ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 20/02/1990

טיפול המכס בעולים ובתושבים חוזרים האחדת נהלים בין משרד הקליטה וצווי המכס

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 70

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, כ"ה בשבט התש"ן (20 בפברואר 1990) , שעה 13:00

נכחו;

חברי הוועדה; מי קליינר - היו"ר

אי מיזרחי

מוזמנים;. אי שרון - אחראית על ענייני מכס ומינהל הכנסות

המדינה, משרד האוצר

טי פינקלשטיין - יועצת משפטית, משרד הקליטה

נ' פריגת - מנהל המח' לתושבים חוזרים, מי הקליטה

שי ברקן - סגן מנהל המבס

מי גן - סמנכ"ל מחי העליה, הסוכנות היהודית

י' שטרן - יועץ לוועדה

מזכירת הוועדה: י י נקר

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; א. טיפול המכס בעולים ובתושבים חוזרים.

ב. האחדת נהלים בין משרד הקליטה וצווי המכס.



טיפול המכס בעולים ובתושבים חוזרים

האחדת נהלים בין משרד הקליטה וצווי המכס

היו"ר מי קליינר;

אני פותח את ישיבת ועדת העליה והקליטה.

ישיבות ועדת העליה והקליטה מתהלקות לשני סוגים. להלק מהן יש הלק השוב,

פומבי-ציבורי, והלקן האהר מיועדות לנסות להתמודד עם בעיות ולשפר את ההליכים

שקשורים בקליטת העליה. הן גם מאפשרות לכנסת לקבל מידע נכון ורב-צדדי על הבעיות

השונות, והישיבה היום היא כזאת.

בישיבה הקודמת לפני כהצי שנה דנו בנושא תושבים חוזרים והיום אנחנו רוצים ללבן

גם את נושא האחדת ההגדרות. אני מצטער שגבי פינקלשטיין עדיין לא הגיעה, כי אני

מסרתי לה כמה נושאים סימפטומטי ים שעלו כתוצאה מפניות של עולים ושל תושבים חוזרים.

אינני מתייחס אל הפניות מן ההיבט של פתרון הבעיות האישיות, מכיוון שבזה תמיד

מגלים רצון טוב, אלא מן ההיבט של ההקלה.

נושא שני הוא הגישה נוכח גל העליה ועד כמה בדיקות יכולות להרחיק לכת. אני

אתאר מקרה ספציפי ואשמח לשמוע את תגובת מר ברקן. הנושא הנוסף הוא כל והשינויים

המוצעים בתקציב המדינה, שמעלים אי-אלו שאלות והיינו רוצים לשמוע את עמדת האוצר

והמכס בנושא. הכוונה היא לאותו שינוי מרחיק-לכת שהעולים יקבלו כסף במקום זכויות.

נשאלת השאלה איך הרכבנו את הסל, מה הם המוצרים הנוספים, וכדומה.

אני מבקש מהגב' שרון לומר לנו מה עומד מאחורי השינויים המוצעים, כולל

התייחסות לשאלות למה דווקא ארבעת המוצרים האלה, מה עם מוצרים אחרים, והאם זה

לטובת העולים או אולי זה בעצם לרעתם.
אי שרון
ההצעה שהועלתה לא באה לבטל את המצב הקיים היום, לפיו יש הנחות ממסים על

מוצרים מסויימים, אלא לתת אופציה, שבמקום הנחות במסים העולים יוכלו לקבל 2,500

שקל, ובכסף הזה הם יקנו את המוצרים, עם מס. עוד לא קבענו עמדה סופית אם לההיל את

האופציה הזאת או לא. הוקמה ועדה משותפת של אגף המכס ושל אגף התקציבים והנושא

הזה נדון בה.

כאשר פורסם ענין האופציה שתינתן לעולים, פנו אלינו יצרני מקררים מקומיים,

והביעו את דאגתם שבמידה ותינתן האופציה הזאת הם חוששים שעולים רבים יקנו מוצרי

יבוא במקום תוצרת הארץ וזה ירע את מצב התעשיה המקומית.

המצב היום הוא שעדיין אין החלטה סופית בענין והוא נמצא בבדיקה בוועדה

המשותפת.

היו"ר מ' קליינר;

גם אנחנו קיבלנו פניות אין-ספור מהסוג הזה והדפנו אותן בהסתמך על הנימוקים

המוצדקים שהבאתם.

בהנחה שההצעה תתקבל, מה לגבי מוצרים אחרים? למשל, אין שם תנור, אם אינני

טועה.

ש' ברקן;

נכון להיום, בטרם מדובר על כל שינוי שהוא, עולה חדש יכול להביא לארץ ב-3

משלוחים תוך 3 שנים את כל ציודו האישי או משק ביתו. ניתנת לו אופציה נוספת, אם

הוא לא ייבא את הדברים עמו ביחד, הוא רשאי לרכוש בארץ 6 מוצרים באחת משתי



האפשרויות: או מיובא ואז לשלם 50% מהמס החל עליהם, או תוצרת כחול-לבן - פטור

לחלוטין.

ששת המוצרים, נכון להיום, הם: מקרר עד 570 ליטר, תנור אפיה ובישול, טלוויזיה,

מכונת כביסה, שואב אבק ומערבל מזון. תנור אפיה ובישול, לא תנור חימום.

הואיל ועדיין יש חילוקי-דעות לגבי ההצעה שהועלתה לנושא הפטור, או חיוב,

על-ידי שיטה אופציונלית שבה העולה עצמו ישקול את הנושא, אני אביע את עמדת המכס,

שהיא עדיין לא מחייבת, משום שיושב-ראש הוועדה הוא שישקול משיגיעו אליו הדברים

בנושאים אלה.

אנחנו במשך שנים גורסים שמערך הפטור - לא רק בנושא של עולים חדשים, אלא בכלל

- הוא לא מן הדברים החיוביים במערכת. ההיפך הוא הנכון. אנחנו יוצרים שורה של

אמות-מידה אצל אלה שמסוגלים ליהנות מן הדבר הזה, לחיוב שאולי לא התכוונו. אינני

משוכנע שכל עולה חדש היה רוצה לקנות מוצר כזה או אחר, ורק משום שיש לו פטור הוא

קונה זאת. זה כאשר מדברים על תום-לב, אבל מנסיוננו העשיר בנושאים אלה הדברים גם

מגיעים לידיים שלא צריכים להגיע אליהן. למשל, כאשר השכן מבקש להביא עבורו משהו

ואחר-כך הוא נמכר ללא תשלום מסים, עם כל המתחייב מזה.

