ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/10/1990

דיווח השר לקליטת העלייה, הרב יצחק פרץ, על פעולות משרדו לנוכח נחשולי העלייה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 109

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, כ"ז בתשרי התשנ"א (16 באוקטובר 1990). שעה 00;13
נ כ ח ו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

ע' ברעם

ח' פורת

י' צידון

ג י שפט

י' שפרינצק
מוזמנים
שר הקליטה הרב י' פרץ

אי לפידות - מנכ"ל משרד הקליטה

מ' בר-לוי - עוזר בכיר לשר הקליטה

אי בן שטרית - דוברת משרד הקליטה

ס' דונשיק - מועצת הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה
מזכירת הוועדה
ו' מאור

קצרנית; ש י צהר
סדר היום
דיווח השר לקליטת העליה, הרב יצחק פרץ, על פעולות משרדו

לנוכח נחשולי העלייה.
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת הוועדה ומברך את שר הקליטה, את המנכ"ל ואנשי צוות המשרד

ואת כל המוזמנים והברי הוועדה.

הצעה לסדר להבר הכנסת צידון.
י' צידון
גם אני מברך את השר ואת צוות משרדו. קראתי הבוקר בJERUSALEM POST- על

הימנעות ה- AMERICAN JEWISH CONGRESS מלעשות כל פעולה בישראל מעבר לקו הירוק,

ומשום כך העבירו את הדיונים המתוכננים שלהם ממלון היאט למלון לרום. ביקשתי לברר

את הדבר בטלפון, ואושר לי על ידי ה- AMERICAN JEWISH CONGRESS שאמנם כך המצב,

כאשר הטעון הוא שממשלת ארצות הברית ציוותה על אזרחים אמריקאיים שלא לעבור את הקו

הירוק.

עד שלשלום הייתי בארצות הברית, ושמעתי בוושינגטון את הודעת ממשלת ארצות

הברית. לכן אני אומר שזה שקר, שזה לא נכון. ממשלת ארצות הברית המליצה בפני

אזרחיה להימנע מביקורים במזרח התיכון.

בפעולה הזאת של ה- AMERICAN JEWISH CONGRESS אני רואה פעולה אנטי ציונית בשעה

קשה מאד לישראל, אני רואה בזה בגידה, ואין בפי מלים לגנות את הצעד הנורא הזה

שנעשה בדיוק בשעה קשה כל כך לישראל. דיברתי אתם בהיותי בניו-יורק, בלוס-אנג'לס

וגם בוושינגטון. הייתי מעדיף שלא לראות את כל הAMERICAN JEWISHCONGRESS- בארץ.

שלא יבואו ושלא יעשו טובות. הם מבזים את עם ישראל ואת ארץ ישראל.

י י שפרי נצק;

אני מציע שהדברים שאמר כאן חבר הכנסת צידון ינוסחו כהודעה מטעם ועדת העליה

והקליטה ויועברו לתקשורת.
נ' ארד
לא בשם כל הוועדה.
י' צידון
אני לא הוצאתי הודעה אישית כי העדפתי שתהיה זו הודעה מטעם הוועדה.
ע' ברעם
אני רוצה באופן ברור שלא משתמע לשתי פנים להצטרף לבקשה הזאת. זו גם חובתה של

ועדת העלייה והקליטה שנמצאת בקשר עם הארגונים היהודיים השונים. אני רואה בזה דבר

חמור שהוועדה צריכה להגיב עליו, ואני חושב שההצעה נכונה.

אישית אני לא מתפלא על הענין, כי אני מכיר את המנהיגות של הארגון ויש לי אתם

חילוקי דעות מדיניים ואידיאולוגיים, אבל אני לא מסכים ממה שמשתמע ממעשיהם, שהיאט

נמצאת באיזור כזה בירושלים שארגונים יהודיים אמריקאיים לא יכולים להימצא שם. מה

גם שהמלון הזה נמצא כבר היום על הפנים, ובנסיבות כאלה מצבו יחמיר עוד יותר.
נ' ארד
אני מציעה שלפני ניסוח ההודעה ייבדק הנושא שוב על-ידי ראש הוועדה או על

ידי חבר-הכנסת עוזי ברעם כדי שיהיה ברור לנו מה באמת קורה. לא הייתי מוציאה

גינוי כל כר חריף לארגון שבכל זאת עושה משהו מבלי לבדוק את הדבר היטב היטב.

אני רוצה שיהיה ברור שאינני ננד הוצאת הודעה בנדון, אבל אני אומרת שאין לעשות

זאת רק על בסיס ידיעה ב Jerusalem post- או שיחה טלפונית. אני מעדיפה שנמנה

חבר ועדה או שניים שידברו עם המנהיגים של הארגון שנמצאים כאן, ואם יתברר שאמנם

נכונים הדברים כי אז אנחנו צריכים להגיד להם מה דעתנו, וגם להגיד להם שאנחנו

מתכוננים להוציא הודעה בנדון, כדי שאם אמנם היתה להם מחשבה כזאת הם יוכלו

לשקול אותה מחדש. מכל מקום לא הייתי רוצה ליפול עליהם בגינוי נורא כמו בגידה

כאשר אולי יש להם סיפור שונה.
י' שפרינצק
אני מציע שנברר אם אמנם היתה החלטה כזאת. אם היתה, נצא עם הודעה. איננו

חייבים להזהיר אותם מראש שאנחנו מתכוננים לצאת עם הודעה בענין זה.
ח' פורת
דבר חמור כגון זה אכן מחייב בדיקה עניינית. אם יתב רר שאמנם נכון הדבר,

אז מחובתנו להוציא הודעה, ואולי גם לזמן אחד או שניים מהמהניגים של הארגון כדי

למסור להם את עמדתנו ודעתנו.
היו"ר מ' קליינר
אני מכיר את מר קליינמן, ועמדותיהם ידועות לי. אני חייב להודות שכל הענין

הזה מאד מפתיע. ההעברה הזאת ממלון היאט למלון ללרום זה דבר מאד מפתיע והמור.
י' צידון
הוזמנתי להרצות בפני ה- American jevish congress במלון הלאט, והבוקר

הודיעו לי שההרצאה תהיה במלון לרום ולא עוד במלון היאט. אני בעד פנייה אישית

אליהם.
היו"ר מי קליינר
אני בהחלט אברראת הענין, ולשם כך אבוא בדברים עם מר קליינמן ועם מר רייך.

אני מציע שחברי הכנסת ברעם וצידון ינחסו את ההודעה ביהד אתי, אבל לא נפרסם

אותה לפני שהעניין ייבדק.

דיווח השר לקליטת העלייה. הרב יצחק פרץ. על פעולות שמרדו לנוכח נחשולי העלייה
היו"ר מי קליינר
אנחנו עוברים עכשיו לנושא שעל סדר היום שלנו. זו הישיבה הראשונה שלנו

במושב הנוכחי עם השר לענייני קליטה, ואנחנו מבקשים לקבל ממנו תמונת מצב כוללת

איר מדינת ישראל עומרת בנושא הקליטה.

מי שהיה רומז לנו לפני שנה כי למעלה מ-120 אלף עולים ייקלטו אצלנו השנה

בקליטה ראשונית אמנם, ופהות או יותר כלי חריקות, כפי שאמר לנו אתמול מר אורי

גורדון, כשרוב המכתבים היוצאים מפה לברית המועצות הם חיוביים, היו אומרים לו

שהדבר בלתי אפשרי. אני יודע שבשלב של קליטת הקבע, וגם בשלב של הקליטה הראשונית

מעבר למספרים האלה, אנחנו נעמוד בפני קשיים שלא ייאמנו, אבל בכל זאת אי אפשר



שלא לציין כי 120 אלף יהודים כבר נקלטו ב"ה קליטה ראשונית טובה, ואולי הנס

הזה יעמוד לנו נם בעתיד. אם היו אומרים לנו לפני קונה בי 120 עולים יניעו אלינו

השנה והם יבתבו מכתבים טובים לקרוביהם וידידיהם בברית המועצות, היינו אומרים

שרק נס יבול לנרום לזה. ובבן, אני מקווה שהנס הזה, שמשרד הקליטה הוא האהראי

המרבזי לו, יהיה סימן לנסים נוספים.
השר לעניני קליטה י' ח' פרץ
ברשות ידידי יו"ר הוועדה, חבר הכנסת קליינר, ברשות ידידי מנב"ל המשרד מר

אהרון לניד, ברשותבם הברי כנסת יקרים ואורחים, בפתח דברי אני מודה על ההזמנה.

אני שמח להשתתף אתבם בישיבה ראשונה זו של מושב החורף. בפי שנתבקשתי, אמסור

דיווח על הנעשה בקליטה ועל הצפי שלנו בנושא הקליטה.

כדרכנו נתחיל בנתוני העלייה. כבר שמענו מחבר הכנסת קליינר כי מתחילת השנה

עד כה הניעו לארץ 122 אלף עולים, בשעה טובה ומוצלחת, כאשר מברית המועצות הגיעו

אלינו 110 אלף עולים. למעלה מ-90% מכלל העולים באו איפוא מברית המועצות.

מתחילת החודש הזה, עד ל-16 בו הגיעו אלינו למעלה מ-10 אלף עולים, 8,800 מהם

באו מברית המועצות.

הצפי שלנו הוא שהחודש יניעו אלינו בסביבות 20 אלף עולים, ואולי קצת פחות

כי יתכן שהחקים ימתנו קצת את מספר העולים. מכל מקום ההערכה שלנו היא שהחודש

יניעו אלינו בסביבות 20 אלף עולים, כמו שגם בחודשיים האחרונים הניעו אלינו 20

אלף עולים. על סמך נתונים שלנו הצפי שלנו הוא שבחודשים הקרובים יניעו אלינו

עולים רבים יותר בין 25 ל-30 אלף מדי חודש, ויתכן שאפילו יותר. כך מסרו לנו

אניש לשכת הקשר, שלהם יש נתונים מעודכנים.

אני שמה לומר שחל שינוי בהתפרסות של העולים במדינה. בתחילת השנה, ולמעשה

נם היום, רוב העולים פנו למרכז הארץ. בתחילת השנה הלכו כ-59% מהעולים למרכז

הארץ, והיום פונים למרכז הארץ רק 52% או 53% מכלל העולים, כך שהמרכז "איבד"

בין 5% ל-6% לטובת צפון ודרום הארץ. לצפון הארץ, כולל חיפה, מניעים 32%,

לירושלים ולמחוז מניעים 10%, לירושלים עצמה מניעים רק כ-7%, לבאר שבע והדרום

ממשיכים להגיע קצת יותר מ-5%.

