ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/05/1990

סקירת השר לקליטת העלייה על מצב העלייה והקליטה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 79

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, י"ב באייר התש"ו (7 במאי 1990). שעה 13:00
נכחו
חברי הוועדה; מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

ע' ברעם

אי גור

י י פרח

י י צידון

ג י שפט

י' שפרי נצק
מיזמנים
השר לקליטת עליח י' פרץ

אי גורדון - ראש מחי העלית, הסוכנות היהודית

אי לפידות - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

אי כהן - משנה למנכ"ל המשרד לקליטת עליה

אי בן-עמי - עוזר השר לקליטת עליה

מזכירת הוועדה (בפועל); י' נקר

רשמה; ע' הירשפלד

סדר-היום; סקירת השר לקליטת העליה, הרב יציק פרץ, על מצב העליה והקליטה.



סקירת השר לקליטת העליה על מצב העליה והקליטה

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את הישיבה. אני שמח שזה דיון רק של חברי הוועדה וללא גורמים

נוספים. לפתיחת מושב הכנסת אנחנו תמיד מזמינים באופן טבעי את יושר, והפעם עשינו

זאת גם מפני שבדיונים האחרונים היה לי רושם שמרוב אורחים ומרוב מדווחים לא תמיד

התאפשר לחברי-הכנסת לומר את אשר על לבם. התחושה היא מעורבת מאד, בצורה קיצונית.

מצד אחד יש התרוממות-רוח ציבורית וכל מה שכרוך בזה, שמה שקיווינו וייחלנו לו

מתגשם, העולים באים והגרף עולה ועולה. מצד שני, כאילו בקיצוניות הפוכה יש דאגה

גדולה בלב ונדמה לנו - ואני מניח ששר הקליטה שותף לתחושה הזאת - שיש תחושה

שמדברים אל הקיר, שדברים מאד יסודיים שחייבים היו להיעשות לא נעשו בזמן. על חלקם

נשלם בכסף ועל חלקם נשלם מחיר יותר יקר, עד כדי הפסקת העליה, בגללנו. אלה דברים

שחזרנו והתרענו עליהם והם נשחקים, אבל זה לא משנה את העובדה שבנושא הדיור יש

בעיה. יש בעיה לא רק לעולים, גם לישראלים. הייתי אומר שיש יותר בעיה לישראלים,

כי עדיין אין עולים במספר גדול שכבר הגיעו לשלב שבו הם צריכים לרכוש דירה. מספרם

ירוסית קטן, כי מתי עולה מתחיל לחשוב על רכישת דירה? אחרי שנה. במשך שנה מצבו

יותר נוח. הוא מקבל 300 דולר לחודש והוא שוכר דירה. הלחץ מתחיל כאשר מודיעים לו

שמחודש זה הוא מקבל 375 ש"ח במקום 575 ש"ח, ואז הוא אומר: אני כבר אקח משכנתא

ואקנה דירה. -

במאי 1989 באו 700 עולים. בדרך הטבע הלחץ כעת הוא הרבה יותר קטן מאשר יהיה

בינואר הקרוב, כאשר יהיה מדובר על חודש שבו עלו כמעט 5,000 עולים. אבל איפה כן

יש בעיה כתוצאה מהאמרת מחירי הדירות? לזוגות צעירים. יש לי תחושה, שאינני יכול

לבסס אותה על מספרים, שעם כל הדיבורים הנלהבים אנחנו צפויים להגברת הירידה, בגלל

דיור. יותר ויותר אני שומע ומקבל מכתבים של צעירים שאומרים: אנחנו נעזוב את הארץ

כי אנחנו לא מצליחים להגיע לדירה. הביקוש של זוגות צעירים לדיור נשאר כפי שהיה,

אלא שיותר קשה להם להגיע לדירה.

תחום התעסוקה. אנחנו כל הזמן מקווים ואומרים שכתוצאה מהעליה ייווצרו מקומות

עבודה שקודם-כל הישראלים יקבלו אותם. אבל בינתיים זה עוד לא מתיישם, ושוב יש

זוגות צעירים ששוקלים לרדת מהארץ.

בוועדה זו אנחנו חוזרים ומדברים על פרוייקטים לאומיים, על יצירת תעסוקה. חוץ

מכותרות מדי פעם בתקשורת, איננו יכולים להגיד שמישהו ישב בצוות משותף של תעשיה,

של אוצר, משרד הקליטה והכין תוכנית-אב ליצירת תעסוקה יש מאין לשני מיליון איש.

האם מישהו מתרגם את הדיבורים של הממריצים לעשיה? לא. התרגלו כבר ששר הקליטה

מתריע ושוועדת העליה והקליטה מודאגת, והסוכנות אמרה. אולי בשל הדברים שקרו

בחודשים האחרונים, למרבה הצער, שדחקו חלקית את הנושא החשוב ביותר הזה מהתודעה

הציבורית, צריך לבוא אל ראש הממשלה, לקחת את אגף חתקציבים, החשב הכללי, משרד

התעשיה והמסחר, משרד השיכון וכל גוף אחר שתבחר, לסגור אותם למשך שבוע - שבועיים

כדי להכין תוכנית-אב כוללת שתכריע בסוגיות: כן דיור להשכרה במרכז הארץ, או לא.

אני מקווה שיוחלט בחיוב על דיור להשכרה במרכז הארץ, לישראלים ולעולים חדשים, כי

אחרת לא נעמוד בזה. כן תעלת הימים - לא תעלת הימים; כן פרוייקטים אחרים - או לא;

כן לתת הקלות נוספות למשקיעים, גם למרכז הארץ ולא רק באזורי פיתוח - או לא; כן

לפנות אל הסוכנות היהודית כדי שהיא תגייס את הקהילות שלה בנוסף למגביות שהיא עושה

ובכך תביא לכאן 500 משקיעים. לכאורה זה נראה פשוט מאד לעם היהודי, עם כל העוצמה

שלו. 500 משקיעים שהיו מקימים פה 500 מפעלים, שכל אחד מהם מעסיק 50 עובדים היה

פותר את הבעיה.

אולי יש פוטנציאל ואולי אין, אבל לא נעשה נסיון כזה. יש רשות השקעות במשרד

האוצר ויש מרכז השקעות במשרד התעשיה והמסחר. איפה הנסיון הזה? איפה התוכנית? האם

מישהו נפגש עם כל קהילה וקהילה ואמר: תמצאו לי 2 - 3 משקיעים, ולא הצליחו? אם

ניסו ולא הצליחו, אני אהיה שקט. אבל אם לא ניסו, למרות כל ההתרעות שלנו, נשאלת

השאלה מה עוד אנחנו יכולים וחייבים לעשות במושב הקרוב של הכנסת.



אני מציע בשם ועדת הקליטה שאנחנו נפתח מושב שבו נילחם. אולי גם בעבר נלחמנו,
אבל בעיקר בכלים הרגילים
בהצהרות, בהודעות, בפגישות ועדה. אולי נחשוב על דרכים

אחרות, חריפות יותר, להיות יחידה לוחמת שתכריח את מדינת ישראל לשים את הנושא הזה

בראש סדר העדיפויות לא רק בהצהרות אלא גם במעשים וביושר. כלומר, לא להגיד: גם

קליטה, אלא קליטה היום תצטרך לבוא על-חשבון כל דבר אחר. אני מקווה שבמושב הקיץ

של הכנסת נצליח, למרות כל הקשיים, לקדם את הנושא.

אני מציע, בהסכמת השר, שקודם יתבטאו חברי הוועדה ואחר-כך נשמע את כבוד שר

הקליטה. ראשון הדוברים חבר-הכנסת צידון.
י' צידון
אני מבקש לעשות שיחזור קטן כדי להתמקד בבעיה. אנחנו מדברים על דיור ועל

תעסוקה בעיקר. כל שאר הדברים מסתדרים איך שהוא. אני מבקש להראות לכולם את

העקומה ששירטטתי. אני בדקתי את הנתונים משנת 1962 עד היום. המדד התעשייתי ומדד

יוקר המחיה עלו בשיפוע מסויים. מדד הדיור עלה בצורה הרבה יותר חריפה. התוצאה

היא שמשנה לשנה, לאדם שצמוד למדד יוקר המחיה, יותר קשה לקנות דירה. זאת אומרת,

הדירה הפכה ליותר ויותר רחוקה מהישג-ידו של האדם. הפתרון הוא לעבור לתעשיית

בניה, ששיעור עליית המחירים שלה הוא בשיעור המדד הזה.

עשיתי ניסוי ולקחתי מארגון הקבלנים שניים מראשי הקבלנים, קישרתי אותם עם

תעשיית בניה ונחתם חוזה והם אמרו: ראה זה פלא, ראינו שאפשר לבנות בניה רגילה, מהר

ובאיכות טובה 8-6 שעות לממ"ר במקום 25.5 שעות, 3-2 חודשים במקום שנה וחצי,

אבל שיזמינו. ה"שיזמינו" הזה נמשך כבר חודשים. אין לנו זמן לשבת ולהתווכח מפני

שהאלטרנטיבות הן להתחיל לייבא כל מיני "במקום" ואנחנו יודעים שאלה בסופו של דבר

י ילכו.

נקודה מס' 1 היא התאמת סטנדרדים לסטנדרדים אירופאיים כדי שהדברים האלה

יתאפשרו. משרד השיכון לא עשה דבר במשך השנה שעברה, אף-על-פי שאנחנו מדברים על כך

כבר שנה. מדוע לא הותקנו סטנדרדים עד היום?

