ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 14/11/1989

דיון בנושאים שהעלה יו"ר הוועדה במכתבו לראש מח' העלייה בסוכנות היהודית בענייני קליטה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 45

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי. ט"ז בחשון התש"ן (14 בנובמבר 1989). שעה 00;13

נכחו;

חברי הוועדה; מי קליינר - היו"ר

אי גור

אי ולדמן

אי מזרחי

י' צידון

י' שפרי נצק

מוזמנים; אי לפידות - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

אי גורדון - יו"ר מחי העליה, הסוכנות היהודית

י י שטרן

מזכירת הוועדה; וי מאור

רשמה; ע' הירשפלד

סדר-היום; דיון בנושאים שהעלה יו"ר הוועדה במכתבו לאורי גורדון, יו"ר מחי

העליה בסוכנות היהודית בענייני קליטה.



דיון בנושאים שהעלה יו"ר הוועדה במכתבו לראש מח' העליה בסוכנות היהודית

בענייני קליטה .

היו"ר מ' קליינר;

אני פותח את הישיבה. אנחנו נמצאים בעיצומה של עליה גדולה. אני באופן אישי

חייתי בשדה התעופה בן-גוריון ביום ראשון. האווירה שם שונה לחלוטין. כרגע הקליטה

עוד נעשית בצורה סבירה, כל עוד יש לאן לשלוח אותם, ובעיקר לקליטה ישירה.
אי לפידות
81% מהעולים שהגיעו בחודש אוקטובר מארצות מצוקה הלכו לקליטה ישירה.
היו"ר מ' קליינר
זה לא מפתיע אותי. שנית, מרכזי הקליטה ממלאים את התפקיד שלשמו הם נועדו -

לפתור בעיות מיוחדות. לדעתי, מרכזי הקליטה הם מסלול גיבוי, זה לא ערוץ מרכזי

נוסף. הלוואי שנצטרך מרכזי קליטה המוניים, אם יבואו עולים שבאמת לא יהיה לאן

לשלוח אותם בקליטה ישירה. אם יבואו עולים במימדים שאנחנו מדברים עליהם - ונשמח

לשמוע אינפורמציה ממנכ"ל משרד הקליטה שנמצא אתנו כאן - אז זה יהיה כמו במזרח

גרמניה, להבדיל. הגל הראשון של 70,000 - 80,000 נקלט בנקל מכיוון שהם בדיוק

מילאו את המחסור בסוג מסויים של עבודות, ואת הגל השני כבר לא היה לאן לשלוח ואיפה

לשכן אותם. היום מאכסנים אותם באכסניות נוער, במחנות צבא, בבונקרים. הלוואי

שאנחנו נגיע למצב שבעוד חודשיים נעמוד במצב שלא תהיה לנו אף דירה, ובגלל חוסר

דיור נצטרד לאכסן עולים במקומות מעבר. אבל כל עוד יש דיור, למה לאכסן אותם

במקומות מעבר?

אחד המכשולים שאני רואה בהליך של קליטת עליה הוא הטיסות שיוצאות

מברית-המועצות, ובמקביל טיסות מהונגריה ומרומניה, שזה היום צוואר בקבוק הרבה יותר

רציני מנושא ההזמנות. היום קראתי בעתון שבינואר יתחילו הטיסות הישירות

הבלתי-מוגבלות.

בעיה שלא קשורה לא למשרד הקליטה ולא לסוכנות היהודית היא תחנות המעבר בבוקרסט

ובבודפסט. הם בדרך-כלל לנים לילה בשדה תעופה, אין מי שיחכה להם, וקבלת הפנים

במחנות המעבר האלה היא מאד לא נעימה. אינני מבין למה לשכת התיאום לא מצליחה

להתגבר על ליקויים כאלה. לנגה בשדה התעופה לא מקבלים את רשימת הנוסעים? לא נראה

לי שדרוש הון עתק כדי שמישהו בבודפסט או בבוקרסט ישלח בפאקס את רשימת חנוסעים.

זה לא צוואר בקבוק, אבל זה ליקוי מרכזי שאני תמה למה הוא לא נפתר.

ברגע שהנהירה תתגבר, הבעיה האקוטית, לדעתי, תהיה בעיית הדיור. העובדה שאין

היום בניה מתועשת נראית לי חמורה מאד, וזה נוגע לעצם הקליטה. ברור שהשלב הבא הוא

התעסוקה, שהוא מורכב יותר.

הייתי רוצה לשמוע ממנכ"ל משרד הקליטה נתונים עדכניים, תחזית לחודש-חודשיים

הקרובים, ואם יש התקדמות בנושא הדיור. באותה הזדמנות אולי גם ונאמר לנו מה סוכם

במוסד לתיאום.

אי מזרחי;

אני רוצה להוסיף שאלה בנושא התעסוקה, בזמן האחרון העליה גוברת. האם יש

פתרונות בנושא התעסוקה?



א' לפידות;

מחודש ינואר ועד היום יש גידול עקבי זוחל בעליה מברית-המועצות. לא הי ה פרק

זמן שהעלית נעצרה, או שמספר העולים ירד. מספר העולים בחודש נובמבר חותר לקראת

2,000 נפש. כל דרישות השלום שאנחנו מקבלים מבשרות גידולים משמעותיים. מבקרים,

תיירים, לשכת הקשר, דוד ברטוב היה אצל השר בסוף השבוע שחלף, ואנשים נוספים שחיים

את הנושא מעבר לים, כולם מדברים על מספרים יותר גדולים.

אם בוועדת ביילין, שבה משתתפים המנכ"לים ודנים על עליה, הדיונים סבבו, כבסיס,

על 100,000 עולים לשלוש שנים, דרישות השלום אומרות שהמספר הזה איננו ריאלי ומדובר

אפילו על מספר כפול מזה. שם עבדו על ניר עבודה, שהוא היה הבסיס למוסד לתיאום,

והמספר היה 100,000. אבל ההערכות שאני שומע הן הרבה יותר גדולות.

כפי שאתם שומעים גם ממקורות אחרים, חלק גדול מהעולים שמגיעים כעת הולך לקליטה

ישירה, ונכון להיום זה עובד יותר טוב משכולנו חשבנו. דהיינו, מתקיים העקרון של

הבחירה החופשית. עולים בוחרים היום, מרצונם, במסלול הזה. העולים, באמצעות

קרוביהם, לאט לאט מגלים אזורים חדשים. חדרה לא היתה בתחילה על מפת הקליטה הישירה

וכעת היא על המפה. יש מקרים שהדירה כבר שכורה עבורם מראש.

אין לאף אחד נתונים נכונים מהו מצאי הדירות בשכירות. כלומר, אין לנו אומדן

באיזה היקפים זה יכול לעבוד. אנחנו גם לא יכולים לצפות מראש לאחר כמה זמן משפחות

עולים ייצאו מהדיור השכור לדיור קבע. זה קשור בתעסוקה, בגובה המשכנתא וכו'.

לפחות על הניר העולים צריכים בשלב מסויים לפנות את הדיור השכור, שאמור לחזור שוב

למאגר של השכרה.

הנושא של פטור ממס הכנסה עלה כמה פעמים בוועדת ביילין ואחד מאנשי האוצר הציג

היום עמדה די מאכזבת מבחינתנו. היה קשה להתווכח, כי מצד אחד זה לא מדעי ומצד שני

ניסו לומר שזה בנוי על נתונים שהתרומה למצאי הדירות תהיה בסדר-גודל של מאות בלבד,

לעומת ההפסד הכספי לקופת המדינה שיהיה 25 עד 30 מיליון שקל. זה בנו י על נתונים

כמה אנשים מופיעים במחשב ומשלמים מס הכנסה על שכר-דירה וכו', והוצגו שם נתונים

שהמסקנה מהם היא שהרווח הוא אפסי לעומת ההפסד הגדול. לאף אחד מאתנו אין נתונים

על מה להתווכח, כי הכל שם היה משוער וצריך היה למצוא מנגנון בדיקה אמין יותר ולא

להניח לנושא הזה להישמט מתחת ידינו. כולם אמרו שאם אמנם הנתון נכון ובסך-הכל

נרוויח עוד כמה מאות דירות, זה לא שווה 30 מיליון שקל, נשתמש בהם לעליה בדרכים

יותר נכונות. אבל אולי מדובר באלפי דירות? אם זה כך, זה חיוני כאויר לנשימה

למסלול הקליטה הישירה,

אין ספק שתעמוד למבחן גם השאלה מה יהיה בשנה השניה. אני תמיד אומר שקליטה

ישירה זו קליטה ראשונית. כשם שבמרכז קליטה השאלה היא מה יהיה הלאה, גם במסלול

הקליטה הישירה יש שאלה מה יהיה הלאה בנושא התעסוקה שכולנו חרדים מפניו. הלאה זה

גם נושא של גובה שכר-הדירה. כבר הבעתי את דעתי שאם מצוקת התעסוקה תימשך, צריך

יהיה לבקש ולתבוע ששכר-הדירה בשנה השניה לעולים שלא ישתלבו בתעסוקה ימשיך להיות

באותו גובה, כדי שלא תהיה, חלילה, נפילה וזעקה.

אני גם חושב שצריך להמציא תמריצים ומנגנונים כדי לזרז את העולה לצאת לדיור

קבע. למשל, לקחת את שכר-הדירה של השנה השניה והשלישית ולומר לעולה: מי שיוצא

לדיור קבע מקבל את הסכומים האלה כהחזר משכנתא. דהיינו, אנחנו יודעים שעוד אין לו

עבודה, ואיך הוא יקנה דירה ויחזיר משכנתא? לכן אנחנו אומרים לו: במשך שנתיים אתה

פטור מזה. בכסף שבלאו-הכי ניתן לו לשכר-דירה בשנים השניה והשלישית, בוא נתפור לו

את זה בחליפה אחרת. אני יודע שהאוצר יתנגד לזה, כי הם בנויים על ממוצעים שלא

כולם מנצלים את שכר הדירה ל-5 שנים והוא יודע לעשות את החשבון כמה הוא הפסיד.