אני שמח למסור שבעקבות המספרים הנדולים של עולים המניעים למרבז החלטנו

המנכ"ל ואני לפצל את מחוז המרכז, ולהקים מחוז הדש באזור המרכז, כף שהיום יש

לנו את מהוז תל אביב ואת מחוז חמרכז. מחוז תל אביב כולל, שמשרדו נמצא ברחוב

אסתר המלכה, כולל את תל אביב, יפו, בני-ברק, חולון, בת-ים, רמת-נן, רמתיים

ואשדוד. המחוז ההדש, שפתחנו בשבועיים-שלושה האחרונים, כולל את חדרה, נתניה,

תל מונד, רעננה, כפר סבא, הרצליה, לוד, רמלה, פתח תקווה. המשרדים ממוקמים.

אנב, רעננה מצליחה מאד בקליטה. לראש העיר רעננה יש סימפטיה מיוחדת לעולים

והובי מיוחד לטפל בהם, והוא עושה זאת בהרבה מרץ ורצון טוב. הוא התחיל בזה עוד

לפני שנעשה ראש עיר שם.

מרגע שהחל גל העלייה הצגתי בפני הממשלה ובפני הכנסת את המדיניות האומרת

שיש לעשות הכל כדי לנתב את העלייה הן לצפון הארץ והן לדרומה ולפזר אותה על פני

עיירות הפיתוח, לנצל את ההזמנות הזאת כדי לבנות את ארץ ישראל ואת מדינת שיראל.

אני מצטער לומר שבשעתו היו בממשלה אישים עם מדיניות שונה, כאשר אפילו הצהירו

על בך שיש לרכז את עיקר העלייה המגיעה מרוסיב ברצונת החוף. בשעתו התנגדתי לכך

מאד, ואני שמח לומר שבייה המדיניות שלנו מקבלת תאוצה, כאשר יותר ויותר עולים

פונים היום לעיירות הפיתוח. כמעט ואין היום עיר פיתוח שלא הגיעו אליה עולים.

כ-7,000 עד 8,000 משפחות עולים הגיעו לעיירות פיתוח. כלומר, למעלה -20

אלף עולים הגיעו לעיירות פיתוח, כן ירבו. בקרית שמונה יש היום קרוב ל-1,000

עולים. כאשר ביקרתי בחצור, סיפר לי ראש העיר כי בחצור יש כבר ב"ה מאות עולים,



ראשי העיר של קרית שמונה וחצור סיפרו לי כי האוכלוסיה שם מקבלת את העולים

בהרבה הרבה הום ולבביות, בקבלת האורחים המקובלת אצל אנשי המזרח. התושבים

מקבלים את העולים בהרבה הום והתרגשות, ומשמח אותי מאד לשמוע את הדיווחים

הללו. זה מעבר לצפי שלנו שנר תהיה קבלת העולים בעיירות הפיתוח. בך גם במעלות,

כרמיאל וכו'. כרמיאל אגב קלטה הרבה מאד עולים, מעל ומעבר למה שהיה צפויל.

גם בדרום יש כמובן קליטה של עולים. קרוב ל-1000 עולים הגיעו עד כה

לדימונה. יש שם עדיין דירות פנויות של עמידר העוברות עכשיו שיפוץ. דימונה,

שדרות, אופקים ונתיבות קלטו עולים, וכן גם ירוחם, מצפה ובאר שבע. כי הרחיב הי

לנו. אנחנו שמחים לראות את ההתפרסות הזאת. על כל דירה ציבורית משופצת בעיר

פיתוח יש היום שניים או שלושה קופצים. ועד כה משרד השיפוץ שיפץ למעלה מ-5,000

יחידות דיור בעיירות הפיתוח, ונמצא עדיין בתהליך שיפוצן של 3,000-4,000 דירות

ציבוריות, שבעבר היתה לגביהן תכנית הריסה, ואילו היום עושים להן שיפוץ עמוק

ומחזירים אותם למצב תקין.

משרד הליטה ארגן לפני שלושה שבועות כנס רשויות, שם נפגשנו עם הרבה ראשי

מועצות וראשי עיריות וערי פיתוח, וכמעט מכולם שמענו שהעולים תרמו להתאוששותן

של עיירות הפיתוח, וזה גרם לכך שגל הנטישה פסק, ולא זו בלבד אלא שצעירים שעזבו

את עיירות הפיתוח מתחילים עכשיו לחזור אליהן. בסוכות ביקרתי בחצור, וגם שם

שמעתי את אותם הדברים. את אותם הדברים שמעתי גם בביקורי בקרית שמונה. וכך

אנחנו רואים ב"ה עד כמזז העלייה הזאת היא ממש משב רוח מרענן ומאושש בכל רחבי

המדינה.

לאחרונה מסרתי בממשלה סקירה ואמרתי את הדברים שאני אומר כאן. על פי

התחזיות של כל הגורמים הקשורים בקליטה מאגר הדיור להשכרה צריך היה להיגמר לפני

חודשיים או שלושה. מה קרה שמאגר הדיור להשכרה עדיין מניב ומגלה את עצמו? אנחנו

חושבים שלתופעה הזו יש שתי סיבות. האחת, שיש מקרים באשר שתים או שלוש משפהות

של עולים מתגוררות בדירה אחת, וזה בוודאי הגדיל פוטנציאלית את מאגר הדיור.

הסיבה השנייה נעוצה בחוק שהעברנו והפוטר משכירי דירות הן מחובת דיווח למס

הכנסה והן מהחובה לשלם מס הכנסה על השכרת דירות. החוק הזה שינה הרבה דברים.

בשעתו התנהל ויכוח גדול סביב החוק הזה. אני זוכר שכאשר הבאתי את הנושא הזה

לישיבת הממשלה היו לי עימותים עם שרים, ואני שמח לומר שראש הממשלה נתן לי

גיבוי מלא בנושא זה. אלמלא הגיבוי המסיבי של ראש הממשלה, שה אמין בזה, לא

היינו צליחים להעביר את החוק. היום ב"ה אנחנו שומעים מכל מיני כיוונים שהחוק

הזה הגדיל את מאגר הדיור להשכרה.

נודע לי עוד דבר מעניין. הרבה מאד דירות מגורים בתל אביב משמשות היום

משרדים. נודע לי מפי עורך דין העוסק בנושאים האלה, שמאז החוק הפוטר משכירי

דירות מתשלום מס הכנסה ומחובת דיווח קרה שהרבה אנשים שהשכירו את הדירות שלהם

למשרדים חדלו לעשות זאת והם מעדיפים להשכיר אותן עכשיו למגורי ישראלים ועולים

הדשים כאחד. מבחינה כספית זה משתלם להם יותר. כך שהחוק הזה תרם את תרומתו גם

בכיוון הזה.

הודעתי לממשלה, על סמר בדיקות בשטח, שיש לנו יותר מהרגשה שבנושא דירות

להשכרה אנחנו בכל זאת מתקרבים לתחתית החבית- אנחנו יודעים שכיום אין למצוא

דירה להשכרה בכרמיאל, אף לא בקרית שמונה, בחצור, במעלות, בבאר שבע, בבית שמש,

בבת ים או בחולון. אפילו בחיפה העיר קשה למצוא היום דירה להשכרה. אמרתי

בממשלה שעלינו לקחת בחשבון שאנחנו מתקרבים בענין זה לרגע האמת. לא אנקוב במספר

שבועות או חודשים, אבל אנחנו מרגישים שהנה אוט-אוט-אוט אנחנו מגיעים לרגע של

אמת ונימצא בבעיה רצינית.

משום כר אמהרי בממשלה, למרות שיש כאלה שלא נעים להם לשמוע את שאמרתי, שלא

יהיה מנוס ונצטרר להגיע לאוהלים, כי אינני רואה עדיין את הדיור הנבנה וגם את

הקראוונים אינני רואה עדיין. אני נזהר בדרר כלל מלנקוב במספרים, אבל אני חייב



לומר לכם שלשכת הקשרה מסרה לנו שתור חודשיים-שלושה יגיעו אלינו מדי חודש ב-40

אלף עולים, ואם אמנם כר יהיה המצב אינני רואה פתרון אחר אלא באוהלים. אני מדבר

על האפשרות הזה מפני שאני חושש שכאשר נגיע למצב הזה הדבר יתקבל כמשבר נורא,

ולא הייתי רוצה שיתקבל בר. צריר לקבל את זה בדבר טבעי שקורה. אחרי הכל מדינה

ישראל עושה היום מבצע שאח מדינה בעולם לא עשתה ואינה עושה. אמרתי בישיבת

הממשלה שאילו ארצות הברית היתה צריכה לקלוט פרופורציונלית אותו מספר מהגרים

שאנחנו קיבלנו היא היתה צריכה לקלוט בשנה אחת 10 מיליון מהגרים, ואינני יודע

איר היא היתה עומדת בזה.

כאשר הייתי בביקור בהונגריה נפגשתי עם הפנים ההונגרי והוא שאל אותי מה

הסוד שלנו בכל הקשור לקליטה כי הונגריה צריכה לקלוט 15 אלף מהגרים שלה

מטרנסילבניה ומקומות אחרים והם אינם יודעים איר עושים את זה, ושאל איר אנחנו

קולוטים מספרים כאלה של מהגרים. הצעתי לו לבוא לביקור במדינת ישראל ושם יראה

את הדברים ואנחנו נסביר לו כיצד עושים זאת.

אני אומר שאם וכאשר נגיע לאוהלים לא צריר יהיה לראות בזה מחדל, וטוב

שהדברים בנושא זה יישמעו כבר עכשיו, כדי שאחר כר זה לא יתקבל כמשבר או מחדל,

אלא כהכרח המציאות, שעל זה נאמר: ההכרח לא יגונה

אמרתי בממשלה שאי סבור שהמדייות לפיה הממשלה חדלה לבנות דירות ציבוריות

והפסיקה לקנות דירות ממשלתיות היתה טובה לזמנה, כאשר כמעט ולא היתה עלייה. אבל

באשר אנחנו חוזרים היום לגלים מסיביים של עלייה, שדוגמתה היתה רק בשנות ה-50,

אני מבקש מהממשלה לעשות מחדש חשבון הנפש בנושא הזה, כי לדעתי הגיע הזמן

שהממשלה תפסיק את הוויכוחים עם הקבלנים. תפסיק תא הוויכוחים על הבאת דירות

מוכנות, ותתחיל לבנות דירות ציבוריות קטנות. זאת בנייה מהירה, זולה ויעילה,

בנייה מתוכננת שיכולה לפתור את המשבר שאליו נגיע בקרוב, והקבלנים יירתמו

לבנייה כזו. אם הקבלנים בארץ לא יספיקו בשביל בל העשייה הזאת אפשר יהיה להביא

חברות בנייה מחוץ לארץ, ותור פרק זמן קצר יעמדו לרשותנו עשרות אלפי דירות

מפוזרות כפנינים על פני כל מרחבי הארץ. אני חושב שהגיע הזמן לעשות חשבון נפש

בנושא הזה, ואני מוצא לנבון למסור לבם מה שמסרתי בישיבת הממשלה.

