ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/12/1989

דיון עם ראשי התאחדויות העולים ומועצת ארגוני העולים על בעיות קליטה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 55

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי. כ"ח בכסלו התש"ן (26 בדצמבר 1989), שעה 00;13
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

ע י ברעם

אלי דיין

א' ולדמן

ח' פורת

י' צידון

י' שפרינצק

מוזמנים;

א' לכידות - מנכ"ל משרד הקליטה

א' כהן - משנה למנכ"ל משרד הקליטה

ג' בוטבול - עוזר שר הקליטה

הרב י' אברמוב- יועץ שר הקליטה

א' בלוט - מנהל אגף התאחדויות, הסוכנותך היהודית

ק' גרוסמן - סמנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

ו' גלוזמן - פורום ציוני

י' פרנקל - פורום ציוני

א' רחמילביץ - התאחדות עולי אמריקה וקנדה

ח' קולדנר - התאחדות עולי אמריקה וקנדה

א' זאנה - התאחדות עולי צרפת

א' מרטין - התאחדות עולי צרפת

יי ינאי - התאחדות עולי הולנד

לי צירני -פדרצית דרום אפריקה

י' דיוויס - פדרצית דרום אפריקה

ש' סימן טוב - התאחדות עולי איראן

ד' בנג'י -ארגון גג יוצאי איראן

ש' פורטוש - התאחדות עולי הונגריה

אי פרישמן -התאחדות עולי הונגריה

מ' אמבהו - התאחדות עולי אתיופיה

א' ביטון - התאחדות עולי אתיופיה

א' מסלה - ביתא ישראל

א' פקלה - ביתא ישראל



א' פרלוב - חברה לעולים מבריטניה

א' פרנס - אמרקיה הלטינית

י' טננבאום - אמריקה הלטינית

ד' סרלקר - התאחדות יוצאי הודו

י' דייג - פדרציה ציונית אוסטרלית

ש' סילבר - פדרציה ציונית אוסטרלית

ש' דגן - התאחדות עולי בולגריה

י י קלי - התאדות עולי בולגריה

י' פולרביץ - ארגון אסירי ציון

ד' חרו - ארגון אסירי ציון

ה' אזולאי - סמנכ"ל חלמיש

אי פחימה - חלמיש
מזכירת הוועדה
ו' מאור

רשמה: ש' צהר
סדר היום
דיון עם ראשי התאחדויות העולים ומועצת ארגוני העולים על בעיות קליטה



דיון עם ראשי התאחדויות העולים ומועצת ארגוני העולים על בעיות קליטה
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה, ומקדם בברכה את כל הנוכחים. ועדת

העלייה והקליטה נוהגת לעדכן מדי פעם את ארגוני העולים ואת התאחדויות העולים

במתרחש בתחום העלייה. מסורת המפגשים שלנו עם התאחדויות העולים היא מסורת ברוכה.

עיקר המטרה הוא לתת לכם אפשרות להתבטא, במיוחד עכשיו כאשר אנחנו עומדים בפני

ארועים גדולים, כאשר מיום ליום תחזקות הידיעות על כך שהרעיון הציוני הולך ומתרחב

בקרב יהודי ברית המועצות.

הבוקר שמעתי מאנשים שבאו מברית המועצות, שהמצב שם הוא היום כזה שיהודי ברית

המועצות רוצים לעלות גם אם נגיד להם שיהיה עליהם לחיות כאן בנגב. אלא שאננו בכל

זאת נציע להם הרבה יותר מכך.

אני בדעה שצריך לנצל את ההתעוררות לעליה שהתגלתה גם במקומות אחרים ולקדם

בברכה את כל העולים. גם באתיופיה מתחוללים דברים, כפי שאתם בוודאי יודעים. קצת

פחות בארגנטינה, כי שם, אני מבין, חל שינוי במגמת העלייה. יש הסבורים שהחמצנו

הזדמנות גדולה לעלייה משם, אבל יש גם דעות אחרות.
ע' ברעם
חששו שהשליט החדש יהיה מאד קשה, והתברר שאיננו כזה.
היו"ר מ' קליינר
אנשי הסוכנות היהודית אמרו שלא רק השליט הוא שהפחיד אותם ועורר את ההתעניינות

בעליה, אלא גם המצב הכלכלי הקשה שם. כאשר מר גרוסמן דיווח לנו על סיכויי העלייה

מארגנטינה, הצביע גם הוא על המצב הכלכלי שם כגורם לעלייה. אלא שהעלייה משם לא

באה.

אכן נראה שאנו צפויים לגל עלייה היסטורי מברית המועצות, והגל הזה כבר התחיל

להגיע אלינו. בחמישה הימים האחרונים הגיעו אלינו קרוב לאלף עולים רק מברית

המועצות, וזה מאפשר לנו לצפות לבואו של גל עלייה גדול במיוחד. מנכ"ל משרד הקליטה

אומר לי כי בשעה 6 הערב יגיע מטוס עם למעלה מ-300 עולים.

אנחנו נמצאים למעשה בתוך גל של עליה, והייתי רוצה לשמוע מכם כיצד אתם רואים

את התאחדויות העולים משלבות בקליטת הגל הזה. היינו רוצים לשמוע גם את דעתכם על

סיכויי העליה מהונגריה, שבה יש היום קרוב ל-100 אלף יהודים, וכן על היהודים

בבולגריה שמספרם כיום נע בין 5000 ל-6000. בתימן ישנם כאלף יהודים ונמסר לנו

שקול-ישראל מתחיל כבר בשידורים בתימנית.

אחרי שנשמע את נציגי התאחדויות העולים, יוכלו חברי הכנסת להציג להם שאלות

ולהביע דעתם. לאחר מכן נסכם את המפגש.
ד' חרו
כבוד היושב ראש וכל הנוכחים, אני לא בטוח שאני יכול להגיד שאני עולה חדש, כי

אני אחד מהעולים הוותיקים. אני זוכר כל גל של עליה שהגיע לארץ מאז שנת 1948,

מלחמת השחרור, ועד היום הזה.

אנחנו לא מייצגים פה התאחדויות של עולים, אלא את ארגון אסירי ציון מברית

המועצות, שהיו אלה שהרימו את הדגל לשחרור אסירי ציון ומתן רשות להם לעלות ארצה.

כולנו מכירים את העליות ואת העליות שיש אצל העולים ארצה, ואני בוודאי מכיר את זה.

כאשר השתחררתי מהצבא כקצין במלחמת השחרור התחלתי את הקריירה שלי בעבודה בתור סבל

במשמרת לילה בנמל יפה, ועשיתי זאת באהבה.



אבל אינני רוצה לדבר כאן על נוסטלגיה והיסטוריה. אני יודע שיגידו לי שהזמנים

היום הם אחרים, וזה גם נכון. הלוואי שהמדינה שלנו היתה יכולה לקבל את כל היהודים

בארץ הקטנה שלנו ולתת לכל אחד ואהוד מהם פנסיון מלא של המישה כוכבים, שיהיו כאן

ויהנו. וחבל שאיננו יכולים להרשות זאת לעצמנו.

מההיסטוריה של העליות למדנו שיהודים באים ארצה כאשר בוער בארץ בה הם חיים,

ואנהנו צריכים להושיט את ידינו להצלת כל יהודי ויהודי באשר הוא. היטלר אמנם

איננו, אבל ההיטלריזם בעולם עדיין קיים, ובגלל זה אנחנו, אסירי ציון מברית

המועצות, מעמידים את עצמנו לרשות כל מי שזקוק לנו, ומוכנים לעזור לכל מי שיפנה

אלינו ונעשה כל מה שיהיה ביכולתנו לעשות.

קראתי בעתון דבר יפה מאד, שיהודי אחד תרם סכום כסף גדול לנושא הקליטה, ותבוא

אליו הברכה ולוואי וירבו יהודים כמותו. אבל שדבר אהד קומם אותי. אנחנו חיים

במדינה של חוק, של סדר ושל משרדים, ואנחנו לא יכולים להסכים לכך שכל יהודי או כל

קבוצת יהודים שתרכז איזה שהוא סכום כסף יהיו בעלי-הבית, יקימו ועדה ציבורית

ויפעלו עם הכסף הזה כהבנתם. אם הם רוצים לתרום כסף למטרה השובה כזו, יש כמובן

להודות להם, אבל הם צריכים להבין שהכסף הזה צריך לעמוד לרשות הממשלה והסוכנות

שיעשו בו את מה שצריך. יש לנו אמון מלא גם בממשלה וגם בסוכנות שצריכים לעשותך את

העבודה. השוב שנדע שבכוחות משותפים של כל עם ישראל נוכל לעשות עבודה גדולה מאד.

אבל כאשר כל אהד יעשה שבת לעצמו ויהיה בעל בית על הכסף שהוא גייס הפרוטקציוניזם

יפרה, ואנהנו נגיע למצב של תוהו ובוהו, ובוודאי שלא נעשה את העבודה הגדולה המצפה

לכולנו, ואני בטוח שהיהודים הטובים בעולם לא יסכימו למצב כזה.

כאשר באתי ארצה בשנת 1948, כאשר בארץ היו בדינים ותנאי חיים קשים, היו לנו

בכל זאת כמה דברים חשובים באמת; היתה ציונות, היתה אהבה והיועץ תקווה, וכולנו

ידענו שזה הבית שלנו, שהארץ הזאת היא האם שלנו, אם טובה או פחות טובה היא בכל זאת

אמא.

באתי לכאן היום, על פי יוזמה של חברי וידידי דב שביחד אנחנו מקי ימים את ארגון

אסירי ציון מזה 20 שנה, מאז השביתה הראשונה למען שהרור אסירי ציון בלנינגרד, ואני

פונה אליך, אדוני היושב ראש חבר הכנסת קליינר, שעבדת בסוכנות ואתה מכיר את האנשים

וגם אותנו אתה מכיר מזה זמן, שתחזור ותציין את הרושיבות שבמתן עזרה לעולים

באמצעות המוסדות הממשלתיים בלבד, בלא הישובים של פוליטיקה ומפלגות. העולה אינו

יודע מה זו התאחדות וכמה התאחדויות יש. בקשתי היא שיהיה ריכוז של טיפול בעולים,

כי אני רואה בזה דבר חשוב מאד. ולוואי שיבואו עוד ועוד עולים. אנחנו עומדים לרשות

כל עולה שיבוא מהיכן שיבוא. תודה רבה.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה על ההתחלה המאד מרגשת ונרגשת של הדיון. אני מבקש מכל אחד מארגוני העולים

שיטול את רשות הדיבור להתייחס בדבריו על סקירת מצב, ובמה יכול ארגון העולים שלו

לתרום לעלייה הצפויה. נמצא אתנו מר ליאון צ'רני מהתאחדות עולי דרום אפריקה. האמת

היא שלא צפויה כרגע עלייה המונית מדרום אפריקה, אבל נציגי ההתאחדות אמרו שמאחר

ויש להם מוסדות ואנשים הם מוכנים להעמיד את כל הכלים שלהם לקליטת עולים מכל ארץ

שהיא, וכמובן לקליטת עולים ממברית המועצות המגיעים עכשיו במספרים גדולים.
ל' צרני
אדוני היושב ראש, חברי כנסת וחברים, המצב בדרום אפריקה הוא מאד רגוע כרגע,

המצב טוב, ולכן היהודים לא ממהרים לעלות, אף כי יש עלייה לא גדולה משם,

ואנחנו מתכוננים עד כמה שאפשר לגל העלייה הבא.

את הנסיון שלנו בעידוד עלייה ובקליטת העלייה וכן את התשתית שיש לנו בנושא הזה

אנחנו מבקשים להעמיד לעזרת קליטת העולים מרוסיה. לפני כחצי שנה פנינו לעולים

מרוסיה, התחלנו עם עולים רוסים מלדיספולי. יונתן דיוויס הנמצא כאן היה שליח

הסוכנות בלדיספולי, ושם הוא שכנע משפחות להגיע ארצה במסגרת שלנו, ואנחנו היינו

הראשונים שקלטנו אותם בראשון לציון בקליטה ישירה.



מראשון לציון עברנו לרעננה., וגם שם עשינו את אותו הדבר שעשינו בראשון. בדרך

נתחלנו בקשיים, ודברנו על כך עם המנכ"ל, עד שמצאנו את הדרך להגיע למשפחות

המחזיקות בדירות פנויות ושכנענו אותן להשכיר לנו את הדירות עבור העולים. אנחנו

שוכרים את הדירות מראש ונותנים אותן לעולים, וכעבור שנה הם צריכים למצוא את

דרכם.

רק לפני שבוע בקרנו את המשפחות האלה, שבאו מרוסיה, ברעננה ובראשון-לציון. אלה

אכן משפחות נהדרות בגיל הנכון, במקצועות הנכונים וכו'. אנחנו ממשיכים בעבודתנו.

אנחנו בודקים כרגע את האפשרויות באור-יהודה ואנחנו נמצאים בקשר גם עם אשקלון.