בקשר לתעסוקה, אני בחרתי כמה נושאים בענין פיתוח הנגב, גם מטעם ועדת העליה

וגם משום היותי חבר בוועדת המים, ואני יכול להצביע על כמה דברים. יש בעיית מים

חמורה במדינה. יש נושא של זיהום המים בקנה-מידה גדול. במסמכים של "מקורות"

מצויין הצורך בהשקעה של מיליארד דולר - ואני מיד הופך את זה לאלפי מהנדסים ובעלי

מקצוע אחרים - לנושא של מיחזור מי הקולחין. זה פרוייקט שצריך להתחיל אותו שלשום

בבוקר מבחינה לאומית, בלי עליה. אם כן, מדוע לא להתחיל אותו עכשיו במקום לשלם

דמי אבטלה?

יש פרוייקט של אנרגיה שאובה של חברת החשמל, בעלות של 300 מיליון דולר -

להעלות מים למעלה ולהוריד אותם למטה בשעות השיא ויצירת חשמל. היה ויכוח אם לעשות

את זה בצפון הכנרת או כפי שאני הצעתי לעשות את זה בדרום ים המלח. מחברת החשמל

הבטיחו לתת לי תשובה בסוף חודש מארס אם הם מוכנים ללכת על כסף פרטי. עוד לא

קבלתי תשובה פורמלית. אם דבר כזה יינתן, אני רוצה אישית לגשת לקהילה מסויימת
ולהגיד
הנה, יש כאן פרוייקט כלכלי מרוויח שאפשר להתחיל אותו היום.

תעלת הימים מחכה לממשלה. אני קיבלתי משר האנרגיה לשעבר, משה שחל, את כל

הפרטים. בהמלצתו של יובל נאמן ובשיתוף-פעולה שלו עשיתי רביזיה ויש כאן שני

פתרונות שהממשלה צריכה להתייחס אליהם. האחדו - בדקו את הנושא הזה בשני כיוונים:

1. היתכנות טכנית ומחיר עשיה, וגם זה יורד במשך הזמן; 2. היתכנות כלכלית.

ההיתכנות הטכנית היתה בסדר וההיתכנות הכלכלית כמפעל הידרואלקטרי היתה גבולית

ולכן לא טובה.

אני ובדקתי את הדברים האלה, לקחו את ההשוואה של יצירת הרושמל בדרך זו לעומת

יצירת חשמל עם נפט או פחם. לקחו בחשבון את מחיר חבית הדלק וכו', אבל לא לקחו

בחשבון איזה תמריצי יצוא נותנים לתעשיה, לחקלאות או לתיירות הישראלית כדי לייצר

את הדולרים שצריכים לקנות את הפחם ואת הדבר הזה. ישבתי עם כלכלן והגענו למסקנה



הברורה שאם יתנו את אותם תמריצי יצוא שמייצרים את הדולרים כדי לקנות את הנפט ואת

הפחם, העסק הזח הופך לכלכלי ואפשר להתחיל לעבוד שלשום. זו עבודה ענקית.

יש אלטרנטיבה לעניו הזה, להשתמש באנרגיה ההידרו-מכנית להפעלת מים להגדלה של

קיבולת המים ב-10% בערך. אני מחכה להציג את שני הנושאים האלה בוועדת השרים

לענייני כלכלה כדי שיאמרו מה מעדיפים, מים או חשמל, ולקבל את ברכתה ללכת על העניו

הזה באופן פרטי. זה גם כו דבר שאפשר ללכת אתו בצורה קונקרטית ברגע שכל הדברים

עשויים ולבוא ליהדות העולם. זה יתו עשרות אלפי מקומות עבודה. אם יילכו על מים,

אדוני השר, ואם המקורות האלה יאמתו את עניו השוק, אתה מדבר על השקייה של 150,000

דונם, כשדו נם וחצי זה הרבה בייצוא חקלאי מחוץ לעונה.

יש דבר אחר קטו יותר, שעליו כתבתי בעתון. אף אחד לא בא, אז אני מנסה לעשות את

זה לבד. זה מפעל תחזוקה למטוסים אזרחיים זרים בנבטים, בהשקעה של 8 מיליון דולר.

שלושה אנשים רשמנו את החברה וזה כבר הוגש למרכז ההשקעות, ואני מקווה להגשים את

זה. צריך לנסות לדובב אנשים, שכל אחד יחשוב מה הוא יכול לעשות. מתפרה של 20 איש

זה מאד-מאד חשוב.

אגב, אני עובד עכשיו על פרוייקט של "קוטג' אינדסטריס", זו דוגמא שישראלי עשה

בפורטוגל. כדאי שכל אחד מאתנו יראה מה אפשר לעשות ויעשה את זה. אבל אלה

הפרוייקטים הלאומיים שקשורים בהחלטה. הייתי רוצה לדעת מה אנחנו יכולים לעשות כדי

לדחוף את המערכת ולהתחיל מיד. איו סיבה לזהם את המים וש"מקורות" לא יעשה את שלו.

איו סיבה לשלם פי 15 ממחיר החשמל בטורבינות אם אתה יכול לעשות את האנרגיה, וכו'.
ג י שפט
אני רוצה להתמקד בנושא השיכון. באופו כללי תעסוקה יותר חשובה משיכון, בייחוד

לגבי העולים שרגילים לעבוד, אבל אני רוצה להתמקד בשיכון. אם היום, כפי שנמסר לנו

בשעתו על-ידי משרד השיכון, צריך להקים כ-100,000 יחידות דיור במשך השנתיים

הקרובות - בשנה מתוכננות 30,000 יחידות דיור ו-20,000 יחידות דיור שהקבלנים

בונים, ועוד יביאו בתים מוכנים, או שיקנו בתים מוכנים - לשנתיים זה בערך 100,000

יחידות דיור. יחידת דיור אחת יכולה לנוע מ-40,000 - 50,000 דולר ועד 70,000 -

80,000 דולר, כולל הקרקע. זה מסתכם ב-5 - 7 מיליארד דולר לשנתיים.

אם נעשה מאמצים להוזיל את הענין הזה רק ב- 20%, אנחנו יכולים לחסוך מיליארד

דולר בעבודה נכונה ולא ללכת לקבץ נדבות ולא להעלות מסים, שממילא נצטרך להעלות

אותם גם בלי החסכון הזה.

ענין הרישוי לבניה עדייו לא מצא את פתרונו. לא נעשה מספיק כדי לצמצם את משך

הזמו ל-2 -3 חודשים מרגע שהקבלו רוצה לבנות ועד לרגע שהוא צריך להעמיד את היתדות

הראשונות, ויש אפשרות לעשות זאת, ומשך הזמו הזה פירושו כסף.

דבר שני - הפשרת אדמות בקנה-מידה גדול, שתוריד את מחירי הקרקע בצורה דראסטית,

אם אמנם מינהל מקרקעי ישראל יפשיר בבת-אחת הרבה קרקעות.

שיטות בניה. אני טועו שאם לא יביאו קבלנים מחו"ל שיבנו פה 2,000, 3,000,

5,000 יחידות דיור, במקום שהממשלה תגיד להם לבנות, הקבלנים המקומיים לא יתייעלו

מבחינת הזמו, למרות התמריץ שניתו עכשיו על-ידי האוצר, לא באמצעי הבניה ולא בשיטות

כפי שאנחנו רואים בארצות-הברית, שם בנין של עשרות קומות מוקם תוך 8-6 חודשים.

אנחנו צריפים להביא שני קבלנים שיבנו בשיטה זו כדי שהקבלנים הישראלים יתחרו בהם,

ולהגיע לאותו תוצאות.

זה לא נוגע ישירות למשרד הקליטה, אבל אני חושב ששר הקליטה בתפקידו כיו"ר ועדת

השרים וועדת המנכ"לים לנושא הקליטה צריך לפעול לקידום העניו. אני מדבר לא רק על

עולים אלא גם על זוגות צעירים ישראלים. גם אם ניתו לזוג צעיר משכנתא בגובה

70,000 דולר, מתי הוא יוכל להחזיר אותה? צריך להוזיל את מחיר הבניה, אם בשיטות

שהציע חבר-הכנסת צידון ואם בשיטות דומות. אם נוזיל את הבניה נחסוך גם לזוג הצעיר

הישראלי. אדוני השר, אתה צריך להיות אחד מהדוחפים הראשיים של בניה מהירה וזולה.



אי גור;

למעלה משנה אני מדבר בוועדה, וגם בממשלה, על הצורך להיערך נכונה כדי להתמודד

עם בעיות השעה של קליטת העליה. עד עכשיו לא שמעתי שיש תוכנית ממשלתית מגובשת

ומתואמת בין כל אגפי הממשלה, שיש בה כדי לענות באופן ברור וחד עם מה שמתרחש

כתוצאה מן ההתמודדות של המדינה נוכח גלי העליה הגדולים שמגיעים.

נציגי האוצר, נציגי משרד התעשיה והמסחר ונציגי כל המשרדים הרלבנטיים דיווחו

בוועדה שהם מגבשים באגף זה או אחר את כל מה שנדרש כדי לתת תשובות למצב, אבל עד

כמה שידוע לי לא הובאה תוכנית כזו לפנינו.

אנהנו מדברים על כ-100,000 עולים שיגיעו במרוצת השנה הזאת ויש לנו כל הנתונים

הדרושים כדי לדעת מהו אחוז כוח העבודה שייצא מהם. מדובר על כ50% -55%, מתוכם

נשים, אקדמאים, מדענים ובעלי מקצועות חופשיים ואחרים. עד לרגע זה לא רק שלא

שמענו שנפתהו מקורות תעסוקה חדשים, ולא משנה באיזה מקום בארץ, אלא אנחנו מתבשרים

מדי חודש על קליטת מאות עובדים מן הוותיקים בתעשיות הללו.

שאלתי לכבוד השר והמנכ"ל היא זו: האם אצלכם, כמי שטענו שאין צורך בשום רשות

נוספת עליונה אלא משרד הקליטה צריך לעסוק בנושא הזה, מספיק בהחלט כדי להיות המתאם

הראשי לתוכניות הללו? האם לפחות אצלכם יש תוכנית ברורה שמדברת על כך כיצד קולטים

את אלפי הרופאים, המהנדסים והמתימטיקאים; ואם אין מקומות עבודה להם, האם דואגים

להם להסבה מקצועית כדי לקלוט אותם בעבודה?

