ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 29/01/1990

קבלת פנים וסידור ראשוני לעולים בשדה התעופה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 64

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, ג' בשבט התש"ן (29 בינואר 1990) ,שעה 00;13

נכחו;

חברי הוועדה; מ' קליינר - היו"ר

נ' ארד

י' הורביץ

י' צידון

י' שפרינצק

מוזמנים; א' לפידות - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

אי שוסטרמן - מנהל אגף הקליטה בנתב"ג

אי כהן - מעינה למנכ"ל המשרד לקליטת עליה

ג' בוטבול - עוזר שר הקליטה

ש' שוהמי - ראש מינהל תעופה אזרחית, משרד התחבורה

ב' דותן - סגן מנהל חטיבת שרותי קליטה, הסוה"י

נצ"מ אי יערי- מפקד נתב"ג, משטרת ישראל

מ' דבי - מנהל נמל התעופה בן-גוריון

ר' ארבל - מזכירת חברת אל-על

וי גלוזמן -מועצת ארגוני עולים

י' פרנקל -מועצת ארגוני עולים

ג' חבקין - יו"ר פורום ארגוני המתנדבים, המרכז להתנדבות

מ"מ מזכירת הוועדה; י' נקר

רשמה; ע' הירשפלד

סדר-היום; קבלת פנים וסידור ראשוני לעולים בשדה התעופה,



קבלת פנים וסידור ראשוני לעולים בשדה התעופה

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את הישיבה. נושא הישיבה היום הוא: קבלת פנים וסידור ראשוני לעולים

בשדה התעופה. זה נושא מאד מרכזי, עם בעיות שונות, שאנחנו עמדנו עליו מאז הביקור

הראשון של ועדת העליה והקליטה בשדה התעופה, כאשר הצענו אז לקבל את העולים בשירה,

במחולות ובפרחים. אני חושב שכולם שמחים שההצעה הזאת נתיישמה, ואם לא - נרצה

לשמוע על כך.

אנחנו זימנו לישיבה היום את נציגי משרד הקליטה. מנכ"ל משרד הקליטה נמצא כעת

אצל סגן שר האוצר יוסי ביילין, התנצל וביקש לאפשר את השתתפותו באותה ישיבה עד

תומה ב-1.30, ולכן הוא יגיע לכאן כמת דקות אחר-כך.

הייתי רוצה לשמוע בפתח הישיבה את מר שוסטרמן. למרות נוכחותם של ארגוני

המתנדבים כאן, אולי תאמר לנו איך ארנה רואה כרגע את הבעיות, כולל הבעיות עם רשויות

אחרות בנמל, שנציגיהן הוזמנו לישיבה לצורך זה.

אי שוסטרמן;

עיקר הבעיות הן בחיפוש דרך לקיצור תהליך הקליטה. בענין הזה יש כמה מישורים.

1. הגעת העולים עד הטרמינל למעלה. אנחנו עושים כעת כל מיני נסיונות, יחד עם

רשויות הנמל ומשטרת ישראל לבדוק אפשרות של הקטנת תהליך בקורת הדרכונים, כי זה שלב

די מעכב. כרגע אנחנו באמצע ניסוי מסויים. יכול להיות שבקרוב נתחיל להוציא אדם

לטיסות מיוחדות, כדי שהוא יעשה חלק מהעבודה באוויר על-מנת להקטין את זמן בקורת

הדרכונים.

2. אמצעי עבודה, כלים, והכוונה היא למסופים.

3. המשרד נערך יחד עם רשות שדות התעופה למקרה שתגענה קבוצות. אנחנו צופים

הגעת קבוצות גדולות של עד 1,000 איש ביום והמשרד עושה הכל כדי להיערך לקראת זה.

זה מחייב התארגנות בכוח-אדם ובאמצעים.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה לשאול מספר שאלות. 1. באחד הסיורים שלי בשדה התעופה, בשעה 4 בבוקר

נתקלתי בקשישה שבאה לקבל את אחותה שהיא לא ראתה אותה 40 שנה. אני ביקשתי לאפשר

לה להיפגש עם העולה. כשדיברתי אתך אמרת לי; זה יקצר את התהליך. אם היה עולה

צעיר על-יד משפחה מבוגרת, שמבין עברית ומבין מה מציעים לו, זה היה חוסך לי הרבה

זמן. הייתי יכול לסיים את התהליך ב-5 דקות במקום לנהל משא-ומתן במשך שעה, וכו'.

מהו המצב ומה הן האפשרויות היום ומה דרוש לך מבחינת קרובים ראשונים של העולים

שבאים?

אי שוסטרמן;

זה היה יותר נכון פעם כשהארץ היתה מנותקת ואז עצם היציאה משם היה מרתק מאד.

היום העולם פתוח ולעולים יש קשר אמיץ עם קרוביהם בארץ. המפגש הוא. מפגש רגיל כמו

לאחר ניתוק תקופה מסויימת, אבל הקשר של איפה, מה, כיצד ולאן ללכת, קיים. הראיה,

עד 90% מהעולים באים עם כתובות מוכנות לאן הם הולכים.

הבעיה מתחילה עם העומס. המסוף מסוגל לקלוט מספר מסויים של אנשים. בדרך-כלל

באים כמה אנשים לקבל משפחת עולים. פעם המדיניות היתה לאפשר רק לאחד מהמשפחה

להיכנס וזה גרם לבעיות ולעיוותים. הושאלה היתה לאיזה מהצדדים לתת להיכנס - לבן

משפחה מצד האשה או מצד הבעל? וגם הסבתא והסבא רוצים לראות את הנכד, וזה גרם

לעיוותים יותר גדולים מאשר ההחלטה שאף אחד לא ייכנס.



כשבאים 400 עולים, כפי שאתם נוכחתם, כשבין מקבלי הפנים יש גם ילדים, אנחנו

מבקשים מהם לקבל את העולים על המדרגות, שלא ייכנסו לאולם כי אין מקום, כי אם

נכניס קרובים, גמרנו את עניו הטיפול.
היו"ר מ' קליינר
זאת אומרת שהמדיניות היום היא לא לתת לקרובים להיכנס בכלל.

נ' ארד;

זה לא רק היום.

י י צידון;

אני הייתי מבקש לראות יעד. ברור לי שבמצב הקיים, כפי שראינו את אולם הקבלה,

לא רק שהוא לא מספיק לקרובים, הוא לא מספיק גם לעולים עצמם שבאים. הייתי מבקש

לראות אם קיימת אלטרנטיבה. מצדי, שיקימו צריף או אוהל במקום אחר, או אפילו

שיסגרו בצורת חירום חלק מהחלק שהוגדל, לצערנו. ברור שפה יש לנו ענין עם מספר

גדול של נוסעים. הייתי מבקש לראות תוכנית כזאת, משום שברור לי שהאולם הזה איננו

מספיק.

דבר שני, מספר תחנות העבודה אינן מספיקות בשום פנים ואופן. משום שמצד אחד יש

בקורת דרכונים, שגם היא לוקחת זמן, ולאחר-מכן, לפי הנתונים שקיבלתי מכם, זה בערך

20 דקות משפחה על מסוף. אם נעשה חשבון זמן מרחב, האנשים יישבו כל הלילה, ואם

יבואו רבים, זה בכלל יהיה נורא.

נשאלת השאלה כמה דבר כזה שווה בכסף. לדעתי זה שווה כל דבר, כי זו הכניסה

ארצה, זה ההלם הראשון שמתרגמים אותו לביורוקרטיה, לא לחוסר אמצעים. נשאלת השאלה

אם זה משתלם לקחת על אותן 20 דקות למשפחה, כלומר 3 משפחות לשעה. משך הטיסה

מבוקרסט הוא 3 שעות, זאת אומרת שאדם יכול להספיק לטפל ב-9 משפחות. על 9 משפחות

לקחת מספר מסויים רצוי של צעירים דוברי רוסית, עם "פורטבל קומפיוטר", שהוא מכניס

את כל הדברים ל"דיסקט" ואחר-כך אינה מעביר את זה לתחנת הקבע, עם טפסים ברוסית,

כמובן. זה צריך להיות בעבהית, כדי שהישראלי שמטפל בכך יידע, גם כדי שתהיה זהות

עם מערכת המיחשוב, אבל שיהיו טפסים ברוסית לדוברי רוסית. "פורטבל קומפיוטר"

באוויר יכול לעזור. ברור שזה עולה מחיר כרטיס הלוך-חזור.

האלטרנטיבה לזה היא רק להקים אולם שיתאים למספר האנשים הרצוי, ומוטב לעשות את

זה לפני שהם באים ולא אחרי שהם באים.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה לפנות בשלב זה למשטרת נתב"ג כדי לקבל מניצב-משנה יערי קודם-כל סקירה

כללית על החלק הזה. פעמים רבות שמענו ממר שוסטרמן: אתם צודקים בשאלות שלכם, אבל

אנחנו לא בעלי הבתים. יש הרשות ויש משטרה, או רמת שיקול הדעת של אנשים שמו פקדים

על המשמרת, ובדרך-כלל מדובר בלילה.

דבר שני, רמת הנגישות של המפקד התורן. אני זוכר מקרה מאד קיצוני של אשה בת

85 או 90, שבאה לפגוש את אחותה, ובשער עמד מישהו שאמר לי - והאשה שמעה: איך אני

אדע שהיא לא מחבלת? בסופו של דבר נכנסתי אתה והיא ראתה את אחותה.

פעם אחרת דובר על חברי-כנסת, או על נלווים של חברי-כנסת, והם נשלחו לצד השני

למשטרה. אני זוכר שחבר-הכנסת שפרינצק ואני חיכינו חצי שעה עד שהגיעו האישורים של

הנלווים. אם זו הביורוקרטיה לגבי חברי-הכנסת, שיכולים להיכנס פנימה ולהזעיק את

שוסטרמן או את אפרים כהן, אני מתאר לעצמי מהי הביורוקרטיה כשמדובר באנשים איורים.

אני רוצה לשמוע על הסידורים האלה.



ושאלה יותר כללית - האם זה ישתנה אם יהיה מסוף ארקיע שייך כולו לעולים?

א' יערי;

אני אחלק את דברי לשלושה חלקים: 1. בקורת הדרכונים; 2. הבטחון והסדר

הציבורי בתוך האולמות המוגבלים; 3 .מה שקורה בהוץ.

בקורת דרכונים. אני הושב שאנחנו עובדים, לפחות אני, בשיתוף-פעולה די יפה עם

הגורמים שבתוך השדה. אנחנו למעשה עובדים היום כמעט ללא טפסים. הבאתי לכם

דוגמאות של טפסים שהעולים מגיעים אתם לבקורת דרכונים. זה כתב קירילי שבקרי בקורת

הגבולות המצויים לא יודעים אותו, והשאר כתוב בכתב-יד, לפעמים קריא לפעמים לא

קריא. יש שם שם משפחה ואות ראשונה של שם פרטי.

הצורה הטובה ביותר היא מה שנדרש מכל אדם שמגיע לארץ - שבמטוס ימלא את הטפסים,

וזה לא ניתן.
היו"ר מ' קליינר
מדוע זה לא ניתן?
אי יערי
מפני שאין במטוס מישהו שימלא את הטופס. נניח שמגיע מטוס עם תיירים מרוסיה,

אז חברת התעופה אחראית לדאוג שהוא ימלא את הטופס. אבל מדובר בעולים, ואנהנו

רוצים לקבל אותם טוב. בינתיים הגענו עם מר שוסטרמן לסידור, שהוא נראה לי

אופטימלי, שאנחנו מכניסים אותם לדלפקים מיוחדים, נפרדים, כאשר הם מציבים ליד כל

דלפק אנשים דוברי רוסית.

