ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/05/1989

חינוך יהודי בגולה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 22^

מישיבת ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, כ"ה באייר התשמ"ט (30 במאי 1989), שעה 00;12
נכחו
חברי הוועדה;

מי קליינר - היו"ר

א' גור

א' ולדמן

י י צידון

מוזמנים;

דייר חי סקרבל - ראש המחלקה לחלינוד ותרבות בגולה

דייר מי ליבני - מנכ"ל המחלקה לחינוך ותרבות בגולה

י' מאיר - יו"ר המחלקה לחינך יהודי תורני

נ' סיטרואן - עוזר ליו"ר המחלקה לחינוך יהודי תורני

י' רוגוב - מנכ"ל מחלקת נוער וחלוץ

ת' קמי נר - יו"ר מועצת תנועות הנוער בישראל,מרכז ארצי של תנועת הצופים

צ' טוניק - מזכיר תנועת הבונים דרור,יו"ר מועצת תנועות הנוער העולמיות

די ברגמן - מנכ"ל המחלקה לכספים בסוכנות היהודית

י י קדם - מזכיר תנועת הנוער הציוני

הי מקוב - ראש ההנהגה העולמית של ביתר

י י הילדסהיימר - מזכיר התנועה העולמית עזרה

אי מור - מנהלת המחלקה לשרותי רווחה, משרד הקליטה

מזכירת הוועדה; ו י מאור

רשמה; ש י צהר

סדר-היום ; חינוד יהודי בגולה.



חינוך יהודי בגולה

היו "ר מי קליי נר;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, ומקדם בברכה את כל הנוכחים.

אני שמח לקיים דיון בנושא החינוך היהודי בגולה, שנבע מדיון בנושאים ספציפיים

שעלו בוועדה. הייתי רוצה שבישיבה הזאת נדבר על הבעיה בהיבט הרחב שלה, ונשמע מכם

מה השתנה בתחום הזה.

אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לברך את דובי ברגמן ולאחל לו הצלחה בתפקידו

החדש כמנכ"ל המחלקה לכספים של הסוכנות.

לפני שנעבור לנושא עצמו אני רוצה להודיע לחברי הוועדה כי דיברתי אתמול עם

יושב ראש ועדת הכספים, והוא הביע את הסכמתו להצטרף לפורום של הח"כים שילוו אותנו

בישיבות המיוחדות, והוא הביע את רצונו להיות פעיל בעני ן, לגבות אותנו ולהיות

מגובה על-ידינו. מסתבר שהוא גם קרוב לנושא עוד מאז היותו ראש עירית ערד, כאשר הוא

טיפל בנושא.

אנחנו רוצים להתמקד בפעילות באותם תחומים שלהם נפתחו אופקים חדשים, ובעיקר

במזרח אירופה. היו אצלנו נציגי האגף בממשלה המטפל במזרח אירופה. שמענו שיש

בהונגריה, למשל, התעוררות גדולה מאד, והיינו יכולים לשלוח לשם אפילו 10 מורים וזה

לא היה יותר מדי. גם בברית המועצות נפתחו לנו עכשיו אופקים חדשים, אף שאינני יודע

מה הן אפשרויות הפעולה שם. אבל יותר ויותר אנשים אומרים שמדובר שם לא במהלך סטטי,

אלא בתהליך ומי שפועל ומגיע אל היהודים שם הם דווקה נציגים של אותם זרמים ביהדות

שלא תמיד בינים את ההבדל בין חיזוק הקהילה היהודית במיאמי לבין חיזוק הקהילה

בקרית-שמונה.

במרכזים שקיימים בברית המועצות ישנו פתח לפעולה ישראלית הרבה יותר מסיבית,

ואינני מדבר רק על התחום הישיר של עלייה, אלא לפעולה עם נוער והעברת מידע עלינו.

ואם פתח כזה טרם נפתח, הרי יש סיכוי שייפתח בקרוב. כל יום אנחנו שומעים מספרים

חדשים לגבי הפוטנציאל היהודי בברית המועצות. לאחרונה שמענו מיודעי דבר שהמספר של

חצי מיליון יהודים שעליו דיברנו כעל פוטנציאל להגירה ב-10 השנים האחרונות הוא קטן

מדי, וכי הפוטנציאל הוא יותר גדול.

כרגע יש כבר 80 אלף בקשות ליציאה במוסקבה. ואף אם אמריקה תגדיל את מכסת

הוויזות, אין ספק שחלק מהמבקשים לצאת משם יעלה ארצה, או שישאר בברית המועצות

במידה ולא יורשה להכנס לארצות הברית ולא ירצה לבוא אלינו. אין ספק שהדימוי שלנו

בקרב יהודי מזרח אירופה, ובעיקר בברית המועצות, הוא דימוי מאד מאד שלילי, ויש

מקום לפעולה בתחום הזה. הם חושבים שאם ארצות הברית היא גן עדן, הרי ישראל זו ציה

סחופת רוחות עם טמפרטורה ממוצעת של 60 מעלות, כשכלי התעבורה כאן הן כרכרות רתומות

לגמלים, וקרוב לוודאי גמלים פצועים בגלל פצצות האינתיפאדה. חייבים להסביר להם כי

מעבר להיות מדינת ישראל הגשת הציונות היא גם מדינה שאפשר לחיות בה חיים סבירים

בהחלט.

כל הדברים האלה מחייבים התייחסות חדשה ושונה מצד הגופים שעוסקים בנושא, כמו

המחלקות לחינוך ותנועות הנוער. לכן יש מקום לשאול מדוע נשלח להונגריה רק מורה אחד

כאשר אומרים שהם זקוקים שם ל-10 מורים.

אל מנכ"ל המחלקה לכספים אני מפנה שאלה אחרת. פעם היתה בעיה להעביר חומר לברית

המועצות, ואנשים שמו את נפשם בכפם כדי להעביר לשם חומר חינוכי וציוני. אני זוכר

שהעברנו לשם מילונים באמצעות בתי ספר בחו"ל, ובאלו קשיים היה הדבר כרוך. כאשר

היתה אפשרות להעביר חומר למזרח אירופה לא נרתענו מכל הוצאה כספית הכרוכה בזה,

כיוון שזה היה דבר ייחודי וחשוב ביותר. והנה היום מבקרים בארץ תיירים מברית

המועצות והם מוכנים לקחת אתם חומר חינוכי וציוני, ואין להם שום קושי בהכנסת החומר

חזה לברית-המועצות, אלא שלא נמצא הכסף הדרוש כדי לציידם בספרים המתאימים. דובר



אז, אם אינני טועה, בסכום של 50 אלף דולר, והסוכנות היהודית הגדולה והעשירה לא

הצליחה לגייס את הסכום הזה, והתיירים חזרו לברית המועצות ללא הספרים האלה.

אורי גורדון אמר פה פעם, שההבדל בין הסוכנות לביו הממשלה הוא בזה

שאולי קונצפטואלית הממשלה צריכה לטפל בקליטה, אלא שאצל הממשלה הנושא הזה יהיה

בסדר העדיפות האחרון, בעוד שבסוכנות זו העדיפות העלי ו נה והראשונה. אבל למשמע

הסיפור הזה על אותם 50 אלף דולר אני תוהה: האמנם?

למרות כל המחדלים יש השנה גידול של % 25 במספר העולים. וכל גידול יוצר אווירה

של תנופה, וזה בדיוק הזמן להכות על הברזל החם גם בארצות המערב. אלא שבזה לא עסקנו

עדיין, כי רוב הזמן אנחנו מתעסקים, לצערי, בקליטה ובמחדליה.

אני שומע שיש היום פוטנציאל לעלייה מאנגלי, ודווקה של צעירים ונוער. אני לא

יודע מה קורה עם הפוטנציאל הזה. שמענו אתמול בכנס עם ארגוני העולים, שבצפרת היו

4,000 בקשות עלייה, ורק 1,000 מהן התממשו.
ד' ברגמן
זה דווקה יום מצויין, לדעתי. כאשר אחד מכל ארבעה מתעניינים עולה זה מצויין.

הי ו "ר מי קלי י נר;

אני מציע שנשמע מראש המחלקה לחינוך יהודי בגולה על הפעולה של המחלקה במזרח

אירופה, ואילו תכניות, אם בכלל, יש לנוער וחלוץ לגבי מזרח אירופה.

דייר חי סקרבל;

במשך החודשיים שעברו הייתי במשך שלושה שבועות בברית המועצות ושבוע אחר

בהונגריה, כך שאני טרי מהשטח, ואני יכול לאשר את הדברים שאמר י ושב-ראש הוועדה על

התמונה המצטיירת שם באשר למזג האוויר בארץ ושאר הדברים. שמעתי שם את הדברים האלה

ונשאלתי שאלות רבות ושונות וגם משונות, שאלות-סרק וגם שאלות לעניין. אשה אחת אמרה

שהיא מקבלת שם פנסיה, וביקשה לדעת אם בארץ תקבל אותה. אנשים אחרים ביקשו לדעת

פרטים על עבודה בארץ וכו'.

יש לנו מדור להנחלת הלשון, ואנחנו נמצאים בקשר הדוק עם כל מיני פרופסורים

מורים באירופה המזרחית, ואנחנו מספקים להם חומר. אנחנו מספקים חומר לימוד לגורמים

נוספים העובדים באירופה המזרחית. בדרך כלל איננו מקבלים עבור זה כסף, ואנחנו

עושים זאת על אף שאין לנו תקציב בשביל זה. אלא שדוביר היה מומחה "לגנוב" קצת מפה

וקצת משם לשם שמים והצלחנו לעשות זאת.

היה לנו רעיון לתת לכל תייר מברית המועצות המבקר בארץ תלוש שיאפשר לו לקבל

חינם ספר, כמו שלפני שנים חילקנו לתיירים תלוש שאיפשר להם להשתתף חינם בשבוע

אולפן. מובן שיש התוהים אם יש איזו שהיא משמעות לשבוע אולפן, ובעני ן זה אני רוצה

להגיד שאני נבהלתי כאשר שמעתי מה הרקע של המורים לעברית בברית המועצות. מי שעבר

קורס כלשהו ויודע את אשר אנחנו יכולים להקנות לתייר או לנוער ב-3 או ב-4 ימים

בלבד, הופך להיות שם מורה. האמת היא שהוא לא יכול לפתוח את הפה בעברית, אבל משמש

שם מורה בגלל המחסור הרציני שם במורים לעברית. משום כך הם רוצים שנשלח אליהם

מורים בכירים לא רק כדי ללמד אותם איך ללמד עברית, אלא מורים בכירים שילמדו אותם

עברית. וזה דבר קשה. כאשר אמרנו להם שתקופה של חודש וחצי נראית לנו כמספיקה בשביל

מורה בכיר, הם השיבו כי זה לא משך זמן מספיק, וכי הם זקוקים לפחות לזמן כפול כי

המדובר איננו רק בפדגוגיה אלא שהוא צריך גם ללמד את המורים עברית.



יש לנו מורה שליח בבודפשט. לפני שנתיים שלוש מחלקת החינוד של ממשלת הונגריה

אישרה את השפה העברית כשפה לבגרות. זה פותח בפנינו כל מיני אפשרויות להכניס

מורים לעברית בבתי ספר כלליים בהם לומדים ילדים יהודים. בבודפשט יש רק בית ספר

רשמי אחד על שם אנה פרנק, ובו יש 160 תלמידים בתיכון. חוץ מזה אין לנו הרבה

מוסדות פורמליים לחינוך יהודי בהונגריה.

