ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 19/06/1990

קליטת עולים בתנועה הקיבוצית

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 91

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, כ"ו בסיון התש"ן (19 ביוני 1990). שעה 00;13
נכחו
חברי הוועדה;

מי קליינר - היו"ר

נ' ארד

י . ביילין

ע' ברעם

ח' פורת

י' צידון

ג' שפט

י' שפרינצק

מוזמנים;

חי מרום

חי אורון

עי סולודר

אי לפידות - מנכ"ל משרד הקליטה

יי מרגלית - מנהל המינהל לבנייה כפרית, משרד השיכון והבינוי

א' פלבר - רפרנט קליטה משרד האוצר

אי גורדון - ראש מחלקת עליה, הסוכנות היהודית

אי פינס - סמנכ"ל מחלקת העלית, הסוכנת היהודית

י י סימון - משנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

די הלמן - מזכיר פנים תקיים

עי רבין - מזכיר הקיבוץ הארצי

שי חבר - דובר הקיבוץ הארצי

א קרול - מזכיר הקיבוץ הדתי - -

אי סט - יו"ר "בית ראשון במולדת"

ג' קסטל - רכז "בית ראשון במולדת"

מי שוק - רכז "בית ראשון במולדת"

מזכירת הוועדה(בפועל); י' נקר

קצרנית; ש' צהר

סדר היום; קליטת עולים בתנועה הקיבוצית.



קליטת עולים בתנועה הקיבוצית.

היו"ר מי קליינר;

אני פותח את הישיבה. הנושא שעל סדר היום שלנו: קליטת עולים בתנועה הקיבוצית,

על פי בקשתו של חבר-הכנסת חגי מרום.

במצבנו הנוכחי אנחנו חייבים לנצל כל אפשרות קיימת לקליטת העולים, הו בקליטה

זמנית והן בקליטת קבע. אנחנו צועדים לקראת מצוקה הולכת ומחריפה בנדון. מהצורה

שבה הועלה נושא קליטת העולים בתנועה הקיבוצית מתקבלת תמונה קצת תמוהה, ולכן

זימנו לכאן היום את כל גורמים הקשרים בנושא הזה כדי להבהיר את התמונה.

מאחר וחבר הכנסת חגי יזם את העלאת הנושא הזה דיון בוועדה, הוא יעלה בפנינו את

הנושא.

ח' מירום;

אסור שהנושא של "בית ראשון במולדת" ישאר בקונטקסט שבו הועלה בשבועות האחרונים

באמצעי התקשורת. מצאתי לנכון לחשוף אותו ציבורית מפני שאצל ראשי התנועות

הקיבוציות היתה תחושה שבמשרד הקליטה אין כביכול התלהבות גדולה מן התכנית של

"ביתר אשון במולדת" כפי שהוצגה.

הואיל ונאמר כבר מה שנאמר בנדון בעתונות הכתובה, וגם בטלוויזיה על ידי מר

לפידות ועל-ידי, נדמה לי כי מן הראוי שהדיון היום לא יסוב סביב השאלות אם המשרד

נחשד בכך שאינו מעוניין בתכנית הזאת בגלל הספקבאשר לכשרות המטבחים בתנועה

הקיבוצית. אני מציע להשאיר את הוויכוח הזה בצד. מר לפידות הגיב בשם המשרד,

ותגובתו מקובלת עלי, ואני מקווה שהוא משקף את המדיניות שהמשרד נוהג בה.

רציתי שהדיון כאן יסוב סביב התכנית של התנועות הקיבוציות כתנועה שמעוניינת

ליטול חלק במפעל קליטת העליה, שיש לה תפוסה מסויימת של דיור שהיא יכולה להעמיד

לרשות העולים, בהיותה קהילה שמסוגלת להשתתף במפעל קליטת העליה, מעבר לדיור שהיא

יכולה להעמיד למטרה הזו, באמצעות אולפנים ומערכת התנדבותית של אנשים שמוכנים

לעסוק בזה.

נמצאים כאן היום מזכירי שלוש התנועות הקיבוציות וכל החברים העוסקים בשליחות

הזאת בתנועותיהם, שעיצבו את התכנית הזאת כתכנית קליטה ראשונית, ומן הראוי להציג

את התכנית הזאת בפני חברי הוועדה והגורמים הנוספים המשתתפים בשיבה זו. אין

לראות את התכנית הזאת ככזה ראה וקדש. אפשר להכניס בה שינויים, כי יתכן ויש בה

דרישות כאלה ואחרות שהמדינה תתקשה לעמוד בהן. כל הדברים האלה יתבררו בהמשך הדיון

כאן.

אני מודה ליושב ראש הוועדה על שמצא לנחוץ לזמן תוך זמן קצר כל כך את הישיבה

הזאת. אני מודה גם למר אורי גורדון ולמנכ"ל משרד הקליטה שבאו להשתתף אתנו בדיון

הזה, כי חשוב מאד למצוא את הדרך להזיז את הענין הזה קדימה. אנחנו סבורים שחלף זמן

ארוך מדי מאז הוגשה התכנית "בית ראשון במולדת" ועד היום, וטרם חלה תזוזה בנדון.
היו"ר מי קליינר
אני חושב שהגישה שהציג חבר-הכנסת מרום היא נכונה, כיוון שהמטרה שלנו כאן היא

מעשית. מה שבדרך כלל מנחה אותנו זו התחושבה של חרום שלא הצלחנו לשדר אותה בצורה

מספיקת אל הציבור, ולקבל החלטות בהתאם. מדינת ישראל הולכת לקראת מצוקה נוראית של

דירות. וזו גם הסיבה שבגללה פניתי היום במכתב אל שר הפנים ובקשתי ו לעשות דבר

חריג ולהתיר לראש עירית חיפה להשכיר 20 דירות פנויות שישנן בבניין מסויים, אחרי

שבמשך שנים אסר משרד הפנים, ובצדק, את השכרתן בשל חריגות בנייה שנעשו בזמנו באותו

בנין. היום זו עובדה קיימת, ובוודאי שלא יהרסו את הדירות האלה, בנות 120 ממ"ר כל

אחת, הנמצאות בקומת הקרקע בבנין רב קומות, ולא יתכן להשאיר אותן ריקות מבלי

להשכיר אותן.



נתקלנו בנושא של קליטה זמנית או קליטת קבע בקיבוצים בהקשר לשער הנגב,

כאשר דובר באפשרות לקלוט עולים מארגנטינה בסביבה תומכת, ודובר בסך הכל ב-42

יחידות, והתעוררו אז בעיות חוקיות וביורוקרטיות אצל האוצר והסוכנות היהודית

שלא הצליחו לגמור ביניהם את הענין.

היום אנחנו דנים בענין בקנה מידה הרבה יותר גדול. ואין לי ספק שבסופו של

דבר נזדקק לכל קורת גג מצויה, גם אם היא רעועה וגם אם היא זקוקה לשיפוץ. לכן

אין טעם לחזור ולדבר על אפשרויות הקליטה המצויות היום, כי הדברים ידועים

ומקובלים, וכדאי לנסות להתמקד בבעיות העומדות בדרך למימוש ההצעה שלפנינו.

מאחר ומר סט מנסה לקדם את הנושא של "בית ראשון במולדת" מטעם התנועות

הקיבוציות נבקש ממנו למסור לנו כמה דברי רקע, וכן פירוט הקשיים העומדים בדרך

למימוש התכנית.

בנייר שהעבשרנו בין חברי הוועדה אנחנו מפרטים את עיקרי התבנית שלנו.

בעיות העיקירות שלנו הן בעיות הקשורות באפשרות שלנו ליצור שר עם העולים. בנושא

הזה לא מקובלים עלי הדברים שאמר מר לפידות בתקשורת, כי הבעיה למעשה איננה

פורמלית אם משרד הקליטה מאשפר לסקטור זה או אחר להיפגש עם עולים.

אנחנו לא סקטור מפלגתי, אלא סקטור התיישבותי מקובל בארץ, שמעמיד מספר

מסויים של דירות קיימות, וכן כלים נוספים שלו, לצורך קליטת העלייה. השאלה היא

אם הגורמים המטפלים בקליטת העלייה אכן מחפשים כל דרך אפשרית כדי לעזור ולסייע

לקליטה. אני רוצה להבהיר שאנחנו לא מדברים על קליטה בתוך הסקטור ההתיישבותי,

אלא על הדרך שבה הסקטור הזה יעמיד לרשות העולים למשך חצי שנה את מה שהוא יכול
להציע להם, כמו
שיכון, בית חם ותומך, לימוד השפה העברית ואפשרות נוחה לחפש

במשך הזמן הזה עבודה ודיור בארץ.

לכל אורך הדרך נתקלנו בחוסר הבנה של המצב ושל הצעתנו, ולא רק מצד משרד

הקליטה. אני מציג כאן אפשרות אחת לקליטתו של העולה בקיבוצים במסגרת "בית ראשון

במולדת", והשאלה היא איך אנחנו יכולים לחשוף את התכנית הזאת בפני העולים.

אחד הנושאים שהועלו על ידינו, ונענה בשלילה, מתייחס למידת האחריות שיגלו

המוסדות במקרה וניקלע למצב שבשל חוסר דיור או בשל חוסר עבודה בארץ, או מפני

שהעולים ימצאו שהבית הקיבוצי נותן להם הגנה טובה ולכן נוח להם להשאר בו, כפי

שאמנם כבר קרה בעבר כאשר אנשים נתקעו בתוך הקיבוצים ולא היו מוכנים לפנותם.

חשוב לנו לדעת שהמוסדות מוכנים לקחת על עצמם את האחריות לסייע בידינו לפנות את

העולים האלה עם תום התקופה המוסכמת, שיכולה להיות חצי שנה או שנה, הכל בהתאם

למוסכם, ולהעביר אותם למקום מגורים אחר.

במצבה הכלכלי הנוכחי אין התנועה הקיבוצית מסוגלת לשפץ על חשבונה אף לא

מחצית הדירות הריקות שברשותה, והדורשות שיפוץ, לפני שתוכל להעמיד אותן לרשות

העולים. ביקשנו סיוע לנושא זה, ולא קיבלנו. ההצעה שהוצעה לנו היתה שהקיבוצים

יממנו את זה על-ידי הלוואה לשנתיים. אבל הקיבוצים לא יכולים לעמוד היום בנטל

הכלכלי הזה.

היו"ר מי קליינר.

האם ערכתם סקר לגבי רמת השיפוץ הדרושה בדירות אלו?
אי סט
במסגרת הסקר שערכנו איתרנו כ-800 יחידות דיור של 40 ממ"ר, כאשר אולי 10%

מהדירות האלה הן קצת יותר גדולות. מחצית הדירות דורשות שיפוץ בהוצאה שבין 3000

ל10,000 ש"ח לדירה.



אחרי שקיבלנו תשובה שלילית אימצנו את המחשבה שקורם בל צריך לקלוט, ואחרי

שנקלוט כמה מאות עולים נחדש את הבקשה שלנו לעזרה בשי3וץ הדירות.

היו"ר מי קליינר;

על איזה בטיס הצעתם לעשות את השיפוץ?
א' סט
מענק. ביקשנו לקבל מענק לצלורך השיפוץ הספציפי הזה.

היום בבר ברור שבקיבוצים ישנה היכולת לקלוט הרבה מעבר לאותה כמות מקרית

של דירות שמצויות בקיבוצים, של אותן 800 יחידות דיור למשפחות, וכ-500 יחידות

לאלף רווקים, באשר שני רווקים יתחלקו ביחידת דיור של חדר. זה ההיקף שאיתרנו

בסקר שעשינו בסוף שנה שעברה, ובינואר מסרנו על כך למוסדות. בקיבוצים יש היום

יכולת הרבה יותר נדולה לשמש רמפה לקליטה במידה והם יקבלו שיכון. הכוונה להצבתם

של 20 עד 30 מבנים יבילים בכל קיבוץ שיכול להתמודד עם הנושא הזה, וישנם 40 עד

60 קיבוצים נדולים כאלה שאין בהם אף יחידת שיכון ריקה, אבל הם יכולים לטפל ב-

20 עד 30 משפחות.

הצבתם המהירה של מבנים יבילים בקיבוצים האלה תאפשר מתן תשובה מהירה וטובה

לקליטה ראשונית של עולים, בנלל תשתית השירותים הקיימת בקיבוצים, בגלל החברה

התומכתוכו'.

בנוסף לזה אפשר ללכת בכיוון של בנייה בנוסח של שער הנגב. שם דובר על

שיפוץ 42 יחידות והפיכתן ליחידות המתאימות למגורי משפחות. נכון ששם דובר על

קליטת קבע, אבל אין שום סיבה לכך שלפתרוןכזה לא יכול לשמש גם פתרון לבעיה של

קליטה זמנית. באותה שיטה בדיוק אתה יכול לטפל היום גם בקליטה זמנית של עולים,

במספר רב של מחזורים.