אנחנו מעבירים מטוס של 100 איש ברבע שעה את בקורת הדרכונים. לי נראה שזאת לא

כל-כך ביורוקרטיה.
היו"ר מ' קליינר
בענין זה אני מסכים עם דברי מר יערי. אנחנו ראינו שלילה אחד הגיעו 400 עולים

והקטע הזה ממש רץ.
אי יערי
כל זה נכון בתקופה זו, שהיא לא תקופה קשה לשדה התעופה. כשנגיע לעונה, הבעיה

תהיה כוח-אדם. אם תהיה לנו תוספת של בקרי בקורת גבולות, נוכל להציג 3 - 4 -5

בקרים על-יד המסופים, עם האנשים של מר שוסטרמן, ואני מאמין שזאת הדרך האופטימלית

היום להעביר את הקבוצות במשך 15 - 20 דקות.

לגבי טפסים - אנחנו כמשטרה ויתרנו על העניו הזה. אינני יודע לאיזה הסדר

הגיעו מר שוסטרמו ומשרד הפנים, אבל אנחנו לא מטפלים בזה. זה החלק של בקורת

הדרכונים.
היו"ר מ' קליינר
אם היינו מביאים, למשל, תגבורת של חיילות דוברות רוסית, כמה זמן לוקח להכשיר

בקר?
אי יערי
להכשיר בקר זה עניו של חודש. אם יתנו לי חיילות כבקריות, זה יעזור לי. גם

כך אנחנו סובלים ממחסור ואנחנו נעזרים במנהל שדה התעופה והוא נותן לנו אנשים שלו.

ביום ששי ראיינו מועמדים להיות בקרי בקורת הגבולות. רצינו לתת עדיפות לדוברי



רוסית, אבל לא היה מועמד אחד כזה. פירסמנו מודעה בעתון. הגיעו 200 חבריה צעירים

וטובים, אבל אף דובר רוסית אחד לא היה ביניהם.

בקורת דרכונים הוא נושא מסווג והמועמד להיות בקר צריך לעבור בדיקות בטחוניות

מסויימות. לתפקיד הזה אני צריך אדם דובר רוסית שנמצא פרק זמן סביר בארץ ומסוגל

לעשות את הבדיקות. אנחנו נתנו לזה עדיפות, אבל כפי שאמרתי, לא היה לנו אפילו

מועמד אחד.

י' צידון;

יש לד הספציפיקציות מי בעצם יכול להיות מועמד לזה? אולי אנחנו נתאמץ קצת

למצוא אנשים.

אי יערי ;

זה לא כל-כך חשוב לי, כי לי מספיקים בקרים דוברי עברית ואנגלית, שעל-ידם

יעמדו אנשים של מר שוסטרמן, שאחר-כך יכולים גם ללוות את העולים. לי חשוב שאני

אוכל להקצות 8 בקרים רק לבקורת הגבולות, מלבד התיירים, אלא אם אנחנו רוצים לעצור

את התיירות. אם אוכל להשיג 8 בקרים בנתונים שיש לי, אז אני יכול לקבל מטוס עם

400 עולים ולהעביר אותם במשך 20 דקות בעזרת האנשים של מר שוסטרמן, ואז הם יעזרו

לו גם בדברים אחרים, כי לאחר 20 הדקות הדרושות לי אני לא אזדקק להם יותר, וחבל

להחזיק אנשים רק לצורך הענין הזה. זה באשר לבקורת דרכונים. אני לא רואה את זה

כבעיה שלא ניתן להתגבר עליה.

הבעיה השניה היא בעיית האזורים המוגבלים והסדר הציבורי. זה הכל בעיה של

מכפלות. אין בעיה להכניס חברי-כנסת, אנשים נלווים ואחרים. הפרוצדורה היא לא

בעייתית אם יש תיאום מראש ויודעים בדיוק מי יגיע. אנחנו מכינים את האישורים וזאת

בכלל לא בעיה. אם יש מי שילווה, אנחנו מכניסים גם אותו. הבעיה היא המספר.

היו"ר מי קליינר;

חייב להיות הענין הזה שאנשים ירוצו למשטרה? אין אפשרות שהמשטרה תחכה להם

בשער?

אי יערי;

מי שירצה - יבוא למשטרה, יקבל את כל האישורים, ימתין לכל הקבוצה בכניסה

ויכניס אותם. בזה אין כל בעיה. אבל אם לא יודעים מראש מי מגיע? והמכפלות בשדה

התעופה הן אדירות, ואולי מנהל שדה התעופה יתייחס לזה אחר-כך.

נ' ארד;

אתה מדבר רק על קרובי משפחה?

א' יערי;

אני מדבר על הכל; קרובי משפחה, עובדים ואנשים שלאו-דווקא קשורים לזה.

יש שתי בעיות נפרדות. בעיה אחת של הקליטה, שאולם הקליטה למעלה לא מסוגל

להחיל את כל האורחים. בעיה שניה היא בעיה שלנו, שאנשים לא מגיעים לשם. הם

מקבלים אישורים, כולל קבוצות הנוער, והם בכלל לא מגיעים לאן שהיו צריכים להגיע.

הם מגיעים לאולם, ליד בקורת הדרכונים, או שהם "מתפלחים" למטוס ללא אישור, ובכך הם

גם מסכנים את המקום וגם מפריעים לעבודה. כל אדם כשלעצמו זו לא בעיה, אבל המכפלות

הן אדירות. זה הנושא של השטחים המוגבלים.



הנושא האחרון הוא הסדר הציבורי, שחלקו שייך לשטחים המוגבלים וחלקו שייך למה

שקורה בחוץ. מגיעים אורחים, הצפיפות גדולה מאד, ואני לא חושב שצריך לפרט את

ההשלכות שיש לזה גם על הסדר הציבורי, על התנועה וגם על הבטחון במקום. אם צריך

לפנות קהל מאולם כאשר מתגלה חפץ חשוד, ויש לך עוד 600 - 700 איש, הקושי הוא עצום.

אני שלחתי למנכ"ל משרד הקליטה, על-פי בקשתו, רק אנשים שהם ביקשו להכניס פנימה,

והוא אמר שהוא יבדוק מי צריך ומי לא צריך. אבל נניח שכולם צריכים אישור כניסה.
נ י ארד
אלה אישורים קבועים?

א' יערי;

לא. אני מדבר על אירועים שהצטברו לנו. זה פשוט המון אנשים, לא להאמין כמה.

היו"ר מ' קליינר;

תודה רבה. אני מבקש ממנהל השדה לומר לנו איך אתם נערכים לפתור את הבעיות

האלה? 2. אני מבקש לקבל תשובה לשאלה, ממך או ממר שוהמי, אם שקלתם פתרונות

חלופיים, לאפשר, למשל, הרבה מאד טלפונים, או פתרון כלשהו שהוא אלטרנטיבה לענין

הזה, שעולה בכל-זאת רוצה להחליט באותו לילה והוא רוצה להתייעץ עם מישהו. אני

מבין שהיום יש מספר טלפונים. אולי תאמר לנו אם הם מספיקים, ותציג את הבעיות כפי

שאתם רואים אותן היום ובמבנים החדשים.
מ' דבי
נמל התעופה בן-גוריון הוא משכן שבא לתת פתרונות לגוף שנקרא עליה וקליטה.

צריך לזכור שתפקידו של נמל הנתעופה הוא בעצם לטפל בנכנסים וביוצאים את מדינת

ישראל, בעיקר בתיירות הנכנסת והיוצאת.

עד ה-31 במארס, להערכתי, נהיה מאד קרובים לשנת השיא 1987 שבה היו 4 מיליון

נוסעים. אני נותן את הרקע הזה כדי שלפיו נבין את ההשלכות לשאלות שהצגת, כי חשוב

מאד לדעת מה קורה ומה עומד לקרות. האלטרנטיבות הן מאד חשובות, ולדעתי לא הושקעה

מספיק מחשבה באלטרנטיבות, ולכן אני נותן את הרקע.

מאפריל עד אוקטובר עוברים את נמל התעופה 60% עד 70% מכלל הנוסעים שאמרתי. זה

אומר שבימי השיא בקיץ ובפסח יש בנמל בו-זמנית 22,000 נוסעים, ואינני מדבר על

מלווים בחוץ שמספרם הוא פי 2 מהמספר הזה. לפי הסקרים שלנו יש שני מלווים על כל

נוסע יוצא, וכמעט 2.5 מלווים על כל נוסע נכנס. זה אומר שבסדר-גודל של 4 מיליון

איש שעוברים את הנמל, יוצאים וחוזרים, יש עוד למעלה מ-4 מיליון אנשים שמלווים,

מגיעים, ומסתובבים סביב הנמל.

אנחנו רוצים לשתף פעולה עם מח' הקליטה בנמל התעופה בן-גוריון. אני נפגש

עם מר שוסטרמן יום-יום ואנחנו דנים על הנושא הזה. הצוות בנתב"ג, המשטרה, המכס,

מח'י העליה, מינהל התעופה האזרחית, אל-על, כולם עוסקים בזה כדי לסייע, אבל יש כמה

בעיות אקוטיות שלדעתי לא נלקחו בחשבון ואני חושב שזו הזדמנות להעלות אותן כאן.

מח' הקליטה במתכונות הקיימת בנמל התעופה בן-גוריון מסוגלת לטפל ב-400 נוסעים

בו-זמנית. מר שוסטרמן עובד קשה מאד כדי לצמצם את הפרוצדורה. במקום להגיד

שהמיתקן לא מספיק, אומרים שהפרוצדורה ארוכה. אבל אני חייב להגיד שגם הפרוצדורה

ארוכה. במקרה הטוב הטיפול ב-400 עולים מסתיים לאחר 5 עד 6 שעות.

העלינו את הרעיון לעשות את הטיפול מחוץ לנתב"ג, מעבר למחלקה הקיימת. הצענו

שכל תוספת עולים שתהיה תטופל במיתקן אחר שאיננו בנמל התעופה, כדי לתת שם

רמת שירות טובה יותר. משרד הקליטה לא קיבל את הרעיון.
נ' ארד
מה זאת אומרת מיתקן שאיננו בנמל התעופה?

מ' דבי;

אתן לך דוגמא. בשנות השבעים היתה התארגנות, מעבר למח' הקליטה הקיימת. כל

מספר עולים שהיה מעבר לזה, הועלו על אוטובוסים, עם המטען, והוסעו לכפר המכביה או

למקום אהר, שם נעשה הטיפול בצורה מכובדת ביותר וגמרו את העניו. יש הרבה מאד

מיתקנים בארץ, גם קרובים לנתב"ג, שהם פנויים לצורך הענין.

נ' ארד;

מלון "אויה".
מ' דבי
גם מלון "אויה", שכולו ריק. יש למשל, המשרד הראשי של בנק לאומי שנמצא בעיר

לוד, ריק כבר למעלה משנתיים. יש שם מיתקן אדיר, יפהפה, שכדאי שתראו אותו.

היו"ר מ' קליינר;

אתם באתם בדברים עם המשטרה בענין הזה?

מי דבי;

מה שאמרתי עד עכשיו אלה דברים בדוקים שניתן לעשותם מיד.

גם המכס, גם המשטרה וגם הגופים האהרים היו מוכנים לשתף פעולה. משרד הקליטה

לא אוהב את הרעיון.

היו"ר מ' קליינר;

דווקא משרד הקליטה? אני חושב שהבעייה היא המשטרה והמכס.

מי דבי;

לא, אתם אין בעיה, משום שבלאו-הכי הוא יצטרך כוה-אדם נוסף לצורך הטיפול

הנוסף. אם הוא צריך אותו, הוא יכול לקחת אותו למיתקן זה או אחר. אגב, בעבר זה

בוצע כך. מכיוון שאני רוצה לעזור בקליטת העולים, עלה הרעיון לתת את טרמינל

פנים-ארצי לסיוע.

