ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/11/1990

קליטת עולים מאתיופיה - דיון בהצעה לסה"י של חברי הכנסת; י' ביבי. צ' ביטון. א' גמליאל. ה' מחמאמיד

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 113

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

מיום שלישי. י"ח בחשוון התשנ"א - 5 בנובמבר. 1990. בשעה 12.00

נכחו;

חברי הוועדה;

מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

י' ביילין

ע' ברעם

י' צור

י' צידון

י' שפרינצק
מוזמנים
צ' ביטון

א' כהן - משנכ"ל משרד הקליטה

מי גן - סמנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

פ' אלדר - עוזרת למנהל המרכז ליעוץ ומידע תעסוקתי, שירות התעסוקה

נ' בן-צבי - ממונה על השמת נשים ועולים חדשים, שירות התעסוקה

הרב י' הדנה- הרב הראשי לש יהורי אתיופיה

ב' יאלאו - קס

י' תמייט - קס

א' ביינה - פעיל העדה האתיופית

הי נח - רכז עלייה, וונ'ס

ש' מולה - אחראי בנושא יהדות המצוקה, ווניס

א' גולדברג - מנהל עמישב, חברה המבצעת תכניות למען התאיופים

ר' אלעזר - יו"ר ארגון גג של עולי אתיופיה

א' מסלה - ארגון גג של עולי אתיופיה

אי יורדאי - ארגון גג של עולי אתיופיה

אי ביטו - ארגון גג של עולי אתיופיה

י' שטרול - מנהל המחלקה לעלייה וקליטה, הוועד הפועל של ההסתדרות

מזכירת הוועדה; ו' מאור

קצרנית ; ש' צהר
סדר היום
קליטת עולים מאתיפיה - דיון בהצעה לסה"י של חברי הכנסת:

י' ביבי, צי ביטון, אי גמליאל, ה' מחאמיד.



קליטת עולים מאתיופיה - דיון בהצעה לסה"י של חברי הכנסת;

י' ביבי. צ' ביטון. א' גמליאל. ה' מחמאמיד
היו"ר מ' קליינר
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה ומקדם בברכה את כל הנוכחים. אנחנו

מקיימים היום דיון בנושא קליטת עולים מאתיופיה, בעקבות הצעה לסדר היום שהועלתה

על ידי מספר חברי כנסת.

כמקובל, יעלה את הנושא חבר הכנסת צירלי ביטון, שהיה בין חברי הכנסת שהעלו

, את הנושא במליאה.

מדי פעם אנחנו דנים בעולי אתיופיה. לעתים אנחנו שומעים בשורות טובות,

לעתים בשורות פחות טובות. אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה בה נדמה לנו שאנחנו בדרך

לשמוע בשורות טובות יותר בע''ה. כל אחד מבין שהמצב בו שרויים 17 אלף איש סביב

בנין הנציגות שלנו באדיס אבבה, ויש אומרים שמצויים שם 20 אלף איש, לא יכול

להימשך כפי שהוא. ואנחנו מקווים שכולם יעלו אלינו מהר ככל האפשר.

מאז הועלתה ההצעה לסדר היום בנדון במליאת הכנסת חל שינוי בתנאים, אבל

הבעיה נשארת אקטואלית עד שנוציא תא אחרון היהודים מאתיופיה במהרה בימינו,

ונאמר אמן.
צי ביטול
אני נזעקתי לנושא בסוף חודש יוני, כאשר חבר הכנסת שלמה הילל הניש הצעה

דחופה לסדר היום בנושא אי קליטת עולים מאתיופיה, ואני הצטרפתי אליו. בשלב

מסויים לאחר מכן הצטרפו חברי כנסת נוספים, וחבר הכנסת שלמה הילל ירד מהנושא,

ואיני יודע מדוע.

כשניסיתי להתעמק בנושא לקראת העלאתו במליאת הכנסת קשרתי קשרים עם העולים

וניסיתי לבדוק מהפרסומים השונים ומהעתונות מה המצב, ואני מודיע לוועדה,

ואמרתי זאת גם במליאה, שנדהמתי להיווכח שהעובדות לא ידועות כלל לציבור. אנחנו

לא מבינים עד כמה מזעזעים הדברים. אילו ידעו כולם רק מעט ממה שעובר היום על

העדה האומללה היושבת בתנאים תת אנושיים באדיס אבבה. אנשים אלה עזבו את בתיהם

בכפרים ובערים והתרכזו באריס אבבה מתון רצון ושאיפה לעלות לארץ, והדבר פשוט לא

קורה.

שמענו שהנצינות שלנו שם מטפלת מדי יום ב--20 עד 25 איש בלבד, בעוד שמאות

רבות צובאים על דלתותיה. האשמתי מעל במת הכנסת את ממשלת ישראל ואת הנצינות של

ישראל באתיופיה בכך שלא רק שהם עושים הכל כדי למנוע עלייתם של היהודים האלה

ארצה, אלא שאפילו לא מנסים לת להם שם את הסיוע הקל שבקלים ואפילו לא מכניסים

אותם לבנין הקונסוליהולא מתייחסים אליהם כאל בני ארם מתוך נסיון להשתתף בסבל

שלהם ולהקל עליהם.

ניסינו ללחוץ על ממשלת ישראל בענין זה. נפגשתי עם ראש הממשלה וניסינו

להשפיע עליו שישלח מפה מקולחת רפואית לאדיס אבבה. אבל בזים נם לחברי הכנסת וגם

ללובי החברתי, ושולחים לשם משלחת רפואית, כפי שהם מכנים אותה, של שלושה רופאים

בלבד. כאשר ניסיתי ללחוץ קצת על ראש הממשלה ולהבין כמה רופאים יש שם, ומה כולל

הצוות הרפואי במקום, הסתבר לי שנשלח לשם רופא אחד בלבד, ואמרו שזה מספיק.

אמרתי במליאלה, ואני חוזר ואומר נם כאן שמדינת ישראל לא מעוניינת להביא

את העולים התאיופים לארץ. אמרתי זאת חד וחלק, ואני עומד מאחורי הדברים האלה.

עוד ניווחכח שהדברים האלה נבונים לאור הידיעות המגיעות אלינו מדי יום. אנהנו

שומעים שיש שם אנטישמיות. שרודפים את היהודים, ושהם שרויים במצוקה אמיתית.



אנחנו יודעים שהנשים והבנות הן טרף קל לשודדים, לאנשים, לפורעים, לגנבים

ונוי. דברים חמורים נואר עובירם על בני העדה הזאת שם.

כשירדתי מהבימה בכנסת חשבתי שאולי אמרתי דברים חמורים שיש בהם משום

הגזמה, וחשבתי שאולי בכל זאת יש רצון טוב איזה שהוא מצד ממשלת ישראל. אבל

אחרי שקראתי את הסידור שהתפרסם בעתון "לאשה" נדהמתי וזועזעתי. זה סיפור על

סוהר אתיופי בבית הסוהר בבאר קובע שעלה לארץ לפני 10 שנים, וחסך אגורה לאגורה

במשך 10 שינם אלה, ועם מעות דלות ועליבות אלה נסע לאתיופיה בכוונה להעלות ארצה

את שתי בנותיו שנשארו שם.

מזעזע היה לקרוא כיצד התייחסו אליו בקונסוליה שלנו באדיס אבבה, עד כמה לא

רצו לתת לו לפגוש את הנציג הישראלי בקונסוליה, איד התעללובו עם סחבת, איד לא

נתנו לבנותיו לעלות ארצה, ואיד עשו שם הכל כדי למנוע ממנו להעלותן לארץ. בסופו

של דבר, כאשר האיש התעקש וניסה להלחם כדי להעלות את שארית בשרו לארץ איימו

עליו בשגרירות, גם הנציג האתיפי הלהודי שעוזר שם לשגריר, וגם השגריר עצמו, שאם

לא יתרהק משם ואם לא יחזור לארץ וישכח מכל הענין אז גם אותו ישאירו שם. זאת

אומרת שגם יהדותו מתחילה להיות מוטלת בספק, אף שהעתונאית מפרטת בצורה הברורה

ביותר שבידיו כל המסמכים הדרושים להוכחת יהדותו ויהדות אמם של הבנות שלו.

בינתיים הוא התחתן- בארץ ויש לו בת גדולה. פשוט התעללו בו.

קטע אהד מהמתפרסם בעתון אני חייב להביא לידיעתכם. אחרי שעבר את כל

התלאות האלה, ואחרי שכמעט וכבר לא האמין שאכן יגיע היום בו יוכל להביא עמו
ארצה את בנותיו, הוא אומר
היום אני מיואש, מי אני בכלל ומה אני לעומת כל

הפקידים החשובים המחליטים אחרתד, ובכד למעשה גוזירם על בנותי גזר דין מוות.

הוא חזר פגוע מהעובדה שהנה פתאום, אחרי עשר שנים של אזרחות ישראלית מלאה

כשבידיו ים מסמכים המוכיחים את היותו יהודי יש מי שמטיל ספק בכד. הוא מוכד זה

שנים כאיש דתי חובש כי3ה, שומר מצוות, משרת במילואים באופן סדיר, חי בצנעה עם

אשתו ובתו היחידה, ודק בגלל שרצה להביא עכשיו את בנותיו מפקפקי ם ביהדותו ועוד

משליכים אותו בבושת פנים מהשגרירות.

בסופו של דבר העתונאית מנסה סבב טלפונים ומדברת עם אותו מיכה פלדמן שנמצא

בארץ, ומנסים לעשות משהו כדי לפתור את הבעיה. ואז מיכה פלדמן אומר שאם אפרים

זלקה יביא מסמך בכתב ידו שבו הוא מצהיר כי הוא יקח את בנותיו לביתו ושהוא

יהיה אחראי לכלכלתן הם יהיו מוכנים לאשר את עלייתן ארצה.

איזה דברים מזעזעים. האם מישהו מעלה על הדעת לעשות דברים כאלה כלפי יהדות

אחרת? מדובר היום ביהדות ברית המועצות שעולה בהמוניה, במספרים מדהימים. האם

מישהו בודק את יהדותם, מעלה ספקות או בודק בציציותיהם? אלפים כאלה מגיעים, ואף

אחד לא מפשיט את מכנסיהם, אף אחד לא בודק מי מהם יהודי, ומי לא. מה פירוש

הדברים האלה? זאת הסיבה שבגללה העליתי את הנושא כהצעה דחופה לסדר היום של

הףכנסת. ואני מודה ליושב ראש הוועדה שהעלה את הנושא על סדר יומה, ובלבד שהנושא

ידון בהרחבה ואנחנו נבדוק את הנושא ונראה עד כמה הדברים חמורים.

