ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 18/09/1989

סקירה כללית של מר א' לפידות, מנכ"ל המשרד לקליטת עליה על מצב הקליטה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 39

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, י"ח באלול התשמ"ט (18 בספטמבר 1989) ,שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: מי קליינר - היו"ר

שי דיין

י י צידון

י' שפרינצק
מוזמנים
א' לפידות - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

אי כיון - משנה למנכ"ל

די טולדאנו - )

ח' קצב - )

י' בלום - ) המשרד לקליטת עליה

י י שטראוס - )

עי בן אלחנן- )

אי פינס - סמנכ"ל מחי העלית, הסוכנות היהודית
מזכירת הוועדה
ו'מאור

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
סקירה כללית של מר אהרון לפידות, מנכ"ל המשרד לקליטת עליה,

על מצב הקליטה.



סקירה כללית של מר א' לפידות, מנכ"ל המשרד לקליטת עליה על מצב הקליטה
היו"ר מ' קליינר
אני פותח את ישיבת ועדת העליה והקליטה בהשתתפות מנכ"ל משרד הקליטה. הכנסת

אמנם נמצאת בפגרה, אבל גם בתקופה.זו כדור הארץ ממשיך להסתובב והגורמים העוסקים

בעליה וקליטתה אמורים לעסוק בנושא במלוא המרץ והקיטור.

את דעתי לגבי הסוכנות היהודית וחלקה הבעתי כבר בהזדמנויות לא מעטות. גם

פניתי במכתב לראש מחי העליה והבעתי את דעתי בצורה די מוגדרת וברורה על תיפקודה של

הסוכנות היהודית בנושא, אבל לא על כך נדון היום. היום אנחנו רוצים לשמוע מה קורה

מבחי נת הקליטה.

אני שמח גם שיושב-ראש הכנסת מתכוון לקיים דיון מיוחד בשבוע השני של פתיחת

מושב הכנסת בנושא העליה והקליטה. התחושה הכללית שלי היא של החמצה. בתחילת השנה

היו ציפיות לנהירה גדולה של יהודים, בייחוד מברית-המועצות ומארגנטינה. אמנם יש

גידול בעליה ופעם בחודש או בחודשיים מופיעה ידיעה שכותרתה אופטימית, כי העליה

גדלה מתחילת השנה ב-50%-60%. לדעתי זו כמובן החמצה, כי היא יכלה לגדול בהרבה.

אחת הסיבות לכך שהעליה לא גדלה יותר נעוצה בענין שאנחנו נראה שבגדול מתנהגים אתה

כאילו הכל מתנהל כרגיל. אני מודע לכל הסיבות הנוספות, לאבטלה המקומית וכו',

ובכל-זאת אני לא מרגיש שאנחנו עושים הכל.

לכן ועדת העליה והקליטה מצאה לנכון לקיים פעם בשבוע ישיבה בפגרה ואת הישיבה

היום ביקשנו להקדיש לסקירתו של מנכ"ל הקליטה, שוודאי יאיר את עינינו, ואחר-כך

נקיים דיון. מר לפידות, בבקשה.
אי לפידות
כבוד היושב-ראש, חברים נכבדים, אתחיל בנתוני עליה נכונים ליום 11 בספטמבר. עד

לתאריך הזה עלו לארץ 13,053 נפשות. המספר הזה מחולק ל-: 2,909 משפחות ול-3,906

בודדים. כל העליה הזאת מתחלקת לשתי קבוצות: עליה מארצות מצוקה - 9,466 נפשות,

ומארצות רווחה - 3,580 .אם נחזור לארצות המצוקה, המקום הראשון בהיקפו הוא מזרח

אירופה - 6,302. המקום השני הוא ברית-המועצות - 4,952, המקום השלישי הוא

ארגנטינה - 1.398. חמקום הרביעי הוא רומניה - 1,101, המקום הרומישי הוא אתיופיה -

793, וחמקום הששי הוא איראן - 595 נפשות.

מארצות הרווחה החלוקה היא זו. המקום הראשון הוא מערב אירופה - 1,557 נפשות;

המקום השני הוא צפון אמריקה - 1,250, השלישי הוא דרום אמריקה - 395, הרביעי הוא

דרום אפר4יקה - 208. כדאי להזכיר שבהגדרות הפנימיות שלנו של ארצות מצוקה לאחרונה

נכללות גם ארגנטינה, אורוגואי וצ'ילה - דבר שלפני-כן לא היה ולכן יכולות להיות פה

סתירות קטנות בדיווח.

אני רוצה להתמקד בקליטה הישירה שהוא למעשה התחום המרכזי שהמשרד מתמקד בו. זה

בסך-הכל תחום חדשני, למרות שהוא קדם כמסלול נסיוני, אבל בהיקף החדש ובתנופה החדשה

הוא בהחלט חדש ומעניין. אני רוצה להזכיר שעמדנו בפני מחסום פסיכולוגי גדול מאד

"למכור" את המוצר החדש הזה. היו גם גורמים שעזרו למחסום הזה להיות עבה

ובלתי-עביר. היתה דעת-קהל עויינת, מקרית ולא-מקרית, ולמרות כל האמור המסלול כובש

והולך את מקומו הטוב והטבעי בקליטת עליה. הוא הופך יותר ויותר להיות מסלול

שהעולים בוחרים בו. למען האמת, התחלנו אתו לא כבחירה. מרכזי הקליטה היו מלאים

וזה היה אילוץ. עולים מעדיפים בהרבה מקרים את המסלול הזה. הארגונים השונים

מתחילים ללמוד את היתרונות שיש למסלול הזה והמספרים שנדבר עליהם בהמשך מדברים בעד

עצמם.

סך העולים שנקלטו בקליטה ישירה מינואר 1989 עד 30 באוגוסט 1989 הוא 3,809
נפשות
משפחות עם ילדים, זוגות ויחידים.



נתון נוסף הוא התפלגות למחוזות. מחוז תל-אביב, כצפוי, הוא השחקן הראשי. מחוז

תל-אביב קלט 2,131 נפש. מקום שני, מחוז חיפה - 1,184 נפש. מקום שלישי, מחוז

ירושלים - 389 נפש, ובאר-שבע - 105 נפש.

אם נחלק את הקליטה הישירה שקלטנו בקליטה האמורה לפי ארצות מוצא, נראה שהקבוצה

הגדולה ביותר שנקלטה במסלול הישיר ב-8 החודשים הללו היא מברית-המועצות - 2,133

נפש, שהם 56% מכלל הקליטה הישירה שהמשרד קלט בקליטה ישירה. המקום השני הוא

רומניה - 506 נפש -14%. המקום השלישי הוא אמריקה הלטינית, כולל ארגנטינה - 417

נפש - 11%. המקום הרביעי הוא איראן - 397 נפש - 10%. המקום האחרון הוא מזרח

אירופה עם 246 נפש.

אם ניקה את ההתפלגות של העליה בתקופה זו לפי ארצות, לא רק של הקליטה הישירה,

נראה שהקליטה הישירה תופסת מקום מס' 1 - 3,809 נפש, כשל-31%מסך העליה לתקופה

שאנחנו מדברים עליה - מרכזי קליטה 3,228 נפש, שהם 26% מכלל העליה בתקופה המדוברת.

סידור פרטי באמצעות חברים, קרובים ואחרים - 2,788 נפש שהם 23%. מסגרות אחרות -

הוסטלים, מעון קשישים, מעון סטודנטים, אולפן או קיבוץ - 2,580 נפש שהם 20%.

אם נחלק שוב את העולים מארצות מצוקה לאותן ארבע קטגוריות, כמובן שהקליטה

הישירה תופסת מקום ראשון - 3,809 נפש שהם 43%: מרכזי קליטה - 3,017 שהם 34%:

מסגרות אחרות - 1,301 שהם 14%, וסידורים פרטיים אלה ואחרים - 393 נפש שהם 9%.

אני רוצה לחזור ולהדגיש שהמסלול הזה מוכיח את עצמו, אם ניקח בחשבון את

הקשיים שהיו ושבהחלקם עדיין קיימים. משרד הקליטה עדיין לא פרס את עצמו בפריסה

החדשה לפי התוכניות הגמורות שיש לו, כשהעיכוב האחרון הוא תקציב שאושר וטרם הועבר

למשרד הקליטה. אני מקווה שבקרוב זה יצא אל הפועל.