לפני מספר ימים ננעל כנס מורים יהודים מאירופה שהתקיים בהונגריה, ושם היו
נציגים מארבע ארצות באירופה המזרחית
הונגריה, ברית המועצות, בולגריה ויגוסלביה.

שמענו מהמשלחת מריגה כי הם רוצים לפתוח בית ספר עברי בריגה. לפני המלחמה היו שם

18 בתי ספר יהודיים, כאשר בשליש מהם לימדו עברית בעברית. הם רוצים לפתוח כבר

בחודש ספטמבר הקרוב בית ספר כזה שם בביל כיתות א' עד ו'. אין מחסור בבקשות מהסוג

הזה. הבעיה הרצינית היא במלחמות בין היהודים בעני ן זה, אבל אני חושב שנוכל למצוא

פיתרון לבעיה הזאת.

מפני שיש היום הרבה אנשים וגורמים הפועלים במדינות אירופה המזרחית חשוב

שיהיה תיאום בין הגורמים השונים ופחות כפילויות. כמו כן יש צורך בתכנית אב רצינית

כדי שנוכל להיות הרבה יותר אפקטיביים.
י י רוגוב
אתחיל בהונגריה. אנחנו הכשרנו בחורה מקומית שהיתה אמונה להיות מנהלת מחנה,

והיא היינה כאן במשך שבועיים. אנחנו עומדים לשלוח 4 שליחים-מדריכים למחנה הקיץ.

בחודש אוגוסט הקרוב אני אמור לבקר שם כדי לראות את הפעולה ולעמוד על טיבה.

כאחת המחלקות שטיפלו בקבוצה של ההונגרים באנו במגע גם עם קבוצה בהונגריה,

ונוכחנו שכמו בכל העולם גם שם החלה כבר מלחמת היהודים. ישנו הגוף הקהילתי היותר

מיוסד וותיק, וישנם אלה שהתעוררו לנושא הזה רק עתה. אנחנו ניסינו שלא להכנס

למלחמות האלה בין היהודים. אבל כאשר ארחנו בארץ את הקבוצה מהונגריה, ראינו שכל

השאלות והמחלוקות הקיימות כרגיל במקרים כאלה התעוררו גם אצל הקבוצה הזאת. אין

ספק שזה מבשר על התעניינות והתעוררות בקרב הנוער במיוחד.

קיבלנו לא פחות משבע פניות מתנועות שונות, ובהן בקשות לסיוע כספי בעיקר

לאירוח של קבוצות נוער, החל מהשומר-הצעיר, דרך בני עקיבא וגמור והבונים. ניסינו

להכניס סדר בפניות האלה להלפנותן למקור אחר מתוך כוונה שיתחילו לארגן את

הדברים בצורה יותר מסודרת.

אין לי ספק שיש מקום לעבודה, אבל גם לדאגה נוכח הדברים שהתפרסמו הבוקר בעתון

בדבר הפחד של הקהילה היהודית שם מפני עליית הניאו-פאשיזם שם. אינני יודע עדיין

אם הפחד הזה אמנם מבטא את המציאות, או לא, אבל זה בוודאי צריך לעורר דאגה. אני

למשל בטוח שמאחורי זה מסתתר דבר-בנה.

יש לנו קשר גם עם יוגוסלביה. אנחנו מתכוננים לשלוח לשם ארבעה מדריכים למחנה

הקיץ הקרוב. אבל עוד לא נערכנו לפעילות ענפה שם דוגמת הפעילות בהונגריה,

ובינתיים היא נמצאת רק בראשית הדרך.



מעניינת ביותר פנייה שהיתה אלינו בקשר לברית המועצות. יהודי אמריקאי

פעיל, שהיה בארץ. והוא בא מברית המועצות, פנה אלינו באופן רשמי בבקשה לסייע

בהבאת קבוצת יהירים מברית המועצות. הוא אמר כי הוא בטוה שאם אנחנו לא נעשה

זאת, האמריקאים יכנסו לחלל ויעשו זאת. זאת נקודה מאד חשובנה שעלינו להיות ערה

לה מאד. אם ישראל לא תכנס לפעילות רצינית בענין זה, אנחנו נפספס הזדמנות פז

להעלות יהודים מברית המועצות.

יולי שטרן ביקר לאחרונה בברית המועצות והוא ידווח לנו על מה שלמד וראה

בביקורו זה. בין יתר המשימות היה עליו לבדוק את האפשרות להרכיב קבוצה של כ-30

עד 40 בני נוער בגיל 16 עד 18, כדי להביאם ארצה ולהכשירם כאן לשמש מדריכים.

הכסף הדרוש למטרה זו הובטח לנו. רובו יגוייס בארצות הברית באמצעות האיש שעליו

דיברתי קודם לכן, והמייצג גוף לא קטן. ההדרכה וההכשרה ייעשו כמובן בארץ.
די ברגמן
אני רוצה להתמקד בנושא החינוך, ואולי גם לגעת בהיבט כספי הקשור בדברים

שאליהם התייחס יושב ראש הווערה. הוא שאל מדוע נשלח מורה אחד בלבד להונגריה,

ולא עשרה מורים; והתלונן על כי בשל מחסור נכסף נמנעה העברת ספרים לברית

המועצות באמצעות תיירים משם שביקרו בארץ.

הפעילות של המחלקה לחינוך בהונגריה נמשכת למעשה כבר שלוש שנים בקשר שוטף

עם מחנכים, עם הסמינר הרבני ששם, ועם בית ספרתיכון אנה פרנק, ואנחנו שולחים

להם תוכניות לימודים.

בכל הסמינרים שהתקיימו באירופה בשנים האחרונות השתתפו גם מורים מהונגריה.

לרגל חגיגות 20 שנה לירושלים התקיים הסמינר האירופי בארץ והשתתפו בו גם מורים

מהונגריה, וביניהם דייר שווייצר מנהל סמינר הרבנים.

נכון ששלחנו רק מורה אחד להונגריה, אליעזר אבן. רצינו לשלוח לשם תחילה

ארם שהוא לא רק מורה, אלא אדם שיכין את פריצת הדרך להונגריה. הוא כיהן בארץ

כמזכיר התאחרות עולה הונגריה, ומכיר היטב את הרקע, ותפקירו העיקרי שם הוא

ליצור תשתית לפעילות חינוכית ענפה. הוא מייצג כיום בהונגריה לא רק את המחלקה

לחינוך אלא את כל ההסתדרות הציונית העולמית. או פתח פתחים והוא ייסד כיתות

אולפן. כיום יש לו 6 או 7 כיתות אולפן שקודם לכן היו רק ברמה אוניברסיטאית.

בקרוב יפתחו עוד כיתות.

יחד עם זה היתה גם בעיה תקציבית, ואני מוכרח להעיר הערה הקשורה בתפקידי

הקודם. אנחנו הוצאנו אותו לשם ללא תקציב המקובל, אלא מתקציב שליחויות קצרות,

כי הבטיחולנו שבעוד מספר חודשים יהיה מימון. אני חושב שהקשיים לא היו כספיים

רווקה, אלא בירוקרטיים. בסעיף שליחויות קצרות מצאתי את הפירצה שאיפשרה לשלוח

אותו, וכך הוא יצא לשם. השליחות הקצרה הפכה להיות שליחות ארוכה וממושכת, והיום

היא כבר גם ממוסדת.

בעקבות השהות שלו בהונגריה יש שם פעילות יפה, שהשיא שלה היה לדעתי בסמינר

שקיימה המחלקה לחינוך לפני כשבועיים ל-200 מורים מכל רחבי אירופה, כולל

הונגריה, שקיבל הכרה מלאה של משרד החינוך ההונגרה בשיתוף עם שלטונות הונגריה.

לפני שנה לראשונה, והשנה ביתר שאת, הגיעו נציגים מהונגריה לחידון

הבינלאומי שמנוהל על ידי ההסתדרות הציונית העולמית, ולא על ידי הסוכנות

יההודית. בהונגריה פועלת כיום ההסתדורת הציונית העולמית. בהונגריה התקיימה

תערוכה של מחלקת ההסברהלרגל חגיגות יום העצמאווז תחת השלט של ההסתדרות הציונית

העולמית. זה מראה את המהפך הגדול למה שקורה בוהונגריה כלפי התנועה הציונית וגם

הסוכנות היהודית.

ועדת העלייה והקליטה



מיותר לומר כאן שהמחלקה לחינוך פעלה ופועלת בנושא חידון התנ"ך, שהיא אחת

הדרכים לחדור ולהכנס למוסדות הפעילות בהונגריה רחבה, מחלקית נוספות פועלות

בתחום הזה. שמעתם ריווח ממחלקת הנוער והחלות. גם מחלקת העלייה פעילה שם וכן גם

מחלקות נוספות.

הסמינר לרבנים משמש למעשה סמינר המכשיר מחנכים מכל מזרח אירופה. דרך מנהל

הסמינר ניתן להגיע לעור מקומות. ררכו אכן הגעתי בזמנו. אל הרב הראשי של ציכיה,

ומאז נשלח גם לשם מעט חומר. פעילות ענפה נעשית היום גם ביגוסלביה. בזגרב

נמצאת מזה שלוש שנים שליחה לעברית, המרכזת את פעולות העברית באיזור. בעבר היה

שליח גם ברומניה, אבל כתוצאה מבעיות בטחון חוא הועלה יום אחר על המטוס והוחזר

לארץ.

הפעילות בברית המועצות קיימת בעיקר בשטח העברית, ודייר סקרבל נגע ביחידה

להנחלת הלשון העברית. היחידה הזו קשורה ל-400 אוניברסיטאות בכל העולם, ובין

היתר גם עם כל ארץ במזרח אירופה. בספטמבר הקרוב יתקיים בברית המועצות סמינר

מקצועי גדול בהשתתפות פרופסורלם רבים. ראש היחדיה, בן ציון פישלר, ביקר

בוורשה, בבודפשט ונמצא בקשרים ומתכונן לבקר בברית המועצות בענין זה. חומר נשלח

לשם, אבל הבעיה העיקרית היא אכן כספית.

תחת כובעי הקודם שלחו אותי אל לשכת הקשר כדי שתממן את הדבר. המחלקה

לחינור הכינה ספרים בשווי 17 אלף דולר, ולא היה מי שיממן זאת. ער היום החומר

לא נשלח, ומישהו התבקש לבדוק את הענין. הכינו גם ספרים בעברית קלה בתרגום

לרוסית, והחומר נמצא ועוד לא שלחו אותו. כל שיטת התקצוב והתאום אינה מאורגנת

דייה. היום הוקמה ועדת הונגריה, ומתחילים לתאם דברים.