ברגע שמאגר הדיור להשכרה ייגמר אנחנו נימצא בתקופת ביניים קשה מאד. אנחנו

אמנם מנסים לגרד כל מיני פתרונות, ונמצאים בקשר עם כל בתי המלון בארץ כדי

לגייס אותם לנושא הקליטה, אבל עשינו תחשיב ומצאנו שגם אם נגייס את כל

הפוטנציאל האפשרי בבתי המלון, במחנות צה"ל ובאכסניות נוער, זה יתן לנו פתרון

לעור חורשיים נוספים ואולי אפילו לשלושה חודשים, אבל לא מעבר לזה.

מדי חודש מגיעים ארצה 25,000 - 20,000 עולים, כר שתור חודשיים שלושה

נזדקק ל- 80 - 70 אלף פתרונות דיור. כאמור, מצאנו בתחשיב שעשינו שבתי המלון,

מחנות הצבא ואכסניות הנוער יכולים לתת פתרונות לעולים שיגיעו בחודשיים-שלושה

הקרובים, אבל לא ליותר.
י' שפרינצק
איזה חלק מהתפוסה של בתי המלון יוקדש לעולים?
השר לענייני קליטה יי חי פרץ
בתי המלון שבאים בהשבון לצורר זה יספקו 50 - 40 אלף מיטות, במקרה הטוב.
י' שפרינצק
איזה חלק מתפוסת בתי המלון זה מהווה?
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
מובן שאין המרובר בבתי מלון של 5 כוכבים, אלא בבתי מלון של 3 ו-4 כוכבים,

ואולי אפילו פזורת.

הייתי רוצה להבהיר שהתנאים בבתי מלון מאד לא נוחים לעולים, כי אין מרובר

במלון המספק כלכלה לגרים בו, והם צריכים לנהל משק בית בהדר אהד, כך שזה כלל לא

נוח לעולים.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
שכרנו כבר 7 בתי מלון: 3 בירולשים, 3 בנתניה ו-1 בבת ים. עם 5 מהם כבר

סיכמנו את תנאי השכירות. עם שני בתי מלון אנהנו נמצאים שלב של משא ומתן סופי.

אנחנו יכולים יאפוא לדבר על 7 בתי מלון העומדים לרשותנו. התהלנו כבר להפנות

קשישים לאהד מבתי המלון שבנתניה. המגמה שלנו היא לייעד שני בתי מלון לקשישים

שיהיו בבהינת הוסטל לקשישים. את שאר בתי המלון נפעיל בשיטה של קליטה ישירה.

כאשר המשפהה מקבלת את סל הקליטה שלה היא שוכרת למעשה הדר מבעל בית המלון. שכר

ההדד במלון בנתניה הוא 800 עד 1,000 שקל להודש. המלון לא נותן לעולים שום

שירותים, אלא הדר כלבד. אנהנו דואגים לכך שבכל הדר תהיה פינת בישול, כך שכל

משפהה תוכל לבשל לעצמה. המלון יעמיד לרשות העולים אולמות מסויימים בשביל

אולפנים, כינוסים וכוי. לצורך זה לקהנו בהשבון גם את בתי ההבראה של קופת

הולים.
א' לפידות
רציתי לציין שבשלבי המשא ומתן היתה קופת הולים היקרה והקשה ביותר, לכן גם

לא התהלנו אתם רווקה, למרות שרבים השבו שאתם כדאי יהיה להתהיל.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
פתרונות הביניים לא יתנו לנו מרווה נשירה להרבה זמן, ולכן צריך רלהתחיל

להשוב על פתרונות ביניים אהרים, אמנם ארעיים יותר, זמינים יותר ופשוטים יותר.

לכן אני חוזר ואומר שלדעתי לא יהיה מנוס משימוש באוהלים למשך תקופה מסויימת.

אנהנו נתונים עכשיו במין מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו. מרדכי יונה, נתיג מרכז

הקבלנים בישראל, הופיע בכנס הרשויות שאירגנו, ואמר שם שמכל התכנית של ממשלת

ישראל על בניית 45,000 יחידות דיור בונים למעשה רק 3,000. כמעט כל הקבלנים -

הוא אמר - יושבים עדיין על הגדר, כי הם הוששים להתהיל לבנות.
ע' ברעם
האם הסיכום האהרון בין מודעי לשרון לא שינה בענין זה דבר?
אי לפידות
בינתיים לא. הקבלנים טוענים שהעולים לא יוכלו לקנות מהם דירות, כי פשוט

אין להם כסף לקנות דירות, והמשכנתא אינה ריאלית.
ח' פורת
מדוע זה איכפת להם כאשר יש התהייבות רכישה של הממשלה?
א' לפידות
הם פוחדים שבינתיים הם שיקיעו את הכסף שלהם, ומדובר בכסח די גדול, ומי

יודע מתי הם יקבלו אותו בחזרה.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
בישיבה האחרונה של הקבינט הופיע מנהל מחוז ירולשים במשרד השיכון, שמריהו

כהן, והוא אמר שבירושלים בונים היום 2,000 יחידות דיור, ורק 1,000 מתוכן

הצליחו למכור, ו-1,000 יחידות דיור לא הצליחו עדיין למכור, אף שלא מדובר

בדירות יוקריות אלא בדירות קטנות בנות 3 חדרים. אנחנו לומרים מזה שהמשכנתא

הניתנת היום לעולים אינח יכולה להמתודד עם רכישת דירה. דירה כזו עולה היום בין

180 ל-200 אלף ש"ח, וכשאתה נותן לעולה משכנתא בגובה של 37 אלף דולר, יש לו רק

כדי מחצית מחיר הדירה. תעסוקה עוד אין לו וחסכון בוודאי שלא, ואז מובן שהוא לא

יכול לקנות דירה.

הי 5ורת;

את מעגל הקסמים הזה יכול לשבור רק הענין הזה של התחייבות הרכישה.
א' לפיד
עד עתה זה לא שבר את מעגל הקסמים.
ג' שפט
השוק עובד בצורה אחרת. השוק עובד בדרך של תחרות. אילו היו רואים קבלנים

שמתחילים לבנות, היו גם האחרים נסחפים לזה.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
התחייבות הרכישה זו נוסחה שהיא קצת אבסורדית. הנוסחה הזאת אומרת למעשה

שאם יהיו רווחים, הקבלנים ירוויחו; אם יהיו הפסדים, הממשלה תישא בהם. משום כך

אני אומר שאם הממשלה תבנה לא יהיו הפסדים, ואם יהיה מושג של רווחים הממשלה

תעשה את הרווחיםה אלה. מדוע לתת לקבלנים להתעשר כאשר הממשלה נמצאת במצב בו היא

זקוקה לכסף. כל הרעיון הזה של ערבות ורכישה הוא לדעתי דבר אבסורדי מתחילתו,

ולדעתי צריך להפסיק עם המהלך הזה ולחזור לשיטה של בנייה ממשלתית קטנה, פשוטה,

יעילה ומתכוננת לפי צרכי המדינה, שתוכל לתכנן גם קשר בין תעסוקה למקום הבנייה.

יש עוד נושא שכדאי לתת עליו את הדעת. הזכרתי את כנס הרשויות שאירגנו שבו

הגיע מרדכי יונה ממרכז הקבלנים ומסר שם נתון מעניין מאד. הוא אמר כי ברחבי

המדינה ישנם היום 50 אלף משרדים שממוקמים בבתי מגורים. נסיתי לבדוק קצת את

הנושא, ואני מניח שהנתו הזה מוגזם קצת, כי קשה לי להאמין שאכן זה המספר, אבל

אין ספק שמדובר במספר גדול של משרדים. זימנתי אלי עורך דין שמטפל ספציפית

בנושא הזה והוא אישר שהמספר הזה אכן נכון. בתל אביב יש רחובות שלמים של בתי

מגורים שמשרדים ממוקמים בהן. נסיתי להבין את פשר התופעה והוא הסביר לי אותה.

הוא אמר לי כי הרבה יותר זול להחזיק משרד בבנין מגורים מאשר כבנין משרדים.

הוא הסביר לי שהחזקת משרד בבנין משרדים יקרה מאד, כי תשלומי המס גבוהים

יותר והמס לוועד הבית גבוה אף הוא יותר, התשלומים להחזקת מעלית גבוהים וכן גם

המסים לעיריה. לעומת זאת, כשאתה שוכר משרד בבנין מגורים יש לך הוצאות הרבה

יותר קטנות. וכך קרה שבתל אביב מצויים היו בתי משרדים ריקים, או כמעט ריקים,

בעוד שבתי מגורים רבים תפוסים על ידי משרדים. אגב, זה בניגוד לחוק, ושאלתי את

אותו עורך דין מה ניתן לעשות על מנת לשנות את התמונה. הוא הציע לי מספר דברים,

שאותם מסרתי גם למשרד הפנים.



הוא אמר לי שראשית יש לבקש מקור הפנינו שיורה לרשויות לאכוף את החוקים

הקיימים האוסרים החזתק משרדים בבתי מגורים.
ג' שפט
הם רוצים לעשות זאת נם בלי הוראה כזו ממשרד הפנים, אבל הם לא מצליחים.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
אבל יש מספר דברים שאפשר לעשות. אפשר למשל להגדיל את הקנסות. בתקנות

נקבע קנס, אבל הוא נמוך. אפשר כמובן להנדילו, וזה יוכל לעזור לאכוף את ההוק.

פרט לזה ישנה ועדה ליאשור חרינים, ובפניה קריטריונים מאד נמישים. אם הרשויות

ישנו את הקריטריונים לאישור חרינים, ממילא כל התמונה תשתנה. מסתרי לשר הפנים

את הדברים האלה, והוריתי לשלוח היום אל שר הפנים מכתב בנושא הזה, לעשות ככל

שידנו מנעת.

אם בדרך זו נצליח לשחרר רק 40 אלף יחידות דיור עבור העולים, או אפילו רק

30,000 מתור 50 אלף יחידות הדיור התפוסות כיום על ידי משרדים, כי אז עשינו

משהו חשוב בנושא חזה.

במה מלים בנושא נמל התעופה בן-נוריון. אנחנו נמצאים בתהליך של הרחבה

ושיפוץ הטרמינל הנוכחי בנתב"ג. נעשים שם שיפוצים נדולים מאד. אני רוצה לציין

לשבח את שר התחבורה, השר משה קצב, שממונה על רשות שדות התעופה, שמסייע לנו מאד

בכל הנושאים הקשורים בשיפוץ והרחבה. יש לו פתיחות והבנה לנושא, ואני מוצא

לנכון לציינו לשבח. אנחנו מבדילים את השטח של הטרמינל הקיים בקרוב ל-50%,

משפצים אותו מהרצפה ועד לגג. רשות שרות התעופה נמצאת עכשיו בתהליך של בניית

טרמינל נוסף שיהיה חופף בשטח שלו לטרמינל חקיים. אחרי שיחברו את שני הטרמינלים

נוכל לקולט ב"ה מספר עולים נרול פי שניים ושלושה ממספר העולים שאנחנו קולטים

היום.

