ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 21/11/1989

מצב היהודים באתיופיה

פרוטוקול

 
מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 47

מישיבת ועדת העלייה והקליטה
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

י' שפרינצק

אק כהן - משנכ"ל משרד הקליטה

ר' יוסף - מנכ"ל ווגיס

ה' נח - ווג'יס

א' רחמים - יו"ר מועצה לאומית למען יהודי אתיופיה

לי גיקסון - מרכזת מועצה לאומית למען יהודי אתיופיה

ד"ר ש' וייל - מועצה לאומית למען יהודי אתיופיה

מ' אמבאו - התאחדות עולי אתיופיה

א' פיטו - התאחדות עולי אתיופיה

א' מסלה - ביתא ישראל

א' ירדאי - יו"ר התאחדות יהודי אתיופיה בישראל
מזכירת הוועדה
ו' מאור
יועץ לוועדה
י' שטרן

רשמה: ש. צהר
סדר היום
מצב היהודים באתיופיה.



מצב היהודים באתיופיה
היו"ר מ' קליינר
אני מתגבר לפתוח את הישיבה. על סדר יומנו מצב היהודים באתיופיה. ישיבה זו

מתקיימת על פי בקשת אנשי הווג'ס והתאחדות עולי אתיופיה. בעקבות פגישה שקיימנו

לפני פגרת הכנסת. גט יושב ראש הבנסת ביקש מאתנו לקיים דיון בנושא חשוב זה.

וגם שר המשטרה ביקש זאת אחרי פגישה שלכם אתו.

ועדת העלילה והקליטה מקבלת מדי פעם מירע על המתרחש בנושא זה, מאז פגישתנו

האחרונה היתה התרחשות מאד מעניינת הקשורה בנושא הזה, ואני מתכוון במובן להחלטה

בדבר חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאתיופיה. הדבר הזה עורר כמובן

ציפיות, לדעתי מופרזות, בכל הקשור ליציאת היהודים מאתיפיה. התבטאתי נגד

הפזיזות והשליפות של חלק מהפוליטיקאים בענין זה. אני רק מקווה שהדיבוריםה אלה

לא גרמו נזק מדיני, בדומה לנזק שנגרם בעבר בשל התבטאויות גלויות ופתוחות מדי,

אבל אין ספק שבכל זאת גרמו נזק בכן שעוררו ציפיות ותקוות כאילו הבעיה של יהודי

אתיופיה כבר באה על פתרונה. ולא צריך לטפל בבעיה שכבר מצאה את יתרונה.

יש לזה כמובן גם השלכה נפשית על אנשים שלגביהם הנושא וזזה הוא החשוב

בחייהם, והם עשויים להאמין שהנה הבעיה כבר נפתרה. וכאשר מתברר להם שלא כך פני

הדברים יש להם תחושה קשה של אכזבה ושל כאב. אנשים אלה סבלו די ו אפשר היה

לחסוך מהם את הסבל הנוסף הזה,

היום נרבר על מצב היהודים באתיופיה. הוועדה שלנו רוצה גם לפעול ולעשות

דברים ולא להסתפק רק בדיונים, בלימוד נושאים ובביקורת על הנעשה. הנושא שלפנינו

איננו שיפור מצבם של היהודים באתיופיה, אף שגם זה דבר חשוב שצריך לטפל בו

בינתיים, אלא בעיקר מה ניתן לעשות כדי להוציא את יהודי אתיופיה משם ולהביאם

ארצה.

אתם יודעים בוודאי שגדל קצב הוצאתם של יהודים מאתיופיה והבאתם לארץ. נדל

מספר היהודים המקבלים היתרי יציאה משם, וגדל גם מספר היהודים היוצאים משם

ומגיעים אלינו בדרך כזו או אחרת. ואף שהמגמה בעת האחרונה היא חיובית ויש גידול

במספר האתיופים המגיעים אלינו, המספר איננו מספיק, ואינו מספק אותנו.

אני מציע שנשמע את דברי נציגי הגופים השונים, ונשמח ללמוד האחד מהשני על

מנת להחליט מה ניתן לעשות. מאחר ומנכ"ל הווג'ס היה יוזם הפגישה הזאת, יפתח הוא

את הדיון.
די יוסף
אני מודה לכבוד יושב ראש הוועדה. אני מוכן כמובן להתייחס לנקודות שהעלה

כאן היושב-ראש, אבל אני מרגיש קצת לא נוח להיות ראשון המדברים, בגלל חשיבות

הנושא והרגישות של הערה הייתי מציע, ברשותך, שנציג הערה האתיופית יפתח את

הדיון בנושא הזה.
היו"ר מ' קליינר
בהתאם לנוהג המקובל אצלנו ביקשתי מנציג ווגי'ס לפתוח את הדיון מאחר והוא

היה יוזם הפגישה הזאת, אבל בהחלט מקובל עלי שהוא מעדיף שנציג הערה יפתח את

הדיון. אני מוסר איפוא את רשות הדיבור למר אלעזר רחמים, יו"ר המועצה הלאומית

למען יהודי אתיופיה.
א' רחמים
א' רחמים: נודע לי באיחור על הפגישה המתקיימת כאן היום בנושא יהודי אתיופיה, ולא

ידעתי שהדיון כאן יתרכז בעיקר במצב היהודים שנשארו באתיופיה. אני יכול להגיד

לכם כי מצב היהודים באתיופיה מידרדר מיום ליום. אני אומר את הדברים האלה על

סמר המידע המהימן שיש לי והמגיע אלי גם מאדיס-אבבה וגם מהכפרים השונים. אנחנו

שומרים על קשר הדוק אתם ומעודכנים בכל הקורה שם. יש לנו דרכים שונות לשמירת

הקשר הזה. העדכון האחרון הוא מאתמול. הדברים שאני אומר הם על סמך מעורבות

אישית שלי במה הקורה שם. ואני אומר לכם במלוא האחריות כי המצב באתיופיה בכלל

גרוע מאד.
היו"ר מ' קליינר
מהמידע שאני קבלתי, והוא מוסמר, והוא מעודכן למצב שם עד לפני שבועיים, לא

מדובר עלהידרדרות בכפרים. דובר על קשיים גדולים של אלה שעזבו את הכפרים

ונמצאים באדיס אבבה, אבל לא שמעתי על בעיות מיוחדות בכפרים מעבר לבעיות

שקיימות תמיד. כשאתה מדבר על הידרדרות אולי תוכל להיות יותר ספציפי,
א' רחמים
המצב הפנימי באתיופיה הוא גרוע. האיזורים שבהם חיים היהודים, כמו צפון

גונדר ואחרים, נשלטים על ידי המורדים. המורדים השתלטו למעשה על איזורים גדולים

שבהם חיים יהודים. אחרי שתפסו את האיזורים ונטשו אותם נשארו האיזורים במצב של

אי סדר מוחלט. אין שם לא סדר, לא חוק ולא משטרה. הנוצרים שחיים מסביב ליהודים

ניצלו את המצב הזה לרעת היהודים כמובן.