במשך שנים היינו חסידים של מתן מענק כספי לעולה חדש, שבו הוא ישלם את המסים

על-פי הצרכים שלו לכל אחד מהדברים שהוא צריך לניהול משק ביתו. הוקמו ועדות

שהסתיימו בתיקו, ועד היום לא נפלה כל הכרעה בנושא.

יש היום נסיון חדש שמדבר על אופציה, ואנחנו חרדים מאד מהאפשרות שכל מה שמסתתר

מאחורי הרעיון לא יקבל את ביטויו, מן הטעם הפשוט הבא באחת הדוגמאות. כבר היום יש

נסיונות של מספר סוחרים שמגלים ענין להקים מרכזי קניה בברית-המועצות, כדי שאותו

מקרר שלכאורה העולה לא יכול היה לייבא מברית-המועצות, עכשיו הוא יוכל לייבא אותו,

משום ששם נאמר: אתה צריך להביא את זה מארץ המגורים האחרונה שלך. בכך למעשה אנחנו

סותמים את הגולל על כל הנושא, כי אז אם יש לו את האופציה לבחור בין פטור ממס לבין

קניה כאן תמורת תשלום מסים, מיותר לומר מה תהיה דעתו של היהודי שיושב שם, שהוא

אינו נופל ברמתו ובאיכותו ממי שיושב כאן בארץ, וברור לנו מה יקרה במערכת.

המישור השני שמעורר אצלנו שורה של בעיות הוא האפליה שיש היום במערכת החוקית

הכתובה, שיוצרת העדפה לכחול-לבן. ברגע שהולכים לנושא האופציונלי, אין ספק שתהיה

חובה לבטל את הפטור החלקי על גבי היבוא, ומכאן שתיווצר שוב פעם איזו שהיא

תיאוריה, שעוד לא עמדה במבחן המציאות, שסביר להניח שכדאי לי יותר לייבא מאשר

לרכוש בארץ מוצרים כחול-לבן.

הפגישות שהיו למינהל הכנסות המדינה עם התעשיה הישראלית בענין המוצרים האלה -

ואני מצטט מה שהם עשו בכתובים - הם אמרו שיש ירידה עצומה בהיקף השיווק והיצוא

בעיקר באותם מוצרים, כשמייחסים זאת בעיקר לאינתיפאדה, כי הערבים הפסיקו לקנות

מוצרים כחול-לבן, והם חיכו לרגע הגואל הזה שהתעשיה תוכל להיוושע על-ידי המעמד

המועדף שיש לה היום לגבי עולים חדשים שיקנו כאן כחול-לבן.

הנושא הנוסף שהאגף הביע את הסתייגויותו הוא המערכת שתיצור שורה של מצבים

שבהחלט יכבידו על כל הדברים שאמרת בתחילת דבריך. אם אנחנו רוצים ללכת לשיפור

השירות אנחנו חרדים מאד מכל הדברים האלה. אולי אגזים קצת, אבל זה מה שיקרה בשטח.

הואיל ועולה חדש יכול לייבא 3 משלוחים ולא רק אחד; הואיל והעולה ירצה לשקול יבוא

מקרר אבל תנור הוא ירצה לקנות בארץ, ואחר-כך הוא אולי יתחרט. מתי אנחנו יודעים

מת קורה עם טכניקה כזאת או אחרת עם משלוח כזה או אחר? אנחנו מהר מאד ניקרא לוועדה

כזאת או אחרת, או לאמצעי התקשורת, כדי להסביר מדוע אנחנו הולכים להכביד על המערכת

ועל העולה במתן השירותים. זה ידרוש הרבה יותר הצהרות כדי למנוע את אויש דברים.

אי-אפשר היום, בעידן של שנות התשעים, שהנושא לא יהיה ממוחשב וממוכן. זו לא

מערכת ממוכנת בלעדית של רשויות המכס. מתוך המידע שעומד לרשותנו, הנושא הזה

יימצא, כמובן, במשרד הקליטה. אם לא יהיה שיח מחשבים של מיושב משרד הקליטה מול



מחשב המכס - ואולי גורמים נוספים שיצטרכו להזיות במערכת הזאת - אני חרד מאד מן

התוצאות, מדברים שיפלו בין הכסאות מחוסר יכולת לפקח ולבקר עליהם.

אין לנו שום כוונה "ליהנות" מבקשה לתיגבור כוח-אדם, אבל אין ספק שזה עלול

להביא אותנו לכך, כתוצאה מן הדברים האלה.

באגף המכס במשרד האוצר איננו מאושרים מן הרעיון, אבל אם תיפול הכרעה אחרת

אנחנו נעשה הכל כדי להיערך לדברים האלה, עם כל הקשיים שניסיתי להסביר אותם ולא

פירטתי, והם הרבה יותר כבדים.

אנחנו מדברים על 4 מוצרים מתוך ה-6. לגבי הסל מדובר על מקרר, מכונת כביסה,

תנור אפיה ובישול וטלוויזיה. מדוע דובר על 2,500 שקלים? הסל של 4 המוצרים

הממוצעים האלה שקיימים היום במשק, זה מרכיב המסים לגביהם. צריך לזכור שהואיל

והדבר ייעשה בצורה של רקיקה, עם כל המגמות שיש בשטח, יש הפחתה הדרגתית של המכס

ומס הקניה, ולכן אולי נצטרך כל פעם לתקן את זה. גם זו בעיה בפני עצמה במערכת,

למי לשייך את זה. אותו עולה שהיום יקבל 2,500 שקל, על בסיס התעריף שדיברתי עליו

שהוא נכון לרגע זה, מול מצב שיהיה שינוי בשער החליפין, מול האפשרויות של הפחתת

מסי קניה בשנה השניה והשלישית - והרי עומדת לפניו האפשרות לייבא את המוצרים האלה

תוך 3 שנים - או יצטרך להחזיר לנו או שאנחנו נצטרך להחזיר לו כסף, וזו שוב מערכת

סבוכה בפני עצמה.

היו"ר מ' קליינר;

בספר התקציב לא כתוב שזו אופציה.

ש' ברקן;

המסמך שאנחנו מכירים אותו ושעליו קיימנו את הדיונים עם אגף התקציבים, מבוסס

כולו על הנושא האופציונלי ולא על החיוב הבלעדי של זה במקום זה. אני מניה שספר

התקציב בא לבטא הכנסות של 40 מיליון שקל. הסיבה שהלכו לשיטה האופציונלית נבעה

מאפשרויות של הכנסות כתוצאה מאותה אוכלוסיה שתגיע לארץ ולא תייבא אתה את המוצר

עצמו אלא תרצה לרכוש אותו ולשלם כאן מסים. זה לא ביטוי מוחלט לכולם של פטור

במערכת.