כבוד היושב-ראש, אמרת שמסוף ארקיע ישמש את כל העולים המגיעים לנתב"ג. ובכן,

לא כך הוא, אלא הוא יהיה באפר נוסף לקליטת עליה מעבר ל-400 העולים שמר שוסטרמן

יכול לקלוט. היינו, במסוף ארקיע אנהנו מסוגלים לקלוט עוד 200 איש, כך שבו-זמנית

אפשר יהיה לקלוט בנמל התעופה 600 איש כל 5 עד 6 שעות.

אם "חס והלילה" נגיע למצב שפתאום נידרש להסיע מיידית נוסעים מארצות המזרח

הנה, במספרים יותר גדולים, לא נוכל לינת את הפתרון בנרנב"ג אלא נצטרך, במפגיע, לתת

פתרון בחוץ. לכן אמרתי שחשוב שמשרד הקליטה יתכנן את הענין הזה, ומראש.

לגבי נתב"ג, כל דבר שמר שוסטרמן רוצה שם, אם זה ציוד, האמצעים במשרד הקליטה,

תוספת טלפונים, דלפקים, שולחנות וכוי, יינתן לו. יתירה מזאת, הוא גם ביקש שאני

אפתח שני משרדים בצד הקרקעי של הנמל כדי שזה יהיה מעין מודיעין לעליה ולקליטה. .

גם זה טופל.



בימים אלה אנחנו מכינים טרמינל פנים-ארצי, ועל כך יצא סיכום פגישת שהתקיימה

במשרדי עם כל הגופים הנוגעים בדבר, כולל נציגי האוצר שצריכים לממן חלק מהתקציבים

של משרדי הממשלה. רשות שדות התעופה בלבד תשקיע תוך השבועות הקרובים חצי מיליון

שקל כדי לתת, בתוך הטרמינל הפנים-ארצ', אמצעים נוספים שיסייעו לקלוט 200 - 250

איש בנוסף ל-400.

היו"ר מ' קליינר;

אולי תתן לנו הסבר קצת יותר רחב איך זה יתבצע? הרי הוא מנהל, יש לו עובדים

שלו. איך יביאו אותם? איך יפרידו בטיסות מעורבות בין התיירים שיילכו לבקורת

הרגילה ובין העולים?

מי דבי;

לא רציתי להלעיט אתכם בפרטים על הפתרונות הטכניים, אבל אם אתם רוצים לשמוע,

בבקשה. לגבי טיסה גדולה של 400 איש אמרנו היכן מקומה. אבל נאמר שתגענה טיסות עד

600 איש, עם מטוסים שהתפוסה שלהם היא בין 100 ל-200 איש. ההלוקה תצטרך מראש לומר

מה לוקח אליו מר שוסטרמן לטיפול ומה עובר לטרמינל פנים-ארצ', כאשר כרגע אנחנו

מדברים על טיסות "הודיות, לא על טיסות מעורבות. ואז זה מאד פשוט: טיסנ מסויימת

הולכת אליו, טיסה אהרת הולכת לטרמינל פנים-ארצ'. אבל שם - ועל כך היה אצלי הדיון

- תשומות כוה-האדם והאמצעים מה"בים את משרדי הממשלה. במלים אחרות, בבקורת

גבולות הוא יצטרך יותר אנשים, במכס יצטרכו אנשים, משרד הקליטה יצטרך 30 איש

לפחות; טלוויזיות במעגל סגור, מחשבים, חיבורי תקשורת, ועוד כהנה וכהנה, וסדר

ציבורי מסביב לטרמינל הארצי.

היו"ר מ' קליינר;

זה יהיה מסוף לכל דבר, לא מסוף עזר.
מי דבי
זה יהיה מסוף לכל דבר. אלא מה? הוא יתן פתרון למעלה מ-400 נוסעים, כי יש לו

את המחלקה הקיימת במקום.

יכול לקרות שיהיו טיסות מעורבות, שמגיעה טיסה של 400 איש - מר שוסטרמן מטפל

בה, ולפתע מגיעה טיסה מעורבת של תיירים ועולים. לדבר הזה יש לנו פתרונות טכניים

פשוטים, שאת אותה קבוצת עולים מפרידים ומשנעים לכיוון טרמינל פנים-ארצי והטיפול

נעשה שם.

ברור לכולנו שאופרציה כפולה עולה כסף.

היו"ר מ' קליינר;

מה עם המזוודות, הן תועברנה מראש?

מ' דבי;

בוודאי. כמו במקרה שאתה נוסע לחו"ל לשני יעדים, המזוודה שלך מגיעה ליעד השני

כאשר זה מתוכנן מראש.

האמצעים והתקציבים הנדרשים לצורך זה במשרדי הממשלה כבר נמסרו לאמנון כרמון

ממשרד האוצר, שצריך לשבת עכשיו עם הגופים הממשלתיים. אבל עלינו לזכור שאנחנו

מסוגלים ליגת תשובות כל 6 שעות ל-600 איש בלבד.

באותו דיון שהתקיים אצלי, שבו השתתף גם יעקב קדמי, אמרנו לו שהוא צריך לקחת

את זה בחשבון, כמייעץ לראש הממשלה בענין זה, שמעבר למכסה הזאת מישהו צריך להכין

תיק אלטרנטיבות.



כל התהליך הזה בנתב"ג יתבצע במשך 12 חודשים. יש לנו תוכנית לבנות למשרד

הקליטה בנתב"ג, ליד מקומם הנוכחי, עוד 1,400 מ"ר במשך שנה כדי לאפשר להם לקלוט את

העולים בהמשך.

אלה הדברים שאני יכול לתת לכם כאינפורמציה וכרקע למה שמתבצע.

היו"ר מ' קליינר;

האם אין אפשרות לזרז את בניית 1,400 מ"ר?

מ' דבי;

בפגישה של שר התהבורה ושר הקליטה בנתב"ג דובר שקיצור התהליכים והבניה יכולים

להתבצע עד 9 חודשים. כלומר, שניהם יצטרכו לסייע לנו בקבלת האישורים.

אני רוצה להתיירוס כעת לנושא המלווים והנלווים. אולם הנכנסים בנתב"ג, באזור

האווירי עם אולם היוצאים שלו, הם אזורים סטריליים. הווה אומר, כל מי נמצא שם,

חזקה עלינו שהוא איננו עויין ואנחנו יכולים לסמוך עליו.

בעבר היו שני פיגועים באולם הנכנסים - גם קוזו אוקומוטו וגם מילר עם מזוודת

הנפץ, שבה נהרגה עובדת בטחון שלנו. בעקבות ועדת הוקירה שהוקמה לפני שנה בענין

חדירת הנער, וכל העתונים כתבו על כך בכתבה המפורסמת, שבה מנהל נתב"ג היה אמור לתת

את ראשו על שמישהו הצליח להיכנס לצד האווירי של הנמל. הכניסה לאזורים הסטריליים

מסכנת מאד את הנמל, כי המספרים הם אדירים. על גבי בוטבול מופעל לחץ, והוא מעביר

אותו אלי, להכניס את קבוצות הנוער, את המלווים ואת המשפחות, עד שהמספרים הפכו

להיות כאלה שאנחנו לא יכולים לעמוד בזה. לדעתי זה אפילו מסוכן ביותר. אנשי

התקשורת לא מבינים את זה, המשפחות לא רוצות להבין את זה, וגם הפוליטיקאים לא

רוצים להבין איך אי-אפשר להיכנס פנימה. אבל זה מהווה סיכון רב.

מפקד המשטרה דיבר על פינוי קהל. בשנה האחרונה היו לנו בנתב"ג 400 מקרים של

פינוי קהל עקב השארת חפצים בשטח. אם תייר או מישהו אחר השאיר תיק לשניה,

מבחינתנו זו סכנה אדירה, כי מספר האנשים במקום, כפי שאמרתי, הוא גדול מאד.

כשאנחנו מפנים את הקהל יש בזה סיכון רב מאד בהזזת האנשים, בסילוקם ובפתרון

הבעיות.

רציתי להדגיש את זה כדי שתבינו שאנחנו עומדים בפני שבט הבקורת מצד אחד, ומצד

שני אנחנו רוצים לעזור לעליה. אני מבין את הצורך, אבל צריך גם להבין שהמיתקן הוא

מיתקן סטרילי ובטחוני.

היו"ר מ' קליינר;

הבעיה היא באמת העובדה שזה מיתקן בתוך מיתקן.



א' יערי;

אני רוצה להוסיף כמה מלים על המסוף החדש. מבחינתנו כמשטרה המצב האידיאלי היה

אם העולים היו מגיעים, עוברים בקורת דרכונים, פותחים מזוודות, יוצאים דרך המכס,

עולים על אוטובוסים ונוסעים ל"אויה" או לכפר המכביה.

היו"ר מ' קליינר;

מהו מעמדו המשפטי אחרי שהוא עבר את הבקורת שלך?

מי דבי;

אם הוא עבר את הבקורת של יערי, הוא נחשב לתייר. כשיגמרו את הפרוצדורה של

הקליטה הוא יהיה או תושב ארעי, או תושב קבע.

א' יערי;

אני לא בדקתי את הצד המשפטי. אני רק אומר שמבחינה מעשית של הטיפול בעולה

אנחנו משקיעים כוח-אדם ומשאבים לבנות את טרמינל ארקיע. מי שמכיר את אולם ארקיע

יודע שזה אולם צפוף שיהיו שם שוטרים, אנשי משרד הקליטה, תהיה צפיפות, אנשים יעמדו

בחוץ וכו'. אני מבין שבשיטה הנוכחית זה מצב של אין ברירה, אבל זה לא נראה לי

כפתרון.

היו"ר מ' קליינר;

מספר האנשים והיקף הפעילות לא עונה על הדרישות.

אי יערי;

זה לא מכובד מספיק. יש דרכים הרבה יותר מכובדות.

היו"ר מ' קליינר;

אני שותף לדעתך.

י' צידון;

יש בעיה גם באולם הקליטה הנוכחי וגם בארקיע, ואני מתנצל שאני מעיר בענין

השירותים. לפי כל תקן של משרד הבריאות, לפיו צריך שיהיו איקס שירותים על כך וכך

אנשים, אין את זה לא באולם הנוכחי של הקליטה, ואם תוסיף 250 נוסעים נכנסים, גם לא

בארקיע. זאת אומרת שהפתרון שאתה מציע הוא ללא ספק הפתרון האלגנטי יותר.

מי דבי;

אין ספק שככל שנוסיף בענין הזה, רמת השירות תהיה יותר טובה. שנית, אינני

רוצה לחלוק כרגע על כבודך לענין התקנים, אבל כל מה שיש בנמל הוא לפי התקנים

הבינלאומיים. גם בארקיע. הטכניקה בנמל תעופה בנויה שאתה מגיע, עובר את בקורת

הגבולות ויוצא החוצה לאחר 20 דקות עד חצי שעה.

י' צידון;

אני רוצה למנוע מהעולה לעבור למיתקן ארעי עם סידורים של בתי-שמוש - -
מ' דבי
לכן ההצעה שלי היא לעשות את זה בחוץ.

י' צידון;

אתה צודק.

היו"ר מי קליינר;

אני מבקש משי שוהמי, ראש מינהל תעופה אזרחית, לתת. לנו יותר רקע ואולי להרחיב

את היריעה. בזמנו היו הצעות גם של שר התחבורה וגם של גורמים אחרים לנסות להכניס

את שדה התעופה עטרות לתוך העניו חזה, מתוך מחשבה שאם הוא מגיע הוא נוחת באל-על,

ואם הוא נוחת בנתב"ג יש בעיה שהוא צריך להמריא ריק בחזרה. אמרו שמטוס ריק הוא

יכול להמריא מעטרות.
ש' שוהמי
האזנתי לדברים שמר דבי אמר. לפי דעתי הוא מיצה את הנושא וכל תוספת רק תזיק.