אם ניקח את הדברים שאני אומר ונשלב בזה מגזר נוסף, יש לנו ענין חיוני לאומי

לכוון את העולים לפריפריה, לישובים כמו טירת הכרמל, הקריות, אור-עקיבא, בית-שמש

ואשדוד.
מצד אחד אנחנו אומרים
לא נפנה את העולים כמו בשנות החמישים, תהיה להם בחירה

חופשית, אבל מותר לנו ואנחנו חייבים כמדינה להעמיד את המשאבים, עם דרגות, כדי

לכוון אותם. תן משכנא ריאלית בפריפריה, תן משכנתא לא ריאלית במרכז הארץ. מחירי

הדירות במרכז הארץ הם כפולים מהמשכנתא. גם אם השר דוד לוי יקיים מה שהוא אמר
במוסד לתיאום
ניתן משכנתא במלוא מחיר הדירה, הרי צריך גם להחזיר את המשכנתא. יש

גבול איזה סכומים אפשר לשלם כל חודש ולכמה שנים אפשר להשתעבד.

אם תיקח את מה שאמרתי קודם, זה תמריץ לצאת לדיור קבע, ו נתפור את החליפה הזאת

לאיקס ישובים שבדקנו וראינו שהם מספיק חזקים, ויש לנו ענין לאומי לחזק אותם

ולכוון אליהם עולים, וניתן את התמריצים האלה לישובים מסו"מים.

אינני בטוח אם כל הגורמים חושבים כמונו ואינני יודע באיזו רמה יהיה

שיתוף-פעולה. שיתוף הפעולה צריך להיות טוב יותר כדי שכל אחד שבידיו הכלים,

המשאבים והבעת הדעה, שבאיזה שהוא מקום תימצא הדרך הנכונה כדי לעשות את מה שצריך

לעשות. אני חושב שבידינו לכוון את העליה ליעדים שכולנו מסכימים שאליהם צריך

לכוון אותה.

תעסוקה. תמיד אמרנו שנושא התעסוקה הוא כלל-ארצי לאוכלוסיה המקומית ולעולים

בוודאי. אין לי שום תגובות חוזרות על העליה שהגיעה בחודשים הראשונים והם עדיין

נמצאים באולפנים. אני רק רוצה לומר שאם נצליח להכתיב את ההכוונה של החלק הגדול

של העליה למקומות הנכונים, זה גם יכתיב את המשאבים בנושא תעסוקה לאותם מקומות

שסובלים בלאו-הכי מבעיות תעסוקה.
קל מאד לומר
יש תעסוקה במרכז הארץ, נקלוט עולים במרכז הארץ. אבל הקרקע

במרכז הארץ מצויה בערבון מוגבל והיא מצטמקת והולכת. בפריפריה יש קרקע

בלתי-מוגבלת, אם לומר בהגזמה. אז ודאי וודאי שאפשר לקשור בצורה נפלאה את הרצוי

והמצוי וזו הזדמנות פז שמה שלא יכולנו לעשות למען אותם ישובים שקיומם בנפשנו,

היום נותנים לנו על מגש של כסף את העליה שבאמצעותה אנחנו יכולים לעשות זאת.

היו"ר מי קל" נר;

אני מקדם בברכה את אורי גורדון. אני מצטער על התקרית שחלה. צריך להבין

שקיימת רגישות לאחר שכל הנסיונות לתאם פגישה עם מר דיניץ נתקלו בקשיים. הוא בא

לוועדה עוד בקדנציה הקודמת ורצה להכתיב לה את מי להזמין ואת מי לא להזמין. נדמה

לי שגם שמו של אורי גורדון מופיע ברשימה בין אלה שצריך לתאם עם ראש הלשכה שלו אם

מותר לנו להזמין אותך או לא. לקראת סוף המושב הוא הוזמן ולא בא. לקראת פתיחת

המושב הזה בקושי תואם מועד, וכשתואם מועד הוא נעלם. הוא נעלב ממלה במכתב שכתבתי

למר גורדון ולא בא, בלי להודיע מראש, חברי הוועדה נאלצו לחכות לו וסגרנו את

הישיבה.

לכן אנחנו כבר רגישים לנושא הסוכנות ואני חושש שבמקום שארזה תשפיע על מר

דיניץ לטובה, מר דיניץ אולי משפיע עליך בהליכותיו. אני שמח לשמוע שהסיבה לאיחור

היא טכנית. אני מבקש להבא להקפיד על תיאום הישיבות.

בתחילת הישיבה דיברנו על השעה הגדולה שאנחנו מצויים בה. יש לנו כמה בעיות

קשות להתמודד אתן, ומנכ"ל משרד הקליטה התייחס אליהן. יש כמה נושאים קטנים

שהוועדה טיפלה בהם והם עדיין לא נפתרו. היות וזה נמשך די הרבה זמן, פניתי אל

אורי גורדון, ולא במקרה, כי אני יודע מהי גישתו לנושא כנושא ועד כמה הוא קרוב

אליו, והעליתי את הנושאים האלה בכאב מסויים. זו היתה הצעה של ראש מח' העליה

שפשוט נקיים בירור על אותם נושאים שנוגעים אליו. יש נושאים שלא נוגעים למה'

העליה - כמו נושא השידורים לברית-המועצות. אנחנו העלי נו את הנושא הזה ביוני, מר

דיניץ הבטייח שתוך שבוע נקבל תשובה ולא קיבלנו שום תשובה. גם נושא לשכת הקשר

איננו קשור בדיוק למח' העליה. אם הסוכנות היהודית אומרת שהיום ברית-המועצות

והונגריה הן חלק אינטגרלי מהמערב ורומניה היא מדינה שאנחנו מקיימים אתה יחסים

דיפלומטיים, אני רוצה לדעת אם נתתם דעתכם על כך. אני חושב שהכתובת היא לשכת

הקשר, ואולי אני טועה, אבל מה שקורה לעולים בבוקרסט ובבודפסט זה פשוט ביזיון. אף

אחד לא מחכה להם, נותנים להם לישון לילה שלם עד שמישהו ניגש אליהם, אין מי שמודיע



לארץ מי בא ועל-ידי כך הוא גורם מבוכה לקרובים. כל אלה נראות לי בעיות קלות

שניתן לפתור אותן. מה הבעיה לשגר פאקס עם רשימה? מה הבעיה לדאוג שמישהו יקבל את

העולים בשדה התעופה בבודפסט או בבוקרסט ויגיד להם שלום כשהם מגיעים ממוסקבה?

יש כמה נקודות שרציתי שתתייחס אליהן, וטוב שנמצא כאן גם מנכ"ל משרד הקליטה.

האחת היא בנושא שער הנגב. זיז שכל הקליטה שם היוטה יוזמה של מח' העליה, כמו שמר

גורדו ו כתב לי, זה מצוין. אבל כשהיתה בעייה קטנה של הלוואות לקיבוצים והיתה פניה

לסוכנות היהודית בנוכחות סגן שר האוצר, כשכל הבקשה היתה לחתום על ערבות זמנית של

חודשיים כדי שאפשר יהיה להתחיל לשפץ את הדירות ולהכניס אליהן 40 משפחות שאתם

דאגתן להן, ישב פה מר ברק וכל הוועדה ביקשה שהסוכנות תיקח את זה על עצמה באופן

זמני, עד שיהיה הסדר עם הקיבוצים, ובשום אופן לא יכולנו לקבל את עזרת הסוכנות

בשביל לעשות מעקף קטן זמני כדי לשחרר את הפקק מהעולים האלה, שאגב, לא נקלטו.

אינני יודע מי אשם אבל אני יודע שעד היום דבר כזה קטן לא נפתר.

אי לפידות;

למיטב ידיעתי ההסדר בינתיים קיים.

היו"ר מ' קליינר;

יש בעיות שנפתרות מעצמן. היתה התחייבות של כל המועצה האזורית שער הנגב. ראש

המועצה האזורית, שי חרמש, אמר לצבי ברק: אתה תתן התחייבות, אנחנו ניתן לך מכתב

שביום ש-16 הקיבוצים מחזירים לך את הערבות, מחליפים אותה בערבות הקיבוצים.

נושא נוסף הוא תושבים חוזרים. בשנת 1985 הנושא עבר למשרד הקליטה, ועם זה

היתה התחייבות של חסוכנות היהודית לכסות נושאים מסויימים. פתאום, באופן חד-צדדי

מפסיקים את הטיפול בבעיות תעסוקה, במטען, ומפסיקים לתת הקצבות. אינני בטוח שיש

לכך הצדקה, אבל גם אם כן היתה הצדקה, באמצע שנת תקציב, כשיודעים מי זה אגף

התקציבים, יודעים שלמשרד הקליטה אין מקור אלטרנטיבי לפתור את הבעיות -שולחים

מכתב: הפסיקו, נגמר.

הבוקר קיבלתי טלפון מתושבת חוזרת שאמרח שהובטח לה תשלום עבור מטען. היא
אומרת
לולא הובטח לי לא הייתי באה, ואני התחייבתי על-סמך הכסף הזה. ואומרים לה:

אין. למה הסוכנות באופן חד-צדדי הפסיקה את התמיכה בנושא הזה, על-חשבון התושב

החוזר?