במאמר מוסגר אומר שמתוך המידע שאנחנו הבינונו, הואיל ועדיין יש אפליה מסויימת

לטובת העליה מברית-המועצות לעומת העליה מארצות-הברית בכל הנוגע לרמת ניהול משק

הבית בארצות-הברית מול ברית-המועצות, הסכום של 2,500 שקלים יוצר מצב שבו הוא נותן

תשובה לכאורה על פני השטח לאותה אוכלוסיה שאמורה להגיע מברית-המועצות. הוא בהחלט

עומד לפגוע באוכלוסיה שעומדת להגיע מארצות-הברית, בגלל רמת ניהול משק הבית שלה,

כי מקרר שמקובל לייבא מארצות-הברית איננו אותו מקרר שנהוג לקנות כבר היום על-ידי

העליה מברית-המועצות כאן בארץ.

היו"ר מ' קליינר;

אני הבנתי שהאופציה לקבל 2,500 ש"ח חלה על מי שרוצה לקנות את המוצר פה

וליהנות מהפטור.

ש' ברקן;

נכון.

היו"ר מ' קליינר;

היא איננה חלה על מי שמביא את הפריג'ידר שלו.



ש' ברקן;

זו בדיוק האופציה. אתה יכול לייבא אתך - תהיה פטור; אתה רוצה לרכוש כאן בארץ

- תשלם כסף. זו האופציה. בארץ הוא יצטרך לשלם מסים.

היו"ר מ' קליינר;

ברור.

אם אין הערות בנושא הזה, אני רוצה לעבור לנושא האחדת נהלים. בזמנו דיברנו על

כך עם קודמתך, גב' פינקלשטיין. לפעמים יש חוסר התאמה בין הגדרת עולה לצורך

קריטריונים של משרד הקליטה ובין הקריטריונים של המכס ורשויות אחרות. בזמנו

קיימנו ישיבה בנושא הזה לגבי תושבים חוזרים בלבד, כאשר המגמה היתה להגיע למצב

שתהיה התאמה בין כל הרשויות הממשלתיות, וגם הסוכנות, בתחום ההגדרות. יש מקרים

שמחי העליה אומרת לו: אתה עולה, והוא עולה לפי הקריטריונים של משרד הקליטה, אבל

לפי המכס זה קצת אחרת, או להיפך.

אני שמח שגב' פינקלשטיין הגיעה לישיבה, אמנם באיחור, והייתי רוצה לשמוע מפיך

מה הן העובדות.

ט' פינקלשטיין;

אני הייתי אצל השר ולא יכולתי לצאת.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה להביא לידיעת חברי הוועדה, שלאחר בירור שקיימנו בישיבה משותפת עם

כמה ממנהיגי הCOUNCIL OF JEWISH FEDERATION- , התברר שהידיעה שכל-כך החרידה אותנו

ביום שסיירנו בצפת מקורה באי-הבנה ואין שום תוספת של מכסות הגירה לארצות-הברית.

מדובר על המכסה המקורית של 50,000, לפי הסכם שקיים מאוקטובר, שארצות-הברית תתן

50,000 מכסות הגירה מברית-המועצות, מהן כ-40,000 ליהודים. בהסכם המקורי נאמר

שלגבי 32,000 ההסעה תהיה במימון של ממשלת ארצות-הברית והקהילה היהודית התחייבה

לממן הסעתם של 8,000 הנותרים. מה שנחתם זה הסידורים הטכניים לגבי אותם 8,000,

שעליהם הוסכם כבר באוקטובר, שכלולים במכסה של 40,000 יהודים מתוך 50,000. בזה

אין שום חידוש. ראשי מועצת הפדרציות אמרו ש-40,000 אשרות הכניסה יינתנו רק לבני

משפחה מדרגת קירבה ראשונה ושהם תומכים במדיניות שמשקפת את המגמה של יהודי

ברית-המועצות עצמם, שהכתובת היחידה היא ישראל. לכן חשוב שהענין הזה יבוא לידי

ביטוי בכלי התקשורת שמגיעים לברית-המועצות.

החשש המרכזי שלנו היה שהמספר הזה ייצור בלבול. כי ההבתטאויות היו, כביכול,

שצריך להציל יהודים. העובדות הן שכל יהודי שבאמת מרגיש שהוא זקוק להצלה יכול

לצאת מחר בבוקר ברכבת לבודפסט או בטיסה.

היהודי יודע שהוא יוצא לישראל אבל הוא מתלבט אם לחכות עד שהוא יוכל לשלוח את

המטען לישראל או, בגלל החרדות, לוותר. היותר רגישים אומרים; אני עולה לישראל מיד

בלי ליושוב על המטעו, וחלק אומר; נכון שיש אנטישמיות, אבל אני רוצה לחכות לתורי

לשלוח את המטען. אבל כאן נכנס בלבול חדש שאמר; אולי כדאי לחכות ובכל-זאת אני

אגיע לבן-דודי בברייטנברי. לכן היה בזה נזק אבל התברר שזה היה מידע לא נכון שמסר

כתב ה"ג'רוזלם פוסט" בניו-יורק.

אני רוצה לשמוע מגבי פינקלשטיין מה הם אותם נושאים שהם בעצם שונים בהגדרת

עולה בין משרד הקליטה לבין רשויות אחרות, בעיקר האוצר והמכס.
ט' פינקלשטיין
יש 4 דברים עיקריים :נהלי משרד הקליטה, צווי המכס, ובהיקף הרבה יותר קטן -

ההוראות הרלבנטיות במס הכנסה ובמס רכישה. קיים שוני בהרבה מאד תהומים, ויש הרבה

מאד דוגמאות די קשות בין נהלי משרד הקליטה ובין צווי המכס ובין ההוראות הרלבנטיות

בפקודת מס הכנסה ובתקנות מס שבה לעניו מס רכישה.

אנחנו ראינו כאן מקרה שבעצם נותן דוגמא מצויינת לחוסר הבהירות הוא בנושא של

קטינים חוזרים. חוסר האחידות מתבטא הן לגבי ההגדרה מי נחשב עולה, והן לגבי משך

הזכאות. למשל, לגבי קטינים חוזרים יש 4 מערכות שונות של הגדרת זכאות לקבל מעמד

של קטיו חוזר. בזמנו היתה אחידות מלאה בי ני נו וביו המכס. ישבנו יחד וקבענו

מערכת הוראות זהה, והנה נכנס שינוי כלשהו שכבר משנה את המצב.

