ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/11/1989

אישור מינויו של מר י' שטרן כיועץ הוועדה; מוסדות עליית הנוער

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 44

מישיבת ועדת העליייה והקליטה
נכחו
חברי.הוועדה

מ' קליינר - היו"ר

א' ולדמן

י י פרח

י' צידון

די הגואל - יו"ר מחלקת עליית הנוער, הסוכנות היהודית

בי עמירם - סמנכ"ל אגף פרויקטים מחו"ל, הסוכנות היהודית

יי שילו - מנהל אגף הקליטה. הסוכנות היהודית

י' גיספאן - יועץ לראש מחלקת עליית הנוער

אי מור - מנהלת המחלקה לשרותי רווחה. משרד הקליטה

ח' אסולין - ראש מדור חינוך. משרד הקליטה

י' שכטר - סגן מנהל האגף לחינוך התיישבותי. משרד החינוך

חי יהודאי - מנהל המחלקה לביקור סדיר והאגף לפנימיות. משרד החינוך

הרב ש אביקר- מנהל פרויקט כפר מימון
.מזכירת הוועדה
ו' מאור

רשמה: ש' צהר
סדר היום
1. אישור מינויו של מר י' שטרן ליועץ ועדת העליה והקליטה.

2. דיון בנושא: מוסדות עליית הנוער.



1. אישור מינויו של מר י' שטרן כיועץ הוועדה
היו"ר מי קלילנר
אני מתכבר לפתוח את 'ישיבת הווערה, אני מבקש את אישור הוועדה למינויו של

ר"ר יורי שטרן ליועץ הוועדה. בתקופת קודמתי לתפקיד היה לוועדה יועץ לענייני

יהדות ברית המועצות. ומאחר והנושא המרכזי שעל שולחן הוועדה היא העלילה מברית

המועצות. מצאתי לנכון לבקש את ד"ר קוטרו להיות יועץ הוועדה שלנו, והוא הסכים.

דייר שטרן הוא יליד מוסקבה. בעל תואר שלישי בכלכלה משנת 1978. הוא היה

פעיל ציוני ועסק בהוראת השפה העברית ברוסיה ביחד עם יורי קושרובסקי, ועלה

ארצה בשנת 1981. הוא היה דובר הפורום הציוני של יהדות ברית המועצות בראשותו של

מר שרנסקי. כמו כן היה בין מייסדי מועצת ארגוני העולים, ועד היום משמש הדובר

שלה. ד"ר שטרן מכין עכשיו דו"ח בשביל חבר הנאמנים על קליטת העולים.

הוחלט - לאשר מינויו של ד"ר י' שטרן יועץ הוועדה,

2. .מוסדות עליית הנוער.

אני שמח שנושא העלייה והקליטה הפך להיות נושא דחוף במדינת ישראל, ובשל

כר דחינו שמיעת דיווח בנושא עליית הנוער אף כי מזה זמן בקשנו לשמוע אותו. הלה

גם נסיון לקיים ישיבה משותפת עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, שגם לה יש ענין

בנושא עליית הנוער מזווית ראייה שלה, אבל הדבר לא יצא אל הפועל בשל סיבות

טכניות,. לא רצינו לדחות יותר את הדיון בנושא חשוב זה, ולכן אנחנו מתכנסים

היום.

אני מקדם בברכה את מר דוד הגואל שהוא היו"ר החדש של מחלקת העליית

הנועריית הנוער, וזו לו הופעתו הראשונה בוועדה. אני מקדם בברכה את אורחינו

מהסוכנות היהודית, ממשרד הקליטה, ממשרד החינוך והתרבות ואת הרב אביקר מנהל

פרוייקט כפר מימון.

כוועדת עלייה וקליטה אנחנו מתעניינים בעיקר בעיקר בקליטה של ילדי עולים

במוסדות עשל עליית הנ וער. והיום במיוחד מעניינת אותנו הקליטה של עולים

מאתיופיה, וקליטת הנוער שלה בעיקר, ואני מבין שמדובר בציבור לא קטן.

הוועדה נילתה ענין מיוחד בנושא השירות הפסיכולוגי, בין השאר משום שהשירות

הפסיכולוגי משרת לא רק את עליית הנוער, אלא נותן שירות לכלל עט ישראל. הוועדה

דנה בנושא הספציפי הזה, ואני שמח לציין בנוכחות נציגי משרד החינוך והתרבות

שהמשרד הבין את חשיבות הנושא ונתן את חלקו לקיומו. תסכימו אתי שצריך למנוע את

סגירת השירות החשוב הזה על מנת שיוכלו להמשיך לתפקד בכל חלקי הארץ.

כולנו מסכימים שעליית-הנוער ממלאת תפקיד לאומי חשוב ביותר. הוועדה

מתעניינת גם בנודשא הדמוגרפיה, שמשום מה הוא נושא מודחק. גם נושאים כמו מניעת

ירידה והחזרת יורדים הם נושאים שנמצאים בתחום סמכותה והתעניינותה של הוועדה.

נשמח לשמוע היום על עבודת מחלקת עליית הנוער, ונתרכז בעיקר באותם חלקים

בפעילותה הקשורים בעולים.
ד' גואל
אני מודה לוועדה וליושב ראש שלה על שהזמינו אותי לישיבה הזאת. אשמח להציג

בפניכם את הנושאים שהמחלקה שלנו מופקדת עליהם, ולספר לכם מה אנחנו עושים

לגביהם לפני עשרות שנים עסקה המחלקה עיקר בהעלאת ילדים ונוער מאירופה,

והיום היא ממשיכה לעשות זאת ממקומות אחרים,

המחלקה קולנו עוסקת בעיקר בנושאי החינוך הקשורים בעריפות ראשונה בילדי

עולים, בני עולים, עולים ועידוד העליה בכלל. והנושא המרכזי הוא קליטה בדרן

החינוד, העלאת נוער דרד החינוד. זה כולל גם טיפול בילדים מישראל שהם בני עולים

דור שני או שלישי, בעיקר מקרב אוכלוסיה קשה, אוכלוסיה של משפחות מצוקה בארץ

אנחנו מדבירם בהיקף של ביז 13,000 ל-15,000 ילדים, נכון לשנתיים האחרונות.

בשנה הנוכחית בשל הצמצום שחל בתקציבים של הסוכנות שנחת גם על עליית-

הנוער, אנחנו עובדים היום בהיקף של 12,300 או 12,400 ילדים בסך הכל. יש לנו

קבוצה של כ~2,300 ילדים הנמצאים במרכזי נוער קהילתיים. לא בפנימיות, שה6

מוסדות לימוד של יום לימודים ארור, ונמצאים במקומות שונים בארץ, בעיקר במקומות

בהם מצויות משפחות מצוקה, איפה שהילדים זקוקים לטיפול מיוחד ולחינוך מיוחד. יש

לנו 16 מוסדות כאלה במקומות שונים בארץ.

המי גזר העיקרי השני הוא של כפרי הנוער, שחלק מהם נמנה על הזרם הכללי וחלק

על הזרם הדתי. יש לנו 67 כפרי נוער מסוגים שונים, ובהם יש כ-9,000 בני נוער

מכל הסוגים. 1,400 ילדים שלנו נמצאים גם ב-80 קיבוצים.

זו פחות או יותר החקלוה של הילדים, ביניהם עולים ובני עולים. יש לנו גם

יחידה שנקראת "עידוד העליה", ובה ישנם בין 300 ל-400 ילדים נכון להיוס. ביחידה

הזאת יש ילדים מכל התפוצות, הן ממדינות רווחה והן ממדינות מצוקה.

יש לנו 3 תכניות שונות לפעילות שלנו. יש לנו תוכנית בשביל מדינות הרווחה,

בשביל אלה המוכנים לשלם כדי שילדיהם יגיעו לארץ לאחת התכניות שלנו, כמו' תוכנית

לבגרות, או לתוכנית לאחת מתוכניות הלימודים האחרות שלנו לתקופת לימודים קצרה

לותר,והמדובר הוא בעיקר בארצות הברית וצפון אמריקה. התכניות האלה ממומנות או

על ידי ההורים או על ידי הקהילה. בנושא שהזה המאמץ שלנו הוא "זול".

יש מדינות שנמצאות באיזה שהוא מקום באמצע מבחינת המימון, כאשר משתתפים

בחלק מההוצאות הכרוחות בהבאת הילדים לארץ, והמדובר במדינות כמו צרפת, ארגנטינה

ועוד, כשההורים נושאים בחלק מההוצאות ואנחנו מארגנים את העלאת של הילדים לארץ

לתקופות לימודים שונות ולתכניות לימודים שונות. תכניות הלימוד הן לתקופות

שונות, יש לנו תכנית לימודים לתקופה של 6 חודשים- עד שנה, הכוללת השתלמויות

בתחומים של יהדות, ידיעת הארץ, השפה העברית, כאשר הדגש הוא על יהדות וישראל.

ויש תכניות לימודים לבגרות. יש לנו תכנית בגרות במגמה הצרפתית, בהסכם מיוחד

עם הממשלה הצרפתית, ריש לנו תכנית במגמה של תעודת בגרות ישראלית,

בתכנית הבגרות הצרפתית אנחנו קולטים בארץ בסד הכל כ-140 תלמידים הנושאים

בחלק מהעלות. התכנית להשגת תעודת הבגרות היא יותר מאשר תכנית לעידוד העליה, כי

זו בעצם תחילתה של עליה. הנערים המגיעים למוסדות שלנו ונשארים במסגרת הזאת בין

שנתיים לשלוש שנים הם צעירים שבין ^^80 ל- % 90 מהם נשארים בארץ, מתגייסים לצ"ל

וממשיכים להשאר בארץ. זו עליה של כמעט 100%, ולא פעם אנחנו רואים את ההורים

העולים בעקבות ילדיהם.

התכנית הזאת מלווה בעבודת נמלים ממש הנמשכת שנים. בשנה האחרונה יש לנו

במסגרת התכנית הזאת בין 100 ל-140 תלמידים. מספר התלמידים קשור בגאות או שפל

במצב הקהילה היהודית בצרפת. רוב הבאים מצרפת אינם למעשה ילידי צרפת, אלא רובם

ילידי צפון אפריקה שהגיעו לצרפת, לפריס או לערי שדה אחרים שהם כמו הלדיספולי

של הרוסים. לשמחתנו, רובם מוצאים את דרכם לארץ מתוך רצון ונכונות לבוא.



מספר הבאים מארגנטינה תלוי במצב הקהילות שם, במצבו האישי של כל תלמיד

ותלמיד ובמצב הכלכלי קול משפחתו, ובהתאם לזה גם מירת ההשתתפות כהוצאות קול כל

תלמיד.

הונגריה וארגנטינה נ השבות אצלנו כמדינות מצוקה, ואנחנו עושים מאמץ יותר

אגרסיבי כי להביא משם את הילדים ובני הנוער הבוחרים בזה. קבוצה ראשונה של

ילדים מהונגריה הגיעה ארצה בספטמבר האחרון, והיא מונה 36 בנות ובנלם. זה היה

מאמץ גדול, כמעט מבצע צבאי. ביולי היו בידינו סימנים שהעידו על קיום אפשרות

כזאת, וביולי או אוגוסט שהיתי 4 ימים בהונגריה כדי לארגן את הקבוצה, שאכן

הגיעה אלינו ב-18 בספטמבר. הילדים נמצאים באלוני יצחק. גיל הילדים הבאים

ללימוד במסגרת של תעודת בגדות הוא 14, וגיל הילדים המשתפים במסגרות לימודים

אחרות הוא 14 - 12.