הוא עשה את זה בכשרון רב.
היו"ר מ' קליינר
כולל ההיסוס המסויים בנושא ארקיע?

שי שוהמי;

כן.

מי דבי;

מר שוהמי כועס עלי בעניו זה, כי אני הולך לבטל שם טיסות פנים-ארציות.

ש' שוהמי;

יש לנו בעיה מה נעשה עם הטיסות הפנים-ארציות היוצאות מנתב"ג, אבל זה נושא

שאיננו מעניינה של הוועדה הזאת. אני מטפל יותר בצד של הבאת העולים לישראל, בדרכי

התובלה של העולים מנקודת המוצא שלהם ועד נתב"ג, אבל לא זה הנושא שעומד לדיון.

שאלת לגבי עטרות. בענין זה באמת עלינה הצעה להביא את העולים, לפחות בטיסות

אל-על לעטרות, ולהכשיר לצורך זה את הטרמינל בעטרות, שהוא טרמינל גדול ומרווח.

ההצעה הזאת לא נפסלה סופית והיא עדייו נמצאת בבדיקה. יש בעיה טכנית, אבל ניתו

להתגבר עליה. אם אנחנו מדברים על מטוסי אל-על, אחת הבעיות היא הטיסות המעורבות.

המטוס צריך לנחות בעטרות, להוריד את העולים ואחר-כך להמשיך לנתב"ג עם התיירים. זה

מוסיף עוד נחיתה ועוד המראה וזה כרוך בהוצאות.

ר' ארבל;

מטוס ג'מבו לא יכול לנחות בעטרות.

י י צידון;

אני יודע. זה לא נראה לי מעשי, עם כל הרצון האדיר להשתמש בעטרות.
ש' שוהמי
לכן החליט שר התחבורה, לאחר שהובאו בפניו כל האלטרנטיבות, ללכת לכיוון של

הפתרון בטרמינל של ארקיע בנתב"ג ולהמשיך לבדוק את הפתרון של עטרות.
י י צידון
אולי יסבירו לנו למה לא יקהו את "אויה"?

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו נגיע לזה. יושבת אתנו מזכירת אל-על. כולנו עושים כל מאמץ כדי שההסכם

המסחרי המפורסם שלכם עם אירופלוט ימומש, והייתי רוצה לשמוע מה דעת אל-על על

עטרות, ואם יש לך להוסיף משהו לדיון.

ר' ארבל;

לגבי עצם הטיסות אין לנו שום הערות. מנכ"ל אל-על הצהיר שבהתראה של 12 שעות

אנחנו נמצא פתרון ונבצע טיסה כל שהיא להבאת עולים. או שנעביר מטוסים מיעדים

אחרים בדרך הביתה, אם מספר העולים שמחכים מתאפשר במסגרת המטוסים שטסים, או שנוציא

מטוסים מיוחדים כדי להביא את העולים.
היו"ר מ' קליינר
אגב, זה גם יוצר מצב, אולי באופן מקרי, שרוב הטיסות מגיעות בלילה, כאשר ניתן

להיות יותר גמיש, בייחוד אם אנחנו מדברים על עונת התיירות.

ר' ארבל;

היעדים באירופה המערבית לא מקבלים טיסות בלילה, כי שדות התעופה סגורים בלילה.

לעומת זה, השדות במזרח אירופה פתוחים בשעות הלילה, למעט בודפסט, ולכן אנחנו

יכולים לבצע טיסות בלילה במטוסים שמתפנים לנו מטיסות אירופה, ואת הטיסות המיוחדות

שלנו אנחנו עושים בעיקר בלילה. אנחנו לא רואים בזה שום בעיה. ביעדים שבהם מותר

לנו לנחות לפי זכויות הטיס שיש בין המדינות אנחנו טסים בהם עם עולים. זה כמובן

לא כולל כרגע את ברית-המועצות, אבל אנחנו טסים לבודפסט ולבוקרסט, ואם צריך גם

ליעדים אחרים.

י' צידון;

יש לי שאלה אופרטיבית. הרי סוג המטוס נקבע על-פי עומס הנסיעה. איזה מקל

בגלגלים, אם בכלל, מכניסה עטרות לענין הזה שפתאום שלחת מטוס ג'מבו ללונדון ויש לך

איזה שהוא סוויץ' ואת נוסעת לקחת 100 עולים מבודפסט?

ר' ארבל;

מטוס ג'מבו מביא עולים רק באותם מקרים שיש באמת מספר גדול מאד של עולים.

הסבירות שטיסת לונדון תהיה זו שתאסוף את העולים מבודפסט היא יותר נמוכה. לעומת

זה, מעבר לבעיה של הנחיתה הטכנית, שמר שוהמי הסביר אותה, יש בעיה של שתי נחיתות.

זאת אומרת, שצריך לנחות פעמיים בלוד ובעטרות. זאת לא רק בעיה של צוותים, זו גם

בעיה של שמוש אלטרנטיבי במטוס, כי נוכל להשתמש עוד פעם במטוס אחרי הרבה יותר זמן,

כתוצאה מזה נוכל לבצע פחות טיסות, כי יעבור הרבה זמן עד שהמטוס ייצא שוב חזרה

לאירופה לטיסה נוספת.



י' צידון;

שאלתי היא מהי העלות הלאומית אס אנחנו נפצל את הנחיתות הללו. מה עולה לנו

יותר - לקחת את "אויה" ושהכל יתנקז דרך מקום אחד, או להתחיל לטייל? כי הדבר הזה

נראה לי כהוצאה ענקית, אף-על-פי שיש שם טרמינל מוכן.

ר' ארבל;

אנחנו לא בדקנו בשלב זה עלויות כספיות. אנחנו בודקים אפשרויות מבצעיות

וטכניות לביצוע הפרוייקט.

י' צידון;

זה ברור.

היו"ר מ' קליינר;

יש פה בעיה. אני רוצה לשאול עוד שאלה אחת. אני שמעתי ש"פמיאט" הכריזו רשמית

על פוגרום במאי. בין אם הוא יתבצע ובין אם לאו, בוודאי יש לזה השלכה על רצון

העליה. האם יש לכם תוכנית חירום להפעלת רכבת אווירית?

ר' ארבל;

חברת אל-על תיתן עדיפות לרכבת אווירית על פני טיסות אחרות. היא תמצא

פתרונות של מטוסים חליפיים, בין בחכירה חד-פעמית ובין בחכירה ארוכה בכדי לבצע

את הטיסות.

ש' שוהמי;

אנחנו בדקנו את הענין. שיהיה ברור שהובלת העולים לישראל היא לא בעיה של

אמצעי הובלה, כי פורסמו כל מיני ידיעות כאילו יש צוואר בקבוק בנושא ההובלה. אין

בעיה של הובלה. הבעיה כרגע היא מדינית בלבד. אם הבעיה המדינית לא היתה קיימת

בצד הרוסי, לא היועץ בעיה להוביל כל מספר של עולים שנידרש להוביל מברית-המועצות או

דרך יעדי ביניים.

י י הורביץ;

למה? קשה לעבור את הגבול לבוקרסט?
ש' שוהמי
לא. לפי מיטב ידיעתנו היום הרוסים לא נותנים לכל מי שרוצה לצאת, גם בדרכים

אחרות. זו בעיה מדינית.

היו"ר מ' קליינר;

היות ויש לחץ ציבורי כבד מאד מצד ארגוני העולים וארגוני המתנדבים בנושא נמל

התעופה, אני רוצה לתת הזדמנות לגב' חבקין ולמר פק להשמיע את דבריהם בנושא הזה.

בבקשה.

ג' חבקין;

קודם-כל הייתי רוצה לשמוע מה הם הטיעונים של משרד הקליטה נגד שיטה אחרת, כי

שמענו צד אחד ולא שמענו את הצד השני מדוע הם מתנגדים לשינוי.



היו"ר מ' קליינר;

את מתכוונת ל"אויה", או תחליף לו.

ג' חבקין;

כן. ב. כשאני שומעת כאן את כל הדיונים מבחינה בטחונית וכו', אני הייתי מוכנה

לשקול שנית מה כן ניתן לעשות ומה לא ניתן לעשות, כדי לא להביא למצב כזה שאנחנו

נהיה הגורם המטרפד את הפרוצדורה כדי להקל על יציאתם של העולים תוך פרק-זמן סביר.

עקרונית אנחנו מבקשים להיות שותפים, לעזור. יש התאחדויות עולים שאנשים קבועים

שלהן מקבלים את העולים מיד עם רדתם מהמטוס.

היו"ר מ' קליינר;

הכוונה היא לבריטניה ולדרום אפריקה.

ג' חבקין;

דרום אפריקה ודרום אמריקה, אצלם זה מאורגן יפה מאד, אבל אלה באים במספרים לא

משמעותיים. השאלה היא מה עושים כשמגיעים עולים לא במספרים כאלה אלא במספרים

שהופכים למאסות?

עקרונית אנחנו מבקשים להיות שותפים, אבל אנחנו לא רוצים להיות שותפים

שמטרידים או שמעמיסים בעיה נוספת. לכן אני מבקשת שנבדוק את האפשרות שכן תגענה

משלחות קטנות למטרות בדוקות מראש ולפי קריטריונים בדוקים מראש. אם נגיע למסקנה

שזה לא ניתן, נצטרך לשבת ולבדוק אם יש אפשרות, לא בדיוק באולם הגדול, אלא בשלב בי

של כל הנושא הזה, כדי שבאמת נהיה לעזר.

היו"ר מ' קליינר;

זה שוב מסוג הדברים שמתקשר ל'אם היו מלון אויה, דיפלומט או מרינה', יחידת

מעבר עם פחות לחץ, עם אפשרות מגע עם קרובים ומכרים - כפוף לאפשרויות שעדיין אין

לעולים מעמד, אבל זה דבר שניתן לחשוב עליו בתור כיוון מאד מעניין.

י י פק;

אני רוצה לתקן את הרשום לפניכם ולומר שאני משמש, בהתנדבות, כראש ועדת היגוי

של מועצת ארגוני העולים. זו מועצה שמאחדת 18 ארגוני עולים שמייצגים עולים מ-40

ארצות. מלבד זה אני משמש מנכ"ל התאחדות עולי אמריקה וקנדה.

לפני שנה בערך ישבנו בחדר זה וביקשנו מראשי משרד הקליטה שאישורי כניסה לאולם

הקבלה יתקבלו על-ידי ארגוני העולים, במיוחד אלה שעוד לא קיבלו אישורים כאלה,

והיום זה עוד יותר בוער ולוחץ בענין הרוסים.

אני מייצג ארגון של אמריקאים וקנדים שזה למעלה מ-10 שנים נהנים מאישורים

כאלה, ואני חושב שמר שוסטרמן יסכים שלמרות שפה ושם אולי היו בעיות, תרומתם של

המתנדבים דוברי שפת האם היא תרומה משמעותית. למרות שאני שוקל את השיקולים

הטכניים יחד אתכם בכובד-ראש, יש פה צד אנושי שלצערי עוד לא התייחסנו אליו היום

ואני חושב שהוא רלבנטי לא פחות מהשאלות הטכניות איך נסתדר בנמל התעופה.

