ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/04/1990

עלייה כמנוף לפיתוח ואיכלוס הגליל והנגב - הצעה של חה"כ ש' ארבלי אלמוזלינו

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 77

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

מיום רביעי. כ"ג בניסון. השתיין - 18 באפריל. 1990. בשעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: מי קליינר - היו"ר

עי ברעם

א' גור

אי מזרחי

ח' פורת

יי צידון

אי שפט

י' שפרינצק
מוזמנים
חה"כ ש' ארבלי-אלמוזלינו

אי לפידות - מנכ"ל משרד הקליטה

א' כהן - משנכ"ל משרד הקליטה

הי קצב - מנהל מהי דיור, משרד הקליטה

שי סלאבן - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

י' שפיר - מרכז מטה עלייה, ס/מנהל אגף להכשרה מקצועית, מי עבודה

ע' אונגר - מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

עי שמיר - מנכל מחוז הגליל משרד הכינוי והשיכון

די קהת - מנכ"ל משרד הפנים

ר' נייר - מנהל אגף לשלטון מקומי, משרד הפנים

די בועז - ממונה על התקציבים משרד האוצר

אי ספרן - רפרנט קליטה משרד האוצר

י' קוצ'יק - סמנכ"ל משרד הבריאות

א ענבר - משרד התעשיה והמסחר

אי גורדון - ראש מחלקת העלייה, הסוכנות היהודית

ז י פרל - ראש עירית צפת

ד' רודריג - מ"מ ראש עירית נצרת עילית

פי עזרן - ראש עירית קרית שמונה

ש' בן-לולו - ראש עירית בית שאן

עי גולן - סגן ראש העיר עפולה

מי יבור - חבר ועדת קליטה בעירית עפולה
מזכירת הוועדה
י' נקר
יועץ לוועדה
י' שטרן

רשמה: ש' צהר
סדר-היום
עלייה כמנוף לפיתוח ואיכלוס הגליל והנגב -

הצעה לסדר היום של חה"כ שי ארבלי-אלמוזלינו.



עלייה כמנוף לפיתוח ואיכלוס הגליל והנגב - הצעה של חה"כ ש' ארבלי אלמוזלינו

היו"ר מ' קליינר;

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה שנועדה לדון בנושא שחה"כ

שושנה ארבלי-אלמוזלינו העלתה בכנסת, והועברה אל הוועדה שלנו עלירי המליאה:

העלייה כמנוף לפיתוח ואיכלוס הגליל והנגב.

לפני מספר שבועות קיימה הוועדה דיון בנושא הנגב, ובאותה ישיבה אמרתי שגם

באשר אנו דנים על הנגב העדיפות הראשונה היא בכל זאת לגליל שצריך להיות המקום

שבו אנחנו צריכים לקלוט עד כמה שאפשר יותר עולים. נושא ההצעה שהועברה אלינו

כפי שציינתי הוא גם הנגב וגם הגליל, ואחרי גמר הדיון הוועדה תגיש תא הצעותיה

ואת המלצותיה.

מאחר וקיימנו דיון על הנגב, הזמנו לישיבה זו ראשי ערים ומועצות בגליל,

וכמובן את נציגי המשרדים השונים הנוגעים בדבר, ואני מקדם את כולכם בברכה.

אחרי דברי פתיחה קצרים שלי אמסור תא רשות הדיבור לחברת הכנסת ושנה ארבלי

אלמוזלינו, יושבת ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, שהעלתה את הנושא הזה במליאת

הכנסת. לאחר מכן נבקש מראשי הערים והמועצות הנמצאים כאן להציג בפנינו את

הבעיות מההיבט שלהם. נשמע את תשובות נציגי המשרדים השונים. ואחר כך נקיים דיון

בהשתתפות חברי הכנסת ושאר האורחים.

אני חושב שמיותר לציין את הקונצנסוס שקיים סביב מספר נושאים. ראשית, שלא

נערכים כיאות לקליטת העלייה; שנית, שזו אכן הזדמנות בלתי חוזרת להפנות לעליל

את העלייה המגיעה אלינו, כיוון שיש שם תשתית מתאימה; כיוון שזה חבל ארץ שיש

לנו אינטרס עליון ליישב אותו; זה חבל ארץ שעולים מגלים בו ענין; העלייה מדרום

אמריקה נקלטה בו בצורה טובה, ויש בו עדיין מלאי מסויים של דירות, כולל דירות

ציבוריות שצריך רק לשפץ אותן. וברוב חלקי הגליל מחירי הקרקע הם עדיין כאלה

שבעיית הדיור יכולה לבוא על פתרונה בעזרת המשכנאות הקיימות או קצת יותר

גדולות, שלא כמו במרכז הארץ איפה שמחשיר הקרקע הופך את בעיית הדיון לבעיה קשה

ביותר ויקרה מאד.

הבעיה המרכזית היא במובן זו של התעסוקה, המהירות הגדולה שבה צריכים דברים

להשתנות ולזוז. אי אפשר לדכר היום על פתרונות בכלים שגרתיים, אלא דרוש מבצע

לאומי בהיקף של משימה ראשונה במעלה שצריכה לשנות את פני הגליל. אני מודה

ומתוודה שהולכת וגוברת התחושה שאין יד מכוונת, שאין חשיבה כוללת. יש אמנם

יוזמות ברוכות של מחלקת העלייה, של משרד הקליטה, של ראשי הערים וכוי, אבל אי

אפשר לומר שיש תחושה שהנה הולכים לעשות דברים יוצאי דופן או שיש תכנית

כוללנית. אני אשמה לשמוע אם בתחום התעסוקה יש תכנית כלשהי, אפילו על הנייר

בינתיים, למצב בו יהיו לנו 100 אלף או 200 אלף איש שצריכים להיקלט בגליל תוך

שנתיים. והמספרים מציאותיים מאד, כי אנחנו מדברים כבר על קצב של 10 אלף עולים

לחודש, אנחנו מרברים על פוטנציאל של לפחות רבע מליון עולים בשנת הכספים הזאת,

אם לא יותר, כמובן אם לא ייעצרו דברים, אם לא ישתנו דברים ואם לא ייבלמו

חלילה, כאשר גם אנחנו בעצמנו עלולים להוות כוח בלימה כזה.

בעוד כחודשיים ייגמר נ7לאי הדירות בארץ, ואם העולים יתחילו לשדר מכאן

תשדורות לא סימפטיות ולא חיוביות לבני משפחתם ולחבריהם שטרם עלו זה עלול

להפסיק את זרם העלייה. מאידך, יכול מאד להיות שהעולים ייקלטו כאן, אחרי

שיביאו מחו"ל בתים מוכנים ויעמידו את כולם באיזור שבין גדרה לחדרה, אלא שזו

תהיה בכייה גדולה מאד, אף כי קטנה מהבכייה שתהיה אם חלילה ישארו היהודים בברית

המועצות ולא יעלו ארצה.



בניגוד למנהגנו פתחנו את הישיבה הזאת לתקשורת. אני שמח על קיום הישיבה

הזאה ביוון שיש לי תחושה שהנושא נרדם. בין נושאים השובים מאד במו הרכבת ממשלה

ושינוי שיטת הממשל בישראל ובו', שהם ללא ספק נושאים חשובים, אין נושא העלייה

תופס את המקום הראוי לו. ובמקום שהנושאים האלה יחווירו מול הנושא הגדול

והקיומי העובר עלינו עכשיו עם גל העלייה הזה, נראה לי שהוא מחוויר מולם, לפחות

בתודעת הציבור. אבל עולים ממשיכים לבוא, כן ירבו ויעלו.

אני רואה השיבות עצומה בקיום הישיבה הזאת היום, ולדעתי אנחנו צריכים

לחשוב על הנושא הזה במונחים של מאבק; לנהל ברוסיה מסע הסברה מיוחד למען

הליכה לגליל. כאשר סיירנו בגליל נתלוו אלינו מספר עולים שחשבו להתיישב במקומות

שונים אחרים, אבל כאשר הם ראו את הגליל הם הביעו את רצונם ללכת רק לגליל.

הגליל צריו ויכול להיות גולת הכותרת של הכוונה לאומית ציבורית ממלכתית, ובעיית

הדיור שם תהיה משנית אם יתחילו לטפל בה מיד, כי ברגע שתתחיל זרימת העולים

לגליל ייגמר שם מלאי הדירות, ואולי גם שם צריך יהיה ללכת תחילה לפתרונות

ארעיים.

בסיכום הדיון הזה צריכים ככל המיוצגים כאן היום להעלות את נושא קליטת

העלייה בכלל, וקליטת העלייה בגליל בפרט, אל המקום הראוי לו, הרחק למעלה בראש

סדר העדיפויות הלאומי.

שי ארבלי-אלמוזלינו;

את הנושא הנדון כאן היום העליתי בכנסת ב-14 במרס השנה, כאשר שר הקליטה לא

היה נוכה באולם, מפני שרציתי שנשמע ממנו תשובה לשאלות הרבות והשונות הקשורות

בנושא שהצגתי בפני הכנסת. דחיתי תא הצגת הנושא בכנסת כאשר נאמר לי כי שר

הקליטה נמצא בחו''ל, והמתנתי בסבלנות עד לשובו, כי חשוב היה לי מאד שנשמע מהשר

תשובות לכל השאלות הקשורות בנושא הזה. אבל, כאמור, שר הקליטה לא היה נובח

באולם כאשר העליתי את הנושא ולא היה מי שישיב לנצעתי. שמחתי שהנושא הועבד

לוועדה העלייה והקליטה, כי ידעתי שלישיבת הוועדה בנושא יבואו בל הגורמים

הנוגעים בדבר ויציגו בפני הוועדה את התכניות של משרדיהם לביצוע הקליטה.

התקופה. הנוכחית של עלייה מבורכת כמו זו שהתברכנו בה נותנת לנו הזדמנות

היסטורית בלתי חוזרת לקלוט את העולים במקומות המתאימים ובצורה הנכונה, ואם

הלילה נחמיץ את ההזדמנות הזאת תהיה זו אכן בכייה לדורות. אלא שאין בארץ אווירה

של קליטת עלייה, אין די הרגשה שהנה עולים באים ובאים, אין אווירה של הכנות

לקליטת העלייה הזאת שזורמת אלינו. ושתמשיך לבוא בהמוניה. לצערי אין בארץ תחושה

כזאת.

הממשלה עסוקה ומטפלת בנושאים אחרים, אמנם חשובים, של ניהול משא ומתן עם

מפלגות אלה ואחרות, עם סיעות אלה ואהרות, בעריכת הסכמים וכוי. כל ההנהגה

הפוליטית במדינת ישראל עסוקה בדברים האלה. ומי שיוצא ניזוק מהדבר הזה הם מדינת

ישראל, המשק הישרלאי וכמובן העולים המגיעים אלינו.

שמעתי הבוקר את זעקתו של מנחם אליאב מנצרת עילית. הוא מתלונן על כר שיש

עולים הרוצים להתיישב בגליל, ויש לו דירות ריקות שצריך לשפצן כדי שתוכלנה

לקלוט עולים, אבל השיפוץ מתקדם בעצלתיים, בקצב לא מתאים כלל וכלל, שלא לדבר על

כך שאין עושים דבר להתחלת בנייה חדשה. נוסף על כך יש גם טענות על שעבודת

השיפוץ נמסרת לקבלנים מסויימים רווקה, ולא לאחרים, וחשוב לבדוק גם את הטענה

הזאת. מאחר והשעה היא אכן שעת חירום והדברים בוערים ממש צריך למסור את עבודת

השיפוץ לקבלנים המסוגלים לבצע את העבודה ולעשות אותה בצורה הטובה והמהירה

ביותר, כדי שנצרת עילית תוכל לקלוט עולים. כך המצב בנצרת עילית, וכך המצב

במקומות ישוב נוספים. אנחנו הרי מכירים את הדירות שנבנו בשנות ה-50 וה-60

שאיכן מאוכלסות עכשיו, ואחרי שיפוצים מתאימים תוכלנה לאכלס עולים.



גם הגליל וגם הנגב, ובמיודח הגליל, זועקים לתוספת אוכלוסיה. אחוז היהודים

בגליל היה %54,60, ובשנת 1988 ירד אחוז היהודים בגליל ל-%48 בלבד. מבחינה

לאומית ובטחונית אנחנו רוצים וצריכים לחזק את הגליל ולאכלס אותו בעולים, כי

האוכלוסיה ממרכז הארץ אינה נוהרת לשבו מפני שהיא אולי יותר מפונקת. אבל העולים

טרם התקלקלו ואותם אפשר בהחלט להפנות לשם. וטוב שהעולים הלכו לגיל ולנגב, כי

האוכלוסיה הוותיקה היושבת במרכז הארץ אינה הולכת לשם, אלא בודדים בלבד. אם לא

ננצל עכשיו את שעת הכושר ולא נפנה את העלייה המגיעה אלינו כיום אל הגליל ואל

הנגב אנחנו נחטא לגליל ולנגב שהם היעדים הלאומיים שהצבנו לעצמנו.

נוכחים כאן היום ראשי ערים, עיירות ומועצות מקומיות, ואני רוצה לנצל

הזדמנות זו כדי לברך אותם על הפעולה שהם עושים כל אחד בתחום השיפוט שלו, והם

זועקים ומשוועים לעולים הדשים, למתיישבים נוספים, אלא שזעקתם נופלת על אזניים

לא קשובות, ואין מפנים אליהם עולים חדשים. והם ממשיכים לתבוע להביא אליהם

עלייה.

כדי להביא אליהם עולים הדשים צריכה המדינה לקבוע מדיניות מוצהרת וברורה

בענין זה. אינני נגד קליטה ישירה, למרות התופעות השליליות המתלוות לקליטה

הזאת והסיפורים שאנחנו שומעים על מתווכים למיניהם שמנצלים את תמימותם של

העולים, אבל אני גם בעד הכוונת העלייה למקומות שחשוב לנו שיהיו מאוכלסים,

מקומות שאותם אנחנו מעונינים לחזק מבחינה לאומית ובטחונית. יש מקום לשני

הדברים גם יחד, גם לקליטה ישירה וגם להכוונת העולים, אלא שלדאבוננו איננו

רואים שיש מדיניות המכוונת את העולה. הממשלה סיימה את חלקה בשדה התעופה לוד

אחרי שרשמה את העולה ושלחה אותו למצוא את דרכו ואת מקומו. ולכן קראנו על עולים

שנשלחו לנהריה ונפלו שם קורבן לרמאי חסר מצפון, ועל מקרים דומים שקרו במקומות

אחרים. אי אפשר לזרוק את העולים ולהשאירם לנפשם.

בשביל להפנות עלייה ולקלוט אותה צריכים להתקיים שני דברים: דיור ותעסוקה,

והם צריכים ללכת שלובים האחד בשני. יש לבנות דירות עבור העולים, אבל צריך גם

להבטיח להם תעסוקה באותו מקום או סמוך לו, ויש לבדוק גם איזו תעסוקה צריך לפתח

באותם איזורים.

ועדת הכלכלה של הכנסת, שנושא השיכון נמצא בתחום טיפולה, קיימה מספר

ישיבות בנושא הזה. שר הבינוי והשיכון לא התפנה לקהת חלק בישיבות אלה, אבל

מנכ"ל משרדו תשתתף בהן, והוא פרש לפנינו יריעה רחבה, והטענה היתה שתכניות

למכביר מצויות במגרה של המשרד, אבל אין לו התקציב הדרוש, כסף אין לו. תודות

להסתייגות שהתקבלה במליאת הכנסת בענין 200 מיליון שקל במכה אחת יש כבר כסף.

מתי עוד קרה שהסתייגות אחת בכנסת תבטיח 200 מיליון שקל בשביל בנייה לעולים.
י' צידון
צריו להעביר זאת תחילה לוועדת הכספים.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
תכניות יש, וגם כסף יש. ואיפה העשייה, איפה הביצוע? איפה בדיוק תקועים

הדברים, ומדוע אינם זזים? צריך לעבוד יומם ולילה כדי לקדם את הדבירם. האם באמת

מתכוננים לפתור את בעיית הדיור לעולים על ידי יבוא של בתים מוכנים מחו"ל? האם

באמת מתכוננים להביא ארצה פועלי בנין מחו"ל כדי שיעסקו כאן בבנייה? האם כך

רוצים לפתור את בעיית הדיור שעה שבארץ יש חוסר עבודה ומצויים בה 100 אלף דורשי

עבודה, ביניהם גם עולים חדשים שמוכנים לקחת חלק בבניית הבתים בהם יגורו?

אין מדיניות ממשלתית ואין ביצוע, אז מה בכל זאת יהיה? האם שוב נקים

אוהלים עבור העולים? יכול להיות שנגיע למצב בו נצטרך לעשות זאת. שלומיאליות

כמו זו שאנחנו רואים היום לא ראיתי אף פעם. נראה כי נושא הקליטה אינו מעסיק את

הממשלה כפי שצריך היה להעסיק אותה.



האם יש למשרד המסחר והתעשיה תכניות להקמת מפעלים דורשים, או הרחבת מפעלים

קיימים, א1 לביצוע פרוייקטים שונים בגליל ובנגב? במליאת הכנסת הצעתי מספר

הצעות המתייחסות לגליל ולנגב, והייתי רוצה להביא אותן לידיעתכם. אתדויל בגליל.

תחילה יש לשלפץ את הבתים הפנויים בגליל, ואני מניחה שנוכל לשמוע כאן אחר כך

בכמה דירות כאלה מדובר. משרד הבינוי והשיכון צריך למסור לנו מה הן תכניות

הפריסה שלו, כמה בנייה חדשה תהיה בכל ישוב וישוב, ומתי יתחילו בבנייה, והאם

כבר התחילו בבנייה.