הקבוצה ההונגרית, וגם קבוצות אחרות, הם בגילאים של עליית הנוער, קרי:

14-18. ההונגרים הם בני 16 ו- 17, ובאו בידיעה מראש שהם באו לשלוש שנות

לימוד. וברור שהמאמץ והכיוון יהיו לעלייה, ואני מניה שאחוז הנשארים אצלם יהיה

זהה לזה שאצל הילדים הבאים מצרפת.

מובן שהתכניות שלנו ערוכות על פי השפות והמדינות מהן באים הילדים. בתחילת

הדרך הם משתתפים באולפן לעברית מתור כוונה להכינם להמשך הלימודים בשפה העברית,

בין היתר הם לומרים נושאים כמו מסורת, יהדות וישראל, עורכים ביקורים במקומות

השונים, תוך שימת דגש על יהדות וישראל.

נסיתי לתת לבם תמונה על הדרך שלנו לעידוד העליה. עכשיו אני רוצה לעבור

לענין לא כל כר חיובי בתור המערכת הזאת. כידוע לכם אנחנו מצויים בתור מערכת של

צמצומים, הכוללים גם צמצום במספר המטופלים במסגרת עליית הנוער. הצמצום חל גם

על תצקיב פעילויות השליחים שלנו, והוא פוגע גם בהקצבה לכפרים ולמוסדות הקולטים

את הנוער הזה.

בשנת הלימודים הנוכחית, שהתחילה בספטמבר, מצויים בנושא הפרוייקטים שלנו

0S3 עד 360 ילדים. בשנה שעברה הגיע מספרם ל- 650. בשנה שלפני כן הגיע מספרם ל-

900. אתם רואים איפוא שיש כאן ירידה מדאיגה ביותר במספר הילדים, ואנחנו רואים

זאת בחומרה רבה.

זו היתה למעשה הסיבה שבגללה האצנו את תהליך הבאת הילדים מהונגריה, ואני

יודע שגם בארגנטינה וגם בהונגריה מתארגנות קבוצות נוספות של ילדים כדי להגיע

אלינו. אני צופה שבתחילת השנה הקלנדרית הקרובה תתארגנה בשתי המדינות האלה

קבוצות נוספות של ילדים שירצו לבוא ארצה.

יש כמובן מדינות שמהן קל יותד לארגן בואן של קבוצות נוער, כמו צרפת,

ארצות הברית ועוד, והכניות לגביהן הן פחות או יותר מסודרות.

מעבר לזה יש לנו היום עולים בודדים, אף כי המלה "בודדים" במקרה זה איננה

מדוייקת כל כר ואני משתמש בה כדי להבדיל אותם מקבוצות. בקבוצה מהונגריה - 36

ילדים. בקבוצה מארגנטינה - 80 ילדים, שתי קבוצות מברזיל עם 30 ילד בכל אחת

מהן. בסך הכל 360 ילדים בקבוצות לימוד המתארגנות כקבוצות לימוד עוד בחו"ל. אבל

יש גם כ-600 ילדים בודדים שבאו עם משפחה מרוסיה או מאירן. אני מדבר על עולים

ובני עולים, ואני מדבר על אלה שנמצאים כאן שנתיים או שלוש, כאשר הדגש הוא על

השנה האחרונה. בסר הכל, כפי שאמרתי, כ-660 ילדים.

מעבר לזה ישנם כמובן האתיופים, המשמשים נושא למאמץ עיקרי וכבד מאד על

עליית הנוער. מתור המספר הכולל של 12,300 ילדים הנמצאים במוסדות שלנו ישנם

2,600 ילדים אתיופים. זה כולל ילדים שהגיעו באופן רצוף עוד לפני חידוש היחסים

עם אתיופיה. עם חידוש היחסים אנחנו צריכים לעשות הערכת מצב כדי להבין מה קורה



ומה צפוי על מנת שנוכל להתכונן ולהערך בהתאם. לעליית הנוער אין בעיה לקלוט

במוסדות השונים שלה את כל מי שיגיע, דבר אותו אנחנו עושים כל הזמן, אף כי

בצעדים איטיים, אנחנו לוקחים בחשבון את האפשרות שבתקופה הקרובה יוכפל ואף

ישולש מספר בני הנוער מאתיופיה וממדינות אחרות שנקלוט במוסדות קולנו.

הקליטה של האתיופים היא בהחלט קליטה מיוהדת במינה, וכדאי לראות את הדבר,

אני יודע שחברי הוועדה ביקרו באלוני יצחק ובחופים כדי לראות את הדבר מקרוב.

בחופים מתבצע למעשה תהליר הקליטה. יש שם גם אולפן וגם מכינה, ומשם אנחנו

מעבירים את הילדים למוסדות השונים של עליית הנועד. רצינו שישהו שם לפחות שנה,

אבל בגלל לחצים שונים הם ישארו שם פחות משנה לפני שיועברו למוסדות בהם יקבלו

את ההכשרה שלהם,

ההערכות שלנו קיימת. יש לנו תכנית ומוכנות לקלוט את הילדים, והנושא הזה

ידוע, מוכר ומוסכם גם על חבר הנאמנים. זה מתקשר עם מה שהיה בשבוע שעבר בחבר

הנאמנים, שהוא הגוף המחוקק של הסוכנות היהודית והגוף המתקצב העיקרי שלה, ואצלו

יש הבנה והסכמה לכר שאנחנו נהיה ערוכים לקלוט במוסדות שלנו כל מי שצריך לקלוט

בהם, ועניו התקציב יבוא על פתרונו. יש קמפיין מיוחד לנושא העליה הרוסית, ואני

מניח שגם הנושא הזה יהיה כלול בו.

כל המוסדות שלנו הם מוסדות חינוך, מוסדות לחינוך מיוחד, ומוסדות ללימוד

מקצוע. יש חוגים מקצועיים בהם יכול הילד לבחור לעצמו את אחד המקצועות הנלמדים

שם והנראה מתאים לו ביותר. כל ילד יכול לבחור לעצמו אחד מתוך 4 או 5 הוגים

הנלמדים בכל מוסד בתחום הטכנולוגי, המכני וכו'. הבנות יכולות לבחור לעצמן

מקצוע הספרות, הסיעוד וכדומה.

בקרב האתיופים ישנם היום צעירים שהם בוגרי עליית הנוער, וכ-600 מהם

משתרים כיום בצה"ל. מספר הבנות האתיופיות המשדתות בצה"ל הוא קטן ביותר. חלק

נכבד מתוך קרוב ל-400 בוגרות אתיופיות שלנו בוחר במקצוע הסיעוד.

במערכת שלנו אנהנו מקיימים גם מסלול פיקוד. אלוף- משנה (מיל) חסדאי יעקב

הוא האיש המטפל בנושא הזה. הוא מרכז קבוצת בוגרים במעין מסלול הכנה לקורסי .

פיקוד בצה"ל, וההצלחה היא מלאה, ובוגרי עליית הנוער נמנים על הקצונה של צה"ל,

גם זה מצביע על כך שאנחנו הולכים בכיוון הנכון בהפעלת הנוער הזה ובהכנתו

לקליטה חברתית אמיתית. כי השירות הצבאי הוא השלב הדאשון לקליטה חברתית של בני

הגיל הזה.

אין ספק שהקליטה של העולים מאתיופיה מחייבת טיפול הרבה יותר נמרץ והרבה

יותר רצוף ומיוחד מצד העוכדים הסוציאליים והיחידה ליעוץ לנוער עולה, אותה

הזכיר יו"ר הוועדה בראשית דבריו. יש לנו מחלקה לשירותים פסיכוסוציאליים,

שבראשה עומד ד"ר לוי שהיה הפסיכולוג הראשי של צה"ל. הוא פרוש היום בתחנות

ליעוץ וטיפול הנמצאות במרחב הארץ בהקבלה למוסדות שלנו, אבל גם בהקבלה למקומות

קליטה של משפחות עולים.

היחידה ליעוץ לנוער עולה מטפלת מתרכזת קודם כל בנוער שבמסגרת עליית

הנוער, אבל היא מטפלת גם בכאלה שאינם שייכים למסגרת עליית הנוער. היחידה הזאת

פרוסה על כל השטח. היא מנתה בסך הכל 15 עובדים, בנוסף לכ-30 עובדים המטפלים

בעלייה הנוער. 15 העובדים האלה היוו את היחידה ליעוץ לנוער עולה שטיפלו בנוער

הזה וגם במשפחות בכל הקשור לבעיות קליטה. המחלקה הזאת הקדישה מאמץ לא קטן

לעלייה מאתיופיה.

בגלל חוסר תקציב היינו נאלצים לצמצם את היחידה ליעוץ לנוער עולה מ-15

עובדים ל-10 עובדים בלבד, כאשר התקציב שלה הוא תוצאה של מאמץ אישי של יו"ר חבר

הנאמנים, מר מנדל קפלן, שהבטיה 250 אלף דולר לנושא הזה, עוד 200 אלף דולר היו

צריכים להגיע ממשרד החינוך והתרבות, ו-200 אלף דולר נוספים ממשרד הקליטה.



לצערי הרב לא קבלנו עד עתה ממשרד הקליטה את התקציב עבור היחידה הזאת, אילו

קבלנו ממשרד הקליטה 200 אלף דולר כי אז היינו משאירים את כל 15 עובדי היחידה.

ולא היינו מצמצמים את מספרם ל-10. לאחרונה פניתי במכתב. בהמשך לפגישתי עם השר

פרץ כדי שיעשה מאמץ להשגת התקציב הזה, כי המדובר הוא בעבודה אמיתית של קליטת

עלייה,

משרד החינוך הבטיח 200 אלף דולר בשביל היחידה הזאת. אלא שנכון לאתמול

בערב טרם קבלנו את הסכום הזה. חמורה מזה העובדה שגם 250 אלף הדולרים של

הסוכנות טרם הגיעו. מדובר בסכום של 450 אלףדולר. כי 200 אלף דולר טרם הגיעו

ואף אינם מובטחים. אשמח מאד אם בעקבות הישיבה הזאת נתבשר שנקבל את מלוא הסכום

המובטח, ואז נוכל להשאיר את מספר העובדים על תקנו. אם לא, תאלץ היחידה לפעול

עם 10 איש בלבד. ואם גם משרד החינוך והתרבות לא יתן את אשר אמר שיתן, קיימת

סכנה שגם התרומה של הסוכנות היהודית לא תגיע, ואז לא נוכל להמשיך לקיים את

היחידה הזאת. אם הנושא הזה יפול אני אראה זאת בחומרה רבה מאד, אנחנו מממנים את

עבודת היחידה כיום מהתקציב שלנו, אבל ברור שאם לא נקבל את התקציב הדרוש לא

תהיה לנו ברירה אלא לסגור את היחידה הזאת, מה גם שזה לא קשור רק לעליית הנוער,

הוא כאילו חיצוני. אלא שאני לא רואה את זה חיצוני. אלא אני רואה את זה בראייה,

הכללית. זה גם תורם הדדית. כי זה הקשר עם המשפחה והילד. זו עשייה של אמת בנושא

הקליטה. וזו עשייה חיונית ממדרגה ראשונה.

