ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 23/07/1990

דיווח מפי השר לקליטת העלייה הרב יצחק פרץ

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 101

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני. אי באב התש"ן (23 ביולי 1990) ,שעה 13:00
נ כ ח ו
חברי הוועדה; מ' קליינר - היו"ר

ע י ברעם

י' צידון

י' שפרי נצק

מוזמנים; י"ח פרץ - השר לקליטת העליה

חרב אי לפידות - מנכ"ל המשרד לקליטת העליה
מזכירת הוועדה (בפועל)
י י נקר

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
דיווח מפי השר לקליטת העליה הרב יצחק פרץ.



היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את ישיבת ועדת העליה והקליטה. לקראת סוף המושב חשבנו לנכון לשמוע

את שר הקליטה בפורום של הוועדה בלבד, ללא מוזמנים, כשאנהנו נכנסים לעידן מאד מאד

קשה בנושא הקליטה. זו גם התהושה שמלווה אותנו כאן, כאשר אי-אפשר להתעלם ממה

שקורה מסביב, מהאוהלים ומהתסיסה החברתית - אם היא צודקת או לא, זה לא רלבנטי כלל

- מתחושה של אי-ודאות שיש בחברה הישראלית למה בכלל אנחנו הולכים, מי הבאים, האם

הם יישארו אתנו, ובקורת גוברת והולכת על מדינת ישראל, אם היא באמת נתנה דעתה על

כך. למרות שכולנו חזינו, ראינו מראש והתרענו.

אני מבין שהחודש הנציגות שלנו הנפיקה 25,000 אשרות. הקצב החודשי יגיע

ל-20,000 - 25,000, ואולי יותר, וזה כבר קצב שנתי של רבע מיליון עד 300,000 עולים

בפועל, לא בתחזיות.

חברי ועדת העליה והקליטה לא יודעים מה קורה בממשלה, למרות שאנחנו עוקבים

ומקבלים דיווחים. אין לנו תמונה אם כן בונים יחידות דיור - להשכרה, לא להשכרה,

אם נתקבלו החלטות להביא קרוואנים זמניים או ל-30 שנה. האם ההצהרות שאנחנו שומעים

משר הבינוי והשיכון הן גם על דעת שר האוצר? כי בינתיים אני שומע משר האוצר ששר

השיכון יכול לפעול, אבל אין לו תקציב, יעצרו אותו באמצע.

בסופו של דבר אינה הכתובת שלנו והיינו רוצים לדעת גם מה עושים עם כל העולים

שמשרדך מטפל בהם כבר שנה והם צריכים ללכת עכשיו לדיור קבע, והרי אין דיור קבע.

להמשיך לגור בשכירות - אין להם כסף; לממן את זה מעבודה " אין עבודה. איפה אנחנו

עומדים? אדוני השר, בבקשה.

השר לקליטת העליה י "ח פרץ;

ברשות ידידי היושב-ראש, ברשות ידידי המנכ"ל, ברשותכם ידידי חברי הכנסת, רשמתי

לי נקודות ואני אמסור את הדברים לפי הסדר שרשמתי אותם לפני.

יש בידי נתונים על העליה עד אתמול - 22 ביולי. מינואר עד אתמול הגיעו 69.409

עולים. מברית-המועצות הגיעו 60,639. מתחילת יולי עד ה-22 בחודש הגיעו 11,666

עולים, מהם הגיעו 10,650 מברית-המועצות. כלומר, החודש יגיעו לפחות 15,000 עולים.

התוכניות שלנו בנויות על כך שבחודשים הבאים, מאוגוסט עד סוף דצמבר יגיעו מדי

הודש לפחות 20,000 עולים. זה אומדן זהיר מאד ולמעשה יגיעו יותר. דהיינו, בחמשת

החודשים הבאים עשויים להגיע לפחות 100,000 עולים.

20,000 עולים בחודש פירושו 7,000 יחידות דיור מדי חודש בחודשו, ועד תום השנה

נצטרך 35,000 פתרונות דיור עבור העולים. כפי שידוע לכם, העולים מברית-המועצות

רגילים להתגורר שתיים ושלוש משפחות יחד בדירה. לפני שבוע סיירתי בנצרת וביקרתי

באחת הדירות של עולים ומצאתי שם 3 משפחות שמתגוררות בשני חדרים וחצי , והם שמחים

ומרוצים. הם בדרך-כלל גרים במסגרת משפחתית; אב ובניו, שתי אחיות, שני גיסים או

שני אחים.

אם ניקח בחשבון שכשליש מהעולים מתגוררים יחד, למעשה נצטרך מדי הודש רק 5,000

יחידות דיור ולא 7,000, ועד תום השנה נצטרך 25,000 יחידות דיור. עוזי גדור דיווח

לנו שבדירה אחת, אמנם גדולה, מתגוררות 6 משפחות, והם מרוצים. הם רגילים לגור

בצפיפות.

בחמשת החודשים הבאים ייקלטו העולים בשלושה מסלולים; א. בדיור הציבורי שנמצא

כל הזמן בתהליך של שיפוץ. שר השיכון אומר שהמצאי של דיור ציבורי מגיע היום

ל-8,500. ב. במאגר הדיור להשכרה שעדיין נותר ואנחנו מגיעים לתחתית החבית בנושא

הזה. ג. בחודש אוגוסט נתחיל להפעיל את הקליטה בבתי המלון, בבתי הארחה, במסגרות

מסויימות של צה"ל, באכסניות נוער ובפנימיות.
ע' ברעם
כמה מקומות יתנו לך כל אלה?

השר לקליטת העליה י "ח פרץ;

לפי הסקר שמשרד הקליטה עשה יחד עם הסוכנות היהודית זה יתן לנו 20,000 חדרים,

דהיינו פתרון ל-60,000 עולים. אבל האמת היא שהמלאי יותר גדול, מפני שמדי יום

אנחנו שומעים על מוסדות נוספים שמוכנים להעמיד את המבנים שלהם להשכרה, כך שהמאגר

הזה הוא גמיש י ותר.

בישיבת הקבינט, לפני האחרונה, התקבלה החלטה לאמץ את תפיסת משרד הקליטה, שיש

להפעיל את הקליטה בבתי המלון בשיטה של קליטה ישירה. הסוכנות ו-ןשבה בהתחלה לשכור

את בתי המלון ולהפוך אותם למרכזי קליטה נוספים. בממשלה, בקבינט, וגם בפגישות

שלנו עם אנשי הסוכנות, הסברנו שזה ייהפך לבכיה לדורות. כשם שמרכזי הקליטה הפכו

למסגרות תלותיות שפגעו בעצמאות העולים, כך בתי המלון - אם נפעיל אותם בשיטה זו -

הם ייהפכו לבכיה לדורות. ואכן, התפיסה שלנו התקבלה. אמרנו שיש להפעיל את הקליטה

הישירה במסגרת בתי המלון.

בכוונתנו לעשות שני סוגים של חוזים. חוזה מסגרת שמשרד הקליטה יעשה עם בית

המלון, כאשר משרד הקליטה יתחייב לבית המלון - א. לשאת בנזקים שעשויים להיות; ב.

לשלם עבור חדרים שלא ינוצלו על-ידי עולים. וחוזה נוסף, לפיו כל עולה ועולה בצורה

פרטנית ישכור חדר מבעל בית המלון, וזאת כדי לשמור על עצמאות העולה וכדי שהוא יוכל

להתפנות כשהוא לא יוכל לקבל מאתנו את אותו גובה דמי השכירות.