האם לנוכח גלי העליה הגדולים שכבר הגיעו לארץ ולנוכח סיום כל מצאי הדירות שיש

בארץ, גם בעיירות הפיתוח, האם בעוד חודש - חודשיים יש לנו מה לתת לעולים האלה?

ואם אין לנו, מדוע אנחנו לא מיישמים את התוכניות שיש במשרד השיכון ובמקומות אחרים

לגבי הבאת דירות מוכנות גם למדינת ישראל? כל יום אנחנו מתבשרים על הצעות שהמחירים

נעים ביו 200 ל-300 דולר בבניה מוכנה, ועד דירות שמחירו 15,000 - 20,000 דולר,

שטווח ההכנה שלהן הוא חודש וחצי מיום ההזמנה, וכלה בדירות שמחירו 40,000 דולר,

וכיוצא באלה. האם יש לנו תשובות שלנו לדברים האלה מבחינת ההיערכות?

האם נמצא איזה שהוא פתרון מניח את הדעת לבעיה של הבודדים שמגיעים למדינת

ישראל? האם המסגרות שמשרד הקליטה יחד עם הסוכנות היהודית יצרו עונות על הצורך של

קליטת הבודדים שנופלים ביו הכסאות והסכומים שמעמידים לרשותם אינם מספיקים היום,

כשאין בכלל דירות בנמצא, כדי שתהיה להם קורת-גג?

דבר נוסף. אני מציע לך, כבוד השר, ולכל החברים שיושבים כאן, בלי לשים לב

לאיזו מפלגה אנחנו שייכים, להפסיק ככל האפשר עם ההצהרות בזכות ישובם של העולים

במה שמוגדר "שטחים".

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

האם פעם שמעת ממני הצהרה כזאת?

אי גור;

לא ממך. כשאתה תפעל כחבר ממשלה אצל עמיתיך השרים, כשכל אחד נלחם היום להרכיב

ממשלה, יש כאלה שמצדיקים את הדעה שלהם בכך שיצהירו הצהרות בומבסטיות ויעשו פעולות

שיש בהו כדי להתרברב וכדי להוכיח לכולם שהם נאמני ארץ-ישראל יותר מאשר אחרים,

וכו'. הדבר הזה מזיק ללא תקנה. בעוד כמה ימים יבוא הנשיא מובארק לברית-המועצות

ואחד הדברים הרציניים שהוא יניח על שולחנו של גורבצ'וב יהיה להפסיק את העליה כל

זמן שמדינת ישראל לא תמציא את הערבויות הנכונות לא ליישב את העולים בשטהים.

אנחנו מדברים על עשרות אלפי דירות. האם ניתנה הדעה לכך שחייבים למצוא תיאום

מירבי בין בניית השיכונים לביו הימצאות מקורות תעסוקה באותם מקומות? אסור בתכלית

האיסור שיקרו מקרים שיבנו אלפי דירות בישוב מסויים או בחבל ארץ מסויים ובאותו



מקום לא תהיה תעסוקה. בהעדר תעסוקה כעבור חודשים או שנים העולים ינדדו מאותם

מקומות למרכז הארץ, ואז הדירות הללו תיוותרנה במקומות האלה כפי שהתופעה הזאת היתה

בשנות החמישים בקליטת גלי העליה הקודמים.

לבסוף, לגבי התמריצים שכבודו התכוון לתת לעולים שירצו ללכת לגליל, לדרום

ולנגב. מה הם התמריצים, במידה וגובשו, שיש בהם כדי להביא את העולים באופן הכי

רצוני לחלקי ארץ אלה?

נ' ארד;

אני רוצה לומר לשר הקליטה שיכול להיות שבנושא שאתה מופקד עליו צריך לשנות קצת

את הנוהל הקיים בוועדות אחרות, שיש ממשלה והיא מחליטה, באים אל הכנסת ודנים בנושא

זה או אחר והכנסת, או שהיא חותמת גומי או שזה לא כל-כך חשוב.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אני חושב שמשרדי מייחס חשיבות גדולה מאד לוועדה זו. לא היה מקרה שהמנכ"ל או

אני הוזמנו לכאן ולא באנו.
נ' ארד
לא לזה התכוונתי. ראיתי אותך בשידור בטלוויזיה, ואני מבינה שכל אדם שעוסק

יום-יום בנושא, באופן טבעי כשהוא ניצב בפני אנשים שפחות עוסקים בנושא, הוא גם קצת

רגיש לדברים, ובצדק. אני התכוונתי לדבר שונה לחלוטין.

התחושה שלנו היא, למרות שזה נושא לאומי מדרגה ראשונה, אולי הראשון במעלה, שעד

היום בהרבה מאד דברים לא מצאת בממשלה בני-ברית בנושאים שאתה העלית אותם בזמן,

כולל נושאים תקציביים. אני זוכרת את הדיון שהיה לנו בוועדת הכספים בנושא הזה,

ההסתייגות שחבר-הכנסת קליינר ואני הגשנו עוד בתקציב הקודם, וזה חוזר על עצמו.

יכול להיות שמשרדך צריך להשתמש בוועדת העליה והקליטה אחרת משהוא נהג לעשות עד

כה. כלומר, לא דווקא שאנחנו נזמין אותך אלא שאתם תקחו בחשבון שאם יש בעיה אמיתית

שאי-אפשר להזיז אותה בממשלה, מותר בנושא כמו עליה לבוא אל ועדת העליה והקליטה של

הכנסת, כזרוע שלכם בענין הזה. אינני רואה בזה הפרת אמונים. אני חושבת שמבחינת

הענין אתה בהחלט צריך לקחת בחשבון שוועדת העליה והקליטה צריכה להיות עוד כלי

במאבק על דברים קונקרטיים, לא על סתם מלים, אלא על דברים קונקרטיים שנעצרים אולי

באוצר, במשרד השיכון או במשרד כלשהו אחר, ולהגיד לנו: זאת התוכנית שהגשנו.

בנושא קליטת עליה כואב לי שאפילו הממשלה לא מבינה עד היום כמה פוטנציאל יש

בארץ - אזרחים, מתנדבים, בכנסת ובכל מקום. יש לנו ראש טוב, יש תושיה, יש רצון

בלתי-רגיל ואנחנו מבזבזים אותו, כי אנחנו ממשיכים לשרק את המשחק של ממשלה-כנסת,

ארגון כזה או אחר. אתה עצמך אמרת בשידור בטלויזיה: מה אני יכול לעשות, יש לי

חמישים וכמה ארגונים - ואתה צודק. אנחנו מתנהגים כאילו אלה ימים נורמליים, ולא

כך הוא.

אדוני השר, לוועדה זו היו פה ושם תקופות שבהן היא היתה רושובה. להערכתי, אם

היום יידעו להשתמש בה נכון, היא יכולה לעזור בצורה בלתי-רגילה במאבק האמיתי שיש

בתוך הממשלה, אבל הוא נוגע לגורלות של אנשים.

אני רוצה לגעת בשתי נקודות שאני נתקלת בהן. הראשונה היא האוכלוסיה המבוגרת

שמגיעה לארץ. אני עוסקת יום ולילה בנושא של קשישים, גמלאים, סעודיים תשושי-נפש

וכיוצא באלה. יגיעו אלינו כעת משפחות, כולל משפחות צעירות, שמביאות אתם או את

הסבא והסבתא, או את אבא ואמא שלהם. אנחנו יודעים שבני הארץ שלנו לא גרים עם

הוריהם. אנחנו יודעים שכל מה שלא ניתן אנחנו פשוט גם מכבידים עליהם, כי

חס-וחלילה תהיה שם איזו שהיא הרעה במצב בריאות וכו' ואז אין להם שום פתרון. אם

יש סיכוי כלשהו להזיז משהו, זה אם יתייחסו לאוכלוסיה הזאת כאל אוכלוסיה מחייבת

תוכנית בפני עצמה.



כשם שתמיד אמרנו בצדק גם כלפי אוכלוסיית מדינת ישראל והזוגות הצעירים, שכאשר

אנחנו מדברים על בניה, על בניה להשכרה ועל תוכניות שיכון, באותו משפט אנהנו
אומרים
עולים וזוגות צעירים. אנחנו מתייחסים גם לעולים שבאים וגם לילדים שלנו,

שגדלים בארץ, שמשרתים בצבא, שהם זוג צעיר והם יעזבו את הארץ אם לא יימצא להם

פתרון. אני מעריכה שבעוד חצי שנה - שנה, כשתהיה אבטלה ובין המובטלים יהיו גם

עולים ולא יהיה דיור, וכו', תהיה התפוצצות. מי שמכיר תהליכים חברתיים רואה את

זה. אותו דבר אני אומרת לך, אדוני השר, בנושא של האוכלוסיה המבוגרת במדינת

ישראל, לא העולים. אנחנו פשוט פושעים. אנחנו מדברים היום על קרוב לחצי מיליון

נפש מאוכלוסיית מדינת ישראל שאין לה פתרון ברגע שאדם זקוק לטיפול סיעודי או בגלל

גיל זיקנה. אם העולים בורחים ובאים לכאן, הם לא ישאירו את המבוגרים לבד שם. אני
מכירה משפחות שההורים אמרו לילדיהם
תסעו אתם, אנחנו כבר מבוגרים, נישאר. או
שהילדים עשו חשבון ואמרו
אנחנו נעלה אבל להורים לא יקרה דבר. להם יש פנסיה והם

יסתדרו בדירה הקטנה, לא נגרור אותם. היום, באווירה של חרדה, של הגירה, גם

מבוגרים שלא חשבו להגיע הנה, או ילדים שלא יושבו לקחת אתם את הוריהם המבוגרים, הם

יביאו אותם לארץ. מספרם של אלה מגיע לכדי l5% מהעולים ולהם אין קליטה ישירה.

