ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/06/1990

צמצום הביורוקרטיה בקליטה הישירה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 94

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, ג' בתמוז התש"ן (26 ביוני 1990). שעה 13:30
נכחו
חברי הוועדה;

מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

י' ביילין

ע' ברעם

ח' פורת

י' צידון

י' שפרינצק

מוזמנים;

אי כחן - משנכ"ל משרד חקליטה

אי פלבר - רפרנט קליטה במשרד האוצר

מי שמר - מנחל מחלקת תכנון ומיחשוב, הסוכנות היהודית

?ז' ביילסקי - ראש עירית רעננה

ח' ארנברג - יו"ר מועצת המנהלים בנק עידוד

מי הורביץ - מנכ"ל בנק עידוד

י' פרנקל - פורום ציוני

א' אדרס - יו"ר פרוייקט "רעות"

מזכירת הוועדח(בפועל); י י נקר

קצרנית ; ש' צהר

סדר היום; צמצום הביורוקרטיה בקליטה הישירה.



צמצום הביורוקרטיה בקליטה הישירה

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את הישיבה. הנושא שעל סדר יומנו: צמצום הביורוקרטיה בקליטה ישירה.

הנושא הזה עולה בישיבות שלנו מדי פעם, כי לעתים קרובות נשמעות טענות על אין ספור

התחנות שאותן חייבים העולים לעבור עד שהם מצליחים לסדר את ענייניהם.

הנושא בו אנו דנים איננו פחות דושובה מהנושא שנדון בישיבה הסוערת שקיימנו כאן

אתמול, ושהיתה רבת משתתפים. אף שלכאורה הקליטה הישירה אמורה להסיר מפגעים

ביורוקרטיים מדרכו של העולה, ישנן עדיין הרבה תחנות שהעולה צריך לעבור אותן,

ובנק עידוד מככב ביניהן. אנחנו שמחים, אגב, לארח את יו"ר מועצת המנהלים של בנק

עידוד ואת המנכ"ל שלו.

אנחנו יודעים שסידור חדש עומד להכנס לתוקפו, ובכל זאת רצינו לקבל מידע מכלי

ראשון כדי לדעת האמנם הכצעקתה. בין הפונים אלינו בענין זה היה גם ראש עירית

רעננה, שהוא גם האחראי על נושא הקליטה במרכז השלטון המקומי, ושלח אלינו טופס

שנראה מאד משעשע אלמלא היה כל כך מעציב, בו הוא מראה כמה מכשולים חייב העולה

לעבור כדי לקבל הלוואה בסך 450 שקל לצורך התארגנות ראשונית, מצביע על נושא הערבים

ועל הצורך בכיתות רגליים של העולה.

מדוע בעצם אי אפשר לדאוג לכך שהעולה יקבל מנה כספית חודשית, ובזה יגמור את

סידורי ו? התורים ליד משרד הקליטה ארוכים במיוחד, כי הסידורים שם אינם מתאימים

לספר כה של עולים, ומאורנה סיבה ארוכים במיוחד גם התורים ליד הסוכנות.

ח' פורת;

האם המעבר אל סל הקליטה החדש כבר מתבצע בפועל, או שגם עכשיו נשמע שיש סיכוי

שיתחיל לפעול בקרוב?

היו"ר מ' קליינר;

ראיתי בעתון מודע של משרד הקליטה האומרת, כי החל מיום אי הראשון ביולי

יכנסו לתוקפם שינויים וקשובים בהפעלת הקליטה הישירה. אני שמח לכן שמר אפרים כהן,

המשנה למנכ"ל משרד הקליטה עזב את הפגישה עם השר ובא אלינו כדי לעדכן אותנו במצב

כיום ולהשיב לשאלות חברי הוועדה.

ז י בי ילסקי ;

אילו היתה בידי כוסית הייתי מרים אותה בברכה, כי זה היום שהתפללתי וייחלתי

לו, והמודעה של משרד הקליטה אכן מבשרת כי כי מה-1 ביולי תתקצב הביורוקרטיה,

ולאפרים כהן מגיע "יישר כוח" על הדבר הזה. זה הפחית מהדברים שהתכוננתי להעלות כאן

היום. אבל עדיין הדרך ארוכה, למרות שהכוונות הן בהחלט טובות.

אני מבקש להתייחס לארבעה נושאים שהם בתחום הביורוקרטיה. ענין אחד העליתי

במכתב ששלחתי אליך, אדוני היושב ראש, ואני מודה לך על שנענית מהר כל כך לבקשה שלי

לדון בנושא. זה בהחלט מצביע על הגישה החיובית של הוועדה לנושא.

הנושא הראשון זה מי קולט. סביב השאלה הזאת מתנהל ויכוח מזה שנים רבות בין

הסוכנות היהודית ובין משרד הקליטה, ומדי פעם הקימו ועדה כזו ואחרת לענין זה,

והעסק נקבר בזה. היום מתחדש הוויכוח הזה, כיוון שמישהו צריך לעשות את העבודה. או

שמשרד הקליטה יקבל עוד מאתיים וקנים של עובדי מדינה שצריכים לעשות את העבודה, או

שמישהו במדינה יציע להעזר ברשו י ות המקומי ות, שקיימות ממילא ונבחרו על ידי העם,

ולהטיל עליהן גם את המעמסה של קליטת העלייה. אילו הוצע הדבר לפני שנה זה היה נראה

אוטופיס, אבל היום בפועל הרשויות המקומיות ממילא נושאות בנטל הקליטה.



משרד הקליטה נותן היום לכל עולה בשדה התעופה סכום של אלף שקל,מאחל לו נסיעה

טובה, והעולה עוזב את שטח שדה התעופה. מאותו רגע ואילך אין למשרד הקליטה כל שליטה

על העולה, עד שהוא מגיע שוב אל אחד המחוזות עם החוזה או עם בקשה כזו או אהרת. ואז

הוא מתהבר שוב אל המשרד.

בדיונים הארוכים שהיו לי עם משרד הקליטה הנוכחית מצאתי שיש נכונות לעבוד עם

העיריות, ובמחוזות אפשר לגלות כיוונים לעבודה משותפת עם העיריות. אבל אני מציע

להפוך את ראשי הערים לחיילים של שר הקליטה או שר השיכון, יקבעו הם ביניהם מי

יהיה המפקד. אנחנו נהיה החיילים בשטח, בסך הכל 100 - 160 חיילים שמקבלים מטלות.

אפרים כהן יוכל לפנות אלי ולמסור לי כי ברחוב אחוזה יש עולה שאיננו מרוצה, ולבקש

ממני למסור לו תוך 48 שעות למה אין לו עבודה וכו'.

אנחנו הקמנו אצלנו יחידת קליטה עירונית, הכפופה לראש העיר וממומנת בכספים

חיצונית, והיחידה הזאת אחראית לעולים. ברעננה אחראי ראש העיר לקליטה של העולים.

בקרדיט מתחלקים, כמובן, הרבה מאד אנשים; אם יש האשמות, פונים אלי. אני מנצל

כמבון את הקשרים הטובים שלי גם עם משרד הקליטה וגם עם הסוכנות היהודית כדי לקדם

את ענייניהם של העולים ברעננה.

אם נצליח להוציא את המודל חזה לכל עיריה שרוצה- ויכולה לעסוק בזה, גם היא תקים

יחידת קליטה עירונית, שחיצונית תהיה כפופה למשרד הקליטה, אנשיה יקבלו את ההנחיות

המתאימות ויתנו להם גם הכשר לעשות פעולות מסויימות. לא בשביל כל דבר צריך עולה

לעמוד בתור ליד משרד הקליטה, כי הרבה מהפעילות תעבור לראלשי הערים.

ארגוני המתנדבים זה נושא נוסף. ברעענה יש 40 ארגוני מתנדבים. אנשים נפלאים.

זו מדינת ישראל. זו מדינת ישראל היפה. לי יש אפשרות להפעיל את האנשים הנפלאים

האלה, ואכן רוב עבודת הקליטה ברעננה נעשית על ידי מתנדבים. אם אספר לכם מה הסכום

שהוצאנו עד היום ברעננה על קליטת עולים, לא תאמינו לי, כי זה עלה כל כך מעט.

מפני שרוב העבודה נעשית על ידי הפורום הישראלי וארגונים אחרים העושים את העבודה

בהתלהבות, כפי שאף פקיד ממשלתי או עירוני לא יכול לעשותה.

עד כה נקלטו ברעננה כ-350 משפחות בקליטה ישירה, ועוד 200 משפחות נמצאות במרכז

הקליטה, ואני מקווה מאד שיהיו לנו מספיק דירות גם בשבילם. לאחרונה עברנו לאיכלוס

שתים או שלוש משפחות בדירה. אנחנו מתחילים בתכניות לבנייה, ואני מקווה שזה יילך

מהר.

הגעתי לכאן בשל פישוט הליכי הקליטה. כיום צריך העולה ללכת לאיזה שהוא משרד

בשביל כל ענין שהוא, וזאת בגללי שני טעמים; ראשית, מפני שלא מאמינים לאנשים;

שנית, מפני שהנתינה איננה נתינה מכל הלב. ואני אומר שאם אתה רוצה לתת לעולה, תן

לו בזמן ותן לו עם כל הלב, ואל תשגע אותו. מדינת ישראל החליטה על סל קליטה של 22

אלף שקל למשפחה. וכדאי להזכיר כי מעולם מדינת ישראל לא השקיעה כל כך הרבה כסף

במשפחת עולים כפי שהיא משקיעה היום, והיא עושה זאת ברוחב לב. 22 אלף שקל למשפחה

זה הרבה כסף בשביל השנה הראשונה. אין אף מדינה בעולם שבה נותנים למהגר אליה

סכום שאפילו מתקרב לסכום הזה. אבל מה אנחנו בכל זאת עושים? - אנחנו מוציאים לעולה

את הנשמה.

כדי לקבל את 22 אלף השקלים האלה צריך העולה לבוא עם החוזה ולהתרוצץ פה ושם,

ואז הוא גם לומר לשקר כאשר נראה לו שאין דרך אחרת, והוא שומע לעצות שונות לעשות

כך ואחרת. הבה נשנה את השיטה, ונגיד לעולה שהוא מקבל 22 לאף שקל שיתחלקו ל-12

תשלומים. תבוא למשרד ותמסור את מספר חשבון הבנק שלך, ומדי חודש תקבל את הסכום

המתאים. נכון שיש בזה איזה שהוא סיכון, כי חלק יתכן ויעזוב את הארץ וכו'. אז מה?

אם אתם רוצים, נקטין את סל הקליטה לכדי 21 אלף שקל, וניקח מכל משפחה סכום של אלף

שקל בשביל קרן לביטוח מפני מקרים כאלה, ואז הנתינה תהיה נתינה בלב שלם ובצורה יפה

ונאותה. אגב, אני לא בטוח אם 22 לאף שקל אלה כוללים הכל, כי יש הבאים אחר כך

לדרוש החזר נסיעות וכו'.



כמה מלים בענין בנק עידוד. לבנק עידוד יש בסך הכל שני סניפים, אחד בחיפה ואחד

בתל אביב. עולה מקבל בבנק עידוד הלוואה בגובה של 450 שקל להתארגנות ראשונית.

ביקרה אצלי עולה מדרום אמריקה ובכתה בפני וסיפרה לי שבשביל לקבל 450 שקל היא

נדרשה לבוא לבנק, למלא שם טפסים וגם להביא ערב. אני אומר שמדינת ישראל צריכה

להחליט אם היא רוצה לינת לעולים 450 שקל להתארגנות ראשונית, או לא. אם היא רוצה

לתת את זה, אז שתעשה זאת בצורה יותר פשוטה, לפי קריטריונים פשוטים וללא צורך

בערבים.

אגב, נושא הערבים הוא נושא כאוב ביותר. אני מאמץ משפחת עולים ברעננה, ובעל

המשפחה בא אלי וסיפר לי שלמחרת היום הוא צריך לבוא עם חמישה ערבים, והוא פשוט לא

מבין מדוע הוא צריך להביא חמישה אנשים מבני המיעוטים. מובן שהסברתי לו שמדובר

בערבים להלוואה שהוא מקבל, ולא לערבים מבני המיעוטים. למעשה מכניסים את העולה

לסיטואציה בלתי אפשרית. הוא לא יכול להביא חמישה ערבים, וכי מי יחתום כערב לעולה

שזה עתה הגיע ארצה? לעולה לא נעים לבקש אנשים להיות ערבים שלו, ולאנשים שאליהם

הוא פונה לא נעים לסרב. אגב, עולים רבים מבקשים ממני לחתום להם, ואני אומר להם

שהממשלה אסרה על ראשי ערים לחתום כערבים.

אני רוצה לגעת בשני נושאים נוספים. הראשון - בנייה להשכרה; השני - חוק

התכנון והבנייה.
היו"ר מ' קליינר
על הנושאים האלה דיברנו רבות בישיבה של אתמול שהוקדשה לנושאים האלה, ואין טעם

לחזור על הדברים.
ז' ביילסקי
ברעננה מתוכננים 2500 דירות, ואם יפשירו את הקרקעות אפשר יהיה להתחיל לבנות

ולסיים תוך שנתיים לפי זמן ישראלי.