חדלו לבנות בנייה ציבורית, וכך צריכים העולים להגיע לסיכום דברים עם

קבלנים פרטיים. אמנם נותנים להם משכנתאות בתנאים נוחים, אבל אמרנו כבר בעבר

שלבניית ציבורית יש תנאים מיוחדים ושאין להפלות יבן החיילים המשוחררים שלנו

ובין העולים החדשים כדי שלא יהיה ניכור וכדי שלא יהיה מי שיטען שלעולים החדשים

נותנים ולחיילים המשוחררים אין נותנים.

מה פירוש הדבר שמפסיקים את הבנייה הציבורית? והדבר חמור פי כמה כאשר

מדובר במקומות בהם ישנה התישבות, והמתיישבים לא נהנים יותר מבנייה ציבורית

וצריכים להסתדר עם קבלנים פרטיים. לא יתכן להפסיק בבת אחת את הבנייה הציבורית.

חייבת להיות בנייה ציבורית גם בשביל העולים החדשים וגם בשביל החיילים

המשוחררים.

בגליל יש נוף מקסים והוא מושך אליו מטיילים רבים. מטיילים שנסעו לבקר

בגליל בימל החג נאלצו לחזור לבתיהם בלילה מפני שלא מצאו לעצמם מקומות לינה שם.

יש איפוא מקום לפיתוח ענף התיירות בגליל, להקים שם בתי מלון ובתי הארחה,

ולפתוח שם בית ספר למלונאות להכשרת כוח עבודה מקצועי. צריך גם ליישם את

התוכניות של פרופסור קציר ולהקים בכרמיאל קרית מדע שתוכל לקלוט אנשי מחקר ומדע

רבים, והרי העלייה הנוכחית מבורכת באנשי מחקר ומדע, באנשי מקצוע מעולים.

אינני מבינה מדוע הוקפאה התכנית הזאת, מדוע אין מקדמים אותה.

יש להקים תעשיות עתירות ידע בהן יוכלו להיקלט עולים חדשים וכן צעירם

ותיקים. בשעתו יזמו אזורי תעשיה, ובמסגרת הזאת הקימו את תפן וכן מרכז דומה ליד

מחניים. אכל היו תכניות נוספות. מה קרה לתעשיה הזאת בגליל? משרד התעשיה והמסחר

צריך לדווח על התכניות שלו בדבר הקמת תעשיה בגליל, באיזה תעשיות מדובר וכוי.

יש לעשות לשיפור תשתית התחבורה בגליל כדי לקצר את משך זמן הנסיעה בין

הגליל למרכז הארץ. לא כל העולים יבולים למצוע מקומות עבודה בגליל, בעיקר

שאנחנו יודעים שעובר זמן ניכר בין הגשת התכניות ועד לביצוען, מספר שנים לפחות,

מה גם שהביורוקרטיה בארץ אוכלת בל חלקה טובה.

יש לבדוק גם את האפשרות לחידוש תעשיית הרכב על ידי הרחבת המפעל הקיים

בנצרת. הדבר הזה יכול לתת מקומות תעסוקה נוספים רבים. כמו כן יש לחשוב על

הרחבת שדה התעופה הקיים בגליל או על בניית שדה תעופה חדש שיאפשר נחיתת מטוסים

הבאים מחו"ל, דבדר שיעמיד את הגליל על מפת התיירות הבינלאומית.

יש ליצור אפשרויות לקליטת רופאים בבתי חולים בגליל ובקהילה. משרד הבריאות

חייב להגיד לנו מה הן האפשרויות לקליטה נרחבת של כוחות רפואיים, רופאים,

אחיות ובעלי מקצועות פרה-רפואיים שונים שיוכלו לתרום רבות לחלקי ארץ אלה.

אני רוצזז לברד את בית החולים בצפת על היוזמה שגילה בהקמת אולפן לרופאים

עולים חדשים ליד בית החולים, וכך זכתה צפת לקלוט רופאים עולים חדשים. כדאי

ללמוד גם מהקליטה הישירה שעושה עכשיו בית חולים סורוקה. בית חולים זה זעק

במשך שנים לרופאים נוספים, ולא נמצאו רופאים במרכז הארץ שהסכימו לעבור לשם.

נציגי בית החולים נסעו לברית המועצות, באו שם בדברים עם רופאים במקצועות

הדרושים לבית החולים סורוקה, והביאו לארץ 25 רופאים שכבר נקלטו שם יפה מאד,

ואת אותו הדבר עשו גם עם אחיות וכוחות רפואיים אחרים שבית החולים זקוק להם.



אני ממשיבה בהזכרת הדברים שאותם צריך לעשות. פתוח מערבות להשכלה גבוהה.

סיוע להתישבות העוברת בהקמת אולפנים ובתי מגורים לקליטת עולים.

אני בטוחה שראשי הערים, העושים כמיטב יכולתם כרי שעולים יגיעו אליהם,

ימשיכו לעשות ולפעול כדי לגייס את כל הישוב למען קליטה טובה של העולים, כי הם

רוצים שהעולים יבואו אליהם גם כדי לתת תנופת פיתוח והרחבה לישובים שלהם,

ובסופו של דבר זה טוב למדינת ישראל. אם נקבל כאן היום תשובות שיספקו אותנו, מה

טוב, אבל אם לא נקבל תשובות שיספקו אותנו, לא נוכל יותר לשתוק, ואנחנו נדרוש

ונתבע שהדברים יתחילו לזוז ולהתקדם.
היו"ר מ' קליינר
היית ואנחנו רוצים בדיון יעיל שיניב תוצאות אני מבקש מכל המדברים להתרכז

בעיקר. אני מבקש שנתמקד בתעסוקה, בפרוייקטים, בשאלה אם יש או אין תכנית-אב,

בתוכניות קליטה שיש לרשויות, וכן בתוכניות קליטה מרכזיות וכדי. אני חוזר ומבקש

מכם לדבר בקיצור ולהצטמצם לדברים תכליתיים.
פ' עזרן
אני מבקש לנצל את זכותי לדבר על נושא קרית שמונה גם כדוגמה לערי פיתוח

אחרות שאינן מיוצגות כאן היום. אחת הבעיות הקשות שלנו נעוצה בעובדה שכולם

יודעים את התורה, והכנסת פשוט עוקרה מהכוח שלה, נשלל ממנה הכוח לפקח על הממשלה

ועל עבודתה. מכאן שנשאר לכנסת לבכות את מר גורלהשל המדינה על כך שהממשלה אינה

עושה. ואם הממשלה לא עושה, תפקידה של הכנסת לדאוג לעשייה.

כולנו יודעים את המלאכה, שהרי כולנו עם של עולים קצת פחות ותיקים וקצת

יותר ותיקים. גם הממשלה שלנו היא ממשלה של עולים חדשים, וכולנו יודעים את

התורה. אשתדל לדברבצורה טלגרפית ממש, כדי שתהיה לכולם ההזדמנות לומר את אשר

באו לומר.

יש אנשים שגילו פטנט חדש, שמשרדים ממשלתים יכולים לעבוד גם בלי שרים.

הפקידים מכירים היטב את העבודה, והראיה שהכל מתקיים. המסקנה היא איפוא שצריך

לעבוד עם הפקידים, ולא עם השרים. הפקידים מצויים כאן היום ואנחנו יכולים לגמור

כאן עניינים במהירות ובקלות.

אהתייחס עכשיו לקרית שמונה, אותה אני מייצג ומביא כדוגמה לערי פיתוח

שאינן מיוצגות כאן היום. בקרית שמונה יש הלום 680 - 600 דירות ריקות, שחלק

גדול מהן לא ראוי לאיכלוס. משרד הבינוי והשיכון יתן עכשיו הוראה ברורה לשפץ

אותן כדי שתהיינה מוכנות לקליטה. עד כה לא התחילו בעבודת השיפוץ של הדירות

האלה. בדרך כלל מתחילים לעבוד כמעגלים, ואת הברז פותחים תחילה בתל אביב. המים

מתחילים לטפטף, ומתחילים להתגלות מעגלי רווייה. עד שזה מגיע אלינו לקרית שמונה

אנחנו גוועים בצמא.

משרד הבינוי והשיכון צריך להתחיל בשיפוץ הדירות הפנויות הזקוקות לשיפוץ,

ולאחר מכן יוכל לעשות גם הסדרים נאותים עם בנו-זוג מבוגרים המחזיקים בשתי

דירות קטנות, עוד מהימים שהיתה להם משפחה גדולה, ויסכימו לעבור לדירה קטנה

יותר ולפנות את דירתם הגדולה לקליטת משפחה גדולה וכו'. 100 דירות דורשות

שיפוצים קלים שאפשר לעשותם במהירות, כד שיוכלו להיות מוכנים מיד לקליטת עולים.

תעסוקה. יש בידי רשימה של מקורות תעסוקה באצבע הגליל. כולנו יודעים מה

אנחנו רוצים, ואני יכול לקרוא בפניכם רשימה של בלעי מקצועות נדרשים, כמו

רופאים, כימאים, מורים וכו'. הכל רשום ברשימה שבידי. אם משרד הקליטה ביחד עם

הסוכנות יעזור לנו רק לעניין את העולים לבוא אלינו, נעשה להם קבלת פנים נפלאה

כדי למשוך אותם אלינו ולהשפיע עליהם להשאר אצלנו.



המדינה צריכה להגיד לעולים שהיא יכולה לאכסן אותם במלונות ובמרכז קליטה

רק בגליל, לא לאלץ אותם לבוא לגללל דווקה, אבל להגיד להם שמלונות ומרכז קליטה

הם ימצאו בגליל. שהרי המלונות בגליל ריק רוב עונות השנה, כולל מלונות בטבריה,

בקיבוצים, בקרית שמונה ובמקומות אחרים. יש להביא אלינו כל עולה שהולך למלון או

למרכז קליטה. וברגע שמרכז הקליטה מלא יש להפוך דירות פנויות למרכז קליטה

מאולתר. הפטנט שגילו עולים, שאפשר לשהות במרכז קליטה 4 ואף 5 שנים, פועל דווקה

לטובתנו. אדרבה, שיבואו למרכז קליטה אצלנו וישהו שם זמנית 4 ו-5 שנים. אני

מבטיה להם שבשנים האלה נשפיע על רובם להשאר במקום, ונרעיף עליהם חיבה, אהבה,

רעות והבנה.

יש בידי רשימה של 120 מקומות תעסוקה טובים, ואני יכול להצביע על דברים

שניתן לעשותם כבר מהר בבוקר, בעזרת הפקידות היושבת כאן. לא צריך בשביל זה שרים

או ראש ממשלה, ואפילו לא מדיניות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אבל כסף כן צריך בשביל זה..
פ' עזרן
הכסף שמשלמים בשביל שהייתו של עולה במלון של איקס כוכבים במרכז הארץ פרק

זמן קצר יכול בההלט להספיק לתשלום עבור שהייתם של שני עולים במלון אצלנו. אותו

הדבר לגבי מרכז קליטה, והכל באותו מחיר וללא תוספת של אגורה.

כאשר למקורות תעסוקה. אם ייקבע בחוק כי משרדי הממשלה חייבים להזמין אחוז

מסויים מכלל ההזמנות שלהם אצל מפעלים בערי פיתוח בגליל ובנגב, זה יוסיף

מקומות תעסוקה רבים בגליל ובנגב. גם זה לא דורש הוצאה כספית נוספת.

בערי הפיתוח יש גם עבודות פשוטות. בישוב שלנו, למשל, מועסקים היום 400

עובדים מלבנון בעבודות כאלה. והרי לא כל העולים הם אקדמאים, ויש ביניהם בוודאי

גם אנשים שיוכלו למלא משרות אלה. את הלא אקדמאים אפשר לשכנע לבוא לגור אצלנו,

אפילו אם זה ידרוש מתן תמריץ כלשהו, כמו למשל מתן עזרה בגובה של 200 או 300

שקל לחודש למי שעובד בטקסטיל ומשתכר 1000 שקל לחודש. וכך אפשר יהיה לקלוט

אצלנו 400 משפחות.

ואשר ליצירת מקורות תעסוקה נוספים, יש לנו פרוייקטים מתוכננים שיתוקצבו

מחר או בעוד שנה או שלוש שנים, וזה גם עולה כסף שאולי איננו בנמצא כרגע, אבל

חשוב לקדם את זה מיד במסגרת מאה הפרוייקטים, כמו למשל שדה התעופה בקרית שמונה,

שמשום מה עצרו אותו, ופרוייקטים נוספים אחרים. חייבים לקדם את הפרוייקטים האלה

וליצור בדרך זו מקורות תעסוקה נוספים ושונים.

כשפגשתי כאן הבוקר את יושב ראש הכנסת והוא שאל אותי אם יש עולים בקרית

שמונה, סיפרתי לו שיש בידי מזכר האומר שבשידור לשיר בגלי צה"ל הצלחתי "לגנוב"

עולה חדש מארגנטינה שהוא רופא. הבטחתי לו שעם בואו מארגנטינה ללוד תמתין לו

מכונית שתבוא אותו ישר לקרית שמונה. ואמנם כך עשינו. הבאנו אותו משדה התעופה

לוד ישר לדירה בקרית שמונה, אחרי שציידנו אותה בכל הדרוש, כולל מזונות במקרר.

אחרי יומיים הוא הסתלק. על כך השיב לי היושב ראש: אל תדאג, יהיו לכם הרבה

עולים. אז מצבנו מצויין, ואנחנו לא לחוצים ברגע זה. יש לנו זמן, ובזמן הזה

אפשר לארגן אצלנו את בניית השכונות שכבר מתוכננות ומאושרות. מדובר בכאלף

יחידות דיור אצלנו, וגם זה יצור מקורות תעסוקה.

הכל איפוא נתון בידינו. אם נעשה את הדברים האלה בעזרת הפקידים הנוכחים

כאן היום, תהיה זו עבודה נפלאה. ואז נוכל להשוויץ בפני אלה שאנחנו תמיד יוצאים

נגדם וטוענים כלפיהם שאינם עושים די.
היו"ר מ' קליינר
בהיות מר עזרן ראשון הדוברים ונם ראש פורום ערי הפיתוח הוא האריך קצת

בדברים ופרש בפנינו יריעה רחבה. אני יודע שבאתם אלינו ממרחקים ושיש דברים

הלוחצים עליכם ושהייתם רוצים להעלותם באן, אבל אני מאד מבקש מבם להתמקד

בנושאים כמו אפשרויות בנייה, אפשוריות תעסוקה, ומה צריך לקרות כדי שהדברים

ייעשו.
ז' פרל
אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, מנכ"לים, ממוני, עובדי מדינה, הסוכנותש,

ראשי רשויות, הרגע שמעתם ממר פרוספר שיש דירות ויש תעסוקה, יש הכל, אבל אף

עולה אהד לא הגיע לקרית שמונה. מתוך 60 - 50 אלף העולים שהניעו ארצה ב-12

החודשים האחרנים לא נמצא אפילו אחד שהניע לקרית שמונה. על כך צריכה המרינה

להתבייש. וקרית שמונה היא עיר יפה ונהדרת. ונם בית שאן נהדרת, וחצור היא עיירה

נחמדה, והייתי יכול להמשיר ולהזכיר תא כל הישובים האחרים. עובדה מצערת היא

שעולים לא הניעו למקומות האלה.

ישנה בעיה אמיתית. יותר קוב בדיזנגובה פינת ארלוזורובה, ובמקומות אזורים

יותר קרובים למרכז הארץ. בנצרת עילית, כרמיאל ומגדל העמק יש תעסוקה נדיבה מאד

עתירת ידע, והמקומות האלה יותר קרובים למרכז הארץ, ולכן גם ההצלחה של המקומות

האלה במשיכת עולים אליהם.

בחודשים האחרונים קלטנו 600 עולים, וזה נהדר, אבל יש אצלנו בכל זאת בעיה.

עיקר העולים הניעו לקורס הכשרה של רופאים בשפת האם שלהם, והם באו מרוסיה,

מארגנטינה וממקומות נוספים, והדבר הזה הצליח מאד. קלטנו עולים במספרים גדולים

מהגולה הדרומית, ואנחנו שמחים ומברכים על כך, ותךמיד עשינו את שה. אבל חוששני

שהתסמונת של קרית שמונה תהיה גם בצפת, כי האטרקטיביות של מרכז הארץ אכן גודלה.

ממשלת ישראל וה-CIVIL SERVENTS צריכים ליצור את המצב שאחרי שהעולים יעשו את

שקלול כל הדברים הם יבינו שבנליל יהיה להם יותר טוב מאשר בתל אביב, ששם יהיו

להם אפשרויות גדולות וטובות יותר.
היו"ר מ' קליינר
אני זוכר ששר המסחר היה טועון שהוא סידר מקומות עבודה במפעלים, והועלים

אינם מגיעים. זה שהקליטה הזמנית לא הגיעה לקרית שמונה זה סיפור אחר. זה נובע

מקשיים שהסוכנות מערימה על הפטנט הזה שעליו מדברים כבר זמן רב, שהעולים יקבלו

את מלוא הסכום המניע להם עבור סל הדיור, ולא חשוב לאן יילכו. אילו היו

מיישמים את ההחלטה הזאת, העולים היו מגיעים לקרית שמונה. אבל ההחלטה הזאת

עדיין לא מיושמת. היום שמעתי שמיישמים זאת רק לגבי מי שהולכים לערי הפיתוח.

אשמח להתעדכן ולשמוע שכבר מיישמים זאת באופן כללי.

