ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/10/1989

טיפול בצופי "צבר" (בני יורדים) בארצות-הברית -הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ר' ריבלין

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 42

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, א' בחשון התש"ן (30 באוקטובר 1989). שעה 00;13
נכחו
חברי הוועדה: מ' קליינר - היו"ר

י' צידון

י' שפרינצק
מוזמנים
חבר-הכנסת ר' ריבלין

י' רוגוב - מנכ"ל מחי הנוער והחלוץ, הסוכנות היהודית

אי דותן - ראש נציגות הסוכנות היהודית בארה"ב

מ' אילת - ראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון

נ' פריגת - מנהלת. המה' לתושבים חוזרים, מ' הקליטה

ר' עזרן - משרד החינוך והתרבות

עי אדר - אגף התקציבים, משרד האוצר

ת' קמינר - מרכז הסתדרות הצופים העברים בישראל

(פורש בעוד יומיים)

מי גרי - המרכז החדש

די קורן - יו"ר המח' לקשרי חוץ, הסתדרות הצופים

י' הלל - מרכז המח' לקשרי חוץ, הסתדרות הצופים

י' רוזס - מזכיר הסתדרות הצופים העברים בישראל

ר' קפלו

י' אדלשטיין

מזכירת הוועדה; ו י מאור-

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
טיפול בצופי "צבר" (בני יורדים) בארצות-הברית -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ר' ריבלין.



טיפול בצופי "צבר" (בני יורדים) בארצות-הברית -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ר' ריבלין
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת הוועדה, שמוקדשת לנושא: טיפול בצופי "צבר" בארצות-הברית,

נושא שכבר נגענו בו בעבר באקראי והפעם הישיבה כולה מוקדשת לנושא זה, בעקבות הצעה

לסדר-היום של חבר-הכנסת ראובן ריבלין שהועברה אלינו ממליאת הכנסת. חבר-הכנסת

ריבלין העלה את חשיבות הנושא ואת המצוקה של צופי "צבר". אני הושב שזו היתה יוזמה

ברוכה, מאהר שזה נושא בעל חשיבות עצומה היות ומדובר במאמץ יחידי להצלת ציבור

ילדים להורים ישראלים דוברי עברית, שמאד רצוי היה להביא אותם לארץ.

אני מוסר את רשות הדיבור למציע חבר-הכנסת ריבלין.
ר' ריבלין
תודה רבה אדוני היושב-ראש, חברי-הכנסת הנכבדים, אורהים ואנשי הממשל. אני

רוצה לפתוה ולומר שהיה לי לאהרונה קשר רצוף עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובדרג

העליון ביותר, עם גזבר הסוכנות היהודית ולא עם יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית מר

דיניץ. דיברתי עם שר הקליטה, כתבתי מכתב לשר האוצר ודיברתי עם סגן שר האוצר.

הייתי בקשר עם החברים מהצופים. עם משרד הבטחון לא היה לי קשר.

התרשמותי מכל הפגישות והילופי המכתבים שהיו לי היא שהמצב עגום ביותר. יש השש

כבד מאד שהמפעל ההשוב הזה עומד להיסגר. כלומר, עתידו לא רק לוטה בערפל, אלא

שהעננה כבר מכסה אותו ולמעשה הוא נעלם והולד.

בזמני העברתי הודעה לעתון, לפיה קבוצה מסויימת משבטי "צבר" בארצות-הברית,

בשיקאגו, נזקקה לשירותי כנסיה באזור מגוריה, משום שלא ניתן לה על-ידי הקהילה

היהודית לקיים פעולות. האינפורמציה איננה נכונה, מפני שהיא לא אירעה בשיקאגו אלא

באהת מקהילות לוס-אנג'לס. האינפורמציה נכונה ובדוקה. ידוע לי גם שמיד הקהילה

נזעקה לאהר שהיא היתה ערה לכד שהם התהילו לעבוד בתוך הכנסיה והעמידה לרשותם את

בית-הכנסת המקומי שהוא המועדון היהודי של הקהילה הרפורמית באותו אזור.

אני הושב שמיותר בציבור נכבד זה של משתתפים לספר את תולדות הפעילות של צופי

ישראל בקרב ילדי יורדים, או ילדי השליהים בהוץ-לארץ. בראשית הדבר היתה כוונה

לשרת את אותם ילדי שליהים שנמצאים ברחבי ארצות-הברית, ולאט-לאט צברה פעולה זו

תאוצה כאשר, לצערנו הרב, מתרבים מיום ליום ילדים בני י ורדים הנמצאים בכל רהבי

ארה"ב, בעיקר בניו-יורק, בלוס-אנג'לס ובאזור הדרום, ואותם ילדים מצאו להם "מקלט"

במסגרת פעילות צופי "צבר".

כאשר ילדים אלה ירדו מהארץ בשל רצון הוריהם ובמקרים רבים בניגוד לרצונם -

אולי לא בתהילת הדרך כאשר קסמה להם הנסיעה - אבל כאשר החלו להבין שכל ההווי סביבם

וכל אורה ההיים משתנה, הם היפשו את ההווי הישראלי, הם מצאו להם מקלט בין צופי

"צבר", כאשר הוריהם, שבהרו לרדת מהארץ, לא ראו ולא רואים בצורה חיובית את הפעילות

של הילדים במסגרת ישראלית, משום שהדבר נותן לילדים מוטיבציה לשמור על קשר שההורים

ניתקו, או מבקשים לנתק. הדבר גם הביא לידי כך שהחינוך הציוני שהילדים מקבלים

במסגרת הפעילות של הצופים מביאה רבים מהם גם למהנות קיץ בארץ, והתוצאה העיקרית

והחשובה ביותר היא שיש מספר לא קטן - ולמשרד הבטחון יש המספרים המדוייקים - והוא

מתרבה, של מתגייסים בבוא העת לצה"ל.

הקהילות היהודיות בארצות-הברית רואות בכל היורדים תופעה שלילית וכתוצאה מכך

הם גם לא מסייעים לילדי היורדים. ההורים עצמם, שברוב המקרים לא רוצים את הקשר עם

ישראל, מונעים מהילדים דמי כיס הנחוצים להם כדי לקיים את המסגרת ואת הפעילות

ההברתית הזאת. כלומר, יש התנגדות של האוכלוסיה האמריקאית שבה הם נקלטו, ויש

התנגדות של ההורים, והדרך היחידה להפעיל את המסגרת הזאת היא באמצעות תקציבים, שעד
היום היו מוזרמים משלושה מקורות
1. הסוכנות היהודית; 2. צופי ישראל; 3. משרד



כאשר נודע למשרד הקליטה על ההצעה לסדר-היום שהעליתי במליאת הכנסת וכאשר עלה
השר להשיב הוא אמר
בבחינת המציל נפש אחת מישראל, והתוצאה הדראמטית של הצהרת השר

היתה שעד להצהרתו הצופים קיבלו עד שנת הכספים האחרונה 30,000 דולר סיוע בשנה,

וכתוצאה מההצהרה הם התחילו לקבל 15,000 דולר בלבד.

אני דיברתי עם שר הקליטה והוא הסביר לי את מצוקות המשרד. עם זה, הוא אמר

שהוא צריך לראות ולבחון איך באמת ממשיכים לתמוך באותה פעולה שהיא כל-כך חשובה, גם

לפי אמות המידה ולפי התודעה המנחה את שר הקליטה.

אני דיברתי עם גזבר הסוכנות. אני יודע שמח' הנוער והחלוץ עצמה מצויה במצוקה

והיא לא מוצאת דרך איך לתקצב שליחים שהם למעשה הרוח החיה בהפעלת צופי "צבר".