אני לכול לתת לכם דוגמה אחת מכפר ג'רביסה. הנוצרים שם רצו לגרש את

היהודים ולקהת את האדמות שלהם, ולא היה מי שיגן שם על היהודים, כי לא היה שם

חוק וסדר. 20 משפחות עזבו את הכפר ועברו לעיירה קטנה שנה מצאו מחסה מטעם

השלטונות. אבל פרט למחסה לא מצאו שם דבר, ולא היה להם פשוט מה לאכול. עכשיו הם

עזבו את העיירה הקטנה והתפזרו בין כפירם אחרים שיהודים חיים בהם. אבל אין להם

שם אדמה לעבדה, ואין להם פרנסה, והם פליטים שעוברים מכפר לכפר ואין להם ממה

להתפרנס. הדבר הזה קרה לפני לא הרבה זמן. ודבר כזה קורה גם באיזורים אחרים.

מבחינה כלכלית קשה המצב של היהודים, כמו שקשה מצבם של שאר האתיופים.

ואפילו קשה יותר כי האדמה לא שייכת להם והם צריכים לשלם עבור עיבוד האדמה, כך

שאחרי שהם משלמים חלק מההכנסה שלהם לבעלי האדמה לא נשאר להם אלא מעט מאד.

כמה מלים בקשר למצבם התרבותי-יהודי. באתיופיה יש מדיניות לדובר מספר כפרים

קטנים ולבנות מהם כפר גדול מעורב למוסלמים וליהודים, בעוד שקודם לכן גרו

היהודים בכפר קטן שלהם. הסידור הזה לא מאפשר להם לקיים את הדת היהודית כפי

שנהגו לקיימה לפני כן. הם לא יכולים לבנות בית כנסת בכפר הזה, כי צריו לשלם

כסף, ולא יכולים לקיים את המנהגים היהודים כי הם חוששים מתגובת השכנים

המוסלמים.

ליהודים שם יש לכן גם בעיה כלכלית חמורה וגם בעיה דתית חברתית. משום כך

הם נתונים במצוקה קשה מאד שלוחצת עליהם ולא מרפה,

החיים של היהודים באדיס אבבה זה ענין שונה. באדיס אבבה יש קרוב ל-3.000

. יהודים החיים בתנאים גרועים מאד, כאשר שלוש עד ארבע משפחות גרות בדירה אחת,

כשכולם ישנים על הרצפה, האחד ליד השני. רק בודרים מקבלים שם כסף, והמצב בכללו

קשה ביותר. דובר כאן על אפשרות להעביר לשם כסף ולחלקו בצורה הוגנת בין היהודים

שם, אבל במציאות זה לא כך.



כמה מבין 3,000 היהודים ששם מקבלים כסף ?

קשה לדעת מספרים מדוייקים. יש שמקלבים כסף, אבל חרוב לא מקבלים. מצבם של

המקבלים טוב יותר, גם אם הם מקבלים סכום קטן. אבל אלה שלא מקבלים רואים את

עצמם מופלים לרעה להם כועסים מאד, ובצדק, ומצבם קשה ביותר, הגיעו אלינו

ידיעות על יהודים שטענו-. אנחנו גוועים ברעב בעוד איורים נהנים, אז נלך ונספר

זאת לשלטונות. וזה דבר המור מאד.

אמר כאן יושב ראש הוועדה שמספר היהודים הבאים מאתיופיה גדל. אבל האמת היא

שהגידול הוא לא משמעותי, ומסטר הבאים אינו משמעותי. אנחנו מכירים את כולם,

ואננו יודעים שמדובר במספרים קטנים מאד. הגידול הקטן הזה נמשך 4 חודשים, אבל

המספרים לא גדלו בצורה דרמטית. נכון, באו קצת יותר יהודים משם, אבל באמת רק

קצת יותר.
היו"ר מ' קליינר
מסגיר היוצאים משם והמגיעים אלינו בכל זאת גדלל באהוזים ניכרים, גם אם לא

כפי שהיינו רוצים.
א' רחמים
60 או 70 יהודים המגיעים אלינו מדי חודש זה לא מספר גדול, וזה מספר

היהודים המגיעים אלינו בדרכים שונות.

הדיבורים על הידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות וההרגשה הטובה

והשמחה על שלישראל תהיה עוד ידידה בעולם, מדינת אתיופיה, משמחים אותנו במיוחד

כי זה מגדיל את סיכויי היהודים לצאת משם. אבל הדיבורים על כד שהנה-הנה היהודים

כבר יוצאים משם ומגיעים ארצה, וכל החגיגה קביב זה נראים מייתרים ומוקדמים.

אנחנו חוששים שהחגיגה הזאת עלולה לטרפד ולחבל בסיכויים של היהודים לצאת משם.

אנחנו די סקפטים, וכל עוד אינני רואים את היהודים האלה מגיעים אלינו במספרים

גדולים אנחנו חוששים ודואגים מאר.

הייתי מצלע שוועדת העלייה של הכנסת תערוו סיור באתיופיה, תבקר בכפרים שם,

כי הדבר אפשרי היום, ותתרשם ממקור ראשון, וכד תקבל תמונה מדוייקת מהביקור בשטח

ולא תהיה נזונה משמיעה בלבד.
ד יוסף
היה מאד חשוב לפתוח את הדיון בנושא בשמיעת התיאור של מר רחמים, ואני

מניח שנציגים אחרים של העדה יוסיפו פרטים נוספים על מנת לחזק את נוגד הנקודה

שהעלה כאן מר רחמים. הוא סיפר על ההידרדרות שחלה כמצבם של היהודים שם, ודיבר

גם על סקפטיות. אני חושב שדבריו היו מתונים מדי, כי אני חושש שאנחנו יצרנו

אשליה. אני יכול לדווח מהשטח שלנו, של קמפוסים ושל ארגונים ארציים של סטודנטים

יהודיים, שבעקבות הפרסומים שהגיעו אליהם הם חשבו להפסיק פעילויות וכנסים בנושא

של יהודי אתיופיה, מתור הנחה שמא זה יזיק להם, אבל כל עוד לא היה לנו מידע אחר

הדגשנו בפניהם שהפעילות הפומבית, שלמדנו איך לעשותה בקשר למאבק למען יהודי

ברית המועצות, חייב להימשך ולהתגבר על הדעות השונות שמנסות להשתיק את הפעילות

למען יהודי אתיופיה של העולם היהודי בכלל ושל הסטודנטים היהודים נפרט.



במקום להתייחס למצבם הקשה של היהודים באתיופיה אני רוצה להתייחס להצעות

קונקרטיות בהמשך לסיפא של רחמים. אנחנו שותפים להצעה של רחמים , שחברי הכנסת,

בראשות ועדת העלייה והקליטה של הכנסת ייזמו ביקור באתיופיה, ולא בעתיד הרחוק

אלא מיד ככל

מדינת ישראל לממשלת אתיופיה ייצא סוף סוף קול ברור וקולע מהבית הזה אל העולם

כולו, ואל העם היהודי בפרט, באשר לחשיבות שבפעילות למען איחוד המשפחות

האתיופיות.

אני חייב להגיד כאן, ובצער. כאזרח במדינה וכמנכ"ל וו ג -ס המייצג אינטרסים

של קונצנסוס במאבק החשוב והצודק של איחוד משפחות יהודי אתיופיה, שמאד כואב לנו

שלמרות הפגיות החוזרות, אם דרך השגרירויות השונות ואם דרך פניות ישירות למשרדי

ממשלה שונים, נוצר הרושם שאיו מייחסים די חשיבות לנושא הזה, ושאולי יש אפילו

מגמה להשתיק את הענין וא, לעצום עיניים, מתון מחשבה שכאילו נעשה כל מה שרק

ניתן היה לעשות, וכי כל תוספת בכיוון הזה עלולה רק לפגוע בנושא.