הקבינט הקים גם ועדת משנה בראשותי, שמשתתפים בה נציגי כל המשרדים הנוגעים

בדבר: מנכ"ל האוצר, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ומנכ"ל

משרד הקליטה. המטרה של ועדת המשנה היא לאתר פתרונות דיור זמניים נוספים וגם

להפעיל אותם בשיטה היעילה ביותר. בישיבה האחרונה שהתקיימה ביום ששי הוחלט להפעיל

מיד 3 בתי-מלון בשיטת הקליטה הישירה.

הקמנו גם צוות משותף של הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה, שמטרתו ליצור קשרים עם

כל בתי המלון שבאים בחשבון ולקבוע נוהל אחיד של צורת ההשכרה, שכן הסוכנות תצטרך

לשכור בתי-מלון עבור האתיופים. הם יצטרכו להפעיל את בתי המלון בשיטת מרכזי

הקליטה, מפני שאי-אפשר לקלוט את האתיופים בצורה אחרת. כך שעל-ידי הצוות המשותף

הם יקבעו גם נורמות תשלום עבור מרכזי קליטה ונורמות תשלום אחידות עבור שיטת

הקליטה הישירה, כדי שלא תהיה תחרות בינינו ובין הסוכנות היהודית והמחירים לא יעלו

מאד.
היו"ר מ' קלי י נר
אני מבין שהשונה לגבי האתיופים בבתי מלון הוא ה"פול בורד" ובמרכזי קליטה זה

לא כך.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
בוודאי. במרכזי הקליטה העולים למעשה ישכרו חדר, ואת המזון הם יקנו מכספם.

אנחנו גם נדאג לכך שבמלון יהיו להם פינות בישול.

אני שמח לדווח לכם שהעליה מתפרסת צפונה ודרומה. עולים הגיעו לקרית-שמונה

ובמקום יש כבר 60 משפחות, ו-100 משפחות ממתינות להיכנס לדירות שנמצאות בתהליך

שיפוץ. משרד הקליטה הקים שם סניף ופתח אולפן. העולים שנמצאים בקרית-שמונה

לומדים באולפן. בשיחה עם ראש העיר הוא אמר לנו שיש לו גם פתרונות תעסוקה מכובדים

וטובים עבור 160 המשפחות.



לנצרת הגיעו כבר 2,000 עולים. אני שמח לדווח לכם שבסיורי כשר חפנים בנצרת,

ראש העיר תינה לפני את בעיותיו ואמר שהדירות שמתרוקנות מתמלאות על-ידי תושבים

מנצרת תחתית. היום התהליך הזה נבלם לחלוטין. יתר-על-כו, הוא מקווה שיהיה תהליך

הפוך, כאשר הדירות שנתפסו על-ידי תושבים מנצרת תחתית יתפנו והעולים ייכנסו אליהן.
אי לפידות
אין יותר דירות בנצרת. הכל נוצל.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

כל הדירות נוצלו. יש עוד 1,500 דירות בתהליך של איכלוס בנצרת. על קצרין

דיווחתי לוועדה בעבר. הגיעו לשם עשרות משפחות. שם האוכלוסיה צפופה יותר מאשר

בעבר.

לדימונה הגיעו כבר 42 משפחות בעלות רמה, ביניהם רופאים, מהנדסים וטכנאים,

ועוד 200 משפחות בשלב איכלוס. דהיינו, משפצים שם כבר 200 דירות נוספות. בסך-הכל

ניתן לשפץ שם 700 דירות.

ראש העיר דימונה אומר שיש לו פתרונות תעסוקה הן לעולים שהוא כבר קלט והן

לעולים שנמצאים בשלבי קליטה.

אשר לאוהלים ולזוגות הצעירים שאותם הזכיר היושב-ראש. כולנו יודעים שזו בעיה,

וזה היה גם צפוי. במסגרת הקבינט דנים בפתרונות. גם האוצר חשב על פתרון.

בינתיים האוצר הבין שהפתרון הראשון צריך להיות הקטנת מרכיב הדיור בסל הקליטה.

ברגע שהעולים ישלמו פחות עבור שכר-דירה, זה חייב לבלום את הקפיצה הלא-טבעית של

הדיור. אינני אומר שזה יקטין, מפני שכל עוד ההיצע קטן והביקוש גדול, זה לא

יקטין, אבל זה ודאי יבלום את עליית שכר הדירה, שעלה משבוע לשבוע.

אנחנו עומדים להציע לאוצר להפעיל שני סוגים של סלי קליטה: סל קליטה כללי וסל

קליטה עם מרכיב דיור גבוה יותר עבור אלה שיילכו לבתי מלון. שכן, מי שהולך לדיור

ציבורי משלם 100 - 150 שקל לחודש. ברגע שנכנסת אתו עוד משפחה, הוא משלם רק 75

שקלים להודש וכל סל הקליטה נשאר לרשותו. לעומת זה, מי שיילך לבית מלון יצטרך

לשלם עבור חדר לפחות 1,000 שקל. כך שאלה שיילכו לבתי מלון יחיו בתנאים פחות

טובים, עם צפיפות גדולה יותר, ויצטרכו לשלם הרבה יותר. זה עלול לעורר צעקה בקרב

העולים והתנגדות של העולים ללכת לבתי מלון. לכן אמרתי אתמול בישיבת הממשלה, כאשר

דיווחתי על הנושא הזה, שאנחנו נציע לאוצר להפעיל שני סלי קליטה שווים ורק מרכיב

הדיור יהיה שונה. אלה שיילכו לבתי מלון יצטרכו לקבל מרכיב דיור גבוה יותר.
היו"ר מ' קלי י נר
הרעיון הוא שהעולה יסכם עם בית המלון? כלומר, זה לא מצב שהממשלה תשכור ותתן

לעולה את הדיור, אלא שהעולים עצמם יפנו לבתי מלון ויסכמו אתם את המחיר?
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
אנחנו נעשה חוזה אחיד לכל העולים שיתגוררו בבתי מלון, כך שהם לא יצטרכו לשאת

ולתת. לנו יש הרבה יותר כוח להציע מחיר נמוך יותר מאשר לעולה להתחיל להתמקח.

היום סל הקליטה עומד על 21,600 ש"ח לשנה. האוצר מציע - זה עדיין מונח על

שולחן הקבינט כהצעה שטרם התקבלה - להוריד את זה ל-18,000 ש"ח, ולעומת זה להגדיל

את הסל על-ידי תוספת - א. פטור ממכס; ב. פיצוי עבור מטען, כך שהסל יגיע ל-26,000

ש"ח. בסך-הכל סל הקליטה יגדל בצורה משמעותית, אבל עם שני מרכיבים נוספים, כפי

שאמרתי.
י' ביילין
זה למעשה כופר מטען.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

כן. אנחנו קוראים לזה פיצוי מטען, כי למלה כופר יש אסוציאציות לא נעימות.

אלפי משפחות לא מגיעות מפני שהן מתעכבות בגלל המטען, בדיקות במכס וכו'. חוץ מזה,

האוצר מתנגד בכלל למטען, מפני שהעולים מביאים אתם מרכיבים מסחריים שעשויים לשנות

את כל השוק בישראל. הם מביאים, למשל, אופנועים, פסנתרים, ומסמרים בכמויות גדולות

מאד.

הקבינט פועל כהודש-ימים. הוא עסק כל הזמן בנושא הדיור, כאשר היה מדובר,

כידוע לכם, לייבא 3,000 יחידות דיור מוכנות על-פי תקנות שעת-חירום. שר הפנים

מתנגד לכך, הבר-הכנסת פורז .פנה לבג"ץ ובג"ץ הכריע שאין צורך לבנות את הבתים על-פי

תקנות שעת-חירום, כיוון ששר הפנים הצליח בינתיים להעביר בכנסת חקיקה שתאשר קיצור

הליכי חוק התכנון והבניה. שר הפנים טען אתמול הן בממשלה והן בקבינט, שעל-פי חוק

התכנון והבניה המקוצר הוא יכול לתת תשובות הולמות לא פחות מאשר תקנות לשעת חירום.