אני נפגשת עם נציגים של התנועה הקיבוצית והתנועה המושבית, שלא יודעים להתמודד

עם בעיית הזיקנה. שם יש מאגר גם של פתרון שהוא לא רק פתרון לאוכלוסיה האזורית

אלא גם לעולים. אם ארגה לוקח בחשבון שבחלק מהמקומות האלה אפילו המבוגרים הם

פוטנציאל לקליטה של המבוגרים שבאים מברית-המועצות, במערכת הזאת שאני נתקלת בה, יש

היום אפשרות - בתקציבים לא אדירים, רק אם נשב על תוכנית קונקרטית - להציע פתרון

יותר רציני לאוכלוסיה המבוגרת. כי אם אנחנו לא נעשה את זה אנחנו ניתקע עוד מעט

עם צרה כזאת שזו גם בושה וחרפה.

לאוכלוסיה זו מצטרפים ילדים ובני-נוער ומה שאנחנו קוראים אוכלוסיות חריגות.

אנשי הקיבוצים אמרו לי שבזמנה סוכמה תוכנית עם ועדת המנכ"לים לקליטה בקיבוצים

ודבר לא קרה. אנחנו יודעים שלא הרבה מאד אנשים יילכו למערכת הזאת, אבל יש

שרוצים. האוכלוסיה הקיבוצית רוצה לקלוט עולים.
י י צידון
לא סוכמה תוכנית. יוסי ביילין פסל את זה.
נ' ארד
אם שר הקליטה הוא יושב-ראש ועדת המנכ"לים, אני מבקשת לבדוק את הענין הזה, כי

הם מוכנים לקלוט אנשים והם גם גייסו אנשים לצורך זה.
ע י ברעם
לפעמים כאשר אתה נפגש באופן בלתי-אמצעי אתה מקבל הרבה יותר מידע מהימן משאתה

מקבל מהממשלה, ואז אתה פחות או יותר יודע בפני מה אחה עומד. הגיעו לארץ קרובים

שלי מאוקראינה, עם אותו שם משפחה, הם לומדים עברית וכל השאר. הם סיפרו לי שבעיר

שלהם יש 31,000 יהודים. אין בית--כנסת ואין שום מסורת יהודית. לפני כמה שנים
שאלו מישהו
אתה יהודי? והוא השיב: מה פתאום אני יהודי? סבתא שלי היינה יהודיה אבל

אני לא יהודי. עכשיו הוא אומר: אני יהודי כי סבתא שלי היתה יהודיה. כלומר, כל

הקונוטציה השתנתה. שאלתי אותו כמה מבין 31,000 היהודים רוצים לבוא לישראל, והוא

ענה: כולם.

אם אתה מדבר על עיר באוקראינה, שזה במיקרו, כולם רוצים לבוא לכאן. כשאתה

מדבר מקרו של כל ברית-המועצות, אנחנו עומדים כנראה בפני אקסודוס שאנחנו לא רוצים

לומר כלל מה המספר שלו.



אינני נכנס כעת לשאלה של רשות קליטה. אני אומר דבר אחד: שום ממשלה לא יכולה

לעבור את זה בלי היבוסים וקשיים אדירים, כי המדינה לא מוכנה לעניו הזה, והיא לא

יכולה להיערך אליו מהיום למהר. לפי דעתי, כל שר בתפקיד הזה יעמוד בפני שוקת

שבורה.

אבל נניח שבאמת יבוא לארץ זרם אדיר של עולים, ואז יפנו את כל בתי המלון בארץ,

יפנו הלק ממהנות צה"ל לצורך העניו חזה. תהיה תוכנית חירום ומשפהות יקלטו ערלים,

אבל נהיה תקועים בנושא התעסוקה, במימדים שאי-אפשר אפילו לתאר לעצמנו. משום שעד

שאתה מביא מפעל, עד שאתה מבסס אותו ועד שאתה מתכנו אותו וקובע את קו הייצור זה

עניו של שנים. בעניו התעסוקה אני מודאג מהתפוצצות אדירה. אם יהודים

בברית-המועצות יקבלו מכתבים איומים שכאו איו אפשרות לקבל דיור הולם אבל התעסוקה

היא קטסטרופה, זה יוכל להשפיע גם על מימדי העליה.

בשנות החמישים פתרו את בעיית התעסוקה על-ידי עבודה יזומה והיא השאירה הרבה

עקבות. היום החברה התפתחה. אי-אפשר לקחת את העולים לא מאתיופיה, לא

מברית-המועצות ולא מאיראו ולהגיד להם לעשות עבודות גינון ובזה אתה פותר את הבעיה.

האם באיזה שהוא מקום יושב טרסט מוחות וחושב על עניו התעסוקה בגדול? האם מבינים

שכאו מדובר על יצירת עשרות אם לא מאות אלפי מקומות עבודה תוך שנתיים - שלוש שנים?

זו מהפכה שגם מדינות יותר גדולות מאתנו לא יכולות להרים את הענין, ואני מאד מודאג

מזה.

השר דוד לוי היה בארצות-הברית והוא נפגש שם עם קבלנים ודיבר אתם על בתים

מוכנים. הוא חזר ואין עם מי לדבר. אומרים שבתים מוכנים הם פתרון אדיר, אבל

בשביל בתים מוכנים גם כו דרושה תשתית. מי מכין תשתית לבתים מוכנים? בית מוכו

דורש אותה עבודת תשתית כמו בית לא-מוכו. ההבדל היחיד הוא שההתקנה שלו היא מאד

מהירה.

אני מדבר עכשיו על טרסט מוחות אדיר במיוחד, אדוני השר, לנושא התעסוקה. באופו

תיאורטי, על נושא הדיור באמצעי חירום אולי אפשר איך שהוא להתגבר אם ניקח את כל

בתי המלוו בארץ, מחנות צה"ל וכו'.
היו"ר מי קליינר
חבר-הכנסת ברעם, לפני שבאת דיברתי על כך והצעתי להוציא את כולם לשבועיים

ולהביא תוכנית.
ע' ברעם
נראה לי שטובי האנשים בארץ, וגם חלק מטובי האנשים בעולם צריכים להתחבט קשה

בנושא התעסוקה, כי ענין התעסוקה יקבע את הקליטה, יקבע את ההרגשה של העולים והוא

גם יקבע את יחסו של הציבור הישראלי לכל נושא הקליטה. כי אנחנו האמנו ומאמינים גם

עכשיו שנושא הקליטה יביא בעוד 4 - 5 - 6 שנים רווחה לכל הציבור הישראלי, לא רק

לעולים, ותלוי איך נקלוט אותם.
היו"ר מי קליינר
חבר-הכנסת יהודה פרח, בבקשה.
י י פרח
אחרי הדברים שאמר חבר-הכנסת ברעם אין לי מה לומר.



היו"ר מ' קליינר;

אולי כיוונתי לדבריה של חברת-הכנסת נאוה ארד כשאמרתי שהיינו ועדה לוחמת גם

בעבר. היום, יותר מאשר בעבר, צריך למצוא דרכים איך להזיז את הדברים. כי כמו

שנאמר כאן בצדק, זה מחייב התגייסות לא של חלק מסויים של המערכת, אלא התגייסות של

מדינה שלמה לקלוט את ההיקפים העצומים האלה שהם רק גדלים והולכים מעבר לכל דמיון.

אני רוצה להעיר שתי הערות קצרות כהצעה ואני חושב שצריך לבחון אותן במקרו.

בניה. אני בוודאי דוגל ביוזמה חופשית ואני ודאי דוגל במאמץ לתמרץ את היוזמה

החופשית, אבל לאור הנסיון של השנה האחרונה - ובוועדה זו צועקים כבר שנה שצריך

להתחיל לבנות, ואז לא היה צריך להביא בתים מוכנים ואפשר היה לתת עבודה פה בארץ גם

אם היינו מדברים על בתים מוכנים ולא על עבודה באמריקה, בגרמניה או בדרום-קוריאה.

ע' ברעם;

ועכשיו מדברים גם על בתים מוכנים וגם על בניה רגילה.

היו"ר מ' קליינר;

אתה מתמרץ את הקבלן, אתה נותן לו 90% מהקרקע, אתה נותן לו הלוואה ועוד הלוואה

מסובסדת, ואתה נותן לו תמריץ אם הוא יגמור מהר. הטראומה שחבר-הכנסת צידון דיבר

עליה עוד קיימת, ואתה עוד לא רואה את הקבלנים רצים לבנות מול ביקוש ענק צפוי.

בשנות השבעים הייתי בין אלה שברכו על שנפטרנו מהבניה הממשלתית. בעקרון אני

נגד בניה ממשלתית, אבל לא כשמדובר במצב חירום כזה כשהממשלה צריכה לממן את הבניה,

והיום המצב הוא שהממשלה טרם החליטה מה לדיור, מה להשכרה, איך היא תמכור את הקרקע,

איך תשאיל את הקרקע, אם בקניה ואם בשכירות. תחליט הממשלה על תוכנית-אב לבניה,

שאז היא תוכל לקיים אותה עם נושא התעסוקה, כפי שחבר-הכנסת גור אמר.

אני מציע שהממשלה תחזור, לפחות בשלב הראשון להיות הקבלן, כמו בשנות הגששים

והשבעים. הקבלנים יהיו קבלני ביצוע. אנשי משרד השיכון אומרים שזה יהיה גם יותר

זול. אם הממשלה רוצה לבנות 200 דירות בראש-העין ו-300 דירות בדימונה, היא עושה

מכרז ומי שמגיש את ההצעה הזולה ביותר הוא בונה, עם תמריץ לזמן. לדעתי אין ברירה,

צריך ללכת לבניה ממשלתית כדי להזיז את העסק, ויותר מאוחר יהיה לי חופש להחליט

כממשלה אם את הדירות בראש-העין אני משכייר או מוכר - תלוי בנסיבות.