יש עוד נושא שלא קשור ישירות למתי העליה. השירות הפסיכולוגי הוא דבר חשוב

מאין כמוהו. הסוכנות היהודית הפסיקה את השירות הפסיכולוגי הזה, ששירת לא רק את

ילדי עלית-הנוער אלא את כלל ילדי ישראל. נכון שלולא השירות הזה היה קיים אולי

הממשלה היתה צריכה להקים שירות כזה לילדי עולים, אבל השתמשו בשירותים הקיימים.

קיימנו כאן ישיבה בהשתתפות נציג אגף התקציבים, משרד הקליטה ומשרד החינוך,

שלזכותו ייאמר שהוא התחייב לשלם סכום של 200,000 דולר. היתה לנו בעיה עם הרפרנט

של משרד הקליטה שאמר שעל המשרד להוציא את הסכום הזה מהתקציב שלו. אנשי
עלית-הנוער אמרו
זה לא נוגע לנו. אמרתי: אולי זה נוגע למחי העליה? אבל הם

מפרקים גם את מרכזי הקליטה.

המטרה של הוועדה הזאת היא לא לנגח אלא למצוא פתרונות. אם אחרי ביקורו האחרון

של מר דיניץ בחודש יוני היינו מקבלים תשובה שלילית, אבל מנומקת, בענין השידורים,

לא היה צורך לכתוב את המכתב. אם מר ברק היה אומר: אם זה רק לחודשיים אני נותן

לכם את הערבות הזאת, לא הייתי צריך לכתוב את המכתב.

יש גם נושא של 400 המשפחות מארגנטינה שרוצות לחזור לארץ. עד לפני חצי שנה

לוועדה זו היה תיסכול, ודיברנו על כך עם כל הגורמים, שהציבור לא ער לפוטנציאל של

העליה. יצאנו עד כדי צעדים די קיצוניים ויחד חצלחנו לעורר מודעות לנושא.



י' צידון;

לא מספיק.

היו"ר מי קליינר;

נכון. זה מבצע לאומי כרגע, לא מבצע של גופים אלה או אחרים, טובים עד כמה

שיהיו.

אותו תיסכול היה לנו כלפי הרשויות. באים לכאן סגן שר האוצר, מנכ"ל מהי

הכספים, ראש מחי העליה, שר הקליטה ומנכ"ל משרד הקליטה, רפרנט של האוצר, ובעיות

שנדמה לנו שיש רצון טוב לפתור אותן, אנהנו רואים שעם כל הרצון הטוב ועם כל

הסיכומים שום דבר לא יוצא מזה. איך בעל גוף ציבורי מביע תיסכול? על-ידי זה שהוא

אומר מה הוא חושב על הגורמים שנדמה לו שהם פתרו את הבעיה, ולא היא.

הייתי רוצה שתתמקד בנקודות עצמן, אם אפשר למצוא להן פתרון.

אי גורדון;

קודם-כל, אני לא באתי בשם מר דיניץ. אם יש לוועדה ענין בשמחה דיניץ, תזמינו

אותו ותדברו אתו. אני גם לא שואל רשות ממר דיניץ אם להופיע בוועדת העליה או לא.

לכל ישיבה שהוזמנתי הופעתי, ובזמן.

הערה שניה. כל מה שאתה אומר על בוקרסט ובודפסט הוא נכון. הכתובת לכך היא

לשכת הקשר. אני מציע שתזמנו אותם ותשמעו את הסיבות.

בענין המשפחות החוזרות מדרום אמריקה אני יכול רק להסביר את הצד שלנו. אני

חושב שהוועדה בראשותך עשתה עוול לסוכנות היהודית, וכדאי שנדע את העובדות.

אי-אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו. הסוכנות היהודית עסקה במשך שנים בתושבים
חוזרים. בא משרד הקליטה ואמר
אנחנו רוצים את זה. אינני נכנס כעת לגופו של

ענין אם זה צודק או לא, והיתה החלטה של ממשלת ישראל שהסוכנות תפסיק לעסוק בנושא

ואילו הממשלה, קרי - משרד הקליטה, יעסוק בו.

על אף ההחלטה הזאת אנחנו הסכמנו, משום הבנת הענין, להשתתף ב-200,000 דולר

בסעיף תושבים חוזרים. אבל אני רוצה שנבין מה קרה בינתיים. הסוכנות היהודית

עוברת תקופה קשה מאד בצד התקציבי. אני לא מאמין שהעם היהודי ירים את התרומות של

100,000 דולר בשנה, מעל מה שהם עושים, לנושא העליה והקליטה. התוצאה יכולה להיות

שבשנה הבאה הקולות לסגור את ההתישבות, או חלק מעלית-הנוער, יגברו ויילכו.

הסוכנות היהודית עומדת במצב קשה מאד מבחינה תקציבית. בשנים האחרונות יש לנו

סדר עדיפויות חדש. אתן לכם דוגמא של בעיה שמטרידה אותי. אף אהד לא העלה אווזה

אבל יש לי הרגשה שהיא תעלה. אם צריך לעשות פעולה תרבותית, חינוכית, יהודית

בברית-המועצות, ואין כסף לכך, אני רואה את הקולית שיגידו: לשם מה צריכים שליחים

באנגליה ובאמריקה? בואו ניקח את הכסף הזה ונשתמש בו בברית-המועצות, שם זה יותר

בוער.

אנחנו משתתפים ב-50% מהוצאות מסלול הקליטה הישירה. בהזדמנות זו אני רוצה

להגיד שאני מאד מחייב את מסלול הקליטה הישירה, גם אם יש לי ויכוח עם משרד הקליטה.

סל המזונות עלה. לפני שנים רבות הממשלה היתה עוזרת להתאחדויות העולים. משרד

הקליטה איננו עוזר כלל להתאחדויות בסכומים משמעותיים. אנחנו העלינו את התקציב

להתאחדויות, שזה ספור בפני עצמו, ב-3.8מיליון. באה הגזברות ואמרה: אם הממשלה

אחראית על תושבים חוזרים, למה אנחנו צריכים לשלם 200,000 דולר? וזו טענה אמיתית.

לא עשינו את זה בחשכת הלילה. באנו גם לאגף התקציבים של משרד האוצר, שהוא

ממילא רוצה מאתנו כספים נוספים לדברים אחרים, ואמרנו לו שאנחנו חושבים לרדת



מהענין, ושימצא הוא את הפתרון. אגף התקציבים אמר: נכון. נכון שהוא לא מצא

אחר-כך את הפתרון.

מה אתם, הוועדה, עשיתם? בניתם תלי-תילים של קונספציות, שכבר צריך לפרק את

הסוכנות, הסוכנות לא טובה, ועוד, וכל זה בגלל. 200,000 דולר.

היו"ר מ' קליינר;

לפרק את הסוכנות - את זה אמר גזבר הסוכנות.

אי גורדון;

זה לא השוב. אומר רק דבר אחד: אנחנו נמצאים בתקופת מעבר ביחסים בין ממשלת

ישראל ובין הסוכנות היהודית וזו תקופה כואבת. בעוד 5 שנים הדברים ודאי ילובנו

ויהיו כבר מסודרים, אבל בינתיים יש חיכוכים טבעי ים, גם אי-הבנות וגם קונספציות

אחרות.

לגופו של ענין, אי-אפשר לבוא לסוכנות ולהגיד לה: אתם לא תעסקו בתושבים

חוזרים, אנחנו נעסוק בזה. אבל אתם תמשיכו לתת את הכסף, וגם להתאחדויות. איפה

כתוב שאנחנו צריכים לתת להתאחדויות 3.8 מיליון דולר?

אנחנו לא בורחים מהענין ואני בעד חיזוק המסלול של הקליטה הישירה, כי היא

צודקת. יכול להיות שיהיה דרוש יותר כסף אבל לנו אין כספים לענין הזה.

אתה כתבת לי מכתב בקשר ל-200,000 דולר, שבו קונספציות שלמות על הסוכנות - שלא

לדבר על כך שאני לא אחראי על שידורי הרדיו - אבל אינני נכנס לכל הדברים האלה.

אני בקשתי שתימצא דרך לעזור, אבל בשנה הבאה תהיה לנו בעיה אמיתית. אנחנו צריכים

סכומי כסף עצומים לקליטה. אני מזמין אותך לישיבה של מח' העליה הנוכחית כדי לראות

מה היא מקצצת בתוכה בפעילויות צודקות מאד.

אינני מעורר כעת את שאלת התושבים החוזרים. זה דבר אחר. אני אומר שזה לא

הוגן להעמיד אותנו כרעי-לב שברחו מהענין הזה. יש מסמכים שמעידים על הידברות עם

החשב. השנה יבואו 30,000 - 40,000 תיירים מברית-המועצות וזה עולה הרבה מאד כסף

לסוכנות היהודית. אולי זה תפקידו של משרד התיירות? משרד התיירות של ממשלת ישראל

איננו יהודי? איננו ציוני? אולי זה תפקידו להראות להם את הארץ? אנחנו לא ברחנו

מהענין הזה, לקחנו אותו על עצמנו.
היו"ר מ' קליינר
כי זה עידוד עליה.
אי גורדון
זה לא עידוד עליה, זה הסבר על מדינת ישראל. פירוש הדבר לקחת יהודי מרוסיה

ולהראות לו את מדינת ישראל, שחוזר אחר-כך לרוסיה והוא מבין מה זה מדינת ישראל.

אבל זה לפחות לגיטימי בשביל משרד התיירות לעשות את זה. אנחנו לקחנו את זה על

עצמנו. השנה הסכומים גדלים והולכים, ואני שואל: מאין ניקח כסף?