800 הדירות המצויות בקיבוצים והדורשות שיפוץ מתיאמות למשפחות בנות 4

נפשות שצריכות לגור בהן חצי שנה ואולי שנה. 4 נפשות לא יכולות להתגורר במבנה

של 40 ממ"ר לאורך זמן, ולכן כל התכנית שלנו מוגלבת לייבית ראשון במולדת" בשיכון

שאינו מתאים למגורים ממושכים.

נושא האולפנים בקיבוצים קשור יותר לסוכנות, ואני שמח שאנשי הסוכנות

נמצאים כאן היום. הנושא הזה הועלה על ידינו. לפני כ-10 שנים היו 70 אולפנים

בתנועה הקיבוצית. הם נסגרו מחוסר מועמדים, כי העלייה נפסקה כמעט; והם נסגרו

גם מסיבות כלכליו. היום מצויים בקיבוצים 30 אולפנים, והקיבוצים מוכנים לפתוח

עוד אולפנים, אלא שהם לא מסוגלים לעמוד בעלויות הנדרשות כיום. הפנייה שלנו אל

הסוכנות בענין זה לא קיבלה תשובה הולמת.
היו"ר מי קליינר
לאלו עלויות אתה מתכוון.

אי סט;

לאולפן יכ כמובן הוצאות על אוכל, מגורים, לימודים וכיו"ב הוצאות. לעומת

זה ישנה גם הכנסה מגורם העבודה, כי האנשים עובדים חצי יום בקיבוץ, וכמו גם

הכנסה מסויימת מטעם הסוכנות. בשני גורמי ההכנסה האלה אין כדי לכסות את כל

ההוצאות, ובמצב הנוכחי של הקיבוצים אין הם מסוגלים לכסות את ההפרש. הפנייה

שלנו אל הסוכונת בענין זה לא קיבלה תשובה הולמת.



היו"ר מי קליינר!

דיברת על 800 יחידות למשפחה, ועל 500 יחידות לבודדים. כשאתה מדבר על

פוטנציאל לקליטת אלף בודדים, אתה מדבר על 500 יחידות הדיור לרווקים שציינת?

אי סט;

על חלק מחן. חלק מהיחידות מאוכלסות היום על ידי מתנדבים מחו"ל ועל ידי

גורמים אחרים שנשמח להחליפם בעולים. האפשורת לפתוח היום עוד , 20 או יותר

אולפנים קיימת בהחלט, ואפילו במהירות, במידה ויהיה פתרון בלבלי לנושא שהעלינו.

דחינו לעוד שלושה חודשים בקשות של 300 איש שביקשו להתקבל לאולפנים

בקיבוצים, ובאותו זמן עם ישראל מחזיק אותם בדמי קיום, בסף שבו ניחן היה לפתור

את הבעיה הבלכלית של האולפנים שעליהם אני מדבר.

בנייר שלפניכם יש גם פרק המוקדש להשתלבות שלנו בנושא עידוד העלייה. אריה

קרול, מורי ורבי בנושא הזה, ואנכי היינו עסוקים במשך הרבה שנים בנושא הזה

בשירות המדינה. אנחנו חושבים שאם התנועה הקיבוצית תוכר היום כמסגרת

"מוניציפלית" ויתאפשר לה להציג את נושא הקליטה בקיבוצים, בעיקר במסגרת "בית

ראשון במולדת", בפני עולים בפוטנציה בברית המועצות, בנמלי המעבר ובתנב"ג,

אנחנו נשתלב במסגרת השליחויות הנעשות היום על ידי הסוכנות או על ידי הממשלה,

לצורר הצגת האופציה של קליטה בקיבוצים, שאמנם לא מכסה תא כל העולים ם לישראל,

אבל יש בה פתרון לאלפים רבים של עולים, ואין לזלזל בה כלל וכלל.

אם יימצאו פתרונות לשיכונים המורחבים יותר, לא רק במסגרת "בית ראשון

במולדת", תוכלהתנועה הקיבוצית במצב חירום לתת תשובה ל-2,500 משפחות עולים

ולמספר כפול של צעירים, ואז היא תנצל את כל הכלים שיש לה. בלא זח היא נשארת

מוגבלת למספר שהוזכר פה, של 800 יחידות למשפחות ו-500 יחידות לאלף צעירים.

כאדם שליווה כל המזן את הנושא הזה אני חושב שכל הגורמים שעסקו בענין זה

עד עכשיו לא הניבו תוצאות. במסמר אני מכנה זאת בשם סחבת. למרות שהועלו הצעות.

לא ניתנו הפתרונות שאפשר היה לתיתן. אחרי מספר חודשים יצא האוצר עם תכנית, ואף

שלא היתה התכנית בה רצינו קיבלנו אותה. זה עבר למשרד הקליטה, שאזורי עוד מספר

חודשים גיבש תכנית והכין אותה להפצה. ואז הופיע כבוד שר הקליטה והטיל ויטו,

ולמרות הדברים שאמר כאן היום מר לפידות אי אפשר להתחיל היום בעבודזו-
א' לפידות
היכן הופיע השר?

אי סט;

הכית אותי.. אני יודע שהחלטות פנימיות של המשרד, אחרי שאתה הוצאת בפברואר

הנחיות מסויימות, לא יצאי לפועל על פי הוראה של השר מסוף חודש מאי. אני לא

יודע בדיוק איפה השר הופיע.

אנחנו התחלנו בקליטה, וכבר קלטנו מספר עשרות משפחות עולים על אף

המוסדות, ולא בעזרת המוסדות, ואנחנו מבקשים מהפורום הנובחי שינקוט בכל דרך

אקטיבית אפשר לסייע לנו לסייע לקליטה.

ני אדרו!

אני מבקשת מכם לדבר כאן בצורה נלויה ולהניח את כל האמת על השולחן.
אי קרול
אני מברר את ועדת העלייה על שזכינו לכך שהוקם מטה שריםש לאומיים לענין

קליטת העלייה, רבר שלפי דעתי צריך היה להקימו לפני שנה או לפני שנה והצי. אני

מקווה מאר שהמטה הזה לא יתחיל לרבר, להצהיר הצהרות ולכתוב תכניות, אלא יתחיל

לבצע בשטח ויתחיל לעשות בל מאמץ בכדי לחסל את הפיגור הנוראי בכוננות-על לקליטת

העלייה.

בקליטה אין פוליטיקה וכולם מאוחרים ברצון להרתם למאמץ הלאומי. את הדברים

האלה שמענו פעמים רבות במשך השנה האחרונה מחברנו אורי גורון בכל הופעה שלו

ובדברים שכתב. אני מקווה שעל אף העובדה שיש לנו ממשלה צרה ולא הסרות לנו

בעיות, שאכן כך הדבר יהיה.

כתוצאה מהמשאלה הצנועה הזאת צריך עכשיו ללכד כל פירור קטן וגדול של

עשייה, של קידום, של הרחבת המענל של קולטי העלייה. התנועה הקיבוצית הקטנטונת

הזאת, לא עשתה כל כך הרבה בשביל הארץ הזאת, לא הצליחה במשך למעלה מחצי שנה

להיפגש עם כבוד שר הקליטה. זו עובדה. אני מוכן להציג בפניכם את המכתב ואת

התאריך בו נכתב, וכן את התשובה על המכתב הזה, שאין לשר זמן. קצב הבנייה הוא כל

כך גדול, העשייה היא כל כך אדירה שאין לשר זמן לפגוש את נציגי התנועה

הקיבוצית. מאחר ויש היום מטה לאומי, אני משוכנע שבעקבות קריאה טלפונית אחת הוא

יבוא אלינו וירצה לשמוע מה אנחנו מציעים. זו הכרזה לא פוליטית, כי אני לא איש

פוליטי.

אני רוצה לספר לכם בצורה חד משמעית מה אנחנו מציעים.א נחנו לא מציעים

מתנדבים יקלטו עלייה. אנחנו לא מדברים על מה שעושים אחרים, ואיננו מדברים על

הקליטה הישירה שלפיה העולים מבלים הרבה מאד שעות בעמידה בתור כדי למצוא את

לפקיד העלייה שיחתום של שיק עבורם. אנחנו מדברים על דרך פשוטה ביותר שבה אנחנו

מתכוננים לפעול. אנחנו פותחים את הבית שלנו בפני העולים, בלי הצורך להזדקק

לפקידים, בלי הצורך לעמוד עוד בתורים. אנחנו פותחים את הלב שלנו ואת הבית

שלנו בפני העולים, וזה כולל את בית הילדים, את חדר האוכל, את החצר ואת כל מה

שיש לנו. אנחנו פותחים בפניהם את הבית האמיתי. את התכנית הראשונה שלנו בנושא

הזה שלחנו ב-21 באוגוסט 1989, וזה מתועד בכתובים.

אנחנו אומרים שהתנועה הקיבוצית בהשקעה מינימלית של עם ישראל, כי מה

שישקיעו בצורות אחרות אין שום דמיון מבחינה כלכלית. התנועה הקיבוצית יכולה

לקלוט במסגרת של מעבר, לפי דבירו של איתן סט 2,500 משפחות, שלמעשה הן 5000

משפחות לשנה, כי מדובר במחזור של 2500 משפחות לחצי שנה.

אנחנו אומרים, ויכולים גם להוכיח, שבהשקעה קטנה בהרבה מזו שמשקיעה המדינה

בצורות אחרות שונות בקליטה של עולים, יכולה התנועה הקיבוצית לקלוט במסגרת של

מעבר 5,000 משפחות עולים בשנה. איתן סט דיבר על 2,500 משפחות, אבל מאחר ומדובר

במחזור של 6 חודשים ברור שבמהלך השנה מדובר למעשה ב-5,000 משפחות עולים.

אנחנו מסוגלים להפעיל 100 אולפני עבודה, ללא שום מאמץ, המקיפים 4000 איש

בכל מחזור,, 8000 איש בשני מחזורים. ועוד 500 בודדים, שהם 1000 איש בשנה. זה

מספר לא מבוטל כלל וכלל. בשנת 1973 עשינו סקר אמינות של היהודים בברית המועות

כדי למצוא למי הם מאמינים. דובר בסולם של 10 נקודות. מובן שהסוכנות היהודית

היתה במקום העשירי. הממשלה במקום תשיעי. במקום ראשון היו הקרובים; במקום

השני - קרובים; במקום השלישי - ידידים.

לסיפורים של 10,000 העולים שייקלטו בתנועה הקיבוצית על הלב הפתוח שבו

קיבלו אותם יהיה הד עצום בקרב היהודים בברית המועצות, וכן גם לסיפורים שלהם על

המתרחש כאן. זה לא יהיה אותו הד שיהיה לסיפורו של העולה שמגיע בשעה 5 בבוקר

לפיתחו של בנק איגוד בחיפה וקיבל מספר 228 בתור, עם כל המשתמע מזה.



אנחנו רוצים שתצא מכאן החלטה שתחייב את משרד הקליטה ואת הסוכנות היהודית

לנצל מהר את ההזדמנות האדירה הזאת לתרום משהו חיובי, אמנם לא גדול, לקליטתם

של 15 עד 20 אלף עולים, דכר שיהיו לו תוצאות חיוביות גם כאן בארץ וגם שם

בברית המועצות.
היו"ר מי קליינר
טוב לשמוע את הרוח הזו של הדברים, אף שלדעתי אין ויכוח ואין חילוקי על

המהות ועל הצורך לקלוט עולים בכל מקום, כולל הקיבוצים. השאלה היא שאלה

ביצועית, שאלה ישומית. ישנם שלושה שלבים של קליטה. אתחיל בקליטה זמנית,

הנעשית במסנרת קליטה ישירה. לדעתי אנהנו עוברים למצב של חירום בקליטה הזמנית,

ואם אתם אנשי הקיבוצים אל הייתם באים עם ההצעה שלכם, משרד הקליטה היה פונה

אליכם בעוד מספר חודשים והיה מבקש מכם לתת למשרד את הצימרים, שאתם משכירים

לאחרונה לתיירים, לקליטת העולים.

בעיית השיבוצים זו בעיה טכנית בפני עצמה, ואני תמה על שנציגי משרד השיכון

אינם כאן. אנחנו יודעים שמשרד השיכון היה מוכן לשפץ את הדירות בשער הנגב מפני

שהיה מדובר בקליטת קבע במקום הזה. נראה לי שיש למדינה בעיה טכנית מסויימת בקשר

לשיפוץ דירות לצורף קליטה זמנית בלבד. אבל אני מניח שבסופו של דבר הקיבוצים

ירצו ללכת נם לקליטת קבע, ולא להתמקד בקליטה זמנית בלבד. קבוצת יבנה למשל

החליטה לבנות 12 יחידות על מנת לקלוט עולים, ואני יודע מה השיקולים שלה להליכה

לקליטה זמנית. שאלתי מדוע אינם הולכים לקליטת קבע, שהרי הרבה יותר קל לקבל

תמיכה של המוסדות לקליטת קבע.

