המצב האיום בו הם נתונים.

יש דברים בסיסיים שאי אפשר לשנותם, כמו עצם העובדה שהעקורים נמצאים שם

בבתים איומים ונוראים ואי אפשר לבנות עבורם בתי מגורים אחרים, אפילו לא

קראוונים כמו אלו ששרון מדבר עליהם. מצד שני, יש דברים שבאופן בסיסי אפשר

לשנותם, כמו למשל שיפור בכל התנאים הקיימים כל זמן שהם שם, כמו : יותר אחריות,

יותר עובדות סוציאליות כדי למנוע את הבעיות של מהלות. נתקלתי שם באשה אהת

ששכבה ארבעה חודשים במיטה ופחדה ללכת לקליטנה, מפני שפהדה שיתנו לה תרופות

ויקחו לה את הקמעות שלדעתי עוזרים לה יותר. היו שם תופעות רבות מהסוג הזה, דבר

שמחייב הגדלת המודעות לדברים בסיסיים ביותר.

למדתי שיש שם צוות בלתי רגיל של הסוכנות היהודית, בראשותו של מיכה פלדמן,

שעושה שם עבודה בלתי רגילה. כל הצוות עושה עבודה חלוצית, ולכן יש שם גם תחלופה

גדולה. כל הנמצאים שם עושים עבודה נפלאה עם מוטיווציה עליונה, אלא שצריך פשוט

יותר. אף אחד לא התכונן למספר כזח של אנשים, והעומס עצום.

חברינו התאיופים מהארגונים השונים שבארץ כועסים לפעמים על שעושים שם

דברים שכאילו מציעים על כר שמתכוננים להשאיר שם את היהודים, ולא להעלותם לארץ.
וזה אכן מילכוד
מצד אחד צריר לטפל בהם כאילו כבר אתמול היו כולם צריכים
להיות בישראל
מצד שני צריך לטפל בהם כאילו גם מחר הם עדיין יהיו שם. בך

שלמעשה צריר לתמרן בין שני המצכים האלה.

ניקה לדוגמה את בית הספר שהוקם שם. היתה לי הזכות להיות שם ביום בו נפתח

בית הספר שנמצא בתור מרכז קהילתי שבונים הורי הילדים. כ-5,000 ילדים ילמדו שם,

והלימודים יהיו ב-4 משמרות. בונים שם טוקולים, שהם סוכות מחמיר וקש, ובהם

ילמדו הילדים. אחת ליומיים יזכה כל ילד למשמרת שלו, ושם הוא לא רק ילמד לכתוב

ולקרוא עברית, אלא יקבל גם מנת מזון שאינו יכול לקבלה בבית. הארוחה כוללת:

ביצה אהת, תפוח אדמה אחד, להם ותפוז, ויוסיפו להם גם אבקת חלב. כידוע, אין חלב

בתאיופיה, ואי אפשר להוסיף אבקת חלב לכל היהודים, בגלל תנאי הסניטציה הירודים.

לכן חשוב שהילדים יקבלו את מנת אבקת החלב שלהם בהיותם בבית הספר.

מכאן אני עוברת לדבר על ה-J.D.C שזו הקליניקה שבה עושה הג'וינט עבודה

נפלאה. בקליניקה הזאת יש 5 רופאים ומספר אחיות אתיופיות. כאשר אני ביקרתי שם

היה שם רופא מישראל ורופא מארצות הברית. הם שכנעו אותי שרצוי להעסיק שם יותר

רופאים אתיופים כי הם מכירים גם את השפה וגם את המחלות הרווחות שם, ומדי פעם

צריכים להיות גם רופאים שלנו שהם מומחים ואולי גם יותר מדריכים. הנושא של בית

חולים הוא בעייתי מאד, כי ישנו שם בית חולים שמקבל רק 10 חולים בשבוע, והוא גם

איננו הכי טוב. גם בתחום הזה אפשר לשנות דברים.

היהודים האמריקאים הם תמיד ראשונים להתגייס לפעילות בנושא הקשור ביהדות,

כמו נושא יהודי ברית המועצות ונושא זכויות האדם, וכן גם לנושא של יהדות

אתיופיה. פגשתי שם בשני ארגונים פגשתי שם בנציגי ארגון AMERICAN( A.A.E.J

ASSOCIATION FOR ETHIOPIAN JEWS שעושים עבודה נפלאה שם מזה שנים. היום הם

חייבים לעשות את כל עבודתם דרר השגרירות שלנו שם, ואני מקווה שהשגרירות שלנו

לא תפגע בהם, כי למרות התמונה הוורודה המצטיירת שם כיום מי ככל זאת יכול לדעת

בבטחון מה יהיה שם מחר. מחר יכולים להגיד גם לנו לעוף משם, ולכן חשוב שישארו

שם לפחות הארגונים האמריקאיים שעוזרים כל כר, כי להם לא יוכלו להגיד שעליהם

להסתלק משם.



הארגונים האמריקאיים שם צריכים לקבל את העובדה,המוכתבת על ידי השלטונות

האתיופיפ.. שהיום יש שם גורם אחד ומכריע שאתו צריך לתאם את הדברים. זו הדרישה

של התאיופים, וזה גם מתקבל על הדעת גם מבחינתנו, ואין ספק שצריך להיות תיאום

מלא. הם עושים שם עבודה נפלאה. יש החושבים שהם הביאו לאדיס אבבה את כל היהודים

שנמצאים שם היום, ומי יודע אם הדבר לא נעשה לטובה כדי שנוכל במכה אחת לאסוף את

כל היהודים משם.

ועכשיו יש מקום לשאול מה בעצם צריו לעשות. יש להפריד היום בין הצד הגלוי

שדורש פירסום, והם אכן מנצלים את הפיירסום היום נגדנו, כמו שעשה קסה קבדה ב-

"ניו-יורק טיימס", ובין הצד השני שדורש עדיין משא ומתן דיסקרטי. שני הדברים

האלה צריכים להעשות באופן חכם. צריך לדעת מה שייר לתהום האהד ומה שייך לך תחום

השני, וזו העת לעשות את הדברים גם מבהינת היחסים שלנו עם אתיופיה, וגם מבחינת

גאולתם של היהודים ששם.
היו"ר מ' קליינר
אני מבקש מאורי גורדון להתייחס לכמה דברים שהועלו בישיבה הקודמת, כמו

למשל השאלה אם הסוכנות ערוכה לקלוט במקומות מתאימים מספרים גדולים של עולים

מאתיופיה, במידה ואכן יגיעו מחר מחרתיים. לאור העלייה הגדולה מרוסיה השוב לדעת

אם הסוכנות ערוכה למצב בו עשויים עולי אתיופיה להגיע במספרים גדולים בעתיד

הקרוב ביותר, בהתחשב בעובדה שעולים רבים מרוסיה מגיעים מדי יום, ושיהודי

אתיופיה אינם יכולים להיקלט קליטה ישירה.

חבר הכנסת צור אמר בישיבה הקודמת כי אם אמנם המצב הינו כפי שתואר על ידי

אנשי העדה, מדוע לא שלחתם לשם את הרופאים ואת הפסיכולוגים לפני 5 ו-6 חודשים,

אני מקווה שנקבל היום תשובה לשאלה הזאת. כמו כן אנחנו מבקשים לשמוע את אנשי

משרד החוץ, וכן את דבריהם של אנשים שעשו עבודה בשטח.
אי גורדון
אין ספק שתשומת הלב וכן גם ההשקעה הכספית הניתנים להעלאת היהודים

מאתיופיה גדולים לאין שיעור מכל הניתן לעליות אחרות. הבעיה היא בכך שאין יד

מכוונת, ושלא יודעים מי בעצם המוביל.

יומיים לפני ישיבת הקבינט שבה הועלה ענין הטפסים היו הטפסים האלה כבר

בידינו אחרי שהדברים תואמו עם השלטונות שם, ואין ספק שהטופס החדש מפורט, מקל

ומפשט דבירם. מיותר לציין שהגברנו את הצוות שלנו בתאיופיה וגם את צוות הדסק

בארץ.