גזבר הסוכנות הבטיה לי שהוא ינסה למצוא איזה שהוא פתרון אד-הוק במסגרת הגזברות,

לא פתרון ממשי, ממוסד, פתרון שאנחנו יכולים לבנות עליו פעולה לטווח ארוך.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים לדון ולראות מה יכולים האנשים האלה לעשות. גם

תקציבם של הצופים, שהם מתוקצבים במידה זו או אחרת על-ידי ממשלת ישראל, פחת, וגם

הם היו צריכים לקצץ בתקציב שכמעט לא היה קיים אצלם. ייתכן מאד שבוועדת הכספים,

לשנת התקציב הבאה, נצטרך לייחד לצופים, במסגרת תקציב מיוחד וייחודי את נושא צופי

"צבר" ולא להעביר את זה במסגרת התקציב הכללי. כלומר, להוריד חלק מתקציבה של

תנועת הצופים ולהוסיף כספים ייחודיים לאותה מטרה קדושה.

אני רוצה להזכיר עוד שתי עובדות. האחת - לפני שמר שילנסקי נבחר ליושב-ראש

הכנסת ולפני ששימש בתפקידים רבים אחרים, הוא שימש כסגן שר לענייני מניעת ירידה,

ובין השאר הוא-הוא שתמך בשבטי "צבר" והיה חלק נכבד ממיסוד אותם שבטים. גם ברכתו

של יושב-ראש הכנסת ניתנה לי ליוזמתי להעלות את הנושא על סדר-היום.

שנית - אני התוודעתי לצופי "צבר" יחד עם עוד שבעה חברי-כנסת, כשביקרנו כמשלחת

של הכנסת אצל הקהילות הרפורמיות בלוס-אנג'לס, ואגב הסיור נתבקשנו על-ידי שליח

הסוכנות במקום, מר קרפס, לפגוש באופן דחוף קבוצה של צעירים משבטי "צבר". קבענו

להם פגישה, יחד עם חבר-הכנסת צידון שנמצא אתנו כאן, שנועדה להימשך 10 דקות וישבנו

אינם למעלה משעה וחצי, והתרשמנו עמוקות מגודל האיוולת בכך שמדינת ישראל, שמחפשת

כל-כך הרבה מקומות מהם יכולים להגיע עולים, וכאשר נמצא בידיה מאגר עצום של אנשים

שרוצים לעלות לארץ, בעלי תודעה, בעלי שפה, בעלי יכולת להשתלב מיד בחברה הישראלית,

אנחנו זונחים אותם רק מפני שאבות אכלו בוסר.

הבטחנו להם אז , חגיגית, כמעט בשבועה, על דעת כל שמונה הברי-הכנסת שאנחנו נעלה

את הבעיה שלהם על סדר-היום של הכנסת, ואכן כך עשינו וגם העברנו את הנושא ברוב

קולות לדיון בוועדה נכבדה זו.

לאחרונה מתוודע אני לפעולתם של צופי "צבר", מאחר שבתי הצעירה זכתה להיבחר

מבין חברי צופים רבים לשמש כשליחה לתקופת הקיץ אצל הYOUNG JUDEA-, ולאחר-מכן

נבחרה בין חמשה נערות ונערים ישראלים לשמש כשליחה במפעלי "צבר". יש לה השגות

לגבי פעולת "צבר", אבל אני יודע איזו פעולה קדושה היא עושה כשלוש פעמים בשבוע

בפעולות של צופי "צבר" בארצות-הברית. ההתרשמות הבלתי-אמצעית הזאת היוותה בשבילי

תמריץ נוסף להבין כמה חשוב אותו דבר בעיניהם של אותם נערים ונערות, ביניהם כאלה

שכבר התגייסו לצה"ל, ובעינינו, אדוני חבר-הכנסת צידון, כאשר נפגשנו אתם

בלוס-אנג 'לס.

אני מבקש מאדוני היושב-ראש להעלות את הענין על סדר-היום ולנסות למצוא פתרון

מוסדי מיידי ובעל משמעות על-מנת שהפעולה הזאת תימשך בכל עוצמתה. תודה רבה.
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה לחבר-הכנסת ריבלין. אנחנו נתחיל בדיון. זה מסוג הדיונים שמטרתו

להגיע לתוצאה שאיננה מתבטאת רק במסקנות ועדה אלא בתוצאה מעשית. לכן אני שמח

שנמצאים כאן כמעט כל הגורמים של הרשויות המבצעות שיכולים לתת יד וכתף לנושא. אני

אומר "כמעט", כי יכול להיות שבאופן פורמלי היו צריכים להיות כאן גם נציגי משרד

החוץ. אם אנחנו כוללים את הנושא הזה תחת כותרת המשנה של טיפול בישראלים בחו"ל,

הרי מבחינה פורמלית ידוע ודאי לכולם שבשנת 1985. בתוקף הסכם שנחתם בין הסוכנות

היהודית לבין הממשלה, הנושא הזה עבר לאחריות הממשלה, אם כי הסוכנות היהודית

ממשיכה להיות שותפה בתמיכה ועזרה בהרבה מאד נושאים שקשורים לנושא. בחלק מהדברים

היא מגלה סימני נסיגה, אבל זה לא שייך לנושא שלפנינו. אנחנו דנו ונדון בו

בוודאי. כרגע אנחנו מדברים על בעיה מעשית.

לא שייכת לענין גם דעתי האישית, שהיא לא דעת הוועדה, שאילו הדבר היה תלוי בי,

דווקא הנושא הזה היה נשאר בטיפול הסוכנות היהודית. אבל זה כרגע לא רלבנטי.

היות וחבר-הכנסת ריבלין הציג את הבעיה בצורה מאד ממצה וקולעת, כמו גם בדיון

במליאת הכנסת, אנחנו נתחיל את הדיון לא עם נציגי הצופים אלא דווקא עם נציגי

הרשויות השונות שנמצאים כאן. כל אחד יתאר את תרומתו לנושא, את הקשר שלו לנושא

ומה היה צריך להיות הקשר ומה לדעתו המשרד שלו יכול לתרום לנושא.

אני מציע שנתחיל עם משרד הבטחון, היות והוא הצרכן של אותם נערים, ושואל מה

הוא כגוף גדול, כצרכן, כמי שיכול ליהנות מהפעולה הזו, תורם או יכול לתרום לנושא

הזה?
מי אילת
אנחנו מקיימים מדי שנה את מפעל "חץ וקשת", מפעל משותף לתנועת "צבר"

ולצה"ל-פיקוד הגדנ"ע, כאשר במפעל הזה בדרך-כלל מתרכזים כ-200 חניכים מארצות-הברית

וקנדה, ומולם מגיעים בני נוער ישראלים ביחס שנקבע מדי שנה, אם זה יחס של אחד לאחד

או יחס קצת שונה, שנקבע בינינו לבין הנהלת הסוכנות היהודית.

אנחנו משמשים במידה מסויימת "קבלנים" של מחי הנוער והחלוץ לקיום קורס במסגרת

צה"ל, שמטרתו לחזק את הזיקה ואת הזהות של בני הנוער למדינת ישראל ולצה"ל. אבל

הקבלנות שלנו איננה על בסיס מסחרי. הקבלנות שלנו מבוססת על תרומת צה"ל בהעמדת

המתקנים ובהעמדת התקורות - קציני צה"ל, מפקדי צה"ל - אשר עוסקים בענין הזה לאורד

כל הקורס, וחלקם עוסקים כמעט כמחצית השנה בהכנת הקורס.