כשאתה אומר שהחומר נמצא פירושו שהוא מוכן ורק טרם נשלח? האם הכסף דרוש

למשלוח או למימון שוטף?
די ברגמו
הכסח דרוש למשלוח, אבל גם למימון שוטף של החומר, החומר נמצא, אבל יש לו

ערך כלכלי, כשמוציאים את החומר צריכים לקבל בעדו תמורה מסו י ימת. מכיוון שהמבנה

התקציבי הוא מחלקות שונות, מישהו צריך לממן למחלקות. לגוף עצמו יש כסף, אבל

הוויכוח הוא סביב השאלה על חשבון מי זה יהיה. כי אם תיקח את הכסף בשביל

הונגריה זה יכול ליפול על מחלקת מסו י ימת על חשבון פעילותה באנגליה, והיא אינה

רוצה לוותר על הכסף הזה המיועד לפעילות באנגליה. המחלקה ששולחת חומר, ולא חשוב

אם זה חומר תורני או אחר, רוצה זיכוי בהתאם, וזה המאבק הפנימי בין כולם,

היום הוקמה ועדת הונגריה, שהתרחבה למעשה לכל מזרח אירופה, והיא וערה

שמתאמת את כל פעולות ההסתדרות הציונית הועלמית. אנחנו מקווים שיימצא עכשיו

ההסדר הכספי המתאים. ההסרר טרם נמצא, ואני מקווה שבקורב יבוא על פתרונות,

הבעיה היא בכך שכל עוד אנחנו מתמהמהים מגיעים לשם כל מיני גופים יהודיים

אחרים. כך קרה שכאשר היה ויכוח בין המחלקות לחינוך בינן לבין עצמן ובינן לבין

אחרים שלחו לשם בינתיים האמריקאים מורה לתלמוד. וכך קורה שבמקום מורים מישראל

מגיעים לשם מורים מאמריקה, ולדבר הזה יש כמובן השפעה עצומה בתחומים אחרים.
היו"ר מ' קליינר
אני כמובן לא יודע אם יש צורד ב-10 מורים בהונגריה, או לא. לשכת הקשר

היתה סבורה שהסוכנות היתה צריך לתת את אותו סכום של 50 אלף דולר תמורתי ספרים

וחומר אחר בו יצויידו התיירים שביקרו בארץ, והסוכנות לא נתנה את הכסף הזח, מר

דיניץ אמר ולחם בעד קיצוץ תקציבי לשכת הכסף בטענה שאת הדברים האלה צריכה לעשות

הסוכנות.



לא יתכן שהסוכנות תשפיע על ועדת הבטחון החוץ והכספים לקצץ בתקציב לשכת

הקטר, ומצר שני לטעון כלפי לשנת הקשר על שלא שילמה את הסכום הנדון. מדובר

בתקציב המרינה, ורובר על מי הוא שיעשה את הפעולה במערב לעידור עלייה לישראל.

ואני ריברתי על זה עם הגזבר.

אני רוצה לשאול שאלה מאר היפותתית: מה יקרה אם מחר יהיה קונסנסוס ויגירו

שאפשר לשלוח 100 מורים לברית המועצות, וכמובן שלא על חשבון בתי הספר המקומיים

שם. האם הסוכנות של שנת 1989 מסוגלת לעמו ר במעמסה הזאת, או לא, או שמא תבוא אל

הממשלה ותזעק "געוולד?
יי מאיר
קורם כל אני מורה ליושב ראש הו וערה שזימן אותנו לישיבה הזאת. אחרי ששבתי

מברית המועצות מצאתי לנכון לרווח אישית ליו"ר הווערה, כי אני חושב שנושא

החינוך קשור באופו בלתי ניתן לחלוקה בנושא העליה ונם של הקליטה. אני שמח על

חהזרמנות שניתנת לנו לשתף את חברי הכנסת בהרהורים שלנו סביב ענין זה.

אני רוצה לומר מראש שאינני רוצה לרבר באופן מחלקתי של הסוכנות היהורית,

אני חשוב שאנחנו נמצאים בפני צומת ררכים לאומית לגבי מזרח אירופה, ווה מחייב

התייחסות לאומית. יש רברים שלא הממשלה, לא הסוכנות ואף לא גופים אחרים ארוכים

להתמורר אתם, להתמודר עם האתגר העתירי שהולך ונפתח לפנינו, ושאיננו יודעים

כמה זמן ישאר פתוח.

בל חסובייטולוגים והקרמלינולוגים, והיום גם הסינולוגים והמדיארולוגים

יורעים שמה שיש לו היה, אבל אין ביניהם אף לא ארם אחר שמוכן להתנבא אם מה

שיהיה לא יהיה שונה יותר, טוב יותר או גרוע יותר. אין יכולת מבוססת של חיזוי

לגבי מה שעתיד להתרחש. זה כמובן מגריל את גורל המשימה. אני עצמי חושב שלא

יחזור מה שהיה, אבל יורי קושרובסקי אומר שהוא אמנם לא חושב שיחזור להיות מה

שהיה, אבל שהמצב יכול להיות עורייותר גרוע.

מתור הצצה גם בהונגריה וגם בברית המועצות אני חושב שהזמן הוא גורם חשוב

ביותר, ומכל מקום יש לפעול כאילו שאין זמן.

הנחתי לפני הנהלת הסוכנות ולפני הנהלת ההסתדרות הציונית הצעה, שאני רוצה

להציגה גם בפניכם אף שלא הבאתיה היום בכתב, כי רק אמש חזרתי ולא ירעתי איזה

נושא בריוק ידון כאן היום. אני ורצה להביא בפניכם את הבעיות המרכזיות שאני

רואה. אקרים ואומר שאינה דומה הונגריה לברית המועצות, לא מבחינת ההיקף, גם לא

מבחינת טיב המשטר ואף לא מבחינת הזהות של היהודים.

בהונגריה קיימים מימים ימימה מוסדות יהודיים שהם חלק מן הפתרון שפתר

המשטר הקומוניסטי שם את בעיית היהודים. הוא ראה ביהודים דת, לא לאום. בשום

פנים ואופן לא לאום. הוא ראה אותה כחלק מהתרבות ההונגרית. כאשר ניצבים לפני

בית הכנסת הגדול שם, שהוא באמת בנין והיכל מפואר ביותר, דומה הרבר, להבדיל אלף

אלפי הבדלות, למי שמבקר בפאריס ורואה את נוטר-ראם, ואינו אומר לעצמו שזה חלק

מהתרבות הגוטית, או הוותיקנית, הנוצרית או הקתולית, אלא הוא רואה את זה

במסגרת הביקור שלו שם כחלק מתרבות צרפת.

ההונגרים התירו למוסדות היהוריים להתקיים: עמדו מאחורי בחירת האנשים

שעמרו מאחוריהם, המשיכו לקיים את הסמינר לרבים שהוא במידה רבה מאד פארסה למה

שהיה בעבר, כאשר תמיד היה גיאולוגי באוריינטציה שלי והיום יש בו 6 עובדים. יש

קהילות קטנות ויש כמה בתי כנסת, ובטולרנציה ההונגרית לשנו רב מבני ברק, הרב

הופמן, העוסק שם בהכשרים, דבר שההונגרים מאר מעונינים בו מבחינה כלכלית.

ובהקשר זה כראי לדעת כ'- 500 טון של ספירט שאנחנו שותים בארץ בא מהונגריה. הם

זקוקים להכשרים האלה וחשוב להם שהם יהיו מקיפים, דהיינו בד"צים.



יש בהונגריה 80 אלף יהודים, למערכתנו, ולאנשים האלה אין כל מנע וכל יכולת

ליציר קשר עם המוסדות הארגוניים של הקהילה היהודית. וזה מעורר כמובן שאלה,

נאשר ההסתדרות הציונית או כל גורם לאומי אחר פועל בהונגריה, אל מי הוא פונה,

מי קהל היעד שלו? רעתי האישית היא שקהל היער שלו הם אותם 80 אלף היהורים

שבהונגריה.

אני רוצה להסגיר שהרבר הזה מעורר בעיות ואחרי בהונגריה העדפתי

ליצור כתובת גם לאנשים שאינם שייכים באופן מאורגן לקהילה, אלא שהם הקימו

בהונגריה את מה שהם קוראים בשם המוערון התרבותי היהודי, הכולל בתוכו כבר למעלה

מ-10 מוערונים נוספים, ביניהים מועדונים ללימור השפה העברית, מוערון אנה פרנק,

מועדון חנה סנש וכן הלאה, אגב, מוזר ומעניין שבית הספר היהודי בהונגריה נקרא

על שם אנה פרק, ולא על שמה של חנה סנש שהיתה הונגריה, זה כנראה ביטוי לראייה

של המשטר לזיקה שלהם ליהדות, לציונות וכוי, אהת המטרות של הקבוצה התרבותית

הזאת היא להחליף את שם בית הספר על שם אנה פרנק לבית הספר על שם חנה סנש. אני

הצעתי להם להקים בית ספר יהודי נוסף על שמה של חנה סנש.

הקבוצה הקולטורלית הזאוז, המונה היום למעלה מ-100 איש, נתכנסה לראשונה

בחודש נובמבר, תחת הכותרת של שיר חסידי עתיק מהחצר של החסידות ההונגרית, שיר

עם נוסטלגיה לבניין בית המקדש. הקבוצה הזאת דרשה מממשלת הונגריה להכיר בה

(ביהדות הונגריה כמיעוט לאומי, הקהילה הממוסדת, לעומת זאת, באה אל ממשלת

הונגריה בתביעה שיכירו בהם כמיעוט דתי. השיקול היה גם פוליטי. הונגריה נמצאת

במאבק קשה עם מדינות הגבול שלה, ובעיקרו של דבר עם רומניה, והונגריה מגינה על

הזכויות הלאומיות של המיעוטים ההונגרים הנמצאים במדינות כמו יגוסלביה,
צ'כוסלובקיה ורומניה. אמרו היהודים
גם שעתנו הגיעה לתבוע את התביעה הזאת. היא

לא נדחית. וגם התביעה של הקהילה הממוסדת לא נדחיתה.
מכל מקום המטרה שלהם ברורה
קפיצה מידית לגבי רוסיה, יש ברוסיה כ-5,000

עד 10,000 אקטיביסטים, אני לא קורא להם דסידנטים, הם באמת אינם דסידנטים, הם

אקטיביסטים. יהודי הוא אחרי הכלימי שקם ומגלה שהוא יהודי, ועושה משהו שהוא

להודי. אידה נודל חשבה שיש 5 מיליון יהודים בברית המועצות. יכול להיות שאלה

שנולדו לאמהות יהודיות ונחשבים על פי ההלכה יהודים אכן מגיעים למספר העולה על

זה הידוע לנו. אנהנו דיברנו בררך כלל על מיליון ו-800 אלף יהודים. היום

מסכימים המדינאים שמדובר בלא פחות מ- 2,5 מיליון יהודים מזדהים.

אין היום בברית המועצות מל שיכול לחדור למסה הזאת זולת האקטיביסטים,

ואילו האקטיביסטים עצמם לימדו את מוחם ואת כל הזהות שלהם לפעול בתנאי מחתרת.

רשמית החוקים לא השתנו עדיין בברית המועצות, אבל אנחנו יודעים מה מתרחש שם

הלכה למעשה. עובדה היא שאין האקטיביסטים מצליחים לחדור היום אל המסה הזאת

במאצעים החדשים הנדרשים כיום.

בה בשעה שאנהנו מנועים מלהכנס באופן פרונטלי, פתוח וגלוי, למרות שאני

ואחרים היינו שם, ובוויזה בוויזה שלי מצויין שאני הבר האקזקוטיבה של ההסתדרות

הציונית, הגופים היהודים האחרים כן נמצאים שם. והמסרים הישירים והבלתי ישירים

המועברים אל היהורים שם הם מסרים שיש בהם פייתו י כלפי העולים בפוטנציה שלא

לעלות לארץ. מדובר בפיתוי ממשי, לא ישיר. בעצרת ההזדהות של יהדות העולם שהיתה

בירושלם פנה קושרובסקי אל יהדות אמריקה ושאל: מדוע אתם עושים זאת לנו? יש לנו

כוח להאבק ב-אן.קה,וו,רה, וב-קה,גה,בה. אבל בכם אין לנו כוח להאבק, מדוע אתם

מפתים אותנו לבוא לארצות הברית?