פוטנציאל הקליטה בהתישבות לא נוצל עד כה. ראשית, מפני שכל עוד הקליטה

הישירה פעלה בסדר לא הורגש הצורך בזה; שנית, בנלל הקושי במציאת הטכניקה

לקליטה הזאת. אני חושב שהטכניקה המתאימה תימצא עד מהרה, מפני שפשוט לא תהיה

ברירה.

אני חושב שנם אם יביאו ארצה בתים מוכנים תתעורר השאלה היכן להעמיד אותם,

מפני שצריך להעמיד אותם במקום בו יש תשתיות מתאימות. התשתית בכל אחד מהקיבוצים

שמסונלים לקלוט עולים תוכל לשמש למעלה מ-25 יחידות. אני מאמין שאחרי שימצו את

הקיבוצים בענין זה יעמידו יחידות דיור גם ליד מחנות צבא, נם כן בנלל התשתיות

הקיימות במקומות אלה. אני לא נבהל מהבעיה העקרונית, ואני רואה בישיבה הזו

מאמץ משותף של כל הנורמים הנוכחים כאן כדי למצוא את הטכניקה ההולמת לביצוע

המשימה.

אחד התפקידים שהסוכנות היהודית מילאה בעבר היה לגשר בין הכללים שיש

לממשלה לבין הרצון לסייע למגזרים מסויימים, כולל ההתישבות העובדת. אולי יוכל

מר גורדון למסור לנו מה כיום מקומה של הסוכנות היום בתמונה הזאת.
אי גורדון
מיותר לציין שאני רואה בתכנית "בית ראשון במולדת" תכנית אמיתית, ריאלית,

ולא איזה קשקוש חולמני. ראיתי איך לאט לאט נובשה התכנית. היא התחילה במחשבה,

היא גובשה לתכנית ריאלית, ומיותר לציין שאני תומך בה. מאות עולים נמצאים

באולפנים בקיבוצים. אלפי עולים ביקרו בחנים בקיבוצים השונים, ומכל זווית ראייה

של קליטה נכונה אני מחייב את הענין.

באתי לכאן היום גם כאיש בשורה, מבחינה מסויימת. אבל לפני שאמסור את

הבשורה אני רוצה להסביר תא הענין כי הוא מסובך מבחינת הסוכנות היהודית. ברגע

שעברנו לקליטה ישירה, שעם יד על הלב אני יכול להגיד שעד היום זו הצלחה, למרות

הכעיות שהיא מעלה, וצריך לשמור על הפרופורציות בענין זה.



הסוכנות היהודית תמכה ותומכת ב-50% של הקליטה הישירה. מפני שהסוכנות

משקיעה כיום סכומי עתק בהבאת עולים ומטעניהם ארצה, היא החליטה שאין היא פותחת

מרכזי קליטה נוספים, ונניח לרגע הצידה את הוויכוח התיאורטי על חשיבותם של

מרכזי קליטה. כעובדה לא היה לה כסף לעשות זאת, גם אילו רצתה בזאת.
ע' ברעם
ובכל זאת כאשר תבוא לכאן בעוד חצי שנה יהיו מרכזי קליטה, והם יפעלו, כי

פשוט לא תהא ברירה.
א' גורדון
אני בטוח בזאת, אבל לא זו השאלה העומדת כרגע לדיון. אני טוען זאת בסוכנות

כבר שנה. אבל יש לנו שותפים באמריקה שבמובנים רבים הם קובעים דברים, והם לא

מבינים את הבעיה הישראלית, ואנחנו נמצאים בקונפליקטים גדולים. אתן לכם דוגמה

לדרים שאמרתי זה עתה. ישבתי היום עם אמריקאי מחבר הנאמנים, ואני מסביר לו את

הצורך לאכלס את הגליל ואת הנגב. את הצורך באיכלוס ירושלים הוא מבין, והוא

מסביר לי שאם הסוכנות תבנה במרכז הארץ בתים, וכעבור שנים לא יהיו עוד עולים,

אז לסוכנות תהיה השקעה טובה מאד, יהיה לה רכוש גדול. ש. השיקולים שלו הם

שיקולים של ביזנס.

בשל חלוקות גאוגרפיות היסטוריות הסוכנות היתה אחראית על אולפנים

בקיבוצים. אגב, במקביל ובלגל הקליטה הישירה מקו אולפנים בערים ולסוכנות אין

בהם ענין מבחינה כספית. האולפנים במרכזי הקליטה היו שייכים לסוכנות, היה לה

קשר ויש לה קשר גם עם האולפנים בקיבוצים. האולפנים בערים שייכים למשרד הקליטה

ולמשרד החינוך, אבל לא לסוכנות היהודית. ובתוך זה יש פלונטרים על פלונטרים.

בנתניה יש מרכז קליטה ובו יש אולפן, ובנתניה יש גם קליטה ישירה שלה אין

אולפן. אז לכאורה אנחנו יכולים לטעון שזה לא עניינה של הסוכנות אלא של משרד

הקליטה, אבל אני אומר שמאחר ויש לנו שם מרכז קליטה ובו יש אולפן אז שיפתחו שם

כיתות לימוד גם לעולים שבאו לנתניה בקליטה ישירה, ותתעורר השאלה מי ישלם עבור

זה. אבל הענין הזה עוד לא מוסכם בסוכנות היהודית.
ע' ברעם
האם האולפן שבמרכז הקליטה בגילה הוא רק עבור מי שגר במרכז הקליטה הזה?
אי גורדון
לומדים באולפן גם עולים הבאים מבחוץ.

נכון שקיים פוטנציאל עצום להגדלת מספר האולפנים בתנועה הקיבוצית. ואינני

צריך להסביר כאן איזו חשיבות יש לדבר הזה מכל זווית ראיה שהיא, כולל הקליטה

הרוחנית, שעליה לא מדברים משום מה.

אמרתי לכם שאני איש בשורה היום. ובכן, הסוכנות, התנועות הקיבוציות, מחלקת

העלייה ומחלקת הכספים עומדים להגיע להסכם בדבר תשלום לאולפנים בקיבוצים,

ומשמעותו הגדלה של כמעט 100% בהשוואה לעבר.
א' קרול
אולי תנקוב בסכום.
א' גורדון
זו החלטה לא פשוטה לסוכנות היהודית, משום שיש ויכוח גדול בתוך הסוכנות

היהודית אם אנחנו צריכים לתת יד לפתיחת אולפנים בתנועה הקיבוצית, או שאנחנו

צריכים לפתוח מרכזי קליטה חדשים לאתיופים שמתכוננים להגיע, 6000 בזנה זו,

והם חייבים להיות במרכזי קליטה, ואין מרכזי קליטה, והכסף מוגבלת. אף על פי כן

הלכנו להחלטה העקרונית שהזכרתי, וזה כשלעצמו הישג גדול, כי לא כולם תומכים

בדעתו של אורי גורדון ולא כולם חושבים שהוא צודק בענין הזה, ודוחפים אותי לקיר
ואומרים לי
תחליט מה אתה רוצה: מרכזי קליטה לאתיופים, או אולפנים בתנועה

הקיבוצים.

אגב, אני רוצה לומר לכם שיהיה פיצוץ גדול מאד אם יגיעו 7000 - 6000 עולים

מאתיופיה במשך השנה הזו, ואין עבורם מקום במרכזי הקליטה, והסוכנות עוד לא

החליטה על הקמת מרכזי קליטה. ומנדל קפלן מדבר על קליטה ישירה של העולים

מאתיופיה. רק זה חסר במצב המטורף הזה שבו אנחנו חיים.

יחד עם זאת יש הסכמה עקרונית בנושא הזה, והוטל על יוחנן צימון לבוא

בדברים גם עם התנועה הקיבוצית על משמעותה הקונקרטית של החלטה עקרונית כזאת.

אגב, כל 42 מרכזי הקליטה פתוחים לתנועה הקיבוצית. כלומר, אני לא מוציא מכלל

אפשרות את הצורך לעבד תכנית על פיה יובאו עולים לביקורים מסודרים בקיבוצים.

ובענין זה היתה לי פגישה עם שמואל אייל, מזכיר התנועה הקיבוצית. אני חושב שגם

הסוכנות היהודית חייבת להכנס לענין הזה, משום שזו הפעולה התרבותית שלנו במרכזי

הקליטה. אם מרכזי הקליטה פתוחים בפניכם, ואנחנו מדברים על 10,000 עולים, ואם

אנחנו הולכים להחלטה עקרונית על הגדלת מספר האולפנים לעולים חדשים בתנועה

הקיבוצית, נשאר לנו לשבת בישיבת עבודה ולראות איו עושים את זה, מה המשמעות

התקציבית של הענין ומה עושה כל אחד מאתנו כדי לקדם את שתי הנישות האלה שהן בין

נושאי הטיפול של הסוכנות היהודית.

הערתי האחרונה מתייחסת להשתלבות התנועה הקיבוצית בעידוד העלייה. בגדול

הכוונה מובנת וגם נכונה. אבל באופל מעשי, אני רוצה שיהיה מי שישלה את עצמו

כאילו הסוכנות היהודית שולטת על המצב בברית המועצות. גם לנו יש סולם עדיפויות.

ויותר ויותר נשמעים היום טענות, צודקות אולי, שאם אין די כסף בשביל שליחים

לברית המועצות יש להפסיק את השליחויות לבוסטון וללונדון. והאמינו לי שהענין לא

פשוט. כי אם אתה צריך לקבוע סדרי עדיפויות, ולי אין ספק שצריך לשלוח שליחים

לאודיה ולמינסק, לקייב ולמוסקבה, והקופה מוגבלת; ואם אתה רוצה לשלוח מורה

לעברית, נשאלת השאלה היכן חשוב יותר היום מורה לעברית: בלונדון, שיש שם פדרציה

יהודית ובתי ספר יהודיים וכו', או במוסקבה. והסוכנות היהודית נמצאת בדילמה.

הדילמה שבה נמצאת הסוכנות היהודית היא רצינית, אסביר לכם גם מדוע. אם

אנחנו עוזבים את אמריקה ואת לונדון, ובגלל מחסור תקציבי תהיינה הפעילויות

פחותות, אנחנו נעשה שגיאה גסה במגעים הציוניים שלנו עם ארצות הרווחה.

לגופו של ענין, הוקם אגף מיוחד לענין השליחויות לברית המועצות. אני חושב

שיש לממש את השתלבות התנועה הקיבוצית בקטע הזה של שליחים לברית המועצות,

שייעשו שם נפשות בבל הקשור לעלייה לארץ בנושא של "בית ראשון במולדת", של קליטה

בתנועה הקיבוצית, ואינני מדבר ברגע זה על משימות נוספות כמו הבאת צעירים לארץ

על ידי התנועה הקיבוצית ומשימות נוספות.

צריך לשבת על הנושא הזה ולדון בצורה קונקרטית על הפרטים השונים, לראות מה

התקציב העומד לרשות הנושא הזה, מי הם השליחים שאותם צריך לשלוח לשם, בשל

ידיעתם את השפה הרוסית ואת החומר, וישנם רבים שאפשר לשלוח לשם.

אני מאמין שאחרי עצרת הסוכנות תהיה התקדמות גדולה מאד גם בנושא השליחים

וגם בנושא האולפנים בתנועה הקיבוצית.



אני מציע לכם להפסיק לדבר על ביקורים של התנועה הקיבוצית בשרה התעופה בן

גוריון כאשר העולים מגיעים לשם. העולים מגיעים אחרי שהם נמצאים שלושה ימים

בררכים, הם מתים מעייפות ומבקשים להניח את ראשם. משרר הקליטה עושה עבודה גדולה

מאד בשעות הלילה המאוחרות, מחלק לעולים תעודות זהות, מסביר להם את התהליכים

השוניםוכו'. איר זה יתקבל כאשר יופיעו פתאום אנשי התנועה הקיבוצית ויגידו: אני

מאיילת השחר או ממקום אחר. לעולה לא תהיה אפילו סבלנות לשמוע אותו, כי כל מה

שהוא רוצה באותו רגע זה להתרחץ ולישון. הפגישה שלכם עם העולים צריכה להעשות

במקום אחר, וצריו לבדוק איו ניתן לעשות זאת. מקום מקום ברור שדה התעופה בשעת

לילה מאוחרת איננו המקום המתאים לזה.
חי מירום
מה בכל זאת הבשורה שלו, מר גורדון.

