ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/11/1990

שידורים ברוסית בטלוויזיה וברדיו

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, כ"ד בחשון התשנ"א (12 בנובמבר 1990). שעה 12:00
נכחו
חברי והוועדה: מ' קליינר - היו"ר

ע' ברעם

חי פורה

י' שפרינצק
מוזמנים
סגנית שר חמדע והטכנולוגיה חברת-הכנסת ג' כהן

א' גורדון - ראש מח' העליה, הסוכנות היהודית

א' הראל - יו"ר הועד המנהל של רשות השידור

א' מקל - מנכ"ל רשות השידור

י' כהן - ממונה על התקשורת והדוברות, מי החינוך

עי כהן - מנהל אגף מידע ופרסום, משרד הקליטה

ש' קלפנר - מנהל אגף הנדסה, משרד התקשורת

ש' קור - משנה ליו"ר רשות השידור

אי כהן - דוברת רשות השידור

א' סוקולוב - מנהלת המח' למוסדות חינוך בטלוויזיה

החינוכית

אי טוקטלי - מנהל 'ערוץ 2'

שי בורוכיב - מנכ"ל הפורום הציוני

אי שלזינגר - רכז קשרים עם עתונות, הפורום הציוני
מזכירת הוועדה
ו' מאור

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
שידורים ברוסית בטלוויזיה וברדיו.



שידורים ברוסית בטלוייזיה וברדיו
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת ועדת העליל; והקליטה בנושא: שידורים ברוסית בטלוויזיה

וברדיו, לדיון הזה הזמנו את סגנית שר המדע והטכנולוגיה גאולה כהן, שבתוקף תפקידה

בקבינט עליה וקליטה העלתה את הנושא הזה לא פע0 ולא פעמיים, וגם קידמה אותו; אורי

גורדו ו - ראש מח' העליה בסוכנות היהודית, שבעבר היתה הממונה והמממנת של השידורים

האלה; ישראל כהן - ממונה על התקשורת והדוברות במשרד החינוך והתרבות; עובד כהן -

מנהל אגף מידע ופירסום במשרד הקליטה; שמואל קלפנר - מנהל אגף הנדסה במשרד

התקשורת; אהרן הראל - יו"ר הועד המנהל של רשות השידור; אריה מקל - מנכ"ל הרשות;

אילה כהן - דוברת הרשות, ושלמה קור - משנה ליו"ר הועד המנהל של רשות השידור;

אפרת סוקולוב - מנחלת המח' למוסדות חינוך בטלוויזיה החינוכית; אורן טוקטלי - מנהל

'ערוץ 2י; שלמה בורוכוב - מנכ"ל הפורום הציוני, ואמיליה שלזינגר - רכזת קשרים עם

עתונות.

בעבר, כשעוד לא לקחו את דברינו ברצינות בנוגע למספר העולים, קיימנו דיונים

ודיברנו על השידורים לברית-המועצות גם מבחינת עידוד העליה וגם מבחינת העברת

התהליך. היום אנחנו מעלים את הנושא יותר מהזווית שמתחוללת נדידת עם. למעלה

ממיליון בני-אדם, עד שני מיליון בני-אדם נמצאים בדרכם מברית-המועצות לישראל.

בעידן ה"רדיו חי" אנחנו מקווים ורוצים לראות את הכלי היחידי, הרדיו, שבעזרתו

אנחנו יכולים להגיע אל 3 מיליון בני-אדם שמפוזרים על יבשת שלמה, ישנו, ועם הרדיו

הזה ללוות אותם מיום שהם הולכים להגיש את הבקשה ומקבלים את ההזמנה מישראל, ניגשים

למוסדות הסובייטיים ומתלבטים בענייני מכס ובאיזו דרך להגיע. אני בהחלט מצפה

שבמבצע הלאומי-הסטורי הזה, אם יש האמצעים הטכניים, ש"קול ישראל" ילווה אותם

מברית-המועצות הנה, וגם בתקופתם הראשונה כאן, עד אשר הס משתלטים על העברית. בכל

זאת מדובר בהמון רב של בני-אדם, במגמה הסטורית שאנחנו רוצים שהיא תתמיד. לפחות

בחדר הזה אנחנו ערים לכך שבתהליך הזה עוד יהיו לנו רגעים קשים מאד, גם משברים,

והיינו רוצים שלפחות הכלי הזה יהיה בידינו ויתרום לאווירה שקיימת בלאו-הכי.

מר גורדון שאל אותי לפני הישיבה: מה אתה רוצה בעצם להשיג בישיבה? תשובתי

היא: אני רוצה להשיג שידורים ברוסית שיגיעו חזק לרוסיה ופת בארץ 24 שעות ביממה.

אבקש מסגנית השר לעדכן אותנו, לאחר שהנושא הועלה אתמול בישיבת הקבינט לענייני

קליטה. בבקשה.
סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה גי כהן
ברוח הדברים שאמר היושב-ראש אני רוצה להמשיך ולהדגיש כמה דברים. מיותר לומר

שכל קליטה מתחילה קודם-כל בקליטה הרוחנית, החברתית. לפני שיש גג מעל הראש צריכה

להיות הרגשה שאתה חזרת הביתה. זה גם לא סוד שבקליטה הרוחנית-חברתית-צי ונית

לטלוויזיה ולכלי התקשורת בכלל יש תפקיד ראשון במעלה. כולנו מאמינים בחינוך, אבל

עד שהדברים האלה יילכו בשלבים הטבעיים של מערכות החינוך, צריך לנצל קודם-כל את

העוצמה הגדולה הזאת כדי לעשות טוב את הקליטה.

יש בעיה מיוחדת, שדווקא חעליה המאסיבית שבאה היום מברית-המועצות היא מאד-מאד

אדישה לשטיפת-מוח, בגלל הנסיבות ההסטוריות של ברית-המועצות, ולכן כלי התקשורת

צריכים למלא בנושא הזה תפקיד מאד חכם, מתוחכם ורגיש.

אנחנו יודעים שהעולים עוברים בארץ יסורים מכל הסוגים, בעיקר בדיור ובמציאת

תעסוקה, ואנחנו יודעים שכשיש מוטיבציה וכשאתה יודע למה אתה כאן, זה מקל על יסורי

הקליטה.

ומכאן למצב הקיים. אני מאד שמרדז שהיום אני מדברת אתכם על הנושא הזה ולא לפני

חודשיים, כי היום אנחנו צריכים לברך על ההיערכות של הטלוויזיה. ברור שצריך לעמוד

מאחורי זה, ואולי להררויב, אבל היום גם הטלוויזיה החינוכית, גם הכללית, גם ערוץ 2

- שלא לדבר כבר על גלי צה"ל שהוא תמיד ראשון וחלוץ בנושאים כאלה, והוא עשה כמה



דברים ראשוניים - כל המערכות של התקשורת התגייסו בהתלהבות ובמוטיבציה גדולה מאד.

כמו בכל המישורים האחרים, גם פה היה איחור באמונה שזה יבוא, במישור המדיני,

במישור הדיור, התעסוקה, ואחרים, אבל מוטב מאוחר מאשר עוד יותר מאוחר. היום יש

בכל המערכות הרגשה של דחיפות, של חירום, ויש התלהבות.

מה קורה היום בטלוויזיה? אני מתחילה מהמקום שבו הוועדה הזאת חייבת לדחוף. עם

כל הרצון הטוב שהובע אתמול בקבינט העליה לקדם את העניינים במישור הממשלתי, שמענו

שם שהטלוויזיה הכללית אכן מוכנה להעלות בפני המליאה בקרוב ביותר, כפי אמר לנו

המנכ"ל מר מקל, ואני הרגשתי שגם הם משוכנעים. לפני חודשיים הם היו משוכנעים, אבל

הם היו משוכנעים יותר מהקשיים. היום הם כל-כך משוכנעים שכבר התגברו במידה

מסויימת על הקושי שבקשיים. מר מקל הבטיח שהדבר הזה יועבר במליאה, ויהיו חדשות

ברוסית, כמו שיש רבע שעה באנגלית. היום יש בארץ 150,000 עולים חדשים

מברית-המועצות ובכל חודש יתוספי 20,000 - 30,000 עולים מאזינים, שאסור לגזול מהם

את האפשרות לראות ולשמוע טלוויזיה מצולמת. אני רק אומרת שצריך לעזור להנהלת

הטלוויזיה לזרז ולעשות את זה ככל האפשר מהר וטוב.