אנחנו רוצים להרחיב את הטיפול שלנו, ונמשיך לחפש דירות. גילינו שיש דירות להשכרה,

וזה רק ענין של מחיר ושל שכנוע בעלי הדירות להשכיר אותן לעולים חדשים, מבלי

להגזים בדמי השכירות אלא לראות בזה גם ברכה וגם את התרומה שלהם לקליטת העלייה,

להשכיר אותן לשנה עם אופציה להארכה. את זה אנחנו עושים, ואנחנו נמשיך לעשות זאת.
היו"ר מ' קליינר
הועלה כאן ענין התרומות, כאשר מצד אחד מקדים בברכה את התורמים, ומצד שני

מתעוררת השאלה בדבר הקריטריונים ומידת הפיקוח. אולי תעירו את עינינו גם בנושא

הזה.
וי גלוזמן
רעיון התרומה של מר גרוס התחיל בתקופה בה היתה עדיין נשירה גדולת. הוא האמין

שיצירת תמריץ כספי עבור חלק מהעולים החזקים להגיע ארצה יהיה אפקטיבי בהשגת המטרה

הזאת, והכוונה היינה להוכיח איך עליה חזקה יכולה להקלט בארץ.

הנדבן נשאר בדעתו והגדרת מטרת הקרן שלו היא להעניק לעולה את העזרה להשגת דיור

בארץ עוד בהיותו בברית המועצות. הקרן הזאת תופעל בתחילת השנה, כאשר המטרה תהיה

לקדם פרוייקטים יפים. וכבר יש נסיונות בכיוון של יצוב פרוייקטים בנושא הקליטה,

שמהווים דוגמה לכל המערכת. כמה פרוייקטים כאלה יקודמו, והם ייעשו עד כמה שאפשר

בשיתוף עם גורמים הפועלים בתחום הזה. ועולים יתארגנו במי וחד לצורך קליטתם

בפרוייקטים האלה.

חשוב לציין כי תרומה של 20 מיליון דולר, ככל שהיא גדולה, היא בסך הכל טיפה

בים האדיר של הצרכים. וצריך למצוא דרך לשכנע אנשים בעלי כסף בחו"ל לתרום לדברים

מוגדרים ומובנים להם שמדאיגים אותם. אם יש גוף שמסוגל לעשות זאת, תבוא עליו

הברכה.
היו"ר מ' קליינר
מבלי לחוות דעה בנדון אני רוצה רק לציין כי הדבר הזה יצור מצב שבו האחד יצטרך

להסתפק במשכנתא שישראל נותנת לו, בעוד שהשני יקבל תוספת עליה.
אי רחמילביץ
גם העלייה שלנו ירדה, אף כי לא בממדים גדולים, ומכל מקום איננה עדיין העליה

שלה אנחנו מצפים ומקווים. יש לנו הרגשה שאנחנו צריכים לשתף פעולה עם כולם ולעזור

לעולים המגיעים ארצה. מובן שלא שכחנו את העולים מאתיופיה ומאירן, ואנחנו עדיין

עובדים עם ההתאחדויות שלהם ומשתדלים לעזור להן להתארגן ולפעול.

ביחד עם התאחדות העולים מבריטניה ועם הפורום הציוני עיבדנו תכנית להעמדת

יועצים לרשות העולים מברית המועצות במקומות שונים בארץ. את התכנית הזאת ארגנו

לפני חודשיים. ועכשיו אנחנו עומדים לארגן גם לימוד עברית, אנגלית ומתמטיקה בבתי

הספר ביחד עם משרד החינוך. הארגון הארצי של יועצים בבתי הספר ביקש מאתנו יעוץ

באשר לדרך בה צריך לקבל עלייה מברית המועצות ומארצות אחרות.



חברים רבים בארגון קולנו מבקשים לעבוד עם עולים מברית המועצות. ועכשיו

אנחנו עומרים למסד ולארגן את זה. קודם לכן זה חיה די פרטיזני. ועכשיו אנחנו

עומדים לארגן ארז זה בצורה הטובה ביותר ולעבוד ביחד עם כל הגורמים המטפלים

בעלייה מרוסיה. הפנים שלנו הם כיום כלפי העולים מברית המועצות. ואנחנו מקווים

שנוכל לעזור יותר ויותר.

מי אמבהו! (נציג התאחדות עולי אתיופיה)

בפגישה האחרונה שלנו עם ועדת העלייה והקליטה דרשנו מספר דברים. בין היתר

דרשנו שהוועדה תבדוק את מצבם של היהודים באתיופיה. לפני יומיים שמענו שבמקומות

שבהם מצויות המשפחות שלנו. ובמיוחד באיזור גונדר. מתנהלת מלחמה קשה מאד. אנחנו

מרגישים כי ממשלת ישראל אינה ממהרת להעלות את יהודי אתיופיה ארצה, וזו ההרגשה

שלנו לא מהיום. אמרו לנו לשתוק כדי לא לסכן את היהודים שם. אבל איד אפשר

לשתוק, ועד מתי?

אנחנו יודעים שהקשר עם ממשלת אתיופיה היה הדוק כל הזמן, ולא היתה בעיה

בענין זה, אבל רצו לסתום את פינו במלים בגלל הרצון לחדש יחסים דיפלומטיים עם

אתיופיה. אבל היום, אחרי שכבר נוצר קשר דיפלומטי כזה אתם חברי הכנסת צריכים

להתעניין בבעיה הזאת. הנשק שממשלת ישראל נותנת לאתיפיה הוא הנשק שיהרוג את

המשפחות שלנו שם. זה המצב שם כיום. אני מצטער לומר זאת כאן, אבל זה המצב.

בקשנו מממשלת ישראל לא לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה עד שלא

יוציאו משם את הקרובים שלנו. הלכנו אל הסוכנות ובדקנו את הדברים. ואנחנו

יודעים שאין עלייה משם. ממשלת ישראל לא מטפלת בעינן יציאתם של היהודים

מאתיופיה, ואני יכול להוכיח את זה. המשפחות שבכל זאת מגיעות ארצה מאתיופיה הן

משפחות שיש להן קרובים בארץ שעושים כאן את כל העבודה ומשקיעים את כל הכסף שלהם

כדי להביא אותן ארצה. אנחנו משקיעים הרבה מאד עבודה והרבה כסף עד שבסוף מקבלים

ויזה ואת הכרטיס אנחנו מקבלים מממשלת ישראל. אין יותר מימון. האם זאת באמה

עלייה?

מה שיש היום זו לא עלייה. אז לא נדבר על ציונות. אבל נדבר על איחוד

משפחות. אני מבקש שהמשפחות שלי יגיעו לארץ, ומבקש שממשלת ישראל תעשה כל מה

שהיא יכולה בשביל להביא את המשפחות שלנו לארץ. כל הזמן מנסים לסתום לנו את הפה

במלים יפות, אכל המציאות היא לא כזאת. בקשנו מיושב-ראש הוועדה, מר מיכאל

קלייגרף שוא יבדוק את העניינים כמו שהם באמת, והוא הבטיח לנו להביא לכאן את כל

הגורמים, ולהקים איזה ועד ציבורי בשביל הענין הזה. אם לא יהיה ועד ציבורי

שיעשה עבודה גדולה באמת אז יהודי אתיופיה לא יגיעו לארץ.

מי שמכיר את הסוכנות היהודית ומי שמכיר את הארגון האמריקאי עם הכסף אולי

יצליח להגיע לארץ, אבל שאר היהודים הנמצאים בכפרים באתיופיה, שאיש לא מגיע

אליהם, והם לא יגיעו אלינו, באדיס אבבה יש 3,000 נפשות. מה הבעיה להביא אותם

היום לארץ? ממשלת אתיופיה אמרה שאין בעיות לאיחוד משפחות, אבל הממשלה עור לא

הביאה אותם.

היו"ר מי קליינר!

אנחנו אל נוכל להתייחס לכל הדברים שהעלית כאן, אבל אני בכל זאת חייב

להעיר בפורום הזה מספר הערות. אתה יודע בוודאי את מספר היהודים היוצאים

מאתיופיה, אתה יודע כמה הגיעו לפני שנה, כמה הגיעו לפני 8 חודשים, וכמה הגיעו

בחודשיים האחרונים. כך שאתה לא יכול להגיד שיאן שינוי מהותי במספר היוצאים משם
א' לפידות
100 איש מניעים בחודש.



האמת היא שחל שינוי מהותי גדול בתנועת היציאה משם. וחל גידול במספר

היוצאים. נכון שבחודש האחרון הגידול לא היה רציני כל כך, אבל בסך הכל יש

גידול. אתה יודע גם שבתלאום אתנו חבר הכנסת צוקר דיבר עם הנשיא לשעבר קרטר,

וקרטר דיבר עם מנגיסטו בענין זה. ואני מדבר כרגע רק על היוזמות הציבוריות. היתה

טענה מאד מוזרה של מנגיסטו, שהוא מוכן לאיחוד משטחות אבל לא שולחים בקשות.
הוא אמר
לא נתבקשנו. את הטענה הזו אנחנו בודקים כרגע. הוועד היתה אמורה

להתכנס לענין זה לפני זמן מה, אבל היתה דחייה שלא באשמתנו, ובקרוב תתקיים

הישיבה שבה נשמע את חבר הכנסת צוקר שיוכל להשיב לשאלות השונות.

נכון גם שעם חידוש היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה אנחנו קבלנו את העקרון

של איחוד המפשחות, כי זה היה המכסימום שאליו אפשר היה להגיע, כי מנגיסטו לא

היח מוכן ליותר מזה. יכול כמובן להיות ויכוח אם זח היה נכון או לא, אבל זה

המצב.

אי ביטון! (נציג התאחדות עולי אתיופיה)

רציתי לחזק את דבריו של מספין אמבהו. יש לי רשימה עלמספר היוצאים

מאתיופיה בשנת 1989 עד חודש אוקטובר, וכמה עזרו בזה הארגונים האמריקאיים

והקנדים, עם כל הכבוד להם, בהשוואה למה שעשתה מדינת שיראל. רשום אצלי מי הוציא

כמה אנשים. וזה מראה שממשלת ישראל לא עושה שום דבר, ומיד אעביר לכם את הרשימה

כדי שתראו בעצמכם. מספר היהודים שבאו באמצעות ממשלת ישראל באו בגלל בני

המשפחה שלהם שנמצאים בארץ ושהם טיפלו ועשו עבודה קשה ורצו בין כל הגורמים

והמוסדות והמשרדים, ובהשקעה כספית של הארגונים באמריקה ובקנדה.

נכון שמגיעים בין 70 ל-100 אנשים לחודש, אבל בהשקעה כספית ופיסית של

היהודים בארצות הברית וקנדה, ובעבוה רבה של המשפחות שלהם בארץ. אבל ושם דבר לא

ביוזמה של ממשלת ישראל. ועכשיו שיש לנו קשר דיפלומטי עם אתיופיה ויש לנו שגריר

באדיס אבבה, האם יעשו משהו? אני מאד בספק.

ואם נעבור על מה שנעשה בארץ בחמש או בשש השנים האחרונות, נראה שהקליטה

בארץ היא גם כן בספק ובסימן שאלה. אנחנו חיים עכשיו בשנות ה-2000, אז למה צריך

לחזור לשנות ה-50? חברי הכנסת, למה אתם לא יוצאים לבקר בעפולה? שם תראו גיטו

אתיופי ממש. בדירה של שני חדרים גרים 7 אנשים וגם 10 אנשים. למה לא תבקרו

בקרית אתא ותראו מה המצב שם? צעירים אתיופים שמשרתים ביחידות קרביות חוזרים

הביתה ומסתובבים בין הקרובים בישובים השונים, כי אין להם דירה לחזור אליה. מה

הולך פה? למה חברי הכנסת לא יוצאים לסייר במקומות כדי לראות את המציאות בשטח?
היו"ר מ' קליינר
על עפולה, למשל, אני שומע לראשונה רק ברגע זה. אנחנו בהחלט ערים לענין

הזה ונטפל בו. אני אישית מתכונן להיות היום בבאר שבע, ואני מתכונן לבקר למרכז

הקליטה כדי לראות מה קורה שם.
ד' בנג'י
(נציג ארגון גג יוצאי איראן)

העלייה מברית המועצות מבורכת גם בעינינו, אבל נראה לנו שמשום מה שמים

עכשיו בצד את העלייה האירנית, וההתייחסות אל העולה האיראני מרגע שהוא מגיע

לשדה התעופה ועד שהוא נקלט בארץ, היא במקום שלישי או רביעי בסדר העדיפויות.

לפני שבועיים היה מקרה, והוא אחד מיני רבים, שאח ואחות אסירי ציון הגיעו

ארצה מאיראן, ומיד אחרי בואם העמידו אותם בצד כי כמה דקות אחרי בואם הגיעה

קבוצת עולים מבריה"מ. השניים שכבו בלילה הראשון לבואם על הרצפה בשדה התעופה.

