ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/01/1990

דיון עם חברי הפורום הישראלי ופעילותו בקליטת משפחות עולים (פרויקט "רעות" - אימוץ משפחות); פגישה עם פרופ' צ'לנוב וד"ר -זילבדג - יושבי-ראש הארגונים והקהילות היהודיים בברת-המועצות

פרוטוקול

 
הכנםת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 59

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, י"ח בטבת התש"ן (15 בינואר 1990). שעה 13:00

נכחו;

חברי הוועדה; מי קליינר - היו"ר

נ י ארד

אי דיין

א' מזרחי

י' צידון

י' שפרינצק

מוזמנים; שי בן-טובים - יו"ר הפורום הישראלי

גי מיוחס - סגן יו"ר הפורום הישראלי

י י סימון - מנכ"ל הפורום

אי אדרס - יו"ר פרויקט "רעות"

די בק - אחראית על הפרויקט בחיפה

א' שפרכר - חברת הפרויקט

מי אבן-זהב - רכזת הפרויקט

אי רביב - לשעבר יו"ר ועדת כספים

ת' רווה - חברת הנהלת הפורום

י י שטרן - יועץ לוועדה

מזכירת הוועדה; ו' מאור

רשמה; ע' הירשפלד

סדר-היום; 1. פגישה עם פרופ' מיכאל צ'לנוב וד"ר סמואל זילברג -

יושבי-ראש הארגונים והקהילות היהודיים בברית-המועצות.

2. דיון עם חברי הפורום הישראלי ופעילותו בקליטת משפחות עולים

(פרויקט "רעות" - אימוץ משפחות).



דיון עם חברי הפורום הישראלי ופעילותו בקליטת משפחות עולים

(פרוייקט "רעות" - אימוץ משפחות)

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את ישיבת הוועדה, שהיתה אמורה להיות מוקדשת לשני נושאים. בחלק

הראשון - פגישה עם פרופ' צ'לנוב וד"ר זילברג, יושבי-ראש הארגון החדש שקם

בברית-המועצות, ובחלק השני - פגישה עם הפורום הישראלי. היות ופרופ' צ'לנוב וד"ר

זילברג טרם הגיעו, נתחיל בנושא השני, וכשהם יגיעו נעבור אליהם.

הפורום הישראלי הוא גוף שקם ביוזמה של מספר פעילים בהסתדרות הציונית, בסוכנות

היהודית, ביניהם אורי גורדון ואחרים, שנועד להפגיש עם הדור הצעיר של הקהילות

בתפוצות אנשים שהם לאו-דווקא אנשי ממסד או פוליטיקאים בהגדרה הרחבה שלה. המפגש

הראשון התקיים במוריה לפני 6 שנים. חברת-הכנסת ואני השתתפנו בייסוד הפורום, שמאז

הוא מתכנס מדי שנה ופיתח פעילויות רבות בין דור ההמשך של מנהיגי הקהילות היהודיות

בתפוצות ובין אותה קבוצה של ישראלים שחלקם הלא-מבוטל הוא מתחום העסקים, התעשיה

והמסחר, ולאו-דווקא מהתחום הפוליטי. בין המפעלים של הפורום הישראלי יש פרוייקט

רעות, פרוייקטים כלכליים, ואני חושב שבקליטה של גל העליה הקרב הם יכולים לתרום

תרומה משמעותית, ולכן אני שמח שאנחנו נפגשים אתם כאן במסגרת ועדת העליה והקליטה.

אני מציע שיו"ר הפורום, שמואל בן-טובים, יציג בפני חברי הוועדה את התחומים

השונים בהם עוסק הפורום.

שי בן-טובים;

קודם-כל אנחנו מודים על ההזמנה, מפני שכאנשים שעוסקים בעליה אנחנו עוקבים

בענין רב אחרי עבודת הוועדה הזאת, ובכלל במעורבותה של הכנסת באמצעות ועדה זו

בנושא העליה והקליטה. אנחנו בהחלט מברכים על כך שיש ועדה נפרדת לענין, שהיא

פעילה ומשמיעה את קולה. זה תורם להעלאת הנושא על סדר-היום הציבורי וזו אחת

המטרות שאנחנו עוסקים בענין.

את הרקע להכרת הפורום הציג היושב-ראש. אני אתאר כמה פרויקטים אחרים שאנחנו

עוסקים בהם, מלבד הפרוייקט שיוצג יותר בהרחבה פה, שעוסק בקליטת העליה.

הפורום עצמו הוא מכשיר להידוק וליצירת קשר קרוב יותר בין יהדות התפוצות ובין

היהודים במדינת ישראל והצורך להקימו נובע מהתחושה שכנראה שותפים לה גם היושבים

בציון וגם היהודים בגולה, שהקשר הזה הוא לא קשר מובן מאליו, שכל מיני חישוקים

שחיברו אותו בעבר היו על רקע משותף, שפה משותפת, זכרונות השואה, חוויית חקמת

המדינה - כל הדברים האלה שייכים לדור הקודם, לפחות לקבוצת הגיל שיושבת פה ובוודאי

בתפוצות, וצריך ליצור את הדבק הזה מחדש. הם גדלים כל אחד בתרבותו שלו, ההתרחקות

תימשך, ועל ההתבוללות בארצות החופש ברור שלא צריך לחרחיב את חדיבור, ולכן יש צורך

ליצור כלים חדשים להידוק הקשר עם התפוצות.

הכלי שאנחנו בחרנו בו, שהוא אולי לא בלעדי ולא הטוב ביותר, אבל זה התחום שבו

אנחנו תמחינו, הוא יצירת קשר יהודי ישיר, קשר של אחד לאחד. אנחנו מאמינים שהקשר

הטוב ביותר של יהודי בתפוצות עם אחיו בישראל, אם יהיה לו לפחות חבר אחד טוב

שאיכפת לו ממנו, שיש לו קשר הדוק אתו, ולא חשוב כרגע מה הרקע שעליו נוצר הקשר,

אם הם אוהבים לקרוא שירה ביחד, אם עושים עסקים ביחד, או הילדים שלהם נהנים לעשות

דברים יחד.

על הרקע הזה פיתחנו כמה פרוייקטים שיש להם סדר-יום גלוי וסדר-יום סמוי.

סדר-היום הגלוי שלהם הוא לעשות כמה דברים טובים שבהמשך אתאר אותם. סדר-היום

הסמוי הוא ליצור הזדמנויות ליהודים מהתפוצות ולישראלים לעבוד יחדיו, לבצע דברים

ביחד ודרך זה להכיר זה את זה.



אזכיר ארבעה פרוייקטים שאנחנו עוסקים בהם כרגע. אני אחטא לכל האחרים, כי לא

נקדיש את כל הישיבה הזאת לתיאור כל הפעילויות האחרות. הפרוייקטים הוותיקים

והפעילים יותר היום הם פרוייקט "עוצמה", שהוא שנת שירות של צעירים יהודיים בגיל

אוניברסיטה וקולג' בישראל. הם מגיעים הנה לשנה, אחרי תהליך מיון שאנחנו שותפים

לו, נמצאים פה בשנת שירות, כעין תחליף לעובדה שהם לא משרתים בצה"ל. בשנת השירות

הזאת הם לומדים עברית, עובדים בקיבוץ, עובדים בכפרי עלית-הנוער עם נוער מצוקה,

עוזרים בערבה בנושאי חקלאות, קשורים בעבודה התנדבותית-קהילתית עם שכונות המצוקה

במסגרת פרוייקט שיקום השכונות, והשנה, לראשונה, גם שבועיים התנדבות במחנות צה"ל.

כל התהליך הזה מלווה על-ידי משפחות שלנו. לכל אחד מהנערים ומהנערות הללו יש

משפחה שזה ביתם בתקופת שהותם כאן. זו תוכנית מאד מגוונת שרצה לאורך כל השנה, עם

סמינרים, טיולים והעשרה בנושאים יהודיים וציוניים. יש לנו סטטיסטיקות מאד

מעודדות מה קרה לבוגרי שלושת המחזורים שכבר הסתיימו, כולל מספר די ניכר של עולים,

כולל אלה שחזרו והשתלבו יפה בפעילות ציבורית בקהילות היהודיות שלהם, או אפילו

כעובדים בשכר. כרגע נמצא בארץ המחזור הרביעי שיש בו 70 וכמה חניכים.

פרוייקט שני הוא פרוייקט "להבה", שמנסה לעשות אותו הדבר, קצת יותר בקטן לגבי

בני העשרה. הכוונה היא להתחיל את התהליך קצת יותר מוקדם, לא כמונו שאנחנו מגיעים

לנושא של ישראל-תפוצות בשנות ה-40, ולפעמים יותר מזח, אולי גם בשל חסרונותיה של

מערכת החינוך פה, אבל להוסיף אלמנט של חינוך משלים גם לנוער הישראלי וגם לנוער

בחו"ל, שייצור את המפגשים המשותפים ויעניק גם לדור הצעיר את אותה חוויח של היכרות

הדדית שאנחנו עוברים.

שיאו של התהליך הוא מפגש קיץ, שהתקיים השנה כבר בפעם החמישית, שבו כ-100

בני-נוער ישראלים ובני-נוער מחו"ל נפגשים יחד לתקופה של שבועיים. הקבוצה מחו"ל

לא מסתגרת בתוך עצמה אלא נוצר קשר שוטף והתערות עם החברה הישראלית, עם בני גילם,

תוך יצירת ההיכרויות האישיות.

השנה אנחנו מרחיבים מאד את התוכנית הזאת ונעבוד עם כמה גופים שממילא שולחים

קבוצות נוער לארץ, נוסיף את האלמנט של המפגש הישראלי, ובין היתר אנחנו מתכננים

בפעם הראשונה לעשות "להבה" עם קבוצה של כ-40 בני-נוער שיגיעו מברית-המועצות

במיוחד למפגש הזה.

