ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/10/1990

תקלות מחשב במשרד הקליטה המונעות ממספר רב של עולים לקבל דמי מחיה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 110

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, ד' בחשון התשנ"א (23 באוקטובר 1990). שעת 13:00
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

י ' ביילין

ע' ברעם

י ' צידון
מוזמנים
ש' רוזבליט - אחראית על המיכון, משרד הקליטה

א' הורן - עובד המיכון, משרד הקליטה

אי בן טרית - דוברת משרד הקליטה

י י פרנקל - רכזת קליטה ארצית
מ"מ מזכירת הוועדה
י ' גידלי
קצרנית
ש' צהר
סדר היום
תקלות מחשב במשרד הקליטה המונעות ממספר רב של עולים לקבל דמי מחיה.



תקלות מחשב במשרד הקליטה המונעות ממספר רב של עולים לקבל דמי מחיה
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את הישיבה ומקדם את כולכם בברכה.

ברצוני להודיע לכם שקיבלנו הזמנה מהוועדה לזכויות האדם של הפרלמט הרוסי לבקר

ברוסיה. עירית מוסקבה צריכה לאשר שהאירוח יהיה ברובלים. הכנסת תישא בהוצאות הטיסה

לשם, והאירוח יהיה כולו על חשבון הרפובליקה הרוסית. ביקשתי שועדה של הפרלמנט

הסובייטי תארח אותנו, וכפי הנראה תהיה לנו גם פגישה עם ילצין. הם הזמינו שלחת עד

10 אנשים. מובן שבתשובה להזמנה הזאת נצטרך אנחנו לארח חברי ועדה של הפרלמנט

הסובייטי, והשאלה היא אם הכנסת יכולה לשאת באירוח של 10איש. לכן אני מניח שארבעה

או לכל היותר ששה חברי וועדה יצאו לשם.

איש

הבוקר הודיע לי מנכ"ל משרד הקליטה שיש לו בעיה משפחתית ולכן לא יוכל להופיע.

שקלתי דחיית הדיון בנושא הזה, אבל בגלל דחיפותו בכל זאת נקיים אותו. הגיעו

אלינו ממשרד הקליטה הגברת שושנה רוזנבליט שהיא האחראית על המיכון, ומר הורן שעובד

במיכון שיוכלו למסור לנו אינפורמציה, וכן הגברת אידה בן שטרית שתוכל אולי למסור

לנו פרטים נוספים.

ממכתבים שהגיעו לוועדה ומסיורים שערכתי התרשמתי שיש עולים הסובלים בגלל

העובדה שלא נקלטו במחשב של משרד הקליטה, לפי השיטות החדשות שהונהגו שם, ואינם

מקבלים כסף למחייתם. דברים מזעזעים ממש, שגם מצאו ביטוי בעתונות.

כדוגמה אזכיר את המקרה של גברת ריימן אירנה שהגיעה ארצה ביחד עם בתה בחודש

יולי, ובגלל תקלות במחשב לא קיבלו אגורה, והם ממש רעבים ללחם. והרי אין מדובר

באנשים שיכולים להמתין ולקחת בינתיים הלוואה.
י' פרנקל
מדי יום פונים אלינו עולים ומעלים בפנינו את הבעיה הזאת. הבאתי אתי רשימה של

10 מקרים, אבל יכולתי כמובן להרכיב רשימה הרבה יותר ארוכה של אנשים שממש רעבים

ללחם. במקרה הטוב ביותר כאשר שכר הדירה מגיע ל-300 דולר בלבד ובעל הדירה הסכים

לקבל תשלום מראש לחצי שנה בלבד, הרי התשלום הזה בלבד עובר את הסכום שמקבל העולה

בשדה התעופה יד בהגיעו ארצה. מסתבר שהתכנית שלפיה מקבל העולה כסף אחת לשלושה

חודשים איננה עובדת בפועל, וגם הכספים של הסוכנות מתעכבים בבנק עידוד, והעולים

נשארים ללא דמי קיום.