כבוד השר יצטרך לתת את הדעת על תוכנית כזו, שלדעתי היא גם תוזיל וגם תזרז כעת

את הבניה.

אני מסכים עם חברי-הכנסת צידון, ברעם ואחרים, שהבעיה היסודית היא התעסוקה.

צריך למצוא פתרונות לא קונבנציונליים וצריך לחשוב קודם-כל את מי אנחנו לוקחים כדי

לחשוב; את בנק ישראל, את נציגי יהדות הגולה, את משרד התעשיה והמסחר, את

האוניברסיטאות ובתי-ספר למינהל עסקים, לבוא עם 2 - 3 תוכניות-אב, אבל היום גם זה

אין. לכן נשמעה כאן נימה קודרת שאנחנו מדברים על כך כבר שנה ועדיין אין

תוכנית-אב.

נפגשתי עם נציגי מרכז ההשקעות ושאלתי; ניקח את כל תוכניות ההשקעה שאישרתם,

כמה מקומות עבודה הן נותנות? התשובה; 25,000 מקומות עבודה. כדי לדעת אם 25,000

מקומות עבודה הם ברוטו או נטו שאלתי אם רפי קליין מכרמיאל כלול בזה והתשובה היתה;

כן. לכן, גם ה-25,000 מקומות עבודה אלה הם ברוטו עם סימני שאלה. שאלתי; אם תיקח

את כל מה שיש לך בצנרת, שעבר סינון ראשוני והוא מאושר כמה מקומות עבודה זה נותן?

התשובה היתה; עוד 19,000. אני חושב שלא צריך להוסיף שום פרשנות לגבי התמונה

העגומה שמצטיירת מהנתונים האלה ולגבי הצורך קודם לגרום לכך שיהיה לנו משהו בצנרת.

ואתה אומר שאתה עוד מופתע לטובה.



אי גורדון;

לי אין טענות בכלל בענין הזה נגד משרד הקליטה, משום שכולנו יודעים שמשרד

הקליטה הצליה עם הקליטה הישירה.

לנו כקולקטיב אין תוכנית. אני רוצה לומר משפט אהד על הסוכנות היהודית כדי

להוכיה את האבסורד שאנהנו חיים בו. הסוכנות היהודית נמצאת בשולי הקליטה. כולנו

שמהים על כך, כי יש לנו מדינה וממשלח שדואגות לקליטה. האבסורד הוא שבסוכנות

היהודית ההליטו בשבוע האחרון להתחיל להיכנס לענייני השיכון. אני התנגדתי לזה, כי

אני הושב שלשם כך יש משרד השיכון וזה לא תפקידה של הסוכנות.

באשר לתעסוקה, זה מחייב את כולם למחשבה חדשה, כולל הסוכנות היהודית שיש לה

יתרון ירקי בקשר עם הגולה. היא היתה צריכה להתאים את עצמה להשקעות, לגייס את

מיטב המוחות מול מה שאנחנו נעשה בישראל על-מנת להתמודד עם מצב החירום הזה. במקום

זה השיגרה והמבוכה אוכלות בנו. כשבא ביזנס-מן אמריקאי מבריק ואומר שהשיכון חשוב,

אז אנחנו מתחילים גם בשיכון. . אני אומר עוד פעם שזו לא בקורת על משרד הקליטה.

הענין לא נכון לאומית. לכן, עד שלא תסתגר חבורה שתביא הצעה כוללת על ההיערכות

החדשה של הסוכנות היהודית בנתונים החדשים, זה לא יכול להיות מה שהיה בעבר. אותו

דבר אמרו על משרדי הממשלה החדשים. הוועדה צריכה לדחוף היום לתוכנית לאומית.

אני מתפלא על שר הקליטה בנקודה אחת. כשמתקיפים את הממשלה לא מתקיפים את משרד

הקליטה. הוא לוקח את זה אישית וזו טעות. לממשלת ישראל, נכון להיום, אין תוכנית

מוכנה סגורה, לא בשאלת השיכון ולא בשאלת התעסוקה, ובלי ממשלת ישראל אי-אפשר לפתור

את שני הדברים האלה.

לכן הלחץ צריך להיות על תוכנית כוללת, שכל מרכיב בה יתן את היתרון היחסי שלו,

והסוכנות תביא את היתרון היחסי שלה לקופה הכללית, כדי שתיווצר תוכנית לאומית

כוללת ומה שיותר מהר.

היו"ר מי קליינר;

הייתי אומר דבר אפיקורסי. בגלל הצלחת הקליטה הישירה נוצרה איזו שהיא אשליה

בשנה האחרונה שבעצם הכל בסדר, כאשר אנחנו על סף התהום. כאן בוועדה אין

הילוקי-דעות שאנחנו טסים במהירות די בריאה לתהום הזו, כאשר ההתמודדות היא לא של

משרד הקליטה אלא של הממשלה. היום בכל אופן לא דיברנו על תחום האחריות שלך, אדוני

יושר, שהוא במיקרו, אלא דיברנו על הממשלה ואיזה מופיע כאן כנציגה. בבקשה אדוני

השר.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

ברשות ידידי היושב-ראש חבר-הכנסת קליינר, ברשות ידידי המנכ"ל הרב לפידות,

ידידי ראש מחי העליה בסוכנות היהודית אורי גורדון, ברשותכם ידידי. כיוון שהיום

נפתח מושב הקיץ של הכנסת, וזו השתתפות ראשונה שלי במושב הזה, חשבתי שמן הראוי

שאעביר לפניכם סקירה כללית על מה שנעשה בחודשים האחרונים כדי שתהיו קצת יותר

בתמונה, ובסוף דברי אשתדל להתייחס גם לחלק מהדברים שהועלו כאן.

אפתח בנתוני העליה בפועל של השנה הזאת. ב"ה אנחנו רואים שגלי העליה גוברים

והולכים מדי חודש בחודשו. בחודש ינואר הגיעו לארץ 6,221 עולים, מתוכם 4,836

עולים מברית-המועצות; בחודש פברואר הגיעו 6.789 עולים, מתוכם 5,667 עולים

מברית-המועצות; בחודש מארס הגיעו לארץ 7,800 עולים, מתוכם 7,069 עולים

מברית-המועצות; בחודש אפריל עברנו את מחסום ה-10,000 והגענו ל-11,475 עולים,

מתוכם 10,082 עולים מברית-המועצות. מה-1 במי עד היום הגיעו 2,980 עולים, מתוכם

2,690 עולים מברית-המועצות. בסך-הכל הגיעו מתחילת השנה עד כה 35,265 עולים,

ומברית-המועצות בלבד הגיעו 30,344.



אנחנו רואים שהגל גואה והולך. אם בשבוע הראשון של הודש בנאי הגענו ל-3,000

אני מניח שמספר העולים החודש יגיע קרוב ל-13,000 עולים.

התחזית שלנו לשנה הקרובה משתנה כל הזמן, ותמיד כלפי מעלה. אנחנו מעריכים

בהערכה מאד זהירה שמאפריל עד אפריל יגיעו לפחות עוד 180,000 עולים. בידינו יש גם

ידיעות מעודרכות יותר שמחודש יולי יגיעו מדי חודש לפחות 15,000 עולים, שכן נפתחים

נתיבים נוספים, ומר גורדון יאמר לנו מה הם.

אי גורדון;
היום המצב הוא כזה
בהלסינקי ובפינלנד יש פעילות מעטה, שם נמצאים כעת שליחים

שלנו. בוורשה הפעילות גוברת. בודפסט היא תחנת מעבר עיקרית; בוקרסט - תחנת מעבר

פעילה; מזרח ברלין גם כן הופכת לתחנה; סופיה, בולגריה - משא-ומתן; זגרב,

יוגוסלביה - משא-ומתן; פראג, ציכוסלובקיה - נמצא בבדיקה. מבחינה זו שר הקליטה

צודק. ככל שייפתחו יותר נתיבים המספרים יגדלו ומחי העליה צופה שתוך חודשיים נגיע

לפחות ל-15,000 עולים בחודש, אם לא למעלה מזה.

יושר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אני שמח לומר שיש 'שתי ועדות בין-משרדיות פעילות: ועדת השרים לנושא קליטה

וועדת המנכ"לים לנושא קליטה. בינתיים התקיימו שתי ישיבות של ועדת המנכ"לים

הבין-משרדית בנושא הקליטה והיום תתקיים הישיבה השלישית. הישיבות מתקיימות אחת

לשבוע בהשתתפות המנכ"לים של כמעט כל המשרדים הנוגעים בדבר. אנחנו שומרים על

השתתפות מינימלית של מנכ"לים ועוזר אחד או שניים, כדי שהדיונים יהיו ענייניים, עם

החלטות ועם ביצוע של החלטות, ושלא יהפכו לסימפוזיון. בישיבת הראשונה של ועדת
המנכ"לים קיבלנו שתי החלטות
1. להעביר החלטת ממשלה לחקיקה בכנסת שתשחרר משכירי

דירות מחובת דיווח למס הכנסה, וכמו-כן מתשלום מס הכנסה. 2. לתתת תמריץ מעשי

ומיידי לעולים שפונים לפריפריה. אני שמח לומר ששתי ההחלטות הללו בוצעו והוצאו אל

הפועל. העברנו החלטת ממשלה פה אחד לשחרר מחובת דיווח למס הכנסה משכירי דירות וגם

מחובת תשלום למס הכנסה. בהתחלה האוצר התנגד מאד להחלטה זו ווזם אפילו העבירו סקר

שהיה בידיהם, שהראה שלמעשה החקיקה הזאת לא תתן דבר. בינתיים נודע לי אתמול מפי

דוד בועז שכאשר בדקו היטב את הסקר התקבלו תוצאות הפוכות, שאכן הרקיקה הזאת תכניס

למאגר הדיור להשכרה עוד אלפי-אלפי דירות, כפי שאנחנו צפינו מראש.