הפרוייקט השלישי הוא הפרוייקט הכלכלי, שנועד לא להביא ישועה ועצמאות כלכלית

למדינת ישראל, אבל גם כן ליצור את המכנים המשותפים בין יהודים בתפוצות לבין

ישראלים, שיכולות להיווצר היכרויות והתקשרויות על בסיס של ענין עסקי משותף.

על רקע זה התחלנו פרוייקט ראשון שנקרא פרוייקט איכות, שהוא שידוך בין אנשי

עסקים ישראלים - בדרך-כלל עוסקים קטנים או יצואנים מתחילים - עם כעין חונכים מקרב

הקהילות היהודיות בחו"ל, שעוזרים להם בצעדיהם הראשונים.

הדבר השני שעשינו, שזכה גם לתהודה ציבורית גדולה, היה באוקטובר האחרון כאשר

קיימנו את הפורום הכלכלי הראשון. זה היה כנס כלכלי, אולי הראשון בארץ שהממשלה לא

היתה מעורבת לא בכינוסו, לא ביוזמתו ולא במימונו. הפרוייקט הזה נמצא היום בתנופה

רבתי ואנהנו כבר מתכננים את המפגש הבא. יש לנו יותר מהוכחות לעסקות של ממש

כתוצאה מהענין הזה, ועוד מערכת של היכרויות וקשרים, וכן הלאה.

פרוייקט אחרון שאזכיר הוא פרוייקט "קדם" שעוסק בכל הקשר עם ברית-המועצות.

הפעולה הראשונה היתה שתי משלחות של בני-נוער שיצאו להעביר יחד עם קהילות יהודיות

בבריה"מ את חגי ישראל. היו משלחות בפסח וביום העצמאות יחד עם יום הזכרון. לפני

כשלושה שבועות יצאה משלחת מצומצמת, שגיורא מיוחס עמד בראשה, לרכז את הקהילות

בברית-המועצות, ובאפריל הקרוב יש לנו תוכנית להוציא משלחת משותפת של הקבינט הצעיר

של המגבית, יחד אתנו, לביקור בקהילות בברית-המועצות. יש גם פעילויות בין לבין.

יש בתהליך הקמה פורום עמית לנו בברית-המועצות, כמו שכבר עשינו בארצות-הברית,

באירופה ובמקומות נוספים.



החברות בפורום. בפורום היום חברים ופעילים, כגרעין, כ-250 איש. מספרם של

המעורבים בפעילויות שלנו מגיע ודאי למעלה מ-1,000היום. הגוף הוא א-פוליטי

לחלוטין. אנחנו תמיד אומרים ש"משגיח הכשרות" שלנו בענין הזה הוא צה"ל, כי כל זמן

שצה"ל מאפשר לקצינים בכירים שלו להיות חברים ופעילים בפורום, זה סימן שאנחנו גוף

לא פוליטי.

הגוף מאגד אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית, עובדי מדינה, פרופסורים

באוניברסיטאות, אנשי צבא, עתונאים, אנשי עסקים, ראשי רשויות מקומיות, אנשי

קיבוצים, מושבים, עיירות פיתוח, וגם חברי-הכנסת. אנחנו בהחלט מייצגים רקע רחב

מאד, אנשים שיש להם קבלות כל אחד בתחומו, שעשו והשיגו משחו בחייהם. קבוצת הגיל

שלנו נעה בדרך-כלל בין 35 ל-50, אבל זה לא כתוב בתקנון ויש סטיות לכאן ולכאן.

אני רוצה לומר בכמה מלים למה בחרנו לעסוק בנושא קליטת עליה, פרוייקט שאנחנו

מכנים אותו בשם "רעות", ואחר-כך יתאר איתק אדרס, שעומד בראש הפרוייקט, מה אנחנו

עושים, ימסור נתונים ומספרים.

כבר במפגש הראשון שהתקיים בדצמבר 1983. שהיושב-ראש דיבר עליו, עלה העימות

הכמעט בלתי-נמנע במפגש ראשון בין ישראל והתפוצות: אנחנו מדברים על עליה, למה אתם

לא פה? והס מדברים על תפארת הגולה וכמה אפשר להיות יהודי טוב גם לא בישראל.

אנחנו, כפורום ישראלי, בוודאי לא רואים בעליה את חזות הכל. אנחנו חושבים שיש

צורות אחרות של קשר יהודי, מה שנקרא לפעמים "עליה בשלבים", אבל אנחנו הרגשנו רע

עם הטענה הבאה שיהדות התפוצות הטיחה בפנינו, ולצערנו לא פעם בצדק, שאנחנו מדברים

על עליה ואוהבים את העליה, אבל כשהעולים מגיעים לכאן הם זוכים ליחס משפיל לפעמים.

לא מדובר פה על רשויות, על שלטונות ועל הסוכנות היהודית, אלא על החברה הישראלית,

שאינה פורסת כפיה ואינה קולטת אותם כפי שמישהו באמת מצפה לאחים ששבים הביתה.

היום זה השתנה מן הקצה אל הקצה, אינני יודע אם בזכותנו אם בזכות אחרים, אבל

התוצאה בהחלט שונה ואנחנו מברכים על כך. אבל לפני 6 - 7 שנים לא כך היה המצב.

זה קטע אחד שבזכותו רצינו להראות, לפחות חברי הפורום, מה שאנחנו מייצגים,

חושבים אחרת, ושאנחנו חזקים לא רק בדיבורים אלא גם במעשים, והתחלנו את התוכנית של

אימוץ המשפחות, שהתפתחה הלאה ועוד תשמעו עליה בהמשך.

דבר שני שדרכו רצינו להיכנס לנושא העליה בכלל - באו אלינו תמיד בהאשמה שאנחנו

חבורה של אליטיסטים, אנחנו מייצגים איזו שהיא סנובה ישראלית. דווקא את נושא

העליה רצינו, מי שרצה להזיק לנו באמירה הזאת, רצינו להפוך אותה לקרדום לחפור בו
ולהגיד
אם כל המצליחנים האלה שאתם רואים, אנשי העסקים המוצלחים ואנשים מפורסמים

שבאים לפורום, אם הם חושבים שמבחינת סדר-היום העמוס שלהם וסדר-העדיפויות שלהם

בחיים הדבר החשוב מבחינתם הוא להתקשר עם משפחת עולים ולהקדיש מזמנם לקליטת עליה,

כנראה שזה דבר שכמו שרוצים לחקות את הקבוצה הזאת בכל מיני דברים אחרים, גם בדבר

הזה צריך לחקות אותם. אנחנו בפירוש רצינו להיהפך בענין הזה למודל לחיקוי ולהגיד:

גם אלה שאין להם זמן, הם עסוקים ויש להם סדרי-עדיפויות אחרים בחיים, רואים בזה

חשיבות ומעמידים אותו כנושא מסי 1 שלהם. לא כל שכן אנשים פחות עסוקים, אולי

אנשים שזמנם בידם, אנשים שעוסקים בפעילות התנדבותית בלי שהפורום הגיע עליהם,

לכוון את המאמצים לכיוון זה.

זה מבחינת אסטראטגיה פורומית למה מלכתחילה הגענו לנושא הזה ואנחנו עוסקים בו

כבר 5 שנים, הרבה לפני החשיפה הגדולה שהנושא זוכה לה היום. אני חוזר ואומר

שאנחנו שמחים מאד על כך שהנושא עלה.היום על סדר-היום הלאומי. מה שאנחנו יכולים

להציע היום אנחנו נציע גם פה וגם במקומות אחרים, והוא הנסיון שהצטבר. כי בעוד

הרבה אחרים רוצים להתחיל לעסוק מתוך הרבה רצון טוב, אנחנו יכולים להראות רקורד של

עשיה. יש לנו הרבה מאד לקחים איך ומה לעשות, איך להכין את המשפחות המאמצות ואיך

להכין את המשפחות הנקלטות, ואיך לבנות את כל הענין הזה תוך לימוד השגיאות שאנחנו

עשינו.

אנחנו נמצאים היום בנקודת זינוק, שגם בגלל המספרים רוצים לקחת את המודל

שבנינו ולהרחיב אותו לכל עם ישראל, ומי שילמד מאתנו ויחקה אותנו, גם אם הוא לא



יזכיר את המקור, יבורך. אנחנו רוצים שייקלטו כמה שיותר משפחות עולים בצורה

יפה, ועד כמה שאפשר ללא שגיאות, כמו שלצערנו נעשו בכל עליה.

עד כאן דברי הפתיחה. אם לחברי הוועדה יהיו שאלות, אשמח לענות עליהן. אני

אבקש מאיתן אדרס להציג את הפרוייקט.
היו"ר מ' קליינר
במציאות של היום, שאי-אפשר להתעלם ממנה, אני דווקא מגלה ענין רב בקטע השלישי

שתיארת והוא הקטע הכלכלי. בנושא הדיור אנחנו מתלבטים אבל יודעים את התרופות.

בתעסוקה יש בעיה. כשנפגשתי עם קהילת דרום-אפריקה אמרתי שבדיור אני יכול להגדיר

לכם את עמדתי בצורה מאד רודה איך מיישמים את הדברים. בתעסוקה הדברים הם, כמובן,

הרבה יותר נעלמים.