בנהלי משרד הקליטה כתוב במפורש שקטין חוזר שהגיע ארצה ויוצא מן הארץ, זכאי

לגרור את יתרת תקופת הזכאות שלו. המכס לא קיבל את העקרון של גרירת הזכויות,

וטעמיו עמו. כאשר ביקשנו מהמכס לשנות את ההוראות כפי שאנחנו שינינו, הם אמרו: מה

שנותנים לקטין חוזר זו הטבה אכס-גרציה. הוא בעצם ישראלי ואנחנו מעניקים לו

זכויות עולה. אז אם הוא חוזר ארצה, הוא חוזר והזמו רץ. זו היתה עמדתו העקרונית

של המכס.

לאור פניות גדלות והולכות של קטינים חוזרים שהגיעו ארצה, לא כל-כך נקלטו

בארץ, נסעו וחזרו שוב, שינינו את הנוהל. כך שבהחלט יכול להיות מצב שקטין חוזר

הגיע ארצה, שהה כאו חצי שנה או שנה ועזב את הארץ, הוא חוזר כעבור 5 או 6 שנים,

הוא אינו זכאי להשלמת תקופת הזכאות במכס, אבל הוא זכאי להשלמת תקופת הזכאות במשרד

הקליטה. זו יחסית בעיה קטנה, כי יש בעיות בנושא הזה שהו הרבה יותר חמורות.

אנחנו מגדירים קטין חוזר, בין שאר ההגדרות, כמי שירד מן הארץ כשגילו עד 14

שנים. בשנת 1969, כאשר קבעו את ההגדרה של קטין חוזר והתייחסו לגיל 14, אנחנו

התיישרנו בהתאם להנחיות צה"ל, שהגדיר אז בן יורדים מי שירד מן הארץ והיה עד גיל

14. בשירות הבטחון הזיזו את הגיל מ-14 ל-15. קטין חוזר לענין המכס ולענין נהלי

משרד הקליטה הוא מי שירד בגיל 14. לעניו שירות בטחון - גיל 15 .לענין זיכוי ממס

הכנסה ופטור מס רכישה, הגיל זז ל-18.

פה בכלל יוצא דבר מאד מוזר. אצלנו משך הזמו המינימלי של שהות בחוץ-לארץ לגבי

קטינים חוזרים הוא 4 שנים, וכך גם בצווי המכס. הנושא של פטור ממס רכישה ומס

הכנסה הוסדר בזמנו בהוראות פנימיות של אגף מס הכנסה ומס רכוש, לפיהן קטין חוזר

לעניו הפטורים האלה הוא מי שירד מו הארץ וגילו עד 18 ושהה בחוץ-לארץ 10 שנים

רצופות. לא 14 ו-4 שנים אלא 18 ו-10 שנים.

עכשיו יש לזה עוד וריאציה. בעקבות ועדת בו-שהר בשנת 1976. כאשר ביטלו את כל

ההוראות הפנימיות במס הכנסה, הכניסו את הזיכוי לעולים בכללים, ובכללי מס הכנסה

זיכוי לעולים במקרים מיוחדים משנת 1977 מגדירים קטין מי שטרם מלאו לו 18 שנה,

ומעניקים זיכוי למי שעזב את ישראל קטיו וחזר אליה כעבור תקופה של 5 שנים לפחות.

זאת אומרת שבאותו אגף, חדר ליד חדר, לענין אחד מספיק שהוא יהיה בחו"ל 5 שנים,

ולענין אחר צריך שהוא יהיה בחו"ל 10 שנים.

זו אולי דוגמא קיצונית אבל זו דוגמא אחת מתוך שפע של דוגמאות של חוסר אחידות

בכללי הסיוע.

דוגמא שחוזרת על עצמה בפניות שאנחנו מקבלים היא, למשל, הפטור ממס רכישה.

תקנות מס שבח קובעות שתקופת הזכאות למס רכישה היא שנה לפני העליה. כלומר, אם אדם

רכש את הדירה עוד בהיותו בחו"ל, אבל הוא מגיע תוך שנה, הוא מקבל מעמד של עולה

והוא יכול לקבל את הפטור, ועד 5 שנים מתום העליה, כאשר תקופת השירות בצה"ל אינה

נמנית במנין תקופת הזכאות. אבל התקנות לגבי מס רכישה לא קובעות גרירת זכויות. כך .

שבהחלט יכול להיות מצב שאנחנו מעניקים לעולה משכנתא לרכישת דירה, אבל איננו

יכולים להעניק לו פטור ממס רכישה. הפטור איננו צמוד למשכנתא אלא הוא נקבע



בתקנות. למשל, אם בזמנו קבענו שתקופת הזכאות לעולים מאתיופיה היא 7 שנים לעניו

דיור, הרי גם אם הם היו רוכשים דירות הם לא היו יכולים לקבל את הפטור ממס רכישה.

יש גם דוגמאות אחרות. תקופת הזכאות שלנו לעניו דיור הוא 5 שנים, אבל לנו יש

הארכת תקופת זכאות לעוזבי קיבוצים, לסטודנטים - שנתיים מתום הלימודים ובלבד שלא

יעלה על 7 שנים מיום הכניסה. כלומר, התקופות עוברות את 5 השנים. הם מקבלים את

הסיוע הנדיב של המדינה לעניו משכנתא ואינם זכאים לפטור ממס רכישה.

הדוגמאות מתייחסות גם לעניו של הגדרת התנאים לזכאות וגם לענין משך הזכאות.

היו"ר מ' קליינר;

נדמה לי שאין מחלוקת שזה לא טוב וזה רק מטיל מטלות. אני מקבל מכתב שנראה לי

מאד לא סביר. לפעמים הענין מוסדר, אבל במקריים רבים מאד זאת המציאות. צריך לזכור

שאנחנו מדברים על פקיד של משרד החוץ, שזה לא תפקידו היחידי והוא איננו צריך לענות

על שאלות של תושבים חוזרים. אנחנו מדברים על נציג של הסוכנות היהודית שצריך

לענות על שאלות, שאני מניח שרק מתי-מעט מובחרים מסוגלים לתת תשובה מהר. גם לי לא

היה קל לעקוב אחרי כל הדוגמאות שנתת.