אני רוצה להצביע על 4 בעיות יסודיות שמטרידות אותל בנושא האתיופי. א.

המשא ומתן עם ממשלת אתיופיה; ב. הערכות לקליטת אלפי היהודים שיבואו ארצה,

במידה ונצליח להביא אותם מהר ככל האפשר. בהקשר לזה אני חושב שצריד להקים

מינהלה משותפת לממשלה ולסוכנות לענין יהדות אתיופיה. אי אפשר להשאיר את העליה

הייחודית הזאת במסגרת הכללית של גל העלייה הגדול, אלא צריד לתת לה תשומת לב

מיוחדת, ולשם כף יש צורן במינהלה משותפת. ג. טענתי שאין כתובת אלות ואין יד

מכוונת. בנושא אתיופיה עוסקים היום המוסד, הממשלה, הסוכנות, ארגונים

אמריקאיים, הג'וינט. מי מוביל בעניו הזה? על איזו מדיניות מוסכמת יושבים?
סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה ג' כהן
ראש הממשלה מינה עכשיו את האיש הזה.
אי גורדון
אני רוצה להגיד את דעתי לא מעכשיו. לפני 9 חודשים בתבתי תזכיר בדבר הצורר

ביד מכוונת, כר שהענין איננו חדש.



הסוגייה הרביעית מתייחסת למה שקורה לאותם 20 אלף יהודים שנמצאים כיום

באדיס ועד לבואם ארצה, ומה עושים אתם בכל נוגע לבריאות, חינוך וכד'.

אני טוען שכל עוד יהודי אתיופיה אינם נמצאים בארץ לא נעשה די כדי להביאם

לכאן,וכאשר ארגוני האתיופים מתקיפים את הסוכנות היהודית על כך, אינני בא

עליהם בטענות. כי כאבם הוא כאב אמיתי, ואני מוכן לספוג את הביקורת הנוקבת

הקיים כשאין יד מכוונת יש כל מיני התרוצצות, כולל פוליטיקה של הארגונים

האמריקאיים מצד אחד. הג'וינט עם המדיניות שלו מצר שני וכוי, והדברים האלה אינם

מוסיפים טוב במצב שלנו.

הייתי בעד נסיעתה של גאולה כהן לאתיופיה ושיבחתי אותה על כר. אבל אני

רוצה להתעכב על נקודה שהובלעה בדברים שאת פירסמת, ושבה אני רואה את המפתח לכל.

הזרה סננית השר גאולה כהן מאתיופיה ובפיה בשורה מרנינה, שאחד היועצים של

השליט המקומי, ואני מקווה שזה קבסה שמדבר עברית, הבטיח לך שמהיום והלאה תזורז

עלייתם של יהודי אתיופיה ולא יערימו עליהם עוד קשיים. אבל והצנעת דברים אחרים

שאמר היועץ, שהוא מקווה שמדינת ישראל תעמוד אף היא בהבטחותיה. ובזה אני רואה

את המוקש לכל. אני מתייחס כמובן לדברים שקראתי בעתון.

יש לי הרגשה שאכן האתיופים שומרים על יהדות אתיופיה כבני ערובה, ויש להם

דרישות ממדינת ישראל, ואיני רוצה להכנס לפרטים.
סגו שר במשרד המדע והטכנולוגיה גי כהן
איזה דרישות? הם קיבלו הבטחות. אבל היום הם לא מתנים את זה בזה, ולמה לנו

להגיד שהם מתנים בין הדברים כשאינם עושים זאת?
א' גורדוז
אינני יודע מה הן ההבטחות שמדינת שיראל נתנה לאתיופים. עד כמה שאני יודע,

הן לא פשוטות. אין זה סוד שאורי לוברני התחיל בניהול משא ומתן אתם. ועד

שהתאיופים לא יראו את הדברים הלכה למעשה, הם לא יסתפקו בהבטחות. ובמשא ומתן יש

כמה דברים כלל לא פשוטים, ואינני רוצה להכנס עכשיו לפרטים. מה פירוש הדבר

לפרסם את ההתחייבויות? אני נגד פירסום התחייבויות, ואני אומר שככל שידובר פחות

בנושא הזה יהיה זה יותר טוב. ורק לפני מספר רגעים אמרה כאן גאולה כהן, שהמשטר

באתיופיה יכול להעיף אותנו משם ביום בהיר אחד.
סגו שר במשרד המדע והטכנולוגיה ג' כהן
לא בגלל הפירסומות, אלא אולי רווקה במקרה שלא נפרסם.
א' גורדון
אם אתה רוצה לצלם את השגריר נותן את כתב האמנה, זה בסדר גמור. אבל אני

אומר שהצרוי ביותר היה לנו שיהדות אתיופיה תבוא לכאן בזמן הקצר ביותר,

ושתמונות שלהם לא יופיעו בתעונות, ושלא נרגיז את האתיופים, ונשאיר את העבודה

לאורי לוברני.
סגז שר במשרד המרע והטכנולוגיה גי כהו
דעתו זו מזיקה.
א' גורדון
הבה נראה מה הדברים שכשבר פורסמו בעתון. פורסם באיה מסלול הם יואים. ואנ

אומר לכם שזה מזיק, שזה לא טוב, אני חושב שלא צריך לפרט בעתונות את המגעים

שלנו עם האתיופים וגם לא את הטכניקה על פיה אנחנו עובדים, גם לא פירוט של

הטפסים וכו', כי כל דבר כזה יוצר כדור שלג. גם אני קראתי את אשר פורסום

אתמול ושלשום ב- jerusalem post ומצאתי שם הרבה מוקשים, בעיקר שאתיופיה עדיין

זקוקה לנפט הערבי.

מאז ראשית השנה עלו ארצה 2,500 יהודים מאתיופיה. אני מאמין שער סוף השנה

הנוכחית יעלו עוד 700 עד 1000 איש משם. באחרונה נעשו מאמצים מוגברים גם של

הסכונות היהודית, גם של ארגון הג'וינט, גם של ארגונים אמריקאיים שונים ובעיקר

של ממשלת ישראל, ואני רוצה לציין את מעורבותו הגדלה של ראש הממשלה בנושא הזה,

על אח צרות אחרות שעליו לטפל בהן, ובאחרונה חל שיפור ניכר בשני תהליכים: מצד

אחד במגעים שלנו עם ממשלת אתיפיה בקשר להעלאתם ארצה משם של יהודים רבים ככל

האפשר, ומצב שני באפשרות שלנו לעזור ליהודים כל זמן שהם עדיין נמצאים שם. וכר

יתחיל השבוע מבצע חיסונים מקיף לכלל האוכלוסיה היהודית באדיס, ולשם כך אנחנו

מתכוננים לתגבר שם את המערך הרפואי של הג'וינט.

במרכז הקהילתי הישראלי, הפועל היום בחצר השגרירות, לומדים 2,340 תלמידים,

בתור ארבעה שבועות יגיע מספר הלומדים שם ל-5,500. בישיבה הקודמת אמר כאן

מולה, שבהקמת בית הספר שם יש משום מתן לגיטימיות לשלטונות אתיופיה להשאיר שם

את היהודים. אני חולק על הדעה הזאת. אני טוען שאם יהדות אתיופיה תשאר שם חודש

בלבד, או 9 חודשים, אנחנו חייבים להתחיל בחינוך הילדים שם, כדח להכניסם

לאווירה של בית הספר הישראלי על מנת שכאשר יגיעו ארצה לכנסו בפחות זעזועים

למסגרת הלימודים.