בני ברים עושים עבודה יפה, והם קרובים לנו, ואני הילת' נוכח כאשר הם פתחו

את הלו רז'ה במוסקבה ובאו לשם עם הצלמות והו ידאו וכו' כדי לתעד את התופעה הזו,
ואמדו ליהודים שם
אנחנו מביאים לכם דרישת שלום מניו-גירסי, כאשר ילדיכם יגדלו

באצרות הברית נשלה אותם למחנות הקיץ היפים ששם, וכן הלאה. וכשאתה ניגש אל

אנשים העומדים בתור ליד השגרירות ההולנדית כדי להרשם לעלייה לארץ ואתה שואל

אותם לאן הם נוסעים, אתה רואה שהנשירה נעשית כבר במוסקבה, ובזה יש שינוי. הם



מודיעים לנציגינו במוסקבה שהם נוסעים לבוסטון, ללוס אנג'לס או למדינה אחרת

בארצות הברית. אינם יודעים על אמריקה ולא כלוט, אינם יודעים על ישראל ולא

כלום. אכל אמריקה היא מדינת-הזהכ, מן אכסטרקט זוהר ונוצץ, ואילו נ?דינת ישראל

היא מדינת האינתיפאדה.

המסקנה מכל הדברים האלה, וכאן גם באה הצעתי, היא שיש לפתוח בפעולה של

קומוניקציה המוניות באמצעות תרבות יהודית. יש לראות את הטכניקה קול קומוניקציה

להמונים נמאצעות התרבות היהודית. ואני רוצה להסביר למה אני מתכוון.

אני מתכוון להקמת שותפות בין ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית ובין הקרנות

היהודיות האדירות ובין היהודים הרוסיים עצמם. תאחיל בממשלת ישראל. לפי עניות

דעתי אין אפשרות לפועל ללא לשכת הקשר. אלא שלשכת הקשר לא צריכה להיות המבצעת

של החינוך, אלא צריכה להיות האחראית על כל הלוגיסטיקה המתלווה לדבר הזה.

וכשאני מדבר על לוגיסטיקה אני מתכוון להעברת מידע כדי שנדע במה אנהנו פועלים,

מה מותר ומה אסור, עד כמה מותר ועד כמה אסור; מי יכול לצאת, ומי לא יכול לצאת;

מי מקבל ויזה ומי אינו מקבל ויזה; איר מסדרים ויזה וכוי. זה תפקידה של ממשלת

ישראל.

אין זה מקובל עלי שלשכת הקשר שולהת מורים, והיא עושה זאת מפני שאנחנו

היינו מנועים מלשלוח אותם באופן ישיר, בעיקר לברית המועצות. לעומת זאת אין לה

היום האמצעים כדי לבצע את הצד הלוגיסטי.

הסוכנות היהודית צריכה לעסוק ביצירת התכנים היהודיים, הדתיים, העבריים

וכל מה שמתלווה לחינוך יהודי, וזה אולי גדול תפקידיה בשנים אלה. יהדות ברית

המועצות ויהדות הונגריה איננה דתית. יש חזיונות מאד נ?אד משמחים של חזרה בתשובה

וכיוצא בזה, אבל היא איננה מסוגלת להפריד לאום מדת, ויש להיזהר מלייבא לתוכה

תפיסות שצמחו במקומות שבהם היינו פתוחים במשך 70 או 80 השנים האחרונות להתנגח

ולהתנצח בינינו. אצלם הדברים פשוטים; להיות יהודי זה להיות יהודי, ואין זה

דווקה לשמור מצוות או לא, אלא לחפש את השורש היהודי באותה קרקע שבה הוטמן. על

הנושא הזה צריכה ליהות ממונה הסוכנות היהודית.

הרכה מאד מהכספים היהודיים הולכים היום לקרנות. יש היום מעבר של כסוי

ממוסדות לאומיים לקרנות פרטיים, וזה מעבר מאד מעניין ומאד מדאיג. לפי חשבוני,

ואומרים לי שאני טועה בהרבה, מונחים בקרנות פרטיות לצורך פעולה חינוכית

ולאומית למעלה ממיליארד דולר. אמר לי אחד האנשים המצויים אצל הדבר הזה, שאני

טועה ב-2 מיליארד דולר, וכי בסך הכל הסכום המצוי בקרנות השונות מסתכם ועובר את

ה-3 מיליארד דולר. יש לשתף את הקרנות הפרטיות האלה, והם מוכנים לזה. בדקתי את

הדבר.

צריו גם שהביצוע של העבודה החינוכית ייעשה בשיתופם של היהודים שהם בעצמם,

עלו מרוסיה. אי אפשר להשאיר אותם מחוץ למסגרת הזאת. אתה לא יכול לגשת אליהם

גישה פטרונלית. הם מכירים את השיטות ואת המכניקה, והם צריכים להיות מעורבים

ומעורים בענין הזה.

אני מדבר על תכנית תלת-שנתית של 10 מיליון דולר. אנחנו מוציאים כ-50

מיליון דולר על חינוך יהודי בעולם, וזה לא כולל כמעט אף פרוטה אחת לחינוך

בברית המועצות ובהונגריה. לפי חשבוני אנחנו צריכים 1,6 מיליון דולר בשנה

הראשונה, כפליים בשנה השניה מפני ששנה של עבודה יוצרת נפח וכן הלאה. הכסף הזה

ישנו אצל העם היהודי. ואם הדבר יהיה מבוסס אנחנו נהיה מוכנים לתת את חלקנו

מקרן פינקוס של הסוכנות היהורית.

בחודש יוני תונח ההצעה בענין זה, כאשר המסר יהיה שלגבי ברית המועצות,

הונגריה וכן הלאה אנחנו ניגשים גישה לאומית, המכנסת מסביב למרכז קריאטיבי בארץ

את הפעילות עבור המדינות האלה ומכשירה את כוח האדם המתאים והדרוש. בסך הכל זו
גישתי העקרונית לענין הזה
משימה לאומית באמצעים לאומיים.



אני מורה כי מפריע לי שעד לרגע הזה לא שמעתי מח בכל זאת המעט שכן ע;ושות

המחלקות השונות בסוכנות היהודית. מאחר ונפתח פתח כיצר מנצלים את התקציב תקיים

כדי לעבור דרכו. לא שמעתי מה מקציבות המחלקות השונות לנושא הזה של חינוך יהורי

ברית המועצות. הבה נשמע מהמחלקות המיוצגות כאן, חינוך ונוער וחלוץ, מה סכום

הכסח שהן מקצות לנושא הזה של הכנת והעברת חומר לברית המועצות.
א'.ולדמן
כבר אחמול שמעתנו על המציאות המזעזעת בהונגריה בעיקר. שמחתי לשמוע את

הרברים שנאמרו כאן על ירי שני ראשי המחלקות, ואני רוצה לרבר על התוכן, על מה

צריך לעבור בעיקר ברוסיה, כי את הונגריה אינני מכי. שלוש פעמים ביקרתי ברוסיה,

לפני 10 שנים, לפני 8 שנים ולפני 7 שנים, ומאז אכן השתנו רבלרם, ההתעוררות שם

כיום היא התעוררות רתית לאומית. ואין זה משנה אם מרובר באנשים שמקיימים מצוות,

או שאינם מקיימים מצוות, הם אינם מפרירים בין התחומים, וההתעוררות אצלם היא

התעוררות רתית. לכן, כאשר יש אפשרות לפעול שם היום, ואי אפשר אם נצליח להגיע

לכולם, צריך לחשוב מה נוכל לעשות אתם,

הנקורה המרכזית היא עלייה. יש רברים רבים המעכבים עלייה, וכרי להתגבר

עליהם לא יהיה מספיק לפתה אצלם ולעורו- בהם רק את הצר החיצוני, כמו יריעת שפה

או תרבות שאינה חוררת, אינה מרמזת ואינה מחילבת. אנחנו חייבים לגעת בשורשים

העמוקים והפנימיים ביותר של חינוך תורני או אמונתי וכוי. מובן שאלמלא היו

פתוחים לכך אי אפשר היה לעשות זאת בכלל. אבל היות והם כן פתוחים לכך, אז אם לא

ניחן להם אח הרברים במלוא העומק האפשרי לא נוכל לגרום לכך שיוכלו להתגבר על

כל מה שמעכב אח עלייתם לישראל ועל כל מה שמושך אותם להגר למרינות אחרות.

הקו המנחה את כל העוסקים בכך היא האחריות לעלייה, שהיא האחריות להצלתם של

היהורים האלה. האחריות הזו מחייבת פעילות מזורזת ביותר, מעמיקה ומקיפה ביותר

בתחומים האלה. ©מענו מה צריך להיות, אבל לא שמענו איך זה ייעשה ובאם זה ייעשה,

ומה אנהנו יכולים לעשות כרי לזרז אח העשייה.
היו"ר מי קליינר
אני רוצח לחרר את הנקורה הזאת ברברי ו של הבר הכנסת ולרמן. בררך כלל חשבתי

שתפקירם של חברי כנסת הוא לזרז גופים שמלאכתם בביצוע, ולהביע רעות על מה שצריך

לעשות. אבל למעשה אנחנו שומעים ראשי מחלקות במיממסר, בעיקר בתחום העלי ה

והקליטה גם בסוכנות וגם בממשלה, שאומרים לנו מה צריך להיות, ופחות מספרים לנו

על מה שבאמח נעשה. נוכחנו שביאם אלינו נציגי משרר השיכון, משרר הקליטה, מחלקח

העלייה, מחלקות החינוך, נוער וחלוץ ואומרים לנו שסליהם מלאים תכניות כרימון,

ושאם רק יתנו להם את הכסף הררוש כי אז הכל יהיה בסרר. לכן גם שמחתי כל כך

שיושב ראש וערת הכספים הביע נכונותי- להצטרף ללובי שלנו.
י' מאיר
ררך קרו פינקוס הקצבנו לפעולה בהונגריה סך של 60 אלף רולר לשלוש קונים.

החלק הראשון לשנה הזאת הוצע כמעט כולו. בכספים אלה נעשו פעולות חשובות אם כי

לא מספיקות. אבל זו היתה ההתחלה. בכל מחלקה יש פירורים תקציביים לענין זה.

מחר אנחנו יושבים בווערת הביצוע של קרן פינקוס וצריכים לאשר הוצאה של קרוב

למיליון רולר לפעילות למען יהורי ברית המועצות.והכסף הזה ישנו. אני חושב

שהסוכנות היהורית בשעה זו הוציאה 600 אלף רולר לצורך הפעולה הזאת. נעשו בזה

רבירם טובים בין-מחלקתיים.