אני חושב שבעבר כבר הוכחנו, ובעתיד נוכיח שוב, כי שתיקה היא הדרך

להתאבדות. הזמן הוכיח כי אכן רבים מתו בגלל שתיקה, ולא רק באתיופיה, אלא

בתקופות אחרות ובארצות אחרות.

איך יתכן שממשלת ישראל, שאליה פונות הקהילות היהודיות והמיממסדים הקיימים

של קהילות יהודיות ברחבי העולם, עדיין מתמודדת עם הנושא בשני כיוונים- גם

פעילות, אבל גם לעצור; גם הסברה, אבל עד גבול מסויים. הדבר הזה גורם לדריכה

במקום. השוב שהעולם היהודי, כולל הסטודנטים, יידע כי ממשלת ישראל, שמייצגת

את העם היהודי ותמיד תייצג אותו, אינה מדברת בשני קולות אלא בקול אחר ברור,

ומבהירה שכמו שכל העם היהודי לקח חלק במאבק למען יהודי ברית המועצות, והיום

אנחנו רואים את תוצאות המאבק הזה, כך יעשה העם היהודי היום את כל מה שאפשר,

באמצעות הממשלות השונות ועל ידי הגברת המודעות הציבורית לנושא של יהודי

אתיופיה. בכדי להשפיע על ממשלת אתיופיה להתיר יציאתם של היהודים משם כדי שיעלו

ארצה. לבל ניפגש כאן בעוד שנה וננהל שיחה דומה בכדי להיבן את ניתוח הדברים ולא

נסיק מסקנות על דברים שלא נעשו ושצריך היה לעשותם.

אני חושב שכדאילנו לזכור את האימרה החשובה הקובעת, כי לא חשוב מה יגידו

האחרים, חשוב מדן אנחנו עושים. אני חושב כי הגיע הזמן שהכנסת תפעל בצורה

מכובדת ולא בשני קולות. כי הניע הזמן לעשות כל מה שרק אפשר כדי ללחוץ על הידיד

החדש שלנו, על ממשלת אתיופיה. לאפשר לכל יהודי הרוצה לצאת משם לעשות זאת.

הקונגרס הקרוב של וו'גיס יתכנס בארץ בעוד כחודש ימים, וישתתפו בו בפעם

הראשונה נציגים מארצות מזרח אירופה, בסך הכל משלחות מ-42 מדינות, אנחנו מקווים

שבקונגרס הזה אפשר יהיה לספר כבר על מדיניות משותפת לסטודנטים, לעדה ולממשלת

ישראל בדבר הרמת קול זעקה לאיחוד המשפחות האתיופיות. עד כה לא נשמע קול מאוחד

כזה, ואפשר וצריך לתקן את שלא נעשה עד עכשיו,
היו"ר מ' קליינר
נכון שמספר האתיופים המגיעים אלינו מדי חודש איננו גדול, ובוודאי לא גדול

כפי שהיינו רוצים, בסך הכל 70 נפש לחודש, אבל הוא בכל זאת יותר גדול מ-20, מ-

18 או מ-16 נפקו שנהגו להגיע ארצה מדי חודש לפני כן.בזמן האחרון כבר

ראיתי בארץ משפחות אתיופיות שלמות, בעוד שבעבר לא היו משפחות שלמות בארץ, כי

חלק מהן נשאר שם. עכשיו התאחדו כבר מספר משפחות.

יש האומרים שצריך להרים קול, להתבטא בקול רם, ויתכן שהצדק עם הטוענים כך.

מאידך, לפני כשבועיים היו התבטאויות בקול רם על רכבת אווירית ודברים דומים,

ואני כלל לא בטוח שיש מקום לדיבורים כאלה, בעיקר לא בגלל תקוות וציפיות גדולות

שדיבורים כאלה מעוררים בקרב האנשים.



רחמים ברך על כינון היחסים הדיפלומטיים המחודשים עם אתיופיה. כולנו

על כך, כי אנחנו זקוקים ליחסים טובים עם כי מדינה בעולם. אלא שהעובדה

מקיימים או נקיים יחסים דיפלומטיים עם אתיופיה אינם משנים בהכרח את

שטר שם. מנגיסטו של היום איננו מנגיסטו שונה מכפי שהיה אתמול או שלשום.

תתפתל בועידה בינלאומית בלונדון, ושוחחתי עם אים מרכזי במשרד החוץ
י. בין היתר אמרתי לו
תעזרו לנו בנושא יהודי אתיופיה, שהרי מנגיסטו או

שלכם. אני לא יכול לחזור כאן על מה שאמר לי על הקליינט שלהם ועל מידת

שיש להם עליו. אני יכול רק לומר לכם כי הוא אמר לי שבקושי הם יכולים

בנושא אריתראה. אין ספק שהמשטר באתיופיה הוא מאד רגיש.

'יתי בין אעה שלחמו בשנות ה-70 בנחמיה לבנון בנושא יהודי ברית המועצות,

-טענתי- שאנחנו חייבים להרים קול זעקה בנושא הזה ולצאת בקיראה גלויה של

/ה עמי", כי הנושא היהודי התאים לקונספציה של השלטון בברית המועצות. הם

לנים לקבל "שלח את עמי" למרות הלחצים של הערבים, היתה להם בעיה עם

שרוצה ללכת לאמריקה, אבל יהודי שרוצה ללכת אל העם שלו התאים בהחלט

נניה הרוסית,

? הרי הקונצפציה הרוסית כהרי הקוספציה האתיופית. באתיופיה המצב בדיוק

אם נפנה אליהם בקריאה "שלח את עמי" זה ייראה להם כדבר שחותר תחת אשיות

שלהם. כי הם חזרו וציינו שהפלשים הם שבט כמו כל יתר השבים של אתיופיה,

נו יכירו בזה שהפלשים הם לאום שרוצה לצאת מאתיופיה, מה יגידו לאריתראים

עצמאות, ומה יגידו לטיגרילים הרוצים אוטונומיה.

יות וזח אופי המשטר שם, והיות ואינך יכול ללכת ראש בראש עם משטר נזה-

קונספציות הבסיסיות שלו, צריך ללכת אתם לאט לאט, ולדבר אתם על העקרון של

משפחות, ולהרחיב אותו. יש לנו נתונים המצביעים על כך שבעקבות המגעים

היחסים הדיפלומטיים, וחידוש היחסים הדיפלומטיים בינינו, ניתנו הנחיות

ם המטפלים בענין זה באתיופיה להיות יותר גמישים ולותר מקיים בנושא איחוד

ת, וכל זה תחת הכותרת של איחוד משפחות.

אין בעיה לצאת במסע פומבי, לגייס את יהדות העולם ולתקוף את אתיופיה. אגב,

ת אתיופיה טוענים שההתקפות שמתקיפים אותם בתחנת השידור באריתראה הן פחות

1 מההתקפות של "קול ישראל" בשפה האמהרית. יתכן שהם מגזימים, אבל הס

1 כי הדברים שהם שומעים ב''קול-ישראל" באמהרית הם לא שומעים מקול המורדים

לאה. אני לא מבין אמהרית, כר שאינני יכול לשפוט אם הדבירם נכונים או לא,

שאינני שומע את קול המורדים.

