ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 08/05/1990

קמת מרכז לקליטה ראשונית בסמוך לנתב"ג

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 80

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

מיום שלישי. י"ג באייר. התש"ן - 8 במאי. 1990. בשעה 13:00
נכחו
הגרי הוועדה
מ' קליינר - היו"ר

ע' ברעם

אי גור

ח' פורת

ג' שפט

י' שפרינצק

מוזמנים;

א' שוסטרמן - מנהל גף נתב"ב, משרד הקליטה

די אפרתי - מנהל מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

ב' לוי - מנכ"ל רשות שדות התעופה, משרד התחבורה

א' בן זאב - עוזר למנכ"ל שדות התעופה, משרד התחבורה

מי דבי - מנהל נמל התעופה, משרד התחבורה

ר' להבי - עוזר למנהל נמל התעופה, משרד התחבורה

עי אמיר - משנה למנב"ל אל-על, משרד התחבורה

מי משעול - עוזר משנכ"ל אל על, משרד התחבורה

נ/משנה א' יערי- מפקד נמל התעופה, משרד המשטרה

א' קלינגולד - מנהל אגף העליה, הסוכנות היהודית
מזכירת הוועדה
י' נקר

רשמה : ש' צהר

סדר היום; הקמת מרכז לקללטה ראשונית בסמוך לנתב"ג.



קמת מרכז לקליטה ראשונית בסמוך לנתב"ג
היו"ר מי קליינר
אני פותח את הישיבה, ומורה לאורחינו שבאו לישיבה נוספת אחרי מעט מאד זמן

כרי להשתתף בריון שכולו מתרכז בבעיות של השלב הראשון של הקליטה, על פי הצעתו

לסרר של חבר הכנסת חנן פורת. התייחסנו לקליטה הראשונית של עולים בישיבה

הקודמת בה השתתפתם, והיום אנחנו מבקשים להתמקר בנושא ספציפי של הקליטה

הראשונית.

אני מבין שהנושא הזה עלה מספר פעמים עם משרד הקליטה, ואני מבין גם שמשרד

הקליטה אינו מתלהב מהרעיון של הקמת יחידת קליטה חיצונית, שהיא אגב בכל זאת

יעילה. בתקופה של הזרימה הגדולה של מהגרים לגרמניה, גם ממזרח גרמניה גם

מרומניה, מברית המועצות וךמפולין, השיטה היתה להביא את המהגרים למהנה זמני שם

שהו בין יומיים ועד ל-7 ימים, ובשום אופן לא יותר מ0-7 ימים, וגרק משם התחילה

למעשה הלקיטה המקומית של המהגרים.

במקום לסיים את הקליטה של העולה תוך מספר שעות ובלחץ בשדה התעופה, העולה

למעשה עוד לא נכנס לארץ אלא עובר למלון או למחנה, ושם הוא שומע את ההצעות

העומדות בפניו, הוא יכול לבחון את האפשוריות העומדות בפניו. במקום הזה תהיה לו

לאפשרות קצת להתרווח, קצת לבחון הצעות, אולי גם להיות ממוין באשר לאולפן

המתאים לו, ואז תיפתר גם הבעיה שמתעוררת בשל הלחץ של ארגוני המתנדבים השונים

הרוצים ליצור קשר ראשוני עם העולים כדי לעזור להם. כעבור התהליך הראשוני הזה

יתפנו למלון או לסידור אחר שיש לכל אחד מהעולים.

הרעיון הזה עבד מצויין מגרמניה. ממחנה הקליטה הזה, בו שהו המהגרים לא

יותר משבעה ימים, הם עוברו לפתרונות אחרים שסודר לו על ירי המרינה.

חבר הכנסת פורת הביא את ההצעה הזו גם בפני משרד הקליטה, שלא התלהב ממנה.

אגב, חבר הכנסת פורת איננו היחירי המאמין בפתרון הזה. יש ארגונים נוספים שמאר

מאמינים בו. הבר הכנסת פורת ביקש להעלות את הענין בישיבת הו וערה, ולכן הטרחתי

אתכם לבוא שוב לדיון בנושא.
חי פורת
r

אני רוצה להבהיר שרברי אינם נאמרים, חלילה, כדברי בקורת או קיטרוג, אלא

מציגים את הבעיה על השולחן ומבקשים להציע פתרון שלדעתי הוא הנכון והאפקטיבי

ביותר.

כולנו עדים לתהליך המואץ של בואם של עולים בהיקף גדול, ועל פי כל

התחזיות, אלא אם כן יקרה חלילה דבר שישנה אותן, אנו עשויים להגיע למצב בו

יגיעו אלינו אלף ואף אלפיים עולים ליום. רק היום דיברנו בוועדת החוץ והבטחון

בסוגיית הטיסות הישירות שלגביהן מתנהל מאבק גדול, והחרדה הקיימת היום בברית

המועצות מפני האנטישמיות עשויה בהחלט להביא אותנו למצב בו נעמוד בפני היקפים

גדולים ביותר של עולים.

אני חסיד הקליטה הישירה, על כל תחלואיה, מה גם שמרכזי הקליטה לא יכולים

כלל לענות היום לממדי העליה. ודווקה משום כך אני סבור שהשלב המירי של בוא

העולים לארץ והיכולת שלהם להיות מנווטים כהלכה ומשתלבים בצורה נכונה, עשויה

להיות מפתח לקליתם לטווח ארוך גם מבחינת הרגשתם וגם מבחינת הכוונתם. הדברים

מתייחסים גם לנושא פיזורם של העולים בצורה הנאותה ושילובם המיירי בתעסוקה

וכדי. רומה הדבר למצבו של עץ כאשר השלב הראשון של הנטיעה הוא אחר הרברים

המכריעים והקובעים קליטתו וגידולו המוצלח.



ביקרתי מספר פעמים בשדה התעופה בן-גוריון, וזכיתי להיות אורחו של מר

שוסטרמן, ואני רוצה לומר שאני מלא הערבה לעבודתם של העובדים בשדה התעופה. לא

זו בלבד שאינני מבקר את עבודתם, אלא אני משבח אותה ומלא הערבה להם ולעבודתם.

נבון שמדי פעם קוריאם בעתונים על פאשלות באלה ואחרות, אבל אנחנו יודעים

שפאשלות קורות, ואנחנו גם יודעים עד כמה אוהבים לנפח אותן.

בנתונים, השוררים היום בטרמינל בנתבי'ג , גם אחרי שיורחב במתוכנן, יהיה זה

בלתי אפשרי לעמוד בעומס של קליטת ערלים בהיקפים שבהם אנחנו מדברים. למרות

העבודה הנפלאה של העובדים המסורים בנתב"ג בהכרח ייווצר שם צוואר בקבוק שיפגע

בעולים, החל בשירותים, המשך בתור שיצטרכו לעמוד בו בהיותם עייפים ומותשים

מהמסע שלהם לארץ, שלעתים הוא מסע ארוך ומפרך, והמשך בהעדר מקום בו יוכלו להניח

מיד עם בואם את הראש שלהם כדי לנוח ולהתרענן קצת, ובהעדר האפשרות להפגש עם

קרוביהם וידידיהם בארץ, וכל זה בזמן שהם נתונים במתח עצום. בנתונים באלה אינם

יכולים גם להפעיל דעה שקולה בכל הנוגע למקום מגורים, לתעסוקה וכוי, דבירם

שיקבעו במידה רבה את עתידם ואת טיב חייהם בארץ. בתנאים באלה גם אין אפשרות

להציג בפניהם בצורה שקטה ובנהת את האפשרויות השונות של מגורלם ותעסוקה במקומות

שונים בארץ, בולל מקומות רחוקים כמו הגליל והנגב. בל הדברים האלה הם בלתי

אפשריים בתנאים הנוכחיים, ובמצב הגופני והנפשי בו נתונים העולים מיד עם הגיעם

לארץ.