כעבור שנתיים העולה ממילא בא אל העיריה, אז מוטב שמיד בראשית דרכו בארץ הוא

יבוא אל הביורוקרטיה העירונית, ושלא יתחיל עם הביורוקרטיה הממשלתית ורק אחר כך

יפנה אל העיריות ויהיה לו מקום להשוואה. מוטב יפול מיד לתוך הביורוקרטיה

העירונית, ואיתה יחייה. אנחנו בהחלט מתכוננים לעשות עבורו את הדברים יותר קלים,

נוחים ופשוטים.

היו"ר מ' קליינר;

אתה מופיע כאן עם שני כובעים. אם מדברים על 71 תחנתאו אפילו יותר, הרי חלק

גדול מהתחנות הן של העיריות, כמו רישום בבית הספר, בגן, תשלום מי עיריה וכו'.

מעניין לשמוע איך אתה מתגבר בעיריה שלך על הביורוקרטיה.

ז' ביילסקי;

ברעננה שכרנו מספר משרדים והושבנו בהם ארבע עובדות. שתיים דוברות רוסית

ושתיים דוברות עברית. הן נמצאות שם כדי לעזור לעולים בנבכי הביורוקרטיה העירונית,

וכדי להסביר להם את אשר הם צריכים לדעת. הן נמצאות שם משעה 8:30 בבוקר עד שעה

7:30 בערב. אחרי שעות המשרד פועל קו חירום לשירות העולים, למקרים מיוחדים כמו

למשל מקרה של הצפת הדירה במים, כשהעולה אינו יודע מה לעשות כדי להפסיק את הדבר

וגם אינו יודע אל מי לפנות כדי שיעשה זאת בשבילו. במקרה כזה, ובמקרים ארורים דומים

ושונים, הוא יכול להתקשר אל קו החירום, ומיד תגיע אליו עזרה.



למעשה העולה בא אלינו עט כל הבעיות שלו, ואנחנו כמובן עוזרים לו לפתור

אותן. אם מדובר בענין הקשור במשרד הקליטה, למשל, אני מרים טלפון לאפרים כהן

ומסביר לו במה הענין, והוא מסדר את הענין, מובן שאפרים כהן לא יכול לטפל עם

אלף עולים ישירות, אבל כשהעולים פונים לראש העיר בה הם נמצאים יכול ראש העיר

לקצר הרבה הליכים על ידי פנייה אל מי שצריך לפנות ובדרן זו להסדיר את הדברים

ביתר קלות ומהירות.

אתן לכם דוגמה לבעיה שמשרד הקליטה מצא לה פתרון. כל עולה רשאי לקבל

מיטות סוכנות אהרי שהצינ הוזה שכירות, ולא לפני כן. אבל נם אהרי שהצינ את

ההוזה עבר זמן עד שהוא מקבל את המיטות, והוא מצווה להכות בביתו ביום מסויים

משעה 8 בבוקר עד שיביאו את המיטות שלו, וזה יכול להיות גם בערב, כי המשאית

עוברת בין הרבה מקומות ואי אפשר לדעת מראש באיזו שעה תעבור ליד דירתו של העולה

כדי להוריד את המיטות שלו. סידור זה הכביד מאד על העולים. דיברתי עם אפרים כהן

על הענין הזה והוא הסכים שעולה שיבוא עם אישור שלי על כך שאכן שכר דירה בשוק

ההופשי, משרד הקליטה ישהרר את המיטות שלו בזמן שנוה לעולה. וכך לא יצטרך

העולה לישון שלושה לילות ראשונים על הרצפה כהלק מההיכרות שלו עם המערכת

הישראלית,אחרי שאפירם כהן דאנ לכך שהוא יקבל את המיטות בזמן.

זו רק דוגמה אחת למצב בו ראש עיר יכול להפעיל מערכות ולעשות דברים. יש

אצלנו משפהה מאמצת לכל עולה המניע אלינו, ואנשי הפורום הישראלי יוכלו למסור

לכם יותר פרטים על דרך עבודתם. מכל מקום המשפהה הישראלית הולכת עם העולה

ומלווה אותו, כי אם צריף להרים שולחן אצל ראש העיר העולה החדש איננו יודע זאת,

כי עליכם להבין שמדובר בעלייה נפלאה, באנשים עדינים.

המלווה הישראלי לוקה את העולה החדש ביום הראשון שלו בעיר לסופרמרקט

ולבנק, שהם שני הפלאים הגדולים בהם נתקל העולה. בסופרמרקט הוא מגלה 10 סוגים

של קפה, ובעיניו זה פלא קפיטליסטי. פלא נוסף זה כאשר מכניסים כרטיס פלסטי

בחריץ שבקיר הבנק, ומאותו מקום יוצא כסף. וכאשר בא ישראלי נוסף ורוצה לעשות

את אותו הסיבוב עם העולה, לא נעים לעולה לסרב לו והוא יוצא אתו שוב לאותם

המקומות. ורק מפני שלא נעים לו לפגוע ברגשותיהם של ישראלים אדיבים נוספים

שרוצים להראות לו את הנפלאות המודרניזציה העולה מוצא את עצמו עושה את הסיבוב

הזה מספר גדול של פעמים..

אני חייב לציין שגם הישראלים נפלאים. הודענו שאנחנו רוצים שכל משפחה של

עולים תשב בליל הסדר עם משפחה ישראלית. ומה לעשות שהיו לנו רק 250 משפחות

עולים ו-600 משפחות ישראליות שרצו לארח אותן בסדר? מי שלא נמצאה לו משפחה של

עולים התעצבן מאד ודרש לדבר עם ראש העיר.

אין ספק שזו עלייה של אנשים נפלאים, של אנשים שרוצים לעשות, שרוצים להיות

הלק מההברה. ברעננה בין ביורוקרטיה לעולים, וכולם יודעים שראש העיר משוגע

לקליטה, ושלא כדאי להתעסק אתו בענין זה. אגב, יש עוד כמה ראשי עיר כאלה, כמו

ראש עירית ראשון לציון ועוד. ראש עירית רמת גן, שהיה מפקד שלי בצבא, הורה לי

להכין מערך שיעור כי הוא מביא אלי את כל הצוות, ואכן הם באו ולמדו ומתחילים

להפעיל את אשר למדו בעיר שלהם. גם בחיפה מתהילים להתארגן, וכר גם בעוד מקומות.

אלה הם ראשי ערים שיכולים להפעיל את המערכת כלפי מטה, והעולים לא נתקלים

בבעיות.

ארבעה בתי ספר ברעננה הם קודש לקליטת עלייה, ובהם יש שעות עזר נוספות

בעברית, ודואגים לכך שתלמיד ישראלי יאמץ תלמיד עולה. ארבעה בתי ספר אלה יודעים

שתפקידם לקלוט את העלייה ברעננה בשנות ה-90, והם עושים זאת בצורה נפלאה. אנחנו

עושים גם פרוייקטים מיוחדים במוסיקה, כי בין העולים יש אנשים עם כשרונות

מוסיקליים נפלאים. את זה אנחנו יכולים להפעיל ואף מפעילים במערכת העירונית.

אין ספק שכאשר הענין הזה עובר למערכת העירונית, ראשי הערים מפעילים זאת בצורה

הטובה ביותר.
א' כהן
היום הוא יום שמח בשבילי, ובהזדמנות זו אני רוצה להתנצל בפני כל העולים

על הסבל שנאלצו לעבור. אני מחזיק בידי ציור שממחיש את כל התחנות אותן נאלץ

העולה לעבור, והוא צוייר בידי עולה שעשר את הדרך הזאת ושהמתין בכל אחת מהתחנות

האלו. כעובד מדינה אני מתנצל בפני העולים שחיכו שעות רבות בכל אחת מהתחנות

הרבות; אני מתנצל בפני העוים שבאו בשעה 2 לפנות בוקר כדי לתפוס תור, ואני

מתנצל בפני העולים שנאלצו למלא 17 טפסים במשרד הקליטה בלבד כדי לקבל שיק.

אני רק מצטער על שהדרגים האחרים לא. קיבלו את ההחלטות האלה עוד לפני 8

חודשים, ואז לא היינו מניעים למצב אליו הגענו. אבל טוב להניע להחלטות אלה

מאוחר מאשר לא להניע אליהן בכלל.

אני שמחה לבשר שעל לפי סיכום עט חברי בסוכנות היהודית ובאוצר אנחנו

מתחילים להפעיל את הסידור החדש אצל העולים שיגיעו במטוס שינחת ביום חמישי

בשבוע זה, כאשר מיד עם נחיתתם יקבלו העולים את השיק הראשון שלהם. לא עוד

יצטרכו למלא טפסים במשרד הקליטה, לא יהיה עוד תור לעמוד בו, והעולה לא יזדקק

יותר למשרד הקליטה כשהוא צריד כסף, אלא אם יזדקק לטיפול ולסיוע בתחום מקצועי

זה או אחר, כמו תעסוקה, דיור, קליטה חברתית, חינוך, ועדת היגוי עם רשות מקומית

וכוי.

עולה נוחת בלוד ועובר שט תהליך רישום קצר ביותר לקבלת תעודת עולה, ביטוח

רפואי, ביטוח מטען, וכן 250 שקל במזומן לנפש, ועוד שיק בנקאי לקליטתו

הראשונית בישראל בסך של כ- 4,500 שקל. פירוש הדבר שמשפחת עולים בת שלוש נפשות

יוצאת משדה התעופה בלוד עם סכום של כ-5,500 שקל אחרי תהליך רישום קצר ביותר.

את השיק שלו יכול העולה להפקיד בכל בנק במדינת ישראל מקרית שמונה ועד

אילת. מחייבים אותו לפתוח חשבון בנק ולפקיד בו את השיק, לבוא אל משרד הקליטה

ולמלדא שם טופס קצר ביותר עט פרטים אישיים, כתובת ומספר החשבון שלו בבנק, ולא

עוד יתבקש להוכיח שאכן שכר דירה, כי לנבי דידנו הוא יכול לגור אצל קרוב משפחה

שלו, אצל חבר וכוי. הטופס הזח מועבר על ידי חברת מסוף לגזברות הסוכנות ברחוב

קפלן 17 בתל אביב, ותוך 7 ימים יקבל סכום כסף נוסח בחשבון הבנק שלו, בהתאם

לפרטים שמסר. כך שאחרי שבוע להיותו בארץ יהיה לעולה סום של כ- 7,012 שקל.

בסכום הזה יוכל העולה לשכור לעצמו דירהל, או לגור אצל קרובים או בני משפחה.

זכות הבחירה היא בידי העולה, ולא בידי הפקידים.

אחרי הדברים האלה אין העולה צריך לבוא אל הסוכנות או אל משרד הקליטה,

אלא אם יש לו בעיה של תעסוקה, אולפן, אד צורך במישהו שילווה אותו לרישום

באולפן, קופת חולים או המוסד לביטוח לאומי. עשרות עובדים שעסקו יומם ולילה

בקבלת קהל מ-8 בבוקר ועד 5 או 6 בערב יתפנו מעכשיו להתלוות אל העולים ולעזור

להם להרשם במקומות השונים ללימוד השפה, לביקור בקופת הולים, במוסד לביטוח

לאומי וכו'. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לציין לשבח את עבודתם המסורה

והקשה של עובדי המערכת שלנו. אני נאה בהם על שעמדו כפי שעמדו בעומס שהיה עליהם

ולא נתנו למערכת לקרוס.

מתחילת ינואר ועד היום קלטנו 47,400 ,54,816 מהם מברית המועצות, והמערכת

אכן לא קרסה. תודה מיוחדת מניעה לחבר הכנסת יוסי ביילין, שכאשר המערכת עמדה

בפני סכנה של קריסה הוא החליט על הסופת 100 עובדים למערכת. העובדים האלה

יעסקו מהיום באיתור מקומות תעסוקה עבור העולים, ילוו את העולים לרשות המקומית,

למוסד לביטווח לאומי ולכל מקום שיצשטרכו ללכת. כל כוח האדם שעסק עד כה

בביורוקרטיה יתפנה לתחומים המקצועיים.

אחרי שהעולה קיבל את השיק הראשון קילו, הוא יקבל בתאריך קבוע מדי חודש

בחשבון הבנק שלו סכום כסף המגיע לו, בהתאם לטבלא מסודרת ומוסכמת וידועה לכל.



לא עוד יצטרך העולה להמציא כרטיסי נסיעה, וגם לא חוזה זה שבירות. הביורוקרטיה

כלפיו מסתיימת אחרי שמילא את הפרטים המופיעים בטוס קצר אחד, בפי שבבר ציינתי.

בנוסח לתשלום הראשוני שקיבל העולה, הנותן לו אפשרות לשבור רירה אם רצונו בזאת,

הוא יקבל עור שלושה תשלומים גדולים.