אין ספק שלטלוויזיה יש באופן בלתי-רגיל יוזמות ותוכניות מיוחדות על יהודי

ברית-המועצות, גם שם וגם פה, ולדעתי צריך לברך אותה על כך, כשם שהקבינט עשה.

אשר לנושאים שקשורים בטלוויזיה החינוכית - אתמול קיבלנו בקבינט החלטות על

תוכניות שכבר הוחלט עליהן בטלוויזיה החינוכית, וכאחראית בקבינט לקשר עם התקשורת,

ישבתי הרבה עם מנהל הטלוויזיה. שוב, הם עושים כל מיני דברים יפים. הם עדיין לא

נערכו למאסות ואי-אפשר לבוא אליהם בטענות, כשם שממשלת ישראל לא נערכה בזמנה. אבל

יחד עם זה הם נערכים סהר, מקימים צוותים.

לדעתי, הטלוויזיה החינוכית צריכה להיות המכשיר החשוב ביותר להוראת השפה

העברית. צריך ללמד עברית כל יום, ולא פעמיים בשבוע. היא צריכה להיכנס לכל
האולפנים בבוקר ולהגיד
בוקר טוב, א' ב', ואחר-הצהריים לללמד את כל אלה שצריכים

עברית ברמה אחרת קצת, ולכל אלה שלא מגיעים לאולפנים. המכשיר הזה צריך להיות היום

מגוייס ברובו לענין הזה. וכמובן, א'-ב' בתולדות ארץ-ישראל, אי-ב' בציונות

וביהדות.

כל זה יש שם, לדעתי עדיין בגישושים, אולי מפני שאין עדיין צוותים מספיק

מתאימים, או מספיק מבחינת המספר, אבל אנחנו מוכרחים לעקוב אחרי הדבר הזה כל הזמן.

אשר לרדיו, "קול ישראל" החליט היום על דעתו וביוזמתו של שר החינוך והתרבות,

שמבחינתנו הוא האיש לא רק האחראי על זה אלא גם שותף ביוזמות - שר החינוך הגיע

להסדר עם שר התקשורת רפאל פנחס' ועם צה"ל להפעיל רשת מיוחדת של רדיו, ויהיו 18

שעות שידור בארץ. אז יתוקנו כל העיוותים הקיימים שזעקו לשמים, כמו זה שלעולים

בארץ היו 20 דקות בסך-הכל ברוסית, בשעה שכל התחנות מסביבנו, של סוריה ומצרים,

שידרו לעולים החדשים שלנו במשך 3/4 שעה או שעה ברוסית.

ערוץ 2 גם הוא זקוק לעזרת הוועדה. בקבינט העליה המלצנו על תיקון החוק הקיים.

צריך לתקן את החוק של ערוך 2, כך שהוא יאפשר גם שידורי אקטואליה חדשותית, שתוכל

להתמודד היום- עם הבעיה, ושתהיה גם פה תחרות מבורכת. היום, על-פי החוק הקיים, הדבר

הזה לא מתאפשר.

שנית, צריך להעשיר את התוכניות בנושא העולים, עם הקצבה של שני מיליון שקל.

יש על זה משא-ומתן עם האוצר, שכמובן קשה לו. מכל מקום, אני חושבת שגם בדבר הזה

הוועדה הזאת צריכה לעזור ואני חושבת שאם כל המערכת פחות או יותר תתקדם - אפילו

קצת, אבל תתקדם - אנחנו גם נקדם את הקליטה.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה. אנהנו נוגעים פה בשני נושאים: 1. השירותים לעולים בתקשורת הקיימת:

2. הרדיו כמכשיר ליווי של הגל הזה. אני מבקש לשמוע השלמות ממנכ"ל רשות השידור

מר מקל.
א' מקל
תודה. אני אומר לכם איפה אנחנו עומדים גם בנושא הרדיו וגם בנושא הטלוויזיה,

וגם אצביע על מספר נושאים שבהם אתם יכולים לסייע במישור הציבורי. כי אפשר לעשות

עוד יותר, אבל זה דורש כמה דהיפות קטנות.

אודה ולא אבוש שגם אנחנו לא תפסנו מלכתחילה את גודל יושעה. אבל לזכותנו ייאמר

שלא היינו היחידים. עכשיו, בעזרת סגנית השר גאולה כהן ובעזרת אנשים אחרים שהבינו

את חשיבות העניו, אנחנו נכנסים למצב הנפשי הנכון ונותנים עדיפות לנושא הזה, גם

על-חשבון דברים אחרים, תוך שינוי סדר העדיפויות. אני חושב שנכנסנו למסגרת הנפשית

הזאת וזה הדבר החשוב ביותר.

מבחינה מעשית אומר מרק אנחנו עושים עכשיו, מה אנחנו רוצים לעשות ואיפה אנחנו

עדייו צריכים עזרה. הנושא הראשוו הוא רשת רדיו לעולים בישראל. כזכור, זה נושא

שהציע אותו בשעתו שר החינוך. אנחנו נרתמנו לזה בהתלהבות. היו פה מספר בעיות שלא

אכנס אליהו, בנוסח כל מיני חילוקי-דעות ביו משרד החינוך, משרד התקשורת, וכדומה.

היו בעיות. קשה להגיד שכל הבעיות האלה נפתרו. מה שאנחנו ביקשנו בשעתנו ומה

שהתכוון שר החינוך היה שנקבל עוד רשת אחת, רשת ו', והיא תהיה הרשת לעולים. הדבר

הזה לא מתבצע. שר התקשורת לא נותו את זה, מסיבות שונות שמוצגות כטכניות ואחרות.

אם הם היו מאד רוצים זה היה מתבצע. עכשיו אומרים שזה יהיה בעוד שנה - שנה וחצי.

אפשר לדבר על כך הרבה ובסוף לא תבינו דבר. לכו החלטנו שזה לא הזמו לשבת ולהמתין,

ובקרוב מאד מנהל הרדיו ואני נביא לאישור ולהחלטה של מליאת רשות השידור שינוי סדרי

בראשית. זאת אומרת, לעשות רשת עולים שתשדר 18 שעות ביום על-חשבון דברים אחרים

שהיום נעשים, כי אין דרך אחרת. זה יהיה ערוץ אחד שבו רק העולים יאזינו לרדיו

מבוקר עד ערב על-חשבון דברים אחרים ועל-חשבון ציבור אחר. כמו בכל נושא, הישראלים

הוותיקים יצטרכו לוותר קצת למעו העולים.
ח' פורת
הכוונה היא לפנות את אחת מרשתות א' או ג' ולהפוך אותה לרשת לעולים?
א' מקל
בדיוק. ודברים שיש היום באותה רשת שתיבחר יצטרכו להתחלק על פני רשתות אחרות

בצורה אחרת.
י' כהן
זה לטווח הקצר. לטווח הארוך סוכם על דעת שרי החינוך והתקשורת שייעשו צעדים

להקמת ערוץ מלא, קבוע ויציב.
אי מקל
נכוו. צודק מר כהו, שבעוד שנה - שנה וחצי נקבל את אותו ערוץ ואז נוכל לחזור

לסדרי בראשית. אבל כידוע, אין דבר קבוע יותר מו הארעי, לפחות במדינתנו. לכו אני

אומר הכל בערבון-מוגבל.

הכוונה היא לשדר 18 שעות, ואומר לכם פחות או יותר מה הם התכנים המתוכננים

בשלב הזה. אני מדגיש שזה טרם אושר במוסדות הרשות, אבל בינתיים מנהל הרדיו ואני

נערכים כדי שיהיה לנו דבר ביד שאותו נוכל להציג.
ח' פורת
כבר מונה הצוות לכך?
א' מקל
אנחנו עובדים כבר גם על הדברים האלה. הצוות בחלקו קיים, כי יש לנו מחלקה

רוסית עם 57 עובדים. אפשר להשתמש בחלק מהם ונצטרך להוסיף אחרים. זה גם טוב

לקליטת העליה. אגב, לאחרונה קלטנו כ-10 עתונאים מבין העולים החדשים כדי לרענן את

דרך השידור, שמסתבר שהיא היום שונה מכפי שהיתה פעם. אפילו השפה הגורבצ'ובית שונה

במידה מסויימת מן השפה הרוסית שהרוסים רגילים לה. האנשים שהגיעו לפני 15 שנה

מתקשים לדבר בשפת העולים שבאים היום. כך אומרים המומחים לדבר.