אכן, יש יחסים דיפלומטיים, יש שינוי מגמה, יש יחסים בילטרליים. אצלנו

היהודי הוא בראש סדר העדיפויות. ה"קח" שלנו על כל מה שאנחנו נותנים או

ם לתת להם מתבטא ביציאת היהודים משם, ואני חושב שמנגיסטו וחבריו מבינים

יטב. השאלה היא אם אתה נותן לתהליך הזה להימשך, או שאתה יוצא למתקפה רבתי
וטוען
אתם מנוולים, אתם לא צודקים, שלח את עמי וכוי. ואז אחת מן

o: או שזה יביא ליציאה המונית של יהודים משם, מבצע משה בי, רכבת אווירית

או שזח יבלום את המגמה החיובית הקיימת היום. וזאת השאלה העומדת בלב

כאן.

אני מוכן לפנות אל מר ביבי נתניהו בדבר ההצעה שהועלתה כאן. אם סיור של

של הכסת יכול לעזור, אנחנו נעשה זאת, אלא שאינני יודע באיזו עין. יראו

שלטונות אתיופיה בגלל הקונצפציה שלהם. אנחנו הרי לא נבוא לשם במחתרת, אלא

ר פורמלי שנועד לנושא המסויים הזה. אני לא יודע אם שלטונות אתיופיה יקבלו

כי זה שוב ענין של קונספציה. אנחנו נבוא לבדוק את תנאי החיים ואת סיכויי

ח של היהודים משם, ואינני יודע כיצד יסתכלו על זה.



ישנה תופעה שאיננה ברורה בעיני. נציג אתיופיה שהופיע בטלוויזיה ביחד עם

ביבי נתניהו אמר, שכל אחד יכול לצאת מאתיופיה. אני לא ראיתי את התכנית , אבל

עתונאית שהיתה נוכחת במסיבת העתונים סיפרה לי זאת,

הוא לא אמר את זה. הייתי נוכחת במסיבת העתונאים ואני יכולה להגיד שהוא לא

אמר את זה.

ה

העדה, נם אני מתעניינת ויודעת מה שקורה באתיופיה. ואף ביקרתי שם לפני שנה.

רציתי להתייחס לשתי נקודות שהעלה כאן אלעזר רחמים. ולהוסיף אינפורמציה

מסויימת. מצב היהודים בכפירם מידרדר מיום ליום בעיקר מפני שהפולשים מתקרבים

לעיר גונדר, אתה יכול לשמוע היום יריות מהעיר עצמה. יידעו שהמורדים מתקריבם

לעיר.

במסיבת העתונאים עם קאסה קברה אני שאלתי שאלה. שאלתי בקשר לתוכנית של

VILLAGISATION באתיופיה. זו תכנית שלפיה מפזרים את האוכלוסיה התאיופית בכפרים

דורשים כביכול. שאלתי מה קורה עם התכנית הזאתו ומה ההשלכות שלה על יהודי

אתיופיה- התשובה שלו היתה, שאין לתכנית הזו שום קשר עם מצבם של היהודים,

המוסלמים או הנוצרים, זאת אומרת שהמגמה היא לפזר אוכלוסיה, וכו עשו גם בארצות

אחרות.

ועדת הכנסת יכולה אולי לבקש את אלה שנמצאים בקשר עם ממשלת אתיופיה להציע

לה ליישם את התכנית הזאת באיזורים שונים, ולאו דייקה באיזורים בהם נמצאים

היהודים, כמו איזור גונדר. זו הצעה שידעתי לא דנו בה מספיק.

התכנית הזאת אכן הורסת את חיי הרעת של יהודי אתיופיה, וגם את הרשתות

החברתיות של היהודים שם.

באשר למצב היהודים באדיס אבבה, אי אפשר לדעת במה מהמשפהות היהודיות שם

מקבלות כסף מארגונים שונים או מישראי. זה דבר שאי אפשר לדעת אותו, כי איך

אפשר בכלל לדעת מי באמת העעביר לשם כסף, ומי הכניס את הכסף לכיס שלו. בהיותי

באדיס אבבה ראיתי כי יש שם יהודים שמצבם הוא ממש מזעזע,

אני רוצה שיהיה ברור מעל לכל ספק שממשלת ישראל לא נותנת כסף למטרה זו,
דייר שי וייל
אני יודעת, לכן נקטתי לשון זהירה ואמרתי! מארגונים שונים וגם מישראל.

הבעיה היא שבאדיס אבבה שכבות העוני מתרחבות והולכות כל הזמן. ליהודים אין

רשין עבודה שם, והעוני אצלם גדול מאד. בתחנה המרכזית באדיס אבבה אפשר לראות

יהודים מבקשי נדבות, והדבר הזה מכאיב מאד,

הייתי בחברה עם יהודים וגם הסתובבתי עם נוצרים, אפשר לזהות פלשי לפי

הלבוש המיוחד שלו, לפי צורת ההליכה שלו. לא שיש איפיונים פיסיים המבדילים בין

יהודים לנוצרים, אלא שהיהודים פשוט מסכנים, וקל להבחין מי הגיע אתמול מהכפר,

אפשר לראות זאת לפי הלבוש שלהם ולפי הנעליים שיש להם, או שאין להם.



רציתי להעלות כאן נושא נוסף, ולבקש מוועדת העלייה והקליטה של הכנסת ללחוץ

על הממשלה שלנו להוציא את היהודים מסודן מהר ככל האפשר. כולנו יודעים שזה נושא

מאד רגיש, הדיווחים בעתונים מספרים על כ- 2,000 יהודים שנותרו בסודן, ומצבם

יותר גרוע ממצבם של פליטים אחרים במחנות. אני מאד מבקשת לעשות את המבצע הזה

ככל האפשר מהר, כל עור אין פרסומת ואין הסברה בעולם הרחב.

קאסה קבדה נשאל במסיבת העתונאים אם קשרים דיפלומטיים בין ישראל לאתיופיה

פירושם שמחר תהיה עליה גדולה של יהודים מאתיופיה. הוא לא אמר שכן, הוא אמר:

אנחנו כבר שנתיים או שלוש שנים מכבדים את חוק איחוד המשפחות כל הזמן אנחנו

מכבדים את נושא איחוד המשפחות, והיא גם רמז למי שהבין, שכבד שנתיים שלוש

יוצאים יהודים מאתיופיה במספרים יותר גדולים, ושזה יימשך באותו קצר. הוא אמר;

נמשיד לכבד, כמו שעשינו בשנתיים האחרונות, את החוק של איחוד משפחות. והוסיף

שכך גם כתוב בחוקה שלהם.

נדהמתי לראות למחרת בעתונים כותרת האומרת "תהיה עליה גדולה מאתיופיה".

הוא בפירוש לא אמר זאת.
אי רחמים
כאשר שאלו את קאסה קבדה, בין היתר, על איחוד משפחות, הוא אמר שזו שאלה

טובה, ושהוא רוצה להרחיב עליה את הדיבור. הוא אמר שזו בהחלט טרגדיה אנושית

כאשר משפחה מופרדת, ושהוא מודע לטרגדיה הזאת. הוא הוסיף ואמר שהעובדים

הסוציאליים של ישראל ושל אתיופיה ייפגשו וידונו איר לטפל במסטר הגדל של אנשים

שיגיעו לארץ. לכן אני אומר שקשה להגיד שהם לא יודעים ולא מוכנים. הם בהחלט

מוכנים עכשיו. מנגיסטו הוא אדם מבין ומכיר את הדברים, והוא גם משתנה בתפיסת

העולם שלו.