הישראלים טוענים היום, ובצדק, שהם לא יבולים להתחרות עם העולים. מדינת

ישראל נותנת לעולים משאבים בדרך בזו שהם יבולים לשלם במעט את בל שבר הדירה

השנתי מראש, דבר שהישראלי לא יבול לעמוד בו. סיבמנו איפוא עם האוצר ושאר

הגורמים ששבר הדירה ינתן מראש לשלושה הורשים בלבד. זאת אומרת שהעולה לא ישלם

שבר דירה לשנה מראש, אלא לשלושה חודשים מראש בלבד, ואחר בך ישלם בעד שלושה

חודשים נוספים, ושוב לשלושה חודשים, ובך עד תום השנה. ובר לא תהיה לישראלים

ההרגשה שללעולים יש תנאים מועדפים בי המדינה נותנת להם את מלוא שבר הדירה לשנה

מראש, ביוון שהם מקבלים מעכשיו לשלושה חודשים בלבד, וזה יקל על הישראלי לעמוד

בתנאים האלה.

מערבת הקליטה בבר התחילה להתאים עצמה ללעולים. בבר חתמנו חוזה על הקמת

לשבה ברעננה, ונקים עדו מספר לשבות. הבוונה היא לצמצם את יחידות המטה ולהרחיב

את יחידות השדה, ובן להאציל סמכויות מהמטרה הראשי למחוזות ומהמחוזות לשדה,

ובבר התחלנו בביצוע הדבר הזה.

בסך הכל יש לנו היום 7 לשכות, במקומות הבאים: ברעננה, בתל אביב, בכרמיאל,

במפרץ, באשקלון ובירושלים. בקרוב נוסיף עוד 7 לשבות, ואת בל כוח האדם המועסק

היום במטה נוריל לשדה, על מנת שיהיו פרושים על פי פרישת העולים.

אני מקווה ומאמין שבשבועיים הקרובים יעבדו משרדי הקליטה גם במשמרת שנייה,

וגם בימי ששי. זה יהיה לא רק לטובת העובדים שעבדו עד בה 9 ואח 10 שעות

ביממה, וזה היה מצב בלתי אפשרי ממש, אלא במובן גם לטובת העולים. בי העובד

צריך גם לחייד אל העולה, להפנות תשומת לב מירבית לבעיות שלו, להקדיש לו גם זמן

וגם אוזן קשבת ולהשיא לו עצה. יש לנו עובדים נפלאים שמעבשיו יובלו להתמסר

יותר לתחום המקצועי.

אשר לציוד המניע לעולים, מהיום והלאה לא צריר יהיה להזדקק יותר לפרוטקציה

של אפרים בהן, או של מישהו אחר במשרד בדי להקדים מתן הציוד המגיע לעולה, באשר

העובד חושש לעשות איזה מעשה חריגה שמא יטענו אחר בר על מעשהו זה מטעם משרד

מבקר המדינה. בתור סל הקליטה ישנו גם הבסף עבוד הציוד בשביל העולה, וזבות

הבחירה היא של העולה, ושלו בלבד. בתור סל הקליטה יש סבום של ב-300 שקל לנפש

לערבת ציוד, ומדובר בציוד יפה וטוב. עולה שמעוניין ברבישת הציוד יביא אתו את

השובר שהוא קיבל בשדה התעופה, ישלם בבנק סר 300 עבור כל ערבה בה הוא מעוניין,

ועם חתימת הבנק יבוא למשרד הקליטה ויקבל את מספר הערבות שעבורן שילם. זה מחליף

את אספקת הציוד, את קבלת ההלוואה ומתן שטר הבטחון תמורתה, את סידורי החזר

ההלוואה ובל הביורוקרטיה שהיתה ברובה בדבר הזה. אם העולה לא יזדקק לציוד הזה

מפני שקיבל אותו מקרובי משפחה, מידידים או מכל גורם אחר, הוא יבול לעשות בכסף

הזה בבל העולה על רוחו, בהבנתו ובהתאם לצרכיו ורצונו.

אני רוצה להזביר עוד שיש לנו ועדות היגוי ושותפים בהן אנשי הסובנות ובן

גופים וולונטריים והרשות המקומית, והפעולה בשטח היא יוצאת מן הבלל. בוח האדם

שהיה עסוק בעבר בצר הביורוקרטי יתפנה מעתה לעסוק בנושאים המקצועיים, ולעולה

תהיה בתובתר אליה יובל לפנות לא רק בשעות הבוקר, אלא מג בשעות אחר הצהרים וגם

בימי ששי שבפניו יובל לפרוק גם את הלוחץ עליו, בי העולה דואג למה שיקרה אתו

אחרי שיסיים את האולפן, ביצר ישיג עבודה ומה יהיה עם דיור הקבע שלו ובו',

וחשוב שיימצא מי שיעזור לו בתחומים האלה. המערבת המקצועית צריבה להערר

ולהתמודד בצורה טובה ונבונה לקראת העתיד הלא בל בר קל שניצב מולנו.



היו"ר מ' קליינר;

אני מבין שפקידים רבים שחלק גדול מהעוברים צריך לעבור עכשיו למילוי

תפקידים אחרים די בברים. האם אתם מתכננים קורסים להכשרתם ולהתאמתם לתפקידים

האלה?
א' כהן
אבן היום התחילו הקורסים האלה.

היו"ר מי קליינר!

האם עשיתם גלובליזציה של כל הסכומים שבעבר היו קשורים בהצגת קבלות,כמו

למשל תשלום לאולפן, לספרים וכוי, דברים שבגללם הגיע העולה אל משרד הקליטה גם

כאשר דובר בסבומים קטנים, ואיך התגברתם על הנושא הזה?

ממה מורכב התשלום הראשון שמקבל העולה? האם הוא כולל את כל המענקים

הראשונים, והאם כלול בו הסכום של אלף שקל שקיבלו העולים להוצאות מלון?

האם העולים מקבלים דף הסבר בשפתם המסביר להם עבור מה הכסף הזה, כרי

שיידעו אלו הוצאות הוא צריך לכסות? העולים שיבואו מהיום והלאה בוודאי ייפגשו

עם עולים שהגיעו ארצח לפני כן ושההסדר הישן היה תקף לגביהם, והם בוודאי

יחליפו ביניהם דברים וידיעות, וחשוב להבטיח שהעולה לא יחשוב שהכסף הזה הוא

מתנה עבורו ואחר כך ישאל מה עם הריהוט שלו. מי מסביר להם לאן הם צריכים לפנות.

ירר העולה מהמטוס וקיבל שיק של כמה אלפי שקלים והוא נמצא בדירה, מי ומתי

אומרים לו שהוא צריך ללכת לעיריה וכוי? לפני ההסדר החדש ידע העולהע שהוא צריו

ללכת למשרד הקליטה, ותוך מילוי הטפסים שם הוא גם קיבל הדרכה והסבר. אבל לפי

ההסדר החדש מי יגיד לו לאן הוא צריך ללכת כדי לקבל הסבר והדרכה? יתכן שעולה

שהגיע לרעננה יקבל את כל ההדרכה והעזרה, אבל מה עם עולה שהגיע למקום שהרשות

המקומית לא כל כך מאורגנת לקליטת עולים? האם יש איזה רף מפורט בבתב המסביר לו

את הדברים?

אני מבין שהעולה יקבל בחודש השלישי, בחודש הששי ובחדוש התשיעי תשלום יותר

גדול שיהיה בו כדי לכסות תשלום עבור שלושה חודשי שכירות. האם הוא יורע כמה כסף

צפוי להכנס לבנק עד סוף השנה ובאילו תשלומים?
י' צידון
מי מאתנו שהיה נוכח בלוד בהגיע לשם עולים יודע שהם מגיעים כשהם עייפים

ורצוצים, וכושר הקליטה שלהם ירור מאד. לפני מספר ימים הייתי בנתב"ג כאשר

הגיעו עולים, והיו שם נציגי קרן היסוד, והעולים זכו גם במנת נאומים.

אני שמח לברך אתכם על מה שנעשה, אבל יחד עם זה אני כואב ושואל מדוע דבר

פשוט בל כך, שהוא אי בי בניהול, צריך להעשות אחרי שהגיעו 85 אלף עולים. אני

לא יודע למה, אבל אני מניח שיש סיבה והיא בוודאי נעוצה במערכת כולה, ולא בך

אישית, מר כהן.

אני חושב שאין מנצלים די את זמן הטיסה. אחרי שהעולה התיישב סוף סוף

במטוס בדרכו לארץ, יש לפניו שעתיים או שלוש שעות עד להגיעו ארצה, ואת הזמן

הזה אפשר בהחלט לגצל צבורה פרודוקטיבית. נראה לי שהזמן הנדרש לטיפול במשפחה

באמצעות מהשב זה רבע שעה, ופירושו של דבר שבמשך הנסיעה הזאת יכול עובר אחד

לטפל ב-10 משפחות בערך, כך שעשרה עובדים עם מחשבים ניידים יכולים לטפל ב-300

נוסעי המטוס.



אחרי שעשינו את המהפכה הבלחי רגילה הזאת והרסנו את חומת ברלין, הבה נלך

צעד נוסף קדימה, ונעלה את המטפלים הללו על המטוס כדי שיעשו שם את העבודה

הראשונית עם העולים. כמו כן צריך להלק בין העולים במטוס ספרון הסברה בשפתם,

שיסביר לעולהמה הוא קיבל כהלוואה, ומה כמענק, מה מניע לו ומה לא מגיע לו וכו',

ובמטוס יהיה לו די זמן לקרוא בספרון הזה ולהתחיל להתיישר פהות או יותר עם קו

המחשבה שלנו. אילו עשינו את הדברים האלה במטוס, כולל מתן המפרעה להם ושאר

הדברים שאנחנו עושים בתחנת ההגעה, אני סבור שנשנה מקצה לקצה את הפסיכולוגיה של

העולה. אני מתבסס על נסיון אישי שהיה לי כאשר הבאתי למפעל שניהלתי 150 משפחות

עולים שקיבלתי ישר ודאגתי לכר שהכל ייעשה מיד. זה היה לפני 20 שנה ועד היום

הכל אתם בסדר.

אני שמח לשמוע שהביורוקרטיה תבוא אל העולה, ולא העולה אל הביורוקרטיה.

אבל אני מציע ללכת צעד אחד נוסף: טיפול בעולים במטוס, וחלוקת ספרון הדרכה

לעולים בשפתם. ואז נגיע לאט לאט לנירוונה.
הי פורת
גם אני מצטרף למברכים ומוסיף את ברכותי, אבל אני כבר רוצה לראות את

הדברים מגיעים לידי מימוש. אני מקווה שהפעם נושא סל הקליטה סוף סוף יוכיח את

עצמו.

חלק מהשאלות שעמדתי לשאול כבר נשאלו כאן, ואני רוצה לחדד מספר נקודות.

הכיוון של תשלום שכר דירה לשלושה חודשים, ולא יותר, נראה לי נכון, ובלבד

שהחוזה ייעשה לשנה ולא לשלושה חודשים, כדי שכעבור שלושה חודשים לא יוכל בעל

הדירה להוציא את הדייר מתוך מהשבה שיוכל לקבל שכר דירה גבוה יותר עבור הדירה

שברשותו.
י' ביילין
חוזה השכירות הוא אכן לשנה, ואילו התשלום ייעשה מדי שלושה חודשים.

ח' פורת!

בשעתו היו לבטלים אם לכלול בסו הקליטה הכולל גם את התשלום עבור האולפן.

אני מציע להיות זהירים מאד בנושא הזה, כדי שלא נהיה עדים למצב בו העולים ידלגו

על נושא האולפן, יעדיפו להסתדר תחילה בעבודה ולדחות את לימוד השפה לתקופה יותר

מאוחרת, מתוך שאינם מרגישים את כמה לימוד השפה העברית הוא קריטי להשתלבותם

בארץ ובעבודה. לדעתי צריך לכן להתנות את ההוצאה הזאת בלימוד באולפן, ולא

לכלול את זה בסל הקליטה הכולל.

אני הוזר לסוגיה כבדת המשקל של הפנייה והכוונה. לפנינו הדוגמה היפה של

רעננה,אבל למרות כל היפה והטוב שבדוגמה הזאת ברור לי שאילו כולם היו נוהגים

כר, ולא היו נקבעות נורמות, זה היה מביא לסתירת המערכת.

במציאות של היום, כאשר העולים עושים בשדה התעופה בלוד במשך שעתיים או

שלוש שעות, כשהם עייפים ומותשים, איר אתם מצליחים להתמודד עם נושא ההכוונה של

העולים למקומות השונים, ואני מתכוון לעולים שאין להם בני משפחה או קרובים

המחכים להם עם צאתם משדה התעופה.

בשל פישוט הליכי הביורוקרטיה, נראה לי שיש צורר בהדרכה והכוונה ראשונית

לעולה, וזה מחזיר אותי להצעתי שנראית לי היום מתאימה יותר מתמיד, ושתמצה את

תפקידו של משרד הקליטה בשלב הראשון. זמן הטיסה לארץ איננו זמן מתאים למתן

הדרכה והכוונה לעולים, כי בהיותם גם עייפים וגם נרגשים קשה יהיה להם לקלוט.