כידוע לכם יש ציפיות בכל הנוגע לעלייה מאתיופיה, וזה מחייב את המחלקה

שלנו להיות ערנית מאד. אנחנו מוכנים לקליטה של העלייה הנוספת שתגיע ארצה לא רק

מאתיופיה, אבל אנחנו שמים דגש על העלייה משם. הציפיות אצל הילדים שעלו משם

עלולה ליצור אצלם חרדות, ויש כבר היום תסיסה בקרב הנוער הזה. ד"ר לוי, מנהל

היחידה לשירות הפסיכוסוציאלי, ער לענין הזה. היום קבלתי ממנו דיווח על טיפולה

של היחידה בנושא. ובין היתר הסביר כי במסגרת הטיפול הפסיכולוגי או

הפסיכוסוציאלי בילדים האלה הם מנסים להרגיע את הרוחות ולעורר אצלם ציפיות יותר

נמוכות.

יצאנו אתמול נגד הסיפור על רכבות מעופפותת.

אנחנו צריכים להיות ערוכים לקראת המקסימום, אבל חייבים לדאוג לכך שלילדים

כאן לא יהיו ציפיות גבוהות. לבל תהיה האכזבה שלהם גדולה וקשה.

אנחנו נערכים גם לקראת העלייה מרוסיה. העליה מרוסיה וקליטתה היה הנושא

שנדון בישיבה האחרונה של חבר הנאמנים. קטע בנושא העליה מרוסיה קשור גם בעליית

ילדים ונוער עם משפחותיהם. עד עתה לא הגיעו אלינו ילדים ובני נוער מברית

המועצות דוגמת ילדים ונוער המגיעים אלינו כקבוצות ממדינות אחרות. אנחנו עושים

נסיון לארגן קבוצה כזאת מברית המועצות, אבל אינני רואה את זה בטווח הקרוב.

אנחנו בהחלט נערכים לקליטת נוער מברית המועצות שיגיע ארצה עם המשפחה, ושיהיה

זקוק למסגרת עליית הנוער. גם לנושא זה יש לנו תכנית קליטה החופפת את תכנית

הקליטה של העולים מאתיופיה או מדינות אחרות. אנחנו מצפיפ למספרים גדולים של

נוער מברית המועצות. וכן לשארית הפליטה מאתיופיה.

אני מסתפק בסקירה קצרה וממצה זו, ואשמח להשיב לשאלות חברי הוועדה במידה

ותהיינה שאלות.
י' פרח
אני שמח על המפגש הזה עם האנשים המרכזיים של עליית הנוער ושאר הגורמים

הקשורים בנושא הזה, בעיקר מפני שהוועדהעוד לא דנה בנושא הזה בצורה מרוכזת

ומכוונת.

לנו כחברי הוועדה הזאת צריר להיות ענין אולי ראשוני בקליטת הנוער, וזתא

מכמה וכמה טעמים. ראשית, אנהנו מעוניינים בבואם של צעירים לארץ. זה הפוטנציאל

האמיתי של המדינה. אינני מזלזל כמובן בבואן של משפחות לארץ, אבל אני הושב

שבואם של צעירים כאלה לארץ השוב אפילו יותר מבואן של משפחות. אבל אני כמובן

רוצה שכולם יבואו לארץ, ובראש וראשונה בני נוער שיכולים לתרום למדינה. הם כבר

יהוו כוה משיכה לבני משפחותיהם בחו"ל לעלות בעקבותיהם, כי הם יהיו המגנט,

האבן השואבת. אנחנו הרי מכירים את התלות ואת הקשר שבין ילדים להוריהם, ולכן

יכולים גם לצפות את ההתפתחות שיכולה לבוא בעקבות בואם של בני נוער רבים ככל

האפשר לארץ.

השבוע השתתפתי בישיבה של חבר-הנאמנים של הסוכנות היהודית, וראיתי את

ההתלהבות הגדולה ששררה שם סביב ענין קליטת העלייה מרוסיה. אבל אני אומר

שההתלהבות הראשונה והעיקרית צריכה להיות סביב קליטת בני הנוער המגיעים לארץ.

וטוב שיש לנו מוסדות שיכולים לעשות את הדבר הזה ולתת להם חינוך אמיתי וטוב.

אני יודע שיש הרבה משפהות שעלו לארץ והדברים שבה אינם מדברים כל כך אל

לבם ולרוחם, ובהזדמנות הראשונה יעזבו אותה בגלל שיקולים כלכליים. לא כן בני

נוער שנקלטים בדרך כלל היטב בארץ, שיש להם קשר אמיתי אל הארץ ומתחילים להיות

מושרשים בה, כאשר הערך הציוני והלאומי הופר להיות חלק בלתי נפרד ממסכת הקליטה

שלהם.

הוועדה שלנו חייבת לעשות כל שביכולתה כדי לעזוב לעליית הנוער, ומאחר ואני

מכיר את יו"ר הוועדה כמי שיכול להזיז דברים אני מקולה שאכן נצליח לעשות זאת.

כי לא יתכן שהמוסד החשוב הזה ייאלץ לצמצם את פעילויותיו בשל קיצוץ אכזרי

בתקציב. חייבים המקצצים להבין כי בבשר החי הם מקצצים.

אני למשל יודע שראש עליית הנוער עומד להודיע לקבוצת נוער שהתכוונה לעלות

ארצה לבל תבוא עכשיו; הוא מתכונן לדחות בחצי שנה או בשנה את בואם של צעירים

המבקשים לבוא ארצה, וכל זאת מפני שאין לו די כסף למימון הדבר הזה. האם מותר

לנו בזמנים אלה לעשות דבר כזה בשל העדר תקציב?

בהונגריה ישנם 200 צעירים הרוצים לבוא לארץ, אלא שאין כסף כדי להביאם

ולהחזיקם בארץ. זה ממש מזעזע. איר יתכן כדבר הזה? והרי הם הראשונים שצריכים

לקבל מהעוגה הלאומית שלנו. ולא רק מהעוגה אלא מהקצפת ממש.

שמענו כי 200 אלף דולר טרם הגיעו ממשרד הקליטה, וכי גם ממשרד החינוך

והתרבות טרם הגיעו 200 אלף דולר, וגם 250 דולר שהסוכנות היתה צריכה להעביר את

הם טרם הגיעו. מזה ניתן להבין איך יכולה העבודה להתבצע.

שמעתי שגם בשליחים מקצצים, ואני מתכוון כמובן אל השליחים הטובים, כי

שליחים שאינם יודעים לעשות את עבודתם מוטב יישבו בארץ. אבל יש לנו גם שליחים

טובים, וצריך לעודד את נושא השליחים ובוודאי לא לצמצם אותו.

זה סימפטומטי לשמוע על 650 אלף דולר שלא הגיעו לעליית הנוער, ואני מבין

שבינתיים מחזיקים את המהלקה המיוחדת הזאת על חשבון הקופה הכללית של עליית

הנוער שאיננה משופעת בעודף כספים. זה פשוט מצב שלא מתקבל כלל על הדעת,



הפוטנציאל האמיתי של עולים, שאותו אנחנו צריכים לראות כראשון במעלה

בהיותו בסיס חשוב ביותר לקליטה, הם הצעירים היהודים במדינות השונות, ואותם

אנחנו צריכים לעודד לעלות ארצה. תשומת לב מיוחדת עלינו להקדיש לחינוכם

ולקליטתם בארץ.

הסוכנות טענה כל הזמן, ובמידה של צדק, שעליית הנוער פירושה עלייה בפועל,

עלייה וקליטה של עולים צעירים, ואילו אתם הפכתם את עליית הנוער לבתי-ספר של

מדינת ישראל, והרי בבתי ספר של מדינת ישראל צריכים לטפל מוסדות החינוך שלה,

ובראשם משרד החינוך והתרבות. ומאחר וזה הטעון שלהם, אני רוצה להשתמש בו. הם

טוענים שהמוסד הזה צריך לשרת עליית נוער פרופר, לקלוט נוער. אז אם הוא צריך

לממש זאת הלכה למעשה, תראו לנו שאתם פתוחים לנושא הזה ושהוא עומד בראש דאגתכם,

ולא בשוליים; תוכיחו לנו שנושא הקליטה של עולים צעירים הוא בראש סולם

העדיפויות שלכם.

אני מבקש להציג כאן מספר שאלות, לא ברור לי מספיק מה בדבר החופש בבחירת

מקצוע על ידי הילדים המתחנכים בעליית הנוער. אני זוכר שבעבר התרכזה עליית

הנוער בהכשרה חקלאית בעיקר של החניכים שלה, אבל אני מביו שהיום אין בזה ענין

מיוחד.

מה בדבר פעילות להעלאה נפרדת של ילדים מרוסיה ומרומניה, למשל, אם הדבר

בכלל אפשרי, על מנת להקל על קבלת ההחלטה בדבר עלייה של משפחות הנערים האלה?

הייתי רוצה להתייחס אל עליית הנוער כנורם קליטה, כי הוועדה מודאגת

מבעיית הקליטה. עליית הנוער עברה שינוי דימוי. בשנות ה-40 היתה עליית הנוער,

באופנה ובה התחנכה העלית, אחר כך הפכה להיות המטפלת בנוער בעייתי. היום היא

חוזרת להיות מטפלת במי שהיא רואה בו פוטנציאל רציני לעלייה ורוצה לקרבו לארץ,

ולא בגלל מצבו הסוציאלי או בשל סיבה אחרת, אלא בגלל רצונה להעלות אותו ולהשריש

אותו בארץ. אפשר איפוא לראות בזה החזרת הדימוי של עליית הנוער למשהו מושך

שאיננו יוצר סטיגמה חברתית.

לי נראה שעליית הנוער צריכה להיות מכשיר שמקל על משפחות העולים להיקלט

בארץ על ידי כך שהיא מאפשרת לילדי העולים להשתרש בארץ מהר יותר וטוב יותר, דבר

המקל על כל שאר בני המשפחה את הקליטה וההשתרשות בארץ.

מאחר ואני רואה את המדינה כאחראית בלעדית לקליטת העליה, ואת הסוכנות

היהודית אני רואה כגורם מסייע, עליית הנוער יכולה להיות פרוייקט סוכנותי פר-

אקסלנט, כאשר הסוכנות מקבלת בקבלנות-משנה מאת מדינת ישראל את המשימה לעזור

בקליטה מהירה יותר של הנוער העולה. כי נוער שנשאר במסגרת משפחתוהעולה ייקלט

בארץ על פי קצב הקליטה של כל המשפחה, של המבוגרים, וזה כמובן קצב איטי. נוער

שנמצא במוסדות מסודרים בעלי מוניטין ודימוי חיובי ייקלט מהר מאד. זה ההבדל

שבין שתיל צעיר ורך לעץ זקן.

ישנם מוסדות חינוכיים ששולחים את הילדים לבתי ספר שסביבה, וישנם מוסדות

חנוכיים שיש בהם בית ספר, ישנם גם קיבוצים, שאולי כדאי לחזור אליהם, אף פי

בעיית החקלאות היא היום בעיה רצינית והתעסוקה בקיבוצים היא תעשייתית יותר.