אין ספק שמנגיסטו קלט את הרגישות המיוחדת שלנו לנושא הזה, וברצותו להראות

לנו רצון טוב הוא בוודאי יאפשר הגברת זרם היוצאים. אם ווג'ס רוצה לאיים עליו

ולשכנע אותו לפתוח את השערים, מה טוב, אבל אם להיות מציאותיים יותר אני מאמין

שהוא יגביר את זרם היוצאים כדי להראות מחווה של צרון טוב, אבל הוא ישחק את

הקלף הזה כר שהוא יזין אותו מספר שנים. הוא רוצה לשלם בקלף הזה טיפין טיפין. ,

הוא לא רוצה "לגמור" את הקלף הזה מהר מדי, ובוודאי לא בבת אחת.

היהודים שם נקרעים לגמרי. יש קרוב לאלפיים יהודים הממתינים לעלות דדו

סודן, ויש הרוצים להגיע לסודן כדי לעלות משם ארצה- מובן שאנחנו מחכים שחלק

מהמשפחות יבואו. יש שהולכים לאדיס אבבה, ויש שנשארים במקומותיהם ושומרים על

אדמתם.

אני לא מבין למה לא נקום כולנו ונחפש דרר על מנת להביא אותם לארץ. אם

ממשלת ישראל תדע לנצל את היחסים הדיפלומטיים שלה ענו אתיופיה אפשר יהיה להביא

תא היהודים מהר ככל האפשר. מנגיסטו אף פעם לא יבוא מיוזמתו ויגיד: קחו את

היהודים. אבל יהום נוצר מצב חדש שלא היה בעבר, ואנחנו צריכים להיות היוזמים,

לממשלת אתיופיה יש ענין קלשור קשרים דיפלומטיים עם ישראל, ולא מפני שהיא

המדינה העשירה בעולם, אלא מפני שהיא מאד מוכשרת בנושא הצבאי, וזה הנושא

קמעניין אותו. הנושא הצבעייה זה הנושא שמעניין אותו היום ברצותו להשאר בשלטון

ככל האפשר יותר זמן. בסך הכל הוא מעוניין בסיוע צבאי ממדינת ישראל. אם מדינת

ישראל תרשים אותו בתכניות צבאיות שונות היא תצליח גם לשכנע אותו שכתחליף לסיוע

הצבאי שלה הוא ירשה ליהודים לצאת מאתיופיה.



^נ-וונו צרל3ים לדעת י/י7 ל5צל }/ה 3?צנו, ו^קיור לני לחגיי ?1'155ט דני לז! ה-יח^זו

שם וע1אי' ^ןפ'^ל לנעול חיום נ'^ורה ^חרת. bk גע/^לה יקזראל תנסה לשכנע אותנו להסתפק

במשלוה ניירות ל&ם, אז 3^נ?ת היגרימ ל^ יתקדמו ומס3ר חיו'ג^זיס ^/^^ ??k יגיל.

ןיענין הזו! עס נ?שלוח הניירות הוא לושה נ^אד ומסוגל מאד. קודם כל צריך למצוא ארס

מתנדב שיכתוב בקזגילי מכח3 גקשה:להוצאת 3?שעו^תי מאתיו5יה, אןור גר אני צריו ללכת

לעורד דין כדי לאמת אותו וכוי. יש המון ביורוקרטיה שקשורה במשלוח הניירות

האלה,

יש 3?ש3ד1ות שלא יכולות ל3?לא געצנ?ן את הניירות, כמו Tin' עבודה וסיבות

שוגות. אני לא- יודע איזה קיבות א3שר בגלל לד]ת'{:יא, צריך גמ הרכך; כקף ב^^ביל

עקידיס נתאיועיה, ויןרוכר כאלפים מנ?ש. נ?י שמצליח להגיא את כני משפחתו הוא מי

שזוכה לקבל תרונ?ות נןגופימ '^U'Ji ר.חי"ל. י0.ז תורמיס רבי-5 בהי"ל שו,ותהימ כבימי

כםך! גדולים כדי- שא3שר י חי- ה לתת את זח לפקידים באחיותיה. או. י אישית לא יכיל

לעמיר גהוצאה כזאת. ויש עור רבים כמוני,

המצג 33 פר י ם ןבאנ'ת נתדרדר, הנ?3!פחה נקרעת לכל הכירו י ים, המורדים מאיימים

על היהודיפ גכטריט השוניםבעקבית חידוש חיהקים הדי3ללנ?י1יים עס ל^יאל, 3י יקעור

לןשרימ ע3 ישראל פירושו חיזיק השלטון באתיופיה, ופירוש הדבר שהשלטון יילחמ 15וב

יותר כמורדים, ויהודי אתיופיה הם השעיר לעזאזל, יהודי אתיופיה המ התחליף לג5ק,

והמורדים מנסים לחסל אותם.

יש כ3ריכ1 שהמורדים כנר השתלטו עליהם, ואני לא יכול להגיר חיום אם נזמשלת

אתיופיה תצליח להשתלט עליהם כחזרה, ובכפרים האלה יש יהוייט,

,^ני לא מאמין שאנל יכול לכתוג היום למשפחה שלי שתעבור לאריס אבבה, ניסיתי

להוציא את אחי מהכפר שלי שנמצא קרוב לגונדר, ולא הצלחתי. קודם נל אין תחבירק,

כי כל הוזחבורה גוייסה ל3?לחמה, ונוסף על זה יש שם היום נ?צב מאד מסוכן, כי

בעקבות המלחמה נגר המוררלם מגייסים את כל הצעירים, לא 3?חפשים את היהודית

רווקה, אלא לוקחים לצבא את כל מי שמוצאים.

אנחנו יודעים שהרבהיהידים נמצאים כצ3א, כאשר כלתנימ למשפחה 3ארץ ?3י

3?שפחה מסויים חלר לצגא, כולנו אבלים עליו כאילו קיבלנ-י הורעה על נ;רתו. ה:;צב

הזה קיים לא רק בכפירמ, גס דאדיס אייד; לוקחים את היהודים הצעירים לצבא, צעירים

בני 14 ומעלה מסתתרים היום כמו עכברים. ולא יוצאים החוצה.

אנהנו צריכים להיות ער'-ס לנ?ה שנענשה- שם וצריכים ולחפש כל ו?לנל ייכימ

להוציאם, יש לנו היום קשר ישיר עס ממשלת אתיופיה וצריך לנצל את זה, ממשלת

שיראל צריכה לדבר על זה עם ממשלת אתיופיה,

אני לא בעד נסיעה של חברי 3נסת לאתיופיה כדי שיתרשמו מחיי היהודיפ שם.

אבל אם ככל זאת תצא 3?שלחת ואם 3?3(שלת אתיופיה תסכלפ שהביקור שלהם יהיה 53ביל

הנושא הזה, אז אפשר לברד על הנסיעה הזאת. אבל נסיעה בשביל להתרשם בלבי זו

נסיעה מיותרת, כי היריעות מגיעות אלינו ואנחנו יודעים נדיוק מה קורה ?.-0,

השליחות של חברי הכנסת צריכה להירי! לנושא מסו י ים אהד, ולא כדי לחזור לארץ עם

התרשמות על,^צורת החיים של היהודים שם, מה שקורה שם אנחנו לומדים מנ?כתבי5

שמגיעים משם ומאנשים שביקרו שם וסיפרו לנו כל מה שראו ושמעו.