עיקר הבעיה היא הגזענות כלפי היהודים האתיופים בגלל צבע עורם. ואם לא די

בזה, אז קרה דבר חמור עוד יותר. בעתון "קול העיר" מיום שישי התפרסמה ידיעה

תחת הכותרת "חשש כמשרד הבריאות - אחוז גבוה מעולי אתיופיה נושאים נוגדני

איידס". הגזענות הזאת אין לה מעצורים ואין לה גבולות. חשבתי לתומי שאיזה

פקידון עלוב מדרגה גי, תסלחו לי שאני מתבטא בצורה כזאת, המציא את הדבר הזה,

והדברים התגלגלו לאחר מכן. אבל לא כד המצב, רבותי. הדברים האלה חמורים. זה

פרסום שהוציא שר הבריאות עצמו, והוא מסתתר מאחורי הידיעה, ואינו אומר במפורש

שהוא היה זח שהוציא את הידיעה הזאת לעתון. השר אולמרט אמר אתמול לעתונאי של
"קול העיר"
מה שידוע לד, ידוע לד. לצערי אני לא יכול להגיב על הידיעה.



מה מסתבר שהוא העביר לראש הממשלה איזה מסמך, שאחוזים ניכרים, אחוזים

גדולים, אחוזים גבוהים של עולי אתיופיה נגועים במחלת האיידס. רבותי, אם זאת

לא גזענות, אני לא יודע גזענות מה היא. ואני אומר לכם במלוא האחריות שאפשר

לבדוק את כל עולי אתיופיה, ואני מוכן לשים את ידי בענין הזה, שאין ביניהם חולה

אני מוכן להתערב, אני מוכן לשים את ידי בנושא הזה, שתהיה בדיקה כזאת. אין

ולא היה דבר כזה.

היתה הכחשה של משרד הבריאות.

צ' ביטון;

לא נכון, לא היתה הכחשה. היום קיבלתי מדובר משרד הבריאות את ההודעה

לעתוגות, שאין שם הכחשה. שאילתא שלי בעל פה בנושא הזה תישמע מחר במליאת הכנסת.

אנל אומל לך באופן החמור ביותר, שעד לרגע הזה אין הכחשה מצד משרד הבריאות.

היו"ר מ' קליינר;

עם כל הכבוד, אני הבנתי שהיתה הכחשה. על כל פנים, אני נאלץ לעזוב את החדר

למספר דקות, ואני מבקש מחבר הכנסת עוזי בלעם למלא את מקומי עד שאחזור. אני

מציע שנשמע תחילה את מל משה נן, ואחל כך את מל אפלים כהן, וכמובן מי שעוד יבקש

להתייחס לנושא.

י ו
מי נז
נשמעו כאן שני דברים. דבר אחד על המצב הכללי, והשני על הטיפול במקרה

קונקרטי מסויים. אילו היו מודיעים לי על כר מלאש הייתי מתעניין ומביא פרטים

מדוייקים הקשורים בטיפול במקרה הקונקרטי הזה.

באת לכאן מבלי שידעת מה הנושא שעל סדר היום?

בוודאי שידעתי מה הנושא, אבל לא ידעתי שיעלו כאן מקרה קונקרטי מסויים

שאיני מכיר את הפרטים שלו.

אני רוצה לומר שהנושא של העלייה מאתיופיה נמצא בטיפול מתמיד ובדאגה

מתמדת ומטופל בלב שלם. אני אישית עובד 34 שנים בעלייה. עבדתי בעלייה מאלצות

מעלביות ואני עובד בעלייה מברית המועצות, ואני יכול ךלהגיד בלב שלם שההשקעה

ותשומת הלב וכוח האדם וכמובן נם הכספים שמקדישה הסוכנות היהודית לנושא של

העלייה מאתיופיה הוא מעל ומעבר לכל היתר. ואני עומד מאחורי כל מלה שאני אומר.

ניתן להוכיח זאת, אם יהיה צורך בכר, בפני בית דין של ההיסטוריה. אני חושב שנם

בני העדה יודעים את זה. אבל זה לא אומר שבכל דבר שאתה משקיע הרבה אתה קוצל

מיד את הפילות.

אני לא מופיע כאן בשם משרד ראש הממשלה או בשמם של אחרים. אבל אני יכול

להגיד לכם שיש כעת מהלר מסויים של המדינה. היתה שם משלחת עם לוברני, והיא

חזרה עם משהו. הנושא הזה הוא עדין, ויש משב חיובי. אבל זה שכולנו עומדים

מאחורי זה שיהיה טיפול בנושא הזה ושאכן משקיעים בזה הרבה, זה בטוח ואני עומד

מאחורי כל מלה שאמרתי.



אשר לדברים הקורים בתוך אתיךופיה, בוועדה תואר איך זה שמאלפיים יהודים

שהיו באדיס אבבה הניעו לאדיס אבבה אלפים רבים וספים מגונדר, שבאו לשם בעקבות

הקשרים הדיפלומטיים שחודשו בינינו לבין אתיופיה. ובבת אחת הגיעו לשם 17 או 18

אלף יהודים, שזה דומה להקמתם בבת אחת של שלושים מרכזי קליטה בארץ. ההתארגנות

והטיפול בהם נעשו במהירות יחסית, אבל מובן שרובם הגיעו לשם באשר מצבם היה קשה.

אינני אמור לתת תשובות לחברי הוועדה באשר למצב הבריאות של האנשים האלה

שם, אנילא מומחה לנושא הבריאות, אבל אני מקלב דיווחים מאנשים מקצועיים. אם אתה

מכניס מאה רופאים למקום זה עדיין לא מבטיח שהחולה יהיה בגלל זה בריא יותר

מאשר במקרה שאתה מביא אליו את הרופא האחד שמומחה בלעיה של החולה.

חשוב להבין מה אורגן בתאי ופיה. מומחה בשם ד"ר אפשטיין שיצא לשם וחזר,

סיפר שאין בכל באפריקה מערכת רפואית כמו זו שאורגנה באדיט עבור היהודים

שנמצאים שם, מבחינת הטיפול, מבחינת החינוד לבריאות, מבחינת ההישגים, ומיד אכנט

לפרטים. בכל אפריקה אין מערכת כמו המערכת הרפואית שיש היום עבור היהודים

באתיופיה. ד"ר אפשטיין הוא מומחה לבריאות הציבור מבית חולים הדסה.

מובן שכולנו מזדעזעים כשאנחנו שומעים שאנשים נפטרים שם. זה לוחץ על כל

המערכת, ויצאו לשם רופאים והתחילו לארגן את המערכת הרפואית.ל חבל שלא הבאתי

לכאן את הרופא הזה, כי אז הייתם משתכנעים בענין. בשביל לתת טיפול רפואי

לאוכלוסיה מסויימת חשוב שתעטיק רופאים מקומיים שמכירים את המחלות האופייניות

המצויות שם, שמכירים את האוכלוסיה ומדברים את שפתה ויכולים להבין אותה.

אחד הדברים שנותרנים ביטוי לטיב הטיפול הרפואי היא עקומת התךמותה. בידי

מספרים המתייחטים לחודשים אפריל עד אוקטובר. בחודשים האלה מתו שם 156 איש,

כאשר בחודש הראשון או בזה שאחריו היתה התמותה גדולה יותר, כי באותו חודש הגיעו

רבים לאדיט, ביניהם חולים, זקנים ותינוקות שזה עתה נולדו ושלא יכלו לעמוד

במאמץ, באוקטובר נפטרו 3 איש. המספרים מעידים על כך שבתקופה הזאת נעשה משהו

בתחום הבריאות והטיפול באנשים. הירידה בתמותה היתה הדרגתית אבל בטוחה.

צ' ביטון;

מדובר ב-8 או 9 איש המתאים שם מדי יום.

מ' נן;

156 איש נפטרו שם בין החודשים אפריל עד אוקטובר 1990.

אני רוצה להוסיף שבמקום ישנה מרפאה, מצויים שם 5 רופאים מקומיים קבועים

שכל אחד מהם מקבל מדי יום 50 איש.

צי ביטוז;

אתה רוצה להגיד שרופא מסוגל לטפל ב-50 איש ליום? האם שלושה רופאים

מטפיקים בשביל אוכלוטיה של 15 עד 20 אלף בני אדם? ורופא אחד מהארץ נוטע לשם,

חוזר ומספר שהכל שם בסדר.

מ' נן;

בוצעו שם מבצעים. מצב של צפיפות ותנאי מגורים גרועים, וכזה המצב שם,

מביא אתו גם תחלואה. נעשו פעולות מיוחדות כדי להתגבר על המצב. גוייסו אחיות

מקומיות לטיפול באנשים. אחת עוטקת בחינוך לבריאות הציבור; שניה מארגנת

סייעניות שמבקרות אצל המשפחות כדי לראות אם יש חולה ולהביאו למרפאה. הדברים

האלה נעשים שם. כאשר משפחה באה ע ל מנת לקבל את הטיוע הכטפי החודשי שלה, היא

מביאה עמה את הילדים העוברים שם בדיקה ומקבלים עזרה רפואית לפי הצורך.



נוצר גם קשר עם מערכת הרפואה האתיופית. לכל האוכלוסיה הזאת שם ניתנו

חיסונים רציניים ביותר לדברים החמורים ביותר. ההמלצה של המשלחת שאליה אתה

מתייחס היה לשלוח לשם שני רופאים. האחד - רופא פנימי כללי הבקי גם במחלות

המקומיות; והשני - רופא ילדים. חזר כעת הרופא הזה, ויצא לשם הרופא השני. רופא

נוסף עומד לצאת לשם בעוד שבוע, רופא שמכיר את הבעיות באתיופיה מפני שעבד שם

כיועץ מטעם האו"מ כנראה.

העובדה שהתמותה בקרב היהודים האלה באדיס ירדה לשליש מהתמותה הממוצעת

בתאיופיה מעידה על כר שבתחום הרפואי נעשה שם דבר גדול,

ברגע שהאנשים האלה יעלו לארץ כל הענין ימצא את פתרונו האמיתי. אנחנו לא

מעוניינם בהקמה או בביסוס קהילה יהודית באדיס אבבה. אלא שיש דברים שנכפים

עלינו בתוקף המציאות שם.

אני יודע שמדינת ישראל. על זרועותיה השונות, מטפלת בקבלת רשות לעלייתם

של יהודים אלה לארץ. אילו היה הדבר תלוי בסוכנות היהודית, אזי היא היתה מעלה

ארצה את כל 17 או 18 אלף היהודים ששם תוך חודש אחד, כשם שהיא מביאה ארצה מדי

חודש 20 אלף עולים מברית המועצות.

קי ברעם!

הגיע לידי הנוסח המדוייק של הודעת דובר משרד הבריאות, ואני חייב לומר

שבסך הכל זה מאשר את מה שאמר חבר הכנסת ביטון לנבי הכחשה טוטלית. ההודעה מדברת

באופן ריגל על מקרה האיידס. בהודעה נאמר, כי משרד הבריאות אל בדק מעולם קבוצה

של תושבים או של עולים (מבחינת מוצאם). מדיניות המשרד מאז שוקמו 7 המרכזים

בשנת 1985 היתה, והינה נם היום, שהבדיקות נעשות לכל מי שפונה לאחד המרכזים

ומבקש להיבדק. הבדיקה הזאת אינה דיסקרטית ומאפשרת גילוי החולה על מנת להמשיך

לעקוב אחריו ואחרי הסביבה. נוסף על כד נבדקות כל מנות הדם הנתרמות בארץ מאז

אותה שנה, ונם זאת על סמר אזהרת התורם שהדם נבדק לאיידס. באותם מקרים בהם

נמצא מימצא חיובי מועברת הודעה מתאימה לרופא המחוזי.