כמו-כן התחלנו לבצע את התמריץ לעולים שפונים לפריפריה. כל מי ששוכר דירה

צריך להציג חוזה והוא' מקבל את הכסף בהתאם לעלות שכר-הדירה. לעולים שפונים לדיור

הציבורי המשופץ בפריפריה אנחנו נותנים למעשה את מלוא עלות שכר הדירה שאנחנו

נותנים לעולה במרכז הארץ, דהיינו 575 שקלים לחודש, בשעה שבדיור הציבורי הוא משלם

למעשה רק כ-100 עד 150 שקל לחודש וכך הוא חוסך כמה מאות שקלים בחודש. זה תמריץ

מאד משמעותי ואכן אנחנו רואים את תוצאותיו בפועל. על כל דירה משופצת בפריפריה

נאבקים והיא נחטפת.

בישיבה השניה של ועדת המנכ"לים ביקשנו ממנכ"ל משרד השיכון לתת לנו סקירה

כוללת על היערכות משרד הבינוי והשיכון לבניה לעולים. נפגשתי היום עם שר הבינוי

והשיכון דוד לוי ועם צמרת משרדו וביקשתי לשמוע ממנו לא רק על ההיערכות הכללית אלא

על היערכות פרטנית יותר וגם לשמוע מהי תפיסתם ביחס לתקופת הביניים. הרי תהיה

תקופה של שנה לפחות, לאחר שמאגר הדיור להשכרה ייתם ועד שהדירות תיבנינה ייווצר

חלל של שנה עד שנה ורבע. לשעת חירום נוכל לגייס בתי-מלון, אכסניות נוער, בתי

הארחה, ועוד.
היו"ר מ' קליינר
מי עוסק בזה, משרד הקליטה או הסוכנות היהודית?



השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

משרד הקליטה עוסק בזה, כי אנחנו נפעיל את זה בקליטה הישירה.

בשעת חירום נוכל לגייס כ-50,000 מטות. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לפתרונות

הירום מסוג זה, כי זה פתרון דהוק וגם פתרון יחסית יקר יותר. לכן נפגשנו עם שר

הבינוי והשיכון וביקשנו ממנו להאיץ את התוכניות שלו לייבא דיור מתועש כפתרונות

ביניים. למשרד השיכון יש כמה פתרונות ולא אכנס כעת לפרטים.

אשר למאגר הדיור להשכרה, ההערכות שלנו הן שהוא יוכל להספיק ל-3 עד 4 הודשים.

אני אישית מניח שעם העברת ההוק בכנסת נוכל להגיע למאגר דיור לחצי שנה לפחות.

אני מאמין שכאשר החוק יעבור בכנסת יתגלה לנו שיש אלפי דירות שאיש אינו יודע על

קיומן. כך שאני מעריך שיש לנו רווח של 6 חודשים.

שיפוץ דירות. משרד השיכון קיבל על עצמו, בתיאום עם משרד הקליטה, לשפץ את כל

מלאי הדירות הציבוריות להשכרה שקיים היום בפריפריה. בינתיים, במספר מקומות שופץ

כל מאגר הדיור להשכרה הקיים. למשל, באשקלון, קרית-מלאכי וערד בדרום, כל מלאי

הדיור להשכרה שופץ ואוכלס מיד. בצפון: טירת-הכרמל, עכו, יקנעם, כרמיאל, מגדל

העמק - גם כאן כל מלאי הדיור הציבורי שופץ ואוכלס.

ג י שפט;

על כמה יחידות דיור מדובר בסך-הכל?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

מדובר על 400 דירות, ובתוכנית הכללית מדובר על 5,000 עד 6,000 דירות.

במספר ערים כמו עפולה, צפת ונצרת עלית משפצים דירות. שר השיכון מסר לנו היום

שבדימונה כבר התחילו לשפץ דירות. בקרית-שמונה, שלשמחתי, מספר משפחות כבר הגיעו

לשם, התחילו לשפץ דירות. בית-שאן גם כן נמצאת בתוכנית של שיפוץ. כך שבסך-הכל

אנחנו נקבל פתרונות לעוד 5,000 - 6,000 בתי-אב, וזה כמובן יגדיל את מאגר הדיור

להשכרה, שכן בתים שהיום תפוסים על-ידי עולים ישתחררו, ושוב מאגר הדיור להשכרה

יגדל. ודאי שמעתם ש-30 משפהות ראשונות של עולים הגיעו לקצרין. זה באשר לשיפוץ

הדירות.

בנושא האולפנים - משרד הקליטה פתח בינתיים 625 כתות אולפן שבהן לומדים עברית

כ-15,000 עולים. כידוע, העולים לומדים באולפן 5 חודשים. אנחנו מקפידים על כך

שדמי הקיום יינתנו בהתאם להופעה באולפן ובדרך-כלל זה נשמר.

אני גם שמח לבשר לכם שבשבוע האחרון פתחנו יחד עם משרד הבריאות 5 קורסים

נוספים לרופאים, שמטרתם להכין אותם לבחינות לרישוי והעסקה. מטרת הקורס היא

להתאים את הידע הרפואי שלהם לידע הרפואי בישראל, וגם להתאים את הטרמינולוגיה

המקצועית שלהם לטרמינולוגיה המקצועית הקיימת בישראל. משך הזמן של הקורס הוא 3

חודשים. הקורסים שנפתחו בשבוע האחרון הם ב"הדסה" ירושלים, בבית-חולים "סורוקה"

בבאר-שבע, בבית-חולים "ברזילי" באשקלון, בבית-חולים "העמק" בעפולה ובבית-חולים

"זיו" בצפת. אנחנו מעוניינים שהקורסים האלה יתקיימו במקומות שאנחנו מעוניינים

שתגיע אליהם אוכלוסיה. בדרך-כלל חלק גדול מהרופאים שעוברים קורס בבית-חולים

מסויים גם נקלט בבית-החולים, או לפחות מוצא פתרונות נוספים סביב בית-החולים.

הקורס הזה מיועד ל-330 רופאים. עד עכשיו נערכו מספר קורסים וסיימו אותם 170

רופאים, כאשר כ-80% מהם עומדים בסוף בהצלחה בבחינות.

תעסוקה. פרט למשרד העבודה והרווחה שעוסק בנושא התעסוקה, גם משרד הקליטה עוסק

בכך ישירות, היום יותר מאשר בעבר. היום יש לנו מחלקה מיוחדת שמתמקדת בנושא

התעסוקה כדי לסייע למצוא פתרונות תעסוקה. המחלקה מכשירה את העולה לתעסוקה, וזאת

על-ידי - א. לימוד השפה באולפן; ב. על-ידי קורסים מקצועיים; ג. קורסים להסבה

מקצועית. עולים רבים מגיעים עם ידע גבוה מאד בתחומים מסויימים, שכידוע אין בהם



צורך במדינת ישראל. בתחום ההנדסה, למשל, יש בברית-המועצות מהנדסי רכבות, מהנדסי

קרה, נפט, יערות וכו'. בקורסים אלה משתתפים 2,300 מפרנסים ואנהנו משתדלים כל

הזמו להגדיל את מספר המשתתפים בהם, שכן כל מי שמסיים את הקורס הזה הופך להיות

פוטנציאל למציאת עבודה מהירה יותר.

היו"ר מי קליינר;

לאיזה מקצוע מסבים את מהנדסי היערות?

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

בדרך-כלל למקצועות שהם קרובים למיומנות שלהם. הלק גדול מבין המהנדסים עוברים

הסבה למקצועות קרובים למקצועות הריאליים. משרד ההינוך משווע ל-2,000 - 3,000

מורים במקצועות ריאליים. אנחנו גם עוסקים בקידום העסקה. 1,300 עולים מפרנסים

נמצאים במסגרת שנקראת קידום העסקה, למשך הצי שנה, שמשרד הקליטה משתתף בה בסכום

מסויים.

המחלקה הזאת פעילה גם במציאת תעסוקה באופן מעשי. כלומר, היא עצמה מהפשת

ומאתרת מקומות תעסוקה ומפנה לשם עולים. זה דבר שמשרד הקליטה לא עסק בו בעבר, אבל

היום, לנוכה הצרכים, אנחנו שמים דגש מיוחד על הנושא הזה.

אנחנו עושים מאמץ גדול מאד כדי לעזור גם בקליטת מדענים. נכון להיום יש לנו

כבר 450 מדענים במוסדות להשכלה גבוהה, שהם משלמים למדען את המשכורת ואנחנו משלמים

למוסד את המשכורת, כולל ההטבות הסוציאליות וכן את העלות של צרכי המרקר שדרושים

למדען, לתקופה של שנתיים. ברוב המקרים כעבור שנתיים המדען נקלט במוסד שבו הוא

נמצא. אנחנו גם יזמנו קרנות פרטיות וציבוריות כדי לעזור בקליטת הקבע של המדענים

הללו במוסדות שבהם הם נמצאים. פרט לכך נמצאים היום עוד 200 מדענים בתהליך השמה,

בתהליך של בדיקת אפשרויות להעביר אותם למוסדות להשכלה גבוהה כדי שייהנו מההטבות

שניתנות למדענים. אנחנו גם עושים מאמץ גדול לכוון מדענים בעלי רמה לתעשיה

הישראלית.

מבצעי פסה. בפסח עשינו מבצעים גדולים מאד כדי שכמעט כל משפחת עולים תהיה

בליל הסדר או בסדר ציבורי או אצל משפחה. בענין זה הצלחנו לעשות היל על-ידי

הפעלת כל מיני גופים ציבוריים, שעזרנו להם גם בכספים.