מה יהיה באותה רשת עולים, שאני חושב שנכנה אותה רק"ע - רשת קליטת עליה? אנחנו

מתכננים שיהיו בה כל האלמנטים הדרושים. למשל, כל שעתיים תהיה מהדורת חדשות.

ניתן מידע על כל דבר, איך מקבלים דירה, עבודה, אולפן, וכיוצא באלה. מושגים

ביהדות, בציונות, מדינת ישראל, הכנסת, בנק, וכו'. יהיו שעות אחדות ביום של לימוד

עברית, גם באופן ישיר של מורים וגם בשידורים ישירים מאולפנים או לאולפנים. אנחנו

נקרא לזה "מאולפן לאולפן", כשכל הארץ שומעת את אותו שידור. אנחנו מתכננים גם

שידורים ספציפיים לנשים, לילדים, לעזור לילדים בשיעורי-בית אחר-הצהריים.

אלה פחות או יותר הנושאים העיקריים. ברור שזה יוצג בצורה רדיופונית. כלומר,

יהיו שידורים שהעולים יתקשרו לאולפן, יישב שם מומחה והוא יסביר מה עושים בענייני

דיור, או תעסוקה. אותו דבר לגבי כל נושא ונושא שהוא על סדר-היום. כמובן, ונהיה

תוכנית בוקר עם שירים עבריים, כשההגשה היא ברוסית.

סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה גי כהן;

כל התוכניות ברוסית יהיו גם בעברית קלה?
א' מקל
לא כולן. הכוונה היא שאותו עולה, אווזם 200,000 או אותו מיליון, בבוקר יהיו

לו חדשות, תוכנית בוקר, תוכנית לאשה, תוכנית לילד, לימוד עברית - וכל זה משעה 6

בבוקר עד 12 בלילה. זה מאמץ גדול ואנחנו הולכים לזה עם כל הלב. באותה רשת יהיו

במשך 3 שעות שידורים בכל השפות המקובלות היום. זאת אומרת, נגביר את השידור

באמהרית, למשל. נהיה ערים לשפה ולמדינה שממנה יבואו עולים, ושם נגביר את

השידורים.
סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה ג' כהן
תתחילו כבר מעכשיו לעסוק בשידורים באנגלית, כי יבואו גם ארצות-הברית.
א' מקל
בסדר.
א' גורדון
השנה יבואו 1,000 איש רק מבולגריה.
א' מקל
אנחנו מדברים עכשיו על מסגרת זמן של התחלה תוך 90 יום. אנשים ברדיו אומרים לי

שאולי עוד לפני-כן, ואני אברך אם הם יוכלו להתחיל לפני-כן. אבל כרגע אנחנו

מדברים על תוך 90 יום, שנראית לי מסגרת זמן סבירה בהתחשב בכל המבצע.



בעקרון, זה מה שיהיה. נצטרך להעביר את זה בכל המוסדות שלנו. מנהל הרדיו,

אני ואחרים עובדים על זה במלוא המרץ. השבוע יש לנו ישיבה עם אנשי משרד התקשורת

ואחרים, שנועדה להביא לכך שיוגברו המשדרים לסוגיהם כדי להבטיח שהשידורים ייקלטו

בכל אתר ואתר. השבוע תתקיים ישיבה עם צוות מסויים שהקימו שר החינוך ושר התקשורת

לצורך העניו הזה.

באותה מסגרת בכוונתנו גם לתת מדי יום תרגום ברוסית של "מבטיי. כלומר, יוכל

אדם לשבת מול המירקע ולשמוע ברדיו את הוזרגום לדברים הנאמרים בטלוויזיה. כך

שלמעשה גם "מבט" יהפוך לכלי שכל עולה יוכל להשתמש בו בצורה טובה, עד שהוא ילמד

עברית.

המבצע של רשת העולים הוא מבצע כביר. לשידור הראשון נזמין את כולכם ונשמח אם

תוכלו לבוא. נזמין גם את וקשר שרון, יו"ר קבינט הקליטה, ואת שר ההינוך והתרבות.

מה עוד אנחנו עושים? השידור ברוסית לארץ היה, לבושתנו, 20 דקות, והחל מה-14

באוקטובר הוא הוגדל בינתיים, עד שירווח, ל-50 דקות. גם לענין זה שכרנו מספר

עתונאים חדשים מאלה שעלו לאחרונה, שהם אלה שמפעילים את השידור הזה. למשימה החדשה

נצטרך לקלוט עובדים נוספים.

מעבר לכל זה אנחנו ממשיכים את השידורים הרגילים לברית-המועצות בתיאום עם

נתיב, בר ואחרים, כפי שהיה מקובל תמיד. אני חושב שעשינו עבודה טובה. יש לנו קשר

טוב עם דוד ברטוב ואחרים, ואנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן. ידוע ש"קול ישראל"

ששידר לרוסיה הוא אולי אחד הגורמים הראשיים שגרמו להתעוררות הלאומית, או בכל אופן

סייעו לה, ואנחנו ממשיכים בזה באותו קצב ובאותו מרץ.
היו"ר מ' קליינר
אין לכם תוכניות להרחיב או לשדר את השידורים פה בגלים קצרים?
א' מקל
יש לנו תוכניות מסויימות, ותיכף אומר מה הן. אבל בנושא הרדיו אנחנו מתואמים

עם דוד ברטוב ואחרים. אם תבוא דרישה להגביר שידורים בשפה מסויימת, באזור מסויים

- אנחנו פועלים בענין זה על-פי השיקול הממלכתי ולא משחקים שום משיקים.
היו"ר מי קליינר
יעקב קדמי אמר בוועדה: אנחנו צריכים לשדר 24 שעות ביממה לרוסיה.
א' מקל
אם מר קדמי רוצה להגיד משהו הוא צריך להגיד זאת לנו. אנחנו לא שמענו על זה.

יש לנו ועדה בראשותו של עוזי נרקיס, ישב שם גם אלי ואלק, מאנשי קדמי וברטוב,

ודרישה כזאת לא הועלתה. אם היא תועלה, נביא אותה למוסדות הרשות.
היו"ר מ' קליינר
טכנית זה אפשרי?
א' מקל
צריך לבדוק את זה. בדרך כלל האילוצים הם של משדרים, כי אנחנו רותמים את

עצמנו מהבחינה התקציבית מעל ומעבר. גם את אותה רשת רדיו אנחנו ניקח על עצמנו

מבחינה תקציבית. כי אם נחפש פתרונות שמישהו אחר יממן את זה, אנחנו יודעים בדיוק

מה יקרה לזה. השר שרון אמר בקבינט העליה שהוא מוכן לשמוע רק על תוכניות שלא יעלו

לאוצר כסף. אז אנחנו מנסים ללכת במסגרת הזאת, אחרת הדברים ייפלו כשיתחילו



להתווכח מי יממן את השידורים. אנחנו חושבים שלא היה מזיק לעוד מישהו להשתתף

במימון, אבל זה מסוג הדברים שאנחנו צריכים לקחת אותם על עצמנו.

בנושא הטלוויזיה יש כמה דברים שמתבצעים וכמה דברים בתכנון. גם שם, כמובן,

אנחנו רק מתחילים להבין את גודל השעה וגם שם יש אילוצים. האילוצים העיקריים שלנו

הם זמן שידור,ובמילא אנחנו משדרים רק שעות אהדות לציבור.

אנחנו מתכננים עכשיו תוכנית בוקר, שאמורה להתחיל תוך זמן קצר, וכבר סיכמנו

שבאותה תוכנית יהיו, בין היתר, חדשות ברוסית. ב. יש הנושא של חדשות ערב. עד

לאחרונה לא גילינו הרבה תושיה בענין הזה. אני מתכוון להביא למליאה הצעה והיא

תדון במכלול התוכניות. אני אישית בהחלט הולך להגיש הצעה, ואני בטוח שהיא תהיה על

דעת שאר הגורמים ברשות, לשדר בערב חדשות ברוסית. יכול להיות שנחשוב על 5 דקות,

כמו שאמר השר שרון. אולי זה יהיה על-חשבון החדשות באנגלית, ביחד או במקום

האנגלית. עוד לא הספקנו ללבן את זה. אבל אני בהחלט רוצה להביא הצעה כזאת, ואני

חושב שזה צו השעה ואי-אפשר להתחמק מזה, וגם לא צריך להתחמק מזה. עם כל הכבוד

לאנגלית, אני חושב שחדשות ברוסית היום זה יותר חשוב, כי נפל דבר בישראל.