ברור שהפריסה של הקליטה הישירה מחייבת היערכות מחודשת בכל התחומים. היא,

מחייבת פתיחת אולפנים חדשים, גם נוכח העובדה שהסוכנות היהודית לא כל-כך רוצה או

לא יכולה להמשיך את השותפות אתנו. מספר העולים שאנחנו מטפלים בהם, שהם אקסטרנים

באולפנים שלהם, מצטמצם והולך. אנחנו מקיימים היום 49 כתות אולפן עצמאיות ואנחנו

עומדים לפני פתיחת כל הכתות באופן עצמאי, כי גם הפריסה החדשה מחייבת זאת וגם יש

לנו קשיים שנובעים מהשותפות עם הסוכנות היהודית.

עדיין קיימים קשיים מסויימים לגבי המשפחות החלשות. ברור שהמשפחות החלשות,

שבהן הולים, קשישים ומשפחות חד-הוריות, אינן מתאימות לקליטה הישירה. אנחנו

מקבלים מסגרות מהסוכנות היהודית, אבל אין סיכום כמותי ברור שהמסלול הזה יוכל

לזרום באופן חופשי בלי שמפעם לפעם הוא ייתקל בקשיים. האוצר בדק אותנו בנקודה

הרגישה ביותר מבחינתו - עומק השהות בבתי-מלון. והיה אם איקס משפחות נשארות

בבתי-מלון זמן ממושך, השיטה הזאת פושטת את הרגל.

מרגע שהתחלנו עם רעיון נפלא של דמי בית-מלון, המסלול הזה עובד יפה מאד.

דהיינו, מאפשרים למשפחת עולים לקבל ביד את שווי השהיה בבית-המלון וללכת לקרובים,

או לחילופין ישר לדירה שכורה שהקרובים הכינו עבורם, או לחילופין, להיות רק יומיים

בבית המלון ואת יתרת הפדיון לקבל ביד, ואז משפחת עולים מקבלת עוד כמה אלפי שקלים,

ובשבילם זה ממש חמצן להתארגנות הראשונית.

י' צידון;

בכמה ימים מדיבר?

אי לפידות;

מדובר בתשלום חד-פעמי של 1,000 שקל לנפש. משפחה שמגיעה ביום ששי ואינה יכולה

להתארגן לששי-שבת, ניתן לה את כל הסכום, גם אם אירחנו אותה בבית-המלון בשבת. זה

היה תמריץ מאד-מאד חיובי ומאד-מאד נכון במסלול הקליטה הישירה, אבל כשבדקנו את זה

לאחר חודשיים - שלושה חודשים, בתקופות שבהן החריקות במסלול היו רבות יותר, מצאנו

שהרוב המוחלט של השהיה העמוקה בבתי-מלון היה של משפחות חלשות שלא היו מוכנות ללכת



לדיור בשכר-דירה, כי אין להן הבטחון העצמי לזה וחן החליטו להשאר בבית המלון עד

שיימצא לחן פתרון אחר.

חאוצר כופח עלינו - בצדק, מבחינתו - שההתקשרות תהיה חוזית ישירח של העולה מול

בית המלון, ולא של משרד הקליטה. אני אומר שזה צודק מבחינתו, כי אז אין סכנה

שהעולה יישאר שם וזה יזרז אותו לצאת.

משרד הקליטה צריך לשאת ולתת עם בתי מלון ולהגיע אתם להסכמים. בכל שעה שהיא

משעות הלילה אפשר להתקשר למלון ויהיה מקום לפי מחיר מוסכם ולפי תנאי חוזה מה הוא

צריך לתת בתמורה. המסלול הזה התחיל כאשר חהתקשרות היתה של משרד הקליטה עם בתי

המלון. עכשיו הוא עובר הסבה ושינוי. משכנו את זח עד כמה שיכולנו מפני שנשאנו

ונתנו עם כל הגורמים לגבי המשפחות חחלשות. למרות שאין היום סידור סופי ונכון, יש

נכונות מצד האוצר שבוועדת חריגים אנחנו נאשר למשפחות בודדות שחיח נוספת בבית-מלון

נוכח המצוקה המיוחדת שלהם. אבל אני עדיין מצפה שמסגרות מעבר תהיינה הכתובת

הנכונה והישירה, ללא תחנונים.

בהזדמנות זו כדאי לזכור שהחלוקה של מצוקה-רווחה בקליטה הישירה היא לא חלוקח

צודקת. קיבלנו אותה כאילוץ, עם התירוצים. לא פעם אנשים שאלו: משפחות במצוקה אתם

שולחים לבתי-מלון ורווחה למרכזי קליטה? אני אומר שזה היה אילוץ, אבל כדאי לזכור

בכל-זאת שבמקום ראשון למסגרות מעבר מתאימות המשפחות חחלשות. חטיעון של הסוכנות

הוא בר-משקל ואינני מזלזל בו. הם אומרים: את המשפחות לא יפנו. אם כך, מה עשינו?

למה שהם יבואו אלינו?

אבל אם יש לנו היום מסלול חדש שמוכיח את עצמו יותר ויותר, ובו משפחות אינן

נזקקות למרכזי קליטה, מדוע שלא נאפשר זאת למשפחות חחלשות? כל חגורמים צריכים

לעשות מאמץ כדי למצוא פתרונות למשפחות חחלשות.

אנחנו עוסקים כעת בהשלמת ההיערכות שלנו בכל התחומים, כולל הספקת ציוד ביתי

בשיטה חדשח במחסן מרכזי, כדי שהציוד יגיע בו ביום לדירה שהעולה בחר לגור בה.

היום נאמר לנו שהמרוסן ריק, נשארו ערכות בודדות, והחשב אמר שהוא לא מאשר הזמנה

נוספת כי הוא לא מתוקצב. אפרים כהן לקח את זה על עצמו ונתן הוראות לבתי החרושת.

היו"ר מ' קליינר;

אני מבין שאחרי שהעולה מפנה את הדירה הציוד חוזר למחסן .

אי כהן;

לא. העולה מקבל את הציוד הטוב ביותר שיש בארץ ובמחיר הזול ביותר. אנחנו

עושים את כל המאמצים כדי שהעולים לא ישנו על הרצפה.
הי ו "ר מ' קלי י נר
מצה העלות של ערכה כזאת?
אי כהן
כ-1,170 שקלים למשפחה בת 3 נפשות. הערכה כוללת מיטות, כלי מיטה, כסאות,

שולחן. פעם דאגנו גם לכלי אוכל, אבל ראינו שהעולים מביאים את אלה אתם. לכן

אנחנו נותנים את חדברים הנחוצים לעולה כדי לעבור את הלילה הראשון.
אי לפידות
אנחנו עדיין סובלים מאד מכך שחמנות התקציביות הן לפי בסיס לא נכון של היקף

העליה ואנחנו סובלים מחוסר כסף. כל הספקים ממורמרים ובכל מקום כועסים עלינו.

אנחנו חיים במיטת סדום לא מוצדקת, כאשר היקף העליה הוא כזה ואנחנו מקבלים לפי

היקף עליה ישן.



אנחנו התקדמנו בנושא הבודדים. יש לנו אפשרות לשלוח מספר בודדים לבית-מלון.

בודד יכול לקבל סיוע. יש הסכמה עם הסוכנות היהודית לפישוט הליכים, כשהסכום

שהסוכנות משלמת הוא 1,100 שקלים, שיעבור דרכנו. אני רציתי שהעולה יקבל את כל

הכסף ביד, גם אם אין לו הוזה לשכר-דירה, כי הם מתקשים לגשר על פני פערים, בין

הסיוע שאנחנו נותנים לבין גובה שכר הדירה.

הסל לעולה בודד יכול להגיע לסכום של 7.370 שקלים, שכולל: דמי כיס, שכר-דירה,

הוצאות החזקת בית, אולפן, דמי קיום.

הי ו "ר מ' קלי י נר;

זה יוצא בערך 600 שקל לחודש.

אי לפידות;

המרכיב העיקרי הוא שכר-דירה, ואם הוא לא יממן את שכר-הדירה, הוא יהיה במצוקה.

יש קושי לשכור דירה קטנה, שלא לדבר על העולה הבודד שרוצה לגור בדירה של חדר - חדר

וחצי או שני חדרים, וזה לא קיים,

תעסוקה. היו יוזמות של המשרד למצוא פתרונות של תעסוקה. פרט לכך שיש מרכז

למידה, שם יש קורסי השמה ולשם באים פקידים של משרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה

והם מנסים יחד למצוא פתרונות, היו גם יוזמות של המשרד לבוא בדברים עם חברות

שיעסיקו עולים. ואמנם בשנה זו הצלחנו להעסיק 82 עולים ב"בזק", במס הכנסה ובמכס,

באמצעות סיוע מקרנות תעסוקה, כדי שאחר-כך הם ישתלבו באופן עצמאי באותן מסגרות.