לפי עניות-דעתי, צריך להיות תקציב גם לארגוני העולים וגם לרשויות המקומיות,

אם רוצים להכניס אותם לנושא הקליטה, כי אין להם אמצעים. אבל זה לא ייעשה על-ידי

לחיצת כפתור על הסוכנות היהודית כאילו לה יש כסף ללא גבול. הרגשתי היא שיהדות

ארצות-הברית לא תתן לנו את הכסף, ואינני רוצה להיכנס כעת לפרטים. אנחנו צריכים

לעשות את זה בבית, ובבית פירושו שזו בעיה לא פשוטה.

אם האחריות על תושבים חוזרים היתה מוטלת עלינו, אין ספק שהיינו צריכים לשאת

בה. אתה חושב שאני יכול לבוא אל חבר הנאמנים ולהסביר להם את זה, כשהם מבינים

ענין ומתעניינים בכל סכום, למה אנחנו צריכים לשלם 200,000 דולר עבור תושבים



חוזרים כשזה לא תפקיד שלנו? הם אנשים קשוחים, הכסף הוא שלהם, לציונות אין מעמד

וכולנו בהולשה, כולל ממשלת ישראל כלפיהם.

אני רוצה שנבין היטב את כל הנושא של שער הנגב, כי מה שאתה מעלה כאן נשמע יפה

אבל העובדות אינן מדוייקות. מהי העליה יזמה את הענין יחד עם המועצה האזורית שער

הנגב והיה פרוייקט לעידוד עליה וקליטה בשלושה מקומות: ארז, מפלסים ואור הנר.

לאחר-מכן המועצה האזורית עם הצוות, כולל מינהלת אמל"ט, שזו שותפות של משרד הקליטה
ושלנו, אמרו דבר פשוט
אנחנו אישרנו 42 בתים ישנים שנועדו לשיפוץ לקליטת העולים.

הקיבוצים אמרו אז שבקשר לקבלת משכנתאות, שבאמצעותן הם יממנו את השיפוץ, הם מבקשים

שהסוכנות היהודית תתן ערבות לבנקים למשכנתאות. על זה אמר צבי ברק בישיבה בוועדה

כאן, שבה השתתף גם יוסי ביילין, שהאוצר יעביר את כספי המשכנתאות דרך בנק עידוד

במקום דרך הבנקים המסחריים. מדוע בנק עידוד? כי לבנק עידוד יש קשר עם הסוכנות

היהודית. משרד האוצר הסכים לזה, אלא שפתאום הכניסו את הנושא הזה לנושא הכללי של

הקיבוצים. מה זה שייך לקיבוצים? אילו היו מעבירים את הענין הזה דרך בנק עידוד

במקום דרך בנק לאומי הבעיה היתה נפתרת. אני מבין את טענתך שזו ביורוקרטיה, אבל

זה לא הולך כך.
היו"ר מ' קליינר
בנק עידוד זו למעשה ערבות ממשלתית וזה נותן כסף ממשלתי. ליוסי ביילין היתה

בעיה איך לתת את הכסף בלי לשבור עקרון, שאם הוא היה שובר אותו, היו באים עליו עוד

מיליון לחצים.
אי גורדון
למה אצלי זה לא עקרון? גם אצלי זה עקרון.
היו"ר מ' קליינר
בנק עידוד זה המדינה.
א' גורדון
אבל אני קשור לבנק עידוד.
היו"ר מ' קליינר
אז ארנה יכול לשבור את זה.
אי גורדון
למה הוא לא יכול ואני יכול?
היו"ר מי קליינר
כי בשבילו זו ערבות ישירה.
אי גורדון
מה פירוש הדבר? אני נותן ערבות לבנק עידוד שאני קשור אליו.
היו"ר מ' קליינר
נוצר מצב שאי-אפשר היה מבחינת הממשלה לעשות את זה. כל מה שהיה צריך לעשות זה

טריק. יוסי ביילין הסכים שיהיה טריק שהוא יוכל להגן עליו.



אי גורדון;

גם אני צריך טריק שאני אוכל להגן עליו.
היו"ר מי קליינר
אתה הסוכנות היהודית, אצלך העליה אמורה להיות בראש סולם העדיפויות.

אי גורדון;

מה זה רלבנטי למה שאני אומר לך? אני נותן לך את הערבות הזאת על בנק עידוד

שאתו אני עובד.

אני הושב שאנהנו צריכים לקיים ישיבה עם שמחה דיניץ, כי יש בעיות סביב כל

הנושא שאתה העלית אותו בכתב. אם תזמנו ישיבה כזאת, אני אבוא אליה. אני אומר גם

לרב לפידות שאנהנו נהפש את הדרך למצוא את התקציב, אבל אני רוצה שתדע שהענין איננו

פשוט. אין כסף.

היו"ר מי קליינר;

הבעיה היא מאד עקרונית. השאלה מרנמקדת במהות ואחרי-כן יש כל מיני תפיסות

אידיאולוגיות ומעשיות, והן משתלבות - מי נותן את הכסף. כלומר, כשיש היום משימה

שתעלה מיליארדים, האם אפשר לפנות לעם היהודי או אי-אפשר? האם את כל הכסף צריכה

לתת מדינת ישראל או העם היהודי צריך להשתתף בנטל, ואם כן - האם זה ריאלי ואפשרי?

אני טוען שזו לא שאלה של מנהיגות. מבהי נה הסטורית הסוכנות היהודית התהילה

כגוף שבמשך תקופה מסויימת החזיק שליש מתקציב מדינת ישראל ובמשך הזמן הוא נטל על

עצמו את אותם תפקידים שהם יותר טבעיים ויותר רלבנטיים. ההתפתחות הזאת היתה צריכה

להוביל אותנו לכך שהסוכנות היהודית תיקח על עצמה את אותם תפקידים שמסיבות אלה או

אחרות מדינת ישראל לא יכולה לקחת על עצמה.

אי גורדון;

למה היא לא יכולה?
היו"ר מי קליינר
או קשה לה לקחת אותם על עצמה.

אני חושב שהסוכנות היהודית היוגה צריכה לקחת על עצמה את הטיפול בנושא התושבים

ההוזרים בגלל אלף ואחת סיבות, מכיוון שבכל אותם נושאים שהם בפירוש קשורים לנושא

הדמוגרפי ולישראלים שאין עליהם המטריה של חוק השבות, היתה צריכה לטפל הסוכנות ;

היהודית ולא מדינת ישראל. זה באמת תפקיד שהוא רלבנטי לסוכנות, כי היא ממלאה

תפקיד שהמדינה לא יכולה למלא, ואם היא ממלאה אותו היא עושה זאת בצורה עקומה,

בתשלום מחיר זה או אחר.

העם היהודי התגייס בדרך-כלל בגלל שתי סיבות; נסיבות ומנהיגות. אינני אומר

כמה עולים יבואו, אני מדבר על עובדות. ל-140,000 יהודים בברית-המועצות יש היום

ויזה ישראלית ולעוד 800,000 - 900,000 תהיה ויזה עד אפריל. כלומר, באפריל בשנה

הבאה יהיו מיליון יהודים בברית-המועצות עם ויזה ישראלית שאי-אפשר ללכת אתה

לאמריקה, לאוסטרליה או לקנדה. אפשר ללכת אתה או לישראל או להישאר ברוסיה. ויש

הרבה מאד ממריצים אחרים בשוליים הרחבים, כמו הטיפול בתיירות, שתבורכו עליו, שיש

סיכוי שגם הם ירצו לבוא לישראל, ויש גם כל מי ני סיבות למה הם לא רוצים להישאר

ברוסיה. לכן, כשמדברים על מיליון יהודים, זו לא לפנטזיה פרועה, והציבור גם כן

התחיל להבין את זה.



זו בעיני שעה גדולה. מתי היתה עליה גדולה במגבית? - בזמן מלהמת ששת הימים,

בזמן מלחמת יום הכפורים, כשהעם היהודי הרגיש שמתחולל פה תהליך הסטורי, או תהליך

עם השקפה הסטורית, ואז הוא התעורר. באו אז גם הילד ששבר את קופת החסכון שלו

והזקנה שבאה למכור את תכשיטיה. פעם אמרו שתהליכים הסטוריים קורים רק במלחמה.

היום העולם המזרח-אירופי מוכיה לנו שבפעם הראשונה מתהולל תהליך בעל משמעות

הסטורית בלי מלחמה.

אנחנו היינו צריכים לבוא אל העם היהודי ולדבר אתו בשפה הזאת. לשבחו של שמעון

פרס ייאמר שהוא היה היחידי שפנה אל העם היהודי וניסה להעמיד אותו על גודל השעה,
כי הוא אמר
מדובר על 3 מיליארד ולא על עוד 100,000 או עוד 50,000. כי גם עסקני

המגבית היהודית חיו תחת הרושם, מהשיחות עם ראש הסוכנות, שאולי צריך להגדיל את

הסכומים בעוד 50,000 דולר, ותמיד קשה להגדיל בעוד 50,000. אבל לפעמים, דווקא

כשאתה מדבר בשפה של מיליאדים, יש התעוררות.

אני מצפה מהנהגת הסוכנות היהודית ומכל ראשי המדינה שעוסקים בכך שיבואו לעם
היהודי ויגידו
זה מבחן הסטורי שיכול לשים נדבך חשוב מאד למדינה, שאתם הסוכנות

היהודית הקמתם, שאתם העם היהודי הקמתם, הוא יציר טיפוחכם. אני לא שומע דיבורים

כאלה. אני לא שומע את המסעות ליהדות הגולה ואני לא רואה את משרד יחסי הציבור

שלקחתם כדי להעמיד את העם היהודי על האפשרות הזאת. תרים היום 50 טלפונים ליהודים

באמריקה והם יגידו לך שהם לא מאמינים שיבואו עולים. תשאל אותם אם הם יודעים שעד

אפריל יהיו מיליון ויזות ישראליות בידי יהודים סובייטים? הם לא יודעים. לא נעשה

דבר בענין הזה.