הייתי מבקש לראות את עלית הנוער לאו דווקה בצורתה הנוכחית, אלא כזרוע המבצעת

העיקרית של הסוכנות שמקבלת על עצמה לבצע פרוייקט מסויים בשביל מדינת ישראל:

לקלוט את הילדים המגיעים ארצה טוב יותר ויעיל יותר מכפי שהיו נקלטים אילו

נשארו במסגרת המשפחתית שלהם. הכל כמובן בהסכמת המשפחות והילדים. בכדי לקבל את

הסכמת המשפחות והילדים יש צורך בשינוי דימוי, וצריך להפוך את מוסדות עליית

הנוער למוסדות מדרגה ראשונה.



אני מצטרף לדברים שאמר קודמי. הבעיה העיקרית היא בהעלאת נושא העלייה על

ראש סדר העדיפויות של המדינה, ועלילת הנוער במסגרת העלייה הכללית. על כך צריך

להאבק. זה התפקיד של חברי הכנסת, של ועדת העליה והקליטה של הכנסת, אבל זה גם

התפקיד של המופקדים על ענייני עליית הנוער, דוגמת המוזמנים הנמצאים כאן היום

הזועקים את זעקתם בגדול.

אין זה חשוב כרגע אם עליית הנוער חשובה יותר מעליית המבוגרים. עלייתם של

אלה ושל אלה חשובה, והיא צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו. צודק חבר

הכנסת צידון באומרו שהצלחתה של העלייה תלויה קודם כל בקליטה שלה, ולקליטת

הנוער יש חלק חשוב בזה, ולעליית הנוער יכול להיות חלק חשוב במידת הצלחת הקליטה

של הנוער, או לפחות חלק ממנו, ולכן גם חשוב לתמוך במסגרות של עליית הנוער.

אני מבקש להעלות כאן שאלה מסויימת. אני מודע לעובדה המצטערת שעליית-הנוער

אינה מטפלת בנוער שנמצא ביהודה שומרון וחבל עזה, ואיננה מתייחסת אל בני נוער

אלה שאילו לא גרו בלהודה ושומרון היו בהחלט שייכים, על פי הקריטריונים שלהם,

לעליית הנוער. האם אתם מתכוננים לעשות משהו כדי לתקן את העיוות הזה?
היו"ר מ' קליינר
בעליית הנוער חלו במשך השנים שינויים מסויימים. חוק המעמד הקנה לסוכנות

היהודית מעמד מיוחד ממנו היא נהנית בהמשר לתפקידה בהקמת המדינה גם אחרי קום

המדינה.היא לקחה לעצמה תפקידים יחודיים מסויימים, ונוסף על כר היא גם סייעה

למדינת ישראל, לפחות בשנים הראשונות להקמתה, להתמודד עם תפקידים שונים שלה.

במשד השנים היו דברים שהתפתחו, היו דברים שנשארו, ולא היה תהליך של ליבון

ברמה העקרונית האידיאולוגית באשר למה שצריך להיות תפקידה של הסוכנות כיום. לכן

יש גם הלך רוח מסויים, שחבר הכנסת פרח נתן לו ביטוי, כאשר אנשים מתחילים לתהות

איך זה שעליית הנוער התמקדה בשנים האחרונות בעיקר בטיפול בנוער ישראלי. האם

זה תפקידה של הסוכנות היהודית? האם הסוכנות היהודית ממלאת את כל התפקידים

היהודיים שלה שהיא התפנתה למלא גם אחד התפקידים השייכים למדינת שיראל?

ביחסים המאד מורכבים בין הממשלה לסוכנות הנושא הזה הוא כדור המתגלגל מצד

לצד. כל אימת שהסוכנות נתבעת לכספים היא טוענת: אנחנו למעשה נותנים כסף

לממשלה, כי אנחנו מממנים את מוסדות החינוך. וכך נזרק הכדור ממקום למקום.

את הדוגמה הקלסית לכך יש לראות בנושא השירות הפסיכולוגי. את כל קשת

הטעונים שנובעים ממערכת לא ברורה שמענו גם בוועדה, וגם קראתי בפתק שקבלתי

מנציגי האוצר ובו נאמר שהסוכנות בורחת בעצם מכל דבר.

ההגיון של הצד השני הוא פשוט: יש עליית נוער, יש שירות מסויים שאכן ממלא

צורך המשלתי. ונכון גם שאלמלא הלה קיים השירות הפסיכולוגי המצויין של עליית

הנוער ממשלת ישראל בעצמה היתה חייבת להקים שירות פסיכולוגי משלה. הממשלה

מבינה שיותר זול לה לקנות את השירות הזה מעללית הנוער מאשר להקים שירות עצמאי

כזה שיעלה לה בהרבה יותר כסוי. מזדעקת הסוכנות ובצדק כשהיא טוענת שעד היום

קבלה הממשלה את השירות הה חינם, כבר אמרתי בהזדמנות קודמת שבהתחשבנות שלה עם

הסוכנות היתה עליית הנוער חייבת לגבות ממחלקת העליה של הסוכנות תשלום עבור

השירות הזה.

הממשלה טוענת מאידך שהשירות הזה כולו קודש לקליטת העליה, והרי הסוכנות
טוענת
קליטה זה אנחנו, כאשר היא לא מוכנה לקיים את ההסכם שעליו חתמה ביחד

עם הממשלה בדבר העברת נושא הקליטה לידי הממשלה.



אין ספק שיש פרובלמטיקה בנושא הזה, ואנחנו מתריעים ומבקשים להסדיר סוף

סוף את הענין. אם הסוכנות היהודית רוצה להשיב לעצמה את מעמדה, ואם היא רוצה

שלא יתייחסו אליה כאל פיגומים שנשארו ליי בניו שבנייתו הסתיימה לפני 40 שנה,

אלא כאל גורם שיש בו חיוניות, יש דברים שהיא בהחלט יכולה לעשות כדי להשיג זאת.

לממשלת ישראל קשה ולא נוח להתמודד עם מספר תחומים בחיי הארץ בגלל היותנו מדיינת

חוק שצריכה לתת יחס שווה לכל אזרחי, וכאן יכולה הסוכנות היהודית לעזור לממשלה.

הסוכנות היהודית, שהיא נציגת העם היהודי שיש לו ענין במדינה יהודית חזקה,

זכאית בהחלט ואף וצריכה לטפל בנושאים יהודייים, כאשר ברור שהנושא הדמוגרפי הוא

הנושא היהודי בהא הידיעה.

אמרתי לשר הקליטה, ואני חוזר ואומר גם פה, שכמו שאני בעד קיום ההסכם שבין

הסוכנות לממשלה בדבר העברת הקליטה לידי הממשלה בלעדית, אני חושב גם שנעשה משגה

- שצריד לתקנו - בנושא התושבים החוזרים. את הטיפול בתושבים חזורים הייתי מחזיר

לסוכנות היהודית, והסיבות לכך ברורות,

הסוכנות היא זו שצריכה להתמקד בפעילויות השונות לעידוד העלייה, ולא

המדינה, והדבר בוודאי ברור לכולם, עוד בימים בהם הייתי המנהל הכללי של המחלקה

לחינוך יהודי בגולה הצעתי לאנשי עליית הנוער לעזוב את התפקידים שבהם הם

עוסקים, ולטפל בנושא שרשום על השלט שלהם, לטפל בעליית הנוער, מה גם שהם היו

"גבירים" בעיני, עם תקציב ענק. אמרתי להם שאמנם זה יפה וטוב שהם עושים שירות

עצום בתחום הרווחה, אבל מוטב שיפעלו בתחום עליית הנוער ואנחנו נשתף אתם פעולה.

אני חושב שזה ממש טירוף מצד הסוכנות היהודית לטפל בקליטה של עולים כאשר

יש לנו ממשלח שיכולה לעשות זאת מבלי שיאשימו אותה, כי יש חוק שבות, ובתחומים

שהממשלה לא יכולה לעסוק בהם תטפל הסוכנות ביתר מרץ.

אני חושב שהטיפול בנושא התמיכה במשפחות מרובות ילדים בישראל היה צריו

להעשות על-ידי הסוכנות היהודית, ולא על-ידי הממשלה, כמו שגם הטיפול בתושבים

חוזרים היה צריד להעשות על ידי הסוכנות, ובשל אותן סיבות.

אם הטיפול בנוער שהוא דור שני או שלישי בארץ מתקשר לנושא העזרה למשפחות

מרובות ילרים ויש לו קשר ישיר לנושא הדמוגרפי, כי אז אפשר לראות בזה את הניצן

הראשון של התפקיד האמיתי של הסוכנות היהודית. אם הסוכנות רוצח להיות רלבנטית

היא צריכה לעזור לממשלה באותם תחומים שבהם קשה לממשלה בתור שכזאת לפעול, באותם

תחומים שבהם העזרה לעם ישראל היא אמיתית. מה גם שאנחנו מדברים בתחום חשוב כמו

התחום הדמוגרפי, שעליו יוכרע אם המדינה הזאת תהיה חזקה ותמשיך להתקיים. חבל רק

שאנחנו מדחיקים את הנושא הזה בגלל זה שאין לנו תשובות מתאימות לנושא הזה.

וכולנו הרי יודעים שעל ידי הדחקה אין פותרים בעיות. בעיות פותרים רק בהתמודדות

אתן, וההתמודדות היא עזרה למשפחות מרובות ילדים, עידוד העליה והטיפול בעולים

ובקליטתם.

הוויכוח הזה נראה מאד עצוב לנוכח הדיבורים על מיליון יהודים שתור פחות

משנה יחזיקו בידיהם ויזה ישראלית, ומתוך המיליון הזה יבואו אלינו 200,000

עולים, 400,000 עולים, 600,000 עולים ואולי אף 800,000 עולים. מספר הבאים
תלוי בתשובה לשאלה אחת ויחידה
איו הסתדרו בארץ 50 אלף העולים הראשונים.

ובתשובה לשאלה הזאת צריד לרכז את כל המאמצים.

באשר לשירות הפסיכולוגי של עליית הנוער, אני סבור שמשרד הקליטה צריך

להיודת מעורב בזה גם מסיבה עקרונית. ואני משבח את משרד חחינוך שהבין את

חשיבות הענין והביע את נכונותו לתרום לשירות הזה. ואינני מקבל את התנאי שמתנה

משרד הקליטה למתן התרומה שלו במתן תרומה זהה של משרד החינוך והתרבות.



משרד הקליטה איננו אדון לעצמו, יש לו רפרנט, ואנחנו הזמנו את הרפרנט

לישיבה שהתקיימה ב-17 ליולי וסוכם אתו שהוא יעשה מאמץ לחפש דרך לשחרר

מהתקציבים שלהם סכום של 200 אלף דולר, ואם לא יימצא הכסף יפנה הרפרנט בענין

זה אל האוצר. זמן קצר אחרי אותה ישיבה יצאה הכנסת לפגרה. ועד היום לא שמענו

מהרפרנט מה עשה בתחום הזה.