אני אומר כי עולים שלא מחכים להם בלוד עם דירה וכתובת צריכים ללהיות מועברים



למשך יומיים או שלושה למן תחנת ביניים, שם יעברו את את התהליכים של רישום משרר

הפנים במרוכז, ושם נם יעברו מיון והכוונה כאשר ידעו היכן יש דירות, אי3ה יש

תעסוקה במקצועות השונים, שם נם ימסרו להם פרסים בכל הנוגע לסל הלקיטה שלהם,

ואז יניע העוהל לאן שיניע אחרי שעבר את השלב הראשון המטופל על ידי משרד

הקליטה.

הייתי רוצה לראות את הרעיונות ואת המעשים המבוצעים על ידי ראש עירית

רעננה באים לידי ביטוי על ידי חלוקה ארנונית מדוייקת יותר בין משרד הקליטה

לבין הרשות המקומית, כדי שיהיה ברור איפה מקומו של משרד הקליטה, ואיפה מקומה

של הרשות המקומית. כי אני חושש שמא בתחום הקליטה תיווצרנה מערכות כפולות. לכן

חשוב לראות את החלוקה המדוייקת, כדי שאפשר יהיה לבנות את המודל הטוב ביותר.

יי בייליז!

הייתי רוצה להיבן מה בדיוק כלול בסל הקליטה, ומה מחוצה לו. בית מלון,

למשל, זו נקודה חשובה אחת, והעברת המטען מרוסיה זו נקודה חשובה נוספת. העולים

מקבלים 6000 שקל בתמורה לרובלים ששילמו שם בעד העבשרת המטען. האם זה חלק

מהתשלום הכולל, או לא.

הללואה של 450 שקל זו ממש בדיחה, ולא יתכן שהעולה יצטרך לעמוד בתור בשביל

לקבל הלוואה כזו. מדוע אי אפשר להפוך זאת למענק בסכום יותר קטן, במקום לנשאיר

זאת כהלוואה. כי הלוואה בנובה של 450 שקל לסידור ראשון,על כל הקשור בזה, על

הצורך לעמוד בתור וכו', זה ממש לא נראה לי.

מי שמר!

זו הלוואה של הסוכנות, וזה לא חלק מסל הקליטה.

יי ביילין;

אשר להצעתו של חבר הכנסת צידון לנצל את זמן הטיסה לארץ כדי לחלק לעולים

חומר הסברה ולהדריך ולכוון אותם, אני זוכר שבזמנו דובר על הצנת סרט מיוחד

במטוס, סרט שהוא הרבה יותר אפקטיבי וקל לתפיסה. בזמנו חשבנו שכדאי להראות

לעולה מה מצפה לו עם רדתו מהמטוס: להראות לו את אותם הנוסעים בשדה התעופה

וכו', ויכול להיות שצריך ללוות את זה נם בחוברת הסברה. אבל אפשר בהחלט לנצל

את זמן הטיסה כדי להראות לעולים סרט על הארץ. מה קרה לרעיון הזה?

אחת הבעיות היא שהרשות המקומית לא יודעת מי מניע אליה, ובאיזה שהוא תהליך

כמעט אה-פורמלי היא מתוודעת לזה שבלילה האחרון אן שלפני שבוע הניעה אליה משפחת

עולים, ומסתבר שיש במשפחה הזאת הורים זקנים וילד בעייתי. ואז ראש העיר רץ אל

הסוכנות היהודית בענין הזקנים, ואל משרד החינוך בענין הילד החרינ וכוי. השאלה.

היא איך אפשר למסד את מערכת היחסים בין משרד הקליטה ובין הרשויות המקומיות הן

על ידי מיחשוב שיוכל לאפשר למוקד שעסוק בקליטהברשות המקומית לדעת בבוקר מי

הופנה אליה, כדי שיוכל להניע אל האנשים האלה, ונם לדעת איך אפשר להעשביר

תקציבים לקליטה מהמרכז לפריפריה, כי זו בעצם שאלת השאלות.

את אחד המוקדים שעלולים להחריף עם הזמן אני רואה במערכת יחסים לא פשוטה

בין משרד הקליטה לבין מרכז השלטון המקומי והרשויות המקומיות. יש כאן מאבק שהוא

קצת סמוי וקצת נלוי על מי יגע בעולה. נדמה לי שאפילו אם מישהו לא רצה בזאת

בעבר, היום אין ברירה וצריך להעזר ברשויות המקומיות. מה נם שלא כל הרשויות

המוקמיות הן רעננה וראשון לציון ונתניה.



השאלה שאנחנו מוכרחים לעקוב אהריה היום היא איו באופן ממוסד ומסודר, ולא

כטובה אישית, יודיעו מנתב"נ לעיריות מי האנשים שהופנו אליהן, כדי שהעיריות

יוכלו לפנות אליהם ולטפל בהם. והשאלה השניה היא איר העיריות יכולות לקבל

תקציבים כדי שפעילות הקליטה שלהן תיעשה בצורה היותר סבירה, יכול להיות שעל

חשבון תקציבים אחרים. הקצאת התקציבים צריכה להיות ישירה לעיריות, ואכן רובן

הגדול ערוכות לטפל בנושא הזה.

הייתי רוצה לדעת איר ראש עירית רעננה רואה את הקשר האופטימלי, ומה בעצם

חסר לו כדי שיהיה לו המצב הטוב ביותר לקבל את העולים מיד אחרי שהם באים

מנתב"ג, ומה לא נעשה בהקשר זה כיום.

באשר לעבודה במשרד הקליטה במשמרת שנייה ובימי ששי, לצערי הרב ולמרות

נידול בכוח אדם במשרד הקליטה, הנושא שהזה מדשדש כבר כ-7 חודשים. בסוף השנה

החלו לדבר על קיום משמרת שנייה במשרד הקליטה ונם על עבודה בימי ששי, וכן על

אולפנים שיעבדו נם בשעות אחר הצהירם, כי יש עולים הרוצים ללמוד בשעות אחר

ההצרים, אח שרובם מעדיפים את הלימודים בשעות הבוקר. אנחנו נמצאנו במצב שכמעט

ויאן ברירה, ורובר על בתי ספר בהם אפשר לקיים אולפנים נם בשעות אחר הצהרים,

ועל קיום לימודים בשעות אחר הצהרים במבנים של האולפנים, כי את המתנ"סים קשה

לנצל למטרה זו בשעות אהר הצהרים.

איך זה שנם היום אתם עדיין מדברים על משמרת שניה במשרד הקליטה שתתחיל

לפעול בעוד שבועיים או שלושה שבועות? איפה בדיוק עומד הענין הזה של משמרת

שנייה, שהוא חיוני מאד לקליטה? העולים מפסידים לעתים ימי לימוד מפני שהם

צריכים ללכת אל משרר הקליטה בשעות הבוקר.

נקודה נוספת מתייחסת לכפל שבין לשכות הקליטה של משרד הקליטה והסוכנות

היהודית. מה צריך לעשות כדי להניע לניצול יעיל יותר של שני המשרדים האלה על

ידי זה שבמקומות שבהם פועלת הסוכנות לא יפעל משרד הקליטה, או אולי אפשר לאהד

אותם. המצב הנוכחי שבו צריך העולה ללכת נם למשרד הקליטה ונם לסוכנות היהודית

בהחלט מקשה עליו.

כמה מלים בענין סל הקליטה. אולי נוכל לקבל בכתב פירוט הדברים שנמצאים

בהוד סל הקליטה, והדברים שמהוצה לו. אז נראה שנם אם בע"ה זה יתחיל לעבוד ב-1

ביולי, עדיין יהיו הרבה שאלות. שאלתו של חבר הכנסת חנן נראית לי חשובה ביותר,

אף שאני חושב שהוא טועה בענין האולפן. הוא לא סומך ערל העולה בענין האולפן,

ובמידה מסויימת של צדק כר-
ח' פורת
בקיבוץ עברנו את כל התהליכים האלה. פעם היה תקציב לכל פריט, והיום יש

תקציב כולל, חוץ בתחומים מיוחדים של חינור ותרבות, מפני שי ורעים שאם החברים

יקבלו לידיהם את התקציב של הסעיף הזה, הם לא בהכרה יקנו בו את הדברים שמצפים

מהם שיקנו.

היו"ר מ' קליינר;

ישנם דברים שהם בנדר חובה. אתה נותן לאדם כסף שהוא חייב להשתמש בו לעלנין

מסויים. לימוד באולפן, למשל, זו הובה, וכל השאר זו בהירה-

יי בייליו!

בהנחה שאני סומר על העולה, הוא צריר לחתום שהוא יילד ללמוד באולפן. לא

הייתי שולח אחריו שוטר כדי לבדוק אם אמנם הוא לומד באולפן, אבל אני בטוח שהוא

יודע שהוא צריר את האולפן כי בלי אולפן הוא לא יכול להיקלט. ואם הוא חותם

שיילד לאולפן, והוא מבין ער כמה זה השוב בשבילו, הזקה עליו שילמד באולפן.



החלום שלי היה לתת בידי העולה את הכסף, ואני מאושר שהדבר הולך לקרות כבר בימים

הקרובים. הייתי מוסיף לזה כל מה שאפשר, נם את הוצאות המטען,, גם את הוצאות

המכס הזכאויות שלו, גם אם במקום 22 אלף שקל זה יגיע ל-30 אלף שקל. אבל אני

מבלו שגם מעבר לזה יש כל מיני דברים כמו הסבה מקצועית וכו', שאינך יכול לתת

לכולם. לכן חשוב לדעתי שנקבל פירוט של כל הדברים שבפנים הסל , ושל הדברים

שנותרו בחוץ.

התחלנו לדבר על עולים במונחים של כמות, וכמעט נאיבי להגיד שאנחנו שוכחים

שאנחנו מדברים על המון המון בני אדם. אני נפגש עם עולים בירושלים ואני יודע

שיש המון בעיות ויש מחסור בתשובות. כאשר הייתי אחראי על העלייה מארצות הברית

היה שם דסק, וכל עולה משם ידע בדיוק לאן בארץ הוא יגיע, איפה יעבוד וכוי,

ובכל זאת היו לו המון בעיות בהגיעו לארץ. ואילו היום אנחנו מדברים על אנשים

שאין להם רקע שקרוב אלינו, אנשים שבאים למציאות חדשה שאל מולה הם עומדים

נדהמים. ואנחנו חושבים שבבואם לארץ הם מאד מרוצים, מפני שיש כאן חופש ומפני

שכולם כאן יהודים, ומפני שהם אוכלים כאן יותר לטוב. אבל זה לא כך. מפני שיש

אצלם מידה גדולה של תסכול, אי בהירות ואי ודאות באשר לעתידם, וזה מכביד

עליהם.

לקליטה ישירה יש הרבה יתרונות, אבל היתרון הגדול שבמרכז הקלטה היה בכך

שיכולת לדבר עם ריכוז גדול של עולים ולהשיב לשאלות של כל מי שמצא לנוכן לשאול

שאלה, ויכולת להסביר ולהדריד קבוצות גדולות של אנשים. אבל בקליטה ישירה המצב

הזה לא קיים, מאחר ועולה אחד הולך למקום אחד, והשני למקום אחר, ופעולות ההסברה

וההכונה לא יכולות להעשות במרוכז ולעומק.

ני מכיר את אפרים כהן מזה שנים, אבל אני לא מאמין שהביורוקרטיה תיעלם.

לרעננה יש במקרה ראש עיר שכל חייו הוא חי את נושא העלייה, וכאשר הפר להיות ראש

עיר הוא מימש דברים. אבל יש ראשי ערים שלא נוהגים כמותו ולא פועלים כמותו

ואין להם אינציאטיבה אישית.

שאני לא מאמין שיש קליטה יותר טובה מאשר קליטה מקומית כאשר יש הרבה

אחריות על הרשויות המקומיות, והרשויות המקומיות יכולות לספוג כוח אדם התנדבותי

טוב.

אם זכרוני אינו מטעה אותי, אז אחרי מלחמת יום כיפור היתה בעיה קשה של

חזרת החיילים מהשירות, . ואז היו לשכות משולבות, כאשר משרד החינוך, משרד

התעסוקה, משרד השיכון וכו.' היו תחת קורת גג אחת. אני קורא את המסמך המעניין

שהכינה לנו הגברת יונה פרנקל, וצריך לתת מענה לדברים המפיעים בו כי הם נוגעים

בבעיות המטרידות את העולה, כמו רשיון נהיגה, אימות מסמכים וכו'. ישראלי שיודע

מה הוא צריך לעבור כרי לאמת מסמכים במשרד החינוך, למשל, יבין את מה שעובר על

העולה שצריך לאמת מסמכים. פשוט קשה להבין איך זה שלא מצליחים לגרום לכך שמשרדי

ממשלה יקבלו קהל נם בשעות אחר הצהרים. חייבים לראות את הזמן הזה כזמן חירום

לגבי העולים.