על-סמך ההיכרות שלנו במשך שנים רבות קיוויתי שאתה תדע לדחוף את הסוכנות

היהודית לדבר במונחים של חזון ולא במונחים של פרקמטיה, כפי שעושה הסוכנות היהודית

עם יהדות הגולה.
אי גורדון
אני חושב שאת הדברים האלה היית צריך לברר עם מר דיניץ.
היו"ר מ' קליינר
אתה דיברת על כך שלסוכנות היהודית אין כסף, שיש לה המון בעיות קטנות.

הסוכנות פעם היתה הגורם שבעיני הציבור נתפס כמי שנותן כסף לנושא העליה. אם אין

כסף, תנסו לגייס אותו. אם לא תצליחו - לא תצליחו, אבל אני חושב שעוד לא ניסיתם.

נשמע כעת את חברי הוועדה. חבר-הכנסת צידון, בבקשה.
י י צידון
אמרנו לפני-כן שהסוכנות סיפקה פעם שליש מתקציב המדינה. פעם הסוכנות היתה כל

המדינה. הדבר הזה יורד והולך, אולי באורח טבעי ואולי לא באורח טבעי. יש עובדה
אחת יסודית
היהודים בחוץ לא מתייחסים לזה. הם לא מתייחסים לזה מסיבות רבות,

שהעיקרית שבהן היא חוסר אמון במה שקורה במדינת ישראל, משיכת החבל וכיוצא באלה

דברים.

אני חוזר ואומר שהעליה היא היום עסקה של מדינת ישראל. הסוכנות היהודית עוזרת

למדינה ועל כל טיפת עזרה נגיד: תודה רבה. לי נראה שכל הנושאים נופלים בין

הכסאות. לפני 7 חודשים הצעתי למשרד הקליטה, למשרד השיכון וגם ליושב-ראש הוועדה

להביא בתים מוכנים מדרום-אפריקה. בשבוע הבא אני אפגש עם אחד הידידים שלי שהוא

ראש חברת הבניה הגדולה בצרפת. אני לא אגיד לו דבר, כי אינני יודע לשם מה אגיד

לו.

מה שקורה הוא שאנחנו יוצאים למלחמה בלי מפקדים. תארו לכם שיש אוגדות בשטח,

יושב המטה בקריה ומוציא פקודות לאוגדות והאוגדות רצות בלי מפקד. זה מה שאתם

ואנחנו עושים. אנחנו שוחטים את עצמנו. רק תתרגמו את זה במונחים של קרב, וזה



קרב. אנחנו יושבים ומפטפטים, חוזרים ומפטפטים מי צריך לעשות מה, ומרוב עצים לא

רואים את היער.

אחרי כל ביצוע עושים תחקיר. אנחנו צריכים מפקד למבצע, שבידיו יהיו הכספים

והאלטרנטיבות, והוא יידע מתי לקרות 50,000 דולר מפה ולשים אותם שם, ולא איכפת לי

אם יש שליח באנגליה או בתורכיה. הוא יידע, הוא אחראי, עליו לבצע והוא יווסת את

האמצעים הקיימים. אם יהדות העולם לא תעזור לנו, אולי זה גם כשלון שלנו שלא

הסברנו מספיק. אני חייתי את העבודה הזאת שעליה היא שותפות של כל העם היהודי, שהם

נותנים כסף ואני נותן גם כסף, גם את המאמצים וגם את החיים שלי. לא נותנים כסף -

האוניה כבר הפליגה, מדינת ישראל כבר קיימת, לא נעמיד אותה באמצע הים. עכשיו היא

צריכה כבר לרוץ.

אני פונה אליכם ממש מתוך יאוש, שתקחו את הממונים עליכם ותנערו אותם.

הסברה. אני מסכים עם יושב-ראש הוועדה שהציבור מודע לעניו לאיו שיעור יותר

משהוא היה מודע לפני כמה חודשים, ואני חושב שהיושבים בחדר הזה עשו לא מעט לשם כך.

אבל זה לא מספיק. אולי ידידי חבר-הכנסת גור יחלוק עלי. אני לא מודאג מהשידורים

לברית-המועצות. אני מודאג מהשידורים לישראל ומשידורים למערב, כי השאלות שאתה

שאלת הו מאד לעניו. אם היהודי בשיקאגו איננו יודע שיש מספר כזה של יהודים עם

ויזות שאיו להם אלטרנטיבות, זה כשליו שלנו.

אני חוזר לעניו האחריות ואומר: מדינת ישראל היא האחראית והסוכנות היהודית

עוזרת לה. מבחינה הסטורית אולי טוב שזה כך, כי לא לעולם ועד נוכל על-ידי כך וכך

אנשים, עם אינטרסים מאינטרסים שונים, שאילו היו ציונים כמוני היו יושבים פה.

יש לי בקשה אליכם בנושא השידורים לישראל והשידורים החוצה. אם יגיעו מים עד

נפש אני רוצה לראות את הנכונות של משפחות שיקלטו את העולים בבתיהן. הנכונות הזאת

איננה קיימת, משום שאיו אמוו בממשלה, וכולנו מכירים את העובדות. אבל עם חוסר

האמון האוניה הפליגה, מדינת ישראל נמצאת באמצע הים ואנחנו צריכים להתנער.

אני מבקש להדגיש את הדברים הבאים. קודם-כל, בנושא בניה מתועשת אני מודע

לפתרונות מהירים. הקבלנים ככלל - ואני אומר זאת מתוך ידע תעשייתי מקצועי מעמיק -

אינם מעוניינים בתיעוש הבניה, כי תיעוש הבניה דורש עומס רציף, בעוד שכך לוקחים

פועלים ומשחררים פועלים, וכשיש ערבים - מה טוב. מי שצריך להיות מעונייו הוא

הקונה, ואם לקונה הזה יש 500 דירות בשנה, בהעמסה רציפה לאורך תקופת הפחת של המפעל

הוא יכול לקבל אותו בזול ומהר, לפחות ב-2 - 3 שיטות שמוכרות לי, ואני מוכו להביא

את השיטות האלה אם יהיה לי עם מי לדבר. אין לי עם מי לדבר, איו מפקד לעסק הזה.

לדעתי, אנחנו צריכים לחזור לעניו הזה למשבצת א'. האוגדות כבר בחוץ, כבר

יורים, ואנחנו חייבים למנות פיקוד שדה, שהוא מבצע בשם פיקוד המטה והוא יארגו את

העניינים ולא העולה. העולה י ירד מהמטוס, מישהו יקבל אותו וילווה אותו. כל זה

צריך להיעשות, בתוספת הסברה הרבה יותר גדולה בתוך ישראל.

אני דיברתי עם מנכ"ל רשות השידור אריה מקל. חשבתי שהוא מונה מטעם משרד ראש

הממשלה והוא ידובב, וכו'. מר מקל בחר לקנות שקט תעשייתי והוא מונח שם, הוא לא

מנהיג את העסק הזה. כשמר מקל ישב בחדר הזה, לאור ההצעות שהעלינו ושכולנו מכירים

אותן, של איך לעשות פיקנטריה, הוא אמר: זה נכון, אני כבר מדבר אתך. זה היה לפני

3 חודשים והוא לא עשה דבר.

אילו היו תוכניות אחרות המעודדות את העני ו הזה, המראות לציבור הישראלי שאפשר

לקחת עולים הביתה, המעודדות את ארגוני המתנדבים ואת ארגוני העולים, אני משוכנע

שהתמונה היתה אחרת. אבל מר מקל לא הצליח להעביר תוכנית כזאת.

אני מצטער אם הארכתי בדברי ואם חזרתי על הקטלינרי שלי. . אני מבטיח לעשות זאת

שנית. תודה.



אי לפידות;

האם ניסית להידבר עם משרד השיכון בנושא הבניה המתועשת?

י י צידון;

אני רמזתי לשר השיכון, כשהוא היה פה בוועדה, ואני סבור שלא מעוניינים בזה.

אי לפידות;

אתה סובר נכון.

היו"ר מי קליינר;

אנחנו נזמין את שר השיכון לוועדה.

אי לפידות;

אשתדל לומר דברים קצרים מאד וענייניים. יש מצב קיים שהוועדה הזאת לא יכולה

לשנות אותו. יש שתי רשויות שעוסקות באותו נושא. זו בעיה ואין טעם לדוש בה כי

היא ידועה לכולם. כל זמן שזה המצב הקיים השאלה היא איך חיים עם זה. ההכרעה לא

בידינו.

עם כניסתי לתפקיד קיבלתי את זה כנתון והשתדלתי להתמקד בעבודה המעשית ופחות

לעסוק בכל מלחמות היהודים שלא תורמות לחיי המעשה, וגם פתחתי את הדלתות לרווחה

לשיתוף-פעולה עם כל גורם שקשור לקליטה. לא כל אחד שיתוף פעולה באותה מידה. מדובר

בארגונים מצד אחד ובסוכנות היהודית מצד שני, וגורמים אחרים.