לפי הנסיון של התאחדות עולי אמריקה אנחנו יכולים להציע משהו, שעם כל הכבוד

לעובדים הנאמנים והמסורים של המשטרה וגם של משרד הקליטה, הם פשוט לא מסוגלים

להתייחס ברמה שאנחנו יכולים להשלים - לא להחליף אלא להשלים - את הטיפול שלהם

בעולים שלנו. במשך השנים שאנחנו בפנים, אני חושב שגם עם החוברות בשפה האנגלית

וגם עם החיוכים וההזדהות שלנו אתם, העולה יבין שיש פה מישהו שיכול ללוות אותו,

וברגעי המבוכה, ההמתנה והתיסכול, ולפעמים אפילו רגעי המצוקה של העולים, יידע שיש

יד תומכת של עולה עמית. אין לנו כל כוונה, כפי שגבי חבקין אמרה, לטרפד, להטריד,



או לגרום סיבוך נוסף לעובדי הנמל, אלא להיפך. אני יכול לומר בשם מועצת ארגוני

העולים שאנחנו נבוא בדברים עם הסמכויות כדי למצוא דרכי פעולה למתן אישורים

בטחוניים וכו'. אם רוצים להצמיד אישורי כניסה לבני-אדם ספציפיים, גם זה מקובל

עלינו. אבל במצב הנוכה', כשמאות רוסים מגיעים 'ום-יום ואין ליווי של אנשים לא

ממשרד הקליטה, פרט לדובר רוסית שמייצג את משרד הקליטה, זה מאד מאד השוב לנו.

אנחנו בעצם מדברים על "ריפוד" הנפילה הקשה הבלתי-נמנעת. ברגע שאתה מגיע לנמל

התעופה ומישהו מתחיל לרשום את הפרטים שלך בטפסים, יש פה צד אנושי שאי-אפשר להתעלם

ממנו. אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה לראות אותנו כשותפים בעניו חזה, כפי שזה

הצליח בשנים האחרונות עם ארגונים מסו"מים, לאפשר לנו לחרחיב את המעגל הזה,

בייחוד את ההשתתפות של הפורום הציוני של ברית-המועצות, שהם מהווים היום ארגון-גג

לארגונים רוסיים רבים, שפשוט יוכלו לשתף פעולה בכל המערכה.
היו"ר מ' קליינר
אני מבקש לחדד את הנקודה. אין ספק שרצוי היה שארגון מתנדב יסייע בעצה ובכל

הסידורים הראשונים בשדה התעופה. אבל יש כאן בעיה. מבחינת חארגומנטים שהושמעו

כאן ושמשמיע גם מנכ"ל משרד הקליטה במידה רבה של שכנוע - זאת המציאות. הבעיה

מתעוררת, ופה אני חוזר למשרד הקליטה, שבעצם אין אלטרנטיבה טובה. כלומר, אחרי

שהעולים עוזבים את שדה התעופה הם מתפזרים. בקליטה הישירה לא תמיד ברור לאן הם

הולכים. יש היום הרבה מאד מתנדבים בציבור הישראלי, וזו תופעה שצריך לברך עליה

באופן כללי, ויצירת הקשר בין המתנדב שרוצח לעזור לבין העולה, אחרי שלב שדה

התעופה, היא מאד מסובכת. לפעמים הקשר מתאפשר רק כשהעולה מגיע למשרד הקליטה, ולשם

הוא מגיע לפעמים אחרי השלב של חיפוש דירה, שהוא שלב קריטי שהמתנדב יכול היה לעזור

לו בזה. כלומר, יש פה בעיה אמיתית משני הכיוונים.

אני מבקש ממר גלוזמן ומגב' פרנקל לומר לנו בקיצור אם יש לכם בעיות ספציפיות

במציאות הקיימת, כי אני חושב שאת הצד העקרוני מר פק כיסה יפה מאד.

י' צידון;

כדי להחריף את הבעיה שהעלית, אני רוצה לומר שביקשתי ממשרד הקליטה לאתר שני

עולים שפגשתי בלוד והשגתי להם עבודה, ומזה כחודש וחצי אינני מצליח לאתר אותם.

נתנו לי כתובת שאיננה קיימת.

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו נשמח לשמוע את תשובת משרד הקליטה לשאלה הזאת.

ו' גלוזמן;

אני מצטער מאד שלא אוכל לתאר את הבעיה בקצב טלגרפי, כי זו למעשה הבעיה הכאובה

מאד ואני מבקש מאד לאפשר לי להתייחס אליה בהרחבה.

קודם-כל אני רוצה להעביר את תחושת העולה בדרכו לארץ. לפעמים מדובר ב-2 - 3 -

4 שבועות של מאמץ מרוכז וקשה מאד של הכנת כל התעודות, מעבר של כל סבכי

הביורוקרטיה הסובייטית, עד שהוא יוצא את ברית-המועצות. הנסיעה ברכבת בתוך

ברית-המועצות עד שהוא מגיע לשדה התעופה נמשכת לפעמים יממה, או יותר. בשדה התעופה

הוא שוב עובר תלאות קשות מאד עד שהוא יוצא את ברית-המועצות. הוא מגיע לבודפסט או

לבוקרסט, ועם כל המאמץ המובן להוציא אותו מהר ככל האפשר הוא בכל-זאת נמצא שם עוד

מספר שעות. כל הזמן הזה הוא מתאפק ואומר לעצמו: אני עדיין נמצא בארצות זרות, אני

עדיין בדרך הביתה, אני שואף להגיע הביתה ושם יהיה לי קל. הוא מגיע ופה הוא עובר

את תהליך הקליטה במשך 10 - 12 שעות, ואפילו יותר. זאת הפגישה שלו עם הארץ.

למרות כל הקשיים שעליהם שמענו כאן היום, זה לא וזהליך נסבל. זה הלם חזק שכולם

עברו אותו והוא נמשך הרבה מאד זמן. אנשים שהתרגלו בברית-המועצות לחלק את העולם

ל"אנחנו והם", מצפים שפה כולם נהיה "אנחנו", שהם יתקבלו כמו בבית, ולמעשה זה לא



כך, מפני שהקרובים שלהם נותנים להם הדרכה עוד בתוך ברית-המועצות איך להתנהג וזה

חמור מאד. גם אנחנו חושבים שזה חמור מאד ולא צריך להיות כך, כי מכינים אותם

לתחושה של עו"נות עוד בתוך ברית-המועצות.

י י הורביץ;

תאר לנו את 10 השעות האלה. מה הם עוברים?

ו' גלוזמן;

קודם-כל יש הצד הטכסי. אני מבין את כל הגורמים שרוצים לערוך שם טכסים, אבל

דווקא את הקטע הזה הייתי מבקש לחסוך מהעולים, כי טכס שנמשך שעתיים הוא תוספת של

שעתיים נטו לתהליך של 3 אי 4 יממות שעברו על העולה, כפי שתיארתי.

אי לפידות;

הטכס נמשך 3 שעות. ואתה מבין שאני ציני.

ו' גלוזמן;

לפעמים יש גם טכסים כאלה וזה לא הכרחי.

התהליך כולל את הרישום במשרד הפנים - יצירת הרשומה בקובץ האוכלוסין, הנפקת

תעודת עולה, ואחר-כך בא הקטע הקשה של מציאת פתרון להכוונה. אם קרובי המשפחה

הביאו אתם חוזה להעברה לדירה, הענין יחסית קל. אבל הבעיה היא כאשר הפתרון המוקדם

לא קיים ואז מצטופפים מאות אנשים סביב שני טלפונים ציבוריים בחוץ ומנסים לקבוע

איזו שהיא בהירה, שבעצם היתה יכולה להיווצר תוך שיחה רגועה של העולה עם קרוב

המשפחה מול יועץ מחוץ למערכת.
י' צידון
בנתונים הפיזיים הקיימים, כשאתה מכיר בדיוק את המצב, האם אפשר לעשות מה שאתה

אומר? ולא, מה אתם מציעים לחלופין?
ו' גלוזמן
אני יכול רק להעלות את הבעיה ולא לתת לה פתרונות מעשיים בשטה.
י י הורביץ
אנחנו רוצים לדעת מה עובר אותו אדם ואם ניתן לפתוה כמה פקקים. מגיע מטוס

וממנו יורדים 100 - 200 איש, ולפי דבריך כולם פונים לשני הטלפונים שבמקום. שמות

האנשים שעולים בבודפסט או במוסקבה מועברים ארצה עם כתובות. האם יש מי שיושב כאן

ומצלצל לקרובים בחדרה או ברמת-גן?

אי לפידות;

נכון להיום אין רשימות מוקדמות של העולים שמגיעים.

י י הורביץ;

מדוע? במוסקבה אנשים עלו למטוס ונרשמו. לא קשה להעביר כמה שעות לפני-כן ללוד

את שמות האנשים ואת הכתובות של האנשים שהם מבקשים בארץ, וכאן יכולים לשבת מתנדבים

שמתמסרים לענין הזה ולעזור בקיצור הדרך. או שזה לא ניתן?



ו' גלוזמן;

עקרונית זה ניתן לביצוע בחלקו. רצוי מאד לתת את המידע הזה מוקדם יותר ואולי

לעסוק בסידור מוקדם. אנחנו העלינו את ההצעה הזאת יותר מפעם אחת ולא נענינו

בחיוב.

החלק הקשה בשדה התעופה הוא בתהליכים שניתן בהחלט לעשותם מחוץ לאולם, ואחרי

הפגישה של העולים עם קרוביהם בארץ.

י' צידון;

שאלה לי לאל-על בענין הזה. האם אי-אפשר לשלוח את המניפסט בפאקס כך שרשימת

העולים תהיה בידיכם חצי שעה לאחר ההמראה? או שאינכם מי עולה למטוס ומי לא?

היו"ר מ' קליינר;

עם כל הנטיה החיובית שלנו להיות מועצת היעול של שדה התעופה, לא נוכל לעשות

זאת, בייחוד שהנושא הזה קשור קצת ללשכת הקשר ולא רק לאל-על. אנחנו כבר פנינו

וקיבלנו תשובות ודיברנו עם מר שוסטרמן. השאלה האחרונה היא באמת למה הטייס, ברגע

שהוא ממריא, לא יכול לטלגרף לתחנה?
ר' ארבל
זה שייך לתחנה. באופן תיאורטי, ברגע שהטיסה ממריאה, אפשר להעביר רשימה של

שמות, אבל זו רשימה טלגרפית של שם המשפחה עם קוד של שם פרטי. אין בזה שום

אינפורמציה. יש בעיה של בטחון של העברת שמות לפני שהטיסה מגיעה, בעיה שצריך

לסגור אורנה. אבל באופן תיאורטי ניתן לטלגרף את רשימת כל הנוסעים שנמצאים על

המטוס. אנחנו לא יכולים להפריד בין עולים לבין לא-עולים.

היו"ר מ' קליינר;

אחר-כך נשמע את התייחסותו של מר שוסטרמן לנושא, כי זה יכול לתת מענה לפחות

לגבי אנשים שגרים רחוק משדה התעופה. אשה בנהריה, למשל, רוצה לקבל את פני קרוביה,

היא איננה יודעת באיזה יום בדיוק הם צריכים לבוא והיא באה יום-יום לשדה התעופה.

אם אפשר היה להודיע לאשה הזו בטלפון 3 שעות לפני-כן את מועד ההגעה, זה היה עוזר

מאד לה ולאחרים במצבה.

וי גלוזמן;

בקשתנו העיקרית היא להסתפק בשדה התעופה ברישום אוכלוסין ובהנפקת תעודת עולה.

את כל שאר הדברים אפשר להוציא מחוץ לאולם. רצוי מאד שתינתן אפשרות כלשהי של

מנוחה למי שזקוק למנוחה, וגם לתת אפשרות של סידור מוקדם, כי אנחנו יודעים מראש על

אנשים רבים שמגיעים.