הפורום התארגנו והקמנו קרן חרום המאפשרת לנו לתת לאנשים אלה הפונים אלינו

סכום של 100 או 200 שקל, אבל זה סכום לא מספיק ואין בזה פתרון. העברתי בין חברי

הוועדה את הנייר המתאר את גודל הבעיה. אינני מבינה במיכון ובמחשבים, ואני יודעת

שאנשי המיכון יטפלו בבעיה שלהם בצורה המקצועית ביותר, אבל אני מבקשת ממשרד הקליטה

שיתן לעולים האלה מקדמה על חשבון הכסף המגיע להם והמתעכב.

קיוויתי שגם אנשי הסוכנות יהיו נוכחים כאן בישיבה הזאת, וחבל שאינם.

ש' רוזנבליט;

החל מ-29 ביוני, יום התחלת תהליך סל הלקיטה, ועד תחילת אוקטובר 1990 כאשר

הוצאתי את הנתונים שאמסור לכם, נקלטו כ-27 אלף משפחות של עולים. 95% מהן נמצאו

זכאים לסל קליטה. 90% מהזכאים קיבלו את כספם ללא בעיות. 10% הנותרים ממתינים

לקבלת הודעה על פתיחת חשבון בנק. נכון ליום הפקת הנתונים נמצאו רוב הנמנים על 10%

הנותרים מחכים לפתיחת חשבון בנק, כיוון שהתשלום מתבצע לחשבון הבנק של העולה.

אנחנו לא יכולים לבצע את התשלום לפני שהחשבון נפתח ונמסר על כך והוא נמצא תקין.

10% אלה או שהם ממתינים לפתיחת החשבון או שהחשבון נמצא שגוי לאחר פתיחתו, ונמצא

בתהליך של תיקון.



מתוך 10% אלה, שהן 2,700 משפחות, למעלה מ- 1,500 משפחות הגיעו ארצה במהלך

החודש האחרון, ולגביהם אין כנראה בעיה כי קיים פער של זמן מיום הגיעם ועד ליום

פתיחת החשבון. השאר הם שאריות מהחודש הקודם, וכן גם אנשים שהגיעו בחודש יולי,

שטרם דווח לנו על חשבון הבנק שלהם.

אחרי חג הסוכות נתקבלו במוקד התביעות שלנו 130 תביעות.
היו"ר מ' קליינר
כמה קווי לטלפון יש למוקד הזה?
שי רוזנבליט
קו אחד, ואדם אחד שעונה, אבל הוחלט כבר להרחיב את המוקד הזה.
מי קלי י נר
אני מבין שהתביעות מגיעות למחוזות המתקשות אל המוקד כדי לברר מה הבעיה, אבל

פשוט אי אפשר להשיג את המוקד. יושבת במחוז פקידה שצריכה להתקשר אל המוקד כדי לברר

מקרה אחד או שניים, ובחוץ ממתינים בתור 100 איש, והיא מנסה להתקשר עם הקו האחד

הזה שאף פעם אי אפשר להשיגו.

שי רוזנבליט;

המוקד מיועד לפנייה של המטפלים בשטח, אבל יש גם הפונים לשם ישירות.

מתוך 130 התביעות שהגיעו אלינו מאז סוכות התברר כי לגבי 10% מהן כבר בוצע

תשלום. לגבי 30% הבעיה תוקנה במקום במהלך הפנייה הטלפונית, כי המדובר הוא בדרך

כלל בבעיה בחשבון הבנק. לגבי 60% היו שגיאות שנמצאו כבר בשלבים שונים של טיפול.

יש קשת רחבה מאד של אפשרויות לשגויים. 30% מהתביעות ניתן היה לתקן במקום באמצעות

שיחה טלפונית או פעולה דומה. אבל השגויים האחרים לא היו מהסוג שניתן לתקנם בו

במקום.