היום יש לנו 10 תחנות קליטה. כאשר שני הטרמינלים יהיו מוכנים יעמדו

לרשותנו ב"ה 30 תחנות קליטה. כך שנוכל בו זמנית לקלוט מספרים נדולים יותר של

עולים. דיווחתי לכם בדעבר שמיכשרנו את כל נתב"ג, כולל התקנת כספומט.

אני שמח לדווח לכם עוד מספר דברים שהושנו אתמול. ידועה לכם בוודאי

היוזמה של האוצר ושלנו להמיר את הפטור ממכס במענק. בדקנו אצל העולים מה הם
מעדיפים
פטור ממכס, או קבלת מענק, והתברר כי העולים הבאים מרוסיה, וכן נם

העולים מארגנטינה, מעדיפים קבלת מענק על פני פטור ממכס, והענין הזה כבר סוכם.

בעבר היינו ערים לכך שפטור המכס נוצל הרבה פעמים בצורה לא יפה על ידי סוחרים

ממולחים שידעו לנצל את זכויות העולים לטובתם, תמורת משהו פעוט שנתנו לעולים.

הדבר הזה לא יתאפשר להם יותר. מה-1 בדצמבר יקבלו העולים מענק משפחה בגודל של

5,000 ש"ח תמורת הפטור. אחרי משא ומתן מייגע עם האוצר הוחלט שהעולים הבודדים

יקבלו מענק בנובה של 3,000 ש"ח, כי העולה הבודד אינו יכול לרכוש לעצמו חצי

פריג'ידר או מחצית הכיריים של גז, והמענק הזה דרוש לו בהחלט.

אני שמח לומר שתיקנו כמה דברים נוספים. האוצר הציע שאת מענק הבודד יקבל

רק עולה בודד מגיל 25 ומעלהלל, ורק אם הוא בודד ואיננו חלק ממשפחה. אנחנו

עמדנו על כך שהעולה הבודד יקבל את המענק הזה מגיל 18. ובמידה והוא חלק מהמשפחה

הוא יוכל להינתק ממנה בהיותו בן 23 ויקבל אז תא המענק.

כמו כן עמדנו על כך שתושב ארעי שבא היום מארגנטינה או מפרס יוכל להמשיך

לבחור בין קבלת פטור ממכס או מענק, לפי בחירתו.



סל הקליטה לבודדים חיה אחד הנושאים הקשים שבהם טיפלנו. כמה מלל זרם במשך

השנתיים האלה סביב הנושא הזה. סוף סוף סוכם עם האוצר שהעולים הבודדים יתחילו

לקבל סל קליטה, כולל המענק, בגובה של 9,500 ש"ח.

אלה הדברים שמצאתי לנוכן לדווח לכם עליהם. אני מסיים בזה שאני זועק

.O.S.S בהיותי חרד לנושא הדיור. כי מאגר הדיור להשכרה עומד בפני קו אדום,

ומיותר להזכיר שגם בעיות התעסוקה לא באו על פתרונם. הממשלה עשתה אמם מספר

צעדים חשוכים כדי להקל על הליכי הביורוקרטיה בתעסוקה, אבל עדיין אנחנו רחוקים

מלומר שאנחנו נמצאים על דרך המלך בנושא התעסוקה.

הקבינט הקדיש את ישיבתו האחרונה לנושא של ירושלים, כאשר המגמה הלא לתת לה

הערפות ברורות, על מנת שירושלים תמשוך ותקלוט יותר עולים. לדבר הזה יש חשיבות

מהיבטים שונים, ומיותר להרחיב עליהם כאן היום את הדיבור. התקבלו בענין זה מספר

החלטות חשובות, הוחלט לתת לירושים מעמד של עיר פיתוח אי, דבר שנותן הטבות גם

בנושא של בנייה, גם בנושא של תעסוקה ותעשייה. כמו כן התקבלה החלטה להאיץ את כל

תהליכי הבנייה בידושלים, כולל זירוז מתן רישוי ותכניות מופקדות. כמו כן הוחלט

שכל בנייה בירושלים תקבל 100% ערבות רכישה. אלה שלוש ההחלטות שהביא הקבינט.

הקבינט אימץ באופן עקרוני מספר הצעות שאני הבאתי בפניו, והעבשיר אותן

לוועדת משנה שאני עומד בראשה כדי לעבד אותן שם הלכה למעשה. אנחנו הצענו מספר
הצעות
א. עולה שיגיע לירושלים יקבל סל קליטה מוגדל, באשר מרכיב הדיור בו יהיה

יותר גדול ממרכיב הדיור לעולה במקום אחר; ב. המשכנתא שיקבל עולה בירושלים

תהיה אף היא מוגדלת; ג. תנאי החזר המשכנתא בירולשים יהיו נוחים יותר.כך שהעולה

שיגיע לירושלים יוכל לההזיר את המשכנתא באיחור של שלוש שנים. זה פרק זמן בו

העולה יספיק למצוא לעצמו תעסוקה, ויוכל לעמוד בלחץ של החזר משכנתא; ד. עולה

שיגור בירולשים יהיה פטור מתשלום ארנונה.

אין לי ספק שאם ההצעות האלו תתקיימנה הלכה למעשה הדבר יתן אצה ברורה

ובולטת לעולים רבים להחליט להתיישב בירושלים רווקה, ולא באיזור המרכז,

במו כן הבאתתי בפני הקבינט מספר הצעות קטנות ופרקטיות שיש בהן כדי

להגדיל את אפשרויות התעסוקה בירולשים. וכך הצעתו, למשל, שכל פרוייקט בנושא

אמנות ותרבות של עולים שייה בירושלים ייהנה מסבסוד מהממשלה. כמו למשל הקמת

תאטרון לעולים בירושלים, שיקבל סבסוד מתאים; או הופעת עתון מרכזי בשפה הרוסית

שהמערכת שלו תהיה בירולשים, שגם הוא יהנה מסבסוד ממשלתי מתאים.

בתל אביב ישנו בית התפוצות, שהוא פרוייקט גדול וחשוב ביותר המושך מבקרים

רבים, הן מהארץת והן מחו"ל, ונותן תעסוקה לעשרות עובדים. הצעתי להקים פרוייקט

רומה לו גם בירושלים, שיתמקד בהוראת לימודי המורשת היהודית, ההיסטוריה היהודית

וכמובן הערכים קול ארץ ישראל ועם ישראל, ואני בטוח שאפשר לעשות זאת בצורה מאר

מעניינת ומושכת. הצעתי שנחייב את תלמידי האולפנים השונים, שיבקרו יום או

יומיים בירושים, ללמוד את הנושאים האלה במוקד התרבותי הזה. הדבר הזה יתן, בין

היתר, פתרונות תעסוקה לעשרות עולים, וחשוב עוד יותר שזה יעשיר את נפשם של

העולים בנושא התרבותי היהודי ובנושא המורשת היהודית, ויטע בהם יותר שורשים

בישראל ויותר יציבות. המגמה היא כמובן לחזק את עליית העולים לירושלים.
היו"ר מ' קליינר
אני מודה לשר על הסקירה המאלפת הן באשר לכל מה שנעשה והן באשר לבעיות

ולהצעות לפתרונן. נשמע אחר כך את השגותיו של השר להערותיהם, השגותיהם

ושאלותיהם של חברי הוועדה.
נ' ארד
בחודש אוגוסט זכיתי לבלות עשרות שעות בשדה התעופה, ואני ורצה לומר לשר,

למנכ"ל המשרד ולעובדי המשרד שעבודת הקליטה אכן נעשית בצורה בלתי רגילה ובתנאים

מאד קשים. העושים במלאכה עובדים שם בתנאים קשים ביותר. לא פעם קורה שהמסוף

למעלה מלא עולים, ואז עובדים גם בקומה התהתונה. הלהץ שם אדיר, והעובדים עושים

עבודת קוד'ש ממש. השיטה שבה הם עובדים היא נהדרת והאווירה גם היא טובה מאד.

מאהר וועדת העלייה והקליטה היא למעשה הבית שלכם, במידה מסויימת, הייתי

רוצה לשמוע מכם אם יש לכם דרישות שטרם נענו, כמו תוספת מהשבים או תוספת עזרים

או כוה אדם. ההרגשה שלי היא שהעומס המוטל על העובדים שם הוא לא רקגיל, ויש

גבול לעומס שאדם מסוגל לעמוד בו. העובדים שם הם ממש מלאכים, ואולי אנחנו

יכולים לעזור להם ולהקל על עבודתם. אם יש לכם שם בעיה תקציבית אנחנו יכולים

וצריכים לטפל בזה.

בביקורי שם היתה לי תהושה שאין זה אנושי לצפות מאנשים לעבוד בעורה כזאת

ולאורך זמן. יש כמובן משמרות יותר שקטות, אבל יש גם משמרות שבהן מטופלים כל כך

הרבה עולים, עד שזה ממש בלתי אפשרי לדרוש מהעובדים לעמוד בלהץ ובמעמסה הזאת.

לכן אני מבקשת לדעת אם יש לכם צרכים שאנהנו יכולים לעזור לכם להשיגם.

רציתי לציין שקבלת הפנים של בני הנוער את העולים היא בלתי רגילה. ראיתי

את העולים ואת הדמעות בעיניהם וקראתי על פניהם את הרגשות שהיו להם כשעברו את

החוויה הזו של קבלת פנים על ידי בני נוער עם דגלים וכוי. חשוב שכל מטוס שמגיע

ייהנה מקבלת פנים כזו.