הדברים יותר נוהים ויותר פשוטים לגבי העולים שיש להם קרובים בארץ, וכשהם

מגיעים ארצה הם יודעים בדרך בלל לאך הם רוצים ללבת. אבל לקצת פחות ממחצית

העולים אין קרובים בארץ, והם אינם יודעים לאן ללבת, ומיד בהגיעם גם קשה להם

לקבל החלטה שקולה באשר למקום שאליו הם בוחרים ללבת. קשה להם לקבל הכרעה תוך

שעתיים או שלוש. ואחרי שכבר יגיעו לאן שיגיעו קשה יהיה להם לצאת משם אם יתברר

שעשו שגיאה כאשר החליטו לעבור לשם.

נ7ה אומרת ההצעה שללל? דבר פשוט בתבלית. מגיעים לארץ ועוברים רישום ראשון

בשדה התעופה. משם מעבירים אותם לקמפוס-קליטה, שיהיה מקום סגור. שם ישהו לכל

היותר יומיים עד שלושה ימים. זה יהיה מקום להניח בו את הראש, מקום להתרווח בו

קצת, לעבור את תהליכי הרישום המלאים. מקום מתאים לזה יכול להיות כפר המכביה,

או בן שמן וגם מחנה צבא שבונים במיוחד לצורך זה. יבולש מאד להיות שצה''ל צריך

לסייע בענין הזה.

בדרך זו אפשר יהיה לקבל את העולים באווירה טובה ונינוחה, ותהיה גם קצת

שמחה בעת קליטתם. תינתן להם האפשרות לנוח קצת, ולמהתר בואם יתנהל תהליך הרישום

בצורה נינוחה. אז תהיה גם אפשרות לאנשל הגליל והנגב ומקומות אחרים להציע

לעולים מקומות תעסוקה ובן מקומות מגורים, להסביר להם את הזכויות והחובות שלהם

ולתת להם את ההנחלות הראשונות, והכל בצורה מסודרת וללא לחץ.שהרל בלתי אפשרי

לעשות את כל הדבירם האלה בשלוש שערת בלבד, אפ'-לו בתנאים הטובים ביותר.

אחרי שישהו שם יומיים או שלוקות אפשר להלה להפנות אותם בצורה מסודרות

למקומות עבודה מתאימים ולמקומות מגורים, על פל נתוני המחשבים בתחומים השונים.

גם לבני המשפחה ולידידים תהיה האפשרות להיפגש אתם, ולא תהא להם עוד ההרגשה

שמפרידים ביניהם באופן מלאכותי. אני מתקשה להבין מדוע משרד הקליטה מתנגד

ומתסתייג מהרעיון הזה, אף שנפגשתי פעמיים שלוש עם השר ועם המנכ"ל.

אני חושב שהמפגש הראשון של העולה עם הארץ הוא חשוב ביותר, והוא יהיה הרבה

יותר מוצלח אם הוא ייעשה בסביבה של דשא, של אווירה נינוחה, ללא לחץ וללא ההברח

לקבל מיד החלטה גורלית כמו זו שהוא צריך לקבל. אמר לי מנכ"ל משרר הקליטה, שאם

העולים ירגישו טוב במקום הזח הם לא ירצו לעזוב אותו בתום שלושה הימים. הוא

הסתמך על הנסיון שיש להם עם מרכזי הקליטה, שעולים לא רצו לפנותם בזמן, ואחר כך

קשה היה להוציאם.



זה היה הנימוק העיקרי ששמעתי מפי אנשי משרד הקליטה נגר הרעיון שהעלתי.

ראשית, גם לגבי מרכזי קליטה ניתן היה למצוא פתרון מלכתחילה. אבל אין רומה המצב

במרכזי הקליטה למצב במקום שאותו אני מציע, כשברור מראש שהעולה נשאר בו יומיים

או לכל היותר שלושה ימים, כרי לעבור תהליך מסויים באווירה נוחה וללא לחץ. לכן

אינני חושב שהנימוק ששמעתי הוא אכן נימוק רציני.

נכון שהרעיון הזה הוא אולי קצת מהפכני ובלתי רגיל, והוא מחייב הערכות

מתאימה, אבל 'לרעתי הוא חיובי ביותר ויכול לשנות לטובה את האווירה של הקליטה

מראשיתה ולתת לה בסיס הרבה יותר נאות עם אפשרויות הכוונה.

אני מעלה את הרעיון כאן אף שאני מורע לכך שהוועדה הזאת איננה וערה

ביצועית, אבל אני חושב שהחלטה של וערת העלייה והקליטה בהקשר זה והפנייתה אל

משרד הקליטה ואל הווערה הבין-משרדית ואף אל הממשלה, במידה והדברים יחייבו

החלטות ברמה יותר גבוהה, עשויה לתרום תרומה משמעותית לתהליך הראשון של הלקיטה,

שהוא מפתח לקליטה טובה.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו דנים הפעם בנושא נ?אד ספציפי, כאשר המטרה הלא מאד תכליתית. היות ויש

בענין זה ויכוח, ולכאורה זה ענין של מיקרו, מאר ספציפי במסגרת תהליך הקליטה,

אבל מאד מאד ברור וחד, הייתי מבקש שכל הנוגעים בדבר יאירו זוויות שונות של

הנושא, לחיוב ולשלילה, ואחר כך נשמע את רעות חברי הווערה. אם יווצר כאן

קונצנסוס בהצעה שעל פניה נראית חיובית ביותר, נבטא את העמדה שלנו בהחלטה ונאבק

למימושה.

בי לוי;

לרשות שדות התעופה אין למעשה מעורבות מיוחדת בנושא. נתבקשנו בעבר להגריל

את השטח שהוקצה למשרד הקליטה למען קליטת העולים, ועשינו זאת. לפני חודש התחלנו

לבנות שטח נוסף המשתרע על 1,400 מטרים נוספים. הבנייה תיגמר בחורש אוקטובר או

נובמבר השנה, ונוכל להעמיד את השטה הזה לרשות העולים וקליטתם. במשא ומתן

הראשוני נתבקשנו להוסיף 70רק 0 מטרים על 900 המטרים שכבר ישנם למטרה זו

בטרמינל.

למרות זאת נערכנו להפוך את טרמינל ארקיע לטרמינל לעולים.'בדקנו מבלי להכנס

להוצאות גדולות את האפשרות להפוך את הנגר ארקיע, מבנה של 2,500 מטרים, למקום

שיתאים לקליטת עולים. מאחורי הנגר ארקיע יש טרמינל צבאי שהקיבולת שלו יכולה

להיות גבוהה מאד. התנאים לקליטת עולים שם אינם טובים, אבל אפשר בהחלט להכינו

עם השקעה כספית נוספת. אנחנו ערוכים איפוא לתת פתרונות לכל העולים שיגיעו, אבל

איננו יכולים להלין אותם במקומות האלה, וגם לא לאפשר להם תנאים נאותים למנוחה.
היו"ר מ' קליינר
אני מבין שאם יהיה גידול רציני במספר העולים, תוכלו להעמיד לרשות המטרה

הזו מספר מקומות, ולא מקום אחד גדול.