אני רוצה לציין שהאנשים בשדה התעופה עובדים בתנאים קשים ובמתח רב. הכעס הוא

על עצם התהליך הקיים היום ועל כך שקרובי משפחה לא יכולים ליצור מגע עם קרוביהם

בשלב ההחלטה שקובעת לגבי כל תהליך הקליטה של העולה בארץ.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה לומר למנכ"ל משרד הקליטה, שנעדר מחלק מהישיבה, שמטרת הדיון היא לקבל

מידע על כל ההיבטים של השלב הראשון של העליה. אחת השאלות העקרוניות שריחפה על

הדיון הזה היא האפשרות שתענה על כמה בעיות שהתעוררו, לבצע קליטה יותר איטית ויותר

מסודרת בבתי-המלון אויה, דיפלומט, מרינה, ובנק לאומי. כלומר, להוציא את העולים

לאחר השלב של בקורת הגבולות, לא אחרי השלב של מתן תעודת עולה, למקום שבאופן זמני

כל הפרוצדורה של הכניסה ארצה תתבצע במקום אחד מחוץ לנמל התעופה, שאז אפשר יהיה

ליצור אזורים של מפגש עם קרובים. אגב, אחת הבעיות הנכונות בשדה התעופה היא שקשה



לתת לכולם להיכנס, מפני שראשי ערים רוצים לבוא, ארגוני מתנדבים ארציים וארגוני

עולים שונים רוצים לבוא.

צריך לרושוב על דרך לשמור גם על הילדים, שמסתובבים ביו הדלפקים או מעל

המטוסים. זה לא טוב, אבל שזה לא יוביל למסקנה, חלילה, לבטל את זה, כי לדעתי זו

חוויה בלתי-נשכחת. אולי צריך לשים להם מפקה, מורח, מדריך, שומר או שוטר, אבל לא

לבטל את זה.

נקודה שניה. כל עולה מקבל 1,000 שקל עבור כמה ימי שהיה במלון כדי שהוא יוכל

לקבל החלטות יותר משמעותיות אחר-כך. אם העולה רוצה קודם ללכת למקום - זו זכותו,

אבל בל ילין על הרשויות. כי קודם שלחו אותם למלון ושילמו עבורם. אמרנו: לא,

ניתן לו את האופציה להחליט מהר ולהרוויח כסף. היום אי-אפשר להגיד שמכריחים אותו

להחליט למעלה. 1,000 רזשקלים שהוא מקבל הם בשביל המלון. אדוני מנכ"ל משרד

הקליטה, אני רוצה לפטור אותך מלהשיב על הטיעון הזה, כי זה טיעון שלא צריך להישמע

כלל. אחרת לא נתקדם בכיוון של מתן אפשרויות בחירת לעולה.

אני חשבתי שהבעיה בשדה התעופה היא בעיה של המכס או של המשטרה, ולהפתעתי שמעתי

שדווקא משרד הקליטה מתנגד לענין של ה-1,400 מ"ר. אם לארקיע היו 1,500 מקומות, זה

היה אולי פתרון. אבל אם ארקיע מוסיף לנו 200 מקומות בלבד וגורם בעיות למר

שוסטרמן ובעיות של צוותים, לשם מה כל הענין הזה?

אי לפידות;

אני מבין שמר שוסטרמן דיבר כבר. רציתי לדעת אם עמדת משרד הפנים ועמדת משטרת

ישראל באה לידי ביטוי. יש כאן שני גורמים שיש להם דרישות מסויימות.

היו"ר מ' קליינר;

אנחנו שמענו ממנהל נמל התעופה שהענין סודר עם כל הגורמים.

י י צידון;

ניצב-משנה יערי אמר לנו שברגע שהעולה גמר את בקורת הדרכונים הוא יצא מהמשחק.

הלאה זה כבר לא עניינו.

היו"ר מ' קליינר;

אני חידדתי את השאלה ושאלתי אם מה מעמדו של העולה מבחינה משפטית ואם היתה

התייעצות עם הגורמים האחרים. התשובה היתה שאין בעיה עם שום גורם.

אי לפידות;

אני רוצה לציין תחילה ש-8 החודשים האחרונים היו הטובים בקליטה מזה שנים. לא

שמענו על בעיות שאנשים נוהגים להזכיר בקשר לעליה של שנות החמישים והששים.

נ' ארד;

לפני שנכנסת שמענו.

אי לפידות;

בתקופה הזאת העולים יצאו לדרך הקלה לפי בחירום החופשית. לא כפו עליהם שום

מסלול בניגוד לרצונם, והלוואי שזה יימשך.

שנית, כל העולם היהודי מתעניין היום בקליטה, ויש בזה צדדים מבורכים. כל מי

שמתחיל לחשוב מה הוא יכול לתרום למען הקליטה מתחיל זאת בנמל התעופה בן-גוריון.

יורדים לחיינו. כל משרד ממשלתי, פרטי או ציבורי, פונה אלינו ומביע את רצונו



לפגוש את העולים בנמל התעופה בן-גוריון. ברור שאי-אפשר לסרב לחברי-כנסת, לראשי

מדינה, לבונדס וכו', ולכן מספר המבקשים מדי לילה להיכנס עולה על מספר העולים
שמגיעים. אני אומר להם
העולה הוא עולה חדש גם למהרת בואו ארצה, וגם אהרי שבוע.

תתרמו אז את תרומתכם. הפקידים לא יכולים לקלוט את כולם והם צריכים את עזרת כל

העם, אבל נעשה קצת סדר במערכת. לא כולם צריכים לבוא לנמל התעופה בן-גוריון.

נכון להיום אין לנו רשימות מוקדמות של העולים שבאים. הנושא מטופל.

אנחנו מודעים לקושי של הארגונים ושל הקרובים שמסתובבים באולם למטה ואינם

מוצאים את ידיהם ואת רגליהם, ואני כואב את כאבם. אני מטפל בפתרונות יותר מכל אחד

אחר, כשההנחה שלי היא שלא יעלה על הדעת שכולם יעלו למעלה, כי אז אי-אפשר יהיה

לעבוד שם. גם אי-אפשר יהיה לקבוע סדרי-עדיפויות מי מיוחס יותר ומי מיוחס פחות.

יש גופים שכועסים עלינו מאד, ובראשם הפורום הציוני, על לא עוול בכפנו, מפני

שאיננו יכולים לתת להם לחיכנס ולהסביר לגופים האחרים במה הם יותר מקצועיים, יותר

חשובים ויותר מבינים.

יש משרד קליטה שממונה על קליטת העולים בנמל התעופה בן-גוריון והוא יעשה את

העבודה הזאת. היתה בקורת מוצדקת על קבלת-פנים יבשה לעולים. העלינו רעיון שכולם

משבחים אותו, שבני-נוער יקבלו את פני העולים במשך 10 דקות. אני מוחה על ההגזמות

שהטכס נמשך שעתיים, כי ההגזמות האלה מזיקות לעליה אפילו בחוץ-לארץ.
וי גלוזמן
אני ראיתי טכס כזה שנמשך שעתיים.

אי לפידות;

אני מודיע כאן שמיום שאני משמש כמנכ"ל משרד הקליטה לא היה טכס שנמשך שעתיים,

וגם לא שעה. אלה סתם דיבורים. הטכס נמשך בממוצע 10 דקות. חלק מ-10 הדקות הללו

הוא לא על-חשבון משהו, כי אז העולים עולים במדרגות ותוך כדי העליה אלמוני מחלק

פרקחים, שני מנגן, וזהו. אחר-כך מישהו דואג שהנערים ייצאו משם מהר. נדמה לי

שבתור קבלת-פנים חמה זה פתרון נפלא.

באשר לארגונים. אני עומד, בעזרת הי, לפתוח שתי לשכות מידע, הכוונה והסברה

בנתב"ג. אחת למעלה, שכל עולה יוכל לגשת אל איש מקצוע שיודע מה הם הפתרונות

הנכונים ללילה זה, איפה יש מרכזי קליטה הלילה, קליטה ישירה, ובכלל למסור

אינפורמציה לכל מי שירצה לגשת לשם. אם לא יספיק פקיד אחד, יהיו שניים.

במקביל, ביקשנו מרשות שדות התעופה לקבל מקום למטה. קיבלנו הצעה לפתוח באחד

הבנינים למטה לשכת מידע עם טלפונים ועם מסופים, כדי שיהיה קשר ישיר בין שתי

הקומות, למעלה ולמטה, וכדי לקבל אינפורמציה מי הגיע. הפקיד יוכל להעביר למעלה

אינפורמציה מי מחכה למי, וזאת כדי לפתור, לפחות באופן חלקי וראשוני את הבעיה

האמיתית שארגונים וקרובי משפחה מחכים למטה שעות וקשה מאד לחבר בין הקצוות הללו.

אם הדברים האלה יקרו, נדמה לי שיש בזה צעד גדול קדימה.

לגבי הרעיונות האחרים, אני הגיתי בהם בראשית דרכי במשרד. אנחנו נתקלנו

בקשיים, ולכן שאלתי איך פתאום העניינים סודרו בין המשטרה ובין משרד הפנים. לפני

מספר שבועות את נציגי משטרת ישראל, משרד הפנים ואחרים ואמרתי להם שמוכרחים לקצר
את ההליך הזה. כולם אומרים
משרד הקליטה. עליכם להבין שיש שני טפסים מרכזיים:

אחד משטרתי ושני של משרד הפנים. שני הטפסים הללו לקחו חלק גדול מהשהיה במשרדי

הקליטה. קיבלנו הצעה ממשטרת ישראל לנסות להעביר אותם בדלפקים הרגילים. יש עם זה

בעיה של תרגום, אבל זה רעיון נסיוני שאמור להקל.

משרד הפנים נאחז בינתיים בנחלה שלו. ביקשתי לאחד את הטפסים, לקצר אותם, או

לשים "קופי". למה לכל נפש דרוש טופס? אדרבה, תלחצו גם אתם על כל המערכת הזאת

שתתן פיתרון טוב יותר, נוח יותר וקצר יותר.



באשר להצעה להוציא את העולה למקום אחר. אני תמיד מוכן לבדוק רעיונות אחרים.

בדקתי את זה אבל אני מוכן לבדוק עוד פעם, אבל אני רואה גם בעיות. לקהנו את מלון

"אויה" והעולים לנו שם לילה אהד. מי ערב לכך שהם לא ילונו שם 5-3-2 לילות? אנחנו

צריכים לשאול גם את העולים מה רצונם. מצד אחד אנחנו מדברים על עולים מארצות

המצוקה שכל פרוטה חשובה להם מאד. אני לא בטוח שהעולים מעוניינים להוציא כספים על

תחנת מעבר ואחר-כך לעמוד מול קשיים אחרים שהחיים בישראל מעמידים בפניהם. צריך

לבדוק את זה. לי ודאי לא משנה אם העולה ישהה במלון שני לילות בסכום שעומד

לרשותו. אגב, כל עולה רשאי ללכת לכל בית-מלון שהוא רוצה ללילה אהד או לכמה

לילות, ולעבור לתחנה הבאה. דעו לכם שאחוז גבוה של העולים מגיע לכאן ויודע בדיוק

לאן הוא רוצה ללכת. לרבים מהם יש דירה ששכרו אותה מראש עבורם. רבים מהם יודעים

בדיוק לאיזה קרובי משפחה הם הולכים. לפי הסטטיסטיקה הלא-מדעית שלי, מעטים באים

עם סימן שאלה לאן ללכת. יש להם קשר מראש עם קרובים בארץ, עם ארגונים ועם חברים.