התהליך למעשה מורכב כנאד, ויש בו שלוש תחנות עיקריות. הוא מתחיל בנמל התעופה

ששם העולה נרשם, ושם נקבעת זכאותו הכללית וזכאותו לסל קליטה, ושם מתבצע התשלום

הראשון במזומן בגובה של כ-30% מסכום הסל. העולה יוצא את הנמל ואמור ללכת לאותה

כתובת שעליה דיווח, לפתוח שם חשבון בנק, לבוא לסניף ולדווח על כך.

במקביל משדר נמל התעופה את נתונים אלה למחשב של משרד הקליטה. הנתונים נקלטים

שם וממתינים לסגירה על ידי הודעה על מספר החשבון. ברגע שמספר החשבון מגיע לשם

ונמצא תקין, הנתונים האלה משודכים ומוזרמים אל הסוכנות.

אנחנו מזרימים את הנתונים האלה לסוכנות היהודית כי הסוכנות משלמת את ארבעה

התשלומים הראשונים במסגרת השנה. משרד הקליטה נכנס לתמונה בתשלום החמישי ואילך.

אנחנו נערכים עכשיו לשלם בחודש נובמבר את התשלום הראשון שלנו לעולים שהגיעו

בחודש יולי. כל התשלומים עד אז נעשו באמצעות המחשב של הסוכנות על סמך הוראה שלנו.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין כי מבחינה מקצועית המחשב של הסוכנות הוא למעשה מחשב משנה שלכם.
ש' רוזנבליט
נכון. זה עוד מחשב שקולט נתונים ומעבד אותם.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שהמחשב של הסוכנות מקבל מכם דבר כמעט מוגמר, ואז יש להניח שאין

סיכוי לטעות או שגיאה.
א' הורן
בתחילת תהליך יש תמיד בעיות, אבל ככל שממשיכים לעבוד ונתקלים בבעיות בשטח

מחפשים וגם מוצאים את הפיתרונות, כי הרי ברור שלא תמיד אפשר לחשוב מראש על כל

אפשרות ועל כל דבר ודבר.
ש' רוזנבליט
הסוכנות מעבירה את החומר למסלקה הבנקאית המרכזית כדי לזכות את החשבונות

השונים בבנקים. והיו עשרות מקרים שהכסף פיסית נכנס לחשבון אחר באותו סניף, ולא

לעולה שלו היה מיועד. ואז מתחיל התהליך שלהתיקון. גם זו איפוא נקודה שבה יכולה

לקרות תקלה. אבל אני רוצה להבהיר שכאשר אני מדברת על תקלות הכוונה היא לעשות

תקלות בלבד, ולא לאלפים.
היו"ר מ' קליינר
כשמדברים על 2,700 משפחות מינוס קצת למעלה מ-1,000 עדיין נותרות כ-700

משפחות, וזה מספר גדול של נפשות.

שי רוזנבליט;

זה לא מדוייק, כי יש כאלה שנמצאים במצב של המתנה. התהליך הוא כדלקמן; נמל,

משרד הקליטה, סוכנות, מסב. אלה ארבעה השחקנים הראשיים ואצל כולם הכל צריך להיות

100% כדי שהעולה יקבל את הכסף בחשבון שלו בבנק.

הבה נראה איפה יכולות להיות בעיות. הנוהג מגדיר מראש אנשים שלא זכאים לקבל

בנמל. האנשים האלה מוגדרים כחריגים, וישנם כמה סוגים כאלה. למשל, משפחות חד

הוריות כשראש המשפחה נשוי. על מנת לברר מה באמת הולך פה מעבירים את זה לטיפול

המחוז שלו יש יותר זמן וגם כלים כדי לבדוק את הדברים ולברר אם הוא כבר הגיע ומה

הוא קיבל כשהגיע, ומה לינת. המקרים החריגים שמופנים לטיפול במחוז כנסים למסלול

באמצעות הודעה שבאה מהמחוז. למעשה לא מדובר במספר גדול של מקרים כאלה, והמספר

הולך וקטן. ביוליל-אוגוסט היו הרבה מאד חריגים, כי הנוהג לא היה עדיין סגור

לגמרי. לגבי בודדים זה היה לקראת סוף יולי, וכן גם לגבי קשישים. בהתחלה הצטברה

אוכלוסיה יותר גדולה של חריגים שלא טופלו בנמל.
י' צידון
בכמה היית אומדת היום את מספר החריגים?
ש' רוזנבליט
ב-5% יש כמה קטגוריות של מצבים שהמחוז מטפל בהם.
י' צידון
מאחר ואנחנו מדברים בבני אדם, ואדם רעב הוא אדם רעב ולא חשוב במסגרת של כמה