פה יש הבהרה רגילה באשר לפרוצדורה שלפיה נוהג המשרד לגבי חולי איידס, אבל

אין התייחסות ספציפית לידיעה שהופיעה ב"קול העיר".

יי צור;

מי הגורם שאחראי לקיומם של היהודים האלה באדיס אבבה?

מ' נן;

יש פעולה מתואמת בין הסוכנות היהודית והג'וינט, שהקימו עמותה בשם עלמי"א,

עמותה למען יהודי אתיופיה. חלוקת העבודה בין שני הגורמים האלה היא. הג'וינט

באמצעות העמותה עוסק בטיפול וסיוע כספי חודשי וכן בטיפול בילדים ובטיפול רפואי

בכלל. הסוכנות היהודית, באמצעות השגרירות, מטפלת בעלייה, בטיפול במשרד הפנים

ובכל הפעילויות הדרושות להעלאת היהודים ארצה. היות הודבר נעשה בתוך חצר

השגרירות, הקונסול הוא המפעיל את שתי היחידות, ועוסק בהעברת הכספים לפעולה

הישירה. לאנשים הנמצאים שם כדי לטפל ולסייע אין נציג בכנסת, ואנחנו נותנים את

החשובות בשמם.

י' צור;

אני מבקש לדעת מי והיכן מחליטים כמה אנשים מעסיקים באדיס, האם פותחים או

לא פותחים שם בית ספר בשביל הילדים, כמה כסף נותנים לכל משפחה למחייה לחודש,

והאם הכסח הזה מספיק למחייתה, או לא? מי מקבל את כל ההחלטות האלה?



ש' נן;

במדינת ישראל זו הסוכנות היהודית.

י' צור;

תסלח לי, אתה על השאלה שלי, אתה מוזמן לוועדה של הכנסת. תפקידה

של הכנסת לבקר את הרשות המבצעת, ואני מבקש לברר מסגיר דברים. הסוכנות היא

האחראית על זה, ואני שואל מדוע זה צריו להכות חמישה חודשים עד שמשלחת של

רופאים תצא לשם. האם לא ידעתם ש-17 אלף יהודים באים לאדיס, והאם לא ידעתם שהם

זקוקים לרופאים? ומה הסיפורים האלה שהם צריכים רופאים מקומיים? האם הבאנו ארצה

רופאים מאתיופיה לטפל בעולים שהגיעו משם? האם יש לן מושג איזה ידע הצטבר בארץ

על המחלות של יהודי אתיופיה?

הוועדה רוצה לדעת מי הגוף שאתו היא צריכה לברר פרטים אודות הטיפול

ביהודים היושבים היום באדיס אבבה.
היו"ר מי קליינר
למעשה אנחנו מקיימים בירור בנושא שהזה עם גופים מספר. הסוכנות היהודית

נושאת בהחלטת באחריות שלה, אבל יש גוף נוסף שבזמנו טיפל בנושא הזה מטעם משרד

ראש הממשלה, ומאז כינון היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה משרד ההוץ או הנציגות

שלנו שם אחראים גם לטיפול בנושא הזה- ואנחנו מקבלים דיווחים מכל הגופים הללו,

כל אחד בתחום האחריות שלו, כאשר המציאות המיוחדת של המשטר באתיופיה גורמת לכך

שדברים מסויימים צריכים להעשות בצורה קצת אחרת. מכל מקום השאלה של חבר הכנסת

צור לגיטימית, ואני מניח שמר גן ישיב עליה.

התשובה היא שלא חיכו 5 הודשים לצאת המשלחת הרפואית לשם. אותו רופא שנקרא

"משלחת" היה שם גם חודש יוני השנה.

י' צורי;

יכול להיות שמחר יפתחו השערים של אתיופיה ו-20 אלף יהודים יעלו ארצה. אני

שואל אותד כנציג הסוכנות היהודית אם יש לכם תכנית מפורטת שלפיה יתחיל מזור

הטיפול בהם, כולל הכיסוי הכספי שלו, כולל מרכזי קליטה ל-15 עד 20 אלף יהודים.

אותי לא מעניין מה יעשו אתם. קודם כל שיעלו אותם ארצה, ומצדי יכולים

להביא אותם ליד משרד ראש הממשלה, אבל קודם כל שיביאו אותם ארצה. מה יהיה אתם

אחר כד? על זה נגיש אחר כד הצעה דחופה לסדר היום.

ע' ברעם;

מדוע, לדעתד חבר הכנסת ביטון, הם לא באים?

צ' ביטון;

משום שממשלת ישראל לא מעוניינת שהם יבואו. זאת האשמה העיקרית שלי. אדרבה,

יבואו הגורמים הממלכתיים ויוכחיו שמה שאני אומר איננו נכון,

היו"ר מי קליינר;

אני מבקש שבשלב זה נבקש מאפרים כהן להתייחס לשאלתו של חבר הכנסת צור.



אנחנו מופקדים על הקליטה, ולא על העלייה. אנחנו ממשיכים עכשיו את סיום

תכנית ב' לקליטת עולי אתיופיה. לחנינת א' היתה הצלחה בלתי רגילה, קיבלנו

אישור מהקבינט שלרשותנו יועמדו בשלב ראשון כאלף יחידות דיור מיובאות עבור עולי

אתיופיה. ואנחנו נערכים להכנת התשתיות המתאימות.

בשביל העולים מאתיופיה יוקצו כאלף יחידות מתור המספר הכולל של יחידות

הדיור שיובאו לארץ באישור הקבינט. הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה סיכמו שלא

לחזור על הטעויות שנעשו בעבר כאשר העולים מאתיופיה הוכנסו לבתי מלון, כאשר

הפעם נעשה חצי קליטה ישירה. כלומר, העולים יקבלו את הדירה ושם יהנו נם מכל

המערכות התומכות. אנחנו ממשיכים בשיתוף פעולה בין הסוכנות היהודית ומשרד

הקליטה על מנת למצוא פתרון הולם לקליטת כל האלפים שבעזרת ה' יבואו.
היו"ר מ' קליינר
אני לשאול את נציגי הממשלה אם חם מבקשים להוסיף על הדברים שנשמעו

פה, ונתחיל עם נבדת גרזון ממשרד הבינוי והשיכון.
צ' ביטון
מה עניינו של משרד השיכון כאן? טוב שלא הבאת נציג של משרד החקלאות. בהצעה

הדחופה לסדר היום לא שאל אף אחד מחברי הכנסת המציעים איזו שהיא שאלה בענין

השיכון.

היו"ר מ' קליינר;

הייתי במרכז קליטה בבאר שבע והסתבר שאחת הבעיות המקשות על סידורם של עולי

אתיופיה היא בעיית השיכון. נשמח לכן לשמוע התייחסות לבעיה הזאת.
מ' גרזון
משרד האוצר נמצא במשא ומתן עם הסוכנות היהודית בדבר גיוס מקורות למתן

סובסידיות לדיור לעולי אתיופיה באמצעות הלוואות. הסיוע שניתן לעולי אתיופיה

עד אפריל השנה היה מעל ומעבר לזה שניתן לעולים מארצות אחרות.

היו"ר מ' קליינר;

ישראלי או עולה מרוסיה בקליטה ישירה אינם יכולים לקבל דירה ממשלתית,

דירת-נר, אבל הובטח שבשביל עולי אתיופיה יירכשו דירות נר, וההבטחה הזאת אכן

קויימה. העולים מאתיופיה דרשו דירות במקומות מסויימים, והשנה התעוררה בעיה

בענין זה מאחר ומחיר הדירות שם האמיר ל-70 ואף 80 אלף דולר, והוועדה הזאת

התערבה למען העלאת התקרה כדי שאפשר יהיה לרכוש את הדירות האלה, וזה עזר.

במרכזי הקליטה נשארו כ-500 משפחות שישבו שם שנים.
א' כהן
בעבר ניתנה משכנתא מועודפת לעולי אתיופיה, ועולה מתאיופיה יכול היה לקחת

את המשכנתא ולבחור בדירה בכל מקום שהוא רוצה. מה-1 באפריל אין יותר משכנתא

מועדפת לעולי אתיופיה, והם יהיו זכאים למשכנתא חשווה לזו הניתנת לכל העולים

האחרים. וחבל שזה כך בגלל בעיות תקציביות.

לפני שנה וחצי או שנתיים נקבע עבור דירת נר של שלושה חדרים סכום של 63

אלף דולר ועבור דירה של 4 חדרים נקבע סכום של 70 אלף דולר. הדברים השתנו מאד

מאז, ועם בוא העליה הגדולה לא ניתן היום להשיג אפילו בירוחם דירה במחיר חזח.



במרכזי הקליטה היו עדיין 352 משפחות שבאו במבצע משה, מפני שלא רצו לעבור

לדירות שהוצעו להם במקומות שלא נראו להם. הצלחנו להוציא משם 39 משפחות בסך

הכל, וברור לכל שהיום לא ניתן לרכוש דירה בת 4 חדרים במחיר קול 70 אלף דולר.

ועד שהגדילו את הסכום, התקרה "ברחה".
א' יורדאי
אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת ביטון ולחזק את דבריו, במיוחד

לאור העובדה שלפני שלושה שבועות חזרתי מאריס אבבה. גם אני, כפי שהוא תאר,

הלכתי לעזור לקבוצת יהודים שנמצאת רחוק מאדיס-אבבה, ואין באפשרותה לצאת מהעיר

אסמרה שבמחוז אריתריאה. המקום הזה מכותר על ידי מחתרות הפועלות נגד השלטון

המרכזי זה כ-9 חודשים, ושם יש רעב ממש, כשאנשים מתים מרעב. וכל מי שיש לו

האפשרות בורח משם. יש שם 7 משפחות, ביניהן אחותי עם בעלה ו-6 ילדיהם,

לפני שיצאתי מהארץ פניתי לגורמים בסוכנות כדי שיסייעו בידי בענין זה.

המצב שם חמור ביותר. האוכל הבסיסי של האוכלוסיה באתיופיה זו תבואה שנקראת בשם

"תף". מחיר התבואה בעיר הזאת הגיע ל-800 ביר לכל-100 קילו, בעוד שבאדיס אבבה

עולה הכמות הזאת 200 ביר בלבד, או אפילו פחות מזה.