למחרת קיבלו דיור מכובד בכפר סבא, אלא שכעבור יומיים הודיע להם מנהל מרכז

הקליטה בכפר סבא שאין להם מקום שם. כשהם אמרו לו שאין להם איפה לגור, הוא נעזר



בכוחות המשטרה כדי לפנות אותם, את העולים החדשים שרק יומיים לפני כן עלו ארצה.

בסופו של דבר, כהתערכותו לש מוסר וכו', הסכימו להשאיר אותם ככפר סבא.

כולנו יורעים שיש בעייה רצינית בענין הריור. ועם כל הכבור להתייחסות

שצריכה להיות לעלייה מברית המועצות, אני טוען שצריך לבחון כל עולה ועולה בהתאם

ליכולת שלו, בהתאם למצב המשפחתי שלו, בהתאם להשכלה שלו וההתמצאות החברתית שלו

בארץ, ולפי זה לקבוע איפה הוא יחייה: האם במרכז קליטה, או שיילך לקליטה ישירה.

אני לא יורע איר אפשר לשלוח אשה עם שני ילרים קטנים לקליטה ישירה ואיר אפשר

לצפות ממנה שהיא תסתרר.

יש בעיות נוספות. אני לא יורע למה מפלים לרעה את העולים האיראנים ומרוע

אין עריין בחינות כניסה לאוניברסיטאות בשפה הפרסית. יש בחינות כניסה כמעט בכל

השפות האחרות, אבל לא בשפה הפרסית. ועולה צעיר מאיראן יושב ליר צעיר ישראלי

וצריר להיבחן בעברית באותו פרק זמן שהוקצב לעולים אחרים הנבחנים בשפתם. רופא

איראני נבחן היום בשפה העברית, בעור שרופאים שבאו מארצות אחרות נבחרים בשפתם

הם.

ישנה בעיה של ריור לזקנים. אני מורע לבעיית התקציב של קליטת העלייה, אבל

אני חושב שהקליטה צריכה ליהות צורקת יותר. אני לא יורע איר זה שכבר בדקות

הראשונות לבואו של העולה האיראני נותנים לו את ההרגשה שהוא לא במקום הראשון

בסרר העריפות שלנו, אלא במקום השני. הוא היה אולי מורגל לזה בהיותו באיראן.

אבל למה לתת לו את ההרגשה הזאת כבר ברגעים הראשונים לבואו ארצה? ויש לי עשרות

רוגמאות, אם לא מאות, של עולים שכבר ברקות הראשונות לבואם ארצה הם מרגישים שהם

לא בעריפות ראשונה של ממשלת ישראל ושל מרינת ישראל.

לפני חורשיים הצהיר ראש ממשלת איראן שהוא מוכן לקבל בחזרה כל איראני שעזב

וגם להחזיר לו את כל רכושו. לפני שבועיים הוא הצהיר שהוא גם מוכן להתיר

לאותו איראני לשמור על אזרחות כפולה. אוי לנו אם איראנים באמת יחזרו לאיראן.

ואני יורע שיהיו כאלה שיחזרו. ואוי לנו אם יחזרו מפני שאנחנו לא מסוגלים לקלוט

אותם. מהבחינה הכלכלית איננו יכולים להתחרות עם ארצות הברית, אבל אנחנו כן

יכולים להתחרות עם איראן, וכך גם מהבחינה הבטחונית, ואם בכל זאת נאבר את

העולים בגלל בעיות חברתיות ובעיות קליטה, אוי ואוי לנו.
ש' פורטוש
(נציג התאחרות עולי הונגריה)

משרר הלוליטה מוציא דו"ח חודשי על העלייה, אבל משום מה הונגריה לא נזכרת

שם כלל, כאילו אין כלל עלייה מהונגריה. העלייה משם אמנם לא גדולה, אבל יש

גירול רציני במספר העולים בהשוואה לשנה הקורמת. לפי הנתונים שאנחנו משיגים

הגיעו השנה כ-200 איש משם, פלוס 60 או 70 ילדים, כשהגיל הממוצע הוא 26 - 25.

מהמבקרים המגיעים מהונגריה אנחנו לומדים ומרגישים שיש הרבה מאר שרוצים

לבוא, ושיבואו ארצה.

ערכנו תכנית עבורהאיר לקבל ואיר לעזור להם, בנוסף לעזרה שניתנת להם

מהממשלה. ובתכנית העכורה כלולים הרבירם הבאים: אימוץ משפחות, קליטה רוחנית של

העולים, שזה הרבר הכי חשוב,- קיום סמינריונים. בשלושה הימים של 18 ,17 ו019

לרצמבר קיימנו סמינריון כזה. ההנאה של האנשים שהשתתפו בסמינר הזה היתה עצומה,

כהנאה שיש לארם שהולך במדבר ומקבל כוס מים. הם לא ידעו דבר על הארץ, ואף לא על

היהרות, ושם הם קיבלו איזה שהוא מידע על הארץ ועל היהדות. צלמתי את האנשים

במהלך הסמינר, ומפניהם אפשר לראות ער כמה הם נהנו לשמוע וללמוד כל מה שהעבירו

להם שם, כמה שמחו ללמוד משהו על היהדות ועל עם ישראל וארץ ישראל. מובן

שההרצאות ניתנו להם בשפה ההונגרית.



אנחנו חושבים שצריך להרבות לתת להם הרצאות על ההיסטוריה של עם ישראל, כי

הרושם שלנו הוא שבגלל השיטה שהיתה נהוגה בהונגריה במשטר הקומוניסטי הלא רחוק

הם לא יודעים מאומה על יהדותם והשתייכותם לעם היהודי.

להתאחדות עולי הונגריה יש ביום 10 סניפים. אנחנו מקווים לקבל מהסוכנות

היהודית בפעם הראשונה תקציב, מתקציב התמיכה בהתאחדויות, ואז נוכל לחזק את

הסניפים שלנו ולדאוג לכר שבכל אחד מהם תהיה נוכחות במשד כל היום, כך שכל מי

שיפנה לשם באיזה שהוא זמן הוא יוכל לקבל שם עזרה והדרכה. אנחנו עובדים כמובן

על בסיס של התנדבות, ולמעשה יש התחרות בין המתנדבים הרבים שיש לנו, וכל יום

פונים אלינו עשרות אנשים נוספים המבקשים לעזור לעולים.

אנחנו מתרגמים להונגרית ומשכפלים את כל החומר הדרוש לעולים, ודואגים לכך

שהחומר הזה יניע לידיהם, ומסבירים להם כל דבר שלא ברור להם.

מחר תהיה לנו פגישה ארצית עם עולים וביחד נדליק נרות חנוכה, נחגוג את

החג ונספר להם את ההיסטוריה הקשורה בחג הזה. אני חושב שבשביל רוב העולים תהיה

זו הפעם הראשונה שהם ישתתפו בהדלקת נרות חנוכה.
א' פרנס
(נציג עולי אמריקה הלטינית)

אחרי הבחירות שהתקיימו בארגנטינה היתה רגיעה בקשר לעלייה. בכל זאת אנחנו

חושבים שהשנה יניעו בין 2800 ל-300 עולים. רוכ העולים מארגנטינה מרוכזים

בגליל, במגדל העמק, בכרמיאל, נצרת אלית, צפת. לפני שבוע חזר חבר הכנסת עובדיה

עלי, ו-68 משפחות מארגנטינה צריכות להגיע בחודש פברואר הקרוב לעפולה.
חי פורח
מי מממן את הנסיעה?

אי פרנס!

הם באים באמצעות הסוכנות היהודית. יש שם כמובן גם שליחים.

אנחנו פוחדים שאחרי הרגיעה יבוא המבול, מפני שאנשים רואים שעברו בינתיים

6 חודשים מאז עלה מנם לשלטון ושהוא לא עשה דבר לשיפור הכלכלה של המדינה, והמצב

הכלכלי שם הוא עדיין רע מאד. אנחנו יודעים שהלחץ שיש היום על השליחים של

הסוכנות הוא גדול, והוא הולך וגדל מדי יום. אני הושב שהביקור של הנשיא הרצוג

בארגנטינה עזר קצת למנם, ואנשים התחילו לחשוב שאולי זה ככל זאת יהיה יותר טוב.

אבל בשבועיים האחרונים הם רואים שהמצב הכלכלי לא השתפר. אני רוצה להבהיר

שהנשיא הרצוג לא שיפר את המצב הכלכלי שם, אבל שיפר את המצב הפוליטי ואת מצב

הרוח.

30 הסניפיאני רוצה לספר לכם שכל 30 הסניפים שלנו במקומות השונים בארץ

מגוייסים כיום לעזור לקליטת העלייה מברית המועצות.

לפני כ-10 ימים ישבתי עם חבר הכנסת דיין באשקלון ודיברנו על תכנית

העלייה והקליטה של יהודים מדרום אמריקה באשקלון. 40 משפחות מדרום אמריקה

הגיעו לא מזמן לערד, ואנחנו ממשיכים בתכנון ביחד עם ראשי הערים. אבל יש לנו

מספר בעיות רציניות. אחת הבעיות הרציניות כיותר הוא הצורך בערבים לשם קבלת

משכנתא. זו בעיה שפשוט אי אפשר להתגבר עליה. אנחנו הולכים לאט לאט בעניינים

השונים, כי אנחנו רוצים עולים ולא יורדים בפוטנציה. כי לאנשים שלנו יש דרכון

חופשי בכיס, ואנ.י חושב שגם מפנמה תהיה לנו בקרוב עלייה. שמענו שגם בברזיל

מתחילות להיות בעיות, וכבר מתחילים להניע משם עולים. בברזיל יש 180 אלף

יהודים.



דאגנו לכך שיום אחד בשבוע יימצא בכל לשכת עבורה מתנדב שלנו דובר ספרדית

שיובל לעזור לעולים רוברי ספרדית. חבל מאד שבמשרדים השונים של שמרד הקליטה

והסוכנות לא נמצא רובר ספררית שיכול לשמש מתורגמן בין העולים החרשים והפקירים

המטפלים בהם. זה רבר חשוב מאר שיכול לעזור לעולים בקליטה שלהם. בעיקר שאנחנו

מקווים שהשנה תהיה עליה של 20% או 25% בעלייה מררום אמריקה.

אני רוצה לציין שמספר העולים שלנו מרי שנה, מאז הקמת המרינה וער היום, נע

בין 1500, 2000 ל- 3000, ואנחנו מקווים שמרי שנה יגרל מספרם. המתנרבים שלנו

יושבים בכל אחר מ-30 הסניפים ומטפלים בכל הקשור בקליטת העולים, ואנחנו מוכנים

לעזור בקליטת העולים מברית המועצות, ולכל עולה שזקוק לעזרה.

יש לנו בעיה גרולה מאר בענין תושבים חוזרים. בקונסוליה בארגנטינה רשומות

יותר מ-300 משפחות שרוצות לחזור. יש לנו מספיק בעיות עם אלה שחזרו בקשר

להתחייבויות של משרר הקליטה, שעד עכשיו לא מוממשו. אני רוצה שיגידו לנו כאן מה

להגיר לתושבים חוזרים שמוכנים לחזור ואינם מקבלים תשובה מאף מקום,
י' קלי
(נציג התאחרות עולי בולגריה)

זו הפעם הראשונה שהתאחדות עולי בולגריה מוזמנת לישיבת הוועדה, ואני רוצה

לברר על כר ולהביע תקווה שנוזמן גם בעתיר. אני מווקה גם שמאחר והתכנסנו כאן,

אנחנו גם נעשה משהו.

אנחנו שואבים עירור מכם חברי הכנסת שאתם אוזן קשבת לנו. כי אנחנו כידוע

עוברים בהתנדבות, וכל שיש לנו מהעבודה הזאת זה הסיפוק כאשר אנחנו מצליחים

לעזור ולעשות משהו.

בבולגריה ישנם היום כ-6000 יהודים, והרגשתנו היא שזו ההזדמנות להוציא את

כל היהורים משם. הנציג שלנו, שלמה רגן, חזר משם לפני שבועיים, והתרשמנו מרבריו

שאין ליהורי בולגריה כתובת אליה הם יכולים לפנות כאשר הם רוצלם לעלות ארצה.

כשאנחנו מגיעים לשם אנחנו מתמקמים באיזה מלון, והשמועה על כך עוברת מפה לאוזן.

ואנשים מגיעים אלינו. השאלה היא מה אנחנו יבולים לעשות בענין זה. האם משרד

החוץ הגיע לאיזו היא הידברות בענין זה, ואין אנחנו יכולים להכריז שישנו משרד

שאליו הם יכולים לפנות.

רוב היהורים שהצלחנו להעלות בשנתיים האחרונות מבולגריה באל למעשה על

חשבונם הם. הם באו לכאן כתיירים, ואז היינו צריכים להחזיר אותם ליוון, וביוון

קלטו אותם ושלחו אותם ארצה. זה כמובן לא הקל על הבעיה. הייתי רוצה גם לרעת מה

התכובת שאליה אני צריך לפנות כשיש לנו בעיות וכשאנחנו צריכים להבהיר דברים

ולקבל עזרה.