אחוזים הוא נמצא, וזה כרטיס הכניסה שלו למדינה, הייתי רוצה להגיע למצב שבמקרה של

ספק, זה יפעל לטובת העולה.
היו"ר מ' קליינר
אני מנסה לברר איך הדברים האלה קורים כדי שנדע גם איזה פתרונות להציע למקרים

שנופלים בין הכסאות.
ש' רוזנבליט
בבדיקה שלנו את המקרים שהופיעו בעתונות התברר שאלה הם אותם חריגים בהתייחס

לתהליך העיקרי. כלומר, מקרים שמכל סיבה שהיא לא נכנסו למסלול האוטומטי .
היו"ר מ' קליינר
אני מנסה לשחזר את התהליך. בנמל התעופה מקבל העולה כסף מזומן. לאחר מכן

הוא צריך למהר לפתוח חשבון בנק, ולמסור את מספר החשבון שלו למשרד הקליטה בעיר

בה הוא גם. משם ישודרו הנתונים שלו, אחרי שפקיד מוסמך במי נהל המחוז הגדיר את

מעמדו. מה הסיבה לכך שהנתונים האלה נקלטים פחות טוב?

שי רוזנבליט;

מפני שהתהליך שם הוא ידני. זה מדווח על טופס, נקלט על ידי קלדנית.

אי הורן;

הפקידה המטפלת בנמל מקלידה את הנתונים תוך כדי שיחה עם העולה וקבלת הפרטים על

ידו. במחוז אין מסוף, כך שזה לא משודר ישירות. ואז יש עוד תחנה שיש בה קלדנית,

שהיא אולי אשת מקצוע טובה אבל היא לא יכולה לבדוק את טיב ומידת הדיוק שבנתונים,

אלא המחשב הוא שצריך לעשות זאת.

ש' רוזנבליט;

אני רוצה להזכיר עוד איפיון אחד לתהליך. המערכת הזאת פותחה די בלחץ מבחינת

הזמן, וכמו בכל תהליך חדש שממוכן מתחילתו ועד סופו מגתים בו מדי פעם תקלורנ. ואכן,

תוך כדי עבודה בשלושה וחצי החודשים שחלפו אנחו מגלים תקלות שמתוקנות במקום. ככל

שהזמן עובר אנחנו מצליחים לסגור את המערכת ויש עכשיו הרבה פחות תקלות בתחום

המחשב.

היו"ר מי קלי י נר;

האם רק אחרי סוכות קיבלתם מידע על תקלות?

שי רוזנבליט;

לא. קיבלנו מידע כזה באופן שוטף .

היו"ר מי קליינר;

האם לא התרעתם מראש בפני משרד הקליטה שכל עוד המערכת היא חדשה צפויות תקלות

ושבעצם יהיו מאות אנשים, ואולי אפילו אלפים, שיפלו בין הכסאות.

שי רוזנבליט;

התרענו, לא מראש אלא בשלב שבו זה התחיל לצבור תאוצה, והמשרד נותן את התגובה

שלו לענין זה, יש פעילות בענין זה בכמה תחומים. הפתרונות אינם בתחום המערכת, אבל

אני יכולה למסור לכם את אשר אני יודעת בנדון. אחד הפתרונות הוא באמצעות תשלום

ידני לעולה לאחר שכלו כל הקיצין והתברר שיעבור עוד הרבה זמן עד שהמערכת תקלוט

אותו בצורה נאותה. במקרה כזה נותנים לו כסף על החשבון או תשלום מלא במקום על סמך

הוראה טלפונית מהחשב או ממנהל המחוז.