פניתי אל נציגי הסוכנות באדיס אבבה, והם קיבלו אותי בצורה מאד לא יפה,

בקללות ובעלבונות, ואמרו שאחותי היא נוצריה והיא לא זכאית לעלות. מדובר באחותי

מצד אבא. אמא שלה יהודיה, אחריות אמה בארץ והאחים של אמה שלה בארץ. גם האחים

שלה מצד אביה, אני ואחיי, נמצאים בארץ, ילדיה שנמצאים בארץ כבר 6 שנים משרתים

בחיל האוויר. אמרו לי שהיא נוצריה ולכן איננה זכאית לעלות, ושהיא יכולה למות

באסמרה. לא היתה לי שום אפשרות לשמוע ממנה או לראות אותה או לתמוך בה תמיכה

מינימלית. אמרו לי שהיא התנצרה.
היו"ר מ' קליינר
האם זה נכון? שהרי אתה יודע טוב ממני שהיו כמה שהתנצרו.
א' יורדאי
איזה נכון? כל המשפחה שלה פה. רק מפני שמכירים אותי ויודעים שאני אברהם

יורדאי, ולמי שרוצים מרשים להביא כל מי שהוא רוצה. הפקידים בשגרירות שם קיללו

אותי.
היו"ר מ' קליינר
האם הם אמרו את אותו הדבר גם על 7 המשפחות האחרות שבאסמרה, או רק על

אחותו?

א' יורדאי;

אני הייתי אמור להגיע לאסמרה ולהביא אתי את 7 המשפחות האלה. הכשילו את

הענין, הכשילו אותי, ואני חזרתי בידיים ריקות. נעלבתי קשות, בזבזתי מה שבזבזתי

וחזרתי בידים ריקות.

אני רוצה לומר לכם שהנושא של עליית יהודי אתיופיה נעשה מראשיתו על ידי

הפעילים מבני העדה. אם זה דרך סודן, אנחנו התחלנו בזה. אם זה דרך אדיס אבבה,

זה היה ביוזמתנו. לפני פתיחת הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כל אחד

מאתנו ביקר שם והביא משם משפחות רבות בכוחות עצמו או בעזרת כל מיני ארגונים.

היום הם אטומים ממש, ומעליבים אותנו, כפי שתאר צ'רלי ביטון.
היו"ר מ' קליינר
אני מבקש שתעביר אלי את שמות האנשים שאתם דיברת באדיס אבבה, ושהתייחסו

אליו כפי שהתייחסו, וכן את שמות 7 המשפחות שבאסמרה, ואני אבדוק את הענין הזה.

זה נשמע חמור מאד.

צ' ביטון;

האם אתה יכול לספר לנו משהו על היהודים שנמצאים באדיס אבבה?

א' יורדאי;

אני פעיל מאז שאני נמצא בארץ מזה 20 שנה, בסוכנות יודעים זאת וכולם

מכירים אותי- אני גזבר של ארגון הגג של יהודי אתיופיה. למרות זאת דחו אותי

והעליבו אותי הפקידים הפשוטים של הסוכנות באדיס אבבה. היקום של היהודים שם ממש

עלוב. אי אפשר לתאר את מצבם, אין מלים שיתארו את מצבם המזעזע שם.

מיד כשהגיעו לשם היה מצבם טוב, פחות או יותר, מפני שארגונים אמריקאיים

היו מעורבים בזה, והיהודים שם קיבלו דמי קיום שהספיקו להם. אחרי שהסוכנות

היהודית שלהה לשם שליחים, והיו שם פקידים, הם הפחיתו את התמיכה לרבע. למשפחה

בת 9 משפחות הם נותנים 350 ביר, ומהסכום הזה המשפחה משלמת 150 שכיר דירה שבה

היא גרה בצפיפות איומה, והיא אמורה להתקיים מ-200 ביר על כל המתשמע מכך,ך

והתוצאה היא שאנשים וילדים מתים מתת תזונה. וקשה להם לחיות שם. דולר שווה כ-2

ביר, כך שכל משפחה מקבלת 160-170 דולר לחודש.

בסכום הזה אי אפשר לעשות שם רבות, כדי להמחיש את הדברים אספר לכם שקניתי

שם גופיה ב-25 ביר. יוקר המחייה שם הוא גבוה מאד. המחירים מאד גבוהים, ואי

אפשר להתקיים על הסכום הזה. מכל המחוזית נוהרים אנשים לאדיס אבבה, וישנם שם

מיליוני אנשים, והכל שם יקר מאד ומתייקר עוד ועוד. ראיתי אנשים וילדים מתים.

כל יום שהייתי שם מתו 6 אנשים, 5 אנשים לו-4 אנשים מבין היהודים שבאדיס אבבה.

אני ראיתי אותם.

יצאתי משם ביום שלישי. ביום ראשון היו שם 6 הלוויות. כל יום מתים שם

אנשים, ולא מתייחסים אליהם. המצב שם גרוע מאד.
צ' ביטון
אתה יכול לספר לנו משהו על המשלחת הרפואית?

התמותה גבוהה מאד. במו עיני ראיתי זאת. לפני כשבוע מיכה הודיע שבחודש

נפטרים 70 אנשים. האיש במחלקת העלייה של הסוכנות אומר עכשיו 150 איש. אנחנו

טוענים שקרוב ל-400 איש מתים. כי אין שם קשר בין המתים לבין הנציגים. הקשרים

הם מקריים, ומקרי המוות לא מדווחים להם, כי לרוב זה לא מעניין אותם.

אני רוצה להתייחס גם למקרה שקרה בימים האחרונים בתוך מדינת ישראל.
היו"ר מ' קליינר
אני טיפלתי בו. אני מצטער אבל זה לא הנושא שעומד על סדר היום שלנו ולא

נוכל עכשיו להתעכב על זה. התכנסנו היום כדי ללמוד נושא מסויים, ואני חושש

שנחטיא את המטרה.



שמענו את הטענה שאין לתת לאנשים שהתקבצו באדיס אבבה כמות גדולה יותר של

כסף כי הכסף שבידיהם מנקר את עיני הסובבים אותם ומעודד שוד של היהודים שם. צ. ביטון:

די, די, מאוס ועלוב לשמוע דברים באלה. באשר שמעתי את הדבירם האלה מראש

הממשלתי אמתי לול; תתבייש גמה שאתה אומר. אם לאדם יהיה קצת יותר כסף בכיס. אז

ישדדו אותו.

אמר כאן אברהם יורדאי שאין קשר בין הנציגים שלנו ליהודים שנמצאים שם.

ואילו אני שמעתי שיש קשר וזה מתבטא גם בחינוך וגם באירוע גדול שהיה בנציגות.

א' יורדאי;

יש קשר ביניהם, אבל לא במה שנוגע למתים ולמספרם.

היו"ר מ' קליינר;

אני חולק על הדברים שנאמרו כאן. לפי האינפורמציה שאנחנו מקבלים נעשה מאמץ

גדול כדי להוציא את היהודים משם, אמנם לא בכל מהיר, אבל בסופו של דבר רבים גם

יצאו משם. בהתחשב בהתנגדות הממשלה ובאופי המשטר שם, האם יש לדעתכם דרך לזרז את

יציאת היהודים משם, והדרך הזאת לא נוצלה? אני מבקש לשמוע מכם דברים מפורשים

בענין זה.

הרב י' הדנה;

כבור יושב שראש הוועדה, כבוד חברי הכנסת, כבוד המנהיגים הרוחניים של

העדה, אחי ורעי, קהל קדוש, אני מודה מאד שנעניתם לקריאה שלנו ואתם מקיימים את

הפגישה הזאת שטרחתם וכינסתם את כולנו למטרה הקדושה הזאת של הצלת נפשות. אין

דבר יותר חשוב ואין מצווה יותר גדולה מאשר הצלת נפשות, וזה דבר מאד חשוב

בעינינו.

אני חושב שכאן תארו את מצבם של היהודים הנמצאים באדיס אבבה ובאתיופיה.

איו ספק שהבעלות באדיס אבבה הזכירו לנו את המצב הקשה והנורא שהיה בסודן, כאשר

עשרות אנשים מתו מדי יום. מאד חורה לנו ומאד כואב לנו שהדברים האלה קורים

באדיס אבבה אחרי שיש קשרים בין שתי הדמינות וכאשר יש אפשרות לעשות דברים למען

היהודים באדיס אבבה, כשבסודן אי אפשר הלה לעזור להם. הדברים כואבים מאד לבני

העדה שלא יודעים מה לעשות, כי אחרי הכל אנחנו מדברים במשפחות שלנו,

עכשיו אנחנו שומעים שמטפלים בענין והתמותה שם יורדת. ועכשיו צריו להזכיר

שיש שם בעיה רצינית וקשה נוספת. וככל שהאנשים ימשיכו להשאר שם תלו הבעיה

ותגדל, והדבר מעורר דאגה גדולה. האנשים האלה באו לאדים אבבה מכפרים מרוחקים

שהחיים בהם היו סגורים ופשוטים, וכשהם באים אל העיר הגדולה שאינם רגילים לצורת

החיים שלה מתעוררות אצלם בעיות רבות, גם חברתיות וגם רוחניות. ככל שהאנשים

ימשיכו להשאר שם ההפסד יהיה גדול מאד, ויהיה זה הפסד לכולנו.

זה טוב מאד שהבעיה הרפואית שם תבוא על פתרונה, וכן גם הבעיה החינוכית,

כי שמענו שפותחים שם בית ספר, אבל מהצד השני צריך לדעת שבזה שהם ממשיכים להשאר

שם אנחנו למעשה מסייעים להמשך הרס העדה שם. אני חושב שכולכם תסכימו לדברים

האלה, גם אלה שעובדים שם וגם חברי שביקרו שם וראו במו עיניהם את ההידרדרות

הנוראה שקיימת שם. אני מבקש מאד לזרז תא עלייתם. הפתרון היחידי לבעייה האיומה

הזאת הוא פינויים המהיר ככל האפשר של להודי אתיופיה והעלאתם ארצה.



נכון שבעיית הקיום שלהם שם חשובה מאד, וכן גם הטיפול הרפואי והטיפול

החינוכי בהם, אבל גם אחרי שנפתור את הבעיות האלה לא פתרנו את הבעיה העיקרית

שהזכרתי. ואנחנו צריכים לתת דעתנו על כך.

יש עוד נושא שמאד חשוב בעיני, ומשום מה הוא נשאר תמיד בצד. באתיופיה ישנה

קבוצה של יהודים שהתבוללו לבית ברירה, מאונס, בגלל התניאם שהיו אצלם באותו

זמן, ומפני שגרו בכפרים מרוחקים ובגלל יאוש התבוללו.

היו"ר מ' קליינר;

כשכבוד הרב אומר "התבוללו" האם הכוונה היא ל"התנצרו"? והאם הכוונה היא

לבני הדור הזה, או לדור שעבר?
הרב י' הדנה
מיד אסביר זאת. גם מתוך יאוש, מפני שגרו בכפרים רחוקים ונידחים, בגלל

לחצי השכנים הלא יהודים, ומתוך רצון להמשיך להתקיים עשו מה שעשו. יש כאלה

שכאילו התנצרו והציגו עצמם כאילו היו נוצרים, ואולי יש כאלה שהתנצרו.