אתן לכם דוגמה דווקא מהפורום. בכנס של הפורום הישראלי בטבריה ישב לידי, באחת
הוועדות, יהודי מאוסטרליה. אמרתי לו
תשקיע בישראל, תקים מפעל. אותו יהודי חזר
לפני חודש ואומר לי
הדברים שאמרת לי נכנסו לי לראש. הוא עוסק באוסטרליה בבניה

ועשה בארץ הזמנה מאד גדולה של מוצרי בטיחות, מנעולים. הוא אמר: עוד לא הקמתי

בארץ מפעל, אבל בינתיים תרמתי למשק הישראלי תרומה גדולה מאד על-ידי הזמנה גדולה

שעשיתי. זה יהיה באופן קבוע וזה שווה איקס מקומות עבודה ליצרן ישראלי. אני משער

שלולא אותו מקרה הוא לא היה אומר לי: לא עלה בדעתי שאני יכול להזמין בישראל. אבל

בדקתי, עשיתי תחשיב והתברר שזה משתלם לי.

אני מניח שיש אפשרויות עסקיות רבות מאד כאלה בפוטנציאל, אלא שבאופן טבעי חלקן

היו מתבצעות וחלקן לא. היום אנחנו חייבים לעשות מאמץ מלאכותי עילאי בענין של

יצירת מקומות תעסוקה. לדעתי, אם הפורום צריך לראות איפה אני יכול לתרום את

התרומה הגדולה ביותר לקליטת עליה, אין לי ספק שזה דווקא בתחום של יצירת מקומות

עבודה בארץ, ובזה יש לכם יתרון יחסי. מר אדרס אמר לי בשיחה מקדימה: אנחנו דאגנו

למשקיעים הבינוניים. יש ממשלה. אני הרמתי גבה, לא בגלל שאני מטיל ספק בקיומה של

ממשלה חוקית בישראל, אלא במידת היכולת שלה לנקוט יוזמה. בשיחה עם ראש הממשלה הוא
אמר לי
שר האוצר עושה, שר התעשיה והמסחר עושה, וכו'. אמרתי לו: תטיל את זה על

שר האוצר או על שר התעשיה והמסחר, אבל שתהיה יד אחת מכוונת. אין אדם אחד שאומר:

זאת אחריותי, אני רמטכ"ל ליצירת תעסוקה.

אתם לא צריכים לבוא במקום הממשלה, אבל אם בישיבה הזאת נשכנע אתכם לכוון יותר

מאמצים לענין הזה, אני חושב שנעשה דבר חשוב.
א' אדרס
פרוייקט "רעות" התחיל לפעול לפני כחמש שנים, עוד הרבה לפני בוא גלי העליה

הגדולים, והבסיס שעומד מאחוריו הוא הבנה מאד פשוטה, שממסד לא קולט עליה. ממסד

מספק פתרונות, מספק תשובות ומספק אמצעים. מי שיכול לקלוט את העליה זו החברה,

הקהילה, וכאן אנחנו נרתמנו לענין כאנשים מן הישוב לקלוט עליה בצורה האישית ביותר

ולא בצורה ממסדית. שלא יהיה מצב שבו העולה עומד מול ארגון, מול מוסד, מול משרד,

אלא הוא מכיר, יש לו חבר ויש לו מי שיכניס אותו לחברח הישראלית ולמעגלים שאנחנו

נמצאים בהם.

אני לא צריך לתאר לוועדה זו את חבלי הקליטה הקשים של עולים שמגיעים לארץ, את

בעיית הפער התרבותי, הבעיה של הינתקות מהשורשים, בעיית השפה, ההרגלים השונים,

התרבות השונה והממסד השונה, כשכל זה מתנהל בעברית, שפה שלא כל-כך שגורה בפיהם.

הם בוודאי לא יודעים קרוא וכתוב עברית, וכשהם צריכים למלא עשרות טפסים במוסדות

המתאימים, זה פרוייקט כדי למלא אותם נכון.

אנחנו באים לשמש להם כבלם זעזועים. כשאני אומר אנחנו, זה כל אחד באופן אישי

עם העולה שלו, משמש כיעד, ככתף, כחבר לשמרה וכעוזר בעת צרה. אנחנו אלה שמכניסים

אותם לחברה, מזמינים אותם אלינו הביתה, מפגישים אותם עם חברים שלנו, עוזרים להם



למצוא את דרכם בחברה הישראלית ובחייהם בארץ בעזרת הקשרים שיש לנו. אנחנו

מעמידים לרשות העולים-החברים שלנו את אותם קשרים שלכל אחד ואחד מאתנו יש.

יש חשיבות רבה גם לארגון כארגון, מכיוון שהוא משמש כרשת קשר בענין הזה. אם

מתעוררות בעיות שקשורות בתעסוקה, או בדיור, ואתה לא מסוגל להתגבר ולעזור לחבר

שלד, יש לד למי לפנות, אולי מישהו כבר התנסה, מכיר ויודע מישהו מתחום עיסוק

מסויים, יכול לעזור לפתור את הבעיות.

אבל הבסיס הוא קשר חברתי. בהתחלה קראנו לנושא "לאמץ משפחות". שינינו את

הכותרת. אנחנו לא מאמצים, מכיוון שלמלה אימוץ יש קונוטציה של עליון ונחות, של

נתמד ונותן עזרה. אנחנו לא מאמצים, אנחנו חברים. אנחנו גם לא מטפלים בעולים,

אנחנו חברים של העולים, אחד לאחד, משפחה למשפחה.

כיצד נולד הפרוייקט? ראשית, על-ידי גרעין של "משוגעים" בישוב מסויים אשר

מוכן לקחת על עצמו את הענין ולהרים את הפרוייקט. הוא יוצר את הקשר עם מרכז

הקליטה, עם האולפנים או עם מרכז הקליטה - כל מקום שיוצר לו קשר לעולים החדשים.

במקביל, עוסקים בגיוס של משפחות שמתנדבות ללוות את העולים. לוקחים את הפרטים של

אלה ושל אלה, מנסים למצוא מכנים משותפים ומצמידים משפחה למשפחה. מאותו רגע מתחיל

השלב החשוב של הפרוייקט והוא שלב המעקב, לראות שהקשרים אכן קיימים, לראות שאין

בעיות. אנחנו מנהלים את המעקב הזה לכל אורד הזמן, אחת לתקופה, בקשר ישיר עם

האנשים וגם דרך העולים, דרך המרכזים שלהם. אנחנו מקבלים "פידבק" ושומעים מה

קורה, אם יש קשרים או אין. קורה שאין כימיה בין המשפחות ואז צריד להחליף. אנחנו

משתדלים שלא תהיינה אכזבות, כי זה הדבר הקשה ביותר, לאחר שאנחנו מעוררים ציפיות

אצל העולים והנה פתאום הקשר מתנתק, והאכזבות הן קשות, עוד אחת מכל אותן אכזבות

שהעולים נתקלים בהן בדרכם לארץ. לכן אנחנו מקפידים לעקוב ולראות שהקשר ישנו, ואם

יש בעיה - להחליף ולמצוא פתרונות.

נכון להיום כולל פרוייקט "רעות" כאלף שידוכים כאלה בכל רחבי הארץ. יש יש

מקומות שבהם אנחנו לא פעילים, זה מכיוון שעדיין אין לנו אותו גרעין משוגעים לדבר

אשר יכול להרים את הפרוייקט במקום. בחומר שנתנו לכם יש טבלה שמראה את ההתפלגות,

וזה אולי מעניין לראות כמה פעילים מפעילים את הפרוייקט. היחס הוא של מעל 50 איש

לאלף, ואלה אנשים שעובדים בהתנדבות מלאה וללא שכר. מבחינה מקצועית יש לנו תמיכה

מאד שולית, אבל משמעותית. יש לנו רכזת אחת של הפרוייקט, שיושבת במשרד הפורום

בתל-אביב, אבל היא אינה מסוגלת לנהל את הפרוייקט שמתרחש בחיפה, בבאר-שבע או בכל

מקום אחר. את זה עושים האנשים במקום.

אי דיין;

איפה פעילים האנשים?

א' אדרס;

הפרוייקט פעיל היום בחיפה והקריות, נתניה, כפר-סבא, רעננה, תל-אביב, אשקלון,

תל-אביב וסביבתה, ירושלים, לוד, ראשון-לציון, רחובות ובאר-שבע.
אי דיין
איפה באשקלון? לא שמעתי על כך. אני מציע לכם לשנות בהקדם את המפה, כי על זה

אנחנו נאבקים בענין פיזור העליה. הפעם זה לא יהיה רק גדרה-חדרה וגוש דן.

אי אדרס;

נכון. כמו שאמרתי לך, אנחנו לא שוקטים על השמרים ואנחנו מנסים לנצוא

מסלולים. נכון להיום אני מאד מקווה שבעוד שבועיים-שלושה נוכל לדווח לכם גם על

פעילות באשקלון, כי איתרנו גרעין ראשון של אנשים שמוכן לקחת על עצמו את הרמת

הפרוייקט. מכיוון שאם הפרוייקט לא מנוהל בצורה רצינית, חבל סתם לנהל רשימות,

והנזק יכול לעלות על התועלת.



לא שכחנו את אשקלון וגם לא את באר-שבע. אנחנו מנסים עכשיו ליזום פרוייקט

בגליל העליון, באצבע הגליל, ומכאן אעבור לשאלה לאן אנחנו חותרים להתקדם. מאחר

שאנחנו ארגון מתנדבים, ולהחליף את הממסד איננו יכולים, וגם איננו רוצים, ויש

רשויות שצריכות למלא את התפקידים, כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לעבוד לצד כל

אותן רשויות ולנסות לתרום כמיטב יכולתנו יחד עם ארגונים נוספים.

כארגון מתנדבים, הדבר החשוב ביותר הוא להכיר ביכולתנו ולא לקחת על עצמנו

דברים שלא נוכל לבצע, מכיוון שאז הנזק יגבר על התועלת. היום אנחנו חותרים לכיוון

חדש של קליטה ישירה בפרוייקטים מקומיים על בסיס כוללני. הדוגמה שחברי הוועדה

מכירים היא רעננה, שזה מעין דגם ראשון, קטן יחסית, שנמצא כרגע בשלבי גידול, אבל

הוא נותן אולי את התמונה כיצד אנחנו רואים את הקליטה. ראשית, לדעתנו חייבים ללכד
את כל הכוחות יחד
את משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, רשויות מקומיות - כל הרשויות

יחדיו עם ארגוני המתנדבים תחת אווזה מטרה.