אני פוגש עולים רבים מברית המועצות, חלק עובדים וחלק לומדים באולפנים.

כשאני שואל אותם מה יהיה עם דירת קבע, הם לא יודעים מה יהיה אתם בענין זה. הם

מרגישים שהם נמצאים במקום לא רע מבחינה פיסית, מקום שיש בו שפע וכוי, אבל הם

מרגישים כאילו הם מנותקים. הם באים אל משרד הקליטה וגם אחרי שהם שומעים מה

שמסבירים להם שם, פרוצס הקליטה שלהם עדיין לא ברור להם. והיות ואין מרכזי

קליטה חייבים לחשוב על דרך בה אפשר להגיע אל העולים ולהדריך אותם בדברים האלה.

נראה לי כי המקום היחידי המתאים לזה הוא האולפן, כי זה במקום הזה ניתן לפגוש

את כולם ביחד.



כאשר מדברים על עליה מארצות הברית אפשר להזכיר את שנת 1971 שהיתה שנח שיא

של עלייה משם, כאשר הגיעו משם 9,000 עולים. אבל אנחנו מדברים עכשיו על ממדים

שונים לגמרי, כאשר בחודש אחד בלבד עולה מספר העולים מבריח המועצות על מספר

העולים שהגיעו מארצות הברית באותה שנת שיא, אז איר אפשר לטפל כיום בעולים

המגיעים אלינו בדרר טיפול רגילה עם אותו מספר פקידים? אז שמענו על הקמת מספר

יחידות שדה נוספות. האמנם זה מספיק?

אנחנו עוסקים עכשיו במבצע לוגיסטי אדיר המחייב מחשבה רצינית והמון

עובדים. אם משרד הקליטה היה בא אל ועדח העלייה והקליטה של הכנסת ואומר שבשביל

המבצע הזה הוא זקוק לתוספת תקציב בשביל הכשרת כוח אדם ובשביל תוספת עובדים,

כאשר מקומות היעד חם אלה ואלה, אני סומך על יושב-ראש הוועדה, חבר-הכנסת מיכאל

קליינר, שהיה משיג זאת בשביל המשרד.

החולשה של ועדת כנסת היא בכד שאין לה סמכות קובעת. אבל ועדת העלייה

והקליטה יכולה ללחוץ ויכולה להשיג שיפור של חלק מהדברים, ותרומתה בענין זה

יכולה להיות משמעותריח בהחלט.

מי שחשב ש-450 עובדי משרד הקליטה ועוד כמה מאות עובדים בסוכנות היהודיח

יעסקו בקליטת עליה, טעו. אנחנו צריכים להיות המובילים, אנחנו צריכים לחיוח

האנשים שנוחנים אח האינפורמציה מהימנה, אח ההדרכה ואח הליווי המחאימים. אבל כל

מדינח ישראל צריכה לעסוק בקליטה, ולא רק משרד הקליטה. אנחנו עוסקים בעיקר

בליווי והדרכה.

אשר לעולים, אנחנו יוצאים עכשיו בתשדירי שירוח גם בנושא סל הקליטה וגם

בנושא מצוקח הדיור, ואנחנו פונים אל כל אזרחי המדינה, שהרי גם הם קולטים.

אנחנו מכוונים אח דברי ההסברה שלנו לכל אזרחי ישראל. אני שמח שכיום מופיע

הנוהל בשפה הרוסיח, ברומניח, בהוננריח, ובקורב יהיה בפרסית וגם בעברית. כל

העולים מארצות המצוקה המקבלים סל קליטה יקבלו דפי הסברה בשפתם. דפי ההסברה

יינתנו לא רק בשדה התעופה, אלא החל מהיום יימסרו גם בברית המועצות ובכל תחנות

המעבר שאליהן מגיעים עולים. פירוש תדבר שכאשר עולה יגיע לבודפסט יקבל שם את

דפי ההסברה האלה. אנחנו מפרסמים זאת עכשיו בעתונות העבריתת, ומדפיסים עותקים

רבים שיימצאו בכל משרדי הסוכנות היהודית, כדי שאזרח ישראלי יוכל לקבל את הנוהג

הזה, שאיננו סודי כמובן, ויכול ללמוד מה הוא נוהל הלקיטה הישירה בכל מקום

בארץ. עוד היום אעביר לוועדה עותקים מדף ההסבר בעברית.
ני ארד
ומה בענין העולים מאתיופיה?

היו"ר מי קליינר;

אני מציע שבענין העולים מאתיופיה נקיים ישיבה נפרדת.
א' כהן
העולים מאתיופיה אינם מקבלים סל קליטה.

אין ספק שההסברה חשובה מאד, כי אכן זה מהפר רציני כאשר עוברים בשירות

הציבורי מביורוקרטיה כזו ארוכה לקיצור דרד כמו זה שאנחנו מקיימים עכשיו. עובדי

משרדי הלקיטה לא ישארו במשרדים. הם יהיו בואלפנים, כי אלה המקומות בהם אנחנו

יכולים ליצור במשר חמישה חודשים קשר מצויין, רצוף ומתמיד עם העולים. הרבה יותר

קל ונוח להטיל על עובד אחד ליצור קשר ענו ארבעים עולים שנמצאים בשני אולפנים



מאשר לדאוג לכך שאותם 40 עולים יבואו אל העובד כדי לקבל ממנו אינפורמציה,

הדרבה, הכוונה ועזרה. אולי יהיה כדאי לפתוח באולפן משרד שבו יישב איש משרד

הקליטה שיקבל את העולים בזמן ההספקות, לפני הלימודים ואחריהם, מבלי להפריע

לעולים בזמן הלימודים שלהם.

בהזדמנות זו אני רוצה להתנצל על שלא הספקנו להכשיר את עשרות העובדים

הנוספים שהתקבלו לעבודה אצלנו, על לא קיבלו הדרכה מתאימה. בשל לחץ העבודה

נאלצנו לקבלם לפני שעברו הכשרה מתאימה, והם למדו תוך כדי עבודה. אבל הקבוצה

הזאת נמצאת עכשיו בקורס להכשרה מקצועית, ונם העוכדים הותיקים מקבלים הדרכה וגם

יעברו הסבה, כאשר הנושא המרכזי הוא נושא התעסוקה, וצריד יהיה ללמדם איר לאתר

מקומות עבודה וכו'.

אני רוצה להתייחס עוד למרכיבי הסל. אנהנו מדברים על סכום כולל, ואיר הוא

מתחלק במנות למשר כל השנה, מבלי לפרט כמה כסף לשכר דירה, כמה לאוטובוס וכו'.

אבל אין בעיה להמציא לכם את הפירוט המדוייק של מרכיבי הסל. מבחינה תקציבית

נכללים בסל הקליטה 450 שקל, אבל לעולה זה ניתן בתקציב נפרד. כשאני חותם עם

ראש רשות מקומית על פתיחת אולפן עם 20 עולים, אני נותן לרשות המקומית או

למועצת הפועלים במקום סכום השווה ל-20 כפול 350 שקל. נשארו 100 שקל דמי ארגון

או ניהול, ויש עדיין התלבטות לנבי הסכום הזה. מחר בבוקר יסוכם הנושא הזה. 350

שקלים אלה לא נמצאים בין מרכיבי הסל, אבל לא ניתנים ישירות לעולה, אלא מועברים

לרשות. העולה נרשם לאולפן, מתחיל ללמוד ומקבל ספרים וכו', וההתחשבנות היא עם

הרשות.

י' ביילין;

אני מבין איפוא שאם מדברים על כ-22 אלף שקל זה פחות 450 שקל לאולפן.
א' כהן
כן, ומיד אפרט כל סכום וסכום.
ז' ביילסקי
אני מבקש להבהיר שאותם 0S4 שקלים שעליהם דיברתי אינם קשורים כלל באולפן.

אי כהו!

אני מדבר על הכסף שמשולם לאולפנים.

לדבריו של חבר הכנסת צידון, יש לנו הסכם עם הסוכנות היהודית שכאשר אנחנו

מפעילים מטוס צירטר נוסעים בו עובדי משרד הקליטה ועובדי הסוכנות, והם אכן

עושים חלק גדול מעבודתם בזמן הטיסה ארצה. אבל כאשר מדובר במטוס קטן שבו נוסעים

50 עולים, אי אפשר לעושת זאת.

אנחנו מנהלים עכשיו משא ומתן עם הסוכנות היהודית על כר שבתחנת המעבר,

שאליה מגיעים מטוסי הצירטר לאסוף את העולים, יישב עובד משרד הקליטה שיעשה שם

חלק גדול מעבודת הרישום, בנוסף לעבודה שיעשו נציגי המשרד והסוכנות בזמן הטיסה

ארצה. הדיסק יוכנס למחשב שלנו, ומיד יהיו לנו כל הנתונים הדרושים של העולים,

והם יוכלו לקבל מיד את תעודת הזהות ואת הכסף שלהם ויעזבו את שדה התעופה, וכר

תתקצר שהותם שם ב-50%.

במצב של היום אין כפילויות בעבודה. עובדי שירות הרווחה יושבים היום

במשרדי הקליטה ברחבי הארץ. ואם בעבר צריר היה העולה ללכת לבנק עידוד, היום יש

הסדר עם הסוכנות, ונציג הסוכנות היהודית יושב במשרדי הקליטה, והעולה לא צריר

עוד ללכת בענין זה אל הסוכנות, אלא אל משרד הקליטה. כל מה שקשור בסוכנות-קליטה



נעשה היום במשרד הקליטה. נקבעו 11 תחנות ראשוניות, ועוברי הסוכנות, בנוסף

לעוברי שירות הרווחה, יושבים היום במשררי הקליטה, ההחלטה היא של הסוכנות. טענו

שהעוברים הסוציאליים הם "גדולים" מדי מכדי לעסוק בעבורת רישום, ושצריכים

עובדים מיוחרים למטרה זו.
יי ביילין
המצב ממש אבסורדי. הסוכנות צריכה אדם מיוחד כדי לחתום לעולה, שעה שהעובד

הסוציאלי הוא איש הסוכנות והוא יכול לעשות זאת. בשעתו אמרנו שצריך להכניס את

העובר הסוציאלי למשרד הקליטה כעובד הסוכנות, אבל הם טוענים שהעובד הסוציאלי לא

יכול לחתום כי זה איננו תפקידו, ולכן מביאים לשם אדם נוסף כדי לחתום לעולה,

במקום שיעסוק בקליטה חברתית ובעבורות אחרות שלו.

אי כהו!

סוף סוף הנענו לפישוט סל הקליטה, אחרי ויכוחים שהיו נם בדרגים של השרים.

אני שמח על שלפני חורש קבלתי רשות להתחיל לפעול לפישוט הסל, ואני שמה להודיע

שב-1 ביולי אנחנו מתחילים להפעיל את סל הקליטה, למרות כל המגבלות. רציתי

שעובדי שירותי רווחה של הסוכנות, הנמצאים בכל משרדי הקליטה, יזדהו בפני העולים

כעובדי הסוכנות. אבל אם הסוכנות ביקשה להציב 11 עובדים בתחנות של משרד הקליטה,

עשיתי את הדרוש.

הקשר בין משרד הקליטה לבין הרשויות הוא חשוב ביותר, וזה מחייב ריווח שוטף

לרשות המקומית על העולים שצריכים להניע אליה. והיום אנחנו באמת עושים את כל

הסידורים המתאימים כדי לספק לרשות המקומית במהירות האפשרית את כל המידע הדרוש

לה בקשר לעולים המניעים אליה או שהניעו אליה בשעות הלילה המאוחרות. ער כה

הניע הריווח באיחור רב, ואנחנו רוצים להגיע למצב שבו הרשות תדע דבר בואו של

עולה אליה למחרת היום בו הניע, וכך זה אמנם יהיה בזמן הקרוב ביותר.
ח' פורת
.

איך נעשית עבודת המיון בשדה התעופה?

אי כהן!

אני יכול לספר לכם שרוב העולים מברית המועצות יודעים בדיוק מה הם רוצים,

והם לא זקוקים לפקירי משרר הקליטה. משרר הקליטה לגביהם הוא רק מי שממלא טפסים

ונותן להם עצה טובה. לרבים מהעולים המגיעים לארץ מחכה דירה שקרוביהם בארץ

הכינו עבורם. קרובי המשפחה שכבר נמצאים בארץ קולטים יפה את בני המשפחה שבאים

זה עתה.

בנמל התעופה פתחנו לשכת מירע שמוסרת אינפורמציה מלאה. די למבקש למסור את

שם העולה, ומיר הוא מקבל אינפורמציה מלאה על הקרוב שהניע, אם הוא נמצא עריין

בשרה ולאן יצא באם כבר יצא משם. התחנה הזאת עובדת ברציפות 24 שעות, ובנות

השירות הלאומי מאיישות את התחנות האלה ועוברות בשלוש משמרות.