לפני שהתחלתי לטפל בנושא הזה, למדתי אותו היטב. ישנן עשרות ומאות משפחות

בארץ שהם אחים ואחיות, דודים ודודות שלהם, ונם בנים המשרתים בצה"ל בכל

המסגרות. נפגשתי אתם ושמעתי את הכאב שלהם. נפגשתי עם המנהיגים הרוחניים של

העדה, עם זקני העדה, ושמעתי מהם שהם מכירים את האנשים האלה, את הכפרים שבהם הם

גרים, באיזה תנאים הם הלכו ומה הקשר אתם. אחרי שלמדתי את הדברים אני אומר שאני

מאמין שאנחנו חייבים להחזיר אותם. הם גם רוצים בכך. הם רוצים לבוא, רוצים

לחזור למקור שלהם, ועל כך הם מוסרים את נפשם, עוזבים את ביתם ואת רכושם

וטובלים עכשיו באדיס אבבה. הם מופלים שם שלרעה, ואוי אחד לא מסתכל עליהם.

כבר אמרו אבותינו חכמינו, שישראל אל על פי שחטא ישראל הוא. כי בשרם

בשרנו, עצמותיהם עצמותינו. יש הנוקבים במספר של 60 אלף, ואפילו רבע מיליון.

אבל אני רוצה לומר בנוכחות חברי, אחי ורעי והמנהיגים הרוחניים שלנו, שהמספר

הוא הרבה הרבה יותר קטן, בוודאי פחות מ- 10,000. תלוי כמוכן איך יטפלו בזה.

אם נצא בשופרות ונכריז על כך, איו ספק שאתיופים רבים ירצו להצטרף ולעזוב. לכן

חשוב לטפל בזה בכובד ראש ובזהירות. אני מבקש בכל לשון של בקשה שהענין הזה לא

יוזנח. ראשית כל יש לתת להם קיום, טיפול רפואי וחינוך, כמו אלה שניתנים לכל

היהודים שם, ויש לדאוג להעלאתם ארצה.
היו"ר מ' קליינר
הדברים נשמעו ונרשמו. נראה לי שנצטרך לקיים דיון נפרד בנושא הזה כדי

להבין אותו לעומק. אנחנו מבקשים להתמקד עכשיו בנושא שעל סדר היום שלנו.
ר' אלעזר
היושב ראש אמר כאן שהוא חולק על כמה דברים שנאמרו על ידי חבירם.
היו"ר מ' קליינר
אני אמרתי שאני חולק על העיקרון כאילו מדינת ישראל לא רוצה להעלות את

האנשים האלה, כי המאת היא שמדינת ישראל רוצה להעלות את כל 20 אלף הממתינים שם

מהר בכל האפשר.



לפני 8 חודשים הצעתי ליושב ראש הוועדה שחברי הוועדה הזאת יסעו לאתיופיה

ויבדקו את המצב ויראו במו עיניהם מה קורה בשטח, כי כשאנחנו באים ומספרים לכם

מה קורה שם ומה מצבם של היהודים שם, יש האומרים שאנחנו משקרים, או במקרה הטוב

מפריזים בתיאור הדברים, ולא אומרים את האמת. כל אחד יכול היום לנסוע לאתיופיה

ולבקר באדים אבבה ולראות מה קורה שם.

לפני חודש חזרתי מביקור בן 21 יום בתאיופיה. נפגשתי עם כמה שרים בכירים

בממשל התאיופי כדי לשמוע מה אומר הצד השני, השגריר שלנו, שהכיר אותי מעבודה

משותפת בארץ בעבר, לא רצה להכיר אותי בבואי לשם. באתי לשם כמי שנשלח על ידי

יהודי אתיופיה בישראל וגם כעתונאי, כדי לברר מה קורה שם, והם ידעו על זה. ואני

אומר לכם שלא יכולתי להאמין לתגובות שלהם, בעיקר שאלה אנשים שאני מכיר אותם

ועבדתי אתם בארץ. הם שאלו אותי שאלות כמו מי אתה בכלל, בשביל מה באת לכאן, מה

אתה מחפש כאן, הם התנהגו כאילו היהודים שם הפכו להיות רכוש פרטי של מישהו

שאסור לגעת בו, אסור לשאול שאלות וכו'.

המשפחה שלי שם, הקרובים שלי שם, ואסור לי לשאול עליהם ומה קורה אתם. רק

הם יטפלו בהם, ולא מישהו אחר. לא יכולתי להאמין לדבר הזה; האם אנחנו לא בני

אדם, האם אין לנו זכות לחשוב אחרת והאם אין לנו הזכות להתערב בגורלנו?

לפני כחודשיים וחצי, לפני שיצאתי לשם, הייתי במשרד החוץ ושם אמרו לי

שתור שלושה ימים יוצא לשם רופא ילדים. והוא לא יצא לשם אלא לפני יומיים או

שלושה ימים בלבד. בפרק הזמן הזה מתו הרבה מאד ילדים. ולמה זה קרה? מפני ששם

קורים דברים מזעזעים, שאתם לא יודעים עליהם. אף אחד לא יודע את מספר המתים שם.

רופא אחד אומר שמנהיגי העדה משקרים בענין זה ושרק 100 מתו, רק 100, כאילו זה

לא מספר מזעזע. נציג הסוכנות אמר לפני שלושה שבועות כי 152 מתו. היום אני שומע

על 156 שמתו.
היו"ר מ' קליינר
מה המרשם שלן לפתרון הבעיה?
ר' אלעזר
להוציא אותם משם מהר ככל האפשר.

היו"ר מ' קליינר;

מה עוד ניתן לעשות כדי להוציאם משם שלא נעשה עד כה?

ר' אלעזר;

אפשר ואפשר לעשות. דיברתי גם עם האתיופים מהצד השני של המתרס. האתיופים

אינם אנשים קלים, הם אנשים מאד מסובכים ומאד מתוחכמים. והם אמרו לי שהם פשוט

לא מבינים אותנו, והם לא קוראים אותנו נכון ולא יודעים מה דרוש לנו. כי באים
אליהם ואומרים להם
תנו לנו את האנשים האלה. והם תוהים; מה זאת אופרת תנו לנו,

הרי אלה אזרחים שלנו.

הגישה של הנציגות שלנו שם כלפי האתיופים אינה נכונה, זו גישה שגויה, ויש

אי הבנה מצד האתיופים כמו גם מצד הנציגות שלנו שם,

ראיתי את בית הקברות ותעדתי הכל בוידאו, גם משפחות, ואני מוכן להציג את

זה בפניכם. בית הקברות מזעזע. אני מבין שלמרינת ישראל אין כסף בשביל להקים

מצבות על הקברים, אבל אבנים לא חסרות שם ובהן אפשר להשתמש לסימון הקברים. אין

אבנים ואלן סימון על הקברים פרט לגבשושית עפר שתישטף בגשם הראשון. הצעתי למיכה

לקחת קרטון ועליו שם המת, לעטוף את זה בניילון ולסמן בזה את הקבר.



מאות קבורים שם ואין איש יודע מקום קבורתם, כי אין כל סימון על הקברים,

וכל זה נובע מטיפול לא נאות, מפני שמטפלים בהם כאילו לא היו בני אדם. כאשר

מישהו מת וצריך להביא אותו לבית הקברות, אבל אין הסעה. וכך מעבירים את המתים

במוניות רנילות, ובעלי המוניות לא רוצים בדרך כלל לקחת את המת. הצעתי למיכה

לקנות מכונית מיוחדת למטרה הזאת, שאפשר יהיה להשתמש בה גם לצרכים נוספים

אחרים. אם אין כסף למטרה הזאת, אני אפנה אל נורמים אמריקאיים שללא ספק יתנו את

הכסף הדרוש למטרה הזאת. כאשר אמרתי לו זאת הוא שאל אותי אם אני רוצה שהוא יקים

שם חברה-קדישא. אמרתי לו שלאפשר לטפל בזה גם מבלי להקים חברה-קדישא.

יש שם דברים מזעזעים הטעונים טיפול מידי, ואני מבקש ממך, כיושב ראש הוודה

הזאת, שתלסע לשם עם מספר חברים של הוועדה ותראו את הדברים שם במו עיניכם.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו מתכננים נסיעה של הוועדה לשם, אבל הכינו שסגנית השר תחזור מביקורה

שם תחילה, מהסוכנות אמרו שלא יהיה זה טוב שניסע לשם, אבל אנחנו נבדוק את

הענין.

אני מבקש לשמוע אם יש מבין המוזמנים מי שיכול להגיד לנו מה ניתן לעשות.

למעשה אנחנו שומעים דברים בשני כיוונים. מצד אחד מבקשים לשפר את תנאי היהודים

שנמצאים שם--

צי ביטון!

אין שני כיוונים. אתה שומע כיוון אחד בלבדי. להביא אותם ארצה, ובינתיים

להקל על חייהם שם.
היו"ר מ' קליינר
נאשר התבשרנו בתחילת יוני על תמותה של 20 אנשים פנינו אל קבוצת הרופאים

שכשאשר קורה משהו בצ'רנוביל או ברומניה ממהרת לנסוע לשם. הם כתבו מכתב אל מר

מיכאל שילה במשרד החוץ ואמרו לו שיש להם תקציב וכוח אדם, ושהם מבקשים את אישור

משרד החוץ לנסוע לאתיופיה. הענין נסחב מאז חודש יוני ועד עכשיו, ורק לפני

שבועיים התבשרנו שישראל מחליטה סוף סוף לשלוח לשם רופאים. וכאשר שוב שאלנו

בענין הזה אמרו לנו שאתיופיה לא מעוניינת לקבל רופאים ישראלים. בסופו של דבר

גילינו שהג'וינט היה זה שמנע את נסיעתם של הרופאים הישראלים לאתיופיה. אני

מבקש לבדוק את הנושא הזה.

אנחנו כבר רגילים לפרסומים בכלי התקשורת שהגה אלפי היהודים הממתינים

באדיס אבבה עומדים לעלות ארצה, וזה לא קורה. שמענו הצהרות רבות בענין זה, אבל

כלום לא קרה.

אני רוצה להתייחס לענין הקמת בית ספר בשביל הילדים שם. אני חושב שהיהודים

שם רעבים ללחם, משתשוקקים לעלות ולא כל כך מעוניינים להתחיל ללמוד שם אולפן.

אני חושב שבהקמת בית ספר כזה באדיס אבבה יש משום מתן לגיטימציה לממשלת

אתיופיה להמשיך בסירובה להתיר את עליית היהודים.

אנחנו מדברים על למעלה מ-300 מתים, והסוכנות מדברת על 100 מתים. האמת היא

שמספר המתים גבוה בהרבה. האמת היא שהמשפחות אפילו לא מדווחות על מתיהן, לא

מוסרות על כך לנציגי הסוכנות, ומעדיפות לקבור את מתיהן בשקט, מבלי שיצטרכו

לעמוד בתור במשך שעה או שעתיים או אפילו יום או יומיים. יאן גם מקום שבו אפשר

לשים את המת עד לקבורתו, והם מעדיפים לכן לקבור אותו במחירות. המצב הזה הוא

בגדר בושה ממש, והתייחסותם של אנשי הסוכנות למה שקורה שם היא מביישת.