אני בטוח שיצחק רונוב יכול להרחיב את הדיבור על כר, אבל אני רוצה לציין

כי נעשו מספר פעולות בתקציב אמנם לא גבוה, אבל רי משמעותי יחסית למדינות אחרות

גס בעולם החופשי. אזכיר רק שנשלח מורה במימון המחלקה או קרן פינקוס; תלמידים

יהודים הובאו לכאן כדי להשתתף" בחידון התנ"ך"; מהונגריה הובאו קבוצות מספר

להשתלמויות ולסיורים בארץ, והמימון הוא כולו על ידי אחת המחלקות של ההסתדורת

הציונית העולמית. כמו כן נשלחו חומרים שונים להונגריה. מורים מהגולה השתתפו

בהשתלמויות. בהונגריה נערן סמינר גדול. אולפנים קבועים מתקיימיםבהונגריה. נשלח

חומר ברמה אוניברסיטאית להונגריה. קשר קבוע קיים. כל הדברים הללו הן במסגרת

הפעולות הרגילות שעושות המחלקות השונות בהסתדרות הציונית העולמית. לאחרונח

מדברים גם על האפשרות של פתיחת סניפים של תנועות נוער שם. מה יותר מזה אפשר

לעשות?
היו"ר מ' קליינר
הזמנו לישיבה הזתא גס את נציגי תנועת הנוער. קיבלתי פתק מיצחק רוגוב בו

הוא שואל מדוע לא הזמנו נציג מחלקת הארגון שעליה הוטל הטיפול בהונגריה. אני

רוצה להבהיר כי לפני זמן רב הוחלט להזמין לישיבה של הוועדה את הגורמים העוסקים

בחומר חינוכי בעקבות הטענה שאין שולחים די חומר לברית המועצות. כאשר לשכת הקשר

אמרה את אשר אמרה, ושכבר סיפרתי כאן, החלטנו להזמין את המחלקות לחינוך, כדי

לברר אתן את העני ן הזה, והחלטנו לצרף גם את הנוער והחלוץ. אני מבין שמנכ''ל

המחלקה לחינוך הציע להזמין גם תא נציגי תנועות הנוער,

הנושא ממוקד בלפעולה במזרח אירופה, אף כי אמרנו שאם כבר מזמינים את ראשי

המחלקות לחינוך, מוטב נשמע גם רקע קצת יותר כללי על המחלקות. אבל היות ונציגי

הנוער נמצאיםעמנו, אנחנו מבקשים לשמוע גם אותם,

מי לבני;

גם אני הייתי בברית המועצות לפני שנה. באשר למה שעתיד ליהות אנחנו נמצאים

בבעיה אלא אם כן תהיה תמיכה גם מצד חברי הוועדה הזו בתכנית שהציע מר יצחק

מאיר.

בביקורים במקומות השונים חוזרים ומדגישים כי הדרך להגיע אל ההמונים שם

היא באמצעות הרדיו, רדיו, ושוב רדיו. על גלי האתר ניתן להגיע אל ההמונים,

ובצורה אפקטיבית וטובה.
ה יו"ר מי קליינר
אכן הענין הזה לא נעלם מאתנו. כבר הזמנו לישיבת הוועדה את מנכ"ל הרדיו,

אנשי הרדיו טוענים שיש להם בעיה עם המשדר הקיים, וכי משדר מסוג שונה היה משדר

בצורה הרבה יותר טובה ובעוצמה יותר גדולה. ב-12 ליוני נקיים ישיבה עם גזבר

הסוכנות כדי להפנות דעתו לענין תזה. בין שאר הדברים שנעלה בפנלו,

אנל 2ם שמעתי שהם לא כל כר מאמינים לשידורים מהארץ שאותם הם כן שומעים,

כי הם רגילים שלא להאמין למה שנאמר ברדיו. יתכן והשידורים שלנו נשמעים יותר

מדי תעמולתיים, ואז הם נקלטים בשלילה.
.מ' לבני
חשוב שהתכניות ייערכו במשותף, בשיתוף פעולה,

היו"ר מי קלליינר;

בהחלט. בענין זה אתם צריכים לתדרך את הגזבר שאמור לממן את זה.



שמחתי לבוא כי במצב בו אנחנו נועלים היום פועלים לנצל כל במה לפני שהשאש

תכבה סופית. מאחר ורנים כאן היום במזרח אירופה היתי רוצה להגיר כמה רברים

שאולי לא ירועים כל כך.

לא הייתי בהונגריה ואף לא בברלת המועצות, אבל אנחנו עושים משהו שאנחנו

מקווים שיתן גירות, באמצעות חבר שלפני שבועיים נסע לשם לסיור. בעוד חודש אנחנו

מביאים ארצה 120 בני נוער מהונגריה. הם ישתתפו בפעילות שמאורגנת עבורם בשישה

קיבוצים שבכולם ישנם חברים שהם יוצאי הונגריה.

הייתי מוראג מאד מהטיפול החינוכי בקבוצות האלה, אבל להפתעתי מצאנו עשורת

חברים רוברי הונגרית שהתנדבו לעזור בענין הזה, ואני מקווה שזו תחילה טובה של

פעולה. אנחנו עושים מאמצים ליצור קשר עם יהודים בברית המועצות, ובמיוחד עם

נוער יהודי שם.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדל להגיד שיכול להיות שאילו יושב ראש

הוועדה היה פונה קצת יותר מאוחר אל תנועות הנוער, יתכן- מאד שכבר לא היה מוצא

תנועות נוער שהיו יכולים לבוא לכאן, מפני שמבלי שהתקיים דיון ומבלל שאף אחד

קיבל החלטה בנושא יש כוונה די ברורה, אח שמכחישים אותה, למחוק שמות כמו

בית"ר, בני-עקיבא, השומר הצעיר, הבונים דרור ועוד מספרי ההסתדרות היהודית, על

אף שמפת מדינת ישראל מלאה מעשי ידיהם של בוגרי התנועות האלה. גם המנכ"ל הוא

בוגר תנועתי מדרום אפריקה, ואני בוגר תנועת הבונים לא מישראל. אני חושב שקיימת

סכנה חמורה ביותר שהפעילות בקרב המשוכנעים והחולמים תלך ותיעלם. אני חושב

שבקטע הזה מותר לממשלת ישראל ולכנסת ישראל להתערב בצורה החריפה ביותר, מפני

שהנושא הזה הוא בנפשנו.

הי מקוב;

אני רוצה להגיד כמה מלים על פעילות בית"ר בברית המועצות. אבל לפני כן אני

רוצה להתייחס לכמה מהדברים שנאמרו פה על ידי חבר הכנסת ולדמן ויושב ראש

הוועדה.

אני חושב שמי שבונה על חינוך יהודי ציוני וחולם את הנושא הזה וחושב שהוא

אכן חשוב מאד, ומסתמך ובונה על הסוכנות היהודית וההסתדורת הציונית, חי בטעות

פטלית. כי ההסתדרות הציונית נמצאת במשבר מנהיגותי, משבר ערכי קשה מאד. אם

מישהו חושב שהבעיה של ההסתדרות הציונית ושל הסוכנות היהודית היום זה תיאום

ומניעת כפילויות וכו', טועה טעות גדולה. השותפים שלנו, נדבני הכספים ומייצגי

הנדבנים הכניסו בנו את הפסיכוזה הזאת שצריך לעשות ת יאום ויעול. אינני נגד זה,

אבל לא זו התרופה. אני חושב, אגב, שתנועות הנוער הם הגוף היחידי המוכן לעשות

תיאום ויעול, לעשות שותפויות ולהקשיב לביקורת על פעילותם.

אם יש מי שחושב שהבעיה האמיתית היא כפילויות וחוסר תיאום, הרי הוא טועה.

כי אם אנחנו שומרים על מחסור ב017 אלף דולר כדי לשלוח ספרים לברית המועצות,

הרי ברור שאין זו בעיה של חוסר תיאום, אלא זו בעיה של טמטום. בו זעיה של חוסר

בלתי רגיל בחזון, ופשוט קשה לשמוע דבר כזה.

מדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה, בנוסף לשאר הבעיות הקשות שיש לה, גם את

הנושא הציוני, ואולי לנתק את ההסתדרות הציונית מהסוכנות היהודית, להקציב את

אותם 50 או 60 מיליון דולר, שזה גובה התקציב, ולשנות את סדרי העדיפויות ואת

דרכי הפעולה של המוסד הזה.

הזכיר כאן מר טוניק איך לא התקבלה ההחלטה בדבר חיסול תנועות הנוער אבל

בפועל % 60 ממפת השליחות נמחקו, ועכשיו מנסים לעשות נסיגה מההחלטה ולא יודעים



איפה איך ומי, ואף אחד לא מוכן לוותר על אחוז מתקציבו כי אם הספרים טובים גם

בשביל אנגליה, אז למה לוותר עליהם על מנח שיישלחו לברית המועצות? אותו הדבר

ואותו היחס לגבי תנועות הנוער. הוועדה הזו צריכה לקחת על עצמה לפחות לקדם את

העני ן הזה.

היו"ר מי קליינר-.

כאשר מתקבלת החלטה בסוכנות היהודית, אתם לוחצים על הנציגים שלהם בין חברי

ההנלה. לאן אני לא מבין איר זה עושים מגבית מיוחדת לקליטת נושרים בארצות

הברית, כאשר יודעים שהבית הלבן ביקש מהקונגרס עוד 100 מיליון דולר בשביל קליטת

נושרי ברית המועצות בתוך ארצות הברית. כאשר יודעים זאת הולכים ועושים מגבית

יהודית מאוחדת שמתכוננת לאסוף 35 מיליון דולר לקליטתם של הנושרים בארצות

הברית? משלמים מס שנתיים ואומרים שלמעשה ייאספו 70 מיליון דולר ומחצית הסכום

הזה יחנו לפעילות בארץ. אבל כל אחד יודע שלא יצליחו לאסוף יותר מ-30 או 40

מיליון דולר וכל הסכום הזה יילך לקליטת הנושרים בארצות הברית. הכסף הזה נאסף

תחת שמה של מדינת ישראל, ובתוך הבנין, שהייתי גאה לעבוד בו מספר שנים, לא

רועדות אמות הסיפים, ואף אהד לא יוצא נגד זה, לא המנכ"ל, לא חבר הנהלה ואף לא

פקיד.
י' מאי.ר
אם אתם תחליטו שאין לנצל את השם "מגבית מאוחדת לישראל" בשביל לקיים

מגביות עבור הנושרים בארצות הברית, המגבית לא תתקיים. אבל שעה שאנחנו נאבקים
בתופעה הזאת אומרים לנו
ממשלת ישראל אתנו, והכנסת אתנו, ואין אנהנו יכולים

לנתק את הענין הזה, אז ידינו כבולות לא פחות מידיכם. מה שקורה שם הוא אכן

סקנדל לאומי, אבל אין אנחנו לבד ממונים על הענין הלאומי.

זה באמת סקנדל, אבל אני יכול להצביע על מעשה טמטום. מכרו את הבנין של

בניו-יורק בסכום של 38 מיליון דולר. תשאל כמה מהכסף הזה מגיע לתקציכים של

ההסדתרות הציונית העולמית, ואז תראה מה הסכום שמגיע.
הי מקוב
הנושא השני הוא הנושא של ברית-המועצות, אני חושב שאם נצטרף את המחדלים

שעשה העם היהודי בהיסטוריה שלו נראה שאת רובם מחרצים בהעדר כלים. אבל הפעם אי

אפשר להשתמש בתירוץ הזה, כי הפעם ישנם הכלים. ישנה הסוכנות היהודית, ישנן

קרנות ויש מגביות. והיום אנחנו כבר אחרי הצומח, ולא לפניה, כי היום ישנם כבר

יהודים שפעילים בברית המועצות, החל מהסטמר וגמור באחרים, ואיני רוצה לפרט. אם

נפתח שם משהו הרי נפתח מרכז תרבות של הקונגרס היהודי העולמי, ולא של ההסתדרות

הציונית. וכאשר יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית היה בברית המועצות הוא חיכה

בפרוסדור כדי ששווארדנדזהיואיל ללחוץ את ידו. יש בעיה קשה בכל הקשור למה

שעשינו ולמה שאנחנו עושים שם.

אני רוצה לומר מה בית"ר עשתה ועושה בברית המועצות באמצעים דלים מאד,

לרצערה, כמעט ללא אמצעים. ניסינו לעניין את התנהלו! הציונית בנושא הזה, אבל לא

בל כן הצלחנו. אבל לא ויתרנו ואנחנו ממשיכים ביעילות.

לפני שנה וכמה חודשים התחילה הפעילות של בית"ר בברית המועצות בצורה

מחתרתית עם מספר פעילים במוסקבה, ומספר פעילים בלנינגרד. הצטרפו אליהם מספר

פעילים בריגה. מורה מריגה שהיה בכנס המורים האחרון בהונגריה, ושהיה בתנועת

בית"ר לפני 50 שנה, מסר לנו, נמאצעות משתתף נוסף בכנס, שהוא פועל לפתיחת סניף

בית"ר בריגה.