שר הבינוי והשיכון ניסה להעביר אתמול בממשלה רקיקה שתעקוף את פסיקת בג"ץ,

לפיה ניתן יהיה לבנות את 3,000 יחידות הדיור על-פי תקנות שעת חירום, על-פי חוק.

ראש הממשלה אמר טקטית שהנושא לא הועבר לקבינט. הסיכום בינינו היה שהנושא צריך

להיות מובא קודם-כל לקבינט ורק הקבינט יצטרך להמליץ, ולכן אני מבקש להביא את זה

קודם-כל לקבי נט.

ע י ברעם;

האם היועץ המשפטי אמר משהו בענין?

השר לקליטת העליה י"ה פרץ;

אתמול - לא. עמדתו של היועץ המשפטי לגבי תקנות לשעת חירום בכלל היתה מסוייגת

כל הזמן, כי הוא טען שהחוק אומר מתי מותר להפעיל תקנות לשעת חירום? רק אם בהליכים

הרגילים לא ניתן למצוא פתרון. אבל אם אפשר למצוא פתרון בהליכים הרגילים, אין

מקום לתקנות לשעת חירום. אבל עמדתו לא היתה נחרצת ולכן הממשלה החליטה לתמוך

בתקנות לשעת חירום. אבל היום הבג"ץ דחה זאת.

ראש הממשלה ביקש שהנושא יובא קודם-כל לקבינט, וזה היה צעד נבון, לדעתי, מפני

שבקבינט ביקשנו לשמוע, לאחר ששר הפנים הציג את עמדתו ואמר שעל-ידי החוק המקוצר

ניתן היום לינת פתרונות באותו קצב שתקנות לשעת חירום יכולות לתת. רצינו לשמוע מה

היעוץ המשפטי שלו אומר, ואני חייב לומר שהיעוץ המשפטי היה חלש מאד. הוא לא יכול

היה להתמודד עם הטענות של משרד הפנים. היועץ המשפטי של משרד הפנים הכין "שיעורי

בית" ובא עם דברים ברורים ומוגדרים. על כל טענה של היועץ המשפטי של משרד השיכון,

משרד הפנים ענה פי 2 ופי 3. ואז ראינו שמשרד הפנים בעצם צודק. לכן, למרות שכל

הזמן תמכתי בתקנות לשעת חירום, הצעתי להקים צוות קטן של משרד השיכון ומשרד הפנים

שיבדוק אם נכון הדבר שעל-ידי החוק המקוצר ניתן לקצר תהליכים, אבל בעצם הוא כבר

ראה שהציבור השתכנע שאין צורך בתקנות לשעת חירום, ולזכותו של השר שרון ייאמר שהוא

הסכים ואמר שהוא מוכן לרדת מהחקיקה, ובאמת זה היה צעד נבון ושקול. זאת ההחלטה

שהתקבלה אתמול; לבנות את 3,000 יחידות הדיור על-פי הליך של חוק התכנון והבניה

המקוצר.

החלטה שניה שהתקבלה. השר שרון הציע לייבא 3,000 קרוואנים כדי לתת פתרונות

מיידיים הן לעולים שיגיעו והן לזוגות צעירים ולאזרחים ותיקים שנמצאים היום

במאהלים. הרעיון שלו היה להקים את כל 3,000 הקרוואנים בצמוד למחנות צבאיים.

פירושו של דבר שהם ייבנו בתוך מחנה צבאי, רק כדי שהם לא יהיו ממש בתוך המחנה

הצבאי, גדר תפריד בינם לבין המחנה הצבאי, אבל הקרוואנים ייבנו על שטח צבאי.



הבעיה היא איך הם יתפנו ביום מן הימים. אם הם ייבנו על שטח צבאי, לא ונהיה בעיה,

אפשר יהיה לפנות אותם על-פי החלטה כשיהיה צורך בכך.
י' צידון
זה גם לא כפוף לחוקי התכנון.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

נכון. למעשה, גזבר הסוכנות מאיר שיטרית ואני הבענו עמדה מנוגדת. אני סבור

שקרוואנים הם לא פתרון, מפני שיש בהם כמה וכמה חסרונות. א. זה ייהפך מהר מאד

ל"סלאמס" וזה 'כער את המדינה. ב. זה לא יתן פתרון לגני ילדים ולבתי-ספר ולצרכים

של הזוגות הצעירים. ג. העלות של 20,000 דולר כמעט חופפת לעלות של הבתים

המיובאים. ד. הם קטנים יותר מהבתים המיובאים והם מבודדים פחות טוב ולא ניתנים

להגדלה. נכון שהם יוקמו על שטח צבאי, אבל לא יוכלו להוציא אותם בכוח, כשם שהיום

לא מפרקים את האוהלים בכוח. אנחנו פשוט נרכז שם המון בעיות. אינני איש צבא, אבל

כל השידוך הזה בין ציבור נרגן וממורמר ליד מחנות צבאיים הוא, לדעתי, מאד לא

מוצלח.

אני מתכונן להביע את דעתי גם בממשלה. למרות שהקבינט קיבל ההלטה להמליץ

לממשלה לייבא 3,000 קרוואנים, עמדתי שונה.

לסיום, אני מודאג מנושא הדיור. אני כבר לא מדבר על תעסוקה, שהיא בעיית

הבעיות, אבל בינתיים נושא הדיור הוא האקוטי. למרות שאמרתי שאני צופה שבחמשת

החודשים הבאים יבואו 100,000 עולים, למעשה אני צופה שיבואו הרבה יותר. מפני שעד

עכשיו, למשל, היו מווארשה שתי טיסות בשבוע ועכשיו המספר הוגדל ל-6 טיסות בשבוע.

ברגע שנשחרר את העולים מהבאת מטען, הזרימה תהיה מאסיבית יותר ולכן אני צופה

שיגיעו מספרים יותר גדולים. בינתיים אינני רואה פתרונות, הגם שהשר שרון אומר

שתוך 5 חודשים יהיה כבר הדיור המוכן.

לפני 3 - 4שבועות הייתי בהונגריה ופגשתי שם פרופסור למתמטיקה, אדם לא דתי
והוא אמר לי
אני רוצה שכשר הקליטה תדע, שעל-פי חוק השבות שלכם היום, יגיעו

למדינת ישראל כ-7 מיליון אזרחים, מתוכם בקושי 2 מיליון יהודים. והוא הוסיף: אני

מכיר את המציאות ברוסיה. אני גם מתימטיקא', עשיתי את התחשיב. אמרתי את הדברים

האלה בישיבת הממשלה, שיגיעו לפחות 7 מיליון, כאשר בקושי 2 מיליון מהם יהודים.

אותו פרופסור אמר לי בלשון זו: אתם שפכתם הרבה דם בשביל שרנהיה מדינה יהודית ואתם

הולכים לבנות מדינה לא- יהודית.
ע' ברעם
הסקר הסובייטי דיבר בזמנו על 2.4 מיליון יהודים בברית-המועצות, ואמרו שהוא

מהימן.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
נפגשתי אישית עם ראש הממשלה ומסרתי לו את האינפורמציה הזאת. אמרתי לו: אני

לא יוצא עם זה לתקשורת, כי ברגע שאני אעשה כן יגידו שאני רוצה לתקן את חוק השבות.

אמרתי זאת גם בממשלה, למרות שהיו לי היסוסים רבים אם לומר את הדברים, אבל הממשלה

חייבת לדעת.
ע' ברעם
אפשר לעשות במימדים במימדים כאלה?



השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אי-אפשר. הם גם לא ירצו להתגייר.

שר הפנים מדבר על כך שכבר היום יש %30 - %35 לא-יהודים, אבל במשך הזמן

הפרופורציות ישתנו. אני אומר את הדברים בייחוד כדי לתת יישר כוח לידידי

הבר-הכנסת קליינר שהעלה את הנושא, ואני שמה שהוא העלה אותו. אני מצטער ששר הפנים

העלה את הנושא, כי ברגע שאדם דתי מעלה נושא כזה, מיד נדלקות נורות אדומות.

תודה רבה לכם.
הי ו "ר מ' קלי י נר
אני מודה לכבוד השר על היישר כוה. לאור מה ששמעתי הבוקר זה בהחלט במקום

ובזמן, אבל הייתי רוצה לגעת גם בכמה נושאים אחרים ולבקש את התייחסותו של כבוד השר

אליהם.

שמענו שבמסגרת התיקונים לרעה בסל הקליטה שמציע האוצר, יש גם נסיון לפגוע

בסטודנטים. אם זה נכון, היינו רוצים לשמוע מה הן העובדות ומה עמדתכם, כי לדעתי,

אם תפגע ביכולת או בסיכוי של ציבור יהודי ללמוד, ארגה תפגע בנקודה קשה מאד. ב.

בנושא התעסוקה השר לא נגע, ואני מניה שגם בקבינט עוד אין אפילו ניירות עבודה

קונספטואליים, מה ניתן לעשות, בתיאוריה.

השר לקליטת העליה י"ה פרץ;

נתחיל לטפל בזה אבל אנהנו שקועים כעת בנושא הדיור.
הי ו "ר מי קלי י נר
אנחנו בההלט מתריעים על כך וחושבים שצריך לחזור ולהתריע.
ע י ברעם
מי הם החברים בקבינט הקליטה?
הי ו "ר מ' קליינר
האם יש התקדמות בנושא הבודדים? כי אנחנו מתרשמים שאין לו פתרון, וזה מתקשר,

כמובן, עם נושא החלשים. בתוך כל האוכלוסיה הזו באה אוכלוסיה הלשה, גדולה מאד,

שמעמיסה עומס גדול מאד על השירותים הקיימים, שלפעמים גם הישראלים מהכים להם בתור.

כשם שמדברים על דיור, מחר כשתתחיל תחרות ברורה בתור לבתי אבות ותהיה תחושה

שישראלים לא מגיעים אליהם או למוסדות טיפול במפגרים, עלול להיות פיצוץ גדול.

השאלה היא אם מישהו נותן את הדעת על כך.

כבוד השר, אני בדעה שאם כבר תביא את הקרוואנים - ואני שותף לחשש מהם - עדיף

להכניס בהם את העולים החדשים ולא ליצור ריכוזים של ישראלים, מבחינה פסיכולוגית.

הדבר החשוב ביותר הוא להתמודד עם הבעיה ששכר הדירה לישראלים קפץ כפי שקפץ.

אני מבין מדוע תקנות שעת חירום בוצעו על-ידי שר השיכון. קראתי גם ש-63

חברי-כנסת חתמו לחבר-הכנסת שאול עמור ובנימין בן-אליעזר על חוק שמקפיא את

שכר-הדירה. מדוע לא לעשות זאת בתוקף תקנה, על-פי הוק הפיקוח על מחירים ושירותים?

אגב, בניו-יורק זה קיים. שם אי-אפשר להעלות את שכר הדירה בלמעלה מ-%10. אני

הושב שהגיוני לומר, שאת החוזה הקיים של שנה אפשר להאריך רק בתוספת של עליית המדד

ותו לא. את זה אפשר לעשות בתקנה רגילה, לא בתקנה לשעת חירום שבסמכות השר להוציא

אותה. אני לא מבין למה זה לא מתבצע.



אני מבקר באוהלים ומדבר עם האנשים. אגב, גם נושא חוק השבות מטריד אותם. אני

יכול להביו מדוע לישראלים יש קשיים בגין 3 - 4מיליון יהודים שרוצים לעלות ארצה

עם בני משפהות גויים. אני לא יכול להסביר מדוע בגלל אותם 7 מיליון הישראלים

יצטרכו ללכת לאוהלים. אני גם לא יכול להסביר מדוע שכר הדירה קפץ מ-200 ל-400

דולר ומדוע המדינה לא מתערבת ועושה משהו. או לתת להם את הפער - דבר שנראה לי לא

הגיוני - שנבע כתוצאה מהמצב הלא-נורמלי, או פשוט למנוע מצב ששכר-הדירה יעלה כל-כך

הרבה. אבל אני מסכים עם כבוד השר שהדבר ההמור מכל הוא ליצור ריכוזי ישראלים

בקרוואנים שמהר יציגו דרישות נוספות, ואנחנו גם שומעים את זה באוהלים: אנהנו

מקבלים קרוואנים, תגידו לנו מה יהיה פתרון הקבע. אנחנו נעבור מהאוהל לקרוואן רק

אם היום תבטיחו לנו שאהרי שנגור שנה בקרוואן נקבל דירה. לדינמיקה הזאת אין גבול.

בישיבה עם שר הבינוי והשיכון אמרתי לו שהשגיאה הראשונה היינה כאשר שלחו ניידת

למאהל הראשון שקם בנצרת עלית ובזה אותתו לישראלים שבמקום לחכות בתור, תלכו לגן

העיר, לשם תבוא ניידת ותמצא לכם פתרון מהיר. לדעתי, הדבר הזה עודד רבים ללכת

לככרות והרחיב את התופעה לאין שיעור.

י י צידון;

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אני רוצה להעביר מסר. אינני יודע אם אני חי בעולם

הזה או לא. נדמה לי שאני פשוט לא על אותו ערוץ. אני שומע על 42 משפחות שם

ו-3,000 בתים מוכנים, עוד כמה פתרונות פה וכמה אוהלים שם. באים 20,000 איש

בחודש. אנחנו רק מדברים אבל יש לי רושם שאנחנו אנחנו לא חיים באותו עולם.

יש לי בקשה לכבוד השר. תעביר לקבינט את זעקתו של ישראלי קטן, עבדך הנאמן. אם

אנהנו לא נייבא עכשיו חופשי 30,000 בתים מוכנים - ואני תמים-דעים עם הטוענים שלא

צריך להביא את הקרוואנים, כי אין הבדל גדול - אני חושב שאנחנו מטורפים.

הייתי בלוס-אנגילס אצל יהודי עשיר אחד, שאמר שהוא בונה בלוס-אנגילס. הוא

אמר: אני עם עוד שני ישראלים רוצים לעשות, כותבים מכתבים. שאלתי אותו: מה עם

הכספים? אז הם מוכנים לתת אשראי. בארצות-הברית יש היום שפל אדיר בביקוש בנושא

הדיור, שאפשר לנצל אותו. אנחנו לא נדביק את הצריכה אלא אם כן נייבא מלכתחילה

30,000 - 40,000 דירות. לדעתי, חייבים לבנות בניה יזומה כ-150,000 דירות, לפני

שיחזרו ברמה יותר גבוהה לבניה פרטית מקובלת. אנחנו במצב מלחמה.

מצד שני יש לנו את נושא התעסוקה. אני מוכרח לומר לך שאני חורק שיניים על

הקמת מקור עבודה ל-1,300 עובדים. אינני יכול להאשים את מישהו, אבל כנגד כל דבר

קם לך מתנגד. לדעתי, היום צריך לגשת לכל יזם, לכל מי שיכול להמציא מקום עבודה,

לכל מי שיכול ללחוץ להזיז דברים. אני טוען שאין דבר כזה קליטת עליה. יש בעיה של

מצב כלכלי, מצב דיור, מצב תעסוקה בארץ-ישראל כולה. אין כבישים לעולים, אין בתים

לעולים, אין תעסוקה לעולים. יש כבישים, בתים ותעסוקה, וצריך להתייחס לענין הזה.