אכן כך המצב. בדיון אחר שהתקיים עם שר הקליטה ועם שר התחבורה הצעתי

להנחית את העולים במחנה תל נוף. הצעתי את המקום הזה בגלל נושא השבת, והנימוק

לכך היה שבשבת חדר האוכל שם פנוי, ואפילו מקומות מגורים ניתן למצוא שם. אולי

כדאי לחשוב על המקום הזה לא רק לימי השבת, אלא גם לכל ימות השבוע. אני

התכוונתי תחילה לאותם מקרים בהם העולים מגיעים בימי וי, והשרים ביקשו למנוע

חילול שבת, ולכן הצעתי את המקום הזה. אבל גם בלי קשר לרצון למנוע חילול שבת



כדאי לבדוק את האפשרות שהמטוסים המביאים עולים ינחתו במחנה צבאי, או בשרה

התעופה ויועבור למחנה צבאי. אני מעריך שמחנה צבאי לא ידרוש השקעה כספית גדולה

כדי להתאימו לצרכים של העולים כי מצויים בו כל המתקנים. הם יועברו איפוא למחנה

צבאי שייוחד למטרה זו, וזה גם מקום סגור פחות או יותר.

אני מבין שיש הסכמה שלא להעביר עולים ליהודה ושומרון, אבל את החיילים

אפשר להעביר לאוהלים באיזורים האלה.
ע' אמיר
כיוון שאנחנו נמצאים בצד השני של שרשרת הארועים עם העולים אין לנו

מעורבות ישירה בשאלה הקונקרטית שעלתה כאן לידון. כאזרח וכמי שקצת בקיא

בקונסטרוקציה של הארועלם, הרעיון שהועלה כאן נראה לי כחיובי בהחלט, ואינני

רואה בו פגם.

אם תתקבל הצעתו של ברון לוי אז זה כבר יגע בנו. כי אם הנוסעים שלנו

יצטרכו כתוצאה מזה לנהות ביעד אחד, וכן גם נוסעים של מטוסים אחרים, זה אולי

יעורר סיבוך מסויים,

בחלק שלנו אנחנו מאורגנים ומצויידים ועושים כל מה שצריך כדי להביא את

העולים, פורקים אותם בשדה התעופה בן גוריון, ובזה תם חלקנו.
היו"ר מי קליינר
ברור שגם היום המצב כבר קשה, כי גם כאשר מגיעם 15 אלף עולים לחודש הם

אינם מתפלגים בדיוק כפי שהיינו רוצים. לפעמים מגיעים אלף עולים בבת אחת, וזה

יוצר בעיה, כי הקיבולת היא ל-400 איש, מקסימום 600. כאשר באים למעלה מ-600

עולים הם צריכים כבר להמתין 6 שעות עד שהקבוצה תתחיל לעבור את הרישום, שגם הוא

עצמו נמשך שעות. וזו כבר בעיה אמיתית.

ואינני מדבר על מצב בו יהלה גידול רציני במספר המגיעים. וישלצפות לכך שלגיעו

אלינו 20 אלף עולים בחודש. ואולי אף למעלה מזה, ויתכן ואנחנו נדבר בעתיד על

רכבת אווירית. השאלה היא אם חשבנו על זה ואם אנחנו ערוכים לזה. השאלה היא אם

ההצעה שהועלתה על ידי חבר הכנסת חנן פורת אכן נבדקה, והאם משרד הפנים נתן דעתו

עליה. למעשה יש שתי אפשרויות; או שעושים פרוסס ראשוני, והעולהנכנס לארץ ועובר

למחנה ששם הוא עוהבר תהליכי קליטה שונלם שעליהם דיבר חבר הכנסת פורת. או

שהעולה נכנס לארץ רק כשהוא יוצא מאותו מחנה. כך שצריך יהיה להחיל על המחנה הזה

את המעמד של נתב"ג.

כך מבלאים את העולה למחנה סגור, ודלנו של המחנה הזה שבו שוהה העולה יום

יומיים או שלושה כדינו של הנתב"ג, כשהוא למעשה עוד לא נכנס למדינה, עוד לא עבר

משטרה, עוד לא עבר מכס.

בי לוי;

כאשר הפרוצדורה של העולה דומה לזו של התייר, אין בעלה. אז אנחנו יכולים

לקלוט גם 3,000 איש ואף 4,000, ואם יתאמו אתנו את השעות אפילו מספר גדול מזה.

כאשר העולה נוחת כמו תייר, ורק מטביעים שם את אשרת הכניסה שלו, אין לשדה

התעופה שום בעיה לגבי כל מספר שהוא של עולים.
ר' אפרתי
אני רוצה להביע את רעתי, ואם דעת המשרד תהא שונה מדעתי, אביא זאת כאן

בפני הוועדה. אם תחלה קליטה בתנאי מעבר קול יומיים שלושה אנחנו נוכל בהחלט

לשפר את הטיפול לעולים, ונוכל לתת להם שירות טוב בהרבה מזה הניתן להם היום.

היום עושה משרד הפנים את הרישום הראשון באחריותו, ואנחנו נעזרים באנשי משרד

הקליטה שנמצאים במקום בזמן הגיע העולים, והם עושים את הרישום גם עבורנו. אם

ההצעה תתקבל אנחנו נערך לרישום, ונעביר את המידע לכל הרשויות הקולטות

והמטפלות, והן תטפלנה בעולים אחרי שאנהנו נעשה רישום מלא על כל עולה ועולה.

אנחנו נערך אז גם הרבה יותר מהר בנושא תעודות הזהות, ותעודת הזהות תמתין לעולה

כבר בתחנה הבאה שלו.
ח' פורת
האם לפי הערכתך אפשר יהי בזמן הקצוב הזה להציג בפני העולים היצע של

מקומות דיור, תעסוקה וכדי?
די אפרתי
זה לא תחום של משרד הפנים. משרד הקליטה בוודאי יוכל להתייחס לזה. אבל אם

תהיה הערנות אחרת במקום אחר, משרד הפנים צריך יהיה לאשר כניסת העולים באמצעות

ביקורת הגבולות, שכפי שזה מתבצע גם היום, לרשום את הרישום הראשוני של העולה,

לא כפי שזה נעשה היום, ואז יוכל גם לנפק לעולה במהירות גדולה תעודת זהות שתגיע

אליו תור מספר ימים, ויתכן שעם שכלול נוסף יוכל העולה לקבל אותה עוד בהיותו

במהנה המעבר, בתנאי שהוא יהיה שם יומיים שלושה, על היתרונות שיש בזה.
נ/משנה א' יערי
מבחלנת ראוה משטרת נתב"ג אנחנו הולכים חיום למצב שהסידורים הם בסדר.

אנחנו גם ערוכים לכוח אדם מינימלי לבטיחות של טרמינל ארקיע. מעבר לזה לא דובר

אתנו דבר. אם יהיה צורך בכן תיערר המשטרה כיאות, ולא תהיה כל בעיה.