על פי עצה שקיבלנו לא פנינו אל ממשלת ברית המועצות אלא לממשלות

הרפובליקות קול לטביה, של אסטוניה ועוד אחת, בבקשה לקבל אישור לפעילות של בית"ר

שהיא תנועת נוער יהורית ציונית חינוכית, והפעילות שלנו במקומות האלה הותרה, אף

שטרם קיבלנו את האישור לכך בכתב. בגלל המתח השורר בין הרפובליקות ובין השלטון

המרכזי בנושא הלאום ניסינו להכנס לתפר חזה.

עיקר הפעילות שלנו היא במוסקבה. יש לנו קשר מזה שנה ומשהו עם קבוצת

פעילים של 15 בוגירם. הם יבואו הקיץ לקורס הדרכה בארץ. בנוסף לזה יש לנו קשר

עם ארנון המורים לעברית שמנהל אותו היום לייב גורודצקי. אני אישית שוחחתי אתו

בטלפון מספר פעמים. אנחנו עומדים בקשר טלפוני שבועי עם הפעילים שם. תרגמנו ספר

שירים של אורי-צבי-גרינברג לרוסית ושלחנו אותו לשם. היום אין בעיה לשלוח לשם

חומר. כפי שנמסר אין עורכים חיפוש בחפצים של תיירים רוסים יהודים כאשר הם

חוזרים לשם. הלכ עובר ללא בעיות. פעם היו מגיעים רק % 50 מהדברים שנשלחו לשם

בדואר, היום מגיע לשם כל מה שנשלח. אחרי הספר של אורי צבי גרינברג תרגמנו

לרוסית גם את הספר "המרד" של מנחם בגין, ושלחנו אותו לרוסיה. אנחנו עוסקים

עכשיו בתרגומו לרוסית של הספר "עולמו של ז'בוטינסקי" ואף הוא יישלח לשם.

אני מקווה שיהיה לנו מחנה קיץ בברית המועצות כבר השנה. נעשה הסכם לשכירת

וילה בסביבות מוסקבה בשביל חניכים יותר צעירים. נוסף ל-15 הצעירים מקבוצת

המנהיגות שיגיעו אלינו, אנחנו שותפים יחד עם אחרים למשלחת של 120 בני נוער

שיגיעו לארבעה קיבוצים ולמושב נורדיה, בו אנחנו מטפלים, ויהיו במשך חודשיים

וחצי באולפן עברית ועבודה.

כבר שלחנו שני שליחים מכאן, צעירים יוצאי ברית המועצות שהגיעו ארצה לפני

3 ו-4 שנים. הראשונה שיצאה שהתה שם כחודש וחצי. לפני שבועיים יצא בחור נוסף

שלקח אתו מכשיר וידאו כדי להקרין שם סרטים. יש משם דרישות לוידאו ולמחשב,

דברים שמאד רצויים שם. אנחנו מארגנים עכשיו משלוח מחשב מאנגליה באמצעות סטודנט

שיוצא לברית המועצות, גם כדי שיוכלו להפיץ באמצעותו חומר, וגם מפני שזה נחשב

שם נכס רציני, ממש רכוש שיעמוד להם במקרה ומצבם יהיה קשה.

בלחצם של הפעילים מברית המועצות, ובהיסוסים מצדנו, הפכה הפעילות שם להיות

גלויה מאז חודש ספטמבר האחרון. מפה קיימנו טקס רשמי של פתיחת הסניף בברית

המועצות באמצעות הטלפון ובאמצעות מספר אישים ממלתיים שהשתתפו בזח, ועשינו זאת

מתור מגמה לבדוק עד כמה הסדק שם רחב.

הפעילות שלנו היא בסופו של דבר קטנה ומאד מצומצמת. שמעתי שאיש השומר

הצעיר יצא לברית המועצות והתחיל בפעילות. אני יודע שיש קבוצה שמקורבת ליוסף

מנדלביץ ולעוד מספר עולים מברית המועצות שגם כן עושה שם פעילות בקרב נוער דתי.

אגב, חלק גדול מהפעילים שלנו הם. חובשי כיפה. אינני יודע כמה מצוות הם מקיימים,

אבל חזהות שלהם היא של יהודים דתיים שומרי מצוות. אבל הפעילות היא פעילות

בעוצמה יחסית מאד נמוכה למה שהמצב דורש. אני חושב שאם העם היהודי, ובעיקר

המנהיגות הציונית שלו, לא תתגייס לענין, נצטרך למנות מאוחר יותר ועדת חקירה

לבדוק למה הדברים לא נעשו כאשר אפשר היה לעשותם.
יי הילדסהיימר
גם אני לא רוצה לדבר על בסיס תנועתי, ואף שאני עצמי הנני איש תנועת עזרא

שהיא תנועה חרדתית לאומית קטנה יחסית, אני מדבר כאיש תנועות נוער בכלל. תחילה

אני רוצה לומר שאפשר לסכם את חדברים ששמענו כאן הן על הונגריה ובמיוחד על ברית

המועצות שבעצם אנחנו נמצאים בתקופה של שעת חירום באשר לאפשרויות לפעול פעילות

הנוכית תרבותית יהודית במזרח אירופה.

שלשום שמעתי סקירה של פרופסור יעקב רועי שייצג את הקונגרס היהודי העולמי

בכנס של כ-200 פעילי תרבות יהודית מ-32 ערים בריגה, והוא סיפר דברים מאד.

נעימים לאוזן על פעילות שהולכת ומסתעפת. מצד שני חבל מאד על שמעט מדי נעשה,



ועל שלא ממשלת ישראל ואף לא ההסותדרות הציונית עושות ופועלתם בהיקף הדרוש.

אגב, איש משני הגופים האלה לא היה בכנס הזה. הוא עצמו קיבל עשות בקשות לשלוח

חומר, לשלוח אנשים וכוי. אבל אלן יד מרכזת, כפי שכבר שמענו פה, אני חושב שכל

הגורמים צריכים להתגייס כדי לפעול בענין שמא נחמיץ את השעה שאולי פתאום תחלוף.

אני חושב שאסור להזור על שגיאות שנעשו בעבר הן לגבי קבוצות נוער המגיעות

לארץ, והן לגבי אלפי התיירים היהודים המגיעים מברית המועצות לבקר בארץ. אם

יגיעו קבוצות נוער וישהו בעיקר בקיבוצים שאינם כל כך מסוגלים לתת להם חינוך

יהודי, אפילו לא בקנה מידה מצומצם, והם ישמעו שם קצת על סוציאליזם בישראל, שגם

אני מאמין בו בדרך כלל, התוצאה עשויה להיות כפי שהיתה לגבי נוער יהודי שהגיע

לארץ מהעולם החופשי והתאכזב מהסוציאלים אפילו בקיבוצים, והחליט שאם אין

סוציאליזם בישראל הוא לא צריך לחיות בישראל. בעוד שלמעשה היו צריכים להגיע

למסקנה שכיוון שיש יהדות בישראל, אז צריך לבוא ולחיות בישראל.

אני מציע לכן שיעשו את כל המאמצים האפשריים כדי להפגיש כל קבוצה של

תיירים מבוגרים ושל נוער שתגיע לארץ עם גורמים שיכולים לתת לתיירים האלה

חינוך יהודי שורשי. הדבר הוא בנפשנו ממש.

אם אני מדבר על שעת חירום בברית המועצות ואירופה המזרחית, איננו יכולים

להתעלם מכך שלמעשה יש לנו שעת חירוך גם לגבי החינוך היהודי בעולם המערבי כולו.

והדברים קשורים האחד בשני. לא הייתי בברית המועצות, אבל פני חודש ביקרתי

יומיים בלדיספולי, ודיברתי עם הרבה מהנושרים, גם עם פעילים ועם אנשי מחלקת

העלייה של ההסדרות הציונית. פעילים שהם בעצמם עלו מברית המועצות אמרו לי שאין

להם שום ספק בכך שהיהודים שנשארים בברית המועצות ולא יהגרו לארצות הברית יהיו

בסופו של דבר הרבה יותר מחוסנים מפני התבוללות ונישואי תערובת מאשר היהודים

שיגיעו לארצות הברית. מבחינת המשך היותם יהודים עדיף איפוא שישארו בברית

המועצות.

לא נשנה את פני הדברים אם נגיע למצב שבמקום % 10 יהודים המגיעים לארץ

מבירת המועצות כיום, יגיעו אלינו % 30 ו-%70 ימשיכו דרכם לעולם החופשי. כי

איננו יכולים להתעלם ממה שקורה להם בעולם החופשי.

כאיש תנועת עזרא, שהיא תנועה חרדתית לאומית, אני אומר שגם תנועה שרחוקה

מהדת, כמו תנועת השומר הצעיר למשל, מצילה נוער יהודי מפני התבוללות בכל מקום

בו היא פועלת עם נוער יהודי. בשבוע שעבר פגשתי בנער שהתחנך בשומר הצעיר והוא

אמר לי כי אלמלא התחנכו בשומר הצעיר הם היו נעלמים מהמפה כיהודים. מבחינה זו

אנחנו נמצאים בשעת חירום גם בעולם החופשי. וחשוב מאד שנבין זאת ונערך בהתאם.

הקיצוץ במפת השליחות הוא נושא שעלול להפוך לטרגדיה ממש. לדעתי ההסתדרות

הציונית והסוכנות היהודית אינן מסוגלות לתת היום תשובה מלאה לבעיה, והגיעה

השעה שגם מדינת ישראל תחלץ לענין הזה. אינני אומר שמדינת ישראל באופן ישיר

צריכה לתקצב שליחים, אבל אם יגיעו להסדר עם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית

שגורמים אלה יצטרכו לתקצב קצת פחות את נושא הקליטה, ומאחר ומדובר על כך

שהסוכנות היהודית תעביר לממשלה כספים למימון קליטת העולים, אז תעביר הסוכנות

10 מיליון דולר פחות, כדי שבכסף הזה אפשר יהיה לפחות לשמור על הקיים בשליחות.

כי בלי שליחים לא יהיו תנועות נוער, ובלי שליחים לא יהיה חינוך יהודי בקרב בני

נוער בעולם המערבי, ואז תגדל ההתבוללות וירבו נישואי התערבות.

אני חושב שועדת העלייה והקליטה צריכה להשמיע את דברה בנדון. אינני מאמין

שמדינת ישראל יכולה למשוך היום את ידי ממה שנעשה בחינוך היהודי בכלל, וממה

שנעשה בחינוך היהודי בתנועות הנוער בגולה בפרט.
היו"ר מ' קליינר
אני מצטער שעל נושא הקיצוצים בפעילות ההסתדרות הציונית עלה באן באקראי.

אני חושב שזה ראוי לדיון בפני עצמו, ואנחנו נעשה זאת.

שמעתי מאדם שמלווה קבוצות מבקרים מברית המועצות, שבאשר לקח קבוצה כזו

לסיור בסופרמרקט, לאו דווקה מהגדולים בארץ, התיירים התרשמו מאד והיו משוכנעים

שזה סופרמרקט רק בשביל האנשים החשובים, והם ביקשו שיראו להם איפה עושים המוני

העם אח קניותיהם. זה מוכיח שיש פער תפיסות שהוא בהחלט חומרי. אם הם היו יודעים

שערכן של דירות בנוש דן גבוה מערך דירות ברוב מדינות המערב, הם היו מבינים

שישראל איננה מדינה מסכנה אלא מדינה שהרבה מאד אנשים רוצים לחיות בה ושכדאי

לחיות בה.

