ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/07/1989

דיווחו של יו"ר הכנסת מר ד' שילנסקי על פגישותיו עם היהודים בארגנטינה; שידורי "קול ישראל" לברית-המועצות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 34

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שני, כ"א בתמוז התשמ"ט (25 ביולי 1989). שעה 11:45
נכחו
חברי הוועדה; מ' קליינר - יו"ר

נ' ארד

א' גור

אי ולדמן

א' מזרחי

י' צידון

י' שפרינצק

מוזמנים; יושב-ראש הכנסת ד' שילנסקי

אי הראל - יו"ר רשות השידור

אי מקל - מנכ"ל רשות השידור

אי נדב - מנהל "קול ישראל" - רשות השידור

אי אבנר - יועץ המנכ"ל

נ' כהן - יועץ משפטי של רשות השידור

ו' גרייבסקי- מנהל חטיבת שידורים לחוץ-לארץ

אי אורימיאן- מנהל השידורים לברית-המועצות

י י הראל - דוברת הרשות

די מינלגרין- משרד האוצר

אי ולק - לשכת הקשר

י י קדמי - משרד ראש הממשלה

ד"ר ע' עובד- ראש מחי מידע, משרד הקליטה

מזכירת הוועדה; ו י מאור

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; 1. דיווח של יו"ר הכנסת די שילנסקי על פגישותיו עם היהודים בארגנטינה.

2. שידורי "קול ישראל" לברית-המועצות.



דיווחו של יו"ר הכנסת מר ד' שילנסקי על פגישותיו עם היהודים בארגנטינה
היו"ר מי קליינר
אני פותח את ישיבת הוועדה.

אנחנו הזמנו לישיבה זו את יושב-ראש הכנסת, שחזר מטקס השבעת הנשיא החדש של

ארגנטינה, מנן, ותוך כדי כך ודאי היתה לו הזדמנות גם להתרשם מבעיית היהודים

בארגנטינה, שבימים אלה היא הארץ השניה המדוברת כפוטנציאל לעליה. אנחנו שמענו גם

בכלי התקשורת התבטאויות לגבי סיכויי עלייתם לארץ, ולכן חשבנו שמן הנכון יהיה

להזמין את יושב-ראש הכנסת ולשמוע על כך מכלי ראשון. בבקשה, אדוני היושב-ראש.

יו"ר הכנסת די שילנסקי;

תודה רבה. אני אהיה קצר וענייני ותסלחו לי אם בתום דברי אצטרך ללכת לעיסוקי.

אני יצאתי לארגנטינה אחרי שהתקיימה בארץ עצרת הסוכנות היהודית שבה דיברו על

עליית 40,000 - 50,000 יהודים מברית-המועצות ועל 10,000 יהודים מארגנטינה.

כששאלתי על מה מסתמכים המספרים בקשר ליהודי ברית-המועצות, אמרו לי: חנה הגיעה

משלחת ילדים מליטא ל"מכביה". כשאמרתי שליטא זה ברית-המועצות, אבל לא

ברית-המועצות האופיינית אלא משהו מיוחד, רצו לאכול אותי חיים. אמרתי שאני יודע

על מספר די נכבד של אנשים, שקיבלו אותם כל-כך יפה, אבל כוונתם היא לצאת

מברית-המועצות ולנסוע לאמריקה. לכן, לא צריך כל-כך להתלהב. צריך לעבוד הרבה

במקום להתלהב.

באשר לארגנטינה, הייתי בטוח ש-10,000 יהודים רוצים לעלות משם. באתי לשם.

והתברר לי שיש 3,500 תיקים פתוחים. בין מי שפותח תיק ועד לעליה המרחק גדול. עם

זה, ראיתי את אנשי הסוכנות שם עובדים יפה מאד.

אני נפגשתי שם עם קבוצת אנשים פעילים למען עליה. אחר-כך, באסיפה עם עולים

הייתי ממש מופתע. ירדתי מאסיפה של פעילי עליה, ציבור של 500 -600 איש באולם גדול

מלא מפה לפה וראית שאינך מדבר אל אנשים זרים סתם אלא אל אנשים רציניים. אבל בין

250,000 עד 300,000 יהודים - ויש חילוקי-דעות על מספר היהודים שם - לבין 3,500.

יש הבדל גדול.

המצב הכלכלי בארגנטינה קשה, וקשה לתאר אותו. מצד אחד עושר דוקר לעין. אני

הייתי בארגנטינה לפני 3 שנים ואז האוסטרלה, המטבע שלהם, היה שווה למעלה מדולר.

עכשיו הדולר בשוק הרשמי הוא 650 אוסטרלה. היום קראתי בעתון שהוא למעלה מ-700.

העשירים בארגנטינה התעשרו עוד יוותר, כי הם לא מחזיקים כסף ארגנטינאי. הם

מחזיקים את כספם בדולרים בעיקר בחוץ-לארץ. כשהשלטון התחלף שם היו בקופה 10

מיליון דולר. המעמד הבינוני היום נסוג לגמרי. רופאה ותיקה וידועה שעובדת

בבית-חולים משתכרת 80 דולר לחודש. באסיפה נשאלתי כל מיני שאלות. יש שם רופאים

רבים שעובדים בתור נהגי מוניות. יש בדיחה בארגנטינה שזו המדינה היחידה שאתה יכול

להיכנס למונית ולצאת ממנה עם מירשם רפואי, כי הנהג הוא רופא.

פגשתי אדם שבימי ראשון הוא מסווה את מראהו החיצוני. הוא לובש בגדים שונים,

משקפיים עבות וכובע והוא מוכר ירקות בשוק כדי להתקיים. אמרתי: אני לא מכיר אף

רופא במדינת ישראל, עם כל הצרות שיש לנו פה, שמוכר ירקות בשוק או שעובד כנהג

מונית.

מצבם של היהודים בני המעמד הבינוני, כמו כל המעמד הבינוני, יורד ונהיה קשה

י ותר.

נשיא ארגנטינה הוא סורי שהתנצר. אשתו סורית, וממשיכה להיות סורית. מרננים

שהיא ומשפחתה אנטישמיים. אני הייתי במצב משונה מאד. מצד אחד קיבלו אותי יפה



מאד, כולל השיחה עם הנשיא. היתה לי פגישה ארוכה עם אהיו של הנשיא שהוא יושב-ראש

הסנט והוא האדם החזק ביותר בארגנטינה היום. היו לי עוד פגישות מאד חיוביות.

כשעתונאים ראיינו אותי, לא יכולתי לתת לזה ביטוי של ממש. לגבי ישראל, מצד
אחד אני צריך להגיד ליהודים
המצב רע מאד, תעלו לארץ. מצד שני אני לא יכול להגיד

שזה רע מאד, כי אני פוגע בשלטון. הדברים הרי מתפרסמים בעתונות הגויית.

המצב מבחינת ישראל ומבחינת היהודים הוא אולי לא כל-כך שחור כמו שאמרו לי כמה
אנשים בשלטון החדש
יש לנו כל-כך הרבה צרות, שהמזרח התיכון הוא היום רחוק

מתודעתנו. מה יהיה מחר? - קשה לדעת.

אף-על-פי שתנועת העליה בארגנטינה פעילה מאד, והתרשמתי מאד מהעבודה שם,

היהודים לא זזים. יש ויכוח אם 1,000 או 2,000 יהודים מבין החטופים בזמן שלטון

הגנרלים עדיין לא חזרו. על 1,000 אין חילוקי-דעות. אם באותה וזקופה לא היתה

נהירה לארץ, למה שהם יעלו עכשיו כשהשלטון לא רודף יהודים?
י י שפרינצק
אולי מפני שהמצב הכלכלי לא היה אז כל-כך גרוע.
יו"ר הכנסת די שילנסקי
מחיר הלחם עלה תוך כמה שבועות ב-400%. המשכורת החודשית שם שווה ל-60 דולר.

מכל הסביבה נוהרים לשם אנשים כדי לקנות מציאות, והדולרים לא נכנסים לקופת המדינה,

אלא הולכים לשוק השחור. לאנשים העשירים יש מיליארדי דולרים אבל הם לא מחזיקים את

הכסף במדינה.

הערת הביניים של חבר-הכנסת שפרינצק נכונה ובזה רציתי לסכם את דברי הך על

הברזל כל עוד הוא חם, והברזל עודנו חם לא בשביל השלטון החדש. בהתחלה היהודים היו

בפאניקה. איך נוצר הרושם שהמוני יהודים רוצים לעלות? כי הם היו בפאניקה. אבל

היהודים מתרגלים לצרות והפאניקה עברה.