אי גורדון;

ההסכמה בדבר קיום אולפנים לעולים בתנועה הקיבוצית זו הבשורה.
היו"ר מי קליינר
ברגע שעולה מגיע ארצה הוא מקבל חבילה כספית מסויימת. משפחה בת 4 נפשות,

למשל, זכאית להקצבה כספית של 888 שקל, הוא זכאי לקצובת דיור של קרוב ל-300

דולר, והוא זכאי לדמי אולפן. האם החבילה הזאת היתה מספקת את הקיבוץ שקולט

משפחה כזאת?

אי קרול!

בהחלט מספקת.
ש' רבין
רציתי לשמוע את ההסברים של מנכ"ל משרד הקליטה, כי אני מודה שזה מתנהל פה

כאילו הדברים לא ידועים. יש פוליטיקה בכל הענין הזה, ושלא יהיה ספק בדבר. בולט

שאין מפנים עולים לקיבוצים, ובתרגום הקונקרטי פירוש הדבר שמוציאים אותם מהחלק

היותר מאוכלס. השאלה איננה איפוא אם יש שוויון, או אין שוויון. אנחנו צריכים

להתמודד עם אנשים שבשבילם המפגש עם הקיבוצים זה מפגש עם תרבות חדשה ועם עולם

אחר, ויש להם רתיעה מפני זה. לכן, אם לא נעשה פעולת הסברה ולא נבוא אתם בדברים

והם יחששו, כפי שזה אמנם קורה,' שבבואם לקיבוץ עם מחמיצים את האפשרות להיות

בפינת דיזנגוף-ארלוזורוב, שום דבר לא יזיז אותם לכיוון שלנו.

הזכיר אריה קרול שהשר לא רצה להפגש אתנו, ובנוסף לכך אנחנו מקבלים כל

מיני תשובות שמבחינה פורמלית הן אולי נכונות אבל לא מצביעות על כו שיש צרון

והסכמה להכיר בצורו להשקיע גם בכיוון הזה, או לאפשר למישהו אחר להשקיע מאמץ.

אתן לכם דוגמה קונקרטי, שאף התפרסמה. לא ביקשנו מאף אחד עזרה כדי לארח

בחג הפסח עולים. ואכן אל התנועה הקיבוצית באו בחג הפסח למעלה מאלפיים עולים,

ולא העלינו על הדעת לבקש כסף בשביל זה. אבל מאחר ודובר בכמה קיבוצים על עולים

שצריכים להגיע מחיפה, אמרו הקיבוצים שאולי יעמיד משרד הקליטה כמה אוטובוסים

לרשות העולים האורחים. אבל גם הבר הזה לא נעשה. כאשר שאלנו אחר כו את משרד

הקליטה איך זה הם בכל זאת שילמו מיליון ו-30 אלף שקל, הם השיבו לנו: אתם לא

פניתם.
היו"ר מי קליינר
אינני מבין למי שילם משרד הקליטה סכום כזה.
עי רבין
לכל משפחה חרדית שארחה עולים בביתה בפסח.
א' לפידות
זו עלילה זדונית.
ע' רבין
הדברים התפרסמו, ואתם לא הכחשתם אותם.
אי לפידות
זו עלילה. יש גבול לעלילות שאפשר לשמוע. ספרי התקציב שלנו פתוחים בפני

האוצר.

ע' רבין;

אם אתה אומר שזה לא נכון - -
אי לפידות
אני לא צריך אפילו להגיד. האם שאלת אותי? יש גבול לעלילות. התנועה

הקיבוצית לא תיוושע מעלילות. היא תיוושע מקליטת עלייה. מדוע להעליל עלילות

כאלה? יושב כאן איש האוצר, והוא מכיר את ספר התקציב שלנו. ציבור שלם שומע

שמשפחה חרדית קיבלה כסף עבור כל אורח שארחה.
ע' רבין
יש לי טענה אליך כאיש ציבור. הדבר הזה התפרסם לא בפינה בעתון, אלא בחמישה

או ששה עתונים, ולא הכחשת אז אתה מעלת בתפקידך.
אי לפידת
הכשחתי בכל דרך שיכולתי. אבל העתונות אוהבת את הפרסומים ולא את ההכחשות.
ע' רבין
אני מתנצל אם אמנם זו הוכחש.

יש לנו פה בעיה רצינית, יש לנו קושי להתמודד עם עולים חדשים כשאנו מדברים

על קיבוץ, כי הקיבוץ בעיניהם זה קולקטיב, והם פוחדים שמתכוננים לגזול מהם שם

את כל מה שיש להם. אם למדינה אין בזה ענין, אנחנו נתמודד בדרך שלנו.

אנחנו טוענים שלמדינה יש ענין בזה, גם מבחינת הבית החם שאליו הם מתקבלים,

גם בכל הנוגע לפגישה שלהם עם התופעה ההתיישבותית שהיא זרה להם, ואינני מדבר רק

על הקיבוצים אלא על ההתיישבות לכל צורותיה בכל הארץ. היות והטענה הבסיסית היא

שזה צריך להיות ענין לאומי, היה אצלנו ויכוח סביב השאלה אם אנחנו רוצים לפתוח

את הקיבוצים בפני אנשים שלא מתכוונים כלל להיקלט בהם, על רקע הדברים שאמר פעם

בן-גוריון, שהוא בוש ונכלם להעסיק בקיבוץ אנשים שלא מתכוונים לחיות בו. בכל

זאת החלטנו שגם אם אינם מתכוונים לחיות בקיבוץ, אנחנו פותחים בפניהם את לבנו

ואת הקיבוץ שלנו כדי שיהיו שם תקופה מסויימת, יכירו את הקיבוץ, יכירו קצת את

הארץ, ילמדו את השפה ויכינו את עצמם לקראת חיים במקום שבו ירצו לחיות. אבל זה

לא הולך. אנחנו מטפלים בענין הזה כבר שנה וחצי, ודבר לא זז. זה באמת צרוף נדיר

של פוליטיקה וביורוקרטיה שהורגות את העסק ומביאים אותו לנקודת אפס. וזו נקודת

המפתח.
אי לפידות
אני חושב שנעשה כאן דבר מאד חמור, והוא חוזר על עצמו בעתונות, בתקשורת

ובישיבה הזאת, של השמעת עלילות. אני חוזר בי מהמלה הזאת, כי אני מקווה שהדברים

נאמרו בתום לב.



התנועה הקיבוצית הגישה תכנית של "בית ראשון במולדת". מבחינת משרר הקליטה

התכנית הזאת לא היתה ישומית, ולכן לא הגיעה אצלנו לדיון, כי היו שם דרישות

שלנו אין מענה עליהן, לא באשר לשיפוץ דירות, לא בפינוי העולים אחרי חצי שנה

או שנה. אנחנו לא יכולים להתחייב על הוצאת העולים. הייתי שמח אם היה לי דיור

שהייתי יכול להעביר אותם אליו, וגם יאן לי תקציב לשיפוץ דירות.
היו"ר מי קליינר
האמת היא שבעבר התחייבו להוציא אותם ממרכזי קליטה, ולא עמדו בזה.
אי לפידות
התכנית הגיעה לוועדת ביילין, ושם היא התגלגלה בחפשה מענה למספר דברים

שלמשרד הקליטה אין מענה עליהם, והכל יודעים זאת. לכן גם לא צריך לומר שהתכנית

התגלגלה אצלנו אינני יודע כמה זמן.

לאחר פרק זמן התנועה הקיבוצית נאלצה לרדת מכמה דברים יפים שבהם רצתה,

ואולי היתה גם באוצר נכונות מסויימת לבוא לקראתה.
ש' חבר
בשום שלב לא היו התניות.
אי לפידות
בשום שלב אינני יכול לבצע "בית ראשון במולדת" אם אני נדרש לשפץ דירות, אם

אני נדרש להוציא משם את העולים כעבור חצי שנה. האם יש אי הבנה בנושא הזה?
ש' חבר
לא היתה סיבה שלא ללכת עם המרכיבים שמוזכרים בתכנית. לעבוד. לא התנינו

הפעלת התכנית הזאת בשיפוצי דירות ואף לא בהוצאת העולים בעבור תקופת מסויימת.

אי לפידות!

אתם כן התניתם, ולכן הגיעה תכניתם לוועדת ביילין. היא היתה על שולחנו,

ולא על שולחן משרד הקליטה, ובצדק לא התעסקתם אתנו ולא שלהתם לנו תזכורות, מפני

שהרי ידעתם שלא בידינו הפתרונות לתכנית הזאת. יושב כאן איש האוצר ואנשים

המכירים את המנדט של משרד הקליטה ואת התקציבים שלו, מה מותר לו ומה אסור, ואין

זה נושא לוויכוח
ע' רובין
ארבעה חודשים עברו מאז סוכמו הדברים האלה, ואז זה בוטל.
אי לפידות
אחרי כל מיני פשרות וחיפוש דרכים ליישום התכנית, ב-29 לינואר השנה היתה

פנישת עבודה אתי בחדרי, ברוח טובה ובפתיחות מלאה, וסוכם שנעזור בכל מה שאנחנו

יכולים לעזור. כתוצאה מאותו דיון הוטל על צוות לגבש תכנית מעשית ונוהלים כדי

שזה יתאים לתנועה הקיבוצית, עם כמה שינויים המתחייבים מהמסגרת היהודית של

התנועה הקיבוצית, כי הבסיס היה קליטה ישירה. באמצע חודש מרס הדברים היו סופית

על גבי נייר.



בינתיים התבשרנו שפישוט סל הקליטה קודם סוף כל סוף עור וגידים, וזה שימח

אותנו מאד כי אנחנו לוחמים על זה כבר למעלה משנה. משמעות סל הקליטה היא שעולה

מקבל בשדה התעופה דמי כיס פלוס שיק ראשוני השווה כ-27% מסל הקליטה של השנה

הראשונה, אותו הוא יכול לפדות בכל סניף בנק שהוא רוצה. הוא לא צריך להניע

למשרד הקליטה או לסוכנות כדי לפדות את השיק הזה, ובעזרת השיק הזה הוא יכול

לשכור דירה.

בשלב השני הוא צריך להניע פעם אחת למשרד הקליטה ולמלא שם תופס, שבו

מופיעה בין השאר הכתובת שלו ומספר חשבונו בבנק, ומכאן ואילך סל הלקיטה זורם

לבנק שלו ללא שום מעורבות פקידותית.

בנסיבות הללו אין לנו שום אפשרות לסייע לתנועה הקיבוצית. אנחנו מנועים

מלשלוח עולים לתנועה הקיבוצית. אלא שכל עולה שיגיע לתנועה הקיבוצית זכאי, רשאי

ויכול לממש את סל הקליטה שלו. לכן אינני מבין על מה הסערה. איפה עיכב משרד

הקליטה את הקליטה בקיבוצים? עוד פעם מדברים ומדברים, אבל אנחנו לא עיכבנו זאת

בשום שלב. אלה פשוט דברים לא נכונים.

הפגישה שהתקיימה בחדרי היתה מאד עניינית. אנחנו לא נכנסנו לתמונה, כי

הדבר לא היה בידינו. הצוות שעליו הוטלה העבודה עשה זאת בשיתוף עם כל הגורמים

ואפשר ללמוד זאת מהפרוטוקולים. איפה ובמה אנחנו עיכבנו את הקליטה של עולים

בקיבוצים? אגב, אני מחזיק בידי אגרת מספר 4 של התנועה הקיבוצית, נדמה לי
שהיא האחרונה. ושם כתוב
מספר הפניות אלינו מצד העולים הבוחרים "בית ראשון

במולדת" גבוה בהרבה ממספר הקיבוצים המסוגלים לקלטם.
ש' חבר
תקרא גם את שני המשפטים הבאים. שם כתוב מטעם מה לא יכולים העולים להגיע

לקיבוצים, משום שאין פתרון לשאלת המימון. הסל הזה לא עובד במקרים האלה,

והקיבוצים לא יכולים להתמודד עם הדבר הזה ללא הכיסוי המינימלי של עלות-

היו"ר מי קליינר;

אני רוצה להבין מדוע הסל הזה לא עובד בקיבוצים.
א' פלבר
מבחינת לוח הזמים אמנם נכון שהנושא של סל הקליטה התחיל לקרום עור וגידים

בחודש מרץ, ואינני רוצה להכנס עכשיו לשאלה כמה זמן זה היה בטיפול, ובטיפולו של

מי. אבל הסל הזה לא מופעל עדיין, ואם לא יהיו הפתעות אז כל הגורמים יחתמו על

זח מחר אחר הצהרים בלשכתו של הממונה על התקציבים, וב-1 ביולי הענין יופעל.