חברת בזק העמידה בשדה התעופה לרשות העולים מספר טלפונים שמהם הם יכולים

להתקשר באורח חופשי וללא תשלום נם לארץ וגם לחו"ל.מדובר בחמישה מכשירי טלפון

לקשר עם כל נקורה בארץ, ושלושה או ארבעה ליצירת קשר עם חו"ל.

נשאלתי כאן איך זה שכבר שבעה חודשים מדברים על משמרת שניה במשרד הקליטה ועל

עבודה בימי ששי, והענין טרם יצא אל הפועל. נכון שזה לא זז, כי כאשר עסקנו

בביורוקרטיה כל כך מסובכת וממושכת אי אפשר היה להפעיל משמרת שניה גם אילו

קיבלנו תוספת של כמה מאות עובדים. אבל עכשיו הדבר יתאפשר.
י' פרנקל
משרדי הקליטה נסגרים בפני הקהל בשעה 1 בצהרים.
א' כהן
הבל שלא היית באן קורם לכן ולא שמעת את אשר מסרתי באן.

כפי שכבר אמרתי, עם ביורוקרטיה כמו זו שהיתה אי אפשר היה כלל לחשוב על

הפעלת משמרת שניה, ובנוסף לזה האמינו לי שלנהל משא ומתן עם וער עוברים על

הפעלת משמרת זה כלל לא פשוט. ואפילו נסגרים משררי משרר הקליטה בשעה 1 בפני

הקהל, אבל נשארו עדיין עשרות עולים לא מטופלים, העוברים לא סגרו את המשרר

ונשארו ער שעה 5 אחר הצהרים כרי לתת שירות לקהל. והאמת היא שאי אפשר לררוש

מפקיר לתת שירות לציבור בשעה 8 בבוקר וער שעה 5 אחר הצהרים ברציפות, כי הוא

פשוט יתמוטט.

מעתה, כתוצאה מפישוט הסל ובנלל תוספת בכוה ארם במשרר הקליטה אנחנו נפעיל

משמרת שניה רעננה של עוברי משרר הקליטה שיבואו לעבורה בשעה 2 אחר ההצרים

ויתנו שירות אריב וטוב לציבור הנזקק להם, וזה כולל נם עבורה בימי ששי. במשמרת

השניה לא יעברו פקירים שהתחילו את עבורתם בשעה 8 בבוקר, כי בשעות הצהרים הם

כבר עייפים ולכן אולי גם לא תמיר מתייחסים בדרך הנאותה והיפה אל הפונים אליהם.

אני מעריו שההסרר החרש הזה יתחיל לפעול בשבוע הראשון של חורש יולי.

באשר למרכיבי הסל, אני מציע שאיש אגף התקציבים או הסוכנות ימסור לכם את

הפירוט המלא של סל קליטה של משפחה בת שלוש נפשות, לדוגמה, ואת מוערי חלוקתו,
היו"ר מי קליינר
הנברת פרנקל מסרה לי שאלון בכתב שיש בו כמה נושאים שמחייבים התייחסות,

ואני מעביר אותו בין חברי הווערה. אם מר אפרים בהן לא יוכל להתייחס אל הרברים

האלה בישיבה הזאת, אולי יוכל להתייחס אליהם במכתב שישלח לוועדה.

אי פלבר;

סל הקליטה הנוכחי לקח בחשבון את כל הסכומים שהעולה קיבל בוורסיות השונות

של סל הקליטה, ופרש אותו על פני תקופת האולפן. היו לנו היסוסים אם לתת לעולה

דמי קיום לתקופת האולפן בין שהוא לומד באולפן, ובין שאינו לומד בו. מצד אחד

אפשר לראות בדמי הקיום האלה תמריץ לעולה ללכת ללמור באולפן, ומצר שני זו חזרה

לביורוקרטיה, חזרה לקבלות ולרישומים. לכן הוחלט כי רמי הקיום בתקופת האולפן

יינתנו לעולה בכל מקרה במסגרת סל הקליטה בששת החורשים הראשונים שלו בארץ,

בהנחה שאלה ששת החודשים החופפים את תקופת האולפן.

התשלום עבור הפעלת האולפן ממש הולך לגורם המפעיל. כלומר, העולה זכאי

אוטומטית לאולפן והוא לא צריך להתעסק בתשלום. התשלומים פרושים כך שבתשלום

הראשון כלול הסכום שהיה משולם לבית מלון בעד שהייתו של העולה שם בימים

הראשונים לעלייתו. ישנו תשלום ראשון של שכר דירה לשלושה חודשים ראשונים, ועור

מספר תשלומים להתארגנות ראשונית. כל הרברים האלה מופיעים בשיק פלוס התשלום

הראשו של הסוכנות שאמור להינתן לעולה תוף שבוע.

בנוסף להסבר שמקבל העולה בנמל התעופה לור מיר עם הגיעו, הוא חייב לבוא

למשרר הקליטה כרי למסור את מספר החשבון שלו בבנק, ושם יישב בנחת עם פקיר המשרד

ויקבל ממנו הסבר מפורט וברור, כולל הסדרי הפרישה כולה, שכוללת בחורשים

הראשונים כ-800 שקל לחודש דמי קיום למשפחה, ובששת החודשים האחרונים של השנה

סבומים קטנים שנוערו להחזקת בית ועזרה כללית, סכומים שכאילו נלווים לשכר

הדירה. שכר הדירה מתחלק לארבעה תשלומים, כפי שכבר נאמר.התשלום הראשון כלול



בשיק, ועוד שלושה תשלומים נכבדים של 1725 כל אחד. מסבירים לעולה בעל פה, וגם

בכתב, שזה אמור לספק את צרכיו בכל הנושאים הבאים, שהם הנושאים שהיו כלולים

מאז ומעולם בטל הקליטה.

זה לא פותר את בעיה שיש עוד מאה תשלומים קטנים יותר וקטנים פחות, כסף קטן

וכסף נרול, הלוואה וערבים וכיו"ב שלדעתנו אין להם מקום. עכשיו אנחנו הולכים

לקבל מענק על ההזר ממט וכל מיני מענקים אחרים. הלוואת התארננות ראשונית בטף

450 שקל ללא ריבית וללא הצמדה, שאותה צריך יהיה העולה להחזיר תוך שנתיים,

בתשלומים של 6 שקלים לחודש, זו ממש בדיחה. זה דורש הרבה מאמץ מכולם, וזה

מיותר. כאשר נותנים לעולים טל קליטה אוטומטי של כ-22 אלף שקל צריך לרדת

מההלוואה הזאת. במשרד נם הושנ הטכם שברנע שיופעלו המענקים כפיצוי הפטור ממכס

יירדו גם מהסיפור של הלוואות קטנות כאלה. ישנם עוד כמה סכומים קטנים שצריך

יהיה לתיתן כמענק ולהוטיפם לטל הלקיטה, או לרדת מהם. ברור שזה פתוח למשא ומתן

בין המשרדים.
י' ביילין
אפשר לקבל את הרשימה של הדברים שבטל ושל הדברים שנמצאים מחוצה לו?

אי פלבר;

אני יכול למטור את הדברים שכלולים בתוך הטלל, אבל יש המון דברים

שנמצאים מחוצה לו. גם הציוד הראשוני נמצא בפנים, וכן כל הנושאים הקשורים

בקליטה הראשונית של העולה, כמו תיווך, החזקת בית, נטיעות לאולפן ודמי קיום

לתקופת האולפן, חינוך ילדים, מעונות לילדים וכוי. כל אלה נמצאים בפנים. כשאתה

יודע שלמשפחה יש ילד בן 3 שיהיה זקוק למעון, אתה נותן את הכטף בשביל זה. אם

ההורים יעדיפו למטור את הילד להשגחת הטבתא, זה עניינם. לא נכללים בזה טכומים

שדורשים שיקול דעת לנכי כל עולה ועולה, כמו למשל הטבה מקצועית, כמו השתתפות

בשכרו של העולה העובד במשרד או במפעל, דברים הקשורים בעולה טפציפי זה או אחר

ולא בכלל העולים באופן סוחף.

כל הצרכים הבסיסיים של המשפחה נכללים בטל הקליטה, וזה אמור להספיק לה

לששה החודשים הראשונים, בהנחה שהעולה אינו עובד בחודשים האלה מפני שהוא

באולפן. לאחד מכן הוא אמור למצוא עבודה, והסכומים אז הם הרבה יותר קטנים.

יי ביילין!

גחשוב לנו לקבל אינפורמציה על מה שלכאורה יכול עדיין להתווטף לטל הקליטה

כדי לפשט אותו, והוא בבעיה בין הטוכנות היהודית ומשרד הקליטה.

אי בהו;

צר לי מאד על שנמצאה הדרך לפשט את טל הקליטה רק למשפחה של עולים, ולא

נמצא טידור דומה גם לעולה הבודד. זה היה פותר את הבעיות של בודדים רבים. כל

אחד יודע שיש קשיים רבים בקליטת העולה הבודד, ואם היינו מפשטים את טל הקליטה

של הבודד, אחרי שבשעתו שדובר על טכום של 7,300 שקל לבודד, כי אז היינו מקלים

מאד על פתדון הבעיות של העולה הבודד.
א' פלבר
הבעיה היא רק תאורטית. משרד הקליטה היה אמור להיות ערוך ב-1 באפריל לכל

מה שאיננו קשור לזכאות טל הקליטה, שזה זיכוי הבנקים. כלומר, כשהיה מוחלט על

תשלום לתעסוקה וכשהיה מוחלט על תשלום לכל דבר אחר, שזו החלטה פרטנית, אז במקום

שהעולה יבוא למשרד כדי לקבל שיק, זה יועבר לחשבונו בבנק. זה עוד לא מוכן.



נכון שיש עיה עם עולים בודדים שלא מוגדרים לסל לקליטה ישירה, משום שעל פי

החלטות של הסוכנות והממשלה סל הקליטה הישירה נועד למשפחות. נותר לנו לפעול

כאילו יש נם לבודדים סל קליטה ישירה, ולהעביר להם את התשלומים בפריסה קבועה

אוטומטית לחשבון שלהם בבנק. כל הסכומים מוסכמים, פרט ל- 190 שקל שכר דירה,

והם אכן יועברו כך.

את 190 השקלים לשכר דירה לא היו מעוניינים לתת להם אוטומטית בשל אותן

סיבות שהועלו כאן בישיבה שדנה בנושא הבודדים. כאשר דובר על שכר דירה לבודדים,

שניתן דרו בנקים למשכנתאות ועל ירי משרד השיכון מתקציב נפרר בכלל, דובר על כ-

30 מיליון שקל תוספת לצורך המעבר הזה כדי שתוכל לתת את זה אוטומטית לבודדים.

ההערכה באוצר היא שאין הצדקה למימוש מלא של הזכאות הזאת, ומשום כך נם אינה

ממומשת. בעוד שפתרון דיור של משפחה הוא פתרון דיור הכרחי בכל מקרה, הרי הבודד

בא לפעמים ביחד עם משפחה, לפעמים הוא מוצא סידור אצל קרובים אהרים. ההערכה

שלנו היא שאין פה הצדקה למעבר לסל אאוטומטי.

זה נמצא במשא ומתן ובוויכוח, וצודק מר אפרים כהן כאשר אמר שהבל שזה לא

סודר. אבל מלבד 190 השקלים הללו, סל הלקיטה של הבודדים, המורכב מ-5,500 שקל,

פרט לסיפור של שכר הדירה, כן נמצא בסידור, אף כי לא בסידור של קליטה ישירה.

וברנע שמערכת הזיכוי של הבנקים תהיה ערוכה, ומשרד הקליטה יוכל לשלוה שיק לבנק,

זה יעבור כך. ובינתיים, עד שזה יתחיל לפעול, זה יהיה בשיק.

אי ביילין!

אם אינני טועה. הבודדים צריכים עדיין להציג חוזה.

יי צידון;

אינני יכול להשלים עם זה שרק עכשיו מגלים פתאום את הבודדים.
א' פלבר
לא גילינו אותם רק עכשו. בשבוע שעבר קיימה הוועדה דיון בענייניהם של

העולים הובדדים.
הי ו"ר מ' קליינר
מה קורה היום עם עולה בודד?
א' פלבר
כל התשלומים הקשורים בסוכנות ובמשרד הקליטה, חוץ מ- 190 השקלים לחודש

עבור דיור, נפרשו בפרישה של 9 חודשים, כדי שהסכומים יהיו יותר נדולים, עד

שתתקבל החלטה לנבי שלושת החודשים האחרונים, והם יינתנו אוטומטית לפי אותה

שיטה. כר יהיה המצב כל עוד אין מערכת זיכוי הבנקים של משרד הקליטה, שאיננה

מוכנה עדיין ואינה קשורה לסל הקליטה. משרד הקליטה נותן לעולה הבודד שיק

בנמל התעופה, ומבחינתו יש לו עוד ששה חודשים, שבהם הסוכנות משלמת, להתארנן עד

שיהיו לו מערכת זיכוי לבנק וחשבון בנק. מערבת הזיכוי לחשבון בנק של הסוכנות

כבר מוכנה.