לא מזמן אמר מנדל קפלן לוועדה זו: אני משקיע בישראל מזה 20 שנה וכל הזמן

מרוויח, אבל אני לא מצליח לשכנע את האחרים, כי לישראל יש תדמית כזאת. לדעתי,

יציאה מהמצב הזה דורשת טיפול הלם. יציאה ממיתון היא לא פחות פסיכולוגית מאשר

פיזית, וזה דורש פעולה, אפילו אם לפעמים זה מתנגש עם הוויסותים כנגד אינפלציה

וכו'. יש מספר לא קטן של פרוייקטים שאם יתניעו אותם בעת ובעונה אחת, הם ייצרו

פסיכולוגיה של יציאה ממיתון, וגם יציאה ממיתון. אבל אם לא נתייחס לענין הזה כאל

מלחמה, ומלחמה היא תקציבים גרעוניים, וזה יעלה כמה שיעלה ואתה עושה את זה, אנחנו

נלך לכל חרוחות עם הקליטה הזאת.

אני יושב בוועדה הזאת כבר שנה וחצי ונדמה לי שאני מטפס על קיר חלק. כל מי

שיכול לעשות משהו צריך להידרש לעשות משהו. אנא, תעביר את זה, אנחנו במצב מלחמה.

אני יכול למנות לך לפחות 15 - 20 מפעלים שלא חייבים לעלות כסף, אבל הם מתניעים

מחדש את הענין הזה של הכלכלה. וככל שאני לומד יותר על דברים אחרים אני רואה שיש

אפשרויות, ודווקא פרטיות. אבל צריך ליצור פסיכולוגיה אחרת, ואני לא יכול לנתק את

התעסוקה מהענין הזה.



ובכן, יבוא של לפחות 30,000 בתים מיד, כי גם אם שר השיכון יגיד שזה לוקח 5

חודשים, הרי לחתום חוזה לוקח חודש; לארוז סחורה מוכנה לוקח חודש; להוביל אותה זה

לוקח חודש; לפרק אותה זה לוקח חודש; להרכיב אותה זה לוקח חודש, ולחבר אותה לחשמל

זה יקה חודשיים. זה לא ייתכן. אני לא יודע איפה אתם. אלה דברי.
י' ביילין
לגבי הנושא של מרכיב הדיור בסל הקליטה, אני יכול להבין שאילו נמשך המצב כפי

שנמשך עד ה-1 בחודש זה, כאשר היה סכום מסויים של 535 שקל לשכר-דירה והוא ניתן

תמורת חוזה, והיה נאמר לעולה שהוא יכול לקבל רק 400 שקל, אז כמו ש-535 שקל הפך

להיות תיקרה, היו קובעים ש-400 שקל יהיה תיקרה. עכשיו שזה לא כך, וזה הלק מהסל

כולו, אינני מבין איך אפשר על-ידי צמצום הסל כולו ב-3,000 שקל להביא להורדת שכר

הדירה. מה שיקרה הוא ששכר הדירה יישאר באותה רמה לפחות, אבל ישתמשו בסכומים

אחרים מתוך סל הקליטה המצטמק כדי לממש את זה, וזאת פגיעה ישירה בעולים.

י י צידון;

כל זמן שלא יהיה היצע כל העסק הזה הוא הונאה עצמית.

י' בי ילין;

נכון. לכן כל המשחק הזה להוריד את גובה שכר הדירה. או שיש היצע, או שיש

חקיקה שהיא בעייתית בחברה של שוק חופשי כמו שלנו. יכול להיות שיש מקום לעשות דבר

כזה. אבל אני שואל קודם-כל אם משרד הקליטה תומך במהלך של צמצום הסל, שלפי דעתי

הוא מהלך מוטעה. הייתי מעדיף לוותר על היוון הפטורים כדי לא ליצור מצב מנקר

עיניים שבו פתאום מעלים את הסל ל-25,000 ש"ח ויותר; להשאיר את מצב הפטורים כמו

שהוא, למרות שאני חושב שזה מהלך נכון להוון את הפטורים, ולהשאיר את מרכיב הדיור

כמו שהוא ולא לגזול מהמרכיב הזה סכום מסויים.

לגבי פיצוי עבור המטען. עד כמה שאני מבין, 1,000 שקל זה פחות או יותר הסכום

שהעולים מקבלים היום כהחזר בעד ההוצאות שהיו להם ברובלים. זאת אומרת, היום הם גם

מביאים את המטען שלהם וגם מקבלים 1,000 שקל. היום עולה הרעיון לתת להם 1,000 שקל

כפיצוי על אי-הבאת המטען.

היו"ר מ' קלי י נר;

לא, מדובר שהם יקבלו 3,000 שקל.
י' ביילין
3,000 שקל כפיצוי עבור מטען הוא סכום שמתהיל להיות סביר כדי לענות על הבעיה.

שאלה אחרונה לגבי הפרוייקט "שערי ירושלים" והפרוייקט של פרופ' ויץ בכלל. האם

הנושא הזה מועלה בקבינט והאם יש לכם כבר עמדה לגביו?
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
אני אשיב על השאלות והמנכ"ל ישלים אחר-כך את הדברים.

לשאלת היושב-ראש בענין השונה לגבי הסטודנטים, נכון שהאוצר מתכוון לפגוע גם

בתמיכת הממשלה במי נהל הסטודנטים.
אי לפידות
פגיעה אנושה.
השר לקליטת העלית י"ח פרץ
מה קיים עד כה? מי נהל הסטודנטים מתוקצב 50% על-ידי הסוכנות ו--%50 על-ידי

הממשלה. המינהל מממן גם את הלימודים של הסטודנט, גם את דמי הקיום שלו וגם את

התשלום למעונות. הצעת האוצר היא להוריד את כל התמיכה הניתנת לסטודנטים הבאים

מארצות מצוקה, פרט לאלה שבאים ללא משפהות, ולהמשיך לתקצב את הסטודנטים שבאים

מארצות הרוויחה במסגרת מי נהל הסטודנטים, כפי שזה היה קיים עד כה.

נפגשנו עם שר האוצר ואמרנו לו שלדעתנו זאת תהיה שגיאה. היהודים שבאים היום

מרוסיה, נושא ההשכלה הגבוהה עומד אצלם בעדיפות עליונה מאד, ואנהנו רואים את זה

לפי המספרים הגבוהים של העולים שבאים. אמרתי שברגע שהם ישמעו שם שעד כה איפשרו

לעולה סטודנט ללמוד הי נם ופתאום מורידים את זה, זה עשוי להיות בלם פסיכולוגי בפני

הרבה משפהות מלעלות לישראל, שכן הלימודים ברוסיה ניתנים בחינם. יש להם בעיות של

דיור ושל תעסוקה, אבל ההשכלה פתוהה לכל. זאת התפיסה שלהם. אמרתי לשר האוצר שאני

מבין שהוא צריך לצמצם ולקמץ, ולכן אפשר להקטין את תמיכת הממשלה בסטודנט באהוזים

מסוי ימים, אפילו באהוזים משמעותיים, אבל לא להוריד אותה לגמרי .

זאת ועוד, יוצא כאן דבר משונה. הסטודנטים שבאים מארצות הרווחה רק לכמה שנות

לימודים ואהר-כך הוזרים לארצם, אותם אנהנו נמשיך לתקצב במלוא העלות, ואילו

סטודנטים שבאים מרוסיה על-מנת להשתקע במדינת ישראל, אותם נפסיק לתקצב.