אנחנו באים בדברים עם מפעלים ומדברים על ליבם שיסכימו לצמצם בהדרגה את מספר

העובדים מהשטחים ובמקומם יקבלו עולים. בירושלים יש מפעל גדול של אלומיניום שבכל

שבוע קולט מספר עולים, בתיאום עם שירות התעסוקה. המפעל קלט כבר כמה עשרות עולים

ועוד היד נטויה.

אחד הדברים היפים שיש מקום לדבר עליהם הוא הקורסים של רופאים. היום מתקיימים

4 קורסים. קורסים אלה "נולדו" בעטייה של הגזרה שהרופאים צריכים לעבור בחינות. הם

קיבלו את זה קשה מאד והיה רעש גדול. היום הרעש קטן יותר, אולי מפני שהרוב הגדול

עבר את הבחינות ומפני שניתנת אפשרות לעשות בחינה חוזרת. הי ום לומדים 188 רופאים

ב-4 קורסים: 2 שעומדים להסתיים בעוד חודש ו-2 שהתחילו רק עכשיו. אני ביקרתי

בסוף השבוע בכמה כתות בבאר-שבע ומצאתי שם אווירה נעימה ביותר, אנשים נינוחים מאד,

מרוצים ואסירי תודה על הטיפול. ברור שזה מחייב לדאוג לעולים לדיור במקומות

שהקורסים מתקיימים, אם זה לעולה לבד ואם זה לו ולמשפחתו. יש גם לדאוג לחינוך

הילדים במקום, ולעתים זה זמני, אם כי חלק מהם נשאר ומשתלב באותה עיר. הקורס נמשך

6 חודשים. החודשיים הראשונים מוקדשים ללימוד השפה העברית וארבעת החודשים האחרים

מיועדים להכשרה מקצועית.

שירוו; התעסוקה טיפל גם ב-135 בוגרות עלית-הנוער אתיופיות שהשתלבו בקורסים
שונים להכשרה מקצועית
אחיות מעשיות, תכשיטנות, מטפלות, אלקטרוניקה. ברוב

הקורסים יש או הכנה לקראת הקורס, כתנאי לקבלתן, או שיש פרקי-זמן שהקורס מתחיל רק

כעבור מספר חודשים והבנות נשארו ללא תעסוקה. אנחנו הגענו להסדר עם מוסד

בפתח-תקוה שהיה ריק והם הסכימו שהבנות תימצאנה שם מספר חודשים. אנחנו דאגנו להם

לכלכלה ולהכשרה בהתאם לצרכים. בסוף השבוע ביקרתי אצל קבוצת בנות בגבעת וושינגטון

והתרשמתי מאד לחיוב. הבנות מקבלות שם הכשרה לקראת לימודי המכללה, לשמש כגננות

לגיל הרך. יש להן בעיות של השלמת בגרות במקצוע זה או אחר ומאפשרים להן את זה.

נעשה פה טיפול מאד ייחודי וצריך היה להתגבר על הרבה מאד מחסומים וקשיים כדי להגיע

לכך ש-13 בנות תלמדנה באותו קורס.

הקרן לקידום העסקה סייעה ל-250 עולים אקדמאים, ל-247 רופאים פרה-רפואיים

ול-169 מורים. בסך הכל קיבלו 941 עולים סיוע מהקרן הזאת בקורסים שונים, וזאת פרט

למה שקורה במרכז הלמידה.



ניסינו גם ליזום מגעים עם מפעלים שמעסיקים, מחוסר ברירה, עובדים מהשטחים.

יש מפעל שמוכן להעתיק את מקומו מאי-שם בגליל למגדל העמק ולהעמיד אותו על טהרת

עבודה עברית. אם הנסיון הזה יצליח אולי זה ימריץ מפעלים אחרים ללכת בכיוון זה.

אומר כמה מלים על המרכז לקליטה למדע. המרכז מטפל היום בכ-350 מדענים בכירים

שעסקו וממשיכים לעסוק במחקר והם מקבלים סיוע. בנוסף לזה המרכז מטפל בחיפוש עבודה

לכ-100 מדענים מהמערב שנמצאים בארץ, או שביקרו כאן כתיירים והם מתנים את עלייתם

במציאת תעסוקה הולמת; ב-40 מדענים מברית-המועצות וב-20 מדענים מלדיספולי.

המרכז לקליטה למדע מסייע לתושבים חוזרים במשך שנתיים -50% בלבד, בניגוד

לעולים שאצלם זה לא 50%. למדענים מארצות המערב הסיוע ניתן במשך שנה וחצי, לא

שנתיים, ולמדענים מהמזרח הסיוע ניתן במשך שנתיים -100%.

אם ניקח את סך המדענים שמטופלים וננסה לחלק אותם לאן בערך הם מופנים לטיפול

הראשוני, נראה שכ-65% מהם מופנים למוסדות להשכלה גבוהה, כ-20% לתעשיה. כאן יש

גידול מ-12% - 13% בעבר ל-20% וזה כנראה יגדל. אגב, זה מסלול שמתאים מאד למדענים

מברית-המועצות, כמו מהנדס כריתת יערות ומהנדס מים, מקצועות שאי-אפשר למצוא להם

תעסוקה מתאימה, ועל-ידי הסבה הם משתלבים יותר ויותר בתעשיה שלנו. ו-15% במכוני

מחקר ממשלתיים, בתי-חולים.

הרעיון הוא שהמרכז לקליטה למדע יעזור להם להיקלט, תוך התחייבות מוסרית גבוהה

של אותו מוסד, שלאחר שנתיים - שלוש שנים הוא ימשיך להעסיק את אותו עולה או תושב

חוזר. בין 80% ל- 85% נקלטים בעבודה באותם מקומות שבהם הם הועסקו בסיוע המרכז.

בין 5% ל-10% נקלטים במקומות עבודה אחרים, וכ-10% מהם יורדים, מובטלים, מתנדנדים

וכו י.

לא הכינותי נתונים על תושבים חוזרים, כי דיברנו שנקיים על כך דיון נפרד, נוכח

הקשיים המיוחדים.

מספר מלים על רכישת דיור לאתיופים. בסך-הכל שום דבר לא השתנה, כי הנושא היה

מוקפא מספר חודשים.
היו"ר מ' קלי י נר
אבל הוא היה מתוקצב.

אי לפידות;

עד לרגע זה הוא מוקפא. הענין התחיל בזה שלא היה תקציב. זה המשיך במלחמות

בין הסוכנות לבין הממשלה שנמשכות עד עכשיו. בוועדת המשנה, לאחר דיונים ולחצים,

נתקבלה החלטה שמתקציב הממשלה של כך וכך מיליונים יתחילו לבנות בתקציב של 13.5

מיליון דולר. אחר-כך נאמר שאי-אפשר לרכוש דירה בתקרה של 50,000 דולר בישובים

בריאים בהתאם למדיניות ולמפת האיכלוס. היום אפשר לרכוש דירה ב-55,000 עד 60,000

דולר, אבל הכסף עדיין לא הועבר מהממשלה למשרד השיכון ומשרד השיכון עדיין לא רוכש

דירות לאתיופים, למרות שדובר על כך הרבה מאד.

בסך-הכל נרכשו 532 דירות. בפועל אוכלסו 363 משפחות. 88 דירות נמצאות בתהליך

איכלוס ושיפוץ, ו-81 דירות שאנחנו כבר קיבלנו אותן אבל עדיין לא נעשה השידוך

הסופי בין העולה לבין הדירה.

יש 568 משפחות אתיופיות יוסרות דיור, חלקן הגדול שעלו ב "מבצע משה" וחלקן שבאו

עם העליות המאוחרות יותר. יש 264 יחידים שמחפשים דיור. אנחנו טיפלנו במציאת

דיור ל-111 - 120 בוגרי עלית-הנוער. יש עדיין סרבני דיור שלא קיבלו את הצעות

הדיור שלנו. בוגרי עלית-הנוער חוזרים למשפחות שלהם, כי אין להם זכאויות נפרדות,

אין להם תעודת עולה נפרדת. מצד שני המצוקות הן רבות. המשפחות הן בנות 10 נפשות

ומעלה, משפחות הרוסות שבהן הבן מסוכסך עם האב החורג או עם האם החורגת, יתומים

וכוי. אנחנו מיינו את המקרים הקשים יותר ועשינו מאמץ לתת להם פתרונות דיור,



ונשארנו עם קבוצת סרבנים שעדיין רוצה דווקא לגור באזור מסויים ואין לנו מה להציע

להם באותו אזור.