כשדיברתי על כר עם עוזר השר, שהיה בשדה, הוא הסביר לי שהמדובר הוא בעיקר

בבני נוער, ובעבר היו גם קיבוצים שנטלו חלק בקבלת הפנים הזאתת, והוסיף ואמר

שאם יש לי רעיון בנדון הוא יקבל אותו ברצון. ובכן, יש לי. נדמה לי שמאחר וקבלת

פני העולים המגיעים אלינו זו הוויה חיובית בלתי רגילה גם בשביל בני הנוער עצמם

צריר להכניס למעגל מקבלי פני העולים את כל תלמידי מערכת החינוך התיכון. עם כל

הכבוד וההערכה לתנועות הנוער ולשאר הגורמים שנטלו חלק בזה עד כה, צריך לקבוע

תור וסדר על פיו יקהו כל תלמידי בתי הספר התיכוניים בארץ חלק בקבלת פני

העולים בשדה. הדבר הזה יתרום רבות גם לנוער, ובעיקר לבני נוער שבמקומותיהם אין

עדיין קליטה גדולה של עולים. הפעולה הזאת צריכה להעשות על ידי משרד החינוך

והתרבות, שבצורה שיטתית ישלח לשם את תלמידי כל בתי-הספר התיכוניים. זה יחשוף

את התלמידים לחוויה נפלאה ובלתי רגילה.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
קניתי את הרעיון. הוא בהחלט נראה לי.
נ' ארד
שמעתי אומרים כי 16% מבין העולים הם מבוגרים, ואני ראיתיביז העולים

סוגים שונים של מבוגרים. ראיתי עולים מבוגרים מעל לגיל הפנסיה, שיקבלו ביטוח

לאומי. ראיתי מבוגרים שטרם הגיעו לגיל הפנסיה ומצב בריאותם איננו טוב, והם

מחכים לביטוח הלאומי אבל לא יקבלו אותו, ואינני יודעת ממה יתקיימו. צריך למצוא

פתרון למצבה של האוכלוסיה הזאת. אחוז העולים הזקוקוקים לטיפול סיעודי בולט

לעין, וזו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. והרי יש גורמים שמטפלים בנושא הזה,

כמו אשל. הבעיה קשה במיוחד עי אנחנו יודעים שישראלים רבים ממתינים בתור. יחד

עם זאת צריך לטפל ברצינות בבעיה הזו בקרב העולים, כי המצב הזה עלול לשבור

משפחות של עולים. בשלב הראשון המשפחות לוקחות יחד אתן את האב או הסב בכיסא

הגלגלים, אבל כמה זמן יכולו לטפל בו? המשפחות יישברו, כיאין להן כלים להתמודד

עם זה, ואני רואה הרבה משפחות שנתונות בצרות צרוות בנושא הזה.



תודה לאל ששולחים מכתבים טובים לרוסיה. חבל רק שבארץ רודפת התקשורת אחרי

הרע, וגיחות ופחות אחרי הטוב. כלי התקשורת בארץ מגלים פחות מדי יוזמה בגילוי

ובפרסום סיפורים חיוביים ומקרים מוצלחים של קליטת עולים. צריך לעשות מאמתץ

בכיוון הזה ולתכנן אותו. הדברים האלה יישמעו אמנם םג בחו"ל, אבל לא פחות חשוב

שיישמעו ו יתפרסמו גם בארץ.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
אני בהחלט מסכים לדבירם שאמרה חברת הכנסת ארד בענין זה. מנכ"ל המשרד ואני

חלשים בנושא התקשורת. אדרבה, עזרי לנו בענין זה.
נ' ארד
העבודה הזאת יכולה וצריכה להעשות על ידי העולים עצמם, ולא על ידי עסקנים

למיניהם. צריך לאפשר לעולים לדבר ולספר.

אני מברכת על פתיחת מחוז נוסף לזה של שהמרכז. במשרד שברחוב אסתר המלכה

ראיתי תורים ארוכים של עולים שמאד מאד ממורמרים על כך. מה נם שחלק מהעובדים

גם אינו דובר רוסית, ולא פעם נוצר מפגש מביך ומרגיש בין עולים ובין עובד מסור

ביותר הרוצה מאד לעזור אלא שאינו מדבר רוסית. לא אחת קורה שהעולה נכנס למשרד

אחרי שעות רבות של המתנה, ואם אינו מלווה על ידי מישהו שדובר עברית ורוסית,

או אנגלית ורוסית, אין לו קומוניקציה עם הפקיד המטפל בו, ויהיה טוב ככל שיהיה.

זה מעורר רוגז, מרירות ותסכול. צריך לבדוק מה קורה בפועל במחוזות כדי לראות

כיצד ניתן לשפר את המצב ולעזור ליצירת קומוניקציה בין העולים לכל הפקידים

העובדים שם. כי אם יש משפחות של עולים שנתקלות במצב כזה הן הן המספקות חומר

סנסציוני שלילי שעליו עטה התקשורת.

אני בעד הכנת דעת כולם לכך שיתכן מאד ונזדקק לאוהלים, בעיקר שיש בזה נם

אלמנט של התראה, לבל יטענו אחר כך ששלא ידעו שהמצב הינו כפי שהינו. אבל בסופו

של דבר אני מאמינה שהממשלה תחליט על בנייה ממשלתי, מפני שאנחנו יודעים מה קורה

עם הקבלנים. לכן אני חושבת שאנחנו צריכים להענות לפנייתו של השר בענין זה. מה

גם שאוהלים בחורף זו בעיה רצינית ביותר.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
האוהלים לא יוקמו לפני האביב. בוודאי לא בחודשי החורף. את החורף עוד

נעבור איר שהוא.
נ' ארד
אני מציעה ליושב ראש הוועדה, שבמסקנות של הישיבה הזאת נודיע שאנחנו

מתייצבים מאחורי תביעתו של השר וקוראים לממשלה לקבל החלטה מיידית בנושא הבנייה

הממשלתית. אולי מוטב שכל חברי ועדת העלייה והקליטה יזמו הצעה דחופה לסדר היום

בנושא הזה, ונבקש שאת התשובה להצעה הזתא יתן ראש הממשלה. אנחנו מדברים בנושא

בוער ממש, נושא קונקרטי המחייב החלטת ממשלה, ומיד.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
אם נצא בהכרזה כזאת, כי אז נצא נשכרים והישיבה הזאת תהיה ישיבה יוצרת,

בונה ומועילה.
ח' פורת
אני מצטרף לדברים שאמרה כאן חברת הכנסת גאווה ארד. אבל אני חושב שהדברים

מחייבים כמה צעדים נלווים, וכי הניע הזמן לטפל בנושא המשכנתא, הן בנוגה

המשכנתא, והן בנושא הערבויות. נובה המשכנתא אינו מספיק כמובן, והמבקשים משכנתא

אינם מצליחים נם להשיג את הערכים הדרושים. אין מנוס אלא לקשור את המשכנתא

בערבות המדינה.

שר הבינוי והשיכון העלה מחשבה מאד יוצרת: לתת לממשלה את האפשרות לגבות

מהמשתכן את דמי המשכנתא בתשלומים, והנכס יעבור לרשותו כשיסיים את התשלומים.

הנכס ישאר בידי הממשלה במקרה והאיש לא עמד בתשלומים, ואז כאילו שילם דמי

שכירות עבור החודשים או השנים בהן התנורר בנכס. זו דרך אחת, ויתכן שיהיו

הצעות נוספות, אף הן טובות, אבל ברור שחייבים לפרוץ את הנושא של הערבויות.

משיחות עם עולים הבינותי שהצורך בערבים לא מאפשר להם לחשוב אפילו על

רכישת דירה. גם לאזרחים הוותיקים קשה לעמוד בדרישה הזאת. ולעולה החדש על אחת

כמה וכמה. מי בכלל יהיה מוכן לערוב לעולים חדשים? הוועדה הזאת צריכה לצאת
בקריאה אל הממשלה
א) לבנות דירות ממשלתיות; ב) לשנות את נובה המשכנתא ואת

תנאיה, ולתת ערבות ממשלתית למשכנתאות.

האמנם אין מנוס מהליכה בכיוון של אוהלים לטווח ביניים? אם הבחירה היא

בין אוהלים לבין קליטת עלייה, ברור שמוטב שנקים אוהלים. אך האם באמת הנענו

למצב שבו זאת הדרך היחידה שנותרה לנו? אני חרד במיוחד מהקמת אוהלים בחודשי

החורף.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
את שלושה-ארבעה חודשי החורף נעבור בלי אהלים. כאמור, יש לנו עדיין די

חדרים בבתי מלון ובמתקני צה"ל.
הי 5ורת
אני מתייחס ברצינות לאפשרות שאכן יהיה לנו שיטפון מבורך בעולים. לעניות

דעתי צריך לכן לבחון את אפשרויות הביניים ולהכריע בין הקמת אוהלים לבין בניית

קראוונים. הקראוונים שבהם מדברים היום הם בנודל של 45 או 50 ממ"ר. מבנים כאלה

משמשים עד היום חלק נדול מהציבור שלנו, ואלה מבנים טובים. אני עוד זוכר את

הקראוונים הראשונים שקיבלנו, ושהיו בגודל של 25 ממ"ר, ושימשו את חברינו מספר

ניכר של שנימ.

לדעתי יש היום פתרונות ביניים שהם בכל זאת פתרונות קשיחים העומדים

בדרישות, שעה שאוהל למשל קשה לחמם בחורף נם אם מדובר היום באוהלים משוכללים.

בדרך ששר הבינוי והשיכון נטל על עצמו את ההתמודדות עם הנושא של מבנים

טרום אסבסטים, חייבים להפעיל היום צוות שיבחר בין האפשרויות השונות של

פתרונות ביניים קשיחים, נם אם הם קצת יותר יקרים. אני פוחד מפני זעקות שיקומו

מפי עולים שיצטרכו לנור באוהלים.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
מגורים באוהלים לא יעצרו היום את העלייה מברית המועצות, והדבר בדוק. יש

לנו ידיעות ברורות בנדון מברית המועצות. האוהלים לא יפחידו ולא ירתיעו אותם אם

הם יידעו שזה סידור זמני ושיש לנו תכניות בנייה.
ח' פורת
אני חושב שהקבינט צריו להטיל על צוות מומחים לבחוון את האפשרויות השונות

לפתרונות ביניים קשיחים לבעיית הדיור. אם הבעיה היא זמן, זה סינור אחי! אם

הבעיה היא כסף, זה סיפור אחר. אני מביו שהבעיה היא בבל זאת בספית. אבל כדי

שלא נגיע למצב בו נצטרך להקים אוהלים, בדאי אולי לדבר על אוהלים ולו רק כדי

שזה יעזור לנו בגיוס בספים לבנייה. גם את לשכת שר האוצר אפשר וצריו לפרוץ.
עי ברעם
להערכתי, האמירה לש השר בעניז האוהלים היתה נכונה. ראשיתכ משום שאני

מאמין שיהיו אולהים. אבל גם אם לא יהיו אוהלים, הרי זו הכנה פסיכולוגית נכונה

של הציבור לקראת העלייה בכלל. זה טוב אל מול הדיבורים על עליית מותרות, שהתלוו

לתהליך העלייה, במיוחד כאשר העלייה תהיה יותר דחוסה והאבטלה בארץ תהיה יותר

עמוקה, והקונפליקטים שהיום עוד אינם חזקים כל כך יכולים להיות הרבה יותר

חזקים.

המציאות של עבודת הוועדה לא מקובלת עלי מבחינה זו שאנחנו עומדים למעשה

מול שני שני קליטה. כל מה שאתה אמרת לנו כאן, אדוני השר, אמר לנו גם השר שרון.

הוא לא מתייחס לנושא השיכון בלבד וכאילו מתנער מהדברים האחרים. ואותי מעניין

מי אחראי לנושא הקליטה.
השר לענייני קליטה יי חי פרץ
האם יש לך ספק בענין זה, הבר הכנסת ברעם? אני מתפלא שיש לך ספק בענין זה.