את הבעיה המרכזית אני רואה כמובן בהערכות שלנו לקראת קליטתם בארץ של

העולים מאתיופיה. ובענין זה יש לנו כמה בעיות קשות. אבל לפני כן אני רוצה

להתייחס עוד לענין הבריאות. אנחנו בודקים את המצב של יהדות אתיופיה לפי קנה

מידה ישראלי, וזה גם מובן פסיכולוגית. אבל אני מציע שלא נבדוק את הנעשה שם רק

לפי קנה מידה ישראלי.
י' צור
נמצא אתנו כאן היום רופא שהיה בשטח, ונאמר לי שהוא חזר משם עם תזכיר על

מה שצריך לעשות שם. אני מבקש לדעת אם המוצע בתזכיר שלו הוגשם.
א' גורדוזר
מוגשם. אנחנו שמענו אותו, ואני מציע שגם אתם תשמעו אותו. אבל לפני כן אני

רוצה להסביר את המצב שם. הג'וינט, במאמץ משותח אתנו, אחראי לטיפול הרפואי שם.

יש שם רופאים מקומיים, גם רופאים ישרלאים וגם רופאים אמריקאים. יש יש אחריות

מקומיות, וגם מבנות הקהילה. יש לונ היום שם מעבדה ובית מרחקת, תחנה לטיפול בתת

תזונה, ותחנה לטיפול בשילשולים. כל הענין הזה היה צריך להיות בהסכמה של

שלטונות אתיופיה. ככל שהטיפול של לוברני קידם את הענין, היו לנו הרבה הקלות גם

בדברים האלה.

לפני 4 חודשים פניתי אל שר הבריאות בקריאת .s.o.s בענין הזה, והוא טרם

השיב לי. רק הבוקר קיבלנו מזכר של מנכ"ל משרד הבריאות שהוא פנה אל בתי החולים

בארץ בקשר להגברת משלחת הרופאים לשם וכדי. כשחזר דייר אפרתי, שהוא בקיא בנושא,

אנחנו מיצינו את ידיעותיו לכל הכיוונים. ועל סמך התזכיר שלו כתבנו מכתבים אל

שר הבריאות. אלא שהבעיה האמיתית היא בכך שאין כותל מערבי, אין יד מכוונת..



עכשיו יש.
י' צור
בני העדה זעקו את הזעקה הזו כבר לפני חצי שני, ואמרו להם שהם מגזימים. זו

האמת, ואל לכם לברוח מהאמת. אמרו להם שיפסיקו לבלבל את המוח, ושאינם מבינים

דבר.
א' גורדון
הסוכנות היהודית החליטה החלטה קשה מאד, שאיננו מכניסים יותר עולים מברית

המועצות למרכזי הקליטה, משום שעולים מברית המועצות יכולים ללכת לקליטה ישירה,

שאגב החצליחה ברוב המקרים. אבל המעבר יקח כמה חודשים טובים, כי הבעיה שלנו

היא בכר שאין לנו דיור להעבירם אליו. אבל הכיוון לפחות ישנו,

אני טוען שאנחנו נערכים היום עם תכנית לקליטת אלפים של עולים מאתיופיה.

על נשכח שבמרכזי הקליקה מצויים עדיין- אתיופים שהגיעו אלינו במבצע משה. פניתי

אל שר השיכון מיד כשהתמנה לתפקידו, ופניתי אליו שוב לפני חודשיים וגם השבוע

פניתי אליו. כיוון שהעולים מאתיופיה זכאים לדיור ציבורי, אני אומר שבמסגרת

הבנייה לקליטת כל הלעייה חייבים להעמיד 4,000 יחידות דיור ציבורי לעולי

אתיופיה. לכן אני דורש מינהלה משותפת כדי להיות בטוח שהנושא הזה לא יפול בין

הכסאות.

במרכזי הקליטה נמצאים 900 עולים ממבצע משה. עם סיום מבצע משה היו 11 אלף

עולים אתימופים במרכזי קליטה. לדיור קבע יצאו למעלה מ-10 אלףל. היתה פעולה

מאומצת של משרד הקליטה. קצת יותר מ-900 עולים מאתיופיה מתגוררים עדיין במרכזי

הקליטה זה למעלה מ-5 שנים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הקליטה

בסוגיה הזאת, אבל משרד השיכון לא מעמיד לרשותנו את הדיור הציבורי הדרוש להם.

ועכשיו יבואו עוד אלפים. אם לא יוקצו עבורם 4000 הדירות שהזכתרי, גם הם ישארו

תקועים, ואינני צריד להזכיר כאן את ההשלכות הקשות שיהיו לדבר הזה.

אם לא תקום מינהלה משותפת מיוחדת לענין הזה, ואם לא תהיה יד אחת שתתאם

ותטפל בבל הארגונים, אנחנו רק נלד ונסתבד.

ואשר לפירסומים, אני חושב שאת הענין הזה צריך להביא לבירור בפורום המתאים

שבפניו יעלו גם אנשי המוסד את הטעונים שלחם, הדברים יתבררו שם ותתקבלנה

החלטות.
מ' יגר
אני מבקש למסור אינפורמציה בקשר לכמה דברים. באשר לשגרירות וליצוג שם,

כאשר הוחלט להעביר את השגריר הקודם מאיר יופה לסופיה, משרד החוץ הציע לממשלת

אתיופיה שם של שגריר אחר, אבל היא דחתה אותו. ועכשיו, כאשר אשר נעים חזר

מתפקידו הקודם מהלסינקי והיה צריך להשאר בארץ לאחר העדרות ארוכה, הוא גוייס

לענין הזה ויצא לשם מיד.

אין שוט נסיון להסתיר את ענין הגשת כתב האמנה שם, אלא שפשוט טרם הגישו

את כתב האמנה. השגריר כבר פגש את מנגיסטו יחד עם אורי לוברני, ואף השתתף בשיחה

שנמשכה 4 שעות, וקיבלנו דו"ח מעניין מאד על השיחה הזאת. מנגיסטו אמר לו
גלויות
בגלל לחצים של זמן נניח לענין הרשמי, אתה פועל כשגריר ותמשיך לפעול

כר. ואכן סדר היום של השגריר שלנו שם מלא פגישות כל הזמן. אני מקבל ממנו כל

הזמן טלפונים ומברקים החל מהשעות המוקדמות של הבוקר ועד לשעות הלילה, ואנחנו

יודעים מה נעשה שם, ואכן יש שם כמה בעיות.



הנחיה של מנכ"ל משרד החוץ היא שברגע שהוא יגיש את כתב האמנה הוא יוציא

ידיעה על כך לעתונות עם כל הפרסומת האפשרית. כמי שהיה נער וגם זקן בנושא הזה

אני ידוע שזה תלוי בעתונות, אם יחשבו שם שזה ארוע הראוי לפרסום או לא.

יצא לשם שגריר מכובד וותיק עם רקע, ואם העתונות שם החליט שזה לא סיפור

אנחנו לא נוכל לעשות דבר בנדון. אנחנו הכנו כמובן תמונות שלו וסיכום תולדות

חייו ומה שהספיק לעשות, וזה גליון די מכובד. אבל כל היתר תלוי בעתונות.

מהדיווחים ברור שהממשלה האתיופית תפעל בנושא זה, כמו בנושאים אחרים, רק

דרך השגרירות. אם לא יהיה תיאום, ואם ארגונים פרטיים או יוזמות אחרות יימשכו,

זה לא יביא תועלת לאף אחד. ויהודי אתיופיה יהיו כמובן הקורבן. לכן חשוב

שיידעו, כי נסיונות לעקוף את השגריר או את השגרירות ולפעול שם ישירות לא רק

שלא יזכו לשיתוף פעולה מצד השלטונות האתיופים, אלא יפגעו גם במטרה העיקרית של

כולנול, שהיא הוצאת היהודים משם מהר ככל האפשר. אני מאד ממליץ שלא יעישה שום

דבדר בלא תיאום עם השגרירו.