אני חושב כי למרות הקיצוצים אתם עדיין מספיק גדולים וחזקים כדי לפתור כמה

בעיות חשובות לעם ישראל, וחזקה עליכם שתמצאו את הכסף הדרוש לזה ותביאו אותו מן

הגורן ומן היקב. ובינתיים אל לכם לסגור לפחות שתים מתור ארבע הלשכות של השירות

הפסיכולוגי, מפני שקשה יהיה לפתוח שוב לשכה שנסגרה,

בשבוע שעבר רגו בישיבת הוועדה בצופי צבר, נושא הקשור בנוער בחוייל. צופי

צבר הוא גוף של הצופים הפועל בקרב ילדי יורדים, הוא התחיל לפעול בקרב צופים

שהיו ילדי שליחים, ועם הזמן הורחב וכולל היום גם ילדי יורדים ומקיף אלפי בני

נוער, הגוף הזה מתקיים בתקציב זעום ביותר ועומד לכן בפני בעיות קשות, משרד

החינוך אומר שהם צריכים לקבל את התקציב שלהם מארגון הצרופים בארץ. משרד העלייה

אינו רואה את הקשר בין העלייה לארגון הזה, אגל חיות ומדובר בצעירים, בגילאים

של 18 - 14, שהם בני יורדים ושכדאי להביאם לביקור קצר או ארור יותר בארץ, אני

חושב שאם עליית הנוער תגלה ענין בנושא הזה ותהיה מעורבת בי במידה כזו או אחרת

היא תעשה שירות גדול לעם ישראל, כי במסגרת הזאת אני רואה פוטנציאל עצום

לעלייה, והילדים האלה רוצים מאד לבוא לארץ. ניסו אמנם להתרים את הורי הילדים

האלה, אלא שיש בעיה עם הענין הזה כי ההורים לא כל כר מרוצים מהעובדה שהילדים

שלהם נמצאים במסגרת הזו דווקה, וישנם ילדים הנמצאים בצופי צבר למרות התנגדות

ההורים.
י' פרח
פגשתי בנערים האלה בביקורי בלוס-אנגילס, ואני יכול להגיד לכם כי אלה

חברה נהדרים, וחבל מאד שאין להם פרוטה לצרכי הפעילות שלהם.
א' עמיר
אנחנו טיפלנו בנושא של צופי צבר, וסוכם שילדי צבר יגיעו ארצה לתכנית

בחסות עליית הנוער בבית הספר הר-וגיא של התנועה הקיבוצית בגליל העליון, לא

היה חסר דבר לביצוע התכנית, פרט לבואם של הילדים. בסופו של דבר הם לא הגיעו,

גם על פי המלצת שליחי צבר בארצות הברית, משום שאי אפשר היה להבטיח לצעירים

האלה סידור עניינם עם צה"ל, לפי התקנות של צה"ל צעיר שנמצא בארץ יותר משנה

חייב להגרשם בלשכת הגיוס ואחר כר גם להתגייס, הענין הזה היה איפוא המונע

העיקרי את בואם של הצעירים האלה. נוסף לכך הם חששו גם מאובדן זכויות העולים

שיוענקו להם בבואם להשתתף בתכנית ושלא ינצלו אותן בהיותם צעירים כל כך, וכאשר

יעלו ארצה בגיל מאוחר יותר לא יהיו להם יותר זכויות עולים.

ענין הזכויות של הנוער הצעיר הוא שמונע מלא מעט בני יורדים לחזור כשהם

רוצים לחזור, כאשר זה מתנגש בתקנות של הצבא ובתקנות של המכס. אין לי ספק שאם

נטפל בנושא הזכויות ונוכל לזכות להבנה מראש אכ"א ומראש שירות המכס נפתור תא

הבעיה. ראש אכ"א גילה הבנה רבה מאד לבעיה הזאת, והוא הסכים לדבירם רבים שלפני

כן לא הסכים להן. מנהל המכס והאוצר לא גילו הבנה, בשל סיבות מוצדקות המובנות

לכולנו.

נושא צבר "נתקעז" איפוא בגלל ענין הצבא, כפי שהסברתי. ובשל זכויות

העולים. אלמלא כן הם היו באים כמסגרת תכנית של עליית הנוער.



בקדנציה הקודמת ניסה חבר הכנסת אוריאל לין לטפל בנושא של הארכת התקופה

מחצי שנה לשנה פלוס עוד שנה, ואני אמור להמשיך את הטיפול בנושא בקדנציה

הנוכחית. האמת היא שלא חשבתי שזה מתקשר עם צופי צבר, ואני מצטער על כך מאד. כי

בישיבה הקודמת של הוועדה היה נוכח נציג צה"ל והיינו יכולים לברר אתו את הנושא.
ד' הגואל
אני רוצה להתייחס לנושא השליחים שהועלה כאן. הענין חזה פחות או יותר

מוסדר לקראת השנה הבאה. בארצות הברית יש לנו תכנון לחצי שליח, השליחה האחרונה

חזרה ארצה בספטמבר, ומאז אנחנו מחכים לשליח בחצי משרה בארצות חברית.

בברזיל יש שליח אחר החולש על כל המדינה, והוא עושה עבודה יוצאת מן הכלל

טובה, ובתקופה מסויימת הוא טיפל גם בארגנטינה. אחרי שהגעתי להסדר עם מחלקה

אחרת יש לנו היום בדארגנטינה שליח בחצי משרד והוא מטפל בעליית הנוער. קבלנו

הסכמה לחצי שליח בצרפת, דבר שמנע מאתנו בתקופה האחרונה טיפול טוב יותר

במועמדים לעלייה משם.להונגריה ולרוסיה נוכל לשלוח שליח כשיהיה צורך בו...

מכאן שאפשר לראות את נושא השליחים מוסדר פחות או יותר. אחרי הפגישה

האחרונה עט חבר הנאמנים אני אכן יכול לקבוע זאת.
י' פרח
כמה בני נוער מארגנטינה אתם חושבים אפשר יהיה להביא במסגרת התכניות שלכם?
ד' הגואל
אני מאמין שמאות. לא בחודש הקרוב, אבל בטווח של שנה-שנתיים נוכל להביא

משם מאות בני נוער. עם חילופי השלטון בארגנטינה היה לחץ יותר חזק של הורים

שרצו 3י בניהם יבואו לארץ. לאחר מכן חלה רגיעה מסויימת, שלילית מבחינתנו,

והיום יש שוב התעוררת מסויימת, אני מקווה שהאיש שלנו שם יצליח להפיח חיים

בהתעוררות הזאת ולהביא משם יותר בני נוער.

מערכת החינור שלנו מהווה בסר הכל אחוז אחר ממערכת החינוך בארץ.אצלנו

מצריים כ- 13.000בני נוער, מתור המספר הכללי של 1,400,000 ילדים שנמצאים

במערכת החינוך הכללית. אבל מבחינה ערכית המערכת שלנו היא מערכת חשובה. עובדה

היא שמשרר חחינוך לא ריאה אפשרות להסתדר בלעדיה.
י' פרח
כי המדובר לעתים באוכלוסיה קשה.
ד' הגואל
יש לנו שותפות עם משרד החינוך והתרבות, אבל היא איננה מספיקה, ואנחנו

מבקשים שותפות יותר גדולה, גם תקציבית וגם עניינית. בשנה האחרונה נאלצנו לקצץ

במספר התלמידים שלנו ב-2.500 תלמידים, אמנם ישראלים. ואם בשנה יהיו לנו הרבה

ילדי עולים נצטרך לקצץ עוד ועוד במספר התלמידים הישראלים שלנו, כי ההיקף נשאר

פחות או יותר אותו היקף. ואז אחזור למשרד חחינוך ואבקש ממנו סיוע כדי לאפשר

המשך ההכשרה של התלמידים המיועדים לקיצוץ, ונכון לשנה זו אפילו אותם 2,500..
ח' יהודאי
1,000 מתוכם מימן ממשרד החינוך.



אני רוצה לומר שבישיבה שהיתה לנו לפני כחודש עם שר החינוך דעתו לא היתה

נוחה בענין זה, כי הוא רואה נטילה של 2,500 ילדים במערכת החינוך של עליית

הנוער.
י' פרח
הבעיה היא לא רק בתקצוב, אלא בכך שהילדים האלה לא מוצאים את המקום המתאים

להם.
ד' הגואל
הקליטה הנכונה היא כאשר התלמיד נמצא במוסד שמתאים לו, והענין הוא לא כל

כך בקליטה מספרית, אלא פיסית מתאימה.

כאשר מדובר בקיצוצים ברור והנפגעים הראשונים עם ילדים מישראל, כיוון

שילדי עולים הם בכל זאת ראשונים בסדר העדיפויות של המחלקה שלנו, במערכת שלנו

יש עוד היום 2,600 ילדים אתיופים. לכאורה זה בא במקום כ-2,6000 ילדים אחרים

שהיו יכולים אולי להכנס למערכת. ובעוד שהילדים הישראליים יצטרכו למצוא את

מסגרתם גם במוסדות עליית הנוער וגם בתוך מערכת החינוך הכללית. הרי ברור

שהילדים הארויו3לם חייבים להיקלט במסגרת עליית הנוער.

חבר הכנסת צידון שאל בענין לימוד המקצועות במוסדות שלנו. יש לנו היום 16

מרכזי נוער בהם יש בית ספר עם יום לימודים ארוך. אזכיר את אופקים, טבריה, קללת

שמונח, הרצליה, תל אביב ועוד, בעיקר מקומות בהם יש ריכוז של משפחות מצוקה

כלכלית וחברתית. בבתי ספר אלה מקבלים התלמידלם הכוונה מקצועית. נושא החקלאות

מצומצם הרבה יותר מכפי שחיה, אבל המקצועות העיקריים הם נגרות, מכונאות רכב,

ספרות וסיעוד לבנות, מחשבים, אלקטרוניקה.
י' שילו
יש מגוון רחב מאד של מקצועות. אין כמעט מקצוע שלא נלמד שם. אנחנו מחנכים

בעיקרון ער כיתה י"ב. בנעורים למשל, שהוא מוסד שלנו, יש גם כיתות י"ג ו-י"ד,

וכנ"ל גם בקרית נוער, ישנם מספר מוסדות בהם הם מסיימים לימודי טכנאים הנדסאים.
י' צידון
האם אתם מעודדים גם לימודי המשך?

ד' הגואל

ישנם כ-200 ילדים הממשיכים אצלנו בכיתות י"ג ו-י"ד. ברוב המוסדות נלמדים

4 או 5 חוגים והילד יכול להתאים עצמו לאחד מהם ולבחור במה שנראה לו מתאים.

הילדים מקבלים תעודת בגרות בהתאם לכשרונם. יש להם אפשרות בחירה.

במיגזר הדתי נלמדים פחות מקצועות מהנלמדים במיגזר הכללי, אבל ברוב

המוסדות יכול הנער לבחור לעצמו את המסלול הרצוי והמתאים לו.

אשר לתדמית, ישנם כיום 250,000 אנשים שהם בוגרי עליית הנוער. מנכ"ל

הסוכנות למשל הוא בוגר עליית הנוער, ונם מנכ"ל עליית הנוער הוא חניך של עלית

הנוער. גזבר הסוכנות הוא בוגר כפר בתיה, וישנם עוד חברי כנסת שהם בוגרי עליית

הנועל. ניתן למצוא בוגלל עלללת הנועל בתפקלללם בכלללם ומכובדים בלותר. גם שנל

למטכ"ללם הם בוגלל עליית הנועל.



טוב שעליית הנוער גמישה ויכולה לסייע למערכת הפורמלית בטיפול בנושאים

כאלה ואחרים.

כמה מלים בענין הילדים מהונגריה. לא הערכנו נכונה את הילדים מהונגריה.

כשהגיעו אלינו ראינו כי לפנינו ילדים ברמה מצויינת. ברמה גבוהה במיוחד.