במקביל אנחנו מנסים לצמצם באמצעים אדמיניסטרטיביים את נקודות התורפה שיוצרות

את החריג או השגויים למיניהם. אנחנו מנסים לבדוק את הנוהל ולראות אם אפשר לצמצם

את מספר החריגים ולסגור יותר טוב את הנקודות שמכניסות שגויים למערכת. אנחנו

גילינו למשל שיש עולים שלוקח להם שלושה חודשים לפתוח חשבון בנק, עד כמה שזה נשמע

מאד מפתיע, אז יתכן שיש כאן הסברה לקויה, והם פשוט לא יודעים שצריך למהר בענין

זה.

י י פרנקל;

המקרים שברשימה שלפני אינם מקרים כאלה.
י' ביילין
אני מבין שהבעיה איננה תקציבית, אלא טכנית בלבד. אם העולים לא מפסיקים לפתוח

חשבון בבנק תוך חודש ימים, הם לא מקבלים מהסוכנות את התשלום הראשון ואת התשלומים

הבאים.

אני מבין גם שהבעיה של 2.700 המשפחות נובעת ממעמד של חריגים, משגויים

ומעיכוב בתהליך.
שי רוזנבליט
כ-1,500 משפחות מתוך 2,700 המשפחות האלה הגיעו ארצה בחודש האחרון ופשוט לא

הספיקו לפתוח חשבון בנק ולהודיע על כך, והם לא חריגים ולא שגויים. מי שהגיע אתמול

לנמל התעופה לא בהכרח פתח היום חשבון בבנק. בנתונים שמסרתי כאן מצויים גם אלה

שעדיין לא דיווחו על פתיחת חשבון, ושיתכן מאד שאחרי שידווחו על כך לא תהיה להם כל

בעיה בקבלת הכסף לחשבונם. בין הנתונים האלה יש עולים שלא יכולים עדיין לקבל כסף

לחשבונם, כי טרם הספיקו לפתוח חשבון או להודיע עליו.
י' ביילין
מה מספר העולים שכבר עברו את החודש הראשון והיו צריכים לקבל כסף ולא קיבלו?
אי בן שטרית
מדובר בכ-800 משפחות שהגיעו בעיקר אחרי הראשון ביולי, ושבסוכות לא קיבלו את

התשלומים שלהם באופן שוטף. בתוך הקבוצה הזאת יש חלוקה לפי סיבות שונות. חשבון

הבנק של חלק מהמשפחות האלה זוכה בינתיים , אבל יש עדיין קבוצה קטנה של משפחות

שחשבון הבנק שלהם לא זוכה. אבל החלק הגדול קיבל את הכסף, ומדי יום נפתרות בעיות

של משפחות נוספות. הבעיה איננה איפוא של 800 משפחות, אלא של מספר יותר קטן שטרם

קיבלו את הכסף.

תוך בדיקת הדברים גילינו עשרות משפחות שהגיעו ביום מסויים לעיר מסויים, פתחו

חשבון בבנק, והכסף אמנם הגיע לחשבון הזה בבנק, אלא שהמשפחות האלו עזבו את העיר

אחרי מספר ימים ועבור לגור בעיר אחרת, ושם שוב פתחו חשבון. אלא שהכסף המשיך להגיע

לחשבון הבנק הקודם שלהם, ועבר זמן עד שהתחיל להגיע לחשבון החדש שלהם. האנשים

האלה באו אל המשרד והתלוננו שלא קיבלו כסף לחשבון הבנק שלהם, ולקח לנו זמן לאתר

את מקור הבעיה.