אני רוצה להוסיף עוד שגם התאחרות עולי בולגריה עומרת לרשות כל עלייה,

ועכשיו במיוחר לרשות העלייה מברית המועצות. נשמח לעזור כמיטב יכולתנו.
שי רגז
(נציג התאחרות עולי בולגריה)

לפני מספר ימים חזרתי מביקור בבולגריה, ואני רוצה לומר לכם את הרברים שהם

ביקשו ממני למסור לגום המתאים במרינת ישראל. בשנות ה-40 עסקתי בעלייה בלתי

לגלית, ואני מוכרח לומר שלפני מספר ימים מצאתי שאנחנו עוברים שוב באותה שיטה

בה עברנו בימי עלייה בי, ובמזוורה שלי הבאתי 11 עולים.

הייתי שם בסך הכל 14 יום, כאשר מרי יוטם הייתי צריך לעבור בין 10 עד 12

משפחות, כאשר הם היו מעבירים אותי מבית לבית. אין להם אל מי לפנות. אין הם

י ורעים על קיומו של איזה שהוא מוסר יהורי שאתו הם יכולים לרבר בעניין העלייה

שלהם. יש שם מוסר יהורי מכובר שהוא אנטי, שבעצם הוא בער הכל, פרט למרינה ישראל



ביקרתי בבית הכנסת שם, ויצאתי ממנו בכאב לב. אבל יחד עם זה אתה פוגש

עשרות משפחות שאומרות לך שהן רוצות לעלות. והאמת היא שאנחנו צריכים להבריח

אותם משם. הפנייה שלהם אליכם היא, שתהיו אתם להם לפה במוסדות שיטפלו בנושא הזה

כרי לעזור להם לעלות.

היו"ר מי קליינר!

תקוותנו היא שאנחנו מתקריבם לכינון יחסים דיפלומטיים עם המדינה הזאת, וגם

המשטרה הפנימי שם הולך ומשתפר, כך שאולי נוכל להביא ואתם ארצה לא במזוודה.
אי זאנה
(נציג התאחדות עולי צרפת)

העלייה מצרפת, בניגוד לארצות מערב אחרות, לא פחתה בשנים האחרונות, ואנו

מדברים על אלף עולים מדי שנה. נא לא לשכוח שההתאחדות שלנו מטפלת גם בקליטת

עולים מצפון אפריקה, ועדיין מדובר בכמה מאות עולים המגיעים ישירות מצפון

אפריקה, בעיקר יוצאי מרוקו המגיעים ללמודים בארץ, ומשתקעים בארץ.

העלייה מצרפת היא על פי רוב עלייה מטעמים אידיאולוגיים. בין 30% ל-40%

מהעולים באים מטעמים דתיים. 50% מהעולים, כ- 500 מדי שנה, משתכנים בירושלים

בגלל הטעמים שהביאו לעלייתם ארצה. זו עלייה יחסית די שקטה, אבל גם בה יש

בעיות. רוב העלייה הדתית המגיע לירושלים משתכנת בהר נוף, בסנהדריה מורחבת

ושכונות דומות. האנשים האלה לא מוכנים לגור בעיר אחרת, וזה מעורר כמה בעיות

כמו מחיר הדיור הגבוה וכו'.

יש איפיון אחר שוא די מיוחד לעולי צרפת, ואני מתכוון למספר הסטודנטים

מכלל העולים מצרפת הבאים לארץ כדי ללמוד. מדובר בכמה מאות סטודנטים הבאים מדי

שנה מצרפת ומצפון אפריקה.

בין העולים מצרפת יש גם אחוז לא מבוטל של מקירם סוציאליים העולים כדי

לפתור מספר בעיות שהיו לשם בחו"ל, ואנחנו מתחילים לעבוד על הנושא הזה,

נושא חשוב נוסף הוא הקשת המקצועית הרחבה של העולים האלה, ממהנדסים ועד

לעובדים בלתי מקצועיים. בתקופה המיוחדת שבה אנחנו חיים כיום הדבר הזה גורם לנו

המון בעיות, ואכן התחלנו להתרכז בנושא הזה בעזרת יועץ לענייני תעסוקה כדי

לטפל בנושא הקליטה והתעסוקה. לא דובר כאן היום על הבעיה הזאת, אבל אני חושב

שזו בעיה מאד חמורה והיא מתייחסת לרוב העולים.
א' פרלוב
(נציגת חברה לעולים מבריטניה)

עבדנו יחד עם התאחדות עולי אמריקה וקנדה ועם הפורום הציוני להקים שירות

יועצים, והקשרים האלה נמשכים. בשבוע שעבר והשבוע מתקיימים בכל הארץ פגישות בין

היועצים של הפורום הציוני ובין היועצים שלנו כדי לראות איך ניתן לפעול ולעזור

בכל עיר ועיר ואיך אפשר להמשיך לעבוד ביחד בצורה הטובה ביותר. כאשר יש בעיות

יותר מסובכות שטרם באו על פתרונן, אנחנו מנסים לעזור להם למצוא את האנשים

המתאימים ואת הדרכים המתאימות לפתרון אותן בעיות.

יתר על כן, אנחנו מאמינים שקליטה מוצלחת של עלייה גדולה מברית המועצות,

ומכל מדינה אחרת, תבוא להתפתחות המשק כך שגם זה יגרום לעלייה יותר גדולה

מארצות רבות.

יונה פרנקל; (נציגת הפורום הציוני)

קודם כל אני מצטרפת לכל מלה שאמר כאן נציג התאחדות עולי איראן, וכל מה

שהוא אמר לגבי עולים מאיראן אני יכולה לומר, לצערי, גם על עולי ברית המועצות.



אם הוא אומר שהעולים מאיראן עומדים בתור בצד ומחכים, תחשבו לרגע על המספר

המצומצם של פקידים שצריכים לקבל את 300 העולים מברית-המועצות כשהם יורדים

מהמטוס. ואז תבינו מי עומד שם בצד, וכמה שעות הם עומדים בצד, ועל איזו רצפה הם

שוכבים.

אני בהחלט לא חושבת שצריך לקלוט את העולים מרוסיה על חשבון העולים

מאתיופיה או מאיראן או מכל ארץ אחרת, אבל אני כן חושבת שצריך להתארגן בצורה

כזאח שלכולם יהיה מקום ושכולם יזכו בתשומת לב מירבית ובטיפול המתאים והדרוש.

בפורום הציוני אנחנו מעלים שוב ושוב את הדרישה: תנו לנו לעזור בקבלת פני

העולים בשדה התעופה. תנו למתנדבים להכנס לשם ולעזור.

דיברו פה על קיפוח של ארגוני עולים, וזה באמת קיים. לארגון העולים

מבריטניה ומארצות הברית יש רשות כניסה לשדה התעופה, ויש כנראה סוג ב' של

ארגוני עולים שלמתנדבים שלהם לא מרשים להכנס לשדה התעופה כדי לעזור בקבלת

העולים שם.

בסך הכל אנחנו נמצאים בשטח מספר חודשים מצומצם. הכנו יועצים מקצועיים

לשרת את עולי ברית המועצות. בחודשים ספטמבר ואוקטובר התחלנו את הטיפול הזה

במספר מצומצם של עולים שהגיעו אז ארצה, והצלחנו לתת להם את מלוא השירות. נכון

להיום בשל הגידול בממדי העלייה, אנחנו צריכים למצוא את הדרך להתארגן במספרים

הרבה יותר גדולים, כי גם העזרה המועצת לנו על ידי כל הארגונים האחרים היא

עדיין טיפה בים.

אנחנו מסתמכים על העולים הוותיקים מבירת המועצות הנמצאים בארץ המתארגנים

לעזרה בכל עיר ובכל איזור בו הם נמצאים, אבל אנחנו מאמינים שיש חשיבות גדולה

מאד שיהיה יעוץ מקצועי לעולים בכל איזור ואיזור.

אני טוענת כלפי משרד הקליטה על שהוא גוף כל כך לא גמיש, ולוקח כל כך הרבה

זמן עד שהוא מתארגן לקראת השינויים. צריך למצוא את הדרך שבהתאם לשינויים בשטח

נוכל לפעול יחד עם משרדי הממשלה, ולא כאילו נגדם.
היו"ר מי קליינר
למרות ששמענו דבריו של נציג ארגון אסירי ציון, הבטחתי שנשמע גם את מר

יחזקאל פולרביץ בשל הכבוד שאנחנו רוחשים לאנשי הארגון הזח.
י' פולרביץ
(נציג ארגון אסירי ציון)

אנחנו חושבים מימים ימימה שהתקציב של העלייה צריך לבוא מהממשלה ומהסוכנות

היהודית. בתקציב הממשלה מקצצים בלי סוף, ואנחנו רואים בזה סכנה. אבל לא כך

לגבי הסוכנות היהודית. לפני ארבעה או חמישה חודשים אנחנו בישרנו על העלייה

ההמונית שתבוא מברית המועצות, ואנחנו דורשים שהסוכנות היהודית תערוך בין

היהודים בכל מקום בו הם נמצאים מגבית קליטה שלא היתה דוגמתה מאז תחילת ימי

הציונות ועד היום הזה. קרן הקליטה הזאת של הסוכנות היהודית צריכה להיות בת

מליארדים רבים של דולרים. צריך לגייס את כל העם היהודי ממש. כאשר המגבית הזאת

תעבור מארץ לארץ, מיהודי ליהודי, היא תאסוף המון כספים. אני זוכר שכל אדם שתרם

את השקל הפך להיות ציוני, שילם משהו בשביל זא.

השיטה הנהוגה כיום על ידי הסוכנות היהודית של טיפוח התורמים הגדולים

המיוחדים כורתת ממש את ענף הציונות. עכשיו, אדוני היושב, צריך להעלות את

הדרישה הבסיסית שהסוכנות צריכה לפנות אל כל היהודים בפזורה ולערוך מגיבת שלא

היתה כמותה. שיידעו יהודים שעדיין לא חושבים על ארץ ישראל שיש במה לקלוט אותם,

שיש במה.ליצור מקומות עבודה. זו הדרישה הבסיסית של ארנון אסירי ציון.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו נקיים דיון מיוחד בנושא גיוס כספים לקליטת העלייה.

דיברנו כבר מספר פעמים על ההערכות לקראת העלייה הגדולה שבאה ממזרח

וממערב, מצפון ומים,ויש לי לפעמים תחושה שהנה לנגד עינינו מתרחש עכשיו דבר מה

שהוא גודל מיכולת הקליטה של הודה שלנו. אתמול קיימנו פה פגישה עם אנשי

התקשורת ועם אנשי מערכת החינוך, כדי להחדיר בקרב הציבור את התודעה על העלייה

הגדולה הבאה אלינו עכשיו. ובאותה ישיבה אמרתי שהקליטה היא משימה גדולה ונכבדה

מאד, שגם אם הממשלה תערך לקראתה כראוי, המשימה הזאת מוטלת גם על כל החברה

בישראל, כי הממשלה על כל מוסדותיה לא תוכל להתמודד אתה לבד.

משמעות הדבר היא פתיחת הבית ופתיחת הלב בפני העולים הבאים ואימוצם. כל זה

צריו להעשות במסגרת של תנועה וולונטרית שמקיפה רבבות משפחות שמוכנות לעזור

משפחה מול משפחה, וקהילה מול קהילה. המפתה להצלחת הפעולה הזאת הוא במסגרת

המועצות האיזוריות, המועצות המוקמיות וכו'. הנסיון הוכיח שראינו הצלחה במקומות

בהם פעלו כך.

אני חושב שההערה שנשמעה כאן על הפגישה הראשונה של העולה עם הארץ מחייבת

התמודדות והערכות מחודשת. נכון שיש תכניות לגבי אפשרויות של הרחבת המקום בשדה

התעופה בן גוריון, אבל עד שהתכניות האלה יבוצעו. ובהתחשב , במה שמתרחש עכשיו

בשדה התעופה בהגיע העולים, אני סבור שמשרד הקליטה חייב לבהור בקמפוס רציני

באיזור המרכז שאליו יגיעו העולים ישר משדה התעופה כדי לקבל את הטיפול

הראשוני. שם תהיה אפשרות לטפל בהם בלי לחץ ובלי עצבנות, שהרי אנחנו יודעים

שמגיעים לעתים כמה מאות עולים בלילה אחד, ויכולים להגיע גם אלף עולים בלילה.

שם יתאפשר להם גם להיפגש עם קרוביהם בארץ, ויוכלו אפילו להשאר שם יום שלם

לצורך הטיפול הראשוני בהם. הדברים האלה חשובים במיוחד כשמדובר בקליטה ישירה של

עולים, שהיא מורכבת מאד מבחינתם.

אני יודע שהדבר הזה מחייב הערכות מחודש, גם פסיכולוגית. כי חשוב לעתים

שאנשים שעוזבים את ארץ מוצאם ומגיעים לארץ חדשה יוכלו להניח את ראשם על כר

ולנוח מספר שעות, ואף לאכול ארוחה חמה ומסודרת, לפני שיוכלו להתרכז בתנאי

הסידור שלהם בארץ. המפגש הראשון עם הארץ צריך להעשות בתנאים נוחים יותר אלו

השוררים כיום בשדה התעופה שלעל.