מי שראה, החזרנו את הכותרות ברוסית, וזאת בעקבות פניות - בין היתר של הכנסת.

כשפותחים את המקלט בשעה 7.58. רואים ברוסית את הכותרות.

נשאלה פה שאלה, בחטף, למה שלא יהיה ערוץ טלוויזיה ברוסית. אני בעד, ויכול

להיות דבר כזה. אני רק אסביר לכם בקצרה מה שורש הענין. מתנהל ויכוח בין משרדי

ממשלה שונים לבין רשות השידור ואחרים בשאלה של ערוץ טלוויזיה. עוד לפני שהתחיל

ענין העליה דרשנו ערוץ טלוויזיה נוסף, והענין הזה מסתובב כסחרחרת ובוויכוחים

אין-סופיים. באחרונה שוב האוצר החליט בשלילה ושוב התמרמרנו על זה. הדבר הזה הוא

בידי האוצר. טכנית זה אפשרי . משרד התקשורת ומשרד החינוך בעד, אבל לאוצר יש כל

מיני נימוקים כלכליים אבל לדעתנו הם לא עומדים במבחן.
א' הראל
אנחנו לא מבקשים מהאוצר להשתתף בהפעלה.
א' מקל
אגב, הערוץ השלישי כבר פועל למעשה במסגרת שידורי נסיון, ואחדים מהחברים פה

יודעים את זה, אבל רק בודדים שיש להם הצלחת הדרושה רואים את השידורים האלה. כבר

אישרנו בוועד המנהל 1,000 צלחות לענין הזה ובינתיים כבר יש 100 צלחות לביצוע.

הדבר הזה יכול להתבצע על-חשבוננו, אנחנו לא דורשים כסף. אם יהיה ערוץ נוסף, אני

בטוח שנהיה מוכנים עוד היום להתחייב שחלק ניכר מהשידור הזה יהיה ברוסית, ואפילו

ברשת טלוויזיה לרוסית. אין סיבה שלא. אבל זה דורש הסרת התנגדות האוצר לעצם

הנושא של ערוץ טלוויזיה נוסף. ההתנגדות הזאת היא לא רלבנטית כי אנחנו מוכנים

לממן את זה על-חשבוננו. בשנתיים האחרונות האוצר וועדת הכספים הפקיעו מאתנו 125

מיליון ש"ח.

כדי לא לקפוא על השמרים, דיברתי באחרונה עם אנשי משרד התקשורת, אלה שיחד אתנו

מבצעים את הערוץ הנסיוני-לווייני. הם מוכנים כבר עכשיו לשים צלחות על מרכזי

קליטה ואולפנים, ואנחנו נוכל לשדר לעולים. בינתיים יקלטו את השידורים איקס

אולפנים ומרכזי קליטה, מקומות שבהם יש ריכוז גדול של עולים. זה כבר ניתן לביצוע.

אתמול שמעתי ממר קלפנר, ממשרד התקשורת, שהם מוכנים ללכת לקראתנו. אני בעד זה

שהניסוי שלנו לא יהיה ניסוי סתמי.

אני רוצה לדווח לוועדה על עוד דבר גדול שאנחנו יכולים לבצע. לאחרונה, ביוזמת

יו"ר הרשות, המשנה ואחרים, אנחנו בודקים אפשרות לשדר בלוויין שידורים מפה ליהודי

ברית-המועצות שעוד נמצאים שם ולשים צלחות על אותם מרכזים שהיום, כידוע לנוכחים

פה, מופעלים שם כפי שהם מופעלים. על כל צלחת יש היום 150 מרכזים כאלה. אם על כל

בנין כזה תושם צלחת, נוכל לשדר מפה לשם. הדבר נבדק בצורה רצינית ביותר בשותפות

עם הברה מסחרית ישראלית, מכובדת ואמינה, עם אנשים בעלי רקע מאד מכובד. אנחנו



בודקים את כל האפשרויות האלה וגם לא מבקשים כסף מאף אחד. צריך רק להירתם לענין

הזה ולעשות. יושב-ראש הוועד המנהל יאשר שאלה לא דברים בעלמא. אלא דברים שהוא

יזם וכבר נבדקים בצורה הרצינית ביותר.

יש עוד מה להגיד, אולי בפורום יותר מצומצם, אם מישהו יתעניין.

לסיום דברי, אנחנו גם ממשיכים בשורת המבצעים המיוחדים שנועדו לקרב את הציבור

הכללי לנושא. חיים יבין קרוב לסיום העריכה של הסדרה בעלת החשיבות על יהודי

ברית-המועצות. כזכור, הוא היה בברית-המועצות וצילם במשך 35 יום עם צוות בכל רחבי

ברית-המועצות. הוא מכין בין 5 ל-10 סרטים, שיציגו את ההתעוררות הלאומית בצורה

יפה מאד ובכשרון גדול. הוא קרוב לסיום העריכה. עם הסיום הסדרה תוקרן בטלוויזיה

אחת לשבוע, או כמו שיוחלט, ואני חושב שהיא תתרום להבנת הנושא.

אני רוצה להזכיר את שתי התוכניות שעשה מוטי קירשנבאום על התיאטרון הקאמרי

שביקר ברוסיה. אני חושב שהוא הציג יפה לא רק את התיאטרון אלא את הנושא, כיד

כשרונו הטובה. צריך להזכיר גם את תוכניתו של דן רביב על האמנים העולים. אנחנו

נמשיך במרץ בכיוון זה.
סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה ג' כהן
למה אתם לא מצלמים באתיופיה?
א' מקל
לגבי הנושא האתיופי - אנחנו בודקים את האפשרות לצרף צוות לקבוצת חברי-הכנסת

שרוצה לנסוע לשם. אולי זאת הזדמנות להיכנס לשם. אומרים לנו שבדרך-כלל זה לא קל.

צוות טלוויזיה הוא גוף שמאד בולט בשטח וקצת קשה להיכנס לאתיופיה ללא התיאומים

הדרושים. אנחנו בכל אופן מעוניינים לעשות את זה וזקוקים קצת לסיוע. אולי עם

חברי-הכנסת זו תהיה המסגרת המתאימה שהצוות לא סתם יצטרף אל חבורה אלא בגיבוי

המתאים.
א' הראל
אני רוצה להוסיף כמה דברים על דברי המנכ"ל, ואתחיל מהדבר האחרון של השידורים

לברית-המועצות. אני חושב שזאת יכולה להיות הפעולה הציונית הגדולה ביותר שנעשתה

אי-פעם על-ידי מדינת ישראל. הרעיון הוא לשדר 5 - 6 שעות ביום בטלוויזיה

לברית-המועצות את לימוד השפה העברית, יסודות מדינת ישראל, המשטר, יהדות והדרכה

לקראת עלייתם לארץ.

י י שפרי נצק;

אלה יהיו אותן תוכניות שישודרו פה בארץ?
א' הראל
לא, אלה יהיו שידורים על-ידי צוות מיוחד. הדברים האלה מגובשים עם המשנה

ליושב-ראש ועם המנכ"ל ואנחנו מביאים את זה להכרעה סופית. ההצעה היא שנשדר ל-200

מקומות ברחבי ברית-המועצות, והמקומות האלה ייהפכו למרכזי הסברה וחינוך שלנו

בגולה. הרעיון הוא ליצור מרכזים שבהם בכל ישוב בברית-המועצות, שיש בו מספר אלפי

יהודים, יקבלו 5 - 6 שעות שידורים בטלוויזיה, והם יבואו לארץ מוכנים להתמודד עם

הבעיות והם יידעו את השפה. גם היום מלמדים שם עברית, אבל זה אחרת כשמלמדים עברית

באמצעות הטלוויזיה. מדובר בחכירת ערוץ בלוויין הרוסי והרוסים אתמול הודיעו לחברה

שהם אישרו את קבלת הערוץ, שבאמצעותו נלמד עברית ברחבי ברית-המועצות.



סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה גי כהן;

זה דבר שמותר לדבר עליו?
א' הראל
לא כדאי עוד לדבר על כך. בקבינט עליה וקליטה אפשר לדווח.