אני רוצה לדבר על עוד נושא אהד מאד מרכזי וחשוב והוא קליטה בפריפריה, כדיווח,

כהיערכות לגל גדול יותר, כתפישה לאומית, כפתרון לבעיות של מצוקה. ברגע שהתחילו

לדבר על עליה גדולה השבנו שזה הפתרון. שמהנו שיש אוזן קשבת אצל ראשי הערים,

וכידוע היה כנס מאד מאד מוצלה. למדורת הכנס, צוות תכנון במסגרת האגף לתכנון של

המשרד, בראשותי, התהיל "לחרוש" את הארץ מישוב לישוב, בתיאום מוקדם עם כל הגורמים

בישובים, ואני קיבלתי דו"ח בכתב על פוטנציאל הקליטה באותו ישוב, שכלל דירות

ציבוריות, דירות בבניה, אפשרויות של השכרה, מה קורה בתהום החינוך, הרווהה, מהו

התך האוכלוסיה באותו מקום, מאלו ארצות העולים באו, ואם יש שם מי שיקלוט את העולים

בשפתם הם. יש בידי דו"חות מאד מעניינים ומעודדים, עם נכונות מאד מאד גבוהה של

הרשויות לקלוט, ואפילו נכונות של משרד הפנים שבאנו אתו בדברים, לתקצב אנשים. הוא

לא רצה להתהייב על מספר מוגדר אבל אמר: בוא נתהיל, תן לנו רשימה של ישובים ומשרד

הפנים 'תקצב עובד קהילתי מתאים אשר יפעל בנושא הקליטה ההברתית של העליה.
י י צידון
משרד הפנים יתקצב את זה דרך הרשויות?

אי לפידות;

כן. זה עדיין לא פועל. זה בינתיים רעיון ויש נכונות של מנכ"ל משרד הפנים.

אני הושב שככל שנצליח יותר תהיה ודאי נכונות להרהיב את ההיקף. אבל כדי שזה ירצה

צריך שהעולים ירצו ללכת לאותם מקומות. אנהנו לא מתכוננים להכריה אותם כמו בשנות

ה-50. כדי שהעולים ירצו ללכת לאותם מקומות, צריך לתת להם תמריצים. אני אומר מה

הם, והם יותר זולים מכל דבר אהר. אני אומר זאת במקביל לציפיה לעליה. המספר

האחרון של עולים מברית-המועצות שעליהם מדובר הוא 40.000. בנוסף לעולים מארצות

אהרות נגיע ל-50,000. לאן הם יילכו?לי ההלוקה ברורה. אני מניה שכשליש מתוך

אותם 40.000 יבחר במסלול הקליטה הישירה במתכו נת הנוכחית, עם סכנה שזה יקפיא את

מחירי הדירות השכורות. יהיה צורך לבוא בדברים עם האוצר להסיר את המגבלה של דיווח

למס הכנסה, כדי שמצאי הדירות יהיה גדול יותר.

אינני יודע כמה עולים יקלטו מרכזי הקליטה, אבל אני לוקה לפהות שליש נוסף, אם

לא יותר, ואומר שזו משימה לאומית, לטובת כולם, להפנות אותם לפריפריה. יש שם מאזן

הגירה שלילי. יש שם דירות, ולא ניכנס כאן לוויכוה על ההיקף. יש מספרים של משרד

השיכון, שבדקתי אותם והם לא מדוייקים. יש דירות באזורים הלשים שלא כדאי לשכן בהם

עולים, יש דירות שאולי לא כדאי לשפץ אותן וכו'. אבל גם אם ניקה את המספרים

הקטנים ביותר, עדיין יש בידינו 5,000 דירות. במקביל יש דירות שאפשר לקנות

בפריפריה במחירים מאד מוזלים. בנהריה הערבים "חוטפים" דירות במחירים זולים.

אם נאמר למשפחת העולים, עם הכנה מוקדמת ומאד יסודית, שיש לה דירה מוכנה

ביקנעם - וזה שינוי התפישה של משרד השיכון שמוכן היום לשפץ דירה רק לאהר שיש

לו את העולה המסויים, כי אהר-כך הורסים את הדירה או שצריך להעמיד לידה שומר. זאת

לא סיבה שלא נפנה עולים לערי הפיתוה מהסיבה הזאת.

שיפצנו 30 דירות ציבוריות ביקנעם, ריהטנו אותן. נפנה קבוצת עולים מאורגנת,

דוברי אווזה שפה ישירות מנמל התעופה, או מבית המלון לאהר יומיים או לאהר שבוע,
ונאמר להם
אתם מקבלים דירה מוכנה, אין לכם טרדות. תקבל ליד את שכר הדירה

שמשלמים גם בתל-אבי ב. אם שכר- הדירה הוא 575 שקלים, אתה, העולה שהולך ליקנעם,

מקבל לשנה הראשונה את הסכום הזה כפול 12. מזה תשלם בעד שכר-דירה 100 או 200

שקלים, כפי שמשלמים ביקנעם, והיתרה היא שלך. יהיה לך אולפן, שירותי הינוך ותקבל

כל מה שאתה צריך. התעופה או מבית המלון לארור יומיים.
אחר-כך נאמר לו
אם אתה מחליט אחרי הצי שנה - שנה, ללכת לפתח-תקוה - לך.

תקבל את יתרת הסיוע שמגיעה לך. דהיינו, אם מדינת ישראל נותנת שכר-דירה עד 5 שנים

בהדרגה, תקבל את היתרה. משכנתא כעולה אתה יכול לקבל. תקבל אותה ותעשה בזה
כרצונך. עוד נאמר לו
ניתן לך כהלוואה את פדיון בית המלון. אם אתם 4 נפשות זה

4,000 שקלים, ניתן לכם את הסכום הזה כהלוואה עומדת. אם תישאר אחרי האולפן עוד

שנה נוספת ביקנעם, זה הופך למענק.

למה אני עושה את זה? אני בונה על ההנחה שהלק גדול מהעולים יישארו שם. הם

יתרגלו למקום. יש רוסים ביקנעם, יש תעסוקה יחסית שם. הלק גדול מהעולים משתלב

במקום שהוא נהת בו במקרה. אם הוא ינהת במקום אחר, ונתנו לו תמריצים לנהות במקום

אחר, אני יוצא מהנחה חד-משמעית שהלק מהם יישאר באותו ישוב.

אנחנו צופים לגל עליה, ומאחר שיש לנו דירות לפנויות, בונו נשכן בהן את

העולים. זה יותר זול מכל פתרון איור שמישהו יעלה. התמריץ יהיה - א. הוא לא יחשוש

שהוא יגור ביקנעם כל חייו. ב. אני אומר לו: זה כדאי לך, יהיה לך הרבה יותר קל

להסתדר בארץ.

זה הרעיון הכללי בגדול. יש לנו חלוקה של ישובים לפי 4 קבוצות. יש לנו ניר

עבודה מסודר ביותר, שאת תמציתו אני אתן לוועדה. הרעיון כאן מבוטא על הצד הטוב

ביותר. אנחנו רוצים את עזרת הוועדה להתחיל. אנחנו לא אומרים שעל משרד השיכון

לשפץ לנו 5,000 דירות. אנחנו רוצים 300 דירות. אנחנו ננפה בתיאום אתם בין 5

ל-10 ישובים ואנהנו מבקשים שהם ישפצו 300 דירות, יעמידו אותן לרשותנו ויתנו לנו

טווה של זמן, ואנחנו נשקיע כל מאמץ כדי להוכיח שזה אפשרי. אם נעשה את זה, זאת

תחיה פריצת-דרך, ועכשיו הזמן, כי לא נוכל תחת בהלה של עליה גדולה, אם נזכה לה,

להתחיל להתארגן לרעיונות חדשים. אבל אם נוכל להוכיח היום שהנושא הזה יכול לרוץ

בפרק-זמן של מספר חודשים, אז יהיה בידינו פתרון בגדול.