כאשר מדברים על קליטת קבע צריך להבין שהעולים שצריכים להיקלט היום קליטת

קבע הם עולים שהגיעו אלינו לפני כששה חודשים. העולים שהגיעו לאחר מכן נמצאים

עדיין באולפנים ועוד לא החליטו איפה יהיה מקום מושבם הקבוע. בחודש אוקל1וכר

הסתכם קצב העלייה בכמה מאות משפחות לחודש. הבום הגדול יתחיל בחודש יולי, כאשר

למעלה מאלף משפחות יעזבו את האולפנים. וכאשר בוגרי האולפנים יתחילו לחפש

מקומות להתיישב בהם יתמלאו גם המקומות שהזכיר כאן ראש עירית קרית שמונה. אז

הבה נתמקר במספרים היותר גודלים. מה צפת יכולה לקלוט במספרים גדולים, והאם היא

בנויה להכפיל אל עצמה.
פ' עזרן
מר שמיר, מנהל מחוז הצפון במשרד הבינוי והשיכון מסר לי היום פתק האומר

שבאישור משרד הקליטה אישרו לנו אתמול שיפוץ מהיר של 50 דירות, ושכבר מחר תתחיל

עבודת השיפוץץ.
ז/ פרל
צפת מסוגלת לקלוט אלפי עולים. עולה שמגיע אלינו מקבל דירה. לא קורה שעולה

מחכה יותר מ048 שעות עד לקבלת הדירה שלו. אני מעריך שיש אצלנו כ-200 דירות.

חלק גדול מהן אינו מתאים למגורים, וצריך יהיה להשקיע הרבה כסף בשיפוצן.200

הדירות האלה יאוכלסו מהר מאד, כשרק יגיעו אלינו עולים, ולכן אני מקווה שמשרד

הבינוי והשיכון יתחיל מיד בבניית דירות אצלנו, שהרי משך הבנייה הוא שנתיים

בערד.

כדאי שתדעו שגם העיריות נותנות לעולים הקלות שונות, בנוסח לאלו שממשלת

ישראל מעניקה להם. בפריפריה יש רצון לקלוט עולים, ולכן אנחנו פותרים אותם

מתשלום הארנונה, נותנים להם הקלות במתנ"סים בבריכות ובאולפנים, ובלבד שיישארו

אצלנו. אנחנו גם מבינים שצריך לפתוח בפרוייקטים מייחדים ויהודיים שיש בחם

יתרון. בקורס הרופאים, לדוגמה, היה יתרון מובהק, כשהוא נערד בשפת האם של

, העולים הרופאים, שקיבלו גם הטבות מיוחדות נוספות. אני מצטער מאד שמשרד הבריאות

גזר על הקורס להתקיים בשפה העברית. בדרום אמריקה יש היום גרעין של 25 משפחות

שאנחנו ארגנו בכוחות עצמנו, שיגיעו ארצה בטיסה ישירה ב-6 במאי, והם בטוחים

שהקורס שבו ישתתפו יתקיים בשפה הספרדית, ועכשיו ישמעו שהקורס הוא בעברית אף

כי הבחינה תהיה בשפה הספרדית. לדעתי זה מעשה חלם. 25 משפחות כאלה זה המון

בשביל עיר כמו צפת.

מעבר לקורס הזה, שהוא עיקר התנופה של הלקיטה שלנו, פתחנו שני מסלולים

נוספים. האחד של אמנים עולים, שכבר קורם עור וגידים. מצאנו בשביל האמנים האלה

יחידות דיור בתוך העיר העתיקה, וזה כמובן קוסם להם מאד. המסלול השני הוא של

סטודנטים עולים שיעשו מכינה ולימודי.B.A במכללה שלנו המשותפת עם אוניברסיטה כר

אילן. המסלולים המיוחדים באים לתת יתרונות יחודיים לעולים, ואנחנו מחפשים

נישות שבהן אפשר להסתנן. כי בנושא הסטודנטים יש רוויה מוחלטת בקמפוסים במרכז

הארץ, גם באשר למעונות וגם באשר לאפשרויות הקליטה, ולכן עלינו על הנישה הזאת.

אני מקווה שכל המשרדים הנוגיעם בדבר יוכלו לתת לנו עזרה בענין זה.
ח'. פורת
האם הצלחתם למשוך עולים על ידי יצירת קשר ישיר עם העולה הפרט?
ז' פרל
בצפת קיימת ועדת היגוי עירונית, בראשות ראש העיר, ומשתתפים בה כל המשרדים

הנוגעים בדבר וכן גם הסוכנות. והיא פועלת בהרמוניה מלאה. בעירית צפת יש רכז

קליטה העובד במשרה מלאה.

היו"ר מ' קליינר;

מה יש לכם בצנרת בגדול בתחום הדיור ובתחום התעסוקה?
ז/ פרל
בתחום הדיור אנחנו בנויים להקמת כ-5000 יחידות דיור בשכונה חדשה מתוכננת

להפליא בשם רמת רזים. עקב אכילס שלנו הוא נושא התעסוקה. אין לנו פתרונות

תעסוקה, ואין גישה ממשלתית לנושא הזה, פרט לקצת פתרונות בנושא התיירות וקצת

בתעשיה, אבל לא די לפתרון הבעיה, ובלא תעסוקה לא תהיה גם קליטה.
ש' בן-לולו
אני רוצה להענות לבקשת היושב ראש ולחיות תמציתי, אבל יש לי הרגשה שבגלל

ההשש שלנו לדבר בגרול אנחנו מעדיפים לדבר בטקן, ואני אומר שמי שאינו מסוגל

לבצע בנדול אינו מסוגל לבצע גם בקטן. ממשלה שאינה מתפקדת בגדול לא תתפקד גם

בקטן ולא תצליה לפתור גם בעיות קטנות.

אם לא ניגש לפתרון היסוד של בעיות ערי הפיתוח אין בל סיכוי לקליטת עלייה

בהן, והכל ישאר בגדר דיבורים בלבד. אם זוכרים שהאבטלה בערי הפיתוח גדולה פי

שניים וחצי מהממוצע בארץ, קשה להיבן מה הפתרון. אם לא ניגש בצורה לאומית

לפתרון המצב הזה, אין סיכוי שהמצב ישתנה.

25 אלוי איש עוזבים מדי שנה את ערי הפיתוח. כל עוד אלננו יודעים איך

מתגבירם על המצב הזה, איר אפשר לדבר על קליטת עולים? איך אוכל להגיד שכראש

עירית בית שאן אני יכול לדאוג לסידור 4000 מקומות עבודה בשביל עולים שיגיעו

אלינו. זה פתרון לאומי שמתייחס לכל הארץ, לבניית מערכת כלכלית נכונה לכל

הארץ. יש בארץ עיר אחת שהיא כלכלית, ולכל היתר יש בעיות.

שיכון. אני מניח שבעיית השיכון בבית-שאן אינה אופיינית לערי פיתוח אחרות,

אבל עובדה היא שבבית-שאן אין בית פנוי אחד לרפואה. יש בה 40 דירות של עמידר

שאינן ראויות לאיכלוס. אחרי 4 חודשים של מאמץ ומאבק עם משרד הבינוי והשיכון

קיבלנו עכשיו אישור לשיפוץ של 20 מתוך 40 הדירות האלה. הבוקר הודיע לי מר

שמיר שהמשרד ניגש מיד לעבודת השיפוץ.

עובדה מצערת היא שצעירים בני בית-שאן עוזבים את העיר בגלל הבעיות

המאפיינות ערי פיתוח בכלל, אכל גם בגלל בעיות שיכון ולא רק בגלל בעיות אבטלה.

אז צריך לבנות שם, ובמהירות. בית שאן הכינה עצמה מבחינת תכנית מתאר לבינוי של

עד אלפיים יחידות. עכשיו הגשנו זאת לוועדה המחוזית.

את ערי הפיתוח עוזבים בגלל הבעיות המאפיינות את כל ערי הפיתוח, ובכלל זה

גם את בית שאן. אלא שבבית שאן נוספה גם בעיה של שיכון, שבגללה עוזבים אותה

מורים, מנהלים ואנשים אחרים שאין להם שיכון מתאים, ובישוב אין דירה פנויה

לרפואה. כפי שציינתי יש שם 40 דירות של עמידר שאינן ראויות למגורים, ו-20

דירות מתוכן עומדים לשפץ עכשיו בשביל לקלוט עולים.

תהחלנו בהכנת תשית לשכונה חדשה, ויש תכנית מתאר המתייחסת לבינוי אפשרי של

2500 יחידות דיור. אם נלך להשקעות נכונות בערי הפיתוח על מנת לשנות את המאזן

הקיים כבר 40 שנה, אפשר להשקיע בבית שאן הרבה מיליוני דולרים ולפתח אלפי

מקומות עבודה בתהום התיירות. אבל זה תלוי בראייה לאומית כוללת, על אף שאני

חייב לציין שהאוצר עושה מאמץ ככיוון הזה, ומשקיע נ?דל שנה כ-5 מיליון שקלים

באתר החפירה, וזה יפה מאד. אבל עוד תוספת יכולח לקדם את העיר מבחינת אפשרויות

התעסוקה. אבל בינתיים זה נראה לי כדבר מרוחק מאד.
ע' שמיר
כאלף יחידות דיור בגליל נמצאות כיום בשלבים שונים ש- שיפוצים. בנצרת

עילית יש 340 דירות שבשיפוצן מטפלים עכשיו. שיפוץ של 96 דירות ככר הסתיים,

78 מהן אוכלסו, ו-55 נמצאות בעבודה פיסית שתסיים תוך שבועיים, עבודת המפרטים

של 127 דירות הסתיימה ובימים הקרובים יתחילו לעבוד בהן, ועוד 62 דירות נמצאות

בשלב של הכנת מפרטים.

אתמול הורינו לחברת עמידר למפות את הישובים נצרת עילית, עפולה, צפת וקרית

שמונה, להכין אומדנים ומפרטי עבודה לכל הדירות הריקות בהן, על פי סדר

העדיפויות שקבענו.



בעפולה מצויות 172 דירות שמשפצים עכשיו. בבית שאן יתחילו בימים אלה

בשיפוץ 20 דירות. בצפת יש 109 דירות בתהליך של שיפוץ. בברמיאל שופצו כ-100

דירות. במגדל העמק שופצו למעלה מ-80 יחידות דיור.

ישובים שאין בהם פוטנציאל לקליטת עליה מבחינת דירות ריקות; במגדל העמק

נשארו ב-40 דירות בלבד בשל הקליטה המוצלחת שם. בבמריאל יש קליטה מאד מוצלחת,

ויש שם 70 יחידות דיור. חצור טרם קלתה עלייה, ואין בה הרבה דירות ריקות. הבוקר

סוכם עם הרשות שחצור תתחיל לקלוט מספר קטן של עולים.

כמה מספרים בקשר לפוטנציאל של אפשרויות השיפוץ. בגליל יש כ-2,500 פתרונות

דיור, לא בהכרח דירות, כי חלק מהדירות אינן ראויות למגורים. לעתים אנחנו

מצרפים חדר לדירה ועל ידי מגדילים אותה. חיום אנחנו עושים מעט מאד איחודים,

בהתחשב בגודל חמשפחות המגיעות בעלייה הזאת, אבל לעתים צריך בכל זאת לעושת

איחודים. בערב החג למשל חגיעו 5 משפחות מאזרבידז'ן, חמולה של 16 נפשות, וצריך

היה לקלוט אותם בדירות יותר מורחבות, וכשאנחנו מאחדים במקרה כזה שתי דירות

אנחנו מחשבים את זח כפתרון אחד.

במשרד סוכמה תכנית גם לביצוע מעטפות של הבתים וגם הפיתוח הצמוד. יש עדיין

קשיים תקציביים בענין זה, אבל אתמול נקבע על ידי מנכ"ל המשרד שהגליל יקבל

עדיפות.
היו"ר מי קליינר
לכמה יחידות אתם מתוקצבים?
א' ספרן
בסך הכל 3000 יחידות בכל הארץ-, 2000 בסוף שנת 1989, ועוד אלף יחידות

בתקציב 1990. זה כבר מתוקצב.
ע' שמיר
שיפוץ 2000 יחידות הדיור, שעליהן מדבר מר ספרן, עולה בממוצע 6,000 שקל

ליחידה, והאחרות עולות כ-12 אלף שקל ליחידה. אנחנו משפצים דירות שעומק השיפוץ

בהן הוא גדול מאד, אלא שיש לנו בעיה בענין זה, ואנחנו עושים את העומדנים, אבל

אין מבצעים את השיפוץ, מפני שההוצאה הממוצעת של השיפוץ עולה על הסכום שאושר

כרגע על ידי האוצר. נתנו הוראה לשפץ את הדירות הזמינות, וגם 50% מהמלאי המתפנה

מדי חודש, כי את הדירות האלה ניתן לשפץ מהר וללא הרבה השקעה, והן יכולות להיות

מוכנות מהר מאד לאיכלוס.

אשר לתכנון, בגליל יש כ-12 אלף יחידות דיור בשלבי תכנון ברמה של תכניות

בנין ערים ותשתיות.

היו"ר מ' קליינר;

במה יחידות דיור מתוכננות מבחינת משרד הפנים ואפשר להתחיל לבנותן כבר

מחר?

עי שמיר;

בגליל אין עיכובים בוועדות חמקומיות וגם לא בוועדה המחוזית, משרד הבינוי

והשיכון מצליח להעביר בוועדה המחוזית תוך שלושה ימים תכנית של 600 או 700

יחידות דיור. כ-60% מ-11,000 יחידות הדיור עברו את ההליכים הדרושים וקיבלו

אישור.



באשר לפוטנציאל בנייה עתידי, כל שטחי הבנייה בקווים הכחולים של הישובים

נבדקו, ועל פי בדיקה ראשונית שנעשתה, ושנמצאת בבדיקה נוספת עם מינהלת מקרקעי

ישראל, ניתן לבנות בגליל עוד כ-25 אלף יחידות דיור.

הועלתה כאן קודם לכן השאלה לגבי אותם 200 מיליון שקלים. מנהל התקציבים

נמצא כאן והוא יוכל להתייחס לזה. אבל מאחר ואני מייצג את המשרד אגיד גם אני

משהו בנדון. לא מספיק לתת כסף, כי צריך גם לסכם את הלכלים להפעלתו של הכסף

הזה. ובענין זה יש קשיים רבים, ולא הייתי רוצה להרחיב על זה את הדיבור,
היו"ר מ' קליינר
הייתי רוצה לדעת כמה יחידות דיור אתם מתכוננים להתחייב לרכוש מקבלנים

שיבנו בגליל.

ע' שמיר;

בימים אלה אושרה תכנית שהגשתי להנהלת המשרד, והיא כוללת גם את ישובי

עולים, בהגדרה של ישובי עולים, וגם את העבודה בגליל העמוק, כלומר הפרוגרמה

הרגילה והפרוגרמה המורחבת, של 6000 יחידות דיור, על פי הפרישה הבאה: כרמיאל -

2200 יחידות דיור; נצרת עילית - 530 יחידות בשלב אי; מנדל העמק - 1500

יחידות דיור; בית שאן -150 יחידות דיור; עפולה - כ- 300 יחידות דיור, כולל

ניצול בנייה פרטית; טבריה - 550 יחידות דיור; קרית שמונה - כ-60 יחידות

דיור; חצור - כ-100 יחידות דיור; צפת - כ-100 יחידות דיור. כ-400 יחידות

דיור במגזר הלא יהודי, ולדעתנו יש חשיבות רבה להפעיל את הבנייה במגזר הזה

בנצרת ובנצרת רבתי, שזה כ-100 אלף נפש.

ש' בן-לולו;

האם אפשר לדעת על פי מה נקבעים המספרים האלה? יש לי הרושם שזה התבשל בחצר

מאד מסויימת.
ע' שמיר
המספרים האלה נקבעו על ידי אדם אחד, ואני הוא אותו אדם.
ש' בן-לולו
אני לא מאמין לזהל, כי פשוט קשה לי להבין איך זה קורה שבמגדל העמק יבנו

1500 יחידות דיור, ואילו בבית שאן שאין בה אף דירה פנויה לרפואה יבנו רק 150

יחידות דיור. מישהו הרי חייב להגן עלינו מפני שרירות לב. נעשה לנו עוול איום,

ואין מי שיגן עלינו. זו הפקרות.
היו"ר מ' קליינר
אני מצטער, אבל אנחנו לא יכולים להכנס לפרטים כאלה. ההערה שלך נרשמה,

היא ברורה והיא מדברת בעד עצמה. מר עוזי שמיר אמר שהוא בעצמו עשה את זה, ואז

אפשר להתווכח על השיקולים שלו, וזה בהחלט ויכוח לגיטימי. אלא שלא זה הנושא

העומד היום על סדר היום שלנו.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
יסביר לנו מר שמיר מדוע 150 יחידות דיור בבית-דאן, ו-1500 יחידות דיור

במגדל העמק.
י' שמיר
אשמח להשיב על כך.
היו"ר מ' קליינר
עם כל הכבוד, אני מבין את ההתרגשות, ויכול להיות שכל אחד גיבש לעצמו דעה

בענין. אבל מדובר כאן בדבר רציני, והשאלה איך חילקו את יחידות הדיור בלן

הישובים השונים בגליל אינה עומדת היום על סדר היום שלנו. אחרי שחברי הכנסת

יתללחסו לנושא, יכול עוזי שמיר להסביר את הדברים. אנחנו מוכרחים לעמוד בלוח

זמנים ואיננו יכולים להתמקד בפרטים.אני רוצה להשאר דבק בנושא שלפנינו.

אני מבקש מנציג משרד המסחר והתעשיה למסור לנו מה התכניות לתעסוקה בגליל.
אי ענבר
מי שהיה צריו לייצג את המשרד בנושא הזה הוא יועץ השר לאזורי פיתוח, אבל

מאחר והתפקיד הזה אינו מאויש כרגע, הוטל עלי לעשות זאת ברגע האחרון ממש. אשתדל

למסור לכם את האינפורמציה הדרושה, ואני מקווה שהיא תהיה מלאה.

בהצעת התקציב האחרונה הציעה המשרד להקלם שני פארקים תעשייתיים בנגב.