לכן השאלה היא מה באמת עושים. אני מבין שאם גמרנו את הענין עם האוצר והמכס,

שהוא הגורם המרכזי, אז גמרנו עם כולם.

ט' פינקלשטיין;

מינהל הכנסות המדינה.

ש' ברקן;

סליחה. נושא המכסים עוסק רק בקטין , וזה קטע זוטרי בכל המערכת ולא תחומים

דראסטיים כפי שהועלו כאו בהבחנות לענין אגף אחר במשרד האוצר.

אי מזרחי;

גב' פינקלשטיין הביאה רק דוגמא.

ש' ברקן;

אני מניח שהיא לקחה את הדוגמאות הדראסטיות ולא את הדוגמאות הצנועות.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבקש לחשוב על הקמת ועדה לאיחוד- הנהלים או ההגדרות, ושתפעל מהר. יכול

להיות שהכתובת היא שר האוצר, או סגנו, ואפשר לעשות את זה בדרך של שאילתה או

הזמנה. אני חושב שצריך להסדיר את הנושא הזה ואין גם שום סיבה לא לסדר אותו.

אינני קובע דעה לאיזה כיווו, אני פשוט רוצת שהעניו יוסדר.

ני פריגת;

בנושא של קטינים חוזרים אני מבקשת לכלול את צה"ל, כי אם צה"ל הולך להקלות

ואחר-כך הצעירים נפגעים בתחומים אחרים, זה יוצר מצב מאד קשה. שנית, אני מבינה

שלגבי קטינים חוזרים אין ברירה. גם אם הם מסיימים שירות צבאי וחוזרים לחו"ל

לצורך לימודים, ושוב חוזרים לארץ, הם מפסידים את הזכויות. לפעמים זה פוגע בחלק

גדול מהם, שבאים לארץ לגמרי חסרי-כל והם לא זכאים לאותם תנאים.

אני רוצה לשאול אם האופציה של קבלת סכים לרכישה בארץ חלה גם על תושבים חוזרים

או רק על עולים? כי בעתונות יש ביטול לגבי שני אלה, אבל לא מציינים שהתושבים

החוזרים יוכלו לקבל את הסכום שמקנה להם את ההפרש ברכישה.



מ' גן;

הבעיה של חוסר תיאום קיימת בעיקר בארצות המערב, כאשר הרבה מבני הישראלים, שהם

קטינים חוזרים בפוטנציה, מודעים להבדלים שעליהם דיברה גב' פינקלשטיין.

אני רוצה להזכיר איך בזמנו נקבע הגיל 14. בהצעה המקורית זה היה גיל 16, כי

אמרו: צה"ל מסתכל עליו כעריק ואיך ייתכן שאתם תתנו לא זכויות? לכן ירדו לגיל 14.

עכשיו הצבא העלה את הגיל ל-15 ואנחנו עדיין במקומנו עומדים.

האוצר עשה עוד דבר, הוא נותן ללמוד שנתיים, בכתות י' - י"א. אינני יודע אם

אופציה כזאת נשקלה אי-פעם אפילו במשרד הקליטה, לתת לקטין כזה ללמוד שנתיים בארץ,

לחזור לחוץ-לארץ, ואז לנהל שם מערכת מסובכת ומורכבת. אבל בכל מקרה צריך להיות

יותר תיאום משיש היום, כי כפי שאמרת בדברי ההקדמה, גבי פינקלשטיין ואני יכולים

לספור את כל הצירופים הקיימים כדי לתת הדרכה נכונה לאדם שרוצה להתמצא בזה.

היו"ר מ' קליינר;

אני חושב שמיותר להיכנס להנמקות. זה יהיה מיותר להגיד שבא קטין ומתעניין,

ובמקרה הוא נפל על אחת הרשויות, צה"ל למשל, ואומרים לו: קטין חוזר הוא גיל 14,

ולא אומרים לו שבמשרד הקליטה ובמכס זה אחרת. הוא בטוח שכך זה לכל דבר וכשמתברר

לו שברשות אחרת ההגדרה היא אחרת, זה ממלא אותו תמיחה רבה. זה מעורר בקורת

ציבורית, וזה גם מרגיז, כי אין כל-כך הרבה מקרים שפונים והם לא צודקים.

אני רוצה לספר לכם על מקרה אחד ששמעתי. בינתיים הענין הסתדר אבל מטריד אותי

שהוא עלול לקרות. זוג ישראלים בא לארץ, שכר דירה ורצה לקבל את זכויותיו. נאמר

להם שהיות והם הביאו מקרר מסויים שבדרך-כלל יש סכנה שישראלים רבים חוזרים מוכרים

אותו, אז שיביאו חוזה שכירות. כשהם הביאו את חוזה השכירות אמרו לו: לא, יש מצב

שעושים "מסחרה" מחוזה השכירות, תביא את חוזה השכירות של האנשים שמהם שכרת את

הדירה. כלומר, שהם יביאו את חוזה השכירות של המשכירים, כדי שנדע שהם לא ממשיכים

לגור באורנה דירה.

נניח שזו המדיניות, שאתה צריך להביא חוזה שכירות של אלה שהשכירו לך את הדירה.

תגיד להם הכל בפעם הראשונה, שארגה מבקש מהם להביא חוזר שכירות שלך וחוזה שכירות של

האיש שאתה שוכר אצלו דירה. היה גם באמצע ענין של ארנונה, ובסך-הכל האנשים האלה

הגיעו למכס ביפו 4 פעמים. כל הענין הביורוקרטי הזה כמעט הביא אותם לוותר על

כוונת החזרה שלהם.

למה אני מביא את הדוגמא הזאת? אני תמכתי אינסטינקטיבית בהצעה שלכם, שאני

מבין שהרפרנטים של אגף התקציבים מאד-מאד מתלהבים ממנה. כשקיבלתי פניות של מפעלים

בארץ, שאלתי את אנשי התקציבים וקיבלתי את ההנמקות. הם אמרו לי, בין השאר, שכאשר

אתה יוצר ביורוקרטיה גדולה תמיד יהיה אחד שנהרג על קידוש המשימה והוא שוכח מה

מעבר לה. ככל שנמעט בביורוקרטיה וככל שנמעט בצורך להביא אישורים, זה עדיף. לכן,

באופו אינסטינקטיבי אני תומך בהצעה לתת לעולה 2,500 שקלים.
ש' ברקן
תרשה לי להתייחס לסיפא ולתיאור הקודר שהצגת. אני בהחלט דוחה על הסף את

ההתנהגות הזאת שלנו כי אני חושב שהיא נוגדת את התפיסה ואת המדיניות שלנו. אם קרה

דבר כזה ואם אפשר לעזור על-ידי התנצלות ולזמן את האנשים האלה אלינו להנהלה, אנחנו

נעשה זאת. אני בהחלט אומר את זה גם לפרוטוקול ומתכוון לזה, משום שלא כך הם פני

הדברים. יהיה קשה לתקן את זה, אבל אשתדל.