כששר האוצר שמע את הדברים, הוא אמר: אני מבין את הרגישות שלכם בנושא הזה, הוא

בוודאי דורש מהשבה נוספת.

הבר-הכנסת ברעם שאל מי הם השרים בקבינט. ההרכב הוא זה: אריאל שרון -

יושב-ראש, משה נסים, יצהק מודעי, אריה דרעי, זבולון המר, גאולה כהן, דן מרידר,

דוד מגן כשר העבודה והרווחה, ואנוכי. גם שמהה דיניץ מוזמן לישיבות הקבי נט,

וכשהוא נמצא בחוץ-לארץ אורי גורדון ממלא את מקומו.

בענין הבודדים ימסור הרב לפידות.

בענין הקרוואנים אמרת שעדיף שהעולים יאוכלסו בהם ולא ישראלים. אני מעדיף

שיקימו אוהלים לעולים ולא קרוואנים, כי אם יש אוהל אני יודע שמהר יורידו אותו.

קרוואן יישאר צלקת שתלווה את המדינה עשרות שנים.

הבר-הכנסת צידון, אני בההלט תומך בדבריך. גם אני אמרתי ש-3,000 יהידות דיור

לא יפתרו את הבעיה. באהת ההזדמנויות בקבינט אמרתי שאני בעד זה שיבנו 40,000

יהידות דיור בתקנות שעת-הירום, כי אלה הן המאסות היום, לא 3,000 ולא 8,000. האמת

היא שגם השר שרון השב כך. הוא ידע שאם הוא ידבר על 40,000 יהידות דיור, יהיה

"עליהום" גדול והענין לא יעבור. לכן הוא השב לדבר קודם על 3,000 יהידות דיור,

אהר-כך על 8,000 וכו'.
י' צידון
אדוני השר, יש היום שפל אדיר בנכסי דלא-ניידי בארצות-הברית. כל הקבלנים

הישראלים שעובדים שם או פשטו את הרגל, או עברו להונגריה או למקומות אהרים. צריך

לנצל את הרגע המתאים הזה ליבוא בתנאים הפיננסיים הטובים ביותר. כולי בעד הקבלנים

ועבודה בארץ, אבל הם לא ידביקו את הצרכים.

אני מוכן להביא מספרים ואשמה אם קבינט הקליטה יואיל בטובו לשמוע פעם אהת את

תוכניות הקליטה שלי. אני מדבר על מפעלים שניתן לעשותם עם תהשיבים, ולראות שמרבית

הכסף הזה הוא בכלל לא כסף ציבורי. אבל אם לא נקים את מקומות התעסוקה ואם לא נקים

את הבתים, אנהנו הפרנו לעצמנו בור שלא נצא ממנו.

האמת היא, כבוד השר, שאינני מודאג מ-7 מיליון איש, שהלקם לא יהודים. אינני

יודע כמה מאתנו עם עיניים כהולות או לא כהולות יותר יהודים או פהות יהודים. אני
יודע דבר אהד
מי שיבוא ארצה, ילדיו יהיו יהודים.



השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אל תהלה בטוח בזה.

היו "ר מ' קלי י נר;

אני מציע לא להיכנס לזה.

י י צידון;

אינני רוצה להתווכח. אני רוצה קודם-כל לקלוט את אלה שבאים, ופתאום אני מתחיל

למצוא לעצמי סייגים, כולל סייגים נפשיים, למה לא לקלוט אותם. עם כל הכבוד, לא

הייתי מעלה את הבעיה הזאת כרגע. קודם-כל אני רוצה לראות את המיליון הראשון מגיע

ונקלט. אהר-כך נדבר על ה-7 מיליון.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אני מעדיף שעל הדברים האלה ישיב לך יושב-ראש הוועדה, כי כשאני אדבר אתך אתה

תחשוב ששוב הנקודה הדתית מדברת מתוך גרוני. אני מבקש מהמנכ"ל להמשיך להשיב על

הדברים.

י י צידון;

כבוד השר, לגביך אישית אני נינוה יותר מאשר מכיוונים אחרים כשאני שומע את

הדברים הללו. לא זאת הבעיה.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

תודה רבה.

י י צידון;

הבעיה שלי כרגע היא לקלוט עולים שעולים ארצה לפי חוק השבות של מדינת ישראל

והם יוסיפו לי כוח למדינה, או שהם יורידו אותי ביגון שאולה.

אי לפידות;

התמונה בנקודות שהעלה חבר-הכנסת צידון יותר קודרת, בעיני, מהמלים הקשות

שאמרת.

י י צידון;

אוי לנו שהגענו לכך שעליה זו תמונה קודרת, אבל אתה צודק.

אי לפידות;

לא שהעליה היא תמונה קודרת אלא שההיערכות הלקויה והעדר הכלים בשני הנושאים

המרכזיים של דיור ותעסוקה. כבר דיברנו על כך הרבה מאד מאז הישיבות הראשונות שלנו

ועד היום.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
אבל בזכות הדיבורים האלה נקלוט השנה קרוב ל-70,000 עולים.



י' צידון;

אדוני השר, הם לא נקלטו. בעוד שנין הם יהיו ללא עבודה.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
כך השתיל נקלט, לאט-לאט.

י' צידון;

אבל הם לא נקלטו. אין להם דיור ואין להם עבודה.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

הם י יקלטו.

ה י ו "ר ב; י קליינר;

הם לפחות לא נפלטו. הם באו ונקלטו בקליטה הראשונית.

אי לפידות;

רוב הנושאים שמדברים עליהם חוזרים תמיד לכסף. אינני חושב שיש חילוקי-דעות

מהותיים בקבינט או במקום אחר, אבל הכל בסופו של דבר חוזר לאותה נקודה והיא הכסף,

וכאן הדברים נתקעים. לא מתפקידי לדווח, אבל השר שרון עומד לפני קשיים בצד

התקציבי לבצע את מה שהכרחי לבצע. קיימת הדאגה של השנה השניה בשכר-דירה, כשרוב

העולים עדיין אינם מועסקים אז. מדברים על קשיים עצומים בביצוע, אבל אם אוזה מדבר

על הקפאה, הייתי מוסיף באותן תקנות פיסקה שתמנע אפשרות של הוצאת תושב ישראלי

לטובת עולה. .

נושא הבודדים בשורשו לא נפתר מאז שחבר-הכנסת ביילין טיפל בו. אם באיחור של

שנה פישטנו את הסל, אין סיבה בעולם שהפישוט הזה לא יחול על בודד, שיוכל לקבל בבנק

את הסל שלו, שהוא כ-7,000 ש"ח -שליש מ-21,000 ש"ח שניתן למשפחה בת 3 נפשות - לא

מותנה בכלום. בא האוצר, כמנהגו בקודש, ועושה וחשבון של אחוזי ניצול. בשיטה

הקודמת הם גילו שאחוז גבוה של בודדים לא ניצל את סעיף שכר-הדירה שהוא 190 ש"ח
לחודש. ואני עונה לעומתם
כגודל התגלית שלהם של אי-נצול - גודל הזעקה. כי מי

מוכן לוותר על כסף, ובמיוחד בודד? הרי הבודד הוא מהאוכלוסיה החלשה, כי אין לו גב

ותמיכה משפחתית. איזה בודד מוכן לוותר על 190 שקל? אלא אם כן הוא מסכן ואיננו

יכול לממש את הסכום הזה, כי אי-אפשר לשכור דירה ב-190 שקל. מה עוד שדורשים ממנו

חוזה, קבלות וכו'.
י י ביילין
איפה נמצאים הבודדים?
אי לפידות
זו שאלה לא לענין בעיני. אם מדינת ישראל החליטה לסייע בקליטת עליה ואם היא

קבעה קריטריונים, ואחד מהם אומר שבודד מקבל 7,000 שקל, מה זה חשוב לאן הוא הולך?