נ י ארד;

אפילו אם הם לא רצו לנסוע לסדר, לקחו אותם.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

ממש "חטפו" את העולים. חלק גדול כשעולים הוזמן לא רק לליל הסדר אלא להג

כולו, כשכל הזמן הם מלווים על-ידי משרד הקליטה. בחול המועד אירגנו להם טיולים,

סיורים ופעילויות יפות מאד. ביום העצמאות הוצאנו למעלה מ-10,000 עולים לטיולים,

לסיורים, לפיקניקים, לביקור במהנות צה"ל, ועוד. שיא הביקורים ביום העצמאות היה

במחנה חיל האויר בתל-נוף ובחיל הים באשדוד, שהיו מעמדים מרגשים מאד עד כדי הוזלת

דמעות כשהעולים ראו את האוניות, את המטוסים ואת הטילים ושמעו הסברים. אני חייב

לציין לשבח את צה"ל שהגיש את מלוא העזרה ושיתוף הפעולה בנושא הזה, כאשר לכל קבוצת

עולים הם הצמידו מפקד שדובר את שפתם, וליד כל פרוייקט שהראו להם היה גם תרגום

בכמה שפות.

אנחנו פועלים גם בשטח הקליטה הרוחנית. אנחנו מארגנים לעולים שבתות מאד-מאד

יפות ומרגשות, הכוללות הרצאות, שירה וריקודים. המנכ"ל ואני גם כן לוקחים חלק

בשבתות אלה. אנחנו צריכים, כמובן, תקציבים גדולים כדי לממן את הפעולות האלה.



ברשותכם אומר כמה משפטים בשבח עובדי משרד הקליטה והעומדים בראשו. זה לא פשוט

שבאים 12,000 עולים בחודש ולכולם יש קורת-גג, לכולם יש דמי מחיה וכולם מגיעים

לאולפן. זה לא נעשה מאליו.

בצדק אמרתם כולכם שהנושא המרכזי הוא התעסוקה. דרך אגב, ביקשתי לקבל

סטטיסטיקה על אחוז העולים שמוצאים תעסוקה בשנה הראשונה, ונמסר לי שכ-40% מהם

מוצאים תעסוקה בשנה הראשונה.

נ י ארד;

איזו תעסוקה?

השר לקליטת העליה י"ה פרץ;

חלק בתחומים שלהם, רופאים ומהנדסים, וחלק מהם עוסקים בכל עבודה שמזדמנת להם.
הי ו "ר מ' קליינר
העולה מתחיל לחפש תעסוקה אחרי שהוא גומר את לימודיו באולפן. כלומר, מי

שמתחיל לחפש היום תעסוקה אלת עולים שבאו בחודשים נובמבר-דצמבר, שאז מספרם היה

יחסית קטן. לכן אינני י ודע אם ה-40% האלה יכולים להוות אינדיקציה לגבי 5,000

עולים שהגיעו בחודש ינואר ויסיימו את לימודיהם באולפן בחודש יולי.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
אתה צודק בהחלט. 40% הם לא אינדיקטור למספר שיהיה בעוד חודש או בעוד

חודשיים, כאשר המספרים הופכים להיות הרבה יותר גדולים. אבל נכון לשעה זו ביקשתי

שיבדקו זאת. אני הייתי מופתע לשמוע את המספר 40%. אני אישית הייתי משוכנע

שמדובר באחוזים הרבה יותר קטנים. לכן כשקיבלתי את המספר ביקשתי לוודא אותו ואכן

זה המספר וזה בהחלט משמח. כפי שנאמר כאן בצדק, חלק גדול מהם פונים לכל מיני

עבודות מזדמנות. אני שמח מאד לומר שהעליה הזאת מגלה אורך-רוח. הם הולכים בשמחה

לכל עבודה מזדמנת, לרבות עבודות בנין.
אי גור
הם הולכים לכל עבודה אבל אני לא בטוח שהם הולכים בשמחה.
השר לקליטת העליה י"ח פרץ
בדרך-כלל יש פער בין הדברים שאומרים בשם העולים לבין מה שהעולים עצמם אומרים.

כפי שאמרתי, העולים מגלים אורך-רוח וצניעות וההתרשמות שלי ושל אנשי משרדי היא שהם

הולכים בשמחה לכל עבודה, ואני חושב שזה חלק מן הקליטה האמיתית שלהם בארץ-ישראל.

עיסוק בכל מיני עבודות מזדמנות היא הדרך שהעולה הזה יכה שורשים במדינת ישראל. כל

מי שעבר את דרך היסורים של הקליטה בארץ-ישראל יודע לספר היום, רטרואקטיבית, את

החוויות המרגשות שלו כשהוא בא לארץ והיה צריך לעבוד קשה בעבודות פשוטות ופחותות

יותר. זה לא יפגע בעליה. לדעתי זה מה שמחסן את העליה ונותן לה את כוח הלוז

הפנימי שלה.
היו"ר מי קלי י נר
אני מודה לשר על סקירתו המעודדת. אני בהחלט מסכים עם המשפט האחרון של כבוד

השר. השאלה היא מתי זה נכון. אם העולה יודע שכרגע הוא עובד בעבודה זמנית, אבל

הממשלה עוסקת ביצירת מקומות תעסוקה שיהיו קרובים למקום מגוריו, השאלה היא אם את

זה אנחנו יכולים לומר לו היום. כלומר, אם מישהו יודע גם מה יזדמן באוגוסט ומה

בונים היום כדי שבעוד שנה-שנתיים תהיה לעולה תעסוקה במקצוע שהוא בכל-זאת קרוב

למקצועו.



אי לפידות;

אני רוצה להעיר שמול האופטימיות של השר יש גורמים שמנסים בכור) להכניס לראשי

העולים שרע להם. לאורך שנה שלמה הם מדברים על דיכאון, על יאוש ועל תיסכול,

ולשמחתי הם לא הצליחו עד היום. אינני יודע מה מחכה להם בעתיד.

היו"ר מ' קליינר;

אחרי ששמענו את הסקירה המעניינת, עם כמה חדשות מעודדות, הייתי רוצה בכל-זאת

להביו, ואולי המנכ"ל יתן לנו יותר פרטים גם לגבי המספרים הקטנים של העולים שכרגע

פונים לשוק התעסוקה. האם ה-60% שיש להם בעיה מקבלים דמי אבטלה? האם זה בעיקר

נשים? אני מבין ש-40% מכלל העולים הם מפרנסים. מה קורה עם היתר? האם הם בקורסים,

או חלק מהם פשוט מקבל דמי אבטלה? האם באמת יש מספרים לקראת אוגוסט-ספטמבר?

השר תיאר תחזית מאד אופטימית, שונה מהתחושה שלי עד לישיבה הזו. לי היו1ה

תחושה - כמו ששמעתי גם מארגוני המתווכים - שאנחנו כבר "מגרדים" את הקרקעית של

הדירות להשכרה, ואילו השר אומר שיש לנו עוד חצי שנה. אני מבקש לדעת על איזה

סדר-גודל מדובר ובאיזה מקומות בעיקר בארץ.

א' גור;

מר לפידות אמר שיש גורמים שיוצרים דמורליזציה בקרב העולים.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

יש שני סוגים של בקורת. יש בקורת קונסטרוקטיבית עניינית שמטרתה לזרז,

להתריע.

אי גור;

ובקורת כזו כבודו השמיע ומשמיע כל הזמן מעל במת הכנסת, בממשלה ובאמצעי

התקשורת.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

אבל יש גם מי שמעביר בקורת שמטרתה ליצור רוח נכאים. קודם-כל הבקורת תלושה

מהמציאות ומטרתה ליצור מרירות ורוח-נכאים.

אי גור;

ואת אלה צריך להוקיע, בלי שום ספק. כאשר שר השיכון, סגן ראש ממשלת ישראל,

אמר לפני 4-3 חודשים שבעוד תקופה לא ארוכה אלפי עולים ייצאו לרחובות ו יבעירו

צמיגים אם לא יפתרו את הבעיות האלה והאלה, מה זה כבר חשוב מה יאמרו נציגי

התאחדויות העולים וכל מיני אנשים בלתי-אחראים לעומת מה שסגן ראש הממשלה ושר

הבינוי והשיכון אומר? לכן, אותו עולה חדש שקורא את זה גם בעתון ברוסית מפי סגן

ראש הממשלה, מפי ראש מחי העליה של הסוכנות היהודית ומפי אנשים בכירים אחרים - וגם

אנחנו, שהנושא איכפת לנו ומדאיג אותנו מבחינה עניינית משמיעים דברי בקורת - וזו

בקורת בונה ולא כדי לנגח מישהו. אנחנו לא עוסקים בזה. אז מה נלין על אותם גורמים

בלתי-אחראי ים שעושים את זה מטעמים שלהם וכו'? פה צריך להתמודד עם עצם הענין. מר

לפידות, אינני חושב שאתה מקבל בשוויון-נפש את כל מה שקורה עכשיו. אני לא מציע

לראות את המספר של %40 של העולים שהולכים מרצונם בשנה הראשונה לכל מיני עבודות

מזדמנות כדבר שצריך להשלים עמו, משום שזה יתפוצץ יום אחד לנוכח עינינו, בגדול,

ואז לא נוכל להשתלט על המצב הזה. רופא שיסכים ללכת לעבוד במפעל או בבנין, אינני

יודע כמה זמן הוא יחזיק מעמד שם; ואותו רופא שיגיד בשיחת טלפון לעמיתו

בברית-המועצות; אני עובד בבנין או בתעשיה, או בקטיף, אינני בטוח אם חברו ירצה

לבוא לכאן. או שהוא יישאר שם או שהוא ימצא דרך להגר למקום אחר.