נכון להיום אין כסף בחשבון הבנק של אף עולה. הסידור הזה עומד להתחיל

לפעול ב-1 ביולי, ואז גם לא יהיו המניעות שעליהם מדברים אנשי הקיבוצים. לפי

הסידור הקודם של סל הקליטה היתה מניעה להעביר את זה לתנועה הקיבוצית. זה דרש

הסכם נפרד. הסכם כזה גובש בתחילת דצמבר, ועזב אז את שולחנו של דר' ביילין

מוכן לעבודה של המשרדים המתאימים, ועבר לדרגי הביצוע של משרד הקליטה.

הסיכום של דרגי הביצוע הגיע למנכ"ל המשרד בתאריך שהוא ציין, ואינני יודע

מה נעשה מאז. אנחנו ראינו את זה לאחרונה בתחילת דצמבר, ומאז ואילך לא טיפלנו

בזה, כי מבחינתנו לא חשוב מה כתוב בספרים של משרד הקליטה כל עוד אינו חורג

ממסגרת חתקציב העומד לרשותו.



צודק מנכ"ל שר הקליטה באומרו שלפי סל הקליטה החדש אין לו שום דרך להעביר

כסף ישירות לקיבוצים. הוא יכול לתת כסף רק לעולים. וזו תהיה גם עמדת האוצר,

שלא לפגוע בחופש הבחירה של העולה. אם לתנועה הקיבוצית יש תביעות, והמסגרת

הזאת צריכה להיות מספיקה, משרד האוצר מוכן לבוא לקראת הקיבוצים בהכנת התשתיות

לצורך זה, בהקדמת מימון לשיפוץ מינורי של כמות מסויימת של דירות, וציוד

ראשוני בדירות האלה, דברים שהם בתחום הכסף הקטן שלא חוששים שיהיו לו השלכות

רוחב. נכון ל-1 ביולי לא תהיה למשרד הקליטה אפשרות להעביר כסף השייך לעולה לכל

גורם אחר כלשהו.
שי חבר
ולא היתה דרישה של האוצר להפעיל את התכנית הישנה עד הפעלת התכנית החדשה?

אי פלבר;

אף פעם לא היתה דרישה כזאת. מאז שזה עזב אותנו בדצמבר אנחנו תומכים

בהפעלה מידית של אותה תכנית.
אי לפידות
העובדות נכונות, ואין סתירה בין התאריכים. בחודש ינואר קיימנו ביוזמתי

דיון בנושא. נוהל זה מחייב כי סדרי העבודה של הפעלת הסל בקיבוצים שונה מכפי

שזה קורה בעיר. שם היה מדובר ביעדים שונים ועל הקדמת תשלומים שיעזרו לשיפוץ

הדירות, והיה צוות שעבד על הנושא הזה.

אני רוצה לציין כי לא היה שיתוף פעולה בענין פישוט הסל, שהיתה התנגדות או

סירוב מצד שותפים, והענין היה תקוע. ועכשיו נכון שבעזרת ה' זה יופעל ב-1

ביולי. אחרי התנגדות של חודשים ארוכים ודחיות בהפעלת הסל הזה יצא שיתחילו

בהפעלתו בסמיכות לתאריך בו רצינו להפעיל את ההסדר עם הקיבוצים. אבל אף אהד לא

ידע שהסל החדש יופעל בראשון ביולי, אלא שהענין נדחה שוב ושוב עד שהגענו לתאריך

הזה.

במקביל להסכמה של משרד האוצר, הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה לפשט את הסל

לא היה מקום להתחיל הפעלת הסדרים חדשים עם הקיבוצים, שיש להם השלכות עתידיות

לטווח של הצי שנה או שנה שעה שעומדים לשנות את השיטה ואנחנו מנועים מלהפעיל את

השיטה הישנה.

עובדה היא שמאז שהענין לא התעכב על שולחנות של אחרים, התקיים בחדרי דיון

יסודי בנושא ואז יצא נוהל, שמונח פה לפני. הדבר הזה מצביע; על כך שאנחנו

שיתפנו פעולה מהרגע שהענין היה בידינו ואף עמדנו להוציא את התכנית אל הפועל,

אלא שבד בבד הפכה התכנית להיות לא ישומית.

אני חוזר ואומר שאינני מבין על מה הסערה. אינני מתכונן להגן על שר

הקליטה, והוא נם לא זקוק לכך. השר ידוע ביושרו ובאמינותו, ואם היה רוצה להתנגד

למשהו הוא היה עושה זאת בגלוי, ולא היה מסתתר, כי אין דרכו בכך. וחבל שתופלים

בתום לב דברים על המשרד או על השר או על שניהם ביחד. כי גם אם נגיע לסיכום

בחדרי חדשים בסך הכל את המון העם האכילו בדברים מאד מאד לא נכונים.
חי מרים
שלמה מנצור האכיל את העם בדברים האלה. אתה מכיר את הפקיד שאמרת עליו שהוא

מנהל את כל איזור הצפון? הוא מתרעיין ואמר את מה שאמר, ואתה ראית ושמעת את

הראיון. ושלמה מנצור מודה שאמר את מה שאמר. הוא אמר שאם שר הלקיטה היה שר מטעם

השומר הצעיר כי אז היתה מופעלת מדיניות שונה מזו המופעלת כיום. הוא דיבר

במפורש על מטבחים כשרים.



אתה עוד מדבר? הדברים האלה נכנסים אצלו במסגרת העלילות? המעליל הוא שלמה

מנצור. לא שמעתי שנרשת אותו, לא שמעתי שנינית אותו, לא שמעתי שהפקעת ממנו

סמכויות.

אי לפידות;

לגופם של דברים אני לא חושב ששלמה מנצור ראוי ללינץ', ואני לא חושב שאני

צריר לעשות לו לינץ' תקשורתי. את אהרון לפידות אינך שומע בתקשורת בהרבה נושאים

אחרים. אני חושב שאלה דברים שצריכים להסתדר בתור הבית. מדובר באדם שבמשך עשרות

שנים מטפל בקליטה, באדם ששכל בן במלחמה. ואני לא חושב שאתה צריף לצפות ממני

לעשות לינץ' לשלמה מנצור שאמר את מה שאמר על דעת עצמו. מספיק שמנכ"ל המשרד

העיר לו שהוא אמר דבר לא נכון, לא בשם השר, לא כדובר השר, ושלא שמע מפי השר,

ושלא קיבל מנדט מהשר לאומרם. מה עוש אני צריך לעשות לו? הםא לתלות אותו על

חבל?

אתה מסתמך על התבטאות של שלמה מנצור. עומד שר, שאתה מכירו אישית ואתה

יודע שהוא אדם ישר, והוא אומר שלא היו דבירם מעולם; עומד מנכ"ל משרד, שנחשב

לאדם די אמין, ואף הוא אומר שלא היו דברים מעולם. מה עוד צריך לעשות? אני

מתאפק שלא לבטא את התחושה שיש לי באשר למה שמסתתר מאחורי כל ה"עליהום" הזה.

חי מרום;

אל תבטא אותה, כי אם תבטא אותה תקבל בחזרה.
היו"ר מי קליינר
אני חושב שקריאת הביניים שלך היתה לגיטימית, כי כאשר שואלים מדוע פתאום

תופלים דברים אז ברור שהעלאת הנקודה שה"עליהום" הזה היה על סמך התבטאות-
אי לפידות
זה היה לפני הראיון עם שלמה מנצור.
היו"ר מ' קליינר
אולי על סמך הדברים שהוא מסר. התערבותי היתה רק בגלל קריאת הביניים שאפשר

היה להבין אותה. היתה תשובה, ואני מציע שנתקדם בנושא שבו אנחנו דנים.
חי מרום
נניח שהם עיצבו את שיטת סל הקליטה הישירה, ויום אחד בהיר חסתתמו מעיינות

הדירות, ובמדינת ישראל תהיה חייבת למצוא שיכון לעולים עד לזמן בו יגיעו התחלות

הביינה לשלב של גמר. מה יעשה אז משרד הקליטה? האם הוא יגיד שהנה לעולה יש סל

קליטה, ושהוא יסתדר אתו; או שמא משרד הקליטה יתחיל להתארגן לקראת המצב

שאנחנו כבר עומדים לפיתחו?

האם מעדיף משרד הקליטה לפתוח תחילה את בסיסי הצבא, ורק אחר כך את

הקיבוצים שהם חברה נורמלית וחברתית שמוכנה לקלוט אנשים? איך זה שבשלב שבו

נסתמים מעייני הישועה הדיוריים רוצים להמשיך לפעול כפי שפועלים? ואיך בכל זאת

אפשר להפנות עולים לקיבוצים?
אי לפידות
אתה ממשיך לשיטתך כדי להטעות את הציבור. נניח שלמשרד הקליטה אין מענה

לשאלתך. מה זה נוגע לתיזה הלא נכונה שפיתחתם באשר למדיניות משרד הקליטה כלפי

הקיבוצים?



אני מרשה לעצמי לומר בקול רם בנוכחות יושב ראש הוועדה, שאני נמצא בתפקידי

הנוכחי שנה וחצי, ואני לא חושב שבאיזו שהיא פינה ציבורית או פרטית נמצאתי פעם

מוסר אינפורמציה לא נכונה, לא מדוייקת, מקשקש או ממציא דברים. ראוי על כן שר

בממשלה וראוי מנכ"ל משרד שדבריהם יהיו מקובלים, ולא ימשיכו לתפול עליהם דברים.

לא תרוויחו מזה דבר.

אני חוזר ואומר שפישוט הסל לא משאיר בידינו דבר. גם לפני כן היה בידינו

מעט מאד בנוא הזה. נשאלתי איר מכוונים את העולים. ובכן, לא מכוונים אותם נכון

להיום. מחרתיים יכול להיווצר מצב חדש, ואז נשב עם כל הגורמים השותפים לענין

ונדון מה עושים. נכון להיום לא מכוונים עולים.

הרשויות באות אלינו לא פעם בטענה על שלמעלה מ-40% מהכתובות של העולים

שקיבלו מאתנו הן שנויות. הסיבה לכך היא פשוטה ביותר, ואני יכול להסבירה לכם.

העולה משאיר אצלנו בשדה התעופה בן גוריון את הכתובת שבה ניתן יהיה למצוא אותו.

כשהוא עוזב את שדה התעופה הוא פוגש בקרוב משפחה שלקח אותו אליו, ואין זו כמובן

הכתובת אותה מסר. והכתובת שלו ממשיכה להיות לא נכונה עד עבור איקס ימים כשהוא

נכנס למשרד ומוסר את כתובתו החדשה.

כאמור, אין מכוונים עולים. הקליטה הישירה לא אומרת הכוונה אלא אומרת

בחירה חופשית. גם אם נקטול את הקליטה הישירה ונטען שהיא גרועה, זאת היא השיטה

הנהוגה כיום. היא לא הומצאה לצורך הקיבוצים, והיא לא הופעלה כלפי הקיבוצים

בצורה שונה, וכל מי ששותף לנושא יודע זאת.

אני רוצה להתייחס עוד לנושא של סדריה פסח, שהועלה כאן, אף שאין זה הנושא

הנדון כאן היום. גם אם זה הועלה בתום לב זו עדיין עלילה מאד מאד זדונית. אין

אף משפחה בישראל ובעולם כולו שקיבלה ממשרד הקליטה אגורה חשוקה אחת לסדר פסח או

לכל נושא אחר. אין ולא היה, ולא יהיה.

אני חוזר ואומר שאין אף משפחה שקיבלה ולו אגורה אחת עבור סדר פסח או כל

פעולה אחרת. איש האוצר, אבשלום פלבר, הוזמן לבדוק את ספרי משרד הקליטה. מה כן

היה? היו סדרי פסח ציבוריים ברמות שונות. היה דגם של פסח ברמת המשרד וגופים

אחרים כדי להראות לעולים לפני פסח מה זה סדר פסח. היו סדרי פסח ציבוריים

שהמשרד ארגון במחוזות השונים עבור עולים, כפי שהוא נהג לעשות מידי שנה עוד

מימי השר צור ושרים אחרים. היו סדרי פסח במחנות צה"ל, עם תחבורה שארגן משרד

הקליטה. לי לא ידוע על שום פנייה מצד התנועה הקיבוצית לתחבורה לסדר הפסח שלא

נענתה.

מחנות צה"ל קיימו סדר פסח במקומות שונים בארץ. משרד הקליטה העמיד תחבורה

הלוך וחזור לרשות האורחים. אני מודה ומתוודה שמשרד הקליטה ביקש ממחנות צה"ל

שקיימו סדרים כאלה שהעולים יעזבו את המחנות במוצאי החג, ולא יסעו בחג. את החטא

הזה אני לוקח עלי. היו מסגרות שארגנו יותר מליל סדר פסח עבור העולים, והעולים

שהו שם מספר ימים או אפילו כל שבוע הפסח. היו איקס פנימיות של ישיבות בני

עקיבא ודומים להם שהעמידו את הפנימייה חינם אין כסף ללרשות העולים האורחים

בשבשוע הפסח, ואף העסיקו עובדים, מורים ומדריכים, שהיו בחופשת הפסח והתנדבו

להרים את הנושא הזה. כמו כן גייסו כסף, ואינני יודע מאיפה, למימון ההוצאות.