אם לא נפתור את בעיית המשכנתאות בצורה ציבורית מניחה את הדעת אנחנו נגיע

למצב קשה מאד, כאשר אחרי השלב הראשון של הקליטה נעמוד בפני משבר חמור כל כך עד

שמשבשר המשכנתאות של הוותיקים יהיה כאין וכאפס לעומתו. אנחנו חייבים להציע

פתרון נכון בלעיה הזאת.
ע' ברעם
נכון שיש עלייה מאיראן ויש עלייה מאתיופיה ויש סיכוי לעלייה מדרום

אמריקה. אבל בגלל הממדים של העלייה מבריה"מ אנחנו רואים בה את הבעיה האקוטית.

עכשיו גם מרומניה.
ע' ברעם
לא כל כך בטוח. מרומניה עלו כל הזמן יהודים, גם שזה עלה המון כסף, והיינו

כל הזמן במשא ומתן עם ממשלת רומניה בענין זה.



אתמול היתה לי הרגשה של התפעלות כאשר באנו לשדה התעופה וראינו את אשר

ראינו. את החוויה שאנחנו עברנו אתמול צריכים לעבור באופן מסודר גך כל מקבלי

ההחלטות במדינה. הייתי מביא לשרה התעופה את שרי הממשלה ואת חברי ועדת הכספים

של הכנסת, וכן גם ראשי ערים וראשי מועצות מקומיות ומבקשם לשבת שם מספר שעות

כרי לראות את הרברים מקרוב. לרעתי כולנו צריכים לספוג את המתרחש. העתונות

הרריו והטלוויזיה בעצמם לא יעשו זאת, משום שעריין ישנה הסטיגמה הרגילה, שכאשר

מרובר בעולים מבברית המועצות, הרי הזקנים שביניהם מגיעים ארצה בעור שהצעירים

נשארים שם. אבל במציאות זה איננו כל, גם נשירה לא יכולה להיות עור בממדים

שהיתה, המצב היום הוא כזה שאלו שהיו נוהגים לנשור בעבר, גם הם באים אלינו; גם

אלה שלא חשבו כלל לעלות ארצה, גם הם באים, וכולם באים במכה אחת.

לכן אני טוען שכל הדיבורים על קליטה ישירה וקליטה לא ישירה הם דיבורים של

העבר. עוד מעט נעמוד במצב בו מרכזי קליטה נוספים יהיו דבר שבהכרח. אם מרכזי

הקליטה הקיימים קולטים היום 10,000 עולים, הרי בעור שנה ושנה וחצי יצטרכו

לקלוט 30 אלף עולים ואף 40 אלף עולים. הקליטה הישירה לא תענה יותר על הבעיה,

כי אפילו אם תהיינה דירות פנויות, רבד שאני מפקפק בו לאור התהלות הבנייה שיש

עכשיו, הרי שנושא התעסוקה הוא נושא קשה, נושא החינוך הוא נושא קשה, וגם הנושא

של השפה העברית הוא נושא קשה, וכל הנושאים הקשים האלה לא ימצאו להם פתרון בלא

מרכזי קליטה.

יש לי הרגשה שכל מה שנעשה איננו מספיק. צריך להקים איזו שהיא מועצה

ציבורית, המורכבת מכל ארגוני העולים, לנושא של קליטת העולים, במיוהר לקליטת

עולי ברית המועצות, אבל לא רק עולי ברית המועצות. נדמה לי שאנחנו מפגרים אחרי

התרחשות האירועים. אתמול הגיעו 170 עולים, היום יגיעו 300 עולים, אבל

היהודים בקרית-שמונה, בירושלים וברימונה אינם מרגישים שמשהו השתנה בחייו,

שמשהו קרה בארץ, והמשהו הזה הוא בוודאי יבוא ברבות הימים גם על חשבון כמה

דבירם שישנם היום. וחשוב שהאזרח בארץ יידע ויבין זאת מראש. כי מתי תהיה מגבית?

המגבית תהיה כאשר יהיה פיצוץ, כאשר הכל יהיה מלא וכאשר ייצאו מפה שמועות

זוועה. אז תהיה מגבית. המגבית נערכת אצלנו תמיד רק כאשר יש כבר קטסטרופה

אמיתית, ולא לפני כן.

אנחנו צריכים להסביר את הדברים לפני התרחשותם, להסביר גם מה ההשלכה שתהיה

לקליטה לא טובה. אגב, אני מאמין שעולי ברית-המועצות נשרו בזמנו לא מפני

שהקליטה לא היתה טובה. וגם עכשיו אני סבור שאלה מבין היוצאים מברית המועצות

שלא יבואו ארצה יעשו כן לא בגלל זה שהקליטה בארץ טובה, או לא טובה. יחר עם זאת

איננו יכולים להתעלם גם מהשאלה של איכות החברה בארץ, איך היא תחייה כאשר ציבור

שלם בה יהיה מתוסכל.

אשר לפגישה הראשונה עם העולים, אינני יודע אם בשביל זה יש אכן צורך

בקמפוס גדול, בבית מלון או שאפשר לעשות זאת גם בשדה התעופה. אבל ברור לי שיש

לעשות מאמץ גדול כדי שיהיו המון המון עובדים שיקבלו את העולים ויטפלו בהם מיד

בהגיעם. חשוב מאד שכלדרר החתחתים של היום הראשון תהיה קלה.

הרוגמה שראינו אתמול בוודאי איננה אופיינת. אתמול הדליקו שם נר של חנוכה,

כאשר לפי הרגשתי 70% מהעולים לא ירעו כלל איזה חג הוא זה. נתנו להם נר ונתנו

להם לביבות , והם היו כמובן מרוצים מאז-, אבל הם לא ידעו כלל למה עושים את זה.

ופתאום בא לשם גם שר הלקיטה וגם חברי כנסת חברי ועדת העליה והקליטה, וזה היה

נהדר בעיניהם. זו בוודאי איננה קבלת פנים אופיינית, ויש גם ימים אחרים. וכאשר

באותם ימים מגיעים 300 עולים, ואולי גם 400 ואפילו 500 עולים, חשוב מאד שיהיה

שם צבא שלם של קולטים מאד מאומן ומאד יעיל. את השלב הראשון חייבים לשמן היטב,

כי השלב הראשון קובע את ההתייחסות הראשונה של העולה למרינה.

לא רק אנחנו היינו נרגשים אתמול בשדה התעופה. גם העולים היו מאד נרגשים.

הרעיון של קבלת פני העולים על ידי בני נוער הוא רעיון יפה מאד ואני מקווה שזה

יהיה כר תמיר, בי זה בוודאי יוצר אצל העולה את ההרגשה שהוא בא הביתה, ולא מהגר



לפי דעתי לא העתונות, לא הכנסת ואף לא הממשלה הצליחו אפילו בהתחלת התהליך

של הדבקת הציבור בתופעה הבלתי רגילה שמתרחשת עכשיו. התופעה הזו היא כרגע

עניינם של מעטים בלבד, כי הרוב הגדול לא מבין שכאן חלה תפנית רצינית מאד בפניה

של המדינה.
א' דיין
אני חושב שבעוד אנהנו נפגשים כאן עם התאחדויות העולים, יש להן כיום תפקיד

חשוב ביותר, ונם הן צריכות לעבור רפורמה ולשנות שיטות חשיבה וטיפול בעולים.

ההתאחדויות צריכות להדחלב היום את שורותיהן, כי הן יכולות וצריכות למלא תפקיד

חשוב ביותר בלקיטת העולים. אבל הן צריכות להרחיב את השורות, לגוון את הפעילים

שלהן, ולעשות פעולות בשטח. לא פעולות בארגונים הארציים, אלא איפה שיש עוים שם

צריכה להיות גם ההתאחדות.

ההתאחדות צריכה ללכת היום למשהו יותר רחב, לא התאחדות עולי אתיופיה,

והתאחדות עולי איראן, עולי צפון אפריקה וכו'. בנושא הארצי צריך אולי להיקם

מועצה ציבורית רחבה. אבל בטיפול המקומי יווצרו בעיות חברתיות קשות אם כל

התאחדות. תפעל שם בנפרד. התאחדות אחת יכולה להיות יותר פעילה, בעלת יותר השפעה

ויותר אמצעים, ויכולה גם להיות לה קרן של 20 מיליון דולר, שעה של התאחדות אחרת

לא יהיו כל הדברים האלה, וזה יעורר בעיות רבות ושונת בשטח עצמו,

לכל ההתאחדויות השונות יש מטרה אחת בלבד: לעזור לעולים להיקלט בארץ,

ולעשות זאת ביהד עם הדשות המקומית ועם המתנדיבם במקום, ולאו דווקה מתנדבים

המשתייכים להתאחדות זו או אחרת, אלא מתנדבים הגרים בישוב, בעיר, והם חברים

בוועדה הציבורית שקיימת באותו מקום כדי לעזור בקליטת העלייה.

הייתי מציע להתאחדויות השונות לא להגביל עצמן לטיפול בבעיות של העולים

"שלהן" כביכול. אם לעולי אתיופיה יש כיום בעיה בעפולה, או בבאר שבע או בקרית

גת, צריד לעזור להם להתפזר ולצאת מהגיטאות שלהם. באשקלון לא איפשרנו יצירת

גיטו כזה ל העולים, אלא דאגנו לפזר אותם, גם כשהיינו צריכים לנהל על כך מלחמות

עם משרד הקליטה. לכן אני חוזר ואומר שכל ההתאחדויות השונות צריכות לפעול

לפתרול הבעיות של כלל העולים, ולא של העולים "שלהן" בלבד. סידור כזה יצור

אווירה חברתית ציבורית נכונה שהיא חיונית מאד לקליטת העלייה.

אני חייב להתייחס שוב הפעם לבעיית המשכנתאות, בעייה שחיבים למצוא לה

פתרון. הוועדה צריכה ליזום דיון ביחד עם האוצר ועם הבנקים וכל הנוגעים בדבר,

כי לא יתכן שעולה יתחייב להביא היום 5 ערבים כדי לקבל משכנתא לדידה. אין לו כל

אפשרות לעשות זאת, גם אם יפחיתו את מספר הערבים לשלושה בלבד. כמו כן יש לקבוע

הסדר נוח באשר לתאריו בו יתחילו ההחזרים, כי גם זה גורם מפריע ביותר. גובה

המשכנתאות נותן לעולים אפשרות לרכוש דירות בגודל מסויים ובמקומות מסויימות--
היו"ר מ' קליינר
כולנו מבינים את הבעייה שבצורך בערבים למשכנתאות, אבל ראשי האוצר ואנשי

הבנקים שואלים מה יהיה התחליף לבטחון לבנקים.
א' דיין
יש תחליף, וכבר דיברנו על כך. בכל העולם מקובל שהדירה היא הבטחון.
היו"ר מ' קליינר
בתנאי שהחוק יאפשר להוציא את בעל הדירה מדירתו כאשר אינו עומד בתשלומי

המשכנתא קולו.
א' דיין
החוק מאפשר זאת.

רק על הנייר.

אפשר להסדיר זאת גבו על ידי הוספת סכום מסויים לביטוח. וכבר העלינו את

ההצעה הזאת.

אם נותנים לעולה משכנתא ל-30 שנה, וההחזר מתחיל כעבור 3 או 4 שנים. אני

מאמלו שהעולה יעמוד בזה. מה גם שלא כל אדם הוא בחזקת עבריין שלא יחזיר את

המשכנתא על כל הכרור בזה. ואשר למספר חריגים שאולי יהיו, התוספת לביטוח תכסה

את המקרים האלה. עובדה היא ש 99% של הזוגות הצעירים שלוקחים משכנתאות משלמים

אותן. הצורר ב-5 ערבים או אפילו ב-3 ערבים זו תפיסה ישראלית שצריך להשתחרר

ממנה. זו תפיסה מיושנת שאינה מתאימה לתנאים של היום. אני מאמין שאם ייקבע

מועד נכון להתחלת ההחזרים אפשר יהיה לפתור את בעיית המשכנתאות. חייבים לעשות

זאת מהר ככל האפשר, כי זו בעיה מעיקה במיוחד, ופתרונה יעזור במידה רבה לקליטת

העולים במקומות בהן יש דירות לא כל כד יקרות המתאימות לגובה המשכנתא שהעולה

מקבל. זה יכול גם לעזור בהשגת המטרה של פיזור אוכלוסיית העולים גם לערי שדה

ולישובים קטנים יחסית, ששבהם ניתן למצוא דירות מתאימות.

הצענו להתאהדות דרום אפריקה, העוזרת גם בקליטת עולים לאו דווקה מדרום

אפריקה, להקים דירות יפות באיזור אטרקטיבי באשקלון, ומדובר ב-150 יחידות דיור,

שמחירן יגיע עד ל-50 אלף דולר, וזאת בסיוע המדינה שתיתן את הקרקע במהיר סמלי.