יי הילדסהיימר;

תנועת עזרא עדיין לא פועלת במזרח אירופה, אבל אנחנו בהחלט התחלנו לבדוק

את האפשרויות לפעול בעיקר בהונגריה.
היו"ר מי קליינר
זה חשוב מאד. הדוגמה ששמענו כאן מבית"ר היא דוגמה מעודדת. אני מבין שגם

השומר הצעיר מתחיל לפעול בכיוון הזה, ואני חושב שכל תנועות הנוער צריכות לתת

תשומת לב מיוחדת לנושא הזה ולפעול בו במידת יכולתן על אף המצב הקשה.

יושב ראש הוועדה השתומם שאמות הסיפים רעדו אחרי כל מה שנעשה ונאמר. ואני

רוצה לשאול את חברי ההנהלה הציונית שנמצאים כאן היום, את יושב ראש ועדת העלייה

והקליטה של הכנסת ואת חברי הכנסת הנוכחים את השאלה הקובעת לגבי העתיד: מה

הלאה? אני לא בא להוסיף דברים, כי מספיקים הדברים ששמענו. אני רק מבקש תשובה

לשאלה הזאת, בי זאת השאלה שמטרידה אותי ושצריכה להטריד את כולנו.
היו"ר מי קליינר
אנחנו היינו מודאגים מאד מנושא הקליטה, ובחדר הזה נאמרו כמה דבירם מאד

מאד מרחיקי לכת. היה גם כנס חירום בנושא הזה, ובסופו של דבר בשבוע האחרון חלה

התפתחות חיובית מסו י ימת בנדון. כאשר שר הקליטה העלה בישיבת הממשלה לפני

שבועיים את ענין תוספת התקציב למשרדו, תשובת האוצר היתה שזו בקשה מוצדקת

וחשובה, אבל לאלצר יש עוד עשרות בקשות שאף הן צודקות וחשובות. השבוע עשינו

פעולה ציבורית די חזקה, נפגשנו עם התאחדויות העולים ועם חברי כנסת נוספים

וקיימנו כנס חירום, ובסופו של דבר נראה שהמחסום נפרץ, והאוצר הודיע כבר שהוא

מקצה סכום של 60 מיליון שקל יאנחנו ביקשנו 60 מיליון דולר) לפינוי מרכזי

קליטה. ברגע שהכירו בעיקרון אני מאמין שגם עם הסכום נסתדר בסופו של דבר.

בישיבה האחרונה שלנו עם אורי גורדון שאת אותה העזרה שנתנו לשר פרץ

בממשלה, את אותה העזרה הציבורית אנחנו רוצים לתת לנושא של העלייה, ואני מקווה

שבאותה מידה של הצלחה. אבל אני רוצה לחזור ולהזכיר שאנחנו איננו גוף ביצועי.

אנחנו ועדה שמתוקף החוק מבקרת את המשרד לענייני קליטה ומשרדי ממשלה אחרים

העוסקים בעקיפין בענייני קליטה. בתוקף חוק המעמד יש לנו גם סמכות לבקר, דרך

ועדת התיאום שאינה קיימת, את הנעשה בהסתדרות הציונית ובסוכנות היהודית.

בגלל האופי המיוחד של הנושא, שאנחנו רואים בו נושא קיומי, אנחנו רואים את

עצמנו נם כקבוצת לחץ, ואנחנו גם פועלים ככזו.



השאלה שנשאלה כאן לגבי האפשרות שנעמוד בפני מצב בו יבקשו מאתנו 100 מורים

להנחלת הלשון בברית המועצות איננה שאלה היפותטית לדעתי. זו שאלה שיכולה

להתעורר באופן מעשי כבר עכשיו. לכן אני מציע שכל מי שמטפל ואחראי לנושא הזה

ייערך לאפשרות הזאת מבעור מועד.

לגבי תנועות הנוער, כמו לגבי כל חמהלקות של ההסתדרות הציונית והסוכנות

היהודית, לי אין צל של טפק בכך שהמטרה של כל תנועות הנוער היא מטרה משותפת. כל

אחת מהן רוצה להנחיל חינוך יהודי ערכי וציוני ליהודי ברית המועצות, ובכלל זה

לבני הנוער שם, מתוך כוונה להגביר את הזיקה שלהם למדינת ישראל, ומתוך מטרה

להעלותם ארצה.

בעיני יהודי בירת המועצות, כמו בעיני יהודים רבים במקומות שונים בעולם,

יש מדינת ישראל אחת, ויש עם יהודי אחד. היות והיה להם ניתוק של עשרות בשנים

ממדינת ישראל ומכל מה שנעשה בה, הם לא תמיד יכולים ומסוגלים להבחין ברב-גוניות

של החברה שלנו ובפלורללזם העצום שקיים כאן מבחינת דעות, רעיונות, תנועות

ומפלגות.

אם כל החשיבות שאני מייחס לנודחותן של תנועות הנוער בבית המועצות, אני

מאד מאד חושש שמא זה יפנע באחדות של מדינת ישראל כפי שהיא מצטיירת בעיניהם. כי

יש לנו כל כך הרבה תנועות-. חרדית לאומית, לאומית, תנועת בית''ר, תנועת השומר

הצעיר, תנועת הצופים, תנועת הנוער הלומד והעובד ועוד ועוד. ואני חושש מאד

שריבוי התנועות יפזר את הריכוז הדרוש לענין החשוב הזה של אחדות עם ישראל

והצורך לעלות למדינת ישראל, לשמור על היהדות ולא להתבולל.

לפני כשנה וחצי, בפעם הראשונה מאז יצאתי משם, חזרתי לשם. פגשתל שם פעילים

וגם אסירי ציון שהיו בין המובילים את המאבק למען יציאה לישראל, ושבינתיים עלך

לארץ, והם סיפרו לי שבאים לשם חברי כנסת ואישים שונים וכל אחד מבקש לב1א

ולהרצות בבית הכנסת, בחוגים השונים שהיו מתכנסים במקומות שונים כדי לומר באזני

היהודים שם אח דבר עם ישראל ומדינת ישראל. וסיפרו לי הפעילים שם בנימה מאד מאד

לא חיובית ולא משמחת, שאישים אלה כבר מכניסים נימות פוליטיות מפלגתיות מתור

מטרה לצרף אותם, לכשיגיעו לישראל, למפלגה שלהם. והם תמהו ושאלו: מה אתם עושים?

אנחנו מדברים על מדינת שיראל בגוף אחר ומאוחד, ולמה אתם מנסים לפלג אותנר

ולשייך אותו למפלגות השונות עוד בהיותנו כאן? קודם כל נבוא לישראל ואז יחליט

כל אחד לאיזה כיוון הוא רוצה לפנות, ואז יחליט לאיזו מפלגה הוא יצטרף.

יש להבדיל בין שני הדברים הללו כהבדל שבין שמים לארץ, אבל אני מאד מאד-

חושש שעם הצרון העז של כולם בארץ אנחנו נפגע בענין האחדות כפי שזה מצטייר בתוך

ברית המועצות. אני מדוע לזה שבברית המועצות חלו בינתיים שינויים רציניים, אבל

עלינו לזכור שדבר ישראל לא הגיע עדיין אל כל היהודים שם וההתעוררות לא מקיפה

עדיין עשרות ומאות אלפים יהודים. כבר נאמר כאן כי מדובר ב-5,000 או ב-10,000

אקטיביסטים, ואני מוכן לדבר על 20 ואף על 30 אלף אקטיביסטים אחרי התיירות

מברית המועצות שביקרה בארץ, אבל עדיין אנחנו לא מגיעים למאות אלפים. שם עדיין

לא חלו השינויים שעליהם אנחנו מדברים. הם עדיין לא מיודעים מספיק לגבי מגוון

הדעות הקיים במדינת ישראל, ואני חושש ששם דווקה אנחנו עלולים לפגוע בענין

האחדות, שבעיני הוא הכי חשוב.

אני רוצה להעלות רעיון שאולי נבדק ואולי כבר עובדים עליו. אני מציע

שמועצת תנועות הנוער תשב ותכין תוכנית מוסכמת ומוגדרת ביחס לפעילות התנועות

השונות בתוך ברית המועצות, כולל הפריסה הארגונית וגם הענין התקציבי, כשכל

תנועה תעביר את חלקה בהתאם לגודלה ולמשקלה לאותו גוף-גג, וייקבע מי שולד

שליחים וכמה שליחים, וייקבע גם תוכן השליחות והמסר החינוכי וחערכי שלה.



ויעשה מיזוג בין הרעיונות והרעות של התנועות השונות, ובלבד שיבואו לברית

המועצות עם תוכנית מסויימת ואחידה פחות או יותר, תוכנית שיש בה כרי להשיג את

כל הנקורות התרבותיות, היהוריות והחינוכיות שיש בהן כרי לחזק את הדבר החשוב

לנולנו? את הזיקה למדינת ישראל, מתור כוונה להעלות את היהורים ארצה. והאמינו

לי שאני אומר את הרברים האלה ללא כל קשר למפלגה שאליה אני משתייר או- לרעיון

שאותו אני מייצג. כי לכולנו השוב להעלות ארצה את יהורי ברית המועצות ומרינות

אחרות, ולא לאבד אותם לתהליך ההתבוללות העצום המתרחש בברית המועצות ובגלויות

אחרות.

אני רוצה להגיר כמה רברים בקשר לגרוזיה, הלא היא גורגיה, אף אחד מהרוברים

כאן לא הזכיר את גורגריה כאשר הזכיר רפובליקות שונות בברית המועצות, ואני גם

יורע מרוע. משום שעריין לא גילינו את הרפובליקה הזאת.
י' מאיר
שם קיימת ה3עילות הכי גרולה בנושא הזח. הבאתי אתי סידרה של צילומים משם,

וביחר עם בית התפוצות אנחנו רוצים לעשות תערוכה מהצילומים האלה שצולמו על ירי

יהורים רוסים, בגרוזיה כבר נפתה בית-ספר יהורי. בגרוזיה התחילה למעשה כל

התנועה. 18 הראשונים היו מגרוזיה.

נכון. אינני מזכיר את הרפובליקה הזאת מפני שמוצאי משם, אלא מפני שאני

מייחס לה חשיבות רבה.

בשנה האחרונה הגיעו לארץ למעלה מ-15 אלף תיירים יהודים מברית-המועצות.

בברית המועצות יש 1,8 או 2,5 מיל.יון יהודים, ולא חשוב כרגע מה הוא המספר

המרו י יק, אבל חשוב לציין שמתור 15 אלף התיירים שהגיעו אלינו השנה מברית

המועצות, קרוב ל- % 50 באו מגורגיה, ללא כל פרופורציה למספר היהורים שיש בכל

ברית המועצות. מספר כה גדול בא מגורניה בגלל הזיקה שלהם לישראל ובגלל הקשרים

ההדוקים בינם לבין קרובי המשפחה שלהם בארץ.

בישיבות של הוועדה הזאת אמרתי לא פעם שאחד המחדלים של המדינה היא העובדה

שאיננו נותנים לתיירים מברית המועצות, מגורגיה או מכל רפובליקה אחרת, חומר רב

ככל האפשר, לפני שנתיים שלוש, ארבע וחמש נעשו מאמצים כבירים כדי להכניס לברית

המועצות עוד ספר, עוד מילון וכוי. והיום כאשר אפשר להכניס לשם חומר בשפע, לא

עושים זאת. והרי איננו יודעים כמה זמן הגשרים האלה יהיו פתוחים. אם חלילה

האפשרויות האלה לא תהיינה קיימות יותר בעתיד, חשוב מאד שבתוך ברית המועצות

יהיו ז אלפי ספרים מסוגים שונים כדי שישמשו את היהודים שם. חשוב מאד שהדבר

הזה אכן ייעשה.