אני יכול לתת לכם ניר שמדבר רק על פריצת-דרך של 300 דירות, בעלות של 5,000

שקל לדירה, על-סמך בדיקה שהצוות שלי ערך. יש דירות יותר הרוסות, אבל אני לא מדבר

על אלה.

אני רואה בנושא הדיור פצצת זמן, שכדאי שנטפל בו. יש מכנה משותף למרכזי קליטה

ולקליטה ישירה. תחנה סופית, דירה שהעולה צריך לגור בה דיור קבע. אם נצליח בהיקף

רחב בפריפריה, פצצת הזמן תחיה יותר קטנה. הרי מי שהגיע למרכז קליטה צריך להגיע

בהמשך לדיור קבע. אנחנו מתגאים בהצלחת המסלול של הקליטה הישירה, אבל יש ציבור

גדל והולך שיושב בשכירות, וזה לא פתרון לאורך ימים, כי מדינת ישראל לא בנויה

לדיור להשכרה. המחירים גבוהים, ובשנה השניה הוא מקבל בעד שכר-דירה סכום נמוך

יותר, בהנחה שהוא ימצא תעסוקה. ומה אם לא ימצא תעסוקה?

אם הפערים בין גובה המשכנתא לבין מחירי הדירות יהיו גבוהים כפי שהם היום, אם

לא תהיינה התחלות בניה בהיקף רחב,, אם לא ייבנו דירות באזורים עממיים, אם לא ייבנו

דירות לא גדולות מדי - כי בסך-הכל רוב האוכלוסיה שאנחנו קולטים מברית-המועצות הן

משפחות לא ברוכות ילדים., עם ממוצע של 4 נפשות, למה הוא צריך לשכור או לקנות דירה

גדולה? עלינו להקים זעקה בלתי-פוסקת בענין יוזמות לבניית שיכונים עממיים, בריאים,

באזורים נכונים ומבוקרים, שהעולה יוכל פחות או יותר בגובה המשכנתא לרכוש דירה

ולצאת מהדירה השכורה. הדיור בהשכרה הוא פצצת זמן, כשם שמרכזי קליטה היו סתומים

והם היו פצצת זמן, ועובדה שכולם דיברו על כך בשנה האחרונה.
היו"ר מ' קלי י נר
אני מודה למנכ"ל משרד הקליטה על הסקירה המקיפה. לא פעם שאלתי את עצמי את

השאלה שהעלה המנכ"ל בסוף דבריו - מה יקרח כאשר השכירויות האלה של שנה ייגמרו.

אני שמח שיש עירנות לנושא.

אני מוכרח להזכיר שבישיבה האחרונה בנוכחות השר דוד לוי שאלנו אותו: מה יהיה

אם תהיה עליה יותר גדולה? והוא ענה: יש תוכניות. הוא נתן לנו סקירה על ביקורו

בארגנטינה וסיכמנו שנקיים ישיבה נוספת שבה הוא יציג לנו את התוכניות. אתם תוזמנו

לאותה ישיבה וזה יהיה המקום לבחון ולהעריך מה הם הפתרונות שיש לנושא הזה אם אנחנו

מדברים, רוצים ומייחלים לגידול בעליה.



בשלב זה ברצוני לשאול כמה שאלות שעמדו על הפרק בעת האחרונה. 1. האם יש

התקדמות בשילוב ארגוני המתנדבים בקליטת עליה? כלומר, אם היום משפחה רוצה לקבל

עזרה, הדרכה בנושא שכירת דירה, האם אתם יכולים לשלוח אליה אדם מארגון מתנדבים כדי

שיטפל באותה משפחת עולים? 2. השירות הפסיכולוגי. אני מבין שהיום אדם במרכז הארץ

או בבאר-שבע למעשה לא יכול לקבל שירות פסיכולוגי לילד. כדי לקבל שירות כזה הוא

צריך לעבור לכרמיאל או לירושלים.. 3 .תושבים חוזרים.. את דעתי על טיפול הסוכנות

היהודית בנושא העליה כבר השמעתי בוועדה, אבל דווקא בנושא התושבים החוזרים יכול

להיות שצריך לשקול, בגלל סיבות מסיבות שונות, כן למסור אותו לסוכנות היהודית.

הייתי רוצה לשמוע את דעתך על כך, בעיקר מסיבות משפטיות. ולבסוף, מה קורה עם ההסכם

עם הסוכנות? אני יודע שלסוכנות היהודית היו מחשבות שניות, אבל עד רגע זה לא היה

לנו שום ביטול הסכם ולכאורה אנחנו נמצאים בתקופת מעבר לקראת הסכם שצריך להכנס

לתקפו באפריל 1990 .האם מבטלים אותו? האם מתייחסים אליו כאל אות מתה? האם רואים

אותו כתקף, מחייב, ונערכים לקראתו?

י' צידון;

אני חוזר ואומר שצריך להקים את הרשות לקליטת עליה. ככל שאני שומע יותר על

בעיות הקליטה המתהוות ומתוך תקוה שהבעיות. תוחמרנה עם בוא עליה גדולה, אני רק רואה

כמה שהרשות הזאת נחוצה.

אני רוצה להתייחס קודם-כל לנושא הדיור. יש מקומות עם דיור בלי עבודה ויש

מקומות עבודה בלי דיור. אחד מהם הוא אילת. במסגרת ביקור של ועדת הכלכלה באילת

ראינו שיש כ-1,600 מקומות עבודה פנויים ואין אפילו דירה אחת פנויה. המחירים

לשכירות או לקניית דירה באילת הם כמו במרכז תל-אביב, ולפעמים אפילו יותר. לחוסר

הזה אין שום סיבה הגיונית.

יש נושא אחד של פתרון אד הוק. פנו אלי עולים פוטנציאליים מדרום אפריקה, שרצו

- בגלל בעיות של החלפת מטבע - להביא בתי עץ שאושרו על-ידי מכון התקנים שלנו, ומזג

האויר היבש של אילת מאפשר אורך חיים סביר לגמרי של בתי עץ. יש מלחמה קשה בין

יהדות דרום אפריקה לבין מדינת ישראל, משום שממשלת דרוס אפריקה מאפשרת יצוא של כסף

לישראל בשער מסחרי של ב-40 מיליון ראנד, שזה סדר-גודל של 17 מיליון דולר לשנה.

התנאי של ממשלת ישראל היה שהאנשים האלה ישקיעו את הכסף במפעלי תעשיה. עד עכשיו

הם השקיעו אך ורק בנכסי דלא-ניידי, קרי -מבני תעשיה. כעת יש סכסוך גדול, כי

הממשלה עומדת על כך שיהודי דרום אפריקה אמנם ימצו את הכסף הזה להשקעות במפעלי

תעשיה.

אני טבור שאפשר לתת להם הערכת זמן לנכסי דלא-ניידי, אם ישקיעו את הכסף הזה

בדירות לעולים, דבר שיכול להוזיל בצורה ניכרת את ההפרש בין שני השערים, שהוא

כשליש, או אפילו יותר.

אם אני מצרף דירות עץ עם אותם 40 מיליון הראנדים לשנה ומתאמים עם משרד השיכון

הקמת דירות באילת, לדעתי אנחנו יכולים בדרך זו להרוג שני זבובים בבת אחת. אם

צריכים את עזרתי בענין הזה, אשמח לתת אותה.

אחד המכשולים העיקריים באילת הוא מינהל מקרקעי ישראל. אדמה יש כמה שרוצים,

אבל לא משחררים אדמה לבניה ואז מחירה עולה וכשממ"י משחרר אותה הוא עושה זאת במחיר

השוק. זה דבר שלא ייאמן.

לדעתי, משרד הקליטה צריך להסתכל על הדבר הזה בעין בוחנת מאד ולראות באיזו

מידה הוא יכול לדפוק על השולחן, כי פה מדובר על ביורוקרטיה טהורה ולא על כספים.

כלומר, יכול מאד להיות שנוכל להרוויח מקום ל-1,600 משפחות על-ידי זה שנפעל נכון.

דבר שני שרציתי להדגיש. על אילת צריך להסתכל גם בהקשר לחוק שדה התעופה אילת

שהעברנו לא מזמן בוועדת הכלכלה, שיכול תוך שנתיים - שלוש שנים להכפיל או לשלש את

כושר הקליטה של העולים שם.