כשכולם תמכו בפישוט הסל אמרנו שיהיה על הדשא, שיהיה אצל חברים, לא איכפת לי איפה.

זה הסיוע שלך - תסתדר עם זה. למה לומר את זה לבודד שיש לו יותר קשיים?
הי ו "ר מ' קלי י נר
כן, אבל ההיגיון הוא שכל אחד רוצה לקבל כסף. מדובר על כך שהוא היה בא לבקש

את הכסף שלו. משהו פה לא ברור לי. הרי המשפחות שאנחנו מדברים עליהן לוקחות את

הכסף ואחר-כך הן מסתדרות על הדשא. הוא גם לא בא לקבל את הכסף.
אי לפידות
הוא לא יכול. אתה דורש ממנו חוזה שכירות על 190 שקל ומשרד השיכון בודק אם

אדם אחר לא הביא כבר חוזה על אותה דירה. מה הוא יעשה? מאיפה הוא יכול לממש

שכר-דירה של 190 שקל?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אז מה אנחנו מציעים?
אי לפידות
אנחנו מציעים שבודד (יחיד) יקבל בשיטה החדשה, כפי שהיום מקבלת משפחה את סל

הקליטה שלה, ויעשה עם זה מה שהוא רוצה.
היו"ר מ' קלי י נר
זה מקובל.
י' ביילין
כולנו היום בעד זה אבל אי-אפשר לברוח מהשאלה הזאת. הוא צריך לקבל את סל
הקליטה. השאלה היא זאת
חלק מהבודדים האלה הם לא בודדים ממש אלא אנשים בני 25

פלוס שחיים עם משפחותיהם, ויש ביניהם אחוז מסויים של רווקים, גרושים, אלמנים

וכו י, שצריכים לגור איפה שהוא והם לא ביקשו את ה-190 שקל האלה. אז איפה הם גרים?
אי לפידות
יש הבנה והסכמה עם האוצר שאפשר יהיה להשתמש בפנימיות ריקות למגורים של בודדים

והם יסכימו לוותר על חוזה. אולי יהיה חוזה קולקטיבי. בסך-הכל הפתרונות שהוצעו

עד היום לא מקובלים עלי. זה לא נראה לי צודק.

בעניו צמצום סל הקליטה יש קודם"כל שאלה עקרונית של גישה, אם משרד שמייצג נושא
מסויים צריך להיות הזועק
אל תגעו במשיחי, או שצריך היה להיות מצב שקבוצת אנשים

יושבת ורואה את כל המכלול. אינני רוצה לומר ששר האוצר לא דואג לקליטה ושר הקליטה

דואג לקליטה, או להיפך. אני חושב שכולם צריכים לראות את הנושא.

איו ספק שסל הקליטה גרם להעלאת מחירי שכר הדירה, עוד בצורה המעוותת של דרישה

לחוזה, וכבר דיברנו על כך לא פעם.
י' ביילין
רק בצורה הזאת.
א' לפידות
כן. אבל הגענו לזה מאוחר מדי.
לאלה שאומרים
לא לגעת בסל הקליטה, הם יבואו בעוד חודש - חודשיים בדרישה

להעלות את סל הקליטה, נוכח העליה במחירי שכר הדירה. אין לזה סוף. אין ספק שיש

גם צד של בלימה בכך שארנה נותו כסף מסויים ואומר: זה לשכר-דירה ולא יותר מזה.

שכר הדירה מחולק היום ל-4 חלקים, רבעונים.



יש דבר שנקרא פיצוי בית-מלון, שהוא מכשיר נפלא לפרוץ את הקליטה הישירה, למעשה

יש היום למשפחת עולים ממוצעת 3,000 שקל נוספים, לרו והתה, ותלוי איך מציגים את

הצמצום הזה. תיאורטית אתה גם יכול לומר: אני לא נוגע בשכר-הדירה והסכום של 535

שקלים יישאר כמו שהוא. מדינת ישראל שצריכה לקלוט היום 250,000 עולים לא יכולה

לתת את הלוקסוס הזה שנקרא פיצוי בית-מלון. ואז תגידו: אבל יש כאלה שחייבים ללכת

לבית-מלון לכמה ימים. קודם-כל, המציאות היא שברגע שיש פיצוי, כמעט שאין
בתי-מלון. הרי לפני-כן כולם טענו
אין לנו לאן ללכת והם שבתו בשדה התעופה. ברגע

שהם קיבלו כסף ביד, יש להם הברים, ידידים, דשא, והם לא מממשים את זכותם. וברגע

שאנחנו הולכים למסלול אלטרנטיבי של בתי מלון, אנהנו יכולים לומר כך: מי שיש לו

דירה יקה את הסל הישן של 3,000 שקל- אין לי בית מלון, זה לוקסוס. אם יבוא מישהו
ויאמר
אין לי, נגיד לו: בבקשה, שכרנו לך בית-מלון בטבריה. יהיו 5 בתי מלון

במקומות שונים בארץ, והעולה יבהר לאן ללכת ולשכור שם הדר. כאן אני נאלץ כן לתת

את הפיצוי בית מלון, במרכיבים הכוללים, כדי להגיע למינימום של 1,000 שקל להדר.

באשר לתוכנית של פרופ' רענן ויץ, אני לא נכהתי בוועדת העליה והקליטה כשהיא

הוצגה כאן. שמעתי עליה אבל אינני מכיר אותה ממקור ראשון.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
אני רוצה לסיים בדבר טוב. אני שמה לומר לכם שאירגנו מפעלי קיץ לילדים ונוער

של עולים. אירגנו אולפנים, קייטנות, מהנות נוער, שמקיפים כ-20,000 בני-נוער מגיל

6 עד 18. במסגרות הללו שנמשכות בדרך-כלל כ-6 שבועות הילדים עוסקים בפעילות

ספורטיבית ובפעילות נופש רגילה. פרט לזה גם מקנים להם את השפה העברית, ערכים,

שורשים. ביקרתי בשני מקומות ושמחתי לראות את השמחה הנסוכה על פני הילדים. בתי

מדריכה באהד המקומות האלה ובמוצאי-שבת היא הפגישה אותי עם אהת הבנות, שאמרה:

"כשהייתי ברוסיה הייתי מתביישת לומר שאני יהודה. מאז שבאתי לארץ אני שמחה וגאה

לומר שאני יהודיה". זה מרגש לראות את הילדים האלה.

הבר-הכנסת צידון, לא רק מביאים עולים לארץ. לראות את הילדים זה לראות שהם

כבר מתהילים להכות שורשים במדינת ישראל ובארץ-ישראל.
י' ביילין
אנחנו הלכנו על מהלך שהוא די מהפכני וזה פישוט סל הקליטה ומתן כסף לאנשים,

וזאת לאהר ויכוחים רבים. מה שקרה הוא שהיוונו הרבה דברים שקודם היו

קונספטואליים. הרי הסל היה סל קונספטואלי שהפכנו אותו לכסף ממשי. כשהוא הפך
לכסף, אומרים
מה, כל עולה יקבל כל-כך הרבה כסף? יש לנו משוחררי צה"ל ואחרים.

אנהנו לא יכולים לעשות את זה. ואז מתהילים לקצץ.

אני מתחיל לחשוש מזה, כי יכול להיות שבענין המלון זה כן הגיוני. אני מזהיר

גם אתכם מהענין הזה, כי ברגע שהסל מהוון הוא הופך להיות הרבה יותר פגיע. יכול

להיווצר מצב, לא בגלל רצון רע של מישהו, שמתוך המצוקה הכי קל להצביע על סל הקליטה
ולהגיד
הוא יהיה 17,000 - 18,000 ש"ח.