יתירה מזו, אנחנו בודקים את האפשרות, כמו שיש קול ציון לגולה, שתהיה

טלוויזיית ישראל לגולה. את שידורי הלוויין הזה יקלטו בכל רחבי אירופה, ובאותה

שיטה אפשר יהיה לראות את השידורים שלנו בכל מקום. אנחנו לא מתרחבים עדיין מעבי-

לברית-המועצות, כי זו הנקודה החשובה.
היו"ר מ' קליינר
בשלב שני אני מציע אמריקה בעברית.
א' הראל
זה בתכנון. אותו לוויין יכול להעביר את השידורים גם לארצות-הברית, אבל אנחנו

עדיין לא מדברים על כך.

שואלים; מדוע האוצר מתנגד לערוץ טלוויזיה נוסף פה בארץ? בענין זה אני גס אציע

הצעה מעשית. התנגדות האוצר היא לא מפני שהוא צריך להשקיע כסף אלא בנימוק הכלכלי

הטפש', שזה יגדיל את הצריכה, את סך-כל ההשקעות במדינת ישראל. אנחנו לוקחים על

עצמנו את כל ההוצאה. אנחנו מציעים שוועדת העליה והקליטה תאפשר לנו היום, שבצלחות

שאנחנו נקים בכל מרכזי הקליטה בארץ, איפה שאתם תגידו לנו; כאן וכאן יש ריכוז של

רוסים לומדי עברית - אנחנו נקים את הצלחת על-חשבוננו ונשדר לימוד השפה העברית

על-חשבוננו. אם נקבל אישור, אנחנו מוכנים מחר בבוקר לשדר רשמית, כמו שאמר

המנכ"ל, לכל מרכזי הקליטה ולריכוזים אחרים בארץ.

הערה שלישית ואחרונה. מליאת רשות השידור אמרה בשלב זה שאנחנו מאשרים תוספת

של 3 שעות שידורים ברדיו ברוסית. התוכנית שהציג לפניכם המנכ"ל, והיא מקובלת עלי,

עדיין לא קיבלה את אישור המוסדות. נצטרך להביא אווזה תוך שבועיים לאישור ואז

להפעיל מיד את הרשת המיוחדת ברדיו.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שרשת שידורים לא מגדילה את הצריכה. בשלב זה נשמע את חברי-הכנסת

עוזי ברעם ואחריו - חבר-הכנסת חנן פורת.
ע' ברעם
רציתי לומר כמה דברים בשולי הדיון. קודם-כל, נעים לראות את גאולה כהן יושבת

מהקוטב המעשי החיובי. כשהיא היתה יושבת-ראש ועדת העליה והקליטה, ואני עבדתי אונה,

היא היתה המבקרת הקבועה, ודי בצדק, של כל המערכת, והיום היא זאת שמסבירה את

המערכת. זה אולי טוב לעם, אינני יודע אם זה טוב בשבילה, כי הטמפרמנט שלך הלך

לכיוונים אחרים. עכשיו יש לך בעיה, לדאוג איך להיות כל הזמן חיובית.

סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה גי כהן;

אני עושה חיובי במעשים.
ע' ברעם
אני רוצה לנסות לתרום משהו במחשבה. נדמה לי שגם את, גם המנכ"ל וגם יושב-ראש

הוועד המנהל הצבעתם על אותו קו, אבל צריך ללמוד מנסיון של תוכניות קודמות. לי

נדמה שיש מקום לעבוד על תוכנית קבועה בטלוויזיה, שתהיה בנויה על מפגש קבוע בין

ישראלים לבין רוסים, רצוי צעירים. התוכנית יכולה להיות בנויה על שחקנים עולים

רוסים ועל שהקנים ישראלים, אבל שהיא תעלה באופן רצוף את הבעיות האמיתיות של ישראל

ואת הבעיות האמיתיות של העליה והקליטה. למשל, אם יש בעיה שכתוצאה מזה שהרוסים

מקבלים שיכון יש איזו שהיא מחאה חברתית בכמת מקומות שבהם לא מקבלים שיכון, את

הבעיה הזאת צריך להעלות, שכאשר הם ישמעו את זה, הם לא יחשבו שיש פה רק עניו של

שנאת רוסים, אלא יבינו שיש כאן בעיה אמיתית. למשל, התוכנית על יחסי יהודים ערבים

שגרים יחד - זה מלאכותי, אבל להראות יחסים בין עולים מרוסיה לבין ישראלים, זה לא

מלאכותי. ויש בעיות אמיתיות.

אם זה ייעשה יפה, עם הרבה מחשבה, יהיה לזה הרבה יותר אופי מכל שידורי התעמולה

שישנם. זו צריכה להיות תוכנית עם הרבה הומור, אבל שיש בה הרבה מסר.
י' כהן
אני מציע, לפני שיתחיל דיון, לשמוע כמה פרטים מה הטלוויזיה החינוכית עומדת

להפיק בתחום השידורים, ואז אפשר יהיה להגיב על מכלול התוכניות.

היו"ר מי קלי י נר;

אני מקווה שנגיע לזה, אם הזמן יאפשר זאת.
ח' פורת
שמענו כאן בשורות טובות על רקע תחושה קשה שאני מתהלך אתה תקופה ארוכה, ושהיו

לה גם עדויות בשטה, שהמערכת אינה נערכת כראוי לנושא הזה ברדיו, שלא לדבר על

הטלוויזיה.

לפני מספר חודשים היתה לי פגישה עם אמנון נדב, מנהל הרדיו. קרוב לשנה אני

מתהלך עם המיושבה, וגם עם הנסיון לגבש את הדברים האלה בצורה מעוצבת של ערוץ שידור

ליהודי ברית-המועצות, פה בארץ, עם הפוטנציאל האדיר שקיים. אחר-כך אוכל להביא

בפניכם תוכנית מפורטת שלמה שגיבשנו בענין הזה עם אנשים, עם תוכניות ועם דברים.

אבל כשנפגשנו עם אמנון נדב התוודענו לבעיות שבין משרד החינוך לבין משרד התקשורת,

והוא העריך שזה ענין של לפחות שנה - שנה וחצי כדי שהדבר הזה ייצא לפועל. ואז,

בצר, חשבנו שאם לא יהיה מנוס, נצטרך לעשות את זה אפילו על בסיס של ערוץ פרטי,

בסגנון של ערוץ 7, מפני שיש פה ואקום שזועק לשמים.

בכל מה שנוגע לרדיו, אין ספק שיהיה ערך לדברים רק אם הם ייעשו באופן

אינטנסיבי ורצוף, ולא תוכנית זעיר פה זעיר שם, שתכביד על שומעי עברית מצד אחד,

ומצד שני גם לרוסים לא תתן את המקום שאליו הם יוכלו להתחבר באופן רגיל.

אני שמח מאד לבשורות שנתבשרנו כאן, ואם מדובר על לוח זמנים של 3 חודשים, הרי

יש לפנינו דבר גדול.
א' הראל
בטלוויזיה אנחנו מוכנים להתחיל לשדר כבר מחר בבוקר למרכזי קליטה.
ח' פורת
אני רוצה להעיר כמה הערות. 1. כללית. כולנו עדים לתחלואים של הרדיו ושל

הטלוויזיה הישראלית. לפעמים יושבתי לעצמי שאילו היינו צריכים לקחת את התוכניות של

הטלוויזיה הישראלית ולשדר אותן לברית-המועצות, יכול להיות שהיה יוצא שכרנו



בהפסדנו בכמה תחומים. אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד מחתחלואים האלה ולא להביא

אותם אל העולים. אני לא מציע תוכניות בנאליות, אבל התקשורת צריכה להיות תקשורת

שביסודה היא חיובית, ציונית ויהודית. יש מקום לרקן קלקולים ועיוותים שהיום אנחנו

מכירים אותם מתוך המערכת הפנימית שלנו. מוטב להתחיל מחדש וללמוד מהשגיאות.

2. אני חושב שצריך לעשות מאמץ גדול לשלב את עולי ברית-המועצות עצמם בתוך

המערכת, גם בתחום האמנות והרזרבות. יש לנו היום לא מעט אנשים עם כשרון ועם נסיון,

אבל לעתים לא קל למצוא אותם. פה צריך להיות איזה שהוא מקום שאליו הם מתנקזים.

אלה יכולות להיות תוכניות דראמה, בידור וכדומה. חשוב מאד שלא נשדר רק מה שיש לנו

ביד.