בענין הפרסומת, פרופיל נמוך או לא, יש סתירה בין הידיעות המגיעות משם

והדיווחים, קראתי הרבה מאד חומר על שיחות עם האישים שהזכירה סגן השר גאולה בהן

ועם אישים אחרים, ומצאתי שהם דורשים פרופיל נמוך בגלל סיבות משלהם. ברור גם

לאתיופים שאי אפשר להסתיר דברים, אבל קיים אצלם החשש מפני פרסומת מוגזמת בדבר

יציאת היהודים משם תעורר גם אלמנטים אחרים, לא יהודיים, לצאת משם, וזה יגרום

להם בעלות פנים. החשש הזה מופיע בדיווחים שונים של אנשים שנפגשים אתם.

אורי גורדון הזכיר כבר שאצל כמה מאנשי המפתח בממשל יש חשש שמא הדבר הזה

יגרה את הערבים ללא צורר.
סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה גי כהן
שמענו זאת בזמנו גם לגבי יהדות רוסיה.
מ' יגר
אני מביא בפניכם גירסאות שונות שחשוב שתהיו ערים להן, ואין אלה גירסאות

שלנו אלא של אישים אתיופיים. על כך מדווחים אנשים שלי בזמן האחרון. אני נכנסתי

לענין הזה לפני שבוע, אבל קרתאי תיקונים ודיווחים ומברקים שנשלחו בחודשיים-

שלושה האחרונים. כר שאנחנו שומעים דברים סותרים, ולא רק בנקודה הזאת אלא גם

בנושאים אחרים.

כדאי להזכיר גם את הענין הבטחוני, אנחנו יודעים על נסיונות לפגוע בועלים,

ולא חשוב מאין הם באים. פרסומת על תחנות המעבר שלהם יכולה להקל על כוונות

פיגוע בהם, ומובן שאף אחד מאתנו לא מעוניין בזה. לא צריך אולי להסתיר את יציאת

היהודים משם, אבל צריך למעט ככל האפשר בפרסום הדרך ותחנות הביניים.

באשר ללחץ הציבורי, השגריר החדש שלנו קיבל מאתנו הנחיה מפורשת לדאוג לכך

שהממשלה שם תדע שאם אנחנו נתאכזב, ואם התוצאות לא תהיינה מספקנות מבחינתנו בכל

הנוגע למספר היהודים שיוצאים מאתיופיה, הלחץ הציבורי בהחלט לא ייחלש. אנחנו

מדינה דמוקרטית, ארצות הברית מתעניינת בנושא הזה, וכמובן גם ארגונים פרטיים

שונים, כך שאם הממשלה באתיופיה רוצה שלא תהיה עליה ביקורת היא צריכה להוכיח

את פעילותה בתחום הזה במספרים. השגריר שלנו יעביר את המסר הזה בכל שיחה שיקיים

שם עם השלטונות. ברור יהיה שקנה המידה היחידי שייקבע בנושא הזה יהיו התוצאות

הנראות לעיין, כלומר - מספר היוצאים.

שמענו גם מכמה אנשים שהממשל באתיופיה יעקוב אחרי תהליכי הקליטה, ואם

יגיעו לשם ידיעות לא טובות על קליטת העולים בארץ הדבר יפגע בתהליך היציאה של

היהודים משם, זה יכול כמובן לשמש להם תירוץ למקרה הצורך, וחשוב שנדע זאת.

חיוני לכן לעשות כל מאמץ כדי שקליטת העולם מאתיופיה תהיה חלקה עד כמה שאפשר.



נציגים שונים בממשלה האתיופית העירו שהם רואים בעין יפה את העלייה, ועוד

יש להם בעיה בקשר להגדרה של מי הוא יהודי כדי שלא יהודיים לא ינצלו את האפשרות

הזתא לצאת משם, והם שואלים אותנו איך אנחנו מתכוננים לפתר את הבעיה הזתא. הם

רואים בזה ענין בילטרלי בין ישראל לאתיופיה. הם מבינים שממשלת ארצות הברית ערה

לנושא הזה ושהיא לא תרפה ממנו, והם מתכוננים להגיד לה שזה ענין בילטרלי בין

ישראל לאתיופיה והם דוחים מעורבות של גוף שלישי, כולל ארגונים. הם יודעים אמנם

שזה לא יעזור להם ושהלחצים יימשכו, אבל מצאו לנכון לציין את הדבר הזה. אבל זה

מחייב את ממשלת ישראל, ואת הגורמים הישראלים האחרים, לטפל בזה כהלכה.

חשוב גם שתדעו שישנן בעיות לוגיסטיות טכניות המקשות על עבודת השגרירות,

כל מבני השגירורות מגוייסים לענין העליה. בית הספר נמצא שם, גם הקליניקה

וגופים אחרים. כאשר השגריר הגיע לשם לא נמצא עבורו חדש, כי הכל תפוס בעניני

העלייה.

האתיופים טוענים שהם קלבלו כל מיני הבטחות, אף שאינני ידוע באילו הבטחות

מדובר. אבל מהחומר שבידינו אפשר ללמוד שהרבה ממה ששמעו מאישים ישרלאים שונים

נעשה בעבר, והרבה נעשה עכשיו. בעוד מספר שבועות יוצאת לשם משלחת כלכלית לדון

בנושאים שונים שנדונו כבר בעבר, ושעולים עכשיו שוב לדיון.

אינני יודע מי הם חברי הלובי שמתכוננים לצאת לשם, אבל אם יותר לי להביע

כאן משאלה הייתי מציע לחברי הלובי, כדי שהנסיעה לשם, אם אמנם תתבצע, תהיה

תכליתית, שיחכו עד לשובו של אורי לוברני בעוד מספר ימים כדי לשמוע מה התפתח

שם בימים האחרונים. הייתי מציע להם לא למהר לצאת לשם. צריך גם לתת זמן

לשגרירות להתארגן שם. אם רוצים שהנסיעה תהיה תכליתית ושהשגרירות שם תסייע

ללחברי הלובי צריך לתת לשגריר זמן ללמוד את הדברים ולהתארגן. בקרוב אנחנו

שולחים לשם עוד שני אנשים כדי לתגבר את השגריר. אני מציע שחברי הלובי יחכו,

ישמעו תחילה את אורי לוברני. הייתי מציע שהוועדה הזאת תזמין אותו לישיבה.
היו"ר מ' קליינר
אני לא מבין את הדיבורים על לובי ועל הוועדה. יש ועדת עלייה וקליטה, ואם

מישהו צריך לצאת לאתיופיה הרי זו ועדת העלייה וקליטה. אבל מובן שרשאי כל חבר

כנסת לעשות מה שהוא רוצה, אם משרד החוץ רוצה לפנות אל חברי כנסת פרטיים הוא

ימצא את הדרך לעשות זאת, אבל לא בוועדה.

אני הבנתי כאילו יש לכך גושפנקה מאורי לוברני. כשדיברתי אתמול עם מר נבו

הוא אמר לי בצורה ברורה ביותר שהוא מתנגד בתקיפות ליציאת המשלחת הזו של חברי-

הכנסת.

לא אמרתי שאני תומך ביציאה של המשלחת הזאת, אלא אמרתי שאם הנסיעה הזאת

תתבצע כדאי לפחות שתהיה מועילה, או לפחות לא מזיקה.
דר' ח' פרי
היציאה של הקולגה שלי גדל בן עזר ושלי לאתיופיה באה על רקע של 10 שנות

עבודה עם האוכלוסיה הזאת בארץ. במשך השנים האלה קשרנו קשרים מצויינים הן עם

האוניברסיטה של אריס אבבה, והן עם גופים בינלאומיים הפעילים עם עקורים

באתיופיה, ואנחנו נמצאים בקשרים מתמשכים אתם לאורך כל השנים.

המטרה המידית של הנסיעה שלנו היתה התמקדות במצבם של הילדים מתוך ראייה

שלא היתה התמקדות מקצועית של איש פסיכולוגיה קלינית, קול איש ארגון ושל איש

חינוך עם נסיון בעבודה עם ילדים אתיופים בארץ.