דבר אחד שאינני מקבל במשרד השיכון הוא ענין של יש תוכניות. כל ימי ביליתי

בעשיית תוכניות ובביצוען. אני יודע שלעשות תוכניות זה דבר נחמד מאד, אבל כשאיזה

ניגש לביצוע יש כשנתיים מינימום פער בין השנים, וזה מספיק כדי לקלקל הכל.

ה י ו "ר מ' קליינר;

אני מציע שעל זה נדבר כשיהיה כאן שר השיכון.

י י צידון;

לגבי קליטה באזורי פיתות. עדיין קיים מצב מאד אנכרוניסטי שאינני מבין איך

בכלל סובלים אותו עוד, של מיסוי פי 50% על מחיר הפלדה, מיסוי כבד מאד על מלט,

וזאת בנוסף לענין הזה של שחרור אדמות על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. לדעתי, אם היו

יוצרים מצב שבו לפחות לגבי דירות באזורי פיתוח - אני חושב שהדבר הזה צריך לחול על

כל הארץ - היו משחררים משלושת הדברים האלה, שזה כסף שהממשלה גובה לעצב™, ייתכן

מאד שאפשר היה להוזיל את מחיר הדירות באותם מקומות. אם מורידים את המסים על פלדה

ועל מלט, הדבר הזה יורד בעוד סכום ניכר ואנחנו יכולים להציע לעולה שהולך לאזור

פיתוח, דירה של 4 חדרים במחיר דירה של 2 חדרים באזור אחר, וזה מדבר בעד עצמו

מבחינת הפיתוי ומבחינת התמריץ .

קליטה או הסדר בקשר לפיזור אוכלוסין באמצעות גופים וולונטריים. מהנסיון הקטן

שיש לי עם עולי ברית-מועצות בעיקר, אבל גם עם ה"סקפטיות" של עולי ארגנטינה,

כשממסד אומר להם משהו, ההיפך הוא הנכון. מי שצריך לומר להם זה חבריהם העולים.

לכן לדעתי, ההסברה לגבי פיזור אוכלוסין צריכה להיעשות דרך הגופים הוולונטריים.

אני רוצה לשאול בקשר למקרה קונקרטי. עולה מברית-המועצות שעלה ארצה לפני 12

שנה נקלט מיד כמהנדס מעולה בתעשיה האווירית ונפלט עם ביטול תוכנית ה"לביא". אני

בדקתי תוכנית תעשייתית שהוא רוצה לעשות. כרגע אני נמצא בתהליך של לקשור אותו עם

כימיקלים לישראל, או גורמים אחרים, להקמת מפעל בצפון הארץ שיעסיק איקס אנשים

ויכול לגדול לדבר רציני מאד ,הפוטנציאל הוא גדול. האם יש לו איזה שהן זכויות

כפועל יוצא מזה שהוא נקלט בתוך המערכת הממשלתית? אלה לא אנשים שחונכו לתפישה

מסחרית כלשהי וכו', ועכשיו הוא מוצא את עצמו בחוץ, אבל כשבידיו מעל 50 פטנטים

ריאליים. האם יש לו איזה שהן זכויות שהוא יכול ליהנות מהן במשא-ומתן עם משקיע

ולהגדיל את זכויותיו? אני מבקש לבדוק את זה ולא להשיב לי עכשיו.

היו"ר מ' קלי י נר;

צריך לבדוק את זה עם משרד התעשיה והמסחר.
י י צידון
לבסוף, הייתי רוצה לדעת מבחינת הקליטה הישירה, לאחר כל המספרים שנתת, איך אתה

מתייחס לקביעה ששמענו מחוגי הסוכנות וגם מחוגי עולים, למבוכה שבפניה נמצא העולה

בעיקר מברית-המועצות אבל גם זה שבא מארגנטינה, בקשר לקליטה הישירה, שהוא רואה את

עצמו כאילו מנוקז בעל כרחו ישר לתוך הזרם הראשי של החי ים הישראליים. על-פי

הנסיון שישנו, האם הקליטה הישירה הוכיחה את עצמה כאמצעי יחידי , כמשלים למרכזי

קליטה? ואם מרכזי הקליטה משלימים אותה, איך היית רואה את החלוקה, עקרונית, אם

יבואו 40,000 - 50,000 עולים לשנה?
א' פי נס
אני רוצה להתייחס ל-3 - 4נקודות. ראשית, אני חושב שהסקירה היתה מקיפה, ולפי

הנתונים שאני מחזיק בידי היא גם מאד מתאימה.

לגבי ההערה של מנכ"ל משרד הקליטה על מרכזי קליטה. הרי אין חילוקי-דעות בין

שתי היחידות שעוסקות במטריה מאד דומה, שהמטרה הסופית היא קליטה בדיור ציבורי קבע.

משה נתיב אמר שאם היתה התחי יבות שהעולים יעברו אחרי חצי שנה ממרכזי הקליטה לדיור



קבע, היינו שמחים מאד לקבל את כל עליית המצוקה, שהיא יותר מתאימה למרכזי קליטה.

הבעיה היא שנוצר פקק קשה מאד, שמנכ"ל משרד הקליטה תיאר אותו, ובדרך הנוכהית הפקק

רק יגבר, משום שאין היום תמריצים מספיק גדולים ופתרונות מספיק טובים לפינוי מרכזי

הקליטה בצורה מאסיבית, כדי שנצליח לשמש אכסניה זמנית ל-15,000 עד 20,000 עולים

בשנה. במציאות הנוכחית הקשה זה בינתיים חלום באספמיה.

לגבי מסלול הקליטה הישירה, אני חושב שאין חילוקי-דעות בין אנשי המקצוע פה,

שהיא מועדפת על עולים מארצות הרוווחה. אבל במציאות 70% מהקליטה הישירה מאכלסת

דווקא עליית מצוקה, וזה נכפה עלינו, כי זו היתה יוזמה של משרד האוצר, וזה משבש

במידה רבה את הסינון ואת ההפניה הנכונה.

יש מחסום ביורוקרטי כלפי יהדות הרווחה, שמחציתה לא זקוקה לנו מבחינה כספית.
ואז אמרו
למה לנו להכניס אותם לקליטה הישירה? חבל על הכסף. כשהניסוי התחיל

החליטו שהקליטה הישירה תהיה של יהדות מצוקה מברית-המועצות וממקומות אחרים.

ש' דיין;

וזה כן מצליח.

אי פינס;

זה מצליח מבחינת משרד האוצר.

א' כהן;

רק כדי לציין את מידת ההצלחה אומר שהעולים שמגיעים לשדה התעופה מבקשים את

המסלול הזה.
א' פינס
לגבי תוכנית האיכלוס בפריפריה, אני חושב שזו תוכנית נכונה. אגב, יש נסיונות

בפרופורציות קטנות, וזה כל מה שעשינו בבמגדל העמק ובנצרת עלית. נכון שמדובר על

40,000 - 50,000 איש בשנה וצריך לחשוב על הענין הזה בגדול ובתמריצים אחרים. אני

מניח שיש התעניינות בשיטה שתיארת כאן. אני רק טוען שמוכרחים לבדוק היטב היטב

ולעשות קומבינציה בין תעסוקה לבין דיור לבין קליטה חברתית מקומית. כל פתרון שלא

יהיו משולבים בו שלושת האלמנטים האלה ברשות המקומית, לא יצלח. נדמה לי שהנסיון

עד היום מוכריח, במקומות המעטים שעשינו את זה, שאחוז העזיבה שם בשנתיים - שלוש

שנים האחרונות הוא לא גדול. אין לי כאן הנתונים המדוייקים אבל אין לי ספק שלפחות

50% נשארו בכרמיאל, במגדל העמק, בנצרת עלית וגם במקומות אחרים, והם הובאו

בוריאציה כזו או אחרת לאותם מקומות.
הי ו "ר מ' קליינר
אני מבין שאיקס אנשים, שיכול להיות ידוע, נמצא במרכז קליטה מעל חצי שנה,

והסוכנות היהודית יכולה לדעת מתי מסתיימת התקופה של חצי שנה. אני מניח שגם משרד

הקליטה יודע כל חודש כמה התחילו שכירויות וכמה עוד נשארו להם. לגבי הסוכנות הוא

נשאר, לא יוצא. מי שגמר את השכירות, אני מניח שהוא יכול להמשיך אבל הוא מקבל

פחית השתתפות. אולי זה יוצר בעיה מסויימת, אבל אני מעריך שניתן להזין את משרד

השיכון באיזה שהם נתונים מהו הצפי או מה הם הצרכים.
אי לפידות
משרד השיכון יודע.
היו"ר מ' קליינר
זה חשוב מאד מכיוון שזה מסוג הדברים שעליהם אפשר לקיים דיון עם האוצר.