מחקרים על כך שהגוש המזרחי חזק במדעי הטבע, וכי בלימודי המתמתיקה

תופסים הונגריה וצרפתת המקום הראשון.

בנושא המתמתיקה נמצאים הילרים מהונגריה ברמה גבוהה במיוחד.

נכון שאנחנו משתדלים להקל גם על המשפחה, וזה אמור גם לגבי הישראלים,

ובוודאי לגבי התאיופים. למעלה מ-50% מ-2,6000 הילדים האתיופים שנמצאים במוסדות

שלנו הם בודדים- או יתומים. או ילדים שנותקו ממשפחותיהם והם במעמד של יתומים.
י' צידון
השאלה שלי מתייחס בעיקר למשפחה רגילה, כמו משפחה העולה מרוסיה שיש לה 2

או 3 ילדים. אם הילדים לא יהיו שותפים ועדים לקשיי ההסתגלות של הוריהם. הילדים

ייקלטו לדעתי הרבה יותר מהר ובצורה קלה. אם ההורים לא יצטרכו ליטול על עצמם גם

את בעיות ההשתלמות והקליטה של ילדיהם, אני מניח שגם הקליטה שלהם תהיה נוחה

וקלה יותר.

הייתי רוצה לראות את עליית הנוער כמכשיר המסייע לקליטה של עולים על ידי

זה שהוא מטפל בילדי משפחות העולים, גם משפחות ללא בעיות מיוחדות, משפחות

נורמליות לכל דבר. הייתי רוצה לראות קליטה ישירה להורים. וקליטת ילדים על ידי י

עליית הנוער, כמובן בהסכמה מלאה של ההורים והילדים ותוך שמירה על קשר טוב

ביניהם.

הכיוון הוא כמובו נכון, הקשר בין הילדים למשפחות שלהם קיים. אנחנו

משתדלים מאד לשמור על הקשר בין הילדים למשפחות, גם כאשר מדובר במשפחות קשות.

אני יכול לספר לכם על אח ואחות שהגיעו מהונגריה, ועכשיו מתעניינים גם ההורים

באפשרות לעלות ארצה,

אנחנו מטפלים גם בבעיות קשות במיוחד. יש לנו למשל שתי קבוצות בשני

מושבים, שהן מעין פרוייקט נסיוני שנמשך הרבה מאד שנים. במושב נחלים ובמושב

תקומה ישנם 60 ילדים, 30 בכל מושב, ולפי הבנתי הם מתאימים יותר לטיפולו של

משרד העבודה והרווחה, והטיפול בהם יהיה באמצעות אותן שיטות מיוחדות של החינוך

המיוחד, ופרופסור פויירשטיין הוא זה שעוסק בנושא הזה. זה למעשה טיפול להצלת

ילדים מוכי גורל,

היתה פעם החלטה לבטל את הכיתות האלה, כי זה לא שייך לעליית הנוער, אבל

החלטנו בכל זאת להמשיד את זה עוד השנה. בהכירי את הבעיות שיש למשרד העבודה

והרווחה אני חושש מאד שילדים האלה ייפגעו בשנה הבאה.

ב-80 קיבוצים, גם של הקיבוץ הארצי, גם של התק"ם וגם של הקיבוץ הדתי ישנם

כ- 1,400 בני נוער, כשבכל חברת נוער יש בין 20 ל-30 ילדים. העבודה הנעשית

בחלק מהמוסדות היא חיובית וטובה לפחות כמו זו הנעשית במיגזרים אחרים, ובוודאי

בסגנון מיוחד.



באשר לקליטה ביהודה שומרון וחבל עזה, האמת היא שבתחילת הדרך חיפשתי אחר

האפשרות לעשות זאת, אני קודם מצאתי אותה. כי הסוכנות היהודית קיבלה החלטות,

שמחייבות אותה כאילו היו חוקים שלה, שהסוכנות היהודית איננה פועלת מעבר לקו

הירוק, ולא רק בנושא החינוך, אלא גם בנושא ההתישבות.

בקרית-ארבע יש אולפנה לבנות, שלפני שנתיים או שלוש שנים קיבלה פרס בנושא

החינוך, והיא בהחלט ראויה לתשומת לב מיוחדת. אבל היא צריכה להינתן מזוויות

אחרות, הנושא הזה צריך להיות מובא בפני חבר הנאמנים על ידי הגופים הציוניים,

וצריך להיות נדון בקונגרס הציוני ובעצרת הסוכנות כדי שיימצאו לו שם תשובה

הולמת. כי לדעתי קבוצה כזו יכולה בהחלט להיות קשורה לעליית הנוער. אנחנו לא

יכולים לעשות זאת היום משום אותה "חקיקה" של חבר הנאמנים.

מקורות המימון שלנו הם שונים. החלק העיקרי בא מהסוכנות היהודית, מתרומות

של קרן היסוד בעיקר ושל ה-U.J.A.. זה התקצוב העיקרי של עליית הנוער. יחד עם

זאת אנחנו נהנים גם מהשתתפותו של משרד החינוך במוסכות החינוך שלנו בצורה

המתאימה והדרושה. כמו שהיא ניתנת למוסדות חינוך אחרים, אף שלא תמיד כדי מילוי

כל הצרכים שלנו, כי עליכם להבין שהלימודים אצלנו עולים יותר, ואיננו מקבלים את

מלוא העלות.

בנעורים, למשל, לומדים 600 ילדים בתנאי פנימיה, ועוד 400ילדים מהסביבהם

שהם תלמידים אקסטרניים. העלות של תלמיד בנעורים גבוהה בהרבה מהסכום שמשלמים

עבורו. העלות נעה בין 1,500 ל-2,000 שקל בשנה, וזה מסובסד על ידי עליית הנוער.

של החינוך מודע לזה, אלא שקצרה ידו מלהושיע בגלל מגבלות התקציב. צריך להבטיח

תקצוב נוסף למוסדות שלנו, העולה על זה הקיים היום. אם זה יינתן נימנע מהצורך

לבצע צמצומים נוספים.

בתקציב המוסוות שלנו מופיע גם שכר לימוד שההורים משלמים, וכן גם תרומות

המגיעות אלינו ממוינות שונות, מידידים של עליית הנוער. אני מקווה שגם החלק הזה

יגדל, ובלבד שנוכל לפחות להשאר במסלול הנכון של העשייה של עליית הנוער.

המערכת חייבת להמשיך לטפל בנושאים שבהם היא מטפלת. אם אני משווה את מצבנו

הכספי כיום לזה שהיה בחמש או שש השנים האחרונות, אני רואה שבהמש השנים

האחרונות קוצץ התקציב שלנו ב-30% או ב-40%, וכך צוצמה גם יכולת הפעילות שלנו,

הנושא של צופי צבר כרוך בנושא הזכויות, שהזכיר כאן בנימין עמירם. אני

ממשיך בבדיקת הענין, יש בעיות עם נושא הזכויות לנוער עולה. ניקח לדוגמה את

הילדים הבאים מהונגריה. התקצוב שלהם נלקח למעשה כהלוואה מתרומה מסויימת. חלק

מתרומה מסויימת הופנה לטיפול בילדים מהונגריה. לילדים שהגיעו לכאן מהונגריה

אין זכויות של עולה. גם איננו רוצים להכריז עליהם מידית כעל עולים, שמא יאבדו

את הזכויות שלהם. צריך להכניס לחוק תיקון מתאים האומר שילד המגיע ארצה במגמת

עליה אפשר להכריז עליו מידית כעולה, אבל זכויות העולה שלו יישמרו לו כל עוד לא

ניצל אותם, עד שיהיה בוגר או מעבר לזה.
א' מור
אנחנו עושים זאת לגבי האתיופים, ואפשר לדעתי להרחיב את הסידור הזה גם

לגבי עולים אחרים.
היו"ר מ' קליינר
אולי תוכלו להמציא לנו בכתב מה בדיוק נעשה בתחום הזה, וכן הצעות שיש לכם

בנדון, הייתי מעדיף מכתב רשמי אלי בנדון, כי אני מתכונן לפנות אל שר הבטחון

ולחדש את הפנייה של חבר הכנסת לין שנענתה בשעתו בשלילה. אודה לכם אם הדברים

במכתב יתייחסו גם לחלק הצבאי של הבעיה וגם לחלק הנוגע בזכויות העולים והמכס,



אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לכך שבכאב מסויים אנחנו ממליצים היום

בפני הצעירים הבאים ארצה לבוא במעמד של תיירים, ולא במעמד של עולים, אפילו

כשהם באים כעולים ממש. ילדי היורדים הם ישראלים לכל דבר בעיני הצבא, והבעיה

שלהם קשה יותר. אם הנושא הזח יטופל בהצלחה. כי אז יוכלו צופי צבא לבוא ארצה.

בבעיית הזכויות צריך לטפל בצורה שתיתן להורים את ההרגשה שילדיהם לא יאברו את

זכויותיהם כאשר אינם זקוקים להן, ויוכלו להנות מהן בבוא העת,
היו"ר מ' קליינר
אני יודע שצה"ל מביא ארצה קבוצות של צופי צבר. אבל הסוגיה העקרונית אינה

מצטמצמת בצופי צבר רווקה. נתקלתי בה לא פעם. חבר הכנסת אוריאל לין קיבל הרבה

פניות ציבור בענין זה והוא ניסה לטפל בנושא הזה עור בכנסת הקורמת. והעביר

אלינו את המשך הטיפול, ואני מנסה לעשות זאת. לכן אשמח לקבל מכם בהקדם כל פירוט

מצב הדברים וכל הצעה בנדון.

אני פונה אל עליית הנוער בבקשה שהיא תאמץ את הנושא, כל אנחנו מרגישים

שלנושא אין אב. וזה הרי נושא חשוב כל כך. כדאי שתכנסו לתמונה ותביעו נכונות

עקרונית לאמץ את הנושא, כי גם מבחינה כספית אין לראותו כגדול במיוחד.
י' שילו
ראש המחלקה שלי כבר נתן פירוט מלא על עליית הנוער בתחום העולים, וגם השלב

על שאלות שנשאלו. אני מבקש להדניש מספר נקודות. עוצרמתה וכוחה של עליית הנוער

היא נזה שבמשד כל שנוח קיומה היא ידעה איך להשתנות בהתאם לצרכים של החברה

הישראלית והעם היהודי,

אני חושב שהיצירה של עליית הנוער היא יצירה מקורית של עם ישראל בארץ-

ישראל, ואין דוגמתה בשום מקום בעולם, נושא העליה עומד ברומו של עולם, וכך גם

מתייחסת אליו עליית הנוער, אבל אסור לנו בשום פנים ואופן לטעון שהסוכנות

היהודית לא צריכה לטפל בנוער הישראלי. הבה נזכור קצת היסטוריה, בשנת 1971 פנתה

ממשלת ישראל, בראשותה של גולדה מאיר ז"ל, אל מר פינקוס בסוכנות היהודית וביקשה

שהסוכנות תקבל על עצמה את הטיפול בנושא הזה, וזאת בגלל נסיונה הרב והמוצלח של

עליית הנוער בתחום העלייה.