אנחנו עובדים כרגע על הכנת דו"ח מקצועי המתבסס על הרבה נתוני שדה, נתוני

שטח, בדיקות, ציורי ילדים מבחנים לילדים וראיונות עומק עם 20 גופים המטפלים

בילדים באופן ישיר. ועם משפחות. עברנו גם את השכונות שתוארו כאן על ידי- סגן

השר גאולה כהן. משך שהותנו שם היה 22 יום, חזרנו ביחד עם גאולה כהן בשבוע

שעבר.

הדין וחשבון הסופי שלנו יוגש לשופט עציוני ולדר' מנחם הורביץ שיה עד

לאחרונה אומבודסמן של ילדים בארץ. ההנחה היא שהילדים העקורים בגונדר והנמצאים

היום באדיס אבבה הם ילדים יהודים ישראלים במעבר, וזה אינטרס של גופים מקצועיים

בארץ להעריך את מצבם, בעיקר לגבי נזקים בלתי הפיכים שקורים ברגע זה ממש לילדים

שמחר הם חיילים, אזרחים וראשי משפחות במרינה שלנו.

לא היתה לנו נגישות לדו"ח הרפואי של דר' אפרת. גם לא היתה לנו. נגישות

לחלק מהחומר הקשור בשגרירות. למרות שסיכמנו מראש במחלקת אפריקה במשרד החוץ את

נסיעתנו, והיה ברור לשם מה אנחנו נוסעים לשם, לא זכינו בשלבים הראשונים לשיתוף

פעולה של השגרירות, כי הם נכנסו לרמת מגננה גבוהה ביותר שהתקשינו מאד לפרש

אותה בהתחלה, ואנחנו עוסקים כרגע בהערכה שלה שתופיע כנספח לחומר שאנחנו

מבינים. בין היתר יופיעו גם המלצות פדגוגיות פסיכולוגיות מעשיות לדרכים לישום

רציונלי שאנחנו בונים, ומי שירצה להתשמש בזה יוכל כמובן לעשות כן,

אני בעצמי קשור לעשרות ילדים אתיופים המנותקים מהוריהם מזה 3 עד 5 שנים,

והצלחתי להגיע להורים האלה וליצור אתם קשר. כשעמדתי פעם עם הורים כאלה שקיבלו

ממני תמונות של ילדיהם, דרישות שלום ומכתבים, אני גורשתי בצורה שמוכיחה על אי

הבנה של התרבות האתיופית על ידי אנשים שאמורים להבין את התרבות האתיופית ואת

הרגישויות שלה.

היו כמה משימות צדדיות לשליחות שלנו שם. בין היתר, כאיש עליית הנוער ואיש

חינוך הקשור לעשרות ילדים אתיופים שנמצאים בארץ והוריהם ואחיהם נמצאים עדיין

באתיופיה, יצרתי קשר עם ההורים שנמצאים שם, וכאשר הראיתי להם תמונות של ילדיהם

בארץ בא איש הסוכנות בשגרירות וגירש אותי משם.

אנחנו יצאנו בעקבות מערכת יחסים אקדמית ומקצועית עם גופים אתיופים.

בסופו של דבר נשלחנו על ידי הסניף הישראלי של dipfence for children israel,

בראשות השופט עציוני ודר' מנחם הורביץ.
ג' בן עזר
דר' פרי הוא מנהל בפר הנוער ימין אור המחזיק 500 ילדים מכל העולם, 250

מהם ילדים מאתיופיה. כמי שעוקב אחרי החניכים שלו בהיותם בצבא, כולל החניכים

התאיופים, אני יכול להגיד שהחניכים מדברים בעד עצמם.

אני פסיכולוג קליני וארגוני, וב-10 השנים האחרונות אני מתעסק גם בעולים

מאתיופיה. בשנת 1983 התבקשתי לבנות את תכנית האב לקליטת עולי אתיופיה בצה"ל,

ומאותה שנה אני עוקב אחרי הקליטה של החיילים העולים מאתיופיה בצה"ל והישום של

הקליטה שלהם. באופן חלקי אני גם איש עליית הנוער שעוסק ביעוץ למערכות.

ביחד גם בנינו את תכנית ההבחנה של קורס מגן ציון לצה"ל של העולים

מאתיופיה. כשהתחילו להגיע הידיעות על מצב הילדים ובני הנוער באתיופיה, וכן גם

על מקרי המוות שהולכים ורבים ביניהם, התבקשנו לצאת ולבדוק את המצב שם. ו לצאת

ולבדוק את המצב שם.

לאור הוויכוח והעמדות השונות שהוצגו כאן עלידי חברת הכנסת גאולה כהן ועל

ידי אורי גורדון חשוב להעמיד את הדברים במקומם. אנחנו נם יזמנו יוזמה של

אגודת ידידות עם אתיפיה בין העם הישראלי לעם האתיופי, בתיאום עם משרד החוץ ועם



השגריר הקודם באתיופיה, מתוך מחשבה, שהתחזקה הרבה יותר במהלך הביקור האחרון

שלנו שם, שאם מסתכלים על היחסים שלנו עם אתיופיה בפרספקטיבה של היהודים בלבד,

קרי: תנו לנו את היהודים ובזה נגמול את היחסים, אז ברור לי שאנחנו לא נקבל את

היהודים, ואם מסתכלים על היחסים שלנו עם אתיופיה מפרספקטיבה של אלפיים שנה

אחורה, וכך הם מסתכלים על זה, מאז מלכת שבא ומהעובדה שהאמהות של ראשי השלטון

באתיופיה רוצות להיקבר בירושלים דווקה ולא במקום אחר, והבנות והבנים של ראשי

השלטון באתיופיה לומדים באוניברסיטה העברית, ולא במקום אחר, ומתחנכים ועושים

אולפן נאלץ, אז הבעיה היהודית תיתפס גם בעיניהם וגם בעיננו כבעיה בשרשרת של

יחסים דו צדדיים בין אתיופיה לישראל, הניתנת לפתרון בין ידידים לטווח ארוך. זו

ההתרשמות שלנו מפגישות של שעות גם עם ראשי השלטון, אף שלא זו היתה המטרה

המרכזית של ביקורנו שם. עוזרו של מנגיסטו ישב אתנו 7,5 שעות. הוא היה שר

העבודה והרווחה במשך 10 שנים ויצר ב-1985 את הפורמט של כפרי הילדים שקלט את

ילדי הרעב הגדול, ויש לנו מה ללמוד מהם בקטע הזה של טיפול בילדים מנותקים.

נפגשנו אתם בהקשר הזה, והם אמרו שלפני הקמת השגרירות הם רצו אתנו יחסים

בפרופיל נמוך, ואף הציעו זאת. עכשיו הם אומלים: אנחנו שילמנו את המחיר של הקמת

השגרירות הישראלית כאן, ועכשיו אנחנו רוצים יחסים בפרופיל גבוה. אנחנו שלחנו

לישראל משלחת של 10 אנשים, כולל נספח צבאי, נספח תרבותי וכו', ואילו אתם

שולחים לכאן את איש הסוכנות, מיכה פלדמן, שעם כל הכבוד אליו אל אפשר לדון אתו

על נושאים מסויימים.

אנחנו לא דיפלומטים. אנחנו אנשי מקצוע, ואנחנו נשלחנו להסתכל על הילדים

ובני הנוער ובני משפחותיהם מהזווית הזאת. משלחות עם אתיופים למדנו שהם מסתכלים

על היהודים העומדים לצאת מאתיופיה בסימן שאלה? מדוע הם מורשים לצאתת? הם

עוזבים ספינה טובעת כשאנחנו בצרות, והם לא יהיו פה אתנו לשאת בעול.