כמי שחי במקום, רואה את העולים ומדבר אתם, אני בהחלט בעד ההצעה שהועלתה

כאן. אינני רואה בה פגם, אלא יתרונות בלבד. מנקודת ראות שלי כמשטרה תוך רבע

שעה או 20 דקות ניתן יהיה לסיים את ביקורת הדרכונים של כל העולים שיגיעו

במטוס, יהא גדול ככל שיהיה. ואז הם יקחו את המזוודות, יעברו את המכס ויועברו

למקום בו יש קצת דשא וקצת מנוחה.
היו"ר מ' קליינר
יש פה בעיה, כל לוקחים מהעולה את דרכונו, והוא לא יכול לצאת מהמרינה ללא

תעודה.
נ/משנה א' יערי
אין לעולה שום בעלה. העולה מגיע עם תעודת המעבר, ואנחנו לוקחלם אותה ממנו

ועובר את ביקורת הגבולות, ואחר כר הוא יוצא עם מספר לאן שהוא יוצא. זו בעיה

טכנית שבקלות ניתן להתגבר עליה. אני ער לזה שההצעה שלל מטילה בעיה לא קטנה על

משרר הלקיטה, כל שרה התעופה מספק להם איזו שהלא חממה כאשר אף אחר לא יכול

להכנס לשם ללא רשיון ולא כל אחר יכול לצאת.

אני רואה את העולים מגיעים, האולם דחוס וצפוף, הריח לא כל כך נעים. אין

ספק שזה איננו מקום מתאים לקבלת עולים. בל אחר בנמל נותן יר להנעים את פגישתם

הראשונה של העולים עם הארץ, אבל התנאים פשוט אינם מתאימים.
א' שוסטרמן
אני מוכרח לחלק בהזדמנות זו הרבה מחמאות לרשות שדות התעופה. הם עושים מעל

ומעבר והולכים לקראת השקעה עצומה לשיפור תנאי הקליטה. הרחבת האולם של 1,400

מטר נמצאת כבר בתהליך עשייה, והוא יצורף לאולם הנוכחי כך שתהיה זו יחידה אחת.

התכניות לשיפור האולם הקיים כבר גמורות, ומתכוננים להתחיל ביצוע השיפורים.

רק הבוקר ישבתי על התכניות, מבלי לדעת שאהיה כאן היום, והן נהדרות, ונותנות

אפשרות קליטה שלא תהא דומה לה בשום מקום אחר.

אני חושב שאף בית מלון, ובוודאי מחנה צבאי, לא יוכלו לתת את התנאים

לקליטה שאנחנו נוכל לתת בעתיד הקרוב.
נ?' דובי
אתה מדבר על קליטה ראשונית בלבד, לא על אפשרות לינה או לפחות מנוחה.
א' שוסטרמן
אני מתכונן למסור את הפרטים המלאים. היום יש לנו 10 תחנות קליטה, ואני

חושב שתור חודש או חודש וחצי יהיו לנו 17 תחנות קליטה. העולה המגיע נהנה הלום

מקשר פנים וקשר חוץ כמעט בלתי מוגבל. מיד אחרי שהוא נוחת הוא יכול להתקשר ללא

תשלום אל קרוביו או חבריו בברית המועצות או בכל מקום אחר בעולם כדי להודיע

שהגיע בשלום לישראל.
חי 5ורת
אבל עם קרוביו בארץ אינו יכול להפגש מיד עם בואו.
א' שוסטרמן
יש להם דרך להתקשר. אני לא חושב שהמפגש פנים אל פנים או הנשיקה הם

הקובעים. אני הי את הנושא הזה 14 שנה ואני מכיר אותו היטב, ואני יכול להרהיב

את הדיבור גם על הענין הזה.

פתחנו לשכת מידע בחוץ, והיא פועלת, ויש לנו לשכת מידע גם בתוך האולם והיא

נותנת לעולה אינפורמציה רהבה יותר ככל הקשור לשלב בי, בכל הקשור להחלטתו

העקרונית במקום. אנחנו עושים הכל כדי לשפר ולייעל את הלקיטה של העולה.

באשר להצעתו של חבר הכנסת פורת אני רוצה להגיד, כי היו רבירם מעולם, אמנם

במסגרת תחום בית הנתיבות. כתחילת שנות ה-70 הקליטה היתה לא בתוך הטרמינל אלא

בבנינים סמוכים, המאוכלסים היום על ידי מחלקת כוח אדם. הסוכנות היהודית ויתרה

על בנינים אלה ונכנסה פנימה לתחום הנתב"ג, מאחר והמבנים האלה נסתמו ואי אפשר

היה לפנותם. כלומר, עולים שהגיעו ורצו שישלחו אותם למקום מסויים רווקה,

והסוכנות לא יכולה לעשות זאת כי אותו מקום חיה תפוס כולו, נשארו במקום וסרבו

לפנות אותו, ונשארו לשבת שם הרכה זמן. וכך נסתם המקום, והיו שם בעיות.
ח' פורת
מצב כזה יכול להיווצר גם היום הנתב"ג.
א' שוסטרמן
כמי שהיה בצבא במשך שנים רבות אני מכיר מחנות צבא, ואני יודע היטב כיצד

נראה מהנח צבאי ומה יש ומה אין בו. אם אתם מתכוננים לאכלס את העולים ביומיים

הראשונים להיותם בארץ במחנה צבא, אינני בטוח שיש בזה שיפור תנאים שלהם.



לא קשה לתאר את הרגשתו של עולה שמכניסים אותו למחנה שסביבו גדל תיל. ואם יש

המתלוננים על ריחות באולם הקבלה בנתב"ג לא קשה לדמיין את הריחות שיהיו באולם

הקבלה במחנה הצבאי . והרי אנהנו יודעים מה הם תנאי המגורים במחנות הצבא, אלו

שירותים יש שם. בך שצריך להרהר פעמיים לפני שאנחנו באים להציע מחנה צבא כמקום

קליטה ראשוני של העולים.
מי דבל
יש לי הרושם שזמן רב לא ביקרת במחנה צבאי, כי התאור שנתת אינו הולם את

מחנות הצבא כפי שהם היום.
א' שוסטרמן
זה בכל זאת מחנה צבאי מגודר, וזו יכולה בהחלט להיות בעיה. העולים

המגיעים היום אינם עייפים כמו שהיו העולים שהגיעו בשנות ה-70. יש מהם השוהים

בדרך יומיים-שלושה, ויש המגיעלם אחרי 24 שעות בלבד.

אם מדברים על פינוי העולים למקום אחר צריך לקהת בחשבון שצריך להעביר לשם

אחר כך גם את המטען שלהם, כי המטען הגיע בטיסה הבאה, והם צריכים לאתר אותו.

ומה קורה עם בודדים, ומה קורה עם קבוצות עולים של 10 איש, של 7 איש, עם משפחות

בודדות? ומה עם העלייה מארצות נוספות? צריך לקחת את כל הדברים האלה בחשבון.

מישהו הזכיר שעולים מתעכבים פה לעתים 12 שעות ואף 14 שעות. אני לא מסכים

עם זה. מי שמכיר את המצב יודע כי למעלה מ-80% מהעולים מגיעים אלינו עם ידיעה

ברורה לאן הם רוצים ללכת. קרוביהם בארץ נמצאים אתם בקשר הדוק, והם מגיעים עם

אינפורמציה מלאה. מי שהוא חולה אסטמה למשל יודע איזה מקום מתאים לו מבחינת

האקלים, והוא אכן מבקש ישוב באיזור יבש. אתמול טיפלתי אישית במשפחת עולים

וראיתי כי בני המשפחה ידעו לפרטיה את הפריסה האקלימית של הארץ,

העולים עומדים בקשר הדוק עם קרוביהם בארץ ומקבלים מהם פרטים ואינפורמציה.

לא פעם קורה שהקרוב בארץ מודיע לנו באיזו טיסה עומדים קרוביו להגיע ארצה.