בנוסף לכך, נוכח רצוננו לקלוט את הנוער בצה"ל - ואינני יכול להגיד לכם כמה

מבוגרי הקורסים מגיעים לצה"ל - אנחנו לא יודעים לזהות אותם בלשכות הגיוס, כי אין

להם תעודות זהות, וזאת בעיה. השנה הצלחנו כנראה להתגבר עליה והחל מהגיוס הקרוב

ייתכן שנצליח בלשכות הגיוס לזהות את אותם בוגרים במפעל "רוץ וקשת", ובעוד שנה -

שנתיים נוכל לומר לכם כמה מתוכם התגייסו לצבא. אנחנו יכולים להעריך שבין 5% ל-8%

מבין הבוגרים מתגייסים מדי שנה לצה"ל. סדר-גודל של בין 10 ל-15 בני-נוער מבוגרי

התוכנית מגיעים לצבא. נדמה לי שלתנועת הצופים יש מספרים יותר בדוקים.

מתוך רצון שלנו להגדיל את מספר החניכים אנחנו התארגנו השנה, באמצעותו של נספח

אכ"א בארצות-הברית, עם קבוצת מתנדבים, ובעיקר עם נשי השליחים של מערכת הבטחון

בארה"ב, ארגון שיאפשר לשליח "צברי' מרכזי לגייס -
ת' קמינר
אם יהיה כזה.
מ' אילת
-- את מקסימום בני הנוער שמוגדר באותה אוכלוסיית יעד לתוכנית "חץ וקשת", כאשר

כל העלויות הנדרשות לכך, אם nr נסיעות למפגשים עם בני-נוער, עם הורים, אם זה

טלפונים או כל דבר אחר, המשרד לוקח את ההוצאה הזאת על עצמו.

האירוח של תוכנית "חץ וקשת" במתקני צה"ל, כולל כל התקורות, נעשים בתרומה

גדולה מאד של מערכת הבטחון, לא בחינם. לחלק השני הנוגע לפעילות בארצות-הברית

אנחנו ניכנס השנה, תוך מגמה להגביר את בואם של בני "חץ וקשת".
היו"ר מ' קליינר
תודה רבה. היות ואמרת שאתם "קבלנים" של מחי הנוער וההלוץ, אני חושב שכדאי

שנשמע כעת את מנכ"ל המה' לנוער וחלוץ שמטפלת על-פי הגדגרתה בנוער יהודי בגולה,

וזה סוג של נוער יהודי בגולה.

י י רוגוב;

בראשית דברי אני רוצה להודות לחבר-הכנסת ריבליו על שיזם והעלה את הנושא הזה.

אני הושב שכל פעולה מעין זו יכולה לעזור ולהבהיר, אולי להשכיל את אלה שאינם לגמרי

מבינים את חשיבותה של העבודה החינוכית, ואולי את מקומו של השליח מטעם נוער בעבודה

הזאת. אני גם רוצה להתנצל, מפני שלולא הלחץ של חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית,

היה יושב כאן ראש מחלקתנו דייר אביחי, שרואה בכך חשיבות רבה מאד, אבל בעת ובעונה

אחת אנחנו נלחמים בכמה חזיתות ולכן הוא לא יכול היה לבוא לכאן.

אנחנו כמחלקה רואים עצמנו שותפים ומאיץ בכמה כיוונים. בראש ובראשונה אנהנו

שותפים לפעולה המבורכת של תנועת הצופים, שבאה לידי ביטוי בכמה וכמה סעיפים:

גיוס, מיון והדרכת השליה. אנחנו חושבים שצריך להיות אולי יותר משליה אחד,

והלוואי שהיה, אבל לעת-עתה אנחנו נלחמים על נציג אחד שייצא ובשותפות אתנו.

הבהור/בחורה עובר את כל ההדרכה במכון לשליחים ואחר-כך יוצא לחפיפה ומקבל את

הדרכתו וכניסתו לתפקיד כמו שצריך.

דבר שני, בשותפות עם הגדנ"ע ועם הצופים, כמובן, אנחנו מקיימים את מפעל הקיץ

חיפה והמבורך של המפגש בין הנוער הישראלי לבין הנוער מחו"ל שבא לכאן במסגרת "חץ

וקשת".

ג. אנחנו מעבירים מתקציבנו 30,000 דולר ישירות להחזקת הפעילות החינוכית

שנעשית בקרב חניכי "צבר" בארצות-הברית וקנדה. למיטב ידיעתי, יש היום בצפון

אמריקה כ-12 שבטים המונים קרוב ל-2,000 חניכים, שפועלים בקרב נוער לאו-דווקא בני

יורדים בלבד. הפעילות התחילה ב-1976 בקרב נוער ישראלי שהוריהם משרתים את המדינה

בחוץ-לארץ, ובמהרה התפשט גם לנוער ישראלי שהוריהם בחרו לעזוב את הארץ לתקופת-מה.

אנחנו כמאיץ מצאנו לנכון לשתף את אהד הגופים החזקים והטובים, אולי הגדול

ביותר בקרב ארגוני הנשים - "נשי הדסה" - שפרסה כנפיה מעל התנועה ונתנה לה מעין

בית כדי לפעול ממנו. אם אינני טועה, שליח "צבר" פועל היום מתוך המרכז של "הדסה".

עובדה זו חשובה מאד, מפני שהשליח של "צבר" הוא אחד מבין 19 שליחים שממתינים היום

על מזוודותיהם על-מנת לצאת. מתוכם 3 ש"הדסה" רואה כשליחים שלה: 2 מ"יהודה הצעיר"

ואחד מ"צבר". מאחוריהם עומד גוף חזק, פעיל ובוטה שהולך להילחם על הדבר הזה בכל

מקום שבו רק ימצא אוזן קשבת.

הבעיה עצמה נובעת מחוסר כסף. אולי זה יהיה מוצדק לומר שאין כסף, אבל כשאין

כסף אין זאת אומרת שאין דמיון. אני מודה ומתוודה שיש הבדל בין המספרים שאנחנו

חושבים שצריכים להיות הנכונים, אם זה בתקנים, אם זה במשרות או בכסף, ובין אלה של

הגזברות, והפער הוא רבע מיליון דולר. כאשר מסתכלים על רבע מיליון דולר במפת

שליחות של 6.5 מיליון דולר, יכול להיות שהטעות היא שלנו ויכול להיות שהטעות היא

של הגזברות.
י' שפרינצק
רבע מיליון דולר בשנה?
י' רוגוב
לא. כדי לאפשר לנו לבצע מה שברצוננו לבצע עד סוף חודש מארס חסר לנו הסכום של

רבע מיליון דולר. הסכום השנתי הוא 6.5 מיליון דולר לקיום כל מערך השליחות

בעולם, שהוא מקוצץ היום ב-100% מכפי שהיה לפני שנתיים.