ושנים בגליל. התקציב הזה לא אושר במסגרת תקציב המדינה לשנה זו. בניגוד לנושא

השיכון, שבו אפשר להזרים כסף ולגמור דירות ולשכן בהן עולים, נושא התעסוקה הוא

הרבה יותר מסובך.
היו"ר מי קליינר
האם יש מפעלים בצנרת לאי זורים אלה?
אי ענבר
יש מפעלים בצנרת במסגרת העבודה לש מרכז ההשקעות, לפי החוק לעידוד השקעות

הון. אין בידי נתונים על כך.
היו"ר מי קליינר
תעביר בבקשה למנכ"ל המשרד שלישיבה הזאת באו אנשים מכל קצות הארץ, ראשי

ערים, מנכ"לים של משרדי ממשלה וחברי כנסת, וציפינו שגם מנכ"ל משרד המסחר

והתעשיה יבוא לכאן עם אינפורמציה מלאה בתחום שלו, שהוא החשוב ביותר לענייננו

כאן היום.

אני מציע שנשמע עכשיו את מנכ"ל משרד הקליטה. האם יש לכם תכנית כוללת

בנושא השיכון ובנושא התעסוקה, שהם הנושאים המרכזיים לקליטת עלייה? האם אתה יכול

להגיד לנו שאתם מתכוננים לקלוט איקס עולים בגליל, איך לדעתכם צריך להפנות את

העולים לגליל, ומה הקשיים שבפניהם אתם עומדים.

רוב העולים נקלטים היום בקליטה ישירה. האם יש לכם תכנית איך אפשר למצוא

בקליטה ישירה את אותם 112 איש שיאיישו את המשרות המחכות להם בקרית שמונה,

למשל.
א' לפידות
כולנו יודעיםך שנושא קליטת העלייה נוגע לכל המשרדים, לכן יושבים כאן

נציגים נכבדים של המשרדים השונים. אני מדבר על משרד הקליטה בלבד, על המנדט שלש

לו ועל האפשרויות שעמדו לפניו.



אני לא מקבל את ההערה של חברת הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, שאין מדיניות.

למשרד הקליטה יש מדיניות ברורה. זו הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים, אבל נמצאים

באן חבירם ותיקים ששמעו את המשרד מרצה על תכניותיו, ובלי להכיר את הדברים אי

אפשר לפסוק שאין למשרד מדיניות, כי יש לו מדיניות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אמרתי שלממשלה אין מדיניות.

א' לפידות;

משרד הקליטה גם לא חיכה ל-14 במרס כדי להציג תכנית קליטה שלו. אנחנו

נערכנו לנושא וערכנו תכנית קליטה עוד לפני שנה. בוועדה הזאת, בנוכחות יושב ראש

הוועדה וחבריה, הצגתי לפני כ-8 חודשים את ההערכות של המשרד לקליטת העלייה,

והייתי הראשון שדיבר על הפניית עולים לפריפריה, ובשלב ראשון התייחסתין לדירות

הציבוריות הקיימות. נשמעתי אז בתמהוני המדבר על דבר רחוק שטרם בא לעולם, ושלא

יבוא לעולם.

בפני הוועדה הזאת הצעתי אז תסריט חדש שלא היה מוכר עד בה, של שימוש

בדירות הציבוריות. כאשר עולה או ישראלי באו לראות דירה ציבורית כזאת בעבר הם

ברחו מיד משראו אותה בחורבנה. לכן הצעתי לשפץ קבוצת דירות, לחבר אותן לרשת

החשמל, המים והגז, לרהט אותן על ידי משרד הקליטה, ורק אז להפנות אליהן עולים.

במשך חודשים ארוכים ומייגעים ניהלתי משא ומתן על שיפוץ 50 דירות במסלול

נסיוני. וכאשר טוף סוף היו הדירות האלה מוכנות הן נחטפו תוך שלושה ימים.

לשמחתי, המהולה קצת בצער, אין היום ויכוח על התפיסה, והיום מדברים על שיפוץ

דירות בהיקף גדול.

בפגישות שהיו לנו גם עם מר עזרן ואחרים אמרנו, שעולים יגיעו גם למקומות

הללו. ובהקשר לזה כדי להזכיר את סל הקליטה. הצענו תמריצים לא יקרים, אפילו

זולים, ואולי גם שאינם עולים כלל כסף. אמרנו שאם יתמשש סל הקליטה, שהוא אחד

הרעיונות הבסיסיים שבקליטה ישירה, אזי העולה לקבל לידיו את סל הקליטה ולעדיף

ללכת לפריפריה. כי אז ישאר בידיו כסף ויהיה לו קל יותר להסתדר. והראיה, 60

הדירות שהזכרתי נחטפו תוך שלושה ימים. סל הקליטה לניב הדירות הציבוריות יתחיל

להתממש מעכשיו. הוא מומש חד פעמית לגבי 70 דירות.
ח' פורת
אני מבין שהעולה יקבל כסף עבור שכירת דירה, ולא חשוב כמה דמי שכירות הוא

משלם, אפילו הוא משלם מעט מאד.
אי לפידות
אכן כך. לפני חצי שנה בערך ישב אצלי ראש עירית עכו וביקש להפנות עולים

לעירו, ואמרתי לו שהעולים יגיעו לשם. ואכן בעכו יש היום עולים מברית המועצות,

ועולים מברית המועצות יהיו גם בקרית שמונה. הצענו והצגנו תכנית ברורה, לחמנו

למענה ועשינו כל מה שהמשרד יכול וצריך לעשות כדי שהתכנית הזאת תתממש.
פ' עזרן
אני מבין ש-50 הדירות שעליהן דובר עכשיו הן במסגרת שהזכרת זה עתה, ושזה

כולל שיפוץ, ריהוט וכו'.
א' לפידות
שמעת באן על היקף הדירות, ועוד תשמע פרטים מהאוצר. לנו ברור שכל הדירות

הציבוריות, עד האחרונה שבהן, תיתפסנה על ידי העולים. אמרנו אז שזה יהיה

במעגלים ממרכז הארץ החוצה, וכך זה יהיה. על ידי תמריצים נכונים אפשר לגורם לכך

שהעולים יניעו לפריפריות, והתמריץ אינו מתמצה בסל הקליטה בלבד.

הבח נראה מה קורה עם המשכנתא. אני טוען שעולה לא יכול להתמודד היום עם

קניית דירה במרכז הארץ עם המשכנתא שהוא מקבל. אבל אם נגרום לכך שתהיה בנייה

בהיקפים מספיקים העולים ירכשו דירות בפריפריה, כי זו תחיה האפשרות היחידה שלהם

לרכוש לעצמם דירה. כיום קשה להם לרכוש דירה העולה 80, 90 ואף 100 אלף דולר

כאשר המשכנתא היא בגובה של 37 אלף דולר.
שי בו-לולו
מל הוא זה שקובע איזו עיר תגדל, ואיזו עיר לא תגדל? במי זה קשור? בענין

זה צריכה הרי להיות מדיניות לאומית מקיפה.
א' לפידות
אני לא רוצה לדבר בשם משרדים אחרים, אבל במה שנוגע למשרדני אני יכול

להגיד שאנחנו שימשנו פה לערי הפיתוח בכל פורום שבו ישבנו, ונוכחים כאן רבים

וטובים שהיו שותפים לזה. דיברנו גם על דברים נוספים. אנחנו תבענו לגרום לכך

שיאפשרו לעולים לרכוש גם דירות יד שניה, ובענין זה הצענו תמריץ משמעותי וקל:

העולה לא ישלם את המשכנתע במשך השנתיים או שלוש השנים הראשונות, ושבמקום שכר

הדירה שהמדינה משלמת לו היא תשלם לו החזר משכנתא, ויהיה בזה תמריץ לעולה לרכוש

לעצמו דירה כזאת, שהשיא זמינה וגדולה ותואמת את גובה המשכנתא שעליו לשלם.

אנחנו שימשנו פח לערי הפיתוח במדיניות חברורח והחד משמעית שלנו. יחס עם

זאת אמרנו גם לכם, ראשי ערי הפיתוח, שאתם צריכים לפרסם את עצמכם בכתב ובכל

אמצעי מתאים אחר ולהיות סוכני מכירות של עצמכם. משרד הלקיטה לא יכול להיות

סוכן המכירות הבלעדי של ערי הפיתוח.
פ' עזרן
אם יאפשרו לנו להכין את חלון-חראווה שלנו נוכל גם למכור את עצמנו, ובלבד

שיהיה לנו חלון ראווה. חלון ראווה פירושו להכין דירות, לדאוג לתעסוקה וכוי.
א' לפידות
אין ספק ששיפוץ הדירות צריד היה להיות בשלב הרבה יותר מתקדם מכפי שהינו

היום. אם היו לנו היום אלף דירות משופצות הן היו מתאכלסות בעולים תוד שלושה

חודשים, וחבל שאין לנו דירות משותפצות במספר הזה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
עולה ההולך לגליל יקבל את אותו סל הקליטה. שמקבל עולה שנשאר במרכז הארץ?
אי לפידות
מעכשיו הוא יקבל את אותו סל-קליטה. הסידור הזה משרת כמובן אח הפריפריה.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו שומעים זאת מזה חודשיים, אלא שהדבר לא הסתדר עדיין. אבל אם מנכ"ל

משרד הקליטה אומר לנו כאן שהענין גמור, ומר דוד בועז יאשר זאת, אנחנו נשמח

ונברר על בך.

מר דוד בועז מסר לי זה עתה נייר שייחלנו לו באן בוועדה מזה חצי שנה,

ושאנחנו נאבקים עליו מזה שנה, ובו סיכום דברים בנושא מסלול קליטה ישירה בדיור
ציבורי. ושם נאמר
החל ב-22.4.90 תפעיל הסוכנות היהודית את תשלומי סל הקליטה

במתכונת החדשה באמצעות זיכוי בנקים. לפיכך מוסכם שהמשפחות המופנות לדיור

ציבורי במסגרת מסלול הקליטה הישירה יקבלו את מלוא סכום שכר הדירח מהסוכנות

היהודית ומהממשלח בהתאם לקריטריונים של סל הקליטה (575 ש"ח למשפחה ממוצעת) ללא

תלות בחוזה השכירות. על החתום אמנון ספרן, סגן הממונה על התקציבים, וצבי ברק

מנכ"ל מחלקת כספים הסוכנות היהודית. אין ספק שזה צעד ראשון חשוב ביותר, אבל רק

צעד ראשון.

פ' עזרן;

מדוע זה מתייחס רק למי שנכנס לדירה ציבורית?

הדירות הפרטיות ממילא עולות מלוא הסכום, ואולי אף יותר.
אי לפידות
בכוונה קבעו את באר שבע ואת צפת במקום בו יתקיימו קורסים לרופאים עולים,

כדי שבדרום ובצפון ייקלטו רופאים עולים, והקורסים האלה אכן הוכיחו עצמם מעל

ומעבר. רופאים רבים עם משפחותיהם נקלטו בצפון ובדרום בעקבות השתתפותם בקורסים

האלה . היום נערכים 6- 5 קורסים נוספים בפריסה קצת שונה של בתי חולים.

בצדק דובר כאן על תבניות בנייה והמקומות בהם יבנו. זה אמנם לא התחום

שלי, אלא של משרד השיכון, אבל אין ספק שככל שיגבירו את הבנייה באזורים אלה,

שהם גם זולים יותר, העולים יגיעו לשם במידה והדירות תהיינה זמינות. בהיקף שבו

מדובר היום לא יהיח צורך לשלוח אותם לגליל בכוח, כי הם יגיעו לשם בכוחות עצמם.

באשר יצאנו לראשונה עם תכנית הקליטה שלנו נשאלנו בכל פורום: ומה עם

תעסוקה? מובן שלא היתה לנו תשובה לשאלה הזאת, אבל לא קיבלנו את הטעון שאין

לשלוח עולים למקום שאין בו תעסוקה עבורם. יצאנו נגד הטעון הזה. אמרנו שמדינה

לא יכולה להעלות טעון כזה, אלא צריכה לעשות כל מה שצריך כדי לפתור בעיות

תעסוקה במקומות הללו ולקלוט בהם עולים.

כי ישמור הי אם נגיע לכך שנחזיק את המדינה עם כוח צבאי בלבד ולא עם

תושבים שחיים ומתפרנסים בכבוד בכל האזורים.
היו"ר מי קליינר
לצערי לא שמענו עד כה דברים מההיבט של התעסוקה. אולי נשמע ממנכ"ל משרד

העבודה והרווחה תחזית בנושא התעסוקה, ואולי גם התייחסות קצרח ליוזמות שונות

כמו אותה מכללה בנצרת עילית, שבה נתקלנו כאשר סיירנו שם, המטפלת בהסבה מקצועית

של עולים וכו'.



נושא מקורות תעסוקה איננו במסגרת תפקידיו של משרד העבודה והרווחה. תפקידו

לתווך בין ההיצע והביקוש, ותפקידו לנסות להתאים את העולים לעבודה המוצעת.

השאלה המרכזית היא מה קורה עם עיירות הפיתוח שהאבטלה בהן גדולה פי שנים וחצי

מזו שבשאר חלקי הארץ.

לא משרד העבודה הוא שצריך למצוא לזה פתרון. משרד האוצר הוא שצריך למצוא

את הפתרון לזה, כי זה קשור במדיניות ההשקעות ובתשתית. משרד העבודה מטפל בשני
נושאים
1. בנושא של הכשרת העולים, הכוונתם והכשרתם וכן הסבה מקצועית בהתאם

למקצועות הדרושים בארץ; 2. בנושא הרווחה.

המשבר בתעסוקה מגיע יגיע לשיאו בסביבות החודשים אוגוסט-ספטמבר, אחרי

שרבים מהעולים ייצאו מהאולפנים ויסיימו את ההכשרה שלהם, ויפנו לשוק העבודה.

והשאלה היא איפה תימצא להם עבודה, ולנו אין מה לעשות בתחום הזה.

אנחנו פותחים קורסים למהנדסים שזקוקים לעדכון, ויש גם מהנדסים במקצועות

לא רלבנטיים ולכן חם זקוקים להסבה. בדברים אלה אנחנו כן מטפלים. אנחנו מקיימים

המון סוגים של קורסים בכל נושא שעולה בדעתכם. יש לנו 41 מרכזי לימוד בכל הארץ,

בצפון, בדרום ובמרכז. האוצר נותן את הכסף בשביל זה. יש לנו מכונים ומרכזי

הכשרה רבים. אבל צוואר הבקבוק יהיה כאשר העולים יסיימו את לימודיהם ויחפשו

עבודה. נושא התעסוקה חשוב לדעתי לפחות כמו נושא השיכון, כי בסופו של דבר ימצאו

כל העולם קורת גג לעצמם, אבל אם לא ימצאו עבודה במקצועותיהם הם יכתבו לחבריהם

ולבני משפחתם שעדיין בברית המועצות שאין מה לעשות בארץ, ואז תקום זעקה בברית

המועצות, ושערי ארצות-הברית לפתחו שוב בפני מהגרים מברית המועצות, ובמקום

לעלות לישראל הם יעדיפו לנסוע לארצות הברית. משום כך אני חוזר וטוען שבעיית

התעסוקה חשובה לא פחות, אם לא יותר, מבעיית הדיור.

נושא התעסוקה הוא איפוא נושא מרכזי. וזה קשור בנושא של שערי ריבית, של

מדיניות השקעות הקשורים במדיניות האוצר, ואין ספק שזה נושא אקיוטי וקריטי יותר

מאשר נושא הדיור.

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו מבקשים לשמוע עכשיו ממנכ"ל משרד הפנים כיצד המשרד נערך בנושא הזה.

ועדה משותפת למשרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון ושמרד הפנים

הכינה פרוגרמה ל-400 אלף יחידות דיור לאו דווקה ציבוריות. אקרא בפניכם את שמות

המקומות בגליל; בבית שאן - אלף יחידות; בראש פינה חצור - אלף יחידות; קרית

שמונה - אלף יחידות; נהריה שלומי - 1500 יחידות; יוקנעם - 2000 יחידות;

קצרין - 2000 יחידות; צפה 3000 יחידות; טבריה ~ 3000 יחידות; מעלות כפר

הוורדים - 3000 יחידות; מגדל העמק - 3000 יחידות; גוש תפן - 4000 יחידות;

עפולה - 4000 יחידות; עכו - 5000 יחידות; נצרת עילית - 5000 יחידות; כרמיאל

- 8000 יחידות. בסך תכל 45,5000יחידות דיור, שלגביהן יש אפשרותך של תכנון

מידי. ההגבלה היא הבנייה עצמה, או הכמות שמשרד השיכון יוכל לבנות ציבורית,

והשאר ביוזמה פרטית. התכניות והקרקעות זמינות לענין הזה מבחינה תכנונית.

בתיאום עם משרד הקליטה הקצתי 50 תקנים לרכזי קליטה ברחבי הארץ על פי

המלצות משרד הקליטה לגבי רשויות שנכנסו לענין הזה. על ידי עזרה שנתנו למכללה

של צפת לפני שבועיים גרמנו לכך שהיא לא תיסגר. תוך שבועיים אנחנו מסיימים סקר

כולל של מצב תכנון בכל הארץ שיאפשר קבלת תמונה מדוייקת על כלל הקליטה בעתיד.

אנחנו עוסקים רק בתכנון ולא בביצוע בצד הזה של הענין. אנחנו גם סיימנו עבודה

שאמנם עדיין לא מקובלת על ידי כל הגורמים, ולמשרד המסחר והתעשייה יש הערות

לגביה, על תפרוסת אפשרית באיזורי תעשיה בכל הארץ מבחינה תכנונית.