3. תעסוקה, מגורים וחינוך - שלוש הבעיות האקוטיות המציקות לעולים. בוודאי

שיש פה פלח שיווק, שאני מעריך שתוך פרק זמן קצר גל כזה יכול מבחינה כלכלית לעמוד

על רגליו. אבל מפני שאנחנו עוסקים פה בדברים בסיסיים ביותר, בקלות אתה יכול

ליצור מצב שבו הרדיו יהיה מוצף בפרסומת שטחית מאד.
א' מקל
זאת לא הכוונה.
ח' פורת
דרושה פה הרבה עשייה חכמה של אנשים מוכשרים, עם קצת הומור, שפשוט יוצרים יריד

תעסוקה ומגורים קבוע. זה גם יכול להיות שכרו בצדו מבחינת המפרסמים, אבל הפרסום

צריך להיות שוטף ולא בסגנון מלאכותי המוכר לנו מהרדיו ומהטלוויזיה. פה צריך

להיות משהו חי.

אני חושב שהתוכניות ברדיו מחייבות הרבה מחשבה, מפני שהעולים נמצאים גם בדרכים

וגם במקומות העבודה. כלומר, הרדיו יכול להיות צמוד אליהם, ופה באמת יש אפשרות

לעשות צעדים משמעותיים ביותר מבחינת קליטה.

מה שנוגע לטלוויזיה, זה כלי אדיר שיכול להתמודד עם השאלות האקוטיות של

תעסוקה, מגורים וכיוצא באלה. יש לך פה אפשרויות ליצור תעסוקה, לחבר דברים.

לאוצר יש פה מחשבה מעוותת, בייחוד כשאתם אומרים שהדברים האלה לא יעלו לאוצר בכסף.

יכול להיות שהאוצר עושה חשבון שאותם רווחים שהוא היה יכול להפיק מרשות השידור

יהיו יותר מצומצמים כעת. לעניות דעתי, בענין הזה צריך ללכת בעוצמה כדי לפצח את

ההתנגדות של האוצר ולהתחיל לשדר מחר בבוקר, ושמענו שזה אפשרי. אם אנחנו לא נגרום

לכך שזה יהיה מחרתיים, גם אנחנו אשמים בכך.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה. אני אסתפק בכמה הערות קצרות. אני רוצה שנזכור שאנחנו מדברים על

פרוייקט זמני. יש לי תחושה שכאשר אנחנו מתחילים, רוב אוכלוסיית היעד שלנו היא

דווקא אוכלוסיית הגלים הקצרים ולא אוכלוסיית הגלים הבינוניים וה-FM, וחבל, כי רוב

מבקשי העליה לישראל נמצאים היום בברית-המועצות ולא בישראל. צריך לזכור עוד דבר,

ואיש לא הזכיר אותו פרט לסגנית השר בקריאת ביניים, והוא שגם המבצע הזה צריך

להסתיים. הרי הם לומדים 6 חודשים באולפן ואנחנו מעוניינים שמהר ככל האפשר הם

יצטרפו לאוכלוסיית שומעי ודוברי עברית. לכן, המושג "עברית קלה" שאנחנו זוכרים

אותו מימים רחוקים ברדיו ובטלוויזיה, הוא בעיני חשוב לא פחות מאשר השפה הזרה. כי

אורך חייה של עברית קלה צריך להיות, אם הכל יילך כשורה, אפילו יותר מהרוסית לגבי

הגל הזה שיבוא הנה לשנתיים - שלוש - ארבע, ובסופו של דבר יעברו כולם לעברית.

לכן, כשאני ראיתי שידורים ברוסית המלווים את גל העליה, ראיתי יותר את הגלים

הקצרים. ראיתי יותר אותנו מגיעים ללנינגרד, למוסקבה ולנובוסיבירסק, בפריסה ששום

סוכנות, גם אם היא השלח מאות שליחים, לא יכולה להגיע לכולם, להדריך אותם, ולעדכן

אותם.
ח' פורת
אתה רואה את nr כאותו ערוץ?
היו"ר מ' קליינר
לאו-דווקא. חלק מהשידורים יכולים לשמש בשניהם. אם אתה מלמד עברית, אתה יכול

להשתמש בזה בשני הדברים. אנחנו היום משדרים 5.5 שעות, כמו שאמרת. דווקא פה

הייתי מכניס את טובי האנשים, חדשים, עם ירודות, עם אמוציה ועם הדרכה פרקטית לעם

שנמצא בדרך עם ה"פקלאות". וכל עוד עיקר המשקל שם, היה צריך לשים את עיקר המשקל על

ה-1.2 מיליון איש שיש להם כבר אשרות יציאה לישראל, על המאות אלפים שבדרך משם,

ופחות משקל על ה-150,000 איש שכבר נמצאים פה אתנו, שבעוד כמה זמן נקווה שיהיו

בעברית קלה - יחד אתם להגביר את המשקל הנה. כך אני רואה את זה וכך הבנתי שרואה

את זה יעקב קדמי. אם הוא לא ביטא את זה, אני רק יכול להביע את הפתעתי.

אני לא מבין את המשיק של ערוץ נוסף בטלוויזיה, ואני שמח שזה נאמר כאן על-ידי

חבר-הכנסת חנן פורת, כל התירוצים המסתוריים, החצי-מסתוריים, ואני שמח אם אנחנו

נבקש את הערוץ הנוסף.

נושאים נוספים שהייתי שוקל. אני מאד שמח על ההחלטה שיהיה תרגום של "מבט".

אני חושב שצריך לשקול בשלב ראשון אולי ליגת כתוביות ברוסית גם לסרטים, או בחלק

מתוכניות הבידור והסרטים. אם לא כתוביות בידור, אולי תרגום סימולטני דרך רשת

רדיו, בשעות שבלאו-הכי יש צפיה חזקה ב"מבט". כלומר, צריך לשקול שמ-9 עד 11 או עד

12 בלילה לתת תרגום סימולטני לכל שידורי הטלוויזיה, או הסברים ברדיו. במשך הזמן

יהיו הרבה אנשים שכבר יבינו את "מבט" בעברית אבל עוד לא יוכלו לקרוא תרגום בגוף

הסרט בעברית. זה לוקח הרבה יותר זמן עד שאתה מסוגל לקרוא תרגום בגוף הסרט. יכול

להיות שבשלב מסויים יהיו כאן למעלה ממיליון בני-אדם שצריך יהיה לתת להם את השירות

הזה. צריך לאפשר להם לקרוא ברוסית, לפחות כמה שנים. גם את זה צריך לקחת בחשבון.
א' גורדון
אני רוצה להעיר הערה לאנשי רשות השידור, והיא נאמרת מבחינת הקונספציה

הלאומית. כשסגנית השר גאולה כהן התחילה לדחוף את הנושא בעקשנות שלה, התחלנו

בנקודת אפס. ב-2.9 היתה ישיבת קבינט לענייני קליטה, שבחלק מסויים שלה אנשי רשות

השידור העלו בצדק את הענין התקציבי. התקבלת שם החלטה שאומרת שבמסגרת שינוי סדרי

העדיפויות הלאומיים צריך להירתם למאמץ הלאומי לקליטת העליה על-ידי הגברת שידורים

לעולים במסגרת התקציב הקיים.

אני רוצה לומר לכם: כל הכבוד, מפני וגיזה הישג גדול במבנה החברתי הפרובלמטי

שלנו. זו דוגמא לצורת העבודה לגופים במשרדים אחרים. אם לא יהיה כסף, סדרי

העדיפויות צריכים להיות אחרים.

הערה שניה מתייחסת לדברים שאמר חבר-הכנסת עוזי ברעם. אני בהחלט מקבל את

הרעיון של ישראלים ועולים, אבל אני רוצה להסביר אווזה מזווית נוספת, אני מאד מפחד

שהאופוריה - ואני מדבר על השנתיים הקרובות. - תיחלש ותלך והבעיות האובייקטיביות

יהיו קשות יותר. אנחנו מוכרחים להעלות בחברה הישראלית, דרך כלי התקשורת, את כל

הנושא הזה בזווית ההסטורית, הלאומית והציונית. צריך לחשוב על כך מהבחינה הזאת,

משום שהמצב הולך להיות הרבה יותר קשה, המתחים יהיו יותר קשים, ואין כלי אחר בחברה

מודרנית, חוץ מהכלים אשר עומדים ברשותכם, שאתם נוכל לתקוף את הבעיה הזאת.