כאשר בשישה וחצי חודשים מגיעים 126 אלף עולים ברור שמשרד הקליטה לא יכול

ואינו מקיים מעקב אחריהם. הקשר היחיד שלו אתם נעשה כאשר הם מגיעים לסניפים. אם

העולה לא יבוא לסניף ויודיע שיש לו בעיה כזו או אחרת, אנחנו לא נדע כלל שיש לו

בעיה, ומובן שלא נוכל לטפל בה.
י' ביילין
כאשר מספר התלונות של העולים בנושא הזה הוא ניכר כל כך עד שהפורום נזעק ליצור

קרן ולחלק 100 או 200 שקל למשפחה לקניית אוכל, זה צריך להדליק אור אדום, כי זה

דבר שלא צריך לקרות, דבר מיותר לכל העות. צריך לדאוג לכך שהעולים יוכלו לקבל

אינפורמציה והסברה במוקד או מוקדים מסויימים שהגישה אליהם תהיה קלה עליהם יותר

מאשר ההליכה לסניף וההמתנה שם בתור כדי לברר פרטים או כדי להתלונן.

א' בן-שטרית;

כשהוא מתלונן בסניף והסניף מעביר את התלונה, כי אז יכולים להתחיל מיד

בבדיקת הענין ובתיקונו.
י' ביילין
אני מבין שנעשית פעולה אינטנסיבית לברר את נושא המעמד האישי של העולה, אבל

כדי שהמשרד יקבל אינפורמציה על בעיה שהתעוררה, עוד לפני שהפורום הציוני או דורשי

טובה אחרים יתנו להם עזרה כסית בגובה של 100 או 200 שקל, היה צריך להיות מוקד

טלפוני שכל עולה יכול היה לטלפן אליו ולהודיע על הבעיה שלו, ומיד אפשר יהיה לטפל

בה. הייתי רוצה לחסוך מהעולה את הצורך ללכת לסניף ולעמוד שם בתור כדי לדווח על

הבעיה שיש לו. צריך פשוט להגיד לעולה שאם לא יקבל את הכסף תוך כך וכך שבועות הוא

צריך לטלפן למספר מסויים כדי לדווח על כך.

שי רוזנבליט;

בימים האחרונים הוחלט להוריד את המוקד לרמת מחוז.
אי הורן
המחוז ממילא יכול להתקשר עם אותו מוקד אם זו בעיה מיכונית. אם כל עולה היה

מטלפן ליחידת המיכון שלא הוא הבעיה, זה לא היה פותר דבר ורק מקשה ומכביד על

המיכון. המוקד נמצא עד עכשיו ביחידה למיכון ומשם יש גישה יותר מהירה לנתונים.

כיוון שעכשיו מדובר במוקדים במחוזות אפשר אפשר יהיה לעבות את זה. ואולי צריך

שיהיו מספר קווי טלפון כדי שהעולים יטפלנו למחוז שלהם, או אפילו לסניף שלהם.
היו"ר מי קליינר
המוקד לא יוכל לעזור אם לא יהיה לידו באותו הזמן פקיד של משרד הקליטה. אנחנו

צריכים את העולה עם הפקיד בטלפון עם המוקד, רק אז אפשר יהיה לפתור את הבעיה.
י' ביילין
קודם כל צריך לאתר את הבעיה, ומהר ככל האפשר. אם העולה ידווח שהוא רעב ללחם

מפני שלא קיבל עדיין כסף, יידעו במה הענין ויטפלו בזה מיד.
היו"ר מ' קליינר
עולה לא קיבל כסף, ולא חשוב ברגע מה הסיבה לכך. הוא בא בבוקר אל המשרד וצריך

להמתין שם שעות בתור. שעות עוברות עד שהוא נכנס אל המטפל בו. כשהוא מגיע למטפל

ומספר לו במה הענין, המטפל מנסה להשיג את המוקד בטלפון אבל המספר תפוס. הוא מנסה

שוב ושוב, והמספר עדיין תפוס, ואנשים רבים עדיין עומדים ומחכים בתור כדי להגיע

אליו, והוא מתחיל להיות עצבני עד שהוא נשבר ומפסיק לטלפון אל המספר התפוס ומתחיל

לטפל בעולים אחרים, ובינתיים אינו יכול לדווח על המקרה הזה והענין לא מטופל.