ככל תקציבי הקליטה שעליהם הוחלט עד היום טרם סומן הסכום שלילך לרשויות

המקומיות לצרכים שלהן לקליטת העליה. אני מקווה שהדבר ייסגר בזמן הקרוב.
היו"ר מ' קליינר
מנכ"ל משרד השיכון הצטרף אלינו, אהרי שהודיע והתנצל על שייאחר לבוא,

ואנחנו מבקשים לשמוע ממנו דברים כלליים בנושא הנדון כאן, וכן הסבר באשר לקביעת

הקריטריונים.
ע' אונגר
אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ראשי ערים, מנכ"לים, אני מצטער על שנאלצתי

לאחר. ברשותך, אדוני היושב אני מבקש לומר כמה דבירם בנושא הזה ולהעמיד את

הדברים על דיוקם.

מנהל מחוז הגליל תאר בפניכם את התכניות שאנחנו מתחילים בימים אלה, וזה לא

מתייחס לדברים שאנחנו נעשה בעוד חודשיים, בעוד שלושה ובעוד ארבעה חודשים. אני

רוצה לקובע באופן חד-משמעי שיש לנו מחלוקת עם שני גופים במדינה לגבי כל הארץ,

ובמיוחד הגליל. אחד הגופים זח אגף התקציבים. משרד האוצר, לרכות שר האוצר הקודם

ולרבות אגף התקציבים על כל פקלדיו, לוחצים לבנייה בכיוון מרכז הארץ. גם

הסוכנות היהודית לוחצת בחלקה על בנייה במרכז הארץ.
א' גורדון
טוב: שציינת שחלק מהסוכנות, כי אתה יודע את עמדתי בנדון.
ע' אונגר
אכז אני יודע את עמדתך בשאלה הזאת. היה ריב רציני, שרק האלימות חסרה

בו, ביני לבין מנדל קפלן באשר למקומות שבהם צריך לבנות. הוא טען שרק במישור

החור יש לבנות. ואותו ריב היה לנו גם עם שר הגופים שאף הם מבקשים לבנות רק

במישור החוף. ואם יש אדם שנושא את דגל הבנייה בגליל ובנגב, הרי הוא שר הבינוי

והשיכון. כל ראשי הערים המכובדים היושבים כאן נפגשו לפני מספר שבועות עם שר

הבינוי והשיכון במפגש בטבריה, כאשר הוא פרש בפניהם את כל התכניות שלנו במקומות

השונים והמספרים משמעותיים וגרולים.
עי ברעם
מה הנימוק שלהם לבנייה במישור החוף דווקה?
ע' אונגר
אגף התקציבים מנמק את עמדתו בכך שקשה מאד למצוא מקורות תעסוקה בגליל,

וקשה מאד למכור שם דירות, ואנו עלולים להימצא במצב בו נאלץ לרכוש את הדירות

האלה ולהעמיד אותן לרשות העולים כדיור ציבורי. אני משוכנע שאנשי אגף התקציבים

יעלו כאן את נימוקיהם, כך שאני פטור מלעשות את.

אני טוען שהמשרד שלנו היה המשרד שאמר שתעסוקה קודמת לדיון. זה היה נכון

עד לפני כמה חודשים. במהפכה העוברת היום על מדינת ישראל השתנו הכללים. אנחנו

טוענים היום שהתעסוקה תשיג את העולים במקום שבו הם יימצאו. תעבור חצי שנה, שנה

או שנתיים. אין לנו היום קורת גג לעולים במרכז הארץ, כי במרכז הארץ אין לנו

קרקעות, ומה שאולי יפליא אתכם לשמוע זה שגם בגליל אין קרקע, וחבל שלא נמצא כאן

נציג מינהל מקרקעי ישראל, כי אנחנו נאבקים בנושא הזה יומם ולילה. אביא בפניכם

דוגמאות. במגדל העמק אין היום קרקעות לבנייה. גם בעפולה אי אפשר לבנות היום,

פרט לשני שטחים עליהם ניתן עוד לבנות.



בכל צפת אין פיסת קרקע לבנייה, פרט לרמת רזים. בבית שאן, פרט לתכנית

המתאר על 2000 יחידות הדיור, שאין לה תוקף, יש אפשרות לבנייה של מאות בודדות

של יחידות דיור, ולא יותר.
שי בז לולו
תוך שלושה חודשים יהיה לזה תוקף.
ע' אונגר
נראה מה יהיה בעוד שלושה חודשים.
ד' קהת
קודם כל תבנה במקומות בהם יש קרקע. מדוע אתה מדבר על מה שאין?
עי אונגר
אני טוען שאין קרקעות. ואם נבנה 600 יחידות דיור בבית שאן, אז בעוד חצי

שנה ושנה לא יהיה.

מנכ"ל משרד הפנים אמר שיש ועדה בין-משרדית שבה שותפים משרד הפנים ואנחנו

ומינהל מקרקעי ישראל. אנחנו מאתרים את הקרקעות,ך וזאת הרשימה שלהן, והיא רשיהמ

נכונה. מבחינה סטטוטורית בשנה הקרובה אני יכול לבנות אולי 10% מזה.

ד' קהת;

אתה יכול לבנות את הכל בשנה הקרובה, באחריות מלאה. לא תיתקל בשום בעיה.
עי אונגר
נכון להיום רק 10% בשלים לבנייה מבחינה סטטוטורית. בהרבה מקומות בארץ

אני מתעקב כבר היום.
היו"ר מ' קליינר
מנהל המחוז אמר שמבחינת משרד הפנים אין בעיה, וכי תוך שלושה ימים פותרים

את הבעיה בוועדה המחוזית.

ע' אונגר;

תחליר התכנון הוא תהליד ארוך, ולוואי ונקבל את האישור במזן.

לנו יש סיכום עם משרד האוצר, ואני מודה שאני מרמה אותו קצת. הסיכום הוא

שאנחנו בונים על מפה שקוראים לה מפת קליטה ששורטטה על ידי משרד האוצר בהסכמת

שר האוצר הקודם. מפת הקליטה הזאת אומרת שעד כרמיאל ועד מגדל העמק ועד עפולה,

ולא יותר צפונה ולא יותר מזרחה. זאת המפה, וזה חתום במסמך. על פי החלטת שר

הבינוי והשיכון אנחנו בונים בכל הישובים, כי יש למשרד גם תקציב פרופר ואת כל

הכספים שהופנו בעבר לנתניה ולמקומות אחרים אנחנו מפנים היום לגליל ולנגב. ולכן

אין היום ישוב שיש בו מגבלת בנייה מבחינת משרד הגינוי והשיכון. המגבלה הלא

כפולה; א. קרקע סטטוטורית קיימת ומוכנה לבנייה, וזו אחריות של משרד הפינם; ב.

היכולתך להביא לשם את העולים.



אני מסכים לדעת אגף התקציבים, שאסור לבנות דירות בקרית שמונה, בחצור

ובמעלות ובבל ישוב אחר אם איננו רואים את העולים באים בעקבותיהן, אי אפשר

לבנות דירות שישארו ריקות.

פ' עזרן;

מי נביא שיבול להבטיח שהעולים יבואו אחרי שיתחילו בבנייה.
ע' אונגר
זה לא ענין של נבואה, אלא ענין של מעשה. אפשר להביא את העולים. יחד עם זה

שאנחנו נוציא קבלנים לשטח ונסכן כספי מדינה צריכה להיות גם פעולה של הבאת

העולים, שהיא פעולה משולבת שלנו ושל אגף התקציבים, שחלקו בזה יתבטא בכך שהוא

יקצה את הסיוע המתאים. אני יכול לבשר היום שלכל עולהשרוצה לקנות דירה בעיר

פיתוח בגליל וגם בנגב יקבל משכנתא במלוא מחיר הדירה ובאפס אחוזים ריבית. בך

סוכם בינינו ובין אגף התקציבים, ואפשר לבצע זאת.

אפשר לבנות 50 או 100 דירות ולחכות, ואחר כך להמשיך. מבחינת מדיניות

משרד הבינוי והשיכון אין מגבלה למספר יחידות הדיור אלא בשל הקרקע והמצב

הסטטוטורי שלה, וביכולתם של הגורמים הנוגעים בדבר להביא עולים למקומות האלה.

אבל יש גם בשורות טובות. אנחנו יודעים כמה עולים הגיעו לישובים בגליל.

ואני יכול להבטיח לכם שכל הדירות הריקות ישופצו במהלך השנה הקרובה. אנחנו

עומדים בקצב שיפוץ די מוגבר של דירות, ומאות משפחות של עולים נכנסות לדירות

הללו. אני רוצה שיהיה ברור שמבחינת המשרד אין שום מגבלה. המגבלה היחידה היא

היכולת שלנו לקבל קרקע זמינה ולהעביר לשם עולים.
היו"ר מ' קליינר
היות ואני חרד מפני אזילת מלאי דירות להשכרה אני עומד בקשר עם כל מיני

גורמים העוסקים בהשכרת דירות, וקבלתי אינפורמציה שעולים המסיימים את תקופת

השכירות מתעניינים בקניית דירות בדימונה. חשוב על כן להבין את גודל הבעיה. בל

דירה תיחטף.

אני דואג לתכנון הכולל. כולנו יודעים שבחודש יולי נראה כולנו את השטפון

הגדול של העולים שסיימו אל האולפן ויחפשו עבודה, ואני פוחד שמא לא תימצא להם

עבודה. בגללהנושא התקציבי כל הבעיות של המשרדים השונים מתנקזות במשרד האוצר.

אני מבקש על כן לדעת אם במשרד האוצר יש חשיבה כוללת לנושא, והאם היא לוקחת

בחשבון את המספר הדימיוני והלא סביר כביכול של 250 אלף עולים שיגיעו בשנה

הקרובה. האם יש לכם תכנית חירום על מה שאפשר יהיה לעשות בינתיים, עד שתהיה

תעסוקה. האם יש לכם תכנית כוללת מבחינת המרצה מהפכנית של תעסוקה?
ח' פורת
האם מחפשים את האגורה במקום בו יש עמוד חשמל, או שגם בונים את עמודי

החשמל?

היו"ר מ' קליינר;

אמרנו שכל התקציב שיועד לנושא הזה אינו מציאותי. אילו היינו בונים אותו

על הכמות הריאלית של עולים המגיעים ארצה צריך היה לעשות מהפכה נם בשאר התקציב.

האם יש בכלל תכנית אב, והאם מישהו הכין תכניות מגירה למצבים השונים ולמספרים

שונים של עולים, ואיך אפשר לספק להם עבודה, ומה יהיה אם לא תהיה להם עבודה,

ועולים ימשיכו להגיע?



ר' בועז;

שמעתי בסבלנות רבה אח הדברים שנאמרו באן, ונאמרו דברים רבים לא מדוייקים,

אם לנקוט לשון המעטה, וגם דברים שאינני יודע איזו מטרה היו צריכים לשרת,

והעושים עוול גדול למשרד האוצר ולאגף התקציבים המוצגים באויבי עיירות הפיתוח.

אני על בל פנים לא מרגיש שאני צריך להצטדק.

אנחנו אכן הגוף שצריך לעשות חשיבה כוללת, כוללנית ומקיפה ולראות איך

הדברים מסתדרים האחד עם השני, ההל ממתאר מקרו-כלכלי של כל נושא העלייה, עבור

דרך הבעיות החשובות של תעסוקה, של שיכון, של תשתית ושל נושאי רווחה שונים,

בעיקר בריאות וחינוך. כל הדברים האלה צריכים להסתדר בפאזל אהד.

העליח היא המטלה מספר 1 של תקציב המדינה, אבל לעלייה יש שני יעדים

חשובים. האחד הוא לאומי, ושבו בנים לגבולם-, השני - כלכלי. מבחינה כלכלית זאת

היא ההזדמנות שלנו להגשים את יעדי המדינה, אחרי שאנחנו מדשדשים בבוץ זה 17

שנים. המשק לא צומח ולכן גם איננו יכולים להשיג יעדים חברתיים ואחרים. מעבר

לתועלת הלאומית שיש בעלייה, היא יכולה גם לסייע לנו להשיג את יעדי המשק,

ובעיקר צמיחה, התחזקות, יותר תפוקה, יותר תל"ג לנפש, ואז נוכל להעלות גם את

רמת החיים, ולא נצטרך לחיות כל הזמן בדפיציט.

אשר לתכנית, אכן קיימת תכנית, והיא קיימת מזה זמן. היום יש לנו ממשלת

מעבר, ולמרות זאת אנחנו מטפלים בענין ורוצים לקבל גושפנקה ממשלתית רחבה ככל

האפשר לדברים שעליהם אנהנו ממליצים בתחומים השונים שהם העיקריים.

יש בידי מאמרים של כלכלנים המצביעים על כך שבכל שנה שבה היתה עלייה גדולה

היתה גם צמיחה במשק. אבל זה לא חוק טבע. אנחנו יכולים לעשות קליטה נכונה, אבל

יכולים חלילה לעשות גם קליטה לא נכונה. כלומר, שהממשלה תכנס למעורבות גדולה

שיבנו בתים איפה שלא צריך, שלא יהיו פתרונות תעסוקתיים, והעלייה הגדולה תביא

חלילה בעקבותיה ירידה גדולה, ולאו דווקה של עולים. ואת זה - אני בטוח - כולם

רוצים למנוע.

ועכשיו לנושאים הספציפיים. בנושא השיכון יש לנו מטרה להגיע בשנת 1990 ל-

30 אלף התחלות בנייה ציבורית, ולהוסיף 55 אלף דירות למלאי הדירות הקיים.

אני רוצח להתייחס בקיצור לצווארי הבקבוק שקיימים היום בנושא השיכון. יש

לנו היום ארגעה צווארי בקבוק מרכזיים בנושא השיכון: 1. הססנות של קבלנים

להתחיל בבנייה, בשל גורמים שונים, בין היתר בשל המשברים שהיו לפני שנים בענף

הזה, ובעיות אחרות; 2. יש היום מגבלה של תכנון קרקעות, ועם ההתקדמות הרבה

שהשגנו בחוק התכנון והבנייה אני חושב שעדיין ארוכה הדרך, ועוד צריך לעשות

שינויים רבים בחוק הזה, וכבר דיברנו על כך עם משרד הפנים. צריך לטפל בנושא של

הוועדה להקצעת קרקע חקלאית. במרכזי הערים יש אלפי דונמים של פרדסים, כך

בירושלים וכך גם בתל אביב ובעוד ערים. בשנת 1969 נעשו צילומי אוויר של כל

מדינת ישראל, וכל קרקע שלא היתה מיועדת הוגדרה כקרקע חקלאית, והיום יש לנו

בעיה עם הדברים האלה. יש לנו מחסור בקרקעות זמינות,ך ויש לנו קשיים פיננסיים

בענף הבניה. אלה הם ארבעה צווארי הבקבוק.

הממשלה חייבת היום לדחוף את הקבלנים להתחיל לבנות. הקבלנים הם או קטני

אמונה, או שיש להם בעיות פיננסיות או שיש להם בעיות הקשורות בקרקעות, ואנחנו

צריכים לגרום לכך שהקבלנים יתחילו לבנות. אסור לנו להיגרר אחרי מעורבות

ממשלתית גדולה מדי בענין של מתן הלוואות תצקיביות על אחריות המדינה ולדחוף

כסף לכל מקום שמא נהיה חלילה במצב שבו אנחנו יכולים לשבש את סדרי העדיפויות

במשק. אנחנו לא יכולים ללכת היום על הלוואה תקציבית של 40אלף שקל לכל יחידת

דיור, כאשר אנחנו מדברים על 30 אלף יחידות דיור. רק על הענין הזה נצטרך לתת

מליארד ו-200 מיליון שקל, וזה הרבה הרבה מעבר למה שנותר ברזרבה של תקציב 1990,

שהתחיל החודש.



אנחנו צריכים ללכת על הגדלת היצע של קרקעות זמינות, של קרקעות מתוכננות

ושל מלאי של שלוש שנים, ו יש לנו מגעים בענין זה עם משרד השיכון. יש התקדמות

בענין זה, אבל היא בוודאי לא מספיקה. אחנו מדברים גם על שחרור קרקעות לבנייה

פרטית, לפי תכנית "בנה ביתך", כיווןו שהדבר הזה ישחרר דירות יד שנייה לעולים.

ברור שאנהנו חייבים לשריין תקציבים ומשאבים מספיקים לנושא של בנייה ציבורית,

ויצירת כלי המימון וכלי התקציב הנדרשים.

חבר הכנסת שפט דיבר על יצירת תחרות. אנחנו חושבים שבשלב המתאים צריך גם

ליצורתחנות בענף הזה גם על ידי חשיפתו לגורמים חיצוניים, כמו קבלנים מחו"ל.

אני לא יודע אם כבר הגענו לשלב הזה, אבל בוודאי נצטרך לעשות תא זה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מדוע קבלנים מחו"לל האם חסרים קבלנים בארץ? אם רוצים ליצור תחרות אז אפשר

לעשות זאת בין הקבלנים בארץ, ולא חייבים להביא לשם כך קבלנים מחו"ל. אני אומרת

שלא צריו כלל לחשוב על זה.
די בועז
אני סבור שכן צריך לחשוב על זה. אני רוצה לרדת קצת מהדיבורים ברמה

התאורטית לדברים יותר פרקטיים. אנחנו הצענו כמה דברים ולמעשה אף סיכמנו עליהם

עם משרד השיכון. אנחנו מדברים על פיתוח מראש של אתרים ופיתוח מראש של השטח

באזורים שבהם צריך לבנות; אנחנו מדברים על מענקי זרוז נדיבים ביותר לקבלנים,

ואיננו נוהגים בקטנוניות. בטובלה מסודרת אנחנו אומרים כי קבלן שיגמור את

עבודתו מספר חודשים לפני הזמן יקבל בונוס גדול; קבלן שקצת יפגר אחרי זה יקבל

בונוס קצת יותר קטן; אנחנו מדברים על הלוואות-מקום שאנחנו רוצים לתת למקומות

ספציפיים שאותם צריך לעודד, וזה לא כולל מקומות כמו נתניה, ראשון לציון

ורחובות; אנחנו מדברים על התחייבויות רכישה שונות במרכז הארץ וגבוהות יותר
בפריפריה
עד 50% במרכז הארץ, ועד 65% בפריפריה.