הדבר הבוער ביותר בשבילם היום הוא המצב הכלכלי. לכל מקום שבאתי ונפגשתי עם

יהודים אמרתי שאני בראש ובראשונה שליח עליה. פגשתי עשרות צעירים בעלי השכלה,

מחוסרי עבודה. פגשתי אדם, ארכיטקט, שהוא 9 חודשים מחוסר עבודה. לפני-כן היתה לו

משרה טובה מאד אבל החברה פשטה את הרגל והוא נשאר בחוץ. היו לו קצת חסכונות, אבל

גם אלה נגמרו ועכשיו הוא איננו יודע מה לעשות. אמרתי לו: תעלה לישראל. אז הוא

אמר: כן, אני צריך לפתוח תיק. אמרתי לו: אתה יכול לעלות בלי לפתוח תיק. תעלה

מחר ואני מבטיח לך שיהיה לך בישראל מה שיש לך כאן. יש חוק השבות, בוא תיסע אתי

במטוס. אין לו כסף אפילו לכרטיס. אמרתי לו: אני אדאג לך להלוואה לכרטיס.

אני נתקלתי שם בבעיה של יהודים שעלו לארץ וחזרו לארגנטינה ועכשיו צריך לעזור

להם לעלות שוב.
היו"ר מי קלי י נר
הוועדה דנה בזה. השבוע נדון בזה שוב עם הסוכנות היהודית ועם משרד הקליטה

וננסה להסדיר את זה.
י' צידון
נוכח התגדותי המסויימת.



יו"ר הכנסת ד' שילנסקי;

אתם יודעים שאני מתנגד למתן הטבות ליורדים. אני בעד מתן עזרה, אבל לא בעד

מתן לגיטימציה ופרס לירידה. הבעיה שם היא אחרת. הסוכנות היהודית נותנת הלוואה

לטיסה ולהבאת החפצים בסכום של כמה אלפי דולר. הסוכנות אומרת: אתה תעלה לארץ

וניתן לך. אבל בשביל היהודי בארגנטינה 2,000 דולר זה סכום דמיוני.

היו"ר מ' קליינר;

אדוני היושב-ראש, הבעיה היא לא הסוכנות אלא משרד הקליטה. היות והס אזרחים

ישראלים הם פנו דרך הקונסוליה ולא דרך מחי העליה. אף אחד בעצם לא אחראי. אנחנו

רוצים שכל אחד ירגיש קצת אחראי ולמצוא הסדר שהם יקבלו שם את ההלוואה.

יו"ר הכנסת די שילנסקי;

אני התכוונתי לומר שלדעתי צריך לתת להם את ההלוואה שם.

י' צידון;

צריך לתת להם את הכרטיס שם. אני מבקש רשות לבוא אליך ולהסביר לך מה אני

ראיתי בביקורי אצל העולים האלה.

היו"ר מ' קליינר;

אדוני היושב-ראש, אתה מוזמן גם להשתתף בישיבה שתהיה לנו עם מנכ"ל מח' העליה.

אני מודה ליושב-ראש הכנסת.

יו"ר הכנסת ד' שילנסקי;

תודה רבה לכם. שיהיה לכם בהצלחה.



שידורי "קול ישראל" לברית-המועצות

היו"ר מ' קליינר;

הנושא המרכזי שלנו היום הוא השידורים לברית-המועצות. כבר קיימנו דיון אהד על

הנושא הזה. העלינו את הנושא גם עם אנשי הסוכנות היהודית, ובעקבותיו בא הדיון הזה

כדי לנסות להתקדם ולהגיע לתוצאות, ככל שניתן.

בדיונים קודמים הביעה ועדה זו את דעתה שעל רקע ההתפתחויות בברית-המועצות -

ואנהנו חיים מפי המומהים, שנציגם בוועדה כרגע הוא יעקב קדמי - הפוטנציאל גדול מאד

והלחץ על אפיקי היציאה מברית-המועצות גובר והולך. ההערכות מחודש לחודש על מספר

היוצאים גדלות וכבר עברו את המיליון.

ברור לי גם שאחת הבעיות הקשות בבואם לקחת בחשבון בצורה רצינית את אפשרות

העליה לישראל הוא פער הציפיות ופער הדימוי של מדינת ישראל, וכל פעם אנחנו למדים

על כך מחדש משיחות עם אנשים שונים, כולל תיירים שבאים הנה, נפעמים ושואלים: מתי

העוצר? לישראל בעיניהם יש דימוי שהוא שונה לחלוטין מהדימוי שלנו, וברור שעם הפסקת

ההפרעות לשידורים הכלי היחידי שמאפשר לנו להגיע היום באופן בלתי-אמצעי למאסות

גדולות של יהודים בברית-המועצות הוא הראדיו. לכן, לא הרי שידורים בעידן הקודם

כהרי שידורים בעידן הזה. אני חושב שעברנו עידן ושהממסד צריך להתייחס לשידורים

היום לברית-המועצות כאילו אנחנו בעידן אחר. אפשר להגיע אל כולם, המטרות הן

אחרות, מהירות. זה כולל כמות שידורים, איכות שידורים וגם את הצדדים הטכניים.

לכן אני שמח שנמצאים אתנו אנשי רשות השידור. אני רוצה להוסיף שאפילו

ברית-המועצות החליטה להכפיל את השידורים בעברית, ואולי כדאי שאנחנו נחשוב על

הכפלת השידורים ברוסית.

אני מציע שנשמע ממנכ"ל רשות השידור התייחסות ראשונית ואחר-כך נתקדם. בבקשה.

א' מקל;

תודה ליושב-ראש הוועדה ולחברי הכנסת שהואלתם להקדיש מזמנכם ולהזמין אותנו

לנושא החשוב הזה. גם אנחנו מייחסים חשיבות רבה לכל נושא השידורים לברית-המועצות.

המדיניות שלנו היום לכל נושא השידורים לחו"ל והשידורים לעולים הוא להתאים את

עצמנו למציאות הקיימת, ואם יש פוטנציאל עליה במדינה מסויימת - אין חולקים על כך

שעכשיו יש פוטנציאל בברית-המועצות - אנחנו מוכנים לכוון לשם את השידורים, להגביר

אותם או להעמיד את עצמנו לרשות המטרות של המדינה שהן, כמובן, המטרות של כולנו.

באחרונה קיימנו דיון ממצה בנושא הזה בוועדה המיוחדת מטעם מליאת רשות השידור,

בראשותו של מר עוזי נרקיס, וסיכמנו, כפי שאמרתי, שנתאים את עצמנו למציאות. למשל,

אם יש פוטנציאל של עליה מארגנטינה, אנחנו מוכנים להירתם לשידורים באפיק ההוא בשפה

המדוברת שם. אם יש פוטנציאל לעליה בהונגריה, אנחנו מוכנים להירתם למשימה הזאת.

במלים פשוטות, אנחנו מוכנים להירתם לכל המשימות הלאומיות האלה. אנחנו לא רק

מוכנים, אלא נרתמים. כל הפעילות של השידורים לחו"ל מתבצעת בתיאום עם לשכת הקשר,

עם מר דוד ברטוב ועם אנשיו שנמצאים כאן וכך זה יימשך גם בעתיד.

בקשר לשידורים לברית-המועצות, אנחנו מקיימים ונקיים ככל שיידרש את השידורים

ברוסית, וכן את השידורים באידיש. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות. יכול

להיות שיש התאמה לגבי שפות כמו גרוזינית ובוכרית ולעומת זה יכול להיות שצריך

לפעול יותר בשפה הטאטית. כלומר, כל פעם אנחנו מתאימים את עצמנו ופועלים על-פי

ההנחיות של המומחים לדבר, של מר ברטוב ואנשיו.

אשר לתכנים, ההוראות שלנו הן חד-משמעיות. אני הוצאתי הנחיות ברורות לענין

זה. כשאנחנו עוסקים בשידורים לברית-המועצות אנחנו לא מדברים על שום

אובייקטיביזם. אנחנו לא אובייקטיבים. אנחנו רוצים שיהודי ברית-המועצות יעלו

לישראל. זאת , המטרה שלנו ולכך אנחנו נרתמים ופועלים במיטב התיחכום והמקצועיות.



המסר לפעמים לא צריד להיות בוטה כדי שהוא ייקלט. צריך להיות מקצועי ומתוחכם וזה

מה שאנחנו עושים.

הדברים צריכים להאמר בצורה הברורה ביותר. השידור לברית-המועצות לא דומה

לשידור בארץ. בשידור בארץ יש לנו מטרות מסויימות על-פי חוק רשות השידור, שכולם

מכירים אותו. לברית-המועצות אנחנו משדרים, ביו היתר, כדי לתאר את הצדדים היפים

בחיינו וכדי לעזור במאמץ הממלכתי ולגרום לכך שיהודים יעלו לארץ-ישראל. לכך אנחנו

נרתמים ולכך נירתם ככל שהציבור והמדינה יטילו עלינו.

היו"ר מי קליינר;

תודה. אני מציע שחברי-הכנסת שרוצים להתייחס לנושא, בעקבות דיונים קודמים,

יעשו זאת כעת, ואחר-כך נתקדם. בבקשה, חבר-הכנסת צידון.