משרד הקליטה היה שותף זוטר להוצאות הגדולות על האוכל שהוצאו בימי החג. אלה

"העוונות" של משרד הקליטה בנושא סדרי פסח.

חי פורת;

אני חייב להגיד שאני חי בתחושת מועקה נוראה. לפעמים אתה נופל לדבר שלא

צפית מראש, ואתה נמצא במצב קשה. ואילו פה אתה אומר דברים שצפית אותם מראש,

שהתרעת עליהם בזמן, שצעקת אודותם בכל מקום אפשרי, כולל בחדר הוועדה הזאת, והנה

מה שצפית אכן מתרחש, והאיחור הטרגי הוא בדיני נפשות של פרט וכלל.



אני רוצה להעלות שלוש נקודות. האחת לא נוגעת לכאן אבל כדאי להזכירה, ואני

מתכוון לאיחור הטרגי של שנה בנושא הבינוי. הנקודה השניה היא זו של סל הקליטה

הכולל, שזה קרוב לשנה שאנחנו מדברים עליו בוועדה, וכל פעם אומרים לנו שהנה הנה

זה עומד לצאת אל הפועל, והיום אומרים לנו כאן שרק בראשון ביולי זה יתחיל

לנעול. אינני מאשים את משרד הקליטה בקום-עשה, אבל אני מאשים אותו בשב ואל

תעשה. כי על דבר קריטי כל כך לא עוברים לסדר.

הנקודה השלישית זה נושא ההכוונה, ואין הכוונהנ ללקיחה בציציות הראש כמו

שזה היה בשנות ה-50. אבל יש בכל זאת צורך באיזו שהיא דרך שתאפשר הכוונה

ראשונית מינימלית. חזרתי אמש מפתח תקווה, מכינוס של 600 משפחות מאמצות. זה היה

כנס נהדר. אבל בפתח אני פוגש עשרות משפחות של עולים שהגיעו לפתח תקווה, כי

אמרו להם שאפשר לבוא לפתה תקווה, והם מסתובבים שם ולא מוצאים דירה, כי הגענו

עד לקרקעית. ושכר הדירה עבור הדירות המצויות עדיין עולה בהרבה על הסכום שניתן

לעולים למטרה זו,

באשר לתנועה הקיבוצית, אני מדבר גם כחבר קיבוץ וגם כמי שרואה את הצורך

בהתמודדות עם הבעיה, ולפי דעתי התנועה הקיבוצית היא הפתרון האידיאלי גם

למשפחות עולים, אבל בראש וראשונה לבודדים, שהם היום אוכלוסיית המצוקה הגדולה

ביותר במערכת של הקליטה. כאדם שומר תורה ומצוות אני רוצה לומר שבשביל עולה,

שהוא לא תינוק שנשבה אלא בן בנו של תינוק שנשבה, חשוב מאד איפה יהיה בחודשים

הראשונים, ובכל מקום בו יהיה הוא יקבל יותר יהדות ויותר מורשת ויותר אהבת הארץ

מאשר במצב בו הוא זרוק על פני השדה כאבן שאין לה הופכין.

יכול להיות שזה צריך לבוא לידי ביטוי בתכנית שבמסגרת אולפני העברית שם

יקבלו העולים קצת יהדות וקצת מורשת, וזה יכול להעשות הן על ידי הכוחות

הפנימיים והן על ידי כוחות חיצוניים. הבודדים הם במצוקה הכי גדולה, גם מבחינת

סל הקליטה וגם מבחינת האפשרויות האחרות, ועבורם זה אכן הפתרון האידיאלי.

אינני אומר שהתביעה של התנועה הקיבוצית בקשר לשיפוץ הדירות וכדי איננה

תביעה צודקת. אם אנחנו עושים זאת בעיירות הפיתוח, אין כל סיבה שתכנית כזאת לא

תופעל על ידי משרד הבינוי והשיכון גם בקיבוצים בתיאום ובהכוונה, כפי שזה נעשה

בערי הפיתוח. אבל הבה נתחיל באולפני קליטה, וכאן אפשר להתחיל במה שיש. התנאי

הראשון הוא האפשרות של סל הקליטה הכולל. נעזוב את העבר ונתרכז בהווה ובעתיד.

אני רוצה לחזור על דברים שהעליתי מספר פעמים בוועדה, ושהוועה גם המליצה

עליהם, אלא שמשרד הקליטה אינו מוכן לקבלם. העולה מגיע בשעות הקטנות של הלילה

לשדה התעופה כשהוא עייף, יגע ומותש. יש עולים שמשפחה מחכה ומקבלת אותם, אבל גם

היא לא תמדי מצויידת בנתונים הנכונים, אבל עולים שאין משפחה מחכה להם נדרשים

להחליט תוך שעה לאן פניהם מועדות. אז איך אתה מצפה שהם יגיעו לאיזה שהוא

קיבוץ, לעיר פיתוח, לגליל או לנגב, גם אם שם יש לו תנאים הרבה יותר טובים וגם

אם בפתח תקווה לא יוכל להשיג דירה, כי מטבעו הוא מתרכז למרכז הארץ.

אינני יכולים להסתמך על האימרה שנעבור את הגשר כאשר נגיע אליו. כי כבר

עכשיו אנחנו צריכים לחשוב על זה, ולמעשה עוד אתמול צריך היה לחשוב על זה.

בשעתו הצעתי להכין קמפוס קליטה. אחרי הרישום הראשון בשדה התעופה העולה

מועבר לקמפוס קליטה בן שמן, או במקום אחר, שם ישהה כארבעה ימים. מובן שמדובר

בעולה שירצה בזאת, ומי שיש לו סידור אחר יוסע מיד למקום שלו. אחרי שינוח קצת

בקמפוס הקליטה יקבל הסבר ביריד הקליטה לע החובות שלו ועל הזכויות שלו, יציעו

בפניו את האופציות השונות בגליל, בנגב, ויהיה שם גם דסק של הקיבוצים. איש לא

כופה דבר על העולה, והוא יוכל לבחור מתור המבחר שיוצג שם בפניו אחרי שהספיק

לנוח קצת ואחרי שהוא מסוגל לבחון את הדברים בדעה צלולה וללא לחץ.

ומדוע מתנגדים להצעה הזאת? אומרים לי שאם הם יבואו לשם לשלושה או לארבעה

ימים, המקום ימצא חן בעיניהם והם לא ירצו לפנותו.
אי פלבר
זו הסיבה שבגללה התנגדו להקמת מרכזי קליטה, מאחר והעולים לא הסבימו

לפנותם.

אי פורת;

אין להשוות גלל בין הדברים. גם במרכז הקליטה לא היו צריכים העולים להשאר

מעל לזמן שנקבע, ואילו כאן אנחנו מדברים בשהייה בת שלושה או לכל היותר ארבעה

ימים במקום מגודר שנמצא רהוק מכל מקום.
אי גורדון
ההצעה של חבר הכנסת פורת טובה מכל זווית ראייה שהיא.

חי פורת;

משרד הפנים ומשרדים אחרים תמכו בהצעה הזאת, וכן גם המשטרה של שדה התעופה.

היו"ר מי קליינר;

קיימנו כאן דיון בהצעה הזאת, ואף אימצנו אותה. ואין הדבר הזה דומה למצב

במרכזי הקליטה. אבל לא זה הנושא העומו היום על הפרק.
חי פורת
לפי דעתי הבעיה הגדולה של הקיבוצים היא בכך שאין להם שום דרך למכור תא

עצמם. המשרד בוודאי לא צריך לכפות דבד על העולים, אבל יש להציג בפניהם את

האופציות השונות. אני טוען את אותו הדבר גם בקשר לעיירות פהיתוח וגם בקשר

לגליל ולנגב. אני מבטיח לכם שבקמפוס הקליטה לא יהיה דסק של יחודה ושומרון.

בענין הזה אנחנו רגישים די הצורך קיבל יהיו דברי לעז ובלע כמו דבריו של דדי

צוקר על מפה תמימה שרק ארץ ישראל מצןויירת בה ולא שום דבר נוסף. אבל צריך

ליהות שם דסק של הקיבוצים, כדי שעולה שיהיה מעוניין בזה יוכל לקבל שם את

הנתונים הראשונים, ואולי יבחר ללכת לקיבוץ, או לגליל, או לנגב, כל אחד לפי מה

שנראה כמתאים לו.

הרעיון שהצגתי הוא לפי דעתיל מפתח להכוונה גם בנושא התעסוקה, גם בנושא

המגורים והאפשרויות השונות אחרי שהאופציות השונות יוצגו בפני העולים וייבחנו

על ידם. אני מסכים שהדבירם נעשים בתום לב ושלא היו כוונות לא נכונות. אבל אי
אפשר להתחמק רק באמירה
זה לא מוטל עלינו, זה לא בקטע שלנו וכדי. כי האחריות

הכוללת היא בסופו של דבר על ממשלת ישראל, וראש החץ בענין זה הוא משרד הקליטה.

ולפעמים שב ואל תעשה זח גם כן חטא.

חי אורון;

המפתח לענין הוא במשפט שאמר כאן המנכ"ל: בזה אינני יכול לעזור לקיבוצים.

אני רוצה לדווח לכם שהקיבוצים כבר נקלטו בארץ. אם נושא הדיון כאן הוא איך

לעזור לקיבוצים, אנחנו יכולים להתפזר מיד. הדברים נכונים לגבי הקיבוצים, לגבי

המושבים ולפי דעתי גם לגבי עיירות הפיתוח. זה נכון לגבי כל אותם חלקים בארץ

שבכוח הגרוויטציה לא יפנו אליהם. ולמדינת ישראל צריך לחיות ענין מרכזי שעולים

יגיעו למקומות האלה.

אילו דובר בקליטה של 10,000 אי 15,000 עולים, אפשר היה להבין שעולים לא

יגיעו לירוחם, אף לא לדימונה או לבאר שבע. אבל מי שרואה את מה שמחרחש עכשיו

בנושא הזה בארץ בונה ארץ ישראל חדשח. הענין הוא באחריות משרד הקליטה, משרד

האוצר, באחריות ראש הממשלה ובאחריות הכנסת הזאת.



בוועדת הכספים אנחנו נתקלים בדיונים מהסוג הזה מדי שבוע. לא המציאו את

הקיבוצים בשביל לעקוף את חוקי המס, אבל חוקי המס הרגילים לא עונים לקיבוצים.

למרות שהרבה אנשים בטוחים שהמציאו את הקיבוץ כדי לעקוף את חוק מס הכנסה.

אפשר להגיד שמדינת ישראל לא מסוגלת לנצל את המשאב הזה האומר שהוא מוכן

לקלוט עולים. יש השרבה ראשי ערים ואומרים את אותם הדברים: אנחנו מוכנים לקלוט.

אבל ראשי הערים קרית שמונה, מעלות ובאר שבע מודים שהם לא יכולים להתחרות

בראשון לציון. רק כאשר ראשון לציון תהיה סתומה לגמרי ואי אפשר יהיה להשיג בה

אף דירה פנויה אחת יבואו העולים אליהם. .
היו"ר מי קליינר
זה לא מדוייק. כאשר יגיעו העולים לקליטת קבע ותתקבל החלטה עקרונית שמדינת

ישראל לא מוכנה לסבסד קרקע--
חי אורוז
אתה אומר למעשה את הדברים שגם אני אומר. אבל היות והתהליך הזה לא יהיה

בטקטים כל כך ברורים, שנגמר שלב א' ומתחיל שלב ב', ואצל עולה אחד תתחיל קליטת

הקבע ביום בו התיישב בדירה הראשונה שמצא, ושם יישב עד סוף ימיו, ועולה שני

יחליף ארבע דירות. היום אנחנו כבר חכמים קצת יותר. אני זוכר שאמרוו כי בשנה

הראשונה לבואם ארצה העולים לא יגיעו לשוק העבודה, ולכן הצביעו באוצר על גרפים

שהראו כי אין בעיה לש עולים בשוק העבודה. ופתאום מתברר שישנם עולים חדשים

שאחרי חודשיים נרשמו בלשכת העבודה והם כן מופיעים בשוק העבודה, למרות שבגרפים

הם הופיעו כצרכני עבודה כעבור 9 חודשים.