העולה יודע בדיוק לאן הוא הולך ולא פעם יש בידיו אפילו הכתובת המדוייקת אליה

הוא הולך. למה לנו לטלטל אותו לאיזה שהוא מחנה ולהחזיקו שם עוד יומיים, שעה

שיכול היה ללכת ישר משדה התעופה לדירה שמוכנה עבורו? קליטה ישירה אין פירושה

מגורי קבע. העולה הולך תחילה למגורים זמניים, הוא לומד באולפן, והארץ פתוחח

לפניו, והוא יתיישב קבע במקום בו הוא מוצא עבודה וכוי. י

אינני בטוח אם יומיים נוספים במחנה מעבר ישנו את ההחלטה שעמה הוא הגיע

ארצה, אני חושש שזה רק יכביד עליו, כאשר לא מאפשרים לו להתיישב יומיים לפני כן

במקום המיועד לו ולישון במיטתו.

אני מרגיש צורך להצביע על כמה נקודות חשובות בדיין. הופתעתי מדבריו של נ7ר

שוסטרמן. אין לי ספק שהוא לא נתן מענה לשאלה שהוצגה כאן על ידי יושב ראש
הוועדה וחברי הכגסת
מה יהיה באשר נצטרך לפתוח את השערים למספר עולים גדול

בהרבה מזה המגיע אלינו היום?

כאשר אנחנו קולטים היום בין 400 ל-600 עולים ביממה, אין לנו בעיה. אנחנו

עושים את זה, ויש תהליך שגם אם אינו נעים פה ושם אפשר בכל זאת לחיות אתו. אבל

אנחנו מדברים על מצב בו נצטרך לפתוח את המערכת ל-1000, ל-2000, ל- 3000 ואולי

גם ל-4000 עולים שיגיעו ביממה, ואז יש מקום לשאול מה תהא התשובה שלנו למצב

כזה. התשובה למצב כזה לא תהיה במערכת שבשבילה קיבלתי ממנכ"ל הרשות תקציב בסך

800 אלף ש"ח, שזה הסכום שהועבר מתקציב הרשות להנהלת הנתב"ג לטיפול בנושא

העלייה וקליטה.



אנחנו עושים הכל כדי לשפר את התהליך במיכשור, בהנדסת יצור, בשינוי,

בבינוי ובכל דבר נוסף אפשרי, וזה לא קשור בתקציב של 1400 המטרים הנוספים. אבל

כל הדברים האלה לא יוכלו לתת תשובה למספרים שבהם אנחנו מדבירם.

תהליך הזרימה היום הוא הרבה יותר טוב נ?זה שהיה בעבר. בעבר עולים אכן

המתינו הרבה מזן. אבל היום, בעזרתנו ובעזרת הנהלת משרד הקליטה יש גם תחנות

נוספות. היום יש בין 8 ל-10 תחנות, ובקרוב נגיע ל-17 תחנות. אבל זה נותן

תשובה למספרים הנוכחיים. בחודש שעבר הגיעו 12 לאף עולים, בחודש הבא יהיו 14

אלף עולים, ''ואולי יותר. אבל נ?ה נעשה כאשר יגיעו 20 אלף, 30 אלף ואף 40 אלף

עולים בחודש אחד?

אין לי ספק שכאשר מדובר במספרים כה גדולים מתחייב פיצול בהפעלה. אמרנו

טרמינל פנים ארצי, ואמרנו שעם העסק יגדל צריך יהי לתת פתרונות נופסים, כך

שממילא צריך יחיה להיות פיצול. ואם צריך יהיה להיות פיצול בטיפול מוטב שלא

יהיה פיצול מקימי, והטיפול יהיה במקום אחר. ואז נקבל ונטפל בעולה במו שצריך.
ח' פורת
העולים שדי לחם ברישום ראשוני, וקרוביהם מחכים להם עם סידור, יסתפקו

ברישום הזה וייצאו לדרכם. אבל העולים שאינם יודעים לאן הם הולכים, וזקוקים לכך

שיציגו בפניהם את האפשרויות השונות באשר למקום מגורים ולתעסוקה, יועברו למקום

בו ישחו יומיים או שלושה לכל היותר. בנתב"ג אפשר יהיה לעשות את המיון הראשוני

של העולים, ולגמור מהר את הרישום של העולים שקרוביהם בארץ ממתינים להם,

ולהעביר את האחרים למשך יומיים או שלושח למחנה המעבר, אף שאינני אוהב את המלה

מחנה לענין זה.

מ' דבי ;

צריך לצפות את מה שיהיה בעתיד, שהוא הרבה מעבר למה שקורה היום. צריך גם

לזכור שהמתקן בנתב"ג הוא גם כן מתקן סגור, ומחייב פיקוח על כניסה ויציאה. אין

בעיה וקושי בהתאמתו של כל מקום למתקן סגור, שלא כל אחד יכול להכנס אליו ולצאת

ממנו, ואפשר לעשות זאת בלי השקעה גדולה.

הועלה כאן נושא המטענים. גם היוטם מגיעה כבודה ללא בלעים, וגם היום

מגיעים עולים ללא כבודה. שיטת ההובלה והשינוע ממקום למקום הוא קל ונוח ביותר,

ואין בעיה בנושא הזה. עובדה היא שכאשר מגיעים עולים ביום הששי, על מנת למנוע

חילול שבת אנחנו מעלים אותם על אוטובוסים ושולחים אותם למלון אוויה. יתכן

שצריך לקחת מקום כמו אוויה. או כפר המכביה, או את המתקן של בנק לאומי שנמצא

מרחק 2 ק"מ מנתב"ג, שזה שלוש שנים שהוא עומד בריקנותו, ולהתאימו לעולים. אין

ספק שאפשר למצוא מקומות מתאימים בשביל העולים.

אני ממליץ לאמץ את הרעיון של חבר הכנסת פורת, מה גם שאני חושב שבראייה

לעתיד פשוט לא תהיה לנו ברירה אחרת.
א' קלינגולד
לפני- מספר שנים יצאנו מהפעילות בתוך שדה התעופה. אבל אנחנו עובדים במשותף

ותוך תאום מלא ובצורה הטובה ביותר. אני תומך בכל מלה שאמר כאן מר שוסטרמן, ואף

מעבר לזה. שאלת השעה היא איך לשפר את צורת הקליטה בהתאם למספר העולים המגיעים

היום, ולהתבונן לבאות.

אנחנו יודעים שבקרוב מאד נתיבים נוטפים יתחילו לפעול, עם המון בעיות,

ומספר העולים יגדל בזמן הקרוב. השאלה היא איך באמת אפשר לתת לעולים שרות טוב

יותר מיד בהגיעם. לתכן שבאמת צריך יהיה להוציא את כל הטיפול הזח החוצה, אבל אל

לנו להתחיל לפצל את זה. נסיונות העבר מורים זאת.



הנסיון בעבר לימד אותנו כי עולים שאין לחם קרובים בארץ. ושטרם החליטו לאן

הם רוצים לפנות, המשיכו לשבת במקום המעבר. ואין גזירה שווה בין מרבז קליטה

ובין מקום מעבר. כי במרכז הקליטה יש לו תכנית. הוא קם בבוקר והולך לאולפן,

והילדים הולכים לבית הספר או למעון יום. וזו תכנית לחודשים רבים. אם נביא אה

העולה למחנות מעבר, נראה שוב את התמונות שראינו בעבר.