אנחנו מטפלים בנושא הקליטה, ואף אחר אחר לא.
ע' ברעם
יש לי ספק גדול, כי אני יושב בוועדה ואני שומע את ההסברים ושומע מי מדבר

על תעסוקה ומי מדבר על דברים אחרים. ואף על פי כן אני מבקש לשאול אותך מספר

שאלות, וההערה הזאת היא הערה לגבי דרך העבודה של נו.

מכל הדברים שאתם אומרים על בנייה לא יהיה דבר. אני בעד בנייה ממשלתית,

אבל האמת לאמיתה היא שאי אפשר להרים היום בארץ בנייה גרולה, כי אין מי שיבנה.

אין בארץ כוח אדם שיכול לבנות בממדים שעליהם אנחנו מדברים.
נ' ארד
העולים מרוסיה יבנו.
עי ברעם
בדצמבר 1988 ביקר השר לוי בניו-יורק ובשיקגו. וכבר אז הוא ניסה לעניין

גורמים רציניים בענף הקבלנות האמריקאי לבו אלינו ולבנות כאן, ואף להביא עמם

כוח אדם מקצועי. אני פשוט לא מבין מה קרה בענין זה מאחר ובחודשים האחרונים שום

דבר סביב הנושא הזה לא התקדם.

דיבתרי עם השגרירי שלנו בוושינגטון, מר ארד. והוא אמר לי שקבלנים שנפגשו

את השר לוי כתבו לשגרירות הישראלית בוושינגטון ונתנו הצעות קונקרטיות לבנייה.

אני לא מבין לכן מדוע אין קבלנים אמריקאים בארץ ומדוע אין בונים. מה גם שאני

מאמין שהמאבק עם הקבלנים בארץ יסתיים ברגע שיבואו אלינו קבלנים מבחוץ.
היו"ר מ' קליינר
אני הופתעתי, חבר הכנסת ברעם, שאת הדברים שאמרת באן זה עתה לא אמרת

בישיבה שלנו בפגרה עם השר שרון.
ע' ברעם
אני לא מבין מרוע מושכים את העניו. אתה יושב בישיבה עם השר שרוו ונרמה

לך שהנה הנה הבולרוזריות תפעל, ואני אומר זאת בלי נימה אחת של ביקורת פוליטית,

והנה שום רבר לא זז. ואנחנו שומעים שאיו לו חתימה שלה הוא זקוק בשביל הלביא את

הקראוונים, ולכן אין עדייו קראוונים. אז שישיג את החתימה הדרושה בשביל הבאת

הקראוונים. כמה זמו יאו לו התימה להבאת הקראוונים? והאם בינתיים כל המדינה

תעמוד ללא מעשה מפני שאיו לו עדייו חתימה בעד הבאת הקראוונים?

נראה לי שבאיזה שהוא מקום כושר הביצוע שלנו נפגם. ההערכות שנושא המשכנתא

הוא הבעיה, ושבנייה הציבורית היא הבעיה, הם דברים נכונים רק בחלקם. הבעיה

האמיתית היא בכר שאיו כושר ביצוע. אני חושב שחלק מהקבלנים הטוענים שאיו הם

רוצים לבנות אומרים זאת מפני שהם יודעים שאיו להם היום היכולת לבצע את עבודת

הבנייה. לכו, מי שרוצה לתפוס את השור בקרניו חייב להביא ארצה אנשים זרים

שיהיו הראשונים שיבנו בתים, ויכול להיות שאחריהם תבוא תנופת בנייה.

חברת הכנסת נאווה ארד אומרת שהעולים הרוסים יבנו. אני לא אומר שהם לא

יבנו, אבל אני אומר שהיום הם לא יבנו, ותעבור עוד איזו שהיא תקופה עד שהם

יבנו.
חי פורת
אני מאמיו שהעולים מרוסיה ישתלבו בעבודת הבנייה, אבל בשלב הנוכחי עוד לא

יקחו זאת על עצמם כקבלנים.
ע' ברעם
לפי קצב הבנייה המתוכנו איו הלום בארץ כוח עבודה שיכול להרים את הנושא,

אפילולא אם מסתמכים על העובדים מהשטחים, מה נם שאינך יכול להסתמך היום על כוח

האדם מהשטחים. אנחנו עומדים היום בפני בעיה פוםליטית קשה מאד, ולכו חייבים

לאתר את הבעיה האמיתית ולטפל בה.

אני רוצה להתייחס עוד לנושא התעסוקה. לא שמעתי ממך, אדוני השר, ואף לא

מהשר שרוו כשהיה כאו, משהו קונקרטי בעניו התעסוקה.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
אמרתי שאיו התקדמות בנושא התעסוקה.
ע' ברעם
זאת אבו שמעתי. פעם נהנו לומר שנתאים את צרכי השיכוו לתעסוקה. היום כבר

אין אומרים את הדברים האלה. והעולים שהתפרשו על פני כל הארץ עשו זאת רק מפני

שהלכו למקומות שכהם נמצא להם דיור, ולא התחשבו באותה עת בנושא התעסוקה. אבל

התעסוקה היא הבעיה החברתית והכלכלית האמיתית שלנו. אנחנו יודעים שמהיום בו

מתחילים הקים מפעל ועד ליום שבו הוא נגמר עוברות שלוש שנים במקרה הטוב, ובדרך

כלל ארבע שנים. והבעיה היא בכך שאיו לנו מפעלים חדשים אפילו בשלב של תכנוו.



מצבה המדיני של מדינת-ישראל, שכמעט מונע תיירים מלבוא לביקור, גורע

מהמוטיבציה של משקיעים להשקיע בארץ. דווקה בתקופה שבה אנחנו חייבים בהשקעה

חיצנית נרולה ביותר ישנם אילוצים מדיניים שמבבידים על הענין.

נרוע מאד שאינני יבול להחליף את השלטון בארץ, אבל זו עובדה פוליטית, לבן

צריו להשוב מה אפשר לעשות במגבלות הקיימות על מנת לשפר את המצב.
היו"ר מ' קליינר
מטריד אותי נושא שטרם עלה באן, וממנו נגזרות הרבה מאר גישות שלי לנושא,

והבוונה היא לנושא הכספי. אין זו גחמה של שר האוצר בשהוא האומר שלא יתן כסף

בשביל קראוונים. באשר ההוצאה בשביל יצור תעסוקה ודיור עבור העולים נעה בסביבות

30 או 40 מיליארד דולר, אז גם הוצאה כספית של הצי מיליאד דולר בשביל דיור

שכעבור 3 או 4 שנים משליכים אותו ככלי שאין בו יותר הפץ, מצריכה שיקול רציני

ביותר. כי מדובר בכל זאת בהמון כסף.
ח' פורת
את הקראוון אין משליכים ככלי אין חפץ בו, בי הוא יכול לשמש אחר כך את

העולים שיבואו מאוחר יותר.
היו"ר מ' קליינר
יש לו בכל זאת אורך חיים מוגבל. אורך החיים של הקראוון הזול בוודאי אינו

עולה על 6 - 5 שנים.

הקראוונים הראשונים של אלון מורה משמשים עד עצם היום הזה בישובים חדשים,

ויש ביניהים כאלה שעברו 10 גלגולים ועדיין משמשים את הגרים בהם.
היו"ר מ' קליינר
בישיבה שקיימנו אתמול אמרנו שמסתכל מאד שבחדר הזה כן דיברנו על המון

עולים שיגיעו, ובמאי 1989 הצבענו על הכתובת על הקיר, אלא שאיש לא קרא אותה.

הברי כנסת הודו שאמנם שמעו מאתנו זאת אבל לא לקהו את הדברים ברצינות,

הרי ברור שהמטרה שלנו איננה בזח שנוכל להגיד שאנחנו ידענו, שאנחנו אמרנ ו

והתרענו ואנחנו את תפקידנו מלאנו, אלא שזה לא הביא לתוצאות. כיום יש פתיחות

לנושא ויש גישה אחרת, והציבור כבר מבין את הענין. כיום יש לנו בעיה בהקניית

המשמעות של הדבר. כולם כבר יודעים שעולים רבים כבר באו, ושעוד רבים יותר

יבואו, אבל עוד לא מעכלים את משמעות הדבר. לכן גם ההערה של הבר הכנסת ברעם על

שרי קליטה אינה מדוייקת במאה אחוז. נושא הקליטה נמצא בידי משרד הקליטה, אבל

יש נושאים שהם מעניינה של הממשלה כולה. הנושא הזה הוא נושא של כל המדינה,

ובשנים הקרובות לא יהיה במדינה אח תחום שהוא שלא צריך להיות מושפע בצורה

משמעותית מהעלייה.
ע' ברעם
האם אין השר שרון שר על בנושא העלייה?
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
שר הבינוי והשיכון הוא יושב ראש הקבינט לעלייה. משרד הקליטה מטפל בנושא

הקליטה מאלף ועד תו.
היו"ר מ' קליינר
ומדוע קבינט? כי זה צריך להשליך על כל תחום אחר. ואם זה עדיין לא משליך

על כל תחום אחר, ואם עדיין ממשיכים בבנייה ציבורית כאילו דבר לא קורה בארץ,

ואם עדיין מוציאים; כספים בתחומים מסויימים מבלי לקחת בחשבון את נושא העליה,

ועם עדיין לוקחים כוחות עבודה ובנייה לכל דבר שאיננו בתים לעולים או תשתיות

לעולים, הרי זה בגלל שהממשלה עוד לא קלטה עד כמה עצומה וענקית המשימה הזאת.

אין ספק שהעלייה מביאה עמח ברכה עצומה, אבל השאלה היא איך מתמודדים עם זה.

אנחנו צריכים לחשוב לא רק מה אנחנו אומרים ולומר את הדברים הנבונים, אלא

נם לחשוב איך אנחנו עשויים להשפיע, מה גם שהפורום הזה הוא היחידי המשקף את

הקונצנזוס ואת כלל הציבור. וגם היום צריך להיות לוועדה הזאת תפקיד שהוא אולי

קצת שונה מהתפקיד של שאר ועדות הכנסת.

זה חצי שנה שאני מדבר על בנייה ממשלתית. מתוך הבנת גודל הבעיה אנחנו

חוזרים ואומרים ששום דבר, פרט לבנייה ממשלתית, לא יעזור לפתרון בעיית הדיור

הקשה העומדת בפנינו. השר שרון אמר לנו שיש 100% התחייבות רכישה, שזה כמעט כמו

בנייה ישירה. ובענין החברות הבינלאומיות הוא אמר לנו כי עד עתה לא היה יכול

לבוא אליהן, כי חברות בינלאומיות יודעות לבנות, ואינן יודעות למכור וכוי, אבל

ברגע שמבטיחים להן רכישה של 100% יתכן ויראו את הנושא בעין אחרת.