אני נוסע לשם על מנת לעזור למשפחתי שנשארה שם, אז אנשי הסוכנות ימנו ממני את

הפגישה אתה? איזה מן יחס הוא זה? אני הוא מישהו אחר יוצא לשם ביוזמתו הוא כדי

לעזור לבני משפחתו ולהקל עליהם, אף שמחובתה של הממשלה לעשות זאת, וצריך על כן

להתייחס אליו כמו שצריך.

היו"ר מ' קליינרף

שמענו כאן תלונה קשה מאד, דברים ממש מזעזעים. וכל מי שחושב שהוא כבר מכיר

את הנושא שועע דברינו חדשים ועוד יותר מזעזעים, והוא מזדעזע מחדש,

אנחנו שומעים מדי פעם גם את הנציגים של הזרועות השונות של ממשלת ישראל,

ויש תחושה שהדרישות של ממשלת אתיופיה הן דרישות מאד גבוהות, ואפילו בלתי

אפשריות הן מבחינה אנושית והן מבחינת הגישה האמריקאית, והדברים נדמה לי ידועים

לכל מי שנמצא כאן. השאלה היא מה ניתן לעשות נוכח דרישות כאלה, נוכח מצב מרגיז

ואיום כאשר משתמשים ביהודים האלה כבני ערובה, דווקה מפני שהם יודעים את

רגישותנו כלפיהם. זו הדילמה שאין לזלזל בה ואף לא לקפוץ ממנה למסקנות כאילו

מאן דהוא רוצה או לא רוצה שיהודים אלה יבואו ארצה.

צ' ביטון;

אני מבקש לדעת אבו מישהו ממשרד ההוץ הוזמן לישיבה הזאת.

היו"ר מ' קליינר;

אחרי שאבדוק זאת אשיב לך.

י' צור;

מנסיון שצברתי אני ידוע שבסוף בסוף נמצא שבני העדה צדודקים. אני מכיר

מקרים בהם אמרו שיש בדברים משום הגזמה, ואחרי שירדתי לעומקם של דברים ראיתי

ששום הגזמה לא היתה בדברים ושהאומרים אותם צדקו. אני מציע על כן לקבל את

הדברים ששמענו כאן כעובדה, ולא לקבל כעובדה את הדברים שאומר המשרד המטפל

בענין.

באדיס אבבה נמצאים 17 - 15 אלף יהודים, ולא יכול להיות שאנחנו לא יודעים

מי הגורם האחראי להם, מי מחליט כמה כסף מחלקים מדי חודש לכל משפחה שנמצאת שם,

מי מחליט כמה רופאים צריכים להיות שם וכו'. אם הסוכנות היהודית לא יכולה, אז

מדינת ישראל תעשה זאת. יש לנו שם שגרירות ואנחנו נחליט, על איזה סכומים

מדברים. על 150 דולר לחודש למשפחה? ואולי מוטב לחלק מנות אוכל, ולא כסף? אני

רוצה לדעת מי האחראי. אני רוצה לדעת איפה החליטו כמה רופאים צריכים להיות שם,

ומדוע עברו 5 חודשים עד שיצא לשם רופא.

אנחנו יודעים שבארץ עשו מחקרים מקיפים על מחלות יהודי אתיופיה. כשיהודי

אתיופיה עלו במבצע משה הקימו בארץ קרנטינות עבור חלק מהם ולמדו את מחלותיהם

היטב. יש פה רופאים שטיפלו בהם, ונמצאים כאן בני עדה שיכולים לשמש שם

מתורגמנים. אז מה הדיבורים האלה על רופאים מקומיים שצריכים לטפל בהם שם? זו

שערוריה ממש. מרמזים על דברים סודיים, והאמת היא שאין בזה שום סוד. יש לנו שם

שגרירות, וישנם שם 17 אלף יהודים שחיים בשוחות וברחובות, והם בני עמנו, והם

בני המשפחות של העדה היושבת לפנינו. בחודש הבא אני רוצה לדעת כמה כסף מקבלת שם

משפחה, וכמה כסף חסר לה כדי לספק את הצרכים הבסיסים שלה. ואני גם רוצה לדעת מי

מחליט בדברים האלה. אנחנו מדברים בחיים של אנשים. ומוטב שאתה תגיד: אני לא

מוסמך להגיד זאת, תשאל את מנכ"ל הסוכנות היהודית. אבל אל תמרח את הדברים.



אני חושב שבחודש האחרון נכנסו לטיפול מסיבי בענין הזה, ואני רואה סיכוי גדול

לבואם בזמן קרוב של היהודים מאתיופיה. כשיהודי אתיופיה הגיעו אליו במבצע משה הם

היו כמעט העולים היחידים. במסגרת המבצע הזה הגיעו 15 אלף יהודים, ובאותה עת כמעט

ולא היתה עלייה גדולה אחרת, ויכולנו על כן להשקיע את כל מאמצינו בקליטת יהודי

אתיופיה. וגם אחרי שקראתי את סידרת המאמרים של רן כסלו אני יכול להגיד שהיה זה

סיפור הצלחה גדול, ובראש וראשותה בזכותם. קליטתם של העולים שיגיעו עכשיו יהיה

שונה, ולא ידוע לי שהכינו תכנית לקליטתם.

אם מחר יתחילו להגיע ארצה מטוסים עם עולים מאתיופיה, צריך להבין שאין המדובר

בעולים מברית המועצות שאותם אפשר לקלוט קליטה ישירה, מפני שהעולים המגיעים

מאתיופיה חייבים להימצא לפחות שנה אחת בתנאי חממה מחנכת שתתאים אותם לחיים בחברה

הישראלית. אני לחמתי למען קליטה ישירה, שסוף סוף הופעלה, אבל אני יודע שהיא לא

מתאימה ליהודי אתיופיה. הם מוכרחים לשבת שנה במרכזי קליטה, ואני רוצה לדעת אם

הדבר הזה מקתוצב ולאן הם יועברו. אני לא רוצה שיימצא מי שיגיד: לא ידענו שהם

יבואו. אני רוצה לראות חוברת המפרטת איפה הולכים לקלוט אותם, איזה מטה הוקם לצורך

הדבר הזה ומה תכנית הפעולה לגביהם, כדי שברגע שהשערים יפתחו נדע מה מתכוננים

לעשות אתם למחרת בואם.

כשהתחיל מבצע משה לא היה דבר, אבל מאז צברנו נסיון ועל סמך הנסיון הזה צריכה

להיות תכנית על מה שהולכים לעשות עם הצעירים, למשל, איזה מוסדות יטפלו במי. אני

לא מתרשם שיש ספר שלפיו יפעלו, ואנחנו חייבים לתבוע זאת. אם הייתי היום שר הקליטה

או עובד במשרד הקליטה היית אומר שצריך להטיל את התפקיד הזה על הסוכנות היהודית,

כי העולים האלה חייבים להיות במסגרות מוגנות במשך שנה לפחות, ולא יתכן ששני

גורמים יטפלו בהם.
א' כהן
כך בדיוק המצב היום. כל עולה שמגיע מאתיךופיה נמצא במשך שנה במסגרת הטיפול

של הסוכנות היהודית.

י' צור;

אני לא מציע שנעבור בקלות על הענין הזה עם חב"ד, כי מדובר בקבלת פנים למי

שעתידים להגיע לארץ. ואני הייתי עם העוים מאתיפיה שהפגינו במשך חודש ימים ליד

פלזה. ואז באמת לא עסקנו בדברים הקטנים של חב"ד כי לא רצינו לעשות את כל המלחמות

ביחד. יושב הרב הגדול בניו יורק ומנסה להחזיר את הכדור שש שנים אחורה עם ענין

היור לכומרא.

עלינו להחליט כאן מספר דברים. ראשית, שהדבר אינו בסמכותם, וששר החינוך לא ינהל

אתם מו"מ. הם לא מוסמכים להחליט מי הוא יהודי בישראל.

לדעתי צריך לבטל את ההחלטה הקובעת שילדי העוים מאתיךופיה צריכים ללמוד בשנה

הראשונה בחינוך הדתי. אין החלטה כזאת לגבי יהודי רוסיה, לא תהיה החלטה כזאת לגבי

יהודי אתיופיה. לאף אהד אין זכות להחליט דבר כזה לגבי יהודי אתיופיה. ירצו ללכת

לחינוך הדתי, ילכו; לא ירצו, לא ילכו. אם הכל היה בסדר ושקט,יתכן ולא הייתי

מעלה זאת כלל. אבל המצב איננו כזה. אם יש החלטה כזו, אדרבה תפעילו אותה גם לגבי

העולים מרוסיה. הם אולי זקוקים לזה עוד יותר.

אני מציע שאנחנו נתבע מהגורמים הנוגעים בדבר שבעוד שבועיים יציגו בפנינו

תכנית חירום לקליטת יהודי אתיופיה. אני מציע גם שיושב ראש הוועדה יזמין לישיבת

הוועדה את הגורם שהוא אחראי לקיומם ולחייהם של היהודים באדיס אבבה, והוא יגיד לנו

מה התקציב העומד לרשותו, מה הם הקריטריונים שעל פיהם הוא מקבל החלטות וכו', כדי

שנדע מה נעשה וכדי שאולי גם נוכל להשפיע על הדברים.
נ' ארד
לוועדת הקליטה יש תפקיד ייחודי בנושא הזה. בתקופה האחרונה יצא לי לקלוט חלק

מהילדים הנמצאים עכשיו בטבעון. ראיתי אותם בבואם לשדה התעופה בן גוריון ומזה

למדתי על תנאי החיים השוררים באדיס אבבה. והבל שהאוכלוסיה בארץ לא מודעת לדברים

האלה.

יש פה מצב אבסורדי. הצטבר בארץ נסיון רב בקליטת עולים מאתיופיה,ויש אנשים

שטיפלו ביזה וצברו נסיון רב, ויש גם צעירים מבני העדה שעברו תהליך הכשרה בקליטה,

והם מובטלים, בעוד שחלק מהאנשים המטפלים בעולים המגיעים מאתיופיה אינם מכירים את

העדה, אינם מדברים את שפתה ואינם מכירים את הבעיות של העולים האלה.

גם אני חושבת שעלינו לקבל דיווח באשר לתכנית הקליטה של העולים האלה כדי שלא

נגיע למצבים שיש בהם אבסורד כמו זה שהזכרתי, כאשר צעירים אתיופים שקיבלו הכשרה,

שהם בוגרי צה"ל ומובטלים כיום מבלי שינסו לשתף אותם בתכניות הקליטה של העולים

שבאים ושיבואו מאתיופיה. והרי הם מכירים את הבעיות של העולים, יודעים את שפתם

ויכולים לעזור להם רבות. ובמקום להעסיק אתם מעסיקים אנשים שלא יודעים את שפת

העולים ולא יכולים לבוא אתם בדברים.