אנחנו יודעים שתקלות קורות, וכשמדברים במספר כזה של עולים בוודאי שתהיינה

תקלות. אבל חשובה הגמישות של המערכת. לדעתי חסרים במערכת שני דברים של גמישות.

האחד - במקרה שלא הצליחו להשיג את המוקד ולא נמצא פתרון לבעייה של העולה תהיה

למנהל המחוז סמכות לתת לעולה שיק בסך 500 שקל. לאחר מכן הוא ידווח על כך, יביא את

זה לאישור, יקזזו את זה ויתקנו את זה, ובלבד שבינתיים העולה יוכל לחזור לביתו עם

שיק של 500 שקל עד שהבעיה תבוא על פתרונה.
א' הורן
כבר הוחלט על כך שמנהל המחוז מוסמך לתת כסף במקרים חריגים.
י' פרנקל
250 שקל לא סכום סביר או מספיק.
היו"ר מ' קליינר
אני שמח לשמוע שבענין זה כבר התקבלה החלטה.

אני מגיע עכשיו לדבר השני. מאחר ויש תקלות, חשוב שלמוקד יהיו מספר קווי טלפון

כדי שהפקיד במשרד הקליטה יוכל להשיג את המוקד במהירות סבירה ולדווח לו על הבעיה,

וגם לקבל מיד תדריך באשר לדברים שהעולה צריך לעשותם כדי לפתור את הבעיה, במידה

וזה קשור בדבר שהוא צריך לעשותו.

נ' ארד;

בישיבה של ועדת הכספים היום עם שר השיכון אמר האחרון ששר האוצר מחבל בנושא

השיכון עבור העולים. הרושם שלי הוא שבסך הכל לא יהיו דירות. אני מציעה ליושב ראש

ועדת העליה והקליטה לבקש מיושב ראש ועדת הכספים את הפרוטוקול של הישיבה של היום

כדי להתעדכן מחדש בנושא. אני פוחדת מפני קטסטרופה ממש בתחום הזה.

שי רוזנבליט;

במשרד מונתה ועדה שתוך שבועיים אמורה להגיש נייר עבודה שתוקף את הבעיה הזאת
מכמה כיוונים
1. לבדוק את הנוהל הקיים על מנת למנוע פרצות. כלומר, מקבלים את

הבקרה הזאת. 1. להגדיר תהליך של טיפול בבעיות, כולל הקמת מוקד מחוזי שלא יצטרך

להתקשר עם ירושלים מפני שיהיה לו מחשב על מנת שיוכל לבדוק ולתקן. אם לא יוכל

לתקן, יהיה מוסמך לתת לעולה תוך 24 שיק על מלוא הסכום. הוא יהיה מוסמך גם להוציא

אותו מהתהליך האוטומטי ולהכניס אותו לתהליך שהיה נהוג לפני ה-1 ביולי, ואחר כך

להתקזז עם הסוכנות וכו'.
אי בן שטרית
ועדת המשנה בראשותו של השר פרץ קיבלה החלטה לפתור עולים בודדים מהצורך להציג

חוזה שכירות תמורת קבלת הסיוע בשכר דירה, וגם הקבינט קיבל את אותה החלטה.
היו"ר מי קליינר
אנחנו מקווים שהוועדה תסכם את המלצותיה בהקדם, ושיימצא פתרון מהיר והולם

לעולים שטרם קיבלו כסף ושאין להם במה לקנות אוכל. אני מקווה שבעקבות ההמלצות

יוסדרו הדברים כך שלא נגיע למצבים כמו אלה שעליהם שמענו כאן, ותהיה יתר גמישות

במציאת פתרונות לבעיות שיתגלו.

90% הצלחה במיחשוב חדש זה אמנם אחוז גבוה ומחמם את הלב, אבל איננו יכולים

להסתפק בזה כי 10% הנותרים פירושם מאות רבות של משפחות שלא קיבלו כסף בזמן. בשביל

המקרים האלה יש לגלות יותר גמישות כדי למצוא להם פתרון מהיר ונאות.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)

קוד המקור של הנתונים