חזרתי כעת מברית-המועצות. אני ממש מתלהב מהרעיון לפתוח ערוץ טלוויזיה למרכזי

הסברה בברית-המועצות. ראשית, הם קיימים. אנחנו חיים בעולם מודרני, וככל שניתן

דגשים הסטוריים, ציוניים ולאומיים לכל המערכת הזאת, אני יכול לראות אלפי-אלפי

יהודים שם שישאבו עידוד מזה ויבואו לכאן. זה לא רק יחזק את הרצון לעלות, זה גם

יחזק את הזהות היהודית. אני מאד מחייב את זת.



הערה לשר האוצר. מצב העליה כמו שהוא היום, מחייב שבירת הביורוקרטיה, וחיזוק

לכך קיבלנו דרך הדוגמא שנתנו לנו כאן אנשי רשות השידור. אני מתנגד שהטלוויזיה

תשלח לאתיופיה צוות שלה יחד עם חברי הכנסת. מאחר שמחר יתקיים דיון על כך, ייתכן

שאני גם אסביר. אבל אני מציע לכם לעשות כן טלוויזיה באתיופיה, מנותק מחברי

הכנסת. משום שכאשר חבר-הכנסת צ'רלי ביטון יגיד שם משהו, כל האווירה היא אחרת.

זה חשוב שתסעו לאתיופיה, אבל מה זה שייך לביקור של חברי-הכנסת האחרים?

אני מאד מחייב את הענין של מרכזי הקליטה. אנחנו ניצור קשר עם יאיר אלוני

בענין הזה.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה להעיר הערה שאולי לא שייכת לנושא, אבל מאחר שאורי גורדון העלה זאת

בזמנו - גוף אמריקאי שלמעשה העביר, או עזר להעביר את היהודים מגונדר לאדיס אבבה -

הוא פנה אלינו ואמר שהוא רוצה שיושב-ראש הוועדה ייצא לשם. אני הצעתי לו לצרף כנגה

חברי ועדה שייצאו לאתיופיה. אנחנו רק לא וחשבנו שזה יהיה נאה שוועדת העליה

והקליטה של הכנסת תצא במימון של גוף פרטי, ולכן פניתי אל יושב-ראש הכנסת. טרם

קיבלתי את תשובתו. באמת תמוה ומוזר בעיני שגוף לא פורמלי במימון של קבוצה

אמריקאית יסע לאתיופיה.
א' גורדון
על כך נדבר בישיבת הוועדה מחר.
א' מקל
הרעיון ללוות את חברי-הכנסת בנסיעתם לאתיופיה עלה בטלוויזיה רק משום שלא

הצליחו במשךד הרבה זמן לארגן נסיעה בטוחה לצורך צילום כתבה או סרט. אני מקבל את

מה שאתם אומרים. נצטרך להתייחס להערה שלכם במלוא כובד הראש. עם זאת, אם נחליט

שזה רעיון לא טוב ללוות את חברי הכנסת, אני מציע שסגנית השר גאולה כהן, שבאחרונה

התמחתה בעניינים אלה, תסייע לנו להגיע למצב שנוכל לשלוח לשם צוות בתנאי בטחון

ואחרים נאותים.
סגן שר במשרד המדע והטכנולוגיה גי כהן
אני מוכנה לסייע לכם.
היו"ר מ' קליינר
לדעתי, ועדת העליה והקליטה אמורה לצאת לאתיופיה, והיא תצא, בלי קשר למשלחת

הפרטית הזו. וכשהיא תצא אולי זה יהיה הפתרון.
א' מקל
הרעיון היה לנצל הזדמנות ולצלם את היהודים שם ולא את חברי-הכנסת.
היו"ר מ' קליינר
זה ברור.

שמענו אינפורמציות חשובות ומעניינות. אני רוצה לשמוע מה קורה בערוץ 2 מפי מר

טוקטלי, מנהל ערוך 2. בבקשה.
א' טוקטלי
כשמדברים על ערוץ שלישי ועל ערוצים נוספים, צריך לזכור שיש לנו בעצם

אלטרנטיבה ותוספת לערוץ הראשון, וזה באמת ערוך 2, שקיים, פועל ומשדר. אין ספק

שיש לו פוטנציאל של זמן ואפשר היה לתת בו כבר היום שורה של מענים לבעיות

שמתעוררות, שזו בהחלט אחת המרכזיות שבהן.

אני חייב לציין שהיינו ערים לחשיבותו של נושא העליה והקליטה עוד לפני זמן,

ובמשך השנה האחרונה הקדשנו מספר פעמים זמן ומשאבים ומאמצים לצורך שידור תוכניות

שעוסקות בעולים, עליה וקליטה. אתן רק שתי דוגמאות. בתוכניות ראש השנה היה קו

מנחה, מקשר, בין התוכניות השונות ועסקנו בנושא הזה. בחנוכה הקצינו זמן להדלקת

נרות מדי יום שהודלקו על-ידי עולים חדשים מגלויות שונות, יחד עם ישראלים ותיקים,

כאשר הרעיון היה ליצור המרושה לתהליך הקליטה שצריך להיעשות, ושנעשה, והבאנו כמה

דוגמאות, וגם היכרות קרובה יותר לציבור הישראלי עם הגלויות השונות.

מטבע הדברים, באמצעים שעומדים לרשותנו, עשינו את זה מעט מאד. מרגע שניתנה

הדחיפה על-ידי סגנית השר גאולה כהן וניתן האות, עשינו כל מאמץ כדי ליצור מצב שבו

אנחנו לא מסתפקים רק בתוכניות חד-פעמיות, אלא ליצור תוכנית קבועה. אנחנו גיבשנו

תפיסה של תוכנית יומית שבה, על-פי דעתנו, באמת יש צורך, כפי שהוצג כאן גם על-ידי

חבר-הכנסת ברעם, להתייחס הן לעולים והן לחברה הישראלית. צריך לזכור שיש פה

תהליכים חברתיים-תרבותיים-כלכליים מרחיקי-לכת, וכשם שאנחנו צריכים לעשות כל מאמץ

כדי לסייע לעולים החדשים להיקלט ולהכיר את החברה שלתוכה הם נכנסים כעת, אין ספק

שגם צריך לעשות את הדבר הזה לחברה הוותיקה מוחשי יותר, קל יותר, ברור יותר וקרוב

יותר. לכן, על-פי תפישתנו, נכון היה לשדר תוכנית שיש לה שני קהלי יעד. בשום פנים

ואופן לא רצינו לעשות תוכנית שתהיה רק "גטו" לעולים חדשים על המסך, אלא תוכנית

שבה גם העולים החדשים מוצאים בה את ביתם ורואים תוכנית שלהם, אבל גם הצרכנים

הוותיקים רואים את התוכנית הזאת כתוכנית מעניינת עבורם, ובצורה כזאת לקרב את נושא

העליה ואת העולים עצמם אל החברה הוותיקה. אנחנו חושבים שיש דרכים שונות להתמודד

עם הענין הזה ואפשר בהחלט להציג גם את העולם החדש של הצופה העולה בכל מיני כלים

אמנותיים, דראמטיים, תעודדים, ואפשר יותר מזה - גם ליצור ולהמחיש דרכים

לשיתוף-פעולה יצירתי בין ותיקים ועולים.

יותר מזה, חשבנו שהתוכנית הזאת צריכה לדבר לא רק על הנושא אלא גם להיות מודל,

שיכול להיות ראוי לחיקוי בקטעים אחרים של החברה הישראלית, של שיתוף-פעולה בין

עולים חדשים לבין ותיקים. על-פי המודל שאנחנו גיבשנו, התוכנית הזאת צריכה להיות

מופקת על-ידי צוות ישראלי ותיק, כמובן, יחד עם עולים חדשים. אנחנו משוכנעים שאפשר

למצוא בארץ מספיק אנשים מוכשרים שיכולים להשתלב בעשייה עצמה ובתוכנית עצמה.

התוכנית, כאמור, מגובשת רעיונית, והבעיה היא, כמובן, היישום שלה. למרות

שבמונחים של רשות השידור מבחינה כספית אפשר היה לבצע את היישום תוך תקופה קצרה,

על-פי התנאים התקציביים שבהם פועל ערוץ 2, אין שום אפשרות להסב כספים קיימים

לנושא הזה, מאחר שאין כספים קיימים. הכספים הקיימים לא מיועדים להפקת תוכניות

מהסוג הזה. אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה. הקבינט לענייני עליה הציע לשר

האוצר, על-פי המלצתה של סגנית השר גאולה כהן, להקצות 2 מיליון שקל, ואתמול הוא

חזר על כך באופן נחרץ ונמרץ יותר. האוצר הבטיח לשקול את הענין. ברגע שיינתנו

המשאבים, נוכל תוך פרק זמן קצר לבצע ולשדר תוכנית מהסוג הזה. אין לנו ספק שהיא

חשובה. אין לנו ספק שזה כלי חשוב ביותר שיכול לתת שירות חשוב ביותר גם לעולים

החדשים וגם לחברה הישראלית בכללותה.