אני אישית הגעתי להסכמה עם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, שכל הנושא של

התחייבות רכישה יוכר כאובליגו על ידי המערכת הבנקאית ותנובה מהלווה הבודד. זה

פשוט מאד כסף לכל דבר וענין.

אנחנו מדברים עם הבנקים על מבנה של הלוואות, מה שנקרא construction loan

שהבנק יעבוד עם הקבלן ויעמוד מאחוריו, ויתן לו גיבוי מלא לצרבי ההון החוזר,ך

וכנגד זה הוא מקבל את התגבולים השוטפלים של הקבלן, והוא כל הזמן בודק את

היכולת הפיננסית שלו ועובד אתו. בצורה כזאת בונים. נכון שהשיטה הזאת היא שיטה

חדשה שלא נוסתה עדיין, אבל באנו במגעים עם הבנקים בענין זה ואנחנו רוצים ללכת

עליו. יש לנו גם הסכמה עם משרד השיכון בענין זה, וסיכמנו שאנחנו נבדוק רגל

בקרקע ורגל באוויר. כלומר, נלך קדימה במלוא המנועים עם הדברים שקיימים

ועובדים. את הדברים החדשים נבדוק, ואם נראה שזה עובד טוב נוכל להרחיב את

ההיקף, ואם נראה שזה לא עובד טוב נוכל להפסיק זאת בזמן לפני שזה יגורם נזק.

המטרה היא להגיע ב-1990 ל-30 אלף יחידות בבנייה הציבורית, ול-55 אלף

יחידות בסך הכל.
ז' פרל
האם בצפת תהיה התחייבות רכישה? האם יש דבר כזה? אנחנו קלטנו 250 משפחות

עולים בארבעה החודשים האחרונים.
י בועז
הפריסה הגיאוגרפית איננה בידי ברגע זה. אנחנו רוצךים ללכת בעיקרון, ואני

לא מקבל את מה שאמר כאן מר עמוס אונגר. אני הושב שהתעסוקה זה הרברר הכי חשוב

לעולה. יתכן שקורת גג זה הצורך הראשוני שלו, אבל לא הבי חשוב.
ז' פרל
יש לי קבלן שרוצה לבנות בצפת, האם הוא יוכל לקבל התחייבות רכישה?
די בועז
אסור לנו ללכת למצב שבו נלך על יחידות דיור במקומות שלאחר מכן לא יימצא

בהן פתרון תעסוקה.

האם צפת היא מעבר להררי החושך? אין בנייה בצפת מפני שאין שם התחייבות

רכישה, כי לדעת משרד האוצר לא צריך לבנות בצפת. ואנחנו הרי מדברים כאן על

הגליל. בשביל זה באנו לכאן.
עי אוגגר
אני מדבר בשם כל ערי הגליל, ואני רוצה שיהיה ברור שלא במעלות, לא בשלומי,

לא בצפת, לא בקרית שמונה, לא בבית שאן, לא בטבריה, לא בחצור ולא בעפולה יש

התחייבות רכישה. אני מנוע מלתת את זה על פי סיכום שלי עם אגף התקציבים.
אי ספרן
מפני שאמרת שמסוכן לבנות שם.
עי אונגר
זה מסוכן מפני שאולי צריך יהיה לממש את זה.
ד' בועז
המטרה הראשית היא לגרום לכך שייבנו הדירות בהיקף שאמרתי ובפריסה הנדרשת.

יש לזה כמובן גם את מגבלות, ואנחנו לא מדברים נגד אזורים פריפריאליים. אףנחנו

בעד מה שכתוב במגילת העצמאות של מדינת ישראל, שצריך לעשות פריסה של האוכלוסיה

במדינת ישראל,ך ולא לרכז את כולם בגוש דן.
ש' בן לולו
ואיך עושים את זה? הדיון כאן הוא על הגליל, ועכשיו אנחנו שומעים שלא יבנו

בגליל.
היו"ר מי קליינר
ידידי היקרים, הדיון הזה מתקיים כבר למעלה משעתיים. בגלל חשיבות הנושא

והרצון ללבן את הנושא הסכימו חברי הכנסת להאריך את הדיון וטרם הביעו את דעתם,

וכל זאת כדי שיוכלו ללמוד את הדברים. חברי הכנסת שמעו את ראשי הערים ואת דבריו

של דוד בועז, ועלינו להמשיך את הדיון בצורה מסודרת גם אם יש חילוקי דעות

בענין.



ד' בועז;

הגשנו לוועדת הכספים של הכנסת אישור תקציבי שמסתכם ב-200 מיליון שקל

הוצאה תצקיבית ישירה ובהרשאה להתחייב ל-2,5 מיליארד שקלים בעיקר בנושא של

התחייבות רכישה. התחייבות רכישה זו לא מתנה שנותנים למישהו, ושמי שלא מקבל את

זה הוא מקופח. אחננו רוצים להשתמש בכלי חזה כדי להתגבר על צוואר הבקבוק הראשון

שהזכרתי, שכולם מחכים והדברים לא קורים, והקבלנים אומרים שחם נפגעו בעבר

ועדיין כואבים וחזכרון שלהם עדיין טרי ולכן לא יבנו עד שלא יראו שאכן עולים

באים.

בולנו יודעים שעולים באים ואנחנו יודעים שלוקח זמן לבנות. אנחנו רוצים

לתת התחייבות רכישח בהתאם לתכניות משרד השיכון על הפריסה של איפח לבנות

ובהתאם לסיכון חמחושב שאנחנו לוקחים על עצמנו. אנחנו לא נחזור לשנות ה-50 כאשר
מחוסר ברירח המדינח עשתה הכל
היא בנתה והיא חושיבה את העולים, עשתה להם הסבה

מקצועית וקבעה במה חם יעסקו. אנחנו רוצים שהסקטור העסקי ימשיך לפעול ושמעורבות

הממשלה תהיה מוגבלת.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
אבל אתה קובע איפח יבנו.

היו"ר מ' קליינר;

הוא יכול לבנות היכן שהוא רוצה.

י' צידון ;

50% התחייבות רכישה במרכז הארץ ו-65% התחייבות רכישח בפריפריה זח עידוד

בנייה במרכז הארץ.

היו"ר מ' קליינר;

אני חושב שאם תיתן היום התחייבות רכישח כזאת בקרית שמונה, לא יבנו, אבל

אם תיתן זאת בעוד חודשיים, כן יבנו. בקרית שמונה ירצו 100% או 90% התחייבות

רכישח. אבל אינני רוצה שנכנס עכשיו לנושא חזה.
פי עזרו
נאמרים דברים והיפוכם. אומרים שבקצב חזה יגיעו לקרית שמונה. בקצב הזה

צריך להתחיל לבנות כבר היום.
ש' ארבלי
אני חושבת שבמרכז הארץ לא צריך לתת התחייבות רכישה של 50%.
ד' בועז
בנינו את הפרופיל התעסוקתי ואת התחזית ביחד עם לשכת הקשר במשרד ראש

הממשלה, ומה שבולט שם במיוחד זה ההרכב חגבוח של בעלי המקצועות חאקדמאיים

והטכניים, שזה פרופיל הפוך אולי למבנה המשק הישראלי. במשק הישראלי יש משקל

גדול מאד למקצועות מינהליים פיקותיים, ומשקל נמוך למקצועות הטכניים. ההרכב של

חעולים החדשים הצפויים הוא הפוך מזה. זו ההזמנות שתיתן למשק תנופה עצומה.

אנחנו צריכים לזכור גם שיש לנו רמת אבטלה לא מבוטלת, ויש לנו גידול בהשתתפות

בכוח העבודה, ואנחנו צריכים לשמור את האיזון העדין עם אזורי הפיתוח וחמאמצים

שאנחנו צריכים לעשות בתחום התעסוקה.



אני חושב שצריך להזהר מלעשות פעולות בתחום התעסוקה שמיועדות אך ורק

לעולים, לא בנושא של פרוייקטים מיוחדים ומו"פ, לפי ההצעות של התאחדות בעלי

התעשיה משרד התעשיח ומשרד המדע כדי לקלוט מדענים, ביוון שאנחנו עלולים ליצור

מתחים חברתיים מסובנים מאד. אני חשוב שאנחנו צריבים לקלוט את העולים ברוח

הקליטה הישירה. שכל אחד יקבל את סל הקליטה שלו הוא זכאי בהתאם לארץ המוצא שלו

וגודל משפחתו ויעשה בזה מה שהוא מוצא לנבון. כך זה בנושא של דיור ציבורי, וכך

צרלר להיות גם בנושא של תעסוקה. העולה יקבל איזה שהוא פיצוי על נהתיתותו

כתוצאה מזה שהוא הגיע למדינה שאינו מכיר את השפה שלה, אינו מכיר את המנטליות

שלה וכוי. הפיצוי יינתן למעביד שלו לתקופה מסויימת, ויילך ויתפהת עם הזמן.

אנחנו מציעים תקופה של שישה חודשים. העולה יקבל איפוא שכר כמו כל אחד ואחד

מאתנו, והמעסיק שלו יקבל פיצוי על כך שהוא מעסיק אדם שנמצא כביכול בנחיתות

מסויימת.

זה אמור לגבי הנושא של מתן תמריצים לקליטת עולים. בנושא ההכשרה אנחנו

מציעים מסגרות להכשרה טכנית בשיתוף עם מפעלי תעשיה ומוסדות להשכהלה גבוהה.

אנחנו מציעים זאת בצורה מודגשת במקומות מועדפים בענין זה. אנחנו מדברים על

אוניברסיטת באר שבע, ואנחנו מדברים על הטכניון או שלוחות של הטכניות במקומות

אחרים, שיוכלו לתת פתרון תעסוקתי שבעקבותיו אפשר יהיה ללבת גם על בנייה שתהיה

מבוססת על כך שיש במקום תובלת תעסוקתית.

פ' עזרן;

אולי תכבד אותנו ותדבר על הגליל, בי אנחנו באנו לדיון על הגליל.
היו"ר מי קליינר
על דיור דיברנו ושמענו רבות, אבל על תעסוקה לא שמענו עד היום תכניות לגבי

הגליל, הנגב או מקום אחר.
פ' עזרן
יש לנו 500 מקומות תעסוקה רק באצמע הגליל. מה עושים כדי לאייש אותם כבר

מחר בבוקר?
היו"ר מי קליינר
אנחנו שומעים כאן על המקרו, וחשוב מאד לחביר הוועדה למשוע כמה דבירם על

המקרו.
די בועז
אני לא יכול לדבר רק על הגליל, אלא אני מדבר על כל הארץ מתוך התייחסות

כוללת לנושא. אל תחשבו שיש למישהו אינטרס לפגוע חלילה בכם בגליל או באיזורי

פיתוח אחרים.

מתן זכאות לכל עולה בגיל עבודה להשתמש במסגרות של ההתאמה וההכשרה

המקצועית, וצריך לתת עדיפות ברורה להכשרה פנים-מפעלית. אמרנו את זה גם בדיונים

שהיו לנו בנושא האבטלה. אין דבר שהוא יותר מוצלח מאשר הבשרה פנים מפעלית, כאשר

מראש אתה מתאם עם מנהל המפעל אלו בעלי מקצוע הוא צריך, ואז אתה מביא אנשים

שגם אם אינם בעלי המקצועות האלה הם מוכנים להשתלם וללמוד את העבודה בקורס,

ואחר כך הם נשארים ונקלטים במפעל.

בן יש לקיים קודסים נוספים על ידי מפעלים אחרים, על ידי גופי הסקטור

העסקי, בהשתתפות מימון ממשלתי, כי אנחנו חושבים שמתפקידה של הממשלה הוא לטפל

בענין זה.



דיברתי כבר על מסלולי השתלמות קצרים במוסרות להשכלה גבוהה של מהנדסים

ובלעי מקצועות טכניים, במשותף עם מפעלי תעשיה, וחשוב להרגיש שההשתלמות צריכה

להעשות במקצועותת הררושים למשק, כרי להבטיח שהעולים העוברים את הקורסים האלה

יוכלו להשיג עבורה.

אף כי ריברתי כבר על השתתפות בשכר אני רוצה לחזור לזה, כי לרעתנו חשוב

שהממשלה תפצה את המעסיקים המעסיקים את העולים, כי אין ספק שיש קושי בקליטת

עולים שאינם מבינים את השפה. מנסיוני האישי אני יורע שיש בזה בעיה. מי שקולט

עולה אינו עושה זאת לשם שמיים, האמינו לי. הוא יערוך לו תחילה בריקה גרפולוגית

ופסיכוטכנית ויראה שיש לו תעורה מהפוליטכניקום בווילנה ויקבל אותו גם אם אינו

יורע עברית, בתקווה שתוך מספר חורשים ילמר עברית, ובלבר שהוא חושב שהוא טכנאי

טוב או מהנרס טוב. צריך לעזור לעולה הזה להשתלב באופן חלק בתוך המפעל, וצריך

לפצות את המעסיק שלו.

אני רוצה להרגיש שהנקורה הזאת שנויה במחלוקת, וגם במשרר שלנו יש החושבים

אחרת ממני וחושבים שהשיטה הזאת איננה נכונה, וכי עריף לתת את הפיצוי הכספי

לעולה בעצמו. אני חושב שזו גישה לא נכונה, כי אני חושב שקליטה נכונה של עולים

היא קליטה חופשית, רצונית, כמו בקליטה הישירה כשלא אומרים לא מה יעשה עכשיו

ומה יעשה מחר, אלא נותנים לו 22 אלף שקל ואומרים לו ללכת להסתרר עם זה, ובזה

הוא צריו לשלם עבור אולפן, שכר רירה, מעון וכוי. כך צריך לנהוג לרעתי גם

בנושא התעסוקה, וזה יהיה מפתח גם לקליטה חברתית טובה של העולים.

באשר לאולפנים, לרעתי צריך לקיים אולפנים מיוערים, במירה שהרבר ניתן, על

פי סוגי המקצועות ומאפיינים אחרים של העולים, כמו אולפן לאומנים, אולפן

למהנדסים, אולפן לכלכלנים וכו'.

במסגרת התעסוקה צריך לרכז את ההיצע ולשכלל איסוף המידע הזה. אנחנו מדברים

על הקמת מאגר מידע שירכז מידע על ביקוש לעבודה ויפורסם בעתונים ברוסית,

בפמפלטים מיוחרים שיופצו מרי שבועיים. ריברתי על זה עם מנכ"ל משרר העבורה וגם

עם מנהל שרות התעסוקה, והם קיבלו את זה בהתלהבות ומתכוננים לבצע את זה. אנחנו

רוצים להרחיב אפילו את הענין ולהשתמש בגורמים נוספים, מעבר לשרות התעסוקה,

כמו המפקחים למיניהם בשוק העבודה.
היו"ר מ' קליינר
עד עתה דיברת על שכלול ושיפור הקיים. אבל לא שמענו על תכנון להרהבה במשק.

על תמריצים מיוחדים הניתנים ליוזמה פרטית כרי להקים מפעלים חרשים וליצור

תעסוקות חדשים. כי אחרי שתמצה כל מה שהמשק יכול לתת עדיין צריך יהיה לדבדר על

יצירת יש מאין בשל ההמספרים הגדולים שבהם אנו מדברים.
די בועז
אני חושב שיש היום חוקי עידוד להשקעות הון ותמיכה במו"פ. אני לא חשוב

שצריך לתת תמיכה מיוחדת לעולים בגין היותם עולים, או לפרוייקטים מסויימים

שמעסיקים עולים, כי אני חושב שהמחיר החבתרי שזה יעלה יהיה בלתי נסבל, ואסור

לנו לעשות זאת. גם המחיר הכלכלי יהיה ללא נשוא.

יש ביקוש נגזר מעצם גלי העלייה. כתוצאה מזה שבאים עולים יש יותר ביקושים

לצריכה פרטית ולצריכה ציבורית, ואני חושב שזה כשלעצמו יכול להיות גלגל תנופה

שיניע את גלגלי המשק ויעזור לנו לצאת מהמיתון.
אי גור
מה היחס בין הביקושים שהעולים יוצרים לבין מקומות העבודה שיידרשו על ידם?
ד' בועז
אנחנו מעריכים בי 100 אלף עולים יצרו ביקושים לכ-30.000 מקומות עבודה

במשק. 55% מהעולים הם בגיל העבודה. שיעור ההשתתפות בכוה העבודה הואט ללאין

ערוך גבוה יותר מהמקובל אצלנו. זה פתרון וגם בעיה, כי אנהנו נמצאים במצב של

אבטלה.

אנחנו מדברים על דברים מאד מאד פרקטיים ובסיסיים. אנחנו רוצים ליצור

עידוד, והנושא הזה הוא בוויכוה גדול, גם לאור העבר במדינת ישראל. בידי מחקר

שרוכז על ידי יורם בן פורת, והוא מדבר מ-1929, ובדאי שנלמד מהרבה הרבה טעויות

מבחינה כלכלית שנעשו במדינת ישראל בקליטת עלייה. אנהנו מדברים על דברים מאד

מוגדרים גם עם תכניות של כטף מוגדר, ואיני ורצה להגיד עכשיו כמה כסף ולאיזו

מטרה, אבל יש לנו תכנית מאד פרטנית בעניינים אלה.

אני רוצה לעבור עכשיו לנושא התשתית, ולומר מה הן ההמלצות העיקריות שלנו,

קליטת עלייה בהיקפים הנוכחיים לא תוכל להתבצע ללא תיגבור השקעות בתהום התשתית.