אני רוצה להעיר, רק לצורך תידוע, שאדם יכול להביא את משק ביתו כאשר יש לו לאן

להביא אותו. יש לו אחת משתי אפשרויות: או שרכש בית או ששכר בית. מרגע שהמציא את

אחד משני הדברים האלה, הוא יכול להביא את משק ביתו, בפטור, על-פי הכללים הכתובים.

אם נהגו אחרת, אני מתנצל ואומר שזה נוגד את כל המדיניות שלנו בנושא.



אני רוצה לחזור לענין חוסר ההתאמה וחוסר האחידות בין הרשויות השונות במדינה,

ומיותר לומר שמן הטעם שנחתור לזה. מי צריך לעשות את זה? צריכה להיות מדיניות

ממשלה. כלומר, אחת קשורה בתקציב והאחרת קשורה בתפיסת עולם של כל מי שקשור בנושא,

ופה נגעו רק בחלק מהדברים. אני יודע שמתקיימים היום דיונים בענין מס נסיעות, אם

לאפשר לקטין שרוצה לבקר בארץ פטור ממס נסיעות. זו דוגמא לשורה של דברים שאני

טוען שצריך לחתור אליהם להאחדה ברורה. מי יתן את הטון? - לדעתי, רק המדיניות.

האם הדברים שהועלו כאן על-ידי הגב' פינקלשטיין הם צריכים להיות הסמן הימני? -

אינני רוצה כרגע לא לסתור את זה ולא לאמץ את זה, אבל אני חושב שחייבת להיות

מדיניות מוכתבת, שכתוצאה ממנה תיגרם האחדה ותפשט את כל ההליכים.

אם צה"ל שינה את תפיסת העולם שלו לגבי קטין והעלה את זה בשנה, אני אומר שברגע

שהדברים יגיעו אלי, אנחנו נעשה הכל כדי לתקן את זה. אינני יודע באיזה דברים

מדובר. לעניות דעתי, גם אם יש דברים נוספים שבהם יש חוסר אחידות, שאין בהם השפעה

כלכלית או תקציבית משמעותית, לא נהיה אלה שנתנגד לתיקון, ואני גם מתכוון לזה.

היו"ר מ' קליינר;

אני דיברתי עם ראש אכ"א ועם סגנו, והם בוודאי ישמחו להצטרף לוועדה כזאת. אם

אלה הם הגורמים - משרד הקליטה,- המכס וצה"ל - אולי לא צריך לכתוב לפרס ולגייס את

יוסי ביילין. תשבו אתם ותסכמו ביניכם את ענין ועדת האחדה.

אי שרון;

צריך להיות מישהו מעל שממנה ועדות כאלה. אנחנו לא יכולים למנות את עצמנו.
היו"ר מ' קליינר
זאת אומרת שכן צריך להיות מינוי של שר האוצר.
ש' ברקן
אנחנו נתרום את חלקנו.

ט' פינקלשטיין;

שר האוצר ושר הקליטה צריכים להחליט על זה.

היו"ר מ' קליינר;

ושר הבטחון.

ט' פינקלשטיין;

שר הבטחון קשור פה לגזרה די צרה. אפשר להזמין נציגים שלהם אבל לא זאת הבעיה.

היו"ר מ' קליינר;

אני מציע שבעקבות הישיבה הזאת אנחנו נפנה ללא דיחוי לשר האוצר ולשר הקליטה

ונבקש מהם למנות ללא דיחוי ועדה לצורך זה.

ש' ברקן;

אדוני היושב-ראש, בתחילת דבריך נגעת בשלושה נושאים, ובאחד מהם לא נגענו - .

בעליה מברית-המועצות, שהוא הנושא המאסיבי. אני מנצל את ההזדמנות כדי לתת לוועדה

מידע במה דברים אמורים, לפחות מבחינת ההיערכות שלנו בנושא הזה. אני רוצה להאיר

נורה שתהבהב לכולנו לקראת מה שעומד לקרות כדי שנהיה מוכנים.



המצב היום הוא שהמעבר ל"ארקיע" עדיין לא התבצע. אני מניח שזה יקח עוד קצת

זמן. אין לנו בעיות בהיערכות בקטע הזה.

היו"ר מ' קליינר;

זה לא מעבר ל"ארקיע", זה להוסיף קיבולת לקליטת עוד 200 עולים בנוסף ל-400 שיש

במעבר הנוכחי.

ש' ברקן;

נכון. היום כולם עוברים בדרך השגרתית, ומחר רוצים לעשות את זה בשיטה אחרת.

אבל אני מתייחס למטענים של העולים. לסוכנות היהודית יש מחסנים בצריפין

בסדר-גודל של 23,000 ממ"ר, שהם קרובים מאד למצב של "התפוצצות". יש היום פניות,

התעניינות ואפשרות להשתמש במחסנים בשני מקומות נוספים - בחיפה ובאשדוד. טוב

שנזדרז כולנו להיערך לקראת זה, מכל הבחינות. אנחנו מנסים לעשות את הנסיונות

האלה. זה שילוב של רשות הנמלים ולא מעט גורמים לענין הזה, ויפה שעה אחת קודם,

ואולי היום אנחנו כבר באיחור.

הרחבנו את השירותים שלנו ואנחנו הולכים להרחיב אותם בהדרגה. עולה חדש יכול

גם לייבא אתו את הדברים אבל גם יכול לרכוש אותם בארץ. אצלנו הכותרת היא: רכישות

מקומיות. עד היום נתנו שירותים לא בכל תחנות המכס או מע"מ בארץ. אנחנו עומדים

לפרוס את זה, בהדרגתיות, כמעט על פני כל הארץ.

יש בידי נתונים של חודש דצמבר 1989.

היו"ר מ' קליינר;

אני חשבתי לייחד לנושא הזה ישיבה מיוחדת. אנחנו מתכננים לערוך סיור בצריפין,

גם למחסנים של משרד הקליטה שמספקים את הריהוט, וגם לנושא המכס. אבל כשאתה אומר

שהמחסנים מתמלאים ושיש אפשרות לרכוש מחסנים בחיפה ובאשדוד, אני מבין שהסוכנות

תרכוש אותם. מי עוסק בזה בסוכנות?