אין כאן אשמים. כולנו נאבקים על דבר חשוב. אנחנו מייצגים בנאמנות את "צבר"

ואת הצופים, אנחנו רואים את חשיבות הפעולה ואנחנו כואבים את הכאב של "צבר", אבל

יחד עם זה לי יש צלקות מעוד כמה גורמים שגם חם מוצדקים.
ר' ריבלין
המחלקה שלך לא אישרה לשלוח את המנהל הכללי של "צבר" לארצות-הברית, ואם הוא לא

ייצא בעוד חודש לא יהיה, עם כל הצער, מי שינהל את כל העסק הזה. וברור, שכשאין

מנהל, העסק כולו ידעך.
י' רוגוב
חבר-הכנסת ריבלין, כשיצאת לכמה דקות מהחדר בירכתי אותך ואת יוזמתך. אם

מחלקתי היתה הסמכות האחרונה, השליחים האלה לא היו יושבים כעת כאן. לצערי הרב,

החתימה שלי, או חתימתו של ראש המחלקה שלי, ולפי המערך הנוכחי אפילו חתימות בדרגים

גבוהים יותר, לא תופסות היום כאשר אין כסף.
ר' ריבלין
כולנו יודעים שאין תקציב. השאלה היא בהשוואה למה. אם ראש מחי הנוער והחלוץ

הנכבד היה אומר לי שאין לו אף שליח אחד יותר בעולם, הייתי אומר שצערי-צערו,

וכולנו יכולים להבין שמדינת ישראל לא מסוגלת לשלוח אף שליח לעולם. אבל אם, למשל,

יש בעולם 100 שליחים, וכתוצאה מכך השליח ה-101 של צופי "צבר" לא יכול להישלח, כי

התקציב שלנו מספיק רק ל-100, השאלה שצריכה להישאל בוועדה נכבדה זו היא: אולי

בדרגות מ-1 עד 100 נושא צופי "צבר" צריך לבוא במקום השני, השלישי, ה-11, ה-51 ולא

במקום ה-101. אם יאמר ראש מח' הנוער והחלוץ שהוא לא שולח אף שליח, אני מקבל את

דבריו ונכנע. אבל אם הוא אומר שהוא שולח שליחים, אבל ל"צבר" לא נמצא תקציב,

חשאלה היא אם בסדר העדיפויות "צבר" י ותר חשוב משליח אחר. האם לא כדאי לבטל תקן

אחר ולהשאיר את תקן "צבר"?
י' רוגוב
קשה לחלוק על הערתו של חבר-הכנסת ריבלין. הלוואי שהמצב היה כזה. הבעיה היא

שמנקודת ראות לא שלי אלא של הגזברות, כאשר מדובר היום על סדרי-עדיפויות, הם רואים

רק את הכסף, והכסף קובע וסוגר את הברזים ופותח את הברזים. אני יכול להוכיח

שעדיין יש לנו כסף לשליח אחד, אבל יש לנו בעיה חמורה לא עם אחד אלא עם 19 שליחים.

אם הייתי מונה אותם אחד לאחד, הייתם מבינים כמה חשוב השליח שיוצא לאורוגוואי,

מקום שהיו בו 6 שליחים והיום אין שם אף לא אחד, ומקומות אחרים שחבר-הכנסת ריבלין

יסכים אתי שהם חשובים, ויש שם פעילות של העם היהודי, ואולי עתידנו תלוי בזה.

לכן, קשה מאד לקבוע היום סדרי-עדיפויות. אנחנו מבורכים כעת ב-19 שליחים,

שקשה לנו לבחור ביניהם, וזאת בלי להוריד, חלילה, מחשיבות הענין של "צבר" שאנחנו

רואים אותו במקום גבוה ביותר של סדר העדיפויות שלנו.
היו"ר מ' קליינר
אני שמח שנמצאת אתנו אמירה דותן, ראש נציגות הסוכנות היהודית בארצות-הברית.

היות ואני מכיר קצת את מבנה הסוכנות היהודית, אני יודע שלמרות שגם בארה"ב המחלקות

ודאי עובדות, הרי למעמד המיוחד של ראש הנציגות בארצות-הברית בהחלט יש אפשרויות,

השפעה, וגם יכולת ביצועית בגלל הייחודיות של הנציגות של הסוכנות היהודית או

ההסתדרות הציונית בארה"ב, ולכן הייתי רוצה לשמוע איך הדברים נראים מאותה זווית.
א' דותן
תודה רבה. אני רוצה לחזור על דברי הברכה על היוזמה, לא כדי להיות נחמדה

ולומר דברים נעימים, אלא משום שכ-10 חודשים אני נמצאת בתפקידי בארצות-הברית וקנדה

ואנחנו מחפשים כל הזמן כתובת שבה תישמע הצעקה שאוכלוסיית בני הישראלים השוהים

בארה"ב איננה פחות חשובה, ואולי אפילו יותר חשובה מהאוכלוסיות האחרות של בני-נוער

וסטודנטים. אני גם חושבת שהפתיח שלך, שבו סיפרת על כל המעורבים, ראוי לכל מלה של

הערכה, כי בתקופה שאני נמצאת שם ניסיתי מרחוק לעשות את הסיור הזה והצלחתי הרבה

פחות.

אני גם הגעתי מבית-ספר שנקרא צה"ל ואני פחות יודעת לדבר, אני יותר יודעת

לראות את המפה ולקרוא אותה ולנסות לעבוד ארנה עם המינוסים והפלוסים שיש בה.

ראשית, כנציגת הגזבר ויושב-ראש ההנהלה אני מוכרחה לומר שלמרות אי הבהירות -

שזאת נקודה שחשוב מאד לדבר עליה ולהחליט בה, משום שהכתובת צריכה להיות ברורה בתום

הדיונים האלה - למרות אי הבהירות מי עוסק בבני ישראלים-יורדים השוהים

בארצות-הברית - כפי שהם נקראים בארה"ב "לוקאל ישראלים" - הממשלה או הסוכנות

היהודית, המשלחת בצפון אמריקה החלטנו, בהרבה מאד יוזמה ועידוד של יושב-ראש ההנהלה

והגזבר, שאנחנו עוסקים בזה. לכן, הכסף שמר רוגוב דיבר עליו, כולל חלק מהכסף

שאני, בדלות הכספים שיש לי, נותנת דרך הוועדה לעידוד גרעינים, כדי שלחבר יה האלה

יהיה איזה שהוא מקור לעסוק במשהו.

אני גם רוצה להתנצל על האירוע בשיקאגו-לוס-אנג'לס, שעליו שמעתי דרך העתונות.

לא הייתי צריכה לשמוע עליו דרך העתונות, כי אותו שליח שיושב בשטח ואמור לדעת מה

שקורה צריך היה מיד להעביר את זה, והיינו צריכים לטפל בזה הרבה לפני שהענין הגיע

לידיעת חברי-הכנסת שביקרו במקום או טיפלו בו, ובוודאי לפני העתונות.

כדי להיות יותר קונקרטית אומר שאנחנו רוצים מאד, מחכים ולוחצים דרך טלפונים

ולחץ אחר שאנחנו יכולים לעשות, שהשליח המרכזי לתנועת "צבר" יגיע לארצות-הברית

וירכז בצורה מרכזית את העבודה. מלבד זה וללא שום קשר לזה, כל שליח בכל מקום

בקנדה ובארצות-הברית קיבל הנחיה ברורה שתחוזק בכנס העבודה שיהיה לנו בעוד חודש,

שתנועת "צבר" ממשיכה לעבוד, שבמידה המקסימלית נקבל את ה"אורים ותומים" של איך

לעסוק בנושא התוכני, דרך הארץ או דרך מקור אחר. אבל כל שליח בפריסה של השליחים

שיש לנו, שכאמור הצטמצמה מאד מאד, יעסוק בנושא "צבר".

מעבר לזה, אנחנו יכולים לאתר את אותם חברים שלנו שהגיעו לשם כסטודנטים

ישראלים, והם משלימי הכוח שלנו, שייכנסו חזרה לתוך המשלחת הציונית כדי להפעיל

מרכזים וגרעינים של "צבר".

אני גם שמים לשמוע מפי נציג משרד הבטחון וצה"ל שנציג אכ"א הוא שכן שלנו,

ואנחנו נסכם אתו את הנושא התוכני שם.