אנחנו מדברים על תשתיות אזוריות, על הקמת מפעלים, על פארקים תעשייתים בעיקר.

אני אישית מאמין בזה, כי זה עובד באופן יוצא מן הכלל טוב. צריך כמובן לעשות את

זה בצורה הכמה, בריכוזים אסטרטגיים. כי היום יש בזבוז גדול גם בערי באזורי

פיתוח וגם בכל מיני עיירות, כאשר מקימים תשתית תעשייתית, ובאף אחד מהמקומות

האלה לא מגיעים למסה המתאימה, ובשום מקום לא קורה שום דבר רציני, ובסך הכל זה

בזבוז. במקום זאת צריך לעשות פארקים תעשייתים, כפי שאמרתי.

אנחנו מציעים להקים פארקים כאלה ב-10 - 8 מקומות ברחבי הארץ, וגם הגליל

ימצא מקום מכובד בפריסה הזאת.הקצבנו תקציב מיוחד לנושא הזה. אני לא יכול להגיד

היום איפה בדיוק יימצא כל פארק ופארק. אני לא נותן כאן היום תשובות לגליל. אני

נותן תשובות מקרו. יש לנו מענה תקציבי ל-10 - 8 פאקים תעשייתים לפחות שיהיו

בפריסה של שנה-שנתיים ברחבי הארץ. כאמור, אינני יכול להגיד לכם עכשיו איפה

בדיוק יהיו, אבל אני יכול להיות לכם שלא יהיהו בנתניה או בהצליה. האוצר יהיה

מעורב בתכנית הפריסה, ואנחנו צריכים להחליט ביחד. אני חוזר ומציין שיש לנו כסף

מזומן למטרה זו.

בנושא הכבישים יש לנו תכנית תקציבית לשנת 1990, ואנחנו מציעים תגבור

תקציבי מעבר למה שיש כבר. אנחנו חושבים שלא ניתן יהיה ללכת לאותם דברים

שלגביהם היתה כביכול הבנה, של 200 מיליון שקל מעבר לתקציב 1990, ואני אומר זאת

כאן עכשיו בצורה ברורה, גם אם תבחרו לכעוס עלי בשל כך. בנושא הכבישים חשבו

שהולכים על 200 מיליון שקל מעבר לתקציב המאושר ל-1990, אבל תקציב המדינה לא

יוכל לעמוד כזה, וככל שנקדים להבין ולקבל את זה ייטב לכולנו.

היו"ר מ' קליינר ;

לדעתי זה לא מספיק.
די בועז
לא תהיה אפשרות בכלל ללכת על היקפים כאלה, כיוון שאתה צריך לעשות

משכנתאות, ואתה צריך ללכת על בנייה, ועל תעסוקה ועל תשתית. אולי אצליח להמחיש

את גודל הבעיה אם אומר שבמצב הקיים לא ניתן יהיה להעלות מים לכל אותם בתים

שמתכוננים לבנות עכשיו בירושלים, ולכן צריך יהיה ללכת על קו מים נוסף, ולתגבר

גם תא הביוב. אי אפשר כך סתם לבנות יחידות דיור בשביל לקלוט עלייה.

נושא הכבישים הוא נושא חשוב מאלן כמוהו ויש לו תחלופה בשיקול התעסוקתי.

ניתן וצריך לבנות גם במקומות פריפריאליים ובמקביל לסלול אליהם כבישים כדי

שיקרבו אותם אל מרכז הארץ, ואת מרכז הארץ אליהם.
ע' אונגר
אתה לא נותן את הכסף לקירוב הפריפריה אל המרכז. מצד אחד אתה אומר שלא

יהיה הכסף שעליו סוכם בין הקורים פרס ולוי ועל ידי ועדת הכספים לתת עור 200

מיליון שקל כדי לקרב את מרכז הארץ אל הפריפריות; ומצד שני אתה אומר: הבה נקרב

את הפריפריה למרכז הארץ, ואז תהיה בה בנייה.
די נועז
הנושא של הפריפריה חשוב מאין כמוהו. את סך כל התוספות מעבר לתקציב של

1990 לא נוכל לתת ולא ניתן..
עי אונגר
אז איר נקרב את הפריפריה אל המרכז?
די בועז
נצטרד לעשותו את זה בפריסה יותר ארוכה, ולא כל 200 מיליון השקל שעליהם

דובר המיו מיועדים לקרוב הפריפריה, ולא כל הכסף שהיה שם הוא באמת סופר-מוצדק.

רצו ללכת גם על תהליף להוצה ישראלי וגם על דברים נוספים. אבל לא ניתן יהיה

לעשות את זה, לא ניתן יהיה לעשרת את לוד, ואף לא את הנושא של ירושלים ודברים

אחרים. נהיה חייבים ללכ על הדברים הכי הכי מוצדקים בתחום הפריפריה.

אני לא יכול להתמקד בגליל. אנחנו צריכים לעשות תכניות מתואמת בנושא זה.

מכל מקום יש לי כסף משוריין לנושא זה, ונצטרך לשבת ביחד ולסכם תכנית. יכול

להיות שיגידו שרוצים לא פחות מ-200 מיליון שקל, ואף לא אגורה אחת פחות מזה.

כאשר תהיה ממשלה צריך יהיה להחליט מי צודק ועל מה הולכים. זה גודל הסמיכה

שבידינו, בה אנהנו חייבים להסתפק כרגע, ודבר לא יעזור. אם בשביל לקלוט עולים

נרצה לעשות כבישים ומקומות תעסוקה וכו' אנחנו ניצור אינפלציה של 800%, ואז לא

תהיה לגליה, ולא תהיה קליטה ולא שקט חבתרי. צריך להבין נם את המתחים החברתיים

הנובעים מכל זה.

במסגרת התשתית צריו יהיה להקים גם כתות לימוד בבתי ספר, כי אינני יודע אם

ניתן להחליט בקלות על קיום משמרת שניה בבתי הספר. הצענו כל מימני הצעות

בתקציב, ובוועדת הכספים של הכנסת דנו בהרחבה גם בנושא הזה של החינוך. לא מתקבל

על הדעת שהיום הולכים ויוצרים עומס על תקציב המדינה, וכסף שלכול היה ללכת

למטרות החשובות האלה של כבישים ותשתית בפריפריה, ניתן לי ולאחרים הגרים במרכז

הארץ, שעה שאנחנו באמת לא צריכים אותו. וחבל שזה כך. אנחנו רואים צורך ב-180

כתות נוספות 1990, וב-350 כתות ב-1991. אלה עיקרי הדברים על קצה המזלג.

אני חוזר לנושא של הבינוי והשיכון. צריך לבנות בהיקפים גדולים איפה שאפשר

לעושת זאת ואיפה שיש תוכלת תעסוקתית, וצריך לרוץ מהר. על פי קבענו את

המיקומים. אני חושב שאם הולכים על בנייה באזורי פיתוה, שבהם אין סיכוי לגידול

מקורות התעסוקה, תהיה לנו שם בשעיה גדולה. אם יש שם מקורות תעסוקה, כפי שאנחנו

שומעים, אז בוודאי ובוודאי שניתן וצריך לכנות שם. מר פרוספר אמר כאן שיש אצלו

500 מקומות עבודה, ואני לא מבין מדוע אין הפנייה של עולים למקומות האלה, ואני

ושב שצריך בהחלט לבנות גם שם. אבל אני חושב שצריך להימנע מעשיית שגיאות.
היו"ר מי קליינר
הוויכוח בנושא הדיור הוא לא אידיאולוגי אלא פרגמטי, ואני חושב שהצדק

אתכם. אני מתנצל בפני חברי הכנסת על שלא ניתנה להם האפשרות להתבטא עד כה.

מאחר וחבר הכנסת צידון ממהר לישיבה ועדת הכלכלה, אמסור לו את רשות הדיבור לפני

שאמסור אותה למנהל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, מר אורי נורדון.



יד צידון;

הייתי רוצה שננער קצת את הראש, נצא מהפרטים הקטנים ונראה מה קורה פה.

דומה הדבר לסיוט קפקאי, כאשר כולם צודקים. לכל אחד יש תכנית מפורטת, מסודרת

ומדוייקת, ורק למדינת ישראל ככלל אין שום תכנית-, כל אחד הציג דבר סביר, ורק

למדינת ישראל אין שום תכנית, אין קליטה, ואין שום דבר אחר.אבל יש בהחלט פיגור

מחריד לעומת הצרכים, אם אלה הצרכים של העולים, ואם אלה הצרכים של עיירות

הפיתוח, של כלכלת המדינה וכו'. אינני מאשים בזה אף איש באופן אישי, וגם לא

גורם זה או אחר. בהחלט לא. כי פשוט אין ראש. מדברים בסימפטומים ומנסים להוריד

את החום, במקום לטפל במחלה ולהדביר אותה.

מתייחסים לקליטה של ארמיות של עולים בפחות רציניות מכפי שמתייחסים

להתבססות של פלוגה. הייתי מפטר פלוגה שהיה מתייחס להתבססות של פלוגה כפי

שאנחנו מתייחסים לקליטת מאות אלפי עולים. זה פשוט מחריד.

הדיון כאן הדגיש שוב ושוב דבר אחד חשוב: שאין למדינה רשות קליטה. מפתק

שקבלתי מחבר הכנסת עוזי ברעם אני למד שהוא חושב במוני. חדרונה של רשות קליטה

כזאת מורגש היטב. אין במדינה אדם אחד שיהיה אחראי לנושא. אין רשות קליטה. נכון

שלמשרד הקליטה יש תכנית שלו לנושא, למשרד הבינוי והשיכון יש תכנית שלו, למשרד

הפנים יש תכנית שלו, וכך גם לאוצר. תכניות יש לרוב, אבל יאן קליטה, משום שאין

רשות אחת שתיקח את הסמכות שתישא באחריות ותיקח את האמצעים, רשות אחת שתחיה

מפקדת קו, ולא מטה, כפי שהממשלה הינה כיום. אני רק שואל את עצמי כמה זמן

יעבור עד שננתח את הסרטן הזה. אנחנו מוכרחים להבין שהשיטה איננה נכונה. כל

תהליך קבלת ההחלטות אינו נכון. בצורה כזאת לא יתכן לבצע עבודה. וחבל שצועקים

לריק שהרי אין ממשלה.

דיור. דירות בשיפוצים ובנייה ציבורית. אסור להיתפס בפרות קדושות. בעבר

היתה הבנייה הציבורית פרה קדושה, אלא שמאז כבר שחטו אותה. עכשיו הבנייה הפרטית

היא פדה קדושה. צריך לשחק לפי הצורך. לדעתי חייבים לעבור לתעשיית בנייה, ומחר,

כשיעד הוא 6-8 שעות עבודה למטר מרובע, במקום 25-26 שעות עבודה הנהוגות כיום.

ו-3 - 2 חודשים, במקום שנה, ובמחיר סביר. מקרקעי ישראל וכל הגורמים המקבצים

שני-שליש מעלות הבנייה צריכים לפתור אחת ולתמיד את הבעיה הזאת. לא יתכן שהדבר

הזה טרם בא על פתרונו. כי משרד השיכון צודק בענין זה, ועדיין שני שליש של עלות
הבנייה חם של הממשלה
35% מחיר המקרקעין, ולא במרכז הארץ ששם זה יותר יקר;

22% מסים, ועל זה יש להוסיף את המסים המוטלים על הפלדה ועל המלט, וכך אכן

אנחנו נראים.

תעסוקה. אין ספק שצריך לזרז פרוייקטים. אתן למשרד המסחר והתעשיה דוגמה

אחת. חבר הכנסת מיכאל קליינר וחבר הכנסת עוזי ברעם היפנו לפני מספר חודשים את

תשומת לבי למפעל בכרמיאל שיכול לספק 3000 מקומות עבודה, והוא לא יקום בשל

סכסוך על עבודה בשבת, מאחר והמפעל צריך לעבוד 7 ימים בשבוע, כאשר על ההיתר

חתמו בשעתו גם שר האוצר וגם שר התעשיה והמסחר. לקחתי על עצמי לטפל בנושא הזה.

הלכתי בענין זה אל שר התעשיה והמסחר. לפני ארבעה חודשים הבטיח לי שאקבל את כל

החומר כדי שאבצע פעולה פרלמנטרית שבגלל הבעיות הממשלתיות הקואליציוניות היה

יותר שאגי כאופוזיציונר אעשה את זה. עד היום לא קבלתי את החומר הדרוש לי

ושהובטח לי שאקבלו. חאם זאת ההתייחסות הנאותה למפעל כזה בכרמיאל שיכול לספק

3000 מקומות עבודה, שפירושם 7500 מקומות עבודה ברוטו, כל על כל עובד במפעל

ישנם 3,5,2 בחוץ, והרי זה מקיף את מספר העולים שהגיעו אלינו בשנת 1989. אבל

שום דבד לא נעשה כדי להזיז את הענין הזה. אפילו את הניירת הדרושה לא קיבלתי

כדי שאוכל לנסות לדחוף את זה. לא נעשתה בדיקה של שום דבר בקשר לזה. אני משוכנע

שהאיש היוזם כבר שכח מזמן איפה כרמיאל, אף על פי שהוא ישראלי יורד.



אורט כרמיאל. אינני רוצה להכנס עכשיו לפרטים. אני לא אורט ואף לא כרמיאל,

אלא ישראלי שרוצה לפתח את הגליל. בינתיים הדבר הזה עובד,ך ויכול לעבוד יותר,ך

ויש בו מקום למאות אנשים.

משרד המסחר והתעשיה. בקשתי לפחות מזה חצי שנה מיתאר על מה שרוצים לעשות

בענין התעשייה הזעירה, דוגמת איטליה ששם מתפרנסים מזה 30% עד 40%, כשהם מקבלים

לביתם מכונה ועובדים עליה. אינני יודע אם עודדו את הדבר הזה, או לא. ראיתי

מהנדס ישראלי שעשה את זה בפורטוגל.

אני רוצה להוסיף על הדברים שאמר דוד בועז, שיש לנו גם סקטור דרוזי בגליל,

סקטור דרוזי שמשרת בצה"ל. בכפר רמי שליש התושבים הם דרוזים, שליש מוסלמים

ושליש נוצרים. הדרוזי גומר את בית הספר התיכון והולך לצבא; המוסלמי מסיים את

לימודיו בתיכון, ואם הוא תלמיד טוב הוא מקבל מילגה מאש"ף וממשיך בלימודים,

והזר עם דוקטרינה מלאה, והדרוזי הולך מילואים. כאשר מדברים על שיכון, תעסוקה

וחינוך בגליל צשריך לקחת בחשבון שיש שם הרבה דרוזים שלדעתי אסור להפלות אותם

לעומת יהודים בין עולים חדשים ובין ותיקים. ואני כמובן מצטרף לחושבים שאין

להפלות את תושבי הארץ לעומת העולים החדשים. צריך להזור ולרעננן את הכל.

בנושא הבנייה אין הדרוזים מופלים בפסיק אחד לרעה, לרבות ברמי ששם יש להם

שכונה מיוחדת בתנאים שווים לאלו שבכל עיר פיתוח.

י' צידון ;

סיירתי בגליל, וריאתי את השכונה הזאת.

אני מוחה נגד התכנון של האוצר על 40 אלף עולים. בוועדה אמרו לנו מטעם

האוצר שבבוא הזמן יעשו חושבים. בסוף פברואר כבר היו בארץ בין רבע לשליל

מהעולים בארץ. דאנחנו מנצאים כבר בחודש אפירל. למה לא עשו חושבים?
די בועז
עשו חושבים.
יי צידוו
אם אמנם עשו חושבים, איפה התוצאה, איפה התוצרת?

50% התחייבות רכישה של דירות במרכז הארץ, לעומת 655% בפריפריה, ושמענו

שבפריפריה שבאמת צריכה את זה אין כלום, זה בהחלט עידוד מובהק לבנות במרכז

הארץ.

ד' בועז;

על פי חוק יסודות התקציב צריך להגיש תקציב לכנסת לא יאוחר מסוף ינואר,

ואכן זה הוגש בסוף ינואר. בפברואר לא היה מה לעשות עם זה.
ח' פורת
אני מתלבט אם בזמן הקצר העומד לרשותי. אני צריך לעסוק במקרו, או במיקרו.

כיוון שאנחנו נמצאים במצב בו אין ממשלה, והמטלה הגדולה של דוד בועז זה להיות

שר אוצר על, ועל המנכ"לים האחרים לנהל את המדיניות הכוללת, שזו אחריות גדולה,

הדבר מחייב גם את ראשי הערים שנמצאים כאן ללכת בדרך של התעוררות מלמטה.



השאלה היא אלך עובדים מלמטה, ואני טוען כלפי אנשי הגליל שלדעתי אין הם

עובדים די מלמטה. קודם כל אתם צריכים למנות אלוף פיקוד צפון לנושא הקליטה,

והוא צריך לקחת על עצמו מטעם מערכת הגליל את האחריות לנושא הזה, בגיבוי משרד

הקליטה. זה צריך ליהות אדם בעלת יכולת עשייה שיקח על עצמו לטפל בכל הדברים

הקשורים בקליטת עולים, ויקבל את הגיבוי של משרד הקליטה ושל המערכת.

אני טוען שאם אף עולה לא הגיע לקרית שמונה, הרי זה מחדל של קרית שמונה.

את חלונות הראווה של קרית שמונה צריך להציג בפני העולים עוד בשדה התעופה

בלוד.
פ' עזרן
אגלה לך בסוד שקלטנו 20 משפחות של עולים.
ח' פורת
יפה, אבל לא מספיק. זה ראשית מצער.