בסוף השבוע סיירתי באשקלון ובקרית-גת. שאלתי את אחד העולים: איך הגעת

לאשקלון או לקרית-גת? והתשובות היו אחידות: יש לנו כאן חברים, קרובים או ידידים,

שהיה לנו קשר ארזם והם אמרו לנו שכדאי לבוא לכאן ולכן באנו. כלומר, הענין זורם

הרבה יותר חלק מכפי שהוא מצטייר בעיני הציבור. לעניות-דעתי, מציירים תמונה מאד

לא נכונה של המצב. היא היתה נכונה אולי לפני 13 שנה אבל היא לא נכונה היום. אני

מזמין אתכם לנמל התעופה כדי שתיווכחו מקרוב עד כמה אין ויכוח ומיקוח עם אף משפחה

לאן ללכת. הסוכנות באה אלינו בטענות: יש מרכזי קליטה, אינכם מנצלים אותם. הם

מאשימים אותנו לא בצדק. אני מזמין אותם לבדוק והם בדקו את זה כמה פעמים. גם
ארגונים שונים אמרו לנו
יש מרכזי קליטה ואינכם שולחים לשם עולים. האמינו לי שזה

לא נכון. פקידי הסוכנות באו ובדקו, וראו שהעולים בחרו זאת מרצונם החופשי.

נכון להיום יש מקומות בחירה במרכזי קליטה. קליטה ישירה - יש, קרובי משפחה

- יש, בתי-מלון - יש. יותר מדי טוב וכשיותר מדי טוב מתחילים לחפש פתרונות לבעיות

שלא קיימות. אני מסכים עם דבר אחד. תעזרו לנו לקצר את השהות של העולה בנמל

התעופה עם הגיעו ארצה.
נ' ארד
אני חושבת שאנחנו מערבבים פה הרבה מאד נושאים. יש בעיה שאף אחד לא הכחיש

אותה והיא שעל-פי קצב ההגעה של העולים, המערכת כפי שהיא היום איננה מסוגלת לקלוט

את כולם באולם בנתב"ג וצריך למצוא אלטרנטיבה.
אי לפידות
מדברים על אלטרנטיבה של ארקיע, ולפי מה ששמענו גם האלטרנטיבה הזאת איננה

אידיאלית.
היו"ר מ' קליינר
דובר על 1,000 עולים ליממה.
נ י ארד
במצב כזה האלטרנטיבה הזאת היא לא האידיאלית. יש גם תכנון להרחיב את הקיים

היום, אבל זה לא אידיאלי. מדוע עלה הרעיון הנוסף תוך כדי הישיבה? כי ברגע שיש לך

עומס כזה, ויקח לך זמן להרחיב את הקיים היום, השאלה היא אם לא ניתן כרגע, בלחץ

שישנו ועד שכל הגורמים האלה יגיעו שוב להבנה, לחפש עוד פתרון חליפי או באמת

להוציא את העולים מחוץ לשדה ולעכב לתקופה מסויימת עד שהגורמים יגיעו להסכמה.
אי לפידות
אני לא הבינותי שזו השאלה.



29/01/90

נ' ארד;

זה היה נושא הדיון היום..

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה לחדד את הענין של המסור החדש. נאמר לנו שעם ארקיע זה מאפשר לנו

לקלוט 600 עולים. בעבר כבר היו מקרים שתגיעו 550 עולים באותו פרק-זמן. אני מביו

שאפשר לתכנו קבלת 600 עולים בכל 6 שעות. תיאורטית, עם ארקיע אפשר במצב אופטימלי

להגיע ל-2,400 עולים ליום. אבל אתה יודע שזה לא כך ויכול להיות מצב שדווקא בשעות

הקריטיות ביו 12-10 בלילה ולפנות בוקר יגיעו יחד 1,000 עולים, ולזה אין תשובה עם

ארקיע, ותשובה של הרהבה תהיה רק בעוד שנה, במקרה הטוב. השאלה היא אם יש לכם

תוכנית חירום למצב כזה בעוד חודש?

שאלה שניה. ברור שכשאנחנו מדברים על מלון, אנחנו מדברים בעקרוו כ"אקסטנשן"

טכני של שדה התעופה שנותו אפשרויות הרבה יותר רחבות ולא כעוד מרכז קליטה זמני.

אני שיבחתי את משרד הקליטה, גם בפומבי, על יכולת העמידה שלו בלחצים בנושא

הבלתי-אפשרי הזה. לא היינו שותפים לבקורת של ארגוני העולים השונים, כי הבנו את

הבעיה של הימצאות הרבה מאד אנשים בתוך שדה התעופה. עם זאת, הייתי רוצה לשמוע מה

דעתך על בעיה טכנית, שאינני מביו אותה, ואם אתם לא הכתובת אני רוצה לדעת מי

הכתובת. מר שוסטרמן אומר שלא צריך להגדיל את כוח האדם ואם יהיו עוד 10 - 12

מסופים טכניים, זה יקצר בהרבה את תהליך תקליטה. שלכל אדם יהיה מסוף.

אי לפידות;

הוספנו, אבל אולי הם רוצים עוד.
היו"ר מ' קליינר
הוספתם, אבל לא לאחרונה. דבר שני, קבלת אינפורמציה. הבעיה היא שאחרי שדה

התעופה קשה מאד לאתר את העולים ולפעמים קשה להצמיד אליהם את המתנדבים, המצויים

בשפע ושאתה מברך על קיומם, כי עד שהעולה מגיע ללשכה שלכם לקליטה ישירה, לפעמים

עוברים כמה ימים. לפעמים הוא מסתבך עם כל מיני גורמים ועושה טעויות בנושא הדירה,

שהמתנדב היה יכול לעזור לו בזה. אם היינו יכולים להתגבר על הבעיה הזו ולאתר איפה

העולה נמצא, זה היה עוזר מאד.

לפני שמנכ"ל משרד הקליטה ישיב לשאלות, אם למישהו מהנוכחים יש הערות נוספות

בעקבות הדיון, בבקשה.

א' כהן;

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לשאלה בענין האלטרנטיבות ולהלופות נוספות

שקיימות היום. אני הושב שצריך להתייעל כמה שיותר כדי לקצר את התהליך של שהיית

העולה בשדה התעופה. העולה נמצא בהלם קליטה, המערכת בלחץ והקרובים במתח רב. אם

אנחנו נמצא את הפתרון שיהיה אולם לקרובים, עם מסוף ועם רשימות, והקרובים יקבלו

מידע שוטף עם כוס קפה, זה יקל על הקרובים.

עד לפני מספר חודשים עבדנו על 4 תחנות קליטה בשדה התעופה, כולל כל הטפסים,

תעודת עולה, ביטוח, ביטוח מטען וכו' . היום אנחנו עובדים על 7 תחנות: 6 תחנות

בשיטת הטלר ותשלומט. תוך כדי זה יש ועדת עם חברת מל"מ, שתוך חודש וחצי מכניסה 10

מכשירים חדשים. לפני כחודשי ים הוכנסו מכשירים חדשים ויוכנסו עוד מכשירים חדשים

בטרמינל הנוכחי.



היו"ר מ' קליינר;

מתי?

אי כהן;

אני מעריך שזה יהיה לקראת אפריל 1990.

אי לכידות;

אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לזרז את זה.

א' כהן;

שנית, ברגע שתיכנס המערכת החדשה לטרמינל הנוכחי, יילקחו כל 7 המכשירים

שקיימים היום ויועברו לטרמינל בארקיע. זה אומר שבשעת חירום יעבדו 17 תחנות חירום

בשדה התעופה. בנוסף לכך יש תיק הירום, שפירושו גיוס כ-30 עובדי משרד הקליטה

ותיקים, דוברי רוסית, אם נצטרך לעשות גם עבודה ידנית. דהיינו, משרד הקליטה יהיה

ערוך לקליטה של 1,000 עולים ב-24 שעות, וכמובן נמשיך להתמודד עם הבעיה של המשך

ההתייעלות וקיצור זמן השהיה של העולה בשדה. אם נקצר את הזמן, יהיה לנו תיאום, לא

נחיה באי-ודאות, נדע מתי מגיע מטוס וכמה עולים יש בו, ומערכת הקליטה תיערך בהתאם.

מי דבי;

אני רוצה להראות לכם 3-2 תמונות כדי שתתרשמו ממה שקורה. התמונה הראשונה

מראה קבוצת מזוודות באולם הנוסעים הנכנסים של 200 עולים שהגיעו, אשר הוסמות את

הטרמינל. אמרנו שכאשר נדבר על 400 עולים איך זה נראה, וכאשר נדבר על מעבר לזה

איך זה ייראה.

סיוע של מלווים ומבקרים - בתשובה לדברי נציגי הגופים המתנדבים. אין לי ספק

שלאור מה שאמרנו אני ומפקד המשטרה בענייני נתב"ג צריך לעשות כל מה שמר לפידות
ציין, ואני מהזק את דעתו
הכל צריך להיעשות מהוץ לנתב"ג. צריך למצוא את הדרך

לתפוס את העולה מהוץ לנתב"ג, לטפל ולסייע כמה שרק אפשר. נתב"ג איננו המקום, ברגע

שהעולה הגיע ומתהילים אתו את הנהלים, כדי לטפל בענין הזה. לדעתי זה היה עוזר

לקליטה. אמרתי זאת למר לפידות גם בדיונים, ויש בינינו שיתוף-פעולה, אבל אני חייב

להגיד זאת גם בפורום הזה.

אין לי כל ספק שמשרד הקליטה יצטרך לבנות תיק אלטרנטיבות מהוץ לנתב"ג. היום

אנחנו מדברים על 400 עולים, ואולי יגיעו עוד 200 וניתן להם טרמינל פנים-ארצי,

ובו-זמנית יגיעו 1,000 ליממה - נעבור את זה. אני עוקב בעתונות אהר מה שקורה

בארצות המזרה ויכול להיווצר מצב שנצטרך לעשות "מרבד קסמים" ומישהו יצטרך לתת

תשובה לענין. אני מציע למשרד הקליטה פעם נוספת תיק אלטרנטיבות כמהלך נוסף מעבר

לנתב"ג, כי תהיו מוכרהים לעשות את זה. היום מגיעים עולים צעירים ברמת

אינטליגנציה מסויימת, בהחלט יפה. יכול להיות מצב שיגיעו מארצות מזרח אירופה גם

אנשים שהם ברמה אינטליגנטית כזו שהטיפול בהם יהיה יותר קשה, ואלה יכולים להגיע גם

במאסות. לכן מוכרה להיות תיק אלטרנטיבות.

גורמי הממשלה, קרי - המשטרה ומשרד הפנים שהזכיר מר לפידות - צריך לכופף להם

את היד אם הם מהווים מכשול לאלטרנטיבה שאני מציע, כי נדמה לי שזאת לא תהיה בעיה.

עובדה שכאשר אמרנו שנלך לטרמינל פנים-ארצי, שהוא מרוחק מהטרמינל הנוכהי בכ-1,000
מטר, אמרו
בסדר, יש קווי תקשורת, יש מסופים - בקורת הגבולות עובדת. תן לו את

האנשים וקווי תקשורת, וזה עובד. עובדה שבגשר אלנבי יש מסופים. כלומר, זו רק

בעיה של אמצעים ונדמה לי שאותם אפשר לכופף בענין הזה.

אני משתף פעולה עם משרד הקליטה. אנחהנו ניתן את הטרמינל הפנים-ארצי. אני

עובד על זה הזק מאד עם אנשיך. אנהנו נסייע כנגה שרק אפשר במסגרת המגבלות של 600



עולים כל 6 - 7 שעות. מעבר לזה לא נוכל לתת פתרון, ואני מאד ממליץ לעשות מה

שנקרא אלטרנטיבה למצב הקיים.

אי שוסטרמן;

בקשר לרשימות הנוסעים. ראשית, מרגע שהנוסעים יורדים מהמטוס אנחנו עורכים

רשימות מהירות. ברגע שהם עוברים את בקורת הדרכונים בידינו רשימה ואנחנו נותנים

את האינפורמציה לכל פונה.