אבל אל נטשטש את הנושא. הנושא מתחיל ונגמר בתקציב ובעדיפויות, ואני חושבת

שנגענו בשתי הנקודות האלה. אני יכולה לסכם אותן בנושא של כתובת אחת שצריכה להיות

ברורה ואליה צריכים להתנקז שאר הדברים. כדי לעבוד בשיתוף-פעולה צריכה להיות

כתובת אחת. צריך להסכים מהו התקציב שישנו ומאין הוא מגיע, ולעשות הכל כדי שיגיע

כמה שיותר בזמן. הדבר השלישי הוא להכיר בנושא של פרישת הרשת של השליחים כמי

שעוסק בזה, כאשר ה"אינפוט" התוכני, האידיאולוגי והערכי מגיע , כמובן, לתנועת
היו"ר מ' קליינר
תודה. נשמע כעת את גב' רחל עזרן, נציגת משרד החינוך והתרבות.
ר' עזרן
כידוע, משרד החינוך מתקצב לא רק את הצופים אלא גם את יתר תנועות הנוער בארץ.

לפי ההסכם שנחתם לפני הרבה שנים בינינו לבין ההסתדרות הציונית העולמית- הסוכנות

היהודית, אין משרד החינוך מעורב כלל בפעילות בחוץ-לארץ. אנחנו כן מעורבים

בפעילויות חינוכיות גם לנוער ישראלי וגם לנוער מהתפוצות כאשר הפעילויות מתרחשות

בארץ הן מבחינת פיקוח, תכנון וכו', וגם תקצוב וסבסוד.

עד לרגע זה אין לנו שום מנדט לפעול לא בנושא תיקצוב וגם לא בנושא תכנים

בחו"ל. ההעברות התקציביות שלנו מועברות דרך תנועת הצופים ואנחנו לא תיקצבנו עד

היום שום דבר לפעילות בחו"ל. . .
היו"ר מ' קליינר
הגענו כעת לגבי פריגת, מנהלת המח' לתושבים חוזרים במשרד הקליטה, שנכנסה

לתפקיד לא מזמן. צר לי שהשאלה מופנית אליך, אבל בעצם כל העומס בנושא מופנה

אליכם. כי מצד אחד הסוכנות חתמה על הסכם שכל הטיפול בישראלים, תושבים חוזרים

ותושבים שרוצים להחזיר אותם, עובר לממשלה - משרד הקליטה. מצד שני אנחנו שומעים

שאתם לא מפקפקים בחשיבות הנושא. חבר-הכנסת ריבלין ציין את תשובת השר שבהחלט לא

גרעה מהצגת הדברים של חבר-הכנסת ריבלין מבחינת החשיבות, אלא להיפך, עוד הוסיפה.

אבל כשלכאורה הנושא כבר לא בסמכותם, בא משרד הקליטה שהנושא עבר אליו מפני שהוא

היה מעוניין בו, ומקצץ את ההקצבה לנושא הזה בחצי. יכול להיות שתקציב משרד הקליטה

קוצץ, אבל הוא ודאי לא קוצץ ב-50%. השאלה היא אם זה איתות מטעם משרד הקליטה

שהנושא איננו חשוב בעיניו.
נ' פריגת
אני למדתי הרבה מאד מהאנשים שדיברו לפני. למרות שהיתה לי פגישה קצרה עם נציג

הצופים שמעתי כאן דברים שלא הייתי מודעת להם עד עכשיו.

אתה ציינת שאחריות המטה, על-פי החלטת הממשלה לנושא של החזרת ישראלים בחו"ל

וטיפול בתושבים חוזרים הינו במשרד הקליטה. חשיבות הנושא לא מוטלת בספק ואני לא

חושבת שצריך להרחיב במיוחד לגבי ילדי הישראלים, שהאפשרויות של הסוציאליזציה שלהם

והלחץ לכיוון הזה מסכנים את הקשר שלהם עם הארץ. אין ספק שהפעולות האלה חשובות.

במציאות כפי שהיא קיימת היום אני רואה רושיבות בהמשך שיתוף הפעולה. זה לא

נושא שאיזה שהוא צד יכול להרים אותו בעצמו, אף-על-פי שכל אחד מאתנו רואה בו

חשיבות עליונה.

מבחינת ההשתתפות התקציבית עד היום המספרים מדברים בעד עצמם. ההשתתפות

התקציבית של משרד הקליטה באופן יחסי היתה כל השנים לא גדולה בנושא הזה, כך שלא על

זה עומד ונופל נושא הטיפול בילדים אלה. הייתי מאד שמחה אילו היתה לי, כממונה על

הנושא, אפשרות להגדיל את ההשתתפות. יכול להיות שנצטרך לחשוב על זה ולקבל איזה

שהן הצעות אופרטיביות יותר מפורטות כדי שנוכל לשכנע את מי שצריך לשכנע במשרד

ומחוצה לו להגדיל את ההשתתפות.

את ההחלטה על הקיצוץ קיבל השר טרם כניסתי לתפקיד. זה היה תלוי, כמובן, גם

באילוצים תקציביים, ועד כמה שאני התרשמתי מהחומר שראיתי, אולי זה חוסר תוכנית

אופרטיבית מאד מפורטת ומשכנעת. היו גם כל מיני מכתבים, אבל הייתי רוצה לקבל

מתנועת הצופים תוכנית הרבה יותר מפורטת שעל-פיה אפשר יהיה להגיש תוכנית לדיון

במשרד.



דרך אגב, יש איזה שהוא תיקון קל להשתתפות התקציבית שלנו. הקיצוץ הוא בסופו

של דבר יותר קטן, כי יש לכם עוד אפשרות לקבל תוספת של 5,000 דולר.

אנהנו חייבים לשמור על שיתוף-פעולה של כל הגורמים המעורבים בנושא הזה, עם

נסיון לתגבר את ההשתתפות כדי להרחיב את הפעילות.
היו"ר מ' קליינר
אני מוכרח להעיר הערה, לא אישית, וכבר ציינתי את זה קודם. ההערה מכוונת גם

לעדי אדר, הדובר הבא מטעם האוצר. ממשלת ישראל רצתה בשנת 1985 לקבל את הנושא הזה

מידי הסוכנות היהודית. לא ייתכן שארזה מקבל נושא ולדבר הזה אין ביטוי תקציבי, אלא

להיפך.

אני מוכרח להגיד שבנושא הזה לא ראיתי מצד המשרד - ואני לא מתכוון לקודמתך

בתפקיד, גב' כץ-כרמלי, שעשתה עבודה מסורה, וודאי אינני מתכוון אליך שהנושא חדש

לךת - אני מתכוון למשרד כמשרד. היתה ישיבה על הנושא והמנכ"ל, עם כניסתו לתפקיד,

למד בישיבה שהנושא הזה שייך למשרד הקליטה. עדיין יש לי הרושם שמשרד הקליטה לא

בדיוק מעכל את הנושא הזה. זו לא בושה להגיד מבחי נה ציבורית שהנושא חשוב, אבל יש

לנו מספיק דברים - נחזיר אותו לסוכנות היהודית. בלאו-הכי יש סיבה אחרת לגמרי,

שהיה עדיף לעם ישראל, מכל היבט, שהנושא הזה היה חוזר לסוכנות היהודית, מכיוון

שהיא היינה יכולה לטפל בו ולהתגבר על הבעיה בצורה שהממשלה לא יכולה להתגבר. אני

מוסיף שזה לא שייך לנושא שעומד היום על הפרק.