נשמע כעת את תשובות מנכ"ל משרד הקליטה.

אי לפידות;

נשמע מה ששר השיכון עומד להציע. אני מצרף לזה את הערתו של חבר-הכנסת צידון

על תוכניות ומוסיף גם הערה משלי. בוועדת המשנה בראשות סגן שר האוצר יוסי ביילין

הוקמו צוותים לכל נושא. בנושא התעסוקה פועל צוות משותף, שחוקר, מציע ודורש.
כשהגיעו לנושא השיכון אמר המנכ"ל
הכל ידוע, יש לי את כל האינפורמציה שאתם רוצים.

זה לא נכון שהיתה הסכמה לכך ועד לרגע זה לא הוקם שום צוות בנושא הזה, והניר של

משרד השיכון שנמסר רחוק מלשקף את המציאות. אני מקבל דיווחים מהשטח שאינם מתאימים

למה שהניר אומר. אין ספק שאם יש צוות מצומצם וישבו גורמים זרים, זה מחייב

להתכונן וללמוד את הנושא, ואז הדיון הוא מעשי יותר ומקדם את הנושא.

התקדמות בנושא שילוב ארגוני המתנדבים. נעשית עבודה מאד יפה. היה עיכוב,

שאני מתלבט כרגע אם לדבר עליו , של גוף מייצג מטעמם שצריך היה לשבת אתנו ועוד לא

ישב.

י י צידון;

לרוסים או לכולם?

אי לפידות;

למעט התחום הרושוב הזה יש שיתוף יפה עם ארגונים רבים, אבל יש פח חוליה שצריך

להשלים אותה.

בענין השירות הפסיכולוגי לא התחדש דבר. האוצר, כידוע, לא הסכים לשום דבר.

רעיונית היינו אמורים לקבל את שירותי הרווחה. בסך-הכל יש יותר "לובי" כן וצריך

להשלים פה את החסר. צריך לתת לנו את הכלים הדרושים להקים שירותי רווחה בקליטה

הישירה, בלי להתחנן בפני עובדת זו או ארורת. יש מקומות שהשיתוף אתם נמשך ויש

מקומות שלא.

תושבים חוזרים. אנחנו לא נסכים לשבת עם נציגי הסוכנות היהודית לדיון על זה.

הסוכנות היהודית טוענת שיש לה קשי ים תקציביים ושעליה לפתור קודם-כל את בעיותיה

היא. אני מביע בזה מחאה על כך שיש נושאים משותפים שהסוכנות היהודית, בפורום

שאנחנו יושבים בו וגם בדרכים אחרות, מחפשת איך לסגת כל יום ממשהו אחר. אני שוקל

אפילו להפסיק לקיים את פורום המנכ"לים. למשל, מינהל הסטודנטים משותף לסוכנות

היהודית ולמשרד הקליטה. נניח שבעשור האחרון נוצר מצב שהסוכנות היהודית מממנת

אחוז יותר גבוה ויש לה שם עוד 5 פקידים שלנו אין, הם לא יפסיקו את זה באמצע השנה

מפני שמישהו החליט להעמיד היום קשיים. אני לא מוכן לדון על הדברים האלה, כי אלה

כספי העם היהודי. נניח שהסוכנות היהודית מתקצבת 60% ממינהל הסטודנטים, אז מה יש?

האם על זה היא תיפול או תקום? 10 שנים זה היה בסדר, ופתאום היום, מסיבות שאינני

רוצה לדבר עליהן, זה לא טוב. אנחנו אפילו לא נשב אתם ונדון על תושבים חוזרים.

היו"ר מ' קליינר;

אדוני המנכ"ל, היתה נסיגה חד-צדדית שלהם באמצע שנת התקציב בנושא שאתה ציינת,

ובמכתב שלי אל ראש מח' העליה כתבתי מכלול של דברים מרכזי ים, כולל השירות

הפסיכולוגי, השידורים לברית-המועצות והגדלת מספר השליחים בארגנטינה. זו אותה

בקשה שאורי גורדון ביקש בזמנו - 2.8 מיליון ונתנו לו 300,000 - על רקע המצב. זה

הוזכר גם בפגישה עם סגן ראש הממשלה, שיש היום הזדמנות וצריך היה להסתער עליה

והסוכנות לא נותנת.



לא במקרה כתבתי את המכתב אחרי לבטים דווקא לאורי גורדון, שכואב את הענין.

לגבי הנושא הספציפי שהעלית הוא אמר שמיד עם שובו מחו"ל הוא יבדוק אותו ויתן לי

תשובה.

י' צידון;

קליטת עליה, החזרת יורדים - זה עסקה של מדינת ישראל. אם יש גופים וולונטריים

שעוזרים - מה טוב. מעולם לא ראיתי ואינני רואה את הסוכנות כשוות תפקיד או

כמתחלקת בתפקיד. היא צריכה לסייע.
מ' קליינר
גם אני חושב שהחזרת תושבים זה תפקידה שלך המדינה. אלא מה? כמו שבנושא

ההתישבות מדינת ישראל משתמשת בהסתדרות הציונית כדי להתגבר על בעיה מסויימת של

הסוכנות בנושא יהודה ושומרון, כך לדעתי הסוכנות היהודית צריכה להיות קי ימת

בנושאים שבהם היא יכולה לפתור בעיה אמיתית.

אילו הטיפול בנושא תושבים חוזרים היה חוזר לידי הסוכנות, הוא היה פותר לנו

בעיה אמיתית. היתה לי שיחה ארוכה עם שר המשפטים בנושא הזה, וזו גם דעתו, לא מפני

שהוא חושב שהסוכנות היהודית יכולה לעשות את זה יותר טוב, אלא מפני שהסוכנות

משוחררת מבעיות מסויימות שמשרד הקליטה נתקל בהן.
אי לפידות
אם הסוכנות היהודית תכבד את ההסכם וכל הקליטה תעבור למשרד הקליטה, אולי נזכה

לתת להם בחליפין את הטיפול בתושבים חוזרים.

באשר להסכם, אנחנו מתיצבים מאחורי ההסכם. אנחנו רואים בקליטה הישירה צעד

קדימה ומצפים שמי שחתום על ההסכם יכבד אותו, פשוטו כמשמעו.

לגבי הנושאים שהעלה חבר-הכנסת צידון. אם הכוונה לרשות לקליטת עליה שבראשה

יעמוד שלי הקליטה, אנחנו פתוחים להצעות כאלה. אם יש רעיונות על כל מיני רשויות

אחרות שמגיעים משולחן אחר, לא נדון עליהם אפילו. מעל במות ציבוריות נשמעו כל

מיני רעיונות "גאו ני ים" בנושא הרשות. תשובתי ברורה: אם הכוונה היא שתוקם רשות

בראשות שר הקליטה, כפי שזה צריך להיות, יש על מה לדבר. אם יש כוונות אחרות - ויש

כאלה שיש להם כוונות אחרות - אין על מה לדבר.
י י צידון
אני מתכוון לסמכויות. במלים פשוטות, במקום שהכסף יהיה במשרד השיכון הוא יהיה

אצלך ואז משרד השיכון ירוץ אחריך במקום שאתה תרוץ אחריו.
אי לפידות
מובן שאני מקבל את כל ההצעות, שלא את כולן פירטתי, ותודה על ההרחבה בענין

תמריצים נוספים לערי פיתוח, בניה וכוי. הדברים האלה הם חיוביים מאד בעינינו ואני

מציע שוועדה נכבדה זו, שמצליחה להזיז דברים, תזמן את הגורמים הנוגעים לנושאים כמו

אפשרויות בניה זולה יותר בערי פיתוח, מיסוי וכיוצא באלה.

פיזור האוכלוסיה. זה הכיוון וזו המחשבח, להעזר בארגו ני המתנדבים, שהם יהיו

אלה שיציעו לעולים להגיע למקומות השונים.

בחוגי הסוכנות היהודית מדברים על מבוכה בנושא הקליטה הישירה. יש כאן

מגמתיות, שהיתה קיימת עוד מתחילת הדרך. היום מדברים קצת פחות, פעם דיברו יותר.

היו גם גופים שקיבלו תקציבי ענק מהסוכנות, מעין שכירים שעמדו, זעקו ומחאו כף

וכו'. אלה נושאים כאובים ואינני רוצה לפרט. לא התרגשנו ולא נינרגש מזה. העולים

שעוברים את מסלול הקליטה הישירה מרוצים.