את מריבת הדברים אנחנו נוכל לומר רק אחרי שנעבד את הממצאים, נכתוב דו"ח

ונגיש שאותו לארגון ששלח אותנו, ואם תרצו תקבלו את הדו"ח. אם תרצו לקבל דו"ח

יותר מפורט, נגיש לכם אותו בשמחה לבקשתכם. אנחנו רוצים להבהיר נושאים

שמתרחשים שם כרגע, ויכול להיות שבטווח המאוחר יותר יהיו מקור לבכייה. טוב עשו

שריכזו את הילדים היהודים במרכז קהילתי בחצר השגרירות. קבוצת הילדים נותנת גם

תמיכה רגשית לבני המשפחה, וגם תוספת מצרכי מזון ודברים דומים שעוזרים להם

להישרד שם. אבל האנשים שנמצאים שם, עם כל הכבוד והשבחים המגיעים להם, הם לא

האנשים שעם ישראל היה צריך לשלוח לשם כדי למלא את התפקידים האלה. הם לא

מתמצאים בחינוך לצורך שרידה. ועם כל הכבוד לנשות אנשי השגרירות, הן לא מומחיות

להוראת השפה העברית, אף שהן עוסקות בזה. וזה היה הרקע לקונפליקטים שהיו לנו עם

אנשי הסוכנות, אין תרגום של החינוך לצורך שרידה, במקום ללמד ילד להגיד את

המלים" גדול, בינוני, קטן, מוטב היה ללמד אותו להגיד: הייתי אתמול חולה, או

אתמול לא הייתי חולה, דבר שהיה מאפשר לאחר ילד חולה.

אלן משתמשים שם בנסיון שהצטבר באתיופיה ואין שימוש בנסיון שהצטבר בישראל.

התפיסה של לקיחת אנשי העדה שם היא second best. הישראלים במעמד אחד, והעובדים

מהעדה במעמד אחר. זה הניתוח שלנו כאנשי ארגון.

ואשר לקליטה, כדאי לחשוב שו אם אמנם רצוי לשים את העולים מאתיופיה במרכזי

קליטה. יודע שיש תפיסה כזו, ונדמה לי שבאשקלון ובמרכזי קליטה אחר נמצאיים

עדיין עולים מאתיופיה היושבים שם כבר 10 שנים. כדאי לחשוב שוב אם התפיסה

האומרת שעולי רוסיה בקליטה ישירה, ועולי אתיופיה בקליטה במרכזי קליטה היא

תפיסה שעומדת גם לגבי האוכלוסיה שעומדת להגיע מאדיס אבבה שעובדת את מה שהיא

עובדת שם כיום. אם תרצו לדבר על זה נשמח להרחיב על כך את הדיבור.
היו"ר מי קליינר
אני אישית אשמח מאד לפגוש בכם ולשמוע מכם דברים יותר לעומק.



נושא העלייה דחוף, ונושא הקליטה חשוב. היום מתקיים הדיון בנושא העלייה,

אבל אני מתאר לעצמי שיושב ראש הוועדה יזמן ישיבה לנושא הקליטה ואז יהיה לי מה

לומר. ברשותכם אעיר עכשיו הערה אחת בלבד. משרד הקליטה, בראשותו של השר צור,

רכש לעצמו נסיון רב בנושא הקליטה, ולכן לא צריך בגוף נוסף של מינהלה. למשרד

הקליטה יש את כל הניסון הדרוש כדי לקלוט היטב את העלייה מאתיופיה.
דר' מ' אפרת
בגלל לחץ הזמן אשתדל לקצר מאד בדברי. עבר חודש מאז חזרתי מביקורי השני

באתיופיה. בפעם הראשונה יצאתי לשם בחודש יוני או יולי מטעם משרד החוץ, ושהיתי

שם שלושה שבועות. בפעם השנייה יצאתי לשם מטעם הג'וינט, ושהיתי שם כשלושה

שבועות. לפני קצת למעלה משלושה שבועות חזרתי משם,

אני רואה את הדעות שלי כ-100% עצמאיות, כי לא ראיתי את עצמי כאיש משרד

החוץ כאשר נסעתי לשם בפעם הראשונה, ולא ראיתי עצמי כאיש הג'וינט כשנסעתי לשם

בפעם השניה. למרותש הדו"חות שכתבתי הלכו לגורמים ששלחו אותי לשם. כל מי שירצה

לראות את הדו"ח יוכל לעשות כן, כי אין בו דבר שאסור שייראה על ידי כל מי שמבקש

לראותו.

מההיבט הרפואי הישיר אין לי ספק שמבחינת בריאות הגוף והנפש, גם בריאות

ההברה והמרקם הכולל שלהם, רצוי להוציא את היהודים מאדיס במהירות הגדולה ביותר.

זה יהיה האקט הרפואי הגדול ביותר שאני יכול להציע לגבי בריאות האוכלוסיה ששם.

כיוון שרופא לא צריך לעסוק הרבה בפוליטיקה, ראיתי את המשימה שלי הן

בביקורי הראשון והן בביקורי השני שם כמשימה מקצועית, ללא השלכות, איך לשפר תא

המצב בשטח. לא אתייחס לביקורי הראשון כי זו כבר היסטוריה.

כאשר באתי לשם בפעם השניה מצאתי שם מרפאה מסודרת שהג'וינט הקים על פי

הוראות מומחה מארצות הברית שבא לשם כמעט מיד אחרי שעזבתי את המקום אחרי ביקורי

הראשון. כשהגעתי לשם בפעם השניה היתה המרפאה פעילה כבר מזה חודשיים וחצי.

ראיתי שהמסגרת של הארגון הבסיסי של המרפאה נכונה וטובה בשביל המצב באדיס, ולכן

לא היה לי שום צורך לשנות באופן בסיסי את הדברים שמצאתי. בכל זאת מצאתי דברים

רבים שניתן לשפרם הן לגבי האיכות ולעתים גם לגבי הכמות, וכתבתי על זה דין

וחשבון מאד מפורט המשתרע על למעלה מ-20 דפים.

הצוות המקומי מטעם הג'וינט מאורגן היטב ועובד מתוך רצון גדול לעשות

ולהגשים את כל ההמלצות שלי, ולשמוע מה צריך לעשות ומה לא כדאי לעשות. חלק לא

קטן מהדברים שעל ביצועם המלצתתי כבר התחילו לעשות בשטח עוד לפני שעזבתי. אין

ספק שיש עוד חלק לא קטן של דבדרים שעוד צריכים להעשות. מה גם שחלק מהדברים

הבסיסים, שאי אפשר להתעלם מהם, הם דברים שלא ניתן לעשותם מהיום למחר. חלק

מהדברים שאותם כן ניתן לעשות מהיום למחר אכן נעשו; חלק מהם טרם נעשה.

העיכוב בביצוע דברים בא מכמה מקורות. חלק מהעיכובים בא מגורמי הבריאות

האתיופיים, והם מעטים. לעומת הפעם הראשונה שאז לא היתה שום התייחסות מצד

הגורמים האתיופים כלפי האנשים שזרמו לאדיס אבבה, בפעם הזו מצאתי רצון גדול

מטעם משרד הבריאות המקומי לשפר ולעזור ולהשלים שירותים ולעבוד ביחד, אפילו

בבתי החולים שבהם יש בעיות גודלות.

לאחרגשתי בעיכובים ממשיים מטעם הג'וינט. אבל לעומת זאת ראיתי שאנשי

הג'וינט במקום ידעו איך לתמרן בפוליטיקה העדינה שם, והם ידעו איך לעבוד מאחורי

הקלעים על מנת להחיש ביצוע דברים, גם אם לא תמיד הצליחו.



לדאבוני הרב נראה לי שחלק מהעיכובים נובע דווקה מכאן. כך למשל אפשר היה

להתחיל עוד לפני מספר שבועות בתכנית החיסונים שעומדים להתחיל בה רק עכשיו. חלק

מהעיכוב הוא בגלל ריבוי הגורמים שמתעסקים באותו דבר. נכון שהג'וינט אחראי לכל

הנושא הזה שם ועובד בתיאום עם אנשי הסוכנות והשגירות במקום, אבל אני חושב שגם

בארץ חשוב שיהיה תיאום ושיתוף פעולה כי הילדים והאנשים ששם עומדים להגיע לארץ

בקרוב. כך אנחנו מקווים, ולכן חשוב שכולם יעבדו ביחד בצורה נכונה על מנת שאפשר

יהיה לבצע בצורה נכונה ובזמן המתאים את הדברים שלא כל כל קשה לבצעם.