צריך לבדוק מה קורה בפועל בקליטת העולים המגיעים היום מאתיופיה, כי זה יהיה

המודל לקליטת העולים הרבים שיגיעו - כולנו מקווים - בקרוב. יש לי הרגשה שקורה כאן

דבר לא טוב. בכל ישוב יש רצון לקלוט ויש מתנדבים לעזור, אבל נראה שיוסר הדבר

שיקשר בין הדברים.

אני בדעה שאנחנו ךצריכים לבקש לראות את תכנית הקליטה, ואני חוששת שלא קיים

דבר כזה. יכול גם להיות מצב שבו מצד אחד כולם חושבים שבשנה הראשונה צריכים עולי

אתיופיה להיות מוגנים, אבל השאלה היא לאיזו סוג הגנה מכוונים הדברים. אם הכוונה

היא להחזיק אותם במקום מסויים מבלי שיכוונו ויכינו אותם לקראת יציאה החוצה, הרי

שלא עשינו בזה דבר. אכן הצטבר אצלנו נסיון, אבל אני לא בטורה שיש מי שמשתמש ונעזר

בנסיון הזה. לא מספיק שיעבירו אותם ישר משדה התעופה למקום מסויים שבו ישהו

שנה שלמה. אם לא ייעשו שם הדברים הנכונים תהיה זו שנה מבוזבזת, ואחר כך

יתפלאו שהם לא רוצים לעזוב את מרכז הקליטה. בם לא תיעשה בשנה הזאת לישיבתם במרכז

הקליטה עבוה מתוכננת ונכונה, לאן הם יעברו משם? משפחה עם ששה ילדים שהאב אינו

עובד, או שלא הגיע בכלל לארץ, לאן היא תלך כעבור שנה? האם אפשר להוציא אם כזאת עם

שישה הילדים שלה לקליטה ישירה?

קל למתוח ביקורת, אבל בביקורת בלבד לא די כדי לעזור לאנשים האלה שצריכים

להיקלט בארץ. לכן חשוב מאד לבדוק את התכניות שהוכנו לקליטת העולים האלה.
צ' ביטון
מדבריך מתקבל הרושם כאילו לא צריך להביאם ארצה כל זמן שאין תכנית טובה

לקליטתם. קודם כל עלינו להיות שותפים לרעיון שצריך להביאם לארץ מהר ככל האפשר,

אפילו יצטרכו לישון מיד עם בואם על הדשא, וגם אם עוד אין תכניות לקליטתם. האם

עדיף שישארו שם ויעברו את הסבל היום העובר עליהם, ויחכו עד שתהיינה תכניות מוכנות

לקליטתם הטובה?
נ ' ארד
זה לא מה שאמרתי.

אשר למצב היהודים באדיס אבבה, נראה לי שצריך לקיים דיון מיוחד ונפרד בשאלה

שהעלה כאן כבוד הרב הדנה, שהיא שאלה אמיתית. אי אפשר להתעלם ממנה, כי אין המדובר

באנשים זרים. לרוב האנשים שאומרים להם כי אינם זכאים לעלות לארץ יש משפחות בארץ.

לכן אני מציע שנקיים דיון מיוחד בנושא הזה ונשקול ת הדברים בלי רעש ובלי פירסומים

בעתונים ובתקשורת שרק מזיקים ואינם מביאים תועלת.



אני מציע שהוועדה תקיים ישיבה אחת בקשר לתכניות הקליטה של העולים מאתיופיה

שיבואו. כמו כן צריך לקיים ישיבה לדיון באנשים שעליהם דיבר כבוד הרב, כי איננו

יכולים להתעלם מהעובדה שהם יושבים שם וצריך לעשות משהו בעניינם. השאלה היא כמובן

מה צריך לעשות בענין זה, ועל כך צריך לקיים את הדיון.

בני העדה אומרים לנו, שאם פותחים בגדול בית ספר או שירותים אחרים באדיס אבבה

אפר לראות בזה כאילו התנחלות במקום ההוא, אז אולי זה באמת מיותר. ומכל מקום צריך

לדון בזה ולהחליט.

י' צידון;

אני מבקש להצטרף כללית לחוות דעתו של חבר הכנסת צור, והסיבות לכך פשוטות

לגמרי, ולא רק משום שיש לו נסיו אדיר בענין זה. ישנה בעיה אנושית פסיכולוגית

הקובעת שכאשר אדם מרגיש רע, אז רע לו, ושלא יספרו לו שהוא מרגיש טוב. אם יש

אנשים חולים צריך לגרום לכך שיבריאו, וחלילה לנו מלהתייחס שלא במלוא הרצינות

למספר של המתים שם, ולהתווכח אם מתו 20 יותר או 20 פחות. אחד שמת ממחלה זה רע, רע

מאד, אסון. אבל ישנה כמובן בעיה לוגיסטית, שהם נמצאים שם, ולא באים לכאן.

ני חולק קצת על דעתו של חבר הכנסת צור בענין האחראי. אני חושב שעל הנושא הזה

אחראית מדינת ישראל .מדינת ישראל אחראית לענין הה, ולא הסוכנות היהודית ולא ג'וינט

ולא אף גורם אחר. לשם כך צריך להיות מפקד, מישהו ממונה על המבצע של הוצאת יהודי

אתיופיה. צריך להיות מישהו שעושה את זה. והמישהו שעושה את זה צריך להכניס לענין

הזה את בני העדה כשותפים מלאים ככל שאפר. הוא פשוט חייב לעשות זאת כי הם מכירים

את הבעיות, את השפה וכו'. זה גם יעזור לאותו ממונה להגיע לידי הבנה יותר גדולה

באותן נקודות אפלות שאולי לא רואים עין בעין ואי אפשר לשחרר מידע.

הבה נפסיק לדבר על הסוכנות היהודית, ונדאג לכך שאותו אחראי יקבע כמה כסף

צריכה לקבל משפחה באדיס אבבה, ובשותפות עם בני העדה יקבע אם צריך או לא לפתוח בית

ספר באדיס ומה הטקטיקה שבה צריך לנקוט. הוא יגייס את הכסף וידאג לביצוע ויוציא את

האנשים באחריותה המלאה של מדינת ישראל. אני לא סובל את חלוקת האחריות בין מספר

גורמים, כאשר הדברים נופלים בין הכסאות. עד היום הזה נכשלה תמיד חלוקת התפקידים

עם חסכונות, ולא בגלל הסוכנות ולא בגלל מדינת ישראל. הסוכנות היא גורם מסייע

ממדרגה ראשונה, אבל גורם מסייע.
ע' ברעם
דבריו של חבר הכנסת צור בענין ב"ד, שכביכול לא שייכים לנושא שבו אנחנו דנים

שהוא מצב היהודים באדיס אבה, בהחלט שייך לענין, משום שהאטמוספירה שתיווצר סביב

יהדות אתיופיה היא גם זו שתקבע מה יהיה פה ומה יהיה שם וגם את התחושה.

מכל הדברים הגדולים שעשה הרב עובדיה יוסף, אני חושב שהזכות הגדולה שלו היא

הפסיקה ההיסטורית שלו בענין יהודי אתיופיה. רק גאון דתי כמוהו היה מסוגל ללכת אז

נגד הזרם ולקבוע פסיקה כזאת, שהיתה מנוגדת לעמדה של כל הרבנים בארץ. ואני אומר

דברים אלה בלי שום הקשרים פוליטיים.

הרבנות, הרבנים וגדולי ישראל צריכים להיות צד בגענין, כי אין לרזשאיר את הענין

הזה בין הבד ובין שר החינוך המר. זה נושא לרבני הלכה גדולים ביותר.

כל הענין סביב מבצע משה, וגם לפני כן, היה אפוף כולו סודיות ומסתורין, והיו

סיבות לכך, חלק מהן מוצדקות, וחלק לא מוצדקות. חלק ניכר מהסיבות הלך והיטשטש

עכשיו. הבעיה עכשיו ידוע, והיא גם בינלאומית. בעתונים אמריקאים תוכלו לקרוא מה

בדיוק קורה עם היהודים באדיס אבבה.



מגיעה אלינו עכשיו עליה מברית המועצות, ומתעוררת כמובן השאלה היכן נקלוט

אותם. כל עוד לא יהיו בתים חדשים, ואם לא רוצים לשכן אותם באוהלים, ועד

שהקראוונים יבואו מתכוננים לשכן אותם בבתי הבראה, בתי מלון וכוי. לכן חשוב לדעת

אם יש תכנון שלוקח בחשבון גם את עולי ברית המועצות וגם את העולים מאתיופיה. כי

אנהנו עלולים בפני מצב שבו העולים מברית המועצות ישתכנו בכל בתי המלון בארץ

שמתוכננים לשיכון זמני של עולים, וכאשר עולי אתיופיה יגיעו לארץ כבר לא יהיה לאן

להעביר אויש. ואני מעריך שלא תהיה עלייה המונית של יהודי אתיופיה תוך שלושה או

ארבעה החודשים קרובים. כי אני יודע שיש עדיין בעיות קשות מאד בענין זה.

חבר הכנסת ביטון טוען שמדינת ישראל לא רוצה ביהודי אתיופיה, ואני כמובן לא

מסכים לדעתו, מפני שכאשר הופיעו בפני הוועדה האנשים המוסמכים לנושא הזה שאלתי

אותם אם אפשר לפתור את הבעיה הזאת בכסף, ואפילו יהיה זה כסף גדול, והם השיבו

בשלילה, ואמרנו שהבעיה איננה של כסף, אלא זו בעיה מאד מסובכת, שלא אדבר עליה כאן

עכשיו. ולא אני מוסמך לקבוע אם מדינת ישראל יכולה למלא את הדרישה הצבאית של

מנגיסטו.

מצפים לעלייתם של 70 אלף עולים מברית המועצות בחודשיים הקרובים, ואז נהיה

חייבי לפתור את בעיית הדיור שלהם מן הגורן ומן היקב, ואף נעשה זאת. לכן חייב

להיות תכנון לרזרוואר מספיק גדול של דירות לקראת עלייתם של יהודי אתיופיה בעוד

מספר חודשים, שהרי הם לא מתאימים לקליטה ישירה, כדי שלא נעמוד בפני שבר קשה מאד.

צ' ביטון;

אני מבקש, אדוני היושב ראש, שהישיבה הזאת לא תהיה סוף פסוק לגבי הדיון הזה.

אני מצטרף להצעה של חברת הכנסת ארד שהוועדה תקיים דיון נוסף בנושא.