המדובר הוא בדירות בגודל של 75 עד 80 מטר, עם אפשרות להגדילן מאוחר יותר. ואז

גם זוגות צעירים, ולא רק עולים, יקנו שם דירות ויגורו בקרב העולים. דרך העולים

מתעורר לחץ ציבורי גם לפתרון בעיית הדיור של זוגות צעירים. וכך תהיה לנו שם גם

אינטגרציה חבתרית, וגם נפתור בעיות של זוגות צעירים ולא יוצר מתח בין העולים

לזוגות הצעירים

הוועדה שלנו צריכה להתחיל להעלות הצעות מעשיות. יש ליצור אווירה מתאימה

בכל הרשויות המקומיות, אבל צריך להביא גם את הכלים הדרושים על מנת להעזר בהם.

נם משרד הקליטה צריך להתארגן אחרת. כשאני שומע היום שעשרות עולים הגרים

באשקלון צריכים לנסוע לתל אביב כדי ללמוד שם עברית שלב ב', הרי זה דבר שהדעת

אינה יכולה לסבול אותו. סידור כזה היה אולי מתאים לתקופה בה הגיעו אלינו מעט

מאד עולים, אבל הוא בוודאי לא מתאים לתקופה זו שאנחנו חיים בה, גם אם משלמים

להם את הוצאות הנסיעה. הרי חבל על הזמן היקר שהם מבזבזים על נסיעות חלון ושוב.

את הנוהג הזה צריך לשנות המר, ולחזק את הקשר של העולים עם הפריפריה.

נושא התעסוקה הוא קריטי ביותר. אני מרגיש שהעוסקים בנושא הזה, בסוכנות

ובמרכזי הקליטה, נשחקו עם הזמן. כי הם מתמודדים עם בעיות אבטלה קשות, וכאשר

העולה פונה אליו הוא נענה מיד בתשובה "אין לי". גם כשהוא מברך אותו בברכת בוקר

טוב, הוא זוכה מיד לאותה תשובה בת שתי מלים "אין לי". והאמת היא שאין לו

מקומות עבודה, והאמת היא שהוא כבר לא מסוגל להתמודד עם הנושא הזה.

אני חושב שצריך להקים צוותים מיוחדים המורכבים מאנשי שירות התעסוקה

וגורמים וולונטריים שיפנו לבעלי עסקים לאו דווקה גדולים, ויבקשו מהם לקלוט

שניים או שלושה עולים, ויפנו לבעל מפעל ויבקשוהו לקלוט מספר עולים, ואני מאמין

שזה עשוי לעזור. הפקיד הממונה על התעסוקה במרכז הקליטה נשחק עם הזמן, ואין לו

קשר אישי ישיר כזה עם בעלי המפעלים והעסקים, והתשובות השליליות שהוא מקבל כל

הזמן רק מדכאות אותו. גישה חדשנית ורעננה בכל הקשור לנושא התעסוקה יכולה להביא



עמה שינוי לטובה. צריו לטפל בנושא התעסוקה בצורה יותר. רהבה. להיות בקשר עם

התאחדות התעשיינים, עם התאחדות הסוחרים ובעלי עסקים אחרים, ואני מאמין שזה ישא

פרי חיובי.
ש' פרטוש
איר מתגברים על טענת המעסיקים שאדם בגיל 52 הוא בבר מבוגר מכדי לקבלו

לעבודה?
א' דיין
אני חושב שעל משרד העבודה ומשרד התעשיה והמסחר ביחד עם ההתאחדויות השונות

ליצור את ההבנה שחייבים לעשות פה מאמץ מיוהד, שאם לא בן אנחנו עלולים חלילה

להיכשל בקליטת העלייה המבורכת הזאת שתתרום לנו רבות גם מבחינה ציונית וגם

מבחינת התפתחות הארץ.
י' צידון
אני מבקש להתקדם מנושא הקליטה בנמל התעופה בן גוריון עד לבעיות הדיור

והתעסוקה, אני מבקש ממשרד הקליטה להיות השופר של הוועדה כלפי הממשלה, כי יש

כאן דברים לא מעטים ששייכים לממשלה כולה. ולאו דווקה למשרד הקליטה. בדקתי את

הליכי הקליטה של משפחת עולים בנמל התעופה בן גוריון ומצאתי שהיא נמשכת כ-20

דקות. יש שם 7 תחנות, אז אם אנחנו מקבלים 320 איש, שהן ב-100 משפחות, הענין

יימשך 5 שעות נטו, ובמציאות יימשך תהליך הקליטה ב-7 התחנות כ-8 שעות. והדבר

הוא ממש בלתי אפשרי.

אני מניח שהתשובות תימצאנה על ידכם טוב יותר משאנחנו יכולים להציע, אבל

ברור שאתם חייבים למצוא אותן, נתחיל בדבר הראשוני ביותר שנעשה אתם מיד בהגיעם,

כשמושיבים אותם על המושבים. אין שם 300 מושבים, כך שכאשר באה קבוצה יותר גדולה

אין די מושבים בשביל כולם, ואז ייאלץ חלק מהם לשבת על הרצפה, או על החבילות

והמזוודות, על כל המשמעויות הפסיכולוגיות שיש לזה. אגב, אני מציע לתלות כמה

תמונות נוף על המדרגות ולהאיר אותן כהלכה.

אין ספק שאנחנו צריכים להתארגן לקליטה הרבה יותר נוחה של העולים, ואם

אפשר לדאוג לקצת שירותים במקום.ך המצב הנוכחי מאד לא נוח, כי אנחנו מחזיקים

אותם שם כמעט בתנאי מעצר. הדבר הזה חייב להשתנות.

ראיתי מאמץ יוצא מן הכלל שנעשה על ידי סגנו של מר לפידות. התמונה אתמול

היתה הטובה ביותר שאפשר לקבל בתנאים הקיימים. אז צריך לשנות את התנאים באופן

קיצוני, מוחליט ומידי. אני מבין שיש לכם אדריכל מצויין שיכול לעזור רבות. ואנא

מכם, עשו זאת מיד, ויהי מה, כי נמל התעופה בן גוריון חוא השער למדינה, ושם

מתחילה הקליטה.

אשר לרשיונות כניסה לנמל למתנדבי ההתאחדויות השונות, אני חושב שצדקו אלה

שדיברו על הענין הזה. הדבר צריך להשתנות מידית, ואפילו בשל סיבות פסיכולוגיות.

אם אנחנו רוצים להיות חברה שוויונית עלינו לשמוח על כל עזרה שבאה מקהילה יותר

אמידה לקהילה מארץ מצוקה. החברה חייבת להיות שוויונית, וההתאחדויות חייבות

להיות שוויוניות. להתאחדויות אומר- מה שכבר נאמר כאן: חייב להיות לכם ארגון גג

וכתובת אחת.

יש לנו. זה כבר קיים.



אני יודע זאת, אבל טרם שמעתם את המשך דברי. ידידים רבים טונים אלי

ואומרים לי שהם רוצים להתנדב לעזור בקליטת העלייה. ועוד הם אומרים לי: אני

דיברתי עם מישהו מהארגון וסיפרתי לו שאני רוצה להתנדב לעזו, והוא אמר לי שהוא

יצלצל אלי. אבל הוא איננו מצלצל, ואני מאד רוצה לעזור, היו לפחות 20 ואפילו 30

פניות באלה אלי. זאת אומרת שארגון הגג אינו מקבל את הפניות מלמטה, וארגון הגג

צריר לשים לבו לענין הזה כדי לגייס את המתנדבים שרוצים לעזור ושיכולים לעשות

רבות למען הקליטה הטובה.

אני מאמין שהמאמץ של ההתאחדויות חייב להיות בקרב הישראלים הוותיקים יותר

לעורר אותם לאמץ משפחות עולים. אינני מכיר שיטה טובה יותר מזו של אימוץ

משפחות, ברמה של משפחה מול משפחה. לאחד יהיה מזל והוא יפול על משפחה חמה יותר,

לשני יהיה פחות מזל והוא יפול על משפחה פחות חמה. אבל זה בבל זאת הפתרון הטוב

ביותר, ואיך טוב ממנו. אין תחליף למשפחה המאמצת שתיקח את העולה ביד ותלך ביחד

אתו אל הרשויות השונות ואל הפקידים השונים כדי להסדיר דברים. אף מנגנון

ממשלתי, ולו הטוב ביותר, אינו יכול להיות תחליף טוב למשפחה מאמצת כזו. לכן זה

לדעתי הדבר חהשוב ביותר שאותו צריד לעשות למען קליטת העולים, והוא חשוב אפילו

יותר מלהיות בלוד.

אני סבור שערבות ננסית בכל צורה שהיא היא הפתרון לבעיית המשכנתא לדירה.

אך ורק ערבות נכסית. אין שום אפשרות אחרת. אתמול פגשתי משפחת עולים, ההורים

בגיל 29 ו-31 ולהם שני ילדים, ואין להם קרוב ומכיר בארץ. הם באו מאודיסה ואין

להם שום דרו להשיג ערבות על משכנתא שיקחו. והם אינם היחידים.

אגב, בני הזוג הם הידרו גאולוגים, וכאשר שאלתי אותם מדוע באו, הם אמרו לי

כי כל הזמן אמרו להם שהם לא שייכים לרוסיה, ולאחרונה אף שכנעו אותם שאכן כך

זה, ומשום כך באו.

בוועדת הכלכלה דנו בנושא דיור לעולים, ומחר אני דן בנושא הזה עם הנהלת

משרד השיכון. המקרקעין עולים כ-35%, ממוצע ארצי, ממחיר הדירה; מסים עולים 22%

ממחיר הדירה; המימון בשביל התקופה שעברה מאז התחיל הקבלן בפיתוח השטח ועד

למועד שבו הוא מקבל את הרשיונות הדרושים עולה 10% ממחיר הדירה, ובניית הדירה

עולה כשליש, אותו שליש נותר. זאת אומרת שיש לנו כאן רזרבה עצומה של מחירים,

שבצורה זו או אחרת אפשר לנצל אותה בשביל דירות של עולים. אני מבקש מכם לחעביר

את הדברים האלה לממשלה. אגב, בחשבון שעשיתי בפניכם זה עתה לא נבלל המס המוטל

על יבוא מלט וברזל. די אם אומר שעל פלדה, גם זו המיוצרת בארץ, יש 50% מכס.

את כל הדברים האלה צריך להוריד. ואם מישהו צריו לשלם קנס על זה שהוא בונה

דירה, שיטילו עליו לעשות כן באמצעות ערד מוסף או משהו דומה, אבל בשום פנים

ואופן לא כפי שזה נעשה עד עכשיו.

גושא התעסוקה הוא נושא קריטי. ואני מאמין שהממשלה צריכה להיפטר אחת

ולתמיד ממס מעסיקים, אתה פונה אל חנווני או בעל מפעל קטן ומשכנע אותו להעסיק

צעיר זה או אחר, והוא עוד יצטרד לשלם לממשלה 4% מהמשכורת שהוא ישלם לעובד חזה.

הרי אנחנו אנברוניסטים לגמרי במבנה המחשבתי שלנו. צריד לפתור את הבעיה של מס

מעסיקים, ומיד.

מצד שני אני מציע לארגוני העולים ללכת ממש מדלת לדלת, כמו עם קופח הקרן

הקיימת, ולנסות להכניס לעבודה עוד עולה ועוד עולה. ואולי גם לעשות שוק-חעסוקה.

ראינו הצלחה אדירה לקול-ישראל ולטלוויזיה בשוק התעסוקה. אני יודע שיש היום 50

אלף מקומות עבודה לא מאוישים בארץ. ואפשר בהחלט לשכנע צעיר שעלזז מבריח המועצוח

ללכת לעבוד במשך תקופה מסויימת בבניין, גם אם יש לו תואר דוקטור, עד שתימצא לו

עבודה מחאימה. זה יהיה יותר טוב בשביל המורל שלו מלשינה בטלה בבית.



אני שמחש על המפגש הזה. אני סבור, בפי שאמרו כבר כאן, שקליטת העליה לא

תצלח ללא גיוס כל העם, ולארגונים השונים יש מקום נכבד בפעולה הזאת, הם עושים

הרבה ויכולים לעשות עוד יותר. זו היתה עמדתנו עוד לפני שהתבשרנו על גל העלייה.

בראשית דרכי ביקרתי במספר התאחדויות, והיו לי גם קצת אכזבות שלא כאן

המקום לפרטן. למדתי לסווג את הארגונים. מצאתי שיש ארגונים שמדברים יותר משהם

עובדים, ויש שעובדים יותר משהם מדברים, ויש גם המחפשים כל דרך כדי לדבר בפני

התקשורת, דבר שהוא לא לרוחי ולא לטעמי, והתייחסותי היא בהתאם. אבל בסד הכל אני

מעריד ומכבד ומוקיר את עבודת הארגונים, ואני חושב שצריך לעכוד אתם ביחד. ישנם

במשרד אנשים שהתמנו במיוחד לצורך זה. אנחנו נשמח כמובן על כל שיתוף פעולה.