בנושא הסוכנות היהודית היו לי אכזבות. היתה לי יותר מתחושה שנעשים צעדים

מכוונים להכשלה, למרות שהצהרותיו של אורי גורדון היו ההיפך מזה. לאחרונה צמצמתי

את שיתוף הפעולה כי לא ראיתי בזה תועלת. ראשית, למרות שביקשתי זאת, לא שמעתי עד

היום מאף גורם בסוכנות היהודית אם הם יכולים להצביע על צעד כלשהו שלי כמנכ"ל משרד

הקליטה שיש בו חוסר-אמון, אי-שיתוף פעולה, הכשלה או הפרעה. עד היום לא אמרו לי:

אתה נקטת בצעד כלשהו שמפריע, שמחבל. לעומת זה היו צעדים הפוכים שאי-אפשר להתעלם

מהם. לדוגמא, היה מדובר שבקליטה הישירה שיעורי האולפן יינתנו במרכזי קליטה

באולפנים הקיימים. והנה, לפתע, במקומות מסויימים לא נותנים לעולים להיכנס,

מגרשים אותם בבושת-פנים, גם כשיש מקומות פנויים. מי שרוצה פרטים על כך יפנה

למנהלת האולפן בנתניה. אין זה אלא צעד מכוון להכשיל את משרד הקליטה ולהראות

שהקליטה הישירה לא פועלת, הם לא מצליחים. אלה עובדות שאי-אפשר להתווכח עליהן.

באחד הדיונים פקיד בכיר בסוכנות היהודית דרש לפתרון הבעיה דמי וחשמל ודמי שרתות,

אבל זה עולה לנו.

דרך אגב, הדבר הזה אילץ אותנו לפתוח אולפנים משלנו ולשמחתי התברר לנו שלפתוח

אולפנים זה יותר זול מאשר לשלם לסוכנות. מי שרוצה לקרוא לזה שיתוף-פעולה, שיקרא

לזה כך. אני לא יכול לקרוא לזה שיתוף-פעולה.

הזכירו כאן את הענין של תושבים חוזרים. זה לא נולד היום. כולנו יודעים

שמערכת השותפיות בין הסוכנות היהודית לבין משרד הקליטה מלאה חתחתים. הגישה שלי

כמנכ"ל משרד הקליטה - וכך גם ניגשתי למוסד לתיאום הקודם - היא חיפוש דרך איך לקדם

את נושא העליה בנתונים הקיימים, ללא מלחמות. האם אני לקחתי את הטיפול בתושבים

חוזרים מהסוכנות היהודית? זה היה טוב במשך 3 - 4 שנים ולפתע זה לא טוב? אבל הענין

הועבר לסוכנות היהודית ללא כל הודעה מוקדמת, באמצע שנת תקציב. אי-אפשר למנוע את

התחושב שיש פה צעדים מכוונים.

יעוץ לנוער היה קיים לפני גל העליה. פתאום אנחנו נדרשים להוצאות כספיות

גבוהות בנושאים ארורים. הבעיה השולית של יעוץ לנוער, שמסתכמת במאות שקלים בלד,

עלתה עם כניסתי לתפקיד ולא ידעתי על מה מדברים אתי בכלל. זה היה לפני גל העליה.



פתאום מאות השקלים הללו העיקו על הסוכנות היהודית? אלה בסך-הכל כספים של העם

היהודי, הרי אם גוף ארור יילד לאסוף כספים, הסוכנות היהודית תצא מעורה, כי היא לא

רוצה שמישהו אהר יאסוף כספים. מה יש אם הסוכנות היהודית ממשיכה לתקצב את היעוץ

לנוער, גם אם הוא לא מופעל ישירות על-ידה, או גם אם היהידה משרתת לא רק נוער עולה

בכל מיני שותפויות לא ברורות?

אורי גורדון הזכיר בגאווה את התאחדויות העולים שהסוכנות היהודית תומכת בהן.

יש לי סימני שאלה רבים אם החלוקה הכספית שם צודקת.

אי גורדון;

אגב, גם לי יש. אני הושב שההלוקה לא צודקת, וזה נמשך כך 15 שנה.
אי לפידות
אומר יותר מזיו. הכספים ניתנים לכל מי ני גורמים שאין להם קשר לעליה.

אי גורדון;

למשל?

אי לפידות;

וזו היתה זרוע של הסוכנות היהודית לנגח את משרד הקליטה. כשנכנסנו למשרד

היינו במצוקה. אפשר לריב בהדר סגור, כמו בעל ואשה, אבל כשהולכים לרבנות הענין

מקבל פנים אחרות לגמרי. לא צריך לפנות לעתונות. אינני יודע מי ישפוט אותנו על

כל הפרסומים שמדברים על קליטה קורסת ועל כל הבוץ שנזרק בחוץ שלא בצדק. והארגונים

שמקבלים כסף מהסוכנות היהודית היו עושי דברם, שאני קורא להם "מוחאי כפיים בשכר".

י י שטרן;

אבל זו אשמתך.
היו"ר מ' קליינר
סליחה, אני מבקש לא להתערב.

אי לפידות;

אני פתחתי דלת רחבה לארגונים. קודמי לחשו על אוזני; שמור מרחק, רק צרות יהיו

לך מהם. לא קיבלתי את עצתם ואספתי אותם לכנס, ביקרתי בהתאחדויות שלהם ואמרתי

שאני רוצה לשתף פעולה אתם. ביקשתי שהם יעלו את דרישותיהם על הכתב, גם את

השגותיהם על הנהלים במשרד, ונטפל בכל אלה. לאט-לאט התברר שיש סוגים שונים של

ארגונים. יש ארגונים שקטים, לא משולמים, שאפשר לעבוד אתם; וקיימים הארגונים

הגדולים, המשולמים, המפוטמים, שחושבים שהם המומחים הגדולים ביותר לקליטת עליה. 4

- 5 חודשים היה שקט וכולם אמרו שהקליטה הישירה היא דבר טוב. לפתע, יומיים לפני

שהמוסד לתיאום התכנס, הארגונים המשולמים האלה אירגנו מסיבת עתונאים. אנחנו

יודעים בדיוק איך זה נולד ומי מכוון אותם. היו עוד הרבה הפגנות, ויש לנו ידיעות

בדוקות שאלה היו פעולות יזומות של אנשים שעמדו אחריהן.

אם ניקח את כל הדברים האלה יחד נגיע למסקנה שזה לא שיתוף-פעולה. כשדיברתי על

כך עם אנשים בסוכנות היהודית - במקרה זה לא עם אורי גורדון - בחדרי-חדרים היו כמה

אנשים בכירים שאמרו לי; אתה צודק. שיגיד אורי גורדון או מישהו אחר אילו צעדים

חד-צדדיים או מכשילים נקט משרד הקליטה, אם בכלל.



לאחרונה צמצמתי את הפעולות של פורום המנכ"לים. אמרתי לארנון מנטבר: אם פורום

המנכ"לים אמור לשרת את הסוכנות היהודית נגד משרד הקליטה, אני צריך לעזור לך בזה?

תילחם בלי שאני אעזור לך.

אי גורדון;

אני המום מדברי מנכ"ל משרד הקליטה ואני מודיע לכם שאני דורש בירור, משום

שהדברים שנאמרו כאן - לא דובים ולא יער. אנחנו מכוונים את התאחדויות העולים נגד

משרד הקליטה? אנחנו מכוונים משהו נגד משרד הקליטה?

אתו לכם דוגמא בנושא האולפנים. לא השר דיבר אתי על האולפנים, וגם לא אתה.

רק השבוע כתבתי מכתב למשרד החינוך על האולפנים.

א' לפידות;

דיברתי עם אנשים בכירים?

אי גורדון;

אינני יודע, אני המום מהדברים שלך.

אי לפידות;

ארנון מנטבר הוא ילד קטן?

אי גורדון;

אני חושב שמה שקורה בענין האולפנים הוא טירוף מערכות. אני חושב שצריך לעבוד

יחד. כל האולפנים של הסוכנות היהודית צריכים לעמוד לרשותכם. השבוע אני עסקתי

בענין הזה עם משרד החינוך.

אי לפידות;

אין דרך לנסיגה. אני לא אסוג.

אי גורדון;

אני לא מבין את כל מה שאתה אומר כאן. יש לי רושם שהכנסת לראשך דברים שאנחנו

נגד משרד הקליטה.

אני דורש רשמית שיביאו את כל ההוכחות האלה לוועדה, אחת לאחת. תמיד היינו בעד

שיתוף-פעולה. אני מעולם לא יצאתי נגד משרד הקליטה.

בענין חלוקת הכספים להתאחדויות - זה 15 שנה פועל כך וכל הזמן אני נלחם נגד

זה. אינני מבין מדוע ההתאחדויות הגדולות מקבלות את הסכומים האלה. האם זו

מדיניות נגד משרד הקליטה? אני מכוון את ההתאחדויות? איך אפשר להגיד שאני מכוון את

ההתאחדויות? יש התאחדויות עצמאיות שיש להן כל מיני השגות. האם אני רווה נחת

מההתאחדויות? פתאום אתה יוצר מין סיטואציה של מחתרת. אני דורש בירור של כל

הדברים האלה.

אתה אומר שדיברת עם אנשים בסוכנות היהודית, שאישרו לך את כל הדברים שאתה

אומר. אני מודיע לך שאין לדברים האלה שחר. אני מרגיש שיש לכם בעיה פסיכולוגית

לא צודקת. אני שואל אותך; מותר שיהיו לי השגות על הקליטה הישירה?



אי לפידות;

במקום שנתווכח בינינו אני מציע שלאר הישיבה תברר אם הוציאו אותנו מהאולפנים

במרכזי הקליטה או לא הוציאו אותנו.

אי גורדון;

עד השבוע לא ידעתי ומעולם לא דיברתם אתי על כך. אני חוזר ואומר: מה שקורה

בענין האולפנים זה טירוף. אני כתבתי מכתב למשרד החינוך ובו אני אומר שאם לא יהיה

שיתוף-פעולה עד הסוף אני רוצה שכל האולפנים שלנו יתמלאו על-ידכם. אתי לא דיברו

כלל על האולפנים. זה נודע לי דרך משרד החינוך.