י י צידון;

אני שואל את עצמי מהי מטרת השידורים לברית-המועצות. ברור שהמטרה היא לא

להפיל את המשטר. המטרה היא להעביר ליהודים את המסר ולגייס אותם לעליה.

י אני לא שם עצמי כמומחה .אני לא דובר את השפה ולא מכיר את המודעות שם, אבל לי

נראה שעליה - ודאי. השאלה מה קורה הלאה? הלאה יש קליטה. דומני שרשות השידור,

בנושא הקליטה, עושה מעט מאד או אפס. אם לרשות השידור יש תפקיד לעודד עליה, יש

תפקיד לרשות השידור, והוא בהחלט מכובד ולגיטימי, לעשות למען הקליטה. איך עושים -

זה כבר דבר אחר.

אם השידורים בארץ דומים או לא דומים לבעת שנעשה בחוץ, לדעתי זה לא רלבנטי.

רשות השידור חייבת, לדעתי, לראות את זה כמערכת אחת. כלומר, אם אני מעודד עליה,

אני צריך לעודד קליטה. נראה לי שבענין זה צריך לעזור גם ליצירת מודעות ציבורית

בנושא הזה, גם לרה-לגיטימציה של העליה. העליה ירדה מהפרק. צריך לייצר מוטיבציה

בארץ לקליטה. צריך ליצור דעת-קהל. ייתכן שלא יבואו עולים, אבל זה לא יכול

להזיק.

באותו הקשר נפגשתי עם מר יודקובסקי, עורך "ידיעות אחרונות" ואמרתי לו שהגענו

למעין משבר מוראלי כזה שלדעתי אמצעי התקשורת - ו-90% ויותר הם שידורי ישראל -

חייבים לקחת על עצמם משימה שהיא בדרך-כלל לא משימתה של התקשורת. התקשורת צריכה

לבקר במדינה דמוקרטית רגילה. כאן, לדעתי, התקשורת צריכה לתפוס יוזמה ולנסות .

לדחוף נושאים חיוביים.

t

אי-לכך אני מעלה בפני הנהלת רשות השידור - וכתבתי למר מקל מכתב שעדיין לא

קיבלתי עליו תשובה - את נושא העליה והקליטה. כשם שאנחנו ועדה אחת, כשם שהתפקיד

הוא להעלות עולים ולקלוט אותם, שיראה את זה כמערכת אחת. אמנם עכשיו אנחנו דנים

בנושא השידורים לברית-המועצות, אבל השתמשתי בהזדמנות הזאת לבקש מכם לאחד את המטרה
מבחינה זו
עליה וקליטה.

היו "ר מ' קליי נר;

אני מבקש שנשתדל לרכז את הדיון. אני שמח שמנכ"ל רשות השידור העלה נושאים

נוספים. אפשר לדבר גם על החזרת ישראלים.

י י צידון;

אני חושב שעליה וקליטה זו חבילה אחת.



היו"ר מי קליינר;

נכון. אני יודע שנושא שידורי ישראל בארץ הוא נושא מאד מעניין ואטרקטיבי.

אדוני היושב-ראש ואדוני מנכ"ל רשות השידור, בישיבות קודמות נשמעו כמה דברים

שאנחנו רוצים לברר אותם, ואפילו לפתור אותם - אם ניתן. למשל, שמענו שלפעמים יש

בעיות, בגלל פרוטות שצריך לשלם למומהים שיכולים להוסיף הרבה מאד איכות וצבע

לשידורים, הדבר הזה נמנע. היה פה עוזי נרקיס והוא למעשה היה בין המתריעים ובין

אלה שהסב את תשומת-לבנו שיש קשיים. אנחנו רוצים לשמוע מה הם המכשולים.

אני רוצה לומר ליו"ר הוועד המנהל שאני הרגשתי מאד מתוסכל כשקראתי בעתונים

שלוקחים מחסכונותיה של רשות השידור 50 מיליון שקלים ופה אמר מר גרייבסקי שהמשדרים

מחשבים להתפרק, עובדים עם מנורות עתיקות שמקומן במוזיאון מכיוון שכבר לא משדרים

כך, ובסכום של 2.5 מיליון דולר אפשר היה לפתור את כל הבעיה.

בעבר ישבתי מצידו השני של המתרס הביצועי בתפקידי כיושב-ראש חברה ואני יודע

שיש אלף התחשבנויות עם האוצר. לפעמים אתה קובע עובדה ואומר: אני מכנס את הוועד

המנהל ומחליט להקצות לענין הזה. מי יתקיף אתכם על זה שבמקום להחזיר כסף הייתם
מקצים כסף לענין הזה ואומרים
אנחנו נממן את זה למשרד התקשורת בצורת הלוואה

כדי שיקנו את המשדרים האלה, ואחר-כך תתווכחו עם האוצר איך זה יירשם בבוכהלטריה.

אני גם רוצה להתייחס לענין האיכויות. אדוני המנכ"ל, גם אני לא דובר רוסית

ולכן אני מסתמך על עדויות שמיעה של אנשים שאני מעריך את דעתם. אני לא בטוח אם

הבעיה שלנו היא לא הפוכה מבחינה זו שאולי אנחנו יותר מדי תעמולתי ים. אולי אנחנו

צריכים להיות פחות תעמולתי ים, מכיוון שלי יש תחושה מצטברת ש"קול ישראל" בערבית

נהנה מהרבה יותר אמינות מאשר "קול ישראל" ברוסית. אלה מספרים ספורים ואלה מספרים

ספורים, אבל עובדה שאומרים שהאוכלוסיה הערבית לא מאמינה ל"קול קאהיר" ולא ל"קול

בגדדי" ומאמינה ל"קול ישראל". ייתכן שצריכה להיות הפרדה כלשהי, כלומר, שידורי

חדשית עם בקורת, עם האור ועם הצל, ואז יאמינו לנו. וכשיבוא החלק

ההסברתי-אינפורמטיבי מבחינת אפשרויות עליה, קליטה, דיור, יאמינו לנו לדברים האלה

מפני שלא נהיה לגמרי הסברתי ים. אבל את זה אני אומר כחומר למחשבה.
אי גור
חלק מהדברים שרציתי להגיד כבר אמר היושב-ראש ולא אחזור עליהם.

אני חושב שמן הראוי, וזה נכון במידה שזה לא נעשה, שבמה' השידורים לחוץ-לארץ

במייחד צריך לקום פורום של אנשים שיעשה רביזיה מחודשת של התכנים שמשודרים

לברית-המועצות, לרבות הנקודה שהיושב-ראש, חבר-הכנסת קלי י נר ציין אותה. במיוחד

כאשר- מנכ"ל רשות השידור אומר שרשות השידור מתאימה את עצמה למציאות הנוכחית, לרבות

מה שמתרחש בברית-המועצות, לאפשרויות שנפתחות גם לענין החשוב ביותר שלנו - להעלות

את תיהודים למדינת ישראל, ולא רק זה.

אחת המטרות של השידורים לחוץ-לארץ בכלל ולברית-המועצות במיוחד היא להגביר את

הזיקה של היהודים למדינת ישראל, גם אם בינתיים הם נשארים שם, ולשמור אותם יהודים

ולמנוע עד כמה שאפשר את ההכחדה הרוחנית שלהם על-ידי ההתבוללות והטמיעה שלהם.

אני מציע, אם זה עדיין לא נעשה, להקים צוות שאולי בתוכו חלק מחברי הוועדה

יקחו חלק כדי לשמוע מה הם הרעיונות החדשים וההצעות החדשות, במה זה כרוך מבחינה

תקציבית, אם צריך להוסיף תקציב ומי יעשה זאת וכו'.

אני גם רוצה לשמוע מה קרה עם הנושא שהובא לידיעתנו בוועדה, שקוצץ סכום של 2.8

מיליון שקלים שמשרד האוצר היה צריך להעמיד לרשות המחלקה והוא לא עשה זאת, ואם

הסכים הזה לא יועבר גם בעתיד, מה משמעות הדבר הזה לגבי השידורים לחוץ-לארץ ובאופן

מיוחד לברית-המועצות?



לאור הצהרת מנכ"ל הרשות שהוא מודע לחשיבות של השידורים ורוצה להתאים את

המדיניות למציאות החדשה, הייתי רוצה קונקרטית לשמוע אם בהיערכות החדשה שלכם תוכלו

לשפר את המגברים שמעבירים את השידורים לברית-המועצות, או להוסיף מגברים חדשים, כי

עד כמה שידוע לי לא בכל חלקי ברית-המועצות השידורים נקלטים וחשוב שהם ייקלטו. ב.