כאשר תייר מברית המועצות מגיע לישראל הוא צריך לקבל תיק עם חומר רב

ושונה, כמו ספרים וקלטת וידאו על ישראל, על התעשייה שלה, על החינוך, על

האוניברסיטאות, על בתי הכנסת, על מוסדות הדת שלה ומוסדות אחרים, על כל הטוב

ביותר שיש בה. ואז הם יקרינו את הויראו הזה שם, ואני בטוח שתהיה לרבר הזה

השפעה חיובית גדולח ביותר, ביחד עם דברים נוספים שיביאו אתם מהביקור בארץ.

אני רוצה שהפורום הזה יידע שלפני כחודש ביקרה כן משלחת רמת דרג מגורגיה

בראשותו של סגן נשיא האקדמיה למדעים שם. האקדמיה למדעים של גורגיה, בניגוד

לאקדמיה שלנו, חולשת על כל מכוני המדע שם, למעט האוניברסיטאות, ויש שם 52

מכוני מדע. לשמחתי הגענו להסכמים בדבר שיתוף פעולה מדעי ותרבותי בין האקדמיה

למדעים בישראל ובין האקדמיה למדעים של גורגיה; בין האוניברסיטאות של ירושלים

ותל אביב לאוניברסיטה הממלכתית של טביליסי; בין המרכז הבין ארצי ללימודי תרבות

ישראל מכון בן צבי לבין האקדמיה למדעים של גורגיה וכן הלאה וכן הלאה.



נין היתר הוסכם שבאוניביסיטת טנ'ל'טי וכן במכוני מדע מסו י ימים תיפתחנה

כיתות ללימור השפה העברית באפן הכי גלוי ורשמי,באישור השלטונות. איני רוצה

להרחיב את הריבוי על כן. אבל אני מציע שמי שמטפל בנושא הזה ירשום זאת לעצמו,

כי מבחינתנו חשוב וניישם את זה מעשית כבל האפשר ונחפק להם את החומר הבסיסי

שיבול לשמש בעיקר את היהודים, אבל איננו יבולים למנוע אותו גם מהגויים הרוצים

ללמור אח השפה העברית.

בדומה למה שנאמר לגבי חלקים אחרים בברית המועצות, אני יודע שקיימת אפשרות

להביא ארצה מגורגיה קבוצה של 20 ,30 ,50 ואולי אפילו 100 בני נוער, והם ישולבו

בארץ בקורסים להנחלת הלשון, בעבודה בקיבוצים ובבל דבר שאנחנו נמצא שהוא חשוב

ברי שהט יחזרו לשם יהודים טובים, ובדי שלשמשו שם שגרירים ונציגים טובים,

ומדריכים לפעולה היהודית בתור גורגיה.
י' הילדסהיימר
אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת גור. אני חושב שבנושא תנועות

הנוער חל הבלל של קנאת סופרים תרבה חבמה. הלוואי שתנועות הנוער יפעלו שם בקצת

תחרות, אבל עם תאום, ללא ביוון פוליטי, בכיוון של תנועות הנוער. בי אם תנועות

הנוער לא תפעלנה שם, אני חושש שאף גורם אחר לא יפעל שם פעילות חינובית מהסוג

שתנועות הנוער יבולת לתת.

האם בדעת הוועדה לשקול את האפשרות להענות לבקשתנו, שהוועדה תשפיע על

הממשלה שתחלץ לסייע, לפחות בעקיפין, גם בנושא התקציבי של מימון פעילות תנועות

הנוער בגולה, כולל השליחים.
ת' קמלנר
בי ו "ר מועצת תנועות הנוער הציוניות בישראל אני רוצה לחזק אח ידי חברי

העוסקים בנושא חו"ל, ולהזכיר לוועדה נכבדה זו כי תקציב מועצת תנועות הנוער

בסוכנות היהודית כבר לא קיים. תקציבנו נבון להשנה פשוט נעלם, ללא התייעצות

אתנו וללא דין ודברים אתנו, זאת אומרת שלתנועות הנוער בישראל, המונות כ-180

אלף חניכים, אין יותר תקציב מהנוער והחלוץ.

החברים היושבים ליד שולחן זה צפויים לאותו דבר, ולכן הזעקה שלהם צריכה

להימשע בבל הרצינות הראויה, בי הסכין החותכת נמצאת בדרך אליהם.

אני חייב לציין שכל תנועות הנוער בישראל קיבלו סיוע רחב בבית הזה. חברי

הכנסת מכל הקשת הפוליטית נחלצו לעזרת תנועות הנוער בישראל והגדילו את תקציבם

באופן משמעותי. בכל פורום שבו נהיה נודה לבל חברי הכנסת על כר, כי הם עשו

פעולה מבורכת ביותר. אני מזמין את החברים באן לפעול, בפי שאנחנו פעלנו, להקמת

ובי. אני מציע להם לפעיל באמצעות הוועדה הנכבדה הזאת והיושב ראש שלה, שהם

יפעלו להסרת רוע הגזירה, כי זו הדרר היחידה שלפנינו.
היו"ר מ' קלי י נר
אני רוצה לסבם את הישיבה על דעת חברי. הפתרונות הם רבים. מקורה של הבעיה

ברור. אין ספק שההצעות של יצחק מאיר מסמלות פחות או .יותר ביוון של פעולה. אני

מאד מעריך את זה שהבאתם צעיר הונגרי להידון התנ"ר, וזה יפה מאד שמביאים לארץ

קבוצות מהונגריה, אבל זאת איננה הנקודה. הנקודה היא באמת לחשוב בקנה מידה אחר.

הבעיות הן בקנה מידה אחר והפתרונות הן בקנה מידה אחר, ? ולא עומד לרשותנו כל

הזמן שבעולם.

צר לי שעוד לא שמעתי אח הקריאה מבפנים. יכיל להיות שהיא צריכה לבוא

מבחוץ, מהכנסת, מהעם, מהממשלה, וגם רעת הקהל עריין אינה ערה לזה מספיק. אבל

אני ציפיתי לשמוע אח הקריאה מתור הגוף ה1ה, המופקד על ניהול העם היהודי



וניהול ענייני חעליה, אם לא הקליטה. במקום זאת אנחנו רואים פעולה מאד טכנית,

מאד טבנוקרטית של קיצוץ תקציבים, של התמקחות על תקציבים וכו' אומרים אם

הממשלה תבנה את הרירות, אנחנו כלתו 30 מיליון רולר. זה לא נראה לל. אם אתה

תיקיצבת את 30 מיליון הרולר למטרה מסוילמת, תעמוד בתהחילבות ועשה את חלקך, וגנה

את הממשלה על שאיננה בונה את הרירות, אבל עכשיו תורה לאל הממשלה בונה את

הרירות, אז נמתין ונראה מה יהיה התירוץ הגא, ונראה אם הסוכנות אכן תעביר את 30

מיליון הרולר שהתחייבה להעביר לצורך הקליטה.

הוא הרין בתקציב ההסתדרות הציונית. אנחנו לא יכולים להתערב כל כך בחלוקת

העוגה. מי אנחנו שנבוא ונגיר לה איך לחלק את העוגה שלה. הבעיה הלא בכלל העוגה.
באחת הישיבות הקודמות אמיתי
תקציב לאומי לעלייה ולקליטתה. אנחנו צריכים לקבוע

אלו הצרכים החיוניים לנושא הזה, שהוא לרעתנו הראשון בטרר הקרימויות של מדינת

ישראל לטווח ארוך. לא מעניין כמה מזה רשום בתקציב הסוכנות היהודית, וכמה מזה

רשום בתקציב ההסתדרות הציונית, כמה -היה רשום בתקציב משרר הקליטה או משרד

השיכון, משרד המסחר או משרד העבודה והרווחה. מעניין וחשוב מה הוא התקציב

הלאומי, כמה עם ישראל ומרינת ישראל מקדישים לנושא הזה על כל היבטיו.

לגבי דירי חינוך פירושו תמלר עלייה; תנועות נוער אף הן היו תמיר עלייה.

שמחתי לראות את הנייר של הצופים' צב"ר - צופים בני 'יורדים. אם אני הייתי

הממונה על חלוקה פנימית של התקציבים, הרבר הזה היה מקבל קדימות על פני קדימות.

כי פה אתה מדבר על צעירים שאתם הכי קל. רובם מדברים עברית, לכולם זיקה אל

הארץ. כאשר המטרה היא להיות יעיל, והמטרה היא שיהיו בארץ עד כמה שיותר יהודים

אז כאשר מדובר בצעירים שאצלם החלק העיקרי של העבודה כבר מוכן, ברור שהייתי שם

את הדגש עליהם; הייתי מפעיל את התנורים להגברת הגשם בשלב ראשון איפה שיש הכי

הרבה עננים, והצעירים האלה היו מהווים את היער הראשון שלי.

שואלים אם הוועדה תעזור בנושא. התשובה היא חיובית. כן, אנחנו נעזור.

למרות שהנושא עלה באקראי אנחנו מוכנים לעזור. אני יודע מה עושות תנועות תנוער,

אני יודע שללא קיום תנועות נוער במערב לא תהיה משם עלייה. אני רוצה לציין אגב

שאני נמנה על הבודדים המאמינים שאם היינו עושים את הדברים נכון היינו יכולים

להגיע ל-100 אלף עולים מהמערב בשנה. ואיך זה מתחיל? זה מתחיל כאשר באמצעים

טכניים אתה ממצה גם במערב את הפוטנציאל של המתעניינים והמביעים רצון לעלרת.

כאשר הייתי מנכ''ל השתתפתי בסכום מסויים בסקר שנערך בקרב יהודי ארצות

הברית, כאשר רצינו לדעת בראשם של כמה יהודים בארצות הברית עובר נושא העלייה,

והתברר של-% 15 או ל-%^20 מהיהודים שם עובר בראש נושא העלייה, אבל מדהים ביותר

היה לגלות כי % 3 מהיהודים שם היו מוכנים לארוז למחרת היום את החבילות ולעלות

לישראל. ו-% 3 אלה מהווים 180 אלף יהודים. ואפילו נניח שהמספר קטן מזה, גם אז

זה רציני.

אין לי ספק שאילו תנועות הנוער ושליחי העלייה הקצועיים היו מגבירים את

פעילותם (מספריהם שם היינו מגיעים לעלייה גדולה יותר מארצות הברית, ובמקום

2000 יהודים לשנה המגיע'-ם אלינו עכשיו, היו מגיעים 4000. ואז היו מתחילות

להופיע בארץ ובארצות הברית כותרות על הכפלת מספר העולים מאצרות הברית, וזה היה

יוצר מומנטום. עניין העלייה היה הופר להיות "או" ואנשים נוספים היו מתחילים

לרוץ עם הזרם. אלא שלזרם הזה צריך לתת את הדחיפה המתאימה.

אני מרגיש שגס בסוכנות וגם בממשלה 'ש יותר מרי מחשבה מחלקתית, ופוזות מדי

חשיבה בגדול. לכן חשובה לי הפגישה של מחר עם תנועות הנוער בישראל ביוזמתו של

חבר הכנסת עוזי לנדאו. כי אני רואה בתנועות הנוער בישראל מכשיר שבאמצעותו אפשר

לעורר מודעות ודעת קהל לנושא, ולחשש שמא אנחנו מפספסים את סרר הקדימויות של

מדינת ישראל.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:10)

קוד המקור של הנתונים