אני מבקש ממך למסור לממונים עליך שאנחנו רואים את הנושא הזה בחשיבות עליונה

ואנחנו מצפים לקבל תשובה בנושא, והיום לא קיבלנו אותה. אלא אם כן נציג האוצר

יאמר שגם אם משרד הקליטה ירצה להגדיל את ההשתתפות, אין לו סמכות. לא מדובר על

סכומים גדולים. זו פעולה ייחודית. זה לא סוד שבנושא הזה יש ויכוח ביני ובין

יושב-ראש הכנסת. דעותינו בכל הנוגע לישראלים בחו"ל שונות בתכלית השינוי מבחינת

הגישה, אולי לא מבהינת הפתרונות הפרקטיים. לגבי הילדים יש קונסנסוס כללי שצריך

לעשות הכל והם לא אשמים בזה, כפי שאמר חבר-הכנסת ריבלין. לכן אנחנו מצפים לקבל

בדיון תשובות.

אותו דבר אני אומר לאוצר, כי בסופו של דבר האוצר שותף בתקציב משרד הקליטה. מר

אדר, אתה שמעת את הדיון ואני מניח שלא צריך להרבות בציונות. מדובר בסכומים לא

גדולים. בעקבות הדיווח של גב' פריגת, האם יש היום אפשרות למנכ"ל משרד הקליטה לתת

הזרקת חירום של עוד אפס אחד ליד ה-5,000 דולר שגב' פריגת הציעה?
ע' אדר
אני חושב שהמלים מכוונות לכתובת הלא-נכונה. מי מימן את הפעילות הזאת עד

הי ום?

אדוני היושב-ראש, אני חייב לתקן משהו יסודי בדבריך. ארנה מדבר על ההסכם

העקרוני של העברת הסמכויות בנושא הקליטה לממשלה.
היו"ר מ' קליינר
לא, סליחה, אני מדבר על ההסכם משנת 1985 על-פיו נושא תושבים חוזרים הועבר

מהסוכנות היהודית לממשלה.
ע' אדר
הוא מבוצע?
היו"ר מ' קליינר
כן. אם יש תיקונים, אשמח לשמוע עליהם.
נ' פריגת
הנושא הזה הועבר לאהריות הממשלה כאחראית לטיפול באזרחי ישראל באמצעות

הקונסוליות, וזה לא מוציא את הסוכנות היהודית מהתמונה, על-פי כל ההסכמים, כי בכל

מקום בהם אין נציגות של הארץ, שליחי הסוכנות היהודית ממשיכים בפעילות. מכיוון

שהם מפעילים את כל נושא השליחות, חלק מהנושאים האלה מתבטא בתקציבים הגדולים של

הצורך הזה. אינני רואה את ההפרדה הטוטאלית הזאת כהפרדה מתבקשת. לא בסמכותי לומר

שהשתתפות המשרד צריכה להיות יותר גדולה, אבל אני אעביר זאת לממונים עלי.
היו"ר מ' קליינר
אינני רוצה להפוך את זה לוויכוח. רק אוסיף שמספר פעמים אני שאלתי פה גם את

מר דיניץ וגם את מר גורדון בנושא זה וגם בנושא הפסקת ההקצבות לקליטה ותעסוקה, וכל
פעם הם אמרו לי
השר לחם לקבל לידיו את הנושא, נחתם הסכם, ראש מחי העליה הקודם

הסכים להעביר את הנושא למשרד הקליטה שרצה בו והנושא הועבר. היה הסכם שלפיו

פרק-זמן מסויים אנחנו נמשיך לממן דברים מסויימים, אבל לא לנצח. והם הפסיקו באופן

חד-צדדי . אני תקפתי את הסוכנות על ההפסקה החד-צדדית הזאת ללא תיאום אתכם. אבל

מצד שני, לא יכולה הממשלה לחתום הסכם שהיא מקבלת על עצמה טיפול בנושא מסויים

ולחשוב שלנצח מוכר הנכס ימשיך לממן אותו.

אולי הממשלה תחליט שהיא לא רוצה, לא יכולה, והיא מחזירה את הנושא לסוכנות

היהודית. בינתיים הממשלה היא הממונה בצורה חותכת. ההסכם משנת 1985 הוא ברור.

פרקי המעבר אולי לא ברורים אבל הנושא מצוי היום בידי ממשלת ישראל. הקונסוליות

מטפלות בהליכים הטכניים ומשרד הקליטה אמור לטפל ביתר הנושאים: הסברה, עזרה,

תיאום, ו יש כל מי ני ועדות משותפות לתקופות המעבר.

תבדקו את ההסכם ותחליטו מה המשמעות שלו ואולי משרד האוצר יחליט שהוא מחזיר את

הנושא הזה לטיפול הסוכנות, ולדעתי הסוכנות תקבל אותו בזרועות פתוחות. שמענו זאת

כאן לא פעם ולא פעמיים מראש מחי העליה, אבל בינתיים האחריות היא של משרד הקליטה.
ע' אדר
אני חייב לומר שאינני מכיר את ההסכם הזה על בוריו. אני גם לא מכיר את נושא

המימון ואת שלבי המעבר שלו. אבל לא הגיוני שמי שהכין את תקציב הקליטה - ואני לא

הייתי בתקופה זו ממונה על הענין באגף - אבל מי שהכין את התקציב לא היה מכניס את

זה והיה משאיר את הפרופורציות של 30,000 שקלים מול רבע מיליון דולר. שמעתם כמה

מתקצבת הסוכנות לטובת הענין הזה וכמה נותן משרד הקליטה. אם היה ברור שהעסק הזה

עובר לאחריות הממשלה, גם המימון היה יותר ברור וייתכן שגם הפרופורציות היו אחרות.

אני מוכן ללמוד את ההסכם ולראות מה הן המשמעויות שלו. אינני יודע אם השנה

אפשר לתת פתרון, כשהמצב הוא שהסוכנות מקצצת באופן חד-צדדי בנושא הזה ולא מוצאת

תקציב כדי שאותו שליח ייצא לחו"ל. משרד הקליטה מתחבט בבעיות קשות מאד בנושא

גידול העליה ואני לא צריך לחדש לכם על מצב הרזרבה הכללית בתקציב הממשלה.

אני לא מאמין שמשרד הקליטה יוכל לתת לזה פתרון השנה במסגרת תקציבו. אגף

התקציבים לא יעמוד בדרכו. כלומר, אם משרד הקליטה, שמכיר את תקציבו היטב, ימצא

מקור- לטובת הענין הזה ויחליט שהוא משנה פעילויות על-מנת להגדיל את הפעילות הזאת,

אנחנו לא נעמוד בדרכו. להיפך, אני מוכן להודיע לפורום שאנחנו נסייע בידו, אם

השינויים יהיו שינויים סבירים והגיוניים.
ר' ריבלין
אני שוחחתי עם סגן שר האוצר יוסי ביילין בנושא הזה והוא נדהם לשמוע שעוד מעט

ילדים יישארו ללא מדריכים. הרי זה מאגר העליה הזמין ביותר שיש לנו. לא צריך

ללמד אותם עברית, לא צריך ללמד אותם באולפן ולהביא אותם למרכזי קליטה. הם

מתגייסים ישר לצה"ל, ויש ביניהם כאלה שמשרתים במיטב היחידות.
ע' אדר
חבר-הבנסת ריבליו, אני תמיד מצטער על הקטע הזה שבו צריך להפגיש עניו שהוא

חשוב לדעת כל היושבים סביב השולחן הזה עם עניו של תקציב. הצרה היא שבאיזה שהוא

שלב זה מתנגש ומישהו צריך לעשות את ה"מצ'ינג". לדעתי, העניו הוא לא של תקציב אלא

של סדר-עדיפויות.
ר' ריבלין
גב' פריגת אמרה על הצופים דבר נכון, שהם צריכים לתת לה תוכנית, ולדעתי הצופים

לא בסדר בענין זה. אבל אני חושב שאתה כרפרנט צריך לדווח על הדיון הזה לסגן השר

או לאגף התקציבים על-מנת שיתקצבו את הנושא הזה השנה ב-100,000 דולר מהרזרבה,

על-מנת להציל את הענין, לפי תוכנית שתוגש.
ד' קורן
אנחנו מרגישים כאן טוב מאד שכולם בעדנו, אבל יש לנו פה מצב אקוטי. יש

תנועת-נוער בארצות-הברית שיש לה כרגע 2,000 חניכים, מפוזרים על פני 12 שבטים,

שתיסגר בטווח של שבועיים-ימים מהיום. נקודה. כל הכבוד לכל הספורים של חץ וקשת,

כוח-אדם ומחוות, ומשרד הקליטה עם הקשיים שלו, הסוכנות וכו'. באופן תכליתי בעוד

שבועיים אנחנו נסגור את העסק הזה, כי תנועת הצופים עם אמצעיה הדלים במדינת ישראל,

עם הקיצוצים התקציביים שנעשו לה כאו במדינה וסגירת שבטים פה בארץ, איננה מסוגלת

להרים את המעמסה הזאת.