איכות הקליטה יורדת, או שהיא פחותה מאיכות הקליטה של תחנות זרות שמשדרות מאירופה

או ממקומות אחרים. חשוב מאד שאיכות השידורים שלנו ורמתם לא תרד מזו של תחנות

אחרות שמשדרות לשם; שלא לדבר על תכנים ועל האמינות.

אני יודע ששידורים בשפות פחות מרכזיות מהשפה הרוסית קוצצו בשנים האחרונות. זה

נכון לגבי הבוכרית וגם לגבי הטאטית. לגבי השפה הגורגית אני יודע בוודאות מלאה

שזה נכון. בשעה שאלפי יהודים באים עכשיו דווקא מהרפובליקה הזאת למדינת ישראל

בתור תיירים, ודווקא לאיר מה שמתרחש שם, אני בהחלט חושב שחשוב להגביר את הקשר

הרדיופוני שלנו עם הרפובליקה הזאת. אני מציע ומבקש לשקול את האפשרות של הוספת 10

- 15 דקות בתוך המכלול של שעות שאנחנו משדרים לברית-המועצות.
א' מזרחי
אני בהחלט מסכים עם דברי קודמי בנוגע לשידורים לברית-המועצות ולאיכות

השידורים. אני רוצה להתייחס בעיקר לתכנים, שהם לדעתי הנקודה הרשובה. לשידורים

בכלל יש תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל, על אחת כמה וכמה שידורים למדינה בעייתית כמו

ברית-המועצות. ובפרט שהם מקבלים שם תשדורת מאד קשה עלינו, עד כדי כך שיזם שואלים

אם עדייו יש עוצר אצלנו, וכו'. נושא התכנים הוא אחת הנקודות החשובות שצריך לעמוד

עליהן.

ברור שגם מבחינה פסיכולוגית העצירה שהיתה בנושאי דת, יהדות, ובעיקר מסורת,

היתה מאד קשה בשנים האחרונות כלפי היהודים ברוסיה. אתם כאנשי מקצוע צריכים.

צריכים לטפל בדברים אלה, כפי שאתם מבינים. אני חושב שבנוסף לכל השידורים האחרים

שאתם משדרים זה יעורר אצלם את הזיקה לארץ.

השלמה לדברים האלה הוא גל התיירים שבאים לארץ בזמן האחרון. אני פוגש הרבה

מאד יהודים שבאים מברית-המועצות והמסר שהם ימסרו לאחרים עם שובם לשם יכול לעורר

רבים ארורים.

י י שפרינצק;

אני מבקש לקבל מכם, אם אפשר, לקט מייצג של דוגמאות של שידורים לברית-המועצות

בתרגום עברי.

א' הראל;

, אדוני היושב-ראש, חברי-הכנסת, אני רוצה להעיר שתי הערות לפני שאענה על השאלות

הרציניות ביותר שנשאלו, שהן מעסיקות גם אותנו.

ראשית, אני מלא הכרה שאם כולנו יחד - הכנסת, הממשלה, רשות השידור - לא נעשה

מאמץ גדול בענין ברית-המועצות, הענין הזה יכול להתחמק מידינו בלי שנרגיש בכך. אם

לא ננצל את ההזדמנות במצב שנוצר כעת, אנחנו נבכה על הימים שבהם היותה אפשרות

להוציא יהודים מברית-המועצות, ומחר השערים יכולים להיסגר מסיבה כלשהי. לכן ,אני

חושב שיעודנו כרשות השידור, שמגיעה ליהודי ברית-המועצות, הוא יעוד הסטורי בנקודה

זו.

אני ביקרתי בברית-המועצות לפני התפנית שחלה. אני לא יכול לשכוח שישבתי בשעה

12 בלילה בלנינגרד, בבית שנכנסתי אליו דרך דלת אחת ודלת שניה, ובכל פעם הזיזו את

הארון אחרי שנכנסתי, כדי שהם יהיו בטוחים שלא עוקבים אחרי. האירוע החשוב ביותר

בשביל היהודים שם היה לפתוח את הראדיו ולשמוע את שידורי "קול ישראל".



כולנו חדורים הכרה שצריד לעשות משהו גדול. אני חושב שעוד לא היחה תקופה

ברשות השידור, במערכת של עבודה בין המנכ"ל ובין היושב-ראש, שאנחנו מוכנים לבדוק

כל דבר לגופו של עניו. אנחנו בדעה שמותר לשנות, מותר לבדוק ומותר לתקן ליקויים,

ולא כפי שזה היה כל השנים. אנחנו מוכנים לשמוע כל דבר. אם נראה שהצעותיכם

ניתנות לביצוע, נעשה זאת ברצון.

יש כמה דברים שאינם תלויים רק בנו. למשל, ענין המשדרים. הם שייכים ל"בזק".

ברוב המדינות בעולם המשדרים שייכים לרשות השידור והיא יכולה לת עדיפויות בפיתוח.

באים אלינו אנשים ואומרים שהשידורים בערבית הם חשובים מבחינת ישראל שאין כדוגמתם.

תעשו משדר יותר חזק ליד סוריה או במקום אחר, מפני שזה הדבר החשוב ביותר שישראל

עושה. מלבד העובדה שאנחנו אומרים שאנחנו מוכנים ורוצים לשדר, המשדרים אינם

בידינו.

אומרים לי שוועדת לפידות מנסה להגיע עכשיו לסיכום בענין. אבל לפעמים אתה

רוצה לתת ואין מי שיתן לנו את המשדרים. אילו ממשלת ישראל היתה אומרת: יש לכם

כסף, אנחנו רוצים לקחת ממנו 50 מיליון שקלים. אבל במקום לקחת 50 מיליון שקלים,

תקימו עוד משדרים כדי לפתור את הבעיה של שידורים בערבית.
היו"ר מ' קליינר
אני רוצה להבין את זה מבחינה משפטית. לוועד המנהל, למליאת רשות השידור יש

ועדות, וביניהן ועדת תקציב. מה מפריע לכם להחליט שאתם מקציבים סכום מסויים

למשדרים?
א' הראל
אין מצב שאנחנו יכולים לתת למשרד ממשלתי כסף לעשות דבר מסויים. אנחנו מעבדים
תקציב יחד עם האוצר ואומרים
ל"בזק" יש מספיק תקציב לעשות את זה.

אבל יש דבר יותר חמור. זו השנה הראשונה שהסוכנות היהודית הפסיקה להעביר את

ההקצבה השנתית בסכום של 2.8 מיליון שקלים שהיא היתה נותנת למטרה זו. אנחנו לא

קיצצנו מהסכום, למרות שזה מופיע בתקציב ולמרות שנצטרך להסביר לממשלה איך אנחנו

מכסים את הסכום החסר של 2,8 מיליון שקלים שהיה צריך להיכנס מהסוכנות.

הסוכנות היהודית דרשה מאתנו שני דברים: 1. שיושב-ראש הוועדה יהיה איש

הסוכנות, ולתפקיד נבחר עוזי נרקיס. 2. להכניס נציגים של הסוכנות לוועדה, והכנסנו

את כל הנציגים שהם ביקשו. ובסופו של דבר זה לא התבצע.

בקדנציה הקודמת עמדו להפסיק את השידורים, כי אמרנו שאין לנו כסף, אבל בסופו

של דבר החלטנו לקחת את זה על עצמנו, עם התקציב של הסוכנות או בלעדיו. אין ספק

שהשידורים לחו"ל, לא לברית-המועצות, ייפגעו, מפני שאנחנו חיים לפי תקציב. אנחנו

לא רוצים אחר-כך להיות מבוקרים על-ידי מבקר המדינה. זה באשר לשתי ההערות

הכספיות.

שנית, האיכויות והאמינות שאתה ציינת, אדוני היושב-ראש, נכונים בהחלט. העלינו

את הנקודה הזו בישיבת הוועדה שלנו ואני מקווה שהיא תזכה לתשומת-הלב הראויה.

באתי לכאן מפגישה עם השגריר הרומני. הוא אמר לי: אם אני רוצה לדעת בדיוק מה

הן החדשות האמיתיות, אני פותח את "קול ישראל". נוצרה אמינות בלתי-רגילה לשידורים

שלנו. אנחנו חייבים לבדוק את הענין הזה, איך מרחיבים ואיך נותנים איכות אחרת, כי

אם אתה נותן יותר זמן, אתה כבר משדר דבר ארור. יש הבדל אם אתה משדר במשך זמן קצר

ואז אתה נותן את עיקר החדשות, וברגע שאתה נותן תוכנית שלמה, אתה צריך לחשוב היטב

שהיא לא תהיה תעמולתית. תעמולה הרוסים יודעים לעשות יותר טוב מאתנו. מתן

אינפורמציה ויצירת מצב צריכים להיות בספציפיקציות המיוחדות שאנחנו יכולים לתת,

כשם שיש אמינות לכל השידורים שלנו. הדבר הזה ייבדק בוועדה ואנחנו בהרולט ניקח את

זה לתשומת-לבנו.