מ' גן;

אני יודע שמתקיים עכשיו משא-ומתן. באשדוד כבר הגיעו אפילו לסיכום.

שי ברקן;

אם היושב-ראש מציע לדחות את הנושא הזה ולקיים עליו דיון נפרד, אני מקבל את

ההצעה, אבל רציתי לנצל את ההזדמנות ולדווח על כך לוועדה.

היום המחסנים בצריפין כמעט מלאים לגמרי, כאשר חלק מהמכולות נמצאים מחוץ

למחסנים עצמם, עד שמפרקים אותן והעולים באים להוציא את הדברים. אני מניח שזה

יגבר ויילך, ואין עדיין מקומות שניתן לאחסן את הדברים האלה עד שהעולה עצמו בא

ולוקח אותם. יש בעיה של מזג אויר, של גניבות או פריצות, ויש כמובן בעיה של

שירות.

צריך לפרוס את זה על פני כל הארץ, ככל שניתן, איפה שיש נמלים, או בסמוך להם,

ולתת תשובה לנושא הזה. אנחנו, כמובן, ניתן את כל מה שמתחייב בשירותים שלנו

במערכת הזאת.

החלק השני עוסק בנושא של רכישות מקומיות. מדובר בעולים שלא מייבאים אתם את

הדברים והם רוצים לקנות אותם בארץ. בידי נתונים מחודש דצמבר, לדוגמא,

לפיהם היו 3,250 רכישות מקומיות שיכולות להיות או כל ששת המוצרים או אחד מהם, או

שהם התפרסו על פני משפחה במערכת. זו כמות לא קטנה והיא גוברת והולכת.



אתן לכם דוגמא. הגיעה משפחהה של עולים בשעה 4 לפנות בוקר למדינת ישראל. בשעה

10 הם היו במכס להוציא אישור לרכישה מקומית וקיבלו את האישור.

לשירותים שאנחנו נותנים היום הוספנו את טבריה, עכו, נצרת, נתניה, וזיפה,

איהלת, אשדוד, ירושלים ונתניה. בשבועות הקרובים נרחיב לפתח-תקוה ורחובות, ובכך

למעשה נכסה את כל הנקודות בארץ כדי לא להטריח עולה שגר באזור נצרת להגיע לאזור

חיפה.. אנחנו עוברים לשיטה ממוכנת. בלוד היא כבר קיימת ובהדרגה נעשה את זה בכל

הארץ.
היו"ר מ' קליינר
כל זה בנוי על ההנחה שהשינוי באפריל לא ייכנס לתוקף.

שי ברקן;

כך או כך אנחנו הולכים לזה. כי אותם מסופים באותו מחשב שמשרת אותנו זו תוכנה

נוספת שאנחנו מוסיפים לצורך הענין, וזה רק תקציב של רכישה ופריסה על פני כל הארץ.

אדוני היושב-ראש, אמרת שאתה מתכנן סיור של הוועדה. אני מזמין אתכם, באותה

הזדמנות שתהיו באזור צריפין, לא רק לראות את זה, אלא גם להגיע לבית המכס לוד, שם

כבר עובד המחשב. נכון שכל ההתחלות קשות, אבל לא צריך להסתיר גם אם הדברים לא

זורמים על מי מנוחות.

מתוך האוכלוסיה הזאת יש גם כאלה שקונים פה בארץ ומשלמים 50%, וזה שליש מהכמות

שנתתי קודם. כלומר, כ-1,000 רכישות מיבוא של אותם מוצרים שניתן לשלם עליהם 50%.

היו"ר מ' קליינר;

מה דינו של יהודי שהביא מרוסיה אחד מארבעת המוצרים? נאמר, תנור.

שי ברקן;

הוא פטור.

היו"ר מ' קליינר;

נניח שהתיקון ייכנס לתוקף. הוא הבא תנור, אבל הוא לא הביא מקרר, טלוויזיה

ומכונת כביסה.

שי ברקן;

על התנור שהוא הביא הוא יהיה פטור. על שלושת הדברים האחרים הוא יצטרך לשלם.

לכן טענתי קודם שזה סירבול מינהלי בלתי-רגיל, וככל שההחלטה פחות תערב את השירותים

הביורוקרטיים, כולם ייצאו נשכרים מזה.

היו"ר מ' קליינר;

נניח שהתקציב יאושר כפי שהוא. מה יהיה?

טי פינקלשטיין;

לפי ההצעה כפי שהוגשה, בהחלט יהיה הפיצול שמר ברקן דיבר עליו. זה סיבוך

ביורוקרטי אדיר.



י' שטרן;

זה מסובך מאד, במיוחד עכשיו כשבאים יותר ויותר עולים מברית-המועצות ללא רכוש.

ומה בסופו של דבר הם יביאו אתם? מקרר סובייטי שבעוד חצי שנה הם יזרקו אותו. מדוע

שלא ניתן להם את הסכום לרכישות התחלתיות ונבטל את הפטורים לרכישת הפנימיות? לעומת

זה, עולים מארצות המערב מביאים אתם את כל הציוד, ואתם אין התחשבנות כל-כך כבדה.

ש' ברקן;

אנחנו לא מבחינים בין עולה מהמערב ובין עולה מהמזרח. אני חוזר ואומר שזו

תפיסה מכסית, היא עדיין לא תפיסה אוצרית. אם תיפול הכרעה שתהיה שיטה אופציונלית,

המכס יידע להיערך לזה. הוא רק מעיר את תשומת-הלב לסיכונים שיש במערכת. יש היום

כאלה שמגיעים מברית-המועצות, לא רבים, גם עם מקרר.

היו"ר מ' קליינר;

אני לא מבין למה שהוא לא ישלם מכס על המקרר שהוא מביא אתו, שבוודאי לא יהיה

כל-כך גדול, ויקבל את ה-2,500 שקלים.

ש ' ברקן;

היו לנו כמה הגבלות. פעם אמרנו: משומש לעומת חדש, ואז כולם דאגו שהכל ייראה

משומש, גם אם הוא לא היה משומש. אז יהיה ויכוח אם המקרר שווה 100 רובל או 95.

לא הייתי רוצה להיכנס לפרטים כאלה.