אני רוצה להוסיף שכשנכנסתי לתפקיד המסלול היה נסיוני. משנת 1987 עברו את

המסלול הזה כאלף משפחות. הוריתי לערוך סקר של הקליטה הישירה והבאתי אותו

לידיעתכם. הסקר של אז, שנעשה ללא היערכות, ללא כלים וללא תנאים, מצביע על הצלחת

המסלול. הוא גם מראה את החולשות, שהיו נכונות אז, לא חולשות עקרוניות אלא מעשיות

בשל העדר כלים. מאז נעשו דברים רבים.

אני הטלתי על אגף התכנון של המשרד להקים מנגנון שוטף של בקרה. לקחת קבוצת

עולים וללוות אותה. לאחר חצי שנה לקחת קבוצה חדשה, להמשיך ללוות את הקבוצה

הקודמת, את השניה ואת השלישית, כדי שאוכל אחת לכמה זמן לדווח קודם-כל לעצמנו

ואחר-כך לשותפים הנכבדים שלנו איך זה עובד. אנחנו לא נחיה מדעת קהל, בוודאי לא

מדעת קהל שמגיעה מחוגי הסוכנות היהודית.

האם הקליטה הישירה הוכיחה את עצמה ובאלו היקפים? לפי תפיסתנו היא צריכה

להתרחב ולהגיע לכשני-שלישים מכלל העליה, כפוף ומותנה בפתרונות דיור רבע. נכון

שלעולים מארצות הרווחה צריך להיות קל יותר ללכת לקליטה ישירה, אבל מעולם לא אמרנו

שקליטה ישירה לא מתאימה לעולים מברית-המועצות.
י י שפרינצק
להיפך, אני חושב שלעולים מברית-המועצות יש הרבה מאד תושיה.
אי לפידות
הקליטה הישירה מתאימה בהחלט לעולי ברית-המועצות, והמציאות מוכיחה זאת בשטח.

י י צידון ;

האם עשיתם מאמץ לאחד את כל גופי העולים מברית-המועצות למשהו יותר סולידי?

אי לפידות;

זה קשה מאד. בנושא זה אני רוצה להתייעץ עם חבר-הכנסת קליינר. יש שם גופים

חזקים בעלי שרירים, שאינני בטוח שהם ה"פרטנרים" הנכונים. יש פה בעיה.

לגבי השילוב של דיור-תעסוקה-קליטה חברתית, אני מסכים בהחלט. כשאני מדבר על

פריפריה אינני מדבר היום על קרית-שמונה או על דימונה. אני לא לוקח את הקצה הרחוק

ששם אני אכשל. אני מחלק את הארץ לארבע קבוצות: מרכז הארץ, שלא הוא הנושא; הקצה

הרחוק - צפון ודרום, בשוליים, שגם עליו לצערי אינני מדבר נכון להיום ואולי נזכה

לדבר עליו בעתיד. אני מדבר על שתי קבוצות, בי וגי, על הקבוצה שקרובה יותר למרכז

הארץ, זו שהיא קצת יותר רחוקה. יש הבדלים. בקבוצה בי של ישובי פיתוח כמעט שאין

דיור ציבורי, אבל יש שם דירות לקניה, זולות. בקבוצה ג י יש דירות ציבוריות בשפע.

אני מדבר על ישובים שיש בהם גם תעסוקה. בכל הארץ יש היום בעיות, אבל ביקנעם,

למשל, יש היום תעסוקה. דיברתי עם ראש העיר עפולה, ושם יש תעסוקה.

י י צידון;

בעפולה יש תעסוקה אבל ביקנעם, עד כמה שאני יודע, המצב קשה.
אי לפידות
תלוי באלו ענפים מדובר. פה צריכה להיות גם התאמה של העולים.



י' צידון;

אפשר גם להסיע אותם.

אי לפידות;

נכוו. מדינת ישראל צריכה גם להביא מפעלים לפריפריה, כי אחרת המקומות האלה

ייסגרו. בתקופה הראשונה העולה לומד באולפן, הוא יכול לקבל דמי קיום בקורסים

שונים של הסבה תעסוקתית, ובמקביל יש לטפל בגדול בנושא התעסוקה. אני מצפה

לפתרונות תעסוקתיים לא רק מהקופה הריקה של אותו ישוב ובמסגרת מה שקיים שם, אלא

שגם תהיה יוזמה בנושא חזה ולהביא תעסוקה למקומות אלה. במקום להביא דירות למרכז

הארץ אני מציע להביא תעסוקה לפריפריה.
הי ו "ר מ' קליינר
אני שמח לשמוע את חוות הדעת הזו לגבי קליטה ישירה, מכיוון שזה לא סוד שזו

היתה דעתי מהרגע הראשון. בייחוד אם מדובר על פתיחת דרך לעליה גדולה, מסלול

הקליטה הישירה הוא הפתרון הריאלי המיידי, הנכון והמתאים לאופייה של המדינה ושל

החברה הישראלית. הקושי היה לא רק תעמולה. הקושי היה, ובמידה מסויימת גם הווה,

התחושה של קרובים של העולים, שמרכז קליטה הוא ה"גליק" הגדול. אני עצמי רואה את

זה באופן אישי בפניות שעדיין אנשים חולמים על מרכז קליטה.

אי לפידות;

הפניות האלה מתמעטות.

היו"ר מ' קלי י נר;

אולי באמת צריך יותר להבליט ולהביא לדעת הקהל שהקליטה הישירה וקיא הצלחה.

לדעתי, מקומו של מרכז הקליטה לטפל במקרים חריגים, בתור עתודה לעת חירום של עליה

גדולה. מבחינה זו ברור שהכל תלוי בצפי של העליה, אבל כפתרון מרכזי עיקרי לקליטת

עליה, הקליטה הישירה על הגמישות שלה היא הפתרון. אלא מה? שביעות הרצון המשודרת

כאן, ואם תשודר בציבור, מדאיגה אותי רק מבחינה אחת. הקליטה הישירה שמיושמת היום

עדיין איננה אותה קליטה ישירה ששבתה את ליבנו בוועדה בכנסת הקודמת וכאן כפי

שהוצגה עוד על-ידי שר הקליטה הקודם. זה אולי 60%-70% ממנה.

אני תושב שצריך לשפר את הקליטה הישירה. אתה העלית חלק מההצעות, לאפשר סל

יותר גדול, בחירה יותר גדולה וקביעת שכר-דירה, ומי שמצליח להסתדר בפחות שתהיה לו

אפשרות לקבל את הכסף. במקום בכיה על ששכר-הדירה לא מספיק, ברגע שתגיד לעולה: זה

הסכום, ואם ארזה תסתדר עם פחות מזה, תחסוך, אין לי ספק שהוא כבר יסתדר עם שכר-דירה

נמוך יותר.

דווקא בגלל ההצלחה היחסית, כאשר מדובר מדובר על 60%-70% מהמודל, לא רק

שמשרד הקליטה לא ימנע מכם את הצורך להגיע להשלמת המודל אלא להיפך. נגיד לעצמנו:

אם כך זי הצלחה, איזו הצלחה זו יכולה היתה להיות בקנה-מידה יותר גדול אם באמת

תהיה עליה יותר גדולה ואם נצליח לקרב את הקליטה הישירה למודל שאושר.

מבחינתי אני יוצא מהישיבה הזאת יותר אופטימי מכפי שנכנסתי אליה, בגלל התחושה

שגם אתם תושבים שהקליטה הישירה מצליחה, שאתם קובעים ואומרים: עולים מבקשים קליטה

ישירה. אם זה קרה על רקע קליטה ישירה לא מושלמת ועל רקע של אווירה ציבורית

שעדיין חושבת שהצ'ופר הגדול ביותר שאפשר לתת לעולה הוא מרכז קליטה, אז אני בהחלט

רואה בזה סימן לאופטימיות.



אני מודה לחברי הוועדה ולמנכ"ל משרד הקליטה על הסקירה הממצה והמאלפת שלו. אני

מודה לו גם על הפעולה שנעשית ועל היוזמות לנסות לשכנע מפעלים לקלוט עולים במקום

אחרים, והובאו כאן דוגמאות רבות. זה בהחלט מה שאתה מצפה ממשרד קליטה שממלא את

תפקידו כהלכה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 13:50

קוד המקור של הנתונים