לפי דעתי מה שקורה בשדה התעופה בעת הקליטה הראשונית של העולים זו

שערוריה ממש. עולה שהגיע אחרי נסיעה ארוכה, והוא שרוי בהתרגשות גדולה מכל

הבחינות, צריך לעתים לנסוע עוד באותו לילה לנהריה או למקום אחר. היה זה הרבה

יותר נכון ונבון לאפשר לו לשהות יומיים, שלושה או ארבעה ימים ראשונים להיותו

בארץ במקום כמו בפר-המכביה, למשל, או במקום דומה, להכיח שם את ראשו, לנשום

עמוק, ורק אז לבדוק את האפשרויות השונות ואת ההיצעים השונים שמציגים בפניו

ולבחור את הנראה לו מתאים ביותר. אז גם אותם 102 מקומות התעסוקה בקרית שמונה

היו פרוטות לפניו, והוא היה מחליט אם אחת מהן מתאימה לו. אחרי שהוא נמצא בבר

ברעננה, בראשון לציון או בנהריה, ספק אם ירצה לזוז ולעבור לקרית שמונה. הוא

יעידף להשאר במקום שאליו הוא הגיע מיד אחרי בואו לארץ.

צריו לתפוס את העולה מיד בהגיעו לארץ, להראות לו ולהסביר לו בשפתו את

היתרונות שעיר שאותה אתה מייצג, להצביע על אפשרויות הדיור והמשכנתא ואת

אפשרויות התעסוקה שם וכו', ואם זה נראה לו הוא יעבור לשם ברצון. אם אתה יוצר

את ההתחלה הטוב יכולה להיווצר דינמיקה חיובית.

מדוע אי אפשר לעשות זאת? מדוע צריך לשגע את השכל של העולה בשלוש השעות

הראשונות להגיעו לארץ, ולגרום לכך שכבר אז, כאשר הוא מסוחרר ואינו יודע איפה

הוא נמצא בכלל, הוא צריך לקבל החלטה שאולי תהיה גורלית לכל חייו בארץ. מדוע לא

לתת לו יומיים-שלושה שבהם לקבל נתונים על אפשרויות מגורים, תעסוקה וכוי

במקומות השונים בארץ , לפני שהוא מקבל החלטה באשר למקום שבו הוא בוחר? מדוע

צריך לגרום לכך שהעולה יגיע למקום שאולי לא כל כך מתאים לו, ושאחר כך יהיה לו

קשה גם לעזוב אותו. אם ינהגו עם העולה לפי הצעתי אפשר להיה להציג בפניו גם את

חלון הראווה של הגליל, או של כל מקום אחר, על האפשרויות שיש שם וכוי, והוא

יבחר בנחת.
פ' עזרן
נשמח אם יאפשרו לשליח שלנו להציג בפני העולה את חלון הראווה של הגליל

עוד לפני הגיעו ארצה, 10 ימים לפני עלותו לארץ, עוד בהיותו ברוסיה. אנחנו

מוכנים לעשות זאת באמצעות שליח שלנו לרוסיה.
ח' פורת
האויב של הטוב הוא, כידוע, הטוב ביותר, ואני רוצה את הטוב ביותר, וגם

הדברים שהציג כאן עמוס הם טובים. אבל הבה נתחיל עם תכנית ביניים שנותנת דבר

מוגדר. אני הושב שהנתונים שנמסרו על ידי דב ועל ידי עוזי נותנים אפשרות סבירה

להתחלה, בתנאי שמחליטים על ביצוע מידי של הדברים האלה. את הדירות המשופצות

אפשר להציג בפני העולים במאצעות סרט, ודבר דומה לגבי מקומות תעסוקה. אם זה

יצלילח, אז הצלחה גוררת הצלחה.

בניגוד לחשיבה שצדיכים לראות את הדברים במקרו של הרבבות ושל מאות האלפים,

בגליל הייתי הולר על תכנית הרבה יותר מוגדרת ומצומצמת, כמו תכנית לאלף משפחות

כהתחלה, וסוגר אותה פרט-פרט, עם מנהל פרוייקט .
ד' רודריג
אין לנו זמן בשביל הדבדר הזה, העולים באים יום יום, ואין לנו שום תכנית.

אין לנו דירות, אין תעסוקה, והעולים באים.

ח' פורת;

אני אומר לאנשי הגליל, שבמקום שאין מלך בישראל צריכים להתארגן ולהערר על

תכינת קונקרטית. ביהודה ושומרון אנחנו פועלים כך, וזה מתבצע, שעה שאצלנו זה

הרבה יותר קשה מאשר אצלכם בגלל כל המגבלות המוטלות עלינול.

לכם יש קראוונים מוכנים בשביל העולים.
חי פורת
את הקראוונים קנינו בכספנו. אני אומר שפה צריך לגלות יוזמה מקומית

ואזורית הדורשת מאמץ, בונה דברים, בוחרת לתפקיד הזה את האנשים הטובים ביותר

והמשוגעים לדבר' ופוגשים את העולים בשדה התעופה. אם זה יצליה לגבי אלף עולים זה

יצליח גם לגבי 10,000 עולים.
א' גורדון
לא כל יום מזדמנת חבורה נפלאה ומגוונת כמו זו היושבת באן היום לדיון

בנושא קונקרטי, ואני מברר את יושב ראש הוועדה על הזימון הזה. אלא שכולנו

מתוסכלים משום שמהדיון עולה בברור תמונה של העדר תיאום, אי הבנות, מבוכה,

בלבול אצל כל העוסקים בקליטה, וכל אחד מאתנו מתבצר בעמדתו או בעמדת משרדו,

נכוו שאינני חיים בתקופתו של ספיר, כי אילו היה ספיר חי היום הדברים לא

היו קורים כך. וכיוון שאין אישיות לאומית בעלת מעמד שחייה את הנושא, המבוכה

היא גדולה.

אני רוצה להתייחס תחילה לדבריו של דוד בועז. אני מעריך מאד את החשיבה שלו

ושל החבשורה שסביבו. אבל כאן קורה משהו שכדאי שנצביע עליו. אני יודע שתפקידו

לדאוג לכך שהפאזל יהיה בסדר, וכל האילוצים ידועים וברורים. אבל כיוון שאין

מנהיגות שמקבלת החלטות, אז בהיי היום יום אגף בתקציבים הוא המהלט. ואגף

התקציבים מחליט החלטות, בצדק, משיקולים כלכליים. אילו עבדתי אני באגף התקציבים

הייתי בוודאי אותו את אותו הדבר, אלא שאני לא מאמין שאת קליטת העליה אפשר לבצע

רק לפי שיקולים כלכליים.



אילו היתה כאן מנהיגות היא היתה קובעת סדרי עדיפויות. ובסוכנות היהודית

יש וינוח לגיטימי בנושא זה. שם סבורים שבמרכז הארץ יש סיכוי טוב יותר לקלוט את

העולים עם פחות בעיות ופחות כאבים, וכי במרכז הארץ אפשר יהיה לתת להם יותר

תשובות בכל המובנים. זו החלטה כלכלית לגיטימית. זו איננה החלטה ערכית, ואף לא

החלטה ציונית, ואני טוען שזו החלטה שגויה. אני טוען שזו טעות.

חי פורת;

זו החלטה כלכלית קצרת טווח.
א' גורדורן
אם דוד בועז אומר שאנחנו דנים בסוגיה של הקבלנים מחו"ל, אני לא חושב שזו

צריכה להיות החלטה של הממונה על התקציבים. זו צריכה להיות החלטה של הדרג

המדיני, וזו איננה החלטה פשוטה כלל וכלל. אם מדברים על תיירות בגליל, הרי זו

החלטה מדינית על סדר עדיפויות. ואני לא מאמין שבמצב הקיים אגף התקציבים יחליט

על תיירות בגליל. כי אם השיקול הוא שלהם לפי האילוצים הכספיים בלבד, אני לא

רואה תוכנית לגליל או לנגב, ואני מודאג גם מהמצב של ירושלים,ד אבל אין הזמן

מרשה לי להאריך דיבור בענין הח.

בסוכנות היהודית יש וינוח, אבל בסוף תהיה החלטה על עם הפנים לגליל. יש

אצלנו מאבק בענין זה, וזה איננו סוד. ברגע שזה יהיה הסוכנות היהודית היא פרק

קטן ושולי בכל נושא הקליטה, וזאת האמת. מה יכולה הסוכנות לעשות? היא יכולה

לקבוע את סדר העדיפויות שלה אם יש סדר עדיפויות ממלכתי. אין זה מספיק שהסוכנות

תחליט שהיא רוצה לעזור לגליל, כי בלי תשתית מתאימה של הממשלה אין ערך להחלטה

הזתא של הסוכנות.

אני יודע מהנסיון של הסוכנות עם הגליל העליון, הגליל התחתון, המערבי

והמזרחי כאחד שנקלטו שם עולים והם מרוצים. נקלטו עולים באיכות חיים טובה.

וכיוון שכך המצב, מדוע אי אפשר לקלוט שם אלף משפחות נוסות מרוסיה? אם רוצים

ללכת עם הפנים לגליל, למה אין בכוחנו ובכוח אגף התקציבים לבנות תכנית קונקרטית

של המשמעות שיש לקליטת אלף נ?שפחות עולים מבירת המועצות בגליל?

לי לא ברור איד זה שבתקציב המדינה לשנת 1990/1991 אין לרשויות המקומיות

תקציב. כולם מדברים על העברת הרבה אמצעים וסמכויות לרשויות, אבל זה לא בא לידי

ביטוי בתוכנית הכוללת. התוכנית הכוללת לא תיעשה על ידי אגף התקציבים. היא

יוייבת להעשות לפי מדיניות של המנהיגות.

אני מאמין שצריכה להיות רשות לקליטה, קראו לזה נציב עליון, או כל שם אחר.

צריכה זו לאיות אישיות שמקובלת בחברה הישראלית והמנותקת מהפוליטיקה, כי המצב

הוא בלתי רגיל. הדברים. שנשמעו בוועדה מוכיחים שהמצב אכן קשה כי אין שום תכנית.

נכון שלכל משרד בנפרד יש תכניות משלו, אבל אין תוכנית מקיפה המוסכמת על כולם

והמחייבת את כולם.
ד' בועז
בענין תעסוקה אנחנו מתאמים עם משרד העבודה והרווחה, והדברים סוכמו פרט

אולי לענין או שניים.
א' גורדון
אני התרשמתי שאין תוכינת לנושא הגליל. אני חושב שזו ישיבה חשובה מאד,

ושצריך להמשיך לדחוף את הענין בעזרת החבורה שכאן, כולל ראשי העיריות מהגליל,

שחייבים להיות קטליזטור. מנל מקום ברור שאסור לנו להרים ידים.
א' גור
אני חשוב שבזמן הזה יש לנו הזדמנות יוצאת מן הכלל, אולי א3ילו בלתי

חוזרת, לבצע את המדיניות רבת השנים של פיזור האוכלוסיה ולהביא אותה הן לגליל

והן לנגב.

אני חושב שהמבחחן של כל משרדי הממשלה ושל כל מי שעוסק בנושא הזה היא

ביכולתם ליצור מקומות תעסוקה בישובים הללו, הן בגליל והן בנגב, כי אני סבור

שגם אם יבנו דירות בכל הישובים האלה לא יהיה בזה פתרון לבעיית העולים אם הדבר

לא יהיה מלווה גם במקומות תעסוקה עבור העולים. אם במגדל העמק, למשל, יימצא

דיור הולם לעולים, אח עולה לא יעבור לגור שם רק מפני שלא מצא דיור במרכז הארץ,

אם לא יובטח לו שהוא יוכל גם לעבוד שם. ויתכן שיהיו כאלה שיעברו לגור בישוב

זה או אחר בגליל או בנגב, אבל אם לא תימצא להם עבודה במקום אחרי שסיימו את

ההכשרה המקצועית שלהם וכו', הם לא יוכלו להשאר במקום, לפי הפיגור האדיר ביצירת

מקומות תעסוקה גם לא נראה שתהיה להם ברירה אלא לעזוב את המקום.

מי שלא רואה את הכתובת הזאת על הקיר פשוט אינו יודע לקרוא, כי זה כתוב

באותיות קידוש לבנה.

אני חושב כי במקביל לתכנון של אלפי דירות במקומות שונים בארץ צריך לבדוק

אם יש לממשלה ולגורמים אחרים הנוגעים בדבר היכולת להפנות לאותם מקומות גם

מקורות תעסוקה, להרחיב מפעלים שכבר קיימים שם או להביא לשם פרוייקטים חדשים

לאומיים או פרטיים. ברור שהדברים האלה חייבים להעשות במקביל.
היו"ר מ' קליינר
אני מאמין בקנאות גדולה ביוזמה חופשית. אילו באו אלינו 40 אלף עולים

בלבד, כפי שהעריך האוצר בתקופה הפרה היסטורית, יכול להיות שבעזרת דחיפות קלות

היתה היוזמה החופשית מסוגלת לעמוד בזה. אבל עם בואם של עולים רבים כל כך,

בממדים של קטסטרופה לאומית, הדבר איננו כך. מעולם לא נדרשו מעט כל כך אנשים

לקלוט כל כך הרבה אנשים בתקופה כל כך קצרה. לכן, אם יוזמה חופשית פירושה

חאפרים בלילה ליד מלון כרמליה, אז יתכן ואני נגד יוזמה חופשית ובעד אימוץ

הרעיון של חבר הכנסת חנן פורת להשאיר את זה ליוזמה חופשית, אבל שתינתן לעולים

שהות של שבוע ימים של קליטה ראשונית שבה תהיה אפשרות להציג בפניהם את

האלפשרויות השונות, תהיה הכוונה הרבה יותר מסיבית, יעוץ ועידוד הרבה יותר

מסיביים שיקלו על העולים לבחור את המתאים להם ביותר שלא תחת לחץ, אלא בצורה

נינוחה.

אני רוצה להאמין שאילו היה מגיע אלינו מספר יותר קטן של עולים היינו

אומרים לכל ראש עיר שיביא לעירו מפעל, שיכין תכניות וכוי ואנחנו נעזור לו. אבל

אי אפשר להגיד לראשי הערים דברים כאלה נאשר העלייה חיא בקנה מידה גדול כמו

העלייה הנוכחית. אבל בכל זאת אתם צריכים לגלות יוזמה ולנסות להביא מפעל,

להתאים את זה לבניית יחידות הדיור ולהציע תכניות, אבל ברור שזה בלבד אינו

מספיק.

אם יוזמה חופשית פלרושה שהקבלנים מהססים ולא התחילו לבנות אפילו יחידת

דיור אחת, כי אז אגיד שיכול להיות שבמקום כל המשחקים האלה צריך לחזור לשיטה

שבה קלטנו את העליה בשנות ה-70, ואני מתכוון לבנייה ישידה שתהיה יותר זולה

ותחסוך למשק כסף רב.
חי פורת
תביא במה קבלנים מחו"ל, ואז תראה שכל הקבלנים המקומיים יתחילו לרוץ על

נושא הבנייה.
היו"ר מ' קליינר
איו לנו זמן למשחקים מהסוג הזה.

אני מסבים שבין שיכון לתעסוקה, נושא התעסוקה חשוב יותר. אבל תעסוקה זה גם

דבר יותר מסובך ויותר קשה, שיכוך זה מוצר שכולנו יודעים כבר שלושת רבעי השנה

על הצורך שיהיה לנו במוצר הזה, ובכל זאת לא עשו דבר בנדון.

היום הגנתי על החלטת הממשלה בענין שכר הדירה, ולא מפני שאני חושב שזה

טוב, אלא מפני שלא הלכנו לפתרונות האחרים כשהיה זמן ללכת עליהם, ואילו היום

כבר אין לנו ברירה. חבל מאד שלא עשינו בעוד מועד את מה שחייבים היינו לעשות.

הסוכנות היהודית היא הקשר שלנו אל העט היהודי, ולמגביות יש היום חשיבות

רבה. היום צריך גם להגיר ליהדות הגולה להשקיע בארץ מתוך שיקולים כלכליים או

חצי-כלכליים, ואת התפקיד הזה צריכה למלא הסוכנות בשל הקשר שיש לה עם יהדות

הגולה. הסוכנות צריכה לעבוד על זה ולהציף את יהדות הגולה בהצעות להקמת מפעלים

בארץ, בתקווה שאחת מכל עשר הצעות תקרום עור וגידים,

אני יודע שמשרד הבינוי והשיכון נלחם קשות למען הגדלת המשכנתאות. אני נגד

זה, כי אני חושב שאם יבנו בתים במקום בו מחיר הקרקע הוא אפס, המשכנתאות

הקיימות יספיקו בהחלט, ואולי יהיה צורך בעידכון קטן בלבד. עם מערכת כבישים

טובה יכול אדם לגור בצפת ולעבוד בנצרת, יכול הוא לגור בכרמיאל ולעבוד בקרית

שמונה.

בנושא התעסוקה אנחנו צריכים לפעול היום בכלים בלתי שגרתיים. ואת הצעד

הראשון בנושא זה צריך לעשות בגליל, מאחר ומוסכם שהגליל עומד בראש סדר

העריפויות. וכך נתייחס אל הגליל כאל מעבדה נסיונית שממנה נוכל ללמוד ולהפיק

לקחים. הבה נבצע בגליל נסיונות מרחיקי לכת ביותר, ואם יצליחו נעתיק אותם

ונרחיב אותם גם למקומות אחרים, וגם לנגב.

אינני יודע עדיין איך לעטות את זה, אבל אני יודע שאנחנו חייבים לפעול

בדרכים בלתי שגריות ולעשות דברים בלתי שגרתיים. יש תכנית עבודה במסגרת הכלים

הרגילים והמוכרים, אבל צריכים לכוא מאיפה שהוא כמה רעיונות מהפכניים. בלי

רעיונות מהפכניים ובלי הגיניוס היהודי ספק אם נצליח לפתור את הבעיה.

אני מודה לכולכם, ומצטער על שהדיון נמשך כל כך הרבה זמן. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:15)

קוד המקור של הנתונים