כל הנסיונות שהיו בעבר הצביעו על כך שהעולים שלא ידעו מה שהם רוצים, או

שהיו להם דרישות שאינן לפי המציאות בארץ, יתחילו לשבת במקום, וכך יתמקמו שם

משפחה אחרי משפחה, ולא יעבור זמן רב ויהיו. שם 100 איש ואחר כך 200 איש. וכאשר

אתה, חבר הכנסת פורת, תבוא לביקור במקום אתה תשמיע דברי ביקורת על שלטונות

הקליטה שדוגמתם עוד לא שמענו.

אני בעד שיפור התנאים, ואני יכול רק לומר לכם שבתאום עם מר שוסטרמן אנחנו

בודקים אפשרותך של רישום טרם עלייה למטוס בתחנות המעבר. מר שוסטרמן ייצא לדרך

בימים הקרובים כדל לבדוק אח הדבר. גם את זה אנחנו עושים כדי לפשט תהליכים,

ואנחנו עובדים בתאום עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובמיוחד עם המשטרה ועם משרד

הפנים. אנחנו בעד שיפור תנאי הקליטה הראשונים. אבל בעד הוספת תחנת מעבר.

תחלנו לעשות רישום במטוס, אבל הסתבר שזה לא כל כך פשוט כשמדובר בעולים.

יתכן ונגיע למספרים כאלה שישלחו מטוס אחד לשדה תעופה אי, ומטוס אחר לשדה תעופה

בי. אבל נם זה אינו אומר שצריך להוסיף מחנה מעבר.
י' שפרינצק
לי נראה שהרעיון של מחנה המעבר, ואני מניח שיהיו יותר מאחד, ונקרא לזה

קמפוס קליטה, לא צריך להיות שלוחה או המשך של נתב"ג לצורך כניסה לארץ, והסיבה

לכך די ברורה מהדברים שנאמרו כאן. נאמר כאן שאחוז גבוה של העולים יודעים לאן

חם רוצים להגיע. הם לא צריכים להגיע לקמפוס הקליטה הזה. הרישום בנתב"ג לצורך

כניסה לארץ צריך להספיק בשביל העולים שיש להם קרובים וידידים בארץ, ויש להם

מקום אליו יגיעו מיד אחרי שישתחררו מנתב"ג. קמפוס הקליטה יתאים לעולים שאין

להם קרובים בארץ, ושאינם יודעים עדיין לאן הם מעדיפים ללכת.
א' גור
גם אני חושב שצריך להמשיך בשיטה הקיימת בקבלת העוליים. ואם יש לחצים

גדולים בשל מספרים גדוים של עולים, ואני מקווה שאכן יהיו, ניתן יהיה להתגבר על

זה על ידי הפניית מטוסים לשדות תעופה נוספים, ולמנוע על ידי כך את הצורך

בשלבים נופסים.

כל מה שצריר לעשות כדל לשפר את תנאי קבלת הפנים זה לקרין חום ואהבה ולתת

לעולים את ההרגשה שהם אחים הבאים הביתה. את הדבירם האלה צריך לעשות, וזה אינו

מותנה במקום זח או אחר,

אני מסכים לחשש שהועלה כאן, שאם אמנם יהי מחנה מעבר שבו ישוכנו עולים

ליום, יומיים או שלושה, זה יהפוך מהר מאד לשבוע ימים, ואז לא תהיה לך שליטה על

זה, ואני חושש שנחזור לתמונות מן העבר, של מרכזי קליטה ושל מלונות שעולים לא

פינו בזמן. אם ניקח את בלי המלון כדוגמה, העולים נשלחו לשם מתוך כוונה טובה

ביותר למשך שבוע או שבועיים לכל היותר, והיו מקרים שעולים נשארו בבית המלון

חודשיים ואח שלושה, ואי אפשר היה להוציאם משם בכוה. כסכום הכסף ששילמה

הסוכנות עבור שהות כה ממושכת בבית מלון אפשר היה לרכוש דירה בדימונה או

במקומות אחרים.



אין ספק שצריך לשפר את התנאים בהם מתקבלים העולים מיד בהגיעם לארץ. נאנ7ר

כאן כי 80% מהעולים יודעים לאן הם רוצים ללכת; וככל שמספר העולים יגדל יגדל

גם מספר המגיעים שיודעים לאן הם רוצים ללכת, כי כמעט לכולם יהיו כבר קרובים

בארץ ותהיה להם כל האיגפורמציה הדרושה.

בנוסף לדברים שנאמרו כאן אני רוצה להציע דבר טכני קטן, אבל בעל משמעות.

במקומות שבהם אנחנו מקבלים את העולים חשוב להציב שלטים בשפה הרוסית, לתת הכוון

לעולים למקרה שמזוודה לא הגלעה, למקרה שהו אצריך למלא טופס וכוי.
א' שוסטרמן
אנחנו מלווים את העולים בכל שלב ושלב.
א' גור
גם אם מלווים אותם חשוב להציב שלטים בשפה תרוסלת שיעזרו לעולים להתמצא.

ככל שיפחיתו את הצורך של העולים לעמוד בתור כדל לשאול את הפקידים לאן לפנות

בענין זה ובענין אחר, זה 'יהיה טוב לעולים וגם לעובדים.

אלן לי מספיק ידע בנושא ולכן אינני יכול לחוות דעה בנדון. הייתי רוצה

להיות נוכח בלוד כאשר העולים מגיעים כדי לראות כיצד מתנהלים שם הדברים ומה

הפרוצדורה שהם עוברים, במה זמן היא נמשכת וכו'. רק אחר כך אוכל לחוות דעתי.

היו"ר מ' קליינר;

מאז תחילת השנה הגיעו ארצה למעלה מ-30 אלף עולים. הצפי המלנלמלי, שיאן

עליו עוררין, הוא של 120 אלף עולים, והקבלנים בכל זתא לא בונים בתים. והם לא

בונים מפני שיש להם טראומה, כיוון שלפנל 3 או 4 שנים הם נתקעו עם דירות. ולא

חשוב כלל שהמצב היום הוא בזה שאף דירה לא תשאר בלתי תפוסה. ואם הם בכל זתא

בונים.הם מבקשים מהממשלה ערבות לקרקע, הלוואה לתקופה הראשונה והלוואה לתקופה

השניה, והם גם מרביצים מתח רווחים של 50%, כי הממשלה נותנת להם התחייבות רכישה

רק לגבי 45% או 50%. בסופו של דבר יקבלו מהממשלה סבסוד כאילו הממשלה בנתה,

ועוד ירוויחו על זה 50%.

מדוע אין הממשלה בצעמה בונה? כל לממשלה יש טראומה. בשנות ה-70 הפסיקו

בנייה לשירה, ולכן היום לא עושים בנייח ישירה שהיתה גורמת לזה שיבנו מיד וגם

יותר זול, כי אז היו עושים מכרזים בין הקבלנים והיו הולכים על רווח של 10%,

ולא 40%, כי הכסף בטוח, וגם היתה אופציה להחליט יותר מאוחר אם שכירות או

מכלרה. והממשלה הלתה מזמינה 500 דירות בראש העין, למשל, הלו בונים אותן,

ובהתאם לנסיכות חלתה מחליטה אם למכור את כל הדירות או להשכיר את כולךן, או

להשכלר מחצלת הדירות ולמכור את המחצלת השניה,

בנסיבות של היום אני מוכן להתמודד עם טעונים הגיוניים, וישנם כאלה, אבל

לא עפ טראומות. חבר הכנסת גור הזכיר לנו שכאשר שלחו עולים למלונות, היו עולים

שלא רצו לעזוב תא המלון. אז איך פתרו את הבעיה? פשוט מאד. אמרו לעולה שמאלף

השקל העומדים לרשותו יפחיתו 40 שקל עבור כל יום שהוא נשאר במלון. הוא יצא משם

מהר מאד. כך שאפשר להתגבר על הבעיה הזאת.