דיברתי על כך עם אנשי האוצר ואמרתי: זאת "בטן רכה" של סל הקליטה. מה שכאן

נעשה זה פישוט כדי להפוך את זה ליותר כלכלי, וגם למערכת זה הרבה יותר בריא.
לדוגמא
2 או 3 משפחות גרות בדירה אהת. מאד יכול להיות שאם לאט-לאט נפגע בזה,

בסופו של דבר אתם תבואו בדרישה לההזיר את המצב הקודם שבו כל אהד יקבל מה שמגיע לו

ולא ניתן כסף. אני לא הייתי רוצה להגיע למצב כזה.

לכן, גם לטובת המערכת ככלל, אני הייתי עומד על כך מאד שלפהות בענין שכר הדירה

לא לקצץ. כי כשאתה מתחיל לקצץ בו אתה הופך את זה לאבן שואבת לקיצוצים נוספים

בעתיד, שהם בהחלט לא מוצדקים.



השר לקליטת העלית י"ח פרץ;

אתה צודק ולכן אני חושב שהצעת המנכ"ל לומר שאנהנו מורידים רק את המרכיב של

בית המלון לאלה שלא הולכים לבית המלון היא הגיונית.
אי לפידות
יש היום עוד כמה אלפי יהידות-דיור ציבוריות. הם לא עושים טובה שהם הולכים

לשם. הם מוכנים ללכת היום לדירה ציבורית במקום הכי מרוהק ולשלם 150 שקל

שכר-דירה. הם לא חייבים ללכת לבית מלון.

היו"ר מ' קליי נר;

כל הדיור במדינת ישראל נבנה עוד משנות החמישים, ואולי קודם לכן, טלאי על גבי

טלאי, ויותר נכון; עיוות על גבי עיוות. המדינה מעולם לא החליטה איך היא נותנת

לאזרחים שלה מגורים. יש קבוצה של בעלי-בתים מסכנים שהחוק הפקיע את רכושם ואמר;

יושבים אצלכם דיירים ב-4 חדרים שיכולים להיות עשירים מופלגים והם משלמים לכם כמה

עשרות שקלים לחודש. זה עיוות אי. עיוות בי; כל מערכת היחסים באמצעות "עמידר",

שבעצם אומרים לחברה הממשלתית; את תמכרי דירות ובדירות האלה את תסבסדי ל-%40

מדיירייך שכר-דירה ממש אפסי. כלומר, לוקחים את השכבה השניה הכי מסכנה, עושקים

אותה, ובכספים האלה מסבסדים את המקרים הסוציאליים שמשלמים 15 או 20 שקל לחודש.

המדינה לא החליטה; אני משכירה לאזרחים דירות בתנאים סבירים באופן חופשי.

להיפך, בשלב מסויים היא ההליטה ואמרה; אני אהיה יותר חכמה. אני אפתה את האזרחים

על-ידי כך שגם הם יהיו בעלי הדירות, כביכול, הם יקנו אותן ואז בא האוצר ואומר;

כך אני אשאב יותר כספים, כי אני אוכל לקחת מהם יותר כסף. במקום שישלמו בשביל

דירת עמידר 200 שקל, ישלמו לי 400 - 500 שקל, אבל זה ייקרא שלו. כלומר, הנושא

הזה מעולם לא הוסדר.

נשאלת השאלה אם בשביל לקלוט 200,000 - 300,000 - 400,000 עולים מרכיבים עוד

טלאי, שאיך שלא יהיה הוא יתלבש על העיוותים הקיימים, או שמנסים להסדיר את הענין.

לדעתי צריך להסדיר את הענין.

אני רוצה להשיב לחבר-הכנסת צידון בענין הוק השבות. יעקב קדמי הופיע בוועדה

לפני שלושה חודשים והעלה את הבעיה במלוא חומרתה. נרשם שפעם צריך לטפל בזה, אבל

זה לא נראה כבעיה אקוטית. מה שעורר בי את הרצון להגיש הצעת-חוק פרטית הוא דבר

אחד. ברור לי שללא קונסנסוס ציבורי לא נוכל לקדם את נושא העליה. לכן, כאשר

ראיתי שנושא תקנות שעת החירום מעורר מחלוקת, אמרתי; צריך לברוח. אולי נצטרך

לדחות גם את הגשת החוק, מאחר שהוא מעורר מחלוקת, רק כדי שהוא לא יעורר מחלוקת.

כי ברור לי שאם הוא ייכנס לאותם חוקים שנכנסים לסטיגמות, זה אבוד, אף אחד לא יבחן

כבר את הטיעון הרציונלי ומה החוק באמת אומר וימשיכו לתקוף אותו על דברים שלא

נכללים בו, ולא תצא מזה. לכן, אם הוא ייכנס לסטיגמה הזאת, כבר לא נשנה, וחבל.

אולי נחזור לזה יותר מאוחר. אבל כשאני ביקרתי באוהלים חשתי את התחושה הזאת.

כשדיברתי על עליה, חלק מהם אמר; לא רוצים עליה. חלק מהם אמר; להקפיא את העליה

לשנה - שנתיים. אני ער לכך שהם חיפשו טיעון יפה. הם אמרו: אבל קראנו בעתון

ש-%30 מהעולים אינם יהודים. לא משנה שהחוק הזה בכלל לא מדבר על ה-%30 האלה.

מדובר בשכבה מנוקרת לחלוטין, שכרגע היא עוד לא אקוטית, שאתה צריך לסתום את הפירצה

הזאת. אבל אבוי לנו, חבר-הכנסת צידון, אם זה ייכנס לתוך אותם חוקים שמתווכחים

עליהם לפי הרושם שהם יוצרים ולא לפי מה שנמצא בהם באמת ולפי מה שהם באים לפתור.

אם לא נפרק את האוהלים עד חודש אוקטובר, לדעתי תהיה לנו בעיה, שאני אפילו לא

רוצה לדבר עליה. בחודש אוקטובר כל העליה הזאת תעמוד בפני המבחן הרציני ביותר

והאמיתי ביותר שהיה לה, כי אז יהיו בכל עיר בברית-המועצות הרבה מאד משפחות שיקבלו

הזמנות ואישורים לנסוע לארצות-הברית. כי נס לדיספולי נגמר. כלומר, לדיספולי של

השנה יצר את התחושה שאין אופציה אמריקאית למי שנמצא בברית-המועצות וכל המיכסה

נוצלה בלדיספולי. מאוקטובר מתחילה שנת הגירה חדשה ויש מיכסה של 40,000. לזה

תוסיף עוד קצת יהודים, קצת קרובים וקצת מהגרים ואתה מגיע ל-60,000 - 70,000. מספר



כזה הוא משמעותי בכל עיר בברית-המועצות, ואם מכאן יהיה לזה סיוע ותימוכין כתוצאה

מכל מיני בעיות, זה יכול ליצור אפקט של בלימה, אפקט של עדר שמתחיל שוב לרוץ

לכיוון אחר, ואז האנשים האלה יגידו: רגע, שערי אמריקה נפתחו, נחכה ונראה אולי

בכל-זאת יקבלו אותנו שם.
י י צידון
נעזוב את סל הקליטה ואת המרכיב של הדיור ואת כל הזוטות האלה. צריך להביא את

הבתים ולהעמיד אותם. כל זמן שלא יהיה היצע, לא תפתור את הבעיות.
היו"ר מי קליינר
צריכה להיות גם טכניקה לענין הזה.

אני מודה לכבוד השר שתמיד אנחנו שומעים תקוה בדבריו. צריך להמשיך לקוות.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40

קוד המקור של הנתונים