ממשלת ישראל לא שולחת כ&ח לאתיופיה, אבל הסוכנות היהודית וארגונים- ??וני5

בעולם כן שולחים לשם כסף, אבל הכסף הזה לא מתחלק שם בין כל היהודים, ואפילו לא

בין כל אלה שממתינים באדיס אבבח, הוא מגיע לכתובוז לא נכונה. מגיע לאנקויט שאינ5

מבני ז?עדה בכלל, החלוקה של הכסף איננה צודקת בכלל, ואינני רוצה להכנס לפרטים,

עובדה היא שוזכסן! לא מתחלק בין כולם, אולי צריד לללווץ על הסוכנות היהודית ועל

זזגופים האוולים התורמים כסף שיגדילו את הסיוע כדי 17אפשר יהיה לעזור ליהודים

קום, כל זמן שהם עדיין- שם, אבל שזה יתחלק בין כללנו.



5ולנו 3?3ייריכן m ךוגעיות הקשית שיש ג^יו3יה, לוועדת העלייה יש דבריס ^f/rs/

לנ:ללד( לעקזות, י^ עגשיו ל;;^ר ע5 נ^&לת ^תיו3יה, ואפקזר לרוקןיס גוו^ נזאולגן קו'י5נ5

לעני ז.

1:מחל?:;ת העליה לשו אגןו אתיופי, איננו יודעים מי האדם האחראי שם, מי- המטפל

וג;מה הוא 3^נ1ל, וזז'-ננו יודעים 3(7! notiv Kin, ל^ודס 5ל צייד ל3חור את ןןנעיה שלנו

פה בארץ. . ^ -

יק? לי נז0ו5ד!זז גאדיס אגגה המהכזז שם שנה. אל?רו לי ק1הם כ?ל.בלים כסח, אבל הכל

קיל;ר. אנחנו -גריכיט לנל,ות קודט כל אח הק! ו ל ו! ז- ;^לנו פה, צרין לדנר על נ^ שיגגיע

לארץ, אלה אנשים ק^לא יודעים מי זו הסוכנות היהלדיה או מי זה משרד חלןליטה. אין

להם מושג גדברים האלה. הם לא יודעים איר לשלוח לשפ מ^חג: ולהל,'-?- את כל הניירות

נשי י ל להג י א אח גני נ?שעחחם ארינח,

נ?גיעיס אנשים מאדיס אג;ב.ה, 50 או 60 אנשי-ם. מגיעים בורדים, אגל לפעמים

מגיעות גם משפחות שלמות. ^נריך לבדוק איך הם מגיעים, ומי המ ה^נשיס, אני אומר

שוועדת העלילה צריכה לבדוק ולראות מי הם האנשים המגיעים ארצה עם משפחותיהם.

^ני רוצה להגיד גם בענ--ן חלוקת הכס3לם, אפ היה גוף שיכול היה לעשות

גיקורת על חלוקת הכספים, אפשר היה לדעת איד זה נעשה, אבל לא נותנים לנו להכנס

ולראות, ולא מקבלים אה הרעיונות שלנו וגם לא נ?קבלים את ההצעות שלנו. זה לא.

מעניין אותם. אס נמשיד בצורה כזאת, דבר לא יזוז.

.ה.יו."ר..3?.-..^לן.לנר;

א^חנו נצי1רר לקיים ישלבה נוסעת נגושא זה בהשתתפות מחלקת העלייה. ואז נוכל

לבחון את השאלות הכלליות שהועלו כאן, נ?.אחר ואנחנו עדיפ לשינויים שוניס ומהיריס

נצ15רר לקיים ישיבה נוספת כדי להתעדכן. לאוהה ישיבה נזסמין גם את מר ביבי
נ תנ י ל
ו.
י- שפרי..גצק
ניר1ע אלן נציג משרד החוץ בישיבה הזאת?

הי ו "ר 5' 17 לי לנר-

נן3נל שלא הזמנו את משרד החוץ לישיבה הזאת- נקיים ישיבה סגורה עם אנשי

משר- החוץ. הם לא יבואו לישיכל! פתוחה בהשתתפות אורחים,

מי .אמבאו !

יש לנו נעיוח עט ולזות וכרטיסים, נל אחד יכול לקחת אחרלות על המשפחה שלו

באדיט אבבה, אבל בסונו של דגר צרלד לקובל ולזה ונרנולס. ובזז? יקז לנ^ כעילי^ ^נחנו

שומעים כל מיני סיפורינו ושמועות, כמו! הוא לא יהודי, אולי כן וז^^לי לא.-פשוט

אי אפשר לגמור אתם. אנחנו לא מוכנים ללכת למשפגו ולפתוח תיקן בבית המשפ?1, כי

אנחנו לא יכולים לענ?וד בזה. אולי ועדת העלייה של הכנסת תבדוק את הענין זה.

תנו לנו חופש לשלוח להט הכל, אני אביא את הורי בלי עזרת ממשלת ישלאל,

8.:..1בזנ8.י!

5ידוע לכס- לש לנו מספר ארגונים. אני יו"ר התאחדות יהודי אתיופיה בישראל.

אבל בקרוב כל חארגוניפ יתאחדו לג11^ ^ווד,



כ^ד נוצרו היןן0וי5 הדיפלומטיים כיז ^יונין' לי^ר.ז?ל ן1ר!רגק\ו לז-: 71; ^/ttp/t יJ

N?/f j'i/י3 כל 3?ל שהיה לולונ לנוק)י? הזה. זה היה חקזונ לנוי מאד, ^נל ל^ העלתי על

דעתי ;nn y^i^Kef הדנריט '15י-^י^חיי גאו ניהס לעלייה יל יהידלמ נ?ז?תי31יה, נ(3ני קי5ני;^יר

הר3ה ^ני5 דיברנו ככל הזדמנות עם כל אדם מוסמר על הצויר קזיהיו קשרלפ ביו

אתיופיה לישראל, והתנאי לגר צייד להיות הוצאת היהודים מ'^ם, אנהו-י מי!ו5זגים 3^ה

קןיצי^ת היהודים מאתיופיה לא היה תנאי לחידוש היחסימ הדיפלומטיים עבו אתיופיה,

לפני הודק! ואזרתי מאדיס אגלגה, ומה ^ל^ורה '31? זל? גלמקי אגטורד, יש1 קזמי נלמ

'^לם, אלן אחיאי, ו^פעילימ והמנהיגים 3ארץ לא מעורבים גזה. יקז תמיכה שהולכת

כביכול למשפחות קום. אכל חתמיגה הזאה לא מג'-עה אליהם ש3, יקו לי אח ^??דיילז אניה,

היא כיחי עט גני משפלותו מוניס 11 נפשית, יאה התנ7יג;ה האחרונים .לטר קול 75 י!ילר

הוא יזיכל ביגואר 1089. אחותי ימצאת גאנימרח עמ 8 נפקדות, ואת הח-י:ייכח האחרינח-

בסד 75 דולר. היא ע:יבלח בנובמבר 188-^.