לכן, מאד חשוב לנו שוועדת העליה והקליטה תתן גיבוי וחיזוק להחלטותיה של ועדת

השרים לענייני קליטה, באופן שהאוצר ייענה לתביעות אלה, ואנחנו בהחלט נודה על כך

ונבצע את הדברים ברגע שהמשאבים האלה יועמדו לרשותנו.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה. גבי אפרת סוקולוב, מנהלת המה' למוסדות חינוך בטלוויזיה החינוכית,

בבקשה.

אי סוקולוב;

אנהנו נערכים כרגע עם 3 צוותים. הקמנו שני צוותים חדשים שמיד אתייחס לעבודה

שלהם, וצוות שלישי שפועל מזה שנים. אנהנו מפיקים כרגע תוכנית במסגרת הקיימת,

וזאת המסגרת של קשר משפחתי. אני מתחילה מזה, משום שזה מתחבר ישירות להצעתו של

חבר-הכנסת עוזי ברעם.

במסגרת "קשר משפחתי" כבר עשינו תוכנית ניסוי שעוסקת בבעיות חברתיות של עולים

חדשים. המטרה היא לתת כלי התמודדות לעולים עם הבעיות שהם נתקלים בהן כשהם מגיעים

ארצה, בעיקר עם הבעיה המרכזית של אי-מימוש הציפיות שלהם באופן מיידי. אנחנו

רוצים להגיע לתוכנית אחת בשבוע מהסוג הזה במסגרת "קשר משפחתי".
י' כהן
אגב, בתוכנית עצמה ישתתפו עולים חדשים.
אי סוקולוב
כן. באשר לשני הצוותים האחרים - צוות אחד יעסוק בחדשות לעולים והצוות השני

יעסוק בהקניית השפה העברית. מהדורת החדשות לעולים תהיה מהדורה קצרה, ישירה,

שתשודר 4 פעמים בשבוע בבוקר ואחר-הצהריים. הכוונה היא שבבוקר ישדרו את החדשות

באולפנים. המהדורה תעסוק גם בתכנים שכולנו מזכירים אותם כל הזמן, שנוגעים

לאזרחות, ארץ-ישראל, מדינת ישראל וההסטוריה שלה. התוכנית של החדשות תשמש גם במה

לעולים. יהיו בה גם שתי דקות של עברית קלה, ופה ושם מלים ברוסית. אנחנו מקווים

שהתוכנית תשודר מחנוכה.

צוות אחר בונה כעת תוכנית להוראת העברית. כאן הכוונה ללמד עברית בגישה

קומוניקטיבית, אבל סיסתמטית. בחודש ינואר יהיה ה"פיילוט" הראשון ואנחנו מקווים

שכעבור חודשיים נוכל כבר לשדר את התוכנית. היא תשודר פעמיים בשבוע, בבוקר,

ושידור חוזר אחר-הצהריים.

גם התוכנית הזאת תכלול תחומי ידע של הלשון, תרבות, גיאוגרפיה והסטוריה, חגים,

לווה שנה עברי. בקיצור, טיפול בצד הלשוני, החברתי והתרבותי.

במקביל קיים אצלנו הומר שהוכר כחומר שיכול לעזור, והוא מתאים לשרת את

האוכלוסיה, עד שיש דברים אחרים, וזה "עברית בסימן טוב", תוכנית ישנה שאותה אנחנו

לא משדרים כמובן באוויר ואנחנו מספקים אותה לאולפנים ויש לה דרישה מאד גדולה.

העולים אוהבים מאד את התוכנית הזאת. יש בעיה אתה, שהיא כבר לא ישראל של היום,

אבל מבחינת הוראת השפה היא משרו1ת את המטרה. עד כאן הדיווח על מה שאנחנו נערכים

ועושים.

מאחר שאנחנו עובדים בנושא של קליטת עליה לא רק מול עולים מבוגרים אלא גם מול

עולים ילדים, אנחנו תירגמנו לרוסית, בעזרת הג'וינט, 50 סרטים מהסדרות שהפקנו.

הסרטים האלה נמצאים כבר בברית-המועצות. במקביל אנחנו מדריכים את המורים להשתמש

בתם כמורים קולטי עליה. בסך-הכל יהיו השנה 70 סרטים מתורגמים לרוסית.
עי כהן
אני רוצה שיובן שהסירוב של האוצר לאשר ערוץ שלישי הוא לא משום שהוגשה בקשה

לשדר בערוץ שלישי לעולים. יש להם התנגדות עקרונית להתחלת השידורים בערוץ שלישי.
ש' בורוכוב
ארגוני העולים שאנחנו מייצגים אותם, שמחים כמובן על הרחבת השידורים בשפה

הרוסית. ברור שלא 20 דקות ולא 50 דקות יענו על צורך השעה, אבל אני רוצה לדבר

בזהירות מסויימת על המעבר ל-18 שעות שידור לעולים, כאשר ייתכן שצריך להיות שלב

ביניים אהד או שניים כדי לראות מהי בעצם המטרה. אם המטרה היא להביא לכך שהעולים

יעברו כמה שיותר מהר משידורים ברוסית לשידורים בעברית, השוב מאד לדעת מה יהיה

התוכן של התוכניות האלה. ברור שיהד עם הלמידה, אקטואליה ומושגים, העיקר הוא

לימוד השפה העברית. ופה נשאלה שאלה. אני גם הושב שבתוכנית בשפה הרוסית כדאי

לשלב גם עברית קלה. זה יכול להיות הדשות ברוסית ואחר-כך להגיד את אותן ההדשות

בעברית. שיהיו כפילויות גם במושגים, גם ביהדות וציונות.

אני לא יודע על-חשבון מה זה יבוא, אבל חשוב מאד להרהיב את השידורים

לברית-המועצות. צריך להבין שמה שקורה היום בברית-המועצות זה לא רק תהליך עצום של

יציאה משם, אלא תהליך עוד יותר עצום של מציאת השורשים ומקורות בברית-המועצות. כפי

ששמענו, 1.2 מיליון איש הגישו בקשות לאשרת יציאה, ואף אהד לא יודע בדיוק כמה

אנשים עוד יגישו בקשות, משום שבמשך דור אהד או שניים יש הרבה מאד יהודים שרק

הצליהו לשנות את רישום הלאום שלהם בדרכון, אבל הם נשארו יהודים לכל דבר. לפי מה

שקורה היום בברית-המועצות, התהליך הזה יתחזק ויותר ויותר אנשים ירצו לעלות

לישראל, ולכן הובה ממש להגדיל את מספר שעות השידור לברית-המועצות.

הוזכרה כאן התוכנית "עברית בסימן טוב". גם אני למדתי עברית מהרבה מאד

תוכניות בשפה קלה, בשילוב ישראלים ותיקים עם עולים הדשים. אני מציע לא לעשות

"גטו", כפי שהוזכר פה, רק של השפה הרוסית.
היו"ר מ' קליינר
אני מודה לך על הדברים שאמרת וגם על התוכן, שאני מסכים אתו, כידוע לך.
א' מקל
בקשר לשתי ההצעות של יושב-ראש הוועדה ושל מר בורוכוב. בנושא השידורים

לברית-המועצות, אני מודה שעד לרגע זה איש לא אמר לנו שיש שם הסך, למרות שאני רואה

את מר ברטוב לעתים תכופות. אבל אני אזמין את דוד ברטוב ואת יעקב קדמי, אשאל אותם

מה צריך לעשות, ונפעל על-פי ההמלצות שלהם.

לקחתי לתשומת-לבי את דברי יושב-ראש הוועדה בענין עברית קלה, ונשלב את זה

במסגרת אותה הרשת לעולים.

אני הושב שגם הרעיון שהעלה חבר-הכנסת עוזי ברעם הוא טוב, לעשות סדרה קומית,

או "סיטיואיישן קומדי". אנהנו נהפש מישהו שיכתוב לנו.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 14:00

קוד המקור של הנתונים