במקרה של בודד צריו להקדים את התשלומים, גם של משרד הקליטה, ולכן זה לא

יוכל להתחיל באותו יום, אבל זה לא יקה הרבה זמן כי משרד הקליטה עובד על זה

במרץ מזה זמן רב, וזה יהיה מוכן והפרישה של התשלומים הקשורים בסוכנות ובלקיטה

תפעל מיד עם הכנת המערכת הזאת.



הסיפור של 190 שקל של משרד השיכון, שניתן כבר היום דרך הבנקים למשכנתאות,

זה סיפור שבינתיים, על פי ההחלטות הקיימות, לא היה אוטומטית. היתה החלטת

ביניים, שהיתה מקובלת נם על משרד הקליטה, ולכן אינני מבין מרוע זה עולה כאן

בכלל. לפי ההחלטה הזאת היה זה סידור חצי אוטומטי הקובע שכאשר מדובר במוסדות,

פנימיות וכו' שיכולים לספק את המיטה אבל לא יכולים לספק את החוזה, העולה

הבודד יוכל לקבל את הכסף עבורם, וכמובן שיקבל כסף כאשר שכר דירה עם חוזה.

אנחנו סבורים שאין לתת את הכסף הזה אוטומטית למקרים שאינם נופלים תחת

הקטיגוריות האלה.

החוזה אגב לא עובר דרד משרד הקליטה ונם לא דדך משרד השיכון. החוזה מוצנ

בבנק למשכנתאות. הסיבות לכך הן, בין היתר, היסטוריות, כאשר הבודדים לא נכללו

בהחלטה המקורית של סל הקליטה שנעשתה למשפחה בלבד.

יי צידון!

אני לא מבין מדוע ביוני 1990 אנחנו צריכים עדיין לדון בנושא הזה. מה עם

המויימ וההסכמים השונים שנעשו? כמה עוד צריך לחכות עד שהענין הזה יסתדר,

בהתחשב בעובדה שהבודדים הם בדרך כלל מקרים קשים יותר לקליטה מאשר המשפחות?

מדוע הקשיחות הזאת דווקה לגבי העולים הבודדים? מדוע צריך להפעיל עליהם לחצים

נוספים, ומדוע צריך עדיין ביוני 1990 להתדיין בענין הזה, ומדוע אין מסיימים את

הדיון הזה תוך יומיים? מוזן שזו שאלה רטורית, שאינני רוצה לקבל עליה תשובה.

מצב זה פשוט לא יתכן, ובוודאי שלא צריך להיות.

שאלתי הבאה מופנית למשרד הלקיטה. יש בידי רשימה רצינית של הפורום הציוני.

אלה אותם דברים קטנים שמכשילים את העסק אחרי שעשית את הדברים הגדולים ובהצלחה.

כמו למשל רשיון נהיגה, תרגום מסמכים. אגב, אני מטפל כרגע בתרגום מסמכים שהלכו

לאיבוד אצל אותו ג'נטלמן בבאר שבע. וכאן המקום לשאול מדוע להגביל זאת דווקה

לבאר שבע? מדוע לא להסמיך לענין זה כל מי שרוצה לעשות זאת ויכול להראות שהוא

קשור לנוטריון וכו'. יש פה רשימה מאד כואבת של דברים קט נים.
היו"ר מ' קליינר
לכל דבר יש בדרך כלל הגיון. אפשר לקבל אותו. ואפשר גם שלא לקבל אותו. אבל

מי האיש שאמר שעם הבודדים צריו לחכות, ומה הטעם לקביעה הזאת, אף כי בסופו של

דבר היתה הליכה מסויימת לקראתם. נכון שדנו פעם בנושא הבודדים, אבל צריך לדון

בו שוב, כי גם בנושא הדיור אף אחד לא חושב עליהם. אילו היה פתרון לבודדים גם

בתחום הדיור אני בטוח שאפשר היה לפנות הרבה מאד דירות עמידר. לפי סקר שנעשה

מצויות 7,000 דירות ציבוריות בנות 3 חדרים ויותר המוחזקות על ידי בודדים

שמפני שאין להם סידור מתאים נוסח הוסטל אינן מתפנות לקליטה משפחות.
אי כהו
אני חושב שנושא הבודדים צריך להדליק נורות אדומות אצל כולנו, אלא שבמערכת

הממשלתית תהליך קבלת ההחלטות הוא כל כך איטי. אני לא מבין מדוע ב-1 ביולי אי

אפשר יהיה להפעיל סל קליטה גם לבודד, כמו שיפעילו סל קליטה למשפחות. ויודעים

שהמדובר בדיוק ב-7,300 שקל, ולא צריך להוסיף אף לא שקל אחד מאגף התקציבים.

צריך רק לקבל החלטה. צריך להפסיק עם ענין 190 השקלים של הסוכנות, בנק טפחות

ומשרד הקליטה ולגרום לכך שהבודד יביא חוזה מפוברק. צריך לתת לעולה הבודד 7,300

שקל ויעשה בו מה שהוא מוצא לנכון. אין צורך בדיונים נוספים, בפגישות ובוועדות

נוספות. זה דבר כאוב וקשה. הבודדים נמצאים במצוקה ואין מי שיושיע אותם. יש על

כן צורך בהחלטה עניינית, ואין צורך בתוספת תקציב.



משרד האוצר טוען שעד בה לא הפעילו הבוררים את הזכאות שלהם, ואם יהיה

פישוט סל קליטה גם לגביהם, הם יפעילו אווזה וזה עשוי לעלות 20 מיליון. הטעון

הזה לא נראה לי. אולי הבורר לא ניצל ער בה את הזבאות שלו בגלל הליבי

הביורוקרטיה שלא יבול היה לעמור בהם-, במו למשל הצורך להביא חוזה על שבירת חרר

מתוך 3 חררים ברירה, ברי שיובל לקבל את 190 השקלים, באשר ברור לבל שאף אחר לא

יהיה מובן לתת לו חוזה בזה.

באשר יהיה פישוט של סל הקליטה של הבורר והוא יקבל את הכסף המגיע לו הוא

יובל לעשות בו ברצונו ובהבנתו. מרוע צריו ללמר אותו לעשות רברים לא חוקיים,

כמו למשל לפברק חוזה?

אני פונה אליבם, חברי הכנסת, ומעלה בפניכם את המצוקה שבה אני נתקל כל

הזמן, ואני מבקש סליחתבם על התרגשות שבה אומר את הרבירם האלה.

באשר לרשיונות נהיגה, אינ שמח למסור לבם שבשבוע שעבר התקייימה פגישה עם

רפי בן-חור ממשרר התחבורה ועם מר בוגלר האחראי למכון להכשרת נהגים. על פי חוק,

עולים מבירת המועצות צריבים לעבור רענון בנהיגה ישרלאית, ועל פי חוק צררך

להחליף את רשיון הנהיגה הרוסי שלהם ברשיון נהיגה ישראלי. נעשים סירורים

מתאימים ברי לאפשר לאנשי משרר התחבורה והמכון להכשרת נהגים לבוא אל האולפנים

ברי לטפל שם בנושא רשיונות הנהיגה והבשרת נהגים של העולים הלומרים במקום, וזה

יחסוך מהעולים את הצורך לבוא אל משרר התחבורה באותו ענין.
י' פרנקל
ער עכשיו רשיון הנהיגה הרוסי היה מוכר, אלא שבשל הליכי הביורוקרטיה עברו

חורשי ים ער ארבעה חורשים ער שהעולה קיבל רשיון נהיגה ישראלי, אבל העולה לא היה

צריך לעבור מבחן נהיגה מחרש. ואילו עבשיו רוצים שיעבור מבחנים חרשים.
א' כהן
לא מרובר במבחנים, אלא ברענון. גם נהג ישאלי חרש חייב לעבור רענון בזה

אחרי שנה או שנתיים. אותו רבר חל גם על עולים חרשים.

היו"ר מי קליינר!

מה משמעות הרעגון הזה, האם מרובר בהרצאה או שתיים, או שעליהם לקרוא

חוברת, ובבמה זמן מרובר?

אי בהו;

זח געשה ביוזמת משרר הקליטה במסגרת הטיפול בעולה, ברי שהעולים לא יבזבזו

זמן. במקום שיילכו למשרד הרישוי כדי לטפל שם בקבלת רשיון נהיגה, יבואו אנשי

משרר הרישוי אל העולים בהיותם באולפנים, ושם יסרירו את הענין.

יי צירוו!

אני לא מבין את ענין הרענון. יש לי רשיון נהיגה, אתו אני מסרר לעצמי

רשיון נהיגה בינלאומי שאתו אני יבול לנהוג בבל מקום. ברוב מרינות העולם אני

נוהג עם רשיון נהיגה ישראלי, בי בתוב שבצירוף ררבון הוא תקף. מרוע אי אפשר

להאמין לעולה בשהוא אומר שרשיון הנהיגה שלו איננו מזוייף ושהוא יורע לנהוג.

שהרי מהר מאר ניוובח אם איננו יורע לנהוג.

אי בהו;

אני מציע שאת השאלה הזאת תפנה אל משרר התחבורה.



היו"ר מ' קליינר;

אדם יכול לנהוג כמעט בכל ארץ אם הוא מחזיק בידו רשיון נהיגה בינלאומי,

אבל המצב שונה כאשר מדובר בתושב קבע. אני מציע שיהיה בירור נוסח בענין רשיונות

הנהיגה של העולים, ונקבל על כך תשובה.

הגשתי שאילתה בענין הנוטריון בבאר שבע, אבל עוד לא קבלתי תשובה.

אי כהן!

אני יבול להשיב לך. בזמנו, כאשר היתה עלייה קטנה מאד, הוצא מכרז על פי

החוק שבו זכה משרד תרגומים שנמצא בבאר שבע

אני יכול להשיב על בך. בזמנו, כאשר היתה עלייה קטנה מאד לארץ, זכה במכרז

משרד לתרגומים בבאר שבע. כאשר העלייה גברה, וכולנו שמחים על כך, הוצאנו מכרז

על פי הוק, וחמש חברות זכו בו. לחיפה יש מתרגם אחד, לתל אביב יש שני מתרגמים,

לירושלים מתרגם אחד ולבאר שבע מתרגם אחד.הענין עובד כך כבר חודש, וטרם שמעתי

תלונה כלשהי בענין תרגום המסמכים.

א' פלבר;

אני רוצה לחזור לנושא סל הקליטה, בלי הבודדים. בענין סל הקליטה יש הסכם

חתום בין מנדל קפלן לשר הקליטה לשעבר, יעקב צור. לפי ההסכם הזה בודדים לא

כלולים בסל הקליטה.
י' צידון
אז משנים את ההסכם.

א' פלבר;

הסכמה על שינוי ההסכם צריכה להיות על דעת שני הצדדים, הממשלה והסוכנות

היהודית. עוד לא היתה הסכמה כזאת.
י' צידון
הממשלה היא האחראית, אז שהיא תתחיל.

היו"ר מי קליינר!

אני מבין שהסוכנות רוצה לפתוח את ההסכם לגבי המשפחות.
א' פלבר
אכן. כאשר ייפתח ההסכם לגבי המשפחות ייפתח גם לגבי נושאים אחרים. למרות

שההסכם הזה לא חל על הבודדים מצאו מין שיטה להפעלת הענין הזה. אבל ב-1

ביולי אי אפשר להפעילו משום שב-1 ביולי משרד הקליטה לא יכול לתת זיכוי לבנק.

גם אם ניקח ב-1 ביולי את כל הסכום של הסוכנות זה לא יספיק בשביל לעשות את

הפרישה. לכן נעשה פרישה של התשלומים חללו כמו שצריך, והיא תכנס לתוקף ברבע

שמשרד הקליטה יוכל לתת כסף ישירות לבנק. אינני יכול להקדים את זה לפני שתהיה

מערבת ממוחשבת לבנק. אם יש שיטה יותר מהירה מאשר להזמין מערכת כזאת, להזמין את

קווי התקשורת ולהפעיל לחצים מטעם משרד הקליטה, משרד האוצר והסוכנות, נשמח מאד

לעשות זאת. אם תימצא דרך לעשות זאת מהר יותר, כדי שהעולה הבודד לא יצטרך לכתת

את רגליו, נשמח ללכת בה.



י' צידון;

אני מצילו לך בשאלותי משום שאני מאמין שממשלת ישראל היא האחראית לקליטת

העולים במדינת ישראל, והסוכנות היהודית מסייעת בידיה. ניד לסוכנות תודה על כל

אגורה, והבה נעשה אנחנו את הקליטה.

אי 5לבר!

התשלום של ממשלת ישראל לא יכול להיות מופנה ישירות לבנק משום שאין עדיין

מערכת ממוחשבת שיכולה לבצע זאת.
היו"ר מ' קליינר
אני חושב שאת הנושא הזה מיצינו, נם אם לא לשביעות רצון כל הנוכחים. נשמע

עכשיו את נציגי בנק עידוד. אני מבין שאי אפשר להאשים את בנק עידוד, אף שהוא

נשמע כאן תמיד כמשהו מאד בעייתי מפאת הקשיים שהוא מערים על העולים. אבל אנחנו

מתעניינים בעיקר במה שיעשה בעתיד.