הבעיה שמטרידה אותי היא שאתה בונה קונספציה שאנחנו הולכים רק במלחמות. אני
רוצה לשאול אותך
אם לי יש השגות על הקליטה הישירה, האם זו מלחמה? ויש לי השגות

על הקליטה הישירה. אני חושב שאתם שיפרתם את הקליטה הישירה.
אי לפידות
כתבת לי על כך?
אי גורדון
דיברתי עם השר. אתם שיפרתם את הקליטה הישירה. מותר היה לי לחשוב שהקליטה

הישירה, כפי שהיתה בהתחלה, היתה פרובלמטית, ואמרתי את זה. אני לא נגד קליטה

ישירה. אני מעוניין בשיתוף-פעולה.

גם לי יש טענות, ואתן לך דוגמא - יש מקומות במרכזי קליטה. למה אינכם מפנים

אנשים למרכזי קליטה? למה השר אומר שעולי אתיופיה יילכו לקליטה ישירה? זה ויכוח

לגיטימי של קונספציות ואין להיבהל מממנו . מזה כבר בונים תיזות שאנחנו נגד קליטה

ישירה? מותר לי לחשוב שעולי אתיופיה לא יכולים ללכת לקליטה ישירה והם צריכים

מרכזי קליטה. זה ויכוח לגופו של ענין. מותר לי לחשוב שצריך שתהיה רשות קליטה

במדינת ישראל? ואתה אומר שאני נגד משרד הקליטה. אני הייתי בעד רשות קליטה כבר

לפני שנים.
א' גור
ומי חושב שלא צריכה להיות רשות קליטה?
אי גורדון
אינני יודע. אני רק יודע שכל דבר מפרשים אותו כך שהוא נגד משרד הקליטה, וזה

מה שמדאיג אותי בדבריך.

שמחה דיניץ, בהשפעתי, כתב מכתב לשר וחתם עליו אתמול לפני יציאתו מהארץ, בעניו

מרכזי הקליטה. לא ייתכן שיגיעו 100 עולים והם יבקשו ללכת למרכזי קליטה, ובשדה

התעופה אמרו להם שאין מקום במרכזי קליטה. אנחנו פינינו 2,000 מקומות. האיש

היחידי שנשלח למרכז קליטה הוא קטוע רגל.

זה ויכוח לגיטימי על קונספציות ואני בעד זה שיהיו ויכוחים כאלה. האם

הוויכוחים הם בעתונות? אני רוצה שתראה לי שאני התקפתי את משרד הקליטה בעתון, פעם

אחת.

קורה כאן דבר מעניין. כשאני אומר שהקליטה קורסת, אתם קופצים. יושר פרץ אמר
בזמנו
מדינת ישראל לא ערוכה לקלוט 100 עולים, והוא צודק. אני גם אומר בגלוי

שהסוכנות היהודית לא ערוכה לקלוט עולים. יש ביורוקרטיה בסוכנות היהודית, כולל

ענין התושבים החוזרים.



אני מודיע כאן רשמית שאנחנו רוצים לעבוד אתכם, אבל לא ייתכן שעל כל

חילוקי-דעות ענייניים אתס מסתגרים בתוך עצמכם. אתה יודע איזו מלחמה יש לי בענין

ההקצבות להתאחדויות? אני לא מצליח לשנות את זה בגלל האמריקאים, ולכן התאחדות עולי

אמריקה מקבלת 1.8 מיליון והתאחדויות אחרות לא מקבלות. לי אין כסף ואני לא מצליח

לשנות את זה. האם זו מלחמה שלי נגד ההתאחדויות? אני חושב שהחלוקה לא צודקת, וזה

נמשך כבר 15 שנה. ואתה אומר דבר חמור, שאני מסית את ההתאחדויות. במה אנחנו

מסיתים את ההתאחדויות? תלמד את נושא ההתאחדויות. לכל ההתאחדויות יש מנהיגות,

כולל האתיופים, וכל המלחמח שלהם היא לגיטימית. אתה יודע איזה מכתבים קיבלתי מהם?

א' לפידות;

שיעשו קודם סדר אצלם בבית.

א' גורדון;

קל מאד להגיד שזו מלחמה. אני בעד טיפוח ההתאחדויות ואני אחזק את השותפות

אתן.

אתן לכם דוגמא אחרת. אינני מבין עד היום למה משרד הקליטה מתעקש ולא נותן לנו

מאחז בשדה התעופה. שדה התעופה סגור בפנינו. למה שאיש מחי העליה לא יישב שם?

עכשיו אתה אומר שאתה מתרחק משיתוף-פעולה משום שיש לך תחושה שאנחנו נגדכם. אתה

חייב להוכיח את זה. אני לא ידעתי על האולפנים ובמקרה השבוע בא אלי איש משרד

החינוך עם הדברים האלה. אמרתי לו שאני רוצה לברר את זה בסוכנות היהודית. כל

הענין הוא לא הגיוני. עכשיו אתה אומר דבר חמור, שאפילו אם אנחנו נסכים, את ה הולך

להקים אולפנים משלך.

א' לפידות;

הקימותי כבר.

א' גורדון;

בסדר. אני חושב שזה טירוף. אתה היית צריך לבוא עם איקס טענות, לזמן את משה

נתיב, את ארנון מנטבר ואותי לפגישה עם השר ואתך כדי לברר במה יש בינינו

חילוקי-דעות. אם תקים אולפנים, מה תרוויח מזה?

אי לפידות;

אני אפתור לעולים את הבעיה.

אי גורדון;

אתה לא פתרת לעולים שום בעיה. יש לנו בעיות עם האולפנים, לפי סטטיסטיקה של

משרד החינוך שהשבוע קיבלתי. כמה אולפנים פתחת?
א' לפידות
100 כתות.
א' גורדון
אני המום.
א' לפידות
כן, אבל זח לא פותר בעיות.
היו"ר מ' קליינר
בסך-הכל אנחנו יודעים את הדברים. מנכ"ל משרד הקליטה פתרו את דבריו ואמר:

אנחנו יודעים שיש שני גופים, לכן נוצרות בעיות ואני רוצה לפתור את הבעיות.

פעמים רבות אמרנו בוועדה שצריכה להיות רשות, בין השאר כדי למנוע את הוסר

התיאום הזה. מצד שני, היה הסכם.- כמי שאינם מעורים במלהמה ובכל פרטיה, ובשאלה אם

כן דובר אם הכפילות מיותרת או לא, אנהנו לא יכולים לשפוט. אורי גורדון אומר: לא
פניתם אלי, ומר לפידות אומר
פנינו למנכ"ל מח' העליה.
א' לפידות
כבר שנים קיים פורום מנכ"לים וכל הנושאים האלה הועלו בפורום הזה. ארנון

מנטבר הוא איש בכיר במערכת. אי-אפשר להגיד: לא פניתם.
היו"ר מי קל" נר
אני לא מציע שבשלב זה נעשה בירור אם כן פנו למטנבר או לא פנו אליו, אבל צריך

היה לצפות שמישהו במה' העליה ידע שיש בעיות עם קליטת ילדים באולפנים. אבל במסגרת

ההידברות פה ותגובה שם, ולהיפך, מישהו ההליט שענ" מרכז הקליטה קודמים ואז

מתחילות להיווצר אותן כפילויות. כשם שההגיון מכתיב שמשרד הקליטה, או הממשלה כן

יתנו שירות פסיכולוגי לנוער ולא יסמכו על כך שבמקרה לעלית הנוער יש שירות

פסיכולוגי. אבל מצד שני, אם מסתכלים מנקודת הראיה של מערכת איות, אומרים: היות

ולעלית הנוער יש את דייר רון לוי שנותן שירות מצויין וכולם נהנים ממנו, אז יעלה

לעם היהודי יותר כסף להקים שירות מקביל מאשר למצוא כמה אגורות כדי שרון לוי ימשיך

לתת את השירותים לא רק בבאר-שבע ובחיפה אלא גם בתל-אביב ובירושלים.
אי גורדון
אם היוגה רשות אחת, זה היה יותר קל.
היו"ר מ' קליינר
כולנו היינו מאד בעד רשות. לפעמים יש תחלופה בעמדות השונות שמאן דהוא מחזיק

בפרק-זמן מסויים, וזה טבעי. אם אני הייתי משרד הקליטה, טבעי שהייתי חושש שמא

הלהיטות המופלגת של הסוכנות בנושא הרשות, תוך אי-מודעות לקשיים שבהקמתה -
א' גורדון
אגב, זה לא נכון. הסוכנות לא רוצה רשות. אני רוצה רשות.
היו"ר מ' קליינר
---זו לא דרך להקל מבחינה ציבורית על העובדה שבעצם לא מתכוונים לקיים את

ההסכם שנחתם ב-1 באפריל שייצור דבר אחד. האלטרנטיבה הזמנית לרשות היא שתהיה

חלוקה יותר מוגדרת של סמכויות. רבים אמרו שלא כל-כך אם הקליטה תהיה ביד זו או

ביד זו, ובלבד שתהיה ביד אחת. היה הסכם שנתן דומיננטיות לממשלת ישראל לגבי

הקליטה מ-1 באפריל, ולפי הקונספציה של חבר-הכנסת צידון - כי אני פחות חד בענין

מתן הפטור כל-כך מהר מאחריות לעם היהודי - פה אני מסכים עם הממשלה שלא צריך לפטור

מאחריות את העם היהודי. צריך לקרוא לו לאחריות הרבה יותר רחבה וגדולה. אני גם

יודע מה הם הקשיים של המדינה, ולא לנסות לגייס את העם היהודי במלוא העוצמה שלו זה

דבר איום ונורא. אף פעם לא שמעתי שפנו לוועדה זו ואמרו: חברים, תלכו ליהודים של

מיאמי ושל שיקאגו ותראו שאי-אפשר. ובצדק אמר משרד הקליטה: בשלב זה אתם לא

מסוגלים לגייס כסף, תנו לנו במקביל לעשות מגבית ותנו לנו לאסוף את הכסף ישירות.