כפי שאמר המנכ"ל, הבעיה איננה האגורות האלה. אם הבעיה הזאת היתה באיו למנכ"ל,

ודאי וודאי היינו פותרים אותה. הבעיה היא שינוי יסודי של הגשת תוכנית יותר רחבה,

שמשיגה את המטרות שלה. אל תשכחו שאנחנו צריכים להתמודד עם עוד בעיה, איך אתה

אומר ליהודי לבוא לישראל, בנוסף לאמירה שהוא יעזוב את ברית-המועצות. יש כאן
התמודדות בשני כיוונים
אתה גם אומר להם לצאת וגם אומר להם לבוא הנה.
היו"ר מי קליינר
אני אומר להם לבוא רק הנה.

א' הראל;

גם אני אומר להם לבוא רק הנה ואני חושב שכל פתרון אחר איננו פתרון. הם

צריכים לבוא הנה, לחיות פה עם הקשיים, להתגבר על הקשיים ולהיות דולק מהעם היהודי.

איך בונים את הענין הזה? - אני מקווה שהאנשים שלנו עוסקים בתרגום המעשי איך ליצור

תוכנית כזאת.

א' מקל;

אני רוצה להוסיף כמה דברים על דברי יושב-ראש הרשות, שאני מסכים לכולם ואפשר

לומר שאנחנו בגל אחד. אני רוצה להתייחס להערות שהושמעו על-ידי חברי-הכנסת,

וקודם-כל לדברים שאמר חבר-הכנסת צידון. מקובל עלי שכל מה שאנחנו עושים בתחום

הקליטה הוא חלק ממכלול העליה, ואכן אנחנו נותנים על זה את הדעת.

אנחנו עומדים לעשות עכשיו רביזיה בשידורים שלנו בשפות זרות. יש כל מיני

אסכולות איך עושים את זה. למשל, יש כאלה שגורסים שצריכים להמשיך לאורך-ימים

בשידורים בכל מיני שפות, ויש כאלה שגורסים דווקא שכדאי להנהיג את זה שעולים חדשים

עוברים בשלב כלשהו להאזנה לעברית קלה וכך הם נקלטים יותר טוב. יש כאלה שגורסים

שאם אתה משדר באיזו שהיא שפה לאורך 30 שנה, אולי זה אפילו מעקב קליטה במידה

מסויימת.

יש כל מיני אסכולות אבל אנחנו לא פסקנו פסיקה מוחלטת. אנחנו פתוחים לזה. אם

למשל יש ארץ שכבר 30 שנה לא באים ממנה עולים, יכול להיות שהשידורים בשפה הזאת הם

כבר אנכרוניסטים. אנחנו בודקים עכשיו את כל הסוגיה הזאת לעומק. אנחנו משדרים

היום ב-18 שפות ויכול להיות שנעשה רביזיה. למשל, נגביר את השידורים בשפות

מסויימות שנהוגות בארצות שמהן באים עכשיו עולים. כפי שאמרתי, אנחנו בודקים את

הסוגיה הזאת לעומק ובקרוב נגיע למסקנות, כשהנטיה שלנו היא שהגיע הזמן לעשות באומץ

לב רביזיה בדברים האלה.

י' צידון;

מה בקשר לאימוץ השפה העברית?

א' מקל;

אנחנו מוכנים להירתם לזה. בקרוב נעשה יום שידורים בנושא עליה וקליטה ואני

מבקש שמר נדב ירחיב אחר-כך את הדיבור לגבי התוכן. גם בטלוויזיה יש אותן הנחיות.

לאחרונה היה משדר יימוקדיי שעסק בסוגיה הזאת. לא מזמן היתה כתבה ביומן ליל שבת על

בעיות הקליטה מארגנטינה. לפעמים אנחנו רוצים לספר כמה טוב נקלטים העולים

מארגנטינה, אבל מה לעשות שיש גם בעיות עם העליה הזאת? אי-אפשר לטייח. אנחנו

עוסקים בבעיות אלה ונמשיך. יש לנו אנשים טובים גם בראדיו וגם בטלוויזיה, שממונים

על התחומים האלה, ואנחנו נמשיך ונעשה את זה בקצב מזורז.

אני מסכים שגם נושא החזרת הישראלים שהוזכר פה יכול להשתלב בזה. יש לנו

תוכניות ספציפיות. אנחנו מתכננים להביא בקרוב לכך שרשת בי של "קול ישראלי' תשדר

24 שעות ביממה, כי היום היא משדרת רק 19 שעות. ואז, מבחינת הפרשי הזמנים עם



ארצות-הברית, ששם למרבה הצער נמצאים רוב היהודים, נוכל לכוון אליהם שידורים

מיוחדים שמטרתם תהיה לעודד הזרה לארץ.

היו"ר מ' קליינר;

גם שם צריך לשפר את המשדרים.
א' מסל
נכון. מי שמגיע לשם שומע שהקליטה לא מספיק טובה. באחרונה הגענו לאיזה שהוא

הסדר שתוכניות מסויימות של הטלויזיה הישראלית ישודרו בתהנות כבלים בניו-יורק,

וכנראה שנגיע גם ללוס-אנג'לס ולמקומות אחרים, כשהמטרה היא אותה מטרה: לקרב את

ציבור היורדים להזרה לארץ, ולעודד את ציבור היהודים הפוטנציאלי לעליה. אנחנו

נשדר שם דברים שמשודרים פה, עם כתוביות משנה באנגלית. המטרה היא לא לטייח, אלא

להראות את המציאות אבל עם הנהיות ברורות. יש לנו בעיות, אבל יש לנו חיים טובים

ומגוו נים בארץ הזאת.

בענין התקציב אמר היושב-ראש שאנחנו היום למעשה נושאים יחידים בנטל הזה. אין

הנחתום מעיד על עיסתו, אבל בכל אופן מגיע לנו יישר כוח קטן. אנחנו היחידים

נושאים בנטל התקציבי של כל השידורים לחו"ל. הסוכנות היהודית לא משתתפת בזה יותר

ואנחנו קיבלנו על עצמנו, אפשר לומר בהתנדבות ומתוך כוונה לאומית חיובית לעשות את

זה. אנחנו מוחים על זה שהכסף לא מועבר לקופתנו. השבוע אני אכתוב מכתב לממונה על

התקציבים באוצר בו אני אדרוש לקבל את אותם 2.8 מיליון ש"ח שמופיעים אצלנו בתקציב

כהכנסה שעדיין לא נתקבלה. אינני חושב שזה תפקידנו הבלעדי לשאת את הנטל הלאומי על

שכמנו מבחינה תקציבית. אנחנו מוחים ודורשים לכך מימון, אבל אף-על-פי-כן לא

הפסקנו ולא פגענו בשידורים ואנחנו ממשיכים לשדר מתוך הרגשת החובה הלאומית שמוטלת

על כתפינו.

אשר למסר, ודאי שאנחנו לא עושים מסר תעמולתי. הרעיון הוא לשדר שידורים

מקצועיים מתוחכמים והמסר כאילו נוצר מאליו, בלי שנאמר: תבואו לארץ, תבואו לארץ.

ודאי שזה נעשה על-פי מיטב השיקול המקצועי. אם יש מישהו, בין אם בצורה ממוסדת

ובין אם בצורה אישית שרוצה ומוכן לסייע בענין זה, תמיד נקבל את זה בברכה.

כל השידורים נעשים בתיאום עם לשכת הקשר, ואינני צריך לספר לכם מהי תרומתה של

לשכת הקשר לנושא הזה. אבל אם יש אנשים נוספים, מבין חברי הוועדה למשל, שמוכנים

לעזור, נשמח לקבל עזרה. אנחנו לא טוענים שיש לנו מונופול על התבונה, על החוכמה

ועל המקצועיות. יש לנו הרבה מאלה, אבל נשמח לקבל מעוד אנשים סיוע לענין הזה.

לשאלה אם צריך לשדר יותר בשפות גורגית, טאטית וכו'. בימים אלה אנחנו שומעים

לעצת לשכת הקשר ואני הושב שעצתה בדרך-כלל מקובלת על רוב הציבור. אנחנו לא פוסקים

הלכות באופן פראי, אין לנו המומחיות לזה. יכול להיות שצריך לדון על כל החלטת אם

צריך לשדר יותר או פחות לפי המצב ותוך התייעצות עם לשכת הקשר.

אני מסכים עם חבר-הכנסת מזרחי שבתכנים האלה צריך שיהיה מקום של כבוד לדת

ישראל ולמסורת ישראל. אני מאמין שזה קיים. יכול להיות שצריך עוד להגביר, אבל

ודאי שכאשר מדברים על זיקה למדינת ישראל ולארץ-ישראל, הנושא של הדת והמסורת הם

ודאי נושא מרכזי שצריך להבליט אותו בצורה הראויה.