בתמימותנו הרבה התחלנו את הנושא הזה באמת כשירות לילדי שליחים בעיר ניו-יורק,

והדבר נפל עלינו כרעם ביום בהיר, כי התברר שיש צמאון אדיר לקשר הזה עם ישראל.

אנחנו בצופים היינו צריכים לקבל החלטות קשות מאד, אידיאולוגיות, בשאלה אם כן לטפל

בבניהם של יורדים או לא, אם זה כן חלוצי או לא, כן ציוני או לא. עברנו את העניו

הזה, כי כפי שכולם אמרו כאן, הטיפול בילדים הוא דבר קדוש ואנחנו עושים אותו עם כל

הנשמה.

אנחנו קבענו לעצמנו כללים מאד ברורים. בתחילת כל שנה אנחנו מודיעים להורים

של כל ילדי שבטי "צבר" בארצות-הברית: כאן מחנכים לעליה לישראל, לחזרה הביתה. מי

שאיננו רוצה - שיקה את הילדים שלו ויילך מפה. כאו מדברים רק עברית וכאו הולכים

עם תגים, סמלים ועניבות מישראל, ועוברים את חומר ההדרכה שעוברים בדימונה,

בקרית-שמונה, בשבט דיזנגוף בתל-אביב ובבית-הכרם בירושלים.

לא רק זה. אנחנו איננו מטיילים פה, אנחנו לא עושים פה מהנות. זה לא הנוף

שלנו, לא השפה שלנו ולא התרבות שלנו. מי שרוצה - יבוא לישראל.

מלבד חץ וקשת וכל הפעילויות הממוסדות האחרות אנחנו בכל קיץ מביאים מאות

מהנערים האלה ארצה לפעילויות משותפות עם שבטי הצופים בישראל.

אנחנו עושים את העבודה הזאת בארצות-הברית עם קבוצה של "מטורפים", סטודנטים

בוגרי תנועת הצופים בארץ שלומדים שם ומקבלים 200 - 300 דולר בחודש בשביל העבודה

הזאת. אנחנו מקפידים שאף לא אחד יעבוד מעל שנתיים בשבט, אלא אם כו אנחנו יודעים

בבירור את תאריך חזרתו ארצה. אין שם שום דוגמא אישית ליורד בפוטנציה.



יש אתנו תמונות של אלה שהגיעו בשנה האחרונה לארץ להתגייס לצבא. מדובר

בעשרות, והם פה כבר 4 שבועות.

כשאנחנו בודקים פרופורציונית את העלויות של טיפול בתנועות-נוער אחרות בחו"ל,

כולל תנועת האחות שלנו "יהודה הצעיר" ש"הדסה" נתנה לה חסות ויש לה 8,000 - 10,000

חניכים בארה"ב, "הדסה" מוציאה מתקציבה 2 מיליון דולר בשנה, ואנחנו מדברים פה על

אלפיים חניכים פעילים שהפוטנציאל שלהם לחזרה ארצה הוא הטוב ביותר שישנו.
ר' ריבלין
מדוע "הדסה" לא לוקחת תחת חסותה גם את "צבר"?
ד' קורן
כי יש לקהילה האמריקאית, ובצדק, בעיה עם הישראלים היורדים.

עובדתית, אנחנו מבצעים את חפעילות בגניבות. אנחנו סוחבים כסף מפה ומשם. כמו

עני בפתח אני עומד ליד דלתו של גזבר הסוכנות או מישהו אחר ומקבל עוד 5,000 דולר

ועוד 8,000 דולר ושולח את הכסף לארהייב, אבל זה בלתי-אפשרי לקיים כך מוסד. אנחנו

נמצאים כרגע במצב שבו, מעבר ל-30,000 דולר פיזית שהעבירה מחי הנוער והחלוץ ועוד

15,000 דולר שהעביר משרד הקליטה, אין לנו בעוד שבועיים ממה לשלם משכורות

למדריכים, כי זה עולה יותר. "הדסה" היתה נחמדה ואיפשרה לנו להשתמש במשרד שלה

ובטלפון שלה, אבל יש גבול לזה.

או שאחת ולתמיד מדינת ישראל תחליט שהדבר הזה חשוב, חיוני, אמיתי וציוני, או
שתאמר לנו
עם כל הכבוד, אתם נחמדים, טובים ואידיאליסטים - אין לנו כסף בשבילכם.

אז נחזור לניו-יורק, נחזיק שם את שבט הנכבדים מאל-על, הקונסוליה, צים, בנק לאומי

ובנק הפועלים ונגמור את הספור הזה. אולי אני ועוד כמה אנשים שהשקיעו בענין הזה

את נשמתם ב-7 - 8 השנים האחרונות לא נישן כמה לילות, אבל נהיה פרקטיים ונדע מאין

יהיה לנו לשלם ב-1 בנובמבר משכורות למדריכים, ממה נשלם את שכר-הדירה הדרקוני

שהקהילות היהודיות דורשות מאתנו בשביל חדר לפעולה. מאיזה כספים אנחנו נבטח את

חילדים האלה?

כפי שאמרתי, עוד 5,000 דולר ועוד 8,000 דולר לא עוזרים בנושא הזה. או שאחת

ולתמיד גורם כלשהו במדינה יחליט שהענין מספיק חשוב כדי לבצע אותו, או שיגידו לנו
רשמית
רדו מן הענין, אין לנו כוח לעזור לכם, ואנחנו יודעים שגם לכם אין כוח

להרים אותו.
י' צידון
אני חושב שאין לי הרבה מה לחדש. מר דן קורן סיכם את התמונה בצורה הפשוטה,

המשמעותית והפרגמטית ביותר.

כואב לי לומר, אבל בואו נפסיק עם ה"שנור" ונפסיק לזרוק אחד על השני את

האחריות. אני לא מוכן לראות את הסוכנות היהודית כשעיר לעזאזל. הסוכנות היהודית

עוזרת למדינת ישראל. מדינת ישראל חייבת להיות אחראית למעשיה. במקרה זה האוצר

איננו אשם שלא תוקצבו דברים ובזה שמישהו בממשלה לא הצליח להביא לידי שינוי

עדיפויות כדי שמעט הכסף שנמצא אצלו יחולק כראוי.