עשיתי חשבון גם ומצאתי שאת עליית הנוער עברו מאז כ-50 אלף בוגרים מקרב

הנוער הישראלי. מי יודע מה היה קורה לאותם נערים ונערות אלמלא היו במוסדות

עליית הנוער, אילו הייתי יודע שמשרד כלשהו היה יכול לקבל היום לידיו את הנושא

הזה, ורווח לי. האם אתם יודעים שמשרד העבידה והרווחה כמעט ואינני מטפל היום

כנוער בגיל המתבגר, בגילאים 18 - 14, ושולח את האוכלוסיה הזאת אלינו?

אשר לאתיופים. אמרתיבכמה הזדמנויות שאילו עליית הנוער לא היתה קיימת

בתקופה בא עלו האתיופים, צריר היה אז להקים אותה. עליית הנוער משתדלת לעשות

. כמיטב יכולתה כדי לתת לחניכים שלה את מירב החינוך. אבל אנחנו נתקלים בבעיה קשה

מאד. ואני פונה אל הוועדה בבקשה לעזור לנו למצוא דרך לפתרונה, יש לנו בעיה

רצינית בתחום הטיפול בחלק מהבוגרים האתיופים שלנו, אלה שהם יתומים או שהוריהם

בחו"ל, תארו לעצמכם שהצעיר מסיים את החינוך שלו בסוף יולי, וצה"ל מגייס אותו

בדרר כלל רק חצי שנה לאחר מכן, ולחניך הזח אין קורת גג, אין תעסוקה ואין לו גם

אמצעי קיום.

נכון שמשרד הקליטה עושה כמיטב יכולתו כדי לעזור,אבל עדיין יש בעיות קשות

מאד אצל הצעירים האלה בתחום הדיור והתעסוקה. במיוחד, באמצעים הדלים שלה מנסה

עליית הנוער לעזור גם לבוגרים האלה ולחזק אותם, וגם פונה אל צה"ל בענין זה.



מפני שצה"לעל פי מדיניות מכוונת לא רצה לגייס את כל האתיופים במחזור אחד, אלא

פיזר אותם במספר מחזורים, כתוצאה מהתערבות שלנו צה"ל ככל זאת גייס שני מחזורים

נוספים ביחד,, אבל הבעיה בכללותה לא באה על פתרונה, והיא אף תלך ותחריף, מדי

שנה מסיימיים את המוסדות שלנו 400 בוגרים אתיופים, שני שליש בנים, ושליש בנות.

עלינו לתת את הדעת על הבעיה הזאת שלהם. וכאן כדאי להזכיר שפתרונות הדיור

המוצעים להם נמצאים על פי רוב באיזורי מצוקה קשים מאד. זו אמנם בעיה משותפת גם

למבוגרים שביניהם, אבל אני מתייחס עכשיו לבעיה הדיור של הצעירים האלה.
היו"ר מ' קליינר
לדעתי חשוב מאד שתשמרו על קשר עם הבוגרים האלה במיוחד, גם אחרי שגויסו

לצה"ל, החיילים יוצאים בימי ששי לחופשה בבתיהם, אל הוריהם, ולחיילים האתיופים

אין לאן ללכת, גם אם יש להם מקום לגור כן, ולעתים הם מעדיפם להשאר בבסיס. חשוב

על כן שהם ירגישו שהמוסר שבו למדו הוא הכית שלהם.
י' שילו
במערכת שלנו ישנה יחידת מעקב שעוקבת מטפלת ותומכתת בבוגריה, גם בכספים,

יש לנו קשר מצויין עם הבוגרים שלנו.

אני חושב שגם הסוכנות שעתה כלפי עליית הנוער, ובוודאי טעו גורמים

ממלכתיים. כולנו חשבנו שבשנתיים שלוה יהפכו הנערים האתיופים להיות ככל הנערים

הישראלים. המחשבה הזאת הוכחה כטעות. אתיופים, אפילו הם נמצאים בארץ 7 או 8

שנים, צריך להכיר בהם בעולים, גם משרד החינוך צריך לראותם כך. משרד החינוך נתן

להם תחילה 2,8 שעות. ויש כמובן בעיה בענין זה.

אחרי דיונים ממושכים עם משרד הקליטה הגענו למצב שמכירים בזכויות של

העולים מאתיופיה למשך הרבה שנים מעבר לתקופה המקובלת. ויש היום תיק עם הנחיות

וזכויות. ומאחר ואנחנו מצפים לגל עלייה גדול נוסף חייבים להערך לקראתו גם

בתחום החינוכי. צריך להכין מורים, להכין צוותים. אצלנו קיימת מערכת המטפלת

בהנחייה מורים. בהבנת תכניות חינוכיות ולימודיות לילדים האתיופים, כולל גיוס

מנחים לעינן הזה. בקטע הזה עושה עליית הנוער את המקסימים, ואני פונה אל משרד

החינוך ומבקש שיקציב את השעות הנדרשות, ולא להפסיק לראות אותם בעולים אחרי

שנתיים בלבד, כי זה פשוט לא מתאים להם.

ראש המחלקה הטיל עלינו להכין תכנית חירום לקראת העלייה הצפויה מרוסיה,

ואנחנו עובדים עכשיו על תכניה חירום לקליטת הילדים שיבואו מרוסיה. אינני מאמין

שאלפי ילדים מרוסיה יעברו הפעם את עליית הגוער, אף כי בשנות ה-70 עברו דרך

עלית הנוער 10,000 ילדים מברית המועצות. אני כן מאמין שמהעליה מגרוזיס, קווקז,

ביכרה וכוי יהיו ילדים בחינוך הפנימייתי.

יתכן מאד שבמאמץ שלנו ושל גורמי הקליטה בארץ נוכל ליצור מודלים חדשים

לקליטת הילדים מכירת המועצות. יתכן מאד שבמוסדות כמו מקווה ישראל ואחרים ניתן

יהיה ליצור מודל חדש לקליטה.

אין לנו שום בעיה של דימוי או סטיגמה. זה לא קיים בכלל. לא במערכת החינוך

הישראלית וגם לא בחו"ל. לסוכנות היהודית יש אולי בעיה של תדמית. לנו אין בעיה

של תדמית. כל יהודי הבא אלינו יכול למצוא אצלנו את מקומו, החל ממי שאינו יודע

קרוא וכתוב וגמור בילד ברמה התיכונית.

אני רוצה להוסיף בענין האתיופים, שאנחנו משתדלים שנער אתיופי לא יסיים את

לימודיו בכיתה י"ב אם טרם מלאו לו 18 שנה, אלא מאפשרים לו להמשיך לימודיו גם ם

בכיתה י"ג. השנה עשינו נסיונות כאלה, כדי שהילדים ייצאו עם תעודה מסודרת ועם

הכנה טובה לשירות הצבאי שלהם,
הרב ש' אביקר
אני נציג פרוייקטים, ושל הפרוייקט הספציפי של כפר מימון. ראש המחלקה

הדגיש את החשיבות המיוחדת של הפרוייקטים כנושא לעידור עליה של צעירים מארצות

רווחה. הנושא הזה התחיל לפני בערך כ-10 שנים בצורה מאד מאד איטית, ובשנים

האחרונות קיבל תנופה. הקהילות מתחילות להכיר בתכניות, ואנשי הקהילות רואים

ששבתי הספר האלה בארץ הם מאד תחרותיים, ושהתלמידים שלהם מצליחים להגיע להישנים

בבגרות הצרפתית, יותר מאלה שלומדים בצרפת. התלמידים בארץ מצליחים להגיע ל-88%

בבגרות צרפתית, באשר בצרפת עצמה מגיעים רק ל-60%. הם רואים שבארץ אפשר ללמוד

גם את התרבות הצרפתית, ובעיקר אפשר ללמוד כאן גם את השורשים היהודיים. ההצלחה

היא בלתי רגילה.

46 מתור 52 בוגרי התכנית נשארו בארץ והתגייסו לצה"ל, משרתים בישיבות

הסדר, בשנה שעברה התחלנו בתכנית של שליחים. תלמידים שגומרים שירות צבאי יוצאים

לשנת שרות לאומי בקהילות השונות בצרפת, ומגייסים שם תלמידים חדשים לפרוייקטים

בארץ. זה ממש עובד נפלא.

ההשתלבות שלהם בתוך הכפר בקרב הנוער הישראלי ואצל המשפחות המאמצות בכפר

היא נפלאה. כשאנו רואים את ההישגים הנפלאים שעליית הנוער: הצליחה להשיג אחרי

חרבה מאמצים והרבה השקעות, קשה לנו לשמוע על צמצומים שנעשים השנה. אמרו לנו

שהשנה אנחנו יכולים לפתוח רק שתי כיתות, וגם אם נביא עוד 12 תלמידים לא נקבל

כיתה. חרשתי את כל צרפת, נפגשתי עם הורים ושכנעתי אותם, והם היו מוכנים למסור

לנו את הילדים שלהם. למעשה הילדים כבר הגיעו ארצה והם נמצאים במוסדות חינוך

שלנו. אלא שיש לנו כאמור אותה בעיה חמורה שהזכרתי. גם בפרוייקטים אחרים קיימת

אותה בעיה, ויש להרים קול זעקה גדול לסילוקח.

הילדים בפועל נמצאים כבר בארץ, ועכשיו אומרים לנו שלא יכולים לתת לנו

תקציב מפני שחבר האמנים לא מבין מה זו עלילה, או שלא מעוניין בה.

גם אני התרשמתי מדברי האוצר שאם לא יהיה במשרד האוצר תקציב למטרה שהוזכרה

כאן האוצר יכוא לקראתנו. אבל כפי הנראה לא כך הם הדברים. משרד הקליטה צריך

למצוא את הכסףף הזה מתקציבו הוא, והאוצר מוכן לעזור לנו למצוא את התקציב מתוף

כספי משרד הקליטה. לכן עומדים הדברים כאותה נקודת מוצא שגה חל הדיון,

האוצר תובע מהסוכנות לא לצאת ממחוייבויותיה הקודמות. הוא טוען נגד משרד

הקליטה על שנכנס לענין הזה בלי הסכמת האוצר מראש, והאוצר עומד בסירובו לתקצב

את משרד הקליטה בנושא זה, ותובע מהסוכנות את חלקו של משרד הקליטה.

מכאן שאינני איש בשורות בנושא המחלקה ליעוץ. אנחנו בהחלט רואים את המגמות

האלה כנחלצות ביותר לקליטת העליה הנוכחית וזו שתבוא.

האוצר מציג את הדברים כאילו יש בזה הפרת הסכם מצד הסוכנות, לאו דווקה

עליית הנוער.
ר' הגואל
הנושא הזח קשור למשרד הקליטה לא פחות משהוא קשור לעליית הנוער. אנחנו

יכולים לרדת מזה בקלות רבה בעוד שמשרד הקליטה לא צריך לרדת מזה. אנחנו מבקשים

ממשרד הקליטה שליש התקציב בלבד, ואני חשוב שהמשרד צריר להענות ולכסות את השליש

הזה מתור תקציבו, כמו שגם אנחנו עשינו דברים שלא בדיוק היינו צריכים לעשותם,

כמו למשל קליטת ההונגרים מתקציב עליית הנוער. אני חושב שיהיה זה מכובד מאד אם

משרד הקליטה ימצא בכל זאת את התקציב עבור היחידה הזאת.



צריך להעלות שוב את הנושא הזה. ברור לנו שהשירות הזה חשוב ודרוש, וצריך

לעשות כל מאמץ כדי שימשיך להתקיים.