אשר לבקשתו של הבר-הכנסת שפרינצק לקבל דוגמאות שידורים לברית-המועצות בתרגום

עברי - זה בוודאי דבר שהוא בר-ביצוע. אני מבקש ממר גרייבסקי לדאוג לכך.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש שמר נדב ישלים בענין יום העליה והקליטה, או בכל

נושא אחר שאתה מוצר לנכון.
אי נדב
הישיבה הזאת, כמו הישיבה של אותה ועדה של מליאת רשות השידור וכל מיני גופים

אחרים שעוסקים בנושא עליה וקליטה, תוצאותיהן בלי ספק משפיעות על התכנים, ואין קל

מזה, מפני שהאנשים שעוסקים במלאכה הזאת הם אנשים טובים, מכירים את עבודתם,

אוזניהם כרויות וכל הערה נקלטת ומוצאת את ביטויה. זה בנושא של התכנים ולכן גם

רושובות הישיבות האלה ואין שום כוונה להקל ראש ולוא בהערה מההערות הקטנות ביותר

שהשמעתם.

אי גור;

לי אין צל של ספק בכך. אני אישית מכיר את האנשים האלה ואני יודע שהם עושים

את מלאכתם בצורה המקצועית וההיובית, תוך מסירות-נפש אפילו. אבל גם אנשי המקצוע

הטובים ביותר ובעלי הנשמה הטובים ביותר לא יכולים להוציא יש מאין כאשר הם רוצים

להזמין מומחה לנושא מסויים והם לא יכולים לשלם לו שכר סופרים, או כשהם לא יכולים

לינת אפילו חצי תקן לעובד מסויים או לעובד שעובד כבר שנים רבות, או כאשר הם צריכים

להכניס 3 - 4 עובדים בחדר קטן שגודלו 10 ממ"ר שבו יושבת פקידה שמדפיסה את ההומר

ועורכת אחרת צריכה לכתוב את החומר, לערוך אותו ולשדר אותו.
א' הראל
זאת בעיה כללית של רשות השידור.
א י נדב
אני שמה שאותה מצוי בפכים. אמרתי שיש לנו אי-אלו בקשות להנהלת רשות השידור

בנושא התקציבי ובנושא כוה-אדם. אני מקווה שדיונים מסוג כזה רק יעזרו לנו לשכנע

בנהיצות של הנושא הזה.

הראדיו הוא בסך-הכל גוף די גמיש והוא יכול להתאים את עצמו למצב. אני אנסה

גם לגשת לדברים הקונקרטיים יותר והברי שעושים במלאכה אולי יוסיפו אי-אלו דברים.

מתוך הרשיבות לנושא הזה, שעלתה בעיקר בחודשים האחרונים, הראדיו החליט - בלי

הרבה הצהרות, אם שמתם לב - על השנה הקרובה שתהיה בסימן של עליה וקליטה. ב-2

באוגוסט אנחנו פותחים את השנה הזאת ביום של עליה וקליטה בכל רשתות הראדיו. כל

השידורים יעמדו בסימן של תוכניות ודיונים בנושא הזה, מתוך כוונה להתחיל לעורר את

הנושא הזה, שלפחות אחת לחודש רשת זו או אחרת תקדיש לו תוכניות. המשדרים ביום הזה

יעמדו בסימן של קשרים עם הקהילות השונות, או תחנות מעבר. למשל, בין השעות 10-8

בבוקר יתקיים דיון על לדיספולי ויהיה קשר טלפוני ישיר עם האנשים שנמצאים שם.

יתקיים דיון עם צוות שיישב בארץ. אנשי רשת אי ייצאו למרכזי קליטה והם ישדרו משם

את התוכניות, תוך כדי קשר עם האולפנים.

כלומר, ביום הזה אנחנו מנסים לתקוף במובן החיובי וגם במובן הבקורתי את כל

הבעיה של עליה וקליטה בבחינת פתיחה לשנה שלמה שתהיה בסימן של שידורים בענייני

עליה וקליטה, כשהאי נטנסיביות תותאם למידת העליה של הנושא הזה בסדר החשיבית

הציבורי במדינת ישראל נוכח כל הנושאים האחרים.

זה באשר למבצעים מיוחדים, וכל היתר יעמוד בסימן זה. כל אחד ואחד מכם מוזמן

לפנות בהצעות קונקרטיות לטווח קצר או לטווח יותר ארוך. אנחנו בהחלט פתוחים לקלוט

את כל ההצעות האפשריות בכל הרשתות.

נושא המשדרים הוא נושא חשוב ואקוטי. אני רוצה להתייחס לדבריו של חבר-הכנסת

צידון בנושא הקליטה ולומר שהיינו מאד רוצים לתגבר את המשדרים. אם תבקרו בתחנה

ביבנה, שם נמצאים המשדרים שלנו, בתחום האחריות של "בזק", תראו דברים מוזיאוניים

מתקופת המנדט.
א' הראל
כל רגע יש סכנה שכל שידורי "קול ישראל" לחוץ-לארץ ישותקו והשידורים ייפסקו.
א' נדב
גם רשת ב' של "קול ישראל", שכל העומס מוטל עליה. זה מסוג הדברים שאנחנו

מתריעים עליהם. אותם המשדרים עוסקים גם ברשת ב' וגם בשידורים לחו"ל. אנחנו

היינו רוצים ייצוג של כל הנושא הזה מבחינת משדרים. א. רשת נפרדת לכל הנושא של

שפות בארץ, ואז יש להניח שירווח להם וגם האיכות תהיה יותר טובה. אז אולי לא צריך

יהיה לחשוב איך מצמצמים שפות אלא להיפך, איך מרחיבים את השידורים בעברית קלה

ובשפות השונות לארץ, איך מגבירים את התכנים החל בנושאי דת ומסורת וכלה בכל מיני

נושאים אחרים, כשבו בזמן גם רשת בי תוכל לשדר 24 שעות ביממה לחו"ל, מפני שלא מעט

מהמאזינים שלנו, גם גויים, לומדים עברית דרך רשת ב'.

באשר להחזרת ישראלים מחו"ל, אחד הדברים שאנחנו דנים עליו כבר שנה שלמה בשיתוף

משרד העבודה והרווחה הוא לשדר ברשת ב' לארצות-הברית בשעות הלילה הצעות עבודה. זה

נושא די אקוטי ליורדים שנמצאים שם. אם יש לנו רשת שמשדרת 24 שעות לחו"ל ואנחנו

מביאים אליהם את ההווי והניחוח של התרבות הישראלית, וכל מה שמתרחש במדינה, זה

שומר לפחות על קשר מתמיד עם חישראלים שנמצאים שם, וכל זמן שיש לנו את הקשר

התרבותי - בניגוד לדעתם של רבים במדינה - עוד לא אבדה תקוותנו שביום זה או אחר,

או הדור הצעיר יותר או הדור שעזב את המדינה, יחזור לכאן. חשוב מאד הענין של רשת

שמשדרת 24 שעות כדי לאפשר להם לשמוע באיכות טובה ולא בקצה הסקאלה.

חבר-הכנסת גור, כבר הנחתי כמה וכמה מכתבים על שולחנו של המנכ"ל ואני יודע

שהכל נעשה מתוך רצון טוב. הדברים יידונו לגופם במקומות שצריך תקציב לנושא של

התרחבות דיור או הרחבת השידורים עם מומחים וכוי. אני יכול להעיד שעד עכשיו נענינו

בחיוב על דברים אחרים.

בנושא כוח-אדם, אם זו לא סתם תוספת לשמה, אנחנו כפופים להחלטה משנת 1985

ועדיין ידינו כבולות. היום ההחלטה היא כבר די שרירותית, לפיה מצבת כוח האדם של

רשות השידור צריך לרדת עד כך וכך, ומאז לא הצלחנו לרדת. לעומת זה, המשדרים שלנו,

כולל משדרים לחו"ל ובארץ הורחבו, כך שאולי גם בנושא הזה, תוך כדי דיון עם האוצר,

תימצא נוסרה חדשה ואז נוכל גם להתאחד בנושא הזה.
א' מקל
אני מבקש להוסיף בענין הזה ולהראות כמה אנחנו גמישים. לאחרונה פתאום התקבלה

החלטה אצלנו בדרגי האדמיניסטרציה להפסיק את השידורים באמהרית, משום שאיש לא מממן

אותם מבחינת כוח-אדם וכו'. כשהענין הגיע אלי אמרתי: לא יקום ולא יהיה. השידורים

באמהרית יימשכו. קיבלנו על עצמנו את המשימה והשידורים נמשכים. אנחנו עושים את

זה בניגוד ברור להוראות משרד האוצר ועל-חשבוננו, אבל עשינו את זה רק מפני שהדעת

לא נותנת שהשידורים באמהרית ייפסקו. זה אבסורד.
היו"ר מ' קליינר
מה המטרה של הדיונים האלה? נכון שתפקידן של ועדות הוא כנסת בדרך-כלל לפקח,

לדון. בנסיון של השנה האחרונה למדנו שהרבה בעיות נפתרון בחדר זה ולוא רק בגלל

היכולת להפגיש גורמים.