היו"ר מ' קליינר;

אם היית מקבל את הרשימה שעתיים - שלוש שעות קודם לכן, זה היה עוזר הרבה?

אי שוסטרמן;

הייתי חוסך את הכנת הרשימה על הקרקע ולקרוא ישר מי בא ומי איננו.

יצרנו קשר עם לשכת הקשר, שברגע שיהיו טיסות ישירות אנחנו נוכל לקבל אפילו

שבועיים מראש רשימות פר-טיסה.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה לחזור לשאלה הקודמת. אתה מקבל מהמטוס את רשימת הנוסעים 3 שעות

לפני-כן. אם קרוב משפחה שיודע שהטיסה צריכה להגיע בשעה 3 לפנות בוקר יתקשר בשעה

12.30, האם אתה תחיה ערוך לתת לו את האינפורמציה?

א' שוסטרמן;

ברגע שאני מקבל את הרשימה אני מיד עונה.

הי ו "ר מי קלי י נר;

חשוב שזה לפחות יהיה במטוס.

י י פרנקל;

אני מחזקת את הרעיון להוציא את כל התהליך הביורוקרטי מחוץ לשדה התעופה. כל

דקה של המתנה בין הקרובים והמגיעים היא סבל. אני חושבת שהאולם בנתב"ג לא מוכן

לקלוט 400 איש, כי 400 איש שמצטופפים וממתינים, פלוס 200 אנחנו לא מגיעים ל-600.

האולם הזה מספיק בקושי ל-200 איש. לכן ההנחה המקורית איננה נכונה.

היו"ר מ' קליינר;

הכוונה היא ל-400 איש בלחץ.

י י פרנקל;

נקודה נוספת היא שאי-אפשר להכין אישור משטרתי לקרובי המשפחה המגיעים.

בדרך-כלל קרובי משפחה יודעים על העולים שמגיעים לפחות חודש מראש. אפשר להכין

אישור חד-פעמי שיהיה בתוקף חודש, עם כל הבדיקות הבטחוניות, שיהיה בידו של הממתין

במקום.

אי יערי;

בשום אופן לא. אנחנו דיברנו על המכפלות. לא מדובר כאן באדם אחד.



ג' חבקין;

לא ברור לי למה נציגי דרום אמריקה, אמריקה וקנדה מקבלים אישור קבוע לקבל את

פני העולים ונציגי ברית-המועצות לא מקבלים אישורים.

היו"ר מ' קליינר;

חשבתי להעלות גם את נושא השביתה של עובדי משרד הקליטה. אני מניה שאני מסכים

עם כל מלה של עובדי משרד הקליטה, פרט להתנגדות האיומה שלי לעיתוי שהם בהרו לאיום

בשביתה. אבקש ממנכ"ל משרד הקליטה להתייהס גם לנושא זה בדברי הסיכום שלו.

אי לפידות;

אתחיל מהסוף. העובדים לא התייעצו אתנו לגבי העיתוי. הם שקלו את זה בעצמם,

ואני יכול לומר לכם שהם שקלו נכון, כי הם במצוקה אמיתית. אף אחד לא התייחס אליהם

במשך שנים ולא ייתכן ש-62% מהעובדים יקבלו השלמת הכנסה. לידיעתכם, 75% מעובדי

המשרד הם אקדמאים.

לענין עצמו, ברור לי שצריך להכין אלטרנטיבות. אנחנו מדברים על כך במשרד,

ונמשיך בכך.

נ' ארד;

מתי ?
אי לפידות
עכשיו. מתנהלים במשרד דיונים על אלטרנטיבות. מה לא מספק אותך בתשובה שלי?

נ י ארד;

כל המצב הזה לא מספק. אמנם באת לישיבה מאד מרוצה, אבל יש אנשים שהם פרוות

מרוצים ממך.

אי לפידות;

אני באמת מרוצה בתחום הזה, ואני הושב בצדק. כל מי שאינני מרוצה הוא פשוט לא

מכיר את הנושא ולא יודע ממה הוא לא מרוצה.

לגבי ההיקף. ראשית, מדובר בבניה מזורזת 24 שעות ביממה בשטה החדש. אם יש שם

900 מי, אפשר להגיע ל-2,400. זה ענין של מספר חודשים.

נ י ארד;

אמרו לנו שזה יקה שנה.

מ' דבי;

אמרנו שאנחנו מעריכים שזה ענין של שנה. עם זרוז ההליכים זה יקח בין 9 חודשים

לשנה - לא יותר קצר.

אי לפידות;

היחידה הקיימת יכולה לקלוט 400 עולים. שדה התעופה מוכן לתת לנו בשעת חירום

120 מי נוספים שהם צמודים ליחידה שלנו. נוסף לכך, טרמינל ארקיע לא קולט 200

עולים. כשרשות שדות התעופה נשאה ונתנה אתנו היא לא דיברה על 200. מר דבי, נכון?
מ' דבי
אתה צודק. ל-200 עולים אתה יכול לתת שירות שם.

אי לפידות;

דיברתם על מזוודות בחוץ ועל היקף שונה.
מי דבי
לא. מר שוסטרמן ואני בדקנו את השטח. אנחנו יכולים לקלוט שם עד 250 איש, אבל

זה לא 400. בין 200 ל-250 איש כשהמזוודות בחוץ, וזאת עבודה שעשינו יחד בשטח. מר

שוסטרמן, האם ארגה מעריך שאפשר לעשות שם יותר?
א' שוסטרמן
זה מחייב בדיקה.

מ' דבי ;

הנסיון שלי בניהול נמל ובטיפול בנוסעים הוא לא קטן. אני לא מאמין שאפשר לתת

שם טיפול ליותר מ-200 - 250 איש.

אי לפידות;

אני מקבל את דבריך. אם כך, הוטעיתי.

היו"ר מ' קליינר;

בענין הזה אינני יכול להימנע מלהגיד שבישיבה כזו היינו מצפים לקבל, בנושא

שנדון כבר, הערכה מוסכמת על כל הגורמים.

מ' דבי;

חשוב שנבהיר את זה פה. על איזה מספרים אתה מדבר?

אי לפידות;

אני הבינותי שאם המזוודות בחוץ המספר הוא גדול יותר.

אני חוזר למה שאפרים כהן הזכיר. אנחנו הכשרנו צוותי עבודה מתוך הפקידות

הקיימת ובסך-הכל מדובר בפתיחת שולחנות במקום שיוחלט עליו בהסכמה.

אני מוכן, אם ירצו, להציג בהקדם את התוכניות החליפיות. אנחנו נותנים טיפול

נמרץ לתוכניות נוספות לקליטת עולים בהיקף גדול יותר.

אני מרשה לעצמי לומר בקול רם, אם כי יש חילוקי-דעות על כך, שגם נמל התעופה

בן-גוריון יכול להחליט שהוא קולט יותר. גם האפשרות הזאת קיימת, כידוע, וצריכים

להחליט יחד מה עדיף על מה. ברור שזה מוציא אותנו קצת מהשיגרה, אבל מקבלי ההחלטות

יקבעו.

היו"ר מ' קליינר;

נדמה לי שיש איזה שהוא פחד אינסטינקטיבי מהפיצול האדיר הזה, מצוות שהמנהל לא

יפקח עליו במקביל, ושאנשי המקצוע שלהם לא יהיו.



א' לפידות;

יהיה צוות עם מנהל שינהל את העסק שם.

ש' שוהמי;

אני רוצה להעיר משהו שאני יודע עליו, כי התקיים דיון בנושא הזה במשרד ההוץ.

לא מדובר על טווה של עוד 9 הודשים, אלא על טווה של אולי עוד שבוע או אפילו פחות

מזה. מדובר על אפשרות של מצב הירום, של פינוי המוני. צריך להתארגן למצב הזה

והטרמינל של ארקיע לא פותר את הבעיה הזאת, לא היום וגם לא בעוד 9 חודשים.

קליטת עליה הוא נושא חשוב, אבל יש גם נושא של תיירות. הנושא של טרמינל ארקיע

כבר בא על-חשבון תיירות פנים-ארצית, הטיסות הפנים-ארציות שאין להן פתרון. הקרבנו

את הנושא הזה, אבל אי-אפשר להקריב גם את התיירות שנכנסת לישראל.
אי כהן
בשנות השבעים קלטנו 56,000 יהודים מברית-המועצות. היו זמנים ששטח שדה התעופה

היה מת בשעות מסויימות, ללא כניסה ויציאה של תיירים. מה עשו? לקחו שטח, העמדנו

שולחנות והתחלנו לעבוד וקלטנו 5, 6 ו-7 מטוסים ביום.

מ' דבי;

מר כהן לא שמע את הסקירה שלי. מאפריל עד אוקטובר לא קיים בשדה התעופה מצב

כזה.

היו"ר מ' קליינר;

אני חושב שלמדנו את הבעיה. אני מבקש ממר לפידות להשיב על שאלתה של גב' חבקין

בענין אישורי כניסה לרוסים כמו לארגנטינאים ולאנגלים.

אי לפידות;

אמרתי כבר בחדר הזה שמיום כניסתנו למשרד לא הנפקנו אישורי כניסה לאף אחד.

יש כל מיני בעלי חזקות שמחזיקים בידם אישורים שלא אני נתתי להם והלוואי ויכולתי

לקחת אותו מהם. אנחנו בודקים אפשרות להעמיד בכניסה שוטר משלנו, שגם מי שיש לו

אישור כניסה בשטח נתב"ג, שקיבל אותו ממי שקיבל, יעמוד מול דלת סגורה ומול שוטר.

כי אנחנו לא עומדים בזה.

אני חוזר ואומר שלא נתתי לאף ארגון אישור כניסה. מי שמחזיק בידו אישור כניסה

לא קיבל אותו ממני.

י' פרנקל;

ולפני חודש חודשו כל האישורים.

אי לפידות;

לא על-ידי משרד הקליטה. אני לא יודע על מה מדברים. אני לא נתתי אישורים.

אני פונה בזאת למשטרה ומבקש; אל תתנו אישורים.

א' יערי ;

אין, ולא ניתן.



נ' ארד;

אני מציעה שתקבע די בדחיפות ישיבה נוספת, כי להערכתי העסק לא מוכן. זה

אילתורים, יש פער באינפורמציה שאנחנו מקבלים, והענין הזה הוא יותר מדי רציני.

אולי גם יש כאן אנשים שקשת להם לדבר לגמרי בהופשיות. אני בכל אופו יוצאת מהישיבה

הזאת בהרגשה שלא חשבו על הנושא עד הסוף, עם כל האלטרנטיבות שהיו צריכות להיות

מוכנות היום.

היו"ר מ' קליינר;

אני מסכים שלאור העובדה שהועלו כאן רעיונות חדשים ייתכן ויש מקום לקיים בעתיד

הקרוב ישיבה נוספת.

אי לפידות;

כן, על-מנת להבהיר את הנושא.

הי ו "ר מי קלי י נר;

או שנקבל אינפורמציה שהדברים הוסדרו, מבחינת ההיערכות. כוונתה של חברת-הכנסת

ארד היתה ברורה לחלוטין. היום זו היתה ישיבה כללית בנושא זה. בישיבה עלו שאלות

רבות ומבחינה זו למדנו, ואין ספק שלגבי הנקודה הספציפית הקשה, שגם הרשויות

מתלבטות בה, י ייתכן שיש מקום לפעולה נוספת של הוועדה, בין בישיבה, בין בסיור או

בכל דרך אחרת.

אני מביע את פליאתי שנציג משרד הפנים לא הופיע לישיבה. אמנם לא הוזמן הנציג

הנכון, אבל אני אבדוק את הענין, כי נרצה לשמוע גם את משרד הפנים בישיבה הבאה, אם

תהיה.

אני מודה מאד לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 10;15

קוד המקור של הנתונים