גם הסידור של סל הקליטה בראשון ביולי לא פותור את הבעיה. כי הבעיה לא

נגמרת בזה שעולה אחד יקח בשיק שלו דירה במבשרת, ועולה שני יקח בשיק שלו דירה

בלהב או בסעד. זה לא יילך באופן עצמאי כזה. החיים ילמדו אותנו איך הדבר הזה

יפעל. יכול להיות שיקבעו שזה עבד טוב לגבי 20 אלף ולא עבד טוב לגבי 100 אלף

עולים. אורי גורדון מדבר על קמפוס, חבר הכנסת עוזי ברעם מדבר על מרכז קליטה

מחדש, ומדברים על כל מיני מרכיבים שכלי כמו התנועה הקיבוצית יכול להתחבר אליהם

בקלות רבה. אבל אוי ואבוי אם יבואו אל התנועה הקיבוצית רק אחרי שהמפולות

יתרחשו.

אפשר על כן להבין את התסכול שבשא לידי ביטוי בדבריהם של חברי התנועה

הקיבוצית. מר לפידות לא אמר את מה שהוא חושב, ולא אמר כאן משפט אחד שאני עומד

להגיד אותו, על אחריותי אני. מר לפידות, אתה אומר שהתנועה הקיבוצית מכינה

עכשיו את האליבי לפספוס של גל הקליטה הבא, ויהיה לה אשם. את הדברים האלה אני

אומר על אחריותי. יש לי רק בקשה אחת אליך: משוך את השטיח הזה מתחת לרגלינו,

שלא יהיה לנו את האליבי הזה, שלא נוכל לבוא אל עם ישראל בעוד חמש שנים כאשר

יוכיחו כי x עולים נקלטו במושבים, ו-¥ עולים נקלטו בעיירות הפיתוח וכך הלאה,

ובקיבוצים לא נקלטו.

שאלתי את אריה קרול כמה עולים נקלטו בקיבוץ הדתי. כי אפשר אולי לטעון

שהעולים לא רוצים לבוא לקיבוצים של השומר הצעיר, של הקומוניסטים האלה. אבל אם

בקיבוצץ הדתי לא נקלטו עולים אז יש פה בעיה מבנית. ותשובה מבנית התנועה

הקיבוצית לא יכולה להמציא מעצמה. המערכת צריכה לתת תשובה שכל הרצון הטוב הזה

יתחבר אליה. וגם אם יהיו אז אלף תסכולים, וגם אם יכו אותנו באבינו, ובצדק,

אנחנו צריכים להגיע לשלב של הפעלת קצת רצון טוב. חברים בקיבוץ צברי בנגב

שואלים איך זה שהם לא קולטים שתיים או שלוש משפחות מכל גל העלייה המגיעה, והם

רוצים לדעת איר מתחברים לענין הזה. ומה התשובה?



אני לא בא להשמיע דברי ביקורת, אלא להראות שזו בעיה משותפת, וצריך להיות

ברור שהדברים לא יסתדרו מעצמם. היו שהאמינו שבעיית הבנייה תסתדר מעצמה, וברונו

האמין אף הוא שהדבר יסתדר מעצמו וכשיתגלה צורך - יבנו דירות. אבל לא בונים.

לפני חצי שנה אמרו לנו שבאשר יהיה ביקוש, יבנו דירות. ובבן, יש ביקוש ואין

בנייה.

אנחנו נמצאים בפיגור גדול מאד. אז הבה נחבר את הרצון הטוב ואת הנכונות עם

משהו ממוסד כדי להשיג תוצאה טובה.
נ' ארד
אני כבר לא מבינה דבר, עברנו בקצרה על התכנית בקיבוצים, ואמרו לנו שזה

מסתדר, אבל אני רואה שזה לא הסתדר. מתוך נסיוני אני פונה אליכם ואומרת לכם,

שאם אתם רוצים שמשהו יזוז עליכם לראות בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת כתובת

שאליה אתם צריכים ויכולים לפנות,

מצד אהד ישנה תכנית, מצד שני אומרים שלא יודעים, ואורי גורדון אומר לנו

שיש לו בשורה והבשורה היא למעשה העיקרון. ברור לכל מי שעוסק בזה עכשיו, שנל

העלייה ישנו, וכל מיני רעיונות עקרוניים בקשר לעלייה הם יפים מאד על הנייר,

אבל בחיים זה לא עובד.

לפנינו תנועה שיש לה כלים מתאימים והיא מוכנה לקלוט, ומשום מה משאירים

אותה בצד. וגם אני מסכימה שבעתיד הלא רחוק ירוצו אחריה ויבקשו אותה לקלוט, אבל

כיום המצב מאד מתסכל.

אני פונה אל נציגי התנועה הקיבוצית ומבקשת מכם לחזור אל ועדת העלייה

והקליטה אם אחרי שבוע או שבועיים שום דבדר לא יזוז, ואם לא תהיה התקדמות בענין

הזה אצלכם. אתם מציגים ומייצגים דברים מאד ברורים, בעוד שחלק מהתכניות שאנחנו

שומעים כאם הם מגדלים באוויר. לכן אני חוזרת ואומרת שאם הדברים לא יזוזו,

היזרו ושובו אלינו. כי הדבר היחידי שנשאר זה הליווי הציבורי, והעובדה שנציגי

המוסדות צריכים לבוא לכאן ולהוכיח לנו שהם אכן ביצעו את הדברים שהבטיחו או

שהוחלט שיבוצעו.

יי' ביילין;

הדיון כאן אינו בשאלה איך מכוונים עולים ואיך העולים מגיעים אל הקיבוצים,

יש כאן שאלה מאד ספציפית. היתה בעיה של קליטה זמנית. של עולים. הבעיה הזאת

הגיעה לפתרונה. ואני חייב להגיד שהדיון כאן ממש מדהים אותי, כיוון שסוכם על

מודל של 100 יחידות, אם אינני טועה, של הקדמת אשראי וניצול סל הקליטה כדי

לאפשר שיפוצים במשך כמה סיבובים של חצאי שנים, כולל סיוע וציוד ראשוני, הייתי

בטוח שהדברים בוצעו.

בינתיים סל הקליטה יצא מהידיים של המדינה, ובראשון ביולי הוא יהיה בידי

העולה, אני מציע שהגורמים שעוסקים בזה, האוצר ומשרד הקליטה, יישבו לקראת

הראשון ביולי וידווהו לנו עד אז איך הם סיכמו את הפתרון. אני לא רואה בזה

בעיה. צריך לשבת ביהד וליישם את זה, ולהודיע לנו איך זה נגמר.
היו"ר מי קליינר
הצעתו של חבר הכנסת ביילין בהחלט מקובלת עלי. אבל הייתי רוצה לזרוק אתגר

יותר גדול, כי אני חושב שכולנו לא מבינים עדיין מה קורה לנו. דומה המצב למי

שלקח אולם שיש בו איקס מקומות והזמין קהל גדול פי עשר ממספר המקומות באולם,

והוא ידע שיגיעו פי 10 מהקיבולת של האולם. בינתיים האולם לא מאל, וכל עוד לא

התמלא האולם הוא מאיץ באנשים ומזמינם להכנס כי יש עוד מקומות. אבל הוא הרי

צריד לדעת שהמקומות ייתפסו, ואז יהיה שם פיצוץ לא נורמלי.



הבעיה היא לא קול קיבוצים ולא של משרד הקליטה. הבעיה היא בכך שממשלת ישראל

עוד לא תכננה מה יקרה אחרי שהנסיון המאד מוצלח של קליטה ישירה יסתיים. מה יהיה

לאחר מכן? אני בטוח שירוצו אחרי הקיבוצים: ירוצו אחרי כל מי שיכול לספק פתרון

זמני; ירוצו אחרי הדירות ההרוסות של עמידר בדימונה וישפצו אותן; ירוצו אחרי כל

חיבור של תשתית; ירוצו אחרי המושבים, גם אם אין שם תעסוקה.

חבר הכנסת צידון. שהוא חבר הוועדה, נאלץ לעזוב לפני זמן מה והוא ביקש
ממני לקרוא כאן את הדברים שכתב כעמדתו. ואלה דבריו
"א. אנחנו ועדת העליה והקליטה של מדינת ישראל. כשיש ממשלה אינני מכיר

בסוכנות אלא כנורם מסייע לממשלה בקליטה. האחריות על הממשלה.

ב. הקיבוצים, על אף הכשלון המחפיר הכלכלי שהוא אינו תוצאה מגורמים

אינהרנטיים (ראה קיבוצי הפועל המזרחי) הם סמן איכותי במדינה לא דק בטייס

ובסיירות אלא גם באקדמיה ובתעשיה.

ג. סיוע לשיקום המשק הקיבוצי על ידי קליטת עליה, כמו שיקום משק המדינה על

ידי קליטת עליה, הוא לא רק דבר לגיטימי אלא הגיוני מבחינה לאומית.

ד. על הוועדה לפנות בדחיפות רבה למערך הקליטה הנוכחי לדלק על מכשולים

מלאכותיים או לא, ולקדם את הענין,"

לדעתי צריכים הקיבוצים להתייחס לנושא הזה בצודה יותר רחבה. אם אתם תמצאו

פתרון לבעיית התעסוקה אני מבטיח לכם שיתחננו בפניכם שתרשו לבנות לכם בתים. אני

בטוח שביחד עם פתרון לנושא העלייה אתם מסוגלים לפתור עוד כמה בעיות הן של

הקיבוצים והן של העולים, ואני לא רואה בזה דבר לא לגיטימי. הקיבוצים הם חלק

ממדינת ישראל ומסוגלים וצריכים לטפל בזה, בעיקר שיש לכם יתרונות יחסיים כמו

תשתית, פרישה ואוכלוסיה תומכת לקליטה חברתית. היתרונות האלה צריכים להיות

מנוצלים גם לקליטת קבע. ובכל הנייר שהעברתם אלינו לא ראיתי אפילו תחילת מחשבה

על פתרון לקליטת קבע, פרט אולי לרמז על בעיה פסיכולוגית מסויימת שיכולה להיות

אצל העולים. יתכן, אבל מכל מקום יימצאו לכם די "קליינטים". עליכם לחשוב גם על

הצד התעסוקתי, על השקעות במפעלים שלכם, על הרחבתם ועל יצירת מקומות עבודה

נוספים.
ח' פורת
למעשה אין בעיה של תעסוקה, וההיפר מזה הוא הנכון: מחפשים ידים עובדות.
היו"ר מ' קליינר
אני חושב שאתם צריכים להקים צוות השיבה ולהציע לעולים חבילה. כשאתה מזמין

עולה לקליטה זמנית בקיבוץ, אתה צריו גם להגיד לו שאם ירצח לבחור באופציה הזאת

אתה תהיה מוכן לקלוט אותו בכישורים מסויימים וללכת הלאה. ואז גם יהיה הרבה

יותר קל לפתור את בעיית השיכון בצורה של משכנתאות, ומשרד השיכון מוכן ללכת על

זח.

אשר לפרסום, אתם צריכים להתאמץ יותר. נכון שיש בעיה בשדה התעופה. אפשר גם

להגיע למלונות בהםנמצאים עולים. עובדה היא שארגוני המתנדבים השונים מצליחים

להגיע אליהם. ואשד לשליחות לברית המועצות, צריך ללחוץ בענין זה על אורי

גורדון. אבל יש גם דרכים אחרות, כמו אולפנים, למשל. עולים רבים נמצאים תקופה

מסויימים באולפן, ואפשר לגשת אליהם בהיותם שם. אפשר להוציא חוברת בשפה הרוסית

ולהציג בה בפניהם את האפשרויות השונות הקיימות להתמודדות בבעיות השונות.
אי לפידות
הצעתי לאנשי התנועה הקיבוצים שבמשדדים שלנו יהיו פרוספקטים על הקיבוצים.
א' גורדון
ברוח הצעתו של חבר הכנסת פורת אני רוצה לשאול. אם תבוא מועצה איזורית של
התנועה הקיבוצית ותגיד
אנחנו הולכים לעשות מרכז קליטה לשלושה או ארבעה ימים,

או אפילו לשבוע, האם משרד הקליטה יעביר את העולים משדה התעופה למקום הזה?
ח' פורת
אני מדבר על משהו ממלכתי, ואני לא חושב שאפשר לכפות עליהם ללכת לשם, אלא

שהמקום הזה יעמוד לרשות העולים שיבחרו לשהות בו מספר ימים לפני שיחליטו לאן הם

הולכים.
אי גורדון
אני מעלה איפוא שאלה המבוססת על רעיון שליל: האם אפשר להעביר עולים למשך

שבוע ימים למקום כזה, כמקום להעבירם למלון בנתניה או במקום אחר? ובמקום הזה

יהיו נציגי משרד הקליטה, משרד התעסוקה ומשרדים אחרים, והעולה יקבל את כל

האינפורמציה. אם אחרי שכוע ימים כמקום הזה הוא ירצה ללכת לקיכוץ, יילך לקיבוץ.