מדי שנה ישנם 250 בוגרים אתיופים ו-100 בוגרות, וזה נושא לא קל לטיפול

בעיקר בגלל בעיית הדיור, מחצית הבוגרים הם בודדים, או מי שהכירו בהם כזכאים

להפרדה וקיום משק בית עצמאי, בכל מחזור אנו עומדים בפני 200 חניכים, בנים

ובנות,הזקוקים לפתרון דיור, ובעיית הדיור בארץ היא כיום קשה מאד. והיכן נמצא

הדיור המיועד לצעירים האלה הזקוקים לדירות קטנות?

ישנם היום 80 - 60 חיילים אתיופים, רובם בוגרי עליית הנוער, שנקראים

סרבני דיור או חסרי פתרון דיור, שאין להם פתרונות דיור. ושלא מימשו את זכויות

הדיור שלהם, לכל אחד מהם הוצעו 5 או 6 פתרונות דיור, אלא שאיזורי הדיור לא

נראו להם כמתאימים, ואני בהחלט מסכימה לדעתם. זו מציאות שאיננו יכולים לשחק בה

הרבה. זה המצאי של משרד הקליטה לפתרונות דיור לצעירים, והבעיה עוד תלו ותחריף.

מדי שנה נוספים 200 צעירים. בנים ובנות, הזקוקים לפתרונות דיור, אלא שהמדינה

לא עריכה לזה, מצב זה גורם לכך שחניכים מסתובבים ללא בית וזקוקים מאד לתמיכה

של עליית הנוער. ועליית הנוער תומכת בהם, אלא שפתרון דיור לא נמצא להם. תוכלו

לראות את הצעירים האלה בימי ששי בתחנה המרכזית כשהם מחפשים חברים שאצלם יוכלו

לבלות את השבת.

הקמנו פורופ שמשותף למשרדי הממשלה ועליית הנוער לטיפול בנ,ושא של חופשות

שבת של חיילים בודדים חסרי בית, לבל ירגישו בדידות אלא ייקלטו על ידי הקהילה,

מחפשים גם דרד לאפשר להם לערור קניות בשבת, כי כאשר החייל הבודד יוצא מהמחנה

שלו לחופשת שבת החנויות כבר סגורות. כפי שאמרתי, הקימונו פורום משותף לבדיקת

הנושא חזה במגמה להציע פתרונות מתאימים, מנסים לשלב בזה גם רשויות מקומיות. את

צה"ל, את עליית הנוער, את משרד העבודה והרווחה ואת משרד הקליטה, קיימנו כבר

שני מפגשים, ואנחנו אנחנו מתחלקים לקבוצות לבחינת הנושא על כל היבטיו.

אשר לזכויות הצעירים הבאים במסגרות הפרוייקטים המיוחדים, אנחנו חושבים

שההקלות בזכויות שניתנו לאתיופים צריכים לחול גם על הצעירים האלה, וזה יתן

תשובה חלקית גם לעולים שאינם אתיופים, אני חושבת שהנושא הזה צריך בדיקה, וזה

לא מחייב הרבה את משרד הקליטה, למעט נושא הדיור שהוא נושא בעייתי וצריך לתת

עליו את הדעת. יש לעשות משהו כדי שהצעירים הבאים לארץ לא יאבדו את זכויותיהם

באם לא יממשו אותם תוך מספר קטן של שנים.

דמי הקיום אינם מהווים אח הבעיה העיקרית, וגם לא שכר הלימוד, אלא קורת גג

לצעיר שהוריו לא עיר לארץ והיא איננו חלק מיחידה משפחתית. איפה יתגוררו

הצעירים האלה? מוטב שנחשוב היום מה יהיה אתם בעוד שלוש שנים, אחרי שיסיימו את

שנות השירות הצבאי שלהם.

הנסיון שלנו מלמד שעולי ברית המועצות לא כל כך פונים למוסדות הפנימתיים.

אנחנו התנסיני במסגרת הכיתות הלועזיות. עם דגש על בגרות, ומצאנו שהן מסגרות

שיכולות להכין את החניכים לבגרות בצורה די טובה ובתקופה קצרה. היה לנו קשה

להכניס למסגרות אלה חניכים אקסטרנים שבשל היותם גרים קרוב מתאפשר להם להכנס

למסגרת הזאת. כדאי שעליית הנוער תגמיש קצת את הקריטריונים שלה לקליטת חניכים

אקסטרניים במסגרות האלה.
י' שילו
בשנות הששים פעלו בלעיית הנוער כיתות לועזיות להכשרת התלמידים לבחירות

הבגרות ברוסית.



על הכיתות האלה אני מדברת, ואומרת שצריכים להקלט בהם תלמידים אקסטרניים.

אני רוצה להזכיר שזכויות העולים של האתיופים הוארכו מ-4 שנים ל-6 שנים.

זה סוכם במשרד החינוך,
ב' עמירם
בצרוני להבליט נקודה אחת בפני חברי ועדת העלייה והקלטה. עליית הנוער

מטפלת, בשני סוגים של ילדי חו"ל; בעולים, ובעולים בפוטנציה, חוץ מהטיפול שלה

בילדים ישראלים שעליהם כבר דובר כאן. אנחנו מטפלים בסוגים אלה מזה 11 שנה,

ובתקופה מסויימת היו במסגרת הפרוייקטים 1000 ילדים בשנה.

בזמן האחרון, כאשר אין נהירה של עולים לישראל, אנחנו מטפלים בעולים

ובעולים-בכוח בהתאם לתקציב שמוכתב לנו על ידי הסוכנות היהודית. לדעתי זה דבר

שהמדינה לא יכולה לסבול, אינני מציע לשחרר את הסוכנות היהודית מההתחייבות שלה

לטפל בנושא הזה, אבל צריכים למצוא דרך לטפל בכל צעיר שמוכן לבוא או כעולה או

כעולה בכוח למדינת ישראל בכדל ללמוד כאן, להכיר את הארץ, כדי שיוכל להחליט אם

הוא רוצה לעלות, או לא,

לא יתכן שאנחנו מטפלים כרגע ב-350 צעירים היות וזה התקציב העומד

לרשותנו,ך ועוד צועקים עלינו על שעברנו את המספר ב-50, והיינו צריכים לטפל רק

ב-300 צעירים. אגב, אנחנו מטפלים לעמשה בעוד 200 ילדים, כאשר העברנו את

ההתחייבויות הכספיות להורים ולקהילות וכו'. כך שךלמעשה אנחנו מטפלים היום כ-

550 ילד. חוץ מהבודדים.

לא יתכן שבמדינת ישראל צריכים לצמצם טיפול בנוער שמוכןם לבוא בתהםא

לתקציב, שמעתם את הצעקה של הרב שמעון אביקר, מצב כזה פשוט לא יתכן שיהיה, הוא

נתן לנו דוגמה מן השטח. ,

לנושא הזה חייבת להימצא תשובה. לא יכול להיות מצב בו אנחנו מטפלים רק ב-

300 ילדים לא מפני שאיננו יכולים להשיג יותר ילדים, אלא מפני שהתקציב איננו.

מאפשר לנו לטפלל במספר גדול יותר של ילדים.
ח' יהודאי
אני רוצה לחזק את דבריו של מר עמירם, היות ואני בעצמי ניהלתי כפר של

עליית נוער שעסק הרבה שנים בקליטת בני נוער מברזיל, אני חושב שלכל הדעות צריך

להתייחס אליהם כאל עולים בפוטנציה, ויש לנו דוגמאות הממחישות זאת, כאשר 40

מבין בוגרי הפרוייקטים חזרו אלינו כעולים חדשים. זו דוגמה המצדיקה את התמיכה

המסיבית בנושא הזה.

כנציג משרד החינוך אני נותן את מלוא התמיכה לפעילות המפוארת של עליית

הנוער הן לגבי עולים והן לגבי אוכלוסיות ישראליות חלשות. אבל אני חושב שהמפתח

הוא קודם בל במדיניות התקציבית של הסוכנות היהודית. אנחנו נכנסים לפתרון

במסגרת תמיכה ממלכתית לגבי מקרים שלא באים על פתרונם, או במסגרת השלמה

מתקציבים קיימים.

אינני יודע פרטים בענין 200 אלף דולר המובטחים. אבדוק את הענין ואתן

תשובה לנוגעים בדבר.



עוד ל3נ.י 3וי) הגל התי?יו3י י?5-.חנ1 ו.ערכי9 לקליטת עלילה 35ייי5\1רינ ^1^י6. י^^

שייך לץ-וגף שירותי הינור ירווחיה,!- וייש 3?חיקה נןיוחדת העוסקת בנויא קליי^ת ילרי
עוכלמ, ו-יי;ו
י יודע שיש היוס 3?ערך 1;דיי לטיר-ול בלללים זו^-1רן7 ן-ן^ילס 3יןשר זן3וונד,

-יא יהגדיל £יות מ0גרח השעית המיוחדות, נ?עבר ל-4 השנים, בעיקרון נהיה שותפים לכל

ו:?םנרת שתיערך לתכמן, ול3(ע5!7? ללכר עוסקים ב7ה,
-- י יי מ^ קלל ינר
י? ו י מ.רךה י-כל המשהח.5-ס שנטי-ר חלק בדיון היזח, ^נ י מקווה ולישיבה חזאח יהיו

;- (יירית.

הגןתרקח ה1י!!; עול1-:,ח לי; ל!חת בהלק העל-^-הי. י1י-א געליח מיוחדה שהיא עליז?

'זשיגח -וחי. כ^גיס ו;לא םןבוה של העייה 3ין10ך ;ז-שוי את נ?ם{1רי חעלייו! למס!1רי
- ?-?.רה
\/ג/ד7 שזוז ג?תל;זז פחוח או '-ותר. ראיתי שיש נזה אחי^ו^ עיניים מסויימת, כי

A'- "פ&ר להתעלם (.'חע^-ה-דיה שהיוררים, למרכח הכ\?כ וה^ער, הס בוגרל ;יגי! ונעלקר

עע'רימ, בעוד שהעלייה ינזקרה הטוב שי-ה לחתטל-^ות הג'-ל^ית של מדינת שיראל,

ימקריס מ^יי'-מיים היו תועעות שהצעירים גיסעים לאמריקה ר^ת הוריהם הם שילרויס

?:יל-:ח יט^רא" כדי טחיות ג7, מהשלריתי5 המפותחים של הגרת הסעד שלה, שאנחגו
:
.:,;-," י ם בהס, ?
nfj ^-;
ר יעללליה שהיי; גויה עטייה שי --נעיריס, שהמדינה והסוכנות בריבים

ליל-ייש לה תשימת לג מיוחדח,

ש3?עגי יזת קול הזעקה של הרכ י?גיל-ר. י/7/ הפניות ואת ההצעויז. ועדת כנסת

איניד נוח ביצועי, 3ידוע לכם, א^ל 3כל זאלז נ5על כמיטב י3ולתנל גנןישא לולן- ונ13'יל

את מ&ל^לול כדי והפעילות יהתלגניות להג^-ת אנ'&יס צעירים ארצה לא יפגעו בתור .

י--יהת ^ל וילוחים והבינמים ותת-הללכמיס כיי הממשלה יביך נציגות העם היהלךל,

י/j- מודה שוג לכל הנוכדוירן, ייועל יזה את הישיבה.

(-ליצירה ננעלה בשעה 0 1 ; (!S

קוד המקור של הנתונים