אני לא מקבל את ההערה של יחס שונה לעולי איראן, שכיאלו מעמידים אותם

במקום שני או שלישי. אני דוחה את הטענה הזאת.
די בנגיי
יש עובדות בשטח המדברות בעד עצמן.
א' לפידות
אני דוחה את הטענות האלה בשאט נפש. אנחנו מתייחסים אל כל העולים בצורה

שווה. אם היו עולים שחיכו באיזו שהיא פינה בשדה התעופה הרי היו אלה עולים

שסרבו לקבל את הפתרון שחיה לנו להציע לחם. יש לנו שני פתרונות להציע לעולים:

או קליטה ישירה, שלא תמיד מתאימה למשפחה חד הורית וכרי; או מרכזי קליטה,

בהתאם למנות שקיבלנו נכון לאותו יום מהסוכנות היהודית. ואם ישנה משפחה שיושבת

בצד, וגם אני נפגשתי לעתים במשפחות איראניות היושבות אי שם בפינה, הרי היא

ישבה שם מפני שסרבה לקבל את הפתרון שהיה למערכת להציע לה, ולא חלילה מפני

שהגיע מטוס של יחסנים ולכן השאירו בצד את העולים שבאו לפני כן במטוס אחר.

הייתי אפילו אומר שזו כמעט חוצפה לומר זאת.
ד' בנג'י
אבל אם יש עובדות, האם אפשר להעביר אותן אליך?

אפשר להעביר אלי כל עובדה ועובדה, והיא תיבדק לגופו של ענין. למיטב

ידיעתי והכרתי לא היה ולא נברא מקרח כזה, חבל שרוצים למשוך תשומת לב לעדה בדרך

לא כשרה.
ד' בנג'י
העובדות בשטח שונות. ברצון אביא בפניך פרטים על המקרה הנדון.
א' לפידות
אשר לבעיות האחרות שהועלו, כמו בחינות לרופאים לא בשפתו של הנבחן וכוי,

הבעיה מוכרת לנו, ואנחנו מקיימים ויכוחים קשים עם משרד הבריאות בענין זה, והוא

טוען שקשה לו לממן תרגום המבחנים לכל כך הרבה שפות, ואז שנכנסו לענין הרחבנו

את מספר השפות, ואני רושם לפני לעשות מאמץ ולהיות פה לנושא הבחינות בשפה

הפרסית בשביל הרופאים העולים מאיראן.
י' צידון
בכמה אנשים כאלה מדובר?
ד' בנג'י
בכמה עשרות,

אין ספק שסיכוייו של הרופא העולה להצליה בבחינות הערוכות בשפתו הן לעין

שיעור גדולות יותר מסיכוייו של הרופא העולה הנבחן שלא בשפת האם שלו, וצריך

לעשות מאמץ כדי שכל רופא עולה יוכל להיבחן בשפתו כפי שנבחנים חבריו העולים

מארצות אחרות.

מכאן ואילך עלו נושאים שרובם ידועים, ולא כדאי להעריך בהם. נושא הערבים

נדון הרבה מאד פעמים, ואני מקבל על עצמי להיות "נודניק" ולהעלות אותו שוב

ושוב. בסד הכל כמעט כל אחד מחברי ועדת ביילין ידע לספר על עצמו או על קרוביו

וידידיו שנתקלו בבעיה אישית שלא הצליחו לפנות דייר שכורל, וזה גרר משפטים

וסחבת וכוי. לכן קשה לומר בקלות שהדירה תשמש משכנתא. זה לא כל בך פשוט.
היו"ר מ' קליינר
הייתי בשעתו יו"ר עמידר. ואני לא זוכר מקרה אחד שפינינו משפחה. ואם היה

צריד לפנות והיה פסק דין של בית משפט, תמיד היו הפגנות, ובמציאות לא פינינו.

הרי מדובר בערבים לרכישת דירה, לא לדירה שכורה.

זה היינו הך. אם רוכש הדירה אינו משלם ומישהו רוצה לממש את הערבות, מה

הוא יעשה? אני לא משמש פה לבנקים, אני רק מספר לכם מה עולה בדיונים. אני חושב

שהכתובת לנושא הזח הוא האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, וצריו ללחוץ עליהם בענין

זה שוב ושוב.
א' דיין
שיעלו את הביטוח על הדירה, וזה יהיה במקום ערבות.
א' לפידות
הרעיון בדבר הביטוח הוא רעיון בכיוון הנכון לפתרון הבעיה, וצריך לגבש

אותו.

הנושא של תושבים חוזרים ידוע, כאוב ולא צודק. אבל הוא לא תקוע במשרד

הקליטה. יש הסכמה עקרונית לפתרון הבעיה, וכל יום אומרים שמחר זה יהיה. ישנה

נכונות עקרונית לשוב להסדר לפחות לפי שעה, ועדיין מחפשים נוסחה גואלת. אבל זה

לא תקוע אצלנו.

באשר לדובר ספרדית בכל משרד, זו אכן הערה נכונה.. אתם צריכים להבין שרוב

עובדי המשרד הם עובדים קבועים, וקשה מאד לקחת עובדי ממשלה עם השכר הנמוך ועם

הכאבים שלהם ולשלוח אותם הביתה מפני שעכשיו הגיעו עולים מברית המועצות ואנחנו

לא צריכים אתכם יותר, ונחפש פקידים חדשים דוברי רוסית מבין העולים מבריה"מ או

פקידים דוברי ספרדית. תוך קשיים גדולים אנחנו משתדלים להתמודד עם הבעיה, אבל

מדי פעם קורה שלא בכל משרד נמצא פקיד הדובר בשפה המבוקשת אותה שעה.



אנחנו מוכנים לפתור את הבעיה, עשינו זאת בעבר כאשר לקחנו בכמה מקומות על

בסיס זמני אנשים הדוברים את השפה של העולים המגיעים באותו זמן, וכל זמן שהם

מגיעים וזקוקים להדרכה ולעזרה.
א' לפידות
אתה מוזמן למשרדי כדי שבמשותף נחפש פתרון לבעיה הזאת.

אני מאמין שמספר העולים שיגיעו ארצה יהיה גדול בהרבה מכפי שכולנו חושבים,

והם יילכו לכל מקום בו תימצא להם קורת גג. קצב העליה הולך וגדל, היקף המגיעים

הולך וגדל מדי שבוע ומדי יום, ודיבורים מיותרים. כל אחד צריך לעשות את המאמץ

הדרוש בתפקידו.ך והטוב ביותר יהיה שכל אחד יבדוק מה הוא יכול לשכלל אצל עצמו,

ולא אצל השני דווקה.

אינני רוצה להרבות במלים. אומר רק שהמשרד שלנו עושה מאמץ כביר כדי להתגבר

על הבעיות, ומאז שנכנסנו למשרד אכן פתרנו הרבה מאד בעיות.

אתם חייבים להשלים עם המצב בנמל התעופה בן-גורין. אבל אני רוצה להבטיח

לכם שאנחנו פתוחים לכל הצעת יעול. יש הרבה הצעות שממבט ראשון הן נראות

נאוניות. אבל במציאות אינן ברות ביצוע מסיבה זו או אחרת.

את נושא קבלת פני העוליים פתרנו בצורה נפלאה. בני נוער, נערים ונערות,

דתיים וחילוניים, ביחד ובנפרד מקבלים מדי יום או ערב את פני העולים בשדה

התעופה בן גוריון, וזה נעשה בצורה נהדרת. זה כבר התחיל, וזה עובד נפלא. גבי

בוטבול הוא הממונה על זה. אני רוצה עוד לומר לכם, כי מה שריאתם, אתמול בשדה

התעופה לא היה בגדר הצגה לכבודבם, אלא מייצג את מה שקורה שם מדי יום. יש רשימה

ארוכה של בני נוער שבאים על פי תור לשדה התעופה כדי לקבל פניהם של העולים.

מה שנוגע לסיוע אחר ונוסף, שכולם רוצים לסייע, אנל רוצה להגיד שזה לא בר-

ביצוע, זה מיותר, זה מפריע. מספר הארגונים והמתנדבים והחוגים הציבוריים עולה

על מספר העולים, גם על אלה העתידיים לבוא.
ל' צ'רני
אתה טועה.

אין אפשרות שכל מי שרוצה להכנס לנמל התעופה כדי לעזור, יוכל לעשות זאת.

זו תהיה הפרעה, ולא עזרה. לא היינו סלקטיביים בנושא אישורי הכניסה. אלה

שמחזיקים בכיסם אישורים כאלה מחזיקים אותם עוד מהתקופה שלפנינו. אנחנו נעשה

סדר בכיוון ההפוך, בכיוון של לקיחת הרשיונות מגורמים שאין להם מה לעשות שם

היום. אגב. השר קצב הורה להתלבש על הנושא הזה, כי הוא מקבל פידבקים ממקומות

שונים על ההפרעות בנושא חזה.

השר שלנו ער מאד וחושש מאד מכל היבט פוליטי בנושא הזה, לא של עצמו ולא של

אחרים, והוא עומד על המשמר ששום גורם אינטרסנטי זה או אחר יכנס לשם. הטיפול

בעולים יהיח ממלכתי בלבד. ואם נצטרך להעזר באיקס מתנדבים, נבחר לנו איקס

מתנדבים לעזרה.. שום מפתח ארגוני לא יוכל לעכור כאן, כי מספר הארגונים עולה על

מספר העולים, וזה מפריע וזה ממוטט את המערכת. ואני מבקש מכם למחוק ברוח טובה

אא הרעיון הזה.



זו אנטי תיזה. אני מתפלא על התשובה הזאת.
א' לפידות
אני רוצה להזכיר לכולכם. ששהעולה הוא עולה חרש גם למחרת בואו ארצה,ך וגם

אחרי יומיים וגם אחרי שבוע להגיעו ארצה. הוא לא כביס שלי. כל עם ישראל מוזמן

לקלוט את העולים ולסייע להם. ו אנחנו פתוחים לכל רעיון, פנים אל פנים או בכתב,

שיש בו כרי לשכלל את המערכת בעבורתה בנמל התעופה בן גוריון. הוספנו מסופים.

ואני יודע שזה לא מספיק. אנחנו נמצאים במשא ומתן עם הרשות כדי לקבל שטח נוסף.

בינתיים הם מסרבים, והיום תהיה לי פגישה חמישית עם הרשות בנושא הזה. כאשר

אנחנו מבקשים להכפיל ולשלש את השטח שלנו בנמל התעופה, את מספר העובדים ואת

מספר המסופים כדי להתמודד עם היקפים גדולים של עולים. שהשרי אי אפשר להתמודד

עם היקף העולים הנוכחי עם היחידה הקטנה הפועלת בשטח,

כמי שבקיא בנושא אני אומר לכם שבנקודה הזאת לא תבוא הישועה מן הארגונים,

ומי שרוטן ורוגז עלי בשל דברי אלה מוטב יידע שאיננו צודק ושזה לא לגופו של

ענין, ואולי יש לו מגמות אחרות. מי שיהיה אובייקטיבי ושלם עם עצמו יבין שרק

המערכת הממוסדת יכולה לטפל בנקודה הרגישה הזאת. כמספר הקרובים כן מספר היועצים

שמנדבים עצות לעולה העייף והמבובל מיד בהגיעו. כאשר אחד אומר לו לא לקבל את

הפתרון הזה, והשני אומר לו לא לקבל את הפתרון האחר.

מדוע צריך בכלל ללחוץ על העולים לקבל פתרון כזה או אחר מיד בהגיעם ארצה?

מדוע צריך בכלל להלחיץ אותם כל כך מיד בהגיעם לארץ?
אי לפידות
לנו אין פתרונות אחרים, עולה המגיע לארץ לא חייב לקבל פתרון באותו רגע,

עם ישראל שמגלה ערנות כל כך כך גדולה לנושא ההתנדבות מוזמן לקחת את העולה

הביתה למספר ימים, לדבר אתו ולייעץ לו, והעולה יוכל להודיע על החלטתו כעבור

שבוע.

איר הוא יוכל להכנס למסלול של קליטה כעבור שבוע?
אי לפידות
האם אני מלחיץ את העולה לקבל פתרון ביום הגיעו? רבותי, מסגרת מעבר של

לילה אחד לא תעבוד, כי הוא ישאר ללון שם ואחר כר יכתיב פתרון שאינו קיים. אני

כמוך רוצה את הטוב ביותר בשביל העולים, ואני מוחה על הצגת הדברים כאילו יש פה

ארגון זה או אחר שהוא טוב יותר, לבבי יותר ומסור יותר לעולים, מול המערכת

היבשה שאינה מבינה. אני רוצה לעזור לעולים בדיוק כמוכר, ואני יודע טוב ממר מה

יש למדינת ישראל להציע להם. אשמח מאד אם למדינה יהיה יותר להציע להם, אבל אני

יודע מה יש לה להציע. ואותם גורמים שכל הזמן תוקפים ומכריזים בעתונות שהכל

מתמוטט רק הזיקו לעלייה בהיקף עולמי. תפסיקו להרעיש בעתונות. תעזרו לנו בקליטת

העלייה אבל מחוץ לשדה התעופה בן גורי ון. לא יעזור לכם, ולא מתור כוונה רעה,

אלא מפני שאנחנו לא יכולים לעמוד בזה.