אם ירצה ללכת לעיר, יילך לעיר. אחרי שהוא מצוייר בידיעות ובאינפורמציה יבחר

לעשות את המ שנראה בעיניו טוב כשכילול.
היו"ר מ' קליינר
אני חושב שהקשיים האובייקטיביים שאינם קשורים לנושא הקיבוצים אלא לתפיסה

הקונצפטואלית של מעבר מקליטה ישירה לשלב הבא, עומדים לבוא על פתרונם. אני מציע

לכם להכין תכנית כוללת גם בתחום התעסוקה וגם בתחום דיור קבע לקליטה הרבה יותר

רחבה. אחרי שתתקבלנה כמה החלטות שהממשלה צריכה לקבל בחודש הקרוב בקשר לקליטת

החירום, יפנו אליכם גם אם תשבו בשקט. אני חושב שבשביל קליטת קבע אתם צריכים

להכין תכנית חרבה יותר רחבה.
נ' ארד
אני מציעה שנקבע כאן היום כי כעבור חודש נקיים ישיבה נוספת בנושא זה.
היו"ר מ' קליינר
היות והנושא הזה לא הועבר אלינו ממליאת הכנסת, אני מבקש שבאופן וולונטרי

משרד הלקיטה ימסור לנו דיווח על ההתקדמות בנושא הקליטה הזמנית.
נ' ארד
מאחר והנושא לא הועבר אלינו על ידי מליאת הכנסת, ומאחר ונהוג שוועדות של

הכנסת מניחות על שולחן המליאה הצעות ומבקשות מהשר לדוח על מה שנעשה בנדון,

אני מציעה שנקבע עכשיו שבעוד חודש ימים נשב ונשמע על המצב. אם הכל מסתדר, מה

טוב. אם יש בעיות, נשמח מה הן.
א' לפידות
אני מבקש להעיר בקצרה מספר הערות. בנושא הקיבוצים עלו כאן הרבה דברים

שאצל חלק מהחברים הם נשמעים כחדשים ואני מבקש להתייחס אליהם. משרד הקליטה לא

אמר מעולם שקליטה ישירה זה לא מענה לגל העלייה. והוא תבע את הפתרונות הנדרשים

בלכ מסגרת אפשרית ובלתי אפשרית החל מבנייה וכלה בדברים אחרים.



נושא הבודדים, זו לא תגלית של הישיבה הזאת. אנחנו תובעים את עלבונם מיום

שנכסנו למשרד. זה היה תקוע במשרדים אחרים, והיה מונח נם על שולחנו של חבר

הכנסת ביילין. בסך הכל דבר קטנטן ופשוט: מסגרת שלא יכולה לקבל כסף של בודד.

לאחרונה הגענו להבנה בענין זה, והענין עומד בפני פתרון, הגם שבאיחור. יש אלפי

מיטות בפנימיות ובמסגרות חצי פנימתיות שמוכנות להעמיד אותן לרשות הבודדים. אין

להם פתרון אחר ועד כה הם היו מנועים מלקבל 190 שקל שכר דירה, שזו ההקצבה

שלהם. ועל זה היתה תשובה, שלא מקובלת עלי, שבדרך הנוכחית אחוז הניצול הוא 25%.

זו איננה תשובה, וכגודל הניצול כן גובה הבעיה וגודל הזעקה.

לחבר הכנסת פורת אני רוצה להגיד, שלא הייתי נוכח בישיבה שבה העלית את

הרעיון. נציגי המשרד היו בישיבה וכן גם קיבלתי את הפרוטוקול. שמעתי את הדברים

האלה מפיר מספר פעמים, ואני אומר לך שאם אתה פותח תחנה כמו זו שתארת,תור מספר

ימים היא תיסתם ואתה תבקש לפתוח תחנה נוספת.
ני ארד
זה תלוי בצורה שבה אתה מארגן את התחנה הזאת..
אי לפידות
נכון שתחנה כזו שונה ממרכז קליטה, כפי שהעירו כאן--
חי פורת
מדוע לא קורה כדבר הזה בשדה התעופה?
אי לפידות
מפני שבשדה התעופה אין מיטות. אילו היתה אפשרות ללון בשדה התעופה, אז כל

מי שאינו מרוצה מהפתרון שלו היה נשאר ללון שם.

אנחנו נכנסים לתקופה קשה, למצוקה רצינית. נאמר כבר שמשרד הלקיטה אינו

מכוון עולים. אבל משרד הקליטה היה זה שתבע כל הזמן תמריצים ומאיצים. היפשנו את

השביל שבין חוסר הכוונה לבין השגת היעדים, ואנחנו שימשנו פה לערי הפיתוח.

התמריצים שעליהם דיברנו קיימים ונם פועלים, והם יכולים לחול גם על הקיבוצים.

צריו למצוא נוסחה נכונה בין חסור הכוונה, לבין יצירת מצב בו כדאי לעולה ללכת

למקום שהמדינה סבורה שזה יעד לאומי. והפתרון הזה הוא לאו דווקה במשרד הקליטה.

אם הקיבוצים, או כל גורם אחר, מחפשים איך להשיג את היעד הנראה נכון, הדרך

היא ביצירת תמריצים ומצב שבו יהיה כדאי לעולה לבחור בדבר שאנחנו חושבים שחשוב

למדינה שהוא יבחר בו.

כולם חוששים מריכוז העולים במרכז הארץ, ואני חושב שהדרך היחדיה למנוע זאת

היא באמצעות הכוונת הבנייה, גודל הדירות והמשכנתאות. כי הדברים האלה מהווים

תמריץ רציני, לכאן או לכאן. המדינה יכולה לבנות כאן, ולא שם; ובאמצעות משכנתא

היא יכולה ליצור מסלולים שהעולה יבחר בהם כשהיא חושבת שזה הדבר הנכון לעשותו,
שי חבר
כאשר עליתי הבוקר לירושלים חשבתי בדרר למה בעצם אנחנו מצפים מוועדת

העלייה והקליטה של הכנסת, כל מה שקשור למחוייבות שלנו, כמו של כל אחד אחר,

להתעסק בקליטה ובעליה, בשביל זה לא צריך היה לעלות לכאן. אבל אני רוצה להתייחס

לדברים שאמרת בסוף דבריך, שתכנית הקליטה של העלייה היא הפתיחה, ולא הסוף.

בתכניות אנחנו אומרים שאיננו מציבים שום תנאי; לא קליטת קבע, ולא תעסוקה אם

ישנה או איננה. שום תנאי. כל מה שנמצא בתשתית הפיסית והאנושית בקיבוצים יעמוד

לרשות הקליטה.



אנחנו הודענו זאת כבר בהזדמנויות שונות. האמינו לי שגם אנחנו יוענו כל

הזמן שסוף סוף יגיעו אל הקיבוצים, כאשר לא תהיינה אלטרנטיבות אחרות. אבל מטריד

אותנו, כמו שמטריד כוודאי את כולכם כאן, ששערי ארצות הברית יינתחו מחדש, ושנם

השערים של גרמניה המערבית יפתחו מחדש דרך גרמניה המזרחית. ואנחנו חוששים שמא

נחזור לאותם ימים בהם 10% או 15% מהיוצאים מבירת המועצות הגיעו ארצה, והשאר

התפזרו לכל רוח. אם הדבר יקרה בגין זה שאנחנו רוצים לעבוד רק תחת אילוצים,

כולנו נישא באחריות לדבר הזה, כל אחד בשל מחדליו הוא.

כאשר שאלתי את עצמי מה בעצם אנחנו רוצים מהועוה הזאת, חשבתי שאנחנו רוצים

שהוועדה תשים את משקלה הציבורי והפרלמנטרי ותפיח רוח במפרשים של משרד הקליטה

ושל הסוכנות היהודית, של משרד האוצר ומשרד השיכון ותגרום לכך שהם יטלטלו את

כולנו; שיושיבו את כולנו על ספסל הנאשמים על זה שאנחנו לא נענים לכל התכניות

המשוגעות שמעמידים לפיתחנו.

לצערי הרב, עד עצם הרגע הזה אנחנו מופיעים כמי שצריך להשמיע כלפיו

מלים-מלים, או עלבונות, והכל סביב הדברים האלה. אני רוצה לשבת כנאשם אצל אהרון

לפידות על זה שאנחנו לא ממלאים אלף ואחת מטלות שהוא מטיל עלינו ומצפה שנמלא

אותן. את זה יכולה וצריכה הוועדה הזאת לעשות, ואנחנו מצפים שהיא תעשה את זה.
מי שוק
אני רוצה להדגיש שהצוות שלנו, שבא יום יום במגע עם משרד הקליטה, לא נמצא

בקרע עם מר לפידות. היינו אצלו, והוא קיבל אותנו יפה, ואיננו נמצאים במצב

מלחמה עם משרד הקליטה באיזה שהוא מקום בארץ. אינני יודע איך קרה מה שקרה עם מר

מנצור. גם אתו אנחנו נמצאים בקשרים טובים. אני רק חושב שיכול להיות שהיתה פה

אי הבנה, וצריו לבדוק מה קרה. אנחנו רוצים להמשיך לשמור על הקשרים הטובים, כדי

שמשרד הקליטה יהיה פתוח בפנינו גם להבא. גם כאשר סל הקליטה החדש יתממש חשובים

לנו הקשרים הטובים עם משרד הקליטה, ולאו דווקה כדי שהמשרד יאפשר לנו למשוך

עולים. כי אנחנו יודעים שיגיע הזמן בו יצטרך אותנו משרד הקליטה יותר משאנחנו

נצטרך אותו.
חי אורון
אני מציע שבישיבה שנקיים בנדון בעבור חודש יידון בה סעיף נוסף, שהיום אל

טיפלו בו בכלל. יושב כאן אתנו יוסף מרנלית ממשרד השיכון, וכלל לא "התלבשנו"

עליו. אם תתקיים הישיבה בעבור חודש כדאי יהיה לדון בה גם בשאלה של תשתית

אפשרית לקליטת קבע של אחוז מסויים של האוכלוסיה. במשך החודש הקרוב צריך לגבש

הצעה בנדון. ישנו עכשיו שר חדש מאד דינמי, ואני מציע שביחד אתו נשמע בעוד

חודש הצעה מפורטת בנדון, או שיהיה לפנינו נייר שידון גם בשאלה של קליטת קבע,

ואיך יוצרים מצב המאפשר קליטת קבע.

היו"ר מי קליינר;

בתחילת הישיבה הבעתי את צערי על שנציג משרד השיכון והבינוי אינו נוכח

בישיבה הזאת, ולא שמתי לב שבינתיים הצטרף אלינו יוסי מרגלית, מנהל המינהל

לבנייה כפרית.

י' מרגלית;

אנחנו מכירים את החממה הקיבוצית ואת טיבה בכל הקשור לקליטת עולים. אני

חושב שאחד הדברים החשובים זה לחשוב ולא להתמודד עם הבעיה כאשר היא מגיעה. אני

חושב שזו שניאתנו. אנחנו באנו במגע עם חתנועות חקיבוציות בנושא זה. הן רצו

שיפוץ יחידות הדיור במסגרת של מענקים, ולזאת סרבנו. היינו נכונים להעמיד

לרשותן מימון בהלוואות לצורך שיפוץ יחידות הדיור. אנחנו מוכנים לקדם להם

זכאויות לצורך בניית קבע. מבחינה זו אין מגבלה.



אשר לדיור הזמני ולמה שקורה בבניית החירום, המשרד עומד להגיש לממשלה

תבנית על בניית חירום. אני מעריך שאם בניית החירום תקבל ביטוי של מבנים יבילים

התנועה הקיבוצית תיכלל בזה. לא סיכמתי את הדבר עם השר, אבל אני מכיר את דרך

טיפולו ואני מעריך שהשר יחפש פעילות בלתי שגרתית. אנחנו חייבים להיות בעלי

אמונה בנושא זה. אני סבור שהתנועה הקיבוצית היא מקור שמסוגל לספק לפחות אלף

פתרונות דיור. מחר נרוץ אחריהם, ואז לא תעמוד שאלה של כסף, אלא שאלה של מקום.
נ' שפט
אני רציתי לומר את הדברים האלה, אבל טוב שאתה אמרת אותם, כי אתה תהיה

אחראי לענין הזה. אין ספק שלשיכון החירום יש מקום בתנועה הקיבוצות, כי המבנים

האלה יכולים לשמש את התנועה הקיבוצית נם בתקופה מאוחרת יותר, ולכן יש יתרון

בהצבתם דווקה במקומות האלה. אני נקווה שבנימה חיובית זו שעולה בסוף הישיבה

יסתיימו הדברים שהעיקו בעבר, ונוכל להתקדם.
היו"ר מ' קליינר
אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:15)

קוד המקור של הנתונים