אני מסכים בהחלט שזה יבוא כהחלטה של הוועדה, גם אם זו פרוצדורה לא כל כך

מקובלת, אם אין זה נושא שהועבר אלינו על ידי הכנסת.
נ' ארד
מותר גם לחברי הוועדה להיות יוזמים.
היו"ר מי קליינר
גם בחו"ל וגם בארץ נשאלתי שאלה שעצם העובדה שהיא נשאלה הפחידה אותי
אמרה-שאלה אותי כתבת מקומית
אולי מדינת ישראל צריכה להכיר בעובדה שהעלייה

הזאת היא משימה בלתי אפשרית, ותחליט המדינה כמה עולים היא יכולה לקלוט, ובמשך

מספר שנים תקלוטנה מדינות נוספות את היוצאים מברית המועצות. אפשר להבין את

ההגיון שבשאלה הזאת,אבל אפשר גם להבין מדוע היא מפחידה. שהרי ברור לכל שברגע

שנעשה את הדבר הזה תהיה בזה משום הודאה בפשיטת רגל של עצם הרעיון הציוני.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
זה פותח אוטומטית את שערי ארצות הבריתת.

היוייר מי קליינר;

ושעריהן של עוד מספר מדינות באירופה.

שלשום אמרתי ליושבת ראש הפרלמנט הגרמני, שהיא ידידה, שכל מי שיפתח

בשנתיים הקרובות את שעריו בפני היהודים היוצאים מבירת המועצות עושה אקט אנטי-

ישראלי, אנטי יהודי ואנטי ציוני, ושלה כידידה שלנו אסור להעלות זאת כלל דעל דל

דפתיה. היא אמרה לי שהיא שמחה לשמוע ממני דעה ברורה וחד משמעית בענין זה,

ושהיא מקבלת את העמדה הזאת.

גם אני ביקרתי במשרדים שברחוב אסתר המלכה, והמצב שם אכן איום ונורא. אני

מבין שבמשרד בחולון - בת-ים יש בעיה דומה, ואולי אפילו יותר קשה. הייתי רוצה

לשמוע ממנכייל המשרד בנושא העובדים. האם הוא חושב שהעובדים שקלטו בעבר בצורה

יפה 14 אלף עולים בשנה, מסוגלים לקלוט היוםב אותה צורה יפה את מספר העולים

המגיעים אלינו ואלה שעוד יגיעו, והאם אין מקום לדרוש מהאוצר להתחשב במציאות

החדשה. בינתיים עומדים העובדים בנטל, אבל האם יוכלו להמשיך בזה לאורך זמן?.
א' לפידות
אשתדל להשיג לשאלות לפי הסדר שבו נשאלו. לשאלת חברת הכנסת ארד בענין שדה

התעופה,והאם יש לנו דרישות או בקושת מהאוצר, אני רוצה להניד שאין לנו דרישות,

ואיננו זקוקים לעזרה. יש לנו הבנה עם האוצר בנושא הזה, לפחות נבון לרנע זה,

ואנהנו מקווים שבשם שעד היום נענינו בנושא המיהשיב והשיטות החדשות שהוכנסו שם,

כר יהיה גם בעתיד. גם בנושא המשמרות יש בינינו הבנה, ואין לנו בעיות.

הצעתך לשלב בצורה מסודרת את כל תלמידי בתי הספר התיכון בתכנית קבלת הפנים

לעולים הבאים מקובלת עלינו. מתחילה הכנסנו למסגרת הזאת גם כיתות של בתי ספר,

אבל לא בצורה ממוסדת ויש בהחלט מקום להרהבה בנושא הזה.

לצערי את צודקת בענין האוכלוסיה החלשה ואוכלוסיית הזקנים מקרב העולים

המגיעים אלינו,
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
אני רוצה רק לציין שאחוז הקשישים בקרב העולים נע בין 13% ל-14%, ואחוז

המקרים הסיעודיים הוא 0.5%, שזה הרבה מאד.
אי לפידות
הדאגה הגדולה שלנו היא לעולים הסיעודיים. החלק הלא סיעודי נמצא במסגרת

הדאגה הכללית שלנו בכל הנוגע לבנייה וכוי. כמה וכמה פעמים הצענו, והרעיון

שבדברינו התקבל עקרונית, שבכל תכניות הבנייה העתידיות יקחו בחשבון את

האוכלוסיה החלשה הזאת וייבנו עבורה דירות מתאימות בקומת הקרקע. אני רוצה לקוות

שכך זה אמנם יהיה בפועל.

צדקה חברת הכנסת ארד בדבריה אודות ההסברה. יש אנשים שכל היום מחפשים את

התקשורת ורצים אחריה. אנחנו איננו נוהגים כך. צריך לכן למצוא גורם ביניים

שיעזור לנו בנושא הזה.
נ' ארד
ברצון אעזור לכם, אבל אני חושבת שאתם צריכים לגייס אנשי מקצוע שיהיו

בוודאי מוכנים להרתם לנושא הזה. ישנם סיפורים נפלאים על מחוות של התנדבות

ואימוצים, הנעשים כאילו במחתרת, וחבל שאינם ידועים לקהל הרחב. אנשי מקצוע

טובים יכולים לעשות רבות בענין זה. לעתים צריך נם להשתמש בגימיקים שונים כדי

להביא דברים מסוילמים לידיעת הציבור.
היו"ר מ' קליינר
אני בטוח שהתקשורת רק מחכה שיספרו לה סיפורלם חיוביים כדי שתפרסם אותם..
אי לפידות
נכון שיש אצלנו עובדים שאינם דוברגים רוסית. בקבלת עובדים חדשים מעדיפים

כמובן אנשים דוברי רוסית, אבל ישנם גם עובדים שהם עובדים קבועים של המשרד.

בשדה התעופה מתנים קבלת עובדים חדשים בידיעתם את השפה הרוסית. במקומות אחרים

נותנים עדיפות לדוברי רוסית. מבין שני מועמדים ייבחר המועמד הדובר רוסית.
נ' ארד
תאור לעצמכם מה קורה לעולה שאחרי שעמד במשך שעות בתור הוא מתקבל על ידי

פקיד שאינו דובר רוסית, והאחד אינו מבין את מה שהשני אומר.
אי ל5ידות
כל עובד חדש בשדה התעופה הינו דובר רוסית. ברוב המשרדים יש דוברי רוסית,

או שמצויים שם לפחות מתנדבים שעוזירם בתרגום.
היו"ר מ' קליינר
במשרד שברחוב אסתר המלבה ישנה עובדת שדוברת רוסית, והיא מרכזת סביבה

קבוצה של עולים כדי להסביר להם כמה דברים שדורשים הסבר, כדי שלא תצטרך לחזור

בפני כל אחד ואחד על אותם דברי הסבר. אלא שהחדר שלה מאד קטן ולא נוח לריכוז

גדול של עולים. לכן אפשר אולי לרכז את חעולים אחת לשבוע במקום אחר, שמתאים

למטרה זו, כדי ששם יוכלו לקבל אח ההסבר.
א' לפידות
רבות דובר ועוד ידובר בנושא הבנייה. אינני מומחה בנושא הבנייה, אבל גם

אני יודע שאי אפשר להתעלם מהעובדה שהבעיה המרכזית בנושא הזה הוא ענין המימון.

אני תומך בהצעת השר ורואה אותה כנכונה, אבל מה שעומד מנגד זו בעיית המימון.

כשמדברים על ערבות רכישה הממשלח לא נדרשת היום לכלום. היא יוצאת מתוך ההנחה

שיש היום כל כך הרבה עולים, והם ירכשו את הדירות. ואם בכל זאת ישארו קצת דירות

הן יהיו בשביל הקשישים והסיעודי ים והאוכלוסיה החלשה, והיא לא לוקחת על עצמה

כמעט כל סיכון, ולא צריכה לממן חיום אפילו בשקל אחד. כשמדובר בבנייה מדובר

במימון מסיבי ורציני ביותר. אנחנו אמנם לא מופקדים על האוצר, אבל גם אנחנו

צריכים לזכור ולהבין את זה.

ומכאן אני עובר להצעת השר ולהערה למחשבה של חבר הכנסת פורת. כולנו בדעה

אחת, שמבנים קשיחים עדיפים. כאשר השר פרץ מציע אוהלים, אני מרשה לעצמי לומר

שבין השאר הוא לוקח בחשבון שני גורמים. האחד הוא גורם הזמן, כי זה כרוך בזמן

קצר ביותר; והשני הוא הגורם הכספי. אילו אפשר היה להעמיד בקלות קראוונים

במקום האוהלים, ברור שחיו מעדיפים את הקראוונים.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
קראוונים זה סלאמס לשנים. אבל אם יוקמו אוהלים ברור לכל שתוך זמן קצר

יחסית הם יפורקו. המדינה לא תוכל לחיות עם המצב שבו עולים יגורו באוהלים, אלא

אם זה יהיה לזמן קצר ביותר. זה יהיה המאיץ הגדול ביותר לפעול ולבנות. אבל אם

יהיו קראוונים, אפשר יהיה להשאירם במקומותיהם במשך שנים.
אי לפידות
במה מלים בענין פתרונות צה"ל. נחמד מאד לדבר על זה, וזח נשמע יותר טוב

מכפי שזה במציאות. ראשית מדובר ב-20 אלף פתרונות ברוטו, כי רוב המבנים של צה"ל

הם קסרקטינים עם so ו-60 ו-70 מיטות. האם אנחנו יכולים למלא את כל המיטות האלה

בעולים, כפי שעושים זאת החיילים? כוודאי שלא. לכן אני אומר שמדובר ב-20 אלף

פתרונות ברוטו, כשבמציאות יהיה המספר קטן בהרבה, שלא להזכיר את התנאים שהם מאד

לא נוחים. אכל מעבר לזה צריך להבין שצה"ל מדבר על קבלת תמורה לפינוי המתקנים

שלו, ומדובר בהוצאה ריאלית. אבל אם הייתם בודקים את החשבון הכספי שעליו מדבר

צה"ל הייתם מוותרים על הרעיון הזה ומציבים קראוונים עבור העולים. כי צה"ל מדבר

על 67 מיליון דולר עבור 20 אלף פתרונות דיור ארבעיים אלה.



אם נעשה חשבון נמצא שבסכום הזה אפשר לקנות קראוונים במספר כזה שאפר יהיה

לשכן בהם יותר מאשר 20 אלף איש. צריך לזכור גם שבמחנות הצבא צריו יהיה להשקיע

בסף כדי להכשירם למגורים עבור העולים. אין ספק שאנחנו נמצאים בבעיה קשה מאד

בנושא חזה.

אשר לצפיפות במשרדי הקליטה, אני רוצה להגיד שעובדי המשרד אכן ראויים

למלוא ההערכה. עובדי חשדה והשטח הם בבחינת חיילים אלמונים. הם נהדרים, צדיקים

ממש, מסורים בלבד ונפש, ועושים את העבודה הקשה והנוראה הזאת במסירות ובעקביות.