י' שטרן;

אני חושב שהאופציה צריכה להיות בסיסית. שהעולה מהמערב יחליט אם הוא רוצה

לקבל את הכסף או שהוא בא לארץ מצוייד. אם הוא מפסיד דבר קטן מבין ארבעת הדברים,

זאת החלטתו. מהעולים מברית-המועצות לא נבקש את ההחלטה הזאת. הם יקבלו את הסכום,

כי נצא מתוך הנחה שהם לא מביאים אתם כלום, מפני שמה שהם מביאים לא שווה, אבל זה

בכל-זאת יקל על המערכת שלנו לטפל אחר-כך בבעיות הקליטה שלהם. כולנו מסכימים שעדיף

לטפל באדם שבא קצת מצוייד מאשר באדם שבא בחוסר-כל והוא מקרה סוציאלי.

אי שרון;

החשש הוא שאם אתה נותן את המענק הכספי, העולה יכול לקנות גם הרבה מוצרים

מיובאים. אנחנו מקבלים כעת מכוזבים מהתעשיה המקומית בקשר לחשש הזה.

היו"ר מ' קליינר;

גם אני מקבל מכתבים כאלה. אנחנו ישבנו עם היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק

ומשפט ובדקנו את הענין הזה, ולאחר התייעצות עם אגף התקציבים כתבנו תשובה כפי

שכתבנו.

אתמול היתה לנו ישיבה מאד קשה עם נציגי התעשיה. מצד ארח- אנחנו משוכנעים

שהתעשיה צריכה להתחיל לפרוח, ומצד שני הם הביאו לנו נתונים לפיהם יש בינתיים

ירידה ולא עליה. אבל זה ישתנה. ודאי שהייתי רוצה שהכל יהיה כחול-לבן, אבל מצד

שני לא הייתי רוצה שתהיה ביורוקרטיה. בסך-הכל קיבלתי את עמדת אגף התקציבים, שיש

בה הרבה מאד היגיון, והיא עולה בקנה אחד עם הרצון שלנו לפשט עד כמה שאפשר את

ההליכים. הם טוענים שהמבחן הוא המחיר. הרי אין להם הרבה כסף, והיות והתוצרת

הישראלית היא זולה יותר, צריך לעשות כל מאמץ כדי שהעולה יקנה מוצרים מתוצרת הארץ.



ש' ברקן;

אני מנסה להבהיר לך את הדברים שעשינו כבר היום ולאן אננו מתפרסים. אני מניח

שעוד תהיה בקורת ועוד יהיו מקרים כואבים, כפי שאתה הצגת אותם. זו בהחלט לא

המדיניות שלנו ולא תפיסת העולם שלנו ואני מצטער שקורים דברים כאלה. אנהנו בההלט

פתוחים ליישור קווים מבחינת חקיקה, בתנאי שאין לזה השפעה קיצונית על הנושא

התקציבי במערכת. טוב שכולנו ניערך דקה אחת קודם לכל אותם דברים שעשויים לקרות

מבחינת ההיקף, כדי שתינתן לחם תשובה, כי אחר-כך נתקשח מאד להסביר תמונות של גשם

על ארגזים או מכולות של עולים. בעיקר כשמדובר בעליה לא עשירה כמו זו שבאה מהמערב

וניהול משק הבית שלה אינו דומה לניהול משק הבית של העולה מהמערב, וגם המעט הזה

חלילה עול להיפגע.

יש דברים אחרים שהם מייבאים, אבל אינני טוען נגד זה, כי אלה דברים שנוהגים

לקרוא להם הצלת רכוש או הצלת הון. במאמר מוסגר אומר שכמעט כל המשפחות מגיעות עם

אופנוע "ג'אווה". היתה איזו בשורה שכדאי למכור אותו בארץ והיום ההיצע הוא הרבה

יותר גדול מהביקוש. אני חושב שכדאי להעביר להם את המסר בענין הזה.

היו"ר מ' קליינר;

אולי אפשר להעביר להם את המסר דרך "קול ישראל" ברוסית, ואולי שיעשו פינה

כלכלית שייעצו להם מה כדאי להביא ולמכור פה.

אני חושב שלא ענית על שאלתה של גב' פריגת בענין תושבים חוזרים.
ש' ברקן
אנחנו עוסקים כרגע רק בעולים חדשים ולא מדובר על תושבים חוזרים.

היו"ר מ' קליינר;

מה יהיה דינם של התושבים החוזרים?

ש' ברקן;

השאלה היא איך תיפול ההכרעה. אם יוחלט שזה לא יהיה אופציונלי - לא יהיה

מנוס, זה יחול על כולם. כי אותו סעיף שמקל ב-50% על הנושא איננו מבדיל בין לבין.

היו"ר מ' קליינר;

אבל זה לא סביר שאני אצא בשליחות הסוכנות היהודית וכשאחזור כעבור שנתיים אני

אקבל 2,500 שקל.

ש' ברקן;

אני לא מביע עמדה, אני רק מציג את העובדה מה עלול לקרות. אם לא, יעשו פיצול

בין תושב חוזר לבין עולה חדש, ואני לא מתלהב מן הרעיון.

ני פריגת;

באופן ודאי ישאירו את האופציה לקבל פטור על המוצרים שהם מביאים.

שי ברקן;

באופן ודאי אין שום ודאות. במשרד האוצר יש לא מעט ויכוחים בענין הזה. הם

חיוביים, ואני חושב שהם גם פוריים, וההכרעה תיפול. אני לא רוצה להקדים ולדבר

בשמם כהנושא טרם סוכם.



גם כשהיו בזמנו דיונים באותה ועדה שסיימה בתיקו - שבה דנו גם על תושבים

חוזרים ולא רק על עולים - על מענק במקום פטור, דובר במפורש על שלוש אוכלוסיות:

אוכלוסיה אחת שהיא באמצע, שחלקה כבר ייבא חלק מהדברים והיא לא מיצתה הכל;

אוכלוסיה שעזבה את הארץ בתאריך מסויים, ואז דובר על פרק-זמן, שאם היא תחזור עד

תאריך זה וזה, היא תוכל ליהנות מהפטור ההסטורי; ורק אוכלוסיה שלא היתה מודעת לזה

והיא הגיעה אהרי התאריך, היא לא תיהנה מהפטור.

היו"ר מ' קליינר;

אני מודה לכל המשתתפים על הרצון הטוב. גם אנהנו ניתן את הלקנו לענין. הרבה

יותר קל למנות ועדה שכל משתתפיה ששים אליה מאשר למנות ועדה שמשתתפיה מתנגדים לה,

כי אז יש ודאי שיטות רבות איך לעשות שהמינוי לא יעזור.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 14.30

קוד המקור של הנתונים