בגלל תנאים מסויימים באדיס, שאי אפשר לשנותם, חשוב להעביר את האנשים

מאדיס ארצה מהר ככל האפשר. אשמה הלשיב לשאלות חברי הוועדה.
י' צור
מאז הישיבה הקודמת ניסיתי לבדוק את הנושא עם כל הגורמים הנוגעים בדבר.

אנהנו מסכמים למעשה חצי שנה של פאשלה גדולה, וצריו להגיד זאת. לא היה מצב בו

אמרה ממשלת ישראל שהיא אחראית ליהודים האלה. כאשר מדובר ב-20 אלף יהודים

שמרוכזים במקום כמו אדיס חשוב לקבוע מפקד לענין הזה. קודם כל צריך לדעת מי

.

ולהשלים עמה? יושבים 20 אלף יהודים באדיס אבבה ובמהלך הצי השנה האחרונה לא

יכולנו להבטיח שתהיה לכל אחד מהם מנת החיטה הדרושה, או שיהיו להם עוד 20 או 30

דולר לחודש?

אתה יצאת וחזרת והגשת דו"ח, שום דבר ממנו לא יושם. ועכשיו אתה כותב שוב

את אותו הדבר. האם הסרים בארץ רופאים שטיפלו בעולים מאתיופיה והמכירים את כל

המחלות שלהם? האם חסרים חברה אתיופים שיכולים לצאת לשם מחר ולעבוד שם? מסלה

ארגן שביתה סוג א' למשך חודש ימים במלון פלאזה, והאמינו לי שהוא יודע לארגן

ולבצע דברים כמו חלוקת אוכל, חלוקת כיתות למחלקות, טיפול בהגיינה ובו'.

בני העדה צועקים וזועקים על מה שנעשה שם. וטוענים כלפיהם שהם לא מבינים

את העניינים. אבל אין ספק שזו פאשלה נוראה, ואסור לכסות על זה. זו פאשלה של

הממשלה, ואני אומר זאת לא מפני שאני באופוזיציה, אלא מפני שאין גורם אחר.

שאלתי את שמחה דיניץ מי אחראי לכך ש-20 אלף יהודים יושבים באדיס, מי

המפקד על זה, מי מחליט שנותנים לכל משפחה 150 דולר לחודש, ולא 174 דולר

לחודלש; מי מחליט אם צריך לתת להם אבקת חלב, או שצריך לתת חצי שק חיטה. ולא

יודעים מה להשיב לי. איך אפשר לנהל דבר כזה בלי מפקד? וזה לא קשור במיכה,

שהוא בחור נהדר ועושה עבודה נהדרת. כך פועלת ממשלת ישראל באתיופיה כאשר 20 אלף

יהודים באו לאדיס אבבה, וכולם מורחים את זה.
נ' בן-עזר
יכול להיות שישנם אפילו 60 אלף איש.
י' צור
אסור למרוח את זה. ובגלל זה אני דופק על השולחן. יש ממשלה, או אין ממשלה

בישראל. יש ראש ממשלה שקיימו אצלו ישיבה בענין הזה, או אין ראש ממשלה? רבותי,

זה לא משחק ילדים, אלה חיי אנשים.

נאשר הייתי שר קליטה ישבתי עם איש המוסר כי הדברים היו סגורים ומסוגרים,

והוא היה האיש שלי. אני לא יכולתי להגיע לשם, לא יכולתי לשלוח לשם אנשים וכוי',

ואיש המוסר היה העיניים והאזניים שלי. אבל המצב כיום הוא שונה. לכן גם החלטתי

לנסוע לשם. שלושה חברי כנסת נוסעים לשם, עובדיה אלי, שמעון שטרית ואנוכי. אני



ביקשתי מעובדיה אלי לנסוע לשם כי יש לו תרומה חשובה מאד בקליטתם של יהודי

אתיופיה בארץ, תאמנו את הדברים עם אורי לוברני, ולא חשוב לי אם כן אוהבים את

זה או לא אוהבים את זה. אני למשל מאד לא אוהב את מה שקורה באדיס אבבה, ואני

רואה בזה את אחד הדברים הקשים שקרו לנו בתקופה האחרונה.

אלה יצאו לשם מטעם גוף זה, אחרים יצאו מטעם גוף אחר. והרי אלה אותם

יהודים. האם זו בעיה של כסף? זו לא בעיה של כסף, וזו אף לא בעיה של רופאים

ישראלים שהיו מוכנים לצאת לשם. דיברתי עם ד"ר אדלר שמרכז את עמותת הרופאים

המתנדבים. בשבת התרחשה מהפיכה ברומניה, ועברו בדיוק יומיים כאשר שלחנו לשם

מטוס מלא תרופות ומשלחת של רופאי דוביר רומנית. זה לקח לנו בדיוק יומיים. לא

שאלנו מי יקבל אותם ומי לא יקבל אותם. המטוס יצא מכאן ונחת בבוקרשט, ואחר כך

הם היו כבר המפקדים של עצמם בשטח.

20 אלף יהודים הגיעו לאדיס אבבה לפני חצי שנה. האם אי אפשר היה לשלוח לשם

מספר רופאים ישראלים שטיפלו בעולי אתיופיה בארץ ומכירים את המחלות האופייניות

להם? ואם סגנית השר חוזרת ומספדת לנו שיש שם תת תזונה, הרי זה דבר איום ונורא

בעיקר שאנחנו אשמים בתת התזונה הזאת ששם. וצריך לעורר רעש גדול סביב הענין

הזה, כי עדיין איננו יודעים מתי הם יבואו ארצה. הדברים קשים וצריך להגיד אותם,

כי זו האמת.

אני מתחייב כמעט בנפשי בפגי חברי במשרד הקליטה, כי עבדתי אתם וביחד

הכינונו גם את התכניות, כשאני מציע שייעשה כל מאמץ על מנת לשכנע את הסוכנות

ואת משרד הקליטה להבחין בכר שיש סכנה גדולה שהעולים מאתיופיה, שיגיעו בתוך גל-

העליה הגדול המגיע אלינו לאחרונה, יידחקו לקרן זווית. ואנחנו יודעים מה

הדברים שצריכים להעשות על מנת לקלוט אותם נכון. בעבר עשינו שגיאות רבות, אבל

עשינו גם דברים לא רעים בסך הכל. אי אפשר להגיד שהקליטה הצליחה, אבל היא

בוודאי לא נכשלה, מכל מקום ברור לכולנו כי העוים מאתיופיה צריכים חרבה מאד

טיפול צמוד. אני חושב שצריך להטיל את משימת הקליטה שלהם על הסוכנות היהודי,

אבל בתנאי שהיא תהיה מוכנה לטפל במכלול הנושא הזה, כולל דיור הקבע שלהם. ממילא

יש התחשבנות בין הממשלה לסוכנות בענין הקליטה, ומוטב שהסוכנות תטפל בזה, אבל

תטפל בנושא על כל ההיקף שלו.

קליטת יהודי- ברית המועצות זה יעד אדיר, והעלייה הזאת הולכת בעיקר לקליטה

ישירה. שלשום ראיתי באשקלון 50 דירות ריקות, והעולים מברית המועצות הולכים

לקליטה ישירה. מסתבר שהקליטה הישירה מתאימה לעולים מרוסיה.

אני אומר שלא צריך להקים רשות, וגם צוות משותף לא צריך להקים, אלא תגיד

הסוכנות היהודית שהיא לוקחת על עצמה בקבלנות משנה את קליטת יהודי אתיופיה,

כולל דיור הקבע שלהם. אני מאמין שעל ידי זה נציל את גל העליה מאתיופיה.
נ' ארד
כחברת ועדת העלייה והקליטה אני שואלת את עצמי מה אנחנו יכולים לעשות

בנדון. לפנינו תמונה, והיא נעשית קשה יותר מרגע לרגע. מראשית השנה הגיעו אלינו

2,500 יהודים מאתיופיה, וזה לא היה קל. בנושא הזה יש המון רצון טוב מצד הרבה

גורמים, אבל מרוב רצון טוב כזה יכול גם להיווצר מצב בו ייגרם נזק ליהודים

האתיופים.