י' שפרינצק;

בשעתו היו ידיעות על התארגנויות של עולים כעמותות, ברהובות וברעננה, למשל,

בעיקר של בעלי מקצוע בענף הבנין, כדי לבנות את בתיהם בעצמם. האם היה לזה המשך?

האם הדבר התממש? האם הם קיבלו את העזרה המקצועית הדרושה?
היו"ר מי קליינר
לפי המספרים שאנהנו קיבלנו לפני כהודשיים נשארו 6,000 דירות, וגם זה הולך

ונגמר, והדירות בשכירות יתנו עוד כמה אלפים. אני קצת מופתע מהדברים שאמר כבוד

השר שיש לנו עדייו 6 הודשים, כי אם אנהנו מדברים על קצב של 15,000 עולים בהודש,

לפי 1 ל-3 מדובר בצריכה של 5,000 דירות להודש. כלומר, אם אנהנו מדברים על 6

הודשים, זה אומר שיש עוד 30,000 דירות וזה קצת סותר בגדול את התהושה שהיתה קודם.

יוסי ביילין דיבר על 25,000 ומלדן אמר שאף פעם לא נגיע למספר הזה.
אי לפידות
אינני עומד להוסיף דבר בענין הדמורליזציה.

לגבי הדיור, אף אחד לא יודע מהו מצאי הדיור, כי יש כאן ברוטו ונטו. יש

בדיקות של דירות סגורות לפי שעוני מים ושעוני חשמל - זה ברוטו. אף אחד איננו

יודע להגיד נתון מדוייק כמה אנשים יהיו מוכנים להשכיר את דירותיהם, לאחר קבלת

החוק, וכמה יעדיפו למרות הכל להשאיר את הדירות נעולות. אבל הבדיקות לגבי הדירות

הנעולות מצביעות על מספרים גדולים. בשעתו דובר על 70,000 דירות במקומות שונים

בארץ. מהמספר הזה ירד כמה שירד, ובוודאי שלא כל הדירות יעמדו להשכרה. יהד עם

זה, אין ספק שעדיין קיים מצאי מסויים של דירות להשכרה שגדל.

השר לקליטת העליה י"ה פרץ;

נודע לי אתמול מפי מר דוד בועז שהם בדקו מי מהאנשים מהזיקים שתי דירות. אנשיו

הלכו אל מהזיקי הדירות ושאלו אותם מדוע, לדעתם, אנשים לא משכירים את הדירות.

הנשאלים לא ידעו כלל שאנשי האוצר יודעים שיש להם שתי דירות והם אמרו: בוודאי, אם

ישהררו את בעלי הדירות מהובת דיווה ומתשלום מס הכנסה, למה שהם לא יסכימו? זה מה

ששינה פתאום את כל התמונה. כל הזמן הם היו מאד סקפטים ביהס להקיקה הזאת, אם היא

באמת תוסיף למאגר הדיור, כי אנשים אמרו שהם לא רוצים להשכיר את דירותיהם. כעת,

לאהר שעשו את הסקר הזה הם הגיעו למסקנה שכנראה תשנה את התמונה.
אי לפידות
בצדק מעמידים בראש סולם הדאגות את נושא התעסוקה. מפני שיש דירות גדולות

שתאפשרנה ל-2 ואפילו ל-3 משפהות לשכור יהד דירה. הקליטה הישירה, שלדעת הכל היינה

בשורה מאד גדולה לקליטה, פותהת פתהים רהבים גם לבתי-מלון וגם לבתי הארחה ולבתי

הבראה ברמה נמוכה, ולכל מיני מסגרות שניתן להפעיל אותן על אותו בסיס. זה בדוק.

ואנהנו ערוכים, כמובן, לצורך ליצור את המסלול הזה. לא ניצור אותו באופן מלאכותי

וכשיהיה מהנק בדיור להשכרה הוא יופעל. במסגרת הוועדה ההדשה בראשות השר אנהנו

מנסים לזרז וליישר קווים בנושאים שלא נראו לנו בעבר, ואינני רוצה לפרט. יש

פעילות אינטנסיבית שבוע אהר שבוע, ובין שבוע אהד לשני נעשות עבודות בצוותים

וברמות שונות.
אי גור
באהרונה פורסם שבשדה התעופה העולים מבקשים להישלה לקיבוצים. מצד שני שמעתי

מאנשי התקיים שהם מאד-מאד רוצים לקלוט מאות משפהות של עולים ולא נמצא המכניזם

שיקשור ביניהם. מה האמת?



אי לפידות;

לדעתי, התשובה היא שהעולים לא ששים להגיע לקיבוצים. הנושא עלה בוועדת ביילין

והגיעו לסיכום חיובי על בסיס קליטה ישירה, עם הטבות מסויימות שחלקים מתוך הסל

ישולמו כמקדמה לקיבוצים לצורך שיפוצים. הקיבוצים הציגו כל מיני דרישות שלא נראו

כנכונות. הם הציגו תוכנית נחמדה, לפיה הם יקבלו את כל סל הקליטה ומעבר לזה,

העולים יהיו אצלם חצי שנה, ומה אחר-כך? אבל ברגע שהם התאימו את עצמם למציאות כפי

שהיא נראית לנו, הגענו לסיכום חיובי ואין היום שום עיכוב מצד המשרד להפעיל את זה.

בנושא התעסוקה אינני יכול להרגיע אתכם. לא שאני חולק על האינפורמציה שכבוד

השר מסר לכם. הערתו של היושב-ראש בהחלט נכונה, זה מתייחס לחלוטין לחודשים

מוקדמים. אני רואה את נושא התעסוקה בשני מישורים: 1. עצם העליה תיצור תעסוקה

בעוד מספר חודשים. אם מישהו ייחשב את הבניה לבד יראה כמה מקומות עבודה היא תתן.
היו"ר מ' קליינר
צריך לעשות תוכנית הסברה לשיפור הדימוי של הענף שיכול לקלוט 30,000 עובדים,

לעשות תוכנית הכשרה מהירה לעבודות בניה, כולל לישראלים. האם מישהו בממשלה יוזם

את זה? זה לא צריך להיות דווקא משרד הקליטה, אולי משרד הבינוי והשיכון. אבל האם

במסגרת ועדות השרים עלה הנושא הזה של יצירת אווירה "בואו נעשה בניה", עם החלוציות

שבענין, פלוס קורס הכשרה?
אי לפידות
אני חושב שיש תפנית חיובית הדרגתית של המשק הישראלי. כוח העבודה משלים

בהדרגה עם מציאות מסויימת ואני רואה בזה תהליך בריא. מצד שני, אינני צופה מצב של

חזון אחרית הימים, שכל רופא שיגיע לארץ ימצא קליניקה מוכנה. לא במקרה לקחתי בתור

דוגמא את הרופאים, כי זה המיגזר הקשה ביותר. לרופאים קשה יותר מכל אחד אחר

להשלים ולהתפשר עם עבודה אחרת. למהנדס יותר קל, יחסית, להתפשר עם עבודה אחרת.

ואין לי ספק שהמשק הישראלי יתן עשרות אלפי מקומות עבודה כבר בקרוב.

יחד עם זח, אין ספק שבתחום של תשתיות, שעליהן דיברו חבר-הכנסת צידון ואחרים,

הדברים מתמהמהים. בתקופה זו כשמכהנת ממשלת מעבר, למצב הזה יש מחיר מסויים. אין

ספק שבצד הצמיחה הטבעית של המשק ובצד התעסוקה הטבעית שהמשק באופן עצמאי ייצר

ויגביר כתוצאה מן העליה, חייבת להיות תוכנית רצינית, עם יוזמות, עם תשתיות, עם

הכוונה לפריפריה, ובתחום הזה אינני איש בשורה.
נ י ארד
מה עם העולים המבוגרים?
אי לפידות
אנחנו משמשים פה לנושא הזה מיום שאנחנו במשרד. גם היום, בפגישה עם שר השיכון

העלינו רעיונות לפתרון הנושא הזה, שלעניות-דעתי הם בריאים מאד. אינני רוצה

להתנבא מה מתוך הדברים יתקבל.
נ י ארד
אפשר לקבל את הרעיונות שלכם כדי לעזור לדהוף אותם?



אי לפידות;

אומר לך על רעיון אחד מתוך כמה. מדברים על בניה, מדברים על תמריצים בבניה,

מדברים על בטחונות לרכישה. צריך לקרות אחוז מסויים מהבניה הזאת ולומר: 10% או 15%

יהיו לאוכלוסיה החלשה, במקביל לפריסה של הבניה, ולא לשלוח אוכלוסיה חלשה למקום

חלש. אם הפריסה תהיה נכונה, ואנחנו עומדים על המשמר, גם האחוז הזה יהיה נכון ולא

צריך לשלוף פתרונות מן המותן למשפחה חלשה באיחור של 5 שנים.

היו"ר מ' קליינר;

אני מודה על הסקירה שכללה כמה חדשות טובות. אנחנו כוועדת העליה והקליטה

רואים את עצמנו כמכשיר לעזור לפתרון בעיות של מיקרו, של מקרו, של אמצע, של בעיה

ספציפית במיגזר מסויים, של דחיפת רעיונות, שכמו שאנחנו מדי פעם שומעים משרד

הקליטה בעד, הוא העביר את זה, זה נמצא באוצר או במקום אחר. אנחנו בהחלט רואים את

עצמנו לא רק כמקום למתיחת בקורת או להצעת הצעות אלא בהחלט גם כוועדה שצריכה לפעול

במשותף, כי כפי שאמרתי, זאת הבעיה הלאומית שלנו. תודה רבה לכם.

השר לקליטת העליה י"ח פרץ;

תודה רבה גם על הנכונות שלכם להיות לנו לעזר.

היו "ר מ' קליינר;

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;15

קוד המקור של הנתונים