הבעיה העיקרית שלהם היא ברמת השכר הירודה של עובדי משרדי הממשלה, ולא בידינו

הפתרון, ואין עם מי לדבר בענין זה.

ני ארד;

אין בונוסים, אין תמריצים?
א' לפידו
שלא. יברנו על כך ללא סוף עם האוצר, אר ללא הועיל. אין לנו בעיה עם

האוצר בכל הנוגע לתשלום עבור שעות נוספות, ואף לא בכל הנוגע לקילומטרז'. הבעיה

המרבזית, ולא רק במשרד הקליטה, היא במשכורת הנמוכה של עובדי המדינה. עובדי

המשרד שלנו עומדים למטה מהממוצע. עשרות אחוזים של העובדים שלנו מקבלים השלמת

הכנסה, ואין עם מי לדבר בנושא הזה, כי זה מצב כלל ממשלתי, וזו הבעיה המרכזית.
נ' ארד
מה פירוש הדבר שאין עם מי לדבר בנושא הזה?
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
ישבנו רבות עם האוצר בנושא הזה, ללא תוצאות. בענין הזה נקדם בברכה את

עזרתכם.
נ' ארד
מוכרחים לתת לעובדים אלה תמריצים ובונוסים, ואני בטוחה שאפשר להשיג את

זה. זה לא בשמים, בעיקר שמדובר במספר לא כל כך גדול של עובדים, מה גם שאינני

יודעת אם יש עוד משרדי ממשלה שבהם עובדים כר, פרט לצבא ולמשרד הבטחון.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו מכירים את השירות הממשלתי ואנחנו יודעים מה הן נורמות העבודה

בשירות הממשלתי. השאלה איננה רק במספר השעות שהעובד עושה במקום עבודתו, אלא

איזה מאמץ נפשי משקיע העובד בעבודתו, באיזה לחץ הוא עומד וכוי. מה שעושים

עובדי המשרד הזה הוא מעל ומעבר לכל מה שעושה עובד מדינה אחר, ולכן אי אפשר

להגיד שכולם אותו דבר. בשנים עברו הם היו קולטים 12 אלף עולים בשנה, והיום הם

קולטים מספר כזה של עולים במשך שבועיים.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
אנחנו מבקשים את עזרתבם בענין הזה. עזרו לנו להשיג פיצוי הולם לעובדי

משרד הקליטה.
חי פורת
צריו למצוא הגדרות מתאימות לעבודה הזאת, שאם לא כן יש חשש שמא יצטרכו

ליישר קו גם עם עובדים אחרים בשירות חמדינה.
נ' ארד
את הדבר הזה צריך להתאים עם ארגון עובדי המדינה, זה לא כל כך פשוט, אבל

אפשרי.
היו"ר מ' קליינר
זו צריכה להיות הוראת שעה למצב חרום או דבר דומה. יש כלים למדוד תפוקה גם של

עובדי שירותים. אפשר לכן לקבוע כי בכל מקום שהתפוקה עליזה יותר מאשר ב-200% תהיה

לשר האוצר אפשרות בהוראת שעה לעשות חריגים כל עוד התפוקה הזאת נשמרת.
א' לפידות
באשר למצבם של המשרדים וכו', מאחר והמדינה היללה ערוכה עם תקציב ל-40 אלף

עולים, ולאחר מכן עם תקציב ל-100 אלף עולים, ההתייחסות אל המשרד שלנו היתה בהתאם.

אנחנו אנחנו נמצאים בתהליך מואץ של החלחפת סניפים רבים, לשכות רבות וגם חלק

מהמחוזות, ואני חושב שתוך שלושה חודשים התמונה במקומות האלה תשתנה באופן ניכר.

בתל אביב אנחנו עומדים לעבור בקרוב למשרדים רחבי ידים ליד הדולפינריום. חולון

היא העיר שבה קשה לנו ביותר למצוא משרדים מתאימים. אבל סוף סוף מצאנו מקום מסויים

שנראה לנו מתאים, וצריך לשפצו, אלא ששם יש בעיות של בנייה בלתי חוקית, והכל עומד

ברגע זה.
היו"ר מ' קליינר
ראש העיר שהוא אינו רוצה להכנס שוב למערבולת הזאת סביב הבנייה הלא חוקית

שנעשתה שם בזמנו.
אי לפידות
אנחנו חושבים על האפשרותך להעביר את המשרדים שבחולון לתל אביב גם אם זה לא

הפתרון האידיאלי.
נ' ארד
אולי תשתמשו לצורך זה בחלק מבית החולים וולפסון שבבת ים העומד ריק.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
זה בהחלט רעיון טוב. אנחנו נבדוק את האפשרותך הזאת.
אי לפידות
אנחנו רוצים להפוך בהדרגה את האולפנים למוקדי טיפול. אנחנו רוצים לבוא אל!

העולים, במקום שהם יבואו אלינו. בכל אולפן בו אפשר יהיה לעשות זאת יהיו מספר

חדרים בשביל עובדי המשרד שלנו ובשביל פקיד של שירות התעסוקה. כבר התחלנו בזה,

ואנחנו מקווים להרחיב את הפעולה הזאת בהדרגה ולדאוג לכך שפקידי המשרד יגיעו אל

האולפנים לשעה טיפולית שתיקבע בתיאום עם משרד החינוך ועם האולפן. שם יקבלר

העולים את האינפורמציה הדרושה להם, ולא יצטרכו עוד לרוץ אל המשרדים שלנו.

אנחנו מתכוננים להקל על העולים גם בתרגום המסמכים שלהם. אחת לשבוע יבוא לשם

אדם ויטפל בזה. אנחנו משתדלים לעשות כל שניתן כדי לחסוך מהעולים את הצורך להתרוצץ

בין המשרדים השונים.

אני מאמין שעם תוספת בכוח אדם, שאנחנו מקווים לקבל, נוכל להקל על העולים.

כוח האדם הנוסף, מצד אחד, ופישוט הסל, מצד שני, וכן הפיכת האולפנים למוקד טיפולי

ישנו את התמונה העצובה בקטע הזה באופן משמעותי וניכר.
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
אני תומך ומחזק את הצעתה של בהרת הכנסת ארד שהוועדה תצא בהודעה האומרת שוועדת

העלייה והקליטה של הכנסתעומדת מאחורי דרישתו של שר הקליטה פרץ לחזור לבנייה

ציבורית ממשלתית. זה הדבר היחידי שיפרוץ את מעגל הקסמים שלתוכו נקלעה המדינה.
נ' ארד
בנוסף לכך כדאי שנשקול הגשה משותפת של הצעה לסדר היום בנושא הזה. אם יתברר

שהתקנון אינו מאפשר זאת, ניצור תקדים שיעורר קצת רעש סביב הנושא- נחתום כולנו על

הצעה דחופה בנושא הזה לסדר היום, ונמנה את יו"ר הוועדה להיות הדובר שלנו.
ח' פורת
בסיכום שהוצע על ידי השר יש אולי מקום לציין שהבנייה הממשלתית תאפשר שילובן

של חברות בנייה מהארץ וגם מחו"ל בעשייה הזאת. אני חושב שעם כל ההבנה

שאנחנו מגלים לעמדת הקבלנים הם בכל זאת זקוקים לשוט כזה שיעורר אותם לעשייה.
היו"ר מ' קליינר
לדעתי צריך לחשוב על עוד דרכים בלתי שגרתיות, כי הייתי רוצה מאד להימנע

מאוהלים. מעבר להחלטה שהתקבלה כאן, ברוח הצעת השר, צריך לשקול גם רעיונות נוספים.

היות ואני חושש שמא נגיע לאוהלים ואני חושב על ההשלכה שתהיה לדבר הזה, צריך לדעתי

לחשוב על עוד פתרונות שעד כה אולי לא חשבנו עליהם. ואס מדובר בכמות משמעותית של

דירות ריקות לא הייתי מזניח את האפשרות ליצור מצב בו המדינה תוכל להשתמש בהן פרק

זמן מסוים.

צריך למקד מחשבה גם על בנייה במקום בו יש תשתיות מוכנות, כמו למשל מתחת

לעמודים בבניינים שנבנו בשנות ה--04. הרבה אדריכלים אומרים שהדבר בהחלט אפשרי. יש

בתים שבתוך קומת העמודים יש חלל, ושם הרי יש כבר תשתית של ביוב ומים וכו', ולכן

אפשר לבנות שם דירות בהשקעה של כ-20 אל דולר. גם לבעלי הבתים זה כדאי, כי בסך הכל

הם מקבלים נכס. אם תינתן לדיירים הזכות הזאת הם בעצמם יבנו את זה כי הדבר ישתלם

להם במחיר מאחר ומחיר הקרקע שם הוא מאד גבוה. גם מבחינה בטיחות זה יתקן שגיאה

שנעשתה בעבר. בטבריה למשל סגרו את קומות העמודים בגלל סיבות בטחוניות. מכל מקום

צריך לבדוק את הדבר הזד!.

אולי כדאי לפנות אל אזרחים שיש להם דירות גדולות, או מרתפים שניתן לנצלם

לדיור, כמובן וזמורת תשלום.
אי לפידות
אין טעם לפנות אליהם לפני שיבטיחו להם ערבות לפינוי. זוג זקנים הגלים בדירה

גדולה יהיו אולי מוכנים להשכיר חלק ממנה, אבל רק אם יהיו בטוחים שפינוי השוכרים

מובטח להם.
היו"ר מ' קליינר
צריך לבדוק את האפשרות של מתן ערבות כזאת למשכירים. יכול להיות שהממשלה

צריכה לערוב לפינויים. אינני יודע איך אפשר להבטיח זאת, אבל צריך בוודאי לבדוק את

הדבר. אני רוצה להעלות גם את הרעיון של בנייה על גגות בתים במרכז הארץ.

חי פורת;

האם יש צוות מקצועי שבודק את הצפי מעבר לאותם 40 - 50 אלף מקומות דיור

נוספים, ומחפש פתרונות אלטרנטיביים לאוהלים?
השר לענייני קליטה י' ח' פרץ
יש צוות בראשותו של עוזי גדור, שבודק בצורה יסודית כל אפשרות שבאה בחשבון.
היו"ר מ' קליינר
אני מבקש לסכם את הישיבה: ועדת העלייה והקליטה של הכנסת עומדת מאחורי דרישתו

של השר לענייני קליטה לחזור לבנייה הממשלתית של דירות קטנות לעולים על מנת לפרוץ

את מעגל הקסמים שלתוכו נקלעה המדינה בנושא הדיור לעולים.

כמו כן ממליצה הוועדה על פנייה לחברות בבנייה ישראליות ולחברות בנייה

בינלאומית על מנת להחיש את הבנייה הציבורית הזאת בישראל.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו עולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:00)

קוד המקור של הנתונים