אני לא נכנסת לשאלה אם הסוכנות יכולה או לא יכולה לקחת על עצמה את כל

נושא הקליטה של העולים מאתיופיה. אנחנו שומעים את הניואנסים השונים בין משרד

החוץ, הקבינט, הג'וינט והאירגונים השונים, אף שלכולם אותו רצון טוב. אני

מסכימה שחשוב לדעת מי הוא האחראי לנושא, וחשוב שתהיה תכנית כוללת אחת שלא תדחה

את כל הגורמים שרוצים לעזור. כמו כן חשוב לנצל את הנסיון הרב שהצטבר במערבה.

עבר,



אמנם נכון שמצבם של הילדים שיגיעו אלינו עכשיו איננו כמצבם הילדים שהגיעו

בעבר, בגלל כל מה שעבר ועובר עליהם לאחרונה, ולכן יתכן שרק חלק מהנסיון שהצטבר

יהיה רלבנטי לקליטתם, וחלק אחר לא יהיה,

אני רוצה להזכיר שאת התכניות לקליטתם צריך להכין מבעוד מועד, עוד לפני

שהם מגיעים אלינו. יסלחו לי חביר הפוליטיקאים אם אומר שיש תחושה שיש אנשים

שדואגים דאגה כנה לנושא הזה, אבל הם בכל זאת תופסים טרמפ עליו. וזה לא קשה

לקבל כותרת. לא הייתי רוצה שחילוקי הדעות האלה יתפסו מקום בתקשורת, כי שם

קוראים את מה שנאמר כאן. ואני לא רוצה שבכותרות גדולות יספרו על חילוקי הדעות

שבינינו ועל כר שאיננו מוצאים את הפתרון לבעיה.

אני חושבת שאנחנו צריכים להמשיך לדון בנושא הזה, וחשוב שהתקשורת תדע

שאנחנו דנים בנושא הזה, אבל בלי הפטרים של התקפה של גורם זה על גורם אחר, כי

זה בוודאי לא יתן דבר ליהודים האתיופים היושבים ומחכים שם.

אנחנו רוצים לשמוע מממשלת ישראל מה קורה. אנחנו צריכים גם להגיד שכל

הגורמים המטפלים בנושא הזה, מתוך רצון טוב, צריכים לעבוד בשיתוף פעולה. לא

כאן היא אמיתית, ומשותף לכולנו הצרון להביאם ארצה מהר ככל האפשר, עם כל הבעיות

שיתעוררו בארץ עם בואם וקליטתם. לא מספיק שנשמע דברים, אלא אנחנו צריכים לשאול

את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות.
היו"ר מי קליינר
אין בעיה בהקמת עשרות לובים בנושאים שונים, ומשרדי הממשלה השונים לא

יגידו לנו כן לנסוע, אם נביע את רצוננו לנסוע, אבל גם לא יגידו לנו לא. והנה

אני שומע מהבר הכנסת צור שאורי לוברני כן יודע על הכוונה לנסוע לשם ולא מתנגד

לזה, ואילו עזריאל נבו אמר לי אתמול בנקיטת חפץ שלוברני מאד נגד הנסיעה הזאת.

ךר לך תדע מה המצב לאשורו.

לדעתי חשוב מאד שוועדת העלייה והקליטה תצא לשם. היא ניהלה מגעים בענין

זה, אבל ועדת העלייה והקליטה לא תצא לשם בכדי לא לגרום לבז יון. ובצדק טען יושב

ראש הכנסת, מר שילנסקי, שמחר יוצאת משלחת אחת, מחרתיים שניה, והציבור פשוט לא

יבין את הדבר, והוסיף ואמר שקצרה ידו מלעשות דבר בנדון כי הוא לא יכול למנוע

זאת. אינ מבין שגם שר החוץ אמר אתמול בוועדת החוץ והבטחון שהוא נגד הדבר הזה,

אבל הוא לא יכול למנוע זאת. אלא שלא זה הנושא העומד היום על סדר יהום שלנו.

נרור לי שאנחנו צרלכיט לקיים עוד ישיבה אחת שתהיה ממוקדמת בנושא הקליטה.

כי באתיופיה כוחנו מוגבל, אף כי יתכן וצודקים הטוענים שאפשר לעשות שם יותר,

ואולי לשלוח לשם יותר רופאים, יותר עזרה ואולי גם יותר כסף, או מצרכים במקום

כסף.

אני לא יודע מה זו מינהלה משותפת. היתה קונצפציה שעוים מאתיופיה צריך

לרכז במרכזי קליטה. עכשיו שמעתי ערעור על כך. על הדברים האלה נדון לעומק

בישיבה נוספת של הוועדה שתיועד לנושא הזה.

נ?' ינר!

3ש3ועות האחרונוים ישבתי רבות עם אורי לוברני, ולא התרשמתי שהוא שמח על

יציאתה של המשלחת הזאת לאתיופיה, וכדאי שיהדברים יהיו ברורים, הוא אמר דברים

ברורים בענין זה.



ציינתי עוד קוםד לכן שיש סתירות בין הדיווחים השונים בנושאים שונים

מאתיופיה, כאשר אותה אישיו אתיופית אומרת דברים שונים לאנשים שונים שלנו.

אבל בדבר אחד אין חילוקי דעות, והוא חוזר על עצמו בכל דיווח, שאף אחד מהאישים

האתיופים שאתם נפגשנו בתקופה האחרונה לא עשה קשר בין יציאת היהודים משם לבין

קיום קשרים בינינו בכל מישור אחר שהוא, הם אומרים בפירוש שאין קשר בין קשרים

מדיניים בין ישראל לאתיופיה ובין יציאת היהודים משם.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה לציין רק שזה עומד בסתירה מוחלטת לכל מה ששמענו בוועדה הזאת

בחודשים האחרונים,
סגן שר במשרד המדע הטכנולוגיה נ' כהן
יש אצלם שינויים,
מ' יגר
אני מציע לכם לעיין בראיון עם מנגיסטו עצמו.

אני מבקש שתינתן לי האפשרות להשתתף בישיבה הבאה שלהם. אני מלא הערכה

לאנשי מקצוע, אבל המקצוענות לא שייכת רק להם. משרד החוץ הוא מקצועי. אחזו

הדוקטורנטים אצלנו הוא לא פחות מאשר אצל אנשי המקצוע הנוכחים כאן. אני לא מגן

על אנשי הסוכנות, אבל אני רוצה לומר שיש מעט מאד שליחים דוגמת מיכה פלדמן,

שבמסירות נפש יושב במקום ולא מבקר בו, ועושה שם עבודה שאי אשפר לגמור עליה את

ההלל, לפני שמזדרז ים למתוח ביקורת על מישהו כדאי לפעמים לעצור לרגע, להסס

ולבדוק, ולא לפסול בקלות כזו עבודה של אחרים.
נ' בן-עזר
אנחנו המומחים לספק ולהיסוס.
מ' יגר
אני אומר שקצת צניעות לא תזיק.

אגב, שמעתי אתכם מזכירים מספר גופים שבהם אתם. נע.זרים. אינני יודע אם אתם

יודעים שלפחות אחד מהם הוא אחד הגופים האנטי ישראליים החריפים ביותר, ויש לו

כסף רב. האם בדקתם את זה? אפשר לשאול שאלות בכל כיוון. אבל למה לעורר דופי

במסירותם של אנשים אחרים שעובדים בנושא שכואב לכולנו.
היו"ר מי קליינר
הישיבה הבאה תתכנס בהקדם. הודעה מוקדמת על כר תקבלו בזמן. אני מודה

לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:15)

קוד המקור של הנתונים