נאנח טזלדזכלר mp ניחנים לנל ר&ימיח על נטג^יס ?;גשלךזו יעל b^w3k ק^לבייול

?^לגלו שס כספים, אכל התמיכות אינז מגיעות אל המקופחות '^מ, nin&ip-nni נמצאות שם

במצוקה כלילית חמולה 3;יותר- במו עיני ראיתי את המצוקה הנוראה שלהס, נכנסתי

ל3^?8פווות ודמעות ירדו מעיני למראה הצורה בה הם חייס. אנחני חלים כאז בעילם אחר,

ושם זה עולם. לגמרי שונה שאי אפשר לתאר אותו,

אנחנו חיים במדינת שיראל שהיא מדלנח הזקה, ויש יחורים עשירים בכל העולם,

איר זה שמדינת שיראל לא נרתמה לענין הוצאת היהודים מאתיופיה, ולמה ל^ התניתה

את חידוש היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה בהוצאת היהודים נ?שם, כי הם חיים שם

גצורה כל כר לושה שאין כמותה כעולם, ושקשה לתאר אותה,

.י.:..ש..3כי,ג.'בק!

האנ?נם אגחנו נמצאים גענ?דח כוח כזאת שאנחו-ו יכולים להתנות את התגאי חזה?

jy77.'....'ji1/

אתיופיה היתח זן ©פ2תה י1ל ישראל מפני שהיא הזדקקה לישראל, והיא יודעת נ?ה

היא עושה. יאת זה היינו צריכיפ לנצל, ויציאת היהודים מאתיופיה היה צריר לחייה

תנאי, אתיופיה לדועת שדרר סודן יצאו 16 או 17 לאף לחודים, והיא לא הרוויחה נ/זה

אף לא גרוש אחד, לדעתי היא חיתה מסכימה ליציאת היהודים נ?אתיו3יה אילו הוצע לה

התנאי הזה בכל החומרה.

בעני.ן הויזיה, מה שקורה בענין חיויזות זה בלגן גיול מאד. והמצב חמור

ביותר. כדי להביא אדם מאתיופיה אתח צריד להמציא סיכה, אחר גר אתה צייר למצוא.

מישהו בארצות הברית, באירופה או בישראל שיתן לד מסמר כלשהו המזמין את האיש

הזה. אגב, לא תמיד מתקבלים שם מסמכים מישראל. אחר כר י1תה צריר ללכת למפעל,

והמפעל צריר להזמין אותו בכתב. כדי לאשר את המסמר הזה אתה צריר ללכת

לנוטלרילן, משם אתה צריר ללכת לשגרירות מכסיקו שמייצגת את ענילני אתיופיה

בארץ, משם אי!ה הולר לבית משפט. נ?בית המשפט אתה הולר למחלקת הוויזות של נ?שרר

החוץ, בלגן שלם. אדם רגיל לא יכול- לעמוד בזה ולא יכול למלא את כל חדרישוינ

האלה.

ואחרי שעמדת בכל החלאות האלה ומילאת את כל הטפסלם ושלחת אותם לאתיופיה,

ז2ז בן המשפחה בכפר שמקבל את המסמר הזה פשל13 לא יודע מה לעשות אתו. הוא לא יודע

לאן לפנות. הוא חסר אונים, ואם הוא מוצא במקרה מישהו שיאיר את עיניו ויעזור

לו, אז הוא צריך לשלם לו בעד השירות הזה, והוא צריר לשלם לו הרבה כסן^. ושם

הוא צריר לעבור 7 משרדים ואגפים שונים כדי לקבל את האישור, וזה נמשר שנה או

שנתיים. וכעבור שנתיים, כאשר קיבל סוף סוו^ את האישור, הוא צריר לבקש מכאן ויזה

וכרטיס טיסה.



(/jי יורע ק\יש ^ג&ים קו3זןו5יי5 שישה חודשיים ^זחר'י ש35ר ע3רו ^ת כל ז/^י3י5 ז(1ילח

נרי לקנל ויזוז מתל ^גיב, חזו"תי משם ווושארתי שם ארם- עיוור, לעור ארס apt שניהם

בני 60, וכן ילרה יתומח נת 13 ש^ניה נמצ^!. גארץ, והיא ^צל נוצריה "51. נחו?

חודשיים וחצי שוזם מגקשים ומתחננים לי ו י זה שמיכה פלרג?ו ישלח להמ. הגוקי החקשרתי

לאריקי אבבה, ונאמר לי שהוויזח עוד לי/ הגיעה וגם הכרטיס עור לי/ הגיע, תר^וו ^ל^ו

ביורוקרטיה, תראו איזה סבל עוברים האנשים שמ ופה.

אשר לחמישה, הג^י י^תי ^רצח שתי גנות, ה^חת גת 8 והשניה נת 9, עכלוזי ליי

הבאתר במשר 4 שנים, ולא זכיתי לשוס סיוע. להיגד, הבאתי אותן אחרי טבל קשה

והוצאות רבות. באלה הם 3ני הרגרים,

רגותי, הערה גארץ קרועה, כולנו יודעימ שרבריס חמירימ קורים בקרב בני

הערה, לצערנו הרכ-הרבייס קוריס כתוצאה ו.?הפ.ירור גין גני משנוהות, 3חוצי;ה

נ(הל?ליסה ובחיצאה ניהנ?צב המיוחר שבו הם נתונים. אנחנו מבקשים שתעשו כל נ-?וז שאתם

יכולים לעשות נשכיל לעזור לנו.
^ י..5 יטו.
בנ7שר 5 שנלם 3?אז 3?ב'צע נןשח י{73רי לנו כל הזמו כארץ שלא צריר לרבר כנושא

יהולל אתיופיה, כל זה מסוכן. עכשיו כשכגר יש 7?שר רלק1לומ3-יי עס אתיופיה ייכיר על

זה כגדול. מכחינה פסיכולוגית הרבר חזה שימח את כל בני הערה. אבל בבל זאת יש

לנו ערייז ספקות. האם ממשלת ישראל עשתה קשר עם עתלופיה רק למען יציית הק^'-י-

בלכר, או שהיא עשתה זאת תמורת הוצאת היהורים משם.

אם אחרל כריקה מישהו ימצא שזה לא נעשה תמורת שחרור היהודים, מח הטעס

ביצירת הקשר עם אתיופיה כאשר ^60 ער £705 נזשטחה נמצאים כבר בלרי המורדים, ובשטח

הזה חיים יהורים. כאשד רוב היהורים חילם כשטח הזה, מה י1עם לעשות קשד ע5 ממשלת

אתיו&יה, מה ג1עם לתת לה נשק שיכוון נגר היהודים?

אני חושב שהרג מקריח מכאן, כארץ יש יותר משישה גונ-יט הנ?טפלים כ^וק/לא של

יהורי אתיופיה, וכל היבריס שנגדם .;1ענו כאן קרו למעשה בנלל ריגוי הגופים

המטפלים כביכול בנושא יהודי את'-ו3-ת. לגוף אחר אין קשר עם חגוןי ה?2'; י, וגף

שלישי מסוכסר עם הגוף הרביעי, וכך הלאה.