הי ארנברג;

לגבי סל הקליטה אין מה לדבר על העתיד, כי סל הקליטה לא יבוצע יותר

בעידוד. אגב, העולים היו צריכים לבוא לעידוד רק פעם אחת. במשך 8 השנים שעידוד

היתה צריכה להעביר לעולים כסף היא העבירה זאת ישירות לחשבונם. את הפעם האחת

הזאת לא יצטרכו יותר לבוא, כי הכסף יועבר ישירות לעולים או על ידי הסוכנות או

על ידי משרד הקליטה. אבל עידוד מבצעת תשלומים אחרים לעולים על פי הפנייה של

הסוכנות או של משרדי ממשלה.

החזר הוצאות העלייה זה נושא חשוב ביותר. חלק מהעולים מברית המועצות קנו

כרטיסי נסיעה ממוסקבה לתחנת המעבר, גם שילמו בעד ויזות וגם בעד מטען נלווה,

והם גם מקבלים מאתנו מענק. מחלקת העלייה והקליטה עשתה צעד קדימה, כך שהעולה לא

צריו לבוא יותר למשרדי הסוכנות היהודית בענין זה. הוא בא עם תעודת העולה שלו

לאחד הסניפים של עידוד, וחותם שם על חוזה הלוואה. הוא מקבל את זה כהלוואה

עומדת, ותוך מספר ימים הכסף מועבר ישירות להשבונו בבנק.

סידורים אחרים מתייחסים לעולים שעלו ארצה אחרי ה-9 בפברואר, היום שבו

שינו את שאר הרובל לעומת הדולר, והתהילו להפעיל אותם רק בחודש מרץ. בחודשים

מרץ-אפריל-מאי קיבלו 20,500 יחידות משפחתיות, 25,433 נפש, החזר הוצאות.

עידוד מפעילה 7 סניפים קבועים: בתל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע,

אשקלון, אשדוד ונצרת. על מנת להתקרב יותר לעולה, לבל יבזבז זמן וכסף על

נסיעות, יש לנו גם סניפים ניידים המקרבים במקומות השונים, כמו: פעמיים בשבוע

בנתניה, פעמיים בשבוע ברחובות, פעם בשבוע ברעננה, פעם בשבוע בכפר סבא. הם

מקבלים את הקהל במרכזי קליטה במקומות שהזכרתי, או במשרדי משרד הקליטה. בשבוע

הבא נפתח שלוחה יותר גדולה בהוסטל על שם פנקוס שברחוב יוספטל בבת ים, והיא

תשרת את העולים בחולון, בת ים וראשון לציון. המיקום טוב מאד ואפשר להגיע לשם

בקלות באוטובוסים.

בוע הפתחנו סניף נוסף במרכז קליטה על שם אבא חושי בחיפה, מאחר והיה לחץ גדול

בעיר הזאת. הסניף בתל אביב והסניף בחיפה פתוחים משעה 8 בבוקר עד שעה 7 בערב,

ללא הפסקה, לנוחיות העולים שלא יכולים לבוא לשם לפני הצהרים. אותו הדבר גם

בסניפים הניידים הפועלים כל עוד באים לשם אנשים. העובד אינו עוזב את המקום כל

עוד באים לשם עולים, גם אם הוא צריך להשאר שם עד 8 בערב.



היו"ר מ' קליינר;

אני מבין שהעולה צריף לבוא לעידוד בעיקר כדי לקבל את ההלוואה העומדת.
ח' ארנברג
יש הלוואות נוספות שההוא מקבל באמצעות עידוד, כמו הלוואות קונטרטוקטיביות

לפי המלצות של התאחדויות העולים במשותף עם הסוכנות, או הלוואות להתארגנות

ראשונה שהסוכנות נותנת לעולה.

היו"ר מי קליינר!

אני רוצה להתמקד בהלוואות להתארגנות ראשונה. אני מבין את ההלוואה העומדת

שמקבל העולה להחזר הוצאות הנסיעה, המטען וכוי. אני מבין גם הלוואות מיוחדות

שניתנות לבודדים. אבל כאשר מדובר בהלוואח להתארגנות ראשונה, שכל עולה היה מוכן

לקבל אותה אם מבחינה טכנית היה קל לו לקבלה, אינני מבין מדוע לא מכניסים את זה

למסגרת ההסדר. האם עושים זאת כדי להקשות על העולים, כך שלא כולם יקחו אותה?
חי ארנברג
משרד הלקיטה והסוכנות צריכים להשיב על השאלה מדוע זה מוכנס קימסגרת ההסדר.

עידוד אינה מנהלת מדיניות, אלא מבצעת פעולות בהתאם להנחיות.
היו"ר מי קליינר
האם הסידור הקיים אינו מקשה עליכם בעידוד? בעבר טיפלתם במספר קטן של

עולים, ואילו היום, לשמחת כולנו, המספר הרבה יותר גדול. האם אינכם מעוניינים

בכר שיורידו מכם את העומס של 100 אלף עולים שכל אחד מהם בא אליכם כדי לקבל

הלוואה של 450 שקל, עם ערבים ובתנאי ההחזר הקיימים?

חי ארנברג!

לא כל העולים באים בענין זה. מי מהם שרוצה לקבל הלוואה בזאת, בא. כולם

יודעים על האפשרות הזאת, אבל לא כולם מנצלים זאת בשלב ראשון, כי האפשרות לקבל

את ההלוואה הזאת עומדת להם כל הזמן. בשלב הראשון מנצלים זאת לא יותר מ-10%

מהעולים. אגב, עידור התאימה את עצמה לממדי העלייה, לפי הוראות הסוכנות

היהודית, וקיבלה עובדים חדשים עולים מברית המועצות.

יי בייליז!

מה הוא מרכיב הסבסוד בהלוואה הזאת?

חי ארנברג!

הממשלה נותנת הלוואות בתנאים אחרים, והסוכנות נותנת הלוואות בתנאים

אחרים. הסוכנות נותנת הלוואה צמודה למדד בלי ריבית. אם ההלוואה היא לשנתיים,

למשל, אז הסבסוד אינו גדול.

אי פלבר;

מרכיב הסבסוד בהלוואות של עידוד הוא בין 45% עד 50%.

יי בייליז!

זאת אומרת שאם היו מובסיפים עוד 200 שקל לסל הקליטה, הבעיה היתה נפתרת.
ח' ארנברג
בעניו זה צריו לפנות אל אלה שנותנים את הכסף.

מי שמר!

דנים עכשיו בהצעה להפוך את זה למענק, בגלל הסיפורים על הסבסוד וכמה זה

עולה.
אי 5לבר
דרך מי תעביר את המענק?

מי שמר;

ברגע שזה יהיה מענק זה יכול לבוא מקרן שתימצא במשרד הקליטה או בסוכנות

היהודית.

ברשותכם אחזור על סיפור החתימה. הממשלה לא יכולה לקבל מענק אמריקאי, אלא

גוף פרטי צריך לקבל אותו. אנחנו הפכנו הגוף הפרטי הזה המטהר את השרץ. נסינו

לעשות את זה לגבי עובדים סוציאליים. הלהץ על העובדים הסוציאליים הוא עצום

ואיננו יכולים לקלוט עובדים סוציאליים מבין העולים. יש לנו תקנים פנויים,

אנחנו מוכנים לקלוט עולים חדשים ואיננו מצליחים. המקצוע הזה אינו קיים ברוסיה.

אנחנו רוצים לקלוט, ולא יכולים. זה הסיפור של אותם 17 פקידים או 11 פקידים,

בהתאם לצורך. ברגע שנוכל, נשחרר אותם. אנחנו גם מזיזים אותם ממקום אחר למקום

שני.

באשר לדסקים, הם קיימים. בעולה מברית המועצות אינו זהה לטיפול שמקבל עולה

מארצות הברית או ממדינה אחרת בעולם החופשי, שבו מטפלים בפינצטה מהרגע שבו הוא

מתחיל להרהר על עלייה. העולה מגיע לדסק

הדסקים קיימים. אין אותו טיפול אינדיבידואלי בעולה מברית המועצות או

מארצות הברית ומארצות העולם החופשי שבו מטפלים בפינצטה מהרגע שבו הוא מתחיל

להרהר על עלייה. הדסק למזרח אירופה או ברית המועצות מעסיק כ-100 אנשים למתן

אינפורמציה לעולים ולליווי, תפקיד דומה מאד לתפקידו של מטפל משרד הקליטה העושה

זאת כנ"ל.

מי הורביץ!

רציתי להתייחס לשאלה על 450 שקל הלוואה להתארגנות ראשונית. הדיון באוצר

התקיים, והייתי נוכה בו, והיו לנו נתונים סטטיסטיים המצביעים על כך שלא כל

עולה רצה לקחת הלוואה כזאת. הדיון נסוב סביב השאלה במה אנשים ירצו לקחת הלוואה

כזאת. אבל אם מדובר במענק, אז ברור שכולם ירצו לקבל את המענק. וכיוון שזה כרוך

בתקציב גדול הורידו את זה מהפרק, והשאירו את זה בתור הלוואה. ברור שההלוואה

הזו רק מכבידה עלינו ומקשה על עבודתנו. לתת את זה כמענק לכל אחד, או כהלוואה

לחלק מהעולים, זו שאלה שצריך להכריע בה.
היו"ר מי קליינר
אני חושב שאחת ההמלצות שלנו תהיה שמדי פעם נשמע מה עשיתם בנושא

הביורוקרטיה, כי זה אכן אחד התפקידים שלנו כוועדה פרלמנטרית. יחד עם זאת . אני

חייב לציין שמגיעה לכם ברכה על שהתחלתם סוף סוף ללכת בדרך הנראית לי טובה

ונכונה, גם אם בשלב זה אינכם עושים את כל הדרך. מה שאתם מתכוננים לעשות החל

מה-1 ביולי זו אכן מהפכה ממש, וחבל רק שאינה מקיפה את כולם.



כאשר התחלנו לדבר על הצורך בחוק לקליטת העלייה נופפו לנו אנשי הסוכנות

בדנל האמריקאי, והוא נשאר בעינינו תעלומה שאין לנו בלים לבדוק אותה. אולי בדאי

שנזמין לאחת הישיבות הקרובות של הוועדה את האמריקאים בדי לשמוע מהם דברים

ברורים, ובן נם את היועץ המשפטי של הסוכנות, ואז הראש היהודי ימציא לנו

פטנטים.

הלוואה של 450 שקל לסידור ראשוני נראית לי מצחיקה ממש, ואין זה משנה אם

יש המציעים לבטל אותה בכלל, ואם יש המציעים להפוך אותה, או חלק ממנה, למענק.

או שחושבים העולים זקוקים לתוספת הזאת, או שחושבים שאינם זקוקים לה. במצב

הנוכחי העולה מקבל את הסכומים הנדולים ישירות לחשבונו בבנק, ובשביל לקבל סכום

קטן יחסית כזה מחייבים אותו לרוץ לבנק, לנייס ערבים וכוי. לדעתי צריך לעשות

עוד מאמץ ולהתמודד עם הנושא הזה. אני חושב שזח נם ישרת את עידוד מבחינת

ההתייעלות שלו.

המערכת לא צריכה להיות חשופה להתקפה שאי אפשר להסביר אותה לחברי הכנסת

ואף לא לציבור, ותמיר ייתפסו בזה. אני חושש שכל המהפכה וההתייעלות של המערכת

עלולים להיכשל בנלל אותם 450 שקל.

אני מבין שיהיו עוד מספר תשלומים שעד היום לא שמענו עליהם, ששבנינם

יצטרכו העולים ללכת אל לשכות משרד הקליטה שבהם יש שני פקידים ועובד סוציאלי,

או שני עובדים סוציאליים ופקיד אחד, או רופא שעשה הסבה לעבודה סוציאלית, וחבל

שזה בך.

אני חושב שעשינו את הצעד הראשון, ואני מקווה שכל הגורמים יעשו מאמץ

ויצערו צעדים נוספים, מה גם שאני מבין שתהיה פנייה של הסוכנות היהודית

לרוויזיה כוללת לגבי השתפותהת בסל הקליטה. אני מבין שמדברים על 25% או 20%

במקום 50%. בשבוע הבא יהיה כאן מנדל קפלן ונוכל לקבל ממנו פרטים בענין זה.

בצד הברכה אנחנו צריכים לקבוע בצער שעדיין צריכים לנקוט בצעדים נוספים

בנושא הקשה של הבודדים, המחייב מאמץ נוסף. אומרים שלסוכנות אין התחייבות לשלם
לבודדים, אבל לסוכנות יש מחשב
ואילו למשרד הקליטה, שיש לו התחייבות לשלם

לבודדים, אין עדיין מחשב. אז אולי אפשר להגיע להסדר ביניים זמני עם הסוכנות

שהיא תשלם לבודדים, וההתחשבות תיעשה בהמשך.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:40)

קוד המקור של הנתונים