איני רוצה להכנס לוויכוח באשר לתנאים שבמחנות הצבא, אבל כששולחים את

העולה למלון כרמלי ה, אהרי שהות של 6 שעות בנתב"ג לצורך רישום וכו', כפי שזה

היה ביום בו הגיעו אלף עולים, יסכים אתי מר שוסטרמן שאלן מחנה צבאל בארץ

שהתנאים בו אינם יותר נעימים, יותר מכובדים ויותר אנושיים מאלו שבמלון הזה.



אם תתעורר בעיה עם עולה שלא ירצה לעזוב כעבור יומיים או שלושה, תימצא

הדרך לגרום לכך שיעזוב. אין דין מרכז קליטה כדין- קמפוס קליטה בזה. במרכז קליטה

שוהה העולה 6 חודשים, התרגל למקום והוא יודע שישנם עולים אהרלם ששוהים שם יותר

זמן, והוא צריך לצאת לפתרון של דיור קבע שאין לו. המצב שונה לגבי מרכז קליטה

זמני של יומיים שלושה בלבד, שלשם בא העולה כדי לבדוק את האפשרויות העומדות

בפניו ולקבל ההלטה,כאשר הוא יודע מראש שאם ירצה להשאר שם יותר זמן הוא יצטרך

לשלם עכור כל.יום שמעבר לשלושה הימים הראשונים. כשהעולים ידעו שעבור כל יום

שמעבר לשלושה הימים הראשונים יתחילו לנכות מאלף השקלים שלהם, לא רבים ישארו

שם מעכר ליומיים או שלושה, כמו שהם לא נשארים בבתי קלון, גם טובים יותר

מכרמליה. בעיקר שמשם הולך העולה לדירה בשכירות כשהוא מקבל מהמדינה 300 דולר

לחודש למשך השנה הראשונה.

עולים לא פינו את מרבזי הקליטה כי המדינה לא בנתה להם דירות. עולים

מאתיופיה שבנו להם פתרונות דיור עזבו את מרכזי הקליטה. עולים מאתיופיה שלא

בנו להם פתרונות דיור לא עזבו את מרכזי הקליטה ויושבים בהם עד היום.

אנהנו עוד זוכרים כי היו מקרים שעולים נשארו גם בשדה התעופה. אתה יכול

לעשות חשבון ולקבוע כי מתוך 600 עולים יש 10- 5 בעיתיים, ואתה מוצא להם

פתרונות חירום,

אני גם לא רואה בעיה במיון הראשוני. שאלה טכנית היא אם את המיון הראשוני

אתה עושה בנתב"ג או בקמפוס הקליטה. פה או שם משחררים מיד את העולים שיש להם

לאן ללכת, ומשאירים את האחרים ליום, יומיים או שלושה ימים נוספים.

על בעיות טכניות אפשר להתגבר. אין מקום לטראומה שמא העולים ישארו שם

לנצח, כי גם על זה ניתן להתגבר. השאלה היא אם מוכנים ללכת לפתרון הזה, או לא.

אני רואה בזה הרבה מאד היוב לעולים שעדיין מהססים, לעולים שרוצים לקבל בצורה

מרוכזת מידע. כשאתה שולח את העולים האלה אחרי שש שעות של רישום בנתב"ג לאיזה

שהוא מלון אתה מאבד את הקשר אתם. מאוחר יותר אתה יכול למצוא אותם רק כשהם

פונים ללשכת הקליטה האיזורית, שלעתים היא רחוקה מאד ואפילו בעיר אחרת כשמדובר

בגליל או בנגב. גם ארגוני המתנדבים מתקשים להגיע אליהם, ולעתים קורה שהם

הולכים לאיבוד, וככל שהמספרים יגדלו הקשר עם העולים יהיה יותר קשה. בצדק

אינכם מרשים לארגוני המתנדבים להכנס לנתב"ג כדי לפגוש בעולים, אבל בהחלט מותר

לאפשר לארגונים האלה לבוא אל העולים ביומם השני בקמפוס הקליטה הזה, להציג

בפניהם סרטונים על הגליל, יגל הנגב וכוי, ליידע אותם בנושאים שונים, להציג

בפניהם את האפשרויות השונות וכו'.

שם יימצא עבור העולים מרכז מידע מסודר, עם פמפלטים בשפה הרוסית, והעולים

יוכלו לקרוא את כל החומר. שהות של יומיים תהיה לגיטימית, ובשביל היום השלישי

ישלמו, וכך אני בטוח שלא ירצו להשאר שם יותר מההכרחי. אני חושב שלא יזיק אם

תתנו להצעה הזאת בחינה מחודשת לאור הדברים שנאמרו כאן.

יכולה להיות גם וריאציה. אם יש דגש על הגליל ועל הנגב, יבול להיות שצריך

לחשוב על קמפוס אחד כזה בגליל וקמפוס שני בנגב, ואז נתפוס שתי צפורים בבת אחת.
ח' פורת
אני רוצה לחדד קצת את הדברים. יכולה להיות אשליה מסויימת שאת הסוגיות

הבעייתיות אתה פותר ברגע שהוצאת את העולים מנמל התעופה, אבל זה לא נכון. אם לא

נתת לעולים את התשובות הנכונות והמתאימות מתברר שהם מגיעים למקומות לא

מתאימים, למקומות שגויים, ואחר כך קשה יותר לתקן את המצב. ככל שיגדל מספר

העולים יהיה גם קשה יותר למצוא דירות פנויות, והבעיות יוכפלו וישולשו. נכון

שאתה לא תרגיש את זה בשדה התעופה, אבל תרגיש את זה במקומות אליהם הגיעו

העולים.



אני חושב שבשעות הראשונות לבואם של העולים, בהיותם עדיין בנתב"ג, כמעט

ואין סיכול לעשות מיון נכון שלהם ולהציע להם כבר אז ושם איזו שהיא התאמה

ראשונית בנושא המגורים או בנושא התעסוקה. נפגשנו בוועדה הזאת עם אנשי הנגב

והגליל, והם מתלוננים על שהעולים אינם מגיעים אליהם כלל, כי הם לא יודעים על

קיום המקומות האלה ועל מה שהם יכולים להציע להם. וכשהם כבר התיישבו ברעננה או

בנתניה ובמקומות אהרים לך תמשוך אותם לגיל או לנגב...

אני רוצו; לצייר בננלכם איך אני רואה את הדברים. אין ספק שמיון ראשוני

בשדה התעופה או בקמפוס הקליטה ייעשה מיד עם בואם של העולים. העולים שאין להם

בעיה, ושבני משפחתם בארץ דאגו למקום מגורים עבורם וכוי עוברים את פעולת הרישום

עוד באותו לילה, ויכולים לצאת מיד למקום שנבחר עבורם. ישארו העולים שאינם

יודעים עדיין לאן הם רוצים ללכת. ברגע שיהיו יותר עולים,יהיו יותר אנשים שצריך

יהיה לתת להם תשובות, אפילו אם האחוז שלהם ישאר כפי שהוא.