בואו נתחיל מהתחלה. ממשלת ישראל אחראית לישראל ואחראית לאנשי "צבר" באשר הם

צופים ישראלים לכל דבר שנמצאים בחוץ-לארץ עקב תאונה. סוכם שממשלת ישראל מטפלת

בילדים הללו. על-פי בקשתה של ממשלת ישראל - תטפל בהם ממשלת ישראל. סוכם שבתוך

ממשלת ישראל משרד הקליטה יהיה אחראי לזה, ולכן שום תירוץ לא יעזור. תפוס פיקוד

ותראה שהדבר הזה לא יתמוטט. אם "צבר" יתמוטט זה כשלונו המוחלט של משרד הקליטה,

לא של הסוכנות היהודית, לא של משרד האוצר ולא של אף אחד אחר, כי משרד הקליטה

אחראי. אם הצלחת או לא הצלחת להשיג תקציב, זה עניינך שלך. אם העסק הזה ייסגר

בעוד שבועיים, דמך על ראשך, ארנה אחראי.



אף לא אחד מאתנו רוצח שהדבר הזה יקרה וכולנו מודעים לכך שהיתה מערכת של

חתייחסויות, קואליציות, קשיים, אנשים חדשים וכו'. כולנו יודעים מה הן הסיבות,

אבל משרד חקליטח לא הצליח לתפוס את המעמד שהוא ראוי לו במדינה, מדינה שאמורה

להתקיים כדי לקלוט את היהודים.

יש לי בקשה אל משרד האוצר - לחפות על אי היכולת של משרד הקליטה. אני יודע

שקשה לעשות את זה, כי בכל-זאת יש רשימה סופית של כסף שבאיזה שהוא מקום צריך לעשות

משהו.

אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת ריבלין. גם אני נפגשתי עם הילדים האלה וביום

ששי האחרון נפגשתי במיאמי עם ילדים שלא מתגייסים לצה"ל ולא חוזרים ארצה, שאומרים

לי: כן, אבל החברה שלי מפה ... בכלל אני עזבתי את הארץ לפני גיל 8, גיל שפוטר

אותו מכל הדברים האלה. כל זה משום שלא היה שום גוף שמשך אותם אלינו.

אני מבקש ממשרד האוצר לחפות על המחדל - גם אם היו לו סיבות לגיטימיות, כרגע

זה לא משנה, של אופן התיקצוב של משרד הקליטה ועל חוסר היכולת שלו עד כה, ונקווה

שישתנה - ולעזור לו לתפוס את מקומו הראוי. אם חבר-הכנסת ריבלין כבר שוחח עם סגן

שר האוצר, בואו נתחיל לקצר קצת את המערכת. מר אדר, בקשה אישית לי אליך: אנא

תיגש לסגן השר, תאמר לו שכל אחד הוא בסדר ובסופו של דבר הענין הזה נופל, לדעתי,

בגלל 250,000 דולר. ינסה בכל כוחו למצוא את הסכום הזה כדי שיתחיל לזוז לפי הקצב

הדל והצנוע אל "צבר", כי לדעתי, כפי שחבר-הכנסת ריבלין אמר, "צבר" הוא הדבר הקרוב

ביותר מבחינת קליטת העליה. אלה אובייקטים שאתה מביא אותם הביתה ואתה שותל אותם

חזרה באדמה שלהם, ומי מאתנו שנתקל בבעיות קליטה יודע זאת.

לסיכום, מתוך ידיעה של כל מה ששמענו כאן, אני מציע שנבקש ממשרד האוצר לעשות

זאת כאקט יוצא-דופן, לא כתקדים ולא כמעשה "שנור". אם הסוכנות היהודית תוכל

לעזור, נודה לה, ואחרים אם יוכלו - יעזרו ונודה להם. ממשלת ישראל אחראית למדינת

ישראל ובזה גם לאזרחיה.
י' שפרינצק
אני הבנתי מדברי המוזמנים שבקרב היורדים קי ימת התנגדות לפעילות החינוכית

הזאת, ואולי הם לא מעוניינים לחזק את הקשר של ילדיהם עם ארץ-ישראל. האם עלי

להסיק מכך שרוב ההורים מתנגדים לפעילות הזאת עד כדי כך שאי-אפשר לגייס כספים

אצלם?
י' צידון
שנור ועזרה שיהיו שנור ועזרה. בוא נחליט שמדינת ישראל- - -
י י שפרי נצק
פה זה לא שנור. אני רוצה לדעת אם רוב ההורים מתנגד לפעילות הזאת. אם לא,

בוודאי יש ביניהם בעלי יכולת, וזה לא "שנור" אם הם ידאגו לממן את הפעילות

חחי נוכית הזאת.
ר' ריבלין
הילדים האלה באו לפגוש אותנו במלון בלוס-אנגילס ואמרו: אל תאמרו את שמנו.

ההורים שלנו מתנגדים שנהיה בצופים משום שחם לא רוצים שנדבר עברית והם לא רוצים

שנעלה לארץ ונתגייס לצבא. לכן הם לא נותנים לנו כסף.
היו"ר מ' קליינר
אני חושב שהתמונה מאד ברורה. מה שעוד ברור, כבוד המציע חבר-הכנסת ריבלין,

שאם נרצה נוכל לכתוב היום מסקנות. יש לנו שתי אפשרויות: לכתוב מסקנות ולהניח

אותן על שולהן הכנסת. כידוע, למסקנות של ועדת כנסת, לשמחתם של נציגי האוצר, ודאי

בנושאים כספיים, יש תוקף מוסרי חשוב מאד אבל לא מחייב. היות ואני מניה שגם אתה

וגם המדיניות שאני מאמין בה היא להשיג תוצאות מעשיות, אני מציע שבענין הזה אנחנו

נקיים ישיבה נוספת, קצרה, כדי לקבל תשובות, כי היום לא כל הרשויות באו עם תשובות.

אני מציע שיחיו גם מגעים נוספים בין נציגי הצופים לבין נציגי הגורמים שהיו כאן

וינסו לפתור את הבעיה. היות וניתן לנו פרק-זמן של שבועיים אנחנו נתכנס שוב עד אז

כדי שאפשר יהיה לקבל תשובות. אנהנו רוצים לקבל תשובות או בכתב, או בהופעה כאן,

ולא משנה לנו אם סגן שר האוצר יבוא לכאן או שתשובתו תינתן באמצעות מר אדר. אנחנו

מעוניינים בעוד שבועיים לקבל תשובות ברורות מכל הגורמים מה אפשר לעשות כדי להציל

את הנושא.

אני חושב שדעת הוועדה ברורה, גם אם היא עוד לא נכתבת. אנחנו רואים בענין הזה

השיבות עליונה ומצפים מכל גורם שהשתתף בישיבה זו לעשות עוד מאמץ, ובעיקר ממשרד

הקליטה.
ר' ריבלין
אני מבקש להעביר את פרוטוקול הישיבה לחברי ועדה ממפלגות אחרות שלא השתתפו

בדיון, לאחר ששמעתי אותם מספר פעמים בדיונים על תנועות הנוער ועל עליה וקליטה,

על-מנת שיידעו על מה דנה הוועדה ולהמליץ בפניהם לבוא לישיבה הבאה ולהיות שותפים

לגורלו של עם ישראל. אני מצדי ממליץ בפני נציגי הצופים כאן לעשות "לובי" בכנסת,

על-מנת שבישיבה הבאה, כאשר התקבל החלטה, יהיו כאן גורמים נוספים שיהיו שותפים

להחלטת הוועדה. מנסיוני אני יודע שיש לכך חשיבות רבה כאשר זה בא לביצוע.
היו"ר מ' קליינר
אני מקבל את הערתו של חבר-הכנסת ריבלין. מזכירת הוועדה תסב את תשומת-לב חברי

הוועדה שלא נכחו כאן היום ולפרוטוקול המיוחד הזה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 14:35

קוד המקור של הנתונים