אולי יהיו 2 -3 יהודים באמריקה שיגידו: אני יודע שלאורי גורדון מגיעים מהדולר

שלי 10 סנט. ואולי אם הייתי מוצא דרך לבוא ליהודי הזה ולהגיד לו: אתה תתן דולר

שכולו יילך לקליטה, אז יהיו יותר דולרים וגם יהיה ניצול יותר טוב של הדולרים, כי

90% מהם יבואו לקליטת העליה ולא רק 10%. והמנהיגים שמגייסים את הכספים הם שרי

ממשלת ישראל ולא אף אחד מהמנהיגים שיושבים בחבר הנאמנים, שאני מאד מכבד אותם.

אני מבין לרוחו של משרד הקליטה כאשר יש לו לפעמים בעיות קומוניקציה. גם ועדת

העליה והקליטה של הכנסת לא מצליחה לזמן את חברנו לשעבר דיניץ לדיון-בירור יסודי.

הוא לא אומר שהוא לא רוצה לבוא, אבל הוא לא מגיע לכאן מסיבות שונות.

מר גורדון, כתבתי אליך לא מפני שבתוקף תפקידך אתה יכול לעשות הכל, אלא מפני

שאני מאמין שלגביך כראש מחי העליה, ולפני היותך ראש מח' העליה, אני בטוח שאמה לא

תתן הוראה לא לתת לילדי עולים להיכנס. אדוני המנכ"ל, אני משוכנע שאורי גורדון לא

היה מודע לזה. בנושאים אלה הוא ענייני מדי למערכת של מלחמה. אני יודע שבין ראשי

מערכות דברים נפתרים כאשר בתוך המערכות יש מלחמות של יוקרה. למזלנו יש חוליה אחת

שדווקא קשורה לשדה התעופה שמתפקדת מצויין ויש חוליות אחרות שמתפקדות פחות טוב.

לבעל תפקיד יש התייחדות מוסדית אל המוסד שלו. לכן, ככל שהוא בדרג יותר נמוך

הענין הזה מחריף ומתחזק ובזה הוא מוכיח לויאליות למערכת שלו. יש דברים שאי-אפשר

להתעלם מטבע אנוש, ואנוש כולל ממסדים.

נאמרו כאן דברים שיצאו מהלב. ישבנו כאן עם הרב לפידות ועם שר הקליטה, ואני

יודע שהכוונות הן כנות ובכל-זאת משהו לא מסתדר. אני לא אומר שזה פתרון אידיאלי.

יכול להיות שמחר הוא יהיה אחר, ולדעתי מוטב היה שב-1 באפריל ההסכם יקויים, כדי

שנושא הקליטה כן ירוכז ביד אחת.
א' גורדון
אני גם שותף לדעתך. אני בעד העברת הקליטה לממשלה. גמור את זה עם ראש

הממשלה. מאין יהיו לראש הממשלה 80 מיליון דולר? הרי זו הבעיה. אני לא רוצה

להעביר את הקליטה לממשלה? כל הדיבורים שאורי גורדון לא רוצה בכך, אי נם נכונים.

אני מוכן מחר בבוקר להעביר את הקליטה לממשלה. תזמן את ראש הממשלה לישיבה פה,

בהשתתפות משרד הקליטה והסוכנות ותגיד לו: אדוני, בוא נכבד את ההסכם.
היו"ר מ' קליינר
אני חושב שצריך להפריד בין הענין העקרוני של יד אחת שצריכה לטפל בקליטה ובין

הענין הכספי, אבל לא ניכנס לזה כרגע. גם אני, כמוכם, רק מביע את דעתי כמו יתר

חברי הוועדה שהתבטאו כאן בנושא אחר.

שמחתי לשמוע שמר נתיב יצר אתך קשר והענין הזה של הפסקת ההקצבות לתושבים

חוזרים יבוא על פתרונו. אני מאד אשמח אם אשמע בשבוע הבא מכולכם שהענין באמת

הסתדר. מר גורדון, אם אתה יכול לתרום את תרומתך לענין הזה, תבוא על הברכה.



בענין הקיבוצים אני מבין שמרגע שיש הסדר קיבוצים, באופן טבעי יבוא על פתרונו

ענין שער הנגב. אני אדבר השבוע עם שי חרמש ואשאל אותו. אם תתעורר בעיה כלשהי,

אשמח לקבל את עזרתך, כי אני מתרשם ששוחחת עם צבי ברק.
א' גורדון
אני שמח לשמוע ממר לפידות שהענין סודר. אני לא בקיא עד כדי כך בפרטים.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה לקבל את הסכמתך לפני הוועדה שבמידה והענין לא נפתר אתה תפגין את

המעורבות שלך כדי להביא אותו לפתרון, כי צריך לפתור אותו.
א' גורדון
בעקבות הישיבה ודבריו של מר לפידות אני אכתוב היום מכתב לשר הקליטה, עם העתק

אליך אדוני יושב-ראש הוועדה, העתק למר לפידות, למשה נתיב ולארנון מנטבר, עם בקשה

לזמן ישיבת צמרת בין הסוכנות היהודית לבין משרד הקליטה לפני שחס-וחלילה דברים של

אי-הבנות ייהפכו לקונספציות, במגמה להדק את שיתוף הפעולה.

ב. אני מציע לקיים ישיבה של ועדת העליה הקליטה עם הייה דיניץ, נתיב וברק כדי

לפשט כל מיני הליכים.

ג. אני חושב שלא שמתם לב לדבר שיושב-ראש הוועדה אמר ואני מייחס לו חשיבות רבה

מאד. אני לא מאמין שהסוכנות היהודית יכולה להיות הצנור היחידי לעם היהודי ושהיא

תביא את הכסף. ממשלת ישראל צריכה להיות מעורבת בזה, ומאד יכול להיות שוועדת

העליה והקליטה צריכה ליזום דיון צמרת בענין הזה, שאליו יוזמנו שר האוצר, ואחרים,

בשאלה איך העם היהודי נערך, משום שאני לא מאמין שהעם היהודי הולך להביא את הכסף.

אם תשאירו את ענין גיוס הכספים רק בידי הסוכנות היהודית, אין לה הכוח לזה וגם לא

לחבר הנאמנים. פה דרושה פעולה ישראלית גדולה, נועזת.
היו"ר מ' קליינר
באופן עקרוני אני רואה את ענין ארגוני העולים בחיוב, וגם התבטאתי בענין זה

מספר פעמים. אבל אני חייב להעיר שאני לפחות התחלחלתי כשקראתי בעתון "טיים" כתבה

על קליטת עליה ופתאום אני שומע התבטאות של יו"ר מועצת ארגוני העולים: לא קולטים

את העולים, אנשים ישנים בשדות התעופה. אני בדקתי בשדה התעופה ולא ראיתי אנשים

ישנים שם.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת גור, ודבריו יהיו גם דברי סיכום של הישיבה.
א' גור
אני חושב שהדבר האחרון שהעליה, מדינת ישראל והעם היהודי צריכים היום זה קרע

בין משרד הקליטה לבין הסוכנות היהודית. מה שאני שומע כאן - ולא חשוב כרגע באיזו

מידה הדברים נכונים או לא - אבל הם נשמעו בחריפות די גדולה ומהם ניתן להבין שאכן

יש קרע, או סף של קרע.

על-כן, מה שנדרש עכשיו הוא ליישר מיד את ההדורים בין שני המוסדות הללו

שמובילים את הנושא הזה, ואם ישיבת צמרת פנימית בין המוסדות לא תספיק לכך, אני

מציע, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נזמן לכאן את ישיבת הצמרת על-מנת להעלות כאן את

הנושאים במלוא חריפותם ובמלוא חידודם, על-מנת לנסות לפתור את הבעיה ולא לבזבז את

האנרגיה של הנכבדים אשר עוסקים בענין תזה במריבות ביניהם אלא באמת למה שצריך.

אני מסכים עם הדעה שלך ועם הדעה שאסור לפטור בתכלית האיסור את העם היהודי

מהצורך להתגייס התגייסות חירום כמו במלחמות - אפילו יותר, אבל לא פחות מזה - כדי

לקלוט כמה מאות אלפים או מיליון יהודים מברית-המועצות. אמרנו שזו שעת-כושר וצריך



לנצל אותה. אני חושב שכדי להביא את המסר לעם היהודי כולו ולעם היושב

בארצות-הברית, האדם הטוב ביותר לכך הוא ראש ממשלת ישראל שנמצא בשעות אלה בארה"ב

ואמור להיפגש עם מנהיגי יהדות ארצות-הברית.

בנוסף לנושאים המדיניים, שהם השובים, אין נושא השוב לעם היהודי מאשר הנושא

הזה שאותו יעלה ראש ממשלת ישראל שם דווקא בשעה זו. אני מציע, בשם הוועדה, שתצא

מכאן קריאה לראש ממשלת ישראל להעלות את הנושא הזה כאחד הנושאים הרושובים ביותר

בפגישותיו עם צמרות המנהיגות היהודית בארצות-הברית.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 15:05

קוד המקור של הנתונים