אני רואה מה הן שתי הבעיות המרכזיות שצריך להתמודד אתן. ברור שקשה לבוא אל

מר גרייבסקי ולדבר אתו על הרחבה, כשאומרים לו; אבל הסוכנות בעצם לא מימנה את

השידורים. אנחנו מממנים אותך ואתה מדבר על תקנים נוספים ועל מומחים?
א' מקל
את הדברים האלה אפשר לפתור במסגרת רשות השידור. יש רצון טוב גם אצל

גרייבסקי, גם אצל מנהל הראדיו וגם אצלי, כך שאני מאמין שאין שום סיבה שהדברים

האלה לא ייפתרו.
היו"ר מ' קליינר
הדבר הזה צריך לקבל תנופה. יושב-ראש הנהלת הסוכנות היהודית אמר לנו כאו שזה

לא ענין של גזבר הסוכנות והטיל על המנכ"ל לבדוק את הענין. אנחנו עדיין מחכים

לתשובה של נתיב.

אי נדב;

נציגי "בזק" ונציגי האוצר אולי היו יכולים להועיל בעניו הזה.
היו"ר מ' קליינר
בדיוק. אנחנו מוכנים להתערב בעניו הזה ולהזמין את נציגי "בזק" ואת נציגי

האוצר. לוקח זמו עד שאתה לומד איפה המכשול, כי אינה מיטלטל ממקום למקום. אבל

במסגרת התחושה שלנו שהנושא של אפשרות קליטה המונית צריך לעמוד בראש סולם

העדיפויות הלאומי, גם הנושא הזה צריך לקבל עדיפות.

תרשו לי, כחבר הוועדה ולא כיושב-ראש, לומר ליושב-ראש הרשות ולמנכ"ל עוד משפט

אחד בקשר לתקציבים. ב"עמידר" היה בשלב מסויים עודף כספים בבוכהלטריה, ואני אמרתי

לאנשים לעשות פה גינה ושם מתקו משחקים, מפני שאם לא נוציא, יקחו לנו את הכסף.

מנכ"ל משרד השיכון מאד לא אהב את זה, אבל אנחנו קבענו עובדות. בסופו של דבר לקחו

את מה שנותר, אבל אני דאגתי שייוותר מעט מאד. אני מניח שאותו מצב היה ממשיך

להיות. לכן, מבחינה זו אתם תרגישו הרבה יותר טוב אם תציעו לאוצר שאתם תתנו

ל"בזק" את הכסף. בינתיים אתם בעלי הבית של הכסף ויכולים להגיד; אני אתו להם את

הכסף, שהאוצר יעשה את הטכניקה.
א' הראל
. "בזק" לא מוציא את סכום הכסף שמופיע בתקציב שלו והוא מחזיר אותו.
היו"ר מ' קליינר
אנחנו גם ביקשנו לארגו לוועדה סיור במקום. בלי להיכנס לפרטים בענין הזה,

אנחנו נלחץ על משרד התקשורת, ואם יהיו בעיות עם האוצר נלחץ על האוצר, כאשר אתם

אומרים; אנחנו מכספנו שלנו מוכנים לעשות את המעשה הציוני הזה. אגב, אני מניח

שבחוק רשות השידור תמצאו התייחסות לענין הזה.
א' מקל
אתם מתכוונים לאותם 50 מיליון שקלים שהם רוצים לקחת, ולא על סכומים ארורים.
היו"ר מ' קליינר
זה ברור.
א' הראל
אני אפילו אמרתי לאוצר; במקום ה-50 מיליוו שקלים האלה, תחייבו אותנו לרכוש את

כל המשדרים. אנחנו מוכנים לרכוש את כל המשדרים. הם יועברו לאחרי ותנו, נשקיע עוד

כסף לשפץ אותם, נפתח משדרים ונמנע את כל הבעיות. אבל עדיין לא קיבלנו תשובה.
היו"ר מ' קליינר
אני מוכרח להעיר הערה, למרות שזה שייך לאגף אחר. בין התוכניות ב"יומן השבוע"

ראינו תוכנית על יורדים. אם כבר רוצים לעשות כתבה כזאת, אני מציע להטיל את זה על

הכתב בארצות-הברית, או אפילו לשלוח לשם כתב מכאן לעשות כתבה אמיתית על אותם

יורדים שלא מצליחים בלוס-אנג'לס, שעובדים קשה מאד ומקללים את יומם, ואלה הרוב.
א' מקל
על זה אני רוצה לומר שכבר נתתי הוראה ליאיר שטרן, שרק ביום ששי עשה את הכתבה

הראשונה שלו, שאחת המשימות הראשונות שלו היא להכין סרט, במסגרת "מבט שני" אולי,

על בעיית הירידה, כשהוא מציג אותה בכל ערוותה.
היו"ר מ' קליינר
באמינות. אפשר להראות גם אחד שהצליח, אבל להראות ארבעה שקשה להם.
א' מקל
בהחלט. יאיר שטרן יעשה את זה ממש בקרוב. זו אחת המשימות הראשונות שלו.
היו"ר מ' קליינר
לפני שנחזור לנושא התכנים, אני רוצה לשאול את יעקב קדמי איך אתם רואים את

הענין הזה, האם זה עונה לצרכים ואם הייתם רוצים שזה יורחב.
י' קדמי
שידורי "קול ישראל" הם המכשיר היעיל ביותר והמהיר ביותר שמאפשר לנו להגיע

לביתו של כל יהודי. הוא לא יכול להתחרות עם כל אמצעי הסברה או תעמולה שעומד

לרשותנו. כל מה שאנחנו לא נוסיף לשידורים, אנחנו לא נגיע להספק, או לדרישה לשדר

עוד ועוד.

עם זה, אני רוצה להסב את תשומת-לבכם לשתי עובדות. בברית-המועצות משדרים

כ-4.15 שעות ברוסית ועוד בשפות נוספות. מיכסת השעות נקבעה לפני 9-8 שנים. זאת

אומרת שמישהו הנציח את המצב שנקבע לפני 9-8 שנים. היום אתם יכולים לראות ולחוש

שהמצב השתנה לחלוטין. משמעותן של כמה שעות שידור היום היא חשובה לאין ערוך

משהיתה לפני 8 - 9 שנים.

המצב והצרכים השתנו ולכן גם ההשקעה שלנו צריכה להשתנות בהתאם. אם לפני 9

שנים היה מספיק לשדר 4.30 - 5 שעות, המינימום שאנחנו צריכים להשקיע היום הוא 10

שעות.
אי הראל
אני לא בטוח שזה רק ענין של שעות. לפעמים זה האיכות.
י' קדמי
אני מגיע לענין האיכות. כלי התקשורת בברית-המועצות השתפרו בצורה ניכרת מאד.

איכות כלי התקשורת הסובייטיים היום היא מהטובות בעולם. רמת הדיווח טובה, ואנחנו

צריכים לעמוד באותה רמה. אי-אפשר לשפר את האיכות בלי להוסיף.

הזכירו כאן שהשידורים נשמעים כמו תעמולה. בלי הרחבת השידורים ובלי השקעה

אי-אפשר. לשפר, אי-אפשר להגיע כלל להשוואה של רמת השידורים יחסית למה שאנשים

שומעים. וברגע שרמת השידורים וזרד, יחסית למה שהאזרח הסובייטי רגיל לו, אנחנו

נפסיד.



אנחנו יודעים שהשידורים שלנו צריכים להתחרות עם שידורים זרים. אי-אפשר

להתחרות עם תחנות זרות, כשהם משקיעים במח' המחקר שלהם ובאנשים שכותבים המון כסף

ואילו "קול ישראל" נאלץ להסתפק בתרגומים, וגם לזה אין לו מספיק כסף. נוסף לכך,

גם לתרגום כבר אין את אותו ערך, כי המנטאליות השתנתה וגם הבעיות הן שונות.

דבר נוסף. התעמולה הסובייטית נעשית יותר מתוחכמת ויותר רחבה. הם לא רק

צריכים לעורר אצל האדם רגש יהודי והם לא רק צריכים להסביר את מדינת ישראל, שהיא

היום הרבה יותר מורכבת ומסובכת. הם צריכים להתמודד עם התעמולה הסובייטית, והם לא

יכולים. יש לי ספק אם הם יכולים בכלל לעקוב מה כתוב או איפה מוזכר משהו שקשור עם

ישראל או עם היהודים, שלא לדבר על לפתח אחר-כך תגובה או תשובה. אלה הן הבעיות

כפי שאנחנו רואים אותן.

לשכת הקשר גם משתתפת בתיקצוב השידורים לברית-המועצות. לא מספיק שמקצצים מצד

אחד בזה שהסוכנות לא מעבירה את חלקה, עוד מקצצים לנו את התקציב.

לסיכום, אנחנו חייבים להכפיל את זמן השידורים. אנחנו חייבים מיד לשפר את

איכות השידורים. כל זה דורש כסף. אם מדינת ישראל לא תשקיע את הכסף, לא נקבל שום

דבר בתמורה. כפי שנאמר כאן, בעוד שנה-שנתיים-שלוש שנים זה יכול להיות מאוחר.

לכם יש השפעה, בין היתר, על סדר העדיפויות הלאומי במדינה. אם לשידורים

לחוץ-לארץ יש עדיפות לאומית גבוהה, דרושה השקעה. אפילו הערבים הבינו שבכדי להפיק

נפט צריך להשקיע בחיפושי נפט והם עשו את זה.
א' ולק
כשמדברים על שידורים לברית-המועצות בדרך-כלל חושבים על שידורים ברוסית. אני

רוצה להתייחס לשידורים בחמש שפות נוספות שמדינת ישראל משדרת לברית-המועצות:

בוכרית, גורגית, טאטית, אידיש ועברית. אל נשכח שבעברית אחד המשדרים מכוון במשך

חצי שעה לברית-המועצות ויש כבר מספר מסויים של מאזינים שמאזינים לשידור זה, בנוסף

להאזנה לשידורי רשת בי שמועברים כל הזמן.

עד כמה שידוע לי, נפח השידורים בבוכרית ובגורגית לא השתנה ב-6 - 7 - 8 השנים

האחרונות והוא 15 דקות ביממה. אם זה מספיק או לא, זה כבר ענין אחר, אבל זה לא

השתנה. מה שהשתנה הוא שתקופה ארוכה לא היו כלל שידורים בשפה הטאטית. עכשיו הם

חודשו ודעתנו בלשכה היא שיש להגביר את השידורים האלה, כי הם משודרים רק פעמיים

בשבוע, כל פעם 15 דקות, וזה בהחלט לא מספיק לאור המאמצים של הסובייטים לדכא את

היהודים ההרריים לגמרי ולרשום אותם כטאטים, כמוסלמים. שם יש כעת תהליך דומה לזה

שעובר על בולגריה עם התורכים.

ז

חשיבותם של השידורים בשפה הבוכרית עלתה בחודשים האחרונים לאור המהומות

והסכסוכים הבין-עדתיים ובין-לאומיים ברפובליקות של אסיה התיכונית. גם יהודים שלא

חשבו כלל על עליה מתחילים עכשיו לחשוב על עליה לאור השינויים שחלים שם.

לכן, אם מר קדמי מדבר על הכפלת השידורים ברוסית מ-4 ל-8 או ל-10 שעות,

כשמדובר על 15 דקות אני חושב שיש בהחלט לחשוב כאן על הגדלה.

השידור באידיש הוא חשוב מאד, מאחר שהסובייטים עומדים לפתח תרבות יהודית

באידיש כתחליף לתרבות בעברית. על מדינת ישראל לצאת עם השידור באידיש אמנם, אבל

בשידור ציוני. כשיש לנו שני שידורים ביום סמוכים אחד לשני בהפרש של 20 דקות,

אינני חושב שהשידור השני משיג מטרה כלשהי.

לבסוף, אני רוצה להעיר שאין שידור לברית-המועצות בעברית קלה וזה חמור מאד.
היו"ר מ' קליינר
היות וקיימנו דיון אחד, מטרת הדיון הזה היתה לנסות למקד את הבעיות מתוך מגמה

להביע את עמדתנו הגורסת בעצם מה שאמר יעקב קדמי. כלומר, איפה יש מכשיר אהר שאתו

אפשר להגיע היום, באופק חדש שנפתח לנו אל אוכלוסיה שהיום אומדים אווזה בלמעלה מ-3

מיליון יהודים, ומדובר בסכומים שבקנה-מידה של האפשרויות ושל התועלת הצפויה למדינת

ישראל הם ממש סכומים נלעגים. לפעמים אתה עומד נבוך, אתה מתריע ואינך מבין למה זה

לא קורה, כאשר בשנה-שנתיים הקרובות ייקבע אם קילוח דק יהפוך לזרם על-מנת שיביא

לנו את המיליון החמישי שכל-כך דיברו עליו בשנות החמישים והששים. היום, כשיודעים

מאיפה צפויה עליה, וזאת כבר לא סיסמה ריקה שגם משמיעה לא מאמין בה, אלא הכל כאילו

מסתדר לך - יש יציאה ויש ליברליזציה ויהדות ארצות-הברית אומרת: בסדר, שיילכו

לישראל, הממשל מגביל את המכסות ויש תיירות אדירה, דרושה היערכות חירום. זה לא
מסוג הדברים שאתה אומר
נכון, נכון, ואתה עובר לדברים אחרים והענין הזה משתכח.

אני מכיר אותך, מר הראל, ואני גם יודע את גישתך האישית לנושא. שמעתי אותך

בכנסת העשירית, וזה גם ענין ציבורי. אני מבקש שתיקח את הדבר הזה כיעד לשנות את

הענין הזה מן היסוד ולנסות להגביר אותו.
א' הראל
אנחנו נמסור לוועדה דיווח תוך 3 חודשים.
היו"ר מ' קליינר
בסדר גמור.
אם תגידו לנו
הגענו לקצה גבול היכולת ואנחנו מוכרחים את עזרת הסוכנות, אנחנו

ניקח על עצמנו - אני מתנצל על ה"סלנג" - לעשות "אינתיפאדה לסוכנות. אם צריך

לעשות "אינתיפאדה" לבזק, אנחנו לוקחים את זה על עצמנו, כי זה נושא שברגע שאתה

מעמיד היום את הרשויות במבחן , הן מתעוררות. היום ראינו פרי לרעשים שהקמנו.

אני רוצה לחזק את דברי חבר-הכנסת צידון. לכם יש כוח לעשות גם דברים טובים

במדינת ישראל. אנחנו כבו- חשבנו שהוועדה הזאת תתפטר. התרענו, אמרנו: יש

פוטנציאל. שמענו את דברי דוד ברטוב ויעקב קדמי שיש אפשרות לתזוזה והציבור היה

אדיש ומשרדי הממשלה היו אדישים. אחר-כך היה שידור "מוקד" ואיך שהוא היתה

פריצת-דרך תקשורתית, ושרים שחודשיים לפני-כן לא ידעו על מה אני מדבר אתם, הבינו

שיש פוטנציאל של עליה גדולה. הם הבינו שהשאלה איננה אם בסוכנות יהיה מרכז קליטה

או קליטה ישירה אלא קנה-מידה אחר של תיקצוב. שר האוצר, שעוד לפני חודש דיבר על

כמה צריך לשיכון, הבין שהבעיה המרכזית היא תעסוקה ולא כל-כך שיכון.

בכל אלה לא היינו מצליחים כוועדת כנסת לולא קיבלנו את עזרתה של רשות השידור,

משלב מסויים, ושל יתר כילי התקשורת. אבל אין ספק שאתם במידה רבה כלי התקשורת

המוביל.

אנחנו מבקשים מכם להתייחס, דווקא היום, לכל הנושא של השידורים לברית-המועצות,

גם מההיבט התכני וגם מההיבט התקציבי כאל דבר לאומי. אם זה לגבי שליח שנוסע לכסות

דבר רגיל, אני מבין שיש בעיה עם בקורת. הנושא הזה הוא נושא קדוש ואף אחד לא יעז

לבקר אתכם. מכיוון שאם אתה תגיד: בשביל שידורים באמהרית אני חרגתי מתקנה כלשהי,

לא יתייחסו אל זה כאל חריגה אחרת. זה כמו חלב לילדים בבתי-הספר. תעבור על כל

החוקים, אבל אם תעבור על החוק כדי לתת חלב לילדים בבתי-הספר, על זה אף אחד לא

יכעס.

מר קדמי, אם בשנה הבאה עתידים לבוא לארץ 40,000 תיירים, אני חושב שאפשר לצייד

אותם בלוח שידורים, להשתמש בהם כמפיצים של לוח השידורים, כי לא כולם מכירים אותו.
א' הראל
אולי נפיק יחד חוברת והיא תחולק להם.
היו"ר מ' קליינר
נכון. עד לפני חצי שנה היו הפרעות בשידורים, ואנשים אולי לא יודעים באיזה

ערוצים אפשר לקלוט את השידורים.
א' מזרחי
שר התיירות אמר כאן שהוא מכין מפה. אולי נצרף גם אותה לחומר הזה.
היו"ר מ' קליינר
מקובל עלי. אם אין לכם הערות נוספות, אני מודה לכם ומקווה שהעניינים יזוזו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 13.30

קוד המקור של הנתונים