אני רואה את הדברים בצורה הבאה-. העולה מגיע בדרך כלל בשעות לילה מאוחרות,

ואני רואה על פניו עייפות איומה, וקשה לו אפילו לקלוט את הדברים שאומרים לו,

גם אם זה נעשה בצורה הטובה והנחמדה ביותר מצד אנשי משרד הקליטה. העולים

עייפים, וקצת מבולבלים. חם זקוקים לקצת מנוחה, למקום להניח בו את ראשם, לאסוף

את מחשבותיהם, לדאוג לילדיהם. עולים מגיעים עם ילדים קטנים, ואתה רואה שקשה

להם אפילו להחליף את חית.וליהם ובוודאי שקשה להם להרגיע אותם בהיותם עייפים,

אולי גם רעבים ועצבנים. אז איך אפשר בכלל להשוב שהם מסוגלים לקלוט את מה

שאומרים להם ולקבל החלטותבנושאים כל כך חשובים וגורליים כמו מגורים ועבודה.

אילו ניתן להם מקום להניח בו את הראש, כדי שיקומו בבוקר עם ראש צלול, ואז

יוכלו לעבור מסלול שנמשך יום או יומיים, ואז אפשר להסביר לו בצורה לעילה מה הן

החובות ומה הן הזוכיות שלו, למסור לו חומר בשפה הרוסית, להצביע ע;ל הדברים

השונים, ואפילו את הכסף ניתן להיה למסור לו בצורה יותר מסודרת ומוסברת. ואין

ספק שא3שר להסדיר םש דברים שבדרך כלל מוסדרים בלב יותר מאוהר, כאשר "תופסים"

את העולה.
היו"ר מי קליינר
יבול להיות שחלק מהתהליכים שהעולה עובר כשהוא מגיע למרכז הקליטה, כאשר

המטפלת צריכה לחזור בפני כל משפחה על אותו סיפור שנמשך שעה או שעה ותצי וכדי,

אפשר יהיה לעשות בצורה מרוכזת בצורה של הרצאה בפני קבוצה שלי עולים, לעזור להם

במרוכז למלא את הטפסים וכוי וכוי.
חי פורח
כשאני מדבר על מרכז מידע, על קמפוס קליטה כזה אני רואה לנגד עיני מקום

כמו כפר הנוער בן שמן, לדוגמה, מקום שיש בו גם אופי כפרי מסויים, אבל זה יכול

להיות גם מקום אחר, ואיני מתכוון למחנה צבאי מגודר ומיושן. אני מדבר על מקום

מסודר ונוח שבו יש ריכוז ארצי של מקומות תעסוקה בכל המקצועות, גם במקצועות

מאד מיוחדים. לאנשי הגליל והנגב תהיה האפשרות לבוא לשם ולהסביר לעולים דברים

שאי אפשר להסביר להם באופן יסודי בהיותם בשדה התעופה, וכך ילמדו אלו יתרונות

יש לגליל בכל הנוגע לעבודה ולאפשרות להשיג שם דיור זול, ולחסוך בדרך זו הלק

מהכסף שהעולה מקבל עבור שכר דירה. במקום הזה ניתנת ההזדמנות להסביר לעולים את

כל אשר הם צריכים לדעת ולהביא בפניהם את ההיצעים השונים.

אינני מקבל את ה15ענה שקיים השש שהעולה לא ירצה לעזוב את קמפוס הקליטה הזה

כעבור שלושה ימים. הרי באותה מידה אפשר לטעון שהעולה לא ירצה לפנות את שדה

התעופה אם לא יובטח לו דבר זה או אחר אותו הוא דורש. על הדברים האלה ניתן

בהחלט להתגבר, ואינני רואה זאת כבעיה, ובוודאי שאי אפשר להשוות את זח עם מה

שקרה במרכזי הקליטה שהעולים השתכנו בהם ולא עזבו אותם כעבור הזמן הקצרב.



אני מבין את רצון מטרד הקליטה והסוכנות היהודית ללמד זבות, ובצדק רב, על

העבודה היפה המושקעת על ידם בקליטת העולים. אבל אני חושב שהעובדה הזאת מקשה

עליהם לראות את העשוי להיות בעתיד כאשר בעזרה הי יבואו עוד ועוד עולים, כאשר

יהיה צורר בקצת יותר פתיחות בדרבי העבודה והפעולה עם העולים.

הייתי מציע לעשות את הדבר הזה לפרק זמן מוגבל כשלב נסיוני ולבחירה,

ונראה איר זה פועל. אם יסתבר שהדבר עולה יפה, צריר יהיה לתת לזה משקל גדול

יותר. אבל אני חושב שתהיה זו שגיאה אם לא ניתן הזדמנות לסידור כזה שיכול לתרום

תרומה משמעותית גם לנושא פיזור האוכלוסיה. כי הימים הראשונים הם המתאימים

להפניית העולים לחלקי הארץ השונים, על פי המגורים ועל פי התעסוקה המצויים בהם.
היו"ר מ' קליינר
אני חושב שהיה זה דיון טוב ומלמד, אנחנו נפנה בענין זה אל משרד הקליטה

ונבקש ממנו לבחון שוב את הרעיון להציג בפני העולה מיד בהגיעו את האפשרויות

השונות העומדות בפניו, ולאפשר לו לבחור את הדרר המתאימה לו ביותר, אם זו הליכה

מיידית למקום שבני משפחה או ידידים בחרו עבורו, אם זו הליכה ישירה למלון, ואם

זו הליכה לקמפוס קליטה ששם יוכל לקבל יותר פרטים, ויוכל להקדיש מספר ימים

להחלטה.

בהגיע העולה לנתב"ג יציגו בפניו את האפשרויות השונות העומדות לרשותו,

ואחת האופציות תהיה שהייה של יום יומיים או שלושה ימים בקמפוס. במקום לשלם

למלון כרמליה ישלם בעד שהות בקמפוס, או שהיומיים הראשונים יהיו על חשבון

המדינה ורק היום השלישי על חשבונו, כפי שיוחלט, ושם הוא יקבל יותר אינפורמציה

כדי שיוכל להגיע להחלטה נבונה ומתאימה.

אני חושב שהדרר הזאת היא חיובית בהחלט, ויש לבחון אותה בתשומת לב רבה, או

שתהיה זו לפחות תוכנית מגירה, ובמידה ומספר העולים יגדל והקשיים יגדלו יפעילו

אותה.
חי פורת
אני מבין שהוועדה הבין-משרדית עדיין פועלת.
היו"ר מ' קליינר
היא פועלת בראשותו של שר הקליטה.

אני מציע שעותק של הפרוטוקול הזה יועבר לשר הקליטה, שר האוצר, שר הפנים,

שר התחבורה, שר המשטרה וכמובן לראש הממשלה. נבקש את התייחסותו של שר הקליטה

כיו"ר ועדת השרים לענייני קליטה להצעה שהועלתה כאן ולדברים שנאמרו בעקבותיה.

אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להביע הערכה עצומה לעבודה הנפלאה שנעשית

בנתב"ג בתנאים קשים ותחת לחצים גדולים, ואני מתכוון בזה גם למשטרה, גם לרשות

שדות התעוהפה, גם לחברה וכנ?ובן לנ?ר שוסטרמן וצוות העובדים שלו, שעושים עבודת

קודש בתנאי לחץ בלתי אנושיים, ועושים עבודה משובחת. בהצעה שהועלתה כאן אין

חלילה שמץ של דברי ביקורת על העבודה הנפלאה שנעשית שם. אני רק לא יודע כמה זמן

יוכלו האנשים הפועלים שם לעמוד בלחץ העצום הזה, שלא נראה שיילך ויפחת, ואנחנו

מבקשים לחזק את ידיהם.

אני מודה לכולכם על שבאתם ליטול חלק בדיון הזה. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:25)

קוד המקור של הנתונים