מבחינת המשרד אף עולה לא ישן בלילה על הרצפה בשדה התעופה ,בן גוריון. על

הרצפה ישן בלילה מי שסרב לקבל את הפתרון שהציעו לו.



אני מבטיח לכם שכל הצעה של מישהו לשפר את פני הקליטה בשרה התעופה או

במקום אחר תיברק לגופו של עינן. אני מבטיח לכם זאת. אני לא מבטיח שכל הצעה

תתקבל, כי לא כל הצעה חיא ברת ביצוע, אבל אני מבטיח לכם שהיא תיברק על כל

ההיבטים ועל כל הצררים. ואם צריו יחיה לעשות שינוי, נעשה זאת. שינינו הרבה

דברים מאז כניסתנו לעבורה, נוסיף לשנות כל דבר שצריך לשנותו.

אני רוצה רק להוסיף עוד כי הנושאים הכבדים שהועלו כאן נדונים בוועדות

שונות.
ק' גרוסמן
בגלל השעה המאוחרת אשתדל לדווח רק על מספר רברים, ולא אגע בבעיות

הקריטיות שהועלו כאן. אומר רק כמה משפטים לגופו של נושא הדיור ומעורבותם של

התאחדויות העולים.

מבחינת עובדות, הגענו למסקנה שהתרומה של התאחדויות העולים לקליטת העלייה

היא איכותית וייחודית, משום שבקליטה החברתית אח אחד מהגורמים המוסדיים לא יכול

להחליף את ארגוני העולים. אנחנו יכוללם בהחלט לסייע בערכים חומריים, אבל לא

באימוץ משפוחה של אחד לאחד, לא בהיכרות המציאות הישראלית בחיי היום יום שלה,

החל מאלו קונים בסופרמרקט וכך הלאה, ובוודאי שאין כמו התאחדויות העולים

שיכולים לשמש גשר גם לשוני וגם מנטלי שבא מתוך נסיונם, שהרי אנשים אלה עברו

פחות או יותר את אותו המסלול כשהם עלו ארצה.

לכן הגענו למסקנה שיש צורך בהגדלת המעורבות של התאחדויות העולים בתכניות

עליה וקליטה, ואף עשינו מספר צעדים בתחום זה. ראשלת, הקמנו אגף מיוחד

להתאחדויות העולים, ואיך זה אקט פורמלי בלבד אלא אקט המסמל תשומת לב הרבה יותר

גדולה להתאחדויות העולים; שנית, אנחנו מקיימים ישיבות קבועות עם כל אחת

מההתאחדויות, ועם ועדת ההיגוי של התאחדויות העולים מתוך מגמה להאזין להן,

להשמיע ולשמועל, כדי להגיע אולי למצב של השפעה שלהם במזן אמיתי על החלטות

שונותך ולא בדיעבד-. שלישית, כל פרוייקט ותכנית לעידוד עלילה ולקליטתה נעשה

בשיתוף פעולה עם התאחדות עולים. דוגמה לכך אפשר לראות בשיתוף פעולה עם דרום

אפריקה, שאת זה אנחנו כבר חיים הרבה זמן, וכן עולי ברית המועצות, צרפת וכך

הלאה. בעשותנו זאת גילינו שלא כל החוכמה נמצאת אצלנו, אלא שגם להתאחדויות יש

מה לומר. הוויכוח הוא ענייני. זה לא אומר שאנחנו מקבלים באופן אוטומטי כל דבר,

אבל ההתייחסות היא לגופם של דברים.

אשר לנקודות אחרות שהועלו כאן, והועלו דברים שנוגעלם גם לסוכנות היהודית,

אני אעביר את זה לבדיקה. סופר כאן משהו על מרכז הקליטה בכפר סבא. אינני מכיר

את העובדות, אבל אני אבדוק את המקרה. הוא הדין לגבי העלייה מבולגריה. רשמתי

זאת לפני. זו נקודה חיונית ביותר. יש לנו אגף העוסק במזרח אירופה. אני לא בקיא

בפרטים, אבל אני מבטיח לכם שנתייחס לדברים, ואולי גם נזמן אתכם לשיחה משותפת

בענין זה. כנ"ל לגבי נושאים אחרים שהועלו כאן, ושלא אפרטם עכשיו.

אני חוזר ומציין שאנחנו רואים את התאחדויות העולים כגורם חיוני וחשוב.

אגב, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם משרד הקליטה. בכל הגופים שנוצרו לשיתוף

פעולה אנחנו משתפים את התאחדויות העולים, כר שזה לא דבר שנשאר בשוליים. אני

מניח שההתאחדויות לקחו לתשומת לבן את כל הדברים שנאמרו כאן על ההתאחדויות.
היו"ר מי קללינר
אני שמח על שהישיבה הזאת התקיימה, למרות שלא היתה ספציפית אלא כלללת

ונגעה בכמה בעיות גדולות שאנחנו שוקדים כל הזמן על פתרונן, וכן עושים כל

הגופים במערכת. מובן שתמיד מטרידה אותל השאלה של תיאום במערכת, אבל אלה בעלות

גדולות, והשעה דוחקת מכדי להמתין עד שתיפתרנה.



אתן לכן דוגמה. אני מניח שמחר יצטרכו לפתוח מרכז קליטה זמני של משרד

הקליטה, אולי בגלל רעיון שהועלה פה או משום שיהיו בעיות בקליטה ישירה. כי בצוק

העירו כאן שהקליטה הישירה היא שיטה טובה כל עוד לשהיצע סביר של דירות, אפילו

זמניות. אני בכלל נגד להיות שבוי בקונספציות. יכולה שיטה להיות טובה ומתאימה

לרנע מסויים, ומחר בשל סיבות שונות תהיה שיטה אחרת טובה ממנה. וחשוב לי מאד

לדעת שאם יהיה צורך להעביר כוח מקצועי ממרכז קליטה של הסוכנות למוסד אחר

המופעל על ידי משרד הקליטה, אפשר יהיה לעשות זאת. הייתי רוצה לדעת שאפשר יהיה

להעביר יום אחד מנהלת מרכז קליטה במקום איקס לדימונה, למשל, כדי לנהל שם מרכז

קליטנה זמני לעולים שהוקם שם.

מטרידה אותי העובדה שלא ידענו על קיומה של הבעיה שהועלתה כאן היום על ידי

מר בנג'י, ושעל כל פנים מי שצריך היה לדעת אל קיומה, לא ידע. אתמול אמרתי
לתקשורת אולי בחצי הלצה
אולי תקימו אומבודסמן. אבל היום אני חושב שבגלל מספר

העולים המגיע צריך להיות מוסד חזק של אומבודסמן, אולי אומבודסמן משותף של

הסוכנות ושל משרד הקליטה, שיתנו לו סמכויות חזקות בשני המוסדות. כי אין לי ספק

שקורה ועל פקיד נופל מקרה שאינו יכול לפתור אותו כי אין לו חוש אילתור. כי לא

כל הפקידים הם באותה רמה של מוטיבציה או של אינטליגנציה ולא כולם מסוגלים

למצוא את הפתרון המתאים לבעיה קשה.

אני חושב שבעיה שלא באה על פתרונה תוך חודש ימים, צריכה להיבדק באופן

אוטומטי על ידי דרג יותר גבוה בהיררכיה. לכן אני חושב שצריד להקים אומבודסמן

לענין זה, וצריכים להיות בו הרבה עובדים.
אי לפידות
לפני שפונים לאומבודסמן צריך לפנות אל המשרד. ואני רוצה לציין שבאותו

עניין לא היתה פנייה אל המשרד.
היו"ר מי קליינר
גם הוועדה שלנו משמשת לא פעם אומבודסמן, ואני משוכנע שגם לשכת המנכ"ל

במשרד הקליטה היא אומבודסמן, וגם לשכת השר משמשת לא אחת אומבודסמן, וכך גם

הלשכה של אפרים כהן, וגם לשכות אנשי הצמרת בסוכנות היהודית. אבל צריכה להיות

כתובת אחת ברורה שתפקידה להפעיל שיקול דעת על. אני בטוח שיהיו הרבה פניות, כי

יהיו מקרים רבים שיפלו בין הכסאות וצריך יחיה למצוא להן פתרון לא שגרתי כל כך.

אני יודע שיש בעיות אובייקטיביות, ולכן יש גם צורך בהמון אילתור, במיוחד

כאשר מדובר במספרים כה גדולים של עולים, כן ירבו.

בצדק פנו אל התאחדויות העולים. עולי ברית המועצות הם היום על הפרק,ושמחתי

לשמוע שגם ההתאחדויות האחרות מוכנות לעזור בקליטתם, בנוסף לעזרה שהם מושיטים

לעולים מארצותיהם.

אני חושב שהרעיון שבני נוער מקבלים את פני העולים החדשים בשדה התעופה לוד

הוא רעיון מצויין ומרגש ביותר. בסיור שערכנו בשדה התעופה לקראת בואו של מטוס

עם עולים ראינו כיצד הדבר מתבצע, וכיצד הנערים והנערות מקלבים את העולים

בפרחים בושירה, ואני אכן מודה שהדבר ריגש לא רק את העולים, אלא גם אותנו.

היום צריך להשאיר בצד את כל המחלוקות, גם אם איננו מסכימים בכל, וגם אם

איננו רואים את הדברים באותה צורה. כל מי שירצה לעזור יוכל לעשות זאת, וגם אם

נעבוד כולה יומם ולילה לא נספיק לעשות כל מה שצריך להעשות.



אמרתי לנציגי התקשורת שרק עם ישראל יבול לקלוט את העולים. כי זה גדול מרי

על הממשלה, זה גרול מרי על הכנסת וזה נרול מרי על ארגוני העולים. כל עם ישראל

צריו להתגייס לתפקיר הזה.

קשה למצוא תעסוקה לחצי מיליון אנשים, קשה מצוא עבורם ריור, ולכן צריך

לעשות וום הזה רברים לא שגרתיים. זה הרגע כו צריך עם ישראל לגלות את וזיפה

שבו ולחשוב במונחים חיוביים, ויחשוב כל אחר מה הוא יכול לעקות למען קליטת

העולים.

עלינו לגלות פתיחות, לא לרבוק בקונספציות, אלא להקשיב לכל רעיון ומחשבה.

את הרברים האלה אני אומר למשרר הקליטה וגם לסוכנות היהוריה וגם להתאחרויות

העולים. כאשר העומס יהיה גרול, וזה יקח הרבה זמן ער שיגדילו לכם את השטח בשדה

התעופה, יכול להיות שצריך יהיה באמת למצוא מין מרכז קליטה זמני. עדיף כמובן

שזה יהיה בנמל התעופה בן גוריון, אבל אם זה לא יהיה, צריך יחיה לחשוב על

אפשרות של שהייה של יומיים באיזה מקום.

אנחנו מצויים עכשיו בשעה היסטורית, שאולי עור איננו תופסים את מלוא

המשמעות שלה, ועלינו לנהוג בצורה בלתי שגרתית, ולא להיות רבוקים לדפוסים

מקובלים.

אתמול עברנו חוויה בלתי רגילה כאשר ראינו את הילדים המקדמים את פני

העולים בשירה,וראינו את העולים באים ובאים ובאים. וגם אם נכין ש 70% או 80%

מהעולים לא ירעו כלל מה זה חנוכה, הם הרגישו באינסטינקט שמשה- מיוחר מתרחש שם

ושהם חלק ממנו, הנשמה שלהם הרגישה בזאת. וכאשר דיברנו, למרות שלא הבינו את

הנאמר, הם בכו. כי הם הבינו שלכל מקום אחר שאליו היו מגיעים הם היו מגיעים

כמהגרים, ואילו בהגיעם אלינו הם הגיעו הביתה.

קבלת הפנים היא נהדרת ללא ספקל, אבל לא פחות חשוב המשר הטיפול בהם. צריך

לעשות כל מה שאפשר כדי לקצר את השהות שלהם בנמל התעופה. . אחרי הציפיות שקבלת

הפנים החמה שנערכה לעולים בשדה התעופה מעוררת אצלם, חשוב מאד שההמשך לא יהיה

מאכזב חלילה.
י' צידון
אני רוצה למסור רק כמה נתונים. בחמישה ימים שלפני הביקור שלנו אתמול

בלודל הגיעו לשם 900 עולים. אתמול הגיעו 160 עולים, היום צריכים להגיע

306עולים. מכאן שבשבעה הימים האחרונים הגיעו ארצה 1366 עולים.
היו"ר מי קליינר
אם הקצב הזה יימשך אנו צפויים ל-60 אלף עולים לשנה. כן ירבו. המגמה

מצביעה כל הזמן על גידול, ויש תקווה לעם ישראל,

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

{הישיבה ננעלה בשעה 15:10)

קוד המקור של הנתונים