בדף האחרון של החומר שבידיכם יש, בצורה הומוריסטית, עשר הדברות לראש העיר

שמעוניין להצטרף לפרוייקט קליטה ישירה במתכונת שאנחנו מציעים אורנה. ראשית, חייב

להיות פרוייקט שמשתף את הקהילה כולה. זה לא יכול להיות פרוייקט ממסדי, מכיוון

שהנחת היסוד היא שממסד לא יכול לקלוט עליה. הממסד חייב לידו את חשותפות הישירה,

הפעילה, של הקהילה. לכן הדרך היא להקים גוף ציבורי אשר מלכד סביבו את הרשות

המקומית, את משרדי הממשלה הרלבנטיים ואת ארגוני המתנדבים או שאר הארגונים

הוולונטריים שרלבנטיים לנושא.

פרוייקט כזה צריך לעסוק בארבעה תחומים: 1. דיור - גם פתרונות קצרי טווח וגם

פתרונות ארוכי טווח; 2. תעסוקה. בטווח הקצר - איתור מקומות עבודה בנסיון לשדך את

העולים למקומות העבודה, בשותפות לא רק של הממסד אלא גם התאחדות התעשיינים, לשכת

המסחר או כל גוף שהוא רלבנטי לנושא; 3- חינוך. חינוך המבוגרים באולפנים וחינוך

הילדים, שהוא אולי נושא יותר ממסדי; 4. קליטה חברתית. אנחנו רואים את התמונה של

הקליטה הישירה באוטופיה מסויימת, אבל ברת-ביצוע, בכך שהדירות מוכנות ומצויידות

לפני בוא העולים. העולה מגיע משדה התעופה ישר לדירה. למחרת הוא נעזר באנשי

הרשות ובמתנדבים לצורך מילוי כל הטפסים וההרשמות שהוא צריך לעשות, ואז הוא יכול

לגמור ביום אחד או ביומיים מה שהוא לא עושה לבד במשך חצי שנה במאבקו בביורוקרטיה.

בערב הוא נפגש כבר עם המשפחה המלווה, שמזמינה אותו אליה הביתה ויוצרים את הקשר

החברתי הראשון. למחרת הוא כבר פנוי ללכת לאולפן ולהתארגן.

כל זה תחת מעקב שוטף דרך המשפחה המלווה ודרך הרשויות, ולעולה יש כתובת אחת,

שלפי דעתנו צריכה להיות סביב הרשות המקומית, מכיוון שזה הגוף שנמצא בשטח. הוא לא

צריך לפנות ל-10 רשויות.

מתהווה כרגע פרוייקט כזה בחיפה, שהוא הרבה יותר גדול מאשר פרוייקט רעננה,

ואנחנו מאד מקווים ומצפים שרבים מראשי הרשויות יירתמו לענין, מכיוון שהכלל הראשון

הוא שראש הרשות באמת-באמת ירצה בכך ויהיה מוכן להשקיע ממרצו ומכוחו ולא רק

בדיבורים. תודה רבה.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה. אני חושב שזה פרוייקט שראוי לשבח.

נשמע כעת התייחסויות ושאלות של חברי-הכנסת. חבר-הכנסת צידון, בבקשה.
י' צידון
תודה על הופעתכם. אני מוכרח לומר שהוועדה הזאת לא ברוכה בידיעות טובות מתוך

הארץ. היא ברוכה בידיעות טובות על עליה, אבל זו אחת הידיעות הטובות ותבואו על

הברכה.



אני רוצה להעיר על כמה דברים וייתכן מאד שמתוך חוסר היכרות אולי לא אהיה ישיר

מספיק לענין. בנושא האפשרויות העסקיות, מנסיוני בתעשיה, אולי הדבר היושוב ביותר

בקשרים האלה הוא מציאת שוק; הרבה יותר השיב מהשקעות ומכל דבר אהר זה מציאת שוק,

ובעיקר תיאומים של מפעלים קטנים יחסית שיוכלו לגשת. אני מכיר לפהות ארגון אהד של

מעין רשות לקבלנויות משנה פרטית, שמרכזת כמה בתי-מלאכה וכו'. אגב, זה לא מחליף

את הממשלה, כי זה לא תפקידה של הממשלה, והיא גם לא תצליה בעניינים אלה.

לדעתי, אחת המטלות העיקריות של הפורום - אם אני מבין אותו נכון מצד ההרכב

החברתי שלו - היא מציאת שוק. אין תהליף לשוק. אותו אדם מאוסטרליה שקנה את

המנעולים - כאלה צריכים להיות אלף.

שנית, אינני מודע למקורות המימון ומה יכולת הפורום להרים מרקר שוק, או הקמת

איזה שהוא "נון פרופיט אוגניזיישן", אבל כזה שנועד להיות "נון פרופיט

אורגניזיישן".

דבר נוסף, מהי יכולת הפורום "למכור" עליה ליהדות התפוצות. אני הושב שאנהנו

עדים כאן לתופעה מוזרה מאד, שבמידה רבה יהדות התפוצות התנערה מכל הנושא. בכל

הדיונים שלנו אני טוען שמדינת ישראל היא אהראית לקליטת עליה. היא נבנתה כדי

לקלוט את יהודי התפוצות. גם אם אף יהודי בחו"ל לא יעזור, היא חייבת להרים את

הנושא הזה בעצמה,אבל נגיד תודה לכל יהודי שמוכן לעזור.

הייתי רוצה לראות את הפורום פועל כפורום פרטי ולא דרך כל הממסד. ליצור מצב

שקהילות פילדלפיה או פנסילבניה יאמצו את קרית-ים, למשל, או את אשקלון, ועובדים

אחהד מול אחד במועצת מנהלים. אני תמיד אומר לאמריקאים שיפסיקו לתרום ויהיו יותר

מעורבים. צריך להריץ את זה כעין מועצת מנהלים בתיאום עם הרשות המקומית, אחד
לאחד. שאלתי היא
מה יכולת הפורום בנושא הזה? לדעתי, אין תהליף לאימוץ האישי של

משפחה, אבל פרט לאימוץ האישי, האם אתם יכולים לפעול בצורה נמרצת מאד, מאולצת

אפילו, בנושא של שוק ובנושא של מכירת התמיכה בעליה אהד לאהד בלי כל מתווכים?

אי מזרחי;

שמעתי את הדברים ולא הבנתי בדיוק מה בדיוק הפורום בא להציג או לדרוש.

שי בן-טובים;

השאלה שלנו היא מה אנחנו יכולים לעשות בשבילכם.
היו"ר מ' קליינר
נעמי שמר כתבה באחד משיריה את המשפט: להושיט את היד כדי לתת ולא כדי לקהת.

זה מתאים לפורום.
אי מזרחי
אם כך, יש לברך על קיומו של הפורום הזה.

מתוך נסיוננו בוועדה, וגם מנסיון אישי אני יודע שהעולים שמגיעים בדרך-כלל

למרכז הארץ יש להם קרובי משפחה, ואלה שנמצאים בדרום או בצפון הרחוק, אם זה נצרת

או דימונה, אלה האנשים שצריכים את הסיוע שלנו, וגם שלכם. עבודת האימוץ של

המשפחות שם עולה פי כמה על עבודתם של האנשים שיושבים במרכז, כי האפשרויות שלהם

להגיע למרכז הן גדולות יותר, מאחר שלאלה יש שם משפחות ולאלה אין. אני מבקש לשמוע

מה דעתכם על כך.



נ' ארד;

זו הזדמנות לברך את הפורום ואת פרוייקט "רעות" לקבלת פרס יושב-ראש הכנסת.

כמי שהיתרו בין מייסדות הפורום, אני יושבת כאן ואינני יודעת אם לבכות או

לצחוק, כי עוד מעט ייווצר מצב שהמדינה תבוא אל הפורום ותשאל מה צריך לעשות, באיזה

תהומים צריך לעסוק. פתאום יסתבר שהממסד המאיים הזה בקושי קיים, לפחות בנושאים

שעליהם ישבה קבוצת אנשים וחשבה עוד הרבה לפני שהם עמדו על סדר-היום. העובדה

שהתגבשה קבוצת אנשים מרקע שונה וממפלגות שונות מצביעה על צורך אמיתי של דור

שהרגיש שמשהו לממסד.

אני לא הייתי עוזבת בשום פנים ואופן את החברות בפורום, כי אני חושבת שזה

הבסיס והוא צריך אפילו להתרחב. אני בטוחה שהיום יש הרבה מאד אזרחים שאפילו לא

שמעו על הפורום, אבל יש להם נכונות מאד גדולה להתנדב והם רק מחפשים כתובת שתנחה

אותם, ואני חושבת שכאן יכולה להיות פריצה גדולה מאד.

הייתי רוצה במשך הזמן, מבחינת ליווי, לשמוע יותר על הנסיונות. כלומר, אני

יותר סומכת על חברות וחברים של הפורום שעוסקים בנושא, שהם יכולים להצביע מתוך

טיפול פרטני במשפחות, על נקודות שמחייבות או שינוי בחקיקה, או התייחסות מיוחדת

לבעיות שלהם, או על מציאת פתרון אמיתי ואולי למנוע בזבוז זמן על דברים שהיו

יכולים להסתדר אחרת.

אני אומרת את זה גם מתוך נסיוני בעבר כמזכירה ארצית של איגוד העובדים

הסוציאליים, שראינו צורך עז להעלות דברים עקרוניים. עובדים שלנו טיפלו

משפחה-משפחה בדיוק באותו ענין, כשבסך-הכל שינוי של תקנה אחת או חוק אחיד בביטוח

לאומי, או במערכת אחרת, פתר את אותן הבעיות והם יכלו להתפנות לדברים אחרים.

הפורום לא יכול לבוא במקום הממשלה כדי ליצור מקורות תעסוקה, אבל אני בהחלט

רואה מצב שבו חברים מהפורום, יהד עם משפחות נקלטות, נתקלים בקיר של ביורוקרטיה,

אטימות או בדברים שבלעדיהם אי-אפשר להזיז דברים, ובזכות קשרים ויכולת להגיע

לחברים, גם אם הם לא פעילים יום-יום בפורום, הדברים זזים. אני חושבת שכל מי שהיה

תקופה מסויימת בפורום מרגיש שהוא ממשיך להיות שייך, שזה חלק מקטע חיים שלו, מאחר

שהפעולה נעשית בהתנדבות.

במידה ויהיו בעיות מהסוג הזה, אין לי ספק שהכנסת היא כתובת, גם אם החברים לא

פעילים ביום-יום, וחשוב מאד היה לשמוע דווקא על נסיונות שקורים עם הליווי, או על

נסיונות לפתח פרוייקטים, מה קורה בשטח ומה אפשר לשנות.

אני זוכרת איך הממסד קיבל אותנו בהתהלה, כשהוא ראה בפורום גוף מאיים. אם

היום חל שינוי דראמטי והיום הוא עוד מעט גוף מושיע ועוזר, זה נהדר, הצלחנו, אבל

אף אחד מאתנו לא רוצה שזה יהיה כך. זו גם לא המטרה, וזה גם לא מגיע לפורום, כי

הוא לא חייב לספוג את הבקורת או כל מיני טרוניות שלא שייכות אליו לחלוטין. זה

גוף מתנדב שיכול לגדול והוא צריך עידוד, אבל הוא לא יכול לבוא במקום הממסד.

היו"ר מ' קליינר;

תודה רבה לחברת-הכנסת ארד. אני רוצה להעיר, ברשותך, הערה אחת. אין למדינת

ישראל עודף קשר, מעבר לצנורות הממוסדים, עם ציבורים יהודיים מגוונים בתפוצות,

בעיקר בארצות-הברית ועכשיו גם באירופה. כשאתה בא למגבית, לראשי הקהילות, גם הם

ממסד.

אנחנו גם ראינו בפורומים שהשתתפתנו בהם, שפה מדובר ביסוד הדינמי של מנהיגויות

הקהילות היהודיות בדור ההמשך וביניהם אנשי עסקים, בעלי מקצועות ואנשים עם ידע.

כלומר, ה"קאונטר פרטנרים" של החברים שיושבים כאן, בתפוצות, הם בעצם היסודות בעלי

משקל ומשמעות שצריך להגיע אליהם. לכן אני חושב שהפורום הוא צנור חשוב. אחרת,

מגיעים הפקידים של משרד המסחר בארצות-הברית, פקידים של האוצר, או שר שבא להרצאה

והולך הביתה.



אם נחשוב מה הם צנורות הקשר בינינו ובין הציבור שאותו אנחנו רוצים לגייס,

אינני חושב שיש לנו עודף צנורות. זה אחד הצנורות ולכן לא הייתי ממעיט בחשיבותו.

י י שפרי נצק;

אני רוצה להבין מה מייחד את הקבוצה הזאת מארגוני מתנדבים אחרים. אני הבינותי

שאתם שוקדים על יצירת קשר עם יהודי הגולה וגם מניעים אותם לבוא הנה ולהשאר.

היום, כשזרם העליה הוא כל-כך גדול, נדמה לי שמרכז הכובד יעבור לפעילות שהיא גם

עוברת כחוט השני בארגוני מתנדבים אחרים. כלומר, אימוץ של משפחות, הדרכתן וטיפול

בהן. האם נכון שהיום עיקר עבודתכם יחיה, בתוקף הנסיבות, יצירת קשרים עם עולים

לפי העקרון של אחד כנגד אחד? כלומר, טיפול אינדיבידואלי של משפחה במשפחה?

אי דיין;

אני רוצה לברך את הפורום על פעילותו. אני יודע שכל אחד מהחברים בפורום משקיע

מאמץ בתחום מסויים שהוא לקח על עצמו, וזה כשלעצמו כבר דבר חשוב.

תפקידו של הפורום איננו לפתור את כל הבעיות. הוא יכול ליצור מודלים ולהניע

מערכות, וזה מה שהוא עושה. אם הוא יוצר מודל של קליטת עליה באמצעות ראש העיר,

הרשות המקומית, או באמצעות מתנדבים באותו מקום, והמודל מצליח, אפשר להעביר אותו

למקומות אחרים ולהפעיל אותו שם.

לדעתי, אתם פועלים במקומות הקלים. קל מאד לקיים פעילות ברעננה. יש שם ראש

עיר טוב ומשפחות טובות בעלות מודעות לענין, אבל אני רוצה לראות אתכם פועלים

בשדרות. גם באשקלון קל מאד לפעול, כי יש שם משפחות טובות שמאמצות עולים. יש שם

גם צעירים מאנגליה שיושבים שם חודשים, או רופאי שיניים מתנדבים שגרים אצל משפחות.

הפורום חייב לקיים דיון רציני ולצרף אליו ראשי ערי פיתוח. בהנהלת הפורום אין

היום אף ראש עיר פיתוח. היום אנחנו מנהלים מאבק, כי אחת השערורויות הגדולות

שהולכת להיות בקליטת העליה זה לא גדרה-חדרה אלא גוש דן, וזאת תהיה החמצה הסטורית.

עומדים להשקיע מתקציב המדינה 3 מיליארד דולר בעולים שיבואו בשנתיים הקרובות.

אנחנו טוענים שצריכה להיות פרוגרמה בקרקעות, בדיור, בשכר-דירה, שתתפתח מערכת של

תשתית חברתית ותיווצר גם אינטגרציה חברתית, כי ערי הפיתוח סובלות היום מהעדר

אינטגרציה חברתית וזה מה שהורס אותן.

אם אני נכנס לשדרות, לנתיבות או לאופקים, קרית-שמונה, ואני לא רואה שם

אינטגרציה חברתית, כל הרעיון בעצם נכשל. זה משפיע על מערכת החינוך, על האווירה,

על מתחים חברתיים - על הכל. אנחנו עומדים על המשמר ולשמחתנו אנחנו מתחילים

להצליח קצת בפרוגרמות של הבינוי, ששר השיכון היום מתחיל לשים לב למספר הדירות

שנבנות בכל מקום.
היו"ר מ' קליינר
על זה עוד יהיה לנו מאבק כי רוב הדירות מתוך 17,000 הדירות ייבנו במרכז הארץ.
אי דיין
לכן, לפורום ולנו יש היום הזדמנות לנהל איזה שהוא מאבק ברמה הלאומית. המודל

הוא לא העיקר. העיקר הוא ליצור קודם-כל את האווירה. מספיק שניקח מודל אחד והוא

יצליח לפי השיטה של הפורום, כדי שהוא יניע מערכות רבות בתחום התעסוקה, החינוך

וכו'. כל נדבך כזה יכול ליצור אטרקטיביות ותמריצים ללכת לפיזור האוכלוסיה, שהוא

ערך.

אם לא נגשים את המשימה החברתית בקליטת מיליון היהודים שאנחנו עומדים לקלוט

ב-10 השנים הבאות, לדעתי יהיו לנו גם בעתיד מתחים חברתיים קשים. אלה לא הצהרות

בעלמא, אלה דברים שקיימים בשטח. באשקלון, למשל, נבנות 1,500 דירות לזוגות צעירים



מהשכונות ולעולים מברית-המועצות, וכולם שמחים על כך. העולים שמחים שהם יגורו

באותה שכונה עם הוותיקים, ילדיהם יילכו לגני-ילדים ולבתי-ספר יחד עם הוותיקים

ותהיה אי נטגרציה.

אני מציע לכם לקיים דיון רציני בשאלה איך לעזור לנו במגמה החשובה הזאת.

ג י מי וחס;

אני רוצה לספר לחברי-הכנסת שחברי הפורום הישראלי פועלים בהתנדבות ועל-חשבונם.

אני שמח מאד שפרופ' מיכאל צ'לנוב וד"ר סמואל זילברג נמצאים אתנו, כי אני נסעתי

מטעם הפורום הישראלי לכנס היהודי הראשון בברית-המועצות וניתנה לי ההזדמנות לדבר

במליאה ולהציג את הפורום ואת פרוייקט "רעות" לפני 800 שליחים של כל יהדות

ברית-המועצות שנפגשו ממש ברגע הסטורי.

אני רוצה לגעת בכמה נקודות שדובר עליהן. היתרון שיש לפורום הישראלי הוא שיש

לנו קבוצה של אנשים מרקע שונה, שיוצרת מערכת של חברות והיכרות. אני עצמי מנכ"ל

של תעשיה פטרוכימית מעסיק במפעל מספר עובדים, בגלל פרוייקט "רעות", כי התקשרו אלי

חברים, מאמצי משפחות מחיפה ואמרו לי: תאמץ את הבחור הזה, תקלוט אותו בעבודה,

וקלטתי אותו. במלים אחרות, הדרך שאנחנו יכולים לפעול היא על-ידי רשת של קשרים

וחברים כדי לעזור לעולים להיקלט.

גם הנושא של "למכור" את העליה ליהדות התפוצות על-ידי הקשר הישיר שאנחנו

יוצרים עם כל יהדות התפוצות, בעיקר הקשר עם צפון אמריקה, המוטו הוא ידידות

ואמינות. כפי שאמר יושב-ראש הפורום האמריקאי - "פרנדשיפ אנד טראסט", וזה מה

שמביא אותם גם לבוא ארצה ולעלות. אנחנו עושים את הפעולה הקטנה שלנו כידי לעזור

להם לבוא ולהחליט מה הם רוצים לעשות.

אין לנו תחרות עם שום מערך ארגוני נוסף שרוצה לעסוק בקליטת עליה. אנחנו באים

לעזור ולשתף פעולה עם כל הגופים האפשריים. אנחנו רוצים לעזור, לעבוד למטרה לשמה.

אנחנו מוכנים לעזור בכל יוזמה שתבוא גם מוועדת העליה והקליטה של הכנסת.

לאור הנסיבות שנוצרו אני מאד מקווה שבמהרה יבוא גל עליה מרוסיה הרבה יותר

גדול מ-100,000 לשנה. אנחנו משתדלים להיערך בקבוצות גדולות לקליטתם, לעשות ממש

מבצע ולרכז את כל הכוחות.שלנו בכיוון של פרוייקט "רעות", קשר עם ארגונים יהודיים

בברית-המועצות, על-מנת לגרום לכך שהם באמת יבואו ואנחנו נוכל לתת את המירב כדי

לאמץ אותם ללבנו.

י י סימון;

אני מאד נהנה מהדיון כי אנחנו נוגעים בשורשי הדברים שגם הפורום הישראלי מתלבט

בהם. גם יושב-ראש הוועדה וגם חברת-הכנסת נאוה ארד דיברו על הרקע, והוא - יצירת

קשר עם היהודים בתפוצות. נדמה לי שהיום המשקל הסגולי צריך לעבור קצת למה שנעשה

במדינת ישראל. נדמה לי שחברת-הכנסת ארד היתה בביתו של דוד קוליץ כשדיברנו על:

הפורום לאן, ומישהו אמר שמה שנעשה היום בירוחם, בדימונה, באשקלון ובירושלים איננו

פחות חשוב ממה שנעשה במילווקי, בבוסטון ובניו-יורק. כלומר, גם בפורום עצמו יש

התלבטויות בשאלה מה צריך להיות הכיוון האמיתי של הפעילות שלנו, האם באמת הקשר עם

התפוצות? אגב, פרוייקט "רעות" הוא הפרוייקט היחידי שאותו אנחנו עושים בכוחות

עצמנו, ישראלים בלבד, כמעט בלי סיוע של יהודי התפוצות, לא כספי ולא אחר.

ונדמה לי שגלי העליה שבאים אלינו כעת כבר הכריעו את הוויכוח. מכאן שיש לנו כבר

החלטה שפרוייקט "רעות" היום צריך להיות הפרוייקט המוביל והגדול ביותר.

למה אנחנו לא פעילים היום בשדרות, בנתיבות או בנצרת עלית? הסיבה היא באופן

שבו הפורום פועל. הפורום התחיל לפעול בקטן, ברעננה, כי שם נוצרו הנסיבות. כפי

שאיתן אדרס אמר, שם קם הגרעין הראשון של משוגעים לדבר, כי שם היו מספר פעילים

שלקחו את זה כאתגר. הם לקחו עוד משפחה ועוד משפחה, עד שהגענו לכ-1,000 משפחות.

משם זה עבר לכפר-סבא, לרחובות ולמקומות אחרים. זו צורת עבודתו של הפורום, להתחיל

בקטן ולהתפתח.



נשמח מאד אם בשדרות יקומו אותם משוגעים לדבר. אני רוצה לומר לחבר-הכנסת דיין

שהיתה לנו בעיה למצוא את אותם אנשים באשקלון. אני מבטיח שברגע שיהיו לנו עוגנים

במקומות אלה, אנחנו נפעל בהם בשמחה רבה. זאת גם התשובה לשאלה מדוע עד היום מעט

מאד יודעים על הפורום הישראלי. לא פנינו לתקשורת, לא פנינו למודעות בעתו נים.
באנו ואמרנו
עד היום קלטנו 1,000 משפחות, אנחנו רוצים להתפתח ולעשות את זה גם

בהמשך.

הנושא הכלכלי הוזכר על-ידי יושב-ראש הפורום אבל מאד בקיצור. קודם-כל, בנושא

התעסוקה, אותו פרוייקט איכות שעליו דיבר שמואל בן-טובים, למעשה לקחנו כ-40 מפעלים

קטנים עד בינוניים בכל רחבי הארץ, שנמצאים בראשית צעדיהם בתחום היצוא, "שידכנו"

אותם עם 40 יהודים טובים בדרום-אפריקה, באוסטרליה ובארצות--הברית, שאמרו: מעבר

למה שאנחנו תורמים למגבית, אנחנו פעילים בפורום הישראלי ובאים לכנס מוריה, אנחנו

מוכנים לקחת מפעל כזה ולהדריך אותו בראשית צעדיו. פה אנחנו בסך-הכל. יוצרים

אפשרויות למפעלים לייצא, לעבוד ולהעסיק אנשים בכל רחבי הארץ.

אני חושש מאד אם אנחנו נאמר היום - אם הבנתי נכון את הצעתו של חבר-הכנסת

צידון - אנחנו הולכים לפתור את הבעיה הכלכלית וליצור תשתית תעסוקה במדינת ישראל.

אני חושש שנתנפץ. אנחנו יכולים ליצור מודעות. ניסינו לעשות את זה בפורום הכלכלי

הראשון, שזכה להצלחה רבה. הבאנו כ-90 משקיעים פוטנציאליים מחו"ל לשמוע על ביזנס.

לא היה בזה שום נסיון לא להתרים ולא לשכנע אותם לציונות אלא לשמוע על אפשרויות

עסקיות שהיום נוצרות בישראל. נדמה לי שדרך זה אנחנו יכולים רק ליצור את המודעות.

עם כל הכבוד וההערכה שאני לפחות רוחש לפורום, חוששני שלצאת לפרוייקט של יצירת

מקומות תעסוקה, זה קצת גדול עלינו בשלב הנוכחי.
היו"ר מ' קליינר
כדי שלא תהיה אי-הבנה, הכוונה היתה להביא את הנושא למודעות שלכם קודם-כל,

להציג את זה כנושא שעומד במקום הגבוה ביותר בסדר העדיפויות כרגע, בגלל החשיבות

ובגלל הקושי לתת לו תשובות קלות. אנחנו מקווים שדרך החברים שלכם אתם תוכלו להביא

את זה למודעות של חבריכם בחוץ, החלק השני של הפורום, ולהגיד להם: תרושבו על הנושא

ותראו מה אתם כולים לעשות. אף אחד לא יכול לפתור את הבעיה, אלא לתרום לנושא,

כאשר לי יש אמונה אישית שאינני יכולה לבסס אותה, שאיקס קהילות יהודיות בתפוצות...

אם היינו יוצרים קשר על משקל פרוייקט שיכום השכונות עם רשויות מקומיות בישראל, אז

נניח שיש גילדה מקצוענית של תעשיינים בכל ארגון קהילתי, מגביתי או אחר, ואם היינה

פניה מאנשים מקומיים שגם יודעים איך ומה, יכול להיות שהענין היה מניב תוצאות.

נניח שבדימונה, מתוך אלפי מפעלים של פעילים יהודיים, צריך לגייס בסך-הכל

שניים. אני מניח שיש שניים שזה יכול להיות כדאי להם, יש ענף מתאים, עולים

מתאימים וכוח-אדם מתאים. הבעיה היא איך להתחיל להניע את המערכת לחשוב בכיוון הזה

מתוך תקוה שזה יביא לתוצאות באיזה שהוא שלב.
ת' רווה
זה עתה חזרתי מדיון במשרד האוצר יחד עם אנשי הבינוי והשיכון בנושא חקיקת

חירום לדיור לעולים. אני יודעת שלוועדה זו איכפת והיא מזמנת את הגורמים האלה

חדשות לבקרים. אני רוצה לומר לוועדה שאם לא יתקבל מנדט חד-משמעי מי מטפל בנושא,

הוא שוב ייפול בין הכסאות, כששר הבינוי והשיכון מושך לכיוון אחד, מרכז הקבלנים .

מושך לכיוון אחר. לפי דעתי יושב-ראש הוועדה צריך להיות מאד החלטי, לזמן את כל

הגורמים ולקרוא להם לתוכנית חירום מיידית, כי אחרת הדבר הזה לא מתבצע. זה בקשר

לפן החקיקתי.

בקשר לפן ההתנדבותי שלי במסגרת הפורום, בירושלים - ולא בכדי הטבלה של ירושלים

ריקה בינתיים, כי היו לנו בעיות די רציניות בקליטת עליה בירושלים. לירושלים הגיעה

עליה מיוחדת במינה שלפורום היה קשה להתמודד אתה. עכשיו המצב השתנה. לפני

שבועיים פירסמנו בעתון המקומי מספרי טלפונים וקיבלנו מאות פניות. עכשיו אנחנו

מסיטים את הכובד מסטודנטים למשפחות ומתכוונים לבצע פרוייקט רציני. הבעיה היא שאין



בירושלים כרגע לא דירות ולא מקומות תעסוקה. אנשים יושבים במרכז קליטה במבשרת

ציון ואין להם לאן לצאת משם. מי שרוצה להשאר בפריפריה צריך לדעת שאין בשבילו

מקום תעסוקה בפריפריה הזאת.

אני חושבת שצריך להתריע על הדבר הזה, וועדת העליה והקליטה היא הכתובת שממנה

צריך לצאת קול צעקה גדול.

הי ו "ר מי קלי י נר;

אני מודה לך בשם הוועדה על האמון הגדול שאת נותנת בנו. אנחנו ערים לענין

בירושלים, העיר שבה אחוז העולים שנקלטו השנה בכלל הוא כמו בשנת 1988. זה אבסורד

משווע שנובע קודם-כל מהעדר דירות. אהר-כך יש בעיה של תעסוקה, וזה כאשר בירושלים

המינהל העמיד לרשות משרד השיכון הרבה מאד קרקע. כשאנהנו מדברים על 17,000 דירות,

אהד מארבעת המוקדים המרכזיים שמדובר עליהם הוא ירושלים.
א' אדרס
רציתי להתייחס רק לשתי נקודות מאלה שהועלו פה. האחת - מה ההבדל בין הארגון

הזה לבין שאר הארגונים, מכיוון שהשוב להבין את זה. ארגוני מתנדבים פועלים

בדרך-כלל, בהקשר של קליטת עליה, על בסיס של פילנטרופיה, על בסיס של עזרה סוציאלית

- לא מקצועית, יותר מקצועית או פהות מקצועית, אם זה כארגון ואם זה כמתנדבים

בודדים, שרצים למשפחות עולים ומושיטים להם עזרה ברוכה וחשובה מאד.

הפעילות שלנו היא פעילות חברתית על בסיס שוויוני. העולה הוא חבר שלנו, הוא

בא אלינו הביתה והוא שווה לנו. זה נושא שהשוב להבין אותו, כי מסתבר על-סמך

תגובות מהשטח שאנחנו מקבלים, שזה בעל משמעות רבה ביותר לעולים שבאים. אם בא אלי

עולה, לאחר טקס הדלקת נרות חנוכה בכנסת, ואומר לי: אני מאד מקווה שבעוד שנה אני

אוכל להיות משפחה מלווה למשפחת עולים חדשים, אני חושב שתמורה יותר גדולה לא יכולה

להיות. זה באשר להבדל בינינו לבין ארגונים אחרים.

נושא שני שעלה הוא השותפות עם קהילות יהודיות בחו"ל. אספקט חשוב מאד באותם

פרוייקטים עירוניים שאנחנו מנסים ליזום הוא השותפות עם קהילה בחו"ל, אחד לאחד, על

אותו בסיס של פרוייקט שיקום השכונות. הקהילה שותפה בפרוייקט כולו, כולל גם בנושא

התעסוקה, לחפש השקעות לאותו מקום. זה פן חשוב מאד של הפרוייקט.
שי בן-טובים
במסגרת הפורום, כמו שיגאל סימון ציין קודם, אנחנו מטפלים בכמה שאלות שעלו פה,

כמו השאלה לגבי התפרסות הפרוייקט בארץ. ביום ראשון הקרוב אנהנו עומדים לקיים

דיון חירום שנועד לכוון את הפעילות שלנו לאור הצרכים החדשים. במסגרת זו נעלה גם

את הצעת היושב-ראש ונראה באיזו מידה אנחנו יכולים לסייע גם בקטע הזה, למרות שהקו

הכללי הוא הקו שציינה חברת-הכנסת ארד. אנחנו לא באים להחליף את הממסד ולא ליטול

ממנו אחריות, אבל אם יש משהו נוסף שנוכל לבצע בתחום הזה שלא עשינו עד היום, נשמח

לעשות.

אני מודה על ההקשבה ועל שיתוף הפעולה.
היו"ר מ' קליינר
אין נגה לסכם את הדיון, פרט מאשר לחזור ולהפוך את זה כדעת ועדה, כפי שביטאו

אותה מרבית חברי-הכנסת שהשתתפו בדיון, ולהביע הערכה עמוקה לפורום הישראלי, שהוא

אחת היצירות היפות, לא רק בתהום הזה. אנחנו מצויים כעת בתקופה מרתקת שדברים

משתנים. באוקטובר קיימתם כנס כלכלי שבו דובר על היקפים אחרים. אתם תוכלו להגביר

את הפעילות בנושא, ואני מבין שמשהו מתרר1ש באירופה, אז בהחלט זה יהיה מבורך.



כפי שכבר ציינתם, בחברה הישראלית יש היום אווירה אחרת. אני תמיד אומר

שמאחורי גבו של הממסד עולה ומבצבצת ישראל יפה, אחרת, ישראל שיש בה גילויים שאני

לא זוכר כמותם הרבה מאד שנים, אולי חזרה עד 1967, ואני מקווה שהתופעה הזאת תימשך

יחד עם גלי העליה.

אני רוצה לומר לגבי רווה שוועדת העליה והקליטה היא כתובת לדחוף דברים טובים.

חברת-הכנסת ארד דיברה על שינוי טכני בחוק אחר. אני מאמין שאם השינוי הזה בצורת

מימון שכר-הדירה יתרחש, יהיו לזה הרבה מאד השלכות חיוביות.

אני מצטרף לדברים, שאם אתם תוך כדי עבודה בשטח מגלים ליקוי, אל תסתפקו בזה

שאתם מתקנים אותו לגבי אותו עולה, אלא כדאי להפנות את תשומת-הלב כדי שאנחנו אולי

נוכל לטפל בו בגדול. אין ספק שעוד יש לנו הרבה מאד מה לעשות בתחום הביורוקרטיה

ואי-אפשר לעלות על בעיה לפני שאנחנו נתקלים בה. הסיורים מבחינה זו עוזרים לנו

הרבה מאד.

לכן, אני בעד כל דרך של שיתוף-פעולה בנושא העליה.

פגישה עם פרופ' צ'לנוב וד"ר -זילבדג - יושבי-ראש הארגונים

והקהילות היהודיים בברת-המועצות
היו"ר מ' קליינר
אני חוזר כעת לחלק הראשון של הדיון ומוסר את רשות הדיבור למר צ'לנוב ולד"ר

זילברג, שניהם עומדים בראש הארגון שקיים לא מזמן את הוועידה במוסקבה. הכוונה

היתה שתהיה אורח של הוועדה ותתרשם מדיוניה וכעת אנחנו רוצים לשמוע את התייחסותך

לנעשה.

מי צילנוב;

אני מודה ליושב-ראש הוועדה על ההזמנה להשתתף בדיון עם הפורום הישראלי, שהוא

מוכר לנו. אני רוצה לברך את הפורום הישראלי שהוא די ידוע בברית-המועצות. אני גם

מצטרף לדעתה של חברת-הכנסת ארד שהפורום הישראלי הוא צנור מועיל מאד, שחברים בו

נציגים מכל המפלגות ומרקע שונה של החברה.

היה מעניין מאד לשמוע על פרוייקט "רעות", שלצערי לא שמעתי עליו עד עכשיו,

ואני רוצה להעיר כמה הערות. לפי דעתנו העליה מתחילה בברית-המועצות ולא בישראל.

לכן אני חושב שכל הפרוייקטים שקשורים בעליה וקליטה צריכים בכל-זאת להיות

פרוייקטים משותפים, שמתחילים אותם שם ומסיימים אותם כאן בארץ.

בחומר שמסרתם לחברי הוועדה קראתי על פרוייקט "קדם", שמטרתו לקיים קשרים עם

היהודים בתוך ברית-המועצות. לפי דעתי שני פרוייקטים צריכים להיות פרוייקט אחד.

אתן לכם דוגמא. עולה במוסקבה, בלנינגרד או בעיר אחרת פוגש ישראלי והישראלי אומר

לו: כשאתה תעלה לארץ הכל יהיה בסדר, אתה תמצא זה וזה וכו'. אחר-כך האיש יעלה

לארץ ויחפש את אותו ישראלי. זאת אומרת שאם אתם חברים של העולים, הם באמת מרגישים

את היחס האישי, שצריך להופיע עוד ברוסיה ולהימשך כאן.

אני יודע שבמסגרת פרוייקט "קדם" באביב, שלדעתנו הוא מעניין מאד, יקהו בו חלק

אנשים בעלי השפעה על החברה היהודית בברית-המועצות, כמו ויקטור פורמט ואחרים,

ואנחנו שמחים מאד שהם יבואו לשם. אבל אני חושב שזה לא מספיק. בואה של המשלחת של

הפורום הוא התחלה טובה.

חשוב מאד שכל הפרוייקטים האלה יגיעו עד לפרובינציה הרוסית ולא רק לערים

הגדולות. צריך לחשוב ולתכנן את זה, אם כי אני מבין שזה קצת יותר יקר, אבל זה

חשוב ואתם גם תקבלו עזרה ותמיכה מהוועד שלנו.



באשר לפרוייקט "רעות", כל מוז ששמעתי היה נהדר ואנחנו שמיוים מאד שהעולים שלנו

ימצאו פה חברים. אני בכל-זאת חושב שמי שזקוק לזה יותר אלה המקרים הסוציאליים,

אנשים מבוגרים. זה ביקורי וזשלישי בארץ ולד"ר זילברג זה ביקור ראשון, ובכל ביקור

שלי אני נפגש עם עולים ומדבר אתם על בעיותיהם. יש אנשים שגרים שנים רבות במרכזי

קליטה ואין להם אפשרות לקנות דירה. יש אנשים בגיל 55-50-45. שאם הם לא יקנו כאן

דירה, מעמדם הסוציאלי שלהם משתנה מיד. אשת בת 50 שעולה לארץ, צריכה להיות פתאום

רק סבתא. אלה הם המקרים שזקוקים לחברים.

בפרוייקט שלכם אתם מדברים על פל-תור, על תיירים-אורחים שבאים לארץ לביקור.

לדעתנו זו בעיה חמורה, משום שכל יהודי שלא מתכונן לעלות עכשיו לארץ, רוצה לבקר

בה. קשה לו מאד לבקר בארץ, משום שלא קיימת תיירות ולכן הוא לא יכול לקנות כרטיס

ולשלם בעדו ברובלים ולבקר בארץ כמו כל תייר אחר. חדבר חזח אפשרי רק לאלח שיש להם

חברים או קרובים שמוכנים לקחת על עצמם את העול הזה, וזה באמת עול, להכין לו כאן

מקום ולשלם את כל ההוצאות.
היו"ר מ' קליינר
זו נקודה מאד חשובה. יש לך הצעה בנדון?

מי צילנוב;

אני מצטער, אני לא יודע איך עושים את זה, אבל זו בעיה רצינית מאד. קודם-כל

זה פל-תור, נכון. שנית, זה נותן ידע נורמלי על מדינת ישראל בתוך ברית-המועצות.

עד לפני כמה חודשים, כשאמריקח עדיין היתה פתוחה בפני יהודי ברית-המועצות,

התיירים הללו היו הגורמים החשובים ביותר לעליה.

צריך לעשות משהו בענין הזה. אולי יש גם מתנדבים שיזמינו את האנשים לבקר

בארץ. אולי אפשר להכין לנוער מחנות אוהלים, או דבר דומה לזה. אינני יודע, אני

פשוט רוצה להסב את תשומת-לבכם לבעיה זו. תודה.
היו"ר מ' קליינר
יכול להיות שצריך לחשוב במונחים של קיבוצים. למי שאינו יודע, התיירים באים

בעיקר דרך מקומות קרובים כמו מצרים, כי הטיסה החוצה היא ברובלים. אין להם אפשרות

לשלם בדולרים, ואז הקטע לארץ מניקוסיה או מקאהיר קצר מאד. את האירוח אפשר לעשות

אצל משפחות. אפשר לעשות מבצע כזה במישור הממוסד, קיבוצים או גופים יותר

מאורגנים. אפשר לבדוק מחשבה כזו כדי לאפשר לאנשים לבוא כתיירים.

רשות הדיבור לדייר סמואל זילברג, שיחד עם פרופ' צילנוב הוא עומד בראש הארגון.

דייר זילברג ידבר באנגלית ודייר שטרן יתרגם את דבריו לעברית.

ס' זילברג;

אני אוסיף כמה מלים לדברים שפרופ' צ'לנוב אמר ואצביע על כמה בעיות שהתעוררו

באחרונה בקשר לארגון החיים היהודי ים בתוך ברית-המועצות. הקמת ארגון גג, ועד,

קונפדרציה של ארגונים יהודיים עזרה לנו להגדיר כמה בעיות משותפות של הישרדות

יהודי ברית-המועצות כמיעוט לאומי, כיהדות. על חשיבות העליה ליהודי ברית-המועצות

מצביעה העובדה שהוועדה הראשונה שהוקמה כבר בכנס הקמת הוועד היועץ ועדת העליה.

דיברו פה על אידיאליזם מצד היהודים, אבל צריך להיות לזה גם איזה שהוא תוכן

קונקרטי. אנחנו רואים את זה ביוזמות הקשורות דווקא לעליה במקומות שונים

בברית-המועצות.

כידוע, ליהודים הבאים מברית-המועצות יש תכונות שונות מאלה של הישראלים ויש

להם קשיים להשתלב בחיים החדשים. אפשר להקל עליהם על-ידי כל מיני פרוייקטים בתוך

ברית-המועצות, בין היתר על-ידי הקמת גרעינים או קבוצות לעליה. יש כבר כאלה

שהתארגנו כקבוצות והם רוצים לעלות לארץ כקבוצות ולא כבודדים. אתן לכם דוגמא של



אוכלוסיה כזאת ומה מאפיין אותה. בכנס של יהודי לטבריה, מתוך 200 משתתפים היו 24

בעלי תואר שלישי ו-5 פרופסורים. זה יהיה אסון לא לנצל את הפוטנציאל האינטלקטואלי

הזה.

ביו היתר נוצרות קבוצות של מדענים. במכון לכימיה שבו אני עובד יש 12 מדענים

שהתארגנו לעליה לארץ כקבוצה והשאלה היא מי יעזור להם פה. זה כבר לא עניו

פילנטרופי, כי מדובר על קבוצה שהתארגנה סביב פרוייקט ספציפי, או סביב רעיון מדעי

ספציפי.

כאשר שוחחתי על כך במוסקבה עם הברים ממקומות שונים, התברר שיש קבוצות דומות

של פיסיקאים, מתימטיקאים או ביולוגים שגם כו התארגנו במקומות שונים. אינני בקיא

במצב המדע בישראל, אבל אני מניה שהאוניברסיטאות הקיימות אינן מסוגלות לקלוט

קבוצות כאלה, אלא רק בודדים, וצריך לחשוב על פתרונות חדשים, אולי על הקמת מרכז

מדעי.

י' שפרי נצק;

האם מדובר רק על פרוייקטים מעשיים תעשייתיים או רק על חוקרים שמתכוונים לעסוק

במרקר מופשט?

ס' זילברג;

מדובר על מדע פונדמנטלי בסיסי תיאורטי עד הדברים השמושיים ביותר.

נתתי את הדוגמאות האלה, כי חשוב מאד איך ייקלטו העולים בעתיד הקרוב. קליטה

מוצלחת של 1990 פירושה עליה גדולה ב-1991.

אני רוצה להתייחס לנקודה בעייתית שמטרידה אותנו בקונפדרציה של הארגונים

היהודיים. אל תעבירו אלינו את כל הבעיות המסובכות של ההברה הישראלית, את

הפוליטיקה הפנימית שביו כל מיני קבוצות, גורמים ומוסדות. אנהנו לא רוצים שיתנהלו

אצלנו הוויכוחים ביו שמאל לבין הימיו הישראלי או ביו כיפות סרוגות וכיפות שהורות,

כי המטרה שלנו היא להיכנס לחיי העם והמדינה שלנו בצורה אינטגרטיבית, וכל היתר רק

מפריע בשלב זה.

היו"ר מ' קליינר;

תודה רבה. אני מוכרה לומר לכם שאלה שיגיעו הנה לא יהיה להם מנוס מזה.

סי זילברג;

זה אחר-כך.

מי צילנוב;

אני מרגיש צורך להסביר למשתתפים הנכבדים על הוועד עצמו, כי באמריקה הוא לא

כל-כך ידוע. הוועד נוסד ב-21.12.89. זה הגוף הנבחר הראשוו בהסטוריה של יהודי

רוסיה. אני יודע שלפני חודשיים דנתם בחדר זה על המצב אצלנו, ושמחנו אז לדעת

שישיבה מעין זו מתקיימת.

היו"ר מ' קליינר;

האמת היא שאילו הישיבה היום היתה מתנהלת לפי המתוכנו, הרי שבזה רציתי לפתוח.
מ' צילנוב
כפי ששמעתי, דנתם אז על המצב ונאמר לכם שבברית-המועצות יש 204 ארגונים, כולם

מפוזרים ולא יודעים אם צריך לתמוך בזה או בזה. עכשיו אני שמח מאד לומר לכם

שבקונפדרציה של הארגונים בקהילות מספר המשתתפים הוא 204. זאת אומרת שזה בדיוק

אותו מספר שהוזכר כאן. אני מאמין שהמספר גדול יותר ויש כאלה שלא חברים בוועד.

ליהדות הסובייטית יש עכשיו כתובת, הקולות מתואמים, ולדעתי זה דבר חשוב מאד.

כל ארגון וארגון שמשתתף בוועד הוא עצמאי, והוועד עצמו מתבסס על העקרונות של

הקונסנסוס הלאומי. זאת אומרת שזה לא גוף מפלגתי שאומר: יש לנו בעיה, צריך לפתור

אותה בדרך זו. אנחנו לא מדגישים דווקא את הדרך. הבעייה קיימת. זאת אומרת

שהקונסנסוס הלאומי הוא קודם-כל להבין את הבעיות. ייתכן שלכל אחד מחברי הוועד יש

דעה משלו איך לפתור את הבעיה, ואז הוא יושב ומתאם עמדות עם חברי הקונפדרציה

האזורית.

באשר לעליה, אמרתי שזו עליה מתורבתת במקום בריחה. עליה שאנחנו מכינים אותה

יחד באופן תרבותי על-ידי סידור קבוצתי מוקדם, שאנחנו נשב יחד ונחשוב איך לפתור את

הבעיות הסוציאליות וכדומה. אנחנו תמיר מוכנים לשתף פעולה עם ועדה נכבדה זו ועם

החברה הישראלית כולה.
י' שפרינצק
אני רוצה לשאול ביחס לאותם אקדמאים שמתכוניים לבוא הנה בקבוצות. האם הם

מודעים לאפשרות שהם יצטרכו לעבור הסבה מקצועית כלשהי כשהם יבואו ארצה?

סי זילברג;

אם הפרוייקטים שהם עובדים עליהם עכשיו שם ברוסיה הם פרוייקטים רציניים, הם לא

יצטרכו לעשות הסבה מקצועית. אם לא כך, הם כן יצטרכו לעבור הסבה מקצועית.

היו"ר מ' קליינר;

אני רוצה להודות בשם הוועדה לפרופ' צ'לנוב ולד"ר זילברג על נוכחותם בוועדה.

אני רואה בזה עובדה בעלת חשיבות. בעבר עמדנו בקשרים עם הגוף החדש, הקונפדרציה של

הגופים היהודיים. אף-על-פי שאנחנו רוצים לראות את מרבית יהודי ברית-המועצות כאן,

ודאי שתמיד יישארו יהודים גם בברית-המועצות - אנחנו מקווים שמספרם יהיה קטן ככל

האפשר - ואנחנו בהחלט רואים מקום לסייע, כוועדה שגם עוסקת בענייני העם היהודי

בנושא החינוך היהודי, עם המאמץ שלכם לבנות חיים קהילתי ים בברית-המועצות אחרי

כל-כך הרבה שנים, ולאחל לכם הצלחה.

תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 15:00

קוד המקור של הנתונים