אותי הטריד הרצון והנסיון עלשות הכל ובלבד שלא יבואו עולים מאתיופיה. אמרו

שיבואו טיפין טיפין, וכך אולי יגיעו לכאן לאט לאט 500 עולים מאתיפיה, והשאר אולי

ימותו שם. מתוך צער ומתוך כאב אני מאשים את הממשלה. ואם אתה חושב אדוני היושב

ראש, שיש הבדל בין הדברים שהמשיע כאן חבר הכנסת צור ובין הדברים שאני השמעתי אז

אתה טועה. לא היה הבדל ביניהם. כי במקום שהוא יאשים את ממשלת ישראל הוא אמר לנו

להאזין לדברים שאומרים אנשי העדה, והוסיף שהם צודקים בדבריהם. אז אולי קשה לו

להשמיע במו פיו דברי אשמה כאלה, אז הוא בחר להפנות אותנו לדברים שאמרו בני העדה

ובזה אמר למעשה את הדברים שאני אמרתי.

אני פונה אליך אדוני היושב ראש להוציא הודעה לעתונות, או משלחת אל ראש

הממשלה. איך אפשר להסביר את העובדה שהדיון הזה מתקיים בלי נוכחות נציג של משרד

ראש הממשלה, בלי נציג של משרד החוץ. אתה מביא לי גברת, ככל שתהיה נכבדה ואין לי

טענותך עליה, והיא מספרת לי על משרד השיכון. עוד מעט והיית מביא לי מישהו ממשרד

החקלאות. לא זאת הבעיה שלנו. אנחנו צריכים לשמוע נציגים רשמיים של ממשלת ישראל

שיסבירו לנו מה הסיפור. ככל שעוטפים את הבעיה בתעלומה לא ברורה משמע שיש לנו מה

להסתיר.

אנחנו לא מספיק נקיים בענין הזה. אנחנו צריכים לעשות את כל המאמצים כדי

להעלות את יהודי אתיופיה מהר ככל האפשר. ולכן אני גם לא רוצה להרחיב בדיבור על מה

שצרך לעשות עם האנשים שנמצאים שם. מספיק דיברו בענין הזה גם בני העדה וגם חברי

הכנסת. צריך לעשות הכל כדי להקל על שהותם של האנשים האלה שם, ולעשות את שהותם

זמנית וקצרה עד כמה שיותר ולהעלותם מיד לארץ.



היו"ר מ' קליינר;

הדיון בנושא לא הסתיים ולא מוצה, ויהיה לו כמובן המשך. אנחנו נשמע דיווחים

נוספים. יש פרוצדורות מסויימות לגבי דיווח. הנושא הזה היה אפווף חשאיות בעבר,

בצדק או שלא בצדק. מטעם הממשלה מונה מי שמונה לטפל בנושא, וזו הסיבה לאופטימיות

של חבר הכנסת צור ושל אחרים. אינני בוחן כליות ולב אבל התרשמתי שלדעת חברי הוועדה

יש לעשות הכל כדי להוציא מהר את יהודי אתיופיה מאתיופיה, ואני חושב שזו גם המגמה

של העוסקים בנושא, והשאלה היא רק שאלה של מחיר. גם אני רוצה להיות אופטימי,

ולאחרונה שוב חזרנו לקצב של 600 יוצאים בחודש, ולא 120 או 150 כפי שהיה בחודשים

האחרונים, וגם זה לא מספיק. לגבי דידי פטירתו של פלאשי ארח- באדיס שלא לצורך,

ושאפשר היה להצילו, די בה כדי שנעשה כל מה שניתן וסביר ואפשרי כדי להוציא אותם

משם מהר יותר.

בלא קשר לנושא היציאה יש שאלות מאד רציניות שהעלה כאן חבר הכנסת צור וגם
אנחנו שואלים
האם המדינה מוכנה לקליטתם של העולים מאתיופיה כשיבואו. זו שאלה קשה

מאד, וחבר הכנסת ברעם אמר כאן דבר מד מאד נכון. אם אנחנו נתפוס את כל בתי המלון,

בתי הארחה ומתקנים של צה"ל עבור העלייה מברית המועצות, כי נגמרת להם הקליטה

הישירה והם ימשיכו לצאת משם בקצב הנוכחי ואף בקצב שעוד יגדל, עלול להיות מצב בו

לא יהיו לנו המקומות המתאימים עבור עולי אתיופיה.

מקובל על כולנו שעולי אתיופיהנקלטים יותרטוב במרכזי קליטה, והקליטה הישירה לא

טובה עבורם. ברור לנו שמוקדם או מאוחר יעלו ל17 עד 20 אלף יהודים מאתיופיה,

וצריך לשריין עבורם מקומות במרכזי הקליטה. היום ביקר אצלי מישו שדיבר על כפר

הנוער באשקלון, ואמרתי שהמקום הזה צריך להישמר בשביל העולים מאתיופיה. לעולי

אתיפיה היו בעיות כאשר ישבו בבתי מלון בצפת, וחלק מבני העדה הנוכחים כאן הופיעו

בפנינו וסיפרו לנו על הבעיותועל קשיי הקליטה בצפת. העובדה שרוצים לעשותך קליטה

טובה בשביל עולי אתיפיה איורי לימוד הטעויות והבעיות מן העבר לא צריך להיות מוחזק

נגד איש.

יש מגמה שהוועדה תצא לאתיופיה ותראה את המצב שם במו עיניה. אני מקווה שהדבר

יסתייע. זה תלוי ביושב ראש הכנסת ובנכונות שלנו לצאת מטעם גורמים אחרים. בכל

אופו הענין נמצא בבדיקה. אני מקווה שבהקדם האפשרי נוכל לשמוע את סגנית השר גאולה

כהן, שחזרה היום מביקור באתיופיה, וגם את הרופא, הפסיכולוג והמחנך דייר פרי שחזרו

משם זה עתה.

שלמה מולה העלה שאלה מאד מעניינת, שצריך בהחלט לתת עליה את הדעת, אם צריך לינת

תחושה של ישיבת קבע לריכוז היהודים באדיס על ידי הקמת בית ספר וכינון חיי קהילה

שם. אני חושב שלא, אבל במציאות הנוכחית, אף שאינה רצויה על אף אחד מאתנו, ובעיקר

במקרה והמצב הזה יימשך מספר חודשים צריך בכל זאת לתת להם את מקסימום השירותים גם

בתחום החינוך וגם בתחום הרפואה וכו'. אני חושב שבישיבה סגורה של הוועדה כדאי יהיה

לבחון גם את הנושא הכספי.

א' מסלה;

יש לי ההרגשה שמדברים ומדברים, ודבר לא קורה, ואין תוצאות לכל הדיבורים האלה.

כבר מזמן ביקשנו מהגורמים המטפלים בנושא את, הגדלת הסיוע הכספי ומתן עזרה רפואית

לאנשינו שם. ויש לי הרגשה שהדיבורים שלנו עוזרים לנו אמנם להשתחרר מהלחץ הכבד שבו

אנחנו נמצאים, אבל לא עושים דבר מעבר לזה. האנשים שם מצויים במצב חירום ממש, הם

חיים גם בגיטו ונמצאים תחת לחץ חברתי, כלכלי ובריאותי. למצבם ולבעיותיהם יש

ללא ספק השלכות כבדות וקשות כל כך, שאנחנו חוששים שקשה יהיה לתקן אותן מאוחר

יותר.

המצב הקשה בו מצויים האנשים שם משפיע עליהם קשות גם מבחינה כלכלית, חברתית

וגם מבחינה משפחתית. כי אנשים שאינם עובדים וחיים במצוקה כלכלית וחברתית יכולים

בקלות להידרדר לעבריינות, להסתכסך עם בני זוגם, וזה כמובן משפיע בצורה קשה גם על

הילדים שלהם. גבר שאינו עובד ומסתובב בבית 24 שעות ביחד עם אשתו, מאבד את מעמדו

כגבר בבית והוא נתפס לעצבנות, וכל הדברים האלה יכולים לגרור את בני הזוג



לגירושים. וכך יגדל מספר המשפחות החד הוריות שכאשר יגיעו לארץ ידרשו טיפול מיוחד

ותשומת לב מיוחדת, ועלולים בהחלט להפוך למקרים סוציאליים.

אין ספק שככל שתתארך ישיבתם שם ייגברו הבעיות ויחמירו ונפספס את ההזדמנות

להביא אותם. הידיעה ב"ידיעות אחרונות" על 600 איש שיוצאים מאתיופיה מדי חודש,

שאותה קיבל העתון מהנציגות שם, נותנת את ההרגשה כאילו מדינת ישראל מגבילה את מספר

היוצאים משם ל-600 לחודש.

מ' גן;

על מנת שהילדים שם לא יסתובבו בחוסר מעש וייתפסו לכל מיני דברים החלטנו על

ישום תכנית חינוכית מסויימת עבורם. אין לקרוא לזה בית ספר, אלא צריך לקרוא לזה

מרכז קהילתי. הילדים יובאו לשם שלוש פעמים בשבוע, ילמדו קצת עברית, קצת חשבון

וקצת אמהארית. כי ילדים ללא תעסוקה יוצךרים בעיה.

י י שטרול;

הודענו למשרד הקליטה שאנחנו מוכנים להעמיד מאות מועדונים של ההסתדרות בשביל

לקיים בהם אולפנים, ולא משתמשים בהם. כמו כן אני מבקש להודיע שכל בתי ההבראה של

ההסתדרות יוכלו לעמוד לרשות הקליטה, במידה וידברו אתנו בענין זה.
היו"ר מ' קליינר
יוצא מן הכלל. הערה טובה וחשובה ומועילה.

אני רוצה להסביר שאין קשר בין הקהילה שבאדיס לבין האנשים העובדים בנציגות

הישראלית שם. עובדי ההנציגות נמצאים כל הזמן במשרד, ולא בשטח. יכול להיות

שהסוכנות לא שלחה לשם מספיק עובדים. אבל יש לנו עכשיו אנשים מקצועיים מבני העדה,

גם רופאים, אבל הסוכנות לא מוכנה לשלוח אותם לאדים אבבה כדי לעזור ולטפל באנשים

שנמצאים שם.

לא מוכנים לתת לאנשים שם יותר כסף בטענה שמא זה יעורר בעיה ויעודד שודדים.

הדיבורים האלה הם כיסוי בלבד. הדבר הזה לא מתאים כלל. האנשים שם מתים ברעב, וחשוב

שיהיה להם יותר כסף כדי שיוכלו להתקיים.
היו"ר מ' קליינר
האם אין שם תופסות של שוד בגלל קנאת שכנים?

המצב איננו כזה. זה רק כיסוי של הסוכנות.
א' מסלה
במידה ויש שוד הרי זה מפני שאנשים שם חושבים שהיהודים מקבלים אלפי דולרים

ממדינת ישראל. יחד עם זאת צריך להדגיש שאין מקרים רבים כאלה.

האנשים שכבוד הרב הזכיר נמצאים בין חיים למוות. מצבם חמור עוד יותר, כי הם

לא מקבלים אפילו פרוטה אחת, אפילו לא את מה שמקבלים האחרים. חייבים לעזור להם,

ואסור לדחות זאת.
היו"ר מ' קליינר
אני מודה לכולכם. יהיה המשך לישיבה הזאת. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:15)

קוד המקור של הנתונים