ארגונים מצפון אג^ר'-קה שלחו יותר ממיליון דללר אל היהוריפ נ.אתיו3יח- האפ

חכסף הזל! באמת הגיע לשם, או שמישהו עושה ביזנס לע'נמו בשם יהורי אתיופ.יה? האם

הגי ולגט עוזר ליהודים באתיופיה?' האס יש לווערת העליה והאליטה של הכנסת היכולה

לגילס את כל הגורמים האלה ולהקלס גוף אחר שירכז את כל ה5עיל.-ת הקשורה ביהודי

אתיו5יה? זה יחסיר לנו המון סבל וקשיים וגם זמן,
^.!....מ.5ל.]]
קשח להפריד גין ההעליה לקליטה, נושא הדיור מאר מדאיג אותנו, והוז^ לא בא

עדללן על פתרונו. זה נושא חשוב שצר'יר לדבר עללו.
זז.י^"ר..נ(.'....ל^לי_י.נר
אני מסכים עם דגריר. אלא שלא זה הנושא העומד זזלום על סדר הלום שלנו.

כבוד היושב ראש, אני יודע שנושא הקלי&ה איננו הנושא זונדון באן היום, אכל

אנל רוצה לספר כז1ן כי לפני זמן קצר כיותר יצאתי מלקזלבה בלשכת זזקור פרס 173 זזקותתוי

זזשר דוד לול. ומלללוז דולר ראשונים מונחלם היום על שולחנו של שר האוצר בשביל



לרנוקי לירות ענור ללווי'' אתיונייזז ^5מי3זי לוליטה, זר1 ןוצי קזנזז קז^נדונו 3?רנרי5 על

13,5 ביליון דולי, והלוג! זזונז? קוללו 0:3ר מיליון דולר על שולחן /6ר האוצר, כפל

קזז^מרתי, על ליל ל^ר צגל גרל,
הלו"ר מי, ?;;לי.ינר
אני שנ?ח לשמוע ז^ת, כי שאלתי על זה כ^ר 3?ס5ר פעמלם וכל טעם נאמר לי שזה

? כהל^נינ וכוי. לא רימיתי להעלות אח זה הי וין מאחר ואלן זהי הנושא העומד היום על

םדר ירמנו,

אנל מי לח קומ3?שלת ייראל נלסתה להק!יג -יזנאלס, ו3מו גכל משא ימתן חלק מהתנאלמ

חתקגל לחלק לא התקכל- אס א3שר היה להייציא את כל יהודי אחללניה תיךרו! 3ינ ו ן

יח0ים ריפלומט"-מ עם אהיופלה, זה היה נ/צ-לי-ן. אגל כנראה שאלן זח ראלל, ואז

עמדח כפי הנראה השאלה א0 גגלל זה כראי- ליחות אה חלרושהין]סים ל!ךל3לו3?י1ייס עס

אתי-ו3'-ה, או לא.

אנל מגלח שגם ל3?משלת אתל ופלה הלו הרבה מאד התלבטויות סביב היאלה אם לקשור

או לא לקשור יחסלם עם לשראל, כי לממשלת אתיו3לה י'^ מגעיט וקשרל5 עס מי-ינית

ערג, ואם אנ1 יש למרלנות ערב נטיה טבעית כלפל המורדלם, לש בלניהן לבלן אתיופלה

נזערבת מאוזנת כלשהי, וברור שהלה לאחיופ'-מ ז^שש שמא האלזון הזה לופר, ובכל זאת

החליטו לעשור! את הצעד שעשו, ואולל טוב לגרור אוועם לעשוו: את הצעד הזה.

אנל הושב כל ברגע שתיעתח שגרלרות שלגו באד--ק-אבנה יהל ו לעוכדה הזאת

השלכות הלובלות על מצב הלהודלם שם ובאתיופלה בכלל, לכן צ:ריר לראות את החיוב

שבחידוש הלחסלם עם אתיופיה ואת התרומה שתהלה לדבר הזה על הנושא שבו אנו דניפ,

את הרבר חשללל' אנל רואה דווקה בציפיות שהתעוררו ובאכזבה המתלווה לציפיות

המוגזמות, ה3לרסום הגדול לא מועיל ל-עניי, כי הו-א מעירר צל3יךוז גדולות גפ פה

ל גם בתאלועיח.

;אוי בעד כל צעד לעלל, אנחנו לא -רוללס להכייה את כל ארגוני לוצאי אתי-יפיה

להתאחר, אנחנו יכוללם רק להמל'-ץ בפגיהס לעשות זאת,

הוועדה תקבלני בהקדם דיון עם כל הגורמים הקשורים בנושא הזה, הועלו כאן

האשמות מאד כבדות על גופלם שונים, איננו יכוללם להכריח את ז-גיולנט להופיע

בפנלנו, אבל הסוכנות צריכה לבוא אל הוועדה לפל הזמנתה ולמסור לה דין וחשבון,

ואנחנו אכן נזמין אותה ונבקש לשמוע ממנה דלן וחשבון. ואם לא תרצה לבוא, אנחנו

נ גלב בהתאם, אני מבין שאנשי הסוכנות הוזנ?נו לדל ו ן הזה ואמרו שזה לא מעניין

אותם. אבל היות ואינם מלוצגלם כאן היום איננל רוצה להרחלכ על זה את הדיבור, כי

בלאו הכי אונןרים שבוועדה הזאת צולבים את הסוכנות הלהודית.

j/f' דוו'15נ ^זינתלון היעיל להל בזינ?ל1 3ל ה15ר5י5 דזלן&-ו-ר'ינ! ^n3'i?י^ jfPU ^י

הוועלה, ואני מתכוון למשרד החוץ, לסוכנות היהודית ולגיולנט כדי לנסות לרואת

מה קורה, כרי לקבל תמונה מלאה, להצי-ו- את הרברלם שנאמרו כאן, לקןגל תשונית

עלי-הן. ולאחר מכן נקיים לשיבה נוטפת לליבון הנושא. גם הווג'ט מתבקןש להיות אתנו

בקשר.

גאשר למטע צלבורל, לא שמעתי תכניות קונקרטלות בענלן- זה, אבל אני לא רואה

את הרברלם שחור ולבן. אני חושב שכאשר יש ליוסלס רלנילו&קזילם 3לן קזתי מדינות,

לכולה להיות פעילות מסוילמת. ומאחר וכל הגורמים רוצים לעזור- ליהורל אתלופלה,

אני בטוח ©ihk tiK מהגורמים לא יעשה צעד שעשוי חלילה לחזי?! לה0.



צייר לזכול טזהנןיסי נ,ץתיועיו! ןוו.י? מיוהל, נ??13ר לין רמוקר13י, 3?ש?1ר /!זנר{ון

גמלךומז' קיח על עצם קןיונןו, ומדלגת 7'^רז?ל צרל5ןו לנהוג י?חו בזהירות כדי להגדיל

את היי}!. נרי-ר ק1ןות3י?גהי של ^1"Ki' יותיו3לה ג:י?רי) הלז? לניי^ינןית, 5ל ח5 רוצינו ?יר^!ית

את גני נ?שפחחם. את קרוביהס, ירידלהם ושכניהם ואת כל יהודי אתיופיח בארץ במהרה,

אני מבקש מכם להיוח י?תי גקשר 3?חנ?יר.איי אפנה למשרד החוץ אד! ההצעות שהועלו

כאן, אקבל את תגובתם ונו1כנס שוב בקרוב.

אני מורה לכולכם/ ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 14:30)

קוד המקור של הנתונים