ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 11/07/1989

יצירת מקומות תעסוקה עבור עולים

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' /3

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

מיום שלישי , ח' בתמוז, התשמ"ט, 11 ביולי, 1989, בשעה 12:00
נכחו
חברי הו ועדה: מ' קליינר - היו"ר

א' גור

ש' ריין

אי ולדמן

י' פרח

י' צידון

י' שפרינצק

השר לקליטת העלייה י' פרץ

שר התעשיה והמסחר אי שרון

הרב יי אברמוב - עוזר שר הקליטה

אי לפידות - מנכ"ל משרד הקליטה

א' כהן - המשנה למנכ"ל משרד הקליטה

י' שטראוס - מנהלת מחלקת תעסוקה, משרד הקליטה

אי בן-שטרית - דוברת משרד הקליטוז

יי בליזובסקי - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

מי בובר - יועץ בכיר לשר התעשיה והמסחר

אי שני - יועץ השר לאיזורי פיתוח, משרד התעשיה והמסחר

מי טרי - מנהל מרכז השקעות, משרד התעשיה והמסחר

ע' הדר - משרד האוצר

די מנע - שירות התעסוקה, משרד העבודה והורוחה

א- כהן - שירות התעסוקה, משרד העבודה והורוחה

ני בן-דב - שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה

קי נרוסמן - משנה למנכ"ל מחלקח העלייה, הסוכנות היהודית

יי כראל - הסוכנות היהודית

די טולדנו - הסוכנות היהודית
מזכירות הוועדה
ו' מאור
ר ש מ ה
ש' צהר
סרר היום
יצירת מקומות תעסוקה עבור עולים.



קור התעשיה והמסחר הוזמן אלינו לשעה 12 בצהרים, כדי לדבר על נושא התעסוקה

בכל הקשור לקליטה עולים. נושא שלדעתנו הוא היום הנושא החשוב ביותר לקליטת

עלייה. השר הוריע לנו שהוא מתעכב בוועדת הכספים, אליה הוזמן לשעה 10:00,

והתנצל על שיאחר קצת לישיבה שלנו. אלא שהאיחור גדול מדי, ואף שלחתי להודיעו

שחברי הוועדה והמוזמנים ממתינים לו כבר זמן רב, והשר טרם בא. פניתי פעמיים אל

יו"ר ועדת הכספים והסברתי לו את המצב, אבל הוא השיבני כי השר עדיין משיב

לשאלות שנשאל. והזמן עובר.

אני מאד מצטער על שהשר מאחר כל כר, ורואה עצמי נפגע מזה. בשם חברי

הוועדה ובשמי אני מבקש למחות על האיחור המוגזם הזה, ואני אף שוקל נעילת

הישיבה, אף כי תליתי בה הרנה תקוות, כי אני חשוב שצריך לעשות עכשיו דברים

מרחיקי לכת בתחום התעסוקה כדי להיות מסוגלים לקלוט את גל העלייה שיגיע, בנוסח

לחיסול האבטלה אצלנו.

הנושא חשוב ורציני ביותר, ואין ספק שבתחום הזה צריו לעשות דברים

מהפכניים. קיוויתי כי השר שרון יכול לבצע את הדברים האלה. אינני רוצה שבגלל

בעיות טכניות ובנלל עלבון כזה או אחר הנושא יהיה נפסד, אבל מאידך קשה להשלים

עם איחור כזה.
שר התעשיה והמסחר א' שרון
אני מתנצל על האיחור. השתתפתי בישיבה של ועדת הכספים בחדר הסמוך, ולא

יכולתי לצאת משם לפני כן. אני חוזר ומתנצל, ומודה לך אדוני היושב-ראש על שעכבת

את החברים עד עכשיו. ידעתי ששר הקליטה נמצא אצלכם, וחשבתי שתתחילו בישיבה ואני

אצטרף באיחור מה. אני שוב חוזר ומתנצל.

אני מבין שועדת השכספים היא ועדה הרבה יותר חשובה מוועדת העלייה והקליטה,

ונושא הכספים חשוב יותר. אמרתי ליושב ראש ועדת הכספים שאם הוא הזמין את השר

לישיבה משעה 10 ויודע שהשר הוזמן לישיבה שלנו המתחילה בשעה 12, הוא יעשה את

הדרוש כדי שהשר יוכל להיות בישיבה שלנו בזמן, בפרט שבישיבה שלנו נמצא שר נוסף

שעשה מאמצים גדולים כדי להתפנות ולהיות נוכח אתנו.

נכון שהתעורר אצלנו הרצון לנעול את הישיבה ולדחות אותה למועד אחר, אכל

הנושא בכל זאת מדי חשוב מכדי שיושפע מבעיות נוהל, אפילו הן מרגיזות.
שר התעשיה והמסחר א' שרון
אני מתנצל עוד הפעם. לצערי לא יכולתי לקום וללכת משם. אני מתייחס אל

ועדות הכנסת בכל הכבוד. לא קרה שלא נעניתי להזמנה של ועדה מוועדות הכנסת. יש

לי באמת הרגשה מאד לא נוחה כלפי החברים כאן, ואני שוב מבקש את סליחתכם.

יצירת מקומות תעסוקה עבור עולים
היו"ר מ' קליינר
הנושא שעל סדר יומנו: יצירת מקומות תעסוקה עבור עולים. מהדיונים שקיימנו

בוועדה הזאת עם כל הגורמים המטפלים בעולים, כמו משרד הקליטה, משרד התעסוקה,

משרד השיכון והבינוי והסוכנות למדנו שפוטנציאל העלייה כיום הוא גדול מאד,

אולי כמעט בלתי נדלה. יש היום אפשרוךת להביא עולים מארגנטינה, עד תקרה של 50

אלף, להביא עולים מבירת המועצות במספרים גדולים במאת. הפוטנציאל הוא אכן עצום.



בעיית השיכון עבור כל העולים שיבואו היא אכן בעיה רצינית, ואנו מרבים

לדבר עליה ולרון בה, אבל היא בכל זאת בעיה משנית לבעיית התעסוקה. כשאתה בא

היום אל עולה פוטנציאלי בארגנטינה, או בברית המועצות, ואף אל ישראלים הנמצאים

בחו"ל ושוקלים חזרה ארצה, מה אתה יכול להשיב לשאלותיהם בכל הנוגע לתעסוקה

עבורם בארץ. הבעיה העיקרית היא התעסוקה. והשאלה היא האם אתה מסוגל להציע להם

תעסוקה.

למרבה הצער אנחנו ערים למה שקורה בתחום הזה בחברה הישראלית. בשלב זה

אנחנו במצב בו אנחנו מתקשים לספק תעסוקכה לבל הישראים הנמצאים בארץ. לכן אנחנו

חושבים שבמצב זח מתחייב שינוי מריניות כולל של הממשלה, וחשבנו שיהיה זה מאר

מועיל ומפרה וחשוב לשמוע מ שר התעשיה והמסחר איר הוא רואה את הענין, האם משררו

ערוך לנושא הזה, והאם יש לו תכנית אב מתאימה.

כאשר המשימה הלאומית מספר אחר כיום היא לייצר עור כמה עשרות אלפי מקומות

עבודה חשוב לרעת מה הרבר הזה מחייב, איזה שינויים מבניים, איזה שינויי חקיקה

וכו' ררושים בשביל זה. אנחנו י ורעים שנם משרר האוצר מעורב בזה, ולא רק במשרר

התעשייה והמסחר, ביחור שאנחנו מרברים על פעילות לעירור יוזמה חופשית.

כאשר וערת הקליטה סברה שנושא מסויים חייב להיות מקורם בסולם העריפויות

הלאומי, היא עשתה כל שביכולתה כדי להשיג זאת, ושר הקליטה יכול להעיר על כך.

חיום אנחנו סבורים שיצירת מקומות תעסוקח בארץ צריך לעמור במקום הראשון בסולם

העדיפויות הלאומי, ומיותר לפרט את הסיבות לכך.

אני מציע שנשמע תחילה את דבריו של התעשיה והמסחר. לאחר מכן נשמע את דבריו

של שר הקליטה, ואחר כך נקיים בינינו דיון.

שר התעשיה והמסחר אי שרון;

אני לא חושב שנעסוק היום במצב של התעשיה ובמה שצריך לעשות כדי להגביר את

מספר מקומות העבודה בה, שהוא הנושא שבגללו אחרתי, לצערי, לבוא לישיבה הזאת.

מצב התעסוקה ידוע, ומצב התעשיה אף הוא ידוע. ולא הייתי רוצה להתייחס כרגע

לשאלה איך משפרים את הדברים האלה. הצענו תכניות בענין זה לממשלה ולווערת

הכספים.

אני רוצה לנסות לומר לכם איר אני רואה את הדרו לטיפול בבעייה של קליטת

עולים. יסלחו לי המומחים שקלטו כבר הרבה הרבה עולים אם אומר רברים שאינם

תואמים בריוק את מח שהם חושבים. אינני יודע היום מה מצב הדיור, כמה דירות

פנויות יש היום בארץ, ואינני יורע אם הממשלה יורעת זאת. אבל אני בטוח שישנם

בארץ אנשים הי ורעים או יבולים לרעת זאת. אני משוכנע שאם היינו מטילים על 100

ראשי רשויות מקומיות לאתר את הדירות הפנויות בארץ, הם היו עושים זאת. לכל אחד

מהם יש אינדיקציות משלו לגילוי דירות פנויות. בערים קטנות הרבר קל יותר, אבל

גם בערים גרולות אפשר למצוא זאת, ויש אינדיקציות רבות לגילוי הדבר, כמו

חשבונות מים וחשמל ועוד.

את אותו הדבר אפשר לעשות גם בנושא התעסוקה. ישנם בארץ אלפי מפעלים.

הממשלה בתור שכזאת אינה יכולה להגיר היום איזה מהמפעלים הקיימים בארץ יכול

לקלוט מספר כזה או אחר של עולים. אבל ראשי רשויות מקומיות יכולים גם יכולים

לעשות זאת. בעבר גם עברתי בצורה הזאת, וכר גם הכרתי את חבר הכנסת שאול עמור

לפני כעשר שנים כאשר הייתי שר החקלאות. הוא נהג לנסוע מדי פעם לחו"ל ומביא

קבוצת עולים, ודאג לכך שהעיר היתה זו שקלטה אותם, שהיתה מרכז הקליטה שלהם. הוא

היה מסתובב בין המפעלים השונים, מחפש ומוצא בהם תעסוקה לעולים שבאו לעירו לפי

המקצועות וההכשרה שלהם. באותה דרר ובאותה צורה עבדתי גם עם ברור ונגר ז"ל.



אם נחלק היום את האחריות לקליטת העולים בין 80 או ראשי רשויות מקומיות,

אפשר לצאת תוך ההנחה שהם יבולים לדווח על מספר המפעללם המצוי בבל אחר מהרשויות

שלהם. ולמסור כמה עוברים יבול בל אחר מהמפעלים לקלוט, בין אם זו תעשייה עתירת

ירע או בל תעשיה אחרת. ואני יבול להניר לבם שקליטת עולה בתעשייה עתירת ירע

לשנה עולה היום 50 אלף רולר, בשמרובר בעולה עם משפחה בת 4 נפשות. אבל יש במובן

תעשיות שהקליטה של העולה בהן עולה הרבה פחות. ישנם נם מוסרות אקרמאיים ברשויות

השונות.

בולנו מכירים את העבורה הברובה שעשו ועושים הנורמים הממונים על קליטת

העליה, ואני רוצה לברך את שר הקליטה ואת אנשי הסובנות העוסקים בעבורה החשובה

הזאת בבר עשרות קינים. בלי רצון להתערב באף אחר מהמהלבים ומבלי לקבוע מה לרעתי

יותר חשוב ומה פחות חשוב. אני רוצה לספר לכם מה ההצעה שאני הצעתי, וכיצר אני

הייתי נוהנ.

הצעתי לראש הממשלה לזמן את בל ראשי הרשויות ולהטיל עליהם מבסות של

משפחות עולים שעליהם לקלוט. ולהגיר לראש רשות אחר שהוא ייצא ויביא 10 עולים,

ולהטיל על השני להביא 50 משפחות, הבל לפי גורל הרשות ומה שהיא יבולה להציע,

וכך הלאה. והאמת היא שכבר עשינו זאת, אבל לא ביוזמת הממשלה. בין היתר מבררים

עם בל ראש רשות מקומית במה רירות פנויות יש אצלו, ואומרים לו שהישוב שלו יהיה

גם מרבז הקליטה של אותם העולים שיבואו לשם, ושהוא חייב להתרוצץ בין בל המפעלים

שבישוב שלו ברי למצוא בהם תעסוקה בשביל העולים שהוא יקלוט.

בערים הקטנות, אפילו שתעשיות גרולות מאר שמצויות בהן, אני עובר בירך בלל

עם ראשי הערים, ותמיר בנוכחותם. בי הם משמשים בלי למעכב אחרי הסיבומים שאני

מסכם שם, ומהם אני יורע איר הרברים מתבצעים שם.

בפי שאמרתי אני מבקש מראש הרשות לאתר את הרירות הפנויות באותה רשות, ועור

אני מבקש ממנו לעבור בין התעשיות ולמצוא אלו מהן מוכנות לקלוט עוברים מבין

העולים. ואם הממשלה תקבל את ההחלטה שהיא מוכנה לסייע, אנחנו נהיה אלה שמיר

ניצור את המנע עם המפעל הזה. ואני יכול להצביע היום על כמה מפעלים שבאנו אתם

בקשר ושאלנו אותם מה הם צריכים על מנת לקלוט היום 10 עוברים. מפעל אחר זקוק

לפריסת חובות, שני צריר מענק וכוי. ברגע שהרברים מאותרים אנחנו נותנים תשובה

מירית לבעיות השונות. בזמנו ניסיתי לטפל בהשגת מקומות עבורה עבור ישראלים

הנמצאים היום בארצות הברית ועוברים שם בתעשיות מאר מתוחבמות, וחלק מהם אכן חזר

ארצה.

אח אותו הדבר צריר לעשות גם במוסרות האקרמאיים השונים. ואבן נתתי הנחיות

למרען הראשי בענין זה על מנת שיהיה ברור שתקציב המרען הראשי לאוניברסיטאות

ולמוסרות האקרמאים השונים יהיה תלוי במספר העולים שהם קולטים. ישנו מפעל בשם

סטק , שבולו בנוי על קליטת מרענים עולים, רובם מברית המועצות, אבל חלק מהם גם

מארצות הברית וגם מבריטניה. פרופסור ברנובר הוא האיש שיזם את הענין הזה. אני

עוקב כל הזמן אחרי המפעל הזה ועוזר לו ככל שאני רק יכול. המפעל הזה היה מקבל

עזרה יותר גרולה אם היה קולט 50 מדענים במקום 30 המדענים שהוא קלט.

לא רק הקליטה היא החשובה בענין הזה, אלא גם התקווה שזה מעורר בלבם של

אחרים באשר לררר בה אפשר לקלוט עולים. אני הגעתי למסקנה שאם רוצים לעשות אח

העבודה הזאת היום כהלכה צריר לחלק את האחריות ואת הביצוע בין מספר רב של

גורמים. אני לא רואה גוף מתאים וטוב יותר לפעולה הזאת מאשר ראשי הערים

והרשויות המקומיות, שהרי מדובר בנוף קיים שיש לו מנגנונים, שיש לו בספים ובלי

תקשורת והוא יבול לפרסם מה שהוא רוצה. הם צריבים להיות מוזמנים אל ראש הממשלה,

פעם אחת כדי שיטיל עליהם את המשימה הזאת, ושוב אחת למספר חורשים כרי לרווח על

מה שעשו. כל אחד מהם יקבל את העזרה המובטחת, ושעליה עור נרבר, בהתאם למספר

העולים או המשפחות שקלט, ורק לפי זה. ומי שמצטיין בתחום הזה, יקבל את הפרסומת

המתאימה באמצעות הטלוויזיה, העתונות וכו'.



אני רוצה להביא לכם דוגמה מהמועצה האיזורית שאני חבר בה, שער הנגב. קום

מתנהל מאבק ממושך. הם הציעו לקלוט 45 משפחות בארגנטינה בשני משקים. יש להם

תעסוקה, וישנן המשפחות שרוצות לבוא לשם, אלא שצריך לפתור שם בעיה קטנה בקשר

לערבים למשבנתאות. אני מכיר היטב את המשקים האלה, ואני יודע שהם רציניים.

אפשר לקלוט שם מיד 44 משפחות, כך שגם מועצות איזוריות אפשר להוסיף לרשימת

הערים והרשויות המקומיות שעליהן דיברתי. והרי לבם הדוגמה לאפשרות הזאת. הם בבר

באו עם תכנית, והלכ כבר מוכן. צריך רק להגדיל שם את יחידות הדיור. והרי לכם

בלי נפלא לקליטת. זה לא דורש מרכז קליטה, וזה לא דורש פינוי העולים מאתיופיה

ממרכזי הקליטה. הרי לכם כלי מוכן.

זה הדבר אותו אני מציע לעשות. הדרג הבביר ביותר צריך לטפל בזה. והכוונה

היא לראש הממשלה כשלימינו שר הקליטה, ולשמאלה ראש מחלקת העלייה של הסוכנות

היהודית שיהד עם גורמים נוספים יעשו את העבודה. צריך למצוא את הדרך לאתר את

הדירות ולאתר את מקומות העבודה. מובן שצריכה להיות גם החלטה של הממשלה בקשר

למה' שהיא מובנה להקצות לסיוע בקליטה, ובהתאם לזה צריך לפעול. לנו אין כל בעיה

במתן הסיוע מצדנו. אנחנו מוכנים לטפל, לעודד ולכוון. גם בלא החלטה כזו הודעתי

לכל מפעל שאם הוא קולט עולים הוא יקבל סיוע מיוחד.
היו"ר מ' קליינר
לפני שאעביר את רשות הדיבור לשר הקליטה אני מבקש להעיר מספר הערות

כלליות. בעקבות הרעיון של הפעלת ראשי הרשויות המוניציפליות, ובכדי לאסוף

מידע הוצאנו מכתב לבל ראשי הערים וגם המועצות האיזוריות, בי גם אני חשבתי על

קיבוצים ומושבים שאינם כלולים במסגרת הערים, ובקשנו מהם בשלב הראשון להעביר

אלינו את כל המידע הדרוש, כמו מספר הדירות הפנויות שבמקום, מקומות עבודה, אם

יש במקום ועדת קליטה או לא, ועוד שאלות מהסוג הזה. מרוב הרשויות קבלנו כבר

תשובות. אני מבין שגם למשרד הקליטה יש יוזמה בביוון הזה. הדברים בהחלט הולכים

בכיוון זה.

זה עדיין ישאיר אותנו בפני השאלה מה עושים כדי לשבור מסגרות. אני בהחלט

מודע לעובדה שנושא יצירת מקומות עבודה זה ענין לממשלה, ולא למשרד זה או אחר.

נכון הדבר שיצירת מקום עבודה עולה 50 אלף דולר, אבל ברור שלא הממשלה ולא

הסוכנות יקציבו את הסכום הזה. השאלה היא איך מעוררים ומעודדים את היוזמה

הפרטית לעשות את הדבר הזה.

ראש עירית דימונה יודע היטב שיש אצלו אלף דירות, אבל עד היום לא הצליח

להביא לשם מפעלים, כי אין לו את הקשרים המתאימים, איננו יודע איך לעשות זאת,

ואולי משום שההטבות שם אינן מספיקות, ומפני שאולי צריך לתת שם ריבית מסובסדת

וכו' וכו'.

הייגו רוצים לדעת, כבוד השר, האם מישהו ממשרד התעשיה והמסחר או ממשרד

האוצר וממשרדים אחרים הכינו תכנית אב לאומית ליצור 30 או 50 אלף מקומות עבודה

אם יהיה צורך בהם, ונראה לי שיהיה צורך בהם.
השר לקליטת העלייה י' פרץ
כבוד היושב ראש, ידידי חבר הכנסת קליינר, ידידי שר המסחר והתעשיה השר

שרון, ידידי המנכ"ל הרב לפידות, המשנה למנכ" אפרים כהן, ידידי חברי הכנסת וכל

האישים הנבבדים הנמצאים באן, אני מאד שמח על הדיון שמתנהל כאן היום בנושא של

תעסוקה. אין ספק שנושא התעסוקה, לדעתי, ואני בטוח שתהיו שותפים להגדרה שלי,

הוא למעשה המרכיב הראשון במעלה בנושא של קליטת עולים, עוד לפני דיור, לפני

קליטה חברתית ולפני קליטה רוחנית. כשיש לאדם תעסוקה הוא מתחיל לבנות את עצמו,

והוא גם מגיע לדירה, וחי במורל גבוה ולא יהא נזקק להרבה טיפול של קליטה

חברתית. בשאדם עובד ומרוויח וממצה את עצמו הוא גם מכה שורטים.



חשוב לבן מאד שמקדישים ליון מיוחד לנושא התעסוקה. זה גם הנושא היותר

קשה. יותר קל לפתור בעיות של דיור במדינתנו, והרבה יותר קשה לפתוד בעיות של

תעסוקה. לכן בוודאי ובוודאי צריך לתת את הדעת איר לקדם את פתרון בעיית

התעסוקה.

אני שמח לומר שאנהנו צועדים בדרך שעליה דיבר ידידי השר שרון. יש פתגם

האומר שכאשר הולכים בדרך המלר פוגשים עוד אנשים. כשהולכים בדרכים עקלקלות אינך

פוגש אף אהד. וכאשר נפגשים באנשים נוספים שלהם אוחו רעיון, הוכחה היא שאתה

צועד כדרר הנכונה, בדרך המלך.

אנחנו סבורים שאהת המפתחות לפתרון בעיות התעסוקה וקליטת עולים בכלל נמצאת

בידי ראשי הערים וראשי המועצות האיזוריות. יש נם מספר ראשי ערים שהיו נחשונים

בנושא הזה והראו איר באמצעות הרשויות המקומיות ניתן לקלוט עולים ונם לפתור

בעיות של תעסוקה.

בעקבות המחשבות הללו חשבנו, וכבר יזמנו זימון כנס של ראשי ערים וכנס

של ראשי מועצות איזוריות, כי איננו מעונינים בכנס נדול של כולם, אלא מעדיפים

לעבוד בקבוצות קטנות יותר, ולעניין אותם בנושא התעסוקה וקליטת עולים. התחלנו

להזמין באופן פרטני ראשי ערים ודיברנו אתם על האפשרות שהם יקהו על עצמם את

הטיפול בקליטה של מכסה מסויימת של עולים, כולל פתרון דיור ותעסוקה לעולים

האלה.

אני בא אליכם עכשיו אחרי פגישה עם ראש עירית רעננה והמנכ"לל. שמענו שהוא

חושב על פתרונות לקליטת עלייה. זימנו אותו וישבנו ביחד ודיברנו, ונסינו לעודד

אותו לקחת על עצמו משימה להבאת 150 משפחות לארץ, ומראש לדאוג גם לדיור וגם

לתעסוקה עבורם. שמחרנו לראות שיש הענות מצדו. ושמענו ממנו כי 5הוא יכול להערך

כבר עכשיו לקליטתן של 50 משפחות, ובענין 100 המשפחות הנוספות הוא יבדוק את

האפשרויות, וישיב לנו. אנחנו הטלנו עליו מכסה של 150 משפחות, כי אני יודע

שרעננה זו עיר שיכולה לשאת על גבה משימה כזאת.

פגישה דומה קיימתי עם ראש מגדל העמק, מר שאול עמור, ובקשתי ממנו שיקבע לי

פגישה עם ראש עירית נצרת. חבר הכנסת שאול עמור הביע נכונות לקחת על עצמו משימה

של קליטה נוספת של עולים, כולל דיור ותעסוקה עבורם. ,

יש לי מחשבה, שאינני רוצה לפרט אותה בשלב זה, לצאת לחוץ לארץ עם מספר

ראשי ערים, כשמראש יתנו לי תשובות מדוייקות על יחידות דיור פנויות ועל מקומות

תעסוקה, בדרר זו נוכל להביא עולים מחו"ל, כאשר משדה התעופה בלוד יועברו ישירות

לדירות שלהם, ולמקום העבודה שלהם. ואני יודע שהדבר הזה איננו בשמים.

אני חושב שהשר שרון ציין כאן את הנקודה החשובה והמרכזית, שיש לשתף את

ראשי הרשויות במשימה הזאת. אבל דומני שבזה בלבד לא נפתור תא הבעיה. אם אנחנו

מודברים בע"ה על קליטת עשרות אלפי עולים ואולי אפילו מאות אלפי עולים, הרי

שבשיטה הזאת בלבד לא נוכל לפתור את כל הבעיה. הרב דיין מכיר את מסכת ברכות, שם

נאמר שאל דוד המלר היו באים כל בוקר נציגי העם, והיו אומרים לו תן לנו תעסוקה,

ממה נתפרנס? ודוד המלר היה אומר להם: אין הבור מתמלא מחולייתו. אני לא יבול

לפרנס אתכם ממה שיש, אלא צריר לחפש פרוייקטים מחוץ לגבולות המדינה.

אתמול זימנתי אלי את סנן שר החוץ, כמי שהיה לאחרונה הרבה שנים בארצות

הברית ומכיר את העולם העשיר של יהדות ארצות הברית, והחלפתי אתו מספר מחשבות.

נסיתי לברר אצלו אם ניתן וכדאי לזמן שם כנס של יהודים בעלי יכולת כספית כרי

לעניין אותם להשקיע כסף בארץ. משקיעים יהודים ישנם בכל העולם, בפי שאנחנו

יודעים. ובארצות הברית יש היום יהודים בעלי אפשרויות בספיות עצומות, ובעלי

יכולת השקעה גדולה שאכן משקיעים כסף בכל העולם, ואילו בישראל כמעט ואינם

משקיעים, כשכולם חוזרים על אותה טענה שאי אפשר לעשות עסקים בישראל, ושבעיות

הבירוקרטיה בארץ חן כל כר מסובכות ומורכבות עד שאי אפשר לעשות בה עסקים.



אני שמח ששר התעשיה והמסחר נמצא אתנו כאן היום, כי אולי נקבע פגישה

משותפח ונשב ונחפש מה ניתן להציע לממשלה כדי לפשט את הליכי הבירוקרטיה

המסובכים אצלנו. אני מניח שהשר שרון חי את הדברים יותר ממני ומכיר אותם. אני

לא יכול להבין אילי זה שבכל העולם הצליחו לפשט בעיות של בירוקרטיה, ואצלנו לא.

קשה לי להבין איר זה שאנחנו, שבכל תחום שהוא אנחנו יכולים למצוא פתרונות

נאוניים, רווקה בתחום הזה של הבירוקרטיה איננו יכולים למצוא פתרון מתאים. כולם

מרבירם על הצורן בפישוט ההליכים הבירוקרטיים בארץ, כולם מתלוננים על זה, אבל

עדיין לא מצאז את הדרך להתגבר על זה.

אבקש מהשר שרון לקבוע פגישה אתי, ובה ניתן את הדעת על שני דברים. ראישת,

לארגן נסיעה משותפת לחוץ-לארץ. סגן שר החוץ אף הוא מוכן להצטרף למשימה הזאת

ולסייע לנו בכינוס גבירים יהודים בעלי שיעור קומה ובלעי יכולת השקעות בתעשייה.

אולי נעניין קבוצה של יהודים משקיעים שיבואו להשקיע בארץ, אבל לפני כן נצטרך

לצאת כמובן עם תכנית המפשטת את נושא ההשקעות.

אני חושב שטוב נעשה עם נפעל בשתי הזרועות שהוזכרו. האחת, הזרוע המקומית,

כאשר ראשי הרשויות ימצו את האפשרות הקיימות אצלם בכל הקשור לדיור ולתעסוקה.

אבל מאחר ואי אפשר יהיה לקוט עשרות אלפי עולים בדרך הזו בלבד, נצטרך לעשות

מבצע גרנדיוזי של הבאת משקיעים למדינה. אני מקווה שבדרך זו נצליח להזיז את

נושא התעסוקה.
היו"ר מ' קליינר
בכרי שהתמונה בענין רעננה תהיה שלמה, צריך להזכיר שרעננה נמצאת במרכז

הארץ, כר שהבעיה שם היא יותר במציאת מקומות עבודה, ולא ביצירת מקומות עבודה.

ואשר לשיכון שם שהוא יקר, ישנה דרך להתגבר על זה, מאחר וקהילת מטרו מערב ניו-

ג'רסי תרמה לנושא הזה סכום של חצי מליון דולר ואולי אפילו יותר. אלמלא

המעורבות של אותה קהילה אמריקאית שהביאה כסף ממקור חיצוני, יתכן וכל הפרוייקט

הזה לא היה מתאפשר. אלה אכן תנאים יוצאי דופן, אלא אם חבר הנאמנים יקבל לתשומת

לבו את הדברים שנאמרו לו על ידי רבים, ביניהם גם אני: אתם חייבים למקד את

הפעילות שלכם בתחום הכספי על הבאת השקעות לתעשייה בישראל, במקום תרומות

ונדבות.
א' ולרמן
אני רוצה לחזור אל דברי השר שרון שהזכיר מדי פעם שראש הממשלה צריך לקחת

את הנושא הזה לידיו. ברור שאם ראש הממשלה היה לוקח את הנושא הזה בידיו ומקדיש

לו את הזמן הדרוש לנושא שהוא בעל חשיבות לאומית עליונה, והיה מאציל מסמכותו

לעוסקים במלאכה הזו וגם היה מעמיר לרשותם את המשאבים, היה זה בוודאי מצויין.

אבל כיוון שאני רוצה להיות מעשי אחזור על הצעה שכבר הועלתה מספר פעמים ולא

הוגשמה, כך שאינני יודע באיזו מידה ההצעה הזאת היא מעשית. יש היום שר לקליטת

עלייה, אבל אילו נתנו לשר הזה סמכויות ומעמד--

שר התעשיה והמסחר אי שרון!

יש לו.

אינני יודע מה בדיוק הסמכויות שיש לו. נשמע זאת ממנו. מכל מקום יש עדיין

אי סדר בכל הנוגע לסמכויות של מחלקת העליה של הסוכנות וכוי. הדברים האלה אינם

ברורים עדיין. ישנה ועדת מנכ''לים, וועדות אחרות פעלו בענין הזה במשך שנים, ולא

היה למעלה מישהו שמעצם היותו שם היה מובן שהמדובר בנושא שהוא בעל חשיבות



עליונה. ולשר המטפל בזה ישנו הסמכויות הדרושות לפעולה. או שראש הממשלה יקח את

הרבדים בידים, או שלשר המטפל בנושא הזה יהיו גם המעמד וגם הסמכויות להפעיל את

כל ההצעות שהשר שרון השמיע כאן .יחד עם פישוט ההליבים והסרת העיבובים מפגי

המשקיעים הפוטנציאליים יש גם סיבויים להצלחה.

היו"ר מי קלייגר!

בוועדה יש קונצנזוס סביב הצורך בהקמת רשות לאומית לקליטת עלייה בראשות

ראש הממשלה, באשר שר הקליטה הוא ממלא מקומו, והצענו זאת מעל בימת הכנסת. שר

הקליטה השיב במקום שהוא סבור שזה אבן מה שצריך להיות: רשות לאומית לקליטת

העלייה בראשות ראש הממשלה. עכשיו זה תלוי בראש הממשלה.

אני מציע שנתמקד בנושא של יצירת מקומות עבודה.

אני חושב שאינני צריך להאריך בענין, כי זה דבר מובן מאליו, ואני בטוח ששר

התעשהי והמסחר מודע לכך לאל פחות ממני. יש לנו בעיה דמוגרפית, והתקווה היא

שהעליה היא תרומה לפתרון הבעיה הדמונרפית שלגו. וצריך לעשות כל מה שאפשר כדי

לנתב את זרם העלייה לשטחים הבלתי מיושבים המשוועים ליהודים, יהודה ושומרון

וחבל עזה, וזה כרוך כמובן ביצירת מקומות עבודה שם, בהכנת דיור וכוי. אני חושב

שדי באיזכור הדברים מבלי להכנס כאן לפרטים.
י' פרח
ראשית אני רוצה לברך על העובדה שאנו דנים בנושא החשוב הזה, ומתמקדים

במיוחד בנושא התעסוקה. אני חושב שהרעיון לרתום את ראשי הרשויות המקומיות

ואת ראשי הערים למשימה החשובה הזאת הוא רעיון מצויין, וזה כולל כמובן גם את

נושא התעסוקה.

הדברים המעבבים הליבי פיתוח התעשיה בארץ ויצירת מקורות תעסוקה הם בעיקר

שניים. האחד - הבירוקרטיה, וכבר דיבר על זח שר התעשיה והמסחר. אכן הבירוקרטיה

מכבידה על המשקיעים ומבריחה אותם. אבל לא פחות מזה יש להתחשב בשאלת הכדאיות של

ההשקעה במדינה שלנו. יש מדינות הנותנות תנאים נפלאים לבעלי הון המוכנים להשקיע

בהן, ומעודדים אותם באמצעים שונים. עלינו לתת את הדעת על הדברים האלה, ולפעול

לפישוט הליכים ומניעת בירוקרטיה, וליצירת תנאים המעודדים השקעות הון בארץ.

השוב שלמשקיעים פוטנציאליים תהיה מוטיבציה להשקיע דווקה בארץ. בתנאים שיצר שר

האוצר אין משום עידוד להשקיע בארץ.
ק' גרוסמן
אני מבקש להעיאר שתי הערות ולהציע הצעה אופרטיבית. לפי ידיעות שקבלנו

אתמול מארגנטינה פורסמו בעתונות הכללית שם, ובצורה בולטת, ידיעות על משבר

בתעסוקה בישראל. כנראה גם ביוזמת גורמים עויגים, כי סוג האותיות אינו מאפיין

ידיעות מחו"ל. הידיעות האלה התחילו לעורר חששות בלב היהודים שם, והם באו אל

משרדנו כשהם די מפוחדים ורוצים למצוא שם בטחון שאכן תהיה להם תעסוקה בעלותם

לישראל.

אנחנו נמצאים כרגע במרוץ נגד השעון, ואין לנו הרבה זמן לפתרונות ארוכי

טווה, אלא צריכים לפעול במקביל על הטווח המיידי וגם הארוך יותר.

אני שותף לדברים שאמר כאן שר התעשיה והמסחר לגבי ראשי הערים וראשי

הרשויות המקומיות. אנחנו פעלנו עם ראשי ערים מהגליל, ובהצלהה די גדולה, משום

שהצלחגו להגיע לפתרון משולב לשלוש המרכיבים הקריטיים, שהם: דיור ציבורי זמין,

תעסוקה וקליטה חבתרית.



לצערנו הרב אנחנו רואים שהרזרבה במרכיב התעסוקה הולכת ונגמרת. בקונה שעברה

הבאנו לגליל 520 יהודים מארננטינה, וזו היתה תרומה לא מבוטלת למאזן הדמוגרפי

היהודי בגליל. הקונה הבאנו לנצרת בלבד מעל ל-100 מקופחות בארגנטינה, שהם כ-400

יהודים. נצרת עלית וראש העיר קולה מעוניינים למקוור לשם יהודים, ובכל זאת פנו

אלינו וביקשו להאיט את הל,צב של הבאת עולים יהודים לשם, כי אין להם די תעסוקה

בשבילם. יש לנו כאן איפוא בעיה אמיתית שצריך להתמודד אתה.

יש לי הצעה אופרטיבית לשר התעסיה והמסחר. במרכז ההשקעות במשרד התעשיה

והמסחר מצטבר מידע על מפעלים המתכננים הרחבה או מפעלים שמתוכננים להקמה. שם

אפשר גם לקבל מידע על תחזית כוח האדם שיהיה דרוש למפעלים האלה, וכן מגוון

העיסוקים. הדבר הזה יאפשר לנו מיידית להערך, לאתר את בעלי המקצוע שיידרשו

במפשעלים השונים ולכוון אותם למקומות המתאימים, בהם מצויים המפעלים המוקמים או

המתרחבים, ולסגור את כל שאר האלמנטים הקשורים בנושא הקליטה. אם נקבל את המידע

הזה נוכל מיד להתחיל להתארגן אופרטיבית לפחות בקטע הזה.

אני מברד תא שר הקליטה על ההצעה שלו ליזום הבאת משקיעים נוספים לארץ,

וכל המרבה הרי זה משובח.

אני הצעתי לראש המגבית היהודית בארצות הברית את ההצעה שהציע כאן יושב ראש

הוועדה, שבמקום לעבוד קשה על הגדלת התרומות למגבית, יעבדו על הבאת השקעות

בתעשיה בארץ. התשובה היא חד משמעית, שבאופן עקרוני זה דבר שניתן לעשותו, אלא

שתרומה למגבית פטורה ממס, ואילו השקעה בעסק או במפעל בארץ אינה פטורה ממס. אם

היינו יכולים להתגבר על הבעיה הזתא, כי אז אפשר היה בהחלט לעודד השקעות בארץ.
א' לפידות
כיוון שפה ושם היתה גלישה לעבר הנושא של הרשות, אני רוצה להגיד כי אינני

מבין איר זה שמריבם כל כך לדבר על הרפות ועל הצורך בהקמתה, והיא עדיין לא קמה.

מדוע לא מדברים בצורה הברורה והבהירה ביותר שבראש הרשות יעמוד שר הקליטה. אין

דבר יותר ישר ויותר נכון מאשר שר הקליטה שיעמוד בראש הרשות. ולא התכוונתי

כמובן להקטין חלילה ממעמדו לש ראש הממשלה. אבל מתוך ידיעה עד כמה הוא עסוק

ובכדי להיות מעשי אמרתי את אשר אמרתי.

בנושא התעסוקה נאמרו כאן בסך הכל דבירם חשובים. נוסף לברכתי החמה לשר

הקליטה על הרעיון שהעלה כאן, אני רוצה להוסיף מספר מלים באותו ענין. אם הנסיעה

לחו"ל בנושא התעסוקה תתגשם, היא צריכה לצאת תחת הסיסמה "לקליטת העלייה".

בארץ יש בעיות תעסוקה גם ללא הצורך במציאת תעסוקה לעולים שיבואו, ובוודאי

שצריך לפתור אותה. אבל אם רוצים לעודד עלייה ולהצליח, הפנייה שם צריכה להיות

על פי הסיסמה "לקליטת העלייה".

גם אנחנו הקטנים שעיסוקנו לא בתעסוקה, חיפשנו וחיפשנו דרכים לעזור בתחום

הזה. . נפנשנו עם מנהל מפעל לטקלסטיל שהיקף היצור שלו בשנה הוא בין 15 ל- 18

מיליון דולר. יש לו מתפרות בגליל, ורוב העובדים שם הם ערבים. הוא היה רוצה מאד

להעסיק שם יהודים, והוא מוכן להעתיק חלק מהמתפרות והמפעלים שלו לאיזורים

יהודיים, לפי המלצות שיובאו בפניו.

וכמה חוא משלם?



זו אכן הנקודה החשובה בהחלט.
י' פרח
אם יוסיפו לתשלום הזה אח דמי האבטלה שמשלמים למובטלים, התשלום יהיה בסדר

והעבודה תיעשה בסדר.

ברצני לשאול מה הסיוע שיכול לקבל מפעל נזה שרוצה להעתיק את מקומו מאיזור

המאוכלס ערבים למקום במו קצרין או מקום דומה שיש לנו ענין לפתח ולספח אותו?

שאלתי השנייה מתייחסת לצורר בהקמת מין מנגנון,כספי עם לוח זמנים מוגדר מראש,

שבמקום לשלם דמי אבטלה הוא יפעל לסנירת הפערים שבין המשכורת הנמוכה שבעל

הטפעל בנוי היום לשלם לעובד הזול. ובין המשכורת הגבוהה יותר, ולהגביל זאת

לתקופה של שנה או שנתיים, ולאפשר למפעל להיות למפעל רווחי יותר, והוא יתחייב

מראש כי בשנה השלישית הוא בעצמו ישלם את מלוא השכר הגבוה לעובד היהודי אצלו.

יש לנו תעשיין מדרום אדפריקה שמוכן להקים בארץ מפעל ליצור רהיטי משרד,

ואנחנו לא ידענו מה הן ההטבות והעזרה שהוא יכול לקבל מהממשלה להקמת המפעל.
היור מי קליינר
אני שמח שמנכ"ל משרד הקליטה העלה את הנושא הזה, כי זו אולי התשובה לשאלה

מדוע יש צורך ברשות, ומדוע בראשותו של ראש הממשלה. משרד הקליטה הוקם מתוך

כוונה שזה יהיה משרד עם סמכויות לגבי משרדים אחרים. ראש הממשלה לא יעסוק בזה

יום יום, אלא שר הקליטה יעסוק בזה וינהל את זה בפועל. הכוונה היתה שהרשות תפעל

בסמכות ראש הממשלה כדי להקל על שיתוף הפעולה עם משרדים אחרים.

בישיבת הוועדה אתמול, שדנה בהחזרת ישראלים, נתקלנו בצורר הזה כאשר ישבה

כאן רשות מסויימת באוצר, ואנשי משרד הקליטה העוסקים בנושא לא הצליחו לקבל מהם

תשובות לשאלות, לא הצליחו לקבל מהם אינפורמנציה. משרד החוץ מטפל בזה, וטוב

שהיה כאן אתמול מנכ"ל משדד החוץ, וכר נוצר כאן בוועדה מפגש בין סגן ראש המכס

לבין מנהלת היחידה במשרד הקליטה, ובוועדת העלייה והקליטה של הכנסת נפתרו אתמול

הבעיות.

אנחנו פרלמנט, ואנחנו לא צריכים להיות הרשות שתאפשר למוסדות ממשלתיים

השונים לעבוד אלה עם אלה. זה בדיוק תפקידו של משרד הקליטה, וצריך להעניק לו,

אולי דרר הרשות, את הסמכות לקבל אינפורמציה, לקבל תשובות מחייבות, ולהזיז

דברים. ראינו לפני רגע את הצורר בזה, כאשר מנכ"ל משרד הקליטה שאל כאן את אנשי

משרד התעשיה והמסחר מה הן ההטבות והעזרה שמגישים למי שרוצה להקים מפעל בארץ

וכוי. כנראה שעד היום לא הצליח לקבל תשובה לשאלה הזאת. אני מניח שמנכ"ל משרד

התעשיה והמסחר יטען שאילו פנו אליו היה נותן את כל התשובות המתאימות.

עד אתמול טענו אנשי משרד הקליטה שלא קיבלו תשובות לשאלות שהציגו בפני

אנשי המכס. היה כאן סגן מנהל המכס, והוא נתן להם את התשובות. לכן חשוב כל בר

להקים את הרשות, ולכן חשוב כל כר שהיא תהיה תחת הגושפנקא של ראש הממשלה, דבר

שיוסיף לה סמכויות. זו הכוונה, ולא יותר. ברור גם שהשר פרץ ינהל את הרשות

הזאת, ולכן גם הסכים להצעה הזו.

לדעתי ה היה רצוי שבמשרד תהיה כתובת מיוחדת, שנוסף לסמכויות הרגילות שלה

תהיה לה גם סמכות מיוחדת בנושא הקליטהל, שהוא היום נושא מרכזי. כדי שנוכל

להציע לממשלה תכנית אב גדולה, חייבים הכל להכיר, גם פסיכולוגית, בעובדה שאכן

יש פוטנציאל לעלייה של מליון יהודים.



במשך חצי קונה היו לנו בעיות בענין זה, כי אנשים פשוט לא האמינו שאנו

צפויים לעלייה גדולה כל כר. כאשר השר פרץ העלה אח נושא הקליטה בפעם הראשונה

בממשלה, שר האוצר הגיב ואמר, כי הנושא אכן חשוב, אבל יש לו המון נושאים חשובים

נוספים. ורק אחרי לחץ הציבור, שגם אנחנו תרמנו במעט להתעוררותו, קלטו הכל כי

היום הנסיבות באמת קצת אחרות, ושאין זו חזרה על הדיבורים הרמים שנשמעו בעשר

ובעשרים השנים האחרונות על הצורר בעלייה, על עולים שיבואו, על הסיכוי שעולים

יבואו וכוי. היום נוצרו נסיבות מיוחדות, ואנחנו קיבלנו אינפורמציה מהימנה

מהשטח שהפוטנציאל של עלייה מברית המועצות הוא עד מיליון יהודים. אבל הדבר לא

ימומש אם אנחנו לא נתנהג כאילו אנחנו מאמינים שאותם מיליון יהורים אכן יבואו

אלינו.

אם במקביל לידיעה שהופיעה בארגנטינה בדבר הקושי להשיג תעסוקה באץר, היה

מתפרסם שמשרד התעשיה מכין תכנית אב להכנת תעסוקה ל-50 אלף עולים, זה היה משנה

את הלר הרוח של העולים בפוטנציה שם. והרי הכנת תכנית אב כזו אינה מחייבת כבר

מחר לממן ולשלם. פרסופ ידיעה שיש תכנית אב להקמת מפעלים בענפים אלה ואחרים

במקומות אלה ואחרים, ושבירולשים יהיה פארק תעשייתי שבו נקלוט את העולים מרוסיה

שביניהם יש הרבה מהנדסים, הנדסאים וטכנולוגים, שלא קל למצוא להם עבודה.

קל יותר להשיג מקומות עבודה עבור העולים מארגנטינה, בהיותם מוכנים ללכת

למגוון הרבה יותר רחב של עבודות, כולל עבודות שישראלים אינם מוכנים לעשותם.

אני יודע שמשרד התעשיה איננו ערוך, לא תקציבית ולא מהיבטים אחרים, לקבל

על עצמו משימה גדולה כמו יצירת 30 אלף מקומות עבודה. אבל יש לו את הכלים להכנת

תכנית כזאת. וכאשר תבוא למשקיעים בעולם ותביא להם הצעות, הם יבינו שיש על מה

לדבר. הם זקוקים לזעזוע פסיכולוגי, כי נוצרה אווירה - אני בטוח שלא מוצדקת -

שיהודים בחו"ל לא רוצים להשקיע בישראל. כאשר דיברתי על הנושא הזה עם ראש

הממשלה, הביע גם הוא את הדעה שיהודים בחו"ל לא ישקיעו בארץ. הם יחשבו שאתה

מדבר אתם על השקעה בארץ כדי שיגדילו את התרומה שלהם.כר חושב גם ראש הממשלה. זה

משקף אווירה בארץ ואווירה בעולם. אני לא מבין איר הצלחנו ב-40 שנות קיום

המדינה להגיע למצב בו כל-כר הדבה תורמים חשובים למגבית ניסו פעם להקים עסק

בארץ וניכוו, ואם לא הוא עצמו כי אז בן דודו, או שכנו, או ידידו, וכר נוצרה

אווירה שלילית סביב השקעות בארץ.

. היום צריר לבוא אל המשקיעים היהודים בעולם ולפתוח אצלם פירצה פסיכולוגית,

לשבור את הרתיעה שלהם מהשקעה בארץ, ואפשר לעשות זאת. יתכן ואי אפשר לעשות זאת

בכלים שאתם מציעים להם היום, כי הריבית גבוהה מדי, כי הסיכון גדול מדי, ובעיקר

משום שיש להם מחסום פסיכולוגי מפני השקעה בישראל. אולי צריר לעשות דברים

נוספים בכדי לעודד את המגמה הזאת. אולי האוצר לא הניח בידיכם מספיק כלים, אולי

יש צורר בסבסוד ריבית, ולתת להם הלוואות בריבית הנהוגה בעולם. במקום לתת 50

אלף דולר בשביל ליצור מקום עבודה, כדאי יותר לסבסד את הריבית.

אני לא מתיימר לשלוח פתרונות מהשרוול. אבל היינו רוצים שהמשרד שבידיו

מצוי הידע המקצועי ימסור לנו באחת הישיבות הקרובות נייר האומר שבשביל ליצור

5600 מקומות עבודה צריר כר וכר, וכמה צריר בשביל ליצור 10,000 מקומות עבודה,

ובשביל ליצור 50 אלח מקומות עבודה מדינת ישראל צריכה לעשות דברים אלה ואלה.

ומ-50 אלף ומעלה מקומות העבודה ייווצרו מאליהם, ועליות העבר הוכיחו שנל עלייה

גם יוצר תעסוקה, כי יש שירותים, יש בנייה ועוד ועוד דבירם. אתה צריר איפה

להתחיל להזיז את הגלגל בזעזוע פסיכולוגי.
השר לענייני קליטה י' פרץ
אן לי מה להוסיף על הדברים שנאמרו, אלא לברר שוב על היוזמה, ויהי רצון

שנתרגם את הדברים לשפת המעשה.
שר התעשיה והמסחר א' שרון
שמחתי לשמוע את הדברים שנאמרו כאן. אני לא מציע לכרוך דבר ודבר, כי אי

אףפשר לפתור את בעיית התעשיה דרך בעיית הקליטה.יש טוענים: יש בירוקרטיה, אין

משקיעים; אין משקיעים, אין תעסוקה; אין תעסוקה, אין עולים. אני מציע לא לעשות

ערבוביה של הנושאים. אי אפשר לפתח תעשיה רק כרי לקלוט עולים. הנשנו לממשלה

שורה של הצעות בענין זה.

תרומות אפשר לקבל בנימוקים אמוציונליים, יהודיים וכוי. אבל כשאתה מנסה

לעניין את אותם התורמים ממש בהשקעה בישראל, הם מתייחסים לזה מתוך גישה עסקית

קרה כקרח, ובצדק. זאת אולי נם הסיבה מדוע הם יכולים להיות תורמים ועוזרים

למוסדות שונים. לפי דעתי כד צריך לנהוג איש עסקים.

מראש אני אומר שלא אבוא למשקיע ואגיד לו שיבוא להשקיע בישראל מפני שיהודי

ארגנטינה עומדים היום בפתח ואין לנו די תעסוקה בשבילם. זה גם לא יעבוד עליו.

השקעות נעשות על בסיס שיקולים קרים ומפוכחים.

צריד להגיד לו שישקיע בארץ, מפני שהדבר יהיה כדאי לו.
שר התעשיה והמסחר א' שרון
אשמח אם ידידי משכבר הימים, השר רב פרץ, יתמוך בעמדתי כשאביא בפני הממשלה

שורה של הצעות שנועדו לשפר את מצב התעשיה, להגביר את היצור ולהגדיל את היצוא.

זה מאבק ממושך שאני מנהל כבר מזמן.

אי אפשר להפריד בין תעשיה לעולים ובין תעשיה בכלל. יש היום שורה של

רברים שצריך לעשותם בתחום התעשיה, החל מהורדת ריבית ועד לסיוע בשיווק ועד

לפריסת חובות והחלת ההסדר הקיבוצי על מפעלים שנמצאים במצוקה אבל יש להם תקנה,

ויש מפעלים רבים כאלה. יש שורה שלמה של צעדים שצריך לעשותם, שאיני רוצה לפרטם

עכשיו, דברים שהם ביני ובין האוצר, ביני ובין הממשלה, ביני ובין ועדת השרים

לכלכלה. אלה נושאים שצריכים לאפשר קידום התעשיה.

אין דבר ששנקרא תכנית אב לתעשיה. ההשקעות בתעשיה הן בדרך כלל השקעות

פרטיות. הממשלה לא מתכוננת להקים היום תעשית ממשלתית על מנת לקלוט כך וכך

עולים. למעשה, הממשלה יוצאת לאט לאט מה מעורבות שלה במשק, והיא לא תיכנס

למעורבות במשק. לכן התכנית צריכה להיות תכנית כללית. אט יש היום כך וכך מפעלים

במגדל העמק, למשל, ואנחנו רוצים שיקלטו עוד עובדים, אז צריך לדאוג להרחבתגם של

המפעלים הקיימים שם, וזו אגב הדרך המהירה ביותר, כי מדובר במפעלים קייימים םע

תוצרת ידועה, עם מערכות שיווק קיימות וכוי.

כשמדברים על הקמת מפעל חדש מדברים על תקופה של שלוש שנים, ואח למעלה מזה.

שנה אחת לתכנון, שנתיים לבנות וכו'. אבל הרחבת מפעל יכולה להעשות ב-12 חודש

תוך כדי המשך העבודה במפעל. עם גמר ההרחבה יעבור המפעל במלוא התנופה, אחרי

שנוסח בו עוד קו יצור באותם מוצרים או במוצרים דומים, דומים, ואחרי שקלט עוד

עובדים.

אם רוצים שמפעלים המצויים במקום מסויים יקלטו עוד עובדים, צריך להקל על

מצוקתם של המפעלים האלה, והם נמצאים במצוקה קשה מאד, ויש מאות ואולי אלפי

מפעלים כאלה. יש איפוא לעזור להם ולאפשר להם להתקדם ולהתחזק, ואז הם יקלטו גם

עוד עובדים. הם בהחלט רוצים לקלוט עובדים נוספים.



המדובר איננו בתכנית אב לתעשיה שנועדה לקלוט את העולים, אלא שצריכה

להיות תכנית שמטרטה להוציא את התעשיה ממצוקתה. יש לנו שורה של הצעות והמלצות

בנושא הזה, וצריו כמובן לקבל את סיוע הממשלה לזה. אנחנו מרבזים עכשיו את

ההצעות השונות שלנו כהצעה מרוכזת אהת.

אשר להקמת הרשות, אני בהחלט תומך בזה.אבל זה יקה זמן, ונם אינני בטוח אם

יש לזה תמיכה בכל המקומות המתאימים. אינני יודע מה עמדתו של שר הקליטה בנדון,

והאם העלה כבר או טרם העלה את הנושא הזה בממשלה. אבל נראה לי שזה יקח זמן, כי

אם אהד השרים מתנגד לזה הדבר יתעכב. אני לא מתנגד לזה, אבל אני רוצה לומר שעד

להקמת הרשות אין ולא תהיה לכם שום בעיה עם המשרד שלנו. כל פנייה שלכם אל המשרד

לקבלת מידע כל שהוא שיכול לעזור לנושא הקליטה יינתן לכם מיד. לא תהיה שום בעיה

בנושא זה.

המשרד שלנו מקובל על התעשיינים במי שאיננו מעביר מידע ממפעל אהד לשני,

אבל כיוון שלא מדובר בסודות מקצועיים, אני מבקש ממר משה טרי, שהוא מנהל מרכז

ההשקעות, שימסור מידע על מה שיש כבר בפועל, ומה התהזית של המשרד לגבי העתיד.

הרי בכל זאת אישרנו הקמת עשרות עשרות מפעלים, כר שתוכלו לקבל אינפורמציה על

מפעלים שיוקמו תור 3רק זמן זה או אחר. לאור המצוקה הקשה בתעסוקה אני מציע לכם

להתמקד תהילה במפעלים שבהקמתם הוהל כבר ואפשר להאריך את המועד בו יתחילו

לפעול. ברגע שתבקשו את המידע הזה הוא יימסר לכם כאמור.

שמענו כאן שמנכ"ל משרד הקליטה לא ידע מה ההטבות הניתנות למשקיעים וכו'.

יסלח לי מנכי'ל משרדנו אם אומר שאינני בטוה אם הוא יודע מה הם בדיוק תנאי

הקליטה. אבל הדברים יכולים להיות מאד פשוטים. כאשר משרד הקליטהכ רוצה לברר

נושא הקשור במשרדנו, הוא צריך רק לפנות אל המשרד ויקבל את כל ההומר הדרוש לו.

יבוא אלינול, ויראה אצלנו את מפת איזורי הפיתוה, ואנחנו נתדרך אותו. אני רוצה

להזכיר שוב כי מר משה טרי הוא האיש במשרדנו שישמש כתובת לכל הנושאים שמעניינים

. אתכם. הכל ירוכז בידו. והוא יוכל למסור לכם פרטים מדוייקים באשר לתנאים הניתנים

בישוב זה או אחר.

אגב, אם יש לכם משקיע פוטנציאלי, הפנו אותו בבקשה אלינו. או שתמסרו לנו

את השם שלו ומספר הטלפון שלו, ותור 24 שעות ואנחנו כבר נתקשר אתו ונדבר אתו

ונעדכן אותו בכל הידע הדרוש. וכמו שאנשי משרד הקליטה יכולים להסביר יותר טוב

מאחרים את הנושאים הקשורים בקליטה, כר ההסבר שלנו בענייני השקעות יהיה מקיף

וטוב, ואני מקווה גם משכנע. ההסבר שלנו הוא רחב ביותר וכולל הרבה דברים, כמו

מיסוי, איזורים, הלוואות בתנאים שונים וכוי. כי יש הבדל בין השקעה שכולה השקעת

חוץ להשקעה שרק חלק ממנה בא מהחוץ, ובמקום מענק יש לנו מסלול אלטרנטיבי אחר.

אנחנו מתמצאים היטב בדברים האלה, שהרי בזה אנחנו מטפלים. זה המקצוע שלנו. תן

לנו את שם האיש המעוניין בהשקעה, ואנחנו בבר נדבר אתו.

אני מציע שעובד משרד הקליטה המעוניין בזה יקבל מאתנו את הדברים הבסיסיים

ופרטים נוספים שבהם הוא מעוניין. אבל מתור הנחה שאנחנו בכל זאת נוכל להסביר

יותר טוב מכל אחד אחר את נושא ההשקעה, כי זוכאמור עבודתנו, אנחנו מציעים

שתעבירו את המשקיעים האלה אלינו.

אשר להעברת מפעלים ממרכז הארץ לאיזורי פיתוח, בנושא זה הגשנו הצעה האומרת

שלמפעלים שיעשו זאת יינתן מעמד מיוחד, והם ייהנו מהטבות של מפעל באיזור פיתוח.

אני רוצה לתת לכם עצה, אם מותר לי. לקחנו את ידו של כל משקיע חוץ שבא

לארץ, וגם של משקיעים שאני הזמנתי לבוא לארץ לשם כך, והעברנו אותו את המסלול

הזה. להם אין שום בעיה. לנו בממשלה יש בעיה בגלל הבירוקרטיה בממשלה. אבל מי

שבא היום להשקיע בארץ נתקל בהרבה פחות בירוקרטיה. אבל גם אם נתגבר על בעיית

הבירוקרטיה צריר להבין שהדברים אינם מתנהלים חלק ומהר. עד שהמשקיע יביע את

רצונו להקים את המפעל, ועד שהוא יתחיל בהכנות הראשונות וכוי, יעבור הרבה זמן.

וזה לא ישרת את הצרכים הדחופים שלנו בהשגת מקורות תעסוקה.



גברת בן-צבי שאלה גמה ישלם המפעל לעובר. ובגו, המפעל משלם היום לתופרת

400 או 500 שקל לחודש. יש לי הצעה בנדון, אבל איני יודע עדיין איר ניתן לעשות

זאת מבחינה חוקית. יאן לנו בעיה להעביר את המתפרה למקום אחר. אנחנו מוכנים

לסייע לו להעביר את המתפרה. הוא מחזיק את המתפרה שלו דווקה שם כדי שהוא יובל

להתחרות באחרים, בי מתח הרווחים שלו קטן. עשו אתם את המבצע הזה, גייסו את

הכספים לקרן של עלייה, קרן תרומות לנושא קליטת העליה, ותוסיפו מכספי הקרן הזאת

למשכורת שהמפעל הזה ישלם לנשים עולות שיעבדו בו. תוסיפו להן 500 שקל לחודש,

וכר ישתכרו 1000 שקל לחודש.
ג' בן-צבי
אפשר לממן את המעסיק. בענף הקונפקציה והטקסטיל השכר נמוד, ללא אפשרות

קידום בעבודה, ויש שם בעיה רצינית.
שר התעשייה והמסחר א' שרון
איננו יכולים בהזדמנות זו לגרום לכר שהמפעלים יעלו את רמת השבר שלהם. הרי

המפעלים האלה בקושי מחזיקים מעמד, כר שאיננו יבולים לעשות את השינוי הזה.

אני מציע לכם שתגייסו כספים לקרן מיוחדת לעזרת קליטת העולים בעבודה, ותוסיפו

מכספי הקרן הזאת למשכורת הנמוכה שמקבל העולה העובר במפעל בו הוא מועסק. תקבעו

שבשלוש השנים הראשונות לעלותו ארצה יקבל כל עולה שעובד בענף הזה תוספת של 500

שקל לחודש. וכר יהיו לכם מיד מקומות עבודה בשביל חלק מהעולים.

כשאני בא למפעל אופטרוטק בנס ציונה, שנמנה בין המפעלים המתוחכמים ביותר

בארץ, ואני שומע מה המפעל צריר כרי לקלוט היום כר וכר אנשים מדרגה מקצועית

גבוהה ביותר, אני אומר שזה מסוג הדברים שהממשלה צריבה לעזור בהם, ובשביל זה

צריר להיות תקציב ממשלתי מיוחד.

קליטתו של עולה מהרמה הגבוהה ביותר בעבודה עולה כ-50 אלף דולר. ואם מדובר

בעולה בעל משפחה בת 5 נפשות, מדובר בעלות של 10 אלף דולר לנפש. ואם יגיעו 20

אלף עולים, כי אז מדובר בסכום של 200 אלף דולר באותה שנה. בבקשה, תגייסו את

המשאבים האלה. זה הכי קל והכי מהיר, וזה ישיג את המטרה.

אני יכול לבוא היום לאוניבברסיטת באר שבע ולומר להם שאני רוצה שיקלטו 20

מדענים עולים, ואני מוכן להקצות להם למטרה זו 40 אלף דולר. הם בוודאי יסכימו.

וכשמדובר במדען הזה מדובר במשפחתו ב-4 נפשות בערר. וזה אכן הדבר שאותו צריר

לעשות, וכר צריר לעשות. קל יותר לעשות זאת מאשר להיקם אוניברסיטה חדשה.

אני יכול להצביע על 100 מפעלים קיימים, שכל אחד מהם יהיה מוכן ומסוגל

לקלוט מספר עולים, 10 או 20 איש כמפעל. צריר לפנות אליהם, לברר כמה עולים

יכול כל מפעל לקלוט ומה הסכום שהוא צריר לקבל בשביל זה, ולשלם לו את הסכום. כר

צריר לטפל בבעיה הזאת.

אני זקוק לכל עזרה אפשרית, ואשמח אם תשתפו פעולה ותסייעו לנו במאבק שלגו

לשיפור מצב התעשייה. אל תבנו על זה שיביאו משקיעים והם ישקיעו ויקימו מפעלים

ואז יבואו עולים וייקלטו בהם. אני רוצה לעשות סידור טוב יותר ומהיר יותר. ואיר

אני יכול להכטיח שמפעלים יקלטו עולים? על ידי זה שאני מבטיח לכל מפעל שיקלוט

עולים למשר תקופה מסויימת, שאתם תקבעו אותה, שהמפעל יקבל עזרה כזאת ובזאת

עבור כל עולה שהוא מעסיק במפעלו. עבור כל שולחן נוסף במעבדה במוסד אקדמאי,

שלידו מועסק עולה, יקבל המוסד עזרה כספית בגובה שעוד ייקבע. ואז כל העולים

יבצעו עבודות חשובות שיביאו לפיתוח נושאים שונים. זו הדרך הפשוטה והטובה

ביותר, ובה אכן צריר ללכת. כר צריר לפעול.



כשאומרים שראש הממשלה צריך לעמוד בראש הרשות שתוקם אין מתכוונים חלילה

לכר ששר הקליטה אינו מתאים לזה, אלא שרוצים לתת לרשות הזאת איזה מימד דרמטי.

מכריזים על עת חירום, ודורשים מכל אהד מראשי הרשויות והערים לקחת על עצמו

מיכסה מסויימה של עולים, שהוא יהיה אחראי לקליטתם הכלכלית והחברתית, ואני יודע

שהשר הרב פרץ יכול לעשות את הדבר הזה ללא בעיות. כל אינפורמציה שתידרש על ידכם

תסופק לכם מיד. מר משה טרי יהיה האיש במשרדנו שירכז את הנתונים. אני חוזר

ומציע שתעבירו ישירות אלינו כל משקיע פוטנציאלי. תעבירו אלינו בבקשה נם שם ©ל

מפעל קיים שאתם יודעים או חושבים שהוא מוכן ומסוגל לקלוט אנשים.

המבצע הזה הוא מבצע מאד גדול וכבד, וחשוב שיהיו מעורבים בו הרבה מאד

גורמים שאיכפת להם, גם גורמים שרוצים להצטיין ואח להתפרסם, כי גם ראש עיר רוצה

להיבחר שוב לראשות העיר, או שהוא רוצה להיבחר לכנסת, וחשוב שפועלו יהיה ידוע

ברבים. זה לגיטימי בהחלט, ומגיע לו הגמול המתאים על מעשיו גם בתהום הזה.

מנכ"ל המשרד, מר כליזובסקי, מציע להעזר גם בהתאחדות התעשיינים כמקור

אינפורמציה וכגוף מסייע. אנחנו נגיד למר דב לאוטמן שהפנינו אליו את השר פרץ

ןאת יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת לקבלת מידע ועזרה.

האמת היא שאינני יודע מה היא בדיוק הרשות הזאת שעליה מדברים. מבחינתי השר

פרץ הוא הרשות, והוא יקבל מאתנו את כל האינפורמציה והעזרה כאילו היתה הרשות

הזאת קיימת. אנחנו עומדים לרשותכם כל הזמן.
א' כהן
מאחר והרשות עדיין לא קיימת, ומאחר ומשרד הקליטה מכין ביחד עם הסוכנות

היהודית, משרד השיכון ושירות התעסוקה תכנית לקליטת יהדות דרום אמריקה וגם

יהדות ברית המועצות, ועוד תכניות אחרות, אני מציע שכאשר תקום הרשות הזאת גם

נצינ של משרר התעשייה והמסחר יהיה כוועדות האלה, כדי שיהיה תיאום מלא בין כל

הגורמים.
היו"ר מ' קליינר
ההצעה מקובלת בהחלט. למעשה הצעתי אותה בזמן הופעתו הראשונה או השניה של

השר פרץ בוועדה שלנו, כאשר דובר על הקמת הוועדות. מפני שאני רואה במשרד

התעשייה והמסחר את המפתח לכל דיבור רציני על קליטה המונית של עולים.

אני מודה לשר התעשייה והמסחר, אני מדוה לשר הקליטה, מודה- למוזמנים ולחברי

הכנסת. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:05)

קוד המקור של הנתונים