ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 01/01/1990

האפשרויות לקליטת גלי העלייה במרכז הארץ

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס 56

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ד' בטבת התש"ן (1 בינואר 1990). שעה 13:00
נכחו; חברי הועדה
מ י קליינר - יו"ר

י' צידון

י' שפרינצק
מוזמנים
מנכ"ל המשרד לקליטת העליה א' לפידות

עי גדור - המשרד לקליטת העליה, מנהל אגף שירותי קליטה

אי כהן - " יי " משנה למנכ"ל

קי גרוסמן - הסוכנות היהודית, סמנכ"ל מח' העליה

י' ארצי - עירית תל-אביב,אחראי לעניני עליה וקליטה

מי גל - עירית ירושלים, מנכ"ל

מ' בן-אבי - " " עוזר למנכ"ל

צי צ'רניחובסקי " " מנהל פרוייקט קליטה

שי בינשטוק - מ"מ ראש עירית בת-ים

צ' בר - ראש עירית רמת-גן

שי לינצר - עירית פתח תקוה, יו"ר ועדת הקליטה

אי לנדאו - עירית חיפה, מנהל אגף לשירותי רווחה

די רז - " " יו"ר המועצה הציבורית לקליטת עליה

מי ניצן - ראש עירית ראשון-לציון

ני קסלמן - עירית רחובות, אחראי על נושא הקליטה

די שורק - עירית באר שבע, יו"ר התאחדות עולי ברית המועצות בנגב

אי אליאב - יו"ר התאחדות עולי רומניה בישראל

י י דיויס - פדרציה הציונית של דרום אפריקה, מנהל מחי עליה

י י פק - מנכ"ל התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל, ראש

ועדת ההיגוי של מועצת ארגוני העולים

אי פרנס - יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית

י' פרנקל - פורום ציוני של עולי ברית המועצות
מזכירת הועדה
ו י מאור
קצרנית
אי אשמן
סדר הי ום
האפשרויות לקליטת גלי העליה במי-כז הארץ



האפשרויות לקליטת גלי העליה במרכז הארץ

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את ישיבת ועדת העליה והקליטת. תישיבה היום נועדת לדיון עם ראשי

ונציגי הערים הגדולות בישראל כדי לברר כיצד נערכים לקליטת העליה. זה לא סוד שיש

מגמה בקרב כל הגורמים העוסקים בעליה ובקליטתה להעניק יתר משקל לפעולה של הרשויות

המקומיות בתחום הזה, מתוך הנחה שיש דברים רבים שקל יותר לעשות ולארגן במישור

מוניציפלי מאשר במישור ארצי. למשל, גיוס מתנדבים והפעלתם, פתרון בעיות שונות של

עולים, בעיקר בעיות בירוקרטי ות, אפילו פרוייקטים משותפים עם קהילות בחו"ל וכד'.

במספר מקומות יש כבר פעולה מיוזמה מקומית. בירושלים יש ארגון גג לפל ארגוני

המתנדבים. רעננה היא אמנם עיר בינונית בגודלה, אבל היא יכולה מודל לשילוב כל

הגורמים בקליטה ישירה. יש רשויות מקומיות שאיו בהן מרכז הליטה או סניף של משרד

הקליטה והרשות המקומית מרכזת את הטיפול בקליטה.

כמובן, יש שוני רב בין מקומות שונים. יש ערים שאולי יש להן פוטנציאל גדול של

מתנדבים אבל אין להן פוטנציאל כל כך גדול לקליטת עולים, או שאיל דירות או שהדירות

יקרות, או שיש דירות אבל אין עבודה. ובכל זאת חשבנו שיש מקום לקיים את הדיון הזה,

לשמוע מה נעשה, לשמוע רעיונות מה לעשות.

חברי המערך בועדה מתנצלים שלא יוכלו להשתתף בישיבה, יש להם בשעת זו ישיבת

סיעה בענין תמשבר בממשלה עקב פיטורי השר וייצמן.

אחד מחברי הועדה הנעדרים הוא חבר-הכנסת אלי דיין, שהוא גם ראש עירית. אשקלון.

הוא כינס בעירו את כל הגורמים, רושמים מלאי של דיור זמני לכל צרה שלא תהיה, נדמה

לי שהוא הטיל זאת על ועדת מל"ח - אכסניות, דירות, כל מקום שאפשר לאכסן בני אדם.

הוא אמר שנמצאו כ-5000 מקומות דיור.

כל אחד והרעיונות שלו. בתחום זה יש בהחלט מקום ליוזמה מקומית. זה חלק מהענין.

אנחנו מדינת חופשית, ואני מקווה שאנחנו לא נקלוט את פליטי הבולשביזם בשיטות

בולשביקיות.

אנחנו נמצאים בירושלים ונתחיל בענין ירושלים, שאירגנה את פעולת המתנדבים

ובתחום זה אפשר ללמוד ממנה. היום יש בציבור רצון גדול להתנדב, גם הועדה הזאת

מוצפת בפניות של אנשים שמבקשים להתנדב. במישור הארצי יש כמה ארגונים שמפעילים

מתנדבים, ארגוני הנשים ויצ"ו, הדסה, נעמ"ת ואמונת. יש מתנדבת שמטפלת במספר

משפחות, זו פעולה לרוחב. יש פרוייקט רעות שהצליח להצמיד אלף משפחות מאמצות

למשפחות עולים. בגוש דן פועל ארגון ה-35ז שמקורו בבריטניה ובשעתו פעל בתחום העליה

ועכשיו הוא עוסק גם בקליטה. שם יש פעילות שכל אחת מהן עוזרת למספר משפחות עולים.

כלומר, השיטות שונות. הבעיה היא איך ללכד את הפעולה. נדמה לי שבירושלים התקרבו .

למציאת נוסחת, והייתי רוצה לשמוע מפי נציגי ירושלים איך זה עובד. -
מי גל
אני צריך לומר שאנחנו טובים מאד אבל בלי עולים. אין קושי להיות טובים כשאין

עולים. יש לנו מודל שעדיין לא עמד במבחן.

כידוע, בירושלים יש בעיות דיור. ירושלים צריכה כ-1500 יחידות דיור נוספות

בשנה. התחלות הבניה היום הן ל-2000 - 2500 דירות; וזה מספר קטן מאד מצב התעסוקה

בירושלים לא טוב. יש לנו הרבה מוסדות ולומדים ומלמדים והרבה פהות מקומות תעסוקה

יצרניים. דמי שכירות בירושלים יקרים מאד. לא אשווה למצב בתל אביב, אם נשווה חיפה

- והצפון עם ירושלים, אני חושב ששכר הדירה לשלושה חדרים בירושלים; גבוה ב-150 דולר

בחודש, כלומר תוספת 300 שקל בחודש ולעתים הרבה יותר, לפי האזור. מצאי הדירות

הזמניות יכול להגיע, במאמץ גדול מאד, ל-3000 יחידות, שלא כולן מתאימות למשפחות

שלמות, חלקן מתאימות רק לזוגות וחלקן לבודדים. כלומר, תנאי הפתיחה בירושלים קשים ,

מאד.



לא צריך להרחיב את הדיבור על החשיבות הרבה של קליטת עולים בירושלים. הדברים

ידועים. פוטנציאל הדיור בירושלים כולה הוא 40 אלף יחידות מעכשיו ועד עולם, אם

אפשר כך להגיד, וזה כולל דיור פרטי בכל מיני פינות, וחלקו של הדיור הציבורי במספר

הזה הוא קצת יותר מהמחצית.

מ' קליינר;

שמענו. כאן ממר ויתקון שיש 6000 דונם שהועברו למשרד השיכון לפני יותר משלוש

שנים ולא תוכננו.
מי גל
זה נכון. משרד השיכון ניגש עכשיו לתכנון כ-7000 יחידות דיור, בעיקר באזור

פסגת זאב. במלים אחרות, העולה הראשון יוכל לעלות במדרגות הבית שלו בעוד כשנתיים

וחצי , לאחר גמר התכנון והביצוע. המשמעות היא שאנחנו צריכים אפשרויות דיור

לשנתיים וחצי, שאנשים יוכלו לגור כבני אדם, שיוכלו למצוא מקום עבודה. אם להשתמש

במילה קשה, אנחנו עומדים בפני קטסטרופה. אנחנו לא מסוגלים היום לעמוד בהיקף

הקליטה שעליו מדובר. ואם יש ציפיה שנקלוט לפחות בפרופורציה לגודל העיר, נעמוד

במצב קשה מאד.

מה עשינו? אני מקדים ואומר שאולי זו קצת שחצנות לדבר על מודל שלא נוסה. זה

יפה מאד לשרטט קוים, להעמיד שיטה. בעצם קבענו שני צוותים בסיסיים, האחד עוסק

בטווח הקצר, שצריך להיות מסוגל להחזיק את העולים בתנאים סבירים עד שיכנסו לבתים

משלהם. המודל הזה נבנה בשיתוף עם הסוכנות ומשרד הקליטה. מדובר על בעיות דיור

שוטפות, איתור והסדרים. זה עדיין לא עמד במבחן כי לא סודר עניו המימון. השבוע

הענין יגיע להכרעה עם משרד הקליטה והסוכנות. הצוות עוסק באיתור תעסוקה, בקליטה

חברתית וארגון המתנדבים, הסברה. צוות שני עוסק בטווח הבינוני: יצירת מקורות

תעסוקה ובינוי.

הבינוי כולו תלוי בממשלה, לא רק במחיר הקרקעות וכו' אלא גם בבניה עצמה. הגוף

היחידי שמסוגל לבנות במאסות ומהר הוא משרד השיכון.

המבנה הזה נבנה והוא פועל, ובשלב זה הוא פועל על ריק. החודש הגיעו לירושלים

350 עולים, בכל אחד מהחודשיים הקודמים הגיעו למעלה ממאה עולים. במספרים כאלה

מסתדרים עדיין אנשים בעצמם עם עזרה חלקית, עזרה של אנשים שעושים עבודה בלתי רגילה

- הפורום ומספר גופים נוספים.
צ' צ 'רניחובסקי
תשוב להדגיש שבצוות משימה נמצא כמעט את כל הארגונים שעוסקים בתחום

ספציפי. לדוגמה, בצוות תעסוקה נוכל למצוא את משרד העבודה והרוותה, את משרד

הקליטה בקטע התעסוקה שבו הוא מטפל, את שירות התעסוקה לאקדמאים וכוי. אני

צריך לציין ששיתוף הפעולה של כל הגורמים, למתות ברמה עול עבודת הצוותים,

הוא מפתיע לטובה.

העמדנו לפנינו שתי מטרות עיקריות. אני מדגיש שהציר סביבו אנחנו

מסתובבים הוא העולה, והמגמה היא להגיע לעולה בכל תחנת מעבר. אם הוא מגיע

לנמל התעופה לוד, אנתנו מעונינים שצוות ירושלמי יגיע אליו עם תוכנית

מפורטת מאד.
ה י ו "ר מ' קליינר
כשאתה יודע שהעולה מופנה לירושלים.
צ' צ'רנ יחובסקי
נכון. יש אנשים שתושבים שצריך לטפל בנושא כבר בתוץ לארץ, אבל בקטע

הזה יש אי הסכמה.

המגמה היא לבנות תוכנית עבודה אופרטיבית, ספציפית, ברמה של העיר. .

לדוגמה, מוקד עירוני לאינפורמציה בשפה הרוסית, תומר הסברה וכוי, ולגבות את

שכונות ירושלים ואת הצוותים המקצועיים והבין-מקצועיים בתומר מקצועי.

בירושלים יש כ-15 ארגוני מתנדבים מכל הסוגים. זאת פעם ראשונה

שארגונים אלה יושבים בפורום אתד שמנסה לתאם, לקבוע מדיניות ברמה עירונית .
ה י ו"ר מ' קליינר
צריך להדגיש שבירושלים יש מסגרת גג לכל 14 הארגונים, אבל מתנדב יכול

גם להגיע ישירות למסגרת הגג. אם ירושלמי לא רוצה להשתייך לאתד מ-14

הארגונים, יש מסגרת נוספת שהיא מסגרת הגג עצמה.
מ' ניצן
בראשון-לציון התתלנ ו במודל של קליטה ישירה לפני שלוש ותצ' שנים.
הי ו"ר מ' קליינר
אפילו לפני רעננה. כנראה שהם עושים יתס' ציבור יותר טובים.
מ' ניצן
אנתנו עושים עבודה. אנתנו ראינו עצמנו שותפים לסוכנות ולמשרד הקליטה.

הרעיון של קליטה ישירה היה בעצם של מר קלמן גרוסמן מהסוכנות, הרעיון עלה

בישיבה אצלי. הפעלנו את הרעיון לגבי יהדות דרום-אפריקה שבאותם ימים עלתה

לישראל ובאה לראשון-לציון.

אתן כמה נתונים. בשנת 1989 קלטה ראשון לצי דן מעל 700 משפחות עולים.

מענין ויפה לראות לא רק את ארבעים כיתות האולפן שפועלות היום ברחבי העיר,

אלא גם 442 תלמידים שהצטרפו למערכת החינוך. אין לנו מרכזי קליטה, יש רק

קליטה ישירה. אנתנו הנהגנו את הקליטה הישירה ומפעילים אותה עד היום לגבי

עולים מכל הארצות, לא רק לעולים מדרום-אפריקה או עולי רוסיה. אנחנו עושים

את זה גם עם עולי אתיופיה, גם עם עולים שמגיעים מפרס, מדרום אמריקה

וממקומות אתרים.



ההנחה היסודית שלנו היא שכא העיר כבדה יודעת, לא הסוכנות לבדה וגם כא

משסרד הקליטה. אנחנו יושבים ביתד, יודעים מי צריך להגיע אכינו. אנתנו באים

לנמל התעופה לקבל את פני העוכים. אני מתרעם עכ תהליך הקליטה הארוך והמייגע

בנמכ התעופה, אני תושב שצריך. לשנות אותו לחלוטין. יש שם אנשים טובים

שעובדים במסירות, אבכ הנ והכ קשה ומסורבכ. אפשר את תכק ו כעשות כשהעולים כבר

בדירותיהם, ואנתנו נעזור בזה. אפשר כעשות את הדברים יותר פשוטים, כדי

שעוכים כא יצטרכו כשהות במקום משעה אתת-עשרה בכיכה עד שכוש או ארבע לפנות

בוקר. חלק מהדברים אפשר כעשות כבר בזמן הטיסה. במקצועי אני מהנדס תעשיה

וניהול, ומנסיוני המקצועי אני אומר שמישהו צריך כאן לעשות מחקר תהליכים

ולקצר א ותם.

פעוכת הקכיטה היא כא רק שכ העיריה ועובדיה אכא שכ העיר כוסה - ארגוני

עולים, ארגוני מתנדבים וועדי שכונות. כככ שכונה בראשון לציון יש ועד

שכונה, וכשבא עוכה בדרך כככ יש שתי משפתות מאמצות. אין מתסור במתנדבים.

משפתה מאמצת אתת מארק המוצא שכ העוכים. היו לנו בעיות כשבאו העוכים

הראשונים מאתיופיה, היום כבר אין בעיה כזאת. משפתה מאמצת שניה היא משפתה

ישראכית מתתום המקצוע שכ משפחת העוכים.
היו"ר מ' קכ י ינר
כוכם מופעכים ישירות בידי העיריה?
מ' ניצן
כוכם מופעכים בידי העיריה. יש כי עוזרת כפרוייקט קכיטת עליה ובאמצעות

מחלקת הקכיטה בעיריה היא מפעיכה את הגופים המתנדבים. תושבי ראשון שכא

משתייכים כארגונ' המתנדבים יכוכים לפנות ישירות כעיריה והיא תפעיל אותם.

בדרך כככ אנתנו נעזרים בועדי השכונות, הם מודיעים שיש כהם כך רכך מתנדבים

ושואכים איזה עוכים עומדים כהגיע, או שאני בא ואומר כהם שבשכונה שכהם

עומדות כהקכט עשר משפתות בבתים אכה ואכה, ומבקש שיציעו משפתות קוכטות. גם

את המתנדבים מויצ"ו ונעמ"ת אנתנו מפעיכים בצורה ישירה, כי אנתנר צריכים גם

כהדריך מראש את המשפתות הקוכטות, תשוב שיבינו את תהכיך הקכיטה, שיידעו את

הקש י ים הבירוקרטיים.

העוכה שמגיע בכיכה ימצא עכ דכת הבית שכט ברוכים הבאים, בשפתו

ובעברית, במקרר ימצא סכ מצרכים שהמשפתות המאמצות קונות בכספן, אוכל, עוגה,

חלב, מה שצריך. העיריה כא נושאת בהוצאות אכה. כמתרת בבוקר נותנים כהם

לישון ולנוח קצת, אתר כך באה המשפתה המאמצת. אם יש ילדים במשפחה, מיד

מנסים כיצור קשר עם היכדים. אנשים מאותו מוצא קכ כהם להידבר, הישראכים

מנסים כיצור קשר באמצעות מתורגמנים. אחרי יום או יום ותצ' בדרך כככ עושים

כהם סיור בתנויות, מנסים כהסביר כהם את המוצרים שיש אצלנו בהשוואה כמוצרים

בארצות מוצאם. נתקכנו בבעיה עם עוכי דרום אפריקה, מוצרי הגבינה שם יש כהם

אותו שם אבכ הם שונים כגמרי. מראים כעוכים איפה קונים, כאן רואים את

המתיר. היה מקרה שעולה מרומניה עמד לפני תנות ואמר: אבכ כי אין כרטיס

כהכנס כתנות הזאת... הוא כא האמין שמותר כו כהכנס.

שיבוץ הילדים בכיתות נעשה בדרך המקובכת, אנתנו כמעט כא צריכים

כהתערב. אין יכד שכא נקכט בגן יכדים או במעון. אנתנו דואגים שכרכם ייקכטו.

יכדים עוכים תדשים בבית הספר מקבכים סיוע אחרי שע.ות הלימודים. אני שמת

להודיע שבה"ד 12, בית הספר שכ הח"ן התנדב ומן החודש הבא יבראו מדריכות

בשעות הערב כתת שעורי עזר כעוכים תדשים במערכת התינוך. סיכמתי את זה עם

קצינת ח"ן ראשית, ואני מברך את צהכ שכוקת תכק גם במשימה הזאת.

בתגי ישראל אנתנו מכנסים את העוכים החדשים, מסבירים כהם מהות החג,

מרימים אתם כוסית כתיים.
ה י ו"ר מי קליינר
לרעננה יש סיוע של מטרו-וסט ניו-ג'רסי, ויש גם מימון למצרכים במקרר.

ככם יש סיוע או מימון נוסף מהפררציות או גורם אחר?
מ' ניצן
מטרו-וסט ניו ג'רסי זו הקהילה המאמצת של רמת-אליהו בראשון-לציון.

אנשים תמים מאד ובעלי אמצעים. אני אף פעם לא חשבתי שצריך להתתיל תהליך

קליטה בגיוס כספים, אני גם לא תושב שזה העיקר. לא טוב שנלמד את עצמנו שרק

אם מישהו יתן כסף...

יש לי תרעומת גדולה על ממשלת ישראל. בתקציב קליטה ל-1990 אין אגורה

אתת לקליטה ישירה. אני לא מבין איך רוצים כך לקלוט עליה.
ה י ו"ר מ' קליינר
עירית ראשון מממנת את הפעולה ממשאביה?
מ' ניצן
קודם כל, המשפתות תורמות בעין יפה. ההוצאה היא 50 או 60 שקל באופן חד

פעמי, אף אתד לא מתמוטט מזה. אנחנו בוחרים משפתות מתאימות. העיר ראשון

לציון היא מיותדת במינה בשני דברים. זו עיר צעירה מאד - 75% מתושביה הם

מתחת לגיל 40, 40% מתחת לגיל 19. זה לא דבר אופייני במדינת ישראל. הבדל

נוסף הוא בתעסוקה. בראשון 24% אקדמאים. אין לי קושי להשיג אנשים בעלי

יכולת.

כות האדם שהעיריה מעמידה לנושא זה בינתיים ממומן בידי העיריה. השאלה

היא כמה נוכל להמשיך כשיגדל ההיקף. אנחנו עוסקים עכשיו ברי-ארגון. השנה

קלטנו 700 משפתות על התשתית הקיימת, ואני מעריך שגם בשנה הבאה יבואו אלינו

עולים. יש לנו עקרון , ואני עושה כל שביכולתי לקיים אותו, לא ליצור בתים

של עולים או שכונות של עולים. משרד השיכון רצה לשכן 16 משפתות מאתיופיה

בבית אחד שבו 32 דירות, אני התנגדתי בתוקף ופיזרנו אותם בכל העיר, שש

משפתות כאן ואתרות שם. תשוב שהעולים ירגישו שהם לא תיים במסגרת סגורה,

שהם חיים ביתד עם כולם, רואים אותם, מדברים אתם.

אנחנו יזמנו שכירת דירות, בשיתוף עם הפדרציה הציונית של דרום אפריקה.

הדירות הן בבעלות של יהודים בדרום אפריקה, והם משכירים אותן. הצעתי למנדל

קפלן, במקום לתרום כספים לבנות דירות בישראל, אפילו אם עכשיו זה לא כדאי,

לאורך זמן זה בוודאי כדאי. המשקיע לא מקבל התזר שנתי בקצב הדרוש, אבל ערך

הדירה, לפתות בראשון לציון, הערך מובטת וגם עולה. הצעתי שיקנו כאן 200 -

500 דירות וישכירו אותן באמצעותנו, אנתנו ניתן את הערבויות הדרושות. בדרך

כלל הפדרציה הציונית של דרום אפריקה, הסוכנות ואנתנ ו חותמים על הערבויות.
י י ארצי
לעניות דעתי, תל-אביב היא היום המקום הגדול ביותר לקליטה הישירה.

אינני רוצה לחזור על מספרים ששמעתי מפי הממונה האזורי, מספרים שנוגעים

אולי לא אך ורק לתל-אביב. מכל מקום, מפני שמצב התעסוקה הוא טוב יתסית

למקומות אתרים, העולים נוהרים לתל-אביב.

השתתפתי פעם במעמד של התתלת הקליטה הישירה, ואני- מוכרת להביע מלוא

הערכתי - אני לא מדבר על התהליך בשדה התעופה, אני מדבר על היום הראשון

בישראל - ראיתי את המשרד בעבודתו, ראיתי את הדירות, שמעתי את השיתות,ראיתי

את ההעברה לדירה, ראיתי גם את המתנדב שמתלווה לעולה, ואני מוכרת להביע

הערכתי.



מאז 1977 כא נבנתה בתל אביב אפילו דירה ציבורית אתת. בתל אביב בונים

אך ורק דירות יקרות. אבל מתברר שיש מאגר גדול של דירות, שנקנו כהשקעה,

שהתפנו עקב הזדקנות העיר, קשיש גר בדירה גדולה והוא זקוק להכנסה נוספת,

אלה המקורות לדירות פנויות בתל אביב.

לתל-אביב יש בעיות שאנחנו רוצים לפתור אותן באמצעות העליה. העיר

מזדקנת, ברובעים מסוימים מגיעים להזדקנות בשיעור 25%. המצב אצלנו שונה

מאשר בראשון לציון. יש כבר 12% בני 65 ומעלה, לעומת 9% בממוצע ארצי.

התהליר הולר ומואץ. אנתנו רוצים לנצל בואה של העלית כדי לפתור בעיות

דמוגרפיות בעיר וגם כדי לתזק רובעים מסוימים. יפו היא בעיה לא פתותה מאשר

הגליל או מקומות אתרים. רק בעזרת העליה אנתנו יכולים היום לפתור את

הבעיות. אני מקווה שהפעם נימלט מהויכות על פיזור אוכלוסיה ושתל-אביב

תוחזר למפת הקליטה.

אנתנו לא רוצים לתכות להתלטות מדיניות, לכן זימנו את כל אנשי הבניה,

נציגי משרד הקליטה, ותברת תלמיש, ואיתרנו באמצעות מינהל ההנדסה קרקע זמינה

ל-700 דירות. ב-7 בינואר אנחנו מזמנים את קבלני תל אביב, במסגרת מעין

מיני-מכרז אנתנו רוצים לבדוק מי יהיה מוכן לצאת לשטח ובאיזה תנאים. אנתנו

חושבים על ארגון קבוצות של 30 איש - כאן אנתנו לא יכולים להמנע מהומוגניות

של העולים - כדי שהם יממנו, כי סכום המשכנתה פלוס ההלואה המשלימה זה הבסיס

הכספי לדירה. לפי המודל שלנו, העולה ידע שנה או שנה ותצי מראש לאיזה דירה

ייכנס. משרד הקליטה האזורי בתל אביב ברך על התוכנית הזאת והוא עומד לארגן

את הקבוצות בקרב עולים שכבר נמצאים בארק וגרים בדיור זמני.

יש עליה מתמדת בשכר הדירה ונוצר הפרש בין הסובסידיה לדיור ובין דמי שכירות

ריאליים, והדבר הזה יימשך.

בגלל המדיניות של סילוק תל-אביב ממפת הקליטה אין לנו היום דירות

תדשות לעולים. יש בתל אביב דירות תדשות ב-250 אלף דולר ובמחירים קרובים

לזה. הפתרון יהול להמצא בדרך שאנתנ ו נגשר על פני שנה ותצי, תקופת הבנייה,,

כשתסתיים הבניה יעברו העולים לדירותיהם, יתפנו דירות ואפשר יהיה להמשיך

הקליטה. יש עדיין דירות בתל-אביב, ובתחום זה אנתנו רוצים למלא תפק'-ד. אני

מקווה שבמקביל נאיץ גם בקבלנים ומשרד השיכון יצור את התנאים שיצר במקומות

אתרים כדי שלקבלנים כדאי יהיה לבנות שלא במסגרת הקרקעות של חלמיש אלא גם

בקרקעות שיפשיר המינהל כדי להגדיל מספר הדירות. אנחנו מדברים על 10

אלפים דירות בתמש שנים. אנחנו לא מתעלמים מהבעיה החברתית, חלק מהדירות

האלה יהיו גם לתיילים משוחררים וגם לזוגות צעירים ולא רק לעולים. ודי

לתכימא ברמיזא.

אני רוצה לעמוד עכשיו על התפיסה בקליטה החברתית; כפי שאמר ראש עירית

ראשון-לציון ידידי, אנתנו לא רוצים לבודד את העולים. יש ארגוני מתנדבים

שמשתתפים בשלב הראשון של הקליטה ומלווים את העולה. עד כה אין מתסור

במתנדבים. בתל אביב יש 25 ארגונים, שיש להם שולתן משותף להתייעצות ותיאום,

מועצת הקליטה העירונית, שעד כה קיימה שלוש ישיבות. הם מועלים, הם דורשים

גם דברים מסוימים מן העיריה ואנחנו עוזרים להם. למשל, אנחנו עומדים להקים

מרכז מודיעין בבנין העיריה, כדי שעולה יוכל למצוא את המידע הדרוש לו במרכז

העיר ובבנין העיריה. נעמיד תדר בבנין העיריה לרש ו ת ארגוני המתנדבים כד י

שהפעולה תתרכז בתוך העיריה ולא מתוצה לה.

התלטנ ו לשחרר כל עולה בשנתיים הראשונות בארק מכל תשלום לשירותים

עירוניים - בריכות שחיה בשכ ונ ות, כניסה למוזיאונים ועוד. לכל עולה מרגע

שהוא מסתדר אנתנו רוצים להיע לו תינם אין כסף: הכר את העיר. סיור להכרת

העיר ובעיותיה. אנחנו רוצים לאתר את האנשים הפרומיננטים בעליה כדי לערוך

להם איזו שהיא קבלת פנים אחת לחודשיים..

במקביל לזה הפעלנו את המערכת העירונית שתעמוד לרשותו של העולה.

אנחנו מפעילים קודם כל את אגף החינוך. יש לנו רשימה של ילדי עולים שנכנסו

למערכת התינוך בתל אביב, ובאמצעותם אנתנו מגיעים גם להורים. אנחנו

מפעילים את מערכת תנו"ס - תרבות נוער וספורט, דהיינו החינוך הבלתי פורמלי

יש לנו רשת גדולה של מתנ"סים בכל פינות העיר ואנתנו רוצים שהם ימצאו את



הערכים ויציעו כזם לבוא ללהקות הריקודים, למקהלות, לחוגים, לפעולות

מיוחדות, ואם יש צורך גם לפעולות נפרדות. אנחנו לא רוצים שארגוני המתנדבים

יעסקו בזה. העולים צריכים להשתלב מערכת העירונית ומבחינה חברותית וחברתית

להיות לחלק מהאוכלוסיה הכללית של העיר, ובתקופה של שנתיים אנתנו משחררים

אותם מכל תשלום.

יש ארגוני מתנדבים שרוצים לאסוף מקררים, מכשירי טלוויזיה, בגדים

ועוד. אנתנו מעמידים לרשותם מחסן.

לטווח הארוך, אנחנו חולמים על פתיחת בית-קפה לעולים. כמו שהיה פעם

קפה נוגה. בית קפה שיהיה מסובסד, זול, והעולה ימצא שם עתונים, אנשים לשוחח

אתם. ירגיש שם טוב.

אנחנו עובדים בשלוש מערכות ציבוריות. האתת היא המועצה לקליטת עליה,

שמורכבת שלא על פי איזה שהוא מפתת, שם יושבים נציגי כל הארגונים שהורהו

לארגונים שעוסקים בעולים. אנחנו לא כל כך בודקים, מי שאומר שהוא עוסק

בתחום הזה ויש לו מעמד לארגון עולים, אנתנו משתפים אותו. כמובן שיש הבדל

בין ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה ובין ארגונים קטנים יותר ופתוח אפקטיביים.

יש ועדה פוליטית, שהוקמה בידי הנהלת העיריה, והיא צריכה לעקוב אחר

עבודת הקליטה ולהנחות אותה. יש לנו צוות היגוי שחברים בו עובדי העיריה,

בראשותו של אתד הסמנכ"לים שעוסק בנושא הזה.

אני רוצה כאן לציין בעיה שמטרידה אותנו. מזה חודש ימים אנחנו מנסים

להזמין את שר הקליטה לפגישה עם פורום המועצה ונציגי הארגונים המתנדבים,

כדי ליצור אוירה ומתאימה ולפתוח את שבוע הקליטה בתל אביב. לצערי, במשך

חודש ימים לא קיבלתי הודעה מה התאריך המתאים לשר. אני רוצה לבקש את מנכ"ל

המשרד אולי הוא יוכל לברר את הדבר ולהודיע לנו, אחרת נצטרך לקיים את

הפגישה בלי השר וזה יפגום. אנחנו רוצים מאד שהשר יהיה נוכח, יגיד את דברו,

ישמע מה אומרים. אנחנו מזמינים, כמובן, את יושב ראש ועדת העליה והקליטה של

הכנסת, שהיה פעם תבר המועצה, ואת כל מי ומי שנוגע לענין הזה.

היות שאני עוסק לא רק בנושא הקליטה, אני מבקש רשות היושב ראש להעלות

שלוש נקודות שלהערכתי צריכה הועדה לדעת אותן. קודם כל בענין עליה

מרומניה. לפי תחושבתי וכפי האינפורמציה שבידי, לאחר שהעליה מרומניה הגיעה

עד עכשיו במכסות של מאה לחודש, אנחנו עשויים להיות מופתעים שבמשך שנה או

שנתיים יבוא כל הפוטנציאל -כ-12 אלף. היהודים האתרים ברומניה הם אנשים

קשישים, שכנראה לא יעלו, עלייתם תכביד מאד על מדינת 'שראל. יבואו הצעירים,

בעלי הכושר. אנתנו צריכים להיות מוכנים לעליה מרומניה, משום שהפאניקה שם

דומה לפאניקה בברית-המועצות ונדמה לי שהיא מוצדקת ברומניה יותר מאשר

בברית-המועצות.

קיבלתי הבוקר תלונה שמעכבים יותר מדי את המטען. אני פונה למר גרוסמן.

יש כאן רישומים של אנשים שהגיעו לארץ באפריל, יש להם דירה בשכירות, ועד

היום לא קיבלו את המטען שלהם. זה גורם קשיים רבים. יש להם רק מיטה וציוד

דל, וזה יוצר תתושה של צועניות שהיא לא טובה לשלב הראשון בוז י יו של העולה

בארק. יש עולים שבאו עם בגדי קיץ והם זקוקים לעזרה בהספקת בגדי תורף עד

שיקבלו את המטען שלהם.

דבר שלישי. יש לי אפשרות, הצעתי זאת לגורמי הקליטה, להביא עולים

מברית המועצות באוניה, בהודעה של עשרה ימים. הזמנו קבוצה גרוזינית לארגן

בתל אביב תערוכה על גרוזיה ויהודיה, אנחנו רצינו שהתערוכה הזאת תהיה

בדצמבר, והיום קיבלנו הודעה שיש להם כרטיס טיסה בעוד חודשיים. זהו החור

כשמדובר בראש סוכנות טא"ס בגרוזיה ואנשים קרובים לו, דהיינו פרוטקציונרים.

צריך לשקול ניצול אלטרנטיבה, שיכולה למנוע את הבעיות שנובעות מהתהפוכות

שעלולות עוד להיות בתחום העליה.



יש כי מלוא ההערכה כככ מה ששמעתי מקודמיי ובוודאי גם מאלה שידברו

אחרי. יש מודלים שונים, וכל אחד יכול ללמוד מהמודל של חברו. אני התרשמתי

מאד מקבלת הפנים שעורכים לעולה בראשון-לציון, אין ספק שזה דבר חשוב

ומשמעותי, וזה לקח אחד שאביא אתי הביתה מן הישיבה הזאת.
היו"ר מ' קליינר
אשמח להעביר לגורמים המתאימים את ההצעה של מר ארצי בקשר לאוניה. אם

לא יהיו טיסות ישירות הדבר יכול להיות תשוב.
די רז
תיפה קולטת עליה כבר יותר משנתיים. המועצה הציבורית, שאני עומדת

בראשה, הוקמה רק לאחרונה, עקב ישיבה חגיגית של מועצת העיר עם שר הקליטה

ונציג משרד הקליטה מר מנצור, אתו אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק ומלא,

ורק עכשיו מצטרפת אלינו גם הסוכנות.

המודל שלנו ממש זהה למודל של ירושלים, הקליטה הישירה זהה לקליטה

בראשון לציון, כולל המצרכים במקרר, העוגה, הפרחים והברכה ברוכים הבאים.
ה י ו "ר מ' קליינר
גם אצלכם זה על חשבון המתנדבים?
די רז
לא.

עירית חיפה החליטה לשחרר אח העולים מתשלום ארנונה ואגרת חינוך, אמנם

אנתנו החלטנו על שנה אחת, אבל אני מברכת אח תל אביב שהחליטה על שחרור

לתקופה של שנתיים, אני מניחה שאפשר ללמוד מזה.
י י ארצי
אני דיברחי רק על דברים שבסמכות הנהלת העיריה. ארנונה נקבעת על פי

חוק.
די רז
בחיפה החלטנו על הנחה או פטור מלא מארנונה בשנה הראשונה, כניסה

חופשיח לכל המיחקנים העירוניים, פטור מאגרת חינוך. הקלוח בכל מה שנמצא

בתחום שלנו.

בשלושת השבועות האחרונים קלטנו 200 משפחוח בקליטה ישירה, 140 מהן כבר

מסודרות בדירוח משלהן. חיפה מחולקת לרובעים. את הקליטה הישירה אנחנו עושים

באמצעות ארגוני מתנדבים. לא חסרים מתנדבים. אבל בניגוד לאחרים, אני קצת

סקפטית באשר לארגון הגג המסודר והמאורגן. לכן בין יתר הועדות שיש לנו,

לעניני דיור, קליטה ישירה, תעסוקה, בינוי וכוי, הקמנו גם ועדה למתנדבים,

מה שנקרא הדסק למתנדבים, כדי שלא תהיה חפיפה בפעולות המתנדבים ויהיה סדר

בענין. ההצמדה של משפחה מאמצת למפשתת עולים עושה הועדה לקליטה ישיהה. אני

רוצה לציין אח הפעולה הנמרצת והמש ולבת של הפורום ה ישראלי, שלענין זה אני

רואה אותם כארגון מתנדבים, בדיוק כמו אמונה או כל ארגון אתר. אבל אני קצת

סקפטית באשר לויתור הכללי של ארגוני המתנדבים על נחלותיהם. חייבת להיוח פה

יד מכוונת ומרכזת.

כמו במדינה כולה, בחיפה יש שתי בעיוח מרכזיות. הייתי רוצה שהממשלה

תכין תוכנית כוללת, שהשורה התחתונה שלה היא כסף. יש לנו בעית דיור. כיום

עוד יש לנו דירות, שאנחנו משפצים באמצעות משרד השיכון, שקמונה וכדי/ יש

בעיה של דיור לאחר שנה של שכירות, ויש בעיה של מקורות תעסוקה.



לצערנו, בחיפה שיעור האבטלה הוא הגבוה ביותר בישראל. למרות שבחיפה יש

מקורות תעסוקה יותר מאשר בירושלים, שעור האבטלה בחיפה הוא גבוה ביותר.

בועדת התעסוקה של המועצה, בשיתוף עם כל ארגוני המעסיקים בעיר, עם ההסתדרות

ומועצת הפועלים, ננסה לפתור בעיות התעסוקה עם תוכנית לטווח קצת יותר רתוק

ליצירת מקורות תעסוקה. לא כמטרה אלא כפועל יוצא אני רואה את בנייתה של

חיפה במקורות תעסוקה כמו בסקטורים אחרים דרר העליה. העליה בוודאי תתרום גם

להצערת העיר.

לשאלת היושב ראש, המימון כרגע הוא רק ממקורות העיריה. מועצת העיר

העמידה סכום די נכבד לקליטה הישירה. עוד לא הצלחנו לחייב את כל המשפחות

לתרום ולקנות כל הדרוש ליום הראשון. יכול להיות שזה יבוא בהמשך. אין לנו

שום סיוע מקהילה בחוץ לארק, ומי שנושא בעול זו עירית חיפה.
א י לנדאו
בזמן האתרון ראינו שיש הרבה בעיות בקליטה הישירה בגלל החיוור- בראש

ועדת הדיור שלנו עומד מנכ"ל שקמונה בתיפה, ואנחנו רוצים ששקמונה תקבל על

עצמה את כל התיווך. הם מוכנים לזה ואנתנו הולכים לדרך זאת. זה יפתור הרבה

בע י ות בתח ום הזה.
י י ארצי
אנחנו מנסים לחפש דירות לעולים באמצעות ועדי השכונות.
היו"ר מ' קל י י נר
היות שהבעיה התעוררה במלוא חריפותה בנתניה ואין כאן נציג של נתניה,

אגיד בקצרה שפניתי לידידי הרב לפידות לקיים פיקוח. אני לא בעד הגבלה או

כפיה, אני בעד יוזמה חופשיח אבל בתנאי שיהיה פיקוח ומישהו, יתן ייעוץ משפטי

לעולים שמסתבכים בתחום הזה. אמנם הייתי יו"ר עמידר, אבל אני לא בעד

מונופול לחברה ממשלתית.
א י לנדאו
אנחנו רוצים לייעל אח הפעולה, כי בתחום הזה יש הרבה מאד הפקרות.

עמידר, שקמונה ומשרד הקליטה צריכים ביחד לנהל את הענין. יש בחיפה גם מומנט

לאומי, אנחנו מעונינים לכוון את העולים לשכונות מסוימות, בעיקר הדר הכרמל,

וזה לא ניחן לעשות בדרך מקרה, צריך לכוון את הדברים. אם רוצים למצוא כמה

מאות דירות באזור מסוים, יש חשיבות לתכנון המשותף.
ה יו"ר מ' קל י ינר
אמרתי שלכל מקום בעיות שלו. אני מניח שאם עיריח תל אביב חרצה לכוון

עולים ליפו, תזקק ליוזמה ממלכתית ולא פרטית.
א' לנדאו
ביום הראשון עם קבלת העולים יש שמתה. השאלה היא מה קורה למחרח. אחרי

כל הברכות והפרחים, העולה נשאר עם עצמו ועם המתנדב. בדרך כלל המתנדב לומד

אח הבעיות וצריך כהביא אותן לטיפול ולפתרון, כי הוא עצמו לא מסוגל לפתור

את כל הבעיות, לכל היותר הוא יכול להעביר אותן לגורם המתאים. הגורם; הזה

צריך להיות די יעיל ובעל סמכות שיוכל לפתור בעיות, אחרת אנחנו מפסידים גם

את העולה וגם את המתנדב.
ה י ו"ר מ' קליינר
אני רוצה להזכיר רעיון שהועלה בועדה הזאת. מר ארצי דיבר צר

התחייבויות רכישה. שמעתי את הדברים גם ברעננה. משרד השיכון יתן התחייבויות

רכישה בעיקר בפריפריה ולא במרכז, ובצדק. אם רוצים לקלוט עולים בארץ כולה

וצריך להיות הבדל וגם צדק, עומדת השאלה אם לא כדאי לתת הטבות ובכל זאת

לאפשר אלטרנטיבה לעולים במרכז הארק, בתל-אביב, ברמת-גן, בדירות שכורות.
צ' בר
בניגוד לכל אמיתי, אני מרגיש לא נוח. הכל יש, אני עומד בראש ועדה, יש

אלפי מתנדבים, המערכת מוכנה לקליטה, ויש רצון טוב. אבל אין לי השטחים שיש

לראשון-לציון, אין לי אזור לבנות מאות יחידות דיור. מה שיש לנו זה מקומות

עבודה. אנחנו עושים עכשיו אינוונטר של מקומות עבודה. לדוגמה, בורסת

היהלומים. האוכלוסיה לא צריכה דווקא לגור ברמת-גן כדי לעבוד ברמת-גן.

אני חושב שבתחום הזה נופתע לטובה.

אינוונטר הדירות שלנו מגיע רק לכמה עשרוח. הייתי אצל שר השיכון

וזעקתי זעקת העליה, אחרי שאיתרתי בשכונות העיר מקומות שבהם אפשר מיד

להתחיל לבנות. שר השיכון אמר לי שלפי המדיניות הולכים לפריפריה, לא ננטוש

את תל-ירוחם ולא נזניח ישובים אחרים. מי שמדבר עם העולים האלה צריך להבין

שהם רוצים ללכת רק למרכז הארק, או גם מרכז הארק. זו עליה אינטלגנטית מאד,

צרכנ י תרבות.

אחרי שהתדפקתי על הרבה דלתות, הלכתי לשולמית אלוני והצעתי להחיות את

הרעיון של משה .דיין המנוח, פרוייקט של הקמת עיר במודיעין. זה מרכז הארק

ואין שם אותה צפיפות נוראה.

הגיעו אלינו מכתבים ישירות מרוסיה ואנחנ ו עוסקים בהערכות לקליטה.

מבקשים מקום עבודה למהנדס מחשבים. שבועיים לא מצאתי מקום, אבל אמצא. אכפה

על עלית לקבל את האיש. נותנים כסף לקבוצת כדורסל בתל-אביב, יקלטו גם

מהנדס ברמת-גן.

האבות המייסדים של הישוב העברי בארק-ישראל, ברל, חיים ברנר ואחרים,

חרתו על דגלם עבודה עברית. צריך לחזור לדגל הזה. בשירותי הניקיון אצלנו

עובדים עם מטאטא ביד יהודים בני עמנו. לא צריך להבהל, צריך שוב להרים את

דגל העבודה העברית. זה היה הדגל בסוף המאה הקודמת, בעליה השניה, בעליה

השלישית, בעליה הרביעית, ואם זו נקראת העליה השמינית - שיהיה גם בה.

אני מסכם ואומר שאני חש לא בנוח כי אין לנו הרבה מקום לבנין, אבל

איחרתי מאות ואולי אלפי מקומות, וביקשתי מהשר למהר לפעול. נדלג על

הבירוקרטיה.
ה י ו"ר מ' קל י ינר
גם מינהל מקרקעי ישראל מאוהב באזור מודיעין ויש לו תוכניות לאזור זה.
נ י קסלמ ו
אני רוצה לתאר את המצב ברחובות. עד שנת 1988 היו ברחובות 18 אלף

יוצאי ברית המועצות. יום יום באים עולים תדשים לרחובות. בשבוע האחרון באו

38 משפחות, מהם הלכו 6 למרכז קליטה.

המצב ברחובות קשה מאד, כ-700 משפחות יושבות על מזוודות, בדירות שכורות.

יש פרו י יקט לבנ יה של אלף דירות, בשלב ראשון, בכפר ובקרית משה.

שלחתי לפני חודש מכתב לשר הקליטה, לסוכנות ולועדת הקליטה, לצערי לא קיבלתי

חשובה. בין העולים החדשים יש מהנדסי בנין וטכנאים, ורבים מהם רוצים לבנות

בעצמם את בתיהם. זה יתן להם תעסוקה ופרנסה. ומה שהכי חשוב, זאת ציונות,

עולים מברית המועצות יבנו בתים, במקום ערבים. לצערי, לא קיבלתי תשובה.
ה י ו"ר מ' קליינר
פרוייקטים כאלה הוצעו בכמה מקומות. אתם חושבים שלפרייקט כזה צריך לתת

קרקע בחינם?
נ י קסלמו
הכי טוב לתת קרקע בחינם. זה יותר טוב מאשר לתת להם כל מיני זכויות

אחרות. אפשר אולי לתת קרקע במחיר זול. אי אפשר לדרוש 60 - 70 אלף דולר

מעולים שלא הביאו אתם אף שקל אחד. אדם שלא עובד לא יכול לקבל משכנתה של 70

אלף דולר.

שלחתי קבוצה של אנשים לעבוד בניקיון בבית חולים קפלן. בין האנשים

שהלכו לעבודה היו גם מהנדסים, אקדמאים. ממחר יעבדו 40 איש בבית אריזה.

אנשים מחפשים עבודה בכל מקום שיש.

אם- נבנה בשיטה הזאת, הדירות יהיו זולות יותר, ולא רק בשביל עולים

חדשים אלא גם בשביל זוגות צעירים וחיילים משוחררים מהצבא. חשוב לעצור אח

הירידה מהארץ. אני מבקש ודורש לעזור לנו להתחיל לבנות את השכונות האלה.

תקופת הקליטה היא שנה וחצי ויותר. ובתקופה זו מקבלים כסף ממשרד

הקליטה. הצעתי פרייקט נוסף - לקצר את תקופת הקליטה לחצי שנה. בזמן שלומדים

עברית צריך גם ללמוד מקצוע חדש שבו אפשר לקבל עבודה. אין הצדקה לשלוח

אנשים ללמוד עברית בכיתה בי ברמת-גן ובתל-אביב. זה עולה המון כסף. אנשים

יכולים לעבוד ובערב ללמוד עברית ברחובות. צריף לקצץ בהוצאות. הצעתי

פרוייקט, אבל תשובה לא קיבלתי.

כתבר במועצת העיר אני אחראי על קליטה חברתית. בבוקר פועל המשרד ובערב

מקבלים עולים. עושים מה שאפשר לקליטה חברתית, עוזרים במציאת מקומות עבודה,

עוזרים בלימוד עברית. אבל אני רוצה לומר לועדה הנכבדה, אי אפשר לקלוט

עולים אם לא תהיה עזרה לבניית שכונות ולא ניצור מקומות עבודה. לא די

בדיבורים. מחכים לעליה גדולה, צריף לעשות מה שאפשר לשם קליטה. אם צריך

לשלם למינהל מקרקעי ישראל הרבה כסף בשביל קרקע לדיור לעולים, לא במרכז

העיר אלא ליד העיר, הענין לא ילף. אני מבקש ודורש מכם לעזור לנו לקלוט

עולים ברחובות, להתחיל לבנות.
היו"ר מ' קל י ינר
באשר להצעה שיתנו קרקע בחינם, אני לא נציג המינהל אבל אני רוצה להעיר

שצריף להיות בסיס אחיד הגיוני וצודק גם בקליטה של גלי עליה גדולה.
ש' בינשטוק
מסוף 1987 קלטנו בבת-ים בקליטה ישירה, פרט לקליטה רגילה, כ-600

משפחות, הרוב בזמן האחרון. קלטנו 100 בתי אב בחודש נובמבר. 400 משפחות

נקלטו באמצעות מנגנוני הקליטה בשיטה הרגילה, יש מעון עולים - הוסטל, ויש

דירות של משרד הקליטה. 600 משפתות נקלטו בקליטה ישירה, ועל- זה אני רוצה

להתעכב. אנשים שכרו דירות בשוק החופשי. עולים ותיקים יותר קירבו אליהם את

המשפחות החדשות. בבת ים אין קרקע של המינהל. כנראה שדמי השכירות בבת-ים

היו אטרקטיביים והסובסידיה כיסתה את חלק הארי של העלות.

הדבר יצר לחץ על העיריה, ובשמחה נענינו ופתחנו שבע כיתות אולפן,

ועכשיו מסייעים ונותנים ריהוט לפתוח במעון העולים עוד חמש כיתות. עכשיו יש

חמש כיתות בוקר ושתי כיתות ערב. רוב העולים מרוסיה. יש גם עולים מרומניה,

קצת מבולגריה, אחדים מפרס, מארגנטינה, מסוריה, מפולין. המחלקה להשכלת

מבוגרים לקחה את הפעולה הזאת תחת חסותה, והיא עורכת לעולים שבמעון גם

טיולים ומסיבות.



אנחנו לא מקבלים מידע על עולים שבאים לבת-ים. אני לא יודע אם זה

מכוון, העובדה היא שלא נותנים לנו רשימות של עולים. בת-ים ברוכה בארגונים

וולונטריים ואפשר היה לקלוט כל עולה. אבל קשה מאד להגיע לעולים שמפוזרים

בעיר, כי אנחנו לא מקבלים אינפורמציה. אמרו לנו שאי אפשר לקבל רשימות,

מפני שעיריה היא גוף פוליטי. אולי העיריה מורכבת באמת מאנשים פוליטיים,

אבל נדמה לי שהנמקה כזאת כשמדובר בקליטת עולים היא משונה מאד. אני מתפלא

איך במקומות אחרים מגיעים לעולים. אנחנו לא מקבלים רשימות, אנחנו מכירים

רק עולים שמגיעים אלינו בכוחות עצמם.

ניסיתי ליזום הקמת מעון. יש עולים, בעיקר ממזרח אירופה, שרגילים

לחינוך שאינו נגמר ברבע ל-שתים-עשרה. בשנת לימודים זו קלטנו 110 תלמידים

מבתי ספר שונים. יש תוספת שעות לילדים עולים, אבל אם בבית הספר יש רק שני

ילדים האפשרות הזאת הולכת לאיבוד. אנחנו מנסים לקבץ את הילדים ולנצל חוספת

השעות השבועיות שנותן משרד התינור לעולים.

אני מנסה עכשיו להקים עוד מעון, בעיקר לעולים. העיריה תיתן את המקום

ותיתן את הריהוט, אבל עדיין איננו יודעים מי ישא בעלות הגבוהה של החזקת

המעון, מי יתקצב את התקנים. אינני חושב שהעולים יוכלו גם לשלם שכר דירה

וגם להחזיק ילד במכון, גם אם הם עובדים, כי העלות היא גבוהה למדי.

אני לא מאמין שאפשר לקלוט עולים בבת-ים בדירות קבע אלא בדירות מיד

שניה, ואולי עוד משהו בשוליים אבל לא בסדר גודל משמעותי. אני מניח שחלק

מהדירות יירכשו בשוק החופשי, שפועל יפה מאד בבת-ים, כי אפשרויות התעסוקה

הן בכל גוש דן והנגישות היא נוחה מאד לכל מקום, גם לרמת גן נוח מאד להגיע

בנחיבי אילון. לאדם שמוצא עבודה בגוש דן, בת ים היא מקום אידיאלי למגורים,

עדיף על ראשון לציון מבחינת הנגישות. אבל כמובן שהכל תלוי בשוק חופשי

ואין דיור ציבורי מכוון.

דיברתי עם אנשי שירות התעסוקה בבת ים ושמעתי שאין להם שום פתרונות

לתעסוקה, פרט להסבה מקצועית. אני לא מאשים אף אחד, אבל אלה הן העובדות.

כפי שהתרשמתי מהעולים באולפן, זו עליה איכותית מאד, עם מעט מאד תודעה

ציונית אם בכלל, ואם לא ימצאו עבודה אני חושש שלא ישארו בארק. הם יחפשו כל

אלטרנטיבה אחרת. אלה אנשים משכילים, מורים, מורים לאנגלית, מהנדסים, כמעט

לא פגשתי אנשים חסרי מקצוע, כולם בעלי מקצועות אקדמיים או טכניים.
ד' שורק
בבאר-שבע יש יותר מ-20 אלף יוצאי ברית המועצות, וזהו הריכוז הגדול

ביותר. כמובן שהמספר הזה כולל עולים מכל אזורי ברית המועצות, יוצאי בוכרה,

גרוזיה, קווקז ועוד. העולים האלה נקלטו והם יציבים בבאר-שבע.

בשנה האחרונה קלטנו כ-500 בתי אב, רובם בקליטה ישירה, חלקם במרכזי

קליטה ובמסגרות אחרות. פרט לאלה נקלטו כ-120 רופאים, עקב הקורסים לרופאים,

תלקם באו עם משפחה וחלקם יחידים.

לעיריה יש ועדה ציבורית לקליטח עליה, שקיימת זה שנים, שבה מיוצגים

ופעילים כל התאחדויות העולים וכל הארגונים שיש להם קשר לקליטת העליה. עד

עכשיו לא היתה לנו בעיה בקליטה החברתית.

אני מקנא בעיריות אחרות שמכסות הכל. אנחנו משתדלים לכסות, אבל אף פעם

לא מכסים הכל. יש הרבה מתנדבים ויש גם קצת בלגן - יש התאחדויות ויש

פעולה מרכזית, אבל משתדלים לתאם. השטח הזה מכוסה.

מה שמדאיג אותנו הוא שאין בכלל דיור ציבורי, כי לא נבנה. העיריה יזמה

עכשיו, ביחד עם המינהל ועם משרד השיכון, בניה של כמה אלפי יחידות דיור

לרכישה. למזלנו, מחיר הדירות מיד שניה בבאר שבע הוא עדיין נמור יחסית ויש

עדיין דירות להשכרה במחיר שמשרד הקליטה מעמיד לרשות העולים. תור כמה

חודשים המלאי הזה ייגמר, ובעוד כשנה יתחילו הבעיות, כי עדיין לא יהיו

הדירות החדשות מוכנות והעולים לא יוכלו לשאת בתשלום דמי שכירות, לאחר

שמשרד הקליטה מקטין או1 ההשתתפות שלו בדמי השכירות החל בשנה השניה.



לשמחתי, עד עכשיו לא היתה בבאר שבע בעיה של תעסוקה לעולים. אפשר לומר

בבטחון שבקרב יוצא' ברית המועצות, שהם רוב העולים, אין מתוסר' עבודה. אלה

שיצאו ממרכז הקליטה מצאו עבודה, כי מוסר העבודה שלהם גבוה והם מצאו להם

פתרונות, יש תוסר עבודה גדול בבאר-שבע, אבל הוא לא מאפיין את העולים.

עירית באר-שבע , בתיאום עם הנציגות הציונית במונטריאול, בתיאום עם

המוסדות, מר גרוסמן היה שותף פעיל ומלא, העיריה מנסה לגייס כספים

במונטריאול לקליטת עליה בבאר-שבע. בעוד כשבועיים, העיריה בתיאום עם מר נתן

שצרנסקי ינסו לממש את המחוייבות העקרונית שניתנה על ידי הנציגות הציונית

במונטריאול לגיוס 40 מיליון דולר לקליטת עליה בבאר שבע. העיריה תעמיד

לרשות המבצע הזה את כל המנגנון והיא כבר עיבדה תוכנית לריכוז הפעולה בידי

מינהלת קליטה. כמובן, הכל בתיאום עם כל המוסדות ולא בידי העיריה בלבד.

בצוות ההיגוי שקיים היום יש נציגות לכל הארגונים, משרד הקליטה, הסוכנות

היהודית, משרד העבודה והרוותה וכל הארגונים והגורמים האתרים.

מהבעיות שהתעוררו בזמן האתרון יש שתים שהן אופייניות לכל הישובים

ואתת היא אולי ספציפית לבאר שבע. אין שום פתרונות לדיור ליתידים, לא

במסגרת הוסטל, לא בשכירות בשוק החופשי. הסכום שמשרד הקליטה מעמיד לרשות

היחיד, ולא חשוב אם הוא צעיר או קשיש, איננו עומד בשום יתס לדמי שכירות

אפילו לדירה הקטנה ביותר שיש בשוק. זאת קטסטרופה. ההוסטלים מלאים ואין

אפשרויות השכרה לבודדים.

בעיה שניה. יש מקרים תריגים שבהם מוכרת להיות סידור מוקדם. אני עצמי

ניסתי לעבור את כל השלבים בסוכנות היהודית ובמשרד הקליטה בענין קליטה של

שני ילדים יתומים שסבתא שלהם היתה בבאר שבע.. היה ידוע מראש מתי יגיעו

הילדים. הגעתי עד מר לפידות, עברתי את כל ההליכים, ולצערי הרב, נכשלתי.

ברגע האחרון נמצא פתרון כשפקידה בעיריה, בדרג הכי נמוך, מתוך נימוקים

אנושיים מצאה פתרון. אני תושב שצריך להיות הסדר ממלכתי למקרים תריגים,

כמו בדוגמה זו של שני היתומים, שיהיה גוף ממלכתי או סוכנותי שיהיה מוסמך

לקבוע סידור מוקדם.

אנתנו בבאר-שבע, עד כמה שאנחנו יכולים להיות אוביקטיביים, מצטיינים

בקליטת עליה. יעידו על כך ההישגים עד עכשיו. אנתנו מזמינים את הועדה

הנכבדה בראשותו של תבר-הכנסת קליינר להתארת פעם נוספת בעירנו, וביחד עמכם

נבחן את האפשרויות המעשיות לקליטת עליה בבאר-שבע. בבאר-שבע יש קרקע, בבאר-

שבע יש עדיין מקורות תעסוקה, ויש פוטנציאל גדול לקליטה תברתית.

פרט לטיפול בקליטת העולים, יש בבאר שבע יוזמה של הארגוניים

הוולונטריים וסיוע של ה עיריה לטיפול אינטנסיבי בתיירים היהודים מברית-

המועצות. בהם אנתנו רואים עולים בכות.
ש' לינצר
עירית פתת תקוה נרתמה רק לאחרונה לנושא הקליטה הישירה. ערב ראש השנה

קלטנו את המשפחות הראשונות. יש זרם רצוף, לא עובר יום שלא מגיעות משפחות

לפתת-תקוה, שנקלטות אן באמצעותנו או באמצעות קרובי משפתה או דרך משרד

הקליטה. דגם העבודה שלנו כמעט זהה לדגם של ירושלים, ואם הם עוד לא התנסו -

אנחנו נוכל לתת להם מן הניסיון שלנו.

בפתח תקוה פועלת חברת תלד, שהיא חברה ממשלתית-עירונית לשיקום ודיור.

התברה והעיריה שוכרות את הדירות, נותנות את מימון הביניים וחותמות על כל

הערבויות וההתחייבויות הנדרשות.

לשמחתי, המאגר התדלדל. אם ב-28 בדצמבר היו לנו 6 יחידות, הרי הבוקר

יש כבר רק יחידה אוזת ואולי גם היא כבר איננה. למחרח אוחו לילה בשבוע שעבר

שהיו עולים רבים, טילפנו אלינו בבוקר משדה התעופה והודיעו שיש חמש משפחות.

ביקשנו לשלוח אותם אלינו במוניות, הם הגיעו ומיד נכנסו לדירות. הצלתנו

בדרך הפעולה הזאת. הראיה, שמשרד הקליטה עומד במשא ומתן וכנראה לפני חתימת

הסכם שחברת חלד חדאג למאגר דירות בכל אזור השרון.



התגברנו על בעיות פרוצדורליות. אנחנו מעונינים שעולה יבוא כדירה מוכנה,

וככן יש פרק זמן מסוים שהדירה עלולה לעמוד ריקה. צריך למצוא מקורות מימון

כדי להסדיר עניו זה, והבעיות הגיעו לפתרונן.

לאתר פעולה במשך שנים עברנו את הועדות השונות, את הולק"ח, ולפני שבוע

בועדת משנה לתכנון ובניה התתלנ ו בהליכים לאישור בניה בשלב ראשון של 700

יתידות דיור באזור עמישב, צומת כפר סירקין. הדירות מיועדות לעולים ולזוגות

צעירים, כדי לא לתזור על שגיאות העבר וליצור ריכוזים של עולים בלבד.

עד אתמול היו לנו ארבע כיתות אולפן, היום נפתתו עוד שלוש כיתות. יש

לנו כבר 30 עולים שממתינים לפתיתת כיתה נוספת. יש בזה קצת קשיים, ומחוסר

ברירה אנחנו מתתילים לפזר את הכיתות במקומות שונים בעיר.

אנחנו מתכוננים להקים מחסן לאביזרי בית. לפני חודשיים פירסמנו מודעה

אחת בעתון מקומי והוצפנו בתגובות של אנשים שמוכנים לתת מקררים, תנורים,

ארונות ועוד. ישד לנו קושי למצוא מקומות איחסון. אם לא נתגבר על הבעיה,

נבקש מימון לבניה של מחסן.

קליטה חברתית. באגף לשירותים תברתיים בעיריה יש רכזת מתנדבים שעוסקת

הרבה מאד בנושא הקליטה. בין הצוותות השונים יש צוות שנפגש אחת לשבוע עם

ארגוני המתנדבים, משתדלים להצמיד משפחות מאמצות למשפחות העולים. אנתנ ו

רוצים להקים מועדון לעולים, על פי בקשתם. הארגונים השונים מנסים לקלוט את

העולים במסגרות שלהם, אבל היתה בקשה של העולים להקים מועדון משלהם, ואני

מקווה שבימים הקרובים נוכל לאתר מקום מתאים במרכז העיר.

תעסוקה. הגיעו עולים שהם רופאים, מהנדסים, אתיות, אמנים, עובדי

ייצור, והמעלה הגדולה שלהם היא שאינם בותלים בשום עבודה, הם רק רוצים לצאת

לעבוד. בימים אלה סודרה קבוצה של עולים לעבודה במשמרת לילה באפיית מצות.

גם רופאים ומהנדסים מוכנים לצאת לכל עבודה. המפעלים מוכנים לקבל עובדים

אלה, והדברים מתחילים לזוז.

מצאנו שיש צורך בדף מידע לקולט. יש הרבה דברים שגם הגוף הקולט לא

תמיד יודע, מחוודעים אליהם במשך הזמן אבל כשהעולה בא לראשונה ומציג את

הבעיה אנחנו לא יודעים איך לעזור לו.

בעיה שניה קשורה בשעות העבודה במשרד הקליטה. העולים נמצאים לפני

הצהרים באולפן, אחר הצהרים אין להם למי לפנות. יש על כך תלונות תריפות.

אני מנסה לומר שהזמן יעשה את שלו ולמשרד הקליטה לא תהיה ברירה והוא יהיה

תייב להערך לתת שירות בשעות המתאימות. אני מקווה שיעשה את זה בקרוב, ויפה

שעה אתת קודם.
היו"ר מ' קלי ינר
בעקבות פניה של ארגון הגג של המתנדבים בירושלים, פניתי באותה בעיה

למשנה למנכ"ל משרד הקליטה מר כהן. קיבלתי התחייבות שפעמיים בשבוע יהיה

המשרד פתוח בשעות שתים עד ארבע אתר הצהרים. אני מציע ל.נסות לעשות זאת גם

בפתת-תקוה ובמקומות אחרים.

נשמע עכשיו את מנכ"ל משרד הקליטה. מר לפידות, בבקשה.
א' לפידות
בסך הכל היתה לי קורת רות להאזין לדיוות מהמקומות השונים. אני חושב

שאנחנו הולכים בדרך נכונה, העיריות תופסות מקומן הנכון בקליטת העליה.

כידוע, זו עמדתנו משכבר הימים.

שמתת י מאד לשמוע דבר שהיה ידוע לי, עד כמה הקליטה הישירה הוכיחה את

עצמה על הצד הטוב ביותר. בכל פעם שאני שומע על ההיקף החדש של הקליטה .

הישירה, אני נזכר בהתקפות הבלתי צודקות ובלתי הוגנות נגד הקליטה הישירה,



התקפות מגמתיות שהיו לפני כחצי שנה. במבט לאחור אני יכול לומר, שאם יש לנו

היום רגעים של שמתה לקראת גלי עליה, לקליטה הישירה יש בזה תלק. אני רוצה

להסב יר את דברי.

כשנכנסנו לעבודה במשרד, החודשים הראשונים היו קשים מנשוא: עולים

מברית המועצות לא רצו לשמוע על עליה לישראל. אני לא תולה את הכל, חלילה,

בשיטה התדשה בקליטה. יש שינויים בתוקי ההגירה שם וכאן, הכל ברור לי. אבל

לא עברו יום ושבוע בלי כתבות מכוערות בעתונות על בעיות בנתב"ג, על העדר

פתרונות לקליטה, רוצים מרכז קליטה ולא מקבלים, הכל סתום, מישהו נשאר ללון

בלילה בנמל התעופה. שימו לב שעברה עלינו חצי שנה שקטה. אין לי ספק שמחצית

השנה השקטה הזאת תרמה תרומה חשובה לעידוד העליה, ופריצת הדרר הזאת נעשתה

באמצעות הקליטה הישירה.

אנחנו לא יודעים מה היקף הדיור בשכירות ולמשך כמה זמן תעמוד לנו

הברכה הזאת. כולנו בדעה אחת, שאם לא תהיה בניה בהיקף גדול ומיד - אנחנו

בבעיה, כי פלוני מדבר על 700 משפתות בדיור שכור, אם נהפוך את זה לגדול

ולעגול, כ-15 אלף משפתות יושבות בדיור שכור ומצפות לדירה. אם לא יהיה

מספיק דיור זמין במחירים סבירים, ובלי פערים גדולים מדי בין גובה המשכנתה

למתיר הדירה, אנחנו בבעיה.

עכשיו לבעיות שהועלו כאן. משרד הקליטה לא יוכל להיות גורם מסייע

במימון שוטף לעיריות. אני מקווה שחלק גדול מהפחרון יהיה באמצעים מקומיים,

בצורה ששמענו עליה כאן. במשרד הפנים יש נכונות להשתתף במימון רכזי קליטה.

מנכ"ל עירית ירושלים אמר שצריך לתפוס את העולים בתחנות השונות ואפילו

בנתב"ג. אני כבר השמעתי את דעתי פעמים רבות ובו הזדמנות נוספת לומר: רדו

מנתב"ג. זו תחנה קשה ורגישה. השטח הוא קטן, מחפשים אפשרות להגדיל אותו.

מספר העולים הולך וגדל, מספר המתנדבים. רב, ראשי העיריות פעילים, כל אחד

חושב שהוא יעשה את הקליטה הטובה בנמל התעופה. אני מתחנן ואומר בפעם המי

יודע כמה שזה לא דבר נכון. אנחנו במשרד מוכנים לשמוע עצוח טוב, אף פעם לא

ננעלנו על קונספציה של עצמנו, ננסה לעשות שם את המיטב. אין שם מקום

לסוכנות מכירות של כל עיר וכל ישוב. זה לא יעבוד. זה יצור בלגן. אנחנו

יודעים את הצורך לקצר תהליכים, עושים כל מה שניתן בנושא הזה.

לידיעתכם, שני טפסים שהעולים נידרשים למלא אינם דרישה של משרד הקליטה.

בחינם מטילים אח האשמה עלינו. ביום חמישי אני עומד להפגש עם מפקד מחוז

המרכז במשטרה ועם מנכל משרד הפנים. יש טופס מ"ר 14 - דרישח משרד הפנים,

ויש טופס אחר לפי דרישת המשטרה. כל עולה צריך למלא טופס כזה, לא טופס אחד

למשפחה. אלה הם שני הפקקים הגדולים בנמל התעופה, והם נוצרים לא בגלל משרד

הקליטה. יש לנו קשיים משלנו, המיחשוב מפעם לפעם גורם קצר וצריך לטפל

בבעיות.

אנחנו מנהלים משא ומתן עם רשות שדות התעופה להגדלת השטת. אנחנו

מנהלים משא ומתן בדבר מקום נוסף לקליטה של עליה בהיקף גדל. כל הארגונים

וכל ראשי העיריוח שיש להם רצון טוב, לא יכולים לסייע לנו בקטע הרגיש הזה

של קבלת העולים בשדה התעופה.

בספר התקציב הסכום שמיועד לקליטה ישירה הוא אפס. אני לא עומד להגן על

ספר התקציב, יש לי די השגות עליו. אבל לאינפורמציה, יש שם תכנון לפי 30

אלף נפש בקליטה ישירה. ספר התקציב לא בנוי לפי ההיקף הנכון, ברור להם

שצריך יהיה להכפיל ולשלש את הסכומים, אבל למי שעורך את התקציב יש סיבות

משלהם ויש גם סיבה לכך שקליטה ישירה לא מופיעה בספר התקציב. (קריאה:

הכוונה היתה לעיריות. העיריות משקיעות בריהוט, במבנים).

להערה של מר ארצי בענין הזמנתו של שר הקליטה, אני מוכן להיות לפה.

אני רוצה רק לומר שהשר היה בחו"ל שבועות מספר, יש עליו עומס רב של עבודה,

ואין ספק שמזכירתו לא היתה מוסמכת בהעדרו לקבוע פגישות שאולי אתר כך צריך

יהיה לבטל אותן. ננסה לתאם תאריך.



גם אני לא יודע איך ייראה הפרוייקט החדש בחיפה שבו שקמונה תהיה בעלת

הדירות להשכרה. אני לא תושב להתערב, נראה איך זה יעבוד. בסך הככ לא צריך

להגזים בבעיות שקשורות בתיווך. בהיקף הארצי של קליטה ישירה הבעיות בתיווך

היו קטנות מאד יחסית. ידוע לכולם שהעמדנו עורכי דין לייעוץ משפטי חינם בכל

ארבעת המחוזות. לא כולם נזקקים לעזרתנו, יש שנעזרים בקרובים ותיקים בארק.

לעולה שזקוק, השירות הזה קיים וניתן בחינם. חיזקנו את הבקורת הפנימית של

המשרד שתתמקד בקליטה הישירה בכלל, ובתקופה האחרונה בנושא השכירות בפרט.

הגיעו אלי רק מקרים מעטים שדרשו טיפולנו.

לא נהפוך את הבימה הזאת לסימפוזיון בסוגיה מה הם היעדים הנכונים

לקליטת העליה, פריפריה או מרכז הארק. אינני חושב שהשעה כשרה לכך. יבורכו

כל ראשי הערים והרשויות שאומרים שהם רוצים ליטול תלק. זה מסימני הברכה

שאנחנו רואים היום תודעת הקליטה מתרחבת והולכת. אין ספק שזה קיים בדרגים

הגבוהים של הרשויות, של בתי הספר, של המסגרות השונות. עוד לא ירדנו

לשכבות הרתבות, עוד לא הגענו לכל עמך. תודעת הקליטה מתרחבת והולכת, אבל

יתד עם זאת המשרד רואה לתובתו להיות לפה לנושא ההפניה לקליטת עולים

בפריפר יה.

אין לי ספק שמרכז הארק לא זקוק לתמריצים של משרד הקליטה. באים למרכז

הארק, יבואו למרכז הארק, יילחמו על קליטה במרכז הארק, קבלנים יבנו במרכז

הארק. אני סבור שכשיש עליה גדולה הקבלנים לא זקוקים לתמריצים של משרד

השיכון, צריך רק למצוא קרקעות לא יקרות בפרברי הערים, שם יש סיכוי שמחיר

הדירה יתאים לכיסו של העולה. אם נבנה דירות גדולות במרכזי הערים הגדולות

והן תהיינה יקרה פי שנים ומעלה מגובה המשכנתה, שום נוסתה לא תעזור.

מידע על העולים. כבר אמרנו כמה פעמים שאנתנו שותפים לתביעה הצודקת של

כל הגופים שמבקשים לקבל רשימות העולים שנקלטים במקומותיהם. אבל תוק צנעת

הפרט, שכוונותיו בוודאי טובות ולא רעות, הוא שמונע בעדנ.ו מלתת רשימות.

כשבדקתי את הנושא לפני כתודשיים היתה הצעה של היועצת המשפטית, שסרבתי

לקבלה, להחתים את העולה על טופס ויתור. נוסף על כל הטפסים וכל הבירוקרטיה

לא רציתי להוסיף עוד טופס. הייתי מסוייג מאד מהפתרון הזה, אבל אולי לא

יהיה מנוס ממנו. אולי כל הפניות לשר המשפטים, גם שר הקליטה פנה פעם נוספת,

אולי יועילו הפניות ותותר העברת הרשימות.

הדאגה להשתתפות בשכר הדירה בשנה השניה, שהיא נמוכה יותר, היא במקומה.

אני מתלבט מאד בין שני דברים, ואני רוצה להציג את הבעיה. מצד אתד יש רצון

לתבוע השתתפות גבוהה יותר בשכר דירה גם בשנה השניה למי שלא מצאו תעסוקה,

מצד שני ידוע שזהו בלם מסוים שמעכב יציאה מדיור שכור לדירה. עולה צריך

רבה מאד אומק כדי לקתת עליו עול של משכנתה, כמו שצריך היה אומק לצאת ממרכז

קליטהולקבל עול. כבר אמרתי פעמים רבות שטעה כל מי שתלה העדרה היציאה ממרכז

קליטה לדיור קבע במגבלות הדיור הציבורי, כי הדיור הציבורי מכסה רק 25%

מהאוכלוסיה החלשה ששהתה במרכזי הקליטה ו-75%, לפי כל הקריטריונים המקילים,

הם אוכלוסיה בריאה שלתלקה לא היה די אומק לצאת התרצה. אני קצת תרד מפני

המשענת הזאת, אולי יצפו גם בשנה השלישית להשתתפות בשכר דירה. צריך אולי

לקיים דיון מעמיק יותר כדי להתליט מהי הדרך הנכונה.

צודקים כל מי שהעירו שעדיין אין פתרונות דיור משביעי רצון ליתידים,

למרות שהיתה התקדמות מסוימת בנושא זה. לעניות דעתי, לא הצלתתי לפרוק את

הדרך לפתרון בנושא הזה, לא בגלל משרד הקליטה, אפילו לא בגלל משרד האוצר.

אני סבור שאילו נתנו ליחיד את דמי השכירות ביד, בלי לבקש שימציא תוזה

וקבלות, זה היה מקל עליו להסתדר. הוא יכול היה גם לשכור חדר בתוך דירה.

אין זה סוד שהסטודנטים שוכרים אלפי חדרים. גם העולה היחיד יכול לשכור לו

תדר, אבל אם יבקש חוזה, שום משכיר או בעל בית לא ירצה להתעסק אתו ולחתום

תוזה, שיוכל להציג אותו כדי לקבל 190 שקלים. העניו הזה תקוע לא במשרד

הקליטה ואפילו לא באוצר, זה תקוע בגוף השלישי. חבל מאד שאין הבנה לבעיה
הזאת.
שעות עבודה במשרד הקליטה - אכן צריך לפתות משרדים גם בשעות אתר

הצהרים.
היו"ר מ' קליינר
אני מצטער שלא נוכל להמשיך בדיון. אגיד טלגרפית רק כמה דברים שאני

חושב שחייבים לומר. אני חושב שמי שהקשיב לדברים של ממלא מקום ראש עירית

בת-ים אולי יבין את התחושה שלי. יש שמתה גדולה, כי אנחנו בועדה הזאת כל

הזמן אמרנו שיבואו עולים, ניסינו לעורר. והנה באים עולים. אבל השמחה

הגדולה מהולה בחרדה. לדעתי זה אחד המבחנים החשובים והקשים ביותר בתולדות

המדינה. אני לא יודע אם הציבור חש את גודל המבחן. אנחנו מוצפים באנשים

שמצפים מאתנו לא הרבה, אבל הם מצפים לדברים המינימליים: קורת גג ותעסוקה.

אנחנו חוששים שיחזרו הטרארמוח של העבר בתחום הדיור ויבלמו את גל העליה,

שאנחנו רוצים בו. אנחנו חרדים מאד ומתמקדים גם מחשבתית בבעיות הדיור, וקצת

מדחיקים בעיות התעסוקה, בכל דיון מדברים על תעסוקה, משלמים מס שפתיים

לנושא. אבל לא די נותנים את הדעת לתכנון תעסוקה. אם חל ילה נכשל, יהיו

השלכות קשות מאד על מדינת ישראל כולה, לא רק על העולים. אם יהיו כאן מאה

או מאתיים אלף אנשים במשפחות שבהן לראש המשפחה אין עבודה, הם יחפשו להם

אפיקים חדשים והרבה ישראלים יצטרפו אליהם באפיקים אלה. אם לא נצליח,

הקטסטרופה תהיה כזאת שנצטער שבכלל התחיל הגל הזה. עד כדי כך. נכון שיש

התעוררות ויש התלהבות, אבל לא די ביה.

ועכשיו כמה מלים לנושאים הספציפיים. צר לי לשמוע שירושלים בכושר

קליטה כזה שקיים. אני חושב שמבחינה לאומית וסמלית חייבים לשלב את ירושלים

בקליטת העליה. אולי אפשר להגיע לכך שלפחות טיסות אל-על ינחתו בעטרות,

לטיסה פנימית, והמטוסים יחזרו ריקים ללוד. אני מבין שמבחינה טכנית זה

אפשרי. צריך לבחון את הענין הזה. השדה בעטרות מתאים לנתיתה ומתאים גם

להמראה של מטוס ריק. צריך להציע לעולים סידור זמני בירושלים. מלון דיפלומט

יכול להיות פתרון לזמן קצר, לא מרכז קליטה, ואולי יש מקומות נוספים. כדי

שאפילו בסידור הזמני תהיה ירושלים על מפת הקליטה.

ככל שאנחנו תומכים בקליטה ישירה, אני חושב שגם החסידים המושבעים של

הקליטה הישירה מבינים שיווצר הפער שדיבר עליו מר שורק. שבשלב מסוים תיגמר

הקליטה הישירה ונצטרך ללכת לפתרונות ביניים. לפי אותו עקרון של קליטה

ישירה, לחח אלף שקלים לאדם ולא לשלם עבור המלון, ואז כולם בורחים מהמלון

לדירה שכורה. צריך גם לתת לכל אחד את שכר הדירה. ולדעתי גם דמי התיווך. זה

יעודד אנשים מסוימים ללכת לפריפריה ולחסוך כסף, אולי יהיו משפחות שירצו

לשכור ביחד דירה גדולה, יגורו ביחד שתי משפחות קרובות פחות או יותר ויחסכו

כסף. כל עיריה צריכה לבדוק אם יש לה אפשרות למצוא מקומות מעבר, כמו שעשו

באשקלון.

לצערנו, לא נוכל להמשיך היום בדיון. אני מתנצל בפני אלה שלא הגיעו

היום לרשות הדיבור, כולל נציג הסוכנות. נקיים ישיבות נוספות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:10)

את בעיות התעסוקה אנחנ ו קצת מדחיקים, כי אין בעיה של העדר קורת גג.

אנחנו חוששי

קוד המקור של הנתונים