ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/02/1990

קליטת מדענים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 68

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, י"ח בשבט התש"ן (13 בפברואר 1990). שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה;

מ' קליינר - היו"ר

נ י ארד

א' גור

אי מזרחי

י' צידון

י ' שפרינצק
מוזמנים
א' שומר - מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה

ד"ר ג' מצגר - סמנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה

ד"ר ב' אייל - ראש תחום קליטת מדענים עולים, משרד המדע והטכנולוגיה

פרופ' א' שמיר - סגן נשיא למחקר ופיתוח של הטכניון

צ' חיימזון - דוברת משרד המדע והטכנולוגיה

ע' אפרתי - סגן המדען הראשי, משרד המסחר והתעשיה

אי בר - כלכלן ראשי, משרד המסחר והתעשיה

דייר מי בייט - מנהל אגף מדעי האדמה, משרד האנרגיה

דייר פי גליקשטרן מדען ראשי, ךמשרד האנרגיה

י' יורבורסקי - אגף לשימור אנרגיה, משרד האנרגיה

ע' הדר - משרד האוצר

ש' אדלר - מנהל המרכז לקליטה במדע, משרד הקליטה

די טופז - ממונה על התקציב, משרד הקליטה

1פופ' אי תמיר - רקטור אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' י' ברנובר ראש המרכז למגנטו-אידרודינמיקה

ד"ר י' אברבוך - מנהל מדעי של "מיתר"

ד"ר ז' רותם - מנהל הקרן הדו-לאומית למחקר ישראל-ארצות הברית

פרופ' צי ליפקין ראש ועדת מדענים של המועצה למען יהודי בריה"מ

א' הס - מנהל המועצה הציונית בישראל

פ' פינבלום - יו"ר מועצתך המנהלים של חברת מקורות

י' שילה - מנכ"ל מעופית בע"מ,קטקו חברה למסחר קנסה אסיה בע"מ

מ"מ מזכיר הוועדה; י י נקר

רשמה; ש' צהר

1

סדר היום; קליטת מדענים.



קליטת מדענים

היו"ר מ' קליינר;

אני מצטער על האיחור. נקראתי לשיחה דחופה אצל שר החוץ.

אני פותח את ישיבת הוועדה, ומקדם בברכה את כל הנוכחים, ואת אורחינו אנשי משמר

הגבול. אנו דנים היום בנושא שאני מייחס לו חשיבות שאי אפשר להפריז בה, נושא

קליטת מדענים. יותר ויותר יש הכרה בעובדה שתהעסוקה תהיה המפתח המרכזי להצלחה של

מבצע קליטת העליה הגדולה מברית המועצות. את תוצאותיה נדע רק כעבור זמן, אבל כבר

היום צריך להערך לקראתה.

הנושא הזה עלה בוועדה תוך כדי דיון בנושאים אחרים, מאחר ונוצר הרושם שלא

שמענו על תכנית ברורה של המדינה באשר לדרכים האפשריות לניצול אוצרות הידע שמביאים

אתם העולים המגיעים אלינו עתה מברית המועצות, ויש גם תחושה שכל נסיון לנצל את

האוצרות האלה כרוך בפנייה להמון המון רשויות, דבר שמתסכל ומקשה מאד.

משום כך החלטנו לייחד ישיבה מיוחדת של הוועדה לנושא הזה, להזמין את כל מי

שיכול לתרום ללימוד הנושא, כי המטרה היא לראות בסוף הישיבה הזאת מה ניתן ומה צריך

לעשות בענין הזה, ובעיקר לצאת אם יותר ידע מרוכז סביב הנושא הזה.

נוכחים כאן מוזמנים רבים שיכולים לתרום רבות להבנת הנושא ובעיותיו, ואף להציע

פתרונות לבעיות השונות. אני מציע שנתחיל בשמיעת אינפורמציה ובדיון. מנכ"ל

משרד המדע והטכנולוגיה, מר שומר, יהיה הפותח.

אי שומר;

בוקר טוב, ותודה רבה לך אדוני היושב ראש על שיזמתם להזמין את הפךורום הנוכח

כאן לישיבת הוועדה בכנסת. בפורום מנכ"לים שהתכנס הבוקר במזכירות הממשלה דנו

בנושא הקליטה, ומנכ"ל משרד הקליטה, מר אהרון לפידות, מיצה את התחום הזרז

בצורה המכובדת ביותר.

לנושא קליטת העליה יש, כידוע, הרבה אבות, וכולם רוצים להצליח בו. נושא קליטת

המדענים הוא נתח מאד מוגדר בנושא הרחב של קליטת העליה. אני חבר ועדת מנכ"לים

לקליטת עלייה בראשות סגן שר האוצר ד"ר ביילין, ואני יכול להגיד לכם שבנושא קליטת

המדענים אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המרכז לקליטה במדע, כשדייר ברוך אייל משתתף

בוועדות השונות, וכן גם בוועדות התעסוקה. שיתוף הפעולה בינינו הוא טוב מאד,

אני לא רוצה לדבר על התקציב, כי אין תקציב, ואני אף לא בא לבקש תקציב אלא

להצביע על עשייה שנעשית בשטח על ידי משרד המדע והטכנולוגיה עם האוניברסיטאות

וגורמים איורים.

למרכז לקליטת במדע יש היסטוריה מסויימת. הוא היה צריך להיות במשרד המדע

והטכנולוגיה, וכיום הוא נמצא במשרד הקליטה. ולמשרד לקליטת העליה יש צרכים מעל

ומעבר למה שנעשה בשטח.

הנושא של קליטת מדענים הוא נתח מאד מוגדר במסגרת הנושא של קליטת העולים,

ואנחנו עובדים בשיתוף הפעולה טוב בנושא הזה, אבל אנחנו נמצאים עדיין בתחילת הדרך.

תחילה דיברו על מספר מצומצם של עולים, ואילו לאחרונה משתנים המספרים מרגע לרגע,

ויש המדברים על חצי מיליון עולים, על מיליון עולים ואף על מיליון וחצי עולים,

ואינני רוצה להרחיב את הדיבור על זה.

מהאינפורמציה שישנה במרכז הקליטה למדע וגם אצלנו אפשר ללמוד על 500 מדענים

שהגיעו ארצה, מדענים במקצועות המטמתיקה, פיסיקה ומדע נקי, ואינני מדבר על בעלי

מקצועות אקדמאי ים מקרב העולים מברית המועצות. מבין 32 אלף עולים שעליהם מדברים יש

11,300 מהנדסים, 2,600 רופאים, והיתר הם מתכנתי מיושבים, כלכלנים, אחיות רפואיות,

מורים, לבורנטים ורוקחים.



בחוברת שהצגנו בפני חברי הכנסת ביום הדיון שהיה בכנסת בנושא קליטת העולים

אפשר למצוא את הפרטים, וכן גם מספר הצעות. יש שם 7 תכניות המדברות על סיוע לחמישה

מוקדים, כמו ביסוס יחידות מו"פ ממשלתיות; שילוב מדענים עולים במחקרים ממשלתיים,

ישנם 52 או 54 מכונים ממשלתים שאפשר לשלבם בהם; קליטה באוניברסיטאות, ועוד.

בנושא הקליטה באוניברסיטאות פנינו אל סגן נשיא הטכניון, פרופסור אורי שמיר, שהוא

יו"ר הקרן לסיוע למחקר ופיתוח, וביקשנו ממנו להיות יושב-ראש התכנית הזאת,

ודרך 7 המוסדות לפתח את הנושא הזה.

אנהנו לא יכולים לתקצב דברים, כי תקציב המשרד הוא מאד מזערי, ובכל זאת אמרנו

שבשביל קידום הנושא הזה נקציב סכום של מיליון שקל מתקציב המשרד. אני לא יכול לשלם

את משכורתו של העולה, אבל אני יכול לשלם עבור המרקר שבו הוא עוסק, ועד היום מדובר

כבר ב-50 מהקרים.

צריך לקהת ברושבון שלנושא האוניברסיטאות לא צריך לבנות תשתית, כי היא כבשר

קיימת, ואין צורך גם באדמיניסטרציה ודברים דומים, כך שיוכל נוה וקל לפעול על

הקיים.

יש גם השתלמויות של עולים לתוארים גבוהים, ונעשית פעולה לקידום רעיונות

טכנולוגיים והכנת פרוייקטים. פרופסור ברנובר יוכל להצביע על תהומים מסויימים

בכיוון הזה. יש להזכיר גם סיוע לביסוס מפעלי מו"פ הבנויים על תעסוקת עולים. הגשנו

בקשה ל-6 מיליון שקל לשנה ראשונה של עלות במשרד המדע והטכנולוגיה ל-6; בתכנית

חמש-שנתית - 44 מיליון שקל.

ברור לי שנושא התקציב הוא הבעיה. אני לא מצפה שנקבל את זה אחרי שבתקציב

הממשלה ניתן לנושא העלייה סכום של מיליארד שקל. הסכום הזה איננו מחולק עדיין בין

המשרדים הנוגעים בדבר, אלא מרוכז עדיין במשרד האוצר. האוצר טרם תקצב סכום כסף

למשרד המדע והטכנולוגיה בשביל נושא המדענים.

אנחנו הצגנו 7 תכניות. אנחנו מתבססים על המוסדות, ויחד אתם אנחנו יכולים לגבש

תכנית ולשתף פעולה בתחום הזה.

אנחנו מבקשים שבנושא הקליטה תהיה ריכוזי ות מירבית, כי יש יותר מדי גופים

המטפלים בנושא הזה. כבר היום אפשר להצביע על הצורך בריכוז הטיפול בנושא המדענים

במשרד מסויים אחד. אני חושב שהמרכז לקליטה במדע צריך בעקרון להיות במשרד המדע

.והטכנולוגיה, שבו מצויים אנשים שעושים עבוה טובה מאד ו נמצאים בקשר מצויין עם

המוסדות והמפעלים השונים, וביחד עם כל הגורמים יכולים לעשות עבודה טובה. בתקציב 8

מיליון שקל ועוד התקציבים הנוספים שיש לנו בנושאי המחקר שיהיו מיועדים לקליטת

המענים אפשר יהיה לעשות רבות.

כשמדברים על קליטת מדענים חשוב לדעת היכן הם נמצאים, מה קורה עם כל אחד מהם

וכו'. בתחום הזה אכן נעשית עבודה, אבל היא לא נעשית בריכוזיות אלא על ידי מספר

גורמים, וזה בוודאי לא מקל על הדברים. כאשר פרופסור ברנובר צריך לקדם נושא מסויים

הוא פונה או אלי , או למרכז למרקר ומדע, או למשרד האוצר או לגורמים נוספים אחרים.

אני חושב שבנושא הזה צריכה להתקבל החלטה בדבר ריכוזיותו. הצגנו זאת גם בפני

הממשלה, אבל עד כה לא יצא מזה דבר.

אנחנו לא מרפים מן הענין. שיתוף הפעולה בינינו ובין הגורמים השונים ימשיך

להיות טוב כפי שהיה, ואני מברך על זה. אמר היום מנכ"ל משרד הקליטה שיש בינם ובין

הסוכנות היהודית שיתוף פעולה, ואני חושב שאכן כך המצב, כי בשטח למטה רואים שיש

שיתוף פעולה כזה.

נושא קליטת המדענים הוא קטע קטן ומאד ספציפי בנושא קליטת העלייה. קליטה טובה

של מדען שגר במרפז קליטה תשפיע לטובה גם על רבים נוספים. למעשה כל קליטה טובה של

עולה משפיעה לטובה על חוג רחב יותר של אנשים, אבל מדען שנקלט באוניברסיטה,

במוסד או במפעל משפיע מידית על גורמים נוספים רבים, ובמקרים רבים יש לזה השלכות

גם על נושא התעסוקה.



אני יודע שיש מדענים המוכנים לעשות היום כל עבודה. בביקור שלנו בבריח

המועצות למדנו שנושא התעסוקה מעסיק ומדאיג את המבקשים לעלות לישראל.

לאוניברסיטאות השונות יש אפשרות לקדם את הנושא הזה הן על ידי פיתוח מחקרים

ישירים של העולים המדענים. והן על ידי העסקתם במפעלים שונים. התעשייה האווירית

פנתה אלינו ואמרה כי כבר מהר היא מוכנה לקלוט 50 מהנדסי מו"פ. הפנייה הזו היתה

אלינו דרך לשכת השר, ואנחנו פועלים ישר בשטח. אבל בשל הביורוקרטיה קשה מאד

לבצע דברים.

אני מצדד בשיתוף פעולה בין הגורמים, אבל חזרתי והדגשתי גם בפני שר הקליטה

וגם בפני אנשי משרדו, שהמרכז לקליטה במדע חייב להיות במשרד המדע והטכנולוגיה.

במשרד הקליטה ישנו מרכז לקליטה במדע, אבל אין לו מרכז לקליטת רופאים או בעלי

מקצועות אחרים. יכול להיות שבכל משרד צריך להיות מרכז לקליטה של בעלי המקצוע

המתאימים לו, וכבר דובר על זה. אבל אני חוזר ואומר שהמרכז לקליטה במדע צריך

להיות במשרד המדע והטכנולוגיה, ודי בשם בלבד כדי להצביע על ההצדקה של הדבר.

אני חוזר ומדגיש שבנשוא הזה יש צורך בריכוזיות, ואנחנו נברך על כך.

היו"ר מי קליינר!

לא התכוונו לפתרון בעיית התעסוקה של המדענים העולים בלבד. יש לנו תחושה

שהנושא הזח יכול להיות מנוף רציני לכל נושא קליטת העלייה ולייצר מקומות עבודה

לעולים נוספים. כאשר מדען מסויים עושה הסבה מקצועית ומוצא עבודה, הוא אמנם

פתר את בעיית התעסוקה שלו, אבל יתכן מאד שבעשותו כן הפסידה מדינת ישראל אח

ההזדמנות ליצור באמצעותו תעסוקה להרבה עולים נוספים ואולי גם אזרחים ותיקים.

יש הרבה מדענים מהנדסים שפיתחו דברים בהיותם בברית המועצות, והם ככר

מצאו עבודה בארץ, ואפילו עבודה טובה. אבל התחום שבו יש להם ידע יורד לטמיון.

אני חשוב שהידע שהמדענים האלה רכשו בארץ ממנה באו מהווה יתרון לישראל, וצריך

לבדוק איך אפשר לפתח את הידע הזה ולנצלו כדי שיהיה מנוף. נחמץ בי לבי כאשר אני

שומע שנציגי הברות יפניות מסתובבים במכון וייצמן במטרה לקנות רעיונות גלמיים

על מנת לפתחם ביפן, כשאני חושב שהרעיונות האלה היו יכולים ליצור מקומות עבודת

רבים בארץ לאנשים במקצועות שונים ומגוונים, ולקדם את כלכלת הארץ.
אי שומר
הקליטה של המדענים יכולה בהחלט להשפיע על כל מערכת הקליטה. משרד החינוך

והתרבות ביחד עם משרד המדע והטכנולוגיה גיבש תכנית של קליטת מדענים עולים

למחקר והוראה, ויש בענין זה עבודת מטה מסודרת שהיא דוגמה לטיפול ריכוזי.

ע' אפרתי;

אנחנו עוסקים בתמיכה במחקר פיתוח תעשייתי המיועד בעיקרו ליצוא, ולא למו"פ

שמיועד לשוק המקומי או למערכת הבטחון.

אנחנו חושבים שהחלק הגדול של מדענים מקרב העולים יכול להיקלט במפעלי

התעשיה וגם במערכת המו'יפ שלהם. אין לנו תכנית גדולה, אבל עשינו צעד מאד מעשי

שתוצאותיו יורגשו מהיום למחר. התמיכה שלנו היא בדרך כלל בגובה של 50% מהוצאות

המו"פ המוכרות על-ידינו במפעלי התעשיה, כאשר מרכיב השכר הוא אחד הגורמים

הדומינגטיים, כיון שמדובר במחקר ופיתוח ולא ביצור. מכאן שהחוקרים הם הגורם

היקר ביותר. אנחנו פועלים כעת לשינוי החוק כדי להגדיל מ-50% ל-75% את התמיכה

שלנו בעולים שייקלטו במסגרת תכניות המוי'פ שיופעלו.



מדובר בתהליך חקיקה, הדורש תיאום עם האוצר. זה מחייב חקיקה של שני שרים,

של שר התעשיה והמסחר ושר האוצר. אנחנו חושבים שתוספת משמעותית כזו של 50%

מגובה התמיכה עשויה לחדוף את המפעלים גם לקלוט עולים וגם אולי להפעיל תוכניות,

שאולי קיימות גם היום אבל אינן מופעלות בשל מחסור באמצעים. התוספת הזאת יכולה

לגרום להפעלתן.

אי נור!

האם התמיכה שלכם מותנית בכך שהמפעל ימשיך להעסיק את המדען משך תקופה

מסויימת?

ע' אפרתי;

עור לא גיבשנו את התנאים הספציפיים, וזה צריך להיות עכשיו בדיונים. מכל

מקום ברור לי שקשה יהיה להקפיר על מילויו של תנאי כזה. אנחנו מניחים שבמידה

ומפעל מעסיק מדען, והוא מוכיח את חיוניותו למפעל, המפעל ימשיך להעסיק אותו.

אבל להתנות תנאי, ואחר כך לעקוב אחר מילויו ואולי גם לכפות על המפעל להמשיך

להעסיק עובד שאינו זקוק לו, נראה לי כדבר לא מעשי.

דר' פ' גליקשטרן;

משרד האנרגיה עושה במשך כל השנים מאמצים לקלוט עולים. והראיה לכך היא כי

ארבעה מתוך שמונה האנשים שבלשכת המדען הראשי הם עולים משנות ה-70 וה-80.

אתחיל בחברות האנרגיה. חברת החשמל היא חברה שקולטת עובדים. יש לה תכניות

פיתוח ארוכות טווח, והיא קלטה בשלוש השנים האחרונות 66 מהנדסים ואקדמאים. חברת

החשמל וחברות אנרגיה אחרות עושות היום מאמץ מיוחד להגביר את הקליטה. לצורך זה

הקימה חברת החשמל ועדה מיוהדת שתפקידה להמליץ בפני ההנהלה איך להאיץ את

הקליטה של עולים הדשים.

כך המצב גם בחברות פרטיות שנהנות ממענקי מחקר של המשרד. אנחנו בודקים את

המצב בחברות האלה ומנסים לזרז, במידת האפשר, קליטה של עולים בהן. המגבלה בדרך

כלל היא תקציבית.

לסיכום, למשק האנרגיה יש תכניות בהיקף הרבה יותר גדול משהוא יכול לבצע.

המדובר בתוכניות שהן חשובות למדינה, אבל המגבלה היא תקציבית.

בעשר השנים האחרונות תקציבי מו"פ בתחום האנרגיה ירדו לשליש. אם בשנת 1980

זה היה כ-18 מיליון דולרים, הרי השנה אנחנו עומדים ב-6 מיליון דולר בערך.

אפשר להגביר את הפעילות ולקלוט מדענים אם התקציבים יגדלו.

ש' אדלר ;

אשתדל להסביר את דרך הפעולה של המרכז לקליטה במדע. המרכז הוקם בשנת 1973

על רקע העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-70, במסגרת המועצה הלאומית למחקר

ופיתוח שהיה אז חלק ממשרד ראש הממשלה. אבל כבר בשנת s197 הגיעו להכרה שאי

אפשר להפריד בין הטיפול בנושא התעסוקה של האדם לבין יתר בעיות הקליטה שלו ושל

בני משפחתו. וכדי להבטיח טיפול כוללני במדען ובבני משפחתו הועברה היחידה למשרד

הקליטה.

מאז הקמתו של המרכז סייענו לקליטתם של 4,500 מדענים במערכת המחקר והפיתוח

בארץ. כ-4,100 מהם קיבלו איזה שהוא סיוע כספי מאתנו כדי להיקלט, ומתוכם היו כ-

1,900 מדענים שהגיעו מברית המועצות, שרובם הגיעו בשנות ה-70.



אחת הבעיות הראשונות של המרכז היה להגדיר מה הוא מדען. אפשר כמובן

להתווכח על בל הגדרה, אבל ברור שצריך לקבוע את הקווים באיזה שהוא מקום.
ההגירות של מרען נקבעו כדלקמן
בקבוצה הראשונה יהיה מי שהוא בעל תואר שלישי,

או מקביל לתואר שלישי, עם לפחות שלושה פרסומים מדעיים בז'ורנלים מוכרים, וכן

לפחות שלוש שנות נסיון במחקר ופיתוח לפני עלייתו ארצה.
הקבוצה השניה של מדעגים כוללת
בעלי תואר שני, שיש להם לפחות 4 שנות

ניטון במחקר ופיתוח לאחר קבלת התואר השני, ויש להם לפחות שלושה פרסומים מדעיים

בז'ורנלים מוכרים.
בקבוצה השלישית
בעלי תואר שני, שיש להם 4 שנות ניסון במחקר ופיתוח

תעשייתי. להם אנהנו מסייעים להיקלט רק בתעשייה.

המטרה היא לאפשר למדען שעסק בזה בחו"ל להמשיך את הקריירה המדעית שלו

בארץ. בשנות ה-70 נתקלנו בבעיות עם מדענים שהגיעו בעיקר מארצות הברית, שם היה

מקובל שאדם היה מדען במשך 10 או 15 שנה, אחר כך עבד בניהול כמינהלן, ובגיל so

או 55 יצא לפנסיה מוקדמת והחליט באותה הזדמנות לעלות ארצה. אמרנו שלא נשקיע

כספים ממשלתים כדי לסייע להם להיקלט בתעשיה.

אדבר על הסיוע שאנחנו יכולים לתת למדען. בנוסף לסיוע בהכנת קורות חיים

ובתרגומם, בהדרכה, ביעוץ ובהכוון שאנחנו נותנים לכל מדען המגיע ארצה, על בסיס

של אחד מול אחד מבין אנשי המרכז לקליטה במדע שהם אנשים שעסקו בתחום הזה בעבר

ומכירים את המערכת בצורה הטובה ביותר, אנחנו מנתחים את קורות החיים, קובעים את

הפרופיל המקצועי של המדען, ובהתאם לנסיון שצברנו אנחנו מפיצים את קורות החיים

שלו בין מעסיקים פוטנציאלים, כאשר התעשייה עומדת כמובן בעדיפות ראשונה.
היו"ר מי קליינר
האם אתם פועלים בתיאום עם המדען הראשי?
שי אדלר
בוודאי. יש לנו קשר הדוק מאד גם עם משרד המדע והטכנולוגיה, ובמיוחד עם

משרד התעשיה והמסחר, קצת פחות עם המדענים הראשיים במשרדי הממשלה האחרים. אנחנו

נעזרים בעובדים שלהם כיועצים שלנו כאשר יש נו בעיה בניתוח הפרופיל המקצועי. יש

תיאום ודאגה לזה שלא תהיה כפילות בסיוע. נציג שלי יושב בוועדה של משרד המדע,

ונציג של משרד המדע יושב בוועדה שלי. אנחנו עובדים בתאום אבל מוודאים שאין

כפילות. גם מבקר המדינה בדק את הדבר מספר פעמים וראה שהדברים פועלים היטב.

אנחנו שולחים את קורות החיים של המדענים השונים למעסיקים פוטנציאליים,

כפי שאמרתי, ואנחנו מקבלים בדרך כלל שלושה סונים של תשובות. האהת - אין לנו

ענין באדם הזה. וזו למעשה התשובה ב-90% או ב-95% של המקרים, למרות הסינון

שעשינו לפני ששלחנו את קורות החיים. השניה, נדירה מאד - תודה רבה, זה בדיוק

האדם אותו אנחנו צריכים. שילחו אותו אלינו לראיון, אנחנו רוצים לקלוט אותו

מיד. השלישית, יכולה לבוא מאונברסיטה או ממכון מחקר ממשלתי, או ממפעל תעשייתי

- האדם מאד מעניין אותנו, אנחנו חושבים שהוא יכול לתרום לארגון שלנו, אבל אין

לנו תקן פנוי עכשיו, יהיה לנו בעוד שנתיים-, או: אין לנו עכשיו כסף כדי להעסיק

אותו, הגשנו תקציב מחקר ואנחנו מקווים להשיגו בעוד שנה.

מפעל תעשייתי משיב בדרך כלל שהאדם מעניין אותו, אלא שהמפעל לא מוכן

להסתכן בקבלת עולה חדש, ויסכים לקבלו אם איזה שהוא גורם ממשלתי יכסה חלק

מהסיכון הכרוך בקבלת עולה חדש. אנחנו מקבלים עוד תשובות כגון אלו.



ברגע שאנחנו מקבלים תשובה בזאת אנחנו נכנסים למשא ומתן עם הגורם שגילה

איזה שהוא עניין בהעסקת העולה, ואנחנו פועלים לפי מודל של מינימקס. כלומר, לתת

מינימום של סיוע כספי מתקציב הממשלה, תמורת קבלת מקסימום הבטחות לגבי המשך

העסקתו של האיש בתום תקופת הסיוע. ואילו הגורם המעסיק עובד אף הוא לפי אותו
מודל, אבל בביוון ההפוך
הוא רוצה לקבל מקסימום בספים מהממשלה, ולתת מינימום

הבטחות לגבי המשך העסקת העולה.

מתוך נסיון מצאנו את הדרך להניע לשיווי משקל בין הצדדים, ואנחנו קובעים

תוכנית לקליטת העולה המדען תוך דאגה למה שיהיה בתום תקופת הסיוע.

באשר לסיוע שאנחנו יכולים לתת חשוב להבין שיש הבדל בין עולים מארצות

המצוקה לעולים מארצות הרווחה, ובין מדענים שהם תושבים חוזרים, שגם בהם אנו

מטפלים. למדענים מארצות מצוקה אנחנו יכולים לתת עד שנתיים סיוע מלא או מפוצל

על פני 4 שנים. למדענים מארצות רווחה אנחנו יכולים לתת סיוע למשך שנה וחצי,

שניתן לפצל על פני 3 שנים. ולמדען תושב אנחנו יכולים לתת סיוע למשך שנה אחת,

שניתן לפצל על פני שנתיים.

גובה הסיוע שונה ממוסד למוסד. במוסדות להשכלה גבוהה, בעקבות שינוי שחל ב-

1 בספטמבר 1989, אנחנו יכולים לסייע עד 80% מעלות העסקת המדען, שעה שהמוסד

חייב לשאת ב-20% מהעלות. במכוני מחקר ממשלתיים, היות ומבחינת הממשלה זו למעשה

העברת כספים מכיס לכיס, אנחנו יכולים לכסות עד 100% מהעלות.

יי צידון;

האם זה כולל חברות ממשלתיות?
שי אדלר
לא. רק מכוני מחקר ממשלתיים. חברה ממשלתית היא תעשייה לכל דבר.

בתעשיה אנחנו מסייעים בהתאם לשכר הבסיסי בדירוג המהנדסים בשירות המדינה.

כרגע אנחנו מנהלים משא ומתן עם האוצר להגדלת הסיוע לעולים העובדים בתעשיה, כדי

שזה יהווה תמריץ נוסף.

בשלוש השנים האחרונות הגיעו מברית המועצות כ-500 מדענים. אנחנו צופים

שמתוך 100 אלף העולים שיגיעו מברית המועצות יהיו בין 1500 ל-2000 ,מדענים.

אנחנו חושבים שבאמעות הכלים הקיימים, המרכז לקליטה במדע, תוך שינוי בנוהלי

המרכז, אפשר יהיה למצוא קליטה ראשונית בשביל במחצית המדענים שיגיעו. ובשביל

המחצית השניה יש לפתח כלים נוספים, ואנחנו פועלים בכיוון הזה.
אי נור
ומה עם 500 המדענים שהגיעו בשלוש השנים האחרונת.
שי אדלר
העברתי ליושב ראש הוועדה דו"ח בענין זה. כל המדענים שהגיעו בשנת 1987

עובדים בתהום שלהם, פרט לאלה מביניהם שהיו פנסיונרים ואלה שלגביהם הגענו

למסקנה שאין סיכוי שייקלטו במדע והטיפול בהם הועבר למי שמטפל בעולים אקדמאים.

באותה שנה הגיעו 137 איש. חלק הועבר למערכות אחרות, חלק המשיך ללמוד לדוקטורט,

אבל מי שנמצא שאפשר לקלוט אותו כמדען אכן נמצא במערכת. בינתיים אף אחד מהם לא

נפלט, אבל רובם נמצאים עדיין בתקופת הסיוע.



אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם גורמי הממשלה השונים כדי לדרבן פיתוח

תכניות חדשות. אחת התכניות היא להעביר אותם השתלמות במסגרת המוסדות להשכלה

גבוהה. קיבלנו מספר הצעות בנדון ואף דיברתי עם ראשי המוסדות בענין זה. הכוונה

היא לכך שהעולה המדען ילמד עברית ואנגלית. ואז תהיינה שתי אופציות: האחת,

שהוא יקבל את ההכשרה כדי להיות מורה למדעים בבית ספר תיכון, ואז נפתח תכנית

לפיה הוא ייקלט בחצי משרה כחוקר במסלול החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה, ובחצי

משרה כמורה בבית-ספר תיכון או בבית-ספר מקצועי כדי להעלות את רמת הוראת

המקצועות המדעיים בבתי הספר התיכוניים; השניה - הכשרת אנשים שיותר קרובים

למדע בסיסי, כדי להכשיר אותם למדע ישומי, ואחרי שיגמרו את התוכנית יוכלו

להיקלט במסגרת התכניות שמפתח המדען הראשי של משרד התעשיה והמסחר.

אם יצליחו לשנות את החוק אני חושב שניתן יהיה להרחיב בהרבה את המחקר

והפיתוח התעשייתי, שזה עתיד המדינה, שלא יהיה תלוי בהמשך דרכו בתקציבים

ציבוריים.

אנחנו מתכוננים להרחיב את מיתר. בשנה הבאה אנחנו כמעט מכפילים את התקציב

שלו ומתכוננים לפתח רעיונות, בסיכום עם המדען הראשי. משרד הקליטה עזר להקים את

מיתר, אחר כן הורחבה פעילותו והיא כוללת בתוכה גם ישראלים. סוכם עם המדען

הראשי שבשנה הבאה אנחנו הולכים כמעט על הכפלת התקציב.

יש תכניות להגדיל את מעורבותן של קהילות בהו"ל למשה שקורה כאן. ישבתי

לאחרונה עם אחת הפדרציות היהודיות בארצות הברית, ובעוד שבועיים תהיה לי פגיעה

בארץ עם נציג הפדרציות מתוך מגמה לערב אותם יותר במה שנעשה אצלנו בתחום הזה.

הם ביקרו בטכניון, והועלה רעיון לאמץ את איזור חיפה, להגדיל את התעשיות עתירות

המדע, ועוד רעיונות נוספים. דבר לא גובש עדיין באופן סופי, אבל פועלים עם

גורמים נוספים על כל מיני תכניות חדשות כדי להרחיב את הבסיס לקליטה לזמן

ארוך. אשמח להשיב על שאלות.
פרופ' אי שמיר
בתמיכה של המרכז לקליטה נמצאים כעת במוסדות להשכללה גבוהה 200 ואולי 250

איש במסגרות של מדענים וחברי סגל. ההערכה שלי לגבי הטכניון אומרת שעם משאבים

מתאימים ניתן היה להגיע לכפל של 5. כלומר, אלף איש היו יכולים להיקלט כחלק

מהסגל במוסדות להשכלה גבוהה ובפריפריה של המוסדות האלה.

המרכז לקליטה במדע מורכב מאנשים מסורים שעושים עבודה יפה, אבל הם לא

מצליחים להשתלט על המצב, לדעתי. עם כל הכבוד לשמואל אדלר שאתו אנחנו עובדים

הרבה, אני חושב שהמצב שם עומד כרגע בפני משבר, או שכבר נמצא במשבר. מספר

התיקים שנמצא בטיפול אצלם הוא גדול מדי, והם לא מצליחים להשתלט עליו. בענין

התקציב יש מצב אבסורדי ממש. התקציב קבוע, וככל שגדל מספר המדענים המגיעים

לישראל הולכת וקטנה המנה פר מדען, והמרכז לקליטה במדע עושה תרגילים כדי למצוא

שיטות שבאמצעותן אפשר לתת מנה יותר קטנה פר אדם, במקום לקבוע סכום סביר הדרוש

לקליטת אדם אחד, ולכפול אותו במספר המדענים המגיעים. נכון שזו איננה דרך טובה

לשמור על מסגרת התקציב, אבל אני חושב שבמקרה שלפנינו קליטת העולים מכתיבה את

זה.

אני רוצה להגיד עוד מה לדעתי יכולים חברי הכנסת לעשות בתום הפגישה הזאת

כדי לעזור בנושא הזה. בקליטת עולים יש נושא שהוא מוגדר, שהוא ספציפי, שהוא קטן

יחסית, אבל הוא מנוף אדיר, ומדובר בתקציבים אפסיים ממש. כי למעשה מסתמכים על

מערכת קיימת של מוסדות מחקר להשכלה גבוהה ושל התעשייה, שבאמצעות כסף הם

מסוגלים לנצל את היכולת שלהם להתגייס לקליטת עולים מדענים. המוסדות להשכלה

גבוהה יתגייסו מעל ומעבר מבלי לקבל תמורה כספית עבור זה, אבל יקבלו את

התקציבים כדי להכניס את המדענים האלה לפעולה בשורה של שיטות, כמו למשל על ידי

הקמת מוקדי מחקר ופיתוח, מוקדי יזמות ליד המוסדות להשכלה גבוהה וכוי.



אם אוכלוסיית המדענים תצליח להיקלט בדרך הטובה והנכונה תהיה לזה השלכה

אדירה לגבי רבים אחרים. צריך להפוך את זה לתכנית פעילה מיד.

היו"ר מי קליינר!

פרופסור ברנובר. שמעתי שיש לך טענות כיאלו התמיכה בקליטת מדענים היא יותר

גדולה דווקה מבוסדות למהקר, וקטנה יותר בתעשיה. אנחנו מבקשים לשמוע ממך אם

אמנם זה בך, ומה הן הנקודות שלדעתך צריך להתמקד בהן.

פרופ' יי ברנובר;

לפני שאתייחס לנושא שהזכרת, אדוני היושב ראש, אני מבקש להעלות בפני הברי

הכנסת הצעה. אני הושב שטוב היה אילו התרכזה הוועדה הזאת. בין היתר, גם בהסברה.

כי בציבור ואף בכנסת אין מודעות לממדים של התהליך הזה. איש לא יכול להעלות על

הדעת מה הפירוש של 200 אלף מהנדסים. אם יגיעו אלינו מיליון עולים תוך 3 או 4

שנים, וזו תחזית מציאותית בהחלט כיום, יהיו בין העולים האלה 200 אלף מהנדסים.

כדי שכל האוניברסיטאות בארץ יוכלו להוציא 200 אלף מהנדסים הן זקוקות למאה שנח,

והתקציב שיידרש לכך יגיע ל-8 מיליארד דולר. עם בואם של 200 אלף מהנדסים אלה

אנהנו מקבלים איפוא 8 מיליארד דולר מתנה. וכדאי שנבין שאין המדובר במהנדסים

שרק אתמול סיימו את לימודיהם וקיבלו את התעודה שלהם, אלא במהנדסים שצברו נסיון

עבודה.

אני נוקב בכוונה במספרים אלה מפני שאין בציבור מודעות לזה. זאת ועוד; אל

קליטת העולים האלה מתייחסים כאל עשיית הסד עמם, ומתעלמים מזה שבואם יכול

להביא תועלת אדירה למדינה, ולשנות את המציאות בה.

אנחנו מדברים כאן רק על מדענים שלקליטתם יכולה להיות השלכה נוספת וכו'.

פרט אולי למקרים בודדים, אין קליטה של מדען בודד. כדי שמדען ייקלט באופן מעשי

ויצירתי צריך שיעמידו לעזרתו כמה מהנדסים וכמה טכנאים. אי אפשר להפריד את

התהליך של לקיטת מדענים מקליטת מהנדסים וטכנאים.

כמה מלים על הנסיון שלנו. לפני שנתיים הקמנו בהר החוצבים בירושלים מפעל

ששמו סטקס, שמלכתחילה נועד לקליטת עולים מדענים, מהנדסים וטכנאים. המפעל הזה

הניע בחודש זה למאזן חיובי, וזה מאד נדיר אפילו למפעל סתם, על אהת כמה וכמה

למפעל שקולט עולים. עובדים בו היום 60 אנשים בסך הכל, מהם 35 עולי רוסיה. רוב

המדענים והמהנדסים הם עולי רוסיה; המנהלים, הכוח השיווקי והפיננסי הם עולים

מארצות אננלו סקסיות וישראלים.

המפעל הזה לא רק קולט אנשים ולא רק פועל כמפעל מסחרי לכל דבר, אלא נם

עוסק בהכשרה מסויימת, ולא הכשרה מקצועית. כי האנשים שנקלטו במפעל הזה אינם

זקוקים להכשרה מקצועית, אבל צריך ללמד אותם איך לפעול בתנאים קפיטליסטיים,

ואיך לעשות כסף ממדע ומטכנולוגיה, כי את זה הם בפירוש לא יודעים. כך שמי שלא

נקלט אצלנו ועובר למקום אחר אחרי שהיה אצלנו שנה או אפילו רק חצי שנה, מסוגל

בההלט לעבוד במפעל מסחרי.

יש לנו שלוש טכנולוגיות שאנחנו מפתחים. המכירות ב- 1989 הגיעו ל-1,5

מיליון דולר, והתחזיות לשנה הנוכחית מצביעות על כ-3,5 מיליון דולר. יש גם

מבירות בארץ, אבל הרוב יוצא לחוייל.

אשר לטענות וההצעות, אני רוצה להציע שהוועדה הזאת תתרכז בהשגת מספר

דברים. אני מעריך מאד את עבודת המרכז של מר שמואל אדלר, אבל הוא הצניע את

העובדה שאת המפעל שלנו יש לראות כמודל, אב טיפוס שכמותו צריך לבנות עוד עשרות

או מאות ברחבי הארץ, כי זה האפיק העיקרי בקליטת העלייה הזאת, כי זה מבוסס לא

על סובסידיות אלא על יצירת תקציבים לקליטת גלי העולים הבאים. אני לא שולל



כמובן את האפשרות לקלוט את העולים גם במפעלים הקיימים וגם ובאוניברסיטאות,

אבל שם לא ניתן לקלוט רבים.

במצב הנוכחי יכול שמואל אדלר לתת לעולה שהוא מדען בכיר שנקלט במפעל כמו

שלנו בין 30% ל-40% של המשכורת שחיה מקבל באוניברסיטה. וזאת משום שאנהנו

נחשבים מפעל מסחרי, ואיש לא מתחשב בזה שהיינו בשלבי הקמה ושאחננו מקדישים הרבה

הרבה משאבים להכשרה של העולים. את הדבר הזה צריך לתקן, ומיד. ובשביל זה צריך

לשנות את התקנות. זה דבר חשוב מאד, כי בלי זה לא נגיע למפעלים נוטפים מהסוג
הזה. לדוגמה
לפרופסור מן המנין עט 30 שנות ותק,יכלו לאשר - על פי הטבלה

הקיימת - סכום של 1,500 שקל ברוטו.

לגבי הכרה במפעלים כאלה וסיוע לפרוייקטים, נכון ששמענו מעוס אפרתי שיש

כוונה להגדיל את הסיוע, אלב צריך להבין ףשמפעלים כאלו מקימים בדרך כלל לא כאשר

יש פרוייקט מסויים או מוצר מסויים, אלא כשיש צוות מסויים שמגבשים אותו ובגלל

זה קשה מאד לקבל סיוע מהמדען הראשי.

אני חושב שהפעילות העיקרית של הצוותים האלה צריכה להיות מכירת מחקר

ופיתוח לחו"ל, דבר שקיים גם היום הרבה מחקר ופיתוח נעשים היום באנגליה בשביל

חברות אמריקאיות, כי כוח האדם באנלגית הוא יותר זול, ועם אמצעי התקשורת של

היום הדבר אפשרי. בתנאים כאלה אי אפשר לקבל כלל סיוע מהמדען הראשי, וצריך

לשנות את הנוהלים.

אשר לעידוד היזמים בשטח הזה, השיב שהמדינה תעעסוק בפעולת הסברה בקרב

המשקיעים הפוטנציאליים בחו"ל, כי עיקר הכסף צריך להגיע ממשקיעים פרטיים, יחד

עם זאת מובן שהם גם מצפים לאיזה שהוא MATCHING, ואני לא מתכוון ל matching

שהיה בתקופה של ספיר ע"ה, אלא לאיזה שהוא שאביןמע, כאשר כעת הם אינם מקבלים

דבר, והם מאד מאד מאוכזבים. אני יודע זאת משיחות שקיימתי עם משקיעים שלנו.

לדעתי חשוב להקים מרכז למיון ולבדיקה של קורות חייהם של העולים, ולא רק

לבדיקת ההצעות וההמצאות שלהם. טוב תעשה הוועדה האת אם תמליץ על הקמת גוף כזה,

שלא יהא גדול מדי ושיהא מורכב ממספר עולים ותיקים מרוסיה. אולי כדאי לעשות את

זה בין מיתר ובין סטקס ובין מרכז לקליטה במדע. המפעלים פונים אלי מדי יום

ומבקשים למצוא להם מהנדסים וטכנאים, לאו דווקה מדענים, ואני צריך לעשות את

עבודת המיון ולמצוא אותם.

פרופ' א' תמיר;

אוניברסיטת בן גוריון ידועה כמוסד שקולט עלייה, והדוגמה הטוב ביותר היא

זו של פרופסור ברנובר. הוא הניע ארצה בשנת 1972 ונלקט אצלנו, והיום הוא קולט

עולים חדישם.

לפני מספר חודשים התלבטנו בשאלה איר יכולה אויברסיטת בן גוירון לתרום

לנושא הקליטה, והנענו למסקנה שאנחנו נתרכז בקליטת סטודנטים לאוניברסיטת בן

נוריון, ויצאנו עם מספר של אלף סטודנטים. אנחנו מטפלים בנושא המגורים ובנושא

המכינות, שהם הדברים הראשונים החשובים. הסטודנטים צריכים ללמוד את השפה

ולהתכונן למחלקות השונות.

נושא אחר הוא נושא של קליטת אנשי סגל. על סמך הנסיון הגענו למסקנה שיש

להבטיח עזרה בקליטת מדענים לתקופה קול חמש שנים לפחות, שאם לא כן הדבר יהיה

מסוכן. כאשר מדובר בתמיכה לשנתיים בלבד, אז אחרי השנה הראשונה אתה כבר מתחיל

להניד למדען מה יכול לקרות כעבור שנח, כאשר הוא עלול לעמוד בפני שוקת שבורה.

בתנאים כאלה מובטח שלא נצליח לקבל ממנו שום תוצרת. לכן אני חושב שצריר להגדיל

את משך זמן הקליטה של המדען, וזה כמובן קשור במשאבים.



אנחנו עושים תכניות הטבה לרופאים כדי שיקבלו תעודת רופא במדינת ישראל.

פנינו למשרד המדע, ואני יודע שמר שובר עושה את מירב המאמצים בנושא המכון למדעי

המתמטיקה ומדעי המחשב.

אני משוכנע שקליטת העלייה מברית המועצות זה אחד האתגרים הגדולים ביותר של

מדינת ישראל, גט אם זה יהיה כרוך בקשיים, ואני חושב שמדינת ישראל עלולה לפספס

את נושא פיתוח הנגב, החל מבאר שבע דרומה. וזו תהיה בכייה לדורות.

אני יודע שמדי שנה באים שרים לעלייה לקבר של בן גוריון, ושם משמיעים

דיבורים והבטחות, אבל הדברים האלה אינם מלווים במעשים. אני מצפה מהפורום הזה

שינסה לדחוף את הנושא הזה אחת ולתמיד, ושנראה תוצאות.

יי צידון!

עלייה בעיני היא השקעה באמצעי יצור. משאבי אנוש יהיה היצור היחידי של

ישראל. בכל השקעה יש פער זמן בין ההשקעה לתפוקה. ההשקעה במדענים, עד במה

שהספקתי לבדוקל, היא לא יותר יקרה בגלל מוסדות קיימים, אבל התנופה שלה היא

לאין שיעור יותר גדולה. לא הייתי רצה לראות שמדענים הבאים לשיראל באים אלינו

כדי לקלוט את שפת המערב, ולעבור מכאן הלאה. ואנחנו יודעים שאין כמו המדענים

שקל להם לנדוד ממקום ומקום ולהקלט בכל מקום.

אני חושב שהנושא הארגוני חייב להיות פחות או יותר כמו זה שהוצג על ידי

מר שומר, הוא מוכרח להתרכז במוסד אחד. שמעתי על פניות למקום זה ולמקום אחר,

אבל חשוב שכל פנייה תופנה למרכז שבו אפשר יהיה לרכז את המידע ולהפיצו. זה יהיה

גם יותר קל וגם יותר יעיל.

נראה לי שאנחנו צריכים לדון בסקלה אחתר לגמרי של תקציבי המחקר במוסדות

המחקר והאוניברסיטאות. אנחנו בלכל לא בסקלה המתאימה, ונדמה לי 'שאנחנו צריכים

לדון בתקציבי ביצוע בתוכניות לאומיות ופיתוח.

אם מדברים על הנגב, אני רוצה להזכיר כמה נושאים שבהם אני עוסק כרגע

בנסיון לדחוף אותם לכסף פרטי. אנחנו מדברים גם על אנרגיה שאובה, על בחינה

מחודשת של תעלת הימים, שכמעט הפכה לנושא פוליטי כאשר בעצם איננה נושא פוליטי

אלא נושא שצריך לראות איד עושים אותו כדי שיכניס כסף. צריד חשיבה

קונסטרוקטיבית צמודה לכסף, והייתי רוצה לראות את זה בא מהתעשיה וממוסדות המדע

כדי להגיע למצב בו יירתמו המדענים לאינפוזיה של ידע למשק.

אני יודע שישראל היתה גדולה בנושא התוכנה, ועד לפני כמה שנים היא הופיעה

בעתונות העולמית בין עשרת הגדולים, ואילו היום היא רחוקה מלהימנות בין עשרת

הגדולים. כוח האדם שהיה לה או היגר מכאן, או החליף מקצוע. ויש לזה כמה סיבות

הקשורות בחוק, שאנחנו יכולים לטפל בהן. כמו נושא הקופי-רייט וכוי. ישראל הפכה

למדינה לא אמינה מבחינת הקופי-רייט של תוכנה וכוי, וגם משום שמשרד התעשיה

ומסחר וממשלת ישראל לא נתנה לה מעמד של יצוא. יש הרבה מאד עבודה חוקית שיכולה

לעזור לנו להעמיד את הדברים האלה על מקומם.

בנושא מדעי המחשב ותוכנה ראיתי שמתייחסים לבעלי המקצועות האלה מבין

העולים מברית המועצות כשווים. כלומר, אין פער איכותי בינם לבין העוסקים בזה

בארץ, ואפשר לקלוט אותם מיד בעבודה, והנושרים שהגיעו לארצות הברית אכן עושים

את שם בהצלחה רבה.

בנוסף לממשלה צריד לפנות גם לחברות השונות שיספקו את החסר למדען העולה

מרוסיה, כי חסרה לו היזמות. בזמנו עסקתי בקליטת מדענים מרוסיה וראיתי כיצד

פרופסורים מעולים יושבים ומתינים להוראותיו. של קורפורל מטעם הממשלה. למדען

מרוסיה לא חסר ידע. חסרה לו יזמות, מישהו שינסה למכור אותו ולדחוף אותו, חסרים

לו כסף ויכולת שיווק.



הצעתי היא לפנות למוסדות התעשיה והמדע, באמצעות המשרד למדע, למכור ולשווק

את המדענים העולים עם גושפנקה שלהם גם כשהם בעצמם לא צריכים אותם. במלים
אחרות
לספק את היזמות שחסר למדענים.

באשר נכנסים לפרוייקטים לאומיים הייתי רוצה שיהיה ברור שאנחנו צריכים

לחשב את המהירים של הפרוייקטים הללו למעט דמי הקיום לעולים ו/או דמי אבטלה

לישראלים, ואז נראה שהפרוייקט הזה נעשה זול.

חייבם לטפל ביסודיות בבניות של כמה מפעלים, כמו למשל במפעל האלקטרוניקה

בכרמיאל. ראש הוועדה הביא לתשומת לבי את הידיעה על ביטול השקעה של רבע מליארד

דולר במפעל הזה ואובדן של 3,000 מקומות עבודה. חשוב להבין כי 3.000 מקומות

עבודה נטו הם 7,5000 מקומות עבודה ברוטו, כי כל מקום עבודה פירושו עוד 1,5

אנשים כשירותים. ו-7.500 מקומות עבודה ברוטו כפול 3,1 נפשות למשפחה של עולים

מרוסיה, פירושם כמעט מחצית העלייה של השנה שעברה. ההשקעה שהושקעה במפעל הזה

הולכת איפוא לטמיון משום ששני משרדים ממשלתים, האוצר והתעשיה והמסחר, הבטיחו

שהמפעל הזה יוכל לעבוד בשבת. ובא משרד שלישי וקבע שהמפעל הזה לא יוכל לעבוד

בשבת.

שוחהתי עם שר המסחר והתעשיה בענין זה, והוא הבטיח לי להפעיל את המנגנון

שלו, ולהבטיח למסור לי את החומר המתאים כדי שאוכל לפעול במסגרת העבודה

הפרלמנטרית שלי כדי שהגזירה הזאת תיפול וההשקעה תוכל לצאת אל הפועל. מזה

חודשיים לא קיבלתי שום FEED BACK, ואני מצלצל לשם לפחות פעמיים בשבוע. מדובר

במפעל שחייב לעבוד בצורה מתמדת, שאם לא כן אי אפשר להשקיע בו. אני טוען שקליטה

במפעל אחד של עולים כמספר העולים שהגיעו בשנה שעברה היא בבחינת פיקוח נפש.

היו"ר מ' קליינר;

קבלתי אינפורמציה שלמנכ"ל משרד העבודה והרווחה ולמשרד המתנגד יש שתי

טענות. האחת, לגבי הרווחיות של המפעל הזה, ועוד צריד לבדוק זאת. והשניה,

שהוויכוח הוא לא על עצם העקורן של עבודה בשבת, אלא על מי שהועסק בעבודה בשבת.

והכוונה לעובדים מסויימים שאינם היוניים להפעלת המפעל.

אני רואה לנגד עיני מפעל המעסיק 3.000 עובדים, שחלק גדול מהם מדענים

ומהנדסים, והנותן פרנסה למספר שהוא זהה למספר העולים שהגיעו אלינו בשנה שעברה.

הייתי רוצה להכניס בקהל המכובד הנמצא כאן היום איזה שהוא ניצול של רצון

וצורך לחפש מה ניתן לעשות בענין הזה. כי אם מכם לא תבוא הישועה ואם מכם לא

יזרמו הצעות ורעיונות אל מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, הוא בעצמו לא יוכל

לייצר את המקומות האלה.

אני מטפל כרגע בארבעה פרוייקטים גדולים בנגב, שיכולים לשנות את כל פני

הנגב, ואינני יודע עדיין מה ייצא מזה. הייתי מבקש שאתם, שהנכם מוכשרים ממני פי

כמה וכמה בנושאים האלה, תעשו יותר.

יש לי תחושה קשה מאד לא רק מהישיבה הזאת, אלא מהרבה מאד ישיבות של

הוועדה. ועדת העלייה והקליטה של הכנסת יכולה לפעול במגבלות ההלות עליה. היא

איננה ממשלה, והממשלה לא מתפקדת. הכנסת לקחה על עצמה טיפול בנושאים שונים,

במקום שהממשלה היתה צריכה לטפל בהם, כמו למשל נושא חוק הגליל. האמת היא שהכנסת

לא רצתה לפעול בנושא הזה, ואף היו נסיונות להשפיע על הממשלה לפעול בנושא הזה,

אבל מאחר והיא לא עשתה דבר נאלצה הכנסת לחוקק את חוק הגליל, כאשר כל מי שדיבר

עליו אמר שהוא לא טוב, והוא חוקק רק מפני שלא היתה ברירה.



בתקציב הנוכחי של משרד הקליטה יש הקצבה לקליטתם של 370 מדענים, כאשר צפי

העלייה בנוי על המצב כיום. האוצר אומר שלמקרה שיבואו יותר עולים הוא שם בצד

סכום גלובלי בשביל הקליטה.

הגורמים שמטפלים בנושא הזה יכולים להצביע על כך שנעשו טעויות בקליטת

זזמדענים שהגיעו בעבר, ויש ללמוד מזה. אנחנו חושבים שמה שהיה אולי נכון לכיבוי

שריפה בתקופה מסויימת אינו מתאים למצב של היום, ואין בו שום טיפה של חזון לגני

פוטנציאל האנשים שאנחנו עומדים לקלוט היום ובעתיד. כולם מסכימים גם שעל ידי

קליטה נכונה ומתאימה של מדענים אפשר יהיה ליצור עוד מקומות תעסוקה רבים

בשביל עולים נוספים, ולא רק עולים.

לכל היושבים כאן יש רצון טוב וכן לפעול בנושא הזה מעבר למה שמתחייב, אלא

שאי אפשר לעשות זאת ללא אמצעים מתאימים, ללא תכנית אחידה וחשיבה מתאימה.

כולנו מודעים לעובדה המצערת והמדאיגה שיש בריחת מוחות מהארץ. מדענים

שקיצצו בתקציב המחקר והפיתוח שלהם פשוט לא מוצאים אפשרות להמשיך לעבוד בארץ,

בעיקר כאשר בחו"ל מחזרים אחריהם ומבטיחים להם הרים וגבעות, והם קמים ועוזבים.

הם היו מוכנים להשאר בארץ גם בתנאים כלכליים פחותים מאלה המובטחים להם בחו"ל,

ובלבד שיאפשרו להם להמשיך בעבודת המחקר והפיתוח שלהם בארץ ויעמידו לרשותם את

כלי העבודה המתאימים, שמשמעותם כסף. אבל משזה לא מובטח להם הם עוזבים. אני

חוששת מאד שדבר כזה עלול לקרות חלילה גם למדענים העולים אלינו היום ולעלו

שיעלו אלינו מחר.

בשביל מה בעצם הקימה ממשלת ישראל את משרד המדע והטכנולוגיה? אנחנו

מכירים את המערכת הפוליטית הקיימת בארץ, כאשר יש ממשלה גדולה ויש חלוקת

תפקידים, מקימים משרדים וממנים שרים. כך גם הוקם בזמנו משרד המדע והטכנולוגיה,

וגם משרד הקליטה לא היה כל כך חשוב בשלב מסויים. אני חושבת שבמקום שמשרד

המדע והטכנולוגיה יריב עכשיו עם משרד החינוך והתרובת על האחריות למוסדות

להשכלה גבוהה, מוטב שיתמלא תוכן ויהיה מליץ היושר לנושא הזה בתוך הממשלה.

יש תקציבים, אבל הם לא יופנו לקליטת מדענים. האוצר שם הצידה איזה שהוא

תקציב גלובלי, אבל הוא לא יילך לקליטת המדענים. כמו שמשרד החקלאות דואג בממשלה

לנושא החקלאות והחקלאים, וכך פועלים גם המשרדים האחרים בתחום שעליו הם ממונים,

כך גם צריך משרד המדע והטכנולוגיה להיות בממשלה מליץ היושר לנושא הזה ולדאוג

לנושא הזה.

ועדת העלייה והקליטה צריכה להביע את דאגתה שעל שיש יותר מדי רשויות

המטפלות בנושא הזה, על הביורוקרטיה, על העדר סדר עדיפויות נכון והעדר חלוקה

צודקת בין הנושאים השונים. הוועדה צריכה להביע את החשש שלה שהמדענים העולים

יילכוו לאיבוד. הגיע אלינו המון ידע, אבל אם לא יהיה גורם אחד שירכז אותו

ויטפח אותו וינצל אותו כראוי, תהיה זו בכייה לדורות.

הגורם האחד הזה יוכל גם להביא בפנינו מספרים קונקרטיים באשר לעלויות

הקליטה, לאור הנסיון שהצטבר עד היום במוסדות השונים, כולל הטעויות שנעשו. כאשר

נהיה מצויידים במספרים המתאימים נוכל גם לתבוע איקס מליוני שקלים בתקציב

המדינה השנה בשביל המטרה הזו.

לעלייה הזאת יש אופי מיוחד, ובבואם של מדענים עם נסיון יש אכן משום מתנה

אדירה למדינה. אם לא נדע למצות את המתנה הזאת לטובת המדינה תהיה זו בכייה

לדורות. אתם צריכים להציג בפנינו תוכנית שהיא ברת ביצוע, עם תקציב מתאים ועם

ציון האנשים שניתן לקלוט על פי התכנית הזאת וכוי, ואז נוכל לעזור לכם להשיג

את התקציב הדרוש.



א' גור;

לאור התגברות העלייה מברית המועצות בשנה האהרונה נשמעות בארץ, בכנסת

ובממשלה וגם בחדר הזה בל מיני הערכות על כך שהעולים, לרבות מדענים, ימשיכו

להגיע לארץ בכל מקרה מפני שאין להם ברירה אחרת, גם בגלל מה שקורה היום בברית

המועצות וגם מפני ששערי ארצות הברית נסגרו בפניהם. ההערכה היא איפוא שהם יעלו

ארצה. ושאם למדען לא תהיה עבודה בתחום שלו חוא יעשה הסבה מקצועית, ושאם לא

תהיה לו הסבה מקצועית הוא יקח מטאטא ביד ויטאטא רחובות, כפי שקרה במקום מסויים

בצפון הארץ, במקום פועלים ערבים מהשטחים שלא הגיעו לעבודה.

אני רוצה למחות שוב נגד האווירה הזאת ההולכת ומשתרשת בקרב העוסקים בנושא

קליטת העלייה בכלל ובנוושא קליטת המדענים במיוחד. בהקשר זה אני אומר שאסור

בשום פנים ואופן לצאת מנקודת מוצא שהעלייה תמשיך לבוא בכל מקרח, ולא חשוב

באיזו מידה אנחנו ערוכים לקראתה, ושהעולים ייקלטו כפי שייקלטול.

גם לפני שעמדנו בפני גל גדול כזה של עלייה, ועוד לפני שהתרחש הנס בתוך

ברית המועצות הבינונו שלצורת הקליטה של בל עולה ועולה, ובמיוחד של עולה מדען,

יש השלכות על עולים פוטנציאלים רבים בברית המועצות. קליטה מוצלחת שלהם מעודדת

עלייה נוספת והיא למעשה ערובה להמשך העלייה.

צריך לצאת מנקודת ההנחה שצורת הקליטה קובעת את ממדי העלייה מכל מדינה

שהיא בעולם, ובמקרה שלפנינו - מברית המועצות. לפי הדיווחים ששמענו כאן

מתקבלת תמונה שבעצם אנחנו לא צופים בעיות מיוחד בקליטת 2000 המדענים העומדים

להגיע אלינו, אם יימצא פתרון לבעית התקציב.

אני מניח שמתוך הסכומים שהממשלה מודיעה שיעמדו לרשות קליטת 100 אלף

העולים הצפויים, מתוך סכום של 2,8 מיליארד דולר, סכום מסויים יעמוד לרשות

קליטת העולים המדענים. אבל אני חושב שאם הטיפול בנושא הזה לא ירוכז במשרד

ממשלתי מסויים, צריך יהיה למנות צוות ספציפי לטיפול בנושא הזה, בראשותו של

מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, שיבחון את כל הדרכים ויחפש את המשאבים ואת

האמצעים הדרושים על מנת לענות לצורך הייחודי של קליטת עולים מדאנים ובלעי

מקצועות אקמאיים.

חשוב שמכאן תצא הקריאה אל כל הגורמים שנמצאים כאן ואל הממשלה, שבשל

חשיבותו המיוחדת של הנושא הזה צריך למנות צוות מיוחד ברמה של מנכ"לים ושל

נשיאי אוניברסיטאות, של אנשי מחקר ופיתוח ושל מי שמנהלים את הנושא חזה במשרדים

השונים, לרבות משרד הקליטה, שירכז ויטפל בנושא הזה. אין לי ספק בכך שאם תהיה

עבודת מטה מרוכזת ויסודית, עם הקצבת משאבים מתאימים, העבודה תיעשה בצורה הרבה

יותר יעילה ומוצלחת.

היו"ר מ' קליינר;

ברור שכאשר אנחנו מדברים על קליטה של מדענים אנחנו מדברים למעשח על סקלה

רחבה של מדע, החל ממחקר תאורטי שמקומו שבמסגרת האוניברסיטאות, דרך מחקר

תאורטי שימושי, ושילוב שניהם במסגרות מתאימות, ועד לחממות של רעיונות, שהוא

השלב שנופל ביותר בין הכסאות. כי ברגע שמגיעים לשלב המסחרי אפשר כבר לקבל

הלוואה בבנק, יכולים לקבל עזרה ממשרד המסחר והתעשייה וממקורות נוספים שונים.

בשלב של חממה הוא נופל בין הכסעות, כי הוא לא מחקר תאורטי, הוא עדיין לא עסק,

וחסר היזם.

אגב, אוניברסיטת תל אביב גילתה יוזמה בנושא הזה. הם מנסים לעשות קורס

הכשרה ליזמות, כדי להכשיר אנשים לגלות יזמות, ואז יהיה גם עולה יזם שיוכל

לעזור לעולה הממציא לקדם את הרעיון שלו.



קודם כל חשוב להבין שהעייפות הזו הוא בעדיפות עליונהר ולא מפני שאני רוצה

לעזור למדענים יותר משאני רוצה לעזור למצחצחי נעליים, אלא רק מפני שבאשר נמצאת

האפשרות לעזור למדען לפתח תא הרעיון שלו נמצאת למעשה גם האפשרות לעזור לאנשים

נוספים למצוא לעצמם תעסוקה. העדיפות צריכה להיות לא לקליטתו של מדען במחקר

תאורטי, אלא דווקה למדען שאם היוזמה שלו תתפתה היא יכולה ליצור תעסוקה לרבים

מאד.

בוויכוח על משרד איכות הסביבה, שאינו מיוצג כאן, אמרתי שלפעמים כדאי לפתה

רעיון בתחום איכות הסביבה גם אם נדמה שלישראל יש עדיפויות חשובות יותר, מפני

שאם הרעיון הזה יצליח אצלנו אפשר יהיה לשווקו גם בקנה מידה עולמי. וגם לחזק את

הדימוי של ישראל כמדינה שממנה ייצא מדע. יש לנו יתרון יחסי בנושא הזה, נם מפני

שאנחנו תורמים בזה, וגם מפני שלישראל יש דימוי מיוחד, ומצפים לכר שלהמצאה שתצא

מישראל יהיה סיכוי להיקלט. את היתרונות האלה איננו מנצלים די, אולי מפני שאין

לנו מסגתר לחשיבה כוללת ולתכנון כולל בנושא הזה, ולא רק מימון כולל. במצב של

היום צריר לפנות בענין כזה אל 10 ועדות, וזה כמובן בזבוז של זמן ואנרגיה, ולא

תמיד פועל כראוי. יכול להיות שהקריאה להקמת רשות לאומית, שאולי כדאי לשתף בה

באיזו שהיא צורה את יהדות הגולה, תוכל לקדם את הנושא.

אנחנו צריכים רלצאת למבצע לאומי ברמה העליונה ביותר ליצירת חממות

למדענים, חממות לרעיונות ופיתוח המדע, ולראות בזה דבר ייחודי. מדינות שונות

בעולם מנצלות יתרון יחסי שיש להן, ואם אנחנו צריכים לנצל את היתרון היהסי

שלנו, שהוא הראש היהודי. צריר לדאוג לכר שזה ינוצל ער הסוף.

יש על כן להקים רשות אחת במשרד המדע הוטכנולוגיה, שהוא המשרד הממשלתי

הממונה על התחום הזה, שבה יהיו מיוצגים בנוסף למשרד הקליטה כל המדענים

הראשיים של המשרדים הממשלתיים השונים, וכן נציגי האוניברסיטאות וגורמים

אחרים, אולי גם התאחדות התעשיינים. הרשות תהנה מתקציב הולם, והיא תדחוף ותקדם

את הנושא ותיתן לו את המעמד הראוי לו.
י' צידון
כל התקצוב לנושא העלייה אינו הולם, והתקצוב למדענים הוא עוד יותר חמור.

אי מזרחי;

אני רואה את הישיבה הזאת כחשובה מאד ומקדמת את הנושא. אבל אני חושב שנושא

כה מכובד מצדיק יום עיון, ולא ישיבה של שעתיים בלבד, ככי שאפשר יהיה לשמוע את

דברי כל אורחינו המכובדים, ללמוד את הדברים ולהתרשם מהם.

נכון שאיננו יכולים לכפות דבר על הממשלה שבידה הקופה, גם אם אנחנו רואים

את הבזיונות שסביב הנושא הזה, ובמיוחד אח תקציב העלייה בשנה שעברה. אבל אנחנו

יכולים כמובן להציע ולהמליץ.

שמענו את הצעתו של מר שומר, וגם את דבריו של נציג משרד הקליטה המטפל

בקליטת המדענים. הבינותי מדבריו שמדענים שעלו עד עתה כן נקלטו, או שהם נמצאים

לפחות בתהליר של קליטה, עדיין במסגרת סיוע.
ש' אדלר
יש לנו מחקר המצביע על כר שהתוצאוח הן די טובות, ואני מוכן להציג בפניכם

את תוצאות המחקר הזה.
א' מזרחי
למה לחפש מסגרת חדשה. שלבטח יתעוררו בהה ויכוחים בין הגורמים השונים,

ויעבור זמן ער שתתחיל לפעול וכוי, והעולים הם שיסבלו מזה בסופו של רבר, שעה

שיש נבר מי שמטפל בזה? רווקה בגלל העלייה הגדולה המגיעה אלינו מוטב לחזק את

הגוף שכבר מטפל בזה.
היו"ר מ' קליינר
אין זה מתפקידנו להציע שינוי מבנה. בנושאים האלה אני מנסה להיות ריאלי

ואומר שיש לדאוג לשמירת הקשר בין שמרד הקליטה למשרד מקצועי כלשהו, כמו הקשר

בין משרד הקליטה למשרד השיכון, למשל, או בין משרד הקליטה למשרד אחר, הכל לפי

הענין והזמן. הנושא מדי חשוב בשביל לעסוק בדברים כלליים.

נראה לי הרעיון על רשות אחת לטיפול בנושא, וטבעי הדבר שבראש הרשות הזאת

יעמוד מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה. בכל משרד ממשלתי, וגם במשרד הקליטה, יש

מדען ראשי, את כולם יש לשלב ברשות הזאת. למעשה אני מסתמך על הקיים, ורק מבקש

שיהיה תיאום מירבי.
דר' ז' רותם
הקרן הדו לאומית למחקר ישראל ארצות הברית שייכת לשתי הדמינות. היא קרן בת

100 מיליון דולר, עם הכנסות מריבית בגובה של כ-10 מיליון דולר לשנה המושקעים

במחקרים. המחקרים מבוצעים במוסדות המדע בארץ, בבתי חולים, כאשר בכל פרוייקט

משתתף מדען ישראלי ומדען אמריקאי.

במשל השנים האחרונות הזמנו בין 300 ל-400 מחקרים באלה לשנה. פירושו של

דבר העסקת 300 עד 400 חוקרים, ומספר דומה של חוקרי עזר שעובדים יחד עם

ההוקרים הראשיים.

העוים שהם חוקרים צריכים לעמוד בתחרות על סמד קריטריונים, כי אנחנו לא

מחלקים כספים יחודיים אלא לפי קריטריונים. אותם החוקרים אשר הצליחו בתחרות

קיבלו את מענקי המחקר. בין העולים מרוסיה שנקלטו במוסדות המדע היו שהצליחו.

יושב כאן אתנו פרופסור ברנובר, שבזמנו קיבל מאתנו מענק מחקר, וישנם עוד חוקרים

נוספים באוניברסיטת תל אביב בתחום הפיסיקה, בתחום הכימיה ובעיקר בתחום

המתמטיקה.

כל קליטת עליה של עולים מברית המועצות שהם בעלי כישורים מתאימים, מותנית

בתקציבים. התקציבים האלה צריכים להינתן או במסגרת קרנות קיימות, המעניקות

מענקי מחקר, או ישירות למוסדות המדע בארץ שיקלטו את האנסים.

משנת 1975 עד שנת 1985 היתה ירידה בתמיכה במחקר מדעי בארץ; משנת 1985

והלאה אנחנו נמצאים במצב סטטי. מצב סטטי לגבי פיתוח מדעי פירושו נסיגה. הדבר

בולט כאשר מספר השמות הישראליים בקרב השותפים האמריקאים במחקרים שעליהם אני

מדבר הולר ועולה מדי שנה בשנה. וגם לא אומר שאני רואה בזה בכייה לדורות, אומר

שזו בכל זתא בכייה, והדמעות זולגות,

קליטת עולים נוספים בעלי כישורים מתאימים יכולה להעשות רק כאשר תינתן

בארץ עדיפות למדע בתור מדע, כי הוא מנוף כלכלי חשוב. כאשר מדברים על תעשיות

עתירות מדע צריך לזכור שבלי האינפרסטרוקטורה של המדע בארץ לא היינו מגיעים לאן

שהגענו היום. ולא צריך להפריד כאן בין מדע בסיסי למדע ישומי. צריך לדבר על מדע

טוב, ולהשקיע במוחות מפני שזה מה שיש לנו. אין לנו אוצרות טבע גדולים אבל יש

לנו מוחות. לכן אני חושב שבלי תקציבים שיופרשו לנושאים האלה יאן לדבר על קליטת

עלייה.



דר' י' אברבוך;

עם גל העלייה מברית המועצות באים הרבה רעיונות, ואומרים שהרעיונות האלה

מאל השובים בשביל להיקלט בתעשייה הישראלית. אנחנו נוכל להפנות את הרעיונות

שמגיעים עם גל העלייה מברית המועצות ממיתר, מההממה של הרעיונות, למוסדות

שמתאימים לקליטת עולים, במו סייטק, בשביל לעזור לעולה להתבסס במקום בו הוא

עובד על מנת שיוכל להתקדם בעבודה בגלל זה שהוא מפתח רעיון. פה יש צורך לא

בהדרכה רגילה אלא באינטרקציה היה בין המומחה שבא מברית המועצות לבין המומחים

ממערב. כי יש הרבה חוסר ידע טכנולוגי אצל המומחה שבא מברית המועצות, והוא צריך

לקיים אינטרקציה עם אנשי ידע מהמערב. ואת זה אנחנו עושים במיתר.

המערכת שהקמנו במשר שנים מאפשרת לנו להגיע לעשרות פרוייקטים בתעשיה,

ומאות אנשים שהתקדמו במקומות העבודה שלהם. וביחד עם משרד התעשיה והמסחר יש לנו

קרן קטנה המאפשרת לנו לתמוך בעולים בתחילת דרכם על מנת להכין את הפרוייקט

שייקלט בארץ.

בהתאם לתקציבים שישנם אצלנו אנחנו מצליחים לקלוט היום כ-10% מהאוצר של

פתרונות טכנולוגיים שבאים ארצה. 90% נקברים.
עי.. הדר
בגלל קוצר הזמן העומד לרשותי, אדבר בקיצור נמרץ, כמי שמטפל יום יום בנושא

הקליטה ועדיין לא בקי בנושא קליטת המדענים, אני מעריך שחברי הכנסת והנוכהים

האחרים שלא מטפלים בזה יום יום לא קיבלו את התמונה הכוללת של הבעיה בשל

מורכבותה.

אני רוצה להדגיש בפורום הזה, שמדעינם מקבלים יותר מכל סקטור אחר, כמו

מהנדסים ואחרים, וזה בגלל שקודמי הכירו בחשיבות הנושא הזה. בהגדרה הם מקבלים

יותר. השאלה היא כמה יותר הם מקלבים, והאם זה מספיק וכו'. אנהנו מוכנים לשמוע

כל הצעה קונקרטית שתובא בפנינו ולשקול אותה. לא שמעתי שמישהו מתלונן על כמה הם

מקבלים במקום מסויים. אבל אנחנו בהחלט מוכנים לשקול דברים.

כמה מלים על הגישה הכללית שלנו לקליטה. להבדיל מראייה דרך החור של הגרוש,

בנושא הקליטה כולם פתוחים תיום לרעיונות. וכשאני אומר כולם אני מתכוון למשרד

האוצר, לאותה ועדת ביילין שמטפלת בזה ולכל ועדה ופורום אחר. כולם פתוחים

לרעיונות, כולם מוכנים לשמוע וגם לגבות את זה בתקציבים. אנחנו לא חושבים שאפשר

לשמוע ולא לתת לנושא הזה גיבוי בתקציבים.

אנהנו בטוחים שנושאים כמו שיכון, תעסוקה ואחרים יצטרכו לקבל גיבוי

תקציבי. ידוע שיש לזה איזה שהוא גיבוי שעדיין לא מחולק, וצריך יהיה לתת את

ההצדקות הנכונות ולשחרר את התקציבים.

לא יתכן שכל משרד יקבל. איזו שהיא מנה, ויגידו לו שזו המנה שאתה הוא חייב

להסתדר. צריכה בכל זאת להיות איזו שהיא ראייה לאומית וניהול עליון של תקציבים.

לכן יושבת ועדה שמתכנסת ומנסה לתאם בין כל הגורמים על מנת להניע לאופטימיזציה

של חלוקת המשאבים.

אין מספיק לכולם. אנחנו צריכים לנהל את הנושא הזה נכון על מנת לחלק את זה

נכון בין כל המגזרים. באגף התקציבים במשרד האוצר אנחנו מסתכלים היום על כל

הנושא של התעסוקה, ואת המדענים העולים אני רואה כאחד ההיבטים של נושא התעסוקה.

אנחנו מנסים להתמודד עם נושא התעסוקה, וככל שהמספרים גדלים אנהנו נלחצים יותר

ויותר, ומנסים לתת פתרונות אמיתיים ונכונים, כדי שלא יווצר מצב שבעוד שנתיים

יפלו מפעלים מפני שהקמנו אותם באיזור פיתוח ללא הצדקה כלכלית.



אנחנו שוקלים כמה אלטרנטיבות, ביניהן הגדלה רצינית קול תקציבי מו"פ, וכן

סיוע למהנדסים ולמדענים בשכר עבודה או בסבסוד שכר עבודה. הכל נמצא עדיין

בבדיקה, ואינני יכול לתת לכם תשובות כי עוד אין לנו תשובות. אנהנו בודקים תא

בל הדברים, ונשמח לשמוע עוד הצעות במידה ויובאו בפנינו, ואני מבטיח שנשקול

אותן.

כמה מלים בנושא הריכוזיות שהעלה כאן מנכ"ל משרד המדע והטכנולוניה. אנחנו

למעשה נושא הדגל של ריכוז כל הנושא תחת קורת גג אחת. אנחנו בעד מניעת

כפילויות. כאשר ארבעה או חמישה גופים פועלם סביב נושא אחד, וכאשר לכל משרד יש

מדען ראשי שלו, אני יכול להבטיח לכם שאנחנו לא נשים רגל בפני ריכוז הטיפול

בנושא הזה תחת רשות אחת. אבל כאשר מדברים על רשות קליטה אחת, אינני יודע באיזו

מידה זה ישים, כמו שאינני יודע באיזו מידה זה ישים כאשר מדברים על רשות אחת

למדע.
היו"ר מ' קליינר
אולי רשות כגוף מתאם.
ע' הדר
אני בעד זה.

אני רוצה להאמין שאת משרד המדע והטכנולוגיה הקימו בשעתו לא מפני שצריך

היה למצוא למישהו משרד, אלא מתוך ראייה לאומית רחבה. אבל אני אומר שבאותה

הזדמנות צריך היה לרכז בו את כל המשאבים, התקציבים וכוח האדם הדרוש.

אני שמח לשמוע שהאוצר מתחיל להבין זאת אחרי שנה וחצי.
ע' הדר
אני לא הקמתי את המשרד, אבל אני אומר מה דעתי ומה עמדתי לגביו.

אני בעד זה שיהיה נוף מתאם ושכל הנושא הזה יהיה מתואם.

במי שביקר במפעל של פרופסור ברנובר, וחושב שהם עושים פעולה חשובה ביותר,

אני רוצה להניד לפרופסור ברונבר שאם יש לו הצעות קונקרטיות אנחנו נשמח לדאות

אותן ולבדוק אותן. אני יודע שהוא העביר נייר בנושא זה לד"ר ביילין. נם את

הנושא הזה אנחנו בודקים. אני אשמח לדווח בוועדה אם יהיו לנו תשובות. אנחנו

עושים בדיקה של המפעל, כדי לקבוע אם יש הצדקה להרחבתו ולהגדלתו לצרכים הרבה

יותר גודלים, ואם יש הצדקה להעתקתו.

נאמר כאן שבנושא המדענים התקציב בנוי לא נכון. כמי שאישית בנה אותו אני

יכול לומר שאנחנו עשינו את זה לפנים משורת הדין, לפי בקשת משרד הקליטה. היתה

בקשה של משרד הקליטה, והאנחנו הסכמנו לכל. ישבנו אתם ובתיאום מלא אתם תיקצבנו

לפי 370 מדענים עולים, לפי חישוב של 40 אלף עולים. כל תקציב המדינה בנוי על

עלייתם של 40 אלף עולים השנה. זח נכון למבנה התקציב הנוכחי.

תקציב הקליטה היה בנוי השנה לקלוט 12 אלף עולים. ובסופו של דבר קלטנו 36

אלף עולים. האם מישהו מבין העולים לא נקלט? האם מישהו מהם לא קיבל טיפול? האם

המרכז לקליטה במדע לא קיבל תוספת תקציב?



אני חוזר ומדגיש שאם יש למישהו רעיונות קונקרטיים, ולא. במישור

הפופוליסטי, אנא העבירו אותם אלינו. אנהנו פתוחים מאד לרעיונות, אנחנו מחפשים

אהר רעיונות הרשים, ונשמה לקבל ולברוק אותם. אנהנו שוברים את הראש השכם והערב

כדי למצוא פתרונות יותר נכונים לקליטה ולתעסוקה, וגם לקליטת מדענים. מבחינתי

אין הבדל בין עולים אהרים לבין מדענים, ואם נעשה שיקולים שונים ללגבי סיוע

שונה למדענים, הרי יש לזה הצדקה.
היו"ר מ' קליינר
אני מאד מצטער על שאינני יכול לאפשר לכל הנוכחים כאן לבוא לכלל ביטוי, כי

עלינו לסיים את הישיבה. אני באמת מצטער על כך ומבקש תא סליחתכם. קיבלתי זה עתה

מכתב מדייר בייט כשהבין שלא יוכל לדבר בישיבה הזאת. אני אכניס לפרוטוקול פעולה

מאד חיובית שעשה משרד האנרגיה בנושא הקליטה.
א' שומר
ב-7 לינואר כתבנו לסגן שר האוצר דייר יוסי בי ילין, בהתאם לבקשתו, על

התכניות שלנו בנושא הריכוזיות. למשרד לקליטת העלייה יש כיום אחד התפקידים

הקשים ביותר במדינה, וכולם יודעים זאת.

אנחנו לא מבקשים כסף, אנחנו גם לא רוצים סמכויות. במרכז לקליטה במרע

מצויים אנשים מצויינים, ואנשים מצויינים נמצאים במשרד המדע והטכנולוגיה, ובחדר

הזה נמצאים אנשים מצויינים והם עוסקים בקליטת מדענים.

מסמד של שר הקליטה והמכ"ל שלו הופץ בין שרי הממשלה ביום הראשון השבוע,

והיום הופץ בין המנכ"לים. והייתי רוצה להפנות תשומת לבכם אליו.

נם אני סבור שאין צורך בהקמת רשות נוספת, כי זה יעלה רק בכסח נוסף

ויצריו פקידה, נהג ומכונית והוצאות נוספות. ישנו משרד ממשלתי שקוראים לו משרד

המדע והטכנולוגיה, ולא חשוב איר הוקם, וכל העבודה יכולה להתרכז במשרד הזה

ותבוצע על ידי האנשים שמועסקים בו, בעיקר שאני חוזר ומדגיש שאנחנו לא מבקשים

עוד תקציב. אני בהחלט חושב שאין טעם להקים רשות נוספת. זה מיותר.

אנהנו לא מבקשים אגורה נוספת. כל הכסוי ייועד לקליטת המדענים. אנחנו נעשה

את העבודה בצורה הכי טובה אתכם ובעזרתכם. אנחנו הגשנו מסמך מסודר לד"ר בי ילין,

ואתם במשרר כלל לא מתייחסים אליו, אתם לא שמים אליו לב. ישנו מסמך שהועבר

לממשלה, והלך לוועדת הקליטה, ושם יש הצעה מסודרת. מה עשיתם עם זה? - שום דבר.

אתם לא מתייחסים למה שאנחנו עושים. ולא רק למה שאנחנו עושים, אלא גם למה

שהאחרים הנוכחים כאן עושים.

הבעיות הפוליטיות בין שר לשר אינן מעניינות אותי כלל. הנושא שצריך לעניין

את כולנו הוא נושא קליטת המדענים, שמהווה 60% מכל התכנית של המשרד לקליטת

העלייה, והוא מעסיק את השר, את המנכ"ל שלו ואת אנשי המשרד שעות רבות ביממה. גם

לנו יש תכנית, ואנחנו יכולים לעשות את זה הכי טוב עם האנשים שישנם כאן.

היו"ר מי קליינר;

אני מודה לכל האורחים, וחוזר ומתנצל בפני המוזמנים שלא הגיעו לכלל דיבור.

אנהנו מוכנים לערוך יום עיון לנושא הזה ביחד עם חברי הכנסת.



היו"ר מ' קליינר;

חשבתי על קיום יום עיון בנושא התעשיה, שחללו מהנוכחים כאן יוכל בוודאי

לקחת בו חלק, ואולי נחשוב לעשות משהו ביחד. במסגרת יום העיון חזה אפשר יהיה

לרבר גם על קליטת מדענים ואחרים.
א' שומר
אנחנו ניזום זאת ביחד עם המרכז לקליטה במדע ונארנן את הדבר.

היו"ר מ' קליינר